‫‪www.Hayom.org.il‬‬ ‫אסרו חג‬ ‫בס"ד‬ ‫יו"ט שני של גלויות‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מתוך הפרשה‬ ‫יה ְקט ֶֹרת וַ ַי ְק ִּרבו ִּלפְ נֵי‬ ‫תו וַ ִּי ְתנו בָ הֵ ן אֵ ש וַ י ִָּשימו ָעלֶ ָ‬ ‫וַ ִּי ְקחו ְבנֵי ַאהֲ רֹן נ ָָדב וַ אֲ ִּביהוא ִּאיש ַמ ְח ָת ֹ‬ ‫ֹתם‪ .‬וַ ֵתצֵ א אֵ ש ִּמ ִּלפְ נֵי ה' וַ תֹאכַ ל א ֹו ָתם וַ ָימֻ תו ִּלפְ נֵי ה'‪( .‬י‪ ,‬א'‪-‬ב')‬ ‫ה' אֵ ש זָ ָרה אֲ ֶשר לֹא ִּצ ָוה א ָ‬ ‫ַאל ְת ַש ְקצו אֶ ת נַפְ ש ֵֹתיכֶ ם ְבכָ ל ַה ֶש ֶרץ ַהשֹ ֵרץ‪,‬‬ ‫וְ לֹא ִּת ַט ְמאו ָבהֶ ם וְ נ ְִּט ֵמתֶ ם ָבם! ִּכי אֲ נִּי ה'‬ ‫אֱ ל ֵֹקיכֶ ם וְ ִּה ְת ַק ִּד ְש ֶתם וִּ ְהיִּ יתֶ ם ְקד ִֹּשים ִּכי‬ ‫דוש ָאנִּי! (פרק יא פסוק מג' – מד')‬ ‫ָק ֹ‬ ‫רואים אנו‪ ,‬איך מצבו של האדם בעולם הזה‪,‬‬ ‫משפיע ישירות על מצבו בעולם הבא‪.‬‬ ‫אם אדם מתעלה ומתקדש בכל מעשיו‪ ,‬במה‬ ‫שהוא מוציא מפיו ומכניס לפיו‪ .‬זוכה הוא‬ ‫שגם בעולם העליון הקב"ה ישרה עליו קדושה‪.‬‬ ‫האור החיים הקדוש‬ ‫ַאל ְת ַש ְקצו אֶ ת נַפְ ש ֵֹתיכֶ ם!‬ ‫(פרק יא פסוק מג')‬ ‫ועוד כתב האור החיים בשם האר"יזל‪:‬‬ ‫שלפעמים יתהפך האדם וישתנה מטוב לרע‬ ‫וטבעו ומזגו‪ ,‬ולא ידע מאיזה סיבה‪ ,‬והוא‬ ‫עצמו יתמה איך נהפך דעתו‪ ..‬ואמר‪ ,‬כי זה‬ ‫יסובב לצד שלפעמים יאכל אדם מאכל שיש‬ ‫בו מחלקי הרע‪( ..‬פרשת אחרי מות יח' יג')‬ ‫לעילוי נשמת ‪ :‬שולמית בת מרים‬ ‫ז"ל‬ ‫מרי בת שרה ז"ל‪ ,‬ויקטוריה בוהדנה בת עישה‬ ‫בלה בורנשטיין בת מלכה ז"ל‪ ,‬דניאל טחלוב בן רחל ז"ל‪,‬‬ ‫אליהו אוחנה בן עלייה ז"ל‪ ,‬יוסף פחימה בן חנה ז"ל‪,‬‬ ‫ז"ל‬ ‫זמני השבת והחג‬ ‫הדלקת‬ ‫נרות חג‬ ‫הדלקת‬ ‫נרות שבת‬ ‫צאת‬ ‫השבת‬ ‫רבינו‬ ‫תם‬ ‫‪18:48‬‬ ‫‪18:49‬‬ ‫‪19:41‬‬ ‫‪20:29‬‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪18:47‬‬ ‫‪19:39‬‬ ‫‪20:26‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫‪18:49‬‬ ‫‪19:40‬‬ ‫‪20:28‬‬ ‫הזמנים ע"פ לוח "אור החיים"‬ ‫הפרשה פותחת במילים "וַיְהִי בַּיֹום הַשְ מִינ ִי" (פרק ט א')‪ .