‫קשת מזכרת בתיה‬ ‫לחיות ולחנך ביחד‬ ‫ודברת בם‬ ‫‪http://www.geshermb.org/vedibartabam/‬‬ ‫ת ויקהל‪-‬פקודי גיליון מס’‬ ‫פרש‬ ‫‪203‬‬ ‫כ”ב באדר‬ ‫תשע”ב ‪16‬‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪201‬‬ ‫המושג שלי ‪ -‬ניהול זמן‬ ‫את השתי וערב הלא מאורגן הזה של משפחה‪ ,‬עבודה‪ ,‬לעשות‬ ‫קצת ספורט‪ ,‬תחביבים‪ ,‬חברים וכמובן שינה‪ ,‬אנחנו צריכים לדחוף‬ ‫לתוך עשרים וארבע שעות קצרצרות‪ .‬ניהול זמן נכון מאפשר לנו‬ ‫להיות יותר יצרניים – להספיק יותר ויחד עם זאת להרגיש פחות‬ ‫“בטירוף”‪ .‬הטכנולוגיה של השנים האחרונות מספקת מספר כלים‬ ‫שיהפכו את היום שלנו להרבה יותר מסודר‪ .‬הינה‪ ,‬על קצה המזלג‪,‬‬ ‫כמה מהם‪:‬‬ ‫‪( GTD‬פילוסופיית ניהול זמן בשם‪– )Getting Things Done :‬‬ ‫יש היום אפליקציות מבוססות ‪ DTG‬שמסונכרנות בין הטלפון‬ ‫החכם לאינטרנט‪ .‬בעזרתן תוכלו לתייק ולעקוב אחר המשימות‬ ‫והפרויקטים שלכם‪ ,‬בחלוקה לקטגוריות‪ ,‬להקשר ולסדר עדיפויות‪.‬‬ ‫‪ RSS‬ו”דיאטת מידע” – אתם אחראים לתוכן אותו אתם צורכים‪ .‬לא‬ ‫הנוף‬ ‫לפני שנה עמדתי ממש כאן על במה‬ ‫זו‪ ,‬בערב ט”ּו בשבט תשע”א וביכיתי את‬ ‫אובדנם של הזיכרונות שלי‪ ,‬באותה שריפה‬ ‫נוראית של יער הכרמל האהוב עליי‪ .‬טבעם‬ ‫של אסונות מסוג זה‪ ,‬המכלים במהירות‬ ‫עצומה שטחי טבע ירוק ונוף פראי‪ ,‬שהם‬ ‫בולטים מאוד‪ ,‬מכאיבים במהירותם‪ .‬קל‬ ‫לחשב בדונמים ובמספר עצים את גודל‬ ‫האסון‪ .‬מהירות התקדמות האש היא מאוד‬ ‫ויזואלית‪ ,‬העשן הרב מיתמר למרחק עצום‬ ‫והריח שלו נשאר גם‬ ‫חודשים אחרי‪.‬‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫לעומת‬ ‫כשהתהליכים איטיים‬ ‫יותר‪ ,‬קשה לנו להבחין‬ ‫בהם‪ ,‬הם לא כל כך‬ ‫בולטים‪ ,‬אבל למרבה‬ ‫תוצאותיהם‬ ‫הצער‪,‬‬ ‫והשפעתם על הנוף‬ ‫ועלינו לא פחות קשים‪.‬‬ ‫קחו למשל את הבנייה‬ ‫כאן‬ ‫המתקדמת‬ ‫במושבתנו האהובה‪.‬‬ ‫בשת ‪ 2003‬שוטטנו‬ ‫לנו זוגתי ואני ביישובי‬ ‫הסביבה‪ ,‬תרים אחר‬ ‫שטח קטן שנוכל לקרוא לו‪ ,‬יום אחד‪ ,‬החצר‬ ‫של הבית שלנו‪ .‬והינה בסוף כביש זמני‪,‬‬ ‫שנמשך לשביל כורכר יותר זמני והסתיים‬ ‫בנחל עקרון‪ ,‬שכנראה גם הוא זמני‪ ,‬מצאנו‬ ‫לנו חלקה כזו שישבה על כרם עתיק בן‬ ‫מאה שנים לפחות‪ ,‬שהפך לגושים‪ ,‬וחלקות‪,‬‬ ‫פרצלציות וקושאנים‪ .‬עדות לכרם זה הייתה‬ ‫גפן אחת‪ ,‬זקנה ובלה שעמדה לה ממש‬ ‫באמצע השטח‪ ,‬שעוד רגע יהיה שלנו‪.‬‬ ‫בכל תקופת הבנייה עמדה שם הגפן‬ ‫והביטה על הטרקטור שמעבד את האדמה‬ ‫עוד סתם להיכנס לאתר לראות מה חדש‪ ,‬אלא לקבל רק את מה‬ ‫שסיננתם אל כלי ה‪ RSS-‬שלכם‪.‬‬ ‫ייעול העבודה על המחשב – קיצורי דרך של המקלדת‪ ,‬חיפושים‬ ‫חכמים ואוטומציה‪.‬‬ ‫‪ – Evernote/Onenote‬יש מחלוקת לא נגמרת מי מהם עדיף‪.‬‬ ‫הפונקציה הבסיסית של שניהם היא להיות מעין יומן בו אפשר‬ ‫לשמור כל מה שתרצו‪ :‬מחשבות‪ ,‬אימיילים‪ ,‬קבצים‪ ,‬תקצירי‬ ‫פגישות וכו’‪.‬‬ ‫אם תחפשו באינטרנט‪ ,‬תמצאו עולם שלם של גישות‪ ,‬ספרים‬ ‫ואתרים על כל אחד מהמושגים הנ”ל‪ .‬רק אל תבזבזו יותר מדי זמן‬ ‫על “ניהול זמן”‪...