‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫התמודדות משרד החינוך עם תופעת האלימות‬ ‫בבתי‪-‬הספר‬ ‫דיון במסגרת כנס ישראל‪-‬שדרות לחברה‪2011 ,‬‬ ‫מוגש לוועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‬ ‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬ ‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪91950‬‬ ‫‪02 -‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪6408240/1‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫‪02 - 6 4 9 6 1 0 3‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫כתיבה‪ :‬אסף וינינגר‬ ‫ב' בכסלו תשע"ב‬ ‫אישור‪ :‬הודיה קין‪ ,‬ראש צוות‬ ‫‪ 28‬בנובמבר ‪2011‬‬ ‫תמצית‬ ‫מסמך זה נכתב עבור ועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬בראשות ח"כ אלכס מילר‪ ,‬לקראת דיון שכותרתו‬ ‫"אלימות במערכת החינוך – פיזית ווירטואלית"‪ ,‬המתקיים במסגרת "כנס ישראל‪-‬שדרות לחברה ‪."2011‬‬ ‫במסמך תיסקר מדיניות משרד החינוך בנושא האלימות במערכת החינוך‪ ,‬יוצגו אמצעי הניטור בהם‬ ‫משתמש המשרד על‪-‬מנת למדוד את היקף התופעה וממצאיהם‪ ,‬וכן יוצגו תוכניות המניעה וההתערבות‬ ‫שמפעיל המשרד בבתי‪-‬הספר ויובאו הערכות בנוגע ליעילותן‪ .‬בשל קוצר היריעה יתייחס מסמך זה לאופן‬ ‫ההתמודדות של משרד החינוך עם תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר בלבד‪ ,‬ולא תיכלל בו התייחסות לנושא‬ ‫‪1‬‬ ‫האלימות בגני הילדים‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2007‬בדק משרד מבקר המדינה באופן מקיף ויסודי את דרכי התמודדותו של משרד החינוך‬ ‫עם תופעת הבריונות והאלימות בבתי‪-‬הספר‪ .‬לאורך המסמך מופיעות התייחסויות רלוונטיות של מבקר‬ ‫המדינה‪ ,‬שהתפרסמו בדוח המבקר לשנת ‪ 2.2008‬כל אזכור של מבקר המדינה במסמך מתבסס על דוח זה‪.‬‬ ‫מהמסמך עולים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫משרד החינוך הציב את המאבק באלימות ועיצוב אקלים חינוכי מיטבי כאחד מהיעדים‬ ‫המרכזיים שאמורים להנחות ולמקד את עבודת המשרד בשנים ‪ .2011-2009‬המשרד מכתיב כיום‬ ‫את מדיניותו בנושא האלימות במערכת החינוך באמצעות חוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח‬ ‫והתמודדות עם אלימות במוסדות החינוך"‪ ,‬שיצא בשנת ‪ ,2009‬וכולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הנחיות לבניית‬ ‫תוכנית לאקלים בטוח בבית‪-‬הספר‪ ,‬דגם מוצע לבניית תקנון בית‪-‬ספרי והנחיות ממוקדות לטיפול‬ ‫באירועי אלימות שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשרד מודד כיום את היקף תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר באמצעות שלושה כלי ניטור‪,‬‬ ‫המתבססים כולם על דיווחים סובייקטיביים של תלמידים ומורים באשר למידת מעורבותם או‬ ‫היחשפותם לאירועי אלימות שונים‪ .‬למשרד אין כיום מערכת למדידה ואיסוף שוטפים של מקרי‬ ‫האלימות החריגה שהתגלו במוסדות החינוך בפועל ואשר מדווחים למשטרה‪ ,‬לפקידי הסעד‬ ‫ולמחוזות המשרד‪ .‬מערכת מקוונת שהוקמה לשם כך נמצאת השנה בשלב הפיילוט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנתוני סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב עולה כי שכיחות מעשי האלימות‬ ‫בבתי‪-‬הספר היא גבוהה‪ ,‬ובעיקר שכיחות האלימות המתונה ואירועי הוונדליזם והגניבות‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬בשנת תשע"א דיווחו כחמישית מתלמידי כיתות ה'‪-‬ו' על כך שהם קיבלו בחודש האחרון‬ ‫מכה או בעיטה או אגרוף מתלמיד אחר‪ .‬כשליש מתלמידי כיתות ה'‪-‬ו' וכמחצית מתלמידי כיתות‬ ‫ז'‪-‬ט' דיווחו כי תלמידים מבית‪-‬ספרם שברו או הרסו ציוד של בית‪-‬הספר בחודש האחרון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השוואת נתוני המיצ"ב בשנים האחרונות אינה מספקת תמונה חד משמעית באשר למגמות‬ ‫האלימות במערכת החינוך‪ .‬כך למשל‪ ,‬מחד נרשמה בשנים האחרונות ירידה בשיעור תלמידי‬ ‫פרק ג' בחוזר המנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אלימות במוסדות החינוך" משנת ‪ ,2009‬עוסק בהיערכות‬ ‫חינוכית מערכתית כוללת לי צירת אקלים מיטבי ולמניעה ולצמצום של האלימות בגן הילדים‪ .‬החוזר קובע כללים נפרדים‬ ‫לבניית אקלים בטוח בגיל הגן על‪-‬פי סטנדרטים של אקלים וטיפול באלימות בגיל הגן‪ .‬בנוסף מפעיל משרד החינוך תוכניות‬ ‫התערבות המותאמות לילדים בגיל הרך‪ ,‬דוגמת תוכנית התקשרו"ת‪ ,‬המיועדת לילדים בגילאי ‪ ,4-3‬הסובלים מבעיות‬ ‫בהתנהגות עקב קשיים בויסות עצמי‪ .‬התוכנית מתחילה באיתור מוקדם המתבצע על‪-‬ידי גננות‪ ,‬ובהמשך נעשית עבודה עם‬ ‫הורי הילדים לפיתוח מודעות לקשיי ילדיהם ולסיוע על‪-‬פי עקרונות התנהגותיים‪-‬קוגניטיביים‪.‬‬ ‫מבקר המדינה‪ ,‬דוח ביקורת שנתי ‪58‬ב' לשנת ‪ 2007‬ולחשבונות שנת הכספים ‪( 2006‬הדוח המלא)‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬המאבק‬ ‫בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪30‬‬ ‫כיתות ה'‪-‬ט' שדיווחו על מעורבות באירועי אלימות ועל היעדר תחושת מוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬אולם‬ ‫מנגד נרשמה עלייה קלה בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א שדיווחו על היבטים אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לומר‬ ‫ככלל כי במרבית המדדים לא נמצאו סימנים להתגברות האלימות‪ ,‬ובמספר היבטים אף נמצאו‬ ‫סימנים לשיפור מתון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנתוני המשטרה עולה כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין‬ ‫עבירות אלימות ועבירות נלוות לאלימות‪ ,‬שהתבצעו במוסדות חינוך‪ .‬מספר התיקים שנפתחו בגין‬ ‫עבירות אלימות בשנת תש"ע (‪ )2010-2009‬היה נמוך בכ‪ 30%-‬ממספר התיקים שנפתחו בגין‬ ‫עבירות אלה בשנת תשס"ה (‪ ,)2005-2004‬שהייתה שנת השיא במספר התיקים שנפתחו‪ .‬מגמה‬ ‫דומה נרשמה גם במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נלוות לאלימות‪ .‬מרבית התיקים נפתחו‬ ‫בשל תקיפות‪ ,‬איומים‪ ,‬גרימת נזקים לרכוש וביצוע מעשים מגונים בכוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחילת שנת תש"ע (‪ )2010-2009‬הציב משרד החינוך יעד להפחתת רמת האלימות והשימוש‬ ‫בסמים ובאלכוהול במערכת החינוך ב‪ ,10%-‬תוך שתי שנות לימוד‪ .‬לא ברור כיצד התכוון המשרד‬ ‫לוודא כי היעד אכן ממומש‪ ,‬שכן עד היום לא פותח על‪-‬ידו מדד מרכזי ראשי‪ ,‬המכיל את נתוני‬ ‫כלל אמצעי הניטור היכולים לספק את האינדיקציות הרלוונטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משרד החינוך מבסס כיום את התמודדותו עם תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר על תוכנית מערכתית‬ ‫לקידום אקלים חינוכי מיטבי (תוכנית אח"מ)‪ .‬התוכנית מתבצעת בשני שלבים‪ :‬אבחון‬ ‫והתערבות‪ ,‬ומלווה בהדרכה מקצועית במשך שלוש שנים‪ .‬ב‪ 1,580-‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬המהווים כ‪38%-‬‬ ‫מכלל בתי‪-‬הספר במערכת החינוך‪ ,‬הופעלה בעבר או מופעלת כיום תוכנית האח"מ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנים תש"ע‪-‬תשע"א מדד משרד החינוך את רמת האלימות בלמעלה מ‪ 500-‬בתי‪-‬ספר שסיימו‬ ‫את תהליך הפעלת תוכנית האח"מ‪ .‬מהנתונים עלה כי באחוז גבוה מאוד של בתי‪-‬הספר נרשמה‬ ‫ירידה משמעותית במדדי האלימות‪ ,‬וכי באלו נרשמה ירידה ממוצעת של כ‪ 20%-‬בכל מדדי‬ ‫האלימות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נערכה השוואה בין נתוני בתי‪-‬הספר שנמדדו ובין נתוני בתי‪-‬ספר אחרים‬ ‫בהם לא הופעלה התוכנית‪ ,‬ומכאן שלא ניתן להפיק ממדידה זו נתונים מלאים בנוגע ליעילות‬ ‫התוכנית‪ .‬בימים אלו שוקלת הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) את האפשרות‬ ‫לבצע הערכה לתוכנית האח"מ ומערך ההערכה מגובש בימים אלו‪.‬‬ ‫‪ .1‬רקע‬ ‫‪3‬‬ ‫נושא האלימות בקרב ילדים ונוער שב ועולה פעמים רבות לדיון‪ ,‬בעיקר על רקע אירועי אלימות‬ ‫קיצוניים‪ ,‬כגון מעורבות בני נוער במעשי רצח‪ ,‬שוד או אלימות על רקע מיני‪ .‬עם זאת‪ ,‬עיקר הבעיה אינה‬ ‫בהכרח באותם מקרים קיצוניים‪ ,‬אלא דווקא במעורבות ובחשיפה היומיומית של בני נוער לאלימות‬ ‫בדרגות חומרה שונות‪ ,‬כגון הצקות‪ ,‬קללות‪ ,‬איומים‪ ,‬חרמות‪ ,‬פגיעה ברכוש‪ ,‬סחיטה‪ ,‬דחיפות וקטטות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫החומר בפרק זה מתבסס על המקורות הבאים‪ :‬רחל ארהרד וזיוה ברוש‪ ,‬מ"אין בעיה ל"חליפה מיוחדת"‪ :‬התמודדות‬ ‫מערכת החינוך עם אלימות תלמידים‪ ,‬דפים ‪ – 46‬כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך‪ ,‬יולי ‪ ;2008‬חנה שדמי‪ ,‬אלה אלגרסי‬ ‫ובלהה נוי‪ ,‬התמודדות עם אלימות במערכת החינוך – מדיניות‪ ,‬יעדים ופעולות‪ ,‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית ‪ ,23‬ע"מ‬ ‫‪ ,146-121‬יוני ‪ ;2006‬ד"ר יוסי הראל‪-‬פיש ועמיתיו‪ ,‬נוער בישראל – בריאות‪ ,‬רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות‬ ‫סיכון – סיכום ממצאי המחקר הארצי החמישי (‪ ,)2006‬ניתוח מגמות בין השנים ‪ 2006-1994‬והשוואה בינלאומית‪ ,‬דצמבר‬ ‫‪ ;2009‬מבקר המדינה‪ ,‬דוח ביקורת שנתי ‪58‬ב' לשנת ‪ 2007‬ולחשבונות שנת הכספים ‪( 2006‬הדוח המלא)‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬ ‫המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪30‬‬ ‫מדיניות מערכת החינוך בישראל ביחס לתופעת האלימות בבתי‪-‬הספר השתנתה רבות במהלך ארבעת‬ ‫העשורים האחרונים‪ .‬בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים החלו אמצעי התקשורת לדווח על‬ ‫מקרי אלימות קשים שהתרחשו בין כותלי בתי‪-‬הספר‪ ,‬וכן הצטברו ממצאים ראשוניים אודות ממדי‬ ‫האלימות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נטען כי מערכת החינוך המשיכה במדיניות של התעלמות‪ ,‬הדחקה והכחשה של‬ ‫התופעה‪ .‬על אף פרסום חוזרי מנכ"ל במהלך שנות השמונים‪ ,‬שכללו התייחסויות והנחיות לנוהלי דיווח‬ ‫במקרי אלימות חמורים‪ ,‬חששו מורים ומנהלי בתי‪-‬ספר מביקורת ומהכפשת שמם כאנשי חינוך‪ ,‬ונמנעו‬ ‫‪4‬‬ ‫מדיווח על מקרים של גילויי אלימות בבית‪-‬ספרם‪.‬‬ ‫רצח נהג המונית דרק רוט בינואר ‪ 1994‬בידי שני תלמידי חטיבת ביניים העלה לבולטות שיא את תופעת‬ ‫האלימות של ילדים ובני נוער‪ .‬האירוע והלחץ התקשורתי בעקבותיו קידמו את סוגיית האלימות בבתי‪-‬‬ ‫הספר לחזית הבמה של סדר היום החינוכי והציבורי‪ .‬בעקבות כך הוקמה ועדת חקירה פרלמנטארית‪,‬‬ ‫שמטרותיה היו לאבחן את מאפייני תופעת האלימות‪ ,‬להמליץ על דרכי התמודדות עמה ולקבוע אמצעים‬ ‫ליישמן‪ 5.‬לצידה מונתה ועדת מומחים מייעצת‪ ,‬שגיבשה שורה של המלצות רב‪-‬תחומיות‪ ,‬ובהן המלצה‬ ‫ממוקדת עבור מערכת החינוך‪ ,‬ולפיה "יש לחייב את כל מערכות החינוך להפעיל במסגרת בית‪-‬הספר‬ ‫תוכניות חינוכיות למניעה והתערבות כנגד תופעות של אלימות"‪.‬‬ ‫בשנים אלו החל משרד החינוך להכיר בקיומה של התופעה ועודד הפעלה של פרויקטים ותוכניות מניעה‪,‬‬ ‫במטרה להביא לשיפור מהיר של המצב‪ .‬מערכת החינוך הפעילה מספר רב של תוכניות מניעה קצרות‬ ‫טווח‪ ,‬שהיו מיועדות בעיקרן להקנות לתלמידים כישורים לפתרון קונפליקטים בדרכי שלום‪ ,‬לעצב‬ ‫עמדות נגד אלימות‪ ,‬לחזק שליטה עצמית‪ ,‬לבסס ערכים חברתיים של סבלנות‪ ,‬סובלנות וקבלת הזולת‪.‬‬ ‫תוכניות אלה‪ ,‬אשר הופעלו לרוב בשיטת הניסוי והטעייה‪ ,‬וללא בקרה של ממש בנוגע ליעילותן‪ ,‬עוררו‬ ‫בקרב אנשי חינוך רבים את התחושה כי הדברים נעשים אד הוק וללא שיקול דעת מעמיק‪ .‬עוד הושמעה‬ ‫הטענה כי מידת יעילותן של התוכניות במיגור האלימות נמוכה מאוד‪ ,‬וכי הן אינן כוללות התייחסות‬ ‫רחבה ומערכתית לבעיית האלימות במערכת החינוך‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1998‬בעקבות סדרה של כתבות שפורסמו בעיתונים על אלימות בבתי‪-‬הספר‪ ,‬החליט שר החינוך‬ ‫דאז‪ ,‬הרב יצחק לוי להקים ועדה ציבורית בראשותו של האלוף במיל' מתן וילנאי לבדיקת האלימות‬ ‫במערכת החינוך‪ .‬בשנת ‪ 2001‬הוגש דוח הוועדה‪ ,‬אשר קבע כי על‪-‬מנת להביא לצמצום האלימות בקרב‬ ‫בני הנוער יש ליישם אסטרטגיה מערכתית‪ ,‬רב‪-‬מגזרית וארוכת טווח‪ .‬המלצות הדוח הדגישו את הצורך‬ ‫בהגברת סמכותו ואחריותו של מנהל בית‪-‬הספר‪ ,‬בגיבוש תוכנית שנתית שתעסוק ביצירת אקלים בטוח‬ ‫ובמניעת אלימות בשיתוף כל גורמי בית‪-‬הספר‪ ,‬בקביעת מדיניות ונהלים ברורים ביחס לטיפול באלימות‪,‬‬ ‫בהכשרת מורים בנושאים הקשורים בהתמודדות עם אלימות‪ ,‬בהפעלת מערכת לניטור ולהערכה‬ ‫תקופתיים למדידת רמת האלימות‪ ,‬וכן בקיומם של שיתופי פעולה עם גורמים חוץ בית‪-‬ספריים‬ ‫המעורבים בנושא‪.‬‬ ‫‪ 4‬רחל ארהרד וזיוה ברוש‪ ,‬מ"אין בעיה ל"חליפה מיוחדת"‪ :‬התמודדות מערכת החינוך עם אלימות תלמידים‪ ,‬דפים ‪ – 46‬כתב‬ ‫עת לעיון ולמחקר בחינוך‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬ ‫‪ 5‬ועדת החקירה פרלמנטארית לחקירת האלימות בקרב בני הנוער‪ ,‬בראשות ח"כ בנימין טמקין‪ ,‬החלה לפעול בחודש יוני ‪1995‬‬ ‫וסיימה את פעילותה בחודש פברואר ‪ .1996‬הוועדה קיימה ‪ 9‬ישיבות‪ ,‬והוציאה סיכום ביניים ללא סיכום סופי‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪30‬‬ ‫בהמשך העשור הוקמו ועדות נוספות (דוגמת ועדת גימשי‪ ,‬ועדת דברת וועדת עזרא)‪ ,6‬שבחנו את ממדי‬ ‫תופעת האלימות ואת הדרכים למנוע אותה ולטפל בה‪ .‬העיסוק הציבורי הרב בנושא ביטא הכרה הולכת‬ ‫וגוברת בכך שאלימות ילדים ובני נוער מהווה את אחת הבעיות המרכזיות על סדר היום החברתי‪-‬חינוכי‪-‬‬ ‫ציבורי‪ ,‬ומצריכה טיפול מערכתי ארוך טווח‪ .‬הכרה זו קיבלה ביטוי גם בפעולות משרד החינוך‪ ,‬שהעלה‬ ‫את המאבק בתופעת האלימות בבתי‪-‬הספר לראש סדר העדיפויות‪ ,‬קבע נהלים מפורטים בנושא‪ ,‬הקים‬ ‫מערך ניטור‪ ,‬פיתח חומרי לימוד והפעיל תוכניות מניעה וטיפול בבתי‪-‬הספר‪ ,‬כפי שיפורט בהרחבה‬ ‫בהמשך המסמך‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדיניות משרד החינוך‬ ‫משרד החינוך הציב את המאבק באלימות ועיצוב אקלים חינוכי מיטבי כיעד מספר שתיים מבין אחד‪-‬‬ ‫עשר היעדים שאמורים להנחות ולמקד את עבודת המשרד בשנים ‪ .2011-2009‬היעד כולל שלוש‬ ‫מטרות‪ :‬הטמעת מדיניות "אפס סובלנות" לאלימות במערכת החינוך; הפחתה עקבית של מקרי‬ ‫‪7‬‬ ‫האלימות בבתי‪-‬הספר; חיזוק הסדר והמשמעת ומתן גיבוי למורים ומנהלים‪.‬‬ ‫תפיסת המשרד בנושא היא כי יש ליישם אסטרטגיה מערכתית‪ ,‬מתוכננת‪ ,‬עקבית וארוכת טווח‪,‬‬ ‫המתייחסת בו זמנית לבניית אקלים בטוח‪ ,‬לקידום רווחה נפשית‪ ,‬לבניית אורח חיים המקדם שייכות‪,‬‬ ‫מעורבות ואחריות ולטיפול בהפחתת אלימות והתנהגויות סיכון‪ ,‬הן ברמת המערכת והן ברמת הפרט‪.‬‬ ‫יישום אסטרטגיה זו כולל קביעת סטנדרטים אחידים לכל בתי‪-‬הספר‪ ,‬ביצוע פעולות‪ ,‬קביעת מדדים‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫וקיום הערכה ובקרה‪.