‫חצר הגן כגן בוטני – עבודת סיכום קורס‬ ‫הקמת גינת ירק‬ ‫בגן הילדים‪.‬‬ ‫מגישה ‪ :‬שרון לוי שמני‬ ‫פברואר ‪3102‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫מבוא‬ ‫בבואנו לבחור את הרעיון להקמת פרויקט הסיכום בקורס בנושא הקמת גינת ירק בגן הילדים לקחנו‬ ‫בחשבון רבים מנושאי הליבה אשר עלינו‪ ,‬כגננות‪ ,‬ללמד בגן במהלך השנה‪ .‬בחלק מתוכניות הלימודים‬ ‫שמשרד החינוך מכתיב יש דגש רב על בריאות הילדים‪ ,‬יש חשיבות על שמירת הסביבה וכמובן שישנה‬ ‫תוכנית שלמה על הכרת הצמחים ובעלי החיים בסביבת הגן‪ .‬אולם לא נתקלנו בתוכנית מסודרת‬ ‫הקוראת להדגים את תהליך הקמת גינת ירק בגן תוך בחינת הגורמים הנדרשים להקמת הגינה‪,‬‬ ‫מעורבות בשלבי הקמת הגינה ומעקב אחר גדילת ופריחת הגינה תוך הנאה מהתוצרים‪ .‬לדעתנו‪ ,‬לעבודה‬ ‫בגינת הגן (בין אם זו גינת ירק או גינת פרחים) יתרונות רבים בעבודה עם הילדים‪.‬‬ ‫אחד מהיתרונות הבולטים בעיסוק ביחידה זו הוא כי הילדים לומדים מהעבודה עצמה את חשיבות‬ ‫למידת התיכון הנדרשת בהקמת גינה בשטח הגן (הגדרת תהליך התיכון כוללת את הפעולות הבאות‪:‬‬ ‫זיהוי הבעיה או הצורך‪ ,‬איסוף מידע‪ ,‬העלאת רעיונות‪ ,‬בחירת רעיון מוביל‪ ,‬תכנון מפורט של המוצר ו‪/‬או‬ ‫התהליך הטכנולוגי‪ ,‬בחירת חומרים‪ ,‬בניית אב טיפוס‪ ,‬הערכה ושיפור המוצר)‪.‬‬ ‫כמו כן לומדים הילדים את חשיבות עבודת הצוות‪ ,‬לומדים את חשיבות לקיחת האחריות על גופם ועל‬ ‫הסביבה (לדוגמא בעת השיחות על חשיבות אכילת הירקות ובשיחות על חשיבות מחזור המים להשקיה)‬ ‫ואת החשיבות שבאחריות בטיפול בגינה (דרך ההשקיה והעישוב)‪.‬‬ ‫להקמת הגינה חשיבות רבה גם במישור הפיזי שכן העבודה הפיזית עצמה יכולה לחזק את התחומים‬ ‫המוטוריים (מוטוריקה גסה‪ ,‬למשל בעת העבודה בשתילה או בעידור והעדינה‪ ,‬למשל‪ :‬בעת הזריעה‬ ‫והעישוב)‪.‬‬ ‫ניתן לייחס להקמת הגינה ולעיסוק בה גם חיזוקים בתחום הרגשי (לדוגמא חיזוק הביטחון העצמי‬ ‫ותחושת ההישג של ילד הנובע מהתפתחות שתיל שהוא בעצמו שתל וטיפח)‪.‬‬ ‫במהלך העבודה על הקמת גינת ירק ניתן כמובן לשלב ולהמשיך בהעברת נושאי הליבה כגון אוריינות‪,‬‬ ‫מתמטיקה ומדע (כל אלה נמחיש בהצעת העבודה עצמה בהמשך)‪.‬‬ ‫נקודה אחרונה למבוא היא כי הנושא מאפשר עבודה בתקציב יחסית נמוך דבר אשר יכול להקל על‬ ‫החדרת פעילות כזו בגנים‪.‬‬ ‫אציין רק כי הפרויקט המוצג בעבודה זו החל בעזרת מחלקת הקיימות באגף לשמירת איכות הסביבה‬ ‫בעיריית כפר סבא‪ ,‬אשר תרמה לגן מולדת שבו התנסתי השנה (בגילאי טרום חובה וחובה) את ערכת‬ ‫ההקמה אשר כללה שקי קומפוסט‪ ,‬שתילים‪ ,‬זרעים צינורות טפטפות והדרכה ראשונית‪.‬‬ ‫התמונות המלוות את גדילת הערוגה הן תמונות אמיתיות משטח הגן‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫גינת ירק ‪-‬‬ ‫בספרו "הגן הפורה" (הוצאת המחבר‪ )0990,‬מונה שלמה אילן מספר סיבות עיקריות להקמת גינת ירק‬ ‫עצמאית‪ .‬בין יתר הסיבות הוא מונה את חשיבות אכילת הירקות לתפריט מאוזן‪ ,‬את יתרונות הגידול‬ ‫העצמי של הירקות בתהליך השמירה על טריות הירקות‪ ,‬על ערכם התזונתי ועל ההימנעות מאכילת‬ ‫חומרי הדברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מציין כי בדרך הגידול העצמי ישנה הימנעות מאכילת חומרים רעילים‬ ‫נוספים הנובעים מהפרזה בדישון או בזיבול אורגני חנקני‪ ,‬כגון חנקות העלולות להצטבר ברמה מסוכנת‬ ‫בירקות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מציין אילן את החיסכון הכלכלי שבהישענות על סל ירק מגידול עצמי והאפשרות לגוון בתפריט‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬מציין אילן את חשיבות ההנאה שבבילוי בעת הקמת ואחזקת גינת הירק המשפחתית‪.‬‬ ‫בספרו מנסה אילן לעודד ולקדם את נושא הגינות הפרטיות המשותפות‪.‬‬ ‫העבודה שלנו תעסוק בהקמת גינת ירק בגן הילדים וברצוננו להפיק מהעבודה עם הילדים התקדמות‬ ‫בתחומים רבים ומגוונים‪ .‬על מנת לתמוך בהשערתנו כי אכן עבודת ילדים בגינת הירק מקדמת את‬ ‫הילדים בדרכים רבות מצ"ב מאמר אקדמי מאת ‪ DR. Dana L. Miller‬מאוניברסיטת לינקולן‬ ‫בנברסקה ארה"ב‪ ,‬אשר חקרה ומצאה כי כאשר ילדים קטנים משתתפים בפעילויות בגינה ובחממה הם‪:‬‬ ‫‪ .0‬מתקשרים את הידע שלהם לגבי העולם לאחרים‪ .3 .‬מביעים רגשות (לומדים לעכל ולנהל אותם) ו‪.2-‬‬ ‫מפתחים כישורים חשובים כגון‪ :‬יוזמה‪ ,‬בטחון עצמי‪ ,‬אוריינות‪ ,‬מתמטיקה ומדעים אשר יעזרו להם‬ ‫להצליח יותר בבית הספר ולנווט בצורה טובה יותר בעולם‪ .‬קיימים מחקרים רבים נוספים בנושא‬ ‫המציינים את היתרונות במעורבות התלמידים בפעילויות בגינה‪( .‬רבים מהם מצוינים במאמר‬ ‫המצוטט)‪ .‬בין היתרונות שהוסקו ניתן למנות‪:‬‬ ‫הגברת העניין במאכלים ואכילת אוכל בריא ירקות‪/‬פירות ( ;‪Cavaliere, 1987; Lineberger,1999‬‬ ‫‪)Pothukuchi, 2004‬‬ ‫שיפור באיכות חיים פיזית על ידי איכות משחק טובה יותר ומוטיבציה גבוהה יותר להתעמל ולאכול‬ ‫בריא יותר (‪)Rickinson, et al., 2004‬‬ ‫הגברת גישה חיובית לגבי נושאים סביבתיים (‪)(Waliczek & Zajicek, 1999‬‬ ‫שיפור יכולות אוריינות ומניה וידע לגבי הסביבה (‪(Thrive, 2006‬‬ ‫הגברת המודעות לגבי יופיו וכוחו של הטבע (‪)Heffernan, 1994‬‬ ‫שיפור כישורי מיומנות חיים‪ ,‬הבנה עצמית והיכולת לעבוד בקבוצה (‪(Robinson & Zajicek 3112‬‬ ‫יחידה זו אם כן‪ ,‬תתמקד בניסיון להגיע למספר רב ככל הניתן של היתרונות המתוארים לעיל‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫תיאור קבוצת הצמחים‬ ‫קבוצת הצמחים בהם נעסוק בפרויקט היא ירקות הגינה‪ .‬העיסוק בגידול ירקות הינו עיסוק קדום‪ .‬כבר‬ ‫ימי ראשית האדם ניזון האדם מן הטבע במקביל לציד‪ .‬בתחילה ניזון האדם מן השורשים העלים וזרעי‬ ‫הצמח כמו גם מעשבים‪ .‬בדרך כלל מדגישים בחקלאות את חשיבות הדגניים כיסוד לחומרים‬ ‫האנרגטיים בתזונה‪ ,‬ומתעלמים מיתר הצמחים‪ ,‬אך למעשה קיימת חשיבות רבה לאיסוף ואכילת כל‬ ‫הירקות‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬התפתחו על פני כדור הארץ מרכזים שונים לגידול ירקות‪ ,‬שתרמו לגיוון המינים הידועים כיום‪.‬‬ ‫בימינו ניתן להרכיב מכל המרכזים הללו רשימת ירקות הכוללת כ‪ 01 -‬מינים שהפכו להיות‬ ‫קוסמופוליטיים‪ ,‬ומהווים חלק נכבד מהתפריט של אוכלוסיית העולם‪ .‬בהיסטוריית החקלאות בארץ‬ ‫ישראל ניתן לציין את חקלאות בשיטות השלחין ובבעל‪ .