‫‪75‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫"‪) "‚»‡¿„ƒÈ ‡…Ï ˙∆¯…v«a ˙«¿Lƒ·e‬ירמיהו יז‪ ,‬ח(‬ ‫‪(Ò"‰ÙÏ ˙ÈÚÈ˘˙‰ ‰‡Ó‰) È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫·‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰‬‬ ‫מחקרים מתחומים שונים מלמדים כי בימי שלטון בית עמרי בממלכת‬ ‫ישראל )אמצע המאה התשיעית לפנה"ס( הייתה הפחתה משמעותית‬ ‫ביותר בכמות המשקעים בארץֿישראל‪ .‬ממספר מקורות היסטוריים‬ ‫המיוחסים לתקופה זו ניתן להבין כי נתרבו בה תופעות בצורת‪ .‬בעקבות‬ ‫זאת התפתחה עבודת האל בעל ה"ממונה" על הורדת הגשמים והיבול‪.‬‬ ‫ירידה בכמות מים הייתה אמורה להביא לירידת "כושר הנשיאה‬ ‫הסביבתי"‪ ,‬ובעקבות זאת להפחתה באוכלוסייה ובפעילות הכלכלית‪.‬‬ ‫הידיעות ההיסטוריות והמחקרים הארכיאולוגיים מורים כי התרחש‬ ‫תהליך הפוך ‪ -‬פריחה יישובית‪ ,‬כלכלית ומדינית‪ .‬להערכתנו‪ ,‬מצב זה‬ ‫נגרם כתוצאה ממספר פעולות שנקטו מלכי בית עמרי‪.‬‬ ‫בתקופה זו הוקמו בממלכת ישראל מפעלי מים ציבוריים מסוגים שונים‪,‬‬ ‫שהבולטים שבהם נתגלו בחצור‪ ,‬יקנעם‪ ,‬מגידו‪ ,‬גזר וגבעון‪ .‬בעיר הבירה‬ ‫שומרון נמצאו עשרות בורות שיכלו להכיל כמות של ‪ 40,000‬מ"ק מים‪.‬‬ ‫פתרון טכני נוסף היה הקמת מחסנים גדולים‪ ,‬כגון אלה שנתגלו במגידו‪,‬‬ ‫חצור‪ ,‬כנרת ותל רחוב‪ .‬במספר אתרים נתגלו כלים המעידים על פעילות‬ ‫מסחרית ענפה‪.‬‬ ‫פעולה חשובה נוספת לקידום שנות בצורת הייתה הלאמת קרקעות‬ ‫ועיבודן בפיקוח של "ממונים" )חוכרים( מטעם המלכות‪ .‬ממקורות‬ ‫היסטוריים ניתן ללמוד כי "אדמות מלך" השתרעו בסמוך לעיר הבירה‬ ‫שומרון ובסמוך למתחם מלכותי שנחשף בתל יזרעאל‪ .‬בשני המרכזים‬ ‫ישבו כנראה פקידים שניהלו את עבוד האדמות‪ .‬בעמק שומרון‬ ‫וסביבותיו הוקמו חוות חקלאיות זעירות‪ ,‬לצד אדמות פרטיות‪ ,‬כמו "כרם‬ ‫יחועלי" ו"כרם התל" )על פי "חרסי שומרון"( ו"כרם נבות" )מל"א כא(‪.‬‬ ‫פתרונות לבצורת בימי בית ע‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫‪76‬‬ ‫המתחם המלכותי בתל יזרעאל שימש‪ ,‬להערכתי‪ ,‬כמרכז ניהול אדמות‬ ‫המלך אל מול אוכלוסייה כנענית וישראלית שישבה באזור‪.‬‬ ‫פעולות אלה )ואולי גם אחרות( העלו את "כושר הנשיאה הסביבתי"‪,‬‬ ‫והביאו לפריחה הכלכלית והתרבותית שאפיינה את ממלכת ישראל בימי‬ ‫בית עמרי‪.‬‬ ‫ימי שלטונם של מלכי בית עמרי נחשבים לשיא של פריחה ברמה המדינית‪,‬‬ ‫הכלכלית וההתיישבותית‪ .‬הצלחות אלה עומדות בניגוד למצב האקלימי הקשה‬ ‫שאפיין את התקופה אשר היה עשוי להביא למצב של עוני וירידה כלכלית‪ .‬במאמר‬ ‫זה יועלו מספר היבטים סביבתיים של פעולות שנקטו מלכי השושלת כדי להתגבר‬ ‫על תקופת הבצורת‪.‬‬ ‫‡‬ ‫מחקרים מתחומים שונים מעידים על שינויי אקלים בארץֿישראל שחלו לאורך‬ ‫ששת אלפי השנים האחרונות )נצר‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;117-109 ,27-24‬קליין‪,1986 ,‬‬ ‫‪ ;1997 ,Frumkin ;1990‬איסר‪ ,‬תשס"ג; ועוד(‪ .‬עיקרם במסקנות לגבי השינויים‬ ‫שחלו במפלסי ים המלח בתקופות קדומות‪ 1 ,‬מתוך הנחה שכמות מי הים מושפעת‬ ‫באופן ישיר מכמות המשקעים היורדים על פני מגוון אזורים‪ 2.‬שינויי מפלסי ים‬ ‫המלח נבחנו תוך השוואה למחקרים אחרים המורים גם הם על שינויים באקלים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נמצא כי בטווח של כמה עשרות שנים לאחר כל ירידה או עלייה‬ ‫במפלס ים המלח הייתה הפחתה או גידול במספר העצים שגדלו בסביבות הכנרת‬ ‫)ברוך‪ ;1986 ,‬נצר‪ ,‬שם‪ .(112 ,‬בדיקות מוגבלות במספר אתרים מורות כי בתקופות‬ ‫שבהן חל שינוי במפלס ים המלח מתבצע שינוי מקביל בהפחתה או גידול של‬ ‫כמות פולן עֵצים שנמצא בחפירות הארכיאולוגיות באתרים אלה )הורביץ‪ ,‬תשס"ב(‪.‬‬ ‫בבדיקת קורות עץ ששימשו בגגות של בתים מתקופות קדומות )דנדוכרונולוגיה(‬ ‫הסתבר שבתקופה שבה נמצא שהייתה ירידה בכמות המשקעים התפתחו בעצים‬ ‫טבעות דקות‪ ,‬ובתקופה שהיה בה גידול בכמות המשקעים התפתחו בעצים טבעות‬ ‫עבות )ויזל‪ ,‬ליפשיץ ולב‪-‬ידון‪ .(1986 ,‬כך גם הסתבר‪ ,‬כי בתקופות היבשות הייתה‬ ‫‪ .1‬בדיקת מפלסי ים המלח נעשתה בעזרת מסקנות מקידוחים בים ובחופו‪ ,‬על פי בדיקת גזרי‬ ‫עצים בחומר ששקע על ידי שיטפונות במערות הר סדום וכן על פי בדיקת אתרים‬ ‫ארכיאולוגיים אשר היו על שפת הים בתקופה מסוימת ומתחת למימיו בתקופה אחרת‪.‬‬ ‫‪ .2‬שטח אגן ההיקוות של ים המלח הוא כ‪ 41,000-‬קמ"ר‪ ,‬למן הר החרמון בצפון ועד ג'בל‬ ‫שעירה שבקצה הדרומי של נחל פארן במזרח חצי האי סיני‪ .‬שטח זה כמעט כפול משטח‬ ‫מדינת ישראל!‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪77‬‬ ‫חדירה גדולה של דיונות חול במישור החוף אשר כיסו אתרים קדומים )איסר‪,‬‬ ‫תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪3 .(138‬‬ ‫במחקרים הנ"ל בולטת מסקנה חדֿמשמעית שבתקופת הברזל ב‪ ,‬היא תקופת‬ ‫ממלכות יהודה וישראל‪ ,‬הייתה הפחתה משמעותית ביותר בכמות המשקעים‪.‬‬ ‫ההפחתה המשמעותית ביותר בכמות המשקעים התרחשה במחצית השנייה של‬ ‫המאה התשיעית לפנה"ס )איור ‪ - (1‬דהיינו בימי בית עמרי בממלכת ישראל וימי‬ ‫המלכים אסא‪ ,‬יהושפט‪ ,‬יהורם‪ ,‬אחזיה ועתליה בממלכת יהודה‪ .‬כמות המשקעים‬ ‫בארץֿישראל בתקופה זו הייתה דומה לכמות המשקעים בארץ בעשרות השנים‬ ‫האחרונות‪) 4‬נצר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;115-114‬משל‪ ,‬תשס"א; אליצור ופרומקין‪ ,‬תשס"ג‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ,Frumkin & Elitzur, 2001 ;91-87‬עמ' ‪ (84.‬בתקופה זו נע מפלס ים המלח‬ ‫בין גובה של כ‪ 392-‬מ' לבין גובה של כ‪ 402-‬מ' ושנראה האגן הדרומי של הים‬ ‫‪5‬‬ ‫התייבש או היה בתהליכי ייבוש שונים )משל‪ ,‬שם‪.(29-28 ,‬‬ ‫נתונים ארכיאולוגיים מעטים מצפון הארץ מורים אף הם על תהליך של צחיחות‪.‬‬ ‫בתקופת הברזל ב הוקם יישוב ב ח ו ר ב ת נ ט ו פ ה )גל‪ ,1990 ,‬עמ' ‪ ,(44‬באזור‬ ‫המזרחי של בקעת בית נטופה המוצפת בדרך כלל בשנים גשומות‪ .‬היישוב נעזב‬ ‫בתקופה הפרסית ‪ -‬עת החלו תקופות גשומות‪ ,‬ונוסד מחדש בתקופה הממלוכית ‪-‬‬ ‫כאשר האזור חזר להיות צחיח‪ .‬גם בנחל ציפורי ניתן למצוא שני יישובים‬ ‫שהתקיימו בתקופת הברזל ב ונעזבו בתקופות הגשומות שלאחר מכן ‪ -‬האחד הוא‬ ‫ח ר ' ג ו ב י ת )גל‪ ,1990 ,‬עמ' ‪ - (35‬בעמק שבמוצאו המערבי של נחל ציפורי‪,‬‬ ‫והשני ‪ -‬ח ר ' מ ל ט ה )גל ‪ ,1990‬עמ' ‪ - (32‬שהוקם מעל ערוץ קטן של נחל‬ ‫ציפורי‪ ,‬שגם הוא אזור בעייתי בשנים גשומות‪ .‬באזור הר אפרים המערבי ניתן‬ ‫‪ .3‬סיכום נתוני הבדיקות על תקופות שחונות בארץ ישראל ב‪ 6000-‬השנים האחרונות ראו אצל‬ ‫איסר‪ ,‬תשס"ג; קליין‪ .1986 ,‬גישה ארכאית שלא התייחסה כלל להשתנותו של הים‬ ‫בתקופתֿהברזל' ראו אצל ‪ ,1967 ,Har-El‬עמ' ‪.26-18‬‬ ‫‪ .4‬לפני השפעת האידוי המלאכותי של מפעלי ים המלח הישראלים והירדנים ולפני השימוש‬ ‫המסיבי במי הירדן והכנרת‪.‬‬ ‫‪ .5‬קליין )‪ ,1990‬עמ' ‪ (41 ,35-33‬מבהירה שהשינויים שחלו בתקופתֿהברזל הביאו לכך‬ ‫שמספר אתרים שנחשפו לאורך חופו המערבי של ים המלח נמצאו בגבהים נמוכים יחסית‬ ‫המעידים על ירידה במפלס הים לגובה של ‪ 396‬מ' הדומה למפלסו הממוצע של ים המלח‬ ‫באמצע המאה ה‪ .20-‬אתרים שהיו מכוסים על ידי הים בעבר הם‪ :‬מ ע ג נ י ת ה מ ל ח בצפון‬ ‫ים המלח המזוהית כנראה עם "עיר מלח" )יהו' טו‪ ,‬סב; עופר‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ (29-27‬שהייתה‬ ‫כנראה בתקופת הברזל ב חצי אי שבו מעגן לקשירת סירות‪ ,‬ובה קיר שובר גלים ואבני‬ ‫קשירה שנתגלו בגובה ‪ 400‬מ' והתקיימה במאות ‪ 8-7‬לפנה"ס; ח ר ' מ ד י ן )היא "מידין"‬ ‫הנזכרת ביהושע טו‪ ,‬סא ‪ -‬עופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ - (25‬בדלתא הצפונית מערבית של שפך הקדרון‬ ‫שהתקיימה בתקופה זו כמעגן סירות עם שער רחב שפנה אל הים כשבסיס השער )לספינות(‬ ‫מצוי בגובה של ‪ 393.46‬מ'; מ צ ד ג ו ז ל שלרגלי הר סדום‪ ,‬שהוקם במאה ה‪ 11-‬לפנה"ס‪,‬‬ ‫וחדריו שהיו בגובה של ‪ 388.6‬מ' נתכסו בקרום גירני לאחר תקופתֿהברזל‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫למצוא מקרה דומה‪ .