הלכות ראש השנה ויום הכיפורים. ערך וחיבר הצב``י בנימין חותה הי``ו
כי בא מועד הלכות ראש השנה ויום הכיפורים ער וחיבר הצב"י בנימי חותה הי"ו מחב"ס "ברית בנימי" ו"תמצית עניני חו"מ ב"ח" והגדה של פסח לבנימי אמר לתגובות והערות ר"ח קדושת לוי 40\14ביתר עלית 025802986 כמו כ המעוניי לקבל בקביעות מידי חג חוברת בהלכה ובהגדה יפנה לכתובת מייל [email protected] © כל הזכויות שמורות תוכן הענינים סליחות ,התרת נדרים וערב ראש השנה נוסח תפילות ר"ה ועשרת ימי תשובה קריאת התורה ,ברית מילה ,בר"ה ברכות השופר דיני השופר תקיעת שופר מתוך מקלט זמן תקיעת שופר הראויים לתקיעת שופר טעם לסדר התקיעות מוסף של ר"ה מוסף של ר"ה והתקיעות ברכות העמידה והתקיעות אם מעכבות זו את זו מקום התפילה והתקיעות ,תרועה גדולה תענית בר"ה ,שכח יעלה ויבא ,תשליך ליל ר"ה שחל במוצ"ש ,ברכת הלבנה סדר ערב כיפור פדיון כפרות להתפייס עם חבירו וטבילה בערב כיפור הוידוי בערב כיפור ובכיפור סעודה מפסקת הטמנה מערב כיפור ומוצאי כיפור ,הדלקת נרות בערב כיפור ,ליל כיפור כיומו אכילה ,שתיה ,בשמים ביוהכ"פ רחיצה ביוהכ"פ סיכה ונעילת הסנדל ביוהכ"פ תשמיש המיטה ביוהכ"פ קטנים בתענית יוהכ"פ יולדת ,מינקת ,מפלת ,בתענית יוהכ"פ חולה בתענית יוהכ"פ סדר תפילת ליל כיפור סדר תפילת שחרית ומוסף של כיפור קריאת התורה ,ברית מילה ,וסדר העבודה ביוהכ"פ תפילת מנחה של יוהכ"פ סדר תפילת נעילה סדר מוצאי יום הכיפורים מפתח עניני מפורט טבלת ראשי תיבות א יא יח כא כז ל לא לג לז לח מ מב מג מד מו מח נ נג נח ס סב סד סו סח ע עא עב עג עח פב פד פז צ צג צו קה מהדורה זו יוצאת להצלחת ידיד נפשי ודודי היקר כאח לי אוהב תורה ורודף צדקה וחסד כמר דוד הוטה ורעייתו מרת יפה הי"ו ובניהם היקרים יהונתן .דניאל .ליאור .ליאל. יהי רצון שזכות הלימוד בקונטרס זה תעמוד להם שבכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו ברוחניות וגשמיות ויזכו לראות את כל יוצאי חלציהם תלמידי חכמים אמן ברכה מיוחדת להגאון הרב אברהם בטאט שליט"א שהואיל בטובו והקדיש שעות מזמנו היקר להגיה להעיר ולהאיר את כל הכתוב בקונטרס זה. ויהי רצון שזכות הרבים תעמוד לו ולזרעו ויראה ברכה בכל עמלו ורוב נחת קדושה מכל יוצאי חלציו אמן. סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה סימ תקפא א .מנהג הספרדי לקו לאמירת סליחות באשמורת מר"ח אלול עד יוהכ"פ ,מפני שהקב"ה שט בשמונה עשר אל עולמות ובסו הלילה שט בעוה"ז והוא עת רצו. 2 ב .בר"ח אלול אי אומרי סליחות ותחנוני. 1 ג .הזמ הראוי ביותר לאמירת סליחות מחצות לילה ואיל שאז הוא עת 3 רצו לפני הקב"ה. ד .בני עדות המזרח קוד אמירת סליחות בבוקר יש לה לבר ברכות התורה ,מפני הפסוקי הנאמרי בסליחות ובני אשכנז אי צריכי לבר 4 קוד ברכות התורה. ה .קהל שקשה לה לומר סליחות בחצות לילה או באשמורת ,יכולי לומר לפני תפילת מנחה ואי צור להקדי תפילת מנחה משו תדיר 5 ושאינו תדיר ,שבדבר הרשות אי אומרי תדיר ושאינו תדיר תדיר קוד. ו .הנוהגי לומר סליחות בערב ,הוא מנהג רע שאי להזכיר יג' מידות אלא 6 בעת רצו. ז .הנמצא בביהכנ"ס שאומרי ש סליחות בערב לא ישתת עמה ,ויכול לומר המזמורי והוידוי ,חו ממוצ"ש שאסור לומר וידוי לפני חצות לילה ,וע"פ הסוד ג המזמורי לא יאמר עמה ,שאי לקרא מקרא 7 בלילה. ח .הק באשמורת והציבור התחילו לומר סליחות ואי לו זמ לומר ג תיקו חצות וג סליחות ,יאמר תיקו חצות שמעלתו יותר מאמירת 8 הסליחות. ט .אמירת הסליחות ותחנוני צרי לאומר בנחת ובמתו ובכוונה ,ואסור 9 להזכיר י"ג מידות שלא בכוונה. א סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה י .י"א יותר טוב בימי אלו להרבות בסליחות ותחנוני ע הציבור מללמוד תורה 10.ובני תורה וכ פקידי ופועלי שע"י שישכימו לסליחות יתבטלו מלימוד ,או לא יעשו מלאכת נאמנה ,ישתדלו לקו במקצת 11 הלילות של חודש אלול וכ בעשי"ת. יא .מנהג בני אשכנז לומר סליחות ביו א' שלפני ר"ה ,וא חל ר"ה ביו ב' או ג' בשבוע ,מקדימי לומר סליחות ביו א' בשבוע שלפניו ,ונוהגי מר"ח אלול בכל יו לתקוע בשופר בסו תפילת שחרית ,ויש שנוהגי ג בתפילת ערבית. יב .יש מבני אשכנז שנוהגי לתקוע מיו א' של ר"ח אלול 13.ויש הנוהגי להתחיל לתקוע מיו ב' של ר"ח אלול 14.ונוהגי לתקוע בשחרית. 12 יג .האר"י ז"ל נהג כמנהג הספרדי והיה אומר סליחות מר"ח אלול ועד 16 יוהכ"פ. יד .הטע למ' ימי אלו מר"ח אלול ועד יוהכ"פ ,א' כיו שמשה עלה בר"ח אלול להביא לוחות שניות והיו ימי רצו ובסו המ' ביוהכ"פ אמר לו הקב"ה סלחתי כדברי 17.ב' כדי לתק מ' יו שקלקלו בה המרגלי ,ויו 18 הארבעי שעשו את העגל. טו .הקמי באשמורת ומתחילי לומר סליחות קוד זמ טלית ותפילי, וכ האומרי בחצות לילה ,הש"צ מתעט בטלית ואינו מבר ,וטוב שישאל טלית מחבירו ולא יבר עליה ויצא ידי כול. טז .כשיש חת או בעל ברית סנדק או מוהל בביהכנ"ס באמירת הסליחות, א שיש מחלוקת בדבר א ידלגו הוידוי ונפילת אפי 20,למעשה אי לדלג 19 כיו שהוידוי חלק מנוסח הסליחות ,וכמו בערב ר"ה שאי אומרי וידוי 21 בתפילה אבל בסליחות אומרי. יז .למנהג חסידי בית אל ,אומרי בסליחות רק ד' פעמי ויעבור בלי ויעבור שאחר זכרו לפני בשחק 22.ומנהגינו לומר חמשה פעמי ויעבור 23 ג אחר זיכרו לפני בשחק. ב סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה יח .באמירת הי"ג מידות אי למנות באצבעותיו ,כיו שיש מחלוקת 24 מהיכ מוני ואי בידינו להכריע ,ורחמנא ליבא בעי. יט .באמירת ויעבור יש לציבור לומר בלחש ע הש" התיבות "ויעבור הש על פניו ויקרא" ,ואח"כ יאמרו בקול הש הש וכו' ויעשו הפסק בי הש להש ,ויכופ מעט קומתו באמירת הש הש. כ .כשאי עשרה לאמירת סליחות ,י"א שאי לומר הקטעי שבארמית כיו שאי המלאכי מביני לשו ארמית ,רק הקטעי הסדורי והרגילי 25 בציבור )כגו ובא לציו( 26.