‫‪1‬‬ ‫כ"א‬ ‫*מוקדש לע"נ זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת מיליס ז"ל*‬ ‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬נשא‬ ‫)*("כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" – בין אמצעי לתכלית ‪ /‬כתב‪ :‬עוה"ד מיליס יואב‬ ‫פרשת נשא – הארוכה שבפרשיות התורה – מתארת באריכות את חנוכת המזבח ומפרטת‬ ‫את קרבנו של כל נשיא משבטי ישראל‪ .‬בסיום ברכת הכהנים החותמת בברכת השלום ]ו'‪,‬‬ ‫כ"ו[ בקרבנו של הנשיא הראשון – נחשון בן עמינדב למטה יהודה – מציינת התורה בשונה‬ ‫מתיאורי קרבנות שאר הנשיאים "וקרבנו‪] "...‬ז'‪ ,‬י"ג[‪ .‬תוספת ו' זו ‪ -‬כמו גם אי אזכרת המלה‬ ‫"נשיא" ביחס למקריב הראשון ‪ -‬באה לדעת הכלי יקר לאמר שאין למקריב הראשון שום‬ ‫עדיפות‪ ,‬ועל מנת שלא יתנשא על שאר הנשיאים‪ ,‬שכן גאווה כזו מעודדת ריב בין השבטים‬ ‫ומרחיקה את השלום ביניהם‪ .‬ראשון המקריבים שווה לאחרון שבהם והאריכה התורה בפרוט‬ ‫כל קרבן וקרבן "כדי שלא לעשות שום אחד טפל לחברו‪ ,‬וכל זה סיבת השלום" ]כלי יקר[‪.‬‬ ‫ולדעת האברבנאל הו' היתירה שבמילה "וקרבנו" באה "להודיע שעם היות נחשון שר וגדול‬ ‫בישראל‪ ,‬הנה לענין הקורבן השווה לשאר הנשיאים‪..‬כאילו אמר‪ :‬וגם קרבנו לא יהה דבר יותר‬ ‫מזה"‪.‬‬ ‫מעבר לפרוט הקרבן של כל שבט ע"י נשיאו הקריבו הנשיאים שש עגלות צב ושנים עשר‬ ‫בקר‪ .‬נשיאים אלו היו שוטרי ישראל שהוכו במצרים ]רש"י[‪ .‬המדרש רבה תהה מדוע‬ ‫הנשיאים הקדימו לתת את תרומתם כאן לחנוכת המשכן בעוד שבמלאכת המשכן התעצלו‬ ‫והביאו רק אבני שוהם ומילואים בסוף נדבת המשכן‪ ,‬עד כי חיסר הכתוב י' מנדבתם כאמור‬ ‫‪":‬והנשאם הביאו את אבני השוהם" ]שמות‪ ,‬לה‪ ,‬כז[‪ .‬לדעת הרש"ר הירש הנשיאים ראו‬ ‫בהתנדבות כל העם למלאכת המשכן כפגיעה בכבודם‪ ,‬וציפו שתרומת העם לא תספיק ואז‬ ‫הכבוד יפול בחלקם כמשלימי החסר‪ .‬מחשבה זו מבטאת את העמדת עצמם מעל לעם‬ ‫במקום כחלק מהעם‪ ,‬ולפיכך לא רק נשאר להם לתרום רק את אבני השוהם והמילואים‪ ,‬אלא‬ ‫הוחסר מהם גם י'‪ ,‬לאמר לך שבהתנהגותם זו הוכיחו שלא נתקיים בהם "נשיאי העם"‬ ‫באותה שעה‪ .‬ואילו אצלנו‪ ,‬הזדרזו הנשיאים לתרום יחד עם הציבור‪ ,‬והתורה האריכה‬ ‫בתרומתם לציין שחביב על ה' לא רק הזריזות בתרומה אלא גם ביצועה יחד עם כל העם‪,‬‬ ‫ולפיכך הוחזרה הי' לתוארם כנשיאים ]החפץ חיים[‪.‬‬ ‫ואולם מיעוט תרומת הנשיאים עצמם תמוהה‪ :‬עגלה אחת לשני נשיאים ושור לנשיא אחד?!‬ ‫וכי לא יכלו לתרום יותר כדי שהלווים יוכלו להעמיס באופן מרווח יותר? ועוד‪ ,‬ה' מצווה את‬ ‫משה "קח מאיתם והיו לעבד את עבודת אוהל מעד" ]ז‪,‬ה[‪ .