הפקת רצף הברות נשנה ומהיר

‫הפקת רצף הברות נשנה ומהיר‬
‫(רהנ"מ‪)Oral-DDK ,‬‬
‫בקרב מבוגרים‬
‫ד"ר מיכל איכט‬
‫המחלקה להפרעות בתקשורת‬
‫אוניברסיטת אריאל‬
‫ד"ר בעז מ‪ .‬בן דוד‬
‫ביה"ס לפסיכולוגיה‬
‫המרכז הבין‪-‬תחומי‪ ,‬הרצליה‬
‫הפקת דיבור‬
‫ רצף הברות נשנה ומהיר‬- ‫רהנ"מ‬
Oral-Diadochokinesis, Oral-DDK
“pataka”
‫רהנ"מ ‪ -‬רצף הברות נשנה ומהיר‬
‫• המשתנה העיקרי‪ :‬קצב ההפקה‬
‫• שימוש בסוגי גירויים שונים‬
‫• בדיקה נרחבת בקרב אוכלוסיות פתולוגיות‬
‫קצב איטי‪,‬‬
‫אי דיוק‬
‫רהנ"מ ‪ -‬רצף הברות נשנה ומהיר‬
‫• נורמות???‬
‫• השפעה אפשרית של משתנים דמוגרפיים (מין‪,‬‬
‫גיל) וסוציו‪-‬דמוגרפיים (תרבות‪ ,‬שפה)‬
‫חלק א' – נורמות עבור דוברי אנגלית‬
‫• מטרה‪ :‬למצוא מהי נורמת הביצוע של מבוגרים‬
‫צעירים‪ ,‬דוברי אנגלית‬
‫• כלים‪:‬‬
‫– בדיקת מספר מאגרי מידע דיגיטליים (‪)Scopus, PubMed‬‬
‫– בחירת מחקרים אשר כללו נתונים על ביצועיהם של‬
‫נבדקים דוברי אנגלית‪ ,‬צעירים (גילאי ‪ 15-65‬שנים)‬
‫ובריאים‪ ,‬במטלת חזרה על רצף ההברות ‪/pataka/‬‬
‫– איסוף והשוואת נתונים (‪ 5‬מחקרים‪)N=141 ,‬‬
‫איסוף נתונים‬
‫תוצאות ודיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫העדר הבדלים בין המינים‬
‫העדר הבדלים בין המחקרים‬
‫ממוצע משוקלל‪ 6.2 :‬הברות בשניה (ס"ת‪)0.8 :‬‬
‫טווח של ‪ ±‬ס"ת = ‪5.4 – 7‬‬
‫גבול‪-‬תחתון‬
‫למהירות‬
‫ביצוע תקינה‬
‫חלק ב' – השפעות סוציו‪-‬דמוגרפיות‬
‫• מטרה‪ :‬בדיקת השפעה של הבדלים בין שפות‬
‫(תרבויות)‬
‫• כלים‪:‬‬
‫– בחירה של מחקרים שבדקו דוברי שפות אחרות (פרסית‪,‬‬
‫פורטוגזית‪ ,‬יוונית)‬
‫– ניתוח המחקרים (‪ 5‬מחקרים‪)N=140 ,‬‬
‫– השוואה לנורמה של דוברי האנגלית‬
‫איסוף נתונים‬
‫תוצאות ודיון‬
‫• הבדלים משמעותיים בקצב ביצוע המטלה בין‬
‫ארבעת השפות שנבדקו!‬
‫– הבדלים בין כל אחת מן השפות לבין אנגלית‬
‫– הבדלים בין השפות הזרות לבין עצמן‬
‫• קיים צורך לבסס נורמות תלויות‪-‬שפה‬
‫חלק ג' – עברית‬
‫• מטרה‪ :‬מציאת נורמת הביצוע עבור מבוגרים‬
‫צעירים ובריאים דוברי עברית‬
‫• כלים‪ 115 :‬משתתפים (גילאי ‪ 20-45‬שנים) ביצעו‬