‬‬ ‫בתשובת משרד החינוך לפנייתנו נמסר כי המשרד מכתיב כיום את מדיניותו בנושא האלימות במערכת‬ ‫החינוך באמצעות חוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אלימות במוסדות החינוך"‪,9‬‬ ‫שפורסם בחודש ספטמבר ‪ ,2009‬ונמצא כעת בתהליכי הטמעה רחבים בכל בתי‪-‬הספר בארץ‪ 10.‬הגורם‬ ‫‪ 6‬בשנת ‪ 2001‬הוגשה לוועדת השרים למאבק באלימות ולאכיפת החוק תוכנית שהכינה ועדה בין‪-‬משרדית למאבק באלימות‬ ‫בראשות תת ניצב ד"ר דני גימשי‪ .‬דוח הוועדה דן בטיפול במגוון תופעות של אלימות‪ ,‬לרבות אלימות נגד ילדים‪ ,‬נגד נשים‪,‬‬ ‫אלימות במשפחה ואלימות בבתי‪-‬הספר‪ .‬התוכנית הלאומית שחיברה הוועדה כללה המלצות מעשיות לטיפול באלימות‬ ‫ופירטה את הסכומים הדרושים לשם כך‪ .‬בדוח הוועדה צוין כי בשנים האחרונות פעלו בארץ כמה ועדות בנושאים שונים‬ ‫של אלימות‪ ,‬אך חלק ניכר מהמלצותיהן עדיין לא יושם;‬ ‫בשנת ‪ 2004‬הגיש כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל‪ ,‬בראשות איש העסקים שלמה דברת‪ ,‬דוח המציג שורה‬ ‫של המלצות פדגוגיות‪ ,‬ארגוניות‪ ,‬מבניות ותקציביות‪ .‬הדוח התייחס בהרחבה להתמודדותה של המערכת עם תופעת‬ ‫האלימות‪ ,‬והציע שינויים מערכתיים לטיפול בנושא‪ ,‬ובהם חיזוק הקשר בין צוות המורים לתלמידים‪ ,‬מתן סמכויות וגיבוי‬ ‫למנהלי בתי‪-‬הספר וקביעת סטנדרטים ומדדים שעל פיהם יימדדו ויוערכו בתי‪-‬הספר;‬ ‫בשנת ‪ 2005‬מינה יו" ר ועדת השרים למאבק באלימות ולאכיפת החוק‪ ,‬השר גדעון עזרא‪ ,‬את מנכ"לית משרד החינוך דאז‪,‬‬ ‫רונית תירוש‪ ,‬לעמוד בראש צוות בין‪-‬משרדי שיגיש המלצות הקשורות למאבק באלימות בתחום החינוך‪ .‬בנובמבר אותה‬ ‫שנה אישרה ועדת השרים את המלצות הצוות האמור‪ ,‬שכללו שלושה מישורים אופרטיביים למאבק באלימות‪ :‬חיזוק‬ ‫סמכויותיו של צוות המוסד החינוכי; חיזוק והטמעה באמצעות גורמים בקהילה; הרתעה וענישה‪.‬‬ ‫‪ 7‬משרד החינוך‪ ,‬מצגת בנושא‪" :‬ממשלת ישראל מאמינה בחינוך"‪ ,‬אוגוסט ‪.2009‬‬ ‫‪ 8‬משרד החינוך‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬מצגת בנושא "תוכנית מערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי‪ ,‬לצמצום‬ ‫אלימות והתנהגויות סיכון"‪ ,‬מרץ ‪.2007‬‬ ‫‪ 9‬משרד החינוך‪ ,‬חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬י"ב באלול התשס"ט‪ 1 ,‬בספטמבר ‪ – 2009‬הוראות קבע "קידום אקלים בטוח‬ ‫והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך"‪.‬‬ ‫‪ 10‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪30‬‬ ‫האחראי כיום על הנושא במשרד החינוך הוא "היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח"‬ ‫‪11‬‬ ‫בשירות הפסיכולוגי הייעוצי (להלן‪ :‬שפ"י)‪.‬‬ ‫פרק א' בחוזר – "היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים בית‪-‬ספרי בטוח ולצמצום‬ ‫האלימות" – כולל הנחיות לבניית תוכנית לאקלים בטוח בבית‪-‬הספר על‪-‬פי סטנדרטים של אקלים‪,‬‬ ‫ונשען על הידע שהצטבר במשרד החינוך‪ ,‬בשנים שקדמו לכתיבת החוזר‪ ,‬בהכנת המסמך "סטנדרטים‬ ‫לתרבות ואקלים בית‪-‬ספר" (להלן‪ :‬מסמך הסטנדרטים) ובבניית "התוכנית המערכתית לקידום אקלים‬ ‫‪12‬‬ ‫חינוכי מיטבי" (להלן‪ :‬התוכנית המערכתית)‪.‬‬ ‫הסטנדרטים מעמידים בפני בית‪-‬הספר דרישות בסיסיות ומחייבות ליצירת שיפור מתמיד באקלים‬ ‫החינוכי בבית‪-‬הספר‪ .‬נקבעו שבעה סטנדרטים‪ :‬מוגנות‪ ,‬בטיחות ובריאות; תקשורת בין‪-‬אישית וקשר בין‬ ‫באי בית‪-‬הספר; למידה רגשית ולמידה חברתית – כישורי חיים וחינוך חברתי; אקלים לימודי; מתן‬ ‫מענה דיפרנציאלי בבית‪-‬הספר לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים; איכות הסביבה הפיזית של בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫החוזר כולל תיאור של כל סטנדרט‪ ,‬דוגמאות לפעולות שיש לעשות כדי ליישמו ודוגמאות למדדים‬ ‫לבדיקת היישום‪ 13.‬בתי‪-‬הספר יכולים לבחור מתוך פעולות ומדדים אלו ולהוסיף עליהם‪.‬‬ ‫עוד כולל הפרק פירוט של מרכיבי יסוד שחייבים להיכלל בתוכנית המערכתית לבניית אקלים חינוכי‬ ‫מיטבי‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫גיוס הצוות ובניית חזון – בית‪-‬הספר יקיים שיח משמעותי על הקדימויות ועל החזון הבית‪-‬ספרי‪,‬‬ ‫ילמד על האקלים ועל תופעת האלימות‪ ,‬יזהה את חוזקותיו וחולשותיו‪ ,‬יאתר את צרכיו‪ ,‬יזהה‬ ‫את תחומי האחריות של בעלי התפקידים‪ ,‬יגיע להסכמה באשר לחשיבות של בניית תוכנית‬ ‫לפיתוח אקלים מיטבי ויתווה את הדגשים המרכזיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך האבחון – ביסוס תוכנית ההתערבות המערכתית ארוכת הטווח על אבחון בית‪-‬הספר ועל‬ ‫נתונים המתקבלים על בית‪-‬הספר ממקורות שונים‪ .‬במערכת החינוך קיים ניטור באמצעות סקרי‬ ‫המיצ"ב והאח"מ‪ ,‬המשמשים בסיס נתונים עיקרי לבניית תוכנית התערבות בבית‪-‬הספר (ראו‬ ‫הרחבה בנושא זה בפרק הבא)‪.‬‬ ‫‪ 11‬שם; היחידה אחראית‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על מתן מענה לצרכים העולים בשטח בהתמודדות עם אלימות; כתיבת תוכניות‬ ‫התערבות; הרחבת השימוש באבחון ככלי לקידום אקלים בטוח; פיתוח מענים טיפוליים לילדים מאתגרים; הקמת צוותי‬ ‫הדרכה במחוזות‪.‬‬ ‫‪ 12‬בשנים ‪ 2007-2003‬הוכן בידי צוות שכלל נציגים מיחידות שונות במשרד החינוך "מסמך הסטנדרטים"‪ ,‬שנועד להציג‬ ‫תפיסת עולם לגבי יצירת אקלים בית‪-‬ספר‪ ,‬תרבות בית‪-‬ספר ושפה משותפת‪ ,‬וכן אסטרטגיה וכלים לצוות בית‪-‬הספר לשם‬ ‫יצירה‪ ,‬ניהול ומדידה של אקלים בית‪-‬הספר‪ .‬משרד החינוך ביקש להנהיג על‪-‬ידי כך חידוש ולפיו בתי‪-‬הספר יוערכו לא רק‬ ‫על‪-‬פי הישגים לימודיים‪ ,‬אלא גם על‪-‬פי האקלים והתרבות שיצרו‪ .‬הסטנדרטים ביקשו להעמיד בפני בית‪-‬הספר דרישות‬ ‫בסיסיות ומחייבות ליצירת שיפור מתמיד באקלים החינוכי בבית‪-‬הספר‪ ,‬וליצור מעורבות‪ ,‬שותפות ואחריות לתהליך מצד‬ ‫כל באי בית‪-‬הספר – הנהלה‪ ,‬מורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬הורים וקהילה;‬ ‫בשנת ‪ 2007‬הציג משרד החינוך את "התוכנית המערכתית"‪ ,‬שתחולתה יועדה לשנת הלימודים תשס"ח (‪ .)2008-2007‬רכיבי‬ ‫התוכנית כללו את יישום ההמלצות של דוחות ועדת וילנאי וועדת דברת‪ ,‬את יישום המלצות ועדות השרים (גימשי ועזרא)‬ ‫ואת מסקנות מחקרי המומחים שנערכו בנושא באותן שנים‪ .‬עוד כללה התוכנית חזרה על עקרונות וכללים שעוגנו בחוזרי‬ ‫מנכ"ל קודמים בנושא האלימות במערכת החינוך‪.‬‬ ‫‪ 13‬כך למשל‪ ,‬הסטנדרט "מוגנות" קובע כי בתי‪-‬הספר יבטיחו את שלומם וביטחונם של התלמידים בפעילויות השונות בתוך‬ ‫בית‪-‬הספר ובפעילויות מחוץ לבית‪-‬הספר‪ .‬הדוגמאות לפעולות הן‪ :‬קביעת קוד התנהגות‪ ,‬תקנון או אמנה המנסחים את‬ ‫ה"אני מאמין" של בית‪-‬הספר; דיון בכיתות על ערכים ועל חינוך למניעת אלימות; מעקב אחר היעדרויות ואיחורים;‬ ‫קביעת מדיניות למעקב‪ ,‬לתגובה ולדיווח על אירועי אלימות ועל אירועים חריגים; הגברת ההשגחה והפיקוח של מבוגרים‬ ‫בהפסקות ובמקומות המועדים לסיכון; תגמול וחיזוק התנהגויות חיוביות בקרב תלמידים; קידום יכולות הצוות החינוכי‬ ‫בניהול הכיתה ובניווטה ובהתמודדות עם אירועי אלימות; קיומן של תוכניות הסברה ומניעה של התנהגויות בסיכון‪.‬‬ ‫הדוגמאות למדדים הן‪ :‬עלייה בתחושת המוגנות של התלמידים; עלייה בתחושת המוגנות של חברי הצוות החינוכי‬ ‫והמנהלי; הימצאות תקנון בית‪-‬ספרי ובו נהלים וחוקים ברורים ואכיפתם העקבית; ירידה בתכיפות ההיעדרות‬ ‫והאיחורים של תלמידים ומורים; ירידה בכל מדדי האלימות‪ :‬מעורבות באירועי אלימות‪ ,‬סחיטה‪ ,‬איומים‪ ,‬חרם והצקות‪,‬‬ ‫אלימות מינית והטרדה מינית‪ ,‬ונדליזם וגניבות; ירידה בעישון ובשימוש באלכוהול וסמים‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪30‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיווח אירועים – מנהל בית‪-‬הספר נדרש לדווח על אירועים חריגים (אלימות חמורה‪ ,‬פגיעות‬ ‫מיניות‪ ,‬שימוש בסמים ובאלכוהול‪ ,‬אירועי אובדנות ואסון) למפקח בית‪-‬הספר המרכז את‬ ‫המידע ומעבירו למנהל המחוז‪ .‬נתונים אלה אמורים לשמש את מטה המשרד לצורך תכנון‬ ‫מדיניות וקבלת החלטות‪ ,‬ואת בתי‪-‬הספר בשיקולי הדעת בבניית תוכניות התערבות מותאמות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעקב אחר היעדרויות תלמידים – מעקב‪ ,‬דיווח ומיפוי היעדרויות תלמידים‪ .‬בית‪-‬הספר יבנה‬ ‫מערכת שבאמצעותה הוא יקיים מעקב אחר היעדרויות ויפתח תוכניות התערבות לתלמידים‬ ‫שאינם מבקרים באופן סדיר בבית‪-‬הספר או בשיעורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית התערבות – תוכנית ההתערבות תהיה מערכתית ומתמשכת ותתבסס על החזון הבית‪-‬‬ ‫ספרי ועל תהליך האבחון‪ .‬התוכנית תיבנה על‪-‬ידי צוות בית‪-‬הספר בליווי הדרכה‪ ,‬ותיתן מענה‬ ‫לצרכים הייחודיים של כל בית‪-‬ספר‪ .‬כחלק מבניית תוכנית ההתערבות והפעלתה ייערכו‬ ‫אבחונים נוספים כדי לבחון את השינוי שהושג בכל אחד ממדדי ההתערבות שבית‪-‬הספר הציב‬ ‫לעצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יינקטו תהליכי מעקב ובקרה הכוללים מדדים התנהגותיים‪ ,‬דוגמת מעקב אחר‬ ‫הפרות משמעת‪ ,‬היעדרויות ואיחורים‪ ,‬מקרי אלימות בשטח בית‪-‬הספר ומקרי אלימות בהסעות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סטנדרטים של אקלים – בית‪-‬הספר ימפה את עצמו בהתאם לסטנדרטים שצוינו לעיל ויפעל‬ ‫לקידומם‪.‬‬ ‫בהמשך החוזר מפורטים מרכיבים נוספים בתוכנית ההתערבות הבית‪-‬ספרית ואלה כוללים‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫חובת בניית תקנון הקובע חוקים ונהלים אחידים‪ ,‬קיום דיאלוג בין המורים לתלמידים‪ ,‬התמודדות עם‬ ‫ילדים מאתגרים בעלי בעיות התנהגות קשות‪ ,‬חיזוק הסמכות והמנהיגות של המורים‪ ,‬שיתוף ההורים‬ ‫במדיניות בית‪-‬הספר ומעורבות חברתית ותרומה לקהילה‪.‬‬ ‫פרק ב' בחוזר – "אורחות חיים – התנהלות בשגרה והתמודדות עם אירועי אלימות" – כולל שני חלקים‪:‬‬ ‫החלק הראשון עוסק באורחות החיים בבית‪-‬הספר ובהקפדה על כללי המשמעת‪ ,‬והחלק השני עוסק‬ ‫בטיפול באירועי אלימות בבית‪-‬הספר‪ .‬בהתאם לחלק הראשון חלה חובה על כל בתי‪-‬הספר לבנות תקנון‬ ‫בכפוף לדגם המוצע בחוזר המנכ"ל‪ .‬בדגם מפורטות ההתנהגויות המצופות וטווח התגובות במקרה של‬ ‫הפרתן‪ .‬הכללים עוסקים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהופעה הולמת‪ ,‬בהתנהגות ובהפרות סדר‪ ,‬בנוכחות ובעמידה‬ ‫בזמנים‪ ,‬בטוהר הבחינות ובאיסור המוחלט של עישון ושתיית אלכוהול בכל מסגרות הפעילות של בית‪-‬‬ ‫הספר‪ .‬עוד כולל חלק זה התייחסות לשימוש לרעה בטכנולוגיה בבית‪-‬הספר (בטלפונים ניידים‪ ,‬במצלמות‬ ‫ועוד)‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוגדרות בו דרכי התגובה שאסור לנקוט בבית‪-‬הספר בהתאם לחוק זכויות התלמיד‪,‬‬ ‫ובכלל זה איסור על ענישה גופנית‪ ,‬איסור על ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים‪ ,‬פגיעה מילולית שיש‬ ‫בה לעג‪ ,‬עלבון והשפלה)‪ ,‬איסור העברת תלמיד באופן זמני לכיתה נמוכה יותר ואיסור על הפחתת ציון‬ ‫בלימודים בשל התנהגות לא נאותה (לפירוט מלא של דגם התקנון המוצע ראו נספח מספר ‪.)1‬‬ ‫החלק השני עוסק כאמור בטיפול באירועי אלימות בבתי‪-‬הספר‪ ,‬וכולל קריטריונים המאפשרים לבית‪-‬‬ ‫הספר להעריך את חומרת אירועי האלימות‪ .‬נעשתה הבחנה בין אירועי אלימות החייבים בדיווח (על‪-‬פי‬ ‫חוק או על‪-‬פי נוהל) ובין אירועי אלימות שאין עליהם חובת דיווח‪ .‬לצד זאת מפורט טווח התגובות לכל‬ ‫אירוע אלימות‪ ,‬הכולל פעולות חובה ופעולות לשיקול דעתו של מנהל בית‪-‬הספר‪ .‬בהתאם לחוזר חלה‬ ‫חובה להגיב על כל אירוע אלימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הורחבה סמכותם של מנהלי בית‪-‬הספר וצוות המורים בטיפול‬ ‫באירועי משמעת ובאירועי אלימות‪ .‬חלק זה מתייחס גם לפגיעה מינית ולשימוש בסמים תוך הפניה‬ ‫לחוזרי המנכ"ל המתאימים בנושאים אלו‪ .‬עוד ישנה התייחסות לפגיעה באמצעות האינטרנט‪ ,‬לצילום‬ ‫במהלך שיעור ולשימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית‪-‬הספר כאל מעשה‬ ‫אלימות ומוזכר הטיפול בהתאם (לפירוט מלא של הוראות הטיפול באירועי אלימות ראו נספח מספר ‪.)2‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪30‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כולל הפרק הנחיות לפעולות בטווח המיידי ובטווח הקצר שעל בית‪-‬הספר לבצע לאחר אירוע‬ ‫אלימות וכן רשימת פעולות שעל בית‪-‬הספר לקיים כדי להטמיע את חוזר המנכ"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬מצוינים בעלי‬ ‫התפקידים ואחריותם ביישום החוזר‪.‬‬ ‫משרד החינוך נשאל על‪-‬ידינו באשר לאמצעי הפיקוח ואיסוף הנתונים שמופעלים על‪-‬ידו‪ ,‬על‪-‬מנת לוודא‬ ‫שבתי‪-‬הספר ממלאים אחר הנהלים והוראות חוזרי המנכ"ל בתחום המשמעת והאקלים הבית‪-‬ספרי‪.‬‬ ‫בתשובתו הראשונה מסר המשרד כי בימים אלו ממלאים מנהלי כל בתי‪-‬הספר שאלונים אינטרנטיים‬ ‫מפורטים בהם עליהם להתייחס לסוגיות כגון‪ :‬דיווח שוטף בענייני היעדרויות‪ ,‬משמעת ואלימות‪,‬‬ ‫הטמעת חוזר מנכ"ל‪ ,‬תהליך למידה בעקבות אירועים חריגים‪ ,‬קביעת יעדים מדידים כחלק מתוכנית‬ ‫לקידום אקלים בטוח‪ ,‬פרסום תקנון והתאמתו לחוזר מנכ"ל ועוד‪ 14.‬בתשובה מאוחרת יותר של המשרד‪,‬‬ ‫לאחר שהתבקש להעביר לידינו סיכום של ממצאי השאלונים האינטרנטיים‪ ,‬נמסר כי השאלונים העידו‬ ‫על רמה גבוהה של הטמעת חוזר המנכ"ל‪ ,‬וביצוע באחוזים גבוהים מאוד של תוכניות התערבות בבתי‪-‬‬ ‫הספר‪ 15.‬בבירור נוסף שערכנו התברר כי תוצאות השאלונים לא עובדו ולכן אין בידי המשרד נתונים‬ ‫מרוכזים המספקים תמונת מצב מדויקת של היבט זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמסר כי מתבצע פיקוח בשטח באשר‬ ‫למידת ההטמעה של נוהלי המשרד וחוזר המנכ"ל‪ ,‬באמצעות המפקחים והיועצים שמפעילה שפ"י בכל‬ ‫‪16‬‬ ‫בתי‪-‬הספר ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫ובתוך כך‪ ,‬יצוין כי הוועדה שגיבשה את חוזר המנכ"ל המפורט לעיל (להלן‪ :‬החוזר החדש) החלה לפעול‬ ‫ביום בו התפרסם דוח מבקר המדינה‪ ,‬שכלל פרק בנושא "המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות‬ ‫במוסדות החינוך" (‪ 20‬במאי ‪ .)2008‬בדוח המליץ המבקר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי משרד החינוך יפרסם נוהל חדש‪,‬‬ ‫כולל וממצה בענייני משמעת ואקלים בית‪-‬ספרי‪ ,‬שיחליף את חוזרי המנכ"ל מהשנים הקודמות‪ ,‬יישב‬ ‫סתירות וי תייחס להיבטים נוספים שאינם מנוסחים בבהירות בחוזרים הקודמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחוזר החדש‬ ‫מצוין כי קיימים שלושה חוזרים קודמים באותו נושא (מהם אחד בוטל‪ ,‬אחד נותר בתוקף‪ ,17‬ואחד בוטל‬ ‫חלקית)‪ ,‬ושניים‪-‬עשר חוזרים בנושאים קשורים‪ .18‬לאור זאת‪ ,‬לא ברור עד כמה התמלאה המלצת המבקר‬ ‫לפרסום נוהל כולל וממצה בענייני משמעת ואקלים בית‪-‬ספרי‪ ,‬וייתכן כי ריבוי החוזרים המסדירים‬ ‫נושא זה עלול לגרום לאי‪-‬בהירות בקרב צוותי החינוך בבתי‪-‬הספר באשר לנוהלי המשרד‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬ ‫בחוזר מנכ"ל תשס"ד‪(7/‬א) בנושא "נוהל הטיפול בפגיעת תלמיד בעובד הוראה"‪ ,‬נכתב בסעיף ‪2.3.1‬ז'‪ ,‬כי‬ ‫בכל מקרה של פגיעה פיזית או מינית של תלמיד בעובד הוראה יש להשעות את התלמיד כתגובה מיידית‪,‬‬ ‫בהתאם לנוהל המופיע בחוזר מנכ"ל תשס"א‪(4/‬ג)‪ ,‬בסעיף ‪2.3.3‬ב'‪ .