‫‪1‬‬
‫האם השער נפרץ?‬
‫מאפייני הפסיקה בתביעות הנוגעות להגנה על מתריעים בשער‬
‫ד"ר מאיר גלבוע‪ ,‬ד"ר אינה לוי‪ ,‬ניר רוזמן‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר (נצ"מ בדימ‪ ).‬מאיר גלבוע‪ ,‬מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן ובחוג לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל‪.‬‬
‫ד"ר אינה לוי‪ ,‬מרצה במחלקה לקרימינולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ובמכללה האקדמית צפת‪.‬‬
‫ניר רוזמן‪ ,‬עוזר מחקר במחלקה לקרימינולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון‪.‬‬
‫תקציר‬
‫התחושה בציבור הישראלי שהשחיתות השלטונית והארגונית מתפשטת ותוצאות מדדי השחיתות של שבי"ל והבנק העולמי‪,‬‬
‫מחזקים את הדרישה להגברת המאבק בתופעה שלילית זו‪ .‬לעתים‪ ,‬הצעד הראשון בחשיפת השחיתות נעשה על‪-‬ידי‬
‫המתריעים בשער (‪ ,)Whistleblower‬שלהם תרומה חשובה למאבק בשחיתות ולשיפור השקיפות של רשויות השלטון‬
‫וארגונים אחרים‪ .‬במחקר הנוכחי מנותחת הפסיקה של בתי הדין לעבודה בתביעות המתריעים בשער כדי לבדוק אם חל שינוי‬
‫בעמדת בתי הדין לעבודה כלפיהם בעשור האחרון‪ .‬הממצאים העיקריים מניתוח פסקי הדין של בתי הדין לעבודה מאז שנת‬
‫‪ 0226‬בתביעות של מתריעים בשער הם‪ ]1[ :‬רוב התביעות נדחות אם במלואן ואם בחלקן‪ ]0[ ,‬דחייתן של רוב התביעות‬
‫מבוססת על אי הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרעה ובין ההתנכלות‪ ]3[ ,‬בחלק ניכר מהמקרים ארגון העובדים תמך בפיטורי‬
‫המתריעים בשער‪ ]4[ ,‬דחיית התביעות מבוססת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בליקויים בהתנהגויות של המתריעים בשער ובתפקודם‪ ,‬בעיקר‬
‫באחריות ליצירת יחסים עכורים במקום העבודה‪ .‬ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים כי בתי הדין לעבודה לא הפנימו את‬
‫השינויים בחקיקה ובפסיקה‪ ,‬שהיו אמורים להטות את הכף לטובת המאבק בשחיתות ולהגנה טובה יותר על המתריעים‬
‫בשער‪ .‬במאמר יוצגו הממצאים המלאים מהמחקר ותיבחן הרטוריקה של השופטים ודפוסים של השיח השיפוטי‪.‬‬
‫חשיבותה של חשיפת שחיתות‬
‫מקומה של מדינת ישראל במדדים הבינלאומיים של השחיתות הנתפסת הולך ומידרדר בשנים האחרונות‪ .‬לפי מדד‬
‫של ארגון שקיפות בינלאומית (להלן ‪ -‬שבי"ל)‪ ,3‬בשנת ‪ 1996‬ישראל הייתה במקום ה – ‪( 14‬ככל שהמספר קטן יותר‬
‫– כן מדובר במדינה פחות מושחתת)‪ ,‬וציונה היה ‪( 7.7‬ככל שהציון גבוה יותר – המדינה פחות מושחתת)‪ .‬בשנת‬
‫‪ 0211‬מקומה של ישראל היה ‪ 36‬וציונה ‪ .48.5‬גם לפי המדד לאיכות השלטון של הבנק העולמי‪ ,5‬מצבה של המדינה‬
‫הורע‪ .‬ב – ‪ 1996‬ישראל הייתה ממוקמת בעשירון התשיעי‪ ,‬ואילו ב – ‪ 0212‬בעשירון השמיני‪.6‬‬
‫שחיתות שלטונית היא שלילית הן בנימוק החובתי (הדאונטולוגי)‪ ,‬לפיו התנהגות מושחתת היא פסולה בעצם‬
‫מהותה ואמת המידה היא החובה ורק החובה‪ ,‬והן בנימוק התכליתני (הטלאולוגי)‪ ,‬שבו אמות המידה הן תועלת‬
‫ונזק‪ ,‬ולכן התוצאות החברתיות‪ ,‬הכלכליות והפוליטיות של השחיתות הן שמתייגות אותה כשלילית‪ .‬הנימוק‬
‫החובתי‪ ,‬לפיו השחיתות היא תופעה שלילית‪ ,‬הגיע לזיקוקו בתורתו של קאנט (‪ ,)0212‬עם הפיתוח של המונח "הצו‬
‫הקטגורי"‪ .‬על פי תורת קאנט‪ ,‬אין כל הצדקה חיצונית לאתיקה מלבד הפעולה האתית עצמה‪ .‬לעומתה‪,‬‬
‫‪ 1‬רשימה קצרה זו היא חלק ממחקר רחב בנושא מתריעים בשער‪ ,‬וכוללת את הממצאים הראשוניים בלבד‪.‬‬
‫‪ 2‬סדר המחברים לפי סדר אלפביתי של שמות המשפחה‪.‬‬
‫‪http://www.transparency.org/policy_research/surveys_indices/cpi 3‬‬
‫‪ 4‬בשנת ‪ 1996‬נבדקה רמת השחיתות ב – ‪ 84‬מדינות‪ ,‬וב ‪ 153 – 0211 -‬מדינות‪.‬‬
‫‪http://info.worldbank.org/governance/wgi/index.asp 5‬‬
‫‪ 6‬מדד איכות השלטון של הבנק העולמי כולל תת מדדים בנושאים‪ :‬פיקוח על השחיתות‪ ,‬שלטון החוק‪ ,‬איכות הרגולציה‪ ,‬יעילות הממשלה‪ ,‬אחריותיות ויציבות פוליטית‪.‬‬
‫המדדים הרלוונטיים לענייננו הם‪ :‬אחריותיות‪ ,‬שלטון החוק ופיקוח על השחיתות ‪ .‬בשנת ‪ 1996‬ישראל מוקמה במדדים אלו בהתאמה באחוזונים ה – ‪ .57.3 ,58.8 ,52.1‬ב –‬
‫‪ 0212‬מוקמה ישראל במדדים אלו באחוזונים ה – ‪.70.0 ,76.3 ,67.5‬‬
‫‪2‬‬
‫התועלתנות‪ ,‬כתורה תכליתנית‪ ,‬מתייחסת לשחיתות לפי מידת תרומתה להגברת האושר של בני האדם ולצמצומה‬
‫של המצוקה שלהם )‪.(Bentham, 1789‬‬
‫הנתונים על הנזק הכלכלי הנגרם מהפשיעה הם דוגמא לאישוש התפיסה התועלתנית‪ ,‬המדגישה את הנזק הנגרם על‬
‫ידי השחיתות ‪ .‬לפי נתוני המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל‪ ,‬גובה הנזק הכלכלי הממוצע בשנה מעבירות‬
‫מרמה ומעבירות כלכליות היה בשנים האחרונות כ – ‪ 3.8‬מיליארד‪ .‬סכום זה מהווה ‪ 08%‬מכל הנזקים הכלכליים‬
‫הנגרמים‪ ,‬יותר מפי ששה משיעור עבירות אלו מבין כל העבירות הפליליות (כ ‪ .7)4% -‬מאחר שנתונים אלו‬
‫מבוססים רק על הסטטיסטיקה הרשמית על הפשיעה המדווחת‪ ,8‬הכוללת רק את העבריינות הגלויה‪ ,‬אין ספק‬
‫שהנזק מעבירות השחיתות גדול הרבה יותר‪ .‬נזקי הפשיעה המדווחת הם רק חלק קטן מגודלה של הכלכלה‬
‫השחורה בישראל‪ ,‬אשר נאמדת בכמעט ‪ 022‬מיליארד ש"ח בשנה‪ .‬ההפסד השנתי הישיר מאי תשלום מסים בגין‬
‫הכלכלה השחורה הוא לפחות ‪ 42‬מיליארד ‪ .₪‬לפי נתוני הבנק העולמי עולה כי ישראל נמנית עם המדינות בהן‬
‫היקף הכלכלה השחורה ביחס לתמ"ג הוא מהגבוהים והחמורים בעולם המפותח )‪ .(Schneider ET.Al., 2010‬עם‬
‫זאת‪ ,‬התפשטות השחיתות‪ ,‬על ריבוי נזקיה‪ ,‬אינה ייחודית לישראל בלבד‪.9‬‬
‫מקובל לטעון כי לשחיתות גם נזקים חברתיים ופוליטיים‪ ,‬הגם שתוצאותיהם לא ניתנות למדידה כמותית‬
‫אובייקטיבית‪ .‬כך נכתב בהחלטה של בית המשפט העליון‪ ,‬בדונו בחשדות של שוחד ומרמה והפרת אמונים‪ ,‬כנגד‬
‫עובד ציבור בכיר‪" :‬במרכז האיסורים הפליליים עומדים אלה אשר מכוונים כלפי התנהגות מודעת שיש בה יסוד‬
‫של שחיתות‪ ...‬נטילת שוחד‪ ,‬הפרת אמונים וביצוען של עבירות אחרות הקבועות בדיני העונשין‪ ,‬אשר יסוד של‬
‫שחיתות (במובן הרחב) טבוע בהן‪ ,‬מסוכנות הן לחברה ולסדרי הממשל‪ .‬הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו‬
‫כבני חברה אחת‪ .‬הן מפירות את האמון של פרט בפרט‪ ,‬ושל הפרט בשלטון‪ .‬הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור‬
