‫פברואר ‪ ,2012‬תשע"ב‬
‫ביה"ס "שקד"‬
‫נס ציונה‬
‫עבודת חקר ברובוטיקה –‬
‫‪Food Factor‬‬
‫תאריך התפוגה המופיע על מוצר‬
‫החלב "קוטג'" כמשפיע על‬
‫צריכתו‪.‬‬
‫אנו חיים בעולם בזבזני וצרכני‪ .‬הצריכה המוגברת‬
‫מובילה לבזבוז במשאבי הטבע וליצירתם של הררי‬
‫פסולת‪ ,‬מרביתה אינה אורגנית‪ ,‬לא ממוחזרת ומתכלה רק‬
‫כעבור שנים רבות‪.‬‬
‫במזון אנו צורכים פי כמה וכמה ממה שאנו צריכים וממה‬
‫שנחוץ לנו‪ .‬אנו מבזבזים את כספנו על מוצרי מזון שבסופו‬
‫של דבר מושלכים אל הפח‪.‬‬
‫הקוטג' הינו מוצר מזון שבשנה האחרונה‬
‫(מחאת הקוטג') הוכיח את מקומו במדף‬
‫המקרר הישראלי המצוי‪ .‬זהו מוצר בעל היקף‬
‫צריכה רחב ואין משפחה בישראל שאינה‬
‫מודעת ל‪ -‬מהו קוטג'‪.‬‬
‫עבודה זו תבחן את השפעת תאריך התפוגה על‬
‫צריכתו של המוצר קוטג'‪ .‬בעבודתנו נציג‬
‫ממצאי שאלון וניסוי טעימה שנערכו בנושא‪,‬‬
‫ננתח את התוצאות‪ ,‬נסיק מסקנות ונציע‬
‫פתרונות‪.‬‬
‫אוכלוסיית החקר‬
‫שאלון‬
‫ניסוי‬
‫הליך החקר‬
‫השאלונים‬
‫ניסוי הטעימה‪,‬‬
‫הנבדקים לא ידעו מהו תאריך "פג התוקף" של‬
‫כל קוטג'‪.‬‬
‫תדירות גבוהה ‪ /‬תדירות בינונית ‪ /‬תדירות נמוכה‬
‫תוצאות הניסוי‬
‫מקרא הניסוי‪:‬‬
‫תאריך הניסוי‪31/01/2012 :‬‬
‫קוטג' ‪ :1‬פג תוקף ב‪21/01/2012 -‬‬
‫קוטג' ‪ :2‬פג תוקף ב‪3/02/2012 -‬‬
‫‪ 5‬נבדקים טענו שאין הבדל בין הקוטג'ים וכי‬
‫שניהם ראויים לאכילה‪.‬‬
‫‪ 7‬נבדקים שיש הבדל עם ההתפלגות הבאה‪:‬‬
‫‪ 4‬העדיפו בטעם את קוטג' מספר ‪2 ,1‬‬
‫טענו שוקטג' מספר ‪ 2‬שונה‪ /‬טעם לוואי‬
‫חמצמץ ואילו נבדק ‪ 1‬בלבד העדיף באופן‬
‫ברור את קוטג' ‪ 2‬על פני קוטג' ‪.1‬‬
‫שאלה מספר ‪:1‬‬
‫באיזו תדירות צורכים בביתך את מוצר החלב "קוטג?"‬
‫רוב הנשאלים צורכים בביתם קוטג' בתדירות גבוהה‪ .‬רק‬
‫נשאל אחד צורך קוטג' בתדירות נמוכה‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪:2‬‬
‫באיזו מידה לדעתך יש להקפיד על אכילת המוצר "קוטג'" עד‬
‫לתאריך "פג התוקף" המופיע על האריזה?‬
‫מגמת העלייה המצביעה על כך שמרבית הנשאלים‬
‫חושבים שיש להקפיד על אכילת המוצר "קוטג'" עד‬
‫לתאריך "פג התוקף" במידה רבה או מידה רבה מאד‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪:3‬‬
‫באיזו מידה אתה משליך אל האשפה את מוצר החלב "קוטג'" שפג‬
‫תוקפו (במספר ימים בודדים) עוד טרם אכילתו או כאלו שנפתחו‬
‫באופן חלקי?‬
‫מרבית האנשים משליכים אל האשפה את מוצר החלב‬
‫"קוטג''' שפג תוקפו עוד טרם אכילתו או כאלו שנפתחו‬
‫באופן חלקי‪ .‬על פי הממצאים מרבית הנשאלים משליכים‬
‫במידה רבה מאד קוטג'‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪:4‬‬
‫באיזו מידה לדעתך בטוח יותר מוצר החלב "קוטג'''‬
‫לאכילה במסגרת תוקפו מאשר שפג תוקפו במספר ימים?‬
‫מרבית הנשאלים ענו כי לדעתם "קוטג''' בטוח יותר במסגרת תוקפו‬
‫במידה רבה מאד‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪:5‬‬
‫באיזו מידה לדעתך חל שינוי בבטיחות מוצר החלב "קוטג''' לאכילה‬
‫משפג תוקפו?‬
‫בגרף ניתן לראות כי מרבית הנשאלים חושבים שיש הבדל‬
‫משמעותי במידה רבה או במידה רבה מאד בקוטג' לאכילה משפג‬