‬זהו היום השמיני לאחר שמשה אומר‬ ‫לאהרון ובניו "ּופֶתַ ח אֹהֶל מֹועֵד תֵ שְ בּו יֹומָם וָלַיְלָה שִ ְבעַת יָמִים" (סוף פרשת צו ‪ -‬ח לה')‪ .‬אהרון‬ ‫צּוָה‬ ‫ובניו מקיימים את הדברים כפי שאומר הפסוק "וַּיַעַׂש ַאהֲר ֹן ּו ָבנ ָיו אֵת כָל הַדְ בָרִ ים אֲשֶ ר ִ‬ ‫ה' ְבי ַד מ ֹשֶ ה"‪ ,‬ואז מגיע היום השמיני שהוא יום חנוכת המשכן‪ ,‬יום שמח מאין כמוהו‪ .‬יום‬ ‫שעליו נכתב‪[" :‬ש]אותו היום היתה שמחה לפני הקב''ה כיום בריאת שמים וארץ" (מגילה י‪.):‬‬ ‫כמה חיכו עם ישראל ליום הקמת המשכן‪ .‬כמה ציפייה היתה בעם ישראל לאחר חטא העגל‬ ‫הנורא‪ ,‬לאחר שעם ישראל כבר חשב שהקב"ה לא יסלח להם לעולם‪ ,‬והם לא יזכו לראות את‬ ‫השראת השכינה כפי שזכו לראות אותה במעמד הר סיני‪ .‬הנה כרגע יש משכן‪ ,‬ניתן להקריב‬ ‫עליו קורבנות שיכפרו על חטאי העם‪ ,‬השראת השכינה חוזרת‪ ,‬ולכאורה הכל מושלם!‬ ‫אלה שבשיאו של המעמד מתרחש דבר שאף אחד לא ציפה לו ביום כזה‪..‬‬ ‫בני אהרון‪ ,‬נדב ואביהו שהם דמויות המפתח באירוע החשוב הזה‪ ,‬מוצאים את מותם בגלל‬ ‫שניסו לתרום מעצמם מעבר למה שנתבקש מהם והקריבו אש זרה‪ .‬ולכאורה זה דבר בכלל‬ ‫לא מובן! מדוע נדב ואביהו שהיו צדיקים גדולים לכל הדעות‪ ,‬מקבלים עונש כל כך חמור‬ ‫רק על כך ש"הגדילו ראש"‪ ,‬ועוד במעמד כל כך משמח וחשוב!??‬ ‫המגיד מדובנא הביא משל מאלף להסבר העניין‪ :‬מעשה בשר אחד שרצה לבנות עיר‬ ‫שתתייחד ביופי ותועלת לכל העולם‪ .‬הוא תכנן ובנה את העיר על ידי טובי האדריכלים‬ ‫והקבלנים וקבע בה חנויות וגשרים‪ ,‬בריכות ואגמים‪ ,‬ונטע בעיר גינות ועצים כדי שלא יחסר‬ ‫ליושבי העיר מאומה מכל הנאות העולם‪.‬‬ ‫לאחר שסיים ‪ -‬פנה השר ליועצו ושאל‪" :‬האם חסר‬ ‫בעיר דבר מה שלא עשינו"? "בוודאי" ‪ -‬השיב‬ ‫היועץ החכם "העיר מושלמת‪ ,‬אבל חסר בה רופא"!‬ ‫שמח השר ואמר‪ :‬אין ספק! אסור לדור בעיר ללא‬ ‫רופא‪ .‬חיפש השר את הרופא הטוב ביותר והבטיח כי‬ ‫שכרו ישולם ביד רחבה מקופת השר‪ .