‫ובעובדי ציבור‪ .‬הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים‪ .‬הן פוגמות באמון של הפרט‬
‫בתפקודו של הכלל‪ ,‬ובכך מערערות את היציבות החברתית" (בג"ץ ‪ ,7274793‬סויסא ‪.10 )777‬‬
‫על כן‪ ,‬חשיפת השחיתות הי א שלב חשוב והכרחי במאבק להקטנתה‪ ,‬הן להפחתת נזקיה והן לשמירת רמה גבוהה‬
‫של טוהר המידות במגזר הציבורי‪ .‬חשיפת השחיתות מתבצעת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על ידי גופים ובעלי תפקידים האמונים‬
‫על חשיפת השחיתות‪ ,‬על חקירת מופעי שחיתות ועל אכיפה בתחום זה על פי חוק‪ ,‬כגון‪ :‬משטרת ישראל‪ ,‬רשות‬
‫המסים‪ ,‬רשות ניירות ערך‪ ,‬רשות ההגבלים העסקיים ועוד‪ .‬חשוב גם מקומו של מבקר המדינה בחשיפת שחיתות‬
‫ופגיעות בטוהר המידות‪ ,‬אף כי אין הוא חלק ממערכת אכיפת החוק‪.‬‬
‫קשיים בחשיפת שחיתויות‬
‫המאבק בשחיתות הציבורית אינו קל‪ ,‬הן כאשר מדובר בעבירות פליליות והן כאשר מדובר במעשי שחיתות‬
‫ובפגיעה בטוהר המידות שאינם עולים עד כדי עבירה פלילית‪ .‬במקרה השני ההרתעה נמוכה ואף איננה קיימת כלל‪.‬‬
‫עקב העדר אכיפה השחיתות לא רק שאינה פוחתת אלא אף גדלה‪ .‬באין אכיפה – אין חשיפת המעשים‪ ,‬אין ענישה‬
‫‪ 7‬הנתונים לקוחים מתוך אתר המשרד לביטחון הפנים )‪ (http://mops.gov.il/CrimeAndSociety/CostOfCrime/Pages/CrimeDamages2010.aspx‬ואתר משטרת‬
‫ישראל )‪.(http://www.police.gov.il/meida_laezrach/pirsomim/Pages/statistika.aspx‬‬
‫‪ 8‬הכוונה היא לפשיעה כפי שמופיעה בדוחות השנתיים של משטרת ישראל‪ ,‬אשר כוללים הן עבירות שדווחו על ידי הקורבנות למשטרה והן עבירות שהמשטרה פתחה בגינן‬
‫בחקירה ביוזמתה‪ ,‬מבלי שהוגשה תלונה עליהן‪.‬‬
‫‪ 9‬וראה על התפשטות השחיתות בעולם ‪Bussmann & Werle, 2006; Wei, 2000; Dreher & Herzfeld, 2005; Dreher Et.Al., 2005; Schneider Et.Al., 2010 -‬‬
‫‪ 10‬חיזוק מסוים להשערה זו נמצא‪ ,‬בין היתר בסקרים הנמשכים מאז ‪ 0221‬בנושא ביצועי המגזר הציבורי (ויגודה‪-‬גדות ומזרחי‪ ,)0211 ,‬לפיהם מידת שביעות הרצון של‬
‫הציבור משירותים ציבוריים בשנת ‪ 0211‬הייתה הנמוכה ביותר מאז ‪( 0221‬מלבד ב – ‪ )0228‬ובסקרי מדד הדמוקרטיה הישראלית (תמר הרמן‪ .)0211 ,‬מסקנות הסקר האחרון‬
‫הן‪" :‬הערכת התפקוד הדמוקרטי של ישראל היא בינונית ואף קצת למטה מזה (שכן העמדה השכיחה בכלל הציבור היום היא שישראל היא פחות מדי דמוקרטית‪ ,‬גם‬
‫בקרב קבוצות שהן עצמן מחזיקות בעמדות מאוד לא דמוקרטיות ומדירות כלפי אחרים)‪ .‬בה בעת התפיסות כלפי תפקוד הממשלה המכהנת והנבחרים הן בשפל‬
‫המדרגה; מתברר כי יש רוב לסבורים כי הממשלה מטפלת רע בבעיות המדינה‪ .‬חברי הכנסת נתפסים על ידי הרוב בכל קבוצות המשנה כמי שאינם עובדים קשה‪ ,‬כנדרש‬
‫וכמצופה מאנשים בתפקיד זה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הפוליטיקאים בכלל מצטיירים לרוב כמי שאינם קשובים לבוחריהם וכדואגים אך ורק לאינטרסים הצרים שלהם‪ .‬גם כשמדובר‬
‫בניקיון כפיים יש לרבים הערכה נמוכה מאוד כלפי נבחרי הציבור‪ ,‬ולפיכך נפוצה הדעה שכדי להגיע לצמרת הפוליטית צריך להיות מושחת"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ואין הרתעה‪ .‬בפני הגופים במערכת אכיפת החוק נערמים קשיים לא מעטים ולא מבוטלים בביצוע תפקידיהם אלו‪,‬‬
‫הן בשלב החקירה הסמויה (השלב המודיעיני) והן בשלב החקירה הגלויה‪.‬‬
‫====‬
‫קושי ראשוני ובסיסי במלחמה כנגד שחיתות קשור לכך שההגדרות למושג השחיתות לרוב רחבות ומקיפות מידי‪,‬‬
‫ואין הגדרה מוסכמת אחת‪ .‬אחת ההגדרות למושג זה רואה בשחיתות שלטונית מעשה שבבסיסו עומד "השימוש‬
‫הלא הולם בסמכות שלטונית בניסיון לקדם את האינטרסים הפרטיים של עובד הציבור‪ ,‬ובהם האינטרסים של‬
‫בעלי הזיקה האישית אל עובד הציבור (בני משפחתו‪ ,‬חבריו‪ ,‬מפלגתו‪ ,‬יישובו וכדומה) בגין הזיקה האישית אליהם‪.‬‬
‫שימוש לא הולם בסמכות שלטונית יכול לכלול את ניצול האי‪-‬ודאות של הציבור אשר לסמכויות המדויקות של‬
‫התפקיד‪ ,‬את השימוש במידע סודי וכן כל דפוס התנהלות‪ ,‬פעולה‪ ,‬מעשה או מחדל שמעניקים לעובד הציבור עוצמה‬
‫שלא הייתה לו לולא נשא תפקיד ציבורי בכלל ואת תפקידו הציבורי הספציפי בפרט" (נבות‪ .)01-03 ,0225 ,‬הגדרה‬
‫זו כוללת טווח רחב מאד של מעשים‪ ,‬החל ממעשים שיש בהם הפרת נהלים‪ ,‬המשך בכאלה שיש בהם פגמים אתיים‬
‫וכלה בעבירות פליליות חמורות‪.‬‬
‫נבות מסכם‪" :‬מידה גדושה של מבוכה תאורטית מאפיינת את המחקר [על שחיתות פוליטית ושלטונית] עד היום‪.‬‬
‫בלי מושג והגדרה מוסכמים ובלי מערכת שיטות‪ ,‬חוקים ועקרונות מניחים את הדעת אי‪-‬אפשר לאסוף מידע מספק‬
‫על היקפי התופעה ועל מידת חומרתה" (נבות‪ .11)020 ,0225 ,‬המבוכה רבה יותר כאשר מרחיבים את היריעה גם‬
‫לשחיתות במגזר הפרטי והפיננסי‪ ,‬שכן תחום זה יותר פרוץ‪ ,‬והאכיפה בו דלילה ביותר וגם הניסיון להגדיר מהי‬
‫שחיתות במגזר זה קשה יותר‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בהגדרתו של מן (‪ )430 ,1992‬לעבריינות הצווארון הלבן‪ ,‬כתופעה‬
‫החופפת במידה רבה את השחיתות‪ ,‬חוסר הבהירות היא מרכיב מובנה וחלק ממאפייני התופעה‪" :‬ניצול משאבים‬
‫מיוחדים‪ ,‬עליהם יש למנצל שליטה (במישרות‪ ,‬בנכסים ובהשפעה כלכלית‪ ,‬חברתית ופוליטית) להפקת רווחים בלתי‬
‫חוקיים‪ ,‬באמצעות שיטות הסוואה והטעייה ותוך כדי מניעת גילוי המעשה על ידי הפעלת שליטה על מקורות‬
‫המידע‪ ,‬בעוד ההגדרות המשפטיות של האיסורים הפליליים יוצרות אי בהירות בולטת בין מעשה פלילי לבין מעשה‬
‫היוצר אחריות אזרחית בלבד"‪ .‬העדר הגדרה מוסכמת מקשה על המחקר האקדמי בתחום זה‪ ,‬אך מערים מכשולים‬
‫גב והים יותר בפני מערכות האכיפה‪ ,‬בבואן לחשוף‪ ,‬לחקור‪ ,‬לתבוע ולשפוט חשודים ונאשמים בעבירות שבהן‬
‫השחיתות הוא מרכיב מרכזי‪.‬‬
‫עקב הקשיים האובייקטיביים של גופי האכיפה באיסוף מודיעין (גלבוע‪ ;0223 ,‬אשד‪ ,‬התשס"ו) ובחקירות בתחום‬
‫עבריינות הצווארון הלבן‪ ,‬למתריעים בשער תפקיד חשוב בחשיפת השחיתות ובסיוע לרשויות האכיפה לאסוף‬
‫ראיות לשם חשיפתה וחקירתה‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬הם אלה המניעים את החקירה‪ ,‬מספקים לחוקרים מידע וראיות‬
‫מבפנים‪ ,‬ותורמים תרומה מהותית לגיבוש הראיות נגד המושחתים‪.‬‬
