פברואר 2012, תשע"ב ביה"ס "שקד" נס ציונה עבודת חקר ברובוטיקה
פברואר ,2012תשע"ב ביה"ס "שקד" נס ציונה עבודת חקר ברובוטיקה – Food Factor תאריך התפוגה המופיע על מוצר החלב "קוטג'" כמשפיע על צריכתו. אנו חיים בעולם בזבזני וצרכני .הצריכה המוגברת מובילה לבזבוז במשאבי הטבע וליצירתם של הררי פסולת ,מרביתה אינה אורגנית ,לא ממוחזרת ומתכלה רק כעבור שנים רבות. במזון אנו צורכים פי כמה וכמה ממה שאנו צריכים וממה שנחוץ לנו .אנו מבזבזים את כספנו על מוצרי מזון שבסופו של דבר מושלכים אל הפח. הקוטג' הינו מוצר מזון שבשנה האחרונה (מחאת הקוטג') הוכיח את מקומו במדף המקרר הישראלי המצוי .זהו מוצר בעל היקף צריכה רחב ואין משפחה בישראל שאינה מודעת ל -מהו קוטג'. עבודה זו תבחן את השפעת תאריך התפוגה על צריכתו של המוצר קוטג' .בעבודתנו נציג ממצאי שאלון וניסוי טעימה שנערכו בנושא, ננתח את התוצאות ,נסיק מסקנות ונציע פתרונות. אוכלוסיית החקר שאלון ניסוי הליך החקר השאלונים ניסוי הטעימה, הנבדקים לא ידעו מהו תאריך "פג התוקף" של כל קוטג'. תדירות גבוהה /תדירות בינונית /תדירות נמוכה תוצאות הניסוי מקרא הניסוי: תאריך הניסוי31/01/2012 : קוטג' :1פג תוקף ב21/01/2012 - קוטג' :2פג תוקף ב3/02/2012 - 5נבדקים טענו שאין הבדל בין הקוטג'ים וכי שניהם ראויים לאכילה. 7נבדקים שיש הבדל עם ההתפלגות הבאה: 4העדיפו בטעם את קוטג' מספר 2 ,1 טענו שוקטג' מספר 2שונה /טעם לוואי חמצמץ ואילו נבדק 1בלבד העדיף באופן ברור את קוטג' 2על פני קוטג' .1 שאלה מספר :1 באיזו תדירות צורכים בביתך את מוצר החלב "קוטג?" רוב הנשאלים צורכים בביתם קוטג' בתדירות גבוהה .רק נשאל אחד צורך קוטג' בתדירות נמוכה. שאלה מספר :2 באיזו מידה לדעתך יש להקפיד על אכילת המוצר "קוטג'" עד לתאריך "פג התוקף" המופיע על האריזה? מגמת העלייה המצביעה על כך שמרבית הנשאלים חושבים שיש להקפיד על אכילת המוצר "קוטג'" עד לתאריך "פג התוקף" במידה רבה או מידה רבה מאד. שאלה מספר :3 באיזו מידה אתה משליך אל האשפה את מוצר החלב "קוטג'" שפג תוקפו (במספר ימים בודדים) עוד טרם אכילתו או כאלו שנפתחו באופן חלקי? מרבית האנשים משליכים אל האשפה את מוצר החלב "קוטג''' שפג תוקפו עוד טרם אכילתו או כאלו שנפתחו באופן חלקי .על פי הממצאים מרבית הנשאלים משליכים במידה רבה מאד קוטג'. שאלה מספר :4 באיזו מידה לדעתך בטוח יותר מוצר החלב "קוטג''' לאכילה במסגרת תוקפו מאשר שפג תוקפו במספר ימים? מרבית הנשאלים ענו כי לדעתם "קוטג''' בטוח יותר במסגרת תוקפו במידה רבה מאד. שאלה מספר :5 באיזו מידה לדעתך חל שינוי בבטיחות מוצר החלב "קוטג''' לאכילה משפג תוקפו? בגרף ניתן לראות כי מרבית הנשאלים חושבים שיש הבדל משמעותי במידה רבה או במידה רבה