‬‬ ‫משה ריבל‬ ‫הזמני (הוקרא בסדר ט”ּו בשבט)‬ ‫לשטח ישר ומאבד כל זכר לכרם שהיה‬ ‫וסיכוי לכרם שיהיה‪ .‬היא צפתה במערבל‬ ‫הבטון שיצק את קומת האפס שלנו ושל‬ ‫כל הבתים מסביב‪ ,‬הלבינה מטיח ואיבדה‬ ‫את העלים בחורף‪ ,‬אבל שבה והפכה ירוקה‬ ‫באביב‪ .‬כמו אומרת‪“ :‬הייתי כאן לפניך‬ ‫ואמות אחריך”‪.‬‬ ‫בשדה שממש מאחורי הוואדי הוריקו‬ ‫בשמחה רבה שיבולים בכל חורף‪ ,‬ולא ניתן‬ ‫היה לראות עד סופו של השדה הירוק‪.‬‬ ‫באביב היה כל כך פשוט‬ ‫לעבור את ערוץ הנחל היבש‬ ‫ולהסיע באופניים את הילדים‬ ‫לתוך אינסוף הזהוב הזה‪,‬‬ ‫עד לכרמים של ארקין ועד‬ ‫למסילת הרכבת‪ .‬נוף זמני‪.‬‬ ‫השדה נחרש בפעם האחרונה‬ ‫ובמקום‬ ‫שנתיים‬ ‫לפני‬ ‫שיבולים צמחו בו בעליזות‬ ‫בתי השכונה החדשה‪1,600 .‬‬ ‫יחידות דיור ֶשעֹונות לשמות‬ ‫מתוקים כמו “אל מול‬ ‫הכרמים” (זיכרונם לברכה)‪,‬‬ ‫“בין שני נחלים” (מזוהמים‬ ‫משאריות בנייה)‪“ ,‬מדורגי‬ ‫הברון” (המתהפך בקברו) ועוד ועוד‪.‬‬ ‫את הביטוי הנורא “אסון אקולוגי”‪ ,‬שהוא‬ ‫תוצאת התהליך המהיר של שריפה‬ ‫מחליפים בתהליך האיטי ביטויים מכובסים‬ ‫והדורים מאוד כמו “תנופת בנייה”‪,‬‬ ‫“התרחבות היישוב”‪ ,‬וגם שירים נכתבו לו‪:‬‬ ‫“נלבישך ׂשלמת בטון ומלט”‪.‬‬ ‫ואתם תגידו הינה עוד רומנטיקן חסר‬ ‫תקנה‪ ,‬בורגני עצוב עם קומפוסטר כעלה‬ ‫תאנה בחצר‪ ,‬שאוכל מזון אורגני ודורס‬ ‫כרמים‪ ,‬בא לספר לנו על אובדנו של הטבע‪,‬‬ ‫מצייר לנו נוף שהולך לאיבוד ומוכר לנו‬ ‫עצב מכובס שהוא עצמו יצר‪.‬‬ ‫בסיפור הזה אין אשמים‪ ,‬אין טוב ורע‬ ‫מוחלטים‪ ,‬אבל יש קונפליקט‪ ,‬שהוא דרכו‬ ‫של העולם הזה‪ .‬מחיר הבנייה יהיה תמיד‬ ‫אובדן הנוף‪ ,‬ומחיר אובדן הנוף יהיה תמיד‬ ‫קצת עצוב‪ .‬רומנטיקנים שרוצים לגור‬ ‫על גדת נחל אל מול הנוף‪ ,‬צריכים להיות‬ ‫מודעים לכך שמהר מאוד הם לא יישארו‬ ‫לבד‪ ,‬כי יש אחרים שרוצים גם הם להיות‬ ‫רומנטיקנים ולגור אל מול הנוף‪ ,‬והתוצאה‬ ‫היא שהנוף הוא של בתים ושל רומנטיקנים‪.‬‬ ‫ולמי שחיכה למוסר השכל בסיפור הזה‪,‬‬ ‫אני אומר‪ ,‬אל תהיה רומנטיקן‪ ,‬ולא לכל‬ ‫הסיפורים יש מוסר השכל ‪ -‬או שכן‪.‬‬ ‫טל גינוסר‬ ‫ברכות‬ ‫לשרון ומשה מאיר‬ ‫להולדת הבת‬ ‫לאפרת וירון וייס‬ ‫להולדת הבת‬ ‫פרשת השבוע למשפחה‬ ‫השבת היא עוד אחת מהשבתות בהן‬ ‫אנחנו קוראים שתי פרשות יחד ‪ -‬פרשות‬ ‫“ויקהל” ו”פקודי” ‪ -‬ובכך אנחנו מסיימים‬ ‫לקרוא את החומש השני בתורה‪ ,‬חומש‬ ‫שמות‪ .‬שתי הפרשות עוסקות באופן‬ ‫כללי באותו נושא בו עסקו רוב הפרשות‬ ‫האחרונות אותן קראנו‪ :‬בניית המשכן‪,‬‬ ‫יצירת כליו‪ ,‬והכנת בגדי הכוהן הגדול‬ ‫ובגדי הכוהנים “הפשוטים”‪ ,‬כאשר בסיומה‬ ‫של פרשת “פקודי” ממש מוקם המשכן‪,‬‬ ‫מכניסים אליו את כל הכלים (המנורה‪,‬‬ ‫השולחן‪ ,‬כיור הנחושת‪ ,‬המזבחות‪ ,‬ארון‬ ‫הברית והכרובים ועוד‪ ,)...‬ובסופו של דבר‬ ‫“כבֹוד ה’ ָמ ֵלא ֶאת ַה ִּמ ְׁש ָּכן” (שמות מ לד)‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ולא סתם הוקדשו לסיפור הכנת ובניית‬ ‫המשכן וכליו כל כך הרבה פרשות‪ .‬מדובר‬ ‫היה בפרויקט רציני ביותר‪ ,‬הן מבחינת‬ ‫חשיבותו הרוחנית והדתית והן מבחינת‬ ‫מורכבות הביצוע שהוא דרש‪ .