וי"א אפי' שאי המלאכי מביני יש לאומר שנשתבחו ישראל ששואלי צרכיה מהקב"ה ללא שו אמצעי ,חו מי"ג מידות שאי היחיד אומר אלא בנגינת וטעמ כקורא בתורה 27.ויחיד שאומר י"ג מידות בטעמי אי צור לסיי הפסוק ונקה לא ינקה אלא עד 28 ונקה .וכ יחיד רשאי לומר אל מל יושב. כא .השומע דר הרדיו בשידור חי אמירת הסליחות ,יכול לענות י"ג מידות 29 ואמ אחר אמירת הקדיש. כב .באמירת הסליחות ,צ"ל "עננו ופחד יצחק עננו" ולא פחד יצחק .וכ צ"ל "ת טל ומטר לברכה בעתו באר " ולא בעת .וכ צ"ל מלא זכיות בשורוק אחרי היוד .וכ צ"ל "עננו אלהא דמאיר עננו" .וכ בקטע אתאנו לבקש ממ כפרה וכו' משגב לעיתות בצרה ,צ"ל כפרה ובצרה מלרע ולא מלעיל. כג .בסליחות באמירת אלהינו שבשמי צ"ל ת שלו באר ,ת שלו 30 במלכות ,ת שבע בעול ,וכ הוא הסדר ע"פ הסוד. כד .הנוהגי למכור מי יהיה הש"צ בסליחות ,לא טוב עושי ,ויתנו לש"צ 32 הגו מאוד. כה .בסיו הסליחות ,אומרי קדיש תענו ותעתרו ותתקבל צלותנא אפי' 31 שמתפללי מיד תפילת שחרית. 33 ג סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה כו .יש מהספרדי שנוהגי לתקוע בסליחות באמירת י"ג מידות ובקדיש 34 תתקבל שבסו הסליחות ,ומנהג טוב הוא. כז .במקו שא יתקעו בסליחות יפריעו לשכני ליש ,אי לה לתקוע. כח .אבל אסור לצאת מביתו כדי לומר סליחות ,חו מערב ר"ה וערב כיפור 35 שיכול ליל לביהכנ"ס לאמירת סליחות 36.וא אי לו מני בביתו לתפילה שרשאי לצאת לאמירת קדיש ,יוכל לצאת כבר לאמירת הסליחות וישאר ש עד התפילה 37.והנוהגי שבכל יו שיש ס"ת שהאבל יוצא לביהכנ"ס, מותר לו להקדי ולצאת לאמירת הסליחות כבר. כט .מני המתקיי בבית האבל לתפילה ואמירת סליחות ,א שאי אומרי 39 וידוי בתפילה ,אבל בסליחות יאמרו ,אבל האבל לא יאמר וידוי עמה. 38 ל .מנהג טוב להתחיל מר"ח אלול לקרא תיקוני הזוהר ולסיימו ביוהכ"פ. לא .טוב לומר ביו ב' של ר"ח אלול כל פרק א' בספר חגי כיו שחגי 41 נתנבא נבואה זו באותו יו. 42 לב .חסידי ואנשי מעשה בודקי התפילי שלה בחודש אלול. לג .מנהג יפה מר"ח אלול ועד הושענא רבה ,לומר אחר תפילת שחרית 43 מזמור לדוד הש אורי וישעי וכו'. לד .יש נוהגי בכל יו מר"ח אלול לקרא אחר התפילה בציבור עשרה מזמורי תהילי כ שמסיימי לפני ר"ה פעמיי את כל ספר התהילי 40 שהוא כמני כפר .ובי ר"ה ליוהכ"פ יאמרו יותר מזמורי בכל יו כדי 44 לסיי פע ג' את ספר התהילי לפני יוהכ"פ. לה .ביו כ"ה באלול הוא יו בריאת העול ,וטוב לקרא פרשת בראשית עד יו אחד ,וכ בכל יו עד שבר"ה יקרא יו הששי 45.וביו כ"ד באלול 46 יקרא בפרשת וישלח ואלה המלכי אשר מלכו עד בת מי זהב. לו .משנכנס אלול כשכותב אד איגרת לחבירו יכתוב בראש המכתב לשנה טובה תכתב ותחת. 47 ד סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה לז .הטע שנוהגי לעשות התרת נדרי מ' יו קוד ר"ה וארבעי יו קוד יוהכ"פ ,כיו שבזוהר כתוב שמי שנתחייב נזיפה או נידוי בב"ד של מעלה נשאר כ מ' יו ,ואי תפילתו נשמעת ,ולכ עושי התרה .ויש נוהגי לעשות התרה בערב ר"ה שהוא בסו חודש אלול שסופי תיבות המילי "לא יחל דברו ככל" הוא אלול .ויש נוהגי בכל השנה בכל ערב 48 שבת לעשות התרת נדרי. לח .בנוסח התרת נדרי יש נוסחאות שאומרי בצירו וברשות קוב"ה ושכינתיה ,וצרי לומר רק ברשות קוב"ה ושכינתיה ,שאינו כבוד לומר 49 בצירו קוב"ה. לט .אשה שקשה לה לבא לביהכנ"ס להתרת נדרי טוב שתמנה את בעלה להיות שליח להתיר את נדריה ,ובסו ההתרה יאמר וכ לאשתי כ, 50 והמתירי יאמרו ,הכל מותרי לכ. מ .לכתחילה בהתרת נדרי טוב שיהיו י' מתירי ,שא חלילה נידוהו 51 בחלו צרי התרה בעשרה ,וא אי עשרה יתירו ע"י שלושה. מא .בהתרת נדרי צרי שיזהר אד שיבי מה שאומר בהתרה ולא כמו 52 הטועי שחושבי שהוא כמי תחינה. מב .אי מועילה התרת נדרי אלא רק על נדרי ששכח אבל נדר שזוכרהו 53 צרי לפרט הנדר בפני אחד המתירי ,ויפתח לו בפתח וחרטה כדי. מג .טוב ללוש בערב ר"ה עיסה כדי לקיי מצות הפרשת חלה ,וג להכי 54 לכבוד יו"ט. מד .מסירת המודעא על כל הנדרי שנדור כל השנה שיהיו בטלי ,אינה מועילה אלא רק על נדר שבשעה שידור לא יזכור המודעא ,אבל א זוכר 55 ונודר ,אינה מועילה המודעא לבטל הנדר. מה .ידקדקו למנות ש"צ לימי הנוראי ,היותר הגו וגדול בתורה ומעשי טובי ויהיה נשוי ,וב שלושי שנה לפחות .וא לא מצאו ,כל ישראל 57 כשרי 56.וי"א שיהיה לפחות ב כ"ה שני. ה סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה מו .ש" ב תורה וירא שמי ואי לו ל' ואינו נשוי ,הוא קוד לנשוי וב ל' 58 ואינו ב תורה. מז .אד נשוי ואי אשתו עמו ,א מחמת שהוא נמצא במקו רחוק ,ראוי להיות ש" ,אבל א עזב את אשתו מחמת קטטה אינו חשוב לנשוי לגבי להיות ש" אפי' שלא גירשה בפועל. מח .ש" המתפלל בחוזקה שלא בהסכמת הגבאי ,אי לענות אחריו 60 אמ. 59 מט .ש" שרואה שיש מחלוקת בדבר מי יהיה הש" ,לא יתפלל ,אע"פ 61 שמחמת כ יתפלל אחר שאינו הגו. נ .ג' ימי קוד ר"ה ויוהכ"פ ,ע"פ הזוהר יש לש" לפרוש מכל דבר המביא טומאה ולהיות בטהרה ביותר. נא .עדי ליקח ש" בשכר מאשר בחינ ,כיו שמקפיד יותר כשמשלמי 63 לו. נב .אד שעובר עבירה כגו שמגלח זקנו בסכי או בתער ,אסור למנותו 64 ש" ,וא אי מני אחר יתפלל ביחיד ולא במני ע ש" כזה. נג .אד השולח את בניו ובנותיו לבתי ספר חילוניי ,פסול להיות ש" ואפי' באקראי ,וכ התובע את חבירו בערכאות ולא בדי תורה ,נפסל 65 להיות ש" . 62 נד .יש נוהגי להתענות בערב ר"ה ויש מהמתעני שאוכלי קוד עה"ש, ורצוי שיעשו תנאי קוד שיעלו ליש שיאכלו קוד עה"ש ,וטוב להחמיר שלא לאכול קוד עה"ש כל שיש שינת קבע בלילה. נה .בערב ר"ה וכ בליל ערב ר"ה אי לתקוע בשופר 67.והטע ,א' כדי להפסיק בי תקיעות אלו לתקיעות דאורייתא 68.ב' כדי לערבב השט ולכ 69 עושי הפסקה ואי תוקעי כלל. 66 ו סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה נו .