‫הפקת רצף הברות נשנה ומהיר‬ ‫(רהנ"מ‪)Oral-DDK ,‬‬ ‫בקרב מבוגרים‬ ‫ד"ר מיכל איכט‬ ‫המחלקה להפרעות בתקשורת‬ ‫אוניברסיטת אריאל‬ ‫ד"ר בעז מ‪ .‬בן דוד‬ ‫ביה"ס לפסיכולוגיה‬ ‫המרכז הבין‪-‬תחומי‪ ,‬הרצליה‬ ‫הפקת דיבור‬ ‫ רצף הברות נשנה ומהיר‬- ‫רהנ"מ‬ Oral-Diadochokinesis, Oral-DDK “pataka” ‫רהנ"מ ‪ -‬רצף הברות נשנה ומהיר‬ ‫• המשתנה העיקרי‪ :‬קצב ההפקה‬ ‫• שימוש בסוגי גירויים שונים‬ ‫• בדיקה נרחבת בקרב אוכלוסיות פתולוגיות‬ ‫קצב איטי‪,‬‬ ‫אי דיוק‬ ‫רהנ"מ ‪ -‬רצף הברות נשנה ומהיר‬ ‫• נורמות???‬ ‫• השפעה אפשרית של משתנים דמוגרפיים (מין‪,‬‬ ‫גיל) וסוציו‪-‬דמוגרפיים (תרבות‪ ,‬שפה)‬ ‫חלק א' – נורמות עבור דוברי אנגלית‬ ‫• מטרה‪ :‬למצוא מהי נורמת הביצוע של מבוגרים‬ ‫צעירים‪ ,‬דוברי אנגלית‬ ‫• כלים‪:‬‬ ‫– בדיקת מספר מאגרי מידע דיגיטליים (‪)Scopus, PubMed‬‬ ‫– בחירת מחקרים אשר כללו נתונים על ביצועיהם של‬ ‫נבדקים דוברי אנגלית‪ ,‬צעירים (גילאי ‪ 15-65‬שנים)‬ ‫ובריאים‪ ,‬במטלת חזרה על רצף ההברות ‪/pataka/‬‬ ‫– איסוף והשוואת נתונים (‪ 5‬מחקרים‪)N=141 ,‬‬ ‫איסוף נתונים‬ ‫תוצאות ודיון‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫העדר הבדלים בין המינים‬ ‫העדר הבדלים בין המחקרים‬ ‫ממוצע משוקלל‪ 6.2 :‬הברות בשניה (ס"ת‪)0.8 :‬‬ ‫טווח של ‪ ±‬ס"ת = ‪5.4 – 7‬‬ ‫גבול‪-‬תחתון‬ ‫למהירות‬ ‫ביצוע תקינה‬ ‫חלק ב' – השפעות סוציו‪-‬דמוגרפיות‬ ‫• מטרה‪ :‬בדיקת השפעה של הבדלים בין שפות‬ ‫(תרבויות)‬ ‫• כלים‪:‬‬ ‫– בחירה של מחקרים שבדקו דוברי שפות אחרות (פרסית‪,‬‬ ‫פורטוגזית‪ ,‬יוונית)‬ ‫– ניתוח המחקרים (‪ 5‬מחקרים‪)N=140 ,‬‬ ‫– השוואה לנורמה של דוברי האנגלית‬ ‫איסוף נתונים‬ ‫תוצאות ודיון‬ ‫• הבדלים משמעותיים בקצב ביצוע המטלה בין‬ ‫ארבעת השפות שנבדקו!‬ ‫– הבדלים בין כל אחת מן השפות לבין אנגלית‬ ‫– הבדלים בין השפות הזרות לבין עצמן‬ ‫• קיים צורך לבסס נורמות תלויות‪-‬שפה‬ ‫חלק ג' – עברית‬ ‫• מטרה‪ :‬מציאת נורמת הביצוע עבור מבוגרים‬ ‫צעירים ובריאים דוברי עברית‬ ‫• כלים‪ 115 :‬משתתפים (גילאי ‪ 20-45‬שנים) ביצעו‬ ‫רהנ"מ‬ ‫• הליך‪ 10( count-by-time :‬שניות) ← ספירת‬ ‫הרצפים הנכונים ← הכפלה ב‪ = 0.3-‬קצב ההפקה‬ ‫(מספר הברות בשניה)‬ ‫תוצאות ודיון‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫העדר הבדלים בין המינים‬ ‫העדר השפעה של הגיל‬ ‫גבול‪-‬תחתון‬ ‫למהירות‬ ‫ביצוע תקינה‬ ‫ממוצע קצב הביצוע‪:‬‬ ‫‪ 6.37‬הברות בשניה (ס"ת‪.)0.8 :‬‬ ‫טווח של ‪ ±‬ס"ת אחת מהממוצע = ‪5.6 – 7.2‬‬ ‫ביצועים דומים לאלו של דוברי האנגלית‬ ‫דמיון פונולוגי או תרבותי בין שתי השפות?‬ ‫מסקנות כלליות‬ ‫• כלי אבחוני חשוב וזמין‬ ‫• השוואה של ביצועי הנבדק לנורמות של דוברי‬ ‫השפה‬ ‫• פרוטוקול העברה אחיד‬ ‫מקורות‬ • Bernthal, J. E., Bankson, N. W., & Flipsen, P. (2008). Articulation and Phonological Disorders (6th Edition), Allyn & Bacon Pub. • Canter, G. J. (1961) Diadochokinetic Rates for Adults. Unpublished Ph.D. Dissertation. Northwestern University. • Duffy J.R. (1995). Motor Speech Disorders: Substrates, Differential Diagnosis, and Management. St. Louis: Mosby. • Jacewicz, E., Fox, R. A., O'Neill, C., & Salmons, J. (2009). Articulation rate across dialect, age, and gender. Language Variation and Change, 21 (2) 233–256. • Kent R.D. (2000). Research on Speech Motor Control and Its Disorders: A Review and Prospective. Journal of Communication Disorders, 33 (5), 391-427. • Ziegler, W. (2002). Task-related factors in oralmotor control: speech and oral diadochokinesis in dysarthria and apraxia of speech. Brain and Language, 80, 556–575. ‫תודה גדולה לעוזרות המחקר‪:‬‬ ‫מירי בן ארצי‬ ‫דניאלה מלץ‬ ‫קארין פייט‬ ‫אורטל קורצקי‬ ‫הדר שטאל‬ ‫ותודה על ההקשבה‬ ‫נוסחאות המרה‬ ‫𝑡𝑛𝑢𝑜𝑐‪𝑀𝑐𝑜𝑢𝑛𝑡−𝑏𝑦−𝑡𝑖𝑚𝑒 ∗𝑆𝐷𝑡𝑖𝑚𝑒−𝑏𝑦−‬‬ ‫𝑡𝑛𝑢𝑜𝑐‪𝑀𝑡𝑖𝑚𝑒−𝑏𝑦−‬‬ ‫= 𝑒𝑚𝑖𝑡‪• 𝐸𝑠𝑡𝑖𝑚𝑎𝑡𝑒 − 𝑜𝑓 − 𝑆𝐷𝑐𝑜𝑢𝑛𝑡−𝑏𝑦−‬‬ ‫𝑑𝑒𝑙𝑜𝑜𝑝𝑆 •‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑒𝑙𝑎𝑚𝑆‬ ‫𝑒𝑙𝑎𝑚𝑒𝑓𝑆 ‪∗ 𝑁𝑚𝑎𝑙𝑒 −1 +‬‬ ‫‪∗ 𝑁𝑓𝑒𝑚𝑎𝑙𝑒 −1‬‬ ‫‪𝑁𝑚𝑎𝑙𝑒 +𝑁𝑓𝑒𝑚𝑎𝑙𝑒 −2‬‬ ‫𝑖𝑀 ∗‬ ‫𝑛‬ ‫𝑖𝑁 ‪𝑖=1‬‬ ‫∗‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑡𝑜𝑡𝑁‬ ‫=‬ ‫= 𝑑𝑒𝑡‪• 𝑀𝑤𝑒𝑖𝑔ℎ‬‬