‬לבסוף נמצא‬ ‫רופא בעל שם שידע לרפא כל חולי וכל מדווה‪ ,‬וסוכם כי חודש הבא יבוא אל העיר בכבוד‬ ‫הראוי‪ .‬בהגיע הזמן המיועד התקבצו מכל ערי הסביבה ‪ -‬נשיאים ורוזנים וכל תושביהם כדי‬ ‫לקבל את פני הרופא המהולל‪ .‬לבסוף שמעו דהרות של סוסים והרופא הגיע אל העיר‬ ‫בשיירה של מרכבות וכרכרות לשמחתם הרבה של כל התושבים‪.‬‬ ‫"האם יש מישהו שאינו חש בטוב מבין הקהל"? שאל השר‪" .‬ראשי כבד עלי במקצת" ‪ -‬אמר‬ ‫אחד הנוכחים‪" .‬הגישו אותו לרופא"! ציווה השר‪ .‬הרופא ביקש כי איש זה יבוא לביתו למען‬ ‫יוכל להשגיח עליו כיאות ובמסירות הראויה‪" ...‬כמה בר מזל הוא זה עלה בידו להיות ראשון‬ ‫על כן בוודאי הרופא ישתדל מאוד ברפואתו עד שלא יהיה אדם בריא כמותו הארץ‪ "...‬אמרו‬ ‫התושבים זה לזה‪ ...‬לאחר שלשה ימים ששהה האיש בבית הרופא‪ ,‬מת האיש‪ !..‬בעיר קמה‬ ‫מהומה גדולה‪ ,‬כולם כעסו ובזו לרופא‪ ,‬ויבאש ריחו של רופא בעיני כל בני העיר‪ ...‬זימן‬ ‫השר את הרופא אליו ושאל‪" :‬אני לא מבין מה אירע? מדוע איש זה שבק חיים‪ ,‬והרי לא היה‬ ‫כל כך חולה?! ואם באמת הוא היה חולה מדוע לא הצלחת לרפאו"?!‬ ‫ענה הרופא‪" :‬תראה‪ ,‬הוא לא היה חולה אנוש אלא אני גרמתי לו כך‪ ,‬לתועלת בני העיר‪.‬‬ ‫כשהגעתי ראיתי את ההתרגשות הרבה לקראתי והבנתי שכל התושבים בטוחים כי מעתה הם‬ ‫מחוסנים בפני כל מחלה‪ .‬ובשל כך יפריזו לעצמם בשתיית יין ואכילת בשר‪ ,‬יביאו עצמם‬ ‫לסכנת חיים‪ ,‬ונמצא כי אני ממית יותר מאשר מחייה‪ ...‬לכן כאשר ראו בני העיר כי יש גם‬ ‫כאלו שמתים תחת ידי ימשיכו להיזהר בבריאותם כבראשונה‪...‬‬ ‫כן הוא גם הנמשל אומר המגיד מדובנא‪ :‬לאחר חטא העגל ראה הקב"ה כי מן הראוי להכין‬ ‫לעם ישראל גם "רופא" הלא הוא המשכן שירפא את כולם מכל חטאיהם‪ .‬כאשר ראו בני‬ ‫ישראל שכעת כבר יש משכן‪ ,‬חשבו בליבם שכעת יוכלו הם לחטוא ללא בעיה‪ .‬סיבב הקב"ה‬ ‫לנדב ואביהו שביום חנוכת המשכן נפגעו שנכנסו שתויי יין ומיד הבינו כל‬ ‫עם ישראל שניתן גם למות למרות המשכן‪...‬‬ ‫צריכים אנו ללמוד מכך מסר לעצמינו‪ ,‬שגם אם לפעמים מתגנבת לליבנו‬ ‫מחשבה של "יהיה בסדר!" "אנחנו עם הקב"ה כבר נסתדר"‪ ..