הרוצה לתקוע כדי להתלמד ,לטע א' רשאי שיש מ"מ הפסקה ,ולטע ב' אינו רשאי ,אבל רשאי לתקוע בחדר סגור או במקוה וכדו' ,ורק להתלמד. נז .הרוצה לבדוק בערב ר"ה שופר חדש אי לתקוע בו ,מותר בחדר סגור 70 או מקוה וכדו'. נח .ר"ה שחל בשבת ויו א' ,א שאי תוקעי בשבת ,עכ"ז בערב ר"ה אסור לתקוע כיו שבשבת מזכירי זכרו תרועה ונחשב כאילו תקעו בו, 71 ובפרט שבמקדש היו תוקעי בשבת. נט .אי אומרי תחנו ונפילת אפיי בערב ר"ה בתפילה ,אפי' שבסליחות באשמורת אומרי נפילת אפי 73.והטע כיו שרוב הפעמי מסיימי 72 הסליחות קוד עלות השחר ,תקנו לומר תחנו ,ואפי' שאירע שהמשיכו 74 וסיימו אחרי עלות השחר קוד הנ . ס .במנחה שלפני ערב ר"ה נופלי על פניה ,א שבכל יו שאי אומרי בו תחנו אי אומרי ג במנחה שלפניו ,בערב ר"ה הדי שונה ,וכ 75 במנחה שלפני ערב יוהכ"פ אומרי תחנו. 76 סא .כמו כ אי אומרי צידוק הדי בערב ר"ה ,וכ בליל ערב ר"ה. 77 סב .כשחל ערב יוהכ"פ ביו ראשו ,אומרי בשבת במנחה צדקת. סג .מנהג הספרדי שאי לומר למנצח מזמור לדוד יענ ה' ותפילה לדוד, בתפילת שחרית בערב ר"ה. סד .בליל ערב ר"ה אומרי תיקו רחל ,חו מא חל בו המולד אז ,שאי 78 אומרי אחר המולד. 80 סה .עני טוב לאכול בעשי"ת פת כדי לבר ברכת המזו. סו .מותר לכבס ולהסתפר בערב ר"ה .והטע ,להראות שאנו בוטחי בהקב"ה שיוציא לאור משפטינו 81.ומנהג האשכנזי ללבוש בגד לב 79 בר"ה 82.והטע ,שמראה הסליחה על דר "א יהיו חטאיכ כשני כשלג 83 ילבינו". ז סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה סז .טוב להסתפר קוד חצות היו ,וכשמסתפר יכוי שמקיי י"ג מצוות 84 מדאוריתא. סח .צרי לגזוז ציפורניו בערב ר"ה לכבוד יו"ט. סט .יש נוהגי לטבול במקוה בערב ר"ה משו קרי 86.ויטבול שעה קוד 85 חצות היו ,ולא יקדי יותר מכ. ע .כוונות הטבילה ,כשנכנס יכוי שמקוה טהרה בגימטריה קנא' כמני אהי"ה במילוי ההי .וטבילה א' כדי לטהרו מטומאתו .טבילה ב' לתיקו 87 הכעס .טבילה ג' לתק מה שפג בש ע"ב .טבילה ד' לתק מה שפג בש ס"ג .טבילה ה' לתק מה שפג בש מ"ה .טבילה ו' לתק מה שפג בש ב" .טבילה ז' לפשוט בגדי החול מבחינת נפש .וטבילה ח' לקבל עליו הארת יו"ט של יו הזיכרו. עא .בערב יוהכ"פ ג"כ מכוי כוונות אלו בטבילה ,אלא שבטבילה ח' יכוי 89 לקבל עליו הארת יו הכיפורי. 90 עב .כשחל ר"ה או יוהכ"פ בשבת ,יכוי בטבילה לקבל ג הארת שבת. עג .יש אומרי ג הנשי וא הבתולות תטבולנה בערב ר"ה וערב כיפור ויסירו כל דבר החוצ 91.וי"א אי לבתולות ולא לנשי שה תו ז' נקיי 92 לטבול ,כיו שיש לחשוש למכשול ולתקלה. עד .מי שאינו יכול מאיזו סיבה שהיא לטבול במקוה ישפו על ראשו וגופו 88 ט' קבי של מי )כשתי עשרה וחצי ליטרי מי( ואפשר לעשות כ במקלחת ,בשפיכה רצופה 93 .וא ג זה אינו יכול ,יטול ידיו בדר זו יטול ידיו מ' פעמי כ ,פע אחת ביד ימי ופע ביד שמאל עד י' פעמי בכל יד ,ואח"כ י' פעמי על יד ימי ברצ וי' פעמי ברצ על יד שמאל, 94 והכוונה בה עיי בב איש חי. עה .טוב שלא לשמש מיטתו בליל ר"ה ,כדי שישאר טהור למחורת ביו הדי ,וא שימש וכגו שיצרו תקפו יטבול שוב בבוקר .חו מליל טבילת מצוה שאסור לו לפרוש מאשתו ויטבול שוב בבוקר 95.וא יכלה לטבול ח סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה קוד ולא טבלה והגיע ליל ר"ה י"א שאינו נחשב לטבילת מצוה 96.וי"א שעכ"ז חשוב לטבילת מצוה 97וכ עיקר .ובליל טבילת אשתו ישמש ,וביו יטבול אפי' במי שהוחמו מאתמול. עו .איש שהוא איסטניס ואינו יכול לטבול בבוקר במקוה ,חלילה לו לבטל 98 מצות עונה בר"ה בשביל טבילה במקוה. עז .יש נוהגי ליל לקברות צדיקי בערב ר"ה ,ולהרבות בתחינות ונותני 100 צדקה לעניי. 99 עח .כהני אסורי בהחלט ליל לקברות צדיקי. עט .יש ליזהר בכל השנה שלא ליכנס לבית הקברות כשהוא טמא קרי, שהחיצוני יכולי לידבק בו ,וג לא יל לקברי רשעי כיו שמזיקי 101 ה. 103 פ .י"א שאי להתפלל ליד קברות משו לועג לרש אלא חו לביה"ק. 104 וי"א שאי איסור בזה. פא .המנהג שנוהגי כשעוזב אד את הקבר נוטל עשב מהקבר או אב 105 ליד ,ומניח על המצבה הוא משו כבוד להראות שהוא היה על קברו. פב .המשתטח ומתפלל על קברות צדיקי ,לא ישי מגמתו נגד המתי, אלא יבקש רחמי מהש בזכות הצדיקי 106.ויש שמבקשי מנפש הנפטר 107 שתתפלל לפני הש עלינו. 102 פג .אי ליל לקבר אחד פעמיי ביו. פד .קוד שמתפלל על הקבר ,יפריש צדקה וידליק נר לע"נ השוכ ש, 108 ויניח יד שמאלו על הקבר ויתפלל 109 ט סליחות ,התרת נדרי וערב ראש השנה 1שו"ע סעי' א' ומג"א ס"ק א' 2 .הרמ"ע מפאנו סי' עט' ומג"א ס"ק ב' 3 .חזו"ע ימי נוראי עמ' ב' 4 .שו"ע ורמ"א סי' מו' סעי' ט' 5 .חזו"ע עמ' ז' 6 .ברכ"י אות א' 7 .כה"ח אות ג' 8 .ברכ"י אות ג' ,ב איש חי פ' וישלח אות ז' ,רו"ח סי' א' ס"ק כא' ,חזו"ח עמ' י'. 13 9ברכ"י אות ד' 10 .ברכ"י אות ו' ,חזו"ע עמ' ח' 11 .חזו"ע עמ' ח' י' 12 .הרמ"א סעי' א'. מטה משה בש מהרי"ל 14 .מג"א ס"ק ב' 16 .שער הכוונות ד פ"ט ע"ד ופע"ח שער פד' פ"א 17 .רש"י פרשת עקב דברי ט' יח' על הפסוק ואתנפל 18 .כה"ח אות יד' 19 .כה"ח אות ל' ,חזו"ע עמ' ו' 20 .שו"ת פני מבי יו"ד סי' שיט' ,וקצה המטה סי' תרב' ס"ק כב', 22 אל המג ס"ק ח' ,שו"ת מחזה אברה או"ח סי' קנד' 21 .שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נד'. 25 כה"ח אות כה' 23 .שו"ת תנא דבי אליהו עמ' תי' וחזו"ע עמ' לא' 24 .חזו"ע עמ' לג'. חזו"ע עמ' לב' 26 .ספר התניא סי' עב' ,חזו"ע עמ' יא' 27 .כה"ח אות כו' 28 .חזו"ע עמ' ל'. 29חזו"ע עמ' כא' 30 .חזו"ע עמ' יז' 31 .חזו"ע עמ' יז' 32 .כה"ח ס"ק כה' 33 .ברכ"י אות י'. 34חזו"ע עמ' כג' .כה"ח ס"ק יג' 35 .חזו"ע עמ' כד' 36 .הרמ"א סעי' א' וכנה"ג 37 .נה"ש אות ג' 38 .כה"ח אות לב' 39 .שו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' שנג' 40 .כה"ח אות ז' 41 .