‬אולם‪ ,‬אף שהחוזר האחרון בוטל עם‬ ‫הוצאת החוזר החדש‪ ,‬לא עודכן בהתאם החוזר המפנה אליו‪.‬‬ ‫‪ 14‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 15‬שם‪.‬‬ ‫‪ 16‬שם‪.‬‬ ‫‪ 17‬מאוחר יותר‪ ,‬בחודש אפריל ‪ ,2011‬פרסם המשרד חוזר מנכ"ל נוסף בנושא "נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך‬ ‫והעברתו למוסד חינוך אחר"‪ ,‬שהחליף חוזר זה‪.‬‬ ‫‪ 18‬ראו למשל‪ :‬חוזר מנכ"ל תש"ס‪(2/‬א) בנושא " התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים"; חוזר‬ ‫מנכ"ל תשס"ד‪(7/‬א) בנושא "נוהל הטיפול בפגיעת תלמיד בעובד הוראה"; חוזר מנכ"ל מיוחד ו' התשנ"ח בנושא "נוהל‬ ‫הטיפול בתלמיד שנמצא מעורב בסמים"; חוזר מנכ"ל תשס"ב‪(3/‬ב) בנושא "מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות‬ ‫החינוך"; חוזר מנכ"ל תשס"ט‪(3/‬ב) בנושא "חובת הדיווח על עברה בקטין על‪-‬פי חוק וחקירות תלמידים כקרבנות ועדים"‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במסמך שנכתב במרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט‪ ,‬ופורסם ב‪23-‬‬ ‫במאי ‪ ,2011‬נכתב כי בימים אלו פועל משרד החינוך לניסוח חוזר מנכ"ל חדש ובו הנחיות להתנהלות בתי‪-‬ספר‪ ,‬מורים‬ ‫ותלמידים ברשתות חברתיות באינטרנט‪ .‬החוזר אמור‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לכלול הנחיות לפעולות אותן יש לנקוט במקרה של‬ ‫פגיעה באנשי צוות או בתלמידים באמצעות רשת חברתית‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪30‬‬ ‫היבט אחר אליו התייחס המבקר הוא התנאים להתערבות לשם הגנה על תלמיד‪ .‬המבקר מצא כי אף‬ ‫שקיים חוזר מנכ"ל הקובע כי בריב אלים בין תלמידים חייב המנהל או המורה להתערב "תוך הפעלת כוח‬ ‫סביר להפרדה ביניהם"‪ ,‬לא הוגדרו האמצעים הפיזיים שמותר להשתמש בהם כדי להפריד בין ניצים‪,‬‬ ‫ואשר בגינם יקבל איש צוות גיבוי מלא מן המשרד‪ 19.‬לאור זאת‪ ,‬המליץ המבקר כי המשרד יגדיר באופן‬ ‫חד משמעי את התנאים להתערבות לשם הגנה על תלמיד שהותקף ולצורך הגנה עצמית‪ ,‬וכן יבהיר מהן‬ ‫הפעולות האסורות על‪-‬פי דין‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחינה של החוזר החדש מעלה כי לא חל שינוי כלשהו בנוהלי‬ ‫המשרד בהיבט זה‪ .‬אמנם נכתב בחוזר כי על הפעלת כוח סביר יחול סעיף "הגנת הצורך" בחוק‬ ‫העונשין‪ ,20‬אולם דברים אלו או דומים להם הופיעו כבר בחוזרי המנכ"ל קודמים שעסקו בנושא‪ ,21‬כך‬ ‫שככל הנראה אין הם נותנים מענה הולם להמלצת המבקר‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניטור האלימות במערכת החינוך‬ ‫העניין התקשורתי והציבורי הרב בתופעת האלימות בבתי‪-‬הספר אינו מעיד בהכרח על היקפה‪ .‬לדברי‬ ‫מומחים בתחום‪ ,‬קיימות ראיות רבות לכך שתחושות הציבור בנוגע לרמת האלימות בבתי‪-‬הספר אינן‬ ‫משקפות את שיעורי האלימות הקיימים בהם בפועל‪ .‬לטענת המומחים‪ ,‬די לעתים במספר קטן של‬ ‫אירועים קיצוניים וחריגים המופיעים בפרק זמן קצר‪ ,‬והזוכים לסיקור נרחב בתקשורת‪ ,‬כדי לגרום‬ ‫לתחושה שבתי‪-‬הספר אינם בטוחים‪ .‬לפיכך‪ ,‬גורסים המומחים‪ ,‬חיוני לבסס את הדיון הציבורי ואת‬ ‫קביעת המדיניות בנושא האלימות במערכת החינוך על נתונים אמפיריים‪ 22.‬חשיבות נוספת לניטור‬ ‫האלימות נובעת מכך שלכל אחד מבתי‪-‬הספר עשויות להיות בעיות מסוגים שונים‪ ,‬המצריכות גישות‬ ‫שונות של התערבות‪ .‬כך למשל‪ ,‬בבית‪-‬ספר מסוים עלולה להיות בעיה של הטרדה מינית‪ ,‬ואילו בבית‪-‬ספר‬ ‫‪23‬‬ ‫אחר באותו אזור תיתכן בעיה של החזקת כלי נשק בתחום בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫דוח ועדת וילנאי לבדיקת האלימות במערכת החינוך משנת ‪ 2001‬התייחס‪ ,‬כאמור‪ ,‬אף הוא להיבטים‬ ‫אלו והמליץ על "בניית מערכת ניטור לאומית‪ ,‬אשר תופעל אחת לשנה‪ ,‬למדידת היקף האלימות‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ולבחינת גורמים המשפיעים עליה"‪.‬‬ ‫‪ .3.1‬אמצעי הניטור שהופעלו על‪-‬ידי משרד החינוך בעבר‬ ‫בעבר מימן משרד החינוך בשיתוף עם גורמים אחרים‪ ,‬שני סקרים ארציים‪ ,‬לצורך ניטור תופעת‬ ‫האלימות במוסדות החינוך‪ :‬סקרים שנערכו על‪-‬ידי ד"ר יוסי הראל ועמיתיו בשנים ‪;252006-1994‬‬ ‫‪ 19‬על‪-‬פי המבקר‪ ,‬גורם מצב זה לכך שאנשי הצוות החינוכי מתקשים לקיים את חובתם להפריד בקטטות בין תלמידים‪,‬‬ ‫ונמנעים מלהגן על תלמידים מפני הצקות‪ ,‬הטרדות ותקיפות של תלמידים אחרים‪ ,‬בשל החשש מתביעות משפטיות של‬ ‫תלמידים והוריהם על שימוש בכוח פיזי נגדם שלא כדין‪.‬‬ ‫‪ 20‬לשון סעיף "הגנת הצורך" בחוק העונשין‪ " :‬לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו‪,‬‬ ‫חירותו‪ ,‬גופו או רכושו‪ ,‬שלו או של זולתו‪ ,‬מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה ולא‬ ‫הייתה לו דרך אחרת לעשותו"‪.‬‬ ‫‪ 21‬ראו סעיף ‪2.3.3‬ב(‪ )1‬בחוזר מנכ"ל תשס"א‪(4/‬ג)‪ ,‬ד' בכסלו תשס"א‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ – 2000‬הוראות קבע "יצירת אקלים בטוח‬ ‫וצמצום האלימות במוסדות החינוך"‪ ,‬וסעיף ‪ 1.4‬בחוזר מנכ"ל תשס"ג‪(6/‬ב)‪ ,‬ל' בשבט תשס"ג‪ 2 ,‬בפברואר ‪ – 2003‬הוראות‬ ‫קבע "יצירת אקלים בטוח וצמצום האלימות במוסדות החינוך – המשך לחוזר הוראות הקבע סא‪(4/‬ג)"‪.‬‬ ‫‪ 22‬רמי בנבנישתי‪ ,‬רון אבי אסטור‪ ,‬מונה חורי‪-‬כסאברי‪ ,‬מניעת אלימות והתמודדות עמה במערכת החינוך – הצעה למדיניות‪,‬‬ ‫דפים ‪ – 46‬כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬ ‫‪ 23‬רמי בנבנישתי‪ ,‬רון אבי אסטור‪ ,‬רוקסנה מארצ'י‪ ,‬התמודדות עם אלימות במערכת החינוך‪ ,‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬‬ ‫סוציאלית ‪ ,17‬מרץ ‪.2003‬‬ ‫‪ 24‬משרד החינוך‪ " ,‬תוכנית לאומית לצמצום האלימות בקרב ילדים ונוער במערכת החינוך בישראל – דוח המלצות ראשוני‬ ‫ליישום"‪ 13 ,‬באוגוסט ‪.1999‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪30‬‬ ‫סקרים שנערכו על‪-‬ידי פרופ' רמי בנבנישתי ועמיתיו בשנים ‪ .262006-2002‬יצוין כי הסקרים התבססו על‬ ‫דיווחים סובייקטיביים באשר למידת מעורבותם או היחשפותם של הנסקרים לאירועי אלימות שונים‪,‬‬ ‫ולא על מדידה בפועל של מקרי אלימות שאותרו במוסדות החינוך‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬העידו שני הסקרים על כך ששכיחות מעשי האלימות במערכת החינוך בישראל היא גבוהה‪,‬‬ ‫ובעיקר שכיחות האלימות המתונה והמילולית‪ .‬עם זאת‪ ,‬העידו הסקרים כי במרבית המדדים לא נמצאו‬ ‫סימנים להתגברות האלימות‪ ,‬ובמספר היבטים אף נמצאו סימנים לשיפור מתון‪.‬‬ ‫אמצעי נוסף שהופעל באותן שנים היה שאלוני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית‪-‬ספרית)‪ ,‬שפותחו בידי‬ ‫אגף הערכה ומדידה שבלשכת מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬והופצו על‪-‬ידו מדי שנה בבתי‪-‬הספר עד להקמת‬ ‫הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ 27‬בשנת ‪ .2006‬עד שנה זו כללו השאלונים ארבע‬ ‫שאלות בתחום האלימות וחמש שאלות בתחום האקלים הבית‪-‬ספרי‪ .‬על‪-‬פי נתוני ראמ"ה‪ ,‬לא נמצאו‬ ‫‪28‬‬ ‫בשנים התשס"ב‪-‬תשס"ו (‪ )2006-2001‬שינויים ממשיים בתחומים שנמדדו בשאלוני המיצ"ב‪.‬‬ ‫מבקר המדינה נתן את דעתו באשר לאמצעי הניטור הארציים שהפעיל משרד החינוך באותן שנים‪,‬‬ ‫ואמר כי "משרד החינוך לא הקים 'מערכת ניטור לאומית'‪ ,‬אף שהדבר הומלץ בדוח ועדת וילנאי"‪ .‬כמו‬ ‫‪ 25‬במסגרת סקרים מדגמיים‪ ,‬שנערכו אחת למספר שנים (‪ 2004 ,2002 ,1998 ,1994‬ו‪ ,)2006-‬על‪-‬ידי ד"ר יוסי הראל ועמיתיו‪,‬‬ ‫בחסות ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬נבדקו תחומים שונים‪ ,‬ובהם תחום האלימות הבין‪-‬אישית בקרב תלמידים‪ .‬מממצאי‬ ‫הסקרים עלה כי נרשמה מגמה של ירידה קלה בדיווח על מעשי ההטרדות או ההצקות (מ‪ 31.9%-‬בשנת ‪ ,2002‬ל‪30.4%-‬‬ ‫בשנת ‪ ,2004‬ול‪ 28.5%-‬בשנת ‪ .)2006‬באופן דומה‪ ,‬נמצאה מגמה קלה של ירידה בשכיחות הדיווח על קורבנות (מ‪35.2%-‬‬ ‫בשנת ‪ ,2002‬ל‪ 34.4%-‬בשנת ‪ ,2004‬ול‪ 33.1%-‬בשנת ‪ .)2006‬ירידה משמעותית יותר עם השנים נמצאה בדיווח על השתתפות‬ ‫בקטטות (מ‪ 44.6%-‬בשנת ‪ ,1998‬ל‪ 32.2%-‬בשנת ‪ ,)2006‬ובדיווח על נשיאת נשק (מ‪ 15.1%-‬בשנת ‪ ,1994‬ל‪ 7.1%-‬בשנת‬ ‫‪ .)2006‬עוד עלה כי אלימות בנים שכיחה יותר מאשר אלימות בנות‪ ,‬כי עם העלייה בשכבות הגיל חלה ירידה בשכיחות‬ ‫האלימות‪ ,‬וכי שכיחות האלימות במגזר הערבי גבוהה במידה משמעותית בהשוואה למגזר היהודי‪.‬‬ ‫בהשוואה בינלאומית שהתבססה על הסקר שנערך בשנת ‪ ,2006‬נמצא כי שיעור התלמידים בכיתה ו' שדיווחו על מעורבות‬ ‫בקטטות שלוש פעמים או יותר בשלושת החודשים שקדמו לסקר היה דומה לממוצע הבינלאומי – ‪ 26%‬מהבנים ו‪6%-‬‬ ‫מהבנות‪ ,‬לעומת הממוצע הבינלאומי שעמד על ‪ 25%‬ו‪ 7%-‬בהתאמה‪ .‬בכיתות ח' ובכיתות י' שיעור התלמידים שהשתתפו‬ ‫בקטטות היה נמוך במידה ניכרת מהממוצע הבינלאומי – ‪ 18%‬מהבנים ו‪ 3%-‬מהבנות‪ ,‬לעומת הממוצע הבינלאומי שעמד‬ ‫על ‪ 21%‬ו‪ 7%-‬בהתאמה‪.‬‬ ‫‪ 26‬במסגרת סקרי אלימות מדגמיים‪ ,‬שנערכו על‪-‬ידי פרופ' רמי בנבנישתי ועמיתיו עבור משרד החינוך בשנות הלימודים‬ ‫התשנ"ט (‪ ,)1999-1998‬התשס"ב (‪ )2002-2001‬והתשס"ה (‪ ,)2005-2004‬נבדקו היבטים שונים של אלימות בין תלמידים וכן‬ ‫אלימות של צוות בית‪-‬הספר כלפי התלמידים‪ ,‬מזווית הראייה של תלמידים‪ ,‬מחנכים ומנהלים‪ .‬מממצאי הסקרים עלה‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬כי בין שנת תשנ"ט לתשס"ה חלה ירידה מסוימת בתחום האלימות המתונה (מ‪ 62.6%-‬בשנת תשנ"ט‪ ,‬ל‪56.1%-‬‬ ‫בשנת תשס"ה) ובתחום האלימות המילולית (מ‪ 82.3%-‬בשנת תשנ"ט‪ ,‬ל‪ 77.4%-‬בשנת תשס"ה)‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי ירידה זו‬ ‫התרחשה למעשה בין השנים תשנ"ט לתשס"ב‪ ,‬כאשר בין תשס"ב לתשס"ה נרשמה יציבות ואף עלייה קלה‪ .‬בתחום של‬ ‫היחשפות לנשק נרשמה ירידה עקבית במהלך השנים (מ‪ 41.3%-‬בשנת תשנ"ט‪ ,‬ל‪ 36.8%-‬בשנת תשס"ב‪ ,‬ול‪ 27.8%-‬בשנת‬ ‫תשס"ה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬נרשמה עלייה משמעותית בתחושת חוסר הביטחון של תלמידים בבית‪-‬הספר (מ‪ 11.3%-‬בשנת תשס"ב‪,‬‬ ‫ל‪ 23.4%-‬בשנת תשס"ה)‪ ,‬ועלייה בשיעור האלימות כלפי מורים (מ‪ 13.3%-‬בשנת תשס"ב‪ ,‬ל‪ 16.7%-‬בשנת תשס"ה)‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫לא חלו שינויים של ממש בכל הנוגע לשיעורי האלימות הקשה (מ‪ 15.4%-‬בשנת תשנ"ט‪ ,‬ל‪ 14.7%-‬בשנת תשס"ה) ובשיעור‬ ‫ההטרדה המינית (מ‪ 25.8%-‬בשנת תשס"ב‪ ,‬ל‪ 26.6%-‬בשנת תשס"ה)‪.‬‬ ‫בדומה לנתוני הסקרים של ד"ר הראל ועמיתיו‪ ,‬גם סקרים אלו הראו באופן כללי על ירידה בשיעורי האלימות עם העלייה‬ ‫בגיל התלמידים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הראו הנתונים כי שיעורי האלימות שדווחו במגזר הערבי היו גבוהים משמעותית בהשוואה למגזר‬ ‫היהודי‪ ,‬בעיקר בתחומים של אלימות קשה וחשיפה לנשק (לעומת זאת‪ ,‬בתחום האלימות המילולית נרשמו במגזר הערבי‬ ‫שיעורים נמוכים יותר מאשר במגזר היהודי)‪ .‬עוד עלה כי הירידה שנרשמה בשיעורי האלימות במהלך השנים במספר‬ ‫מדדים פסחה על המגזר הערבי‪.‬‬ ‫‪ 27‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה‪.‬‬ ‫הרשות פועלת במספר מישורים‪ ,‬ובהם‪ :‬העמדת מערך מדידה והערכה אפקטיבי כחלק בלתי‪-‬נפרד מהתהליך הלימודי;‬ ‫פיתוח מגוון כלי הערכה לניטור שוטף של מערכת החינוך ולהערכת תוכניות חינוכיות; הנחיה מקצועית והדרכה של‬ ‫העוסקים במדידה ובהערכה במערכת החינוך; העמדת ממצאים הנתמכים על‪-‬ידי נתונים וכלי ניתוח מדעיים לרשות‬ ‫מקבלי ההחלטות במערכת החינוך; סיוע בעיצוב מדיניות חינוך לאומית בהסתמך על ממצאים ועובדות‪.‬‬ ‫‪ 28‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬דוחות מיצ"ב מערכתיים מהשנים תשס"ב‪-‬תשס"ו‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪30‬‬ ‫כן‪ ,‬התרשמות המבקר הייתה כי "לא חל שינוי מהותי בשכיחות האלימות הגבוהה של גילויי הבריונות‬ ‫‪29‬‬ ‫הפיזית‪ ,‬החברתית והמינית במוסדות החינוך בשנים ‪."2006-1999‬‬ ‫‪ .3.2‬אמצעי הניטור המופעלים על‪-‬ידי משרד החינוך כיום‬ ‫כיום מודד משרד החינוך את היקף תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר באמצעות שלושה כלי ניטור – סקרי‬ ‫האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב‪ ;30‬סקרי ניטור רמת האלימות הבית‪-‬ספרית; שאלוני‬ ‫אקלים חינוכי מיטבי (אח"מ)‪.‬‬ ‫בהקשר זה יצוין כי בתחילת שנת תש"ע (‪ )2010-2009‬הציב משרד החינוך יעד להפחתת רמת האלימות‬ ‫והשימוש בסמים ובאלכוהול במערכת החינוך ב‪ ,10%-‬תוך שתי שנות לימוד‪ 31.‬עם זאת‪ ,‬לא ברור כיצד‬ ‫מתכוון המשרד לוודא כי היעד אכן ממומש‪ ,‬שכן עד היום לא פותח על‪-‬ידו מדד מרכזי ראשי‪ ,‬המכיל‬ ‫את נתוני כלל אמצעי הניטור היכולים לספק אינדיקציה באשר לקיומן של תופעות דוגמת אלה שצוינו‬ ‫‪32‬‬ ‫ביעד המשרד‪.‬‬ ‫‪ .3.2.1‬סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב‬ ‫בשנת הלימודים תשס"ז (‪ )2007-2006‬עודכנו והורחבו שאלוני המיצ"ב‪ ,‬על‪-‬מנת שניתן יהיה להפיק מהם‬ ‫מידע מקיף ורלוונטי על המימדים החשובים בתחום האקלים הבית‪-‬ספרי והסביבה הפדגוגית‪ .‬סקרי‬ ‫האקלים והסביבה הפדגוגית‪ ,‬המהווים חלק אינטגראלי מהמיצ"ב‪ ,‬נערכים מדי שנה בכיתות ה' עד ט'‪,‬‬ ‫כאשר בשנה מסוימת נערכים הסקרים במחצית מבתי‪-‬הספר במערכת החינוך‪ ,‬ובשנה העוקבת במחצית‬ ‫‪33‬‬ ‫האחרת (ומכאן שבפועל נערכים הסקרים בכל בית‪-‬ספר בכל שנה שנייה)‪.‬‬ ‫הסקרים עוסקים בטווח רחב של נושאים מחיי בית‪-‬הספר‪ ,‬ובהם נושאים דוגמת שביעות הרצון מבית‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬יחסי הוגנות וכבוד בין מורים ותלמידים‪ ,‬מידת מעורבותם של תלמידים באירועי אלימות‪ ,‬קיום‬ ‫תופעות של ונדליזם וגניבות‪ ,‬תחושת המוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬משמעת וגבולות ומוטיבציה‪ .‬מתוך הסקרים‬ ‫מופקים דוחות שונים‪ ,‬ובהם דוחות בית‪-‬ספריים‪ ,‬דוחות רשותיים‪ ,‬דוחות מחוזיים‪ ,‬ודוח ארצי‪.‬‬ ‫‪ 29‬מבקר המדינה‪ ,‬דוח ביקורת שנתי ‪58‬ב' לשנת ‪ 2007‬ולחשבונות שנת הכספים ‪( 2006‬הדוח המלא)‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬המאבק‬ ‫בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫‪ 30‬מבחני המיצ"ב הנערכים החל משנת תשס"ז (‪ )2007-2006‬על‪-‬ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪,‬‬ ‫כוללים מבחני הישגים לתלמידים בארבעה תחומי דעת (שפת אם – עברית‪/‬ערבית‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬אנגלית ומדע וטכנולוגיה)‪,‬‬ ‫וסקרי אקלים וסביבה פדגוגית המועברים לתלמידים‪ ,‬למורים ולמנהל בית‪-‬הספר‪ .