‬בתקופת הברזל ב הוקמו בשולי אזור ההצפה של בקעה סגורה‬ ‫)דולינה גיאולוגית( שממזרח לכפר ד י ר ב ל ו ט שני יישובים חדשים ‪ -‬ד י ר‬ ‫א ל ‪ -‬מ י ר ‪ -‬יישוב כפרי גדול )כ‪ 25-‬דונם( ו ח ר ' צ ר צ ר ה ‪ -‬יישוב כפרי קטן‬ ‫)כשישה דונמים(‪ .‬עם העלייה בכמויות הגשמים שבאזור בסוף התקופה הפרסית‬ ‫נעזבו היישובים )‪ ,1997 ,Finkelstein et al.‬עמ' ‪ .(.247-246 ,239‬אחת ההוכחות‬ ‫המובהקות לאקלים יבש בתקופת הברזל ב' הוא המתחם הפולחני שהוקם בקצה‬ ‫המזרחי של ת ל ר ח ו ב‪ 14% .‬מהעצמות שנתגלו במתחם היו של יעלים אשר‬ ‫מקום גידולם הטבעי הוא באזורים צחיחים )מזר‪ .(149-148 ,2003 ,‬ביטוי אחר‬ ‫לימי בצורת נתגלה בקורות העץ המרובות ששולבו בבניית מבנה המחסנים שבתל‬ ‫רחוב‪ 50% .‬מקורות העץ היו של עצי זית )שם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ (147‬וזאת כנראה תוצאה‬ ‫של חוסר בעצי יער ים תיכוני באזור הקרוב )שהרי עצי הזית עמידים גם לתנאים‬ ‫ערבתיים; ועיינו דב' כח‪ ,‬מ(‪.‬‬ ‫ממספר מקורות היסטוריים ניתן להסיק כי במאה התשיעית לפנה"ס היה מחסור‬ ‫בולט בכמות המשקעים בארץֿישראל‪ ,‬שהבולטים שבהם הם הסיפורים על ימי‬ ‫שלטונם של מלכי בית עמרי בממלכת ישראל )עמרי‪ ,‬אחאב‪ ,‬אחזיה ויהורם(‪.‬‬ ‫הסיפור הראשון קשור למערכת היחסים שבין המלך אחאב לנביא אליהו אשר‬ ‫מכריזעלשלששנותבצורתקשה‪":‬וַיֹּאמֶראֵלִיָּהוּהַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָדאֶלאַחְאָב‬ ‫חַיה'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵלאֲשֶׁרעָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶההַשָּׁנִיםהָאֵלֶּהטַלוּמָטָר כִּי אִם‬ ‫לְפִי דְבָרִי )מל"א יז‪ ,‬א(‪ .‬לאחר תקופה קצרה מתואר יובש קיצוני של הנחלים‪:‬‬ ‫"וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ )שם‪ ,‬שם‪ ,‬ז(‪ .‬בהקשר לשנות הבצורת הללו‬ ‫מתואר רעב גם בסמוך לצידון ‪ -‬באזור שנחשב לעתיר במשקעים )שם‪ ,‬שם‪ ,‬י‪-‬יד(‪.‬‬ ‫כעבור שלוש שנות בצורת בלבד נאלץ המלך אחאב לארגן חיפוש נואש אחר מזון‪:‬‬ ‫אֶלכָּלמַעְיְנֵיהַמַּיִםוְאֶלכָּלהַנְּחָלִיםאוּלַינִמְצָאחָצִירוּנְחַיֶּהסוּסוָפֶרֶדוְלוֹאנַכְרִית‬ ‫מֵהַבְּהֵמָה‪) :‬שם‪ ,‬יח‪ ,‬ה(‪ .‬הסיפור השני מלמד על שבע שנות בצורת בימיו של המלך‬ ‫יהורם בן אחאב‪ ,‬כשבעצת הנביא אלישע עוזבת משפחה מכובדת את אזור עמק‬ ‫יזרעאל הפורה אל אזור פלשת )מל"ב ח‪ ,‬א( ‪ -‬שם אולי ניתן היה להשיג מזון‬ ‫שהובא ממצרים‪.‬‬ ‫סיפור המצור הארמי שהוטל על העיר שומרון בימי אחאב )מל"א כ‪ ,‬א‪-‬יד( מלמד‬ ‫גם הוא על מצב קיצוני בעיר עד כדי רצון להסכם כניעה‪ .‬סיפור מצור ארמי בימיו‬ ‫של יהורם )מל"ב ו‪ ,‬כד‪-‬ז‪ ,‬כ( מתאר מצב קיצוני של רעב שהיה בעיר‪" :‬וַיְהִי רָעָב‬ ‫גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב‬ ‫דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף" )שם‪ ,‬ו‪ ,‬כה‪ ,‬וכן ז‪ ,‬ג‪-‬ד‪ ,‬טז‪-‬יח(‪ .‬יש להניח ששני האירועים‬ ‫לא נמשכו זמן ארוך שהרי התרחשו בתקופה שבה היה איום מתמיד של הצבא‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪79‬‬ ‫האשורי על ארם‪ .‬התגובה הקיצונית של תושביה הנצורים של העיר מעידה כנראה‬ ‫על מחסור מהיר במזון )ולא במים‪ .‬וראו להלן(‪.‬‬ ‫סיפור הקואליציה של ישראל‪ ,‬יהודה ואדום כנגד מואב מתאר מצב קיצוני שבו‬ ‫לאחר שבוע ימים של מסע מתוכנן נותרו הצבאות ללא מים ‪" -‬וְלֹא הָיָה מַיִם‬ ‫לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם" )מל"ב ג‪ ,‬ט( ‪ -‬עד כי "נאלצו" לקרוא לנביא‬ ‫אלישע שביצע מהלך נסי‪":‬וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה'עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּהגֵּבִים גֵּבִים‪ :‬כִּי כֹה‬ ‫אָמַר ה' לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם‬ ‫וּמִקְנֵיכֶם וּבְהֶמְתְּכֶם" )שם‪ ,‬שם‪ ,‬טז‪-‬יז(‪ .‬במצב האקלימי הקשה נקטו הישראלים‬ ‫בפעולת ענישה כלפי המואבים כשהם סותמים את מקורות המים ופוגעים בכל‬ ‫חלקתעציםטובה‪...":‬וְכָלמַעְיְנֵימַיִםתִּסְתֹּמוּוְכָלהַחֶלְקָההַטּוֹבָהתַּכְאִבוּבָּאֲבָנִים‪...‬‬ ‫וְכָל חֶלְקָה טוֹבָה יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אַבְנוֹ וּמִלְאוּהָ וְכָל מַעְיַן מַיִם יִסְתֹּמוּ וְכָל עֵץ טוֹב‬ ‫יַפִּילוּ" )שם‪ ,‬שם‪ ,‬יט‪ ,‬כה(‪ .‬הפגיעה במקורות המים ובחקלאות היא שגרמה כנראה‬ ‫לפעולה החריגה שנוקט מלך מואב בהקריבו בן בכור על חומת עירו )שם‪ ,‬כז(‪.‬‬ ‫במלחמה של המואבים ובני בריתם כנגד יהושפט )דה"ב כ( אשר התרחשה בימיהם‬ ‫של יהורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה‪ ,‬יורדים המואבים מארצם‬ ‫"מֵעֵבֶר לַיָּם" אל "חַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי" )שם‪ ,‬שם‪ ,‬ב( ועולים דרך רמת המדבר‬ ‫לאזור תקוע )שם‪ ,‬שם‪ ,‬טז‪ ,‬כ( ‪ -‬לקראת הקרב הצפוי כנגד צבאות יהודה )אילן‪,‬‬ ‫תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪ .(211-208‬בחירת נתיב דרך זה נבעה כנראה מן העובדה הברורה‬ ‫שהקטע הדרומי של ים המלח היה יבש ‪ -‬כולו או חלקו‪.‬‬ ‫יוסף בן מתתיהו מצטט סופר בשם מיננדרוס המתאר את תפילתו של אתבעל מלך‬ ‫הצורים )המקביל בזמנו לימי שלטון בית עמרי( להצלת ארצו מפני בצורת‪" :‬בימיו‬ ‫הייתה בצורת מחודש היפרביריטואיוס )של השנה הנוכחית( עד היפרביריטאיוס‬ ‫של השנה הסמוכה‪ .‬ולאחר שערך תפילה היו רעמים גדולים )וסערות(‪"...‬‬ ‫)קדמוניות‪ ,‬ח‪ ,‬יג‪ ,‬עמ' ‪ .(324‬סיפור דומה מזכיר יוספוס גם ב"נגד אפיון" )א‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.(123‬‬ ‫הכנסת עבודת הבעל לפנתיאון הישראלי מתוארת דווקא בימי שלטונם של מלכי‬ ‫בית עמרי )מל"א טז‪ ,‬לא‪-‬לב; מל"ב ג‪ ,‬ב‪ ,‬יא‪ ,‬יח(‪ .‬ייתכן שהיה זה האל "בעל‬ ‫שמין" הסערה והגשמים יחד עם נותן הדגן והלחם )אמיר‪,Avi-Yonah) ,1987 ,‬‬ ‫‪ ,1952‬עמ' ‪ .(124-122‬שייצג את אלוהי עמ' ‪ .(134-130‬סביר להניח כי הכמיהה‬ ‫והמשיכה של הישראלים לעבודת האל בעל הייתה בשל רצונם לפנות אל האל‬ ‫הכנעני ה"ממונה" על הורדת הגשמים והיבול‪ .‬כנגד הסגידה לבעל קם הנביא אליהו‬ ‫ומכריז על עצירת גשמים‪" :‬וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה'‬ ‫אֱלֹהֵייִשְׂרָאֵלאֲשֶׁרעָמַדְתִּילְפָנָיואִםיִהְיֶההַשָּׁנִיםהָאֵלֶּהטַלוּמָטָרכִּיאִםלְפִידְבָרִי‪":‬‬ ‫)מל"א יז‪ ,‬א(‪ .‬לפיכך נקבע המבחן בין אלוהי ישראל לנביאי הבעל בהר הכרמל‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫‪80‬‬ ‫)שם‪ ,‬יח‪ ,‬יט‪-‬מ( אשר היה מקודש לאל בעל ונקרא )בכתבי מלכי אשור( ה ר ב ע ל‬ ‫ר א ש )‪ ,Avi-Yonah‬שם(‪6 .‬‬ ‫·‬ ‫מחקרים גיאוגרפיים שונים מורים כי לאקלים השפעה משמעותית על המסלע‪ ,‬על‬ ‫הקרקע‪ ,‬על הצומח‪ ,‬על המיקרואורגניזמים שבקרקע ועל פעילות בעלי‪-‬החיים‬ ‫)פריאנטה‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪ .(207-199‬ירידה בפוריות קרקע ובכמות מים משפיעה‬ ‫ישירות על "כושר הנשיאה הסביבתי"‪ ,‬דהיינו על האפשרות של אזור לכלכל את‬ ‫האוכלוסייה המתגוררת בו‪ .‬הגישה הניאוֿמלתוסית מלמדת שכאשר מספר‬ ‫האוכלוסין מגיע לרף "כושר הנשיאה הסביבתי" עלול המצב להביא לרעב‪ ,‬ליריבות‬ ‫על מרחבי קרקע‪ ,‬ובעקבותיהם לנטישה ולהקטנה במספר האוכלוסין )פורטוגאלי‪,‬‬ ‫‪ ,1988‬עמ' ‪ 7 .(22-15‬כך נמצא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שהאקלים היה גורם מרכזי בתפרוסת‬ ‫האוכלוסין והחקלאות בנגב למן התקופה הרומית ועד התקופה המוסלמית‬ ‫)פינקלשטיין ופרבלוצקי‪ ;1989 ,‬רובין‪ ;1990 ,‬איסר וגוברין‪ ,‬תשנ"ב(‪ .‬מאידך גיסא‪,‬‬ ‫קיימת תיזה "בוסרפית" אשר מדגישה כי בידי בני אדם יכולת לשפר בצורה ניכרת‬ ‫את הירידה ב"כושר הנשיאה הסביבתי" על ידי שיפור מערכות חקלאיות‪ ,‬ארגון‬ ‫חברתי וכלכלי שונה וכדומה )פורטוגאלי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .(26-22‬דוגמה לשיפור‬ ‫ב"כושר נשיאה סביבתי" הראה ספראי )‪ ,1986‬עמ' ‪ (48-29‬שהתמודד עם בעיית‬ ‫הגידול הניכר במספר האוכלוסין בארץ שחל בתקופה הביזנטית‪ .‬בדומה לתיזה‬ ‫ה"בוסרפית"‪ ,‬הובהר כי ניתן להעלות את "כושר הנשיאה הסביבתי" על ידי‬ ‫התיישבות חדשה )בכפריֿבת ובכפרים חדשים(‪ ,‬שיפור שיטות העיבוד החקלאי‬ ‫והקמת משק פתוח תוך פיתוח מסחרי והזרמת הון‪.‬‬ ‫‪ .6‬קדושתו של הר הכרמל לאל בעל הביאה לידי כך שההר לא נושב‪ ,‬והיה חבל ארץ מיוער‬ ‫בתקופת המקרא )יש' לג‪ ,‬ט; לה‪ ,‬ב; עמוס א‪ ,‬ב; ט‪ ,‬ב; שה"ש ז‪ ,‬ו( ועד ראשית התקופה‬ ‫ההלניסטית )בורנשטיין ורוזנפלד‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪.(152-150‬‬ ‫‪ .7‬כאמור‪ ,‬התקופה הביזנטית משמשת דוגמה ראויה להעלאת ה"רף" של כושר הנשיאה‬ ‫הסביבתי )ברושי‪ ;1986 ,‬ספראי‪.(1997 ,‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪81‬‬ ‫ראוי לשים לב שהתקופות היחידות שבהם אין התאמה בין מפלס הים למצב‬ ‫היישובי הן אלה‪ :‬א‪ .‬תקופת ברזל ב‪ ,‬אשר להערכתנו נעשתה בה היערכות‬ ‫ממלכתית כנגד המצב האקלימי הקשה‪ ,‬ב‪ .‬התקופה הפרסית‪ ,‬אשר על פי המקורות‬ ‫מאופיינת בהתיישבות כפויה על ידי ממלכת אשור של מהגרים חדשים‪.‬‬ ‫מן התרשים באיור מס' ‪ 1‬ניתן להסיק כי הירידה בכמות המשקעים התרחשה בסוף‬ ‫המאה ה‪ 11-‬לפנה"ס‪ .‬יתכן ותהליך אקלימי זה גרם לירידה במספר "אתרי תקופת‬ ‫ההתנחלות"‪ .‬תהליך זה ניכר ביותר באזור בקעת באר שבע )הרצוג‪ ,1990 ,‬עמ'‬ ‫‪ (238-236‬והמשיך בכל חלקי הארץ האחרים )פאוסט‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ ,(26-9‬כמו‬ ‫באזור מנשה )איור ‪ ,2‬להלן(‪ .‬לאחר שלב ה"דעיכה" החל תהליך "התעוררות"‪,‬‬ ‫כשבמקום "כפרירים" ניתן למצוא ברוב אזורי הארץ יישוב עירוני מרשים ששיאו‬ ‫ניכר במאה התשיעית לפנה"ס‪ .‬בתקופה זו החלה פעילות אינטנסיבית מאוד של‬ ‫הקמת ערים מבוצרות‪ ,‬מתחמים ויישובים רבים )‪ ,Finkelstein‬עמ' ‪,126-114‬‬ ‫‪ .(133-130‬דוגמה בולטת לכך היה הגידול המרשים במספר היישובים במרכז‬ ‫השומרון )ראה איורים ‪ (2 ,1‬ששיאו הגיע בתקופה זו )זרטל‪ ,1992 ,‬עמ' ‪;55-54‬‬ ‫‪ ,1996‬עמ' ‪ ,2000 ;84-81‬עמ' ‪ ;48-47‬נצר וגבירצמן‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.(298-296‬‬ ‫‪82‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫לאור המסקנות הגיאוגרפיות היישוביות שהוצגו למעלה נראה לכאורה כי המצב‬ ‫האקלימי הקשה במאה התשיעית לפנה"ס היה אמור להביא לירידה יישובית‪ ,‬או‬ ‫לכל הפחות עצירה בגידול והתפרסות יישובית‪ .‬המסקנות הארכיאולוגיות הן‬ ‫הפוכות ‪ -‬חל דווקא גידול יישובי‪ ,‬וכפי שיובהר להלן הייתה בתקופה זו פריחה‬ ‫כלכלית‪ .‬ואם כך‪ ,‬כיצד הצליחו מלכי ישראל לפתח מדינה לתפארת למרות הקשיים‬ ‫הכלכליים? ‪ 8‬התשובה המתבקשת היא שהדבר קרה בזכות שיפור "כושר הנשיאה‬ ‫הסביבתי" על ידי מערכות ארגוניות‪ ,‬כלכליות ומדיניות‪ ,‬כמודגם באיור ‪ ,3‬להלן‪.‬‬ ‫‪ .8‬מן הראוי להעלות שאלה דומה גם לגבי ימי הממלכה המואחדת ‪ -‬ימי דוד ושלמה‪ .‬אך‬ ‫כיוון שמצד אחד‪ ,‬קיימת עדיין חוסר הסכמה בין החוקרים לגבי ראשית הקמת הערים‬ ‫המבוצרות והמתוכננות המיוחסות לתקופת הברזל ב )וראו בנידון זה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בורנשטיין‪,‬‬ ‫תשנ"ח‪-‬תשנ"ט; בן תור‪ ,(2002 ,‬ומצד שני‪ ,‬קיימת הסכמה מלאה כי ימי בית עמרי היו ימי‬ ‫פריחה ובניית ערים וביצורים ‪ -‬דן מאמר זה רק בימי בית עמרי‪.‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‚‬ ‫התהליך הראשוני לשיפור כושר הנשיאה הסביבתי היה פתרון טכני לבעיית‬ ‫המחסור במים‪ .‬עדות לפתרון דומה בתקופה זו ניתן למצוא בכתובת מישע מלך‬ ‫מואב בהקשר לפעולות הבנייה והשיפוצים שביצע בעיר ב ע ל מ ע ו ן ובעיר‬ ‫ד י ב ו ן‪ .‬לגבי ב ע ל מ ע ו ן נזכר‪" :‬ואבן את בעלמען ואעש בה ה א ש ו ח )שורה‬ ‫‪ ,"...(9‬וכאשר מתוארות פעולות הבנייה האדירות שנעשו בעיר החדשה ד י ב ו ן‬ ‫נזכר‪" :‬ואנכ עשתי כ ל א י ה א ש ו ח ל מ י ן )מים( בקרב הקִר )הקריה( ‪ /‬וֹ ‪ 1‬ר‬ ‫אֵן בקרב הקִר בקֹרחָה )באקרופוליס(‪ .‬וַאֹמר לכל העם ע‪-‬וּ לָכֶם אִש ‪ ֹ 1‬ר ב ‪ 1‬ת ֹ ה‪"...‬‬ ‫)שורות ‪ .(25-24‬בכתובת מלכותית זו מפריד מישע בין שני פתרונות למים‪ :‬ברמה‬ ‫הפרטית וברמה הציבורית‪ .‬ברמה הפרטית ייחפרו בורות על ידי כל תושב בביתו‬ ‫וברמה הציבורית ייזמו פרויקט ממלכתי של חפירה או בנייה של "אשוח" או‬ ‫"כלאי אשוח" שאינם אלא מתקנים גדולים לאגירת מים הדומים לאלה אשר נתגלו‬ ‫במגידו‪ ,‬בחצור או בגזר )‪ ,1969 ,Yadin‬עמ' ‪.(18‬‬ ‫‪84‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫בסקירה רבת היקף על מפעלי המים הקדומים בארץֿישראל שביצע צ' צוק‪ ,‬הסתבר‬ ‫כי במאה התשיעית לפנה"ס הוקמו מרבית מפעלי המים הציבוריים באתרים שונים‬ ‫משני עברי הירדן )צוק‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ .(168-115‬מפעלי מים מסוגים שונים נבנו או‬ ‫שופצו בתקופה זו‪ 9.‬המרשימים ביותר הם מפעלי המים הכוללים חציבת פירים או‬ ‫מנהרות אל מפלס מי התהום שנחשפו בחצור‪ ,‬ביקנעם ובמגידו )מערכת המים‬ ‫המרכזית(‪ ,‬בגזר‪ 10‬ובגבעון‪ .‬מפעלי מים היורדים למי תהום ידועים למן שלהי האלף‬ ‫השלישי לפנה"ס )‪ ,2000 ,Franklin‬עמ' ‪ (521-520‬ובתקופה זו קיבלו תנופה‬ ‫מחודשת‪ .‬שיפור ניכר בתובנה של מפלסי מי תהום וסוגי סלעים שאינם חדירים‬ ‫למים‪ ,‬פיתוח שיטות חציבה מתקדמות וייצור סוג חדש של טיח לבן מעורבב באפר‬ ‫ששימש לאיטום בורות )צוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ - (204-188‬הביאו להקמת מאגרי מים‬ ‫גדולים לנגר עילי ומי מעיינות שהוזרמו בעזרת תעלות מחוץ לעיר אל תוכה‪.‬‬ ‫מפעלי מים מסוג זה נחשפו בגזר ובמגידו )בסמוך ל"שער הולכי הרגל"( ואליהם‬ ‫יש להוסיף בורות חצובים בכבול )חר' ראש זית(‪ ,‬ביזרעאל‪ ,‬במצפה )תל א‪-‬נצבה‪,‬‬ ‫כ‪ 110-‬בורות!( ובענתות )חר' דיר א‪-‬סוד(‪ .‬באזורי עבר הירדן המזרחי אשר נשלטו‬ ‫על ידי ממלכת ישראל נתגלו מאגרים מרשימים ביותר )ברכות( בחשבון )שם‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫עמ' ‪ (149-148‬וכנראה שגם ביהץ )חר' אל‪-‬מודינה ‪ ,1997 ,Daviau -‬עמ'‬ ‫‪ 11 .(225-223‬לשאיבת המים ממתקני המים הגדולים והעמוקים )ה"אשוח" או‬ ‫"כלאי האשוח" בכתובת מישע( השתמשו כנראה במתקני גלגלת )‪ ,Franklin‬שם‪,‬‬ ‫עמ' ‪ .(522-521‬שהיו המצאה ישראלית‪ ,‬לדעתו של צוק )שם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;181‬וראו‬ ‫איור ‪ ,4‬להלן(‪.‬‬ ‫‪ .9‬יש להדגיש כי ברחבי ממלכת יהודה הוקמו במקביל מפעלי מים מרשימים ביותר בבית‬ ‫שמש‪ ,‬לכיש‪ ,‬חר' ח'וח'‪ ,‬באר שבע‪ ,‬תל‪-‬ערד‪ .‬בורות מים הובחנו בחר' אבו א‪-‬טווין )הר‬ ‫חברון( ותל בית מרסים )שפלת יהודה הדרומית(‪ .‬במדבר יהודה הובחנו בורות מתקופה זו‬ ‫בחר' אבו טבק‪ ,‬כרם א‪-‬סמרא וחר' אל‪-‬מכרי‪ .‬וראו בעניין זה צוק‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪,147-144‬‬ ‫‪.163-162 ,154-149‬‬ ‫‪ .10‬לאחרונה העלו רייך ושוקרון )‪ (2003‬פקפוק לגבי ייחוס בניית מפעל המים בגזר לתקופת‬ ‫הברזל‪ .‬הם מניחים שבניית מפעל המים הייתה בתקופת הברונזה התיכונה ב תוך שילוב‬ ‫המפעל במערה טבעית‪ .‬הערכה זו אין לה הוכחה ארכיאולוגית מובהקת‪ ,‬ולדעתי יש קושי‬ ‫רב בהנחתם שמערה טבעית יכלה להיווצר בסלע הקרטוני הבונה את תל‪-‬גזר‪.‬‬ ‫‪ .11‬בסיור במקום בקיץ ‪ 1999‬העלתה החופרת מישל דיבואה את האפשרות שהבריכות‬ ‫שלמרגלות התל )שבעבר העריכו כי נבנו על ידי הנבטים( היו חלק ממערך הבנייה של‬ ‫העיר במאה התשיעית לפנה"ס‪.‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪85‬‬ ‫תבליט זה מדגים כיבוש עיר על ידי חדירה למנהרת מים מתחת לחומותיה וניתוק‬ ‫החבל המחובר לכלי שאיבה‪ .‬השאיבה נעשתה כנראה דרך פיר שירד אל מקור‬ ‫המים‪ .‬החבל היה מחובר למתקן גלגלת )בצד ימין ‪ -‬מעל חומות העיר(‪ .‬ההשערה‬ ‫היא שמדובר בעיר בממלכת ישראל )מגידו? חצור?( )‪ ,Franklin‬שם( בעניין זה‬ ‫יש חשיבות גדולה בהדגשת פתרון בעיית המים בעיר הבירה של ממלכת ישראל‬ ‫ ש ו מ ר ו ן ‪ 12 .