נזירות שמשו ,רוח חיי אות ה' 42 .מטה אפרי וקיצור שו"ע 43 .מטה אפרי סעי' ו' וחזו"ע עמ' כד' 44 .מטה אפרי אות ח' 45 .ברכ"י אות יט' 46 .כה"ח אות כא' 47 .דרשות מהרי"ל א"ר אות א' 48 .כה"ח אות יב' יט' 49 .מנהג חסידי בית אל הובא בכה"ח אות כ' 50 .תשובות והנהגות ח"א סי' שלח' ,יבי"א ח"ב או"ח סי' ל' 51 .כה"ח ס"ק כ' 52 .ח"א כלל קלח' אות ח' 53 .סידור דר החיי ,אל המג ס"ק ק' 54 .כה"ח אות ק' 55 .שו"ע יו"ד סי' ריא' סעי' ב' 56 .רמ"א סעי' א' 57 .א"ר אות טו' בש הכלבו 58 .מ"ב אות יג' 59 .מטה אפרי אות 63 כט' 60 .רמ"א סעי' א' 61 .חיי אד כלל קל"ח אות ד' 62 .זוהר פרשת ויקרא ד יח' ע"א. הרשב"א בתשו' ח"א סי' תרצא' וח"ג סי' תל"ט ושו"ע סי' נג' סעי' כב' 64 .חזו"ע עמ' לו'. 69 65חזו"ע עמ' לח' 66 .חזו"ע עמ' מו' 67 .שו"ע סעי' ג' 68 .לבוש סעי' א' ט"ז ס"ק ד'. מג"א ,מטה אפרי 70 .א"ר אות ד' 71 .כה"ח אות עו' 72 .פת"ע אות טו' 73 .שו"ע סעי' ג'. 78 74מג"א ס"ק יג' 75 .כה"ח אות עד' 76 .שכנה"ג בהגה"ט אות ח' 77 .כה"ח אות עד'. כה"ח אות עח' 79 .כה"ח אות עה' 80 .ב איש חי פרשת נצבי סעי' כד' 81 .שו"ע סעי' ד'. 86 82ט"ז ס"ק ה' 83 .הב"ח 84 .כה"ח אות פ' ,וכה"ח סי' רלב' ס"ק טו' 85 .א"ר אות לו'. רמ"א סעי' ד' 87 .ח"א כלל קלח' אות ה' ,ועיי בשער הכוונות ד סב' ע"א וד מב' ע"ב דרוש ה' סוד אל מל ,ושמ ששו בב' המקומות ,שער הגלגולי הקדמה כג' ,בני אהר ס"ק יח' ,שער מאמרי רשב"י פרשת קדושי ד"ה ועתה 88 .כה"ח אות פג' 89 .ש 90 .ש. 94 91ב איש חי פרשת ניצבי אות ג' 92 .חזו"ע עמ' נט' ועמ' רמט' 93 .חזו"ע עמ' רמו'. פרשת ניצבי אות ג' 95 .השל"ה 96 .א"ר אות לח' ח"א כלל קלט' אות ז' 97 .פר"ח וברכ"י 102 אות יח' 98 .חזו"ע עמ' סא' 99 .כה"ח אות פט' 100 .רמ"א סעי' ד' 101 .חזו"ע עמ' נג'. ח"א כלל קלח' אות ה' 103 .ריטב"א תענית טז' 104 .רגל ישרה בסו הספר 105 .קיצור השל"ה במסכת ר"ה 106 .דרשות מהרי"ל הלכות תענית 107 .א"א אות טז' בש סידור מענה לשו 108 .קיצור השל"ה במסכת ר"ה 109 .ברכ"י או"ח סי' רנד' ס"ק ז'. י נוסח תפילות ר"ה ועשרת ימי תשובה סימ תקפב א .מדליקות הנשי נרות לכבוד ר"ה ,וצריכות לבר ברו וכו' אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יו טוב ,ומדליקות .וא חל ר"ה בשבת מברכות להדליק נר של שבת ויו טוב ,ומנהג רוב הספרדי שהנשי מברכות לפני ההדלקה ,ומנהג האשכנזי וחלק מהספרדי שמדליקות ואח"כ מברכות. ב .יש שנהגו שהנשי מברכות שהחיינו בהדלקה ,והנכו שיכוונו לצאת 2 י"ח בקידוש. 1 ג .בעשרת ימי תשובה בתפילת שמונה עשרה במקו האל הקדוש אומרי המל הקדוש ,וכ בברכת השיבה במקו מל אוהב צדק ומשפט אומרי המל המשפט ,כיו שה ימי די שהקב"ה יושב וד את כל העול ומראה 3 מלכותו וממשלתו שהוא בכל משלה. ד .א טעה ובמקו המל הקדוש אמר כהרגלו האל הקדוש ,א תיק עצמו מיד ממשי כסדר וא התחיל בברכה שאחריה חוזר לראש ,כיו שג' 4 ברכות ראשונות חשובות לברכה אחת. ה .א טעה ואמר האל הקדוש ,אפי' ששהה יותר מכדי דיבור )שיעור 5 אמירת שלו עלי רבי ומורי( א התחיל בברכה שאחריה חוזר לראש. ו .אד שמסופק באמצע שמונה עשרה א אמר המל הקדוש או האל 6 הקדוש ,חוזר לראש שחזקה שהמשי לומר כהרגלו. ז .אד שאמר תשעי פעמי ברציפות ברו אתה הש המל הקדוש, ואח"כ בשמונה עשרה נסתפק א אמר המל הקדוש או האל הקדוש י"א שלא יחזור לראש כיו שיש לו הרגילות לומר המל הקדוש 7.וי"א שלא מועיל כיו שלא אמר ש הש עצמו אלא רק הש 8.וי"א שיתפלל שוב בתורת נדבה 9.ולמעשה ,רצוי שלא לומר צ' פעמי המל הקדוש כדי שלא 10 יכנס למחלוקת א יסתפק. יא נוסח תפילות ר"ה ועשרת ימי תשובה ח .אד שטעה בליל ר"ה ולא אמר המל הקדוש ,י"א שאינו חוזר כדי 12 יעלה ויבא 11.ויש חולקי וכ הלכה שחוזר. ט .ש"! שטעה בחזרה ואמר האל הקדוש והמשי י"א חוזר לראש וחוזר 14 ג"כ לומר קדושה ג"כ 13.וי"א שחוזר רק לאתה קדוש ,וכ הלכה. י .אד שמסופק בר"ה או ביוהכ"פ באמצע י"ח א אמר המל הקדוש, אינו חוזר כיו שיש תוספת בברכה ,א"כ אי כא הרגל לשו של י"ח של 15 יו חול. יא .לדעת מר השו"ע אד שטעה ולא אמר המל המשפט ,כל שלא סיי יהיו לרצו אמרי פי האחרו חוזר לברכת השיבה ,וא סיי יהיו לרצו אמרי פי האחרו חוזר לראש התפילה אפי' שלא אמר עושה שלו ,ולדעת הרמ"א אינו חוזר 16.וי"א דאמרינ סב"ל נגד מר וג לספרדי אינו חוזר. 17וי"א יחזור לראש ויתנה שא איני צרי לחזור הרי זו תפילת נדבה וכ 18 הלכה. יב .בערבית של שבת בברכת מעי שבע אומר הש"! המל הקדוש שאי כמוהו במקו האל הקדוש שאי כמוהו ,וא טעה ואמר האל הקדוש א לא סיי חוזר למג אבות בדברו ,וא סיי יש מחלוקת בזה בי הפוסקי א חוזר ,וע"פ הסוד חייב לחזור ,לכ י"א א רוצה שלא לחזור אי מוחי 20 בו 19.וי"א אי לחזור משו סב"ל. יג .ר"ה השנה או יוהכ"פ שחל בשבת חות בברכת מעי שבע מקדש השבת בלבד ,ולא מוסי" יו הזיכרו או יו הכיפורי ,כמו בכל יו"ט שחל בשבת שמזכיר רק מקדש השבת. יד .בעשי"ת בשחרית לפני הש מל ,מוסיפי הש הוא האלהי הש הוא האלהי ב' פעמי .והטע ,א' לכפר על מעשה העגל דוגמת אליהו הנביא שהודיע לכול הש הוא האלהי .ב' כיו שה ימי די ואומרי כ 21 כדי למתק הדיני. 22 יב נוסח תפילות ר"ה ועשרת ימי תשובה טו .בעשי"ת בשחרית אחרי ישתבח אומרי פרק שיר המעלות ממעמקי 23 והוא ע"פ הסוד. טז .בעשי"ת צ"ל בסיו העמידה עושה השלו במרומיו ולכוי השלו בגימטריה ספריאל והוא המלא הכותב בספר החיי את כל בנ"א 24.ואי לשנות באמירת הקדישי לומר עושה השלו 25.וי"א שצרי לומר עושה השלו בקדיש תתקבל שאחר תפילת העמידה בלבד שהוא במקו עושה 26 השלו שבעמידה וכ הלכה. יז .בעשי"ת מוסיפי בתפילת י"ח זכרנו לחיי בברכת מג אברה ,וכ מי כמו וכו' בברכת מחיה המתי ,וכ וכתוב לחיי טובי וכו' בברכת הטוב שמ וכ ובספר חיי וכו' בברכת שי שלו ,ואי לדלג לצור להספיק לומר קדושה ע הציבור. יח .