‫תוקפו‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪:6‬‬
‫באיזו מידה לדעתך בטוח מוצר החלב "קוטג''' לאכילה‬
‫משפג תוקפו ב ‪ 3-4‬ימים?‬
‫מרבית האנשים חושבים שלדעתם מוצר החלב "קוטג'''‬
‫בכלל לא בטוח או בטוח במידה פחותה לאכילה משפג‬
‫תוקפו ב‪ 3-4‬ימים‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪:7‬‬
‫באיזו מידה אתה צורך את מוצר החלב "קוטג''' משפג תוקפו ב ‪3-‬‬
‫‪ 4‬ימים?‬
‫בגרף ניתן לראות שמרבית הנשאלים בכלל לא צורכים או‬
‫צורכים מעט "קוטג''' שפג תוקפו ב‪ 3-4‬ימים‪.‬‬
‫תוצאות ניסוי הטעימה‪:‬‬
‫*תאריך הניסוי‪31.1.2012 :‬‬
‫*קוטג' ‪ 1‬פג תוקפו ב‪21.1.2012 :‬‬
‫*קוטג' ‪ 2‬פג תוקפו ב‪3.2.2012 -‬‬
‫מהתוצאות עלה הכי‪:‬‬
‫‪ 5‬נבדקים טענו כי אין הבדל בין שני הקוטג'ים וכי שניהם ראויים‬
‫לאכילה‪.‬‬
‫‪ 7‬נבדקים ענו כי יש הבדל עם ההתפלגות הבאה‪:‬‬
‫‪ 4‬העדיפו את קוטג' מספר ‪,1‬‬
‫‪ 2‬טענו שלקוטג' מספר ‪ 2‬יש טעם לוואי שונה‪,‬‬
‫ואילו נבדק אחד בלבד העדיף באופן ברור את קוטג' מספר ‪ 2‬על פני‬
‫קוטג' מספר ‪.1‬‬
‫דיון והסקת מסקנות‬
‫אנו מסיקים מתוצאות השאלון כי הצרכנים מייחסים‬
‫חשיבות רבה לתאריך "פג התוקף" על גבי האריזה‪ ,‬תאריך‬
‫פג התוקף חשוב ויש לייחס לו חשיבות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש להפעיל שיקול דעת ולהכיר את המניעים‬
‫מאחורי קביעת תאריך פג התוקף‪ .‬מוצר חלב אינו מוצר‬
‫"מיוחד"‪ .‬אנו צורכים אותו על בסיס יומיומי ויכולים‬
‫להיעזר בחושינו הבסיסיים‪ :‬ראייה‪ ,‬טעם וריח ולהבחין מיד‬
‫האם ראוי או אינו ראוי לאכילה המוצר שלפנינו‪ .‬עלינו‬
‫להטיל ספק בחושינו ולהתבסס אך ורק על תאריך פג התוקף‬
‫המצוי על גבי האריזה‪.‬‬
‫על פי תוצאות הניסוי‪ ,‬להפתעתנו‪ ,‬מרבי‬
‫ת הנשאלים ענו שהקוטג' שפג תוקפו ב‪-‬‬
‫‪ 10‬ימים טוב יותר מהקוטג' שפג תוקפו‬
‫בעוד ‪ 3‬ימים החל מתאריך הניסוי‪.‬‬
‫הטועמים לקחו ‪ 2‬כפיות‪ ,‬שמו אחת בכל כוסית‪.‬‬
‫הסתרנו את התאריך עם מדבקות – קוטג' מספר ‪1‬‬
‫פג תוקפו ב‪ 21.1.2012-‬וקוטג' מספר ‪ 2‬תאריך פג‬
‫תוקפו ב‪ ,2.2.2012-‬והניסוי נערך ב‪.31.1.2012-‬‬
‫הטועמים טעמו והרגישו את המרקם ולבסוף ענו‬
‫לנו תשובות כמו‪ ":‬יש הבדל‪ ,‬קוטג' מספר ‪1‬‬
‫דומיננטי יותר‪ ,‬טעים‪ ,‬נעים יותר ולקוטג' מספר ‪2‬‬
‫טעם לוואי חמצמץ"‪ -‬הקוטג' שפג תוקפו אפילו‬
‫טעים יותר!‬
‫פתרונות והמלצות‪:‬‬
‫בכדי שאנשים ידעו האם פג התוקף משפיע על טעמו‬
‫והאם יש חיידקים‪ ,‬החלטנו על פתרון‪ :‬יחד עם הקוטג'‪,‬‬
‫נמכור עם מתילן ‪ ,Blue‬המאפשר לבחון אם יש או אין‬
‫חיידקים בחלב‪.‬‬
‫כאשר מוסיפים אותו למוצר חלב נקי מחיידקים‪ ,‬מתקבל‬
‫צבע כחול‪ ,‬אך במוצר חלב שיש בו חיידקים‪ ,‬הצבע נעלם‪.‬‬
‫כך הם ידעו את מצב החיידקים בחלב‪ ,‬ופחות אנשים‬
‫ישליכו לאשפה את מוצר החלב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אנו ממליצים על חינוך לצרכנות נבונה‬
‫וצמצום צריכת היתר במסגרת הבית ספרית‪.‬‬
‫חינוך לצרכנות מתונה יכול להפוך את הילדים‬
‫ל"שגרירים" בביתם אל מול ההורים ויתר בני‬
‫המשפחה ולהוביל אצלם להפעלת שיקול דעת‬
‫ברכישותיהם השונות‪.‬‬
‫תודה על שיתוף‬
‫הפעולה‬
‫וההקשבה!‬