‬עיר זו נבנתה על גבי גבעה קרטונית הנישאת לגובה של כ‪430-‬‬‫מ' מעל פני הים וכ‪ 130-‬מ' מעל עמק שומרון‪ .‬בגבעת שומרון ובסביבתה הקרובה‬ ‫אין מקורות מים טבעיים‪ .‬המעיינות הקרובים ביותר הם ע י ן ה א ר ו ן )בכפר‬ ‫נקורה(‪ ,‬המצוי במרחק של כ‪ 1.5-‬ק"מ דרומה מן העיר‪ ,‬ומעיינות עונתיים הנקראים‬ ‫ע י ו ן כ פ ר ר ו מ א במרחק דומה מצפון מזרח לגבעה‪ .‬למרות זאת נקנה המקום‬ ‫על ידי עמרי לצורך בניית עיר בירתו שהייתה אחת הערים הגדולות ביותר‬ ‫בארץֿישראל וסביבותיה‪ ,‬ששטחה נאמד ב‪ 320-‬דונם שמהם הוקצו ‪ 24‬דונם בראש‬ ‫הגבעה לבנייתו של ארמון מבוצר אשר בו לא התגוררו אזרחים מן השורה ‪13‬‬ ‫‪ .12‬בחיבורו רב ההיקף של צ' צוק אין הוא מזכיר את העיר שומרון‪ .‬בשיחה בעל פה הבהיר‬ ‫צוק שהסיבה נבעה מהבעייתיות שבקביעת תאריך חציבת הבורות שבשומרון )ראו להלן‪,‬‬ ‫הערה ‪.(17‬‬ ‫‪ .13‬מתוך תיאוּריה של העיר שומרון בתנ"ך ניתן להבין שמדובר בעיר או באקרופוליס מוקף‬ ‫חומה )מל"ב ו‪ ,‬ל( עם שער )מל"ב ז‪ ,‬א‪ ,‬יח‪-‬יט(‪ ,‬היכל מלכותי )מל"א כא‪ ,‬א; עמוס ג‪ ,‬יא‪,‬‬ ‫טו(‪ ,‬בית מלך )מל"ב ז‪ ,‬יא(‪ ,‬וברכה )מל"א כב‪ ,‬לח(‪ .‬שער העיר נזכר בהקשר החוצות‬ ‫‪86‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫)‪ ,2001 , ,Tappy‬עמ' ‪ .(349-348‬בארמון זה הושיבו מלכי בית עמרי מספר רב‬ ‫של אנשי מנהל )בורנשטיין‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ .(79 ,69-67‬בהנחה שמתוך שטח עיר‬ ‫ה"מגורים" הוקצו כ‪ 30%-‬לשטחים ציבוריים וביצורים )‪ ,1992 ,London‬עמ'‬ ‫*‪ ,(74‬יש לחשב שטחי מגורים על פני כ‪ 210-‬דונם‪ ,‬אשר יכולים היו לאכלס בין‬ ‫‪ 5250‬נפש )לפי התחשיב של ברושי ופינקלשטיין‪ ,1990 ,‬עמ' ‪ (4‬לבין ‪ 8400‬נפש‬ ‫)לפי התחשיב של ‪ ,London‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;*75‬ספראי‪ ,1997 ,‬עמ' ‪ 14 .(279-278‬מספר‬ ‫תושבים זה מתאים לתיאור המקראי על המצור הארמי סביב העיר כשנמנו בה‬ ‫‪ 7000‬נצורים )מל"א כ‪ ,‬טו(‪ 15 .‬במצב קשה יותר ריכזה העיר בתוכה כ‪ 30,000-‬נפש‪,‬‬ ‫כפי שמלמדות התעודות האשוריות על ימי חורבנה בימי סרגון השני‪ 16.‬הערכתם‬ ‫של החופרים כי גם בתקופות "רגילות" כללה העיר אוכלוסייה במספרים דומים‬ ‫)‪ ,(SS-II, 2‬אינה תואמת את התובנות הדמוגרפיות החדשות )‪ ,Tappy‬שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .(170-169‬בכל מקרה‪ ,‬נראה כי באקרופוליס המלכותי המבוצר )כ‪ 24-‬דונם בלבד(‪,‬‬ ‫שבו שטחי ציבור גדולים‪ ,‬ישבה אוכלוסייה שמנתה בין ‪ 200‬נפש )‪ ,Tappy‬שם(‬ ‫ל‪ 672-‬נפש )‪ , ,London‬שם‪ .(75* ,73* ,‬על פי מסקנותיו של צוק )שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ,(31-27‬הצריכה ה ש נ ת י ת הסבירה לנפש )לא כולל בעלי חיים( הייתה כ‪ 5-‬מ"ק‪.‬‬ ‫מתוך הנחה שבשומרון ישבו כ‪ 7000-‬נפש הרי תושביה צרכו כ‪ 35,000-‬מ"ק מים‬ ‫בשנה )בהנחה שלצורך בעלי חיים השתמשו במעיינות שהיו בסביבת שומרון(‪.‬‬ ‫הארכיאולוגים שחפרו את שרידי העיר שומרון‪ ,‬נדרשו גם הם לבעיית פתרון‬ ‫אספקת המים לתושבי שומרון‪ .‬הם הצליחו לאתר שרשרת של בורות מים בשטח‬ ‫שנחפר‪ .‬שבעה מהם אותרו על גבי גבעת האקרופוליס של העיר ועוד כעשרים‬ ‫ושמונה בורות אותרו בשטח העיר התחתית)‪ ,SS-II‬עמ' ‪ 17.(4‬הפתרון שמצאו‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫)שווקים( אשר נבנו בסמוך לו )מל"ב‪ ,‬שם‪ ,‬שם(‪ ,‬הנזכרים במשא‪-‬ומתן של אחאב עם‬ ‫הדדעזר מלך ארם )מל"א כ‪ ,‬לד; בירן‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ .(25 ,29‬בסמוך לשער הייתה "גֹרֶן פֶּתַח‬ ‫שַׁעַר שֹׁמְרוֹן" )מל"א כב‪ ,‬י; דה"ב יח‪ ,‬ט(‪ ,‬ונראה ששימשה גם למושב המלך )מל"א‪ ,‬שם(‬ ‫וגם לטקסים פולחניים שונים‪ .‬ייתכן שתכנית המתאר של העיר שומרון מתוארת כנראה‬ ‫בתבליטים אשוריים של מצור סרגון השני‪ ,‬שבהם נראית העיר על שני חלקיה‪ :‬האקרופוליס‬ ‫והעיר התחתונה )‪ ,1994 ,Franklin‬עמ' ‪.(271-265 ;259-258‬‬ ‫נתון כללי זה נלקח ממאמר העוסק בתקופה הרומיתֿביזנטית‪ ,‬אך מבחינה מתודית אין כל‬ ‫מניעה להשתמש בנתון של כ‪ 40-‬נפש לדונם של אזור מגורים ללא בנייני ציבור גם לגבי‬ ‫תקופתֿהברזל'‪ .‬ועיינו פורטוגאלי‪ ,1988 ,‬עמ' ‪.32-29‬‬ ‫מספר דומה מציין מישע בתיאור ההרג שביצע בעיר הישראלית נבו‪" :‬ואהרג כלה שבעת‬ ‫אלפן גבָרן וגֻרִן‪ /‬וגבָרֹת וגֻ]רֹ[ת ורֲחָמֹת" )כתובת מישע‪ ,‬שורות ‪.(17-16‬‬ ‫מעיבוד האנאלים של סרגון השני ניתן לשחזר‪" :‬את שומרון לכדתי‪) 27,290 ,‬או ‪(27,280‬‬ ‫אנשים היושבים בתוכה שללתי יחד עם מרכבותיהם‪) "...‬כוגן‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.(64 ,62‬‬ ‫מתוך הדו"ח נראה לכאורה כי אין כל ודאות שכל הבורות נחצבו בתקופתֿהברזל‪ ,‬אך‬ ‫בהנחה שרק מ ק צ ת מן השטח של התל נחקר ונחפר ובהנחה שעם יישובו של מקום מחדש‬ ‫נוהגים התושבים החדשים להשתמש בבורות קיימים‪ ,‬יש לסמוך על הנתונים שסופקו על‬ ‫ידי החופרים‪.‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪87‬‬ ‫מלכי בית עמרי היה כנראה חציבת בורות מים בסלע הקרטון הרך‪ ,‬שבהיותו סלע‬ ‫בלתי חדיר )כמעט( מנע את חלחול המים מן הבורות‪ .‬כמות המשקעים כיום בעמק‬ ‫שומרון היא כ‪ 530-‬מ"מ גשם בשנה‪ 18 ,‬כמות סבירה ביותר שהצליחה בוודאי למלא‬ ‫מספר גדול זה של בורות מים‪ .‬הערכת החופרים הייתה שכמות המים בבורות אשר‬ ‫באזור האקרופוליס )כולל החלק שלא נחפר( הגיעה לכדי ‪ 40,000‬מ"ק מים‪ ,‬דהיינו‬ ‫שימוש של ‪ 108‬מ"ק ביום לצורכי העיר ואנשיה בלבד )שם‪ ,‬שם(‪ .‬יוצא מכאן‬ ‫שלאנשי שומרון היה עודף של מים שבהם השתמשו לצרכים שונים מעבר לצריכה‬ ‫בסיסית כמו לברכה המלכותית שהייתה בשומרון )מל"א כב‪ ,‬לח( או להשקיית הגן‬ ‫המלכותי שעשה המלך אחאב ממערב לארמונו )בורנשטיין‪ ,1993 ,‬עמ' ‪.(146-142‬‬ ‫„‬ ‫לחוסר משקעים יש השפעה קיצונית על אספקת מזון‪ .‬כשבצורת קשה תוקפת את‬ ‫הארץ בימי אחאב הוא אינו מחפש מים אלא פתרון לחוסר במזון‪ ..." :‬וְהָרָעָב חָזָק‬ ‫בְּשֹׁמְרוֹן‪...:‬וַיֹּאמֶראַחְאָבאֶלעֹבַדְיָהוּלֵ‪‬בָּאָרֶץאֶלכָּלמַעְיְנֵיהַמַּיִםוְאֶלכָּלהַנְּחָלִים‬ ‫אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה‪) :‬מל"א יח‪ ,‬ב‪ ,‬ה(‪ .‬כפי‬ ‫שהובהר למעלה‪ ,‬גם בתיאור המצור הארמי הקשה והארוך סביב העיר שומרון‬ ‫הובלט המחסור במזון ולא במים )מל"ב ו‪ ,‬כד‪-‬ז‪ ,‬כ(‪ .‬באתרים מרכזיים מתקופה זו‬ ‫נחשפו מבנים בעלי תכנית דומה‪ ,‬כשבכל מבנה שלושה אולמות ארוכים שהופרדו‬ ‫ביניהם על ידי שתי שורות של עמודים )איור ‪ ,5‬להלן(‪ .‬אורכם של חלק מהמבנים‬ ‫הגיע ל‪ 27-‬מ' ורוחבם ‪ -‬ל‪ 15-‬מ'‪ .‬נתגלו גם מבנים דומים בממדים קטנים‪ .‬בחלק‬ ‫מן העמודים נקדחו חורים מפולשים לקשירת בעלי חיים‪ ,‬ובחלקם נתגלו אבנים‬ ‫עם שקע הנראה כמתקן שתייה לבהמות שנכנסו אל תוך המבנה לצורך העמסת‬ ‫סחורות או לצורך אחר‪ .‬המערכת המפוארת ביותר של מבנים מנהליים שכאלה‬ ‫נתגלתה במגידו השוכנת בחלק המערבי של עמק יזרעאל )הרצוג‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ;192-191‬קמפינסקי‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ .(105-13‬העמק הסמוך שימש כמרכז לגידולים‬ ‫חקלאיים בתקופת המקרא )הושע ב‪ ,‬כד(‪ .‬מבנה גדול ממדים נתגלה בחצור )הרצוג‪,‬‬ ‫תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ,(189‬השוכנת גם היא באזור ששימש לגידולים חקלאיים רבים‪ .‬מבנה‬ ‫דומה‪ ,‬במידות קטנות‪ ,‬נתגלה בכנרת )תל אל‪-‬עורימה(‪ ,‬בסמוך לשער העיר‪ ,‬ובו‬ ‫כמות גדולה של כלי אחסון מסוגים שונים )‪ ,1993 ,Fritz‬עמ' ‪ .(200-199‬מבנים‬ ‫גדולים דומים נתגלו ברחבי ממלכת יהודה בלכיש‪ ,‬בבאר שבע‪ ,‬בתל חסי ובבית‬ ‫שמש )‪ ,1988 ,Herr‬עמ' ‪ 19 .(52-47‬החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי מטרת‬ ‫‪ .18‬בראשית מאמר זה הודגש כי לאור מפלסו של ים המלח באמצע המאה ה‪ 20-‬עולה כי‬ ‫האקלים בתקופתנו דומה לזה שהיה בתקופת המקרא!