‬המיצ"ב משלב הערכה בית‪-‬ספרית‬ ‫חיצונית (מיצ"ב חיצוני) והערכה פנימית (מיצ"ב פנימי)‪ .‬כלל בתי‪-‬הספר מחולקים לארבע קבוצות שקולות ומייצגות של‬ ‫בתי‪-‬ספר (אשכולות א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד')‪ .‬כל אשכול נבחר כך שייצג את כלל בתי‪-‬הספר בארץ‪ .‬בתי‪-‬ספר בכל אשכול נבחנים‬ ‫בתחום דעת נתון בבחינות חיצוניות פעם בשנתיים‪ ,‬בכל שנה בשני תחומי דעת אחרים‪ :‬מתמטיקה ושפת‪-‬אם או אנגלית‬ ‫ומדע וטכנולוגיה‪ .‬בשלוש השנים בהן לא מתקיימת בחינת מיצ"ב חיצונית‪ ,‬מקיים בית‪-‬הספר מבחן מיצ"ב פנימי‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך נבחן כל בית‪-‬ספר בבחינה חיצונית בכל תחום דעת פעם בארבע שנים ובבחינת מיצ"ב פנימי באותו תחום בשלוש‬ ‫השנים האחרות‪ .‬שאלוני האקלים הבית‪-‬ספרי מלווים כל העברה של מיצ"ב חיצוני‪ ,‬ומכאן שהם נערכים בכל בית‪-‬ספר בכל‬ ‫שנה שנייה‪.‬‬ ‫‪ 31‬משרד החינוך‪ ,‬סקירה על עיקרי פעולות המשרד בשנים תשס"ט ותש"ע‪ ,‬מתוך אתר האינטרנט של משרד החינוך‪ ,‬תאריך‬ ‫כניסה‪ 27 :‬בנובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 32‬המשרד לביטחון פנים ער אף הוא לבעיה זו‪ .‬בחודש ינואר ‪ 2011‬פורסם דוח בנושא "מדד אלימות לאומי לחברה‬ ‫הישראלית"‪ ,‬שנכתב עבור המשרד על‪-‬ידי מכון "צפנת"‪ .‬בדוח נכתב כי בשל המחלוקת הקיימת בנוגע לרמת האלימות‬ ‫הקיימת בישראל‪ ,‬ובשל הפערים בין האמצעים השונים המודדים את היקפה‪ ,‬יש לפתח מדד מרכזי שישמש כלי לאבחון‬ ‫תקופתי נרחב של תופעת האלימות‪ .‬עוד נכתב‪ ,‬כי המדד יצרף נתונים הנאספים כיום במערכות שונות‪ ,‬במגוון של שיטות‬ ‫ודרכי דיווח‪ ,‬לצד נתונים שייאספו במיוחד לצורך הרכבתו‪.‬‬ ‫‪ 33‬בשנים ‪ 2010‬ו‪ 2011-‬הועברו שאלוני אקלים וסביבה פדגוגית גם למדגם מייצג של תלמידי כיתות י'‪-‬י"א‪ .‬תשובותיהם‬ ‫מוצגות במסמך זה בהשוואה לתשובות תלמידי כיתות ה'‪-‬ו' וכיתות ז'‪-‬ט'‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪30‬‬ ‫הדוחות מתבססים על דיווחי תלמידים‪ ,‬מורים ומנהלים וכוללים תיאור של תמונת המצב בקבוצות גיל‬ ‫שונות ובשלבי חינוך שונים לאורך זמן ואל מול קבוצות השוואה שונות‪ .‬הממצאים העולים מהסקרים‬ ‫נועדו לסייע למשרד החינוך בזיהוי מגמות‪ ,‬ובגיבוש מדיניות מתאימה שתביא לשיפור המערכת‬ ‫בכללותה‪ .‬הדוחות הבית‪-‬ספריים מספקים למנהלי בתי‪-‬הספר ולצוותי המורים מערכת מדדים‬ ‫‪34‬‬ ‫המסייעים בקביעת יעדים בית‪-‬ספריים לשם בקרה‪ ,‬ניטור התהליך הלימודי והקצאת משאבים‪.‬‬ ‫מנתוני דוחות המיצ"ב הארציים בשנים תשס"ז‪-‬תשע"א (‪ ,)2011-2006‬עולה כי שכיחות מעשי‬ ‫האלימות בבתי‪-‬הספר נותרה גבוהה גם בשנים אלו‪ ,‬ובעיקר שכיחות האלימות המתונה ואירועי‬ ‫הוונדליזם והגניבות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עולה כי בשנים האחרונות ירד מעט שיעור תלמידי כיתות ה'‪-‬ט' שדיווחו על מעורבות באירועי‬ ‫אלימות ועל היעדר תחושת מוגנות בבית‪-‬הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נרשמה בקרב שכבת גיל זו ירידה בשיעור‬ ‫התלמידים שדיווחו על קיומם של אירועי ונדליזם וגניבות‪ ,‬ולפרקים אף ירידה משמעותית‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬עולה מהנתונים כי נרשמה עלייה קלה בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א שדיווחו על מעורבות באירועי‬ ‫אלימות‪ ,‬על היעדר תחושת מוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬ועל פגיעה בהם מצד מורים‪.‬‬ ‫עוד עולה‪ ,‬כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה ברמת היעדר תחושת המוגנות של מורים מצד‬ ‫תלמידים והורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה כי עם העלייה בגיל התלמידים פוחת שיעור הדיווח מצדם על מעורבות‬ ‫באירועים אלימים ועל היעדר תחושת מוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬וכן עולה כי שיעור הדיווח על מעורבות‬ ‫באירועי אלימות‪ ,‬על היעדר תחושה של מוגנות בקרב תלמידים ומורים ועל פגיעה של מורים‬ ‫בתלמידים‪ ,‬גבוה יותר באופן משמעותי בקרב דוברי הערבית בהשוואה לדוברי העברית‪.‬‬ ‫להלן מבחר טבלאות המתבססות על נתוני דוחות מיצ"ב הארציים בשנים תשס"ז‪-‬תשע"א (‪,)2011-2006‬‬ ‫‪35‬‬ ‫הכוללות השוואה רב‪-‬שנתית של מדדים שונים הקשורים בתופעת האלימות בבתי‪-‬הספר‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬מעורבות תלמידים באירועי אלימות‪ ,‬תשס"ז‪-‬תשע"א (‪)2011-2006‬‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫תשס"ז‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תשס"ז‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫מדד מסכם‪:‬מעורבות‬ ‫באירועי אלימות‬ ‫אלימות עקיפה‬ ‫"בחודש האחרון הטילו עלי‬ ‫חרם"‬ ‫"בחודש האחרון תלמיד הפיץ‬ ‫עלי שמועות"‬ ‫"בחודש האחרון תלמיד ניסה‬ ‫לשכנע לא לדבר איתי"‬ ‫אלימות חמורה‬ ‫"בחודש האחרון תלמיד סחט‬ ‫ממני באיומים"‬ ‫כיתות י'‪-‬י"א‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪ 34‬הנתונים הבית‪-‬ספריים מוצגים בהשוואה לשלוש קבוצות רלוונטיות‪ :‬כלל התלמידים שנבחנו בכלל בתי‪-‬הספר‪ ,‬כלל‬ ‫התלמידים שנבחנו בבתי‪-‬ספר דוברי אותה שפת‪-‬אם‪ ,‬וכלל התלמידים שנבחנו בבתי‪-‬ספר שתלמידיהם באים מרקע חברתי‪-‬‬ ‫כלכלי דומה לזה של תלמידי בית‪-‬הספר‪ .‬כמו כן כולל הדוח הבית‪-‬ספרי השוואה רב‪-‬שנתית בין נתוני המדדים המסכמים‬ ‫בכל תחום‪.‬‬ ‫‪ 35‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬דוחות מיצ"ב מערכתיים מהשנים תשס"ז‪-‬תשע"א‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪30‬‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫תשס"ז‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תשס"ז‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫"בחודש האחרון תלמיד‬ ‫איים שייפגע בי"‬ ‫"בחודש האחרון תלמיד נתן‬ ‫לי מכות חזקות"‬ ‫"בחודש האחרון תלמיד‬ ‫השתמש בחפץ כדי לפגוע בי"‬ ‫אלימות מתונה‬ ‫"בחודש האחרון קיבלתי‬ ‫מכה‪/‬בעיטה‪/‬אגרוף מתלמיד"‬ ‫"בחודש האחרון תלמיד דחף‬ ‫אותי"‬ ‫כיתות י'‪-‬י"א‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫מהנתונים עולה כי ממוצע התלמידים שדיווחו בשנת תשע"א על מעורבות באירוע אלים מסוג כלשהו‬ ‫פעם אחת או יותר בחודש שקדם להעברת השאלון עומד על ‪ 15%‬בכיתות ה'‪-‬ו'‪ 11% ,‬בכיתות ז'‪-‬ט' ו‪7%-‬‬ ‫בכיתות י'‪-‬י"א‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה כי האלימות המתונה נפוצה מאוד בבתי‪-‬הספר‪ ,‬כאשר בכיתות ה'‪-‬ו' דיווח‬ ‫אחד מכל חמישה תלמידים (‪ )21%‬על כך שהוא קיבל בחודש האחרון מכה או בעיטה או אגרוף מתלמיד‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫עוד עולה מהנתונים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה בשיעור תלמידי כיתות ה'‪-‬ט' המדווחים על‬ ‫מעורבות באירועי אלימות‪ ,‬לצד עלייה קלה במדד זה בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה כי עם‬ ‫העלייה בגיל התלמידים‪ ,‬יורד באופן משמעותי שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות באירוע אלים‬ ‫מסוג כלשהו‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬היבטים נוספים של אלימות‪ ,‬תשס"ח‪-‬תש"ע (‪)2010-2007‬‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫"בחודש האחרון תלמידים מבית‪-‬הספר שברו או הרסו‬ ‫ציוד של בית‪-‬הספר"‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫"בחודש האחרון תלמידים מבית‪-‬הספר גנבו לי חפצים‬ ‫אישיים או ציוד"‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫"בבית‪-‬הספר יש חבורות של תלמידים אלימים‬ ‫המציקים לתלמידים אחרים ופוגעים בהם"‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫מהנתונים עולה כי ונדליזם‪ ,‬גניבות וקיום חבורות של תלמידים אלימים‪ ,‬הן תופעות נפוצות מאוד בבתי‪-‬‬ ‫הספר‪ .‬כשליש מתלמידי כיתות ה'‪-‬ו' וכמחצית מתלמידי כיתות ז'‪-‬ט' דיווחו בשנת תשע"א כי בחודש‬ ‫האחרון תלמידים מבית‪-‬ספרם שברו או הרסו ציוד של בית‪-‬הספר‪ .‬למעלה משליש מתלמידי כיתות ה'‪-‬‬ ‫ט' דיווחו בשנת תשע"א כי בבית‪-‬ספרם יש חבורות של תלמידים אלימים המציקים לתלמידים אחרים‬ ‫ופוגעים בהם‪.‬‬ ‫עוד עולה מהנתונים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעור התלמידים המדווחים על כך שתלמידים‬ ‫מבית‪-‬ספרם שברו או הרסו ציוד‪ ,‬וכי עם העלייה בגיל התלמידים‪ ,‬עולה שיעור התלמידים המדווחים על‬ ‫תופעות אלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה כי במהלך השנים נרשמה ירידה בדיווחי תלמידים על גניבת ציוד אישי‪ ,‬וכי‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪30‬‬ ‫אין הבדל משמעותי בין שכבות הגיל בשיעור התלמידים המדווחים על תופעות אלה‪ .‬בנוסף עולה כי‬ ‫במהלך השנים נרשמה עלייה קלה‪ ,‬לא יציבה‪ ,‬בשיעור תלמידי כיתות ה'‪-‬ו' המדווחים על כך שבבית‪-‬‬ ‫ספרם יש חבורות תלמידים אלימות‪ .‬בקרב תלמידי כיתות ז'‪-‬ט' נרשמה ירידה קלה בשיעור התלמידים‬ ‫המדווחים על תופעה זו‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬היעדר תחושת מוגנות של תלמידים‪ ,‬תשס"ח‪-‬תשע"א (‪)2011-2007‬‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫כיתות י'‪-‬י"א‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫"לפעמים אני מעדיף להישאר בהפסקות‬ ‫בכיתה‪ ,‬כי אני חושש שיפגעו בי"‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫"יש בבית‪-‬הספר מקומות שאני פוחד‬ ‫להסתובב בהם"‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תש"ע‬ ‫"לפעמים אני פוחד ללכת לבית‪-‬הספר‪ ,‬כי‬ ‫יש בו תלמידים שמתנהגים באלימות"‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫תשע"א‬ ‫מדד מסכם‪ :‬היעדר תחושת מוגנות של‬ ‫תלמידים‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מהנתונים עולה כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה בשיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת‬ ‫מוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬למעט עלייה מסוימת שנרשמה במדד זה בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א‪ .‬עוד עולה כי‬ ‫עם העלייה בשכבות הגיל נרשמת ירידה בשיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת מוגנות‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬עם העלייה בשכבות הגיל מכיתות ה'‪-‬ו' לכיתות ז'‪-‬ט' נרשמה עלייה בשיעור המדווחים כי יש בבית‪-‬‬ ‫הספר מקומות שהם פוחדים להסתובב בהם (וירידה בשיעור המדווחים על כך בעלייה מכיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫לכיתות י'‪-‬י"א)‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :4‬פגיעה של מורים בתלמידים‪ ,‬תשס"ח‪-‬תשע"א (‪)2011-2007‬‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫כיתות י'‪-‬י"א‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫"בחודש האחרון מישהו מהמורים לעג לי‬ ‫או העליב אותי או השפיל אותי במילים"‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫"בחודש האחרון מישהו מהמורים תפס‬ ‫אותי ודחף אותי או הכה אותי בכוונה"‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫מהנתונים עולה כי תלמידים רבים מדווחים על פגיעה מילולית מצד מורים‪ .‬כך למשל‪ ,‬כרבע מתלמידי‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט' דיווחו בשנת תשע"א כי בחודש האחרון מישהו מהמורים לעג‪ ,‬העליב או השפיל אותם‬ ‫במילים‪ .‬למעלה מחמישית מתלמידי כיתות י'‪-‬י"א דיווחו על תופעה זו‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫נתוני ההיגדים המרכיבים את המדד המסכם של היעדר תחושת מוגנות של תלמידים בשנת ‪ 2009‬אינם מופיעים בדוח‬ ‫המיצ"ב של שנה זו‪ .‬נתוני המדד המסכם של שנה זו נלקחו מתוך דוח המיצ"ב של שנת ‪.2010‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪30‬‬ ‫עוד עולה מהנתונים כי בשנים האחרונות נרשמה יציבות או תנודתיות קלה בשיעור תלמידי כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫וכיתות ז'‪-‬ט' שדיווחו על כך שמישהו מהמורים פגע בהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בכיתות י'‪-‬י"א נרשמה עלייה‬ ‫בהיבט זה‪ .‬עוד עולה כי קיימת עלייה משמעותית בשיעורי התלמידים המדווחים על כך שמישהו‬ ‫מהמורים העליב אותם או השפיל אותם במילים במעבר משכבת גיל ה'‪-‬ו' לשכבת גיל ז'‪-‬ט' וירידה קלה‬ ‫במעבר לשכבת גיל י'‪-‬י"א‪ .‬באשר לפגיעה פיזית‪ ,‬נמצאה עלייה קלה בדיווחי התלמידים במעבר משכבת‬ ‫גיל ה'‪-‬ו' לשכבת גיל ז'‪-‬ט' וירידה קלה במעבר משכבת גיל ז'‪-‬ט' לשכבת גיל י'‪-‬י"א‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬היעדר תחושת מוגנות של מורים‪ ,37‬תשס"ח‪-‬תשע"א (‪)2011-2007‬‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫מורים בבית‪-‬הספר חשים מאוימים מצד‬ ‫תלמידים‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫מורים בבית‪-‬הספר חשים מאוימים מצד‬ ‫הורים‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫מהנתונים עולה כי מורים רבים בבתי‪-‬הספר חשים מאוימים מצד הורים‪ .‬בשנת תשע"א חשו כ‪10%-‬‬ ‫מהמורים בכיתות ה'‪-‬ט' כי הם מאוימים מצד הורים של תלמידים‪.‬‬ ‫עוד עולה מהנתונים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה ברמת היעדר תחושת המוגנות של מורים‬ ‫מצד תלמידים והורים‪ ,‬למעט יציבות שנרשמה ברמת המאוימות שחשים מורים מצד תלמידי כיתות ה'‪-‬‬ ‫ו'‪ .‬עוד עולה כי אין הבדל משמעותי בין שכבות הגיל בשיעור המורים המדווחים על היעדר תחושת‬ ‫מוגנות‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :6‬השוואה בין בתי‪-‬ספר דוברי עברית ובתי‪-‬ספר דוברי ערבית‪ ,‬תשס"ז‪-‬תשע"א (‪)2011-2006‬‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫ממוצע‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫ממוצע‬ ‫יש חבורות של‬ ‫תלמידים אלימים‬ ‫המציקים ופוגעים‬ ‫תש"ע‬ ‫תלמידים גנבו‬ ‫חפצים אישיים או‬ ‫ציוד‬ ‫תשע"א‬ ‫תלמידים שברו או‬ ‫הרסו ציוד‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫ממוצע‬ ‫מעורבות‬ ‫תלמידים באירועי‬ ‫אלימות‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫כיתות י'‪-‬י"א‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 37‬היעדר תחושת מוגנות‪ :‬חשש מפגיעה פיזית‪ ,‬פגיעה ברכוש‪ ,‬תלונות שווא ועוד‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪30‬‬ ‫כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫ממוצע‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ט‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"א‬ ‫דיווחי המורים כי‬ ‫הם חשים‬ ‫מאוימים מצד‬ ‫תלמידים‬ ‫ממוצע‬ ‫דיווחי המורים כי‬ ‫הם חשים‬ ‫מאוימים מצד‬ ‫הורים‬ ‫תש"ע‬ ‫פגיעה פיזית של‬ ‫מורים בתלמידים‬ ‫תשע"א‬ ‫העלבה או השפלה‬ ‫במילים של‬ ‫תלמידים על ידי‬ ‫מורים‬ ‫כיתות ז'‪-‬ט'‬ ‫ממוצע‬ ‫היעדר תחושת‬ ‫מוגנות של‬ ‫התלמידים‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫דוברי‬ ‫עברית‬ ‫דוברי‬ ‫ערבית‬ ‫כיתות י'‪-‬י"א‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהנתונים עולה כי במרבית המדדים שיעור הדיווח בקרב דוברי הערבית גבוה יותר באופן משמעותי‬ ‫משיעור הדיווח המקביל בקרב דוברי העברית‪ .