‬ומי היה‬ ‫מופקד על כל המשימה? ברור שמשה‬ ‫היה המפקח הכללי‪ ,‬זה שקיבל את כל‬ ‫ההנחיות מאלוהים וזה שבסופו של דבר‬ ‫היה אחראי על התוצאה הסופית‪ .‬אבל‬ ‫מי שבפועל עסק בבנייה עצמה היה רב‬ ‫האמן בצלאל בן‪-‬אּורי בן‪-‬חור למטה‬ ‫יהודה‪( .‬הידעתם? בית הספר הראשון‬ ‫לאמנות‪ ,‬שעדיין נחשב לאחד מבתי הספר‬ ‫המובילים בארץ‪ ,‬נקרא “בצלאל”‪ ,‬על שם‬ ‫אותו אמן שבנה את המשכן בפרשתנו!)‬ ‫בצלאל הנ”ל היה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬דמות‬ ‫רּוח‬ ‫מאוד מעניינת ורבגונית‪“ :‬וַ יְ ַמ ֵּלא אֹתֹו ַ‬ ‫ֹלהים‪ְּ ,‬ב ָח ְכ ָמה‪ִּ ,‬ב ְתבּונָ ה ְּוב ַד ַעת ְּוב ָכל‪-‬‬ ‫ֱא ִ‬ ‫אכה; וְ ַל ְחׁשֹב ַמ ֲח ָׁשבֹת‪ַ ,‬ל ֲעׂשֹת ַּבּזָ ָהב‬ ‫ְמ ָל ָ‬ ‫ּובַּכֶסֶף ּובַ ְּנחֹׁשֶת; ַּוב ֲחר ֶֹׁשת ֶא ֶבן‪ַּ ...‬וב ֲחר ֶֹׁשת‬ ‫אכת ַמ ֲח ָׁש ֶבת; ְּולהֹורֹת‬ ‫ֵעץ‪ַ ,‬ל ֲעׂשֹות ְּב ָכל ְמ ֶל ֶ‬ ‫נָ ַתן ְּב ִלּבֹו‪( ”...‬שמות לה לא‪-‬לד)‪ .‬המדובר‬ ‫היה באדם יצירתי‪ ,‬מוכשר ביותר בכל סוגי‬ ‫האמנויות השונות‪ ,‬חכם ביותר ובנוסף גם‬ ‫בעל יכולת הוראה טובה‪ ,‬תכונה חשובה‬ ‫כאשר צריך להנחות כל כך הרבה בנאים‬ ‫ובעלי מקצוע מה בדיוק עליהם לעשות‪.‬‬ ‫אבל אם ניזכר בפרשת “תרומה”‪ ,‬אותה‬ ‫קראנו לפני מספר שבתות‪ ,‬אפשר בקלות‬ ‫לראות שבצלאל קיבל הוראות עבודה‬ ‫מאוד מאוד ברורות‪ .‬כל מילימטר של קרש‬ ‫היה מתוכנן‪ ,‬ובעצם‪ ,‬לבצלאל לא היה‬ ‫מקום לגלות יצירתיות כלשהי בתהליך‬ ‫בניית המשכן‪ .‬הוא קיבל תוכניות עבודה‬ ‫מדוקדקות ביותר‪ ,‬ותפקידו היה לבצע‬ ‫אותן ככתבן וכלשונן‪ .‬אז למה היה צריך‬ ‫אמן כזה גדול בשביל לבנות את המשכן?‬ ‫היה צריך לקחת מנהל עבודה טוב‪ ,‬פדנט‪,‬‬ ‫קפדן‪ ,‬כזה שעומד בלוחות הזמנים ושיסיר‬ ‫את הלוט מעל המשכן ביום המיועד‪ .‬אני‬ ‫ממש יכולה לשמוע את בצלאל האמן רוטן‬ ‫מתחת לזקן (הצרפתי‪ ,‬מן הסתם‪“ :)...‬מה זה‪,‬‬ ‫לא מעריכים פה אמנות? לא נותנים כבוד‬ ‫ליצירתיות של האמן? מה הם חושבים‬ ‫יהדות פלורליסטית‬ ‫“גוונים”‬ ‫תוכנית לקידום פלורליזם יהודי בישראל‪.‬‬ ‫זוהי תכנית שהוקמה על ידי העמותה‬ ‫הישראלית של הפדרציה היהודית של‬ ‫סן‪-‬פרנסיסקו ומטרתה ליצור למשתתפים‬ ‫סביבה לימודית המחויבת לערכי היסוד‬ ‫של יהדות‪ ,‬ציונות ודמוקרטיה‪ ,‬והמתנהלת‬ ‫באמצעות דיאלוג פתוח‪ ,‬המושתת על‬ ‫פלורליזם‪ ,‬כבוד הדדי ועידוד של ריבוי‬ ‫דעות‪ .‬בקהילתנו מספר בוגרי התוכנית‬ ‫המדווחים על כיף גדול מן התוכנית‪,‬‬ ‫היכרות עם המרחב הענק של עשייה‬ ‫יהודית בכל המגזרים ו”שיגעון” של נסיעה‬ ‫לסן‪-‬פרנסיסקו‪ .‬מפגש שיח שהתקיים‬ ‫בעבר לחברי קבוצת המפגש לווה על ידי‬ ‫אפרת נצר‪-‬ויס בוגרת התוכנית וחברת‬ ‫הקהילה‪.‬‬ ‫גמילות חסדים‬ ‫“על שלושה דברים העולם עומד‪ ,‬על‬ ‫התורה‪ ,‬ועל העבודה‪ ,‬ועל גמילות החסדים”‬ ‫(מסכת אבות פרק א ‪ .)2‬אחת מפניה‬ ‫היפות של הערבות ההדדית היהודית‪ ,‬ולא‬ ‫בכדי זהו המשפט השני שמופיע במסכת‬ ‫הראשונה של המשנה – מסכת אבות‪.‬‬ ‫מהי גמילות חסדים? עשייה שלא על מנת‬ ‫לקבל פרס‪ .‬העשייה יכולה לבוא לידי ביטוי‬ ‫ברכוש‪ ,‬במזון או בזמן‪ .