‬ ‫‪ .19‬חשוב להדגיש כי בנייני עמודים קטנים ששימשו למחסנים בשלהי המאה האחת עשרה‬ ‫‪88‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫השימוש במבנים אלה ‪ -‬אורוות לסוסים‪ ,‬קסרקטינים לחיילים‪ ,‬מחסנים או‬ ‫שווקים‪ 20.‬לאור מיקום המבנים באתרים השוכנים באזורים חקלאיים מובהקים או‬ ‫סמוך לנתיבי דרכים נראה ששימשו כמחסנים‪ ,‬מה גם שברובם נמצאו כמויות‬ ‫גדולות של כלי קיבול‪ .‬ייתכן שבמקומות מסוימים‪ ,‬כמו במגידו ‪) 21‬ובלכיש(‪ ,‬שימשו‬ ‫המבנים למטרות שונות כמו אורוות ומרכזי סחר‪.‬‬ ‫בעיר התחתונה בתל רחוב התגלו מבנים מנהליים מסגנון שונה ששימשו כמחסנים‪.‬‬ ‫המבנים נבנו סביב חצר גדולה‪ ,‬ובבנייה שולבו יסודות מעץ עם קירות לבנים‪ .‬תכנון‬ ‫המבנים ושיטות הבניה היו שוני במבנים נתגלה מכלול גדול של כלים ומצבור‬ ‫גרעיני תבואה‪ .‬קבוצה של כלי קיבול וטביעות חותם על טיח במבנים וכן מספר‬ ‫חפצים מעידים על קשר ברור לאזור הפניקי שלאורך חוף הים הצפוני של א"י‬ ‫)מזר‪ ,2003 ,‬עמ' ‪ .(156-147‬עדות זו מלמדת על חשיבות גדולה של קשר מסחרי‬ ‫אל החוף הפניקי לצורך אספקת מוצרי מזון וסחר אחר‪.‬‬ ‫נראה כי מלכי בית עמרי נקטו בפעולות הדומות לתיאור המקראי על מעשיו של‬ ‫יוסף כדי לקדם את שנות הרעב במצרים )בר' מא‪ ,‬לג‪-‬לו; מז‪ ,‬יג‪-‬טו( הם בנו‬ ‫ובמאה העשירית לפנה"ס נתגלו בצמתי מסחר מוכרים ‪ -‬בתל קסילה )גדת הירקון(‪ ,‬תל אבו‬ ‫הוואם )שפך הקישון( )‪ ,1988 ,Herr‬עמ' ‪ (50-48‬ותל הדר )מזרח הכנרת ‪,Kochavi -‬‬ ‫‪.(1998‬‬ ‫‪ .20‬ראו סיכום הדעות אצל ‪ ,Herr‬שם‪ ,‬עמ' ‪.61-53‬‬ ‫‪" .21‬מחסני מגידו" הם כנראה שלשת מכלולי בתי העמודים המסודרים בצורת חי"ת בחלק‬ ‫הצפוני מזרחי של מגידו ‪ -‬בסמוך לשער ולמבנה מנהלי )‪" .(434‬אורוות מגידו" הם המכלול‬ ‫הגדול של המבנים המנהליים שנחשפו באזור הדרומיֿמערבי של מגידו בסמוך למערכת‬ ‫המים‪ ,‬ובחזיתם רחבה גדולה )לאימוני הסוסים?( עם מתקן למים במרכזם‪.‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪89‬‬ ‫מחסנים )וייתכן שאף שוקי מכירה של מזון(‪ .‬התנ"ך מבהיר כי חלק מהפעולות‬ ‫החשובות של שלמה היו בניית ערי מסכנות )מחסנים(‪" :‬וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה ‪ ...‬וְאֵת כָּל‬ ‫עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב" )מל"א ט‪ ,‬יז‪ ,‬יט(‪ .‬יש להניח‬ ‫שמלכי בית עמרי המשיכו בבניית ערי מסכנות עקב נתוני האקלים המדאיגים ויש‬ ‫להניח שהמידע על כך רמוז בפסוק‪" :‬וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה‪ ...‬וְכָל‬ ‫הֶעָרִיםאֲשֶׁרבָּנָההֲלוֹאהֵםכְּתוּבִיםעַלסֵפֶרדִּבְרֵיהַיָּמִיםלְמַלְכֵייִשְׂרָאֵל")מל"א‬ ‫כב‪ ,‬לט(‪.‬‬ ‫‪‰‬‬ ‫פעולה חשובה נוספת לקידום שנות בצורת הייתה הלאמת קרקעות ועיבודן בפיקוח‬ ‫של "ממונים" )חוכרים( מטעם המלכות‪ .‬בדומה לפעילות שביצע יוסף בשנות‬ ‫הבצורת במצרים )בר' מז‪ ,‬יט‪-‬כא( היה צורך בארגון של עיבוד קרקעות לצורך‬ ‫ריכוז התוצרת החקלאית למחסנים שהוזכרו למעלה‪ .‬משם הועברה האספקה‬ ‫ונמכרה לאזורי הארץ השונים‪ .‬אין ספק ששרשרת עמקי הצפון היו ה"לב החקלאי"‬ ‫של ממלכת ישראל בתקופת הברזל ב‪ ,‬ובהם עשרות יישובים בעלי אופי חקלאי‬ ‫)‪ ,Megiddo III‬עמ' ‪ .(584‬במרכז שרשרת עמקים זו‪ ,‬על קו פרשת המים שבין‬ ‫עמק יזרעאל ועמק חרוד‪ ,‬שכנה העיר י ז ר ע א ל אשר התקיימה תקופה קצרה‬ ‫בתולדות ממלכת ישראל‪ .‬בתנ"ך מסופר שהעיר הייתה אחד המרכזים החשובים‬ ‫ביותר של בית עמרי‪ .‬תיאורים של מאורעות בעיר יזרעאל וסביבותיה נזכרים‬ ‫במקרא רק בתקופת מלכי בית עמרי‪ .‬מתוצאות החפירות בתל )אוסישקין‪ ,‬תשנ"ו(‬ ‫עולה כי אין מדובר בעיר מלכותית אלא במתחם מבוצר בממדים של‪ 289 :‬מ' ‪X‬‬ ‫‪ 157‬מ' שנבנה על גבי משטח מלבני מוגבה ומלאכותי שהוקף בסוללה ובחפיר‪.‬‬ ‫המתחם חרב בהרס אַלים בסוף המאה התשיעית‪ ,‬אך מיד יוּשב מחדש עלֿידי‬ ‫מתיישבים שלא ניצלו את ההריסות הקדומות במקום‪ ,‬ובנו ברמת בנייה נמוכה‪.‬‬ ‫מתוצאות החפירות הסתבר בוודאות שאין מדובר ב"בֵית הַחֹרֶף" )עמוס ג‪ ,‬טו( של‬ ‫מלכי בית עמרי )כפי שסברו חוקרים רבים כמו‪ (152-146 ,1982 ,Timm :‬אלא‬ ‫במתחם מלכותי בלבד‪ .‬החופרים הניחו שיזרעאל שימשה כמרכז צבאי )אוסישקין‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ (84-54 ,1996) Williamson .(13-12‬הניח שתפקודה ומטרת בנייתה של‬ ‫העיר יזרעאל לא היו במישור הצבאי אלא במישור האזרחי כ"עיר סמלית" של בית‬ ‫עמרי‪ ,1997) Na'aman .‬עמ' ‪ ,(123-122‬נוטה להניח שהיה זה מרכז צבאי עם בית‬ ‫מגורים מלכותי של בית אחאב שנבנה בפאר רב‪ .‬לדעתי‪ ,‬קשה להניח שמלכי בית‬ ‫עמרי בנו עיר לצרכים הללו בעוד בסמוך שכנה עיר מנהל מפוארת כמו מגידו‪ ,‬מה‬ ‫גם שהבנייה ביזרעאל היא ברמה ירודה ביותר יחסית למגידו או לשומרון‪ .‬ועוד‪,‬‬ ‫‪90‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫אם אכן היה זה מרכז צבאי‪ ,‬מן הסתם היה נזכר בהקשר לקרבות הרבים שהתנהלו‬ ‫בימי בית עמרי‪.‬‬ ‫להערכתי‪ ,‬המתחם ביזרעאל נועד לפעילות כלכליתֿממלכתית שהתנהלה בתקופה‬ ‫זו בעמקי יזרעאל וחרוד וברמות יששכר‪ .‬שטחי עמקֿיזרעאל אשר נזכרו בנבואות‬ ‫הושע כמרכז ה"הַדָּגָן ‪ ...‬הַתִּירוֹש ו‪...‬הַיִּצְהָר" )הושע ב‪ ,‬כד( היו מאז ומתמיד בבת‬ ‫עינם של יושבי הארץ‪ .‬מאז המאה ה‪ 14-‬לפנה"ס היה האזור שבין תל יזרעאל‬ ‫ושונם אדמות מלכותיות של מלכי מצרים )נאמן‪ ,‬תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ .(144-140‬סביר‬ ‫להניח שמעמדו של שטח זה לא השתנה עד לימי בית עמרי‪ .‬על עיבוד שטחי‬ ‫המדינה באזור שונם )ויזרעאל( בתקופת בית עמרי אנו שומעים בסיפור אלישע‬ ‫והאישה השונמית )מל"ב ד‪ ,‬ח‪-‬לח; ח‪ ,‬א‪-‬ו(‪ .‬אבי הנער העומד כממונה על קוצרים‬ ‫הנתונים למרותו )מל"ב ד‪ ,‬יז( דומה להושעיהו בן שבי הממונה על הקוצרים אשר‬ ‫נזכר בחרס ממצד חשביהו )אחיטוב‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ .(100-96‬כנראה היו שטחי‬ ‫החקלאות באזור שבין שונם ליזרעאל במעמד של אחוזות מלכותיות‪ ,‬שהוחכרו‬ ‫עלֿידי המלך למספר משפחות‪ .‬תחת מרותם של אלה עבדו "נערים" אריסים )שם‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .(23 ,22 ,17‬בעצתו של הנביא אלישע עוזבת אחת ממשפחות החוכרים‬ ‫את האזור‪ ,‬לפני בוא הרעב‪ ,‬והמלך "מחכיר" את האזור למשפחה אחרת ובהשפעת‬ ‫הנביא‪ ,‬מחזיר את הזכויות למשפחת החוכרים הקודמת )מל"ב ח‪ ,‬א‪-‬ג(‪ 22 .‬החזרתו‬ ‫המיידית של השדה לאישה‪ ,‬בהוראת המלך‪ ,‬ובתוספת ערך התבואה שנקצרה בו‬ ‫בעת היעדרה )שם‪ ,‬שם‪ ,‬ו( מעידים כנראה‪ ,‬כי מדובר בשטחי המלכות‪.‬‬ ‫מבחינת סוגי הקרקעות והמבנה הטופוגרפי לא ניתן להפריד בין שטחי שונם אשר‬ ‫בחלק הדרומי של גבעת המורה לבין השטחים של יזרעאל‪ .‬באזור זה משתרעות‬ ‫קרקעות חומות אלוביאליות )ורטיסולים(‪ ,‬האופייניות לאזור של עמקים שאליהם‬ ‫הגיע סחף מאזור של קרקע טרה רוסה‪ ,‬ויער חום יםֿתיכוני )הגלבוע( וקרקע‬ ‫מאזורים בזלתיים )גבעת המורה(‪ .‬כמות המשקעים נעה בתחום שבין ‪ 600-400‬מ"מ‬ ‫גשם בשנה‪ .‬קרקעות אלה נחשבות לפוריות ביותר ועומקן רב )רביקוביץ‪ ,‬תש"ל‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;26-25‬וראו איור ‪ ,7‬להלן(‪.‬‬ ‫לאזור מבנה שטוח על קוו פרשת המים שבין נחל חרוד ליובלי נחל קישון‪ ,‬ושיפועי‬ ‫השטח מאפשרים ניקוז טוב‪ .‬קִרבה למעיינות מתוקים )עין יזרעאל ועין חרוד(‬ ‫‪ .22‬רביב )‪ ,1993‬עמ' ‪ (128‬ואחרים מניחים שמדובר בשטח קרקעי פרטי שהוזנח ולא עובד‪,‬‬ ‫ולכן היה אמור לעבור לרשות המלך‪ ,‬אך עבר לרשות אדם אחר מתוך ויתור של המלך על‬ ‫זכותו להחרים את השטח‪ .‬רעיון זה נדחה עלֿידי בנדור )‪ ,1986‬עמ' ‪ ,(146-145‬כיוון‬ ‫שהתנ"ך מדגיש בסיפור נבות היזרעאלי כי מלכי בית עמרי הקפידו שלא לגזול נחלה‬ ‫משפחתית )מל"ט כא‪ ,‬ג‪-‬ו(‪ ,‬ולכן קשה להניח שהמלך יתערב בבעלות פרטית של שדה‬ ‫שהיה שייך למשפחה שעזבה זמנית את האזור‪.‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪91‬‬ ‫מוסיפה לאפשרויות החקלאיות הגלומות באזור‪ .