‫פרשיות שחיתות רבות לא היו נחשפות לולא היוזמה של המתריעים בשער להביאן לידיעת רשויות האכיפה או‬
‫התקשורת ולולא טרחו החושפים להביא בפני גופים אלו ראיות של ממש למעשי השחיתות‪ .‬להלן דוגמאות מעטות‪:‬‬
‫פרשת אריה דרעי‪ ,‬התעללות בחוסים בבית חולים פסיכיאטרי בטירת הכרמל‪ ,‬התעללות בעובדים זרים ביחידה‬
‫לעובדים זרים במשרד הפנים‪ ,‬תנו בה‪ ,‬נמל חיפה‪ ,‬קופת חולים לאומית‪ ,‬יחידת ההיסטוריה בצה"ל‪ ,‬ועד העובדים‬
‫ברכבת ישראל ועוד פרשיות רבות‪.12‬‬
‫‪ 11‬וראו גם ההגדרות אצל שלום‪.0220 ,‬‬
‫‪ 12‬השמות והפרטים המלאים של פרשיות אלו נמצאים בידי המחברים‪ ,‬כדי להמעיט בחשיפת המתריעים בשער במקרים אלו להתנכלויות נוספות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מי הם המתריעים בשער )‪?(whistleblowers‬‬
‫‪13‬‬
‫אילן (‪ )14 - 12 ,0223‬מחלק את המתריעים בשער לשתי קבוצות‪ ,‬ובכל קבוצה שתי תת קבוצות‪ :‬חושפים פנים‪-‬‬
‫מוסדיים‪ ,‬ובהם‪ :‬חושף פנימי רשמי (כגון מבקר פנימי) וחושף פנימי לא רשמי (אלו הם המתריעים בשער)‪ ,‬וחושפים‬
‫חוץ‪ -‬מוסדיים‪ ,‬ובהם‪ :‬חושפי חוץ על פי תפקיד (כגון‪ :‬מבקר המדינה‪ ,‬רואי חשבון) וחושפי חוץ שזה תפקידם (אנשי‬
‫תקשורת ועמותות)‪ .‬מחקרנו עוסק בקבוצה השנייה – חושפי השחיתות מתוך הארגון‪ ,‬שחשיפת שחיתות אינה‬
‫תפקידם בו‪.‬‬
‫לפי אחת ההגדרות המקובלות‪ ,‬המתריעים בשער הם חברים בארגון בעבר או בהווה המגלים לאנשים או לגופים‬
‫שונים‪ ,‬מעשים לא חוקיים‪,‬לא מוסריים או לא לגיטימיים‪ ,‬הנעשים בארגונם‪ ,‬על מנת לנקוט צעדים בעניין מעשים‬
‫אלו )‪ .(Near & Miceli, 1985, p. 4‬יש המוסיפים שההתרעה היא גם בגין מעשים שהארגון מנסה להסתיר‬
‫(‪.)8002 ,Lachman‬‬
‫ג'וד (‪ )75 ,1999 ,Judd‬מגדיר התרעה בשער כחשיפה פומבית מכוונת ורצונית‪ ,‬המבוצעת על ידי אדם שיש לו או‬
‫הייתה לו גישה למידע פנימי בתוך ארגון‪ ,‬על אי חוקיות או ליקוי משמעותי אחר בתוך הארגון‪ ,‬בין אם על ליקוי‬
‫שהתרחש ובין אם על חשד לליקוי‪ ,‬לגורם חיצוני‪ ,‬בעל אפשרות לתקן את הליקוי‪ .‬לטענתו אחד המאפיינים‬
‫החשובים של התרעה בשער היא הדילמה המוסרית בין נאמנות לארגון ובין נאמנות לערכים מוסריים של האדם‬
‫עצמו ואחריות לאחרים‪ ,‬לרבות עמיתים והציבור הכללי (שם‪ .)50 ,‬במחקר מטעם האיחוד האירופי מוגדר המתריע‬
‫בשער כעובד בארגון החושף חשדות ו‪7‬או ראיות לכאורה על התנהגות לא חוקית או סיכונים חמורים אחרים‬
‫הנעשים בארגון‪ ,‬לרבות פעולות הקשורות לעבודתם של חברי הארגון )‪ .(Rihde-Liebenau, 2006‬מאפייניו של‬
‫מתריע בשער על פי ג'ונסון הם‪ :‬אדם הפועל לפרסומו של מידע‪ ,‬המידע מועבר אל מחוץ לארגון‪ ,‬המידע עוסק‬
‫בליקויים משמעותיים בארגון והאדם החושף את המידע הוא חבר או חבר לשעבר של אותו ארגון ‪(Johnson,‬‬
‫)‪.2005, 3‬‬
‫====‬
‫החקיקה הישראלית העוסקת בהתרעה בשער אינה מגדירה מיהו מתריע או התרעה מהי‪ ,‬אך ניתן ללמוד ממנה‬
‫למה הכוונה‪ .‬לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)‪ ,‬תשנ"ז – ‪1997‬‬
‫(להלן – חוק ההגנה על עובדים) ‪ ,‬מתריע בשער הוא עובד המגיש תלונה נגד המעביד או נגד עובד אחר של אותו‬
‫מעביד או מסייע לעובד אחר להגיש תלונה כזו‪ ,‬על הפרת חיקוק במקום העבודה‪ ,‬ובגוף ציבורי גם תלונה על פגיעה‬
‫בטוהר המידות או במינהל התקין‪ .‬לפי חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור‪ ,‬תשנ"ב – ‪ ,1990‬התרעה היא‬
‫מסירת תלונה על ידי עובד ציבור לממונה עליו‪ ,‬למבקר הפנימי במקום עבודתו או לפני גוף בודק‪ ,‬בתום לב ועל פי‬
‫נהלים תקינים‪ ,‬על מעשה שחיתות או על פגיעה אחרת בטוהר המידות שבוצעו במקום עבודתו‪ .‬לפי חוק מבקר‬
‫המדינה‪ ,‬תשי"ח – ‪[ 1985‬נוסח משולב]‪ ,‬התרעה בשער היא הודעה של עובד‪ ,‬בתום לב ועל פי נהלים תקינים‪ ,‬על‬
‫מעשי שחיתות שנעשו בגוף בו הוא עובד‪.‬‬
‫מחקרים רבים מתייחסים גם לשומרי סף בארגון ובסביבתו‪ ,‬כגון מבקרי פנים‪ ,‬העוסקים‪ ,‬בין היתר בחשיפת‬
‫שחיתות בגופים בהם הם עובדים‪ .‬לעתים‪ ,‬כמו מתריעים בשער‪ ,‬גם הם סובלים מהתנכלויות‪ ,‬רק עקב מילוי‬
‫תפקידם )‪ .(Chambers, 19995; Chung et.al., 2004‬זו הסיבה שהמחוקק הישראלי מצא להעניק לנציב תלונות‬
‫‪ 13‬מתריעים בשער – גם מתריעות בשער‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הציבור סמ כויות להגן עליהם מפני התנכלויות‪ ,‬בדומה להגנה שהוא מוסמך להעניק למתריעים בשער (סעיף ‪48‬א(‪)0‬‬
‫לחוק מבקר המדינה‪ ,‬תשי"ח – ‪[ 1985‬נוסח משולב]‪.14‬‬
‫הרקע למחקר הנוכחי‬
‫מאמר זה יעסוק במתריעים בשער‪ ,‬הם חושפי השחיתות מתוך הארגון‪ ,‬שחשיפת שחיתות אינה חלק מתפקידם‬
‫הרשמי והרגיל בארגון‪ .‬מחקרו של אילן (‪ ,)0223‬אשר אף הוא דן במתריעים בשער‪ ,‬בדק את התייחסות בתי הדין‬
‫לעבודה למתריעים שהגישו תביעות נגד מעסיקיהם בגין התנכלות בעקבות חשיפת שחיתות‪ .‬ממצאיו היו עגומים –‬
‫בתי הדין לעבודה אינם מעניקים הגנה מספקת למתריעים בשער‪ .‬מתוך ‪ 16‬תביעות של עובדים שפנו לבתי הדין‬
‫לעבודה בבקשת הגנה בעקבות חשיפת מעשי שחיתות‪ 13 ,‬נדחו‪ ,‬שתיים הסתיימו בפשרה וההכרעה בעניינה של‬
‫תביעה אחת לא הייתה ידועה‪ .‬שתי תביעות נדחו בטענה כי חשיפת מעשי השחיתות לא הוכחה‪ ,‬בשבע תביעות נקבע‬
‫כי לא הוכח קשר סיבתי בין חשיפת מעשי השחיתות ובין הפיטורים‪ ,‬בתביעה אחת נפסק כי התובע פוטר כדין‬
‫מאחר שעסק בבילוש אחר חבריו לעבודה‪ ,‬בעניין של שלוש תביעות קיבל בית הדין את גרסת התובע‪ ,‬אך דחה את‬
‫התביעה בגין הסעד המבוקש‪ ,‬קרי‪ :‬בית הדין לא אכף את קביעתו‪.‬‬
‫המחקר של אילן מנתח החלטות שניתנו עד שנת ‪ .0220‬בשנה זו התקבל תיקון לחוק ההגנה על עובדים‪ .‬סעיף ‪0‬‬
‫לחוק בנוסחו הקודם קבע כי תלונת עובד על מעשי השחיתות תהיה הסיבה הבלעדית לפיטוריו או לפגיעה בתנאי‬
‫עבודתו‪ ,‬ובכך הטיל על המתלוננים נטל ראייתי כבד מנשוא‪ ,‬והדבר גרם לדחיית מרבית התובענות על פי החוק‪.‬‬
‫בתיקון זה בוטלה דרישת הבלעדיות בנוגע לסיבת הפיטורין‪ .‬כן‪ ,‬הוסף סעיף ‪3‬א‪ ,‬המעביר את חובת ההוכחה‬
‫מהעובד התובע אל המעביד הנתבע‪ .‬חוק זה תוקן פעם נוספת ב – ‪ 0225‬והקנה סמכות לבתי הדין לעבודה לפסוק‬
‫פיצויים למתריע בשער ללא הוכחת נזק (סעיף ‪ .)3‬כן‪ ,‬הוקנתה סמכות לבתי הדין לעבודה להטיל עונש מאסר עד‬