באמירת מי כמו אב הרחמ בתפילות שחרית מנחה וערבית יש לומר אב הרחמ ,ובתפילת מוס" יש לומר אב הרחמי ,וכ במנחה של שבת 28 ונעילה של יוהכ"פ יש לומר אב הרחמי. יט .א שכח לומר אחד מהוספות אלו ,א אמר רק ברו אתה חוזר ,וא אמר ש הש לא יאמר למדני חוק ,וימשי ולא יחזור וכשיגיע ליהיו לרצו אמרי פי האחרו ,יאמר ש מה ששכח ,וא סיי אינו חוזר 29.וא רוצה לאומר בשומע תפילה ,זכרנו לחיי רשאי לומר ש כיו שבקשה 27 הוא ,אבל מי כמו אינו רשאי כיו ששבח הוא והוי הפסק. כ .א שכח לומר אחד מהוספות אלו וסיי ורוצה לחזור ולהתפלל בתורת נדבה אינו רשאי 31.וא חזר בטעות ונזכר באמצע שמונה עשרה יפסיק 30 אפי' באמצע ברכה ולא ימשי. כא .בעשי"ת מוסיפי אחר העמידה אמירת אבינו מלכנו ,וג בשבת שבעשי"ת אומרי אבינו מלכנו ורק משמיטי הקטעי המזכירי סליחת 32 עוונות 33.והאשכנזי אי אומרי אבינו מלכנו בשבת שבעשי"ת יג 34 נוסח תפילות ר"ה ועשרת ימי תשובה כב .א בתפילת ר"ה ויוהכ"פ דילג ובכ יתקדש וכו' ולא אמרו כלל ,אי 35 מחזירי אותו. כג .ליל ב' של ר"ה שחל במוצאי שבת אומרי בתפילה ותודיענו 36.וא שכח לאומרו א נזכר קוד שסיי ברו מקדש ישראל ויו הזיכרו, אומרו ש וחוזר קדשנו במצוותי .וא שכח לגמרי וסיי התפילה אינו חוזר כיו שמבדיל בקידוש על הכוס 37.וא שכח וטע לפני הקידוש 39 וההבדלה י"א אי צרי לחזור ולהתפלל 38.וי"א שצרי לחזור ולהתפלל. כד .כל אד ילמד ויחזור על התפילה לפני ר"ה ויוהכ"פ וכ ילמד את בניו 40 כדי שידעו סדר התפילה ודיניה. כה .בתפילות ר"ה ויוהכ"פ ,כשאומר ויעשו כול אגודה אחת ,י"א שצרי לומר האל" של אחת בפתח 41.וי"א לומר האל" בסגול וכ מנהגינו כו .בתפילות ר"ה ויוהכ"פ כשאומר שהשלטו לפני י"א שצרי לומר השי בחיריק מלשו שילטו 43.וי"א שצרי לומר השי בחול שהשולט מלשו מושל 44.וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו. כז .בקטע ובכ ת פחד ,במילי כמו שידענו וכו' ע"פ הסוד יש להשמיט 45 המילה כמו. כח .יש אומרי שצרי לומר והרשעה כולה כעש תכלה 46.וי"א שצרי לומר והרשעה כולה בעש תכלה 47.ובכל גרסה יש על מי לסמו. 42 כט .באמירת מלו על כל העול כולו ,י"א שאי לומר כל ,שהרי אומר כולו 48.וי"א שיש לאומרו 49.וכ מנהג הספרדי לאומרו. ל.רבו הדעות א לומר באהבה בר"ה כיו שיו די הוא ,וי"א בי שחל בשבת ובי בחול בתחילת הקטע אי אומרי באהבה ,ובסו" אומרי. וי"א שאומרי באהבה בתחילה ובסו" 51.וי"א א חל בחול לא אומרי כלל וא בשבת רק בתחילה 52.וי"א א חל בחול אומרי בתחילה ולא 50 בסו" וא חל בשבת אומרי בתחילה ובסו" 53.ומנהג הספרדי לומר 54 באהבה בתחילה ובסו". יד נוסח תפילות ר"ה ועשרת ימי תשובה לא .בתפילת ר"ה אומר ותת לנו את יו הזיכרו הזה ואינו מזכיר ר"ח. והטע ,א' שיו הזיכרו כולל ג ר"ח 56.ב' כדי לערבב השט שמעלימי 55 ר"ח ממנו. לב .א טעה בליל ר"ה בערבית ולא הזכיר יו הזיכרו כלל ,י"א שדינו 57 כר"ח ולא חוזר 58.וי"א וכ הלכה שחוזר. לג .סיי תפילת ערבית ונזכר שאמר ברו מקדש ישראל ויו הזיכרו ,ולא אמר מל על כל האר! ,אי צרי לחזור .וכ במוס" א" שמזכירי פסוקי 59 מלכויות אי צרי לחזור. לד .טעה וחת בברכת העמידה ברו מקדש ישראל והזמני ,צרי לחזור ולהתפלל העמידה ,וא נזכר בתו תפילתו חוזר למלו על כל העול 60 וחות כהוג. לה .ר"ה שחל בחול אומר בעמידה יו תרועה ,וא חל בשבת אומר זכרו 62 תרועה. לו .א אמר בטעות בשבת יו תרועה ,או בחול אמר בטעות זכרו תרועה, 63 אי מחזירי אותו. לז .י"א שאי לומר ביוהכ"פ שחל בשבת רצה נא במנוחתנו 64.וי"א שג בר"ה אי לאומרו שאינו מנוחה ,מפחד הדי 65.וי"א שג בכיפור יש 67 לאומרו 66.ומנהג הספרדי לאומרו בי בר"ה ובי ביוהכ"פ. 61 לח .אי אומרי בר"ה ויוהכ"פ מועדי לשמחה ,שאי נתינת ימי אלו 68 לע ישראל לצור שמחה אלא לדי ולתשובה. לט .אי אומרי בר"ה ויוהכ"פ והשיאנו ,כיו שברכת מועדי לא שיי אלא רק על ג' רגלי ,ובמוס" אי אומרי ואי אנו יכולי לעלות ולראות 69 לפני ,אלא אומרי ואי אנו יכולי לעשות חובותינו לפני. מ .יש נוהגי להתפלל בר"ה ויוהכ"פ בכריעה ,וצריכי ה לזקו" בסו" הברכה לפני שמתחיל ברו אתה ,כדי שיהיה ניכר שזוק" בברו. טו 70 נוסח תפילות ר"ה ועשרת ימי תשובה מא .לדעת מר השו"ע מותר להתפלל בר"ה ויוהכ"פ העמידה בקול ר, 71 ואי חשש להטעות את המתפללי כיו שכול מתפללי מתו הסידור. ולדעת הזוהר והאר"י ז"ל יש ליזהר שלא להתפלל בקול כיו שנמצא האד בדי ולכ עדי" להתפלל בלחש .וא אינו יכול לכוי בלחש מותר לו להתפלל בקול. 73 לאחרי. מב .י"א שאי לבכות בר"ה שנאמר בעזרא אל תבכו וכו' 74.וי"א שרצוי 72 וטוב שיתפלל בלחש וישמיע רק לאוזניו ולא לבכות ה בר"ה וה ביוהכ"פ ואפי' שחל בשבת 75.והרוצה לבכות יש לו יל 76 מי לסמו .וטוב להעביר הדמעות על מצחו כי במצח נכתמי העוונות. מג .נוהגי לבר איש את רעהו בר"ה ,לשנה טובה תכתב ,ולנקיבה לשנה טובה תיכתבי 77.ולא יאמר תכתב לשנה טובה או תכתב לחיי טובי כיו שהוא ראשי תיבות תל"ט והוא לשו קללה ,כמו שאי לומר אכול בשמחה 78 לחמ שהוא ר"ת אבל. מד .י"א שאי לבר בר"ה לשנה טובה תכתב ותחת ,שהחתימה עד 80 יוהכ"פ ג לצדיקי 79.וי"א שיש לבר בר"ה ג על החתימה. מה .י"א שאי לבר חברו אחר תפילת שחרית ביו א' לשנה טובה תכתב, כיו שצדיקי נכתבי בג' שעות ראשונות של היו וא מברכו כ מראה 82 שמחשיבו לבינוני 81.וי"א שיכול לבר כ עד חצות. מו .י"א שאי לבר חבירו לשנה טובה תכתב ביו ב' 83.וי"א שיכול לבר 84 ג ביו השני עד חצות. מז .בעני שינה ביו ר"ה עי בער שינה בר"ה במאמר ביאור סימני ר"ה שכתבנו. מח .טוב לקרא בליל ר"ה משניות ממסכת ראש השנה ,ורשאי לקרא ג 85 לאור הנר שאימת יו הדי עליו. טז נוסח תפילות ר"ה ועשרת ימי תשובה מט .הפיוטי של ר"ה ויוהכ"פ כגו ידי רשי ,שוא" כמו עבד ועוד ,יש לאומר אחרי החזרה של תפילת שחרית ולא לפני נשמת ולא אחרי ישתבח שלא יהיה הפסק. 86 1חזו"ע עמ' סב' 2 .