‬מערכת אדמות המלך השתרעה‬ ‫כנראה מעין יזרעאל ועד שונם )ששכן בתחומי כפר סולם( ששם ישבו משפחות‬ ‫ה"חוכרים"‪ .‬ייתכן שבכפרי העמק התגוררה אוכלוסייה ממוצא אתני כנעני‪ ,‬אשר‬ ‫שימשה כאריסים בקרקעות המלכותיות‪ .‬רמז לעניין זה נמצא ביישוב האורגים בעל‬ ‫האופי הכנעני שנחשף בתל עמל )‪ ,2000 ,Faust‬עמ' ‪ .(18-16‬כך גם סביר להניח‬ ‫שבתל רחוב במאה העשירית לפנה"ס עדיין ישבה אוכלוסייה לא ישראלית‪ ,‬זאת‬ ‫לאור הכמות הרבה של קנקני "היפו" פניקיים בשכבה ‪ II‬והבמה ה"מוזרה"‪ ,‬אשר‪,‬‬ ‫כהגדרתו של מזר‪ ,‬אין לה אח ורע באתרים אחרים שאוכלוסייתם ישראלית )מזר‪,‬‬ ‫‪ ,2003‬עמ' ‪ .(156-148‬יוצא מכל אלה‪ ,‬שבאזור זה התגוררה עדיין אוכלוסייה‬ ‫נוכרית אשר שועבדה בידי הממונים מטעם מלכי ישראל‪ ,‬וצודק ‪Finkelstein‬‬ ‫)‪ ,2000‬עמ' ‪ (132‬בהערכתו שיזרעאל נבנתה כמתחם לצורך הצגת כוח אל מול‬ ‫אוכלוסייה כנענית בחלקה‪ ,‬שעדיין ישבה בעמק‪ .‬כמו כן‪ ,‬ייתכן שאיזבל ישבה בעיר‬ ‫יזרעאל )מל"ב ט‪ ,‬ל( בשל רצונה לשבת בסמוך לאזור שאוכלוסייתו כנענית‪.‬‬ ‫במשפטו של נבות )מל"א כא‪ ,‬ח‪-‬יג( ממלאים "הַזְּקֵנִים וְהַחֹרִים ‪ 23‬אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים‬ ‫בְּעִירוֹ" )שם‪ ,‬שם‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫נראה שהמתחם ביזרעאל היה מרכז מנהלי מרכזי של שטחי המדינה‪ ,‬אשר עובדו‬ ‫בעמקֿיזרעאל החל מתקופת אל עמארנה‪ ,‬דרך תקופת הממלכה המאוחדת ועד סוף‬ ‫ימי בית עמרי‪ .‬המקום נבנה כמתחם פאר למול אוכלוסייה לאֿישראלית לצורך‬ ‫שעבודה תחת יד הישראלים‪ ,‬וזכה לביקורים רבים של מלכי ישראל‪.‬‬ ‫‪ .23‬הביטוי "חורים" מתייחס במקרא לשרי העיר )יש' לד‪ ,‬יב; יר' כז‪ ,‬כ; נחמ' ה‪ ,‬ז; יג‪ ,‬יז‪,‬‬ ‫ועוד מקומות(‪ ,‬אשר ניהלו את השטחים "על גבם" של אנשים אשר נושלו מאדמותיהם‬ ‫)נחמ' ה‪ ,‬א‪-‬יב( בשעה שהם היו בני השכבה המיוחסת המקורבת לשלטון )רביב‪,1993 ,‬‬ ‫עמ' ‪ .(24‬שקיבלו את ניהול שטחי המלכות מידי מלכי בית עמרי ותפקידם היה לנהל את‬ ‫העיבוד החקלאי של השטחים‪ .‬תחת מרותם היו ה"חוכרים" כדוגמת משפחת האישה‬ ‫השונמית )מל"ב ד‪ ,‬ח‪ ,‬יז(‪ .‬שמם נגזר ממעמדם כבני חורין ‪ -‬בעלי מעמד חופשי ונכבד‪,‬‬ ‫ואפשר שאנשים אלה היו פטורים מתשלומי מס למלכות )שמ"א יז‪ ,‬כה(‪.‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪Â‬‬ ‫עדות נוספת להלאמת אדמות נמצאה בעמק שומרון )איור ‪ ,8‬להלן( שהיה אחד‬ ‫האזורים הטובים לעיבוד חקלאי )בורנשטיין‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪,1994 ;118-115 ,29-24‬‬ ‫עמ' ‪ 24 .(97-94‬קרקעות העמק מורכבות גם מרנדזינה שמקורה בסלעי הקרטון‬ ‫האטומים למים ועתירי הסידן‪ ,‬וגם מקרקע יער חומה יםֿתיכונית שנסחפה‬ ‫מהרכסים והגבעות הגירניים אשר מסביב העמק )רביקוביץ‪ ,‬תש"ל‪ ,‬עמ' ‪.(20-17‬‬ ‫‪ .24‬ראוי להדגיש כי המשנה )ערכין ג‪ ,‬ב( מביאה את "פרדסות סבסטי" כדוגמה לקרקע מעולה‬ ‫הראויה לעיבוד חקלאי‪.‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪93‬‬ ‫מבנה הנוף הוא של מדרגות חקלאיות רחבות וטבעיות הנוחות לעיבוד חקלאי‪.‬‬ ‫הניקוז הטוב של העמק מונע ביצות וביובלים שסביבו זורמים מים שמקורם במספר‬ ‫מעיינות הנובעים מאקוויפר שנוצר בקו המגע בין הגיר לקרטון )וזורמים בעיקר‬ ‫בתקופת האביב וחלקם גם בקיץ(‪ .‬כמות המשקעים בעמק שומרון היא כ‪ 530-‬מ"מ‬ ‫גשם בשנה‪ ,‬הטמפרטורה נוחה ולילות הטל מרובים יחסית‪.‬‬ ‫מתוך האנאלים של סרגון השני שנרשמו על קירות ארמונו מחוראסבאד )דור‬ ‫שרוכן( ועל פי כתובות המנסרה שהציב בכלח ניתן לשחזר כך‪]..." :‬את שומרון‬ ‫יו[תר משהייתה קודם יישבתי‪ .‬אנשים מארצות כיבו]שי הבאתי לתוכה ‪... ...‬מס[‬ ‫ומנחה הטלתי עליהם כמו )על( אשורים ‪) ...‬מאזור רפיח( ‪ ...‬ערבים רחוקים יושבי‬ ‫המדבר‪ ,‬אשר לא ידעו מפקח או מושל‪ ,‬שלא הביאו מנחה לאף מלך‪ ,‬בנשק האל‬ ‫אשור אדוני‪ .‬הבסתי אותם ואת שאריתם הגליתי‪ ,‬והושבתי)ם( בשומרון" )כוגן‪,‬‬ ‫‪ ,2003‬עמ' ‪ ,1982) Eph'al .(64-62‬עמ' ‪ (107‬מניח שהערביים‪ ,‬שלא היו עובדי‬ ‫אדמה יושבו באזור כאחראים על מערכת מסחרית כלשהי‪ .‬מכיוון שאין כל ידיעה‬ ‫היסטורית או אחרת על סחר מיוחד שיצא משומרון או על דרכי מסחר שעברו‬ ‫לידה‪ ,‬נראה לנו שהערביים )אשר היו מנאמניהם של האשורים( הועברו למקום‬ ‫כמנהלי האדמות שהיו סביב העיר‪ .‬בתקופת בית שני נעשה מעשה דומה עלֿידי‬ ‫הורדוס‪ .‬יוסף בן מתתיהו כתב על ששתֿאלפים חיילים ווטרניים מהצבא הרומי‬ ‫שהובאו לשומרון ושחולקו להם שטחי מדינה לעיבוד חקלאי‪" :‬כי בארץ שומרון‬ ‫בנה עיר‪ ...‬והביא אל העיר ששת אלפים תושבים‪ ...‬וחלק להם לנחלה אדמה‬ ‫פוריה‪) "...‬מלחמת‪ ,‬א‪ ,‬כא‪ ,‬ב( וכן‪" :‬ועשה את העיר לרבת עם מאוד‪ ...‬וחילק‬ ‫לתושבים את מיטב אדמת המדינה הקרובה לעיר כדי שיחיו בעושר מיד לכשיכנסו‬ ‫לגור בתוכה‪) "...‬קדמוניות‪ ,‬טו‪ ,‬עמ' ‪ .(296‬להלן‪ ,‬ננסה להוכיח כי גם קודם לכיבוש‬ ‫האשורי היו השטחים שסביב העיר שומרון בבעלות המלך ועובדו בידי "חוכרים"‪.‬‬ ‫‪94‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫על פי ממצאי הסקר הארכיאולוגי שנערך בעמק ובמורדות המערביים והצפוניים‬ ‫של הרכסים שמעל עמק שומרון )זרטל‪ ,1992 ,‬עמ' ‪(462-383 ,310-265 ,55-52‬‬ ‫ניתן לבדוק את יישובו של העמק‪ .‬הבדלנו בין יישובים שבתוך העמק )כולל על‬ ‫‪25‬‬ ‫גבי גבעות המצויות בעמק עצמו( ויישובים שעל גבי הרכסים שסביב העמק‪.‬‬ ‫היישובים עצמם חולקו לפי גודלם‪ .‬יישובים "קטנים" )גודלם ‪ 4.0-0.5‬דונם(‬ ‫הראויים להיקרא "חווה"‪ ,‬ובהם היו כנראה מספר זעום של בתים‪ ,‬הקשורים כנראה‬ ‫לעיבודי קרקע במרחב הסמוך; יישובים "בינוניים" )גודלם ‪ 10.0-5.0‬דונם( הראויים‬ ‫להיקרא "כפרים"; ויישובים "גדולים" )גודלם יותר מ‪ 10.0-‬דונם ועד ‪ 25.0‬דונם(‬ ‫שהיו כנראה כפרים מרכזיים או "ערים" )פורטוגאלי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .(13-12‬חלק‬ ‫מהיישובים ה"קטנים" הוגדרו על ידי זרטל )תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪ (20-14‬כמצודות שהגנו‬ ‫על הדרכים לשומרון ועל העמק‪.‬‬ ‫‪ .25‬אתרי בתי קברות )זרטל‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ (413-412 ,403‬לא נכללו בטבלה א‪.‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪˙Â¯Á· ˙ÂÙÂ˜˙· ÔÂ¯ÓÂ˘ ˜ÓÚ· ÌÈ·Â˘È :‡ ‰Ï·Ë‬‬ ‫)בצבע מודגש ‪ -‬היישובים בימי בית עמרי(‪.‬‬ ‫על פי ניתוח הממצאים בטבלה זו‪ ,‬מתברר כי בתקופת הברזל ב נמצאו בעמק‬ ‫ובסביבתו הקרובה אתרים זעירים שבכל אחד מהם בית אחד או מספר בודד של‬ ‫בתים אשר שימשו כנראה לצרכים חקלאיים‪ .‬חלקם הוקמו בסמוך למעיינות‪ .‬בעמק‬ ‫עצמו אין כלל יישובים בינוניים‪ ,‬וקיים יישוב גדול אחד בלבד )חר' אל‪-‬בבריה;‬ ‫וראו להלן(‪ .‬בתקופה הברזל ג‪ ,‬עת חרבה שומרון ואדמותיה ניתנו על ידי האשורים‬ ‫למרותם של ה"חוכרים" הערביים )כנראה(‪ ,‬עובר העמק שבר קשה כש‪ 72%-‬מן‬ ‫היישובים נעלמו )מגמה זו ניכרת בכל אזור השומרון ‪ -‬זרטל‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.(55‬‬ ‫בתקופה הפרסית ניכרת עלייה דרסטית )‪ (300%‬במספר היישובים בעמק וברכסים‪,‬‬ ‫דבר המורה על התיישבות כפרית רגילה‪ .‬בתקופה ההלניסטית‪ ,‬אשר לפי המקורות‬ ‫ההיסטוריים חזר העמק לשמש כ"קרקעות מלך"‪ ,‬חזרה תמונה יישובית הדומה‬ ‫לתקופה הישראלית‪ ,‬דהיינו מספר קטן של יישובים זעירים בעמק וברכסים‬ ‫המקיפים אותו‪ .‬בתקופה הביזנטית‪ ,‬לאחר ייסודה של פלאביה ניאפוליס‪ ,‬חדרה‬ ‫‪96‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫אוכלוסייה גדולה לאזור‪ ,‬ובנתה כפרים חדשים על גבי הרכסים שבשוליו‪ ,‬ועלה‬ ‫מספר היישובים הגדולים והבינוניים בתוכו‪.‬‬ ‫נראה שהמדד ליישובו של עמק שומרון הוא "הלאמת" הקרקעות שבו על ידי‬ ‫השלטון שישב בעיר שומרון )סמריה‪/‬סבסטי(‪ .‬כאשר הייתה העיר מרכז מנהלי‪,‬‬ ‫שאליו הועברה אוכלוסייה שהשלטון "רצה ביקרה" )כמו בתקופה הישראלית‬ ‫ובתקופה ההלניסטית(‪ ,‬הוקמו בעמק וברכסים שסביבותיו יישובים זעירים בדרךֿ‬ ‫כלל‪ ,‬בני בית אחד או שניים‪ .