‬יש יום כיפור‬ ‫בכל שנה‪ ,‬והרי תמיד נוכל לחזור בתשובה‪ ,‬אנחנו רק בני ‪40 ,30 ,20‬‬ ‫‪ ...50,‬אומר הקב"ה‪ :‬נכון שנתתי לכם אפשרויות של כפרה‪ ,‬אך זה לא אומר‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫שניתן לותר על הזהירות והשמירה מהחטאים‪ .‬ולכן עלינו תמיד להישמר‬ ‫מהיצר הרע ומתחבולותיו‪ ,‬ולשים לעצמינו גדרים וסייגים‪ ,‬ונהיה בעז"ה‬ ‫ת"א‬ ‫תׂשְ חַק לְיֹום ַאחֲרֹון" (משלי לא‬ ‫מאותם שכל ימיהם בתשובה שנאמר עליהם‪" :‬וַ ִ‬ ‫‪.‬‬ ‫האחרון‬ ‫כה')‪ ,‬ולא מאותם שנזכרים (אולי) רק ברגע‬ ‫חיפה‬ ‫רש"י הקדוש‬ ‫ֹאמר ּו הַ ּמ ְֹשלִּ ים בּ ֹא ּו חֶ ְשבּ וֹ ן‬ ‫ַעל ֵּּכן י ְ‬ ‫(במדבר כא כז')‬ ‫דוש ָאנִּי!‬ ‫ִּכי אֲ נִּי ה' אֱ ל ֵֹקיכֶ ם‪ ,‬וְ ִּה ְת ַק ִּד ְש ֶתם וִּ ְהיִּ יתֶ ם ְקד ִֹּשים ‪ִּ -‬כי ָק ֹ‬ ‫(פרק יא פסוקים מד')‬ ‫ֶד ֶר ְך חַ ִּיּים ּת ֹו ְכחוֹ ת מו ָּֽסר‬ ‫(משלי ו כג')‬ ‫או ָתם וַ ָימֻ תו ִּלפְ נֵי ה'‪ ...‬וַ ִּידֹם ַאהֲ רֹן!‬ ‫וַ ֵתצֵ א אֵ ש ִּמ ִּלפְ נֵי ה' וַ תֹאכַ ל ֹ‬ ‫(פרק י פסוקים ב' ‪ -‬ג')‬ ‫אם אנו ה"עם הנבחר" מכל אומות העולם ‪" -‬בנים של מקום"‪ ,‬מדוע מסביר לנו רש"י הקדוש‪ ,‬ש"אהרון קבל שכר על שתיקתו‪ .‬ומה שכר‬ ‫דווקא לנו הקב"ה אוסר לנו את "הנאות" העולם הזה‪ ,‬בזמן שלכל קבל? שנתייחד עמו הדבור‪ ,‬שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין"‪.‬‬ ‫אהרון זכה‪ ,‬לכך שהקב"ה דיבר איתו ישירות פרשה שלמה בתורה!‬ ‫הגויים הוא מאפשר להנאות מכל הבא ליד?!‬ ‫התירוץ יובן על פי משל לשני חברים שגרו בסמיכות זה לזה בכפר איזה שכר עצום‪ ,‬לאדם שמוכיח בהתנהגותו שיש בורא לעולם‪,‬‬ ‫מרוחק‪ ,‬חלו במחלה נוראית שריתקה אותם למיטה‪ .‬רופא הכפר לא ושצריך לקבל את הכל באהבה ולא להתריס (לבוא בטענות) כלפי‬ ‫ידע כיצד למצוא מזור למחלתם ובצר לו הזמין רופא מומחה מן מעלה‪ .‬וכבר אומרת התורה בפרשת עקב (ח ב') "לְ ַמעַן עַנ ֹתְ ָך ָ‪ ,‬לְנַס ֹתְ ָך ָ!‬ ‫ְך ָ‪ ,‬הֲתִ שְ מ ֹר ִמצְֹותָ יו אִם לֹא"‪.‬‬ ‫העיר‪ .