‬מגמה זו בולטת בעיקר במדדים של מעורבות באירועי‬ ‫אלימות‪ ,‬קיום חבורות של תלמידים אלימים‪ ,‬היעדר תחושת מוגנות בקרב תלמידים‪ ,‬פגיעה פיזית של‬ ‫מורים בתלמידים‪ ,‬ודיווחי מורים כי הם חשים איום מצד הורים ותלמידים‪ .‬השוואת דיווחי התלמידים‬ ‫במהלך השנים מצביעה על יציבות או על שיפור קל במרבית המדדים‪ ,‬הן בקרב דוברי עברית והן בקרב‬ ‫דוברי ערבית‪ ,‬למעט עלייה בכל המדדים בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א בשני המגזרים‪.‬‬ ‫‪ .3.2.2‬סקרי ניטור רמת האלימות הבית‪-‬ספרית‬ ‫אף כי סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב מספקים נתונים ברמת בית‪-‬הספר וברמה‬ ‫הארצית‪ ,‬תפיסת משרד החינוך היא כי הם בסיסיים ואינם נותנים תמונה מלאה ומקיפה מספיק על רמת‬ ‫‪38‬‬ ‫האלימות הבית‪-‬ספרית על כל גווניה‪ ,‬בשל מספר השאלות המצומצם יחסית הנכלל בהם‪.‬‬ ‫בעקבות כך‪ ,‬נבנה בשנת ‪ 2007‬בשיתוף פעולה של ראמ"ה‪ ,‬שפ"י‪ ,‬מינהל חברה ונוער במשרד החינוך‬ ‫ומומחים מהאקדמיה‪ ,‬שאלון ייעודי ורחב לניטור אלימות ברמה הלאומית‪ ,‬כתחליף לסקרים שנערכו על‪-‬‬ ‫ידי פרופ' בנבנישתי‪ 39.‬לדברי ד"ר חגית גליקמן‪ ,‬מנהלת אגף א' מחקר ופיתוח בראמ"ה‪ ,‬השאלון כולל‬ ‫התייחסות רחבה ומעמיקה יותר מאשר המיצ"ב לנושא האלימות הבית‪-‬ספרית‪ ,‬ונכללות בו‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫שאלות לגבי שימוש באלכוהול וסמים‪ ,‬שימוש בתוקפנות מצד התלמידים הנשאלים‪ ,‬ושימוש באלימות‬ ‫‪40‬‬ ‫מצד מורים כלפי מורים אחרים וכלפי תלמידים‪.‬‬ ‫‪ 38‬על‪-‬פי מבקר המדינה‪ ,‬דוח ביקורת שנתי ‪58‬ב' לשנת ‪ 2007‬ולחשבונות שנת הכספים ‪( 2006‬הדוח המלא)‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬ ‫המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫‪ 39‬שם‪.‬‬ ‫‪ 40‬ד"ר חגית גליקמן‪ ,‬מנהלת אגף א' מו"פ‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬שיחת טלפון‪ 17 ,‬בנובמבר‬ ‫‪.2011‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪30‬‬ ‫‪41‬‬ ‫השאלון מועבר באופן מדגמי בכ‪ 200-‬בתי‪-‬ספר ברחבי הארץ‪ ,‬בקרב תלמידים ומחנכים‪ ,‬בכיתות ד'‪-‬י"א‪.‬‬ ‫בשל כך‪ ,‬ובשונה מסקרי המיצ"ב‪ ,‬הוא אינו מסוגל לספק תמונת מצב על בית‪-‬ספר מסוים‪ ,‬אלא רק מדגם‬ ‫מייצג ברמה הארצית והמגזרית‪ 42.‬עד היום נערך הסקר פעמיים‪ ,‬בשנים תשס"ט (‪ )2009-2008‬ותשע"א‬ ‫(‪ 43.)2011-2010‬בתשובת ראמ"ה לפנייתנו נמסר כי הדוח המפרט את ממצאי הסקרים טרם הושלם והוא‬ ‫‪44‬‬ ‫עתיד להתפרסם בחודשים הקרובים‪.‬‬ ‫‪ .3.2.3‬שאלוני אקלים חינוכי מיטבי (שאלוני האח"מ)‬ ‫בשנת ‪ 1998‬פיתח אגף שפ"י כלי לניטור אקלים חינוכי מיטבי (להלן‪ :‬שאלון האח"מ) בבתי‪-‬הספר‪,‬‬ ‫במסגרת תוכנית ההתערבות המערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי (להלן‪ :‬תוכנית האח"מ; ראו להלן‬ ‫בפרק מספר ‪ .)4‬שאלון האח"מ משמש ככלי ניהולי וולונטארי עבור מנהלי בתי‪-‬הספר ולא ככלי ניטור‬ ‫ארצי‪ ,‬ומשכך הנתונים של בתי‪-‬הספר שבחרו להשתמש בו אינם מרוכזים ואינם משמשים את משרד‬ ‫‪45‬‬ ‫החינוך לצורך תכנון מדיניות וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר יכול לבחור האם להעביר את השאלון בכל בית‪-‬הספר‪ ,‬בשכבה מסוימת‪ ,‬במספר כיתות‬ ‫או אף בכיתה אחת בלבד‪ ,‬בהתאם לתנאים הייחודיים הקיימים בבית‪-‬הספר‪ .‬כך למשל‪ ,‬במידה ובאחת‬ ‫מהכיתות מתגלה תופעה של ריבוי גניבות‪ ,‬יכול המנהל להעביר בה את שאלון האח"מ פעמיים במהלך‬ ‫‪46‬‬ ‫אותה שנה‪ ,‬טרם הפעלה של תוכנית התערבות ייעודית להתמודדות עם גניבות ולאחריה‪.‬‬ ‫שאלון האח"מ מיועד לתלמידי כיתות ד'‪-‬י"ב וכולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שאלות באשר לסוגי האלימות השונים‬ ‫שאירעו לכל אחד מהתלמידים בחודש הלימודים האחרון‪ .‬השאלות בנושא האלימות מתייחסות‬ ‫לתחומים הבאים‪ :‬אלימות מילולית; אלימות פיזית; גניבה וסחיטה; נשיאת נשק ושימוש בנשק; פגיעות‬ ‫והטרדות מיניות; התנהגות אלימה של מורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נכללות בשאלון שאלות באשר למקום בו התרחשו‬ ‫אירועי האלימות (בכיתה‪ ,‬בהסעה‪ ,‬בשירותים‪ ,‬באולם הספורט‪ ,‬בפרוזדור ועוד)‪ ,‬באשר לחלק מיום‬ ‫הלימודים בו התרחש האירוע (במהלך השיעורים‪ ,‬לפני תחילת הלימודים‪ ,‬לאחר סיום הלימודים‪,‬‬ ‫בהפסקה)‪ ,‬ובאשר לזהות התלמיד הפוגע (תלמיד מכיתה גבוהה יותר‪ ,‬תלמיד מאותה כיתה‪ ,‬תלמיד‬ ‫‪47‬‬ ‫מכיתה אחרת בשכבה‪ ,‬תלמיד שאינו שייך לבית‪-‬הספר‪ ,‬תלמיד מכיתה נמוכה יותר)‪.‬‬ ‫‪ 41‬חדוה דבש‪ ,‬מנהלת גף פניות ומידע לציבור‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 42‬ד"ר חגית גליקמן‪ ,‬מנהלת אגף א' מו"פ‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬שיחת טלפון‪ 17 ,‬בנובמבר‬ ‫‪.2011‬‬ ‫‪ 43‬על‪-‬פי משרד החינוך שאלונים מסוג זה מועברים בעולם בכל שנתיים עד שלוש‪ ,‬ולא אחת לשנה‪ ,‬שכן זמן ההתערבות הנדרש‬ ‫ליצירת שינוי שישתקף בנתונים הנמדדים‪ ,‬מתארך מעל שנה‪.‬‬ ‫‪ 44‬חדוה דבש‪ ,‬מנהלת גף פניות ומידע לציבור‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 45‬בדוח מבקר המדינה צוין כי המומחים שליוו את שפ"י בתחום הניטור סברו שיש לחייב את כל בתי‪-‬הספר לעבור את שלב‬ ‫הניטור בתוכנית האח"מ‪ .‬כך למשל‪ ,‬במכתב שנשלח בשנת ‪ 2007‬על‪-‬ידי ד"ר רון אסטור למנהלת שפ"י דאז‪ ,‬הומלץ לחייב‬ ‫את כל בתי‪-‬הספר להשתתף בתוכנית האח"מ‪ ,‬בנימוק שתוכנית במתכונת התנדבותית תמנע את גילוי ממדי התופעה בבתי‪-‬‬ ‫ספר מרובי אלימות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬עמדת משרד החינוך הייתה כי אחד העקרונות המנחים את תפיסת תהליך ההתערבות‬ ‫לקידום אקלים בטוח‪ ,‬באמצעות תהליכי ניטור והתערבות‪ ,‬הוא חיסיון הממצאים‪ .‬על‪-‬פי גישה זו‪ ,‬החיסיון מאפשר‬ ‫למנהלים חופש פעולה ובחירה‪ ,‬כאשר במוקד התפיסה עומד פיתוח מענה מתאים לתוצאות הניטור‪ ,‬ולא התוצאות עצמן‪.‬‬ ‫מבקר המדינה העיר כי גישה זו לא הביאה בשנים ‪ 2007-2001‬לגידול ניכר במספר בתי‪-‬הספר המשתתפים בתוכנית‪,‬‬ ‫כתוצאה מכך לא היו למשרד נתונים מספיקים לצורכי ניטור‪ .‬יש לציין כי דוח המבקר התייחס לתקופה שקדמה להרחבת‬ ‫שאלוני המיצ"ב בשנת תשס"ז (‪ .)2008-2007‬עוד יש לציין כי החל משנת תש"ע (‪ )2010-2009‬החליט מנכ"ל משרד החינוך כי‬ ‫כלל בתי‪-‬הספר יחויבו בהדרגה לעבור את תוכנית האח"מ‪ ,‬כך ששיעור ההשתתפות בשאלוני האח"מ צפוי גם הוא לגדול‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫‪ 46‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 47‬על‪-‬פי אתר האינטרנט של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬שאלון אח"מ‪ ,‬תאריך כניסה‪ 23 :‬בנובמבר ‪.2011‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪30‬‬ ‫חלק אחר בשאלון התלמידים עוסק באווירה הבית‪-‬ספרית‪ ,‬ונכללות בו שאלות לגבי שימוש בסיגריות‪,‬‬ ‫נרגילות‪ ,‬אלכוהול וסמים‪ ,‬וכן שאלות בנוגע לקיום תופעות של וונדליזם‪ ,‬תחושת המוגנות בבית‪-‬הספר‪,‬‬ ‫‪48‬‬ ‫אלימות מילולית כלפי מורים‪ ,‬ויכולת ההתמודדות של המורים עם התנהגויות אלימות‪.‬‬ ‫השאלון המיועד למורים כולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שאלות בנוגע לקיום תופעות של אלימות תלמידים והורים‬ ‫כלפי מורים ואלימות תלמידים כלפי רכוש‪ .‬כמו כן נשאלים המורים באשר לרמת הידע והכלים שיש‬ ‫‪49‬‬ ‫בידם על‪-‬מנת להתמודד עם מצבי האלימות בבית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫מפעם לפעם משתנה ומתעדכן שאלון האח"מ‪ ,‬בהתאם לצרכי ניטור חדשים המתגלים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בשנת‬ ‫תשע" ב נוספו לשאלונים מדדים חדשים בתחום האלימות באינטרנט ובתחום האכיפה ההוגנת של נוהלי‬ ‫‪50‬‬ ‫האלימות בבית‪-‬הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הורחב בשנה זו מדד השימוש באלכוהול על‪-‬ידי תלמידים‪.‬‬ ‫השאלונים נשלחים למינהל התקשוב שבמטה משרד החינוך לצורך עיבוד הנתונים בהתפלגות לפי בית‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬השכבה וכל אחת מהכיתות‪ .‬מנהלי בית‪-‬הספר מקבלים קוד וסיסמה אישיים באתר שפ"י‬ ‫באינטרנט כדי שתהיה להם גישה לתוצאות‪ ,‬שמתקבלות בתוך שבעה ימים‪ .‬מנהל בית‪-‬הספר מחליט‬ ‫לבדו בפני מי יוצגו הממצאים ולאיזו מטרה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי נתוני שפ"י‪ ,‬במהלך השנים תשס"ז‪-‬תשע"א (‪ ,)2011-2006‬הועבר שאלון האח"מ ב‪ 1,360-‬בתי‪-‬‬ ‫ספר (כ‪ 33%-‬מבתי‪-‬הספר בישראל)‪ ,51‬מהם ‪ 830‬בתי‪-‬ספר יסודיים (‪ )61%‬ו‪ 530-‬בתי‪-‬ספר על‪-‬יסודיים‬ ‫(‪ 998 .)39%‬מבתי‪-‬הספר היו דוברי עברית (‪ )73.5%‬ו‪ 362-‬היו בתי‪-‬ספר דוברי ערבית (‪35% .)26.5%‬‬ ‫‪52‬‬ ‫מבתי‪-‬הספר (‪ 476‬בתי‪-‬ספר) עברו אבחון חוזר בשלב מאוחר יותר של הפעלת תוכנית האח"מ‪.‬‬ ‫‪ .3.3‬אמצעים לאיסוף ולריכוז מקרי האלימות שהתגלו בפועל‬ ‫כל אמצעי הניטור שפורטו לעיל התבססו או מתבססים על דיווחים סובייקטיביים של תלמידים ומורים‬ ‫באשר למידת מעורבותם או היחשפותם לאירועי אלימות שונים‪ ,‬אולם הם אינם כוללים מדידה ואיסוף‬ ‫‪53‬‬ ‫שוטפים של מקרי האלימות שהתגלו במוסדות החינוך בפועל‪.‬‬ ‫מבקר המדינה התייחס לכך אף הוא‪ ,‬ובין המלצותיו נכתב כי על משרד החינוך ליזום הקמת מאגר‬ ‫נתונים‪ ,‬בשיתוף המשרד לביטחון פנים ומשרד הרווחה‪ ,‬שבו ירוכז המידע המדווח – על‪-‬פי חוק ונוהל‪,‬‬ ‫למשטרה‪ ,‬לפקידי הסעד ולמחוזות המשרד‪ .‬לדבריו‪ ,‬הקמת המאגר הייתה חוסכת משאבים ותורמת‬ ‫לניטור אירועי האלימות החמורים במערכת החינוך‪ ,‬לרבות אלימות מינית‪.‬‬ ‫‪ 48‬שם‪.‬‬ ‫‪ 49‬שם‪.‬‬ ‫‪ 50‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 51‬על‪-‬פי משרד החינוך‪ ,‬מינהל תקשוב ומערכות מידע‪ ,‬אתר האינטרנט "במבט רחב – מספרים על החינוך"‪ ,‬תאריך כניסה‪27 :‬‬ ‫בנובמבר ‪ ;2011‬הנתון מתייחס למספר בתי‪-‬הספר הקיימי ם בישראל בשנת הלימודים תשע"ב (‪ )2012-2011‬בחינוך הרשמי‬ ‫והמוכר‪.‬‬ ‫‪ 52‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 53‬בחודש ינואר ‪ 2011‬פורסם דוח בנושא "מדד אלימות לאומי לחברה הישראלית"‪ ,‬שנכתב על‪-‬ידי מכון "צפנת"‪ ,‬עבור המשרד‬ ‫לביטחון פנים‪ .‬על‪-‬פי הדוח רמת המהימנות של הגורם המדווח היא אחת הדרכים לסיווג נתונים לפי מדדים של איכות‪ .‬על‪-‬‬ ‫פי הדוגמא שניתנה בדוח‪ ,‬איסוף עדויות של גורם מקצועי (דוגמת יומני המשטרה) אמין יותר על‪-‬פי רוב מאשר נתונים‬ ‫המבוססים על דיווח עצמי בלבד (נתוני סקר)‪ .‬בהתבסס על מגוון הנתונים הקיימים הוצע בדוח לרכז נתונים ממקורות‬ ‫שונים ולהביאם יחד‪ ,‬ובו בזמן לקיים גם סקר משלים העוסק בחשיפה לעבירות אלימות‪ .‬על‪-‬פי הדוח‪ ,‬מאפשר השילוב‬ ‫הכנה והצגה של מדד אלימות כולל‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪30‬‬ ‫בחוזר המנכ"ל החדש נקבעה‪ ,‬כאמור בפרק ‪ 2‬לעיל‪ ,‬חובת דיווח של מנהלי בתי‪-‬הספר על אירועים‬ ‫חריגים למפקח בית‪-‬הספר‪ .‬מפקח בית‪-‬הספר אמור לרכז את המידע ולהעבירו למנהל המחוז‪ ,‬שבתורו‬ ‫אמור להעביר את נתוניו למטה הארצי של משרד החינוך‪ .‬המטה הארצי אמור על‪-‬פי החוזר להשתמש‬ ‫בכלל נתוני המחוזות לצורך תכנון מדיניות וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫על אף האמור‪ ,‬בתשובת משרד החינוך לפנייתנו בנושא‪ ,‬נמסר כי מקרי האלימות החריגה מדווחים‬ ‫ומטופלים בשלב זה ברמת מחוז בלבד‪ ,‬ואין כיום בידי המשרד ריכוז שיטתי ברמה ארצית של המידע‬ ‫המדווח‪ 54.‬עם זאת‪ ,‬נמסר כי בשפ"י הוקמה מערכת מקוונת לדיווח על אירועים חריגים‪ ,‬שנמצאה עד כה‬ ‫במערך הרצה בקרב מדריכי שפ"י‪ ,‬מפקחים על הייעוץ‪ ,‬ומנהלי השירותים הפסיכולוגיים העירוניים‪ .‬החל‬ ‫משנת הלימודים תשע"ב (‪ )2012-2011‬אמורה המערכת לפעול בשלב פיילוט במחוז אחד או שניים שבהם‬ ‫היא תעבור לדיווח על‪-‬ידי מנהלי בתי‪-‬הספר‪ .‬זאת במקום הדיווח שהיה עד כה באמצעים לא מקוונים‬ ‫לפיקוח במחוזות‪ .‬לאחר סיום שלב הפיילוט תתקיים הערכה האם ניתן להעביר דיווח מקוון על אירועים‬ ‫‪55‬‬ ‫חריגים בכל בתי‪-‬הספר בארץ‪.‬‬ ‫‪ .3.3.1‬נתוני משטרת ישראל לגבי אלימות תלמידים במוסדות חינוך‬ ‫בשל היעדר אמצעי ניטור ארציים למדידת רמת האלימות שהתגלתה בפועל בבתי‪-‬הספר‪ ,‬פנה מרכז‬ ‫המחקר והמידע של הכנסת למשרד לביטחון פנים‪ ,‬על‪-‬מנת לבדוק את נתוני המשטרה באשר למספר‬ ‫התיקים שנפתחו לקטינים בגין עבירות אלימות‪ 56‬ועבירות נלוות לאלימות‪ ,57‬שהתבצעו במוסדות חינוך‪,‬‬ ‫‪58‬‬ ‫בשנים תשס"א‪-‬תש"ע (‪:)2010-2000‬‬ ‫עבירות אלימות ועבירות נלוות לאלימות שבוצעו על‪-‬ידי קטינים במוסדות חינוך‪ ,‬תשס"א‪-‬תש"ע‬ ‫‪2,285‬‬ ‫‪1,906‬‬ ‫‪1,676‬‬ ‫‪1,815‬‬ ‫‪2,399‬‬ ‫‪1,973‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1,426‬‬ ‫‪1,006‬‬ ‫‪1,014‬‬ ‫‪1,091‬‬ ‫‪2,397‬‬ ‫‪2,177‬‬ ‫‪1,999‬‬ ‫‪2,049‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪1,079‬‬ ‫‪1,456‬‬ ‫‪1,243‬‬ ‫‪1,150‬‬ ‫‪1,035‬‬ ‫‪1,124‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תש"ע‬ ‫תשס"ט‬ ‫תשס"ח‬ ‫תשס"ז‬ ‫תשס"ו‬ ‫תשס"ה‬ ‫תשס"ד‬ ‫תשס"ג‬ ‫תשס"ב‬ ‫תשס"א‬ ‫‪1676‬‬ ‫‪1906‬‬ ‫‪1815‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪2285‬‬ ‫‪2399‬‬ ‫‪2397‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2049‬‬ ‫עבירות אלימות‬ ‫‪1006‬‬ ‫‪1014‬‬ ‫‪1091‬‬ ‫‪1079‬‬ ‫‪1243‬‬ ‫‪1426‬‬ ‫‪1456‬‬ ‫‪1150‬‬ ‫‪1035‬‬ ‫‪1124‬‬ ‫עבירות נלוות לאלימות‬ ‫מהנתונים עולה‪ ,‬כי עד אמצע העשור נרשמה עלייה במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין עבירות‬ ‫אלימות ועבירות נלוות לאלימות שבוצעו במוסדות חינוך‪ .‬עוד עולה‪ ,‬כי החל משנת תשס"ו (‪)2006-2005‬‬ ‫‪ 54‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 55‬שם‪.‬‬ ‫‪ 56‬עבירות אלימות‪ :‬קטטות‪ ,‬תקיפה‪ ,‬רצח‪ ,‬ניסיון לרצח‪ ,‬הריגה‪ ,‬חבלה גופנית חמורה‪ ,‬אינוס בכוח או באיומים‪ ,‬אינוס ובעילה‬ ‫שלא כחוק‪ ,‬מעשה מגונה בכוח‪ ,‬שוד‪.‬‬ ‫‪ 57‬עבירות נלוות לאלימות‪ :‬איומים‪ ,‬הפרת הסדר הציבורי‪ ,‬מעשה מגונה שלא בכוח‪ ,‬הטרדה מינית‪ ,‬סחיטה‪ ,‬גרימת נזק לרכוש‬ ‫ועבירות אחרות כלפי חיי אדם‪.‬‬ ‫‪ 58‬הנתונים הועברו על‪-‬ידי גברת שירן אהרוני מלשכת השר לביטחון פנים בתאריך ‪ 11‬במאי ‪ ;2011‬הנתונים עבור כל שנה‬ ‫מתייחסים לתקופה שבה מתקיימת שנת הלימודים בבתי‪-‬הספר‪ ,‬מה‪ 1-‬בספטמבר ועד ה‪ 30-‬ביוני‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪30‬‬ ‫נרשמה ירידה הדרגתית במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות אלימות (למעט עלייה חד פעמית בשנת‬ ‫תשס"ט)‪ ,‬כאשר מספר התיקים שנפתחו בשנת תש"ע (‪ )2010-2009‬היה נמוך בכ‪ 30%-‬ממספר התיקים‬ ‫שנפתחו בשנת תשס"ה (‪ ,)2005-2004‬שהייתה שנת השיא במספר התיקים שנפתחו‪ .