‬אלה מתאימים להיות חוות או מבני עזר לצורכי‬ ‫החקלאות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתקופות שבהם ירדה העיר מגדולתה ההתיישבות בעמק‬ ‫אופיינה ביישובים מגוונים בגודלם‪ 26.‬בלי שניכנס לדיון בתקופות המאוחרות‪ ,‬ברור‬ ‫שבעמק שומרון ביצע בית עמרי חלוקת אדמות לטובת תושבי העיר‪ .‬אלה החזיקו‬ ‫כנראה באדמותיהם אריסים שעיבדו אותם‪ .‬ייתכן שהאתר החריג ב ח ר ' ב ב ר י ה‬ ‫)זרטל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,(357-355‬אשר שכן על גבי גבעה השולטת על המרחב הרחב‬ ‫ביותר של עמק שומרון‪ ,‬שימש כמרכז מנהלי ל"חוכר" שניהל את עיבודי הקרקע‬ ‫)בדומה לתפקודו של המתחם ביזרעאל(‪.‬‬ ‫רמז נוסף לאדמות מלך נמצא באוסטרקונים המִנהליים שנתגלו בבית המחסנים‬ ‫בשומרון )חרסי שומרון(‪ .‬החרסים נתגלו בבית מחסנים המיוחס למאה השמינית‬ ‫לפנה"ס‪ ,‬אך נראה כי הם מייצגים את המצב הקרקעי באזור מאז ימי בית עמרי‪.‬‬ ‫רוב האוסטרקונים מציינים הבאת מצרכים )כמס( מיישובים אל פקידים או שרים‬ ‫שישבו בעיר שומרון‪ .‬מספר חרסים מציינים הבאת תוצרת של שמן ויין מ כ ר ם‬ ‫י ח ו ע ל י ו כ ר ם ה ת ל ‪ ,‬וללא ציון שם המקום או שם בית אב שממנו הובאה‬ ‫התוצרת‪ .‬ייתכן שהיו אלה אדמות פרטיות בלב אדמות המלך שבעמק שומרון‬ ‫)בורנשטיין‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ .(76-75‬גם הסיפור המקראי על נחלת כ ר ם נ ב ו ת )מל"א‬ ‫כא( מלמד על קרקע פרטית באזור הסמוך לעיר שומרון שבעליה )נבות( התגורר‬ ‫בעיר יזרעאל )בורנשטיין‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ .(135-133‬בסיפור זה נוקטת המלכות מספר‬ ‫שיטות חוקיות )בן ברק‪ ,1982 ,‬עמ' ‪ (109-102‬במטרה לגרום להלאמת השטח‬ ‫שיהפוך גם הוא לגן ירק כשאר שטחי העמק‪ .‬נראה כי אדמות עמק שומרון היו‬ ‫"אדמות מלך" בבעלות מלכי בית עמרי‪ ,‬שחילקו את אדמות העמק הפוריות בין‬ ‫תושבי העיר‪ .‬אלה החזיקו כנראה באדמותיהם אריסים שעיבדו אותם‪ .‬עיבוד‬ ‫האדמות נמסר כנראה למספר פקידים אשר הפעילו מערכת של אריסים בעמק‪.‬‬ ‫מושבם של הפקידים היה בעיר שומרון‪ ,‬ובעמק עצמו היו רק מבנים בודדים אשר‬ ‫‪ .26‬בדומה לתפרוסת ההתיישבות הערבית כיום‪ ,‬אשר מחלקת את אדמות הכפרים בעמק‪,‬‬ ‫ברכסים והגבעות שסביבו בין הכפרים סבסטיה‪ ,‬איג'ניסיניא‪ ,‬נקורה‪ ,‬נצף ג'ביל‪ ,‬רמין‪ ,‬בורקא‪,‬‬ ‫בית אמרין ובזריה‪.‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪97‬‬ ‫שימשו להפעלת המערכת החקלאית‪ .‬ייתכן ששלוש חלקות במורדות העיר שומרון‬ ‫ובעמק שומרון אשר מיקומן אינו ברור‪ ,‬היו שייכות לבעלי אחוזות פרטיות ‪ -‬כ ר ם‬ ‫נ ב ו ת‪ ,‬כ ר ם ה ת ל ו כ ר ם י ח ו ע ל י‪.‬‬ ‫‪Ê‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נראה כי המצב האקלימי הקשה שהיה בארץֿישראל במאה התשיעית‬ ‫לפנה"ס הביא את מלכי בית עמרי לנקיטת מספר צעדים חשובים כדי להתגבר על‬ ‫בצורת ורעב‪ .‬צעדים אלה כללו פתרונות טכניים למים‪ ,‬אגירת מזון והלאמת שטחים‬ ‫כדי להביא לעיבודים חקלאיים של "אדמות מלך"‪ .‬הפעילות המשולבת הזו הביאה‬ ‫את העלאת הרף של "כושר הנשיאה הסביבתי"‪ ,‬וגרמה לפריחה כלכלית ותרבותית‬ ‫שהייתה מן החשובות שבתולדות ממלכת ישראל‪ .‬המצב הכלכלי היציב היה בסיס‬ ‫למערכת הבריתות בין ממלכת ישראל לבין ממלכות יהודה וצור‪ ,‬ובתקופות‬ ‫מסוימות ‪ -‬אף עם ארם ואדום‪ .‬כיבוש מרחבי מישור מואב שמצפון לארנון מידי‬ ‫אביו של מישע מלך מואב היה גורם נוסף ליציבות כלכלית זו‪ ,‬ועל כך יורחב‬ ‫במסגרת אחרת‪.‬‬ ‫·‪‰ÈÙ¯‚ÂÈÏ·È‬‬ ‫אחיטוב ש' )‪ ,(1992‬אסופת כתובות עבריות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫אוסישקין ד' )תשנ"ו(‪" ,‬המתחם המבוצר של מלכי בית עמרי ביזרעאל"‪,‬‬ ‫ארץֿישראל‪ ,‬כה‪ ,‬עמ' ‪.14-1‬‬ ‫אילן צ' )תשל"ג(‪" ,‬קרב יהושפט כנגד בעליֿהברית שמעבר ליםֿהמלח ‪ -‬לאור‬ ‫הגילויים הארכיאולוגיים האחרונים"‪ ,‬בית מקרא‪ ,‬יח‪ ,‬עמ' ‪.211-205‬‬ ‫איסר א' )תשס"ג(‪" ,‬שינויי אקלים והשפעתם על נוף הנגב"‪ ,‬בתוך‪ :‬ח' פורת וי'‬ ‫גרדוס )עורכים(‪ ,‬הנגב ‪ -‬יובל של עשייה )קובץ מאמרים לזכרו של יצחק ורדימון(‪,‬‬ ‫להב וירושלים‪ ,‬עמ' ‪.140-137‬‬ ‫איסר א' וי' גוברין )תשנ"ב(‪ ,‬שינויים אקלימיים ומדבור הנגב‪ ,‬קתדרה‪ ,61 ,‬עמ'‬ ‫‪.83-67‬‬ ‫אליצור י' וע' פרומקין‪) ,‬תשס"ג(‪" ,‬מפלס ים המלח התנ"ך"‪ ,‬על אתר‪ ,‬יב‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.98-83‬‬ ‫אמיר ד' )‪ ,(1987‬אלים וגיבורים ‪ -‬עלילות כנעניות שנמצאו באוגרית‪ ,‬בית אוסישקין‬ ‫‪ -‬קיבוץ דן‪.‬‬ ‫‪98‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫בורנשטיין א' )תשנ"ח‪-‬תשנ"ט(‪" ,‬האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות‬ ‫התנ"ך?"‪ ,‬טללי אורות )שנתון המכללה האקדמית "אורות ישראל"(‪ ,‬ח‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.281-247‬‬ ‫בורנשטיין א' )‪" ,(1992‬מנהל וכלכלה של ארץ מנשה בשלהי ממלכת ישראל ‪-‬‬ ‫לאור ניתוח מחודש של חרסי שומרון"‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.121-66‬‬ ‫בורנשטיין א' )‪" ,(1993‬כרם נבות אשר ב‪...‬שומרון ‪ -‬גן המלך אשר לאחאב"‪,‬‬ ‫מחקרי יהודה ושומרון‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.148-125‬‬ ‫בורנשטיין א' )‪'" ,(1994‬ממגד ארץ ומלואה' ‪ -‬אזורי החקלאות בשומרון בעת‬ ‫העתיקה"‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.116-87‬‬ ‫בורנשטיין א' וב"צ רוזנפלד )תש"ס(‪" ,‬צפון מערב חבל נרבתא ודרום הכרמל מימי‬ ‫הבית השני ועד התקופה הביזנטית"‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון‪ ,‬ט‪ ,‬עמ' ‪.164-147‬‬ ‫בן‪-‬ברק צ' )‪" ,(1982‬החרמת קרקעות בישראל ובמזרח הקדום"‪ ,‬שנתון למקרא‬ ‫ולחקר המזרח הקדום‪ ,‬ה‪-‬ו‪ ,‬עמ' ‪.117-101‬‬ ‫בן‪-‬תור א' )‪" ,(2002‬ארכיאולוגיהֿמקראֿהיסטוריה"‪ ,‬בתוך‪ :‬י"ל לוין וע' מזר‬ ‫)עורכים(‪ ,‬הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.25-17‬‬ ‫בנדור ש' )‪ ,(1986‬בית האב בישראל למן ההתנחלות ועד סוף ימי המלוכה‪ ,‬תל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫ברוך א' )‪" ,(1986‬שינויי צומח באזור הכנרת ב‪ 5500-‬השנים האחרונות על סמך‬ ‫העדות הפלינולוגית"‪ ,‬רתם‪ ,16 ,‬עמ' ‪.26-14‬‬ ‫ברושי מ' )‪" ,(1986‬כושר הנשיאה של ארץֿישראל בתקופה הביזנטית ומשמעותו‬ ‫הדמוגרפית"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אופנהיימר ועמיתיו )עורכים(‪ ,‬אדם ואדמה בארץֿישראל‬ ‫הקדומה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.56-49‬‬ ‫ברושי מ' ופינקלשטיין י' )‪" ,(1990‬מניין אוכלוסי ארץ ישראל בשנת ‪ 734‬לפנה"ס"‪,‬‬ ‫קתדרה‪ ,58 ,‬עמ' ‪.24-3‬‬ ‫גל צ' )‪ ,(1990‬הגליל התחתון ‪ -‬גיאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫הורביץ א' )תשס"ב(‪" ,‬כברי‪ ,‬הסביבה הטבעית והשפעתה על היישוב האנושי"‪,‬‬ ‫בתוך‪ :‬א' אורן וש' אחיטוב )עורכים(‪ ,‬באר שבע ‪ -‬כתב עת של המחלקה למקרא‬ ‫וללמודי המזרח הקדום‪ ,‬טו )ספר זיכרון לאהרן קמפינסקי(‪ ,‬עמ' ‪.46-38‬‬ ‫הרצוג ז' )תשמ"ז(‪" ,‬מבנים מנהליים בתקופת הברזל"‪ ,‬בתוך‪ :‬ח' כצנשטיין‬ ‫ועמיתיה )עורכים(‪ ,‬האדריכלות בארץֿישראל בימי קדם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.194-189‬‬ ‫‪˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù‬‬ ‫‪99‬‬ ‫הרצוג ז' )‪" ,(1990‬בקעת באר שבע‪ ,‬מנוודות למלוכה"‪ ,‬בתוך‪ :‬נ' נאמן וי'‬ ‫פינקלשטיין )עורכים(‪ ,‬מנוודות למלוכה ‪ -‬היבטים ארכיאולוגיים והיסטוריים על‬ ‫ראשית ישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.241-215‬‬ ‫ויזל י'‪ ,‬נ' ליפשיץ וש' לב ידון )‪" ,(1986‬נופי הצומח ושינויי אקלים בארץ ישראל‬ ‫הקדומה לפי עדויות דנדוכרונולוגיות ודנדוארכיאולוגיות"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אופנהיימר‬ ‫ועמיתיו )עורכים(‪ ,‬אדם ואדמה בארץ ישראל הקדומה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.243-231‬‬ ‫זרטל א' )תשנ"ח(‪" ,‬מערכת מצודות מתקופתֿהברזל' סביב העיר שומרון"‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫י' אשל )עורך(‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון ‪ -‬דברי הכנס השביעי‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.26-9‬‬ ‫זרטל א' )‪ ,(1992‬סקר הר מנשה ‪ -‬קער שכם‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫כוגן מ' )‪ ,(2003‬אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל‪ :‬מאות ט'‪-‬ו' לפנה"ס‪,‬‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫מזר ע' )‪" ,(2003‬חפירות תל רחוב ומשמעותן לחקר תקופתֿהברזל בישראל"‪,‬‬ ‫ארץֿישראל‪ ,‬כז‪ ,‬עמ' ‪.160-143‬‬ ‫נאמן נ' )תשמ"א(‪" ,‬אדמות המלך בעמק יזרעאל בתקופה הכנענית המאוחרת ובימי‬ ‫בית ראשון"‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬טו‪ ,‬עמ' ‪.145-140‬‬ ‫נצר מ' )תשנ"ה(‪ ,‬שינויי אקלים בתקופת ההולוקן והשפעתם על עיצוב הנוף בגוש‬ ‫דן ועל התישבות האדם באזור זה‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר ד"ר לפילוסופיה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬ ‫נצר מ' וגבירצמן ג' )‪" ,(1996‬תפרוסת היישובים בקער שכם )הר מנשה( לאור‬ ‫שינויי האקלים בארץ ישראל במשך ‪ 6000‬השנים האחרונות"‪ ,‬בתוך‪ :‬י' אשל‬ ‫)עורך(‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪.299-293‬‬ ‫עופר א' )‪" ,(1999‬ערי המדבר שביהודה המקראית"‪ ,‬קתדרה‪ ,90 ,‬עמ' ‪.33-7‬‬ ‫ספראי ז' )‪" ,(1986‬הריבוי הדמוגראפי כתהליךֿיסוד בחיי הארץ בתקופת המשנה‬ ‫והתלמוד"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אופנהיימר ועמיתיו )עורכים(‪ ,‬אדם ואדמה בארץֿישראל‬ ‫הקדומה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.48-20‬‬ ‫ספראי ז' )‪" ,(1997‬גודל האוכלוסייה בארץ ישראל בתקופה הרומית ביזנטית"‪,‬‬ ‫בתוך‪ :‬ז' ספראי ועמיתיו‪ ,‬חקרי ארץ ‪ -‬עיונים בתולדות ארץ ישראל )מוגשים לכבוד‬ ‫פרופ' יהודה פליקס(‪ ,‬בר אילן ‪ -‬רמת גן‪ ,‬עמ' ‪.305-277‬‬ ‫פאוסט א' )תש"ס(‪" ,‬מכפרירים לממלכה‪ :‬מבט מהכפר על ראשית המלוכה‬ ‫בישראל"‪ ,‬קתדרה‪ ,94 ,‬עמ' ‪.32-7‬‬ ‫„"¯ ‡¯‪ÔÈÈË˘¯Â· ‰È‬‬ ‫‪100‬‬ ‫פורטוגאלי י' )תשמ"ו(‪" ,‬מערך היישובים בעמק יזרעאל המערבי מן המאה ה‪6-‬‬ ‫לפנה"ס ועד הכיבוש הערבי"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אופנהיימר‪ ,‬א' כשר וא' רפופורט‬ ‫)עורכים(‪ ,‬אדם ואדמה בארץ ישראל הקדומה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.19-7‬‬ ‫פורטוגאלי י' )‪" ,(1988‬תיאוריות אוכלוסיה והתיישבות וחשיבותן למחקר‬ ‫הדמוגרפי בארץ ישראל"‪ ,‬בתוך‪ :‬ש' בונימוביץ‪ ,‬מ' כוכבי וא' כשר )עורכים(‪,‬‬ ‫ישובים‪ ,‬אוכלוסיה וכלכלה בארץ ישראל בעת העתיקה )דברי יום העיון לזכר פרופ'‬ ‫יוחנן אהרוני ז"ל ‪ -‬מרץ ‪ ,(1985‬תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.38-4‬‬ ‫פינקלשטיין י' וא' פרבלוצקי )תשמ"ט(‪" ,‬התנחלות והתנוודות במדבריות הדרום‬ ‫בתקופות קדומות"‪ ,‬קתדרה‪ ,52 ,‬עמ' ‪.36-3‬‬ ‫פריאנטה ש' )תשס"ד(‪" ,‬השפעת האקלים על מערכות וגבולות אקוגיאומורפיים‬ ‫בתנאים מדבריים ויםֿתיכוניים"‪ ,‬אופקים בגיאוגרפיה‪ ,58-57 ,‬עמ' ‪.210-194‬‬ ‫קליין צ' )‪ ,(1986‬שינויי מפלס ים המלח ותנודות אקלים בארץֿישראל בתקופות‬ ‫היסטוריות‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫קליין צ' )‪" ,(1990‬שינויי המיפלס של ים המלח"‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' נאור )עורך(‪ ,‬ים המלח‬ ‫ומדבר יהודה ‪) 1967-1900‬סידרת עידן מס' ‪ ,(14‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.945-2‬‬ ‫קמפינסקי א' )‪ ,(1993‬מגידו ‪ -‬עיר מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫רביב ח' )‪ ,(1993‬החברה במלכות ישראל ויהודה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫רביקוביץ ש' )תש"ל(‪ ,‬מדריך ומפה של קרקעות ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫רובין ר' )‪" ,(1990‬האמנם היה אקלים הנגב גשום יותר בתקופה הביזנטית?"‪,‬‬ ‫אופקים בגיאוגרפיה‪ ,31 ,‬עמ' ‪.217-209‬‬ ‫רייך ר' וא' שוקרון )‪" ,(2003‬הערות על מפעל המים הקדום של גזר"‪ ,‬ארץֿישראל‪,‬‬ ‫כז‪ ,‬עמ' ‪.217-212‬‬ ‫‪Avi-Yonah M. (1952), "Mount Carmel and the God of Baalbek", Israel‬‬ ‫‪Exploration Journal, 2, pp. 118-124.‬‬ ‫‪Daviau M. (1997), "Moab's Northern Border - Khirbat al-Mudayna on the‬‬ ‫‪Wadi ath-Thamad", The Biblical Archaeologist , 60, pp. 222-228.‬‬ ‫‪Eph'al I. (1982), The Ancient Arabs - Nomads on the Borders of the‬‬ ‫‪Fertile Crescent 9th- 5th Centuries B.C., Jerusalem & Leiden.‬‬ ‫‪Faust A. (2000), "Ethnic Complexity in Northern Israel During Iron Age‬‬ ‫‪II", Palestine Exploration Quarterly, 132, pp. 2-27.‬‬ 101 ˙È˙·È·Ò ˙ÂÏÎ˙Ò‰· È¯ÓÚ ˙È· ÈÓÈ· ˙¯Âˆ·Ï ˙ÂÂ¯˙Ù Finkelstein I. (2000), “Omride Architecture", Zeitschrift des Deutschen Palestina-Vereins, 116, pp. 114-138. Finkelstein I. et al. (1997), Highlands of Many Cultures - The Sauthern Survey - The Sites, Tel Aviv. Franklin, N. (1994), "The Room V Reliefs at Dur-Sharrukin and Sargon II's Western Campaingns, Tel Aviv, 21. pp. 255-275. Franklin N. (2000), "Relative and Absolute Chronology of Gallery 629 and the Megiddo Water System: Reassessment", in: I. Finkelstein, D. Ussishkin & B. Halpern (eds.), Megiddo III. Emery and Claire Yass Publications in Archaeology, Tel Aviv University, pp. 515-523. Fritz V. (1993), "Kinneret: Excavatios at Tell el-mOreimeh (Tel Kinrot) 1982-1985 Seasons", Tel Aviv, 20, pp. 187-215. Frumkin A. et al. (1991), “The Holocene Climatatic Record of the Salt Caves of Mount Sedom, Israel”, Holocene, 1 (3), pp. 191-200. Frumki A. & Elitzur Y.( 2001), “The Rise and Fall of the Dead Sea”, The Biblical Archaeologist, 27, pp. 42-50. Har-El M. (1967), "Israelite and Roman Roads in the Judean Desert", Israel Exploration Journal, 17, pp. 18-26. Herr L.G. (1988), "Tripartite Pillared Buildings and the Market Place in Iron Age Palestine", Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 272. pp. 47-67. Kochavi M. (1998), "The Eleventh Century BCE Tripartite Pillar Building at Tel Hadar", in: S. Gitin, A. Mazar and E. Stern (eds.), Mediterranean Peoples in Transition, Thirteenth to Early Tenth Centuries BCE, Jerusalem, pp. 468-478. London, G.A. (1992), "Tells: City Center or Home?" Erertz Israel, 23, pp. *71-*79. Megiddo III: I. Finkelstein, D. Ussishkin & B. Halpern (eds.) (2000), Megiddo III - The 1992-1996 Seasons, Emery and Claire Yass Publications in Archaeology of the Institute of Archaeology, Tel Aviv University, Jerusalem 2000. ÔÈÈË˘¯Â· ‰È¯‡ ¯"„ 102 Nalaaman N.(1997), "Historical and Literary Notes on the Excavation of Tel Jezreel", Tel Aviv, 24, pp. 122-128. SS-2: Crowfoot J.W. & Kenion K. & Sukenik E.L. (1966), The Buildings at Samaria. first print: 1942,. London. Tappy R.E.(2001), The Archaeology of Israelite Samaria - vol. II, The Eighth Century BCE. Atlanta, Georgia. Timm S. (1982), Die Dynastie Omri. Quellen und Untersuchungen zur Geschichte Israel im 9 Jahrhe-dert vor Christus (Forschungen zur Religion und Literatur des Alten und Neuen Testaments, 124), Gottingen. Williamson H.G.M. (1996), "Tel Jezreel and the Dynasty of Omri", Palestine Exploration Quarterly, 128, pp. 41-51. Yadin Y. (1969), "Excavations at Hazor, 1968-1969- Preliminary Communique", Israel Exploration Journal, 19, pp. 1-19.