‬הביטוי גמ”ח מבטא‬ ‫מפעלי צדקה האוספים כסף או תרומות‬ ‫למען מטרות מסוימות‪ ,‬לא רק עבור ציבור‬ ‫מעוט יכולת‪ .‬מוסדות גמ”ח רבים מצויים‬ ‫ביהדות החרדית‪ .‬הגמ”חים דואגים לכל‬ ‫רגע במעגל החיים‪ ,‬החל בציוד לתינוקות‪,‬‬ ‫שמלות כלה‪ ,‬וכלה בסיוע בעת מחלה‪.‬‬ ‫רשימה מפורטת נמצאת באתר “גמחנט”‬ ‫‪http://gmachnet.co.il/.‬‬ ‫כמה גמח”ים שמצאתי עוררו בי חיוך קל‪:‬‬ ‫גמ”ח שמלות כלה צנועות (לעומת גמ”ח‬ ‫פרחות?); גמ”ח חלב‪-‬אם‪,‬‬ ‫שמלות כלה ֵ‬ ‫ואם אין גמ”ח “מטרנה”; גמ”ח השכמה‬ ‫לתפילה; וגמ”ח לברגי משקפיים – ואם‬ ‫הצלחתם לקרוא משפט זה‪ ,‬נראה שלא‬ ‫איבדתם בורג‪...‬‬ ‫ויקהל פקודי‬ ‫להם‪ ,‬שאני אמן בהזמנה?!”‬ ‫הסתירה הזו בין הצורך לעבוד בתוך‬ ‫מסגרת של כללים ברורים ואפילו נוקשים‪,‬‬ ‫ובין הרצון להביא לידי ביטוי את היצירתיות‬ ‫ואת הייחודיות שלנו כפרטים היא סתירה‬ ‫שמלווה אותנו כבני אדם בתחומי חיים‬ ‫רבים‪ .‬החל מכל אדם דתי שעומד בתפילה‬ ‫מול בוראו‪ ,‬ומצד אחד נדרש להגיד טקסט‬ ‫קבוע ומוכתב מראש‪ ,‬אבל מצד שני רוצה‬ ‫להביא את עצמו ואת משאלותיו לידי ביטוי‪,‬‬ ‫וכלה בכל אדם ‪ -‬ילד או מבוגר ‪ -‬שצריך‬ ‫ללמוד להסתדר בתוך מסגרת כלשהי ‪-‬‬ ‫בית הספר‪ ,‬הצבא‪ ,‬מקום העבודה ‪ -‬אך‬ ‫תוך כדי כך להביא את עצמו לידי ביטוי‬ ‫ולהיות ייחודי ומיוחד‪ .‬כולנו מתמודדים עם‬ ‫אותו אתגר עימו התמודד בצלאל‪ ,‬ולא‬ ‫תמיד באותה הצלחה‪ .‬דומה שזה היה סוד‬ ‫גדולתו של בצלאל‪ :‬הוא היה אמנם אמן‬ ‫גדול ומבריק‪ ,‬אך ידע גם להתאים את רוחו‬ ‫המפעמת ואת היצירתיות הפורצת שלו‬ ‫אל תוך הגבולות שהוצבו לו‪ ,‬ולבצע את‬ ‫המשימה המוגדרת על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מדובר באדם שיכול להוות מודל‬ ‫לכולנו ‪ -‬אפילו לאלה מבינינו שלא ממש‬ ‫חזקים באמנות‪...‬‬ ‫חזק חזק ונתחזק!‬ ‫אפרת שפירא רוזנברג‬ ‫האות גימל‬ ‫“גשר”‬ ‫שהוקמה‬ ‫עמותה‬ ‫כארבעים‬ ‫לפני‬ ‫שנה אשר הגדירה את מטרתה ככפולה‪:‬‬ ‫מצד אחד לגשר על הפער ההולך וגדל‬ ‫בין דתיים לחילוניים‪ ,‬ומצד שני לעצב‬ ‫חברה המושתתת על ערכים יהודיים‬ ‫משותפים‪ .‬העמותה פועלת בדרכים רבות‬ ‫ומיוחדות בכדי לקיים דו‪-‬שיח זה‪ .‬קהיתלנו‬ ‫זכתה להיות הקהילה העירונית הראשונה‬ ‫שנתמכה על ידי “גשר”‪ ,‬תמיכה שלוותה‬ ‫בפעילויות כגון “גשר לסרט” ‪ -‬הקרנות‬ ‫סרטים וסדנת דיון‪ ,‬קורס מנחי בתי מדרש‬ ‫– ליב”ה – לומדים יהדות במקומות העבודה‬ ‫והקהילה‪ .‬אחד המפעלים המעניינים של‬ ‫העמותה הינו האתר “מקרא גשר”‪ ,‬בו ניתן‬ ‫ללמוד רבות על גיבורי התנ”ך‪ ,‬ובו שילוב‬ ‫של מקורות היסטוריים שונים‪ ,‬מקורות של‬ ‫ניבים לשוניים‪ ,‬ואמנות הקשורה לפרק‬ ‫המסוים‪.‬‬ ‫ליאת יוספסברג בן‪-‬יהושע‬ ‫מהפכנים יהודים‬ ‫רש”י ‪ -‬רבי שלמה יצחקי (‪- )1040-1105‬‬ ‫היה אחד הפרשנים החשובים של המקרא‬ ‫וגדול פרשני התלמוד‪ .‬רש”י נולד ופעל‬ ‫בעיר טרואה‪ ,‬באזור שמפיין שבצרפת‬ ‫והתפרנס כנראה מגידול כרמים ליין‪ .‬את‬ ‫עיקר השכלתו בתחומי היהדות קיבל‬ ‫בישיבות גרמניה‪ .‬נוסף על רוחב ידיעותיו‬ ‫וגדולתו ביהדות היה רש”י “איש העולם‬ ‫הגדול”‪ :‬הוא שלט בכמה שפות והיה‬ ‫בעל ידע רב בתחומי החקלאות‪ ,‬המסחר‬ ‫ומלאכות שונות‪ .