‬שיטות אלו פותחו בעיקר על ידי הערבים תושבי‬ ‫הארץ והם החלו בה כבר בתקופת המשנה והתלמוד‪.‬‬ ‫קיימים עקרונות שונים למיון הירקות‪:‬‬ ‫א‪ .‬חלוקה לפי משפחות בוטניות‪ :‬מרכיבים‪ ,‬מצליבים‪ ,‬פרפרניים ועוד‪ .‬החלוקה חשובה שכן יש‬ ‫חשיבות לתת לקרקע "לנוח" בין זריעה לזריעה של ירקות מאותה המשפחה‪ .‬למשל‪ ,‬את‬ ‫משפחת המצליבים כדאי לשתול רק כל חמש שנים באותה חלקת קרקע‪ ,‬וזאת בשל העובדה‬ ‫שיש מחלות שונות התוקפות משפחה זו‪ ,‬וכן כי כל משפחה משפיעה בצורה שונה על‬ ‫המיקרואורגניזמים בקרקע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חלוקה פונקציונאלית לפי החלק הנאכל – בהתאם לחלוקה זו קובעים את מחזור הגידולים‬ ‫ונמנעים מלגדל גידולי שורש על גבי גידולי שורש‪ ,‬אלא למשל גידולי שורש ואחריהם גידולי‬ ‫עלים וזאת מבוסס על ההנחה שכל גידול מתנהג בקרקע בצורה שונה וניתן "לנצל" זאת לטובת‬ ‫הגידולים הבאים שישתלו בערוגה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬השורשיים יתרמו להעשרת הקרקע בעומקים מעבר‬ ‫למה שבדרך כלל הירקות משתמשים בהם‪ ,‬הם יתחחו את הקרקע עבור הגידולים הבאים ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חלוקה לפי ההשפעות ההדדיות בין גידולי הירקות – בשנים האחרונות גילו‪ ,‬שלמעשה כל צמח‬ ‫מגן על עצמו מפני חרקים‪ ,‬מחלות וגם מפני התחרות של צמחים אחרים על ידי חומרים כימיים‬ ‫ייחודיים‪ .‬עם זאת יש צמחים המיטיבים להתפתח בשכנות לצמחים מסוימים אחרים‪ .‬מתוך‬ ‫גישה זו התפתחה שיטת גידול הירקות בשיטה המשולבת‪.‬‬ ‫בבואנו לדבר על גינת הירק יש להתייחס לשלבים בתכנון והקמת הגינה והם‪ :‬תיכנון הגינה (בחירת‬ ‫המקום‪ ,‬גודל השטח‪,‬התכנון הפיזי) הכנת המשתלה (טיוב הקרקע‪ ,‬הכנת הקומפוסט)‪ ,‬בדיקת מועדי‬ ‫הזריעה‪ ,‬התייחסות למכלי הזריעה ולתערובת הזריעה‪ ,‬הזריעה עצמה‪ ,‬הגנת הצומח מפני מזיקים‬ ‫ומחלות והשמירה מפני תנאי האקלים וכמובן התייחסות לתחזוקת הגינה לאחר השתילה‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫חמשת הצמחים בהם בחרנו להתמקד הינם‪:‬‬ ‫גזר (‪) DAUCUS CAROTA‬‬ ‫משתייך למשפחת הסוככים ( ‪ , )UMBELLIFERAE‬הכוללת גם ירקות ותבלינים‪ ,‬כגון‪ :‬כרפס‪,‬‬ ‫פטרוזיליה‪ ,‬שומר וכוסברה‪ .‬הצמח הוא בדרך כלל דו‪-‬שנתי‪ .‬בעונת הגידול הראשונה הוא מפתח עלים‬ ‫ואשרוש‪ .‬כאשר האשרוש מפותח דיו והצמח מקבל בחורף מנת קור מתפתח בעונה השנייה הגבעול‪,‬‬ ‫שצומח לגובה ניכר‪ .‬כאשר הגבעול מסתעף הוא מוציא ענפים צדדיים‪ .‬הענפים מסתיימים בתפרחת‬ ‫דמוית סוכך‪ .‬הזרעים נשארים בפרי היבש‪ ,‬המכיל זרע אחד בכל פרי‪ .‬הזרעים מכילים שמן אתרי‪,‬‬ ‫המעניק להם את ריחם הייחודי‪ .‬לזרעים יש זיפים עוקצניים‪ ,‬אותם יש להסיר כדי לקבל זריעה אחידה‪.‬‬ ‫לנבט של הצמח יש פסיגים צרים וארוכים‪ ,‬לאחר מכן מתפתחים עלים מנוצים גזורים‪.‬‬ ‫האשרוש מתפתח בשלושה שלבים‪ .‬בשלב הראשון מיד לאחר הנביטה צומח שורש שיפודי ארוך‪ .‬בשלב‬ ‫השני האשרוש מתעבה ונעשה ארוך יותר‪ .‬בשלב זה מקבל האשרוש את צבעו הכתום‪ .‬בשלב השלישי‬ ‫נפסקת ההתארכות והאשרוש ממשיך רק להתעבות‪ .‬הטמפרטורות המיטביות להתפתחות הגידול‬ ‫ולהנבטה הן ‪ 301 – 061‬מעלות צלסיוס‪ .‬הגידול מתבצע באדמות קלות מנוקזות בהן גדלים האשרושים‬ ‫ללא כל הפרעה‪ .‬הפחת בזמן האסיף הוא מינימלי‪ .‬גידול הגזר רגיש לעודפי מים בעיקר בחורף‪ ,‬שהיא‬ ‫עונת הגידול העיקרית‪.‬‬ ‫האשרוש בנוי מהגליל המרכזי‪ ,‬הליבה ומערכת צינורות העצה‪ .‬הליבה מוקפת ברקמה‪ ,‬היוצרת את‬ ‫העצה כלפי פנים ואת רקמת השיפה כלפי חוץ‪ .‬רקמה זו עשירה בחומרי צבע ובסוכרים‪ .‬הגזר נחשב‬ ‫לאיכותי יותר ככל שהגליל המרכזי דק יותר יחסית לרקמת השיפה‪ .‬בתנאי גידול קשים או עם הזדקנות‬ ‫הצמח הגליל המרכזי הופך עצי והגזר אינו מתאים יותר למאכל‪.‬‬ ‫לאורכו בנוי הגזר מגבעול מקוצר ממנו מתפתחים העלים‪ .‬כאשר חלק זה חשוף לשמש הוא מקבל צבע‬ ‫ירוק – כלורופיל‪ .‬החלק המצוי מתחת לגבעול‪ ,‬הוא השורש ממנו יוצאים שורשים משניים ודקים‪ .‬בעיות‬ ‫שונות בזמן הגידול‪ ,‬כגון תקופת יובש‪ ,‬עודפי מים‪ ,‬טמפרטורה נמוכה ובעיות נוספות‪ ,‬עלולות לגרום‬ ‫להתפתחות אשרוש קצר‪ ,‬שחלקו העליון רחב הנעשה דק יותר ככל שהוא מתפתח‪ .‬לעתים אף מתרחשת‬ ‫התפצלות של האשרוש‪ .‬הצבע הכתום הוא תוצאה של הצטברות פרו ויטמין ‪ - A‬קארוטין‪ .‬הצבע הסגול‬ ‫הוא תוצאה של אנתוציאן‪.‬‬ ‫בארצות חמות יחסית מרבים זנים‪ ,‬היוצרים סלקציה לפריחה מוקדמת יחסית‪ ,‬הנקראת תופעת‬ ‫ההפרגה‪ .‬זו אולי הסיבה העיקרית שמרבית זרעי הגזר מקורם יבוא מארצות קרות‪ .‬מיני גזר בר שונים‬ ‫גדלים באזורים רבים בעולם בעיקר באזור הים תיכוני‪ ,‬בדרום אסיה וכן באפריקה‪ ,‬אוסטרליה וביבשת‬ ‫אמריקה‪ .‬מוצאו של הגזר תרבותי הוא ממין הבר ‪ )D. carota s. sp.) Carota‬או מהכלאה של מין זה‬ ‫עם מין בר נוסף ( ‪ .).D. carota s. sp‬מוצאם של מינים תרבותיים שונים הוא כנראה מאפגניסטן‬ ‫ומתורכיה‪ .‬הערבים העבירו את הגזר לספרד ומשם הוא הופץ למדינות אירופה‪ .‬מיני התרבות הראשונים‬ ‫היו בצבעים שונים‪ :‬אדום‪ ,‬סגול וצהוב‪-‬ירוק‪ .‬מאוחר יותר התפתח גזר בצבעי צהוב ולבן‪ .‬במאה ה‪00-‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫גידלו בהולנד גזר בצבע כתום ‪ -‬הזן השכיח ביותר כיום‪ .‬בארץ גידלו את הגזר הכתום מראשית‬ ‫ההתיישבות היהודית‪ .‬הערבים נהגו לגדל גזר סגול כהה‪ ,‬אותו ניתן למצוא עד היום בקנה מידה קטן‪.‬‬ ‫א סיף הגזר כיום הוא ממוכן‪ .‬תלישה סופית של האשרושים מהקרקע נעשית באמצעות העלים‪ .‬מכיוון‬ ‫שרק עלווה בריאה תמנע פחת גבוה באסיף‪ ,‬חייבים להגן על העלים ממחלות ומזיקים עד לאסיף עצמו‪.‬‬ ‫הסרת העלים (קינוב) נעשית בסוף תהליך האסיף‪ .‬השקיית הגזר נעשית על ידי המטרה קבועה בעיקר‬ ‫בראשית העונה‪ .‬באופן כזה שומרים על לחות מתמדת של הקרקע עד לאחר נביטה מלאה‪ .‬לעתים יש‬ ‫צורך בהמטרה אפילו מספר פעמים ביום‪ .‬בשנים האחרונות נהוג מאוחר יותר בעונה לעבור להשקיה‬ ‫בטפטוף‪ ,‬כדי להקטין היפגעות במחלות עלים‪ ,‬שמתפתחות בעיקר בתנאי לחות גבוהה‪ .‬בהמשך תהליך‬ ‫האסיף עובר הגזר רחיצה‪ ,‬מיון ואריזה בשקיות פוליאתילן מחוררות‪ .‬תוצרת זו נשלחת ישירות‬ ‫לשווקים או לאחסון בתנאים מבוקרים‪.‬‬ ‫היות שזרעי הגזר נובטים באיטיות יש לעשב את הערוגה‪ .