מאד בקוטג' לאכילה משפג תוקפו. שאלה מספר :6 באיזו מידה לדעתך בטוח מוצר החלב "קוטג''' לאכילה משפג תוקפו ב 3-4ימים? מרבית האנשים חושבים שלדעתם מוצר החלב "קוטג''' בכלל לא בטוח או בטוח במידה פחותה לאכילה משפג תוקפו ב 3-4ימים. שאלה מספר :7 באיזו מידה אתה צורך את מוצר החלב "קוטג''' משפג תוקפו ב 3- 4ימים? בגרף ניתן לראות שמרבית הנשאלים בכלל לא צורכים או צורכים מעט "קוטג''' שפג תוקפו ב 3-4ימים. תוצאות ניסוי הטעימה: *תאריך הניסוי31.1.2012 : *קוטג' 1פג תוקפו ב21.1.2012 : *קוטג' 2פג תוקפו ב3.2.2012 - מהתוצאות עלה הכי: 5נבדקים טענו כי אין הבדל בין שני הקוטג'ים וכי שניהם ראויים לאכילה. 7נבדקים ענו כי יש הבדל עם ההתפלגות הבאה: 4העדיפו את קוטג' מספר ,1 2טענו שלקוטג' מספר 2יש טעם לוואי שונה, ואילו נבדק אחד בלבד העדיף באופן ברור את קוטג' מספר 2על פני קוטג' מספר .1 דיון והסקת מסקנות אנו מסיקים מתוצאות השאלון כי הצרכנים מייחסים חשיבות רבה לתאריך "פג התוקף" על גבי האריזה ,תאריך פג התוקף חשוב ויש לייחס לו חשיבות. עם זאת ,יש להפעיל שיקול דעת ולהכיר את המניעים מאחורי קביעת תאריך פג התוקף .מוצר חלב אינו מוצר "מיוחד" .אנו צורכים אותו על בסיס יומיומי ויכולים להיעזר בחושינו הבסיסיים :ראייה ,טעם וריח ולהבחין מיד האם ראוי או אינו ראוי לאכילה המוצר שלפנינו .עלינו להטיל ספק בחושינו ולהתבסס אך ורק על תאריך פג התוקף המצוי על גבי האריזה. על פי תוצאות הניסוי ,להפתעתנו ,מרבי ת הנשאלים ענו שהקוטג' שפג תוקפו ב- 10ימים טוב יותר מהקוטג' שפג תוקפו בעוד 3ימים החל מתאריך הניסוי. הטועמים לקחו 2כפיות ,שמו אחת בכל כוסית. הסתרנו את התאריך עם מדבקות – קוטג' מספר 1 פג תוקפו ב 21.1.2012-וקוטג' מספר 2תאריך פג תוקפו ב ,2.2.2012-והניסוי נערך ב.31.1.2012- הטועמים טעמו והרגישו את המרקם ולבסוף ענו לנו תשובות כמו ":יש הבדל ,קוטג' מספר 1 דומיננטי יותר ,טעים ,נעים יותר ולקוטג' מספר 2 טעם לוואי חמצמץ" -הקוטג' שפג תוקפו אפילו טעים יותר! פתרונות והמלצות: בכדי שאנשים ידעו האם פג התוקף משפיע על טעמו והאם יש חיידקים ,החלטנו על פתרון :יחד עם הקוטג', נמכור עם מתילן ,Blueהמאפשר לבחון אם יש או אין חיידקים בחלב. כאשר מוסיפים אותו למוצר חלב נקי מחיידקים ,מתקבל צבע כחול ,אך במוצר חלב שיש בו חיידקים ,הצבע נעלם. כך הם ידעו את מצב החיידקים בחלב ,ופחות אנשים ישליכו לאשפה את מוצר החלב. כמו כן ,אנו ממליצים על חינוך לצרכנות נבונה וצמצום צריכת היתר במסגרת הבית ספרית. חינוך לצרכנות מתונה יכול להפוך את הילדים ל"שגרירים" בביתם אל מול ההורים ויתר בני המשפחה ולהוביל אצלם להפעלת שיקול דעת ברכישותיהם השונות. תודה על שיתוף הפעולה וההקשבה!
© Copyright 2024