‬הגיע הרופא לראשון‪ ,‬בדק‪ ,‬חקר ופסק‪" :‬אינך מוגבל כלל וכלל לָדַ עַת אֶת אֲשֶ ר ִבלְ ָבב ָ‬ ‫ אתה יכול לאכול כל שתחפוץ!" נדהם החולה ושאל‪" :‬הכל? גם תכלית הצער והסבל בעולם הזה היא [גם] להיות ניסיון לאדם‪ .‬האם‬‫ממתקים וגם מטוגן?!" השיב הרופא‪" :‬בוודאי! אכול כל מה ש"בא אתה מאמין‪ ,‬שזה בורא העולם‪ ,‬ששלח לך את הניסיון? האם אתה‬ ‫לך"‪ ...‬משהגיע הרופא לשני בדק‪ ,‬חקר ופסק‪" :‬עליך להינזר ממגוון מקבל באהבה וממשיך לשמור את המצוות? או שברגע שיש לך קצת‬ ‫מאכלים‪ :‬מתוקים‪ ,‬מלוחים וכל דבר המכיל את מגוון הפריטים שאלות אתה נשבר?! אדם שמבין שכל מה שקורה זה מהקב"ה‪,‬‬ ‫מתחזק לאחר כל ניסיון שעובר בחייו‪ .‬כמו שאומר דוד המלך‪:‬‬ ‫שכתובים לך כאן" ותוך כדי הוא מגיש לחולה רשימה של ‪35‬‬ ‫ְך ָ ּומִשְ ַענ ְתֶ ָך ָ ֵהמָה י ְ ָֽנ ַחֲמָֽנ ִי" (תהילים כג')‪ .‬גם השבט (מקל) וגם‬ ‫"שִ ְבט ָ‬ ‫מרכיבים שמצויים בהמון מאכלים‪....‬‬ ‫החולה שכבר הספיק לשמוע שחברו קיבל יד חופשית בכל מה המשענת‪ ,‬מנחמים אותי‪ ,‬כי אני יודע שזה ממך‪ ,‬וברגע זה אתה קרוב‬ ‫שקשור לאוכל‪ ,‬התעצבן ושאל‪" :‬סליחה דוקטור! הרי אני וחברי אלי! אדם צריך לקבל את הייסורים באהבה‪ ,‬באותה מידה שמקבל את‬ ‫חולים באותה מחלה‪ .‬מדוע לו אפשרת לאכול ככל אשר תאבה נפשו המקרים המשמחים בחייו! כמו שידע להודות איוב שסבל את ייסורים‬ ‫ואילו עימי אתה מחמיר כל כך"?! חייך הרופא ואמר תוך שהוא רוכן הכי קשים שיש‪" :‬אֶת הַּטֹוב נ ְקַ בֵל ֵמאֵת ָהאֱלֹקִ ים וְאֶת הָרָ ע לֹא נ ְקַ בֵל?‬ ‫(איובָבָי')‪.‬‬ ‫לאוזנו של המטופל‪" :‬לחברך אין כל סיכוי ובעוד כמה ימים הוא ימות‪.‬‬ ‫אבל מצבך יכול לאפשר לך לחיות עוד שנים ארוכות בעתיד‪ ,‬במידה ותזהר לשמור על הינזרות מכל מה שכתבתי לך‪"...‬‬ ‫שמח החולה ולמעשה הבין שההגבלה העכשווית‪ ,‬תאפשר לו הנאה עתידית לעוד שנים רבות‪ ...‬והנמשל‪ :‬הקב"ה אפשר לנו חיי נצח ועולם‬ ‫הבא‪ .‬לעומת זאת לאומות העולם החיים מסתיימים בעולם הזה בלבד‪ .‬כיוון שכך מאפשר להם הקב"ה לאכול מכל הבא ליד שהרי סופם קרב‪.