‬הגזר זקוק להשקייה תכופה וזמן הגידול שלו‬ ‫הוא כ‪ 91-‬יום‪ .‬בין המחלות והמזיקים התוקפים את הגזר יש את הקמחון‪.‬‬ ‫זמני השתילה שלו משתנים בהתאם לאזור בארץ‪ .‬באיזור הגידול של מישור החוף ובאיזורים הרי‬ ‫ירושלים‪ ,‬הגליל והגולן זמן הזריעה שלו הוא פברואר – אפריל או ספטמבר – אוקטובר‪ .‬באזורים בקעת‬ ‫הירדן ואילת זמן הזריעה שלו הוא אוקטובר‪ -‬נובמבר‪.‬‬ ‫חומר רקע נוסף‪:‬‬ ‫‪ .1‬במקרה של תולעי בטן מומלץ לאכול הרבה גזר חי‪.‬‬ ‫‪ .2‬סיפור הילדים הידוע ‪ :‬סבא אליעזר והגזר‬ ‫‪ .3‬משחק ילדים לעידוד החשיבה ואסטרטגיה – לוטי קרוטי!‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫אפונה ‪ PISUM SATIVUM‬משפחת הפרפרניים ‪PAPILINACEAE‬‬ ‫מוצאה של האפונה הוא ארצות המזרח הקרוב והים התיכון‪ .‬הירק החל להתפשט במערב אירופה רק‬ ‫בימי הביניים‪ .‬כיום מגדלים את האפונה כמעט בכל הארצות הממוזגות‪ .‬את הירק מגדלים לצורך‬ ‫אכילת התרמילים הירוקים ולעתים גם לשם הקפאת הגרגירים הירוקים ולבישול הגרגירים היבשים‪.‬‬ ‫בארץ התחילו לגדל את הירק מראשית ההתיישבות היהודית‪.‬‬ ‫האפונה נמצאת בשווקים בחורף ובאביב‪ .‬זהו צמח חד‪-‬שנתי מטפס‪ ,‬פרפרני ובעל פרחים לבנים‪ .‬העלים‬ ‫הם עלי לוואי וקנוקנות‪ .‬ערכה התזונתי והקלורי של האפונה הוא רב מאוד‪ .‬האפונה עשירה בחלבונים‪,‬‬ ‫בפחמימות ובויטמינים‪ .‬אפונה טריה היא בעלת הערך התזונתי גבוה יותר בהשוואה לאפונה יבשה‪.‬‬ ‫האפונים מוכנים לאכילה לאחר תקופה של כ‪ 01-‬שבועות‪ .‬אין סכנת מזיקים היות שרובם רגישים לקור‪,‬‬ ‫אך הציפורים אוהבות לנקר בה‪ .‬זורעים את האפונה החל מחודש סמפטמבר עד סוף ינואר‪ .‬התרמיל –‬ ‫גדול מאוד אורכו כ‪ 03 -‬ס"מ ורוחבו כ ‪ 3.2‬ס"מ‪ ,‬צורתו גסה ושטוחה וחודו מעוקם‪ .‬התרמילים גדלים‬ ‫בודדים החל מהפרק החמישי‪ .‬בתרמיל ‪ 9-7‬אפונים‪ .‬הצמח – נמוך גובהו כ‪ 52 -‬ס"מ‪ .‬הגבעול מרובע וגדל‬ ‫בזיגזג‪ .‬הפריחה לבנה‪ .‬הזרע – גדול‪ ,‬מקומט וצבהו ירקרק‪.‬‬ ‫חומר רקע נוסף‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנסיכה על האפונה – סיפורו המוכר של הנס כריסטיאן הנדרסון הדני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬על פי הרפואה הסינית מומלץ בין היתר לאכול אפונה כחלק מהטיפול במחלת הכליות‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫חסה ‪ LACTUCA SATIVA‬משפחת המורכבים ‪COMPOSITAE‬‬ ‫ממלכה ‪ :‬צומח‬ ‫מערכה ‪ :‬בעלי פרחים‬ ‫מחלקה ‪ :‬דו פסיגיים‬ ‫סדרה ‪ :‬אסטראים‬ ‫משפחה ‪ :‬מורכבים‬ ‫סוג ‪ :‬חסה‬ ‫מין ‪ :‬חסת התרבות‬ ‫החסה נמנית על המשפחה הבוטנית הקרויה בשם "מורכבים"‪ .‬קיימים מיני חסה‪-‬בר‪ ,‬להבדיל מהחסה‬ ‫התרבותית המגודלת בחקלאות‪ .‬מיני החסה התרבותית מתחלקים לזנים המיוצרים ע"י הכלאות‬ ‫וסלקציות‪.‬‬ ‫לשם הקלת הזיהוי‪ ,‬בעיקר לטובת הצרכנים‪ ,‬נהוג לחלק את מיני החסה לטיפוסים‪.‬‬ ‫ניתן לכנות חלוקה זו כחלוקה צרכנית‪ ,‬להבדיל מהחלוקה הבוטנית‪ .‬לשם כך מאחדים כמה מינים בעלי‬ ‫תכונות דומות ומשותפות תחת שם של טיפוס מסוים‪ .‬כך נוצרו אפוא הטיפוסים הבאים‪ :‬חסה רומית‬ ‫(או בשמה העממי והשגוי ‪ -‬חסה ערבית)‪ .‬זן עמיד להפרגה (פריחה)‪ ,‬עלים ירוקים כהים‪ .‬מעט‬ ‫מסולסלים ‪ .‬חסה אייסברג (או בשמה העממי והשגוי ‪ -‬חסה אמריקאית)‪ ,‬ירוקה או אדומה‪ .‬צורתה‬ ‫עגולה‪ ,‬עלים ירוקים והיא מתאימה לגידולי חורף‪ .‬חסה ראש חמאה (או בשמה העממי משי)‪ ,‬ירוקה או‬ ‫אדומה‪ .‬חסה ננסית (שאינה אלא חסה רומית ננסית וקרויה גם ליטל‪ -‬ג'ם)‪ .‬כל ארבעת הטיפוסים הללו‬ ‫יוצרים ‪ -‬קולס‪ .‬קולס הוא מעין ראש עגול‪ ,‬פחוס או מאורך הנוצר מצימוח של עלי חסה הסוגרים זה על‬ ‫זה "במבנה" סגור מוצק או אוורירי‪ .‬חסה רומית יוצרת לעיתים קולס ולעיתים לא‪ ,‬תלוי בזמן ובעונת‬ ‫גידול‪ .‬כל שאר הטיפוסים הנ"ל יוצרים קולס תמיד‪.‬‬ ‫(בחסה אייסברג הקולס הוא פריך ‪ ,) CRISPY‬בחסה ראש‪-‬חמאה‪ ,‬כשמו כן הוא רך ולחלוטין לא פריך‪.‬‬ ‫ואילו חסה רומית וחסה ננסית נמצאות בעמדת ביניים מבחינת הפריכות‪.‬‬ ‫החסה זקוקה להשקיה תכופה ‪ .‬את החסה שותלים במרווחי שתילה של שורה בכל ‪ 21‬ס"מ ‪ 5 ,‬שורות‬ ‫בערוגה סטנדרטית‪ .‬את החסה מדשנים וזמן הגידול שלו הוא כ‪ 61-71-‬יום ‪ .‬בין המחלות והמזיקים‬ ‫התוקפים את הגזר יש את כנימות העלה‪ .‬ובאמצע החורף כשותית (כתמים בהירים ומצולעים על העלה‬ ‫הופכים לכתמים יבשים)‪.‬‬ ‫זמני השתילה שלו משתנים בהתאם לאזור בארץ‪ .‬באיזור הגידול של מישור החוף ובאיזורים הרי‬ ‫ירושלים‪ ,‬הגליל והגולן זמן השתילה שלו הוא למעשה בכל השנה‪ .‬ובאזורים בקעת הירדן ואילת זמן‬ ‫השתילה הוא אוקטובר‪ -‬דצמבר‪.‬‬ ‫חומר רקע נוסף‪:‬‬ ‫א‪ .‬בליל הסדר משתמשים בעלי חסה כסמל למרור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתרופת סבתא ‪ -‬מיץ תרד וחסה משמשים בטיפול נגד נשירת שער‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אכילת חסה כירק "קר" על פי האמונה הסינית יכולה לעזור "לצנן" אדם הסובל מהזעה או‬ ‫הסובל מאוד מחום‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫סלק ‪Beta Vulganis.L.Var.Rapac Cea‬‬ ‫ממלכה‪ :‬צומח‬ ‫מערכה‪:‬בעלי פרחים‬ ‫מחלקה‪:‬דו‪-‬פסיגיים‬ ‫סדרה‪:‬ציפורנאים‬ ‫משפחה‪:‬סלקיים‬ ‫סוג‪:‬סלק (סוג)‬ ‫מין‪:‬סלק מצוי‬ ‫הסלק הוא צמח תרבות עתיק ומוצאו מהמזרח התיכון‪ .‬בארץ גידלו אותו עוד בימי המשנה והשתמשו‬ ‫אז בעיקר בעלים‪.‬‬ ‫הסלק הוא צמח דו‪-‬שנתי או דו‪-‬עונתי‪ .‬בשנה הראשונה הוא מפתח שושנת עלים ושורש מעובה – אשרוש‪,‬‬ ‫שהוא החלק הנאכל‪ .‬צבע הבשר בדרך כלל אדום כהה‪ ,‬וכן הקליפה שהיא מבריקה‪ .‬הצבע בהיר יותר‪,‬‬ ‫כאשר מגדלים אותו בחודשי החום‪ .‬בחתך האשרוש ניכרות ‪ 6-03‬טבעות קונצנטריות‪ ,‬שצבען בהיר‪ .‬זוהי‬ ‫רקמת ההובלה‪ ,‬המתחלפת לסירוגין עם הרקמה של פרנכימת האחסון שצבעה אדום‪ .‬בתנאי גידול‬ ‫נוחים מספר הטבעות מועט והן צרות‪ ,‬ולפיכך אינן בולטות ביותר‪ .‬לעומת זאת בתנאי גידול קשים‬ ‫ובחום הן מרובות‪ ,‬רחבות וניכרות בצבען הלבן‪ .‬הצמח הוא זקוף‪ ,‬בגובה כ‪ 21 -‬ס"מ ‪ .‬העלווה היא‬ ‫שושנת עלים מפותחת היטב עם צוואר ומוצאה מהשורש בעובי בינוני‪ .‬בשנה השניה הוא מוציא עמוד‬ ‫תפרחת גבעול עם פרחים וזרעים‪ .‬הסלק משמש למאכל בסלטים‪ ,‬בתבשילים ובמרקים‪ .‬ערכו התזונתי‬ ‫דומה לזה של הגזר‪ .‬מקורו של הצבע האדום הוא בפיגמנט אנטוציאן‪ .