‫שלוש שנים על מעביד שפיטר עובד או פגע בו בענייני עבודתו (סעיף ‪8‬א)‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬בשנת ‪ 0226‬ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין בעניינו של אסף גרטי (ע"ע ‪ ,)820728‬שבזמנו נחשב‬
‫לתקדים או לפסק דין מהותי בהגנה על חושפי שחיתות‪ .‬גרטי חשף אי סדרים והתנהגות בלתי תקינה של שוטרי‬
‫משטרת ההגירה ושל עובדי משרד הפנים‪ ,‬המטפלים בגירוש עובדים זרים ודיווח על כך לממונים עליו‪ ,‬לנציבות‬
‫שירות המדינה‪ ,‬למבקר המדינה ולתקשורת‪ .‬כתוצאה מתלונתו הוא פוטר משירות המדינה‪ .‬הוא הגיש תביעה לבית‬
‫הדין האזורי לעבודה‪ ,‬אשר קיבל את עיקר גרסתו וקבע כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב‪ ,‬הורה למדינה לשלם לו‬
‫פיצויים‪ ,‬אך דחה את עתירתו להחזירו לעבודה‪ ,‬וכן דחה את בקשותיו להשיב לו את תנאי עבודתו הקודמים‬
‫ולהוציא את מכתבי התלונה המכפישים מתיקו האישי‪ .‬על כך‪ ,‬ערער גרטי לבית הדין לעבודה‪ .‬בעקבות הגשת‬
‫הערעור ולפני סיום הדיון בו‪ ,‬החליטו פרקליטות המדינה ונציבות שירות המדינה להחזירו לתפקיד במשרד‬
‫ממשלתי אחר‪ .‬בית הדין הארצי קיבל את הערעור בחלקו והורה להגדיל את הפיצויים שקבע בית הדין האזורי ועל‬
‫הוצאת מכתבי התלונה מתיקו האישי‪ .‬אולם‪ ,‬חשיבות ההחלטה בבית הדין הארצי הייתה בקביעת העיקרון‪ ,‬לפיו‬
‫יש לחזק את ההגנה על מתריעים בשער‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נערכו מספר תיקונים בחוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור‪ ,‬התשנ"ב – ‪ .1990‬חוק זה קבע בשעתו כי‬
‫מתריע בשער‪ ,‬שתלונתו נמצאה מבוססת יקבל תעודת ממצאים המעידה על כך‪ ,‬וכי הוא זכאי לקבל תעודת הוקרה‬
‫מנשיא המדינ ה‪ ,‬על תרומתו לטוהר המידות במוסדות ציבור בישראל‪ .‬אולם‪ ,‬חשיבותו של חוק זה היא הצהרתית‬
‫ומוסרית בלבד‪ ,‬ועל אף חשיבותו‪ ,‬הוא מעולם לא יושם‪ ,15‬ועל כן לא יהיה נשוא לבדיקה בעבודה זו‪.‬‬
‫‪ 14‬ראו גם מבקר המדינה‪.0211 ,‬‬
‫‪ 15‬ב – ‪ 0227‬תוקן החוק ונקבע כי גם יו"ר הכנסת רשאי לתת תעודת הוקרה וב – ‪ 0211‬תוקן פעם נוספת‪ ,‬והושאר רק נשיא המדינה‪ ,‬כבעל הסמכות לתת תעודות הוקרה‬
‫כאלה‪ .‬כן‪ ,‬נקבע בתיקון זה כי גוף הבודק תלונות של מתריעים בשער‪ ,‬חייב לדווח לנציב תלונות הציבור על תעודות ממצאים כאלה‪ .‬בישיבת ועדת הכנסת לענייני ביקורת‬
‫‪6‬‬
‫כיוון שהשינויים בחקיקה המגנה על עובדים חושפי שחיתות ועל מתריעים בשער והפסיקה בעניינו של אסף גרטי‬
‫נחשבו בשעתו כקו פרשת מים בהגנה על עובדים‪ ,‬מטרתנו היא לבדוק האם בתי הדין הפנימו את השינויים הללו‬
‫והאם ההגנה על המתריעים בשער אף חוזקה בפועל ולא רק ברמה ההצהרתית‪.‬‬
‫שיטת המחקר והממצאים‬
‫מדגם והליך‬
‫במטרה לאתר פסקי דין העוסקים בחושפי שחיתות נערך חיפוש במאגרי המידע המשפטיים‪ .‬החיפוש נערך במאגר‬
‫פסקי דין "תקדין"‪" ,‬פדאור" וגם במנוע חיפוש "גוגל"‪ .‬מילות חיפוש היו‪ :‬חוק ההגנה על עובדים‪ ,‬חשיפת שחיתות‪,‬‬
‫חושפי שחיתות‪ ,‬וחושף שחיתות‪ .‬מבין פסקי הדין שנמצאו‪ ,‬נכללו פסקי דין של בתי הדין לעבודה‪ ,‬אזוריים וארצי‪,‬‬
‫שהתביעות התבססו על הפרת חוק ההגנה על עובדים‪ ,‬ואשר ניתנו אחרי שפורסם פסק הדין בעניינו של אסף גרטי‬
‫(ע"ע ‪ )820728‬בתאריך ‪.08.7.26‬‬
‫ממצאים‬
‫נמצאו סה"כ ‪ 34‬החלטות‪ ,16‬מהן ‪ 01‬תביעות עיקריות ובנושאים מהותיים שנידונו בבתי הדין האזוריים לעבודה‪,17‬‬
‫‪ 4‬עתירות לצווי ביניים בבתי הדין האזוריים‪ ,18‬ו ‪ 9 -‬ערעורים שנידונו בבית הדין הארצי לעבודה‪.‬‬
‫להלן יפורטו התוצאות של הדיונים בתביעות השונות‪ ,‬העילות והנימוקים‪ ,‬המשמשים את בתי הדין לדחיית‬
‫התביעות‪ ,‬המעוגנים בעילות למתן סעד משפטי למתריע בשער‪ ,‬המנויות בחוק ההגנה על עובדים‪ .19‬לצד פירוט‬
‫התוצאות לפי הערכאות השונות‪ ,‬יוצגו העילות לדחיית התביעות‪ .20‬העילות הן אלו שמנויות בחוק ההגנה על‬
‫עובדים‪ ,‬שאי הוכחתן על העובדים התובעים או הפרכתן על ידי המעסיקים הנתבעים‪ ,‬העומדות בבסיס ההחלטות‬
‫של בתי הדין‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נציג את הנימוקים נציג סיווג של נימוקים‪ ,‬שמצאנו בשיח המשפטי‪ ,‬אף כי לעתים הם‬
‫אינם נמנים על העילות‪ ,‬המצויות בחוק ההגנה על עובדים‪ ,‬אך הם משמשים את השופטים להצדקת דחיית‬
‫התביעות‪.‬‬
‫בתי הדין האזוריים – תוצאות ועילותיהן‬
‫מתוך עשרים ואחת תביעות שהוגשו לבתי הדין האזוריים על ידי עובדים שטענו כי התנכלו אליהם בגין חשיפת‬
‫שח יתות‪ ,‬פגיעה בסדרי מינהל תקינים‪ ,‬פגיעה בטוהר המידות או הפרות חוק אחרות במקום העבודה‪ ,‬התקבלו‬
‫חמש בלבד‪ .‬בחלק מההחלטות בהן נדחו התביעות העיקריות‪ ,‬הורה בית הדין על מתן פיצויים שונים מסיבות‬
‫שונות (הרעת תנאים‪ ,‬אי תשלום פיצויי פיטורין או תשלום חלקי וכיו"ב)‪ ,‬אך לא היו אלו פיצויים לפי חוק ההגנה‬
‫על עובדים‪.‬‬
‫בתביעה אחת בלבד‪ ,‬החליט בית הדין להחזיר את העובד למקום עבודתו (תע"א ‪[ 4845723‬חיפה] משה חזות)‪.‬‬
‫בשתיים מהתביעות שהתקבלו‪( ,‬עב' ‪[ 0765727‬י‪-‬ם] יואל זהורי; תע"א ‪[ 118777‬י‪-‬ם] יאיר בן שמעון)‪ ,‬התקבלו טענות‬
‫התובעים כי התנכלו להם לאחר שחשפו התנהלות לא תקינה‪ ,‬אך מאחר שהם פרשו ממקום עבודתם לפני סיום‬
‫המדינה בתאריך ‪ ,8.10.11‬דיווח מנהל נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה כי עד אז התקבלו במשרדו דיווחים על ‪ 4‬תעודות ממצאים בלבד‪" :‬חוות דעת מבקר‬
‫המדינה בנושא‪ :‬הגנה על חושפי שחיתויות ‪ -‬ישיבת מעקב" באתר הכנסת‪ ,‬עמ' ‪ 4 – 3‬לפרוטוקול‪.‬‬
‫‪ 16‬רשימת פסקי הדין וההחלטות בנספח‪ .‬מקרה אחד נספר על ידינו פעמיים‪ ,‬שכן בצד קבלת הטענה של העובדת לפי חוק ההגנה על עובדים‪ ,‬נדחו טענות אחרות שלה והיא‬
‫אף חויבה בתשלום פיצויים למעסיקה (עב' ‪[ 0731720‬ב"ש] יהודית דרוקר)‪.‬‬
‫‪ 17‬את התביעות והעתירות נגד פיטורין‪ ,‬גם אם הוגשו ונידונו במסגרת של צווי ביניים ובקשות לסעד זמני‪ ,‬כללנו בתוך קבוצת התביעות העיקריות‪ ,‬מאחר שחשיבותן לעובד‬
‫התובע רבה מאד‪ ,‬מה גם שהחלטה בהן משפיעה‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬על ההחלטה בתביעה העיקרית‪.‬‬
‫‪ 18‬אף כי חשיבות ההחלטות בצווי ביניים פחותה מההחלטות הסופיות‪ ,‬החלטנו לכלול גם החלטות כאלה‪ ,‬הן מאחר שלעתים הן קובעות במידה רבה את תוצאות ההחלטות‬