חזו"ע ש 3 .שו"ע סעי' א' ב' ,ובלבוש 4 .שו"ע סעי' א' ב' ,כה"ח אות ט' 5 .ש 6 .שו"ע סעי' א' 7 .ברכ"י אות ג' 8 .מג"א ס"ק א' ,וא"ר אות ד' 9 .מטה אפרי אות ז' 10 .כה"ח סי' תקפ"ב אות ג' 11 .ח"א בש מהר"א פסווליר 12 .כה"ח אות ג'. 13זק אהר סי' רו' ,בא"ח פרשת נצבי אות חי' 14 .חזו"ע עמ' קצט' 15 .ח"א כלל כח' אות ח' 16 .שו"ע סעי' א' ,ורמ"א סי קיח' 17 .כה"ח אות ח' 18 .חזו"ע עמ' קצג' 19 .כה"ח אות חי' 20 .חזו"ע עמ' פג' 21 .רמ"א סעי' ג' 22 .סידור בית יעקב ,ועבודת התמיד 23 .שער הכוונות ד" צ' ע"א ד"ה בכל 24 .שער הכוונות ש 25 .חמדת הימי לג' ע"ג ,וחזו"ע עמ' פב' 26 .כה"ח סי' נו' ס"ק לח' 27 .חזו"ע עמ' רה' 28 .שער הכוונות ד" צו' ע"ב 29 .שו"ע 32 סעי' ה' וכה"ח אות כז' לא' 30 .יבי"א ח"ט או"ח סי' נט' 31 .מג"א ס"ק ד' ,ומחצה"ח. חזו"ע עמ' רז' 33 .כה"ח אות טז' ,חזו"ע עמ' קד' 34 .רמ"א תקפד' סעי' א' והפר"ח 35 .זכור לאברה אות ר' ,ח"א כלל כח' אות יז' 36 .שו"ע סי' תקצט' 37 .שו"ע סי' רצד' סעי' א', שלמי ציבור ד" שז' ע"ב 38 .אור לציו ח"א סי' לז' 39 .חזו"ע עמ' צא' 40 .כה"ח אות כו'. 41דרשות המהרי"ל סדר תפילות ר"ה ,וכה"ח אות לז' 42 .חזו"ע עמ' סט' 43 .הפר"ח, וחזו"ע עמ' ע' 44 .לבוש ,וט"ז ס"ק ב' ,ומג"א ס"ק ד' ,וכה"ח אות לז' 45 .שער הכוונות ד" צז' ע"ב 46 .דרשות מהרי"ל ,מטה משה ,חזו"ע עמ' עא' 47 .רו"ח אות ד' ,סידור כוונות 50 הרש"ש 48 .הלבוש סעי' ח' 49 .א"ר אות טז' ,ומחזיק ברכה אות ו' ,וחזו"ע עמ' עד'. רמב" ,שו"ע ,כלבו 51 .אבודרה 52 .הלבוש 53 .מג"א 54 .מחזיק ברכה סי' תפז' אות א', 59 וחזו"ע עמ' עב' 55 .שו"ע סעי' ו' 56 .טור 57 .הלבוש 58 .רבינו יונה בפרק תפילת השחר. כה"ח אות מב' 60 .מחב"ר אות ה' ,חזו"ע עמ' פא' 61 .ח"א כלל כח' אות יז' 62 .שו"ע סעי' ז' 63 .פר"ח ,זכ"ל אות ר' ,ח"א כלל קלט' אות ד' 64 .לבוש סעי' ח' ,מג"א ס"ק ו' 65 .מטה אפרי 66 .בגדי ישע ס"ק ו' 67 .חזו"ע עמ' עה' 68 .שו"ע סעי' ח' 69 .שו"ע סעי' ח' 70 .שו"ע 75 סעי' ד' 71 .שו"ע סעי' ט' 72 .כה"ח אות נז' 73 .חזו"ע עמ' עז' 74 .מעשה רב אות ר'. האר"י ז"ל פרי ע! חיי שער כו' פ"ה ,מטה אפרי אות כ"ח 76 .תוצאות חיי ,וראשית חכמה פ"ט שער היראה 77 .רמ"א סעי' ט' ,א"א אות ח' 78 .מהר"א אזולאי בהגה בש זכרו משה 79 .עשרה מאמרות .הגר"א .והר"ז אות יז' 80 .ח"א כלל קלט' אות ה' ,ומטה אפרי ,וכה"ח אות סג' 81 .הלבוש סי' תקצו' 82 .מג"א ס"ק ח' 83 .א"ר סי' תקצו' אות ב'. 84הר"ז אות יז' 85 .חזו"ע עמ' צב' 86 .חזו"ע עמ' קא'. יז קריאת התורה ,ברית מילה ,בר"ה סימ תקפד א .אי אומרי הלל בר"ה ויוהכ"פ .והטע כיו שספרי חיי וספרי מתי 1 פתוחי לפני הקב"ה ומהפחד א"א לומר שירה ,וע"י הפחד נזכה בדי. ב .הקורא תהילי בר"ה וביוהכ"פ ומגיע לפרקי שבה נמצא ההלל, 2 קורא כהרגלו כיו שהוא דר תפילה ותחינה ולא דר שירה. ג .מנהג האשכנזי שאומרי אבינו מלכנו כולו בר"ה כולל חטאנו לפני. ומנהג הספרדי שלא להזכיר הבקשות על מחילת עוונות כיו שאי 4 מתוודי בר"ה. 3 ד .ג לאומרי אבינו מלכנו כולו בר"ה ,אי לה להכות באגרו על החזה 5 באומר חטאנו לפני. ה .מנהג האשכנזי שאי אומרי אבינו מלכנו בשבת .והטע ,א' כיו שתיקנוהו כנגד שמונה עשרה ובשבת אי לנו תפילת י"ח .ב' שאי שאלת צרכי בשבת 6.ומנהג הספרדי לאומרו ורק מדלגי הקטעי שמזכירי 7 בה כפרת עוונות. ו .א המתפלל ביחיד בעשי"ת ,רשאי לומר אבינו מלכינו וא"צ מני 8 לאומרו. ז .א שאי וידוי בר"ה אבל מותר להתוודות בלחש בלי להשמיע לאוזניו בעת תקיעת שופר בי תש"ת לתשר"ת ולתר"ת 9.וי"א שיהרהר הוידוי בלב 10 בלא להוציא בשפתיו. ח .בחזרת הש" בר"ה ויוהכ"פ כשאומר ואת הדבקי בהש וכו' ,אי לומר היו תכתבנו לחיי טובי אלא היו תתנו לח ולחסד ולרחמי 11 ותכתבנו ברחמי לחיי טובי. ט .בפתיחת ההיכל יש שנוהגי לומר ג' פעמי י"ג מידות ,וכיו שיש מפקפקי על כ כיו שיו"ט הוא ,אי לומר י"ג מידות בר"ה ,וכ בשאר 12 ימי טובי. יח קריאת התורה ,ברית מילה ,בר"ה י .מוציאי ב' ס"ת בר"ה ,בראשו קוראי חמשה עולי בפרשת והש פקד את שרה ,עד ויהי אחר הדברי האלה וא חל בשבת עולי ז' עולי, ומפטיר קורא בספר השני בפרשת פנחס ובחודש השביעי ומפטיר ויהי 13 איש אחד מ הרמתי עד ויר קר משיחו. יא .והטע שקוראי והש פקד את שרה כיו שהש פקד את שרה וחנה 14 ביו זה ורצוננו שהש יפקדנו ג"כ לטובה. יב .ביו השני קורא בספר ראשו בפרשת עקידת יצחק ובספר השני מפטיר בתורה כמו ביו הראשו ,ומפטיר בנביא בירמיה מצא ח במדבר, והטע שקוראי העקידה כדי להזכיר עקידתו ואילו שבשביל כ תוקעי 15 בשופר של איל. יג .טעה הקורא בתורה וסיי כל הקריאה כבר לעולה הרביעי ,ימשי לקרא העקידה לעולה החמישי .וא אמרו קדיש יסמכו על העולה למפטיר 16 שיצטר למני העולי. יד .טעו וביו הראשו קראו פרשת העקידה השייכת ליו השני ,א האחרו לא ביר ברכה אחרונה ,יחזור לראש ויקרא לעולה זה מוהש פקד את שרה ,וא ביר כבר אי צרי לחזור ,וביו השני יקרא ג פרשת 17 והש פקד וג פרשת העקידה. טו .ב' אנשי שרוצי לקנות מפטיר לע"נ הוריה ואחד שיקנה יהיה לצער לשני שלא קנה א יוותר לו תהיה להוריו עליית נשמה יותר מאשר שהיה 18 קונה ועולה לתורה. טז .יש מקומות שנוהגי להעלות התוקע ממני החמשה עולי לתורה וכ את החז של יוהכ"פ ,ויש מקומות שמעלי ג העולה ש" למוס 19.וכ"ז 20 דוקא א התוקע והחז בחינ אבל א בשכר אי חיוב כלל להעלות. יז .ראוי לכל אד ירא הש להשתדל שתהיה לו עליה לתורה בימי הנוראי ,ויקנה כפי יכולתו ומעלת המצוה שבאה כשמשל ,עדיפה יותר 21 מאשר בחינ. יט קריאת התורה ,ברית מילה ,בר"ה יח .ברית מילה שחל בר"ה ,מלי בי קריאת התורה לתקיעת שופר. והטע א' כדי לזכור ברית אברה שהוא המילה לפני עקידת יצחק שהוא 22 השופר 23.