‬רש”י קשר קשרים גם עם‬ ‫קהילות היהודים באשכנז וגם עם סביבתו‬ ‫הנוצרית ‪ -‬עם שליטים‪ ,‬סוחרים ואנשי דת‬ ‫נוצריים‪.‬‬ ‫במציאּות של תקופתו ניתן לתאר כמה‬ ‫מחידושיו של רש”י מבחינה חינוכית‬ ‫ומבחינה תרבותית כמהפכה‪ .‬התחום‬ ‫החשוב ביותר בחדשנות של רש”י הוא‬ ‫עידוד התלמידים ליצור‪ .‬בבית מדרשו‬ ‫הייתה פריחה חסרת תקדים‪ ,‬הן בריבוי‬ ‫החכמים שעסקו בכתיבה‪ ,‬הן בכמות‬ ‫הגדולה של יצירתם הספרותית והן‬ ‫ברבגוניותה של היצירה‪ .‬תלמידיו אכן‬ ‫מזכירים אותו כמי שנשא ונתן עימהם בעת‬ ‫כתיבת חיבוריהם‪.‬‬ ‫תחום אחר הוא הפתיחות הגדולה שבה‬ ‫התאפיין בית מדרשו‪ .‬רש”י פתח את כל‬ ‫הדלתות והחלונות של בית מדרשו לכל‬ ‫המרכזים היהודיים‪ .‬הוא נכון היה לקבל‬ ‫מסורות ומורשות פרשניות מחכמי גרמניה‪,‬‬ ‫ספרד‪ ,‬ביזנטיון‪ ,‬פרובנס‪ ,‬איטליה‪ ,‬וכמובן‬ ‫מחכמי בבל וארץ‪-‬ישראל‪ .‬לא היה איש‬ ‫לפניו שעשה כן‪ .‬פן נוסף לפתיחות זו הוא‬ ‫חופש הפולמוס‪ ,‬הביקורתיות והחתירה‬ ‫לאמת‪ .‬רש”י חינך את תלמידיו לחתור‬ ‫לאמת בכל מחיר‪ ,‬מבלי להסס לחלוק על‬ ‫רבותיהם (ואכן‪ ,‬אנו מוצאים אותם חולקים‬ ‫על רש”י עצמו ביצירותיהם)‪.‬‬ ‫קלישאות‬ ‫לפני מספר שנים הצטרפתי לוועד‬ ‫העמותה שלנו‪ ,‬חדור התלהבות ורצון‬ ‫לעזור‪ .‬במהירות רבה מאוד‪ ,‬אחרי פגישה‬ ‫או שתיים‪ ,‬נוצרו בוועד מחנות שנלחמו זה‬ ‫בזה בשצף קצף‪ .‬התנגשנו בחמת זעם‪,‬‬ ‫העלבנו ונעלבנו‪ ,‬ובסיכומה של השנה‪,‬‬ ‫אני לא חושב שתרמתי רבות לקהילה‪,‬‬ ‫אך הפסקתי לדבר עם כמה אנשים שעד‬ ‫אותה שנה היו ידידיי‪ .‬עם חלק מהאנשים‬ ‫נדרשו חודשים רבים ואף שנים כדי לשקם‬ ‫את היחסים ועם כמה עד היום אני לא‬ ‫ממש מדבר‪.‬‬ ‫יש כמה נקודות מדהימות בסיפור שלפנינו‪:‬‬ ‫א) בסך הכול היינו אנשים מאוד דומים‬ ‫מכל הבחינות‪ .‬החלוקה למחנות לא‬ ‫רש”י‬ ‫תחום נוסף הוא יחסו‬ ‫אל המנהג‪ .‬מידת‬ ‫כפיפותו של רש”י‬ ‫הייתה‬ ‫למנהג‬ ‫בהרבה‬ ‫קטנה‬ ‫מזו של חכמי‬ ‫גרמניה בזמנו‪ .‬על‬ ‫אף הכבוד הגדול‬ ‫הגדולה‬ ‫והחיבה‬ ‫שרחש רש”י למנהגים‬ ‫הקדומים‪ ,‬הוא לא היסס‬ ‫לשנותם כאשר הם לא הלמו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬את‬ ‫העולה מהתלמוד הבבלי‪.‬‬ ‫פן מהפכני אחר הטמון ביצירתו הספרותית‬ ‫של רש”י‪ ,‬הוא מערכת מגובשת של‬ ‫אידיאות‪ ,‬השקפות עולם‪ ,‬המשולבות‬ ‫ומפוזרות בפירושיו למקרא ולתלמוד‪ .‬לא‬ ‫נמצא אף חכם יהודי אחר באירופה לפני‬ ‫רש”י‪ ,‬שניתן לייחס לו משנה אידיאית‬ ‫מגובשת כזו‪.‬‬ ‫הפירוש השיטתי שכתב למקרא מהווה‬ ‫חידוש מהפכני אחר‪ ,‬לראשונה על אדמת‬ ‫אירופה הנוצרית (בארצות האסלאם‬ ‫הקדימֹו רב סעדיה גאון)‪ .‬בפירושו של רש”י‬ ‫יש שילוב של פשט ודרש בהיקף נרחב‪,‬‬ ‫והוא כולל ארבעה מרכיבים‪ :‬פרשנות‪ ,‬עולם‬ ‫של אידיאות‪ ,‬מגמות חינוכיות ופולמוס עם‬ ‫הסביבה הנוצרית‪.‬‬ ‫פולמוס זה עם הסביבה הנוצרית הינו‬ ‫מהפכה בפני עצמה‪ .‬הוא החכם היהודי‬ ‫הראשון באירופה שיצירתו הושפעה רבות‬ ‫מהפולמוס הזה‪ .‬רבים מדברי הפולמוס‬ ‫הללו הם סמויים וקשה לגלותם במהדורות‬ ‫הנדפסות של פירושי רש”י‪ ,‬בשל מעשי‬ ‫הצנזורה הנוצרית‪ ,‬ורק בכתבי יד ניתן‬ ‫לגלותם‪.