‫הסופיות והן מאחר השיח שלהן דומה מאד לשיח של ההחלטות הסופיות‪.‬‬
‫‪ 19‬מכאן ולהבא בכל מקום שנכתב "שחיתות"‪ ,‬הכוונה היא גם לפגיעה בסדרי מינהל תקינים‪ ,‬פגיעה בטוהר המידות ו‪7‬או הפרות חוק בהקשר העבודה ותנאיה‪.‬‬
‫‪ 20‬מאחר שבחלק מהתביעות הדחייה התבססה על מספר עילות‪ ,‬המספר המצטבר של המקרים שנדחו‪ ,‬כפי שמפורט בסעיף זה‪ ,‬גבוה מהמספר המוחלט של התביעות שנדחו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ההליכים‪ ,‬נפסקו להם פיצויים כספיים בלבד‪ .‬במקרה אחד (תע"א ‪[ 7565726‬ת"א] שוקי משעול)‪ ,‬בית הדין האזורי‬
‫קיבל את טענת התובע והורה על ביטול פיטוריו‪ .‬אולם‪ ,‬בית הדין הארצי הפך את החלטת הערכאה הקודמת‪ ,‬קיבל‬
‫את ערעור המדינה והחליט כי פיטוריו כשרים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬שש עשרה תביעות של עובדים‪ ,‬לפי חוק ההגנה על עובדים‪ ,‬נדחו על ידי בתי הדין האזוריים‪ .‬מתוכן‪ ,‬שבע‬
‫תביעות נדחו בנימוק של חוסר ניקיון כפיהם של התובעים‪ .‬בששה מקרים נקבע כי התובעים לא גילו שחיתות‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים הללו‪ ,‬אמנם קבע בית הדין שהתלונות גילו תיפקוד לא תקין או פגיעות במינהל תקין של הממונים‬
‫על העובדים או של עמיתיהם‪ ,‬אך אלו לא הגיעו עד כדי הפרת חוק‪ ,‬המצדיקה את התערבות בית הדין‪ .‬שש תביעות‬
‫נוספות נדחו עקב העדר קשר סיבתי בין חשיפת השחיתות ובין ההתנכלות לעובד‪ .‬בתי הדין דחו חמש תביעות‬
‫לאחר שקבעו כי התנהגות העובדים תרמה למערכת יחסים עכורה בין המעסיק ובין העובד או בין העובד לעמיתיו‪.‬‬
‫תביעה אחת נדחתה מפני שלא עמדה בתנאי של הגשת התביעה תוך שנה מאז התגלתה לעובד עילת התביעה‪.‬‬
‫בית הדין הארצי – תוצאות ועילותיהם‬
‫‪21‬‬
‫כל תשעת הערעורים‪ ,‬שאותרו ושנידונו בבית הדין הארצי‪ ,‬נדחו ‪ .‬בשבעה מהם חייב בית הדין את העובדים לשלם‬
‫פיצויים והוצאות משפט למעסיקיהם‪.‬‬
‫בית דין זה דחה חמש תביעות לאחר שקבע כי העובדים הגישו את תביעותיהם בחוסר ניקיון כפיים‪ .‬שלוש תביעות‬
‫נדחו עקב חוסר קשר סיבתי בין החשיפה ובין הפיטורין‪ .‬בחמישה מקרים דחיית התביעות התבססה על הקביעה‬
‫עקב חוסר שביעות רצון מתפקודם של התובעים ומיחסי עבודה לא תקינים‪ ,‬להם אחראים העובדים‪ .‬תביעה אחת‬
‫נידחתה בנימוק שלא הוכחה כל עבירה על ידי המעביד ואחת לאחר שבית הדין קבע שפיטורי העבודה נעשו‬
‫במסגרת רה‪-‬ארגון במקום העבודה‪.‬‬
‫צווי ביניים וסעדים זמניים‬
‫בתקופה האמורה אותרו ‪ 4‬דיונים והחלטות בלבד על בקשות לצווי ביניים ולסעד זמני‪ ,‬מהם התקבלה אחת בלבד‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬נדחתה בקשה של משרד הפנים לדחות על הסף שניים ממרכיבי התביעה של המתריעה בשער (עב'‬
‫‪[ 10456725‬ת"א] מ"י ויצחק אלמוג נ' מירה וולברג)‪ .‬במקרה אחד‪ ,‬הושתו תשלומים על התובע‪.‬‬
‫עמדת ועד העובדים‬
‫עמדת ועדי העובדים היא אחד הגורמים המשפיעים על החלטות בית הדין‪ .‬עמדת הוועד בתשעה מבין אחת עשרה‬
‫התביעות בהן נכללו פרטים אלו בהחלטה‪ ,‬תמכה בפיטורי המתריע בשער או בנקיטת עיצומים אחרים כלפיו‪ .‬בשני‬
‫מקרים נוספים‪ ,‬עמדת הוועד לא הייתה ברורה‪.22‬‬
‫השתת תשלום כספי‬
‫אף כי כמעט כל התביעות של המתריעים בשער לפי חוק ההגנה על עובדים נדחו על ידי בתי הדין‪ ,‬מצאו השופטים‬
‫כי נפגעו זכויות ממוניות של התובעים‪ ,‬אם באי תשלום פיצויי פיטורין‪ ,‬אם באי תשלום שכר וכיו"ב‪ .‬במקרים אלה‪,‬‬
‫החליטו השופטים כי על המעסיקים הנתבעים לשלם לתובעים פיצויים כספיים‪ ,‬אם כי ציינו במפורש שאין אלו‬
‫פיצויים על פי חוק ההגנה על עובדים‪ .‬בעשרה מקרים ניתנו החלטות שעל המעסיקים הנתבעים לשלם לתובעים‬
‫פיצויים‪ ,‬ובממוצע קיבל כל עובד ‪ ₪ 04,282‬כפיצוי‪.‬‬
‫‪ 21‬במניין זה לא הובאה בחשבון ההחלטה בערעור של אסף גרטי (ע"ע ‪ ,)820728‬מאחר שהבדיקה התמקדה בשאלה האם הילכת גרטי יושמה אחרי פסיקה זו‪.‬‬
‫‪ 22‬הניסיון מצביע כי המתריע בשער נידחה גם על ידי עמיתיו לעבודה‪ ,‬לרבות ועד העובדים‪ .‬אך מאחר שחיבור זה עוסק בבית הדין לעבודה‪ ,‬נמענו מהרחבת הדיון בסביבה‬
‫החברתית של המתריע בשער‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אולם‪ ,‬בשלושה עשר מקרים‪ ,‬החליט בית הדין שעל המתריעים בשער – התובעים לשלם פיצויים והוצאות משפט‬
‫למעסיק הנתבע‪ .‬בממוצע שילם כל מתריע בשער ‪ ₪ 7022‬למעסיקו‪.‬‬
‫רוב ההחלטות על תשלום פיצוי והוצאות משפט שהוטלו על התובעים ניתנו על ידי בית הדין הארצי – בשבעה‬
‫מקרים‪ ,‬מבין תשעה תיקים שנידונו בפניו ונכללו בניתוחנו‪.‬‬
‫השיח בהנמקת בית הדין לעבודה‬
‫להלן ארבע קבוצות של נימוקים‪ ,‬העומדים בבסיס ההחלטות של בתי הדין‪ ,‬ומשמשים הצדקה לקיומן של העילות‬
‫לדחיית התביעות‪.‬‬
‫א‪ .‬הפגמים תוקנו לפני הגשת התביעה‬
‫בית הדין נתלה לעתים בטענה כי הליקויים והפגמים‪ ,‬לרבות הסטיות ממינהל תקין‪ ,‬טופלו לפני הגשת התביעה על‬
‫ידי המתריע בשער או מצויות בטיפול‪ ,‬כטענה התומכת בדחיית התביעה עב' ‪[ 8170726‬ת"א] שרעבי; עב' ‪1315723‬‬
‫[י‪-‬ם] אורנשטיין)‪ .‬אולם‪ ,‬העובדה שהפגמים תוקנו לפני הגשת התביעה אין בה כדי לפגוע בקשר הסיבתי שבין‬
‫חשיפת הפגמים ובין ההתנכלות לחושפם‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬קביעה כזו דווקא מהווה תמיכה בטענת המתריע בשער כי‬
‫חשף שחיתות‪ .‬אולם‪ ,‬השימוש בנימוק זה‪ ,‬כדי להפחית מהאחריות של המעסיק לליקוי‪ ,‬מעיד כי טיעון זה חושף‬
‫עמדה שלילית בסיסית כלפי מתריע בשער‪ ,‬ללא קשר לעובדה אם החשיפה נכונה או לא‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפגמים באישיות העובד‬
‫בתי הדין מעניקים משקל רב לפגמים באישיות המתריע בשער בבואם להחליט אם להורות על חזרתו לעבודה או‬
‫לא‪ .‬לעתים‪ ,‬פגמים אלו מפורשים כחוסר ניקיון כפיהם של העובדים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬נקבע‪ ,‬למשל בתביעתו של איתן שרעבי (עב' ‪[ 8170726‬ת"א])‪" :‬התובע לא פוטר בשל מעשים בלתי כשרים‬
‫שעשה‪ .‬התובע פוטר בשל כך שלאור אופיו ואישיותו‪ ,‬אין הוא מתאים לכהן בתפקיד בכיר של חשב ומנהל כספים‬
‫בחברה ציבורית כדוגמת הנתבעת"‪ .‬במקום אחר קבע בית הדין כי "הדרך בה בחר "להעמיד את המערכת במבחן"‬
‫פעם אחר פעם לצורך הוכחת צדקת טענותיו ספק אם אכן הייתה הדרך הראויה" (עב' ‪[ 4217723‬ת"א] משה‬