‬‬ ‫אבל אנו ה"עם הנבחר" ‪" -‬בנים של מקום"‪ ,‬המתועדים לחיי עולם הבא ‪ -‬אותנו מגביל הקב"ה על מנת להעניק לנו עולם הבא טוב יותר‬ ‫ובדרגה גבוהה ככל שניתן‪ ...‬יוצא איפה‪ ,‬שאיסור האכילה הוא זכות עבורנו‪ .‬צריכים להבין שההגבלה העכשווית‪ ,‬תאפשר לנו הנאה בעתיד‪!.‬‬ ‫ֲשבֹת אֶ ל לְ בבֶ ך‬ ‫וְ י ַד ְע ּת הַ יּוֹ ם וַ ה ֵּ‬ ‫(דברים ד לט')‬ ‫ֹאכלו ִּמ ָכל הַ ְבהֵ ָמה אֲ ֶשר ַעל ָהאָ ֶרץ‪ ,‬כֹל ַמפְ ֶרסֶ ת ַפ ְרסָ ה וְ ש ַֹס ַעת ֶש ַסע ְפ ָרסֹת‪ַ ,‬מעֲלַ ת ג ֵָרה‬ ‫אֲשר ת ְ‬ ‫זֹאת ַהחַ יָה ֶ‬ ‫ֹאכלו ִּמ ַמעֲ לֵ י ַהג ֵָרה ו ִּמ ַמפְ ִּריסֵ י ַה ַפ ְר ָסה אֶ ת הַ ג ָָמל ִּכי ַמעֲ לֵ ה ג ֵָרה הוא‬ ‫ַב ְבהֵ ָמה א ָֹתה תֹאכֵ לו‪ַ ,‬א ְך אֶ ת זֶה לֹא ת ְ‬ ‫ופַ ְר ָסה אֵ ינֶנו ַמפְ ִּריס ָט ֵמא הוא לָ כֶ ם‪ ,‬וְ אֶ ת הַ ָשפָ ן ִּכי ַמעֲ לֵ ה ג ֵָרה הוא ופַ ְר ָסה לֹא יַ פְ ִּריס ָט ֵמא הוא לָ כֶ ם‪ ,‬וְ אֶ ת‬ ‫יסה ְט ֵמאָ ה ִּהוא לָ כֶ ם‪ ,‬וְ אֶ ת הַ חֲזִּ יר ִּכי ַמפְ ִּריס ַפ ְר ָסה הוא וְ ש ַֹסע‬ ‫הָ אַ ְרנֶבֶ ת ִּכי ַמעֲ ַלת ג ֵָרה ִּהוא ופַ ְר ָסה לֹא ִּהפְ ִּר ָ‬ ‫אים הֵ ם ָלכֶ ם‪(.‬יא א'‪-‬ח')‬ ‫ֶש ַסע ַפ ְר ָסה וְ הוא ג ֵָרה לֹא יִּ גָר ָט ֵמא הוא ָלכֶ ם‪ִּ ,‬מ ְב ָש ָרם לֹא תֹאכֵ לו ו ְבנִּ ְב ָל ָתם לֹא ִּתגָעו ְט ֵמ ִּ‬ ‫בפרשתנו ה' מצווה את משה ואהרון ללמד את בני ישראל‪ ,‬אלו חיות ובהמות‬ ‫באפשרותם לאכול‪ .‬אלו חיות ובהמות נחשבות לטמאות‪ ,‬ואלו נקראות טהורות‪.‬‬ ‫מסבירה התורה שישנם שני סימנים שהופכים חיה או בהמה לטהורה‪ ,‬והם‪ :‬א‪.‬‬ ‫מפריס פרסה (והפרסות ברגל שסועות) ב‪ .‬מעלה גרה (העלאת המאכל שנית לאחר הבליעה)‬ ‫לאחר מכן מפרטת התורה עוד ארבעה סוגים של בעלי חיים (גמל‪ ,‬שפן‪ ,‬ארנבת‪ ,‬וחזיר)‪ ,‬אשר יש להם‬ ‫אך ורק סימן טהרה אחד‪ ,‬ולכן הם טמאים ואסור לאוכלם‪ .‬ונשאלת השאלה‪ :‬הרי ברור לנו‬ ‫מהכתוב‪ ,‬שמה שהתורה התירה באכילה‪ ,‬זה רק בעל חיים אשר יש לו את שני הסימנים של‬ ‫הטהרה המוזכרים (מעלה גרה ומפריס פרסה)‪ .