‬מגמה דומה נרשמה‬ ‫גם במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נלוות לאלימות‪ .‬יצוין כי מרבית התיקים נפתחו בשל תקיפות‪,‬‬ ‫איומים‪ ,‬גרימת נזקים לרכוש וביצוע מעשים מגונים בכוח‪ .‬עוד יצוין‪ ,‬כי שיעור גבוה מהתיקים נסגרו‬ ‫בשל "חוסר עניין לציבור"‪.‬‬ ‫‪ .4‬תוכניות מניעה והתערבות המופעלות על‪-‬ידי משרד החינוך‬ ‫‪ .4.1‬התוכנית המערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי (תוכנית האח"מ)‬ ‫משרד החינוך מבסס כיום את התמודדותו עם תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר על תוכנית האח"מ‪ ,‬שעליה‬ ‫כאמור מבוסס חוזר המנכ"ל החדש בנושא‪ ,‬כמפורט לעיל בפרק מספר ‪ .2‬התוכנית אשר מופעלת בבתי‪-‬‬ ‫ספר יסודיים‪ ,‬בחטיבות ביניים ובחטיבות העליונות‪ ,‬מתבצעת בשני שלבים‪ :‬אבחון (באמצעות שאלון‬ ‫האח"מ כאמור בסעיף ‪ )3.2.3‬והתערבות‪ .‬לאחר שצוות בית‪-‬הספר מקבל תמונת עדכנית‪ ,‬באמצעות‬ ‫שאלון האח"מ‪ ,‬בנוגע לסוגי האלימות שהתלמידים חווים בבית‪-‬הספר‪ ,‬הוא אמור להכין תוכנית‬ ‫התערבות ייחודית ומותאמת לצרכיו‪ .‬בתום פרק זמן מסוים בית‪-‬הספר אמור להיערך לאבחון חוזר‪.‬‬ ‫במסגרת התהליך מקיים צוות בית‪-‬הספר שיח משמעותי סביב נתוני שאלון האח"מ ו‪/‬או נתוני המיצ"ב‬ ‫הבית‪-‬ספריים‪ .‬מתוך הנתונים לומד הצוות על האקלים ועל תופעת האלימות‪ ,‬מזהה את החוזקות ואת‬ ‫החולשות של בית‪-‬הספר‪ ,‬מאתר את הצרכים ומזהה את תחומי האחריות של בעלי התפקידים‪ .‬צוות‬ ‫בית‪-‬הספר‪ ,‬בהנחיית מדריך משפ"י‪ ,‬בונה תוכנית מותאמת לבית‪-‬הספר ומתווה את הדגשים המרכזיים‬ ‫עליהם יש לעבוד בבית‪-‬הספר‪ .‬העבודה הארגונית בליווי ההדרכה של שפ"י נמשכת שלוש שנים‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן בית‪-‬הספר ממשיך ליישם לבדו את מודל ההתערבות הייחודי שנבנה עבורו‪ .‬במסגרת התוכנית‬ ‫עוסקים בתי‪-‬הספר במספר נושאים‪ ,‬ובהם‪ :‬גבולות‪ ,‬הגברת הסמכות והנוכחות של המורים‪ ,‬דיאלוג‬ ‫‪59‬‬ ‫מורה תלמיד והגברת תחושת השייכות‪.‬‬ ‫בשנים הראשונות להפעלת התוכנית יכולים היו בתי‪-‬הספר לבחור האם להשתתף בה‪ .‬הדבר עורר‬ ‫ביקורת מצד מבקר המדינה שהעיר כי מאחר שהמשרד אינו מחייב את בתי‪-‬הספר להפעיל את תוכנית‬ ‫האח"מ‪ ,‬רק חלק קטן מהם בוחרים להשתמש בה (על‪-‬פי הנתונים בדוח המבקר בשנים ‪2008-2007‬‬ ‫הופעלה התוכנית ב‪ 800-‬בתי‪-‬ספר)‪ .‬עוד הוסיף המבקר‪ ,‬כי הואיל ותוצאות שאלוני האח"מ חסויים‪ ,‬אין‬ ‫למשרד החינוך נתונים אודות מידת הצלחתה של התוכנית בהקטנת שיעורי הבריונות והאלימות‬ ‫במוסדות החינוך‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬לטענת משרד החינוך‪ ,‬בשנתיים האחרונות (תש"ע‪-‬תשע"א) גדלה התוכנית באופן משמעותי‪,‬‬ ‫בעקבות החלטה שקיבל מנכ"ל המשרד בשנת תש"ע להפוך אותה לתוכנית חובה בכל בתי‪-‬הספר במערכת‬ ‫החינוך‪ .‬בהתאם להחלטה הוכנסו בשלב הראשון לתוכנית כל חטיבות הביניים‪ ,‬ונבחרו כ‪ 100-‬בתי‪-‬ספר‪,‬‬ ‫בכל שלבי החינוך‪ ,‬שבהם נמצאה רמת אלימות גבוהה במיוחד (מהם עשרות בתי‪-‬ספר יסודיים)‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫המשרד‪ ,‬לאחר סיום התהליך בחטיבות הביניים‪ ,‬הוא יבוצע גם בשלבי החינוך האחרים‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪30‬‬ ‫כיום מופעלת התוכנית בכ‪ 1,100-‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬ובנוסף סיימו כ‪ 480-‬בתי‪-‬ספר את תהליך הפעלתה‪ .‬מכאן‬ ‫עולה כי בכ‪ 1,580-‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬המהווים כ‪ 38%-‬מכלל בתי‪-‬הספר במערכת החינוך‪ ,‬הופעלה או מופעלת‬ ‫‪60‬‬ ‫כיום תוכנית האח"מ‪ .‬כ‪ 73%-‬מבתי‪-‬הספר הם דוברי עברית וכ‪ 27%-‬מהם דוברי ערבית‪.‬‬ ‫‪ .4.1.1‬הערכת יעילות תוכנית האח"מ‬ ‫על‪-‬פי מידע שהועבר ממשרד החינוך‪ ,‬לקראת סוף שנות הלימודים תש"ע (‪ )2010-2009‬ותשע"א (‪2010-‬‬ ‫‪ ,)2011‬הועברו שאלוני אח"מ חוזרים בלמעלה מ‪ 500-‬בתי‪-‬ספר שונים (‪ 279‬בתי‪-‬ספר בשנת תש"ע ו‪257-‬‬ ‫בשנת תשע"א)‪ .‬השאלונים הועברו לראשונה בבתי‪-‬ספר אלו לפני הפעלת תוכנית האח"מ והועברו בשנית‬ ‫לאחר הפעלתה‪ ,‬כאשר הזמן שעבר בין המדידה הראשונה לשנייה נע בין שנה אחת לארבע שנים (רוב‬ ‫בתי‪-‬הספר העבירו מדידה שנייה לאחר שנה או שנתיים ומקצתם לאחר שלוש או ארבע שנים)‪ .‬הדוחות‬ ‫המשווים בדקו את השינוי ברמת האלימות‪ ,‬בין המדידה הראשונה והשנייה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי משרד החינוך‪ ,‬ממצאי הדוחות העידו על כך שב‪ 81%-‬מבתי‪-‬הספר שנמדדו בשנת תש"ע נרשמה‬ ‫ירידה משמעותית במדדי האלימות‪ ,‬וכי בבתי‪-‬ספר אלו נמצאה ירידה ממוצעת של ‪ 18%‬בכל מדדי‬ ‫האלימות‪ .‬במדידה שנערכה בשנת תשע"א נמצא כי ‪ 73%‬מבתי‪-‬הספר הצליחו לשפר את האקלים הבית‪-‬‬ ‫ספרי ולצמצם את האלימות‪ ,‬ובאלו נרשמה ירידה ממוצעת של ‪ 20%‬בכל מדדי האלימות הפיזית‪.‬‬ ‫משרד החינוך סייג את נתוניו והוסיף כי הם אינם חלק ממחקר‪ ,‬וכי בתי‪-‬הספר שנמדדו בשנים אלו‬ ‫אינם מהווים מדגם מייצג של בתי‪-‬הספר בישראל או של כלל בתי‪-‬הספר המשתתפים בתוכנית‬ ‫האח"מ‪ 61.‬עוד חשוב לציין‪ ,‬כי לא נערכה השוואה כלשהי בין נתוני בתי‪-‬הספר שנמדדו ובין נתוני בתי‪-‬‬ ‫ספר אחרים בהם לא הופעלה התוכנית‪ ,‬ומכאן שלא ניתן להפיק ממדידה זו נתונים מלאים בנוגע‬ ‫ליעילות התוכנית‪ .‬עוד יצוין כי בתשובת ראמ"ה לפנייתנו‪ ,‬נמסר כי בימים אלו ראמ"ה שוקלת את‬ ‫‪62‬‬ ‫האפשרות לבצע הערכה לתוכנית האח"מ ומערך ההערכה מגובש בימים אלו‪.‬‬ ‫בעקבות המדידה שנערכה בשנת תש"ע וההצלחה של בתי‪-‬הספר בהפחתת רמת האלימות‪ ,‬החליט משרד‬ ‫החינוך לערוך מחקר איכותני‪ ,‬שלווה בידי ד"ר אילן רוזינר (גורם חיצוני למשרד החינוך)‪ ,‬שנועד לבדוק‬ ‫מה היו הגורמים המשמעותיים שהובילו את בתי‪-‬הספר להצלחה זו‪ .‬המחקר נערך ב‪ 13-‬מבתי‪-‬הספר‬ ‫בהם הועברו שאלוני אח"מ חוזרים בשנת תש"ע‪ .‬המחקר התבסס על ראיון עם ‪ 69‬מנהלים‪ ,‬יועצים‪,‬‬ ‫‪63‬‬ ‫מורים ותלמידי בתי‪-‬הספר‪ ,‬וכן על בחינה של מסמכים רלוונטיים‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר העלו כי אף שכל בתי‪-‬הספר נתרמו במידה כזו או אחרת מתוכנית האח"מ‪ ,‬בחלקם היה‬ ‫השיפור מלא ובאחרים הוא היה חלקי בלבד‪ .‬בהשוואה בין בתי‪-‬הספר שהשיגו את השינוי המתוכנן‬ ‫באופן מלא ובין אלה שבהם השינוי היה חלקי‪ ,‬נמצא כי אף שהתהליכים שננקטו בהם היו דומים‪ ,‬היו‬ ‫מספר הבדלים מסוימים בין שתי הקבוצות‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעורבות המנהל – אף שבכל בתי‪-‬הספר היה המנהל דמות חזקה ודומיננטית‪ ,‬נמצא כי בבתי‪-‬‬ ‫הספר שבהם השינוי היה משמעותי יותר היו המנהלים מעורבים באופן אישי יותר בתהליך‬ ‫‪ 60‬שם‪.‬‬ ‫‪ 61‬שם‪.‬‬ ‫‪ 62‬חדוה דבש‪ ,‬מנהלת גף פניות ומידע לציבור‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 63‬כל המידע על מחקרו של ד"ר רוזינר מתבסס על‪ :‬אילן רוזינר‪ ,‬מחקר איכותני של תהליכי אקלים בבתי‪-‬ספר בישראל‬ ‫המשתתפים בתוכנית המערכתית‪ ,‬תקציר מנהלים‪ ,‬פברואר ‪.2010‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪30‬‬ ‫התכנון ויישום השינוי‪ .‬הם נקטו בעצמם פעולות עם התלמידים‪ ,‬כגון סיור בחצר בית‪-‬הספר‪,‬‬ ‫מפגשים תקופתיים עם נציגי תלמידים וייזום פרויקטים ייחודיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיאלוג מורה‪-‬תלמיד – אף שבכל בתי‪-‬הספר ננקטו פעולות בתחום המניעה וקידום השייכות‪,‬‬ ‫נמצא כי המינון היחסי של פעולות קידום השייכות היה רב יותר בבתי‪-‬הספר שבהם השיפור היה‬ ‫משמעותי יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעורבות ושיתוף תלמידים – בבתי‪-‬הספר בהם השינוי היה גדול יותר דיווחו התלמידים על רמת‬ ‫מעורבות גבוהה יותר בפעילויות בית‪-‬ספריות‪ ,‬כגון הפסקות פעילות‪ ,‬חוגי העשרה ויוזמות‬ ‫לטיפוח הסביבה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעורבות הורים – בתי‪-‬ספר בהם השינוי היה גדול יותר מאופיינים על‪-‬ידי מעורבות ושותפות‬ ‫הורים בתחומי העשייה השונים בבית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫ניתן למצוא עניין מיוחד גם מהתרשמותו של ד"ר רוזינר מבתי‪-‬הספר בהם פועלת תוכנית האח"מ‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬מדריכי האח"מ הם המקור לתחילת החשיבה על תהליך ההתערבות והם זוכים להערכה‬ ‫מקצועית גבוהה מאוד בקרב המנהלים והיועצים הבית‪-‬ספריים‪ .‬עוד לדבריו‪ ,‬כל בית‪-‬ספר מפתח הליך‬ ‫משלו לעיבוד וללימוד נתוני שאלוני האח"מ‪ ,‬כאשר כל הליך כזה מסתיים בהצגת הנתונים בחדר המורים‬ ‫ופותח תהליך של תכנון התערבות‪ .‬בחלק מבתי‪-‬הספר מתקיים דיון על הממצאים גם עם התלמידים ועם‬ ‫נציגות ההורים‪ .‬בעקבות כך נוצרות תוכניות עבודה מפורטות המתוות את דרך ההתמודדות עם‬ ‫האתגרים‪ ,‬תוך זיקה ברורה בין ממצאי שאלון האח"מ ובין תוכנית הפעולה‪ .‬בתי‪-‬הספר משתמשים‬ ‫בתוכניות קיימות‪ ,‬כגון "כישורי חיים" או "מפתח הלב" (ראו להלן)‪ ,‬אך גם מפתחים בעצמם כלים‬ ‫ייחודיים ויצירתיים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לדבריו חלק גדול מבתי‪-‬הספר אף מפתחים לבסוף כלים משל עצמם‬ ‫לניטור האקלים‪ ,‬במקביל לשימוש בשאלוני האח"מ‪.‬‬ ‫יש לציין כי הדברים הרשומים לעיל אודות המחקר האיכותני של ד"ר רוזינר מתבססים על האמור‬ ‫בתקציר המנהלים של המחקר‪ .‬על‪-‬פי משרד החינוך‪ ,‬המחקר המלא טרם נשלח אליו‪ ,‬וככל הנראה טרם‬ ‫‪64‬‬ ‫הסתיימה כתיבתו‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬תוכניות נוספות‬ ‫תוכנית האח"מ מהווה אמנם את 'תוכנית הדגל' של משרד החינוך לקידום אקלים חינוכי והתמודדות‬ ‫עם אלימות‪ ,‬אולם בנוסף מופעלות על‪-‬ידי המשרד תוכניות מובנות נוספות‪ ,‬העוסקות בנושאים‬ ‫הקשורים לאקלים בית‪-‬ספרי ולאלימות‪ .‬תוכניות אלה מופעלות במסגרת תוכנית האח"מ‪ ,‬בבתי‪-‬הספר‬ ‫בהם היא מיושמת‪ ,‬או במקביל לה‪ ,‬בבתי‪-‬הספר שטרם עברו את תהליך הפעלתה‪ .‬להלן יוצגו שתי‬ ‫תוכניות עיקריות המופעלות על‪-‬ידי המשרד‪:‬‬ ‫‪ .4.2.1‬תוכנית "כישורי חיים"‬ ‫תוכנית "כישורי חיים" מהווה יישום של התפיסה לפיה בית‪-‬הספר אחראי להתפתחותם הרגשית של‬ ‫התלמידים כחלק בלתי נפרד מהתפתחותם הקוגניטיבית ומהרחבת עולם הידע שלהם‪ .‬התוכנית מציעה‬ ‫‪64‬‬ ‫גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪30‬‬ ‫מערכים מובנים לשיחות על מגוון נושאים ומצבים שתלמידים מתנסים בהם‪ ,‬ומפתחת כישורים‬ ‫ומיומנויות להתמודדות במצבי חיים שגרתיים ובמצבי סיכון‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫תכני התוכנית עוסקים בנושאים כגון‪ :‬חוסן‪ ,‬זכויות ילדים‪ ,‬מיניות‪ ,‬מגדר‪ ,‬משפחה‪ ,‬קריירה ‪ ,‬למידה‪,‬‬ ‫מניעת התנהגויות סיכון‪ ,‬מניעת שימוש לרעה בחומרים פסיכו‪-‬אקטיביים‪ ,‬מניעת אלימות‪ ,‬הצקה‬ ‫מילולית פיזית ומינית‪ .‬לאחרונה פותחו מערכים עדכניים בנושא מניעת בריונות‪ ,‬תוך הגברת המודעות‬ ‫לתפקידים השונים של חברי הקבוצה באירועי אלימות (העומדים מן הצד‪ ,‬המסייעים ועוד)‪ .‬כמו כן‬ ‫‪66‬‬ ‫פותחו חומרים בנושא מניעת פגיעה ברשת האינטרנט‪.‬‬ ‫החל משנת הלימודים תשס"ח (‪ )2008-2007‬התוכנית "כישורי חיים" היא תוכנית חובה בכיתות א'‪-‬‬ ‫י"ב‪ 67.‬בבתי‪-‬הספר היסודיים מוקצית לתוכנית שעת לימודים שבועית אחת‪ ,‬ובבתי‪-‬הספר העל‪-‬יסודיים‬ ‫יש חובה להקדיש לה לפחות ‪ 15‬שעות לימוד בכל שנת לימודים‪ 68.‬מערכי השיעור של התוכנית בבתי‪-‬‬ ‫הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מתבססים על נושאי ליבה שקבע משרד החינוך‪ .‬בחטיבות העליונות‬ ‫מחליט כל בית‪-‬ספר אילו נושאים יילמדו בו על‪-‬פי צרכיו‪ .‬התוכנית מועברת על‪-‬ידי מחנכי הכיתות‪ ,‬והם‬ ‫מקבלים הדרכה של היועצים החינוכיים והפסיכולוגים בבתי‪-‬הספר‪ .‬אף שהתוכנית היא תוכנית חובה‪,‬‬ ‫‪69‬‬ ‫בדיקה של משרד החינוך העלתה כי היא פועלת ב‪ 70%-60%-‬מבתי‪-‬הספר בלבד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬ערך משרד החינוך מחקר הערכה איכותני‪ ,‬במטרה ללמוד מבתי‪-‬הספר ומהיועצים בשטח על‬ ‫צעדי היישום הראשונים של התוכנית‪ ,‬ובתוך כך על המנגנונים והדרכים השונות אשר ננקטו לצורך‬ ‫הטמעתה של התוכנית בצורה מיטבית‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 11‬בתי‪-‬ספר מארבעה אזורים ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫בהם הוטמעה התוכנית באופן שיטתי‪ .‬המחקר כלל ‪ 33‬ראיונות עם מנהלים‪ ,‬יועצים ומחנכים מבתי‪-‬‬ ‫‪70‬‬ ‫הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬בוצעו תשע תצפיות בכיתות במהלך העברת שיעורי התוכנית‪.‬‬ ‫המסקנה העיקרית של המחקר הייתה כי התוכנית נתפסת כבעלת השפעה רבה על אוכלוסיית בתי‪-‬הספר‪.‬‬ ‫נמצא כי התוכנית מאפשרת לתלמידים מקום לביטוי אישי ויצירת שיח רגשי במסגרת הכיתה‪ ,‬וכן שהיא‬ ‫מביאה לשיפור ביחסי המחנך עם תלמידיו והיכרות עמם‪ .‬עוד עלה כי תלמידים מיישמים בהדרגה תכנים‬ ‫אשר נלמדו במסגרת התוכנית‪ ,‬וכן כי התוכנית ממלאת תפקיד במניעת אלימות ומאפשרת התמודדות‬ ‫‪71‬‬ ‫עם מצבים שונים הרלוונטיים לחיי התלמידים והתנסויותיהם בגילאים השונים‪.‬‬ ‫‪ 65‬משרד החינוך‪ ,‬חוזר מנכ"ל תשע"א‪(4/‬ב)‪ ,‬כ"ד בכסלו התשע"א‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ – 2010‬הוראות קבע "הפעלת התוכנית "כישורי‬ ‫חיים""‪.‬‬ ‫‪ 66‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 67‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬אלימות נגד נשים – פעולות מערכת החינוך‪ ,‬כתיבה‪ :‬אורלי אלמגור לוטן‪ 22 ,‬בנובמבר‬ ‫‪.2010‬‬ ‫‪ 68‬משרד החינוך‪ ,‬חוזר מנכ"ל תשע"א‪(4/‬ב)‪ ,‬כ"ד בכסלו התשע"א‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ – 2010‬הוראות קבע "הפעלת התוכנית "כישורי‬ ‫חיים""‪.‬‬ ‫‪ 69‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬חינוך למניעת מחלות מין בקרב בני נוער בישראל‪ ,‬כתיבה‪ :‬מריה רבינוביץ‪ 30 ,‬בנובמבר‬ ‫‪.2010‬‬ ‫‪ 70‬על‪-‬פי אתר האינטרנט של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬ממצאי מחקר ההערכה בכישורי חיים תשס"ח‪ ,‬תאריך‬ ‫כניסה‪ 27 :‬בנובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 71‬שם‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪30‬‬ ‫‪ .4.2.2‬תוכנית "מפתח הלב"‬ ‫עד לשנת הלימודים תשס"ח (‪ )2008-2007‬התנהלה שעת חינוך בבתי‪-‬הספר ללא תוכנית אחידה ומחייבת‪.‬‬ ‫החל משנת הלימודים תשס"ח נכללת שעת החינוך בתוכנית הלימודים של בתי‪-‬הספר היסודיים‪ .‬לשם כך‬ ‫פותחה תוכנית "מפתח הל"ב" (החינוך לחיים בחברה)‪ ,‬המציגה את הליבה החברתית‪-‬ערכית ומדגימה‬ ‫אופנים שונים ליישומה בראי חודשי השנה‪ .