‬הסלק מוכן בין ‪ 71‬ל‪ 011-‬יום‬ ‫לערך מזמן הזריעה‪ ,‬פרט לזריעה חורפית בה הצמיחה איטית והגדילה נמשכת כ‪ 6 -‬חודשים‪ .‬השורשים‬ ‫הם בינוניים וזמן הנביטה הוא בין ‪ 0‬ל‪ 03 -‬יום‪ .‬כדאי לזרוע את הסלק בחודשים מרץ‪-‬מאי וספטמבר‪-‬‬ ‫פברואר ולשתול שתילים של סלק בחודשים יוני‪-‬אוגוסט‪.‬‬ ‫חומר רקע נוסף‬ ‫הרפואה המודרנית המערבית כמעט ולא משתמשת בכוח הריפוי של הסלק אבל ברפואה הטיבעית כוח‬ ‫הריפוי שלו ידוע מאוד‪ .‬ביוון העתיקה הסלק היה חשוב כל כך שאנשים היו מציעים אותו כמנחה לאל‬ ‫אפולו‪ .‬לפי אגדות האלה אפרודיטה אכלה סלק על מנת לשמר את היופי שלה‪ .‬ברפואה האנגלית‬ ‫המסורתית העתיקה סלק נחשב לתרופה חשובה לחיזוק ותמיכה בדם‪ .‬מרפאים טבעיים בני ימינו עדיין‬ ‫משתמשים בסלק לטיפול בהפרעות וחוסר איזון בדם ובמערכת החיסונית‪ ,‬ומתייחסים אליו כ"צמח‬ ‫החיוניות"‪ .‬סלק אדום משפר את מערכת החיסון בגוף ע"י שיפור מעבר חמצן לתאים ולרקמות‪ .‬הוא‬ ‫עושה זאת ע"י עידוד ייצור תאי דם לבנים חדשים‪ ,‬שיפור מעבר החמצן לתאים‪ .‬עוזר ללב‪ ,‬לשרירים‬ ‫ולמערכת העצבים להשאר במצב טוב‪ .‬ישנם הוכחות שאכילת סלק גורמת לתאי סרטן להפוך לנורמלים‬ ‫או למות ע"י שיפור מעבר החמצן אליהם‪ .‬זה אולי לא יבריא את המחלה אבל יכול לעזור להעריך את‬ ‫חיי המטופל ולשפר את איכות החיים שלו‪ .‬סלק אדום עוזר גם לייצב את רמת החומציות בגוף (פי‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫אייצ')‪ .‬דבר זה חשוב לחסינות הגוף מכיוון שבקטריות גדלות ומתפתחות כשרמת החומציות בגוף לא‬ ‫מאוזנת‪ .‬סלק אדום יכול לשמש גם לטיפול בדלקות כרוניות‪ ,‬לסלק אין תופעות לוואי‪ ,‬ורוב האנשים‬ ‫מעכלים אותו בקלות‪ .‬יש לאכול את הסלק האדום לתקופת זמן ארוכה על מנת לשפר את הבריאות‬ ‫הכללית ולטיפול במחלות כרוניות‪ .‬הצריכה הממוצעת היא שני ראשי סלק בגודל ממוצע ליום‪.‬‬ ‫האפקטיביות של סלק מבושל זהה לסלק לא מבושל או למיץ סלק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיץ הסלק נחשב ככתם שאינו יורד בקלות מן הבגדים‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫כרוב ‪Brassica Oleracea.L.Var.Capitata‬‬ ‫ממשפחת המצליבים‪.‬‬ ‫מוצאו של הירק ככל הנראה מצמח הבר‪ ,‬הגדל בחופי אנגליה‪ ,‬אירלנד וצרפת‪ .‬הכרוב הוא צמח תרבותי‬ ‫עתיק‪ ,‬שגידולו היה ידוע ביוון ורומא‪ .‬בארץ גידלו את הכרוב בימי המשנה‪ .‬הערבים גידלו בארץ כרוב‬ ‫לבן מזן מקומי שנתן קולס (ראש) גדול אך לא מוצק‪ .‬ההתיישבות היהודית הביאה לארץ את הזנים‬ ‫המוצקים ומגוון רחב של כרוב ירוק ואדום‪.‬‬ ‫את הירק מגדלים כמעט בכל חלקי הארץ השונים ובמשך כמעט בכל השנה‪ .‬זמן הגידול הוא בין ‪ 61‬ל ‪71‬‬ ‫יום והוא דורש השקיה תכופה‪ .‬יש לדשנו ובין המחלות והמזיקים הפוגעים בו יש זחלים (פרודניות) ועש‬ ‫לב הכרוב‪ ,‬כנימות עלה‪ .‬מרווחי השתילה לכרוב הוא בשורה בכל ‪ 21‬ס"מ שלוש שורות בערוגה‬ ‫סטנדרטית‪.‬‬ ‫כל הכרובים דומים בכל חלקי הצמח פרט לחלק הנאכל‪ .‬החלק הנאכל בכרוב הוא הקולס הצעיר‬ ‫המורכב משושנה צפופה של עלים מקומטים דמוי כליה‪ ,‬הלופתים זה את זה ויוצרים מבנה מוצק‪ .‬ערכו‬ ‫התזונתי של הכרוב הוא רב ויש בו תכולה גבוהה של ויטמינים‪ .‬מכרוב מכינים תבשילים רבים ומגוונים‪,‬‬ ‫מרקים‪ ,‬ממולאים‪ ,‬כרוב חמוץ ועוד‪ .‬הכרוב הלבן חסר אנטוציאן בעלים לעומת הכרוב האדום‪ .‬הכרוב‬ ‫האדום משמש למאכל טרי ולבישול‪.‬‬ ‫חומר רקע נוסף‪:‬‬ ‫‪ .1‬אגדת ילדי הכרוב ‪ -‬באירופה קיימת מסורת של אגדות על כך שילדים מגיעים מהכרובים‬ ‫והאמריקאים אף הגדילו לעשות ויצרו סדרת בובות מאוד אהודה המוכרות כ"בובות כרוב"‪.‬‬ ‫האגדה שלהם מספרת כי ילדי בובות הכרוב נולדים בתוך כרובים בערוגה סודית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ברפואה הלא קונבנציונאלית משתמשים בעלי כרוב על מנת לייבש חלב למינקת המבקשת‬ ‫להפסיק להניק או להקל במקרים של גודש בשד‪ .‬כמו כן מייחסים לעלי הכרוב יכולת "לייבש"‬ ‫פצע מוגלתי‪.‬‬ ‫‪ .3‬עם עלי הכרוב הסגול ניתן לקיים "קסם"‪ ,‬שכן עלי הכרוב מכילים פיגמנט המשנה צבעו‬ ‫בהתרכבות עם חומר חומצי או בסיסי‪.‬‬ ‫‪ .4‬בעבר‪ ,‬מנה יומית של כרוב כבוש מנעה מחלות ימאים בתקופת ההפלגות הארוכות של ספינות‬ ‫המפרש‪.‬‬ ‫‪ .5‬מתוך אתר ביד הטבע רפואה טבעית על פי הקבלה ‪/http://www.beyad-hateva.com/Blog :‬‬ ‫"הכרוב אינו רק ירק כי אם צמח מרפא בעל ערך רב‪ .‬בשימוש פנימי הוא בעיקר מסייע לטיהור‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫מערכות הגוף ובשימוש חיצוני הוא משתמשים בעליו להכנת תחבושות ולהורדת נפיחויות‬ ‫חריפות‪ .‬הכרוב מקרר‪ ,‬מרגיע גירויים‪ ,‬משכך כאבים‪ ,‬מזין‪ ,‬מסלק רעלים ומשלשל מתון‪ .‬הכרוב‬ ‫עשיר במינרלים כגון סידן ואשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬סיליקה‪ ,‬מגנזיום וברזל‪ .‬כמו כן בויטמינים ‪A, B, C‬‬ ‫ו‪.E-‬‬ ‫אופן השימוש‪:‬‬ ‫להכנת תחבושות מעלי כרוב יש להשתמש בעלים השלמים‪ .‬מרככים את העלים במים חמים‬ ‫ועוטפים בהם את אברי הגוף‪ .‬מכסים את העלים במעטפת ניילון או בתחבושת קלה כדי לקבע‬ ‫את המקום‪ .‬להשאיר למשך הלילה‪ .‬להורדת הנפיחות יש לחזור על הפעולה מידי ‪ 5‬שעות או עד‬ ‫שהנפיחות יורדת‪.‬‬ ‫מיץ כרוב עשיר בחומצה אמינית בשם גלוטמין‪ .‬מיץ זה הוכח כמרפא כיבי קיבה‪ .‬יש לשתות את‬ ‫המיץ במשך ‪ 01‬ימים רצוף‪ 5 ,‬כוסות ליום‪ .‬כמו כן המיץ עשוי להרגיע במקרה של סרטן הקיבה‬ ‫או המעיים‪.‬‬ ‫בתור מטהר ומאזן לגוף‪ ,‬ערבבו ‪ 0‬ספל תפוחים מתוקים וחתוכים‪ 0 ,‬ספל כרוב חתוך‪ 0 ,‬כפית‬ ‫זרעי קימל ו ‪ 2-‬ספלי מים‪ .‬הרתיחו על אש נמוכה מאוד ‪ 01‬דקות‪ .‬סננו את הנוזל‪ ,‬הוסיפו מים‬ ‫להשלמה ל ‪ 2‬כוסות נוזל‪ .‬שתו חופשי כל היום‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫תיאור הפרויקט‪:‬‬ ‫הקמת גינת ירק בגן הילדים‪.