‬ברי שמשה עצמו לא נצטווה וה'‬ ‫הסכים עם תרומתם זו של הנשיאים‪ .‬מציין המדרש הגדול כי "היה משה מתירא ואומר דומה‬ ‫שעברה ממני רוח הקדש ושרת על הנשיאים‪ .‬אמר לו המקום ]=ה'[‪ :‬אילו אני אמרתי להם‬ ‫להקריב‪ ,‬לא לך הייתי אמר שתאמר להן?! אלא הן נתנדבו מעצמן שנאמר קח מאיתם"‪ .‬אור‬ ‫החיים סבור כי "הנשאים שיערו בדעתם כי הקרשים והאדנים משא גדול שצריך לעגלות‬ ‫והסכימה דעתו של ה' "‪ .‬האמנם? נראה כי הסברו של בעל המאור ושמש משכנע יותר‪:‬‬ ‫שלמרות המשא הגדול והכבד של המשכן וכליו על כל חלקיהם‪ ,‬לא נצטווה משה לקחת‬ ‫עגלות למשא זה כדי להראות שלא הלווים נשאו את המשכן ]שכן מספרם לא הספיק לכך[‬ ‫אלא המשכן נשא את הלווים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אף שהנשיאים – שכאמור היו שוטרי העם במצרים –‬ ‫ריחמו על הלווים‪ ,‬עדיין מיעטו בגודל תרומתם כדי לקדש שם שמיים כדי להראות בעליל‬ ‫שאת כל המשא הכבד של המשכן לא ניתן לסחוב בדרכי המדבר ע"י שש עגלות בלבד‪,‬‬ ‫שנסחבות ע"י שנים עשר פרים בלבד‪ ,‬וע"י כך יתגלה הנס של ה' בכך שהם – הלווים –‬ ‫נישאים עם המשכן‪ ,‬ולפיכך הסכים ה' עמהם ואמר למשה קח מאיתם‪ .‬הסבר אחר‬ ‫ל"קמצנות" הנשיאים בתרומת שש עגלות ושנים עשר בקר בלבד שביקשו הנשיאים ללמד את‬ ‫עם ישראל שכל מה שברא ה' בעולמו מנוצל וזקוק ואין דבר לבטלה‪ .‬המשכן וכליו נעשו‬ ‫מתוך חשבון דקדקני וכל פרט נעשה במידה‪ ,‬משקל וצורה מדויקת‪ ,‬והתרומה נוצלה כולה‪ .‬כך‬ ‫גם לגבי העגלות שתרמו הנשיאים‪ ,‬הללו תוכננו ועוצבו כך‪ ,‬שלא יישאר בהם מקום פנוי‬ ‫ומבוזבז לבטלה ]הרבי מלובאביטש[‪.‬‬ ‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬נשא ***** ב' סיון תשע"א – ‪4.6.2011‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כ"א‬ ‫*מוקדש לע"נ זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת מיליס ז"ל*‬ ‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬נשא‬ ‫מדוע לבני קהת לא נתן עגלות? מדוע את הארון נצטוו בני קהת לשאת בכתפם? התורה‬ ‫מציינת‪" :‬כי עבודת הקודש עליהם"‪ .‬בעל ההעמק דבר תהה מדוע נאמר שישאו בכתפם ולא‬ ‫בבדי הארון כפי שתוארו בדי הארון בפרשת תרומה‪ ,‬ומשיב על כך שמאחר ובעת נשיאת‬ ‫הארון על הכהנים עצמם להיות מרכבה לשכינה ולהיות סמל לדבקות בה'‪ .‬וממשיך‪ :‬המילה‬ ‫"עליהם" בכתוב "עבודת הקודש עליהם" לכאורה מיותרת‪ .‬ניתן לפרשה בשני אופנים‪ .‬האחד‪,‬‬ ‫בשעה שהארון עליהם ]=הלווים בני קהת[ ישאו אותו בכתף‪ ,‬אבל אם ישאו אותו אחרים יוכלו‬ ‫לשאתו באופן אחר‪ .