‬‬ ‫גם בתחומים חברתיים אחרים בולטת‬ ‫פעילותו החדשנית של רש”י‪,‬‬ ‫אשר לא היסס להתמודד‬ ‫עם הבעיות הבוערות‬ ‫של החברה היהודית‬ ‫באותה תקופה‪ .‬הוא‬ ‫פעל לשיפור מעמדן‬ ‫של הנשים‪ ,‬כתב בשבח‬ ‫האישה והחמיר מאוד‬ ‫עם גברים ובעלים שביטלו‬ ‫הבטחת אירוסין‪ ,‬תבעו‬ ‫גירושין ללא הצדקה או התחמקו‬ ‫מתשלום לגרושותיהם‪ .‬רש”י‪ ,‬שהיה ידוע‬ ‫כאוהב שלום ורודף שלום‪ ,‬גילה יחס מקל‬ ‫ואוהד לאותם יהודים שהתנצרו באופן זמני‬ ‫בלחץ הנסיבות‪ ,‬וביקשו לאחר מכן לחזור‬ ‫ליהדותם‪.‬‬ ‫חידושיו המהפכניים של רש”י הטביעו‬ ‫חותם עמוק על לימוד התורה באירופה‬ ‫בכלל ובצרפת בפרט‪ .‬אין לתאר את‬ ‫התפתחות תנועת בעלי התוספות בצרפת‪,‬‬ ‫בגרמניה ובאנגליה‪ ,‬בלא פעולתו של רש”י‪.‬‬ ‫הוא עיצב את לימוד התורה בעולם היהודי‬ ‫לדורות‪ .‬לא ניתן לתאר את לימוד התלמוד‪,‬‬ ‫את פרשנותו ואת ספרות ההלכה בכללותה‬ ‫בקהילות אשכנז‪ ...‬בלא פירושו של רש”י‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬מאז המהדורה המודפסת הראשונה‬ ‫של התלמוד בשלמותו‪ ,‬מהווה פירוש רש”י‬ ‫חלק בלתי נפרד מדף התלמוד ומלימודו‪.‬‬ ‫במסכת עירובין (יג‪ ,‬ע”ב) נאמר‪“ :‬מפני‬ ‫מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן?‬ ‫מפני שנוחין ועלובין היו‪ ,‬ושונין דבריהם‬ ‫ודברי בית שמאי‪ ,‬ולא עוד אלא שמקדמין‬ ‫דברי בית שמאי לדבריהן”‪ .‬ייתכן שהענווה‬ ‫היתרה של רש”י ורדיפת האמת הם שהקנו‬ ‫לו את הבכורה לדורות‪ .‬רש”י נפטר בגיל‬ ‫שישים וחמש ומקום קבורתו לא נודע‪.‬‬ ‫אלי רבל‬ ‫“מחלוקת לשם שמים”‬ ‫הייתה על בסיס של חילונים מול דתיים‪,‬‬ ‫או נשים מול גברים‪ ,‬ולא ברור מה מקור‬ ‫החלוקה הדיכוטומית למחנות‪ .‬ב) כולנו היינו‬ ‫מתנדבים‪ ,‬שלא קיבלו שום תגמול עבור‬ ‫שירותם‪ .‬עשינו הכול מתוך מה שנראה לנו‬ ‫אז כדאגה כנה ואמיתית לקהילה ונאבקנו‬ ‫על נושאים שנראו לנו חשובים‪ .‬ג) לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬אף אדם מחוץ לוועד לא היה מודע‬ ‫לכך שיש איזושהי בעיה בוועד או בקהילה‪,‬‬ ‫וודאי לא כזו ששווה את להט היצרים שלנו‪.‬‬ ‫ד) כחלוף מספר שנים מועט יחסית‪ ,‬אני‬ ‫באמת ובתמים כבר לא זוכר בדיוק על מה‬ ‫היו המחלוקות‪.‬‬ ‫האם יש מוסר השכל לאנקדוטה הלא‬ ‫חביבה הזו? אולי שכדאי ללמוד שמה‬ ‫שמפעיל אותי ואחרים אינו רק אידיאליזם‬ ‫צרוף‪ ,‬אלא גם מנגנונים פסיכולוגיים‪,‬‬ ‫אבולוציוניים לא לגמרי נשלטים‪ ,‬שגורמים‬ ‫לנו לרצות להצטרף לקבוצה אחת שאיתה‬ ‫אנו מרגישים טובים או מקובלים‪ ,‬והדרך‬ ‫שהקבוצה כולה מרגישה שווה ובעלת ערך‬ ‫היא על ידי הנגדה לקבוצה אחרת‪ ,‬קבוצה‬ ‫שעליה אנו משליכים את כל הרגשות‬ ‫השליליים שלנו‪ ,‬ושמחזיקה בעינינו את‬ ‫כל הדברים הלא טובים שהם שלנו בעצם‪.‬‬ ‫ואולי שלפעמים כדאי לתפוס מרחק‬ ‫מהמחלוקת ולהבין שבראיית‪-‬על היא לא‬ ‫הרת גורל עד כדי כך‪.‬‬ ‫ואם ארחיק את עדותי‪ ,‬כשאני מסתכל על‬ ‫המתרחש בציבוריות הישראלית ורואה את‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫משפחה מבוקשת‬ ‫משפחת טרואן‬ ‫סוזן‪ ,‬אהרון‪ ,‬גבריאלה (‪ )5.5‬גן “רימון”‪ ,‬רפאל (‪“ )3.5‬אגדת גן”‬ ‫סוזן נולדה בניו‪-‬ג’רזי וגדלה בבוסטון‪ .