‫קובייסי)‪ .‬פעם אחרת בחר בית הדין להבליט את אופייה הקשה של העובדת (ע"ע ‪ ,170726‬שרה אכשטיין)‪.‬‬
‫ג‪ .‬המתריע בשער מפריע להרמוניה במקום העבודה‬
‫הפרעה למערכת היחסים במקום העבודה משמשת כעילה כמעט קבועה לדחיית התביעות‪ .‬חוק ההגנה על עובדים‬
‫מכוון את בתי הדין לעבודה להביא "בחשבון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה" (סעיף‬
‫‪ 3‬לחוק)‪ .‬אולם‪ ,‬השיקול העיקרי צריך להיות ההגנה על העובד‪ ,‬קרי החזרתו למקום העבודה או תיקון פגיעה בתנאי‬
‫עבודתו‪ .‬למעשה‪ ,‬השיקול של ההרמוניה ביחסי העבודה הפך לשיקול עיקרי‪ .‬ניתן למצוא עמידה על התנהגויות‬
‫שונות של המתריעים בשער‪ ,‬שהיוו שיקול חשוב בהחלטת בתי הדין לדחות את התביעות‪ .‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫הקלטת חברים לעבודה‪" :‬עובד המקליט כל שיחה עם חבריו ועם הממונים עליו מקשה על קיום הידברות בארגון"‬
‫(עב' ‪[ 4217723‬ת"א] משה קובייסי; וכן גם עב' ‪[ 8553728‬ת"א] רפי רותם)‪.‬‬
‫הגשת תלונות על העובדים ועל המנהלים‪" :‬עובד המאשים ממונה או עובד אחר במעשים בלתי חוקיים או בלתי‬
‫תקינים מערער את יחסי העבודה וגורם לחוסר יציבות במקום העבודה" (עב' ‪[ 4217723‬ת"א] משה קובייסי; וראו‬
‫גם ע"ע ‪ ,68725‬איתן שרעבי)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ערעור יחסי העבודה וגרימת חוסר יציבות במקום העבודה‪ :‬נוכח מערכת היחסים העכורה כפי שהוכחה בבוררות‪,‬‬
‫אף אין ניתן לקבוע כי נגרם למערערת עיוות דין בהחלטה הסופית שלא להורות על החזרתה לעבודתה באיגוד" (ע"ע‬
‫‪ ,170726‬שרה אכשטיין)‪.‬‬
‫חוסר נאמנות של העובד למעסיק‪" :‬למעלה מן הדרוש אציין כי עובד רשאי להעביר ביקורת על מעבידו אולם עליו‬
‫לעשות זאת בדרך מקובלת בתוך הארגון ולא בכנסים פתוחים לציבור בכל הזדמנות הנקרית בדרכו‪ .‬גם מן העובד‬
‫נדרשת מידה של נאמנות והתנהגות שבתום לב כלפי מעבידו" (ע"ע ‪ ,118726‬מיכאל בוגר)‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפחתת חשיבות חשיפת השחיתות‬
‫נימוק נוסף‪ ,‬המשמש את בית הדין לשחיקה של טענות העובדים התובעים‪ ,‬הוא הפחתת חשיבותה של חשיפת‬
‫השחיתות והמעטה בעוצמתה של השחיתות שנחשפה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬כתב בית הדין בעניינו של משה קובייסי (עב' ‪[ 4217723‬ת"א])‪" :‬בשים לב למכלול השיקולים שהובאו לעיל ועל‬
‫אף שהתובע אכן התריע על ליקויים‪ ,‬שחלקם אוששו (אך לא בהיקף ובחומרה שאותם ייחס להם התובע)‪ ,‬לא ראינו‬
‫לנכון להורות על החזרתו של התובע לעבודה‪ ,‬אף אם נפל פגם בהליך פיטוריו"‪.‬‬
‫גם בתביעה של ז'קלין סויסה (תע"א ‪[ 12878726‬ת"א]) מפחית בית הדין מחומרת הליקויים‪ ,‬שנמצאו בעקבות‬
‫בדיקת תלונותיה‪ " :‬לא ניתן איפוא להתעלם מכך שאף אם נמצאו ליקויים בתפקוד של גורמים שונים בעירייה‪,‬‬
‫ועדת הבדיקה המאוחרת יותר מטעם משרד הפנים קבעה כי מדובר במקרים נקודתיים ולא מרכזיים בעבודת‬
‫העירייה"‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬נמנע בית הדין מלהיכנס לסוגיית חומרת הליקויים עליהם התריע העובד‪ ,‬אף שהוכח שהוא אכן התריע על‬
‫ליקויים או על מה שהוא סבר שהם ליקויים‪ ,‬כמו במקרה של מיכאל בוגר (עב' ‪[ 4887728‬ת"א])‪" :‬לא מצאנו לנכון‬
‫להכריע בסוגיות המקצועיות‪ ,‬שכן לא סברנו שהן רלוונטיות באמת ובתמים לסכסוך שעלינו להכריע בו‪ .‬אין זה‬
‫מתפקידנו להכריע אם ביקורתו המקצועית של התובע משך השנים הייתה נכונה אם לאו‪ ,‬ואם הנהלת החברה‬
‫הגיעה כיום למסקנות מקצועיות דומות אם לאו‪ .‬עם זאת התרשמנו כי גם אם התקבלו כיום החלטות דומות לאלו‬
‫שהוצעו על ידי התובע‪ ,‬במלואן או בחלקן – לא היה זה בשל הביקורת שהשמיע (שכפי הנראה ההנהלה לא‬
‫התייחסה אליה מבחינה מקצועית משך השנים)‪ ,‬כך שאיננו יכולים להגיע למסקנה כי התובע פוטר על מנת שלא‬
‫להוות "תמרור לכישלון" כטענתו"‪.‬‬
‫====‬
‫נימוקים אלו ובמיוחד ערעור יחסי העבודה וגרימת חוסר יציבות במקום העבודה‪ ,‬שימשו את השופטים בבואם‬
‫להחליט שלא להכיר בעובדים כמתריעים בשער‪.‬‬
‫הדברים הללו מגיעים לקיצוניות נוכח ראיות‪ ,‬שהתקבלו על ידי בית הדין‪ ,‬ואמורות היו לשחוק את ההנמקות הללו‬
‫ולחזק את עמדת המתריע בשער התובע‪ .‬כך‪ ,‬לא ניתן סעד לעובדים במקרים בהם מכיר בית המשפט בתרומתו‬
‫החיובית של העובד וברמתו המקצועית הגבוהה ("נוכח שביעות הרצון מתפקוד התובעת היא קודמה וביום‬
‫‪ 16.8.0226‬מונתה לתפקיד ראש צוות ארגון קניות מבואות ירושלים" (תל"א ‪[ 8145725‬ת"א] דגנית מרום; וראו גם‬
‫ע"ע ‪ ,170726‬שרה אכשטיין)‪ .‬גם נוכח העובדה שבית הדין קבע כי מעשי השחיתות שנחשפו על ידי העובד הוכחו‬
‫כנכונים‪ ,‬כי הוא פוטר אחרי חשיפת השחיתות ואף הוכח הקשר הסיבתי בין חשיפת השחיתות ובין הפיטורים‪,‬‬
‫עובדים לא הוחזרו לעבודה‪ ,‬עקב הצורך להשכין שלום במקום העבודה ומאחר שבית המשפט אינו רואה "אופק‬
‫משותף של יחסי עבודה תקינים"‪ .‬כך נכתב בהחלטת בית הדין באשר לתביעתו של ראול פסקל (תע"א ‪3556729‬‬
‫[ת"א])‪ " :‬באשר לתום ליבו [של המתריע בשער]‪ ,‬גם אם הייתה תלונה עליו לא הוכח ע"י הנתבעת כי הפניה מטעמו‬
‫למנכ"ל או למבקר נעשו בחוסר תום לב‪ .‬מנגד ההתנהלות וההתנכלות נגדו אחר כך מחזקת בנו תחושה כי היה לו‬
‫‪11‬‬
‫על מה שיסמוך וכי לא פעל בחוסר תום לב גם אם בהליך זה לא הרים את הנטל להוכיח פגמים במינהל תקין טרם‬
‫ובמהלך תלונתו למנכ"ל"‪.‬‬
‫דיון וסיכום‬
‫מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את אופי הפסיקה של בתי הדין לעבודה בעניינם של מתריעים‪ .‬אומנם מחקר‬
‫דומה נערך בעבר (אילן‪ ,)0223 ,‬אולם מאז נערכו מספר תיקונים בחוק ההגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה‬
‫בטוהר המידות או במינהל התקין)‪ ,‬תשנ"ז – ‪ 1997‬ובפסק דין תקדימי בעניינו של אסף גרטי (ע"ע ‪ )820728‬בית הדין‬
‫הארצי לעבוד קבע שיש לחזק את ההגנה שניתנת למתריעים בשער‪ .‬על כן‪ ,‬השאלה המרכזית במחקר הנוכחי הייתה‬
‫"האם לאור השינויים בחוק ולאור הפסיקה התקדימית ניתן לזהות נטייה לטובת מתריעים בשער בפסיקה של בתי‬
‫הדין לעבודה?"‬
‫ממצאי הניתוח הראו שרוב התביעות של חושפי השחיתות נדחו‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם אותן התביעות שהתקבלו על‪-‬ידי בתי‬