‬השני‪ ,‬המצווה לשאת את הארון הוא דוקא על בני קהת ולא על אחרים‪.‬‬ ‫ואכן מצא המדרש רבה לציין כי דוד המלך שהוביל את הארון בעגלה חדשה גרם למותו של‬ ‫עוזה ]שמואל ב'‪ ,‬ו[‪ ,‬והבין זאת מאוחר יותר כמסופר בדברי הימים ]א'‪ ,‬פרק ט"ו[ "‪..‬כי‬ ‫למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהנו ובנו כי לא דרשנוהו כמשפט‪...‬וישאו בני הלוים את ארון‬ ‫האלהים כאשר צוה משה כדבר ה' בכתפם ישאו"‪.‬‬ ‫החתם סופר מצא קשר בין אופני נשיאת כלי המשכן והארון ע"י בני לוי לקבלת עול תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬עפ"י מימרת חז"ל "כל המקבל עליו עול תורה ומצוות מעבירין ממנו עול מלכות ודרך‬ ‫ארץ‪] "..‬אבות‪ ,‬ג‪,‬ה[‪ .‬לפי החתם סופר מי שמטה שכמו לסבול עולה של תורה ונושאה על‬ ‫כתפיו‪ ,‬בדומה לנשיאת הלווים את הארון‪ ,‬אין זו 'עבודה' אלא 'מלאכה'‪ ,‬וכמו שהארון היה‬ ‫נושא את נושאיו ]סוטה‪ ,‬לה[ כך התורה נושאת את האדם ומעבירה מעליו את עול מלכות‬ ‫ודרך ארץ‪ .‬אבל מי שפורק מעליו עול תורה מוטל עליו עול העולם הזה וטרדותיו בדומה‬ ‫ל'עבודה' של בני גרשון ומררי אשר היו זקוקים לעגלות כדי לבצע את עבודתם‪.‬‬ ‫ואכן העגלות והבקר שתרמו הנשיאים הנם רק 'מכשירים' – כלי עבודה – אשר באמצעותם‬ ‫נשאו את היריעות‪,‬מסכים‪ ,‬קלעי החצר‪ ,‬אדנים‪ ,‬בריחים וכו'‪ ,‬דהיינו את חלקי המשכן שאינם‬ ‫לב לבה ומהותה של עבודת הקודש‪ ,‬אלא הם מהווים מסגרת לעבודת הקודש המהותית‬ ‫שהתבטאה בארון הקודש‪ .‬את ארון הקודש – את המהות והתכלית האמיתית של עבודת‬ ‫הקודש – לא ניתן היה לבצע באמצעות מכשירים וכלי עזר‪ ,‬אלא על האדם עצמו ליטול על‬ ‫עצמו מרצון למלא באופן ערכי ומלא את התכלית והמהות של חובותיו כאדם‪ ,‬ולפיכך את זה‬ ‫יכול רק האדם עצמו לעצמו לקיים "בכתף ישאו" ]י‪.‬לייבוביץ[‪ .‬נמצאנו למדים‪ ,‬שבכל תחום‬ ‫ודרך שאליהם יפנה האדם‪ ,‬את התכלית והמהות יכול לבצע ]=לשאת[ האדם בעצמו‬ ‫]=בכתפו[ ושום מכשיר ]=עגלה[ לא יכול להוות חלופה לכך‪ .‬לפיכך לבני קהת לא נתן‬ ‫עגלות‪ ,‬כי את התכלית העיקרית לא ניתן לבצע ע"י המכשיר ]=העגלה[ אלא רק ע"י האדם‬ ‫המתאמץ לבצעה‪.‬‬ ‫**********‬ ‫לע"נ אמי זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת‬ ‫מיליס ז"ל‪ .‬שבת שלום‪ .‬יואב מיליס‬ ‫הודעה‪:‬‬ ‫נמען יקר‪ ,‬אם יש לך חבר‪/‬בן משפחה שמעונין להצטרף לרשימת התפוצה של דבר‬ ‫התורה השבועי בקש ממנו להעביר מייל ליואב מיליס לכתובת‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬נשא ***** ב' סיון תשע"א – ‪4.6.2011‬‬