‬למדה בבית ספר יהודי קונסרבטיבי ובתיכון‬ ‫“פרוזדור” של המכללה העברית של בוסטון – אחד המוסדות המשמעותיים ביותר של‬ ‫יהדות ארצות הברית‪ .‬עשתה תואר ראשון במתמטיקה ועבדה בחברות סטארט‪-‬אפ‪.‬‬ ‫עברה ל”מייקרוסופט” (“ליותר מדי שנים”)‪ ,‬עד שעזבה את ההייטק לטובת הקמה וניהול‬ ‫של מערכות מידע בעמותות חברתיות‪ .‬עלתה לארץ לפני שנה וחצי ועדיין מסתגלת‬ ‫(“יש יתרונות ויש אתגרים‪ .‬בגדול החוויה חיובית לגלות את החיים בארץ”)‪ .‬אהרון גם‬ ‫הוא יליד ארה”ב‪ :‬נולד בשיקגו וכעבור שבוע עברה המשפחה למיזורי‪ .‬כשהיה בן שמונה‬ ‫עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בעומר‪ .‬למד בתיכון בארץ ובחו”ל וסיים בבית ספר‬ ‫מקיף בבאר‪-‬שבע‪ .‬שירת שבע שנים בצה”ל‪ .‬עשה תואר ראשון בביולוגיה עם התמקדות‬ ‫בנוירו‪-‬ביולוגיה (“ומעט פילוסופיה”)‪ ,‬מתוך רצון להבין את מהות הזיכרון ומקומו בזהות‬ ‫האישית‪ .‬בגיל עשרים ותשע התחיל דוקטורט באוקספורד ולאחריו כמעט עשור‬ ‫כפוסט‪-‬דוקטורנט וחבר סגל באוניברסיטת ‪ Tufts‬בבוסטון‪ .‬חזר להקים מעבדה למדעי‬ ‫התזונה וחקר המוח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות‪.‬‬ ‫היכרות‪ :‬מכר משותף הכיר ביניהם בבוסטון‪ .‬מהר מאוד גילו שזה “בשערט” (=”נועד‬ ‫להיות”) – הסתבר שנפגשו כבר בילדותם במחנה קיץ יהודי‪ ,‬אפילו מצאו תמונה בה הם‬ ‫מצולמים יחד‪ .‬שמות הילדים‪ :‬שני מלאכים קטנים‪ .‬גבריאלה וידה (“חיה” בלדינו על‬ ‫הסבתא‪-‬ר ְּב ָתא של סוזן) – נראתה חזקה וגיבורה (וגם בהשראת השיר “גבריאלה”‬ ‫ַ‬ ‫שם‬ ‫של יעל לוי)‪ .‬רפאל – על שם הסבא האהוב של סוזן‪ .‬איך הגעתם ל”קשת”‪/‬למזכרת‬ ‫בתיה? הגיעו למזכרת בתיה כי חיפשו מקום קרוב לפקולטה‪ .‬שניהם גדלו על יהדות‬ ‫פלורליסטית‪ ,‬המשלבת לימודי קודש ולימודי חול‪ .‬התקשו להכניס את עצמם להגדרה‬ ‫של מפגש או תפילה ולכן הצטרפו ל”קשת” רק השנה‪ :‬נרשמו לקבוצת מפגש‪ ,‬למרות שעדיין קשה להם עם ההגדרות‪ .‬השבת שלי‪ :‬קבלת‬ ‫שבת בשירה‪ ,‬באפיית חלות‪ ,‬שבת מסורתית‪ .‬לא רואים טלוויזיה‪ ,‬לא מבשלים‪ ,‬לא עושים קניות‪ .‬נוסעים בשבת למטרות נופש ומנוחה וביקור‬ ‫משפחה וחברים‪ .‬תחביבים‪ :‬רוכבים על אופניים כל המשפחה יחד‪ ,‬מטיילים‪ .‬אהרון אוהב לצלם ולבשל‪ .‬בעבר היה מנגן בחצוצרה ומגלף‬ ‫בעץ‪ .‬בילוי זוגי‪ :‬מקריאים אחד לשני‪ ,‬מ”פו הדוב” ועד ה”ניו‪-‬יורקר”‪ .‬חלומות לעתיד‪ :‬להמשיך ולחיות יחד חיים בעלי משמעות‪ .‬גיבורי‬ ‫ילדות‪ :‬סוזן‪ Wonderwoman :‬אהרון‪ - Speedracer :‬דמות מצוירת של נהג מכוניות מרוץ‪ .‬בגיל שש עבר למיתולוגיה היוונית‪ ,‬לאודיסיאוס‪.‬‬ ‫חוויה משמעותית‪ :‬אהרון‪ :‬השירות בצה”ל היווה הזדמנות מכוננת לקחת אחריות ולהשפיע‪“ .‬כמו כן‪ ,‬נתן לי תחושה של השתלבות‬ ‫ב’ישראליות’ באופן מלא‪ .‬גדלתי בחברה מאוד מתייגת ותמיד הייתי ה’אמריקני’”‪ .‬מה המשפט שאתם אומרים הכי הרבה פעמים ביום?‬ ‫כשרפאל נולד סוזן הייתה בטוחה שהמילים הראשונות שלו יהיו‪“ :‬רק רגע‪ ”...