‬אם כן לאיזו סיבה מוסיפה התורה ומציינת את ארבעת‬ ‫בעלי חיים הנ"ל שיש להם רק סימן טהרה אחד‪ ,‬ולכן הם לא כשרים לאכילה? הרי ברגע שהתורה‬ ‫אומרת שצריך שני סימנים‪ ,‬ברור לי שאחד מהם זה לא מספיק! ועוד‪ ,‬ידוע שאין בתורה ואפילו‬ ‫אות אחת מיותרת‪ ,‬אם כך‪ ,‬מה מיוחד בחיות אלו‪ ,‬שהתורה מתעכבת ומציינת אותם??‬ ‫התשובה מדהימה ביותר! התורה מגלה לנו חוק שקיים בטבע‪ .‬שכל החיות בטבע הם או עם שני‬ ‫סימני הטהרה ביחד‪ ,‬או בלי שום סימן טהרה‪ .‬חוץ מארבעת בעלי החיים שהתורה מציינת‪ .‬יותר‬ ‫מארבעת אלפים מיני חיות ובהמות בעולם‪ ,‬ואף פעם לא נמצא בעל חיים נוסף שיש לו רק סימן‬ ‫טהרה אחד בלבד‪ .‬אם מחר ימצא מישהו ביבשת נידחת איזה סוג חיה שהיא או מעלה גרה או‬ ‫מפריסה פרסה‪ ,‬יש כאן סכנה לאמיתותה של התורה‪ .‬אך לא יתכן שימצא מין נוסף! כי התורה‬ ‫היא דבריו של בורא העולם שיודע את כל מה שברא ונמצא בעולמו‪.‬‬ ‫ועוד אמרו חז"ל בברייתא (ספרי‪ ,‬פרשת ראה)‪" :‬אמר רבי עקיבא‪ :‬וכי משה קניגי ובלסתר היה? [האם‬ ‫משה רבינו היה צייד או זואולוג? מהיכן ידע את המבנה הפנימי והחיצוני של כל החיות והבהמות הקיימות‬ ‫בעולם?] אלה עונה רבי עקיבא‪ :‬מכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים!‬ ‫וְ ש ַמ ְר ּת לַעֲ ׂש ֹות ְ ּככֹל אֲ ֶשר ֹיורוּך‬ ‫ֹאכלו ִּמכֹל אֲ ֶשר ַב ָמיִּ ם כֹל אֲ ֶשר ֹלו‬ ‫אֶ ת זֶה ת ְ‬ ‫ְסנ ִַּפיר וְ ַק ְש ֶק ֶשת ַב ַמיִּ ם ַב ַי ִּמים ובַ ְנחָ ִּלים א ָֹתם‬ ‫תֹאכֵ לו‪( .‬פרק יא פסוק ט')‬ ‫התורה מלמדת אותנו‬ ‫על כך שנדרשים שתי‬ ‫סימנים בכשרותם של‬ ‫הדגים‪ :‬א‪ .‬סנפיר ב‪ .‬קשקשת‪ ,‬בהעדרו‬ ‫של אחד מהם‪ ,‬הדג טמא‪.‬‬ ‫אם אדם נמצא במסעדה והגישו לפניו‬ ‫דג שהוא מזהה עליו קשקשים‪ ,‬אך הוא‬ ‫לא יודע אם היה לו סנפיר מה יעשה?‬ ‫אומרת המשנה (נידה נא‪" :):‬כל שיש לו‬ ‫קשקשת‪ ,‬יש לו סנפיר‪ .‬ויש שיש לו‬ ‫סנפיר‪ ,‬ואין לו קשקשת‪ ".‬חכמי המשנה‬ ‫מגלים לנו חוק בטבע‪ ,‬שכל דג שיש לו‬ ‫קשקשת יש לו גם סנפיר!