‬‬ ‫מטרות עיקריות ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכרת המושגים מעולם הגינה לילדי הגן וקירוב הילדים לנושאים אלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שיתוף הילדים בהקמת גינת ירק ובכל התהליכים הקשורים לטיפול בה‬ ‫‪-‬‬ ‫הרחבת מושג הירקות אצל הילדים‪ ,‬השימושים השונים שלהם‬ ‫‪-‬‬ ‫שיפור כישורי החיים והעלאת המודעות לאכילה בריאה‬ ‫‪-‬‬ ‫סיפוק התנסות חיובית לילדים‬ ‫‪-‬‬ ‫חיזוק הביטחון העצמי של הילדים‬ ‫‪-‬‬ ‫חיזוק המוטוריקה הגסה והעדינה של הילדים‬ ‫‪-‬‬ ‫שיפור מיומנויות אוריינות‪ ,‬מדעים ומתמטיקה אצל הילדים‬ ‫‪-‬‬ ‫שיפור עבודת צוות‬ ‫נרצה לקדם את הערכים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬הכרת הטבע הסובב אותנו‬ ‫‪ ‬שמירה על הטבע הסובב אותנו‬ ‫‪ ‬שמירה על אורח חיים בריא‬ ‫‪ ‬שמירה על כדור הארץ – מחזור וקיימות‬ ‫‪ ‬ערכי שיתוף וחברות‬ ‫‪ ‬חיזוק הילדים מהבחינה הרגשית‬ ‫אוכלוסיית היעד הינה ‪:‬‬ ‫ילדי הגן‪ .‬לגילאי טרום‪-‬חובה וחובה ‪.‬‬ ‫תאור המצאי בגן מבחינת שטח ותנאים‪:‬‬ ‫הגן נמצא בעיר כפר סבא והגינה מלאה בעצי אורן‪ .‬בקדמת הגן ישנה חלקת אדמה ישרה יחסית ובעיקר‬ ‫מוארת ברוב שעות היום ולידה יש ברז מים‪ ,‬ולכן מקום זה נבחר כמקום הנכון להקמת הערוגה‪.‬‬ ‫הפרויקט יכלול את היחידות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכרת הירקות השונים‬ ‫‪ .2‬הכרת מבנה הצמח‬ ‫‪ .3‬הכרת מחזור החיים של הצמח‬ ‫‪ .4‬הקמת גינת ירק לגן‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫‪ .5‬הטיפול השוטף בגינת הירק‬ ‫‪ .6‬פעילות סיכום ‪ :‬חשיבות אכילת ירקות‪.‬‬ ‫‪ .7‬המשך מעקב ועבודה שוטפת בגינה במהלך כל העונה‬ ‫משך הלימוד של היחידה‪:‬‬ ‫כל הפרויקט מתאים לפריסה על פני עונה שלמה‪ ,‬אם מתייחסים לכל יחידה כמפגש שבועי‪.‬‬ ‫כאפשרות נוספת ניתן גם לרכז את רוב הפרוייקט (יחידות ‪ )0-2‬לשבוע מרוכז ולאחריו להמשיך את‬ ‫הטיפול השוטף במשך כל העונה‪( .‬מכיוון שישנם ניסויים לעקוב אחריהם וכן בשל קצת הבשלת הירקות‬ ‫בגינה)‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫יחידה ראשונה‪:‬‬ ‫הכרת ירקות‬ ‫מטרות היחידה‪:‬‬ ‫‪ ‬הילד יכיר סוגי ירקות שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד יטעם סוגי ירקות שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד יחוש סוגי ירקות שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד ישיים מיני ירקות שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫הפעילויות ביחידה זו‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מפגש במליאה ובו (משך הפעילות כ ‪ 21‬דקות)‬ ‫‪‬‬ ‫פתיחה‪ :‬הצגת נושא הגינה‪ .‬הקמת גינה הינו תהליך ארוך המצריך סבלנות רבה אך שכרו‬ ‫בצידו‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבאת סלסלת ירקות מכוסה ‪ .‬על הילד להכניס לסלסלה את היד ולהוציא ירק שזיהה את‬ ‫צורתו ולומר את שמו ליתר הילדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיום הירקות שהוצאו מהשקית על ידי כל ילדי הגן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצגת מגוון ירקות מיוחדים כגון‪ :‬חציל לבן‪ ,‬קישוא עגול וכן ירקות "פחות" מוכרים כגון‪:‬‬ ‫ארטישוק‪ ,‬קולרבי כרישה ונבטים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪‬‬ ‫משחק הזיכרון ענק במליאה עם כל הירקות שהובאו‪( .‬לשם כך יש להביא שני ירקות זהים‪,‬‬ ‫צלחות פלסטיק חד"פ להנחת הירקות עליהם ומכסים אטומים לכל הצלחות)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לסיום‪ :‬השמעת השיר "בערוגת הגינה" של חיים נחמן ביאליק‪.‬‬ ‫לאחר המליאה‪ ,‬פעילויות נוספות במרחב הגן ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫משחק הזיכרון מקלפים שהוכנו המכילים תמונות ושמות הירקות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדפסת דפי צביעה ודפי עבודה אישיים כגון‪ :‬מבוכי ירקות‪ ,‬מתיחת קו בין ירק והסלסלה שלו‬ ‫וכד'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משחק התאמת ספרה לכמות עם ירקות‬ ‫‪.3‬‬ ‫הקמת לוח גינה – ניתן לבקש מהילדים שירשמו בעצמם את שמות הירקות ולקשט את הלוח‬ ‫בתמונות‪/‬ציורי ירקות שונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫חיתוך ירקות טריים וחדשים לטעימה לילדי הגן‪( .‬ניתן להשאיר גם ירקות טריים חתוכים בפינת‬ ‫הבובות במשך כל היום שהילדים ינשנשו‪)...‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫דוגמאות לחלק מההפעלות והפעילויות ביחידה זו‪:‬‬ ‫משחק זכרון ירקות ומשחק התאמת כמות לספרה ירקות‬ ‫חיתוך ירקות טריים לילדים‬ ‫דוגמאות לדפי עבודה ירקות‬ ‫הקמת לוח גינה ירקו ת עם הילדים‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫יחידה שנייה‪:‬‬ ‫הכרת מבנה הצמח‬ ‫מטרות היחידה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד יכיר את חלקי הצמח השונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד ישיים את חלקי הצמח השונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד ילמד על שימושים שונים לירקות מחלקי הצמח השונים‪.‬‬ ‫הפעילויות ביחידה זו‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפגש במליאה ובו (משך הפעילות כ ‪ 21‬דקות)‬ ‫‪ ‬פתיחה‪ :‬הצגת נושא חלקי הצמח‪ .‬כמו שלנו איברים שונים המשמשים לפעולות שונות כך גם‬ ‫לצמח‪...‬‬ ‫‪ ‬הבאת פלקט עם ציור של צמח ושמות חלקיו השונים (יש במת"ל להשאלה)‪ .‬נשאל את הילדים‬ ‫לשמות החלקים השונים ונסדר אותם נכונה על הלוח‪ .‬ניתן אף להביא צמח שהוצא מהגינה ולהציגו‬ ‫"חי" לילדים‪**( .‬במידה ויש גינת ירק בגן‪ ,‬כדאי להוציא את הילדים החוצה ולבצע מפגש זה מסביב‬ ‫לערוגה‪ ,‬תוך "שליפת" הצמח מהאדמה לפניהם על מנת שיומחש להם איזה חלק צומח מתחת‬ ‫לאדמה ואילו חלקים הם הצומחים מעל האדמה)‪.‬‬ ‫‪ ‬שיחה על חלקי הצמח השונים והשימושים השונים שלהם (שורשים "יונקים" כמו קש שתיה מים‬ ‫ומינרלים מהאדמה‪ ,‬העלים מכוסים "פיוניות" כמו "פיות קטנים שדרכם הצמח אוכל"‪ ,‬הגבעול כמו‬ ‫צינורות להעברת אוכל לחלקי הצמח השונים‪ ,‬הפרחים "הקישוטים" של הצמח למשוך חרקים‬ ‫שיאבקו אותו‪ ,‬הזרעים כמו "תינוקות" של הצמח שניתן לזרוע שוב באדמה ויגדל מהם צמח חדש)‪.‬‬ ‫‪ ‬הבאת מספר ירקות מחלקים שונים של הצמח ולתת לילדים למיין אותם על פי חלקי הצמח השונים‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫שורשים – גזר‪ ,‬סלק‪ ,‬צנונית‪.‬‬ ‫גבעוליים – סלרי גבעול‪ ,‬אספרגוס‪ ,‬כרישה‪ ,‬קולרבי ‪,‬תפו"א‪.‬‬ ‫עליים – חסה‪ ,‬תרד‪ ,‬כרוב‪ ,‬שמיר‪.‬‬ ‫פירות ‪ -‬מלפפון‪ ,‬עגבנייה‪ ,‬קישוא ‪ ,‬חציל‪.‬‬ ‫פרחים – ברוקולי‪ ,‬כרובית‪.‬‬ ‫זרעים‪ -‬אפונה‪ ,‬שעועית ירוקה‪ ,‬גרעיני חמנייה ודלעת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫לסיום‪ :‬להקריא את הספור "סלט טוב בריא" של מיריק שניר‪.