ב' לפי שהשכינה אצל התורה ועושי כ כדי שתשרה השכינה על התינוק 24.ג' כיו שהמילה יש בה איסור כרת על המבטלה ונכרתו על המילה י"ג בריתות והיא קיו העול ולכ היא קודמת לשופר 25.ד' כדי שלא יהיה הפסק בי תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד. יט .הנוהגי למול אחר התפילה כדי שישתתפו עוד אנשי שמתפללי במקו אחר יש לה על מה שיסמוכו. כ .מוהל שהוא ג התוקע בשופר ורצה לתקוע כשבפיו מד המילה כדי לערב מצות המילה בשופר ,נחלקו בזה הפוסקי א הד נחשב חציצה 26 בשופר ,ולכ א אי ממשות בד אלא יש לו מעט ד בשיעור שאינו יכול ללכל דבר אחר רשאי לעשות כ ,אבל ירח ידיו קוד התקיעה כדי 27 שהברכה תהיה בנקיות. כא .ר"ה שחל בשבת שאי בו תקיעת שופר וחל בו ברית מילה ,י"א שימולו אחרי אשרי יושבי בית 28.ועדי שימולו לפני אשרי כדי שהמילה 29 תהיה סמוכה לקריאת התורה ,וג שלא יהיה הפסק בקדיש שעל אשרי. 1שו"ע סעי' א' ,ט"ז ס"ק א' 2 .ברכ"י אות א' 3 .רמ"א סעי' א' ,ומג"א ס"ק ב' 4 .ב"י, שער הכוונות 5 .מטה אפרי אות יא' 6 .רמ"א סעי' א' ,והפר"ח 7 .שער הכוונות ,וכה"ח 10 אות ח' ,וחזו"ע עמ' קד' 8 .קיצור השל"ה 9 .שער הכוונות ד צ' ע"א ,כה"ח אות ו'. חזו"ע עמ' קלה' 11 .ברכ"י אות ד' 12 .חזו"ע עמ' קט' 13 .שו"ע סעי' ב' 14 .מג"א ס"ק ה'. 15כה"ח אות טז' 16 .כה"ח אות יז' 17 .שע"א אות לד' 18 .כה"ח אות כג' 19 .רמ"א סעי' ב', והלבוש 20 .קיצור השל"ה על מסכת ר"ה 21 .מטה אפרי 22 .שו"ע סעי' ד' 23 .תרוה"ד סי' סו' ,ולבוש 24 .הרוקח סי' ריז' 25 .כה"ח ס"ק כ"ז 26 .עיי כה"ח אות כח' 27 .דג"מ, מטה אפרי אות כז' ,וכה"ח אות כט' 28 .לבוש ,מג"א ס"ק ז' 29 .א"ר סי' תקצ"ה אות ב'. כ ברכות השופר סימ תקפה א .בתקיעת שופר צרי התוקע לעמוד ,ולמדו כ בגזרה שוה לכ לכ 1 מספירת העומר וש בעמידה. ב .צרי התוקע ליטול רשות מהקהל לפני שתוקע ,ולכ נוהגי לומר 2 ברשות מורי ורבותי ,וג כדי שיזכרו לכוי לצאת ידי חובה. ג .קהל השומעי תקיעת שופר ,י"א שצריכי לעמוד בעת הברכות כמו התוקע כיו ששומע כעונה 3.וי"א שיש מקומות שנוהגי לישב בברכות 4 ויש מקומות שנוהגי לעמוד. ד .מי שלא שמע התקיעות בביהכנ"ס ובא לשמוע כל התקיעות מאחד 6 שיתקע לו ,צרי השומע לעמוד 5.וא שמע בישיבה יצא י"ח. ה .הבעל תוקע חייב לעמוד בעת התקיעות ,ואסור לו לסמו על דבר 7 באופ שא ינטל אותו דבר יפול התוקע. ו .א תקע כשהוא יושב יצא והוציא י"ח ,שכל המקור שצרי לעמוד 8 מספירת העומר ,וג ש א ספר בישיבה יצא י"ח. ז .התוקע שיצא י"ח ובא לתקוע לאחר ביחיד יכול לתקוע אפי' בישיבה 9 והשומע יעמוד. ח .תוקעי על הבימה שקוראי עליה בס"ת ,א האשכנזי שנוהגי שהחז מתפלל על העמוד יתקעו על הבימה 10.והטע א' כדי לזכור שבשופר ניתנה תורה לישראל 11.ב' כדי שזכות התורה תג עלינו להעלות זכרוננו לטובה 12.ג' כיו שהשכינה אצל התורה 13.ד' כדי שיזכור הקב"ה 14 מעמד הר סיני שקבלנו התורה ,ולא ע אחר קיבלה. ט .י"א שמחזירי הס"ת למקומו ואח"כ תוקעי בשופר 15.וי"א וכ מנהגינו שתוקעי שהס"ת נמצא על הבימה ואחר תקיעות דמיושב 16 מחזירי הס"ת למקומו. כא ברכות השופר י .אחר קריאת התורה א יש חכ בקהל ,ימסור דברי חיזוק לקהל לעורר בתשובה ,ולא ידבר דברי דרוש היפי לחי אלא יחזק בדברי כיבושי ותוכחות מוסר. יא .צרי התוקע לכוי להוציא את כל הקהל י"ח וטוב שיאמר בלחש לפני 17 שמבר הריני מכוי להוציא י"ח בברכת השופר ובשהחיינו ובתקיעות 18 דמיושב ודמעומד את כל השומעי אותי. יב .קוד שיתקע יבר לשמוע קול שופר וברכת שהחיינו 19.והטע שמבר לשמוע ולא מבר לתקוע בשופר או על תקיעת שופר ,כיו שעיקר המצוה היא השמיעה ולא התקיעה וראיה שא תקע לתו הבור לא יצא י"ח כיו שאי שמיעה ישירה 20.וא ביר לתקוע בשופר או על תקיעת שופר יצא ואי צרי לחזור ולבר. יג .רבו החולקי א השומע לצאת י"ח עונה ברו הוא וברו שמו על 22 ברכת התוקע ,וכל אחד ינהג כפי מנהג אבותיו ורבותיו כי. יד .א השומע לצאת י"ח לא ענה אמ ,אינו מעכב ויצא י"ח כל שכיו 23 לצאת. טו .אי לבר לשמוע בקול שופר שמשמע לציווי השופר ,ובדיעבד א 24 ביר כ יצא י"ח. טז .א שמברכי בליל ר"ה שהחיינו ,חוזרי ומברכי ביו שהחיינו ,על 21 השופר ,כיו שמצות השופר רק ביו וכדוגמת לולב כיו שמצוותו רק ביו אי יוצאי בשהחיינו של ליל החג 25.ומ"מ ביו ב' של ר"ה אי 26 מברכי שהחיינו על השופר ,א שבקידוש בליל ב' מברכי שהחיינו. יז .קוד התקיעות ובי התקיעות ג בי התשר"ת לתש"ת ולתר"ת וג בזמ הברכות ,יש לכסות את השופר ויאחוז את השופר בשעה שמבר 27 כשהוא מכוסה. כב ברכות השופר יח .ביר על השופר והביאו לו שופר אחר לתקוע בו בי א היה באמצע התקיעות והביאו לו אחר ,ובי א לפני שהתחיל לתקוע הביאו לו אחר, אי צרי לחזור ולבר. יט .תוקע שיצא י"ח ובא לתקוע לאחר שלא שמע התקיעות ,לכתחילה א 28 האחר יודע לבר הוא יבר והתוקע יתקע לו ,וא רוצה שהתוקע יבר 29 רשאי התוקע לבר לו. כ .אד שחוש השמע שלו חלש והוא יושב רחוק מהתוקע ואינו שומע הברכות ,יבר לעצמו ע התוקע וישמע התקיעות. כא .א יש שתי תוקעי אחד הגו וצדיק ואחד לא ,יתנו להגו לתקוע 31 ובלבד שלא תהיה מחלוקת. 30 כב .י"א שתקיעות דמעומד שתוקעי במוס ה העיקר והתקיעות דמיושב שלפני מוס ה רק כדי לערבב השט 32.וי"א שתקיעות דמיושב ה 33 עיקר. כג .מושב או כפר שיש בו כשלושה עשר אנשי וצרי שכר כדי להביא תוקע ממקו אחר ,ורוב אינ רוצי להשתת בתשלו ,א טעמ כיו שה עניי ואי לה לשל ,אי המיעוט יכול לכופ לשל והמיעוט 34 ישל הכל ,וא מעכבי לא מטע זה ,המיעוט כופי על הרוב לשל. כד .המסופק א שמע קול שופר או לא ,חוזר לתקוע או לשמוע ואינו מבר. כה .אי לתקוע לפני התפילה לחולה א שאסור לו להתענות עד מאוחר, 35 כיו שא יתקע א שלא מכוי לצאת י"ח י"א שיוצא ,ולכ יטע משהו 36 אותו חולה ויתקעו לו אחרי התפילה. כו .