‬המלצה‪ :‬אהרון‪“ :‬הטבלה המחזורית” של פרימו לוי‪ ,‬ושלושים‬ ‫דקות של פעילות מתונה ביום (וזו עצה מפרופסור)‪ .‬סוזן‪“ :‬מרי פופינס”‪ .‬מסר לאומה‪ :‬סוזן‪ .Slow down :‬אהרון‪Be grateful. :‬‬ ‫ראש בראש שלומי שבת או שלומי שבן? רפאל מחליט על המוזיקה בבית וכרגע “ממבו איטליאנו” הוא השיר המושמע ביותר‪ .‬ז’אן קלוד‬ ‫ואן דאם או ז’אן לוק גודאר? שניהם‪ :‬ואן דאם‪ ,‬ועדיף אפילו ג’קי צ’אן‪ .‬אנטריקוט או ירקות? סוזן‪ :‬ירקות‪ .‬אהרון‪ :‬בשר עם יין אדום “פוליפנולים‬ ‫ונוגדי חמצון”‪“ .‬מקור ראשון” או “הארץ”? סוזן‪“ :‬ניו‪-‬יורק טיימס”‪ .‬אהרון‪“ :‬ודברת בם”‪ .‬מדורת ל”’ג בעומר או בתי מדרש? שניהם‪ :‬בתי מדרש‪.‬‬ ‫בוב דילן או בוב הבנאי? רפאל מחליט‪ :‬בוב הבנאי‪.‬‬ ‫המעוניינים להתראיין למשפחה מבוקשת מוזמנים לפנות לליאת ואורי נוי ‪ [email protected]‬או ללילך ענתי ‪[email protected]‬‬ ‫קלישאות ‪ -‬המשך מהעמוד הקודם‬ ‫המאבק האידיאולוגי הטהור על‪ :‬מגרון‪/‬‬ ‫הדרת נשים‪/‬לימוד תורה‪/‬בית המשפט‬ ‫העליון‪/‬זכויות הפלשתינאים (ועוד ועוד)‪,‬‬ ‫ואת האנרגיה הנפשית הרבה המושקעת‬ ‫בכך‪ ,‬אינני מפקפק בכנותם ויושרם של‬ ‫הדוברים‪ ,‬אולם אני גם שואל את עצמי‬ ‫את השאלות ששאלתי לעיל‪ )1 .‬מה הרווח‬ ‫הפסיכולוגי שמפיקים מכך הדוברים?‬ ‫לדוגמה‪ ,‬גם אם נסכים שצריך להיאבק‬ ‫על זכותם של מהגרי העבודה הלא חוקיים‬ ‫להישאר בישראל‪ ,‬מדוע הדובר בוחר‬ ‫לתמוך במאבק אידיאולוגי זה ולא באחר?‬ ‫‪ )2‬האם יש פרספקטיבה נכונה למאבק?‬ ‫לדוגמה‪ ,‬גם אם נסכים שזכותנו על כל‬ ‫סנטימטר של ארץ ישראל (או שלא)‪ ,‬האם‬ ‫בראיית‪-‬על‪ ,‬קיומם של מספר מבנים‬ ‫על גבעה זו או אחרת מצדיק את הזעם‬ ‫הקדוש שהצדדים משקיעים במאבק זה?‬ ‫ישי להמן‬ ‫הנסיך הקטן חזר אלינו‬ ‫לפני סיום‬ ‫“תגיד‪ ”,‬פנה אליי הנסיך הקטן‪“ ,‬אתה כותב‬ ‫את השיחות שלנו?”‬ ‫“לפעמים‪ .‬אני פשוט לא רוצה לשכוח‪”,‬‬ ‫עניתי‪.‬‬ ‫“ואתה מפרסם אותן?” שאל‪.‬‬ ‫הרגשתי שסומק הולך וממלא את לחיי‪.‬‬ ‫“מפרסם?” אמרתי בעיקר כדי להרוויח‬ ‫זמן‪“ ,‬לא ממש מפרסם‪ ,‬אני רק כותב את‬ ‫מקצתן בעיתון הקהילה שלנו במושבה”‪.‬‬ ‫“למה בעצם אתה עושה את זה?”‬ ‫חשתי ממש שלא בנוח‪ .‬הייתי צריך‬ ‫להתייעץ איתו מראש‪.‬‬ ‫“חשבתי שזה יכול לעניין אחרים‪ ”,‬השבתי‪.‬‬ ‫“למה שדברים פנימיים ואישיים יעניינו‬ ‫אחרים?” הקשה הנסיך הקטן‪ .‬ניכר‬ ‫שהעיתונות הצהובה טרם הגיעה לכוכב‬ ‫‪216‬ב’‪.‬‬ ‫“אתה צודק‪ ”,‬הודיתי‪“ .‬אולי המחשבות‬ ‫והתהיות שלנו עלינו ועל הסובב אותנו‪,‬‬ ‫אנשים ונוף – לא נוגעות להמונים‪ .‬אבל‬ ‫בכל זאת‪ ,‬אלו עניינים טבעיים כל כך!‬ ‫ודאי ישנם מתעניינים‪ ,‬אינך חושב?”‬ ‫“אולי‪ ”,‬השיב‪“ ,‬אבל אתה יכול פשוט‬ ‫לדבר איתם‪ ,‬או לשלוח אליהם ישירות‪,‬‬ ‫לא?”‬ ‫“זה נכון‪ ”,‬עניתי‪“ ,‬אבל איני יודע מי הם‪.‬‬ ‫אנשים מסתובבים זה ליד זה‪ ,‬מדברים על‬ ‫דברים כאלו ואחרים‪ ,‬אבל על פי רוב הם‬ ‫שומרים את עצמם בעיקר לעצמם‪”.‬‬ ‫“אתה רוצה שאפסיק לפרסם?” שאלתי‪.‬‬ ‫הוא לא אמר אלא זאת‪“ :‬תעשה את‬ ‫הדבר הנכון”‪ .‬עכשיו אני כבר לא בטוח על‬ ‫מה אמר את מה שאמר‪.‬‬ ‫יאיר הרטמן‬