‬‬ ‫לאחר המליאה‪ ,‬פעילויות נוספות במרחב הגן –‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת עבודות יצירה עם הילדים אשר יכללו רישום של שם הירק האהוב עליהם על גבי שמינית‬ ‫בריסטול והדבקת זרעים שונים על גבי שם הירק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על גבי בריסטול גדול נכין צמח כאשר נשתמש בירקות השונים כחומרי הגלם להדבקה ב"סגנון"‬ ‫האמן חנוך פיבן (נשתמש בירקות השורשיים לעצב את השורשים‪ ,‬נשתמש בירקות העליים לייצג‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫את העלים וכד') לבסוף נצלם את הלוח וממנו נכין לכל הילדים לסיום הפעילות הכללית פלייסמט‬ ‫לקחת הביתה שעליו יהיה כתוב "אני אוכל בריא"‪ ,‬את שם הילד וצילום של הצמח שלנו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סחיטת מיץ גזר ותפוזים באופן משותף עם הילדים (הפעילות אורכת כ ‪ 02‬דקות לכל קבוצה) –‬ ‫בקבוצות‪ ,‬לתת לכל ילד חצי תפוז לסחוט במסחטה ידנית בעוד מדגימים להם איך הגזר נסחט במכונת‬ ‫מיץ (כדאי לסחוט גם מיץ תפוזים ולערבב עם הגזר כי יש ילדים רבים שלא ואהבים את טעם מיץ הגזר‬ ‫כשהוא לבד)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הכנת פשטידת "פרחים" עם הילדים – בקבוצה להכין פשטידת ברוקולי וכרובית לאכילה בגן‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫יחידה שלישית‪:‬‬ ‫הכרת מחזור החיים של הצמח‬ ‫מטרות היחידה‪:‬‬ ‫‪ ‬הילד ילמד את תהליך הצמיחה הנכון‪ :‬זריעה‪ ,‬נביטה‪ ,‬צמיחה‪ ,‬הבשלה‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד יכיר את תהליך נביטת הזרע‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד יכיר סוגי זרעים שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד ישיים מושגים מעולם תהליך הצמיחה‪ :‬זריעה‪ ,‬נביטה‪ ,‬השקייה‪ ,‬צמיחה‪ ,‬זרעון‪ ,‬שורשן‬ ‫וניצן‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד יתנסה בשמיעת מוסיקה ודימיון מודרך‪ ,‬דרכה יפנים את חילופי העונות‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד יעלה השערות בנוגע לזרעים שגודלו בתנאים שונים (נערוך ניסויים)‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד ישיים מושגים מעולם המדע ‪ :‬ניסוי‪ ,‬השערה‪ ,‬מעקב‪ ,‬מסקנה‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד יטעם נבטים שונים‪.‬‬ ‫הפעילויות ביחידה זו‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפגש במליאה ראשון ליחידה זו ובו (משך הפעילות כ‪ 21 -‬דקות)‬ ‫פתיחה‪ :‬הצגת נושא תהליך הצמיחה של הצמח‪ .‬כמו שבני האדם נולדים ומתפתחים גם הצמח עובר‬ ‫תהליכים‪.‬‬ ‫‪ ‬תאור תהליך הצמיחה בטבע – רוב הצמחים מתחילים את חייהם כזרעים קטנים‪ ,‬ומהם מתפתחים‬ ‫הצמחים‪ .‬הזרעים הם גופיפים קטנים דוממים‪ .‬הם אינם גדלים‪ ,‬אך יחד עם זאת הם מסוגלים‬ ‫להתפתח לצמחים חיים ‪ .‬המח החי מתפתח לצמח בוגר בעל פרחים‪ ,‬הוא מואבק על ידי החרקים‬ ‫ולבסוף מבשיל פרי המלא בזרעיו‪ .‬הנביטה היא תהליך התעוררות הזרע מתרדמתו‪ ,‬תהליך זה‬ ‫מתחיל להתרחש עם חדירת מים אל תוך הזרע – הזרע תופח מתחמם ומאפשר שינויים כימיים‬ ‫שיביאו לשינויים הצורניים‪ .‬אז העובר ישנה צורתו ויהפוך לנבט‪ ,‬השורשון יחל להתארך ראשון‬ ‫ואחריו הנצרון‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן להמחיז את תהליך החיים על ידי שימוש בילדים‪ :‬ילד אחד יהיה הזרע וישכב על הריצפה‪,‬‬ ‫תבוא ילדה נוספת ותשקה אותו וילד אחר יהיה השמש ויסתובב סביבו‪ .‬לאט לאט‪ ,‬הילד‪-‬זרע יקום‬ ‫יתמתח וישב‪ .‬ראשונה ימתח רגל (המדמה את השורשון) ואחריה ימתח יד כלפי מעלה (המדמה את‬ ‫הנצרון)‪ .‬לאט יעבור לעמידה ויפרוש ידיים לצדדים כמו צמח בוגר‪ .‬אז יבואו ילדים נוספים שיהיו‬ ‫הדבורים שיאבקו אותו וכפות ידיו יתאגרפו ויהפכו לפירות בשלים‪ .‬אז יעבור ילד אחר כחיה‬ ‫ההולכת על ארבע ויאכל את הפרי הבשל ויעשה תנועות המחקות עשיית צרכים‪ .‬וכך יעברו זרעי‬ ‫הצמח – ילד לאדמה שוב ‪...‬‬ ‫‪ ‬ניתן לילדים לטעום נבטי אלפלפה‪ ,‬נבטי שעועית ונבטים של חומוס או עדשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נסביר לילדים כי בהמשך נעבוד בקבוצות קטנות ונמשיך לדבר בנושא זה ואף נכין "גינות אישיות"‬ ‫בבקבוקים‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיום‪ :‬הסיפור "חתונה בגינה" של מירי צללזון‪.‬‬ ‫‪ .2‬לאחר המליאה‪ ,‬פעילויות נוספות במרחב הגן ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫משחק התאמת סדר התמונות בתהליך של צמיחת הצמח‬ ‫‪‬‬ ‫משחק לוטו ירקות‬ ‫‪‬‬ ‫צביעת כרטיסיות של רצף הגדילה‪ ,‬גזירתם והדבקתם על דף בסדר הנכון‪.‬‬ ‫‪ .3‬עבודה בקבוצות קטנות‪( :‬משך הפעילות כ – ‪ 31‬דקות לכל קבוצה)‬ ‫פעילות ראשונה בקבוצה‪ :‬דימיון מודרך והרפיה וברקע "ארבע העונות" של ויולדי בתום ההרפיה‬ ‫נמליל את תחושות הילידים‪.‬‬ ‫פעילות שניה בקבוצה‪:‬‬ ‫העבודה בקבוצות הקטנות תמשיך ותחזק את נושא הצמיחה בדגש על הנביטה‪.‬‬ ‫תהליך הצמיחה הוא למעשה סיפור גילגולו של הזרע לפרי או לירק אשר תחילתו בזריעת הזרע‪ ,‬נביטתו‪,‬‬ ‫צמיחתו והבשלתו‪ .‬נאסוף ונתבונן בזרעים השונים – בעזרת זכוכית מגדלת‪ ,‬נתבונן במבנה הזרע‪ :‬קליפה‬ ‫– הזרע מכוסה כולו קליפה קשה‪ .‬פסיגים – אם נפשוט את קליפת הזרע‪ ,‬נראה כי הוא עשוי שני פלחים‪,‬‬ ‫שני פסיגים‪ .‬הפסיגים מכילים בתוכם את חומרי המזון הדרושים לנבט לשם התפתחותו‪ .‬השורשן‬ ‫והניצן – בעל שני עלעלים‪ .‬הזרע בתקופת נביטתו משתמש במלאי המזון המצוי בו‪.‬‬ ‫נסביר לילדים כי זרעים אלו נמצאים כרגע בתרדמה ולאחר שהזרע סופג אליו מים‪ ,‬הוא "מתעורר"‬ ‫לחיים‪ .‬בתחילה פורץ השורשון‪ ,‬אח"כ הניצרון והצמח מתחיל להתפתח‪ .‬השורשון גדל והופך לשורש‬ ‫והניצרון מתפתח לעלים של הצמח‪ .‬ניתן להעזר בכרטיסיות המחשה לצורך העניין‪.‬‬ ‫ואז ניתן לכל ילד להכין גינה אישית על ידי זריעת קטניות בתוך חול לעציצים בבקבוקים ריקים‪( .‬יש‬ ‫לנקב את הבקבוקים ולחתוך את חלקם העליון כך שיהפכו לאדנית)‪ ,‬על הילדים יהיה לספור כמה‬ ‫זרעים הם מכניסים לאדנית (ניתן לתת להם להוציא מקופסא אחת ‪ 2‬זרעים‪ ,‬מאחרת ‪ 3‬זרעים וכד'‬ ‫עליהם למנות ולסכם)‪ .‬לבסוף כל ילד יכין שלט לגינה שלו וירשום בו לפחות את שמו‪ .