‬הדגש הוא על למידה חברתית‪ ,‬מתוך התנסות ועשייה‬ ‫רצופות ומתפתחות בשכבות הגיל השונות‪ ,‬במעגלים הולכים ומתרחבים‪ ,‬החל ממעגל הפרט והקבוצה‬ ‫ועד למעגל הקהילה‪ 72.‬התוכנית נוגעת בנושאים ערכיים כמו‪ :‬מעורבות חברתית‪ ,‬ניהול קונפליקטים‪,‬‬ ‫‪73‬‬ ‫אחריות‪ ,‬כבוד‪ ,‬עבודה בצוות‪ ,‬ביטחון ובטיחות‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2009-2008‬ערכה ראמ"ה מחקר הערכה כמותי ואיכותני‪ ,‬שבדק ארבעה היבטים‪ :‬עמדות כלפי‬ ‫תוכנית "מפתח הל"ב" בפרט וכלפי תוכנית אחידה ומחייבת בתחום החברתי‪-‬ערכי; יישום והטמעה של‬ ‫התוכנית; השפעות נתפסות של התוכנית; חשיפה‪ ,‬למידה והדרכה בנוגע לתוכנית‪ .‬הנתונים הכמותיים‬ ‫נאספו מרכזים חברתיים וממנהלים‪ ,‬באמצעות סקרים טלפוניים‪ .‬הנתונים האיכותניים נאספו באמצעות‬ ‫ביצוע ראיונות עומק מובנים למחצה בקרב מנהלים ורכזים חברתיים ב‪ 12-‬בתי‪-‬ספר שהצליחו ביישום‬ ‫‪74‬‬ ‫ובהטמעה של התוכנית‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר העלו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי התוכנית זוכה לשביעות רצון רבה מצד כל הגורמים בבתי‪-‬הספר‬ ‫המעורבים ביישומה‪ ,‬כי היא נתפסת כמובילה בתחום החברתי‪-‬ערכי בבתי‪-‬הספר וכי היא מיושמת כמעט‬ ‫בכל בתי‪-‬הספר‪ ,‬וכמעט בכל הכיתות‪ .‬עוד עלה מהמחקר כי רבים מהרכזים החברתיים והמחנכים היו‬ ‫מעוניינים שהתוכנית תעסוק יותר בנושא האלימות‪ ,‬בדגש על אקלים כיתתי‪ ,‬שייכות ומוגנות‪ ,‬ביטחון‪,‬‬ ‫גניבה וקללות‪ 75.‬יצוין כי המחקר התבסס על הערכות סובייקטיביות של המשיבים‪ ,‬ולא על מדדים‬ ‫אובייקטיביים יותר‪ ,‬כגון ממצאי שאלוני האקלים במבחני המיצ"ב ושאלוני האח"מ‪.‬‬ ‫‪ 72‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬הערכת תוכנית "מפתח הל"ב לשעת חינוך" לכיתות א'‪-‬ו' בבתי‪-‬הספר‬ ‫הממלכתיים דוברי העברית – דוח מסכם לשנות הלימודים תשס"ח ותשס"ט‪ ,‬דצמבר ‪.2009‬‬ ‫‪ 73‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 74‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬הערכת תוכנית "מפתח הל"ב לשעת חינוך" לכיתות א'‪-‬ו' בבתי‪-‬הספר‬ ‫הממלכתיים דוברי העברית – דוח מסכם לשנות הלימודים תשס"ח ותשס"ט‪ ,‬דצמבר ‪.2009‬‬ ‫‪ 75‬שם‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪30‬‬ ‫נספח מספר ‪ :1‬דגם לתקנון בית‪-‬ספרי‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬ ‫ההתנהגויות המצופות‬ ‫טווח התגובות במקרה של הפרה‬ ‫(בית‪-‬הספר יקבע את המדרג)‬ ‫התוכנית החינוכית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫רישום במזכירות בסעיף "תלבושת"‬ ‫שיחת בירור‬ ‫שיחה עם ההורים‬ ‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬ ‫ציון בסעיף "הופעה"‪/‬הערה בסעיף‬ ‫"הופעה"‬ ‫מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום‬ ‫חלופי ודרישה להשלמת החומר‬ ‫הלימודי)‬ ‫‪ .2‬התנהגות‪ :‬כללים לקבלת מורה כיתה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"‬ ‫שיחת בירור‬ ‫שיחה עם ההורים‬ ‫הודעה בכתב להורים‬ ‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬ ‫ציון ב"התנהגות"‬ ‫יישום סטנדרט ‪1‬‬ ‫‪ ‬תוכניות העוסקות בבניית‬ ‫תקנון‬ ‫‪ ‬תוכניות לניהול כיתה‬ ‫‪ ‬תוכניות עיצוב התנהגות‬ ‫אישית‬ ‫‪ .3‬התנהגות‪ :‬כללים להתנהגות בזמן‬ ‫שיעור‬ ‫‪ ‬ישיבה במקום‬ ‫‪ ‬הבאת ציוד הנדרש לשיעור והוצאתו‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"‬ ‫שיחת בירור עם התלמיד‬ ‫שיחה עם ההורים‬ ‫הודעה בכתב להורים‬ ‫מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום‬ ‫חלופי וציוד התלמיד במשימה לימודית)‬ ‫במקרים חוזרים העברה לכיתה‬ ‫מקבילה לשיעור אחד או יותר (פחות‬ ‫מיום לימודים) בתיאום עם המורה‬ ‫השעיה בתוך בית‪-‬הספר למספר ימים‬ ‫על‪-‬פי שיקול דעתו של המנהל‪ ,‬בהשגחת‬ ‫מבוגר ובהתאם לאפשרויות של בית‪-‬‬ ‫הספר (מורה בשעות פרטניות‪ ,‬שמר וכו')‬ ‫בליווי מטלה לימודית‬ ‫במקרים חמורים של הפרעה בזמן‬ ‫שיעור השעיה מבית‪-‬הספר על‪-‬פי שיקול‬ ‫דעת המנהל‬ ‫העברה לכיתה אחרת באופן קבוע על‪-‬פי‬ ‫החלטת המועצה הפדגוגית‬ ‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬ ‫ציון ב"התנהגות"‬ ‫כינוס צוות בין‪-‬מקצועי לדיון על בניית‬ ‫תוכנית לטיפול בתלמיד‬ ‫בניית תוכנית חינוכית אישית‬ ‫המלצה להתערבות טיפולית‬ ‫יישום סטנדרט ‪1‬‬ ‫‪ ‬תוכניות העוסקות בבניית‬ ‫תקנון‬ ‫‪ ‬תוכניות לניהול כיתה‬ ‫‪ ‬תוכניות עיצוב התנהגות‬ ‫אישית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"‬ ‫שיחת עם התלמיד ואזהרה בעל‪-‬פה‬ ‫יידוע ההורים ואזהרה בכתב‬ ‫דרישה להתנצלות והזמנת ההורים‬ ‫לשיחה‬ ‫כינוס צוות בין‪-‬מקצועי לדיון על בניית‬ ‫תוכנית לטיפול בתלמיד‬ ‫בניית תוכנית חינוכית אישית לתלמיד‬ ‫(למשל מעקב אחר התנהגות התלמיד‬ ‫במהלך השיעורים)‬ ‫הפניה לטיפול תוך שמירה על צנעת‬ ‫הפרט ועל כללי האתיקה המקצועית‬ ‫העברה לכיתה מקבילה לשיעור אחד או‬ ‫יותר (פחות מיום לימודים) בתיאום עם‬ ‫המורה‬ ‫‪ .1‬הופעה בתלבושת אחידה‪ /‬הופעה‬ ‫הולמת‬ ‫‪ ‬יש להגיע לבית‪-‬הספר בהופעה הולמת‪ ,‬כפי‬ ‫שתוגדר על‪-‬פי התקנון‪.‬‬ ‫‪ ‬יש להקפיד על תלבושת אחידה במקומות‬ ‫שבהם היא מחויבת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לקבל את פני המורה בקימה או על‪-‬פי‬ ‫הכללים שנקבעו על‪-‬ידי בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫מהתיק‬ ‫‪ ‬הקשבה ולמידה‬ ‫‪ ‬השתתפות בשיחה ובדיון ברשות המורה‬ ‫ובאופן מכבד‬ ‫‪ ‬מילוי מטלות הניתנות בשיעור‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .4‬התנהגות‪ :‬ציות להוראות של צוות‬ ‫בית‪-‬הספר‬ ‫‪ ‬יש להתנהג באופן נאות‪ ,‬על‪-‬פי הכללים‬ ‫הנהוגים בבית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫‪ ‬על התלמידים להישמע להוראות הצוות‬ ‫החינוכי גם אם ההוראות ניתנות על‪-‬ידי‬ ‫מורה שאינו מלמד אותם באופן ישיר‪,‬‬ ‫ובכלל זה מורה תורן ומורה ממלא מקום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫יישום סטנדרט ‪1‬‬ ‫‪ ‬תוכניות העוסקות בבניית‬ ‫תקנון‬ ‫‪ ‬תוכניות לניהול כיתה‬ ‫‪ ‬תוכניות עיצוב התנהגות‬ ‫אישית‬ ‫יישום סטנדרט ‪1‬‬ ‫‪ ‬תוכניות העוסקות בבניית‬ ‫תקנון‬ ‫‪ ‬תוכניות לניהול כיתה‬ ‫‪ ‬תוכניות עיצוב התנהגות‬ ‫אישית‬ ‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪30‬‬ ‫נספח מספר ‪ :1‬דגם לתקנון בית‪-‬ספרי‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬ ‫ההתנהגויות המצופות‬ ‫טווח התגובות במקרה של הפרה‬ ‫(בית‪-‬הספר יקבע את המדרג)‬ ‫‪‬‬ ‫ריתוק בזמן ההפסקה או השארה בבית‪-‬‬ ‫הספר לשעות לימוד נוספות בכיתה‬ ‫אחרת‬ ‫השעיה בתוך בית‪-‬הספר למספר ימים‬ ‫על‪-‬פי שיקול דעתו של המנהל‪ ,‬בהשגחת‬ ‫מבוגר ובהתאם לאפשרויות של בית‪-‬‬ ‫הספר (מורה בשעות פרטניות‪ ,‬שמר וכו')‬ ‫בליווי מטלה לימודית‬ ‫השעיה מחוץ לבית‪-‬הספר במקרים‬ ‫חמורים וכאשר האירוע אינו חד‪-‬פעמי‬ ‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬ ‫ציון‪/‬הערה בסעיף "התנהגות"‬ ‫במקרים של אי‪-‬ציות מתמשך לצוות‬ ‫החינוכי‪ :‬המלצה להעברה לבית‪-‬ספר‬ ‫אחר (ראה "הרכב וסמכויות הוועדה"‪,‬‬ ‫הערה ‪ 2‬לטבלה ב')‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיחת בירור‬ ‫הפקדת המכשיר במזכירות בית‪-‬הספר‬ ‫או בחדר המנהל במקום קבוע‪ ,‬נעול‬ ‫ובטוח והחזרתו בסוף יום הלימודים‬ ‫לידי התלמיד או הוריו‬ ‫יידוע‪ /‬הזמנת ההורים‬ ‫במקרים של שימוש חוזר בטלפון נייד‬ ‫בזמן שיעור (הצבת הטלפון על השולחן‪,‬‬ ‫קבלת שיחות‪ ,‬שליחה וקבלה של‬ ‫מסרונים) ענישה בהתאם להחלטות‬ ‫בית‪-‬הספר על הפרות משמעת‪ ,‬לרבות‬ ‫כתיבת עבודה בנושא‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיחת בירור‬ ‫יידוע ההורים‬ ‫עשייה מתקנת של התלמיד בתחום‬ ‫הרכוש והסביבה‬ ‫במקרים חוזרים ביטוח בתעודה‪:‬‬ ‫הורדת ציון‪/‬הערה בסעיף "התנהגות"‬ ‫הטלת תשלום או שווה ערך לתשלום‬ ‫במקרה של אי‪-‬הסכמה לתשלום שלא‬ ‫מסיבות כלכליות‪ :‬התייעצות בית‪-‬‬ ‫ספרית‪ ,‬הזמנת ההורים ודיון סביב‬ ‫ההתנגדות עם אפשרות לתביעה‬ ‫משפטית במקרה של סירוב‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .5‬התנהגות‪ :‬שימוש בטכנולוגיה בזמן‬ ‫שיעור (בטלפונים ניידים‪ ,‬במצלמות‪,‬‬ ‫ב"אייפודים" וכו')‬ ‫‪ ‬כל שימוש בטכנולוגיה אישית בכלל‬ ‫ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן‬ ‫בחינות אסור בהחלט‪ .‬יש להשאיר את‬ ‫המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי‪.‬‬ ‫אין להציבו בשום מקרה על השולחן‬ ‫בכיתה‪ .‬השימוש במכשיר במהלך פעילות‬ ‫מחוץ לבית‪-‬הספר ייעשה בהתאם‬ ‫להוראות הצוות‪.‬‬ ‫‪ ‬צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון‬ ‫הנייד אסור בהחלט‪ .‬צילום במהלך‬ ‫פעילות מחוץ לבית‪-‬הספר ייעשה בהתאם‬ ‫להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו‬ ‫של המצולם ובצנעת הפרט שלו‪.‬‬ ‫‪ ‬מומלץ לא להביא כלל מכשירים ניידים‬ ‫לבית‪-‬הספר (פרט לסיכון מהקרינה‬ ‫המכשירים משמשים יעד לגנבות‪ ,‬למסחר‬ ‫ובאופן עקיף לאלימות בבית‪-‬הספר)‪ .‬בכל‬ ‫מקרה של הבאת המכשיר יש ליידע את‬ ‫התלמידים ואת הוריהם כי בית‪-‬הספר‬ ‫אינו אחראי לנזק שייגרם לו‪ ,‬לאבדנו או‬ ‫לגנבתו‪ .‬הנהלת בית‪-‬הספר רשאית לאסור‬ ‫הבאת מכשירים ניידים לבית‪-‬הספר או‬ ‫להגביל את השימוש בהם בהתאם‬ ‫להחלטות הצוות‪ .‬בכל מקרה תהיה‬ ‫המדיניות הבית‪-‬ספרית בהלימה להנחיות‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫‪ .6‬התנהגות‪ :‬שמירה על הסביבה ועל‬ ‫חזות בית‪-‬הספר‬ ‫‪ ‬יש להקפיד על סביבת למידה נקייה‬ ‫ומסודרת במהלך כל הפעילות של בית‪-‬‬ ‫הספר ולטפח את חזותו‬ ‫‪ ‬יש לשמור על רכוש בית‪-‬הספר ועל סביבתו‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .7‬התנהגות והשתתפות בטקסים‬ ‫‪ ‬שיחה עם התלמיד‪/‬ה ואזהרה בעל‪-‬פה‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫התוכנית החינוכית‬ ‫‪ ‬הטמעת הנהלים לשימוש‬ ‫במכשירים ניידים‬ ‫‪ ‬ניתוח אירועים המדגימים‬ ‫פגיעה באמצעות מכשירי טלפון‬ ‫ניידים‬ ‫יישום סטנדרט ‪1‬‬ ‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪30‬‬ ‫נספח מספר ‪ :1‬דגם לתקנון בית‪-‬ספרי‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬ ‫ההתנהגויות המצופות‬ ‫ובפעילויות בית‪-‬ספריות‬ ‫‪ ‬ההשתתפות בטקסים ובפעילויות פנים‬ ‫וחוץ‪-‬בית‪-‬ספריות היא חלק מתוכנית‬ ‫החובה של בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫‪ ‬הנוכחות וכללי ההתנהגות בכל פעילויות‬ ‫בית‪-‬הספר מחייבים‪ ,‬ויש להקפיד עליהם‬ ‫הקפדה יתרה‪.‬‬ ‫‪ ‬על בתי‪-‬ספר על יסודיים לנהוג בנושא זה‬ ‫על‪-‬פי ההנחיות בחוזר הוראות הקבע‬ ‫סה‪(9/‬ג)‪" ,‬טיולים ופעילות חוץ בית‪-‬‬ ‫ספרית"‪.‬‬ ‫טווח התגובות במקרה של הפרה‬ ‫(בית‪-‬הספר יקבע את המדרג)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .8‬התנהגות‪ :‬שמירה על טוהר הבחינות‬ ‫חובה על התלמיד לשמור על כל התקנות‬ ‫וההנחיות הנוגעות להקפדה על טוהר‬ ‫הבחינות‪.‬‬ ‫התוכנית החינוכית‬ ‫יידוע ההורים ואזהרה בכתב‬ ‫דרישה להתנצלות ולעשייה מתקנת‬ ‫(למשל‪ ,‬סיוע בהכנת הטקס הבא)‬ ‫הזמנת ההורים לשיחה‬ ‫דרישה לביצוע מטלה הקשורה לנושא‬ ‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬ ‫ציון‪ /‬הערה בסעיף "התנהגות" או‬ ‫"נוכחות"‪ ,‬לפי העניין‬ ‫בעל‪-‬יסודי‪ :‬הורדת ציון במקצוע שהיה‬ ‫אמור להילמד בשעת הפעילות‬ ‫בעל‪-‬יסודי‪ :‬דרישה לפעילות למען‬ ‫הקהילה‬ ‫במקרה של התנהגות לא נאותה‬ ‫בטיולים‪:‬‬ ‫א‪ .‬התניית השתתפות בסיור ‪ /‬בטיול‬ ‫עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך‬ ‫להורים ‪ 10‬ימים מראש לפחות)‬ ‫ב‪ .‬מניעת השתתפות בפעילות עתידית‬ ‫(וקביעת פעילות חלופית לתלמיד)‬ ‫‪ ‬בבחינות פנימיות של בית‪-‬הספר (שאינן‬ ‫בחינות בגרות)‪:‬‬ ‫א‪ .‬במקרה של אי‪-‬שמירה על נהלים‬ ‫תקינים בזמן בחינות (לדוגמה‪ ,‬הפניית‬ ‫מבט לטופס של תלמיד שכן)‪ :‬הפחתת‬ ‫נקודות מהבחינה של כל מי ששותף‬ ‫למהלך‪ ,‬כפי שהוחלט על‪-‬ידי בית‪-‬הספר‬ ‫ופורסם בתקנון‬ ‫‪ ‬הטמעת ההוראות בחוזר‬ ‫הוראות הקבע תשס‪(2/‬א)‪,‬‬ ‫סעיף ‪ ,4.3–13‬העוסק בטוהר‬ ‫הבחינות‬ ‫‪ ‬תוכניות בית‪-‬ספריות העוסקות‬ ‫בערכי "מפתח הל"ב לשעת‬ ‫חינוך" ותוכניות של מינהל‬ ‫החברה והנוער‬ ‫ב‪ .‬זימון התלמידים והוריהם לבירור‬ ‫ג‪ .‬פסילת הבחינות במקרה שהוכחה אי‪-‬‬ ‫שמירה על טוהר בחינות‪ ,‬לאחר שנעשה‬ ‫הליך הוגן המאפשר לתלמידים‬ ‫המעורבים לערער על החשד‬ ‫‪ ‬במקרה של אי‪-‬שמירה על טוהר‬ ‫הבחינות במהלך בחינות בגרות‪:‬‬ ‫בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע‬ ‫תשס‪(2/‬א)‪ ,‬סעיף ‪" ,4.3–13‬טוהר‬ ‫הבחינות"‬ ‫‪ .9‬נוכחות ועמידה בזמנים‬ ‫‪ ‬איחורים‪ :‬יש להגיע לבית‪-‬הספר בזמן‬ ‫ולהקפיד להיכנס לשיעור מיד בתום‬ ‫ההפסקה‪.‬‬ ‫‪ ‬היעדרויות‪ :‬יש להיות נוכחים במהלך כל‬ ‫השיעורים ולא לעזוב את שטח בית‪-‬הספר‬ ‫ללא קבלת אישור‪.‬‬ ‫‪ ‬בבתי‪-‬ספר על‪-‬יסודיים יש לפעול על פי‬ ‫ההוראות בחוזרי המנכ"ל האלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוזר הוראות הקבע סח‪(8/‬א)‪ ,‬סעיף ‪6.6-‬‬ ‫‪" ,2‬הנוכחות בבית‪-‬הספר כמרכיב בהערכת‬ ‫הישגים בחינוך העל‪-‬יסודי"‬ ‫ב‪ .‬חוזר הוראות הקבע סב‪(5/‬א)‪ ,‬סעיף ‪4.3-‬‬ ‫‪" ,16‬ציון בית‪-‬ספרי (ציון מגן‪/‬מסכם)"‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .10‬נוכחות ועמידה בזמנים‪ :‬איסור‬ ‫שוטטות בתוך בית‪-‬הספר ויציאה‬ ‫רישום האיחור‬ ‫שיחת בירור‬ ‫יידוע ההורים‬ ‫גיבוש תוכנית עם התלמיד לחיזוק‬ ‫אחריותו בנושא הנוכחות‬ ‫הזמנת ההורים לשיחה עם מחנך הכיתה‬ ‫לגיבוש תוכנית משותפת למניעת‬ ‫איחורים והיעדרויות מהשיעורים‬ ‫דרישה להשלמת שעות היעדרות‬ ‫בפעילות למען בית‪-‬הספר‪/‬להשלמת‬ ‫חומר הלימודים‬ ‫עירוב גורמים נוספים בבית‪-‬הספר‪ :‬רכז‬ ‫שכבה‪ ,‬יועץ‪ ,‬מנהל‬ ‫ביקור בית‬ ‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬ ‫ציון ‪ /‬הערה בסעיף "נוכחות"‬ ‫פנייה לקצין ביקור סדיר‬ ‫‪ ‬שיחת בירור‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫יישום סטנדרט ‪1‬‬ ‫יישום סטנדרט ‪1‬‬ ‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪30‬‬ ‫נספח מספר ‪ :1‬דגם לתקנון בית‪-‬ספרי‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬ ‫ההתנהגויות המצופות‬ ‫משטחו‬ ‫‪ ‬תלמיד לא ישוטט בתוך בית‪-‬הספר במהלך‬ ‫יום הלימודים ללא אישור‪.‬‬ ‫‪ ‬יציאה משטח בית‪-‬הספר במהלך‬ ‫הלימודים תיעשה באישור בכתב‪ ,‬לפי‬ ‫הנהלים הבית‪-‬ספריים שנקבעו מראש‬ ‫ובהתאם לגיל התלמיד‪.‬‬ ‫טווח התגובות במקרה של הפרה‬ ‫(בית‪-‬הספר יקבע את המדרג)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .11‬התנהגויות סיכון‪ :‬איסור עישון‬ ‫‪ ‬אסור בהחלט לעשן בשטח בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫‪ ‬השימוש בנרגילה דינו כעישון‪.