‫הדין לעבודה לרוב לא התקבלו במלואן‪ .‬כך למשל מכל התביעות של חושפי השחיתות שכללו את הבקשה לחזור‬
‫למקום העבודה‪ ,‬רק במקרה אחד בלבד מצא בית הדין לנכון להחזיר את חושף השחיתות אל מקום עבודתו‪ .‬סביר‬
‫להניח שהסיבה להימנעות מהחזרת חושפי השחיתות למקום עבודתם נעוצה בהעדפת השיקול הארגוני‪ .‬כך‪ ,‬מתוך‬
‫ניתוח תוכן עולה שבית המשפט מעניק חשיבות רבה לשמירה על יחסי עבודה תקינים בארגונים‪ ,‬ואף נראה כי‬
‫מעדיף יעילות ארגונית על פני חשיפת ליקויים‪ .‬שיקול זה אינו השיקול העיקרי המנוי בחוק ההגנה על עובדים‪ ,‬אלא‬
‫שיקול עזר‪ ,‬ומקומו הוא רק לאחר קביעה כי המתריע בשער אכן חשף שחיתות וכי נמצא קשר סיבתי בין החשיפה‬
‫ובין ההתנכלות אליו‪ .‬סקירת פסקי הדין וההחלטות מצביעה כי שיקול זה‪ ,‬הפך לשיקול העיקרי‪ ,‬ובכך‪ ,‬הפך בית‬
‫הדין לעבודה את הקערה על פיה‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לשיח הרשמי שבפסיקה‪" :‬מהוראות החקיקה והפסיקה בעניין‬
‫ההגנה על עובדים החושפים מעשים בלתי חוקיים אנו למדים‪ ,‬כי חשיבות טובת הציבור‪ ,‬הדוגל בכיבוד חוק וסדר‪,‬‬
‫עולה על חשיבות טובת הגוף הפרטי" (ע"ע ‪ ,820728‬אסף גרטי)‪.‬‬
‫ממצא נוסף מראה כי בבואם של בתי הדין להחליט האם מדובר במקרה של חושף שחיתות‪ ,‬הם מתייחסים לשאלה‬
‫האם הארגון תיקן את המעוות וטיפל בתלונה ברצינות הראויה‪ .‬באותם מקרים בהם נראה כי הארגון הנתבע טיפל‬
‫כראוי בתלונה בתי הדין לעבודה נוטים להחליט כי אין מדובר בהתנכלות על רקע חשיפת שחיתות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫בתי הדין יוצאים מנקודת הנחה כי לאותם ארגונים אשר מטפלים בתלונה או בליקוי עליו הצביע חושף השחיתות‬
‫אין אינטרס בהתנכלות ופגיעה במתריע‪ .‬בהניחם כך בתי הדין מתעלמים מן האפשרות כי מנהלים ועובדים בארגון‬
‫שנאלץ לטפל בליקוי שומרים טינה וכעס כלפי המתריע בשער‪.‬‬
‫כדי להפחית מחשיבות חשיפת השחיתות‪ ,‬עושים השופטים שימוש בנימוקים חיצוניים נוספים‪ ,‬כגון‪ :‬אישיותו של‬
‫המתריע בשער והפחתת חומרתה של השחיתות שנחשפה‪ .‬באחרון‪ ,‬הם אף מתרחקים מהחוק ומההלכה‪ ,‬לפיהם די‬
‫בחשדות סבירים של המתריע בשער כי אכן אירעו מעשי שחיתות או נפגעו טוהר המידות והמינהל התקין‪ ,‬כדי‬
‫שתינתן לו ההגנה הקבועה בחוק‪ ,‬כפי שגם קבע בית הדין הארצי‪" :‬הוראות חוק ההגנה על עובדים אינן כוללות‬
‫דרישה להוכחת הפרת החיקוק מושא התלונה על ידי המעביד או עובד אחר‪ .‬חוק ההגנה על עובדים תכליתו למנוע‬
‫פגיעה בעובד "בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד או שסייע לעובד אחר בקשר‬
‫להגשת תלונה כאמור"‪ .‬לא מצינו בהוראות החוק דרישה להוכחה כי התלונה אכן התבררה כמוצדקת או כי הופר‬
‫החיקוק מושא התלונה" (ע"ע ‪ ,837727‬צחי טל)‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬השיח המשפטי‪ ,‬המתבטא בהנמקה להחלטות בתי הדין לעבודה‪ ,‬חושף את תפיסות השופטים כלפי‬
‫המתריעים בשער‪ .‬תפיסות אלו שכיחות בציבור הרחב ובמקומות העבודה‪ .‬מסתבר שגם שופטים מתקשים‬
‫להתנתק מתפיסות אלו‪ ,‬אשר משפיעות על הכרעותיהם ועל דחיית תביעות רבות של מתריעים בשער‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הניתוח במחקר הנוכחי מראה כי לא חלו שינוי בהתייחסות של בתי הדין לעבודה כלפי חושפי השחיתות ושופטי‬
‫בתי הדין לעבודה לא הפנימו את הרוח שעמדה מאחורי תיקוני החקיקה הרלוונטיים ואת פסיקת בית הדין הארצי‬
‫בעניינו של אסף גרטי‪ .‬רוב המתריעים לא זוכים בהכרה מצד בתי הדין לעבודה כחושפי השחיתות‪ ,‬ואותם המעטים‬
‫שזוכים בהכרה זו לרוב לא זוכים להגנה וסעד משפטי מספקים‪ .‬לנטייה זו של בתי הדין להעדפת השיקול הארגוני‬
‫השפעה שלילית הן על חושפי השחיתות והן על ההתנהגות הארגונית באופן כללי‪ .‬היעדר ההגנה לחושפי שחיתות‬
‫מצד מערכת המשפט מעודדת שתיקה והסתרה של התנהגות לא אתית ומושחתת‪.‬‬
12
‫ביבליוגרפיה‬
‫ מכון ירושלים לחקר‬:‫ ירושלים‬.?‫ האם נשמעת השריקה‬:‫ חושפי שחיתויות ובתי הדין לעבודה‬.)0223( .‫אילן ד‬
.‫ישראל‬
.003 ,15 ,‫ משפט וצבא‬.‫ החקירה המשטרתית והמודיעין האנושי‬.)‫ (התשס"ו‬.‫ ג‬,‫אשד‬
‫ אמיר‬.‫ סבה ומ‬.‫ ל‬,‫ חובב‬.‫ מ‬:‫ בתוך‬.‫ החקירה בעבירות הכלכליות ובעבירות הצווארון הלבן‬.)0223( .‫ מ‬,‫גלבוע‬
‫ הפקולטה‬:‫ ירושלים‬.)711-770 '‫ מדיניות ויישום (עמ‬,‫ תאוריה‬:‫ מגמות בקרימינולוגיה‬,)‫(עורכים‬
.‫ העברית‬.‫ האונ‬,‫למשפטים‬
-‫ הורד מאינטרנט ב‬.‫ המכון הישראלי לדמוקרטיה‬:‫ ירושלים‬.0211 ‫ מדד הדמוקרטיה הישראלית‬.)0211( .‫ ת‬,‫הרמן‬
:‫ מהאתר הבא‬06.10.0211
http://www.idi.org.il/events1/Events_The_President%27s_Conference/2011/Documents/democracy%20ivrit.pdf
:‫ חיפה‬.‫ ניתוח עמדות אזרחים והערכת מצב לאומית‬:‫ ביצועי המגזר הציבורי‬.)0211( .‫ ש‬,‫ ומזרחי‬,.‫ ע‬,‫גדות‬-‫ויגודה‬
:‫ מהאתר הבא‬06.10.0211 -‫ הורד מאינטרנט ב‬.‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫המרכז למנהל ומדיניות ציבורית‬
http://poli.haifa.ac.il/~eranv/material_vigoda/NAPPA-IL11.heb.pdf
.‫ הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות‬:‫ דו"ח ביקורת על השלטון המקומי‬.)0211( ‫מבקר המדינה‬
.433 – 418 ,)3( ‫ טו‬,‫ עיוני משפט‬.‫ אפיונים מיוחדים של עבריינות הצווארון הלבן‬.)1992( .‫ ק‬,‫מן‬
.‫ המכון הישראלי לדמוקרטיה‬:‫ ירושלים‬.‫ שחיתות פוליטית‬.)0225(.‫ ד‬,‫נבות‬
‫ ידיעות אחרונות‬,‫ ספרי עליית הגג‬:‫אביב‬-‫ תל‬.‫ הנחת היסוד למטאפיזיקה של המידות‬.)1756( 0212 .‫ ע‬,‫קאנט‬
.)‫ חנן אלשטיין‬:‫(תרגם‬
Bentham, J. 1996 (1789). An introduction to the principles of morals and legislation. Oxford:
Clarendon Press
Björn, R. (2006). Whistleblowing rules: Best practice; Assessment and revision of rules existing in
EU Institutions. Liebenau, Budgetary Support Unit, Directorate General Internal Policies of the
Union, European Parliament. Downloaded from the following site on 26.12.2011:
http://www.europarl.europa.eu/document/activities/cont/200907/20090728ATT59162/20090728ATT59162EN.pdf
Bussmann K., & Werle M. M. (2006). Addressing crime in companies: First findings from a global
survey of economic crime. British Journal of Criminology, 46 (6), 1128 – 1144.