‬הבוגרים יותר‬ ‫יכולים לרשום גם את סוגי הקטניות שזרענו‪.‬‬ ‫‪ .4‬ביחידה זו כדאי לערוך מפגש נוסף במליאה ונושאו יהיה ניסויים‪( :‬משך הפעילות כ‪ 21 -‬דקות)‬ ‫נכין מראש עוד "גינות אישיות" שניתן לזרוע בקיטניות‪.‬‬ ‫נדבר עם הילדים על תהליך החקר‪ .‬נסביר להם כי הם יכולים לשער השערות בנוגע להתפתחות הזרעים‬ ‫בתנאים שונים וכי אנו נוכל לבחון את התוצאות של הניסויים ולהגיע למסקנות‪.‬‬ ‫הילדים יחשפו כך למושגים מדעיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬עבודה נוספת בקבוצות ‪( :‬משך הפעילות כ‪ 31 -‬דקות לכל קבוצה)‬ ‫על מנת להמשיך עם תהליך החקר‪ ,‬נחלק את הגן שוב לקבוצות ועם כל קבוצה נכין ניסוי שונה‪ ,‬וכך‬ ‫ניתן לערוך מספר השוואות‪:‬‬ ‫‪ ‬ניתן להשוות בין זרעים שהושרו במים ונזרעו לבין גינה ובה זרעים שלא הושרו במים ונזרעו‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫‪ ‬ניתן להשוות בין סוגים שונים של זרעים (אפונה מול שעועית) ולשער מי יגדל ואיזה גובה קודם‬ ‫לכן‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן להשקות "גינה" אחת במים‪ ,‬אחת במים עם סוכר ואת השלישית במים עם מלח‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן להנביט גינה אחת במקום חשוך ואחת במקום מואר‪.‬‬ ‫בכל אחד מן הניסויים נרשום את השערות הילדים‪ ,‬נכין עם כל קבוצה טבלאות צמיחה ונעקוב אחריהן‪,‬‬ ‫ולבסוף אחרי מספר ימים נתכנס שוב להסקת מסקנות‪.‬‬ ‫את מסקנות כל הקבוצות נציג ליתר הילדים במפגש מיוחד במליאה‪.‬‬ ‫כרטיסיות סיפור איך הצמח גדל על‬ ‫הילדים לסדרם לפי הסדר הנכון‬ ‫דוגמא לפעילות של ספירת זרעים‬ ‫והגינות האישיות‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫יחידה רביעית‪:‬‬ ‫הקמת גינת ירק לגן‪.‬‬ ‫מטרות היחידה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד י כיר את השלבים השונים בדרך להקמת גינה ‪ :‬תיכנון המקום הנכון‪ ,‬תיכנון סוגי הירקות‬ ‫שישתלו או יזרעו על פי המועד בשנה ‪ .‬מה יש לספק לגינה‪ :‬מים‪ ,‬אדמה‪ ,‬דשן‪ ,‬אוורור‪ ,‬ניכוש עשבים‬ ‫וטיפול שוטף‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד יכיר את המושגים‪ :‬אדמה‪ ,‬ערוגה‪ ,‬שטח‪ ,‬השקיה וכו'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד יכיר וישיים את כלי העבודה וילמד כיצד לעבוד בהם‪ :‬לגרף במגרפה‪ ,‬לעדור במעדר‪ ,‬להשקות‬ ‫במשפך וכו'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד יעבד את שטח הגינה לקראת זריעה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד יזרע זרעי ירקות או שתילים בערוגתו (תלוי במה נכין)‪.‬‬ ‫הפעילויות השונות ביחידה זו‪:‬‬ ‫‪ .6‬יום עבודה מעשית אשר מתחיל במליאה‪( :‬פעילות זו יכולה להתפרש על יום שלם)‬ ‫‪‬‬ ‫פתיחה‪ :‬בהקמת גינת ירק בגנן‪ ,‬נוכל לרכז את כל מה שלמדנו עד עכשיו‪ .‬במהלך רוב היום נהיה‬ ‫בעיקר בחוץ‪ ,‬וממש נעבוד עם הידיים‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיון ראשון‪ :‬מה צריך להעניק לגינה? (מים‪ ,‬אור‪ ,‬דשן‪ ,‬עישוב‪ ,‬שתילה‪ ,‬קטיף)‬ ‫כלומר יש שני חלקים להקמת הגינה‪ :‬החלק הראשון של ההקמה והחלק השני של הטיפול‬ ‫השוטף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיון שני‪ :‬מה המקום הנכון ביותר לגדל גינת ירקות? מקום מואר‪/‬מוצל‪ ,‬מתחת לעצים? בסמוך‬ ‫לשורשים? מקום חשוף לרוחות? סמוך למקור מים? נצא עם הילדים ונבחר את המקום הטוב‬ ‫ביותר בגינה שלנו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשנהיה בחוץ נדבר עם הילדים על כך שיש לערוך את הקרקע לקראת השתילה‪/‬זריעה‪ ,‬כלומר‬ ‫צריך קודם כל לגרף ולנקות את השטח המיועד לגינה‪ ,‬אז יש להרטיב את הקרקע כדי להקל על‬ ‫העבודה ואז להפוך אותה‪ ,‬להחדיר בה אויר‪ ,‬לדשן‪ ,‬לבנות ערוגה לגובה (להסביר למה) ולשטח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נציג לילדים את כלי העבודה השונים (קלשון‪ ,‬מעדר‪ ,‬צינור השקיה) ונראה להם איך משתמשים‬ ‫בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשלב הזה של הפעילות נרטיב את הקרקע‪ ,‬אח"כ נכין את הערוגה יחד עם הילדים ולבסוף‬ ‫נשתול ונזרע‪.‬‬ ‫פעילויות נוספות ביחידה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקריא לילדים את הספר הדחליל של לוין קיפניס בהמשכים‪ .‬בעקבות הסיפור נצבע דחלילים‬ ‫אישיים ונתלה בלוח גינה בין הירקות השונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נכין דחליל מחפצים שהילדים יביאו מהבית‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫‪‬‬ ‫נכין גידור לערוגה מבקבוקי פלסטיק שבתוכם‪ ,‬נמלא מים וקצת צבע גואש וננעץ הפוך באדמה‬ ‫(נדאג להשאיר פתח)‬ ‫‪‬‬ ‫נכין שלטים עם שמות הירקות השונים ששתלנו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקריא לילדים את הספר "הקלשון רוצה לישון" של אקי שביט ‪ ,‬נכין מראש כרטיסיות על פי‬ ‫הדמויות בספר ונמחיז את הסיפור עם הילדים‪ .‬אח"כ נצבע דפי צביעה של כלי העבודה השונים‬ ‫ונקשט את לוח הסיפריה יחד עם שם הספר והסופר‪.‬‬ ‫הכנת הערוגה והשתילה‬ ‫לוח‬ ‫הסיפריה‬ ‫מקושט‬ ‫בעקבות‬ ‫הסיפור‬ ‫הקלשון‬ ‫רוצה לישון‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫יחידה חמישית‬ ‫הטיפול השוטף בגינת הירק‪.‬‬ ‫מטרות היחידה‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫הילד יצפה בצמחים גדלים ואף יטעם מפרי עמלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד ילמד על מיחזור המים בטבע‪.‬‬ ‫הילד ישקה ויטפל בערוגתו‪.‬‬ ‫מפגש במליאה בנושא טיפול שוטף בערוגה‪( .‬משך הפעילות כ‪ 21 -‬דקות)‬ ‫‪‬‬ ‫המפגש יכלול העלאת הנושאים הנדרשים בטיפול השוטף בערוגה‪ :‬השקיה‪ ,‬עישוב‪ ,‬שמירה‬ ‫ממזיקים איסוף וקטיף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נחליט על תורני השקיה‪ ,‬תורני עישוב ומשגיחים (אלו ילדים שיבדקו שהצינור מחובר כראוי‪,‬‬ ‫שגידור הגינה לא נפגע‪ ,‬שהדחליל תקין וששלטי הירקות במקומם‪ ,‬כמו כן הם יוכלו לדווח ברמה‬ ‫השבועית במפגשי הבוקר השוטפים על התקדמות הצמיחה אצל הירקות השונים)‪ .‬נכין לוח‬ ‫תורנויות לנושאים השונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקריא לילדים את הספר "ערן הגנן" של שרה זלוף‪.