‫רהנ"מ‬
‫• הליך‪ 10( count-by-time :‬שניות) ← ספירת‬
‫הרצפים הנכונים ← הכפלה ב‪ = 0.3-‬קצב ההפקה‬
‫(מספר הברות בשניה)‬
‫תוצאות ודיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫העדר הבדלים בין המינים‬
‫העדר השפעה של הגיל‬
‫גבול‪-‬תחתון‬
‫למהירות‬
‫ביצוע תקינה‬
‫ממוצע קצב הביצוע‪:‬‬
‫‪ 6.37‬הברות בשניה (ס"ת‪.)0.8 :‬‬
‫טווח של ‪ ±‬ס"ת אחת מהממוצע = ‪5.6 – 7.2‬‬
‫ביצועים דומים לאלו של דוברי האנגלית‬
‫דמיון פונולוגי או תרבותי בין שתי השפות?‬
‫מסקנות כלליות‬
‫• כלי אבחוני חשוב וזמין‬
‫• השוואה של ביצועי הנבדק לנורמות של דוברי‬
‫השפה‬
‫• פרוטוקול העברה אחיד‬
‫מקורות‬
• Bernthal, J. E., Bankson, N. W., & Flipsen, P. (2008). Articulation and
Phonological Disorders (6th Edition), Allyn & Bacon Pub.
• Canter, G. J. (1961) Diadochokinetic Rates for Adults. Unpublished
Ph.D. Dissertation. Northwestern University.
• Duffy J.R. (1995). Motor Speech Disorders: Substrates, Differential
Diagnosis, and Management. St. Louis: Mosby.
• Jacewicz, E., Fox, R. A., O'Neill, C., & Salmons, J. (2009). Articulation
rate across dialect, age, and gender. Language Variation and
Change, 21 (2) 233–256.
• Kent R.D. (2000). Research on Speech Motor Control and Its
Disorders: A Review and Prospective. Journal of Communication
Disorders, 33 (5), 391-427.
• Ziegler, W. (2002). Task-related factors in oralmotor control: speech
and oral diadochokinesis in dysarthria and apraxia of speech. Brain
and Language, 80, 556–575.
‫תודה גדולה לעוזרות המחקר‪:‬‬
‫מירי בן ארצי‬
‫דניאלה מלץ‬
‫קארין פייט‬
‫אורטל קורצקי‬
‫הדר שטאל‬
‫ותודה על ההקשבה‬
‫נוסחאות המרה‬
‫𝑡𝑛𝑢𝑜𝑐‪𝑀𝑐𝑜𝑢𝑛𝑡−𝑏𝑦−𝑡𝑖𝑚𝑒 ∗𝑆𝐷𝑡𝑖𝑚𝑒−𝑏𝑦−‬‬
‫𝑡𝑛𝑢𝑜𝑐‪𝑀𝑡𝑖𝑚𝑒−𝑏𝑦−‬‬
‫= 𝑒𝑚𝑖𝑡‪• 𝐸𝑠𝑡𝑖𝑚𝑎𝑡𝑒 − 𝑜𝑓 − 𝑆𝐷𝑐𝑜𝑢𝑛𝑡−𝑏𝑦−‬‬
‫𝑑𝑒𝑙𝑜𝑜𝑝𝑆 •‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑒𝑙𝑎𝑚𝑆‬
‫𝑒𝑙𝑎𝑚𝑒𝑓𝑆 ‪∗ 𝑁𝑚𝑎𝑙𝑒 −1 +‬‬
‫‪∗ 𝑁𝑓𝑒𝑚𝑎𝑙𝑒 −1‬‬
‫‪𝑁𝑚𝑎𝑙𝑒 +𝑁𝑓𝑒𝑚𝑎𝑙𝑒 −2‬‬
‫𝑖𝑀 ∗‬
‫𝑛‬
‫𝑖𝑁 ‪𝑖=1‬‬
‫∗‬
‫‪1‬‬
‫𝑡𝑜𝑡𝑁‬
‫=‬
‫= 𝑑𝑒𝑡‪• 𝑀𝑤𝑒𝑖𝑔ℎ‬‬