‬‬ ‫‪ ‬אסור לצאת משטח בית‪-‬הספר כדי לעשן‪.‬‬ ‫דיווח בכתב להורי התלמיד‬ ‫בניית תוכנית התערבות בשיתוף‬ ‫התלמיד והוריו‬ ‫קביעת מטלה חינוכית הקשורה‬ ‫להתנהגות זו‬ ‫הזמנת התלמיד והוריו לבית‪-‬הספר‬ ‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬ ‫ציון ‪ /‬הערה בסעיף "נוכחות"‬ ‫דיווח לפיקוח‪ ,‬לרשות העירונית ולקצין‬ ‫ביקור סדיר‬ ‫במקרים חוזרים של שוטטות‪ :‬כינוס‬ ‫ועדה בין‪-‬מקצועית בית‪-‬ספרית שתדון‬ ‫בתפקודו של התלמיד ותבנה תוכנית‬ ‫אישית שתאפשר המשך תקין של‬ ‫לימודיו בבית‪-‬הספר‬ ‫פעולות חובה‪:‬‬ ‫‪ ‬שיחת בירור‬ ‫‪ ‬יידוע ההורים‬ ‫‪ ‬הטלת מטלה חינוכית הקשורה לתופעה‬ ‫ראה חוזר הוראות הקבע סב‪(3/‬ב)‪ ,‬סעיף ‪,2.5-6‬‬ ‫"מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות‬ ‫החינוך"‪.‬‬ ‫פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי‪:‬‬ ‫‪ ‬הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה‬ ‫בבית‪-‬הספר והצעת תוכנית התערבות‬ ‫(למשל תוכנית אופ"י)‬ ‫‪ ‬ביטוי בציון "התנהגות" בתעודה‬ ‫‪ ‬השעיה ליום אחד בעל‪-‬יסודי‬ ‫‪ .12‬התנהגויות סיכון‪ :‬איסור הבאה של‬ ‫אלכוהול לשטח בית‪-‬הספר‪ ,‬לפעילויות‬ ‫פנים וחוץ בית‪-‬ספריות‪ ,‬לטיולים‬ ‫ולהסעות‬ ‫פעולות חובה‪:‬‬ ‫‪ ‬יידוע ההורים‬ ‫‪ ‬הטלת מטלה חינוכית הקשורה לתופעה‬ ‫‪ ‬הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה‬ ‫בבית‪-‬הספר‬ ‫‪ ‬ביטוי בציון "התנהגות" בתעודה‬ ‫חל איסור חמור על הכנסת משקאות חריפים‬ ‫למוסד החינוך ועל שתייתם‬ ‫התוכנית החינוכית‬ ‫‪ ‬הטמעת ההוראות בחוזר‬ ‫הוראות הקבע סב‪(3/‬ב)‪ ,‬סעיף‬ ‫‪" ,2.5-6‬מניעת עישון סיגריות‬ ‫ומוצרי טבק במוסדות החינוך"‬ ‫‪ ‬הפעלת תוכניות למניעת‬ ‫השימוש בעישון ובאלכוהול‬ ‫במסגרת התוכנית "כישורי‬ ‫חיים" של שפ"י‬ ‫פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי‪:‬‬ ‫במקרה של שתיית אלכוהול באופן חוזר‬ ‫בבית‪-‬הספר ובפעילויותיו‪:‬‬ ‫א‪ .‬מעורבות מקצועית בשיתוף הורי‬ ‫התלמיד‬ ‫ב‪ .‬התניית ההשתתפות בפעילויות בליווי‬ ‫מבוגר או מניעת ההשתתפות‬ ‫ג‪ .‬השעיה‬ ‫ד‪ .‬במקרה של הבאת אלכוהול או שתייתו‬ ‫במהלך טיול או בפעילות חוץ‪-‬בית‪-‬ספרית‬ ‫אחרת‪ :‬החזרה הביתה או החזרה למוסד‬ ‫החינוכי אם נמצאים שם אנשי צוות חינוכי‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪30‬‬ ‫נספח מספר ‪ :2‬טיפול באירועי אלימות‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬ ‫דוגמאות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על‪-‬‬ ‫פי חוק או נוהל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלימות מילולית חמורה (איום‪ ,‬לעג על רקע גזעני‪ ,‬פגיעה‬ ‫בכבוד ההורים‪ ,‬אחר)‬ ‫אלימות מילולית בעלת גוון מיני‬ ‫אלימות פיזית (בעיטה‪ ,‬נשיכה‪ ,‬דחיפה‪ ,‬צביטה‪ ,‬סטירה‪,‬‬ ‫מכה)‬ ‫חרם‪ ,‬הפצת שמועות באינטרנט ו‪/‬או במכשירים ניידים‬ ‫הצקות ומעשה בריונות‬ ‫דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על‪-‬פי‬ ‫נוהל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה‬ ‫עברות של פריצה‪ ,‬גרימת נזק בזדון והצתה‬ ‫נשיאת מכשירים מסוכנים או כלי – אולרים‪ ,‬אגרופנים‪,‬‬ ‫סכיני גילוח‪ ,‬חומרי הצתה וכו'‬ ‫פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות‪ ,‬הפצת‬ ‫תכנים פרטיים מביכים‪ ,‬איומים וכו')‬ ‫שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור‪ ,‬צילום ללא‬ ‫ידיעתו של המצולם‪ ,‬וכן שימוש לרעה בתצלומים של‬ ‫תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית‪-‬הספר (איום‬ ‫בהפצה‪ ,‬חשיפה‪ ,‬עיוות ולעג‪ ,‬הפצה בטלפון נייד או‬ ‫באינטרנט)‬ ‫נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות‬ ‫הפרת כללי ההתנהגות בטיולים ובפעילויות חוץ‪-‬בית‪-‬‬ ‫ספריות במקרים האלה‪ :‬היעלמות‪ ,‬התנהגות מסכנת את‬ ‫הפרט ואת האחרים‪ ,‬אלימות‪ ,‬הטרדה ופגיעה מינית‪,‬‬ ‫שימוש באלכוהול ובסמים‬ ‫טווח התגובה‬ ‫פעולות חובה‪:‬‬ ‫‪ ‬עצירת האירוע‬ ‫‪ ‬שיחת בירור‬ ‫‪ ‬תיעוד האירוע וטיפול בו‬ ‫‪ ‬יידוע מחנך הכיתה‬ ‫לשיקול דעת הצוות החינוכי‪:‬‬ ‫‪ ‬יידוע ההורים‬ ‫‪ ‬שיחות עם התלמידים המעורבים‬ ‫‪ ‬אזהרה‬ ‫‪ ‬הטלת עבודה בנושא "אלימות וסכנותיה"‬ ‫‪ ‬שיחה עם הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט‬ ‫‪ ‬ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת ציון‪/‬הערה בסעיף "התנהגות"‬ ‫‪ ‬בבית‪-‬הספר היסודי‪ :‬השארת התלמיד בזמן ההפסקה בהשגחת‬ ‫מבוגר‬ ‫‪ ‬בכל שלבי החינוך‪ :‬אפשרות של העברה לכיתה מקבילה באופן‬ ‫קבוע על‪-‬פי החלטת המועצה הפדגוגית‬ ‫‪ ‬בניית תוכנית חינוכית אישית לצורך טיפול (בתוכנית תיכלל‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬תרומה לקהילה‪ ,‬עשייה חינוכית מתקנת כמו הרצאות‪,‬‬ ‫לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו')‬ ‫‪ ‬בחינוך היסודי‪ :‬השעיה לטווח שבין ‪ 2-1‬ימים‬ ‫‪ ‬בחינוך העל‪-‬יסודי‪ :‬השעיה לטווח שבין ‪ 2-1‬ימים‬ ‫‪ ‬בחינוך העל‪-‬יסודי‪ :‬השעיה לטווח שבין ‪ 4-1‬ימים‬ ‫טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית‪-‬הספר‬ ‫פעולות חובה‪:‬‬ ‫‪ ‬בית‪-‬הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה‪ ,‬לדיווח על האירוע‬ ‫לגורמים האלה‪ :‬פקיד סעד ו‪/‬או משטרה‪ ,‬הפיקוח הכולל‬ ‫והרשות המקומית‪ .‬יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם‬ ‫בכתב‪.‬‬ ‫‪ ‬יוכרז מצב אירוע חמור בבית‪-‬הספר – "עוצרים את השגרה"‪ .‬יש‬ ‫לכנס ועדה פנים‪-‬בית‪-‬ספרית לקביעת דרכי הטיפול באירוע‬ ‫בהלימה להנחיות‪.‬‬ ‫‪ ‬תגובה בית‪-‬ספרית‪ :‬מנהל בית‪-‬הספר היסודי ישעה את התלמיד‬ ‫לטווח של ‪ 2-1‬ימים‪ .‬מנהל בית‪-‬הספר העל‪-‬יסודי ישעה את‬ ‫התלמיד לטווח של ‪ 5-3‬ימים‪ .‬באירועים המתרחשים בטיול יוכל‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול‪,‬‬ ‫וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי‪.‬‬ ‫‪ ‬במקביל להשעיה על מנהל בית‪-‬הספר ועל צוותו לבנות תוכנית‬ ‫אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות‪,‬‬ ‫טיפול‪ ,‬מפגשים סדירים של הצוות עם הוריו‪ ,‬דמות מלווה בתוך‬ ‫בית‪-‬הספר‪ ,‬מענה לצרכים לימודיים ועוד‪ .‬מנהל בית‪-‬הספר יכול‬ ‫להסתייע בוועדה בין‪-‬מקצועית יישובית לצורך בניית התוכנית‬ ‫ויישומה‪.‬‬ ‫‪ ‬חומרת האירוע תבוא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף‬ ‫"התנהגות" (יינתן ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית‪-‬‬ ‫הספר)‪ ,‬וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב‬ ‫באירוע אלימות חמור‪.‬‬ ‫פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית‪-‬הספר‪:‬‬ ‫‪ ‬המנהל ייזום פעילויות חינוכיות טיפוליות‪ :‬שיחות אישיות‬ ‫וקבוצתיות עם הפוגעים‪ ,‬עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים‬ ‫רלוונטיים ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר התניית השתתפות בסיור‪/‬בטיול עתידי בליווי‬ ‫מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות ‪ 10‬ימים מראש) או‬ ‫מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית‬ ‫לתלמיד)‪.‬‬ ‫‪ ‬באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית‪-‬הספר להחזיר את‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪30‬‬ ‫נספח מספר ‪ :2‬טיפול באירועי אלימות‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬ ‫התלמידים המעורבים מן הטיול‪ ,‬וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי‬ ‫והחינוכי‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה"‪.‬‬ ‫דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על‪-‬פי‬ ‫חוק‬ ‫גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת חינוכית שכתוצאה‬ ‫ממנה הוא נזקק לטיפול רפואי במקרים האלה‪:‬‬ ‫‪ ‬מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק‪ ,‬בחומרים‪,‬‬ ‫בכלים או במכשירים מסוכנים‪.‬‬ ‫‪ ‬תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון‬ ‫לשלומם‬ ‫‪ ‬אלימות הנעשית בהשפעת סמים ואלכוהול‬ ‫‪ ‬אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע או חשש לאלימות‬ ‫כזאת‪ ,‬בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות‬ ‫של תלמידים ושל זרים‬ ‫טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית‪-‬הספר‬ ‫פעולות חובה של מנהל בית‪-‬הספר‪ ,‬תוך יידוע הפיקוח‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית‪-‬הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדווח על האירוע‬ ‫לגורמים האלה‪ :‬פקיד סעד ו‪/‬או משטרה‪ ,‬הפיקוח הכולל‬ ‫והרשות המקומית‪ .‬יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם‬ ‫בכתב‪.‬‬ ‫יוכרז מצב אירוע חמור בבית‪-‬הספר – "עוצרים את השגרה"‪ .‬יש‬ ‫לכנס ועדה פנים‪-‬בית‪-‬ספרית (מנהל בית‪-‬הספר יקבע את הרכב‬ ‫הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות‪.‬‬ ‫תגובה בית‪-‬ספרית‪ :‬מנהל בית‪-‬ספר יסודי ישעה את התלמיד‬ ‫לטווח של ‪ 4-2‬ימים‪ .‬בבית‪-‬ספר על‪-‬יסודי המנהל ישעה את‬ ‫התלמיד לטווח של ‪ 8-5‬ימים‪ .‬במקרים מיוחדים‪ ,‬שבהם הנהלת‬ ‫בית‪-‬הספר מזהה שהתגובה שהוצעה אינה מתאימה‪ ,‬עליה לקיים‬ ‫דיון בין‪-‬מקצועי בתוך בית‪-‬הספר‪ ,‬לתעד את השיקולים ולקבוע‬ ‫את התגובה המתאימה למקרה‪ .‬על מנהל בית‪-‬הספר לדווח על‬ ‫האירוע למפקח הכולל‪ .‬חשוב שמנהל בית‪-‬הספר ישתף את‬ ‫המפקח הכולל בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך הענישה‪,‬‬ ‫בנוסף לדיווח‪.‬‬ ‫במקביל להשעיה על מנהל בית‪-‬הספר ועל צוותו לבנות תוכנית‬ ‫אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות‪,‬‬ ‫טיפול‪ ,‬מפגשים סדירים של הצוות עם הורי התלמיד‪ ,‬דמות‬ ‫מלווה בתוך בית‪-‬הספר‪ ,‬מענה לצרכים לימודיים ועוד‪ .‬מנהל‬ ‫בית‪-‬הספר יכול להסתייע בוועדה בין‪-‬מקצועית יישובית לצורך‬ ‫בניית התוכנית ויישומה‪.‬‬ ‫חומרת האירוע תובא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף‬ ‫"התנהגות" (ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית‪-‬הספר)‪,‬‬ ‫וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע‬ ‫אלימות חמור‪.‬‬ ‫לשיקול דעתו של מנהל בית‪-‬הספר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המנהל ייזום פעילויות חינוכיות‪-‬טיפוליות‪ :‬שיחות אישיות‬ ‫וקבוצתיות עם הפוגעים‪ ,‬עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים‬ ‫רלוונטיים ועוד‪.‬‬ ‫במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר התניית השתתפות בסיור ‪ /‬בטיול עתידי בליווי‬ ‫מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות ‪ 10‬ימים מראש) או‬ ‫מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית‬ ‫לתלמיד)‬ ‫באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית‪-‬הספר להחזיר את‬ ‫התלמידים המעורבים מן הטיול‪ ,‬וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי‬ ‫והחינוכי‪.‬‬ ‫אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה"‪.‬‬ ‫עבירות מין‬ ‫ראה חוזר הוראות הקבע תשס‪(2.‬א)‪ ,‬סעיף ‪" ,2.1-2‬התמודדות‬ ‫מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים"‬ ‫עברות סמים‬ ‫הטיפול במקרה של עברת סמים על‪-‬פי ההוראות בחוזר מיוחד ו'‪,‬‬ ‫התשנ"ח‪" ,‬נוהל הטיפול בתלמיד המעורב בשימוש בסמים"‪.‬‬ ‫דוגמאות לאירועי אלימות שהדיווח עליהם‬ ‫למשטרה‪/‬לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של המנהל‬ ‫אלימות חוזרת‬ ‫טווח התגובות וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית‪-‬הספר‬ ‫‪ ‬בית‪-‬הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדיווח על האירוע‬ ‫לגורמים האלה‪ :‬פקיד סעד ו‪/‬או משטרה על פי שיקול דעתו של‬ ‫המנהל ונהלים קיימים‪ ,‬הפיקוח הכולל והרשות המקומית‪ .‬יש‬ ‫ליידע את הורי התלמידים המעורבים‪.‬‬ ‫‪ ‬יוכרז מצב אירוע חמור בבית‪-‬הספר – "עוצרים את השגרה"‪ .‬יש‬ ‫לכנס ועדת פנים‪-‬בית‪-‬ספרית (מנהל בית‪-‬הספר יקבע את הרכב‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪30‬‬ ‫נספח מספר ‪ :2‬טיפול באירועי אלימות‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬ ‫הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות החוזר‪.‬‬ ‫‪ ‬התלמיד הפוגע יושעה שוב לטווח של ‪ 4-2‬ימים בחינוך היסודי‬ ‫ולטווח של ‪ 8-5‬ימים בחינוך העל‪-‬יסודי‪ .‬במהלך הימים הללו‬ ‫חובה על מנהל בית‪-‬הספר לפנות למפקח הכולל כדי שיכנס ועדה‬ ‫לא יאוחר מ‪ 3-‬ימים מתאריך התרחשות האירוע‪ ,‬ובאמצעותה‬ ‫תתקבלנה החלטות‪ ,‬לרבות האפשרות לפתיחת הליך להעברת‬ ‫התלמיד למוסד חינוכי אחר‪( .‬מנהל בית‪-‬הספר רשאי לבקש את‬ ‫כינוסה של ועדה כזו גם במקרים של תלמיד המשתמש באלימות‬ ‫חוזרת ונשנית‪).‬‬ ‫‪ ‬אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה"‬ ‫אלימות מילולית כלפי הצוות החינוכי‬ ‫‪‬‬ ‫תיערך שיחה בין התלמיד לבין עובד ההוראה הנפגע‪ ,‬ובהתאם‬ ‫לצורך תיערך שיחה נוספת בין התלמיד לבין בעל תפקיד נוסף‬ ‫(יועץ חינוכי‪ ,‬פסיכולוג חינוכי‪ ,‬מחנך‪ ,‬רכז שכבה‪ ,‬מנהל המוסד)‪.‬‬ ‫יש ליידע את הוריו של התלמיד הפוגע אודות הפגיעה המילולית‬ ‫ולהזמין אותם לשיחה במוסד החינוכי כדי למנוע הידרדרות‬ ‫לפגיעות חמורות יותר‪.‬‬ ‫תישקל ענישה חינוכית על פי נסיבות העניין וחומרת הפגיעה‪.‬‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר יוכל להשעות את התלמיד לפי שיקול דעתו‪.‬‬ ‫התלמיד הפוגע יידרש לפעול פעולה מתקנת כלפי עובד ההוראה‬ ‫הנפגע‪.‬‬ ‫במקרה של פגיעה מילולית חוזרת של אותו תלמיד תישקלנה‬ ‫דרכי תגובה והרתעה נוספות על אלה שננקטו‪.‬‬ ‫תלמיד הפוגע מילולית זקוק גם להתערבות חינוכית ו‪/‬או‬ ‫טיפולית שתסייע לו לפתח מודעות לדפוסי התנהגותו ולשנותם‪.‬‬ ‫אפשר לנקוט פעולה של צדק מאחה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל מקרה של פגיעה פיזית או מינית של תלמיד בעובד הוראה‬ ‫יש להשעות את התלמיד כתגובה מיידית ולא יאוחר מסוף יום‬ ‫הלימודים‪ .‬התלמיד הפוגע יושעה לטווח של ‪ 4-2‬ימים בחינוך‬ ‫היסודי ולטווח של ‪ 8-5‬ימים בחינוך העל‪-‬יסודי‪ .‬במקרה של‬ ‫פגיעה פיזית או מינית של תלמיד במורה המועצה הפדגוגית‬ ‫מוסמכת להחליט על העברת התלמיד לכיתה אחרת עם שובו‬ ‫מההשעיה‪.‬‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר יפנה למפקח הכולל כדי שיכנס ועדה לא יאוחר‬ ‫מ‪ 3-‬ימים מתאריך התרחשות האירוע‪ ,‬ובאמצעותה תתקבלנה‬ ‫החלטות‪ ,‬לרבות פתיחת הליך להעברת התלמיד למוסד חינוכי‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫במקרה של פגיעת תלמיד באחד מאנשי הצוות החינוכי או בעובד‬ ‫המוסד החינוכי יופעלו כל ההליכים המופעלים במקרה של‬ ‫אלימות חמורה‪.‬‬ ‫אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלימות פיזית או פגיעה מינית כלפי הצוות החינוכי ועובדי‬ ‫המוסד החינוכי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪30‬‬