‬ ‫איזה מדען בימינו יכול לקום‬ ‫ולהתחייב על דבר כזה‪ ,‬שלא ימצא‬ ‫בעתיד שום דג עם קשקשים בלי‬ ‫סנפיר? כיום ידועים לנו כ‪30,000 -‬‬ ‫מינים של דגים ואין בניהם אפילו אחד‬ ‫שיש לו קשקשת ואין לו סנפיר!‬ ‫דבר זה מוכיח לנו שגם התורה שבעל‬ ‫פה ניתנה מבורא העולם‪ ,‬כי רק בורא‬ ‫העולם יכול ומסוגל לדעת פרט זה‪.‬‬ ‫( דברים יז י' )‬ ‫במוצאי יום שביעי של פסח‪ ,‬האם מותר להוציא מן המקפיא‬ ‫יום ששי ליום השבת‪ ,‬אסור לטלטלו כל השבת‪ .‬ובענין זה האריך‬ ‫מאכלי חמץ שנמכרו לגוי‪ ,‬כגון חלות‪ ,‬ולאכול מהם בסעודת‬ ‫הרב בתשובתו‪ ,‬וכתב שאין לאסור לטלטל את החמץ בשבת‪,‬‬ ‫ליל שבת שלאחר הפסח?‬ ‫מטעמים שונים‪ .‬והביא שכן פסקו עוד מגדולי האחרונים‪.‬‬ ‫בשאלה זו כבר נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה‬ ‫אולם לכאורה יש לדון מצד גזל הגוי‪ ,‬שהרי החמץ שייך לנכרי‪ ,‬כיון‬ ‫דעת חלק שני (סימן סד)‪ ,‬ודן בזה הן מצד איסור מוקצה‪ ,‬והן מצד‬ ‫שהוא קנאו מערב החג‪ ,‬ועתה היהודי לוקח ממנו בגזילה ומשתמש‬ ‫איסור גזל הגוי‪ .‬ונסביר את הדברים‪.‬‬ ‫בחמץ‪ .‬אולם גם לדבר זה אין לחוש‪ ,‬הואיל ובשטר מכירת החמץ‬ ‫ראשית‪ ,‬בודאי אנו דנים לגבי אדם שמכר את כל החמץ שברשותו‬ ‫של הרבנות הראשית‪ ,‬נכתב בפירוש‪ ,‬שהגוי מרשה ליהודי לקחת‬ ‫לגוי בערב פסח כמובן‪ ,‬וסגר את החמץ במקפיא‪ ,‬וציין מעליו‬ ‫מהחמץ מיד לאחר חג הפסח‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬אם ירצה הגוי לקנות את‬ ‫"חמץ" כדי שלא יבוא לאכול ממנו בפסח‪ .‬ועתה‪ ,‬במוצאי החג‪ ,‬הוא‬ ‫מתוך‪" :‬הלכה יומית" החמץ לגמרי‪ ,‬היהודי ישלם לו את דמי החמץ שאכל‪.‬‬ ‫ולפיכך לסיכום‪ :‬חמץ שנמכר לגוי‪ ,‬והוא מונח כדין סגור בתוך המקפיא או‬ ‫מעוניין להשתמש בחמץ לסעודת ליל שבת‪ .‬ומאחר וביום החג היה החמץ‬ ‫ארון אחר‪ ,‬מותר לאכול ממנו בשבת שלאחר הפסח ללא חשש‪ .‬אולם יש‬ ‫אסור בטלטול‪ ,‬כיון שהיה אסור להשתמש בו‪ ,‬היה מקום לאסור לטלטל את‬ ‫להזהר שלא לגעת בו לפני צאת החג‪.‬‬ ‫החמץ גם בשבת‪ ,‬מאחר וכל דבר שאסור לטלטלו בבין השמשות‪ ,‬כלומר‪ ,‬בין‬