‬‬ ‫פעילויות נוספות ביחידה זו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נכין מד גשם עם הילדים‪ ,‬כדי לבדוק כמה גשם ירד בגינה‬ ‫‪‬‬ ‫בחורף‪ :‬נכין הרבה כלי איסוף שונים בגן‪ ,‬על מנת שנוכל לאגור מי גשם להשקייה השוטפת של‬ ‫הגינה‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫פעילות סיכום ‪ :‬חשיבות אכילת ירקות‬ ‫נסיים את כלל פעילות הפרוייקט בנושא‪ :‬חשיבות אכילת הירקות‪.‬‬ ‫מטרת הפעילות‪:‬‬ ‫‪ ‬הילד ידע את חשיבות אכילת הירקות הטריים כחלק מתפריט מאוזן‪.‬‬ ‫‪ ‬הילד ידע כי בירקות מצבעים שונים רכיבים שונים התורמים להתפתחותו התקינה‪.‬‬ ‫‪ .1‬נקיים מפגש במליאה‪( :‬משך הפעילות כ ‪ 21‬דקות)‬ ‫‪‬‬ ‫פתיחה‪ :‬מדוע חשוב כל כך לאכול ירקות? כמה ירקות מומלץ לאכול כל יום ומאיזו קבוצה?‬ ‫(כדאי לאכול ירקות מחמישה צבעים שונים) ‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫נדבר על אילו מאכלים ניתן להכין מירקות? איזה מאכל העשוי מירקות הוא האהוב עליכם?‬ ‫(ניתן לרשום את תשובות כל הילדים ולהציגם להורים בלוח הורים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נשיר עם הילדים את השיר משפחה מיוחדת במינה של דתיה בן דור‪.‬‬ ‫הצעה‪:‬‬ ‫ניתן בשלב זה בו הגינה ממש בשיא תפארתה לערוך יום עם ההורים בנושא חשיבות אכילת ירקות‪.‬‬ ‫ניתן להביא את ההצגה "גן של בריאות" של יעל פדר‪ .‬מדובר בהצגה לילדים בנושא שמירה על אורח‬ ‫חיים בריא‪ ,‬תזונה נכונה ופעילות גופנית‪ .‬בהצגה נסיכה וחייזר מכוכב אחר מבקרים בגן של יעל וחבריה‬ ‫"גן של בר יאות" ולומדים על חשיבות התזונה הנכונה והפעילות הגופנית לגדילה ולהתפתחות הגוף‪ .‬הם‬ ‫לומדים מדוע חשוב לאכול ירקות ופירות בשלל צבעים‪ ,‬על חשיבות ארוחת הבוקר‪ ,‬על תרומתם של‬ ‫הסידן והויטמינים ומדוע הגוף שלנו זקוק למים‪ .‬זו הצגה חוויתית בשיתוף פעיל של הילדים עם שלל‬ ‫ב ובות מיוחדות ושירים‪ .‬ההצגה נכתבה ע"י יעל פדר ושרונה אריאל‪ ,‬עובדות סוציאליות‪ ,‬בשיתוף אורנה‬ ‫רגס בעלת תואר מוסמך בבריאות הציבור ורפואה קהילתית ומורה לחינוך גופני‪ .‬ההצגה מיועדת לילדי‬ ‫הגן (מגיל ‪ 5‬ומעלה) מס' צופים מקסימלי ‪ -‬עד ‪ 71‬משתתפים הצוות החינוכי יקבל בנוסף המלצות‬ ‫לפעילות ומכתב להורים על ההצגה ‪.‬‬ ‫בסיום ההצגה ניתן לבקש ממספר הורים שיישארו ויפעילו מספר תחנות לילדים‪.‬‬ ‫נשחק עם הילדים משחקי ירקות בתחנות (בקבוצות)‪:‬‬ ‫תחנה ראשונה ‪ -‬שרשרת ירקות‬ ‫הילדים יתחלקו לזוגות‪ .‬כל זוג יקבל קערה מלאה ובה ירקות שונים העשויים קרטון (או לבד אם רוצים‬ ‫להשקיע) כשלכל ירק מחובר חוט‪ .‬כל זוג יקבל גם אטבי כביסה‪ .‬הזוג הראשון שיסיים ל"תלות את‬ ‫הירקות" על גבי החוט כביסה שניתלה מראש בגן – ינצח!‬ ‫תחנה שנייה – מרוץ שליחים ירקות‬ ‫הילדים יתחלקו לשני קבוצות ויסתדרו בטורים‪ .‬כל ראש טור יקבל קערה מלאה בירקות פלסטיק‪ .‬עליו‬ ‫לרוץ לצד השני לאחר שהרים ירק מן הקערה‪ ,‬שם תחכה סלסלה ריקה לשים בתוכה את הירקות‪ .‬עליו‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫לחזור מיד אל הבא בתור בטור ורק לאחר שנגע בו יוכל הבא בתור לרוץ ולהניח את הירק שלו מתוך‬ ‫קערת הירקות בסלסלה‪ .‬הקבוצה שהעבירה את כל הירקות ראשונה היא המנצחת‪.‬‬ ‫תחנה שלישית ‪ -‬בינגו ירקות‬ ‫כל ילד יקבל לוח עם ציורי ירקות‪ .‬מנחה הקבוצה יוציא מתוך קופסא שם של ירק‪ .‬הילד הראשון שיסמן‬ ‫את כל הירקות בלוח שלו הוא הזוכה‪.‬‬ ‫תחנה רביעית ‪ -‬פאזל ירקות ענק‬ ‫ניתן להכין פאזל ירקות ענק להרכבה על הריצפה‬ ‫תחנה חמישית – הכנת שקיק "ריח טוב"‬ ‫כל ילד יקבל חתיכת בד טול‪ ,‬אותה ימלא בזרעי צמחי תבלין‪ .‬כל שקיק יקשר ועליו יירשם שם הילד‪ .‬את‬ ‫השקיק ניתן לקחת הביתה ולהניח בין הבגדים ליצירת ריח טוב בארון הבגדים!‬ ‫תחנה שישית – הכנת מאכלים מירקות‬ ‫נקצוץ סלט‪ ,‬נכין מיץ טרי‪ ,‬ונכבוש ירקות טריים שיהיה לנו להמשך השנה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬נקשט את הפלייסמטים האישיים שיוכנו לכל ילד ועליהם המשפט אני אוכל בריא‪ ,‬שם הילד‬ ‫ותמונת הירק המצחיק שהכנו מירקות‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫יחידה שביעית‪ :‬המשך מעקב ועבודה שוטפת בגינה במהלך כל העונה‪.‬‬ ‫במהלך השבועות הקרובים נמשיך בפעילויות הקשורות לנושא ונשלבם בתוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נתעד עם הילדים את גדילת הירקות‪ :‬הם יקבלו דפים חלקים לציור עצמי של הצמחים הגדלים‬ ‫לאורך התקופות השונות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נבצע תיעוד "מדעי" יותר שבו נמדוד ‪ :‬גובה‪ ,‬אורך העלה וגודל הפרי לכשיבשיל על פי תאריכים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך השבועות הבאים נמשיך להתעדכן בגדילת הירקות השונים בעזרת המשגיחים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נמשיך לטפל בגינה‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר יתחילו הירקות להבשיל‪ ,‬נקטוף אותם ונטעם מהם יחדיו‪.‬‬ ‫הערוגה בשלבי צמיחה שונים‬ ‫‪ 01‬ימים אחרי הזריעה והשתלה‬ ‫‪ 02‬יום אחרי הזריעה והשתילה‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ ‫חודש ועשרה ימים אחרי הזריעה והשתילה‬ ‫אחרי חודש ועשרה ימים‬ ‫חודש ושלושה שבועות אחרי הזריעה והשתילה‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר)‪ ,‬דואר בית ברל‬ ‫טל‪ 90-2827747 .‬פקס ‪90-2827747‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500‬‬ ‫‪www.beitberl.ac.il‬‬ :‫מקורות‬ :‫ספרות מקצועית‬ .‫ ירושלים‬,‫ כתר‬.‫) הגינה הביתית‬0995( .‫ביגלמן ש‬ .‫ הוצאת המחבר‬.‫) הגן הפורה‬0990( .‫שלמה א‬ ‫) זני הירקות בישראל המדור לפרסומים חקלאיים‬0929( .‫זוטא ז‬ :‫אתרים‬ /http:// //groworganic.info ‫הגינה האורגנית חקלאות אורגנית משולבת‬ /http://www.plants.org.il ‫מועצת הצמחים‬ :‫מאמרים מקצועיים‬ Dana L. Miller Ph.D. (2007): The Seeds of Learning: Young Children Develop Important Skills Through Their Gardening Activities at a Midwestern Early Education Program, Applied Environmental Education & Communication, 6:1, 49-66 http://dx.doi.org/10.1080/15330150701318828 Beit Berl College ,Beit Berl, 4490500 www.beitberl.ac.il E-mail: [email protected] :‫דוא"ל‬ ‫ דואר בית ברל‬,)‫המכללה האקדמית בית ברל(ע"ר‬ 90-2827747 ‫ פקס‬90-2827747 .‫טל‬