Chambers, A. (1995). Whistleblowing and the Internal Auditor. Business Ethics: A European
Review, 4, 192–198.
Chung J., Monroe, G. S., & Thorne, L. (2004). An examination of factors affecting external and
internal whistle-blowing by auditors. Downloaded from the following site on 24.12.2011:
http://wwwdocs.fce.unsw.edu.au/accounting/news/seminars2004_s1/paper03.pdf.
Dreher A. & Herzfeld T. (2005). The Economic costs of corruption: A survey and new evidence.
Econ WPA 0506001, Public Economics.
13
Dreher A., Kotsogiannis C., & McCorriston S., (2005). How Do Institutions Affect Corruption and
the Shadow Economy? University of Exeter Discussion Paper. Available at SSRN:
http://ssrn.com/abstract=670662.
Jain, A. K. (2001). Corruption: A Review. Journal of Economic Surveys, 15 (1), 71 – 121.
Johnson, R. A. (2005). Comparative whistleblowing: Administrative, cultural, and ethical issues.
Proceedings of International Conference on Public Administration, Oct. 21 – 22, Chengdu,
China.
Judd, P. B. (1999). Whistleblowing: A Restrictive Definition and Interpretation. Journal of Business
Ethics, 21, 77–94.
Lachman, V. D. (2008). Whistleblowers: Troublemakers or virtuous nurses? Medsurg Nursing, 17
(2), 126 – 134.
Near, J. P., & Miceli, M. P. (1985). Organizational dissidence: The case of whistle-blowing. Journal
of Business Ethics, 4, 1-16.
Schneider, F., Buehn, A., & Montenegro, C. E. (2010). New Estimates for the Shadow Economies all
over the World. International Economic Journal, 24 (4), 443 — 461.
Wei, Shang-Jin (2000). How taxing is corruption on international investors? The Review of
Economics and Statistics, 82, (1), 1-11.
‫פסקי דין‬
.749 ,)0(‫ פ"ד מח‬,‫ סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה‬,7274793 ‫בג"ץ‬
.‫ פורסם בנבו‬,‫ אסף גרטי נ' מ"י משרד הפנים‬,820728 ‫ע"ע‬
‫‪14‬‬
‫נספח – רשימת פסקי הדין שנסקרו‬
‫תביעות עיקריות בבתי הדין האזוריים‪:‬‬
‫‪ .1‬ס"ע ‪( 12-26-41971‬י‪-‬ם)‪ ,‬אברהים ג'אלב נ' מועצה מקומית אבו גוש‪.1172570212 ,‬‬
‫‪ .0‬עב' ‪( 8170726‬ת"א)‪ ,‬איתן שרעבי נ' עזרא וביצרון חברה לשיכון בע"מ‪.3710727 ,‬‬
‫‪ .3‬עב' ‪( 6310722‬ת"א)‪ ,‬שרה אכשטיין נ' איגוד ערים לכבאות חולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬אזור‪.0671725 ,‬‬
‫‪ .4‬תל"א ‪( 1624-29‬י‪-‬ם)‪ ,‬אלי פרץ נ' איגוד ערים לשירותי כבאות והצלה בית שמש‪.3272170211 ,‬‬
‫‪ .8‬עב' ‪( 1315723‬י‪-‬ם)‪ ,‬חגי בורנשטיין נ' נציבות שירות המדינה‪.1571070227 ,‬‬
‫‪ .6‬תל"א ‪( 8145725‬ת"א)‪ ,‬דגנית מרום נ' הנהלה להסדרים במגזר החקלאי בע"מ‪.1772870212 ,‬‬
‫‪ .7‬עב' ‪( 7636727‬ת"א)‪ ,‬דוד קורנבלט נ' מדינת ישראל‪ -‬משרד החוץ‪.1371070227 ,‬‬
‫‪ .5‬תע"א ‪( 12878726‬ת"א)‪ ,‬ז'קלין סוויסה נ' עיריית יהוד‪.1472970211 ,‬‬
‫‪ .9‬עב' ‪( 0731720‬ב"ש)‪ ,‬יהודית דרוקר נ' עיריית אשדוד‪ ,‬הרשות העירונית למלחמה בסמים אשדוד‪,‬‬
‫‪.472170227‬‬
‫‪ .12‬עב' ‪( 0765727‬י‪-‬ם)‪ ,‬יואל זהורי נ' כנסת ישראל‪-‬לשכה משפטית‪.03710729 ,‬‬
‫‪ .11‬עב' ‪( 220332725‬י‪-‬ם)‪ ,‬יורי לוי נ' חברת הגיחון מפעלי מים וביוב בירושלים בע"מ‪.0872170212 ,‬‬
‫‪ .21‬עב' ‪( 0099725‬י‪-‬ם)‪ ,‬יפעת אקוע נ' עמותת עזרת נשים ‪ -‬בית חולים ע"ש הרבנית שרה הרצוג ז"ל‪.6728729 ,‬‬
‫‪ .13‬עב' ‪( 6933724‬ת"א)‪ ,‬ללה אבין נ' מכבי שירותי בריאות‪.872570227 ,‬‬
‫‪ .14‬עב' ‪( 0139726‬ב"ש)‪ ,‬מרים רווח נ' מכבי שירותי בריאות‪.172970229 ,‬‬
‫‪ .18‬תע"א ‪( 4845-23‬חי')‪ ,‬משה חזות נ' רכבת ישראל בע"מ‪.0672970211 ,‬‬
‫‪ .16‬עב' ‪( 4217723‬ת"א) משה קובייסי נ' עיריית ראשון לציון‪.1572370227 ,‬‬
‫‪ .17‬בש"א ‪( 8955725‬ת"א)‪ ,‬קובי חבר נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ‪.3271070225 ,‬‬
‫‪ .15‬תע"א ‪( 3556-29‬ת"א)‪ ,‬ראול פסקל נ' קופת חולים מאוחדת‪.0571070212 ,‬‬
‫‪ .19‬עב' ‪( 7975720‬ת"א)‪ ,‬רוני דרור נ' מדינת ישראל‪ -‬נציבות מס הכנסה‪.1372470228 ,‬‬
‫‪ .02‬תע"א ‪( 7565726‬ת"א)‪ ,‬שוקי משעול נ' נציבות שירות המדינה‪.875712 ,‬‬
‫בקשה לסעד זמני וצווי ביניים בבתי הדין האזוריים‪:‬‬
‫‪ .1‬ס"ע ‪( 5538-29-12‬ת"א)‪ ,‬אורית כהן נ' עיריית תל אביב‪-‬יפו‪.0171270212 ,‬‬
‫‪ .0‬בש"א ‪( 6377725‬ת"א)‪ ,‬גליה אאוסקר נ' הבנק הבינלאומי הראשון‪.97070229 ,‬‬
‫‪ .3‬בש"א ‪( 9968726‬ת"א)‪ ,‬ליאוניד גייסטר נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ‪.0271070226 ,‬‬
‫‪ .4‬עב' ‪( 10456725‬ת"א)‪ ,‬מדינת ישראל ‪ -‬משרד הפנים ויצחק אלמוג נ' מירה וולברג‪.02724729 ,‬‬
‫‪15‬‬
‫ערעורים בבית הדין הארצי‪:‬‬
‫‪ .1‬ע"ע ‪ ,68725‬איתן שרעבי נ' עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ‪.77470229 ,‬‬
‫‪ .0‬ע"ע ‪ ,845729‬אלי מרק נ' קו אופ ישראל (ירושלים)‪.871070212 ,‬‬
‫‪ .3‬ע"ע ‪ ,653728‬חנה לוי נ' מדינת ישראל‪-‬משרד החינוך‪.177170225 ,‬‬
‫‪ .4‬ע"ע ‪ ,67727‬יוסף עמאר נ' מדינת ישראל‪ -‬משרד הפנים ומועצה מקומית מג'דל שמס‪.07470229 ,‬‬
‫‪ .8‬ע"ע ‪ ,118726‬מיכאל בוגר נ' מקורות חברת מים בע"מ‪.1671270226 ,‬‬
‫‪ .6‬ע"ע ‪ ,01603-12-12‬נציבות שירות המדינה נ' שוקי משעול‪.1072970211 ,‬‬
‫‪ .7‬ע"ע ‪ ,837727‬צחי טל נ' אילנות בטוחה בית השקעות בע"מ‪.127670212 ,‬‬
‫‪ .5‬ע"ע ‪ ,089726‬רפי רותם נ' מדינת ישראל‪ -‬משרד האוצר‪.0272970227 ,‬‬
‫‪ .9‬ע"ע ‪ ,170726‬שרה אכשטיין נ' איגוד ערים לכבאות חולון‪,‬בת ים‪,‬אזור בע"מ‪.172770225 .‬‬