לכתחילה אי למנות אבל תו ל' או תו יב' חודש על אביו ואמו להיות בעל תוקע ,א לא שכבר הוא תוקע לציבור כמה שני או שהוא הגו ביותר. 37 כג ברכות השופר כז .סדר התקיעות מיושב יש נוהגי לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת ג"פ ,ויש 38 נוהגי וכ מנהגינו תשר"ת ג"פ תש"ת ג"פ וכ תר"ת ג"פ. כח .טוב לתקוע בצד ימי שבפיו כיו שהשט עומד על הימי וכ יערבבנו 39.ולא יתקע בשמאל פיו כיו שיש בשמאל הנחת תפילי והיא מגינה 40.וא התוקע איטר ומניח תפילי ביד ימי י"א כיו שרוב העול מניחי בשמאל יש הגנה 41.וי"א שיתקע בשמאלו 42 .וע"פ הסוד יש מחלוקת היכ לתקוע בפיו י"א בצד ימי 43.וי"א בצד שמאל 44.וא קשה לו לתקוע בצד שאינו רגיל יתקע כהרגלו. כט .כשתוקע ,ע"פ הפשט יהיה פי השופר הצר בפיו ,ופיו הרחב כלפי מעלה מעל פיו שנאמר עלה אלהי בתרועה 46.וע"פ הסוד הפה הרחב של 45 השופר יהיה למטה 47.וג ע"פ הפשט א לא עשה כ אי להקפיד בזה. ל .ביר התוקע והתחיל לתקוע ולא יכול להמשי ,ישלי אחר ואפי' כמה ואינ מברכי .וכל זה שהיה המחלי בזמ הברכה ,שאל"כ א הוא יוצא 49 י"ח בתקיעות אלו יבר בלחש ויתקע ,וא יצא כבר י"ח לא יבר. לא .תוקע שביר ובא לתקוע ואינו יכול לתקוע כלל ,ובא אחר ותקע ,אי השני מבר ואי נחשבת הברכה שביר הראשו ברכה לבטלה אפי' 50 שהראשו הול לו ואינו נשאר לשמוע התקיעות של השני. לב .אד שאיחר לביהכנ"ס או שיצא לפני התקיעות ונכנס באמצע 48 התקיעות ,לכתחילה צרי להתחיל את כל התקיעות כסדר ולא יתחבר לתוקע וישלי אח"כ ,וכ הוא ע"פ הסוד .וא התחיל באמצע איפה שמצא את התוקע והשלי אח"כ מה שהחסיר יצא י"ח. לג .בא לביהכנ"ס בדיוק לאחר שסיי התוקע לבר ושמע את כל התקיעות ,יכול לבר כל עוד שלא סיי התוקע תקיעות דמיושב תשר"ת תש"ת ותר"ת ג"פ ויבר בי התשר"ת לתש"ת ולתר"ת וא סיי תקיעות 51 אלו לא יבר עוד. 52 כד ברכות השופר לד .התחיל לתקוע בלי לבר ,א נשאר לו תקיעה מהתשר"ת תש"ת ותר"ת 53 שתוקעי ג"פ יבר ויתקע ,וא סיי תקיעות אלו דמיושב לא יבר. לה .התחיל לתקוע בשופר כשר ונפסל והביאו לו שופר אחר אי צרי לחזור ולבר ,וא הביאו לו שופר אחר מחמת ששופר זה היה פסול מתחילתו ,מבר שוב ותוקע מההתחלה 54.וא ביר ולא תקע ,והרגיש מיד 55 ששופר זה פסול ,ולקח שופר אחר ,אי צרי לבר שנית. 56 לו .אחר יתקע ולא השליח ציבור ,כדי שלא יתבלבל בתפילה. לז .א הש" בטוח שלא יתבלבל רשאי לתקוע א שיש אחר שיכול לתקוע 57.וא אינו בטוח שלא יתבלבל ואי אחר שיתקע י"א שיתקע את הכל אחרי התפילה 58.וי"א שבכל זאת יתקע ,שמ השמי יסייעוהו לתקוע כהוג 59.ובפרט א מתפלל מתו הסידור שאי חשש לבלבול שרשאי 60 לתקוע לכו"ע. לח .וכל הנ"ל בתקיעות דמעומד שבתפילת מוס אבל תקיעות דמיושב 61 שלפני מוס רשאי הש"צ לתקוע שאי בלבול תפילה. לט .מותר להקריא לתוקע את סדר התקיעות ולא חשובה להפסק אמירה זו 62.ואת התקיעה הראשונה טוב שלא להקריא ,משו הפסק למקריא בי 63 הברכה לתקיעה. מ .המנהג שהחז של שחרית מקריא לתוקע סדר התקיעות ,והש"צ בתפילה לא יפסיק להקריא לתוקע. מא .סגולה כשהשופר לא מוציא תקיעות פתאו ,להופכו ולומר לתוכו 64 ויהי נוע ,ולהלכה א נתקע בי הברכה לתקיעות דמיושב אי לומר פסוק זה משו הפסק ,אבל בי הסימני דהיינו בי תשר"ת לתש"ת ותר"ת רשאי לומר ,כמו שרשאי להתוודות ש .אבל בתפילת לחש אי לומר פסוק זה, 65 משו הפסק ואפשר במחשבה בלב לומר פסוק זה. מב .הנוטל שכר על תקיעות או חזנות בר"ה אינו רואה סימ ברכה מאותו 67 שכר 66.אבל אי איסור ליטול ממו. כה ברכות השופר 1טור ושו"ע סעי' א' 2 .הרשב"א בתשו' סי' תנ' ותרצא' 3 .מחצה"ש סי' תרצ' 4 .בא"ח 8 פרשת נצבי אות טו' 5 .הרדב"ז ח"א סי' כה' 6 .מטה אפרי אות ה' 7 .ברכ"י אות ד'. ברכ"י אות ב' 9 .פת"ע אות ב' 10 .רמ"א סעי' א' ,חזו"ע עמ' קמ' 11 .יפה ללב ח"ב אות א'. 12מ"ב אות ג' 13 .כה"ח ס"ק ח' 14 .ש 15 .הרמב" פ"ג הלכות שופר הלכה י' 16 .הטור סי' תקצ"א ,והלבוש ,וכה"ח אות ט' 17 .מטה אפרי אות א' 18 .ב איש חי פרשת נצבי אות יד' 19 .שו"ע סעי' ב' 20 .טור 21 .הב"ח ,ומג"א ס"ק ב' 22 .דעת הגר"ש משאש זצ"ל בשו"ת שמש ומג ח"ב סי' לד' לענות ברו הוא וברו שמו .ודעת הגרע"י שליט"א בחזו"ע עמ' קיז' שלא לענות 23 .שו"ע סי' ריג' סעי' ב' 24 .ט"ז ס"ק ב' ,וא"ר 25 .כס"א אות ג' 26 .חזו"ע עמ' קסג' קסד' 27 .א"ר אות ח' ,וב איש חי נצבי אות טו' 28 .כה"ח אות טו' 29 .כה"ח אות כא' 30 .ב איש חי פרשת נצבי אות טו' 31 .ס"ח סי' תשסא' 32 .הרדב"ז ח"ד סי' כה'. 33פסקי רבינו ישעיה הראשו 34 .ברכ"י אות ו' 35 .מג"א ס"ק ג' 36 .כה"ח אות כה' 37 .מטה 42 אפרי אות ז' 38 .שו"ע סעי' ב' 39 .רמ"א סעי' ב' ,והלבוש 40 .אגודה 41 .כה"ח אות כט'. מג"א ס"ק ד' 43 .השל"ה 44 .הלבוש 45 .כה"ח אות כט' 46 .הרמ"א סעי' ב' ,ומג"א ס"ק ה'. 47שער הכוונות ד צח' ע"א 48 .הלבוש ,מטה אפרי אות ד' 49 .שו"ע סעי' ג' ,ח"א כלל קמא' אות ח' ,ופר"ח 50 .ב"י ,והלבוש 51 .כה"ח אות לה' 52 .כה"ח אות טל' 53 .כה"ח אות לו' 54 .פר"ח 55 .כה"ח ס"ק לז' 56 .שו"ע סעי' ד' 57 .שו"ע סעי' ד' 58 .מג"א ס"ק ט' ,א"ר אות יד' 59 .ט"ז ס"ק ה' 60 .כה"ח אות מא' 61 .רמ"א סעי' ד' 62 .שו"ת הרא"ש כלל ד' סי' 66 חי' 63 .שער הציו אות לא' 64 .מג"א ס"ק יא' ,משבצות זהב אות ז' 65 .כה"ח אות מח'. שו"ע סעי' ה' 67 .מג"א ס"ק יב' ,א"ר אות יז'. כו דיני השופר סימ תקפו א .שופר של ר"ה מצוותו בשל איל וכפו ,ובדיעבד כל השופרות כשרי בי פשוטי בי כפופי חו משל פרה ושור שפסולי ג בדיעבד ,וכ קרני רוב החיות שה עצ אחד ואי לה זכרות בתוכ פסולי 1.וכ כל 2 שופר מבהמה טמאה פסול. ב .איל נקרא שהוא ב יג' חודש ויו אחד ומעלה וקוד זמ זה אינו נקרא 3 איל. ג .כל מיני כבשי חשובי ג"כ כאיל ,וכ מנקבות ,והמהדרי לוקחי דוקא מאיל זכר. 5 ד .שיעור שופר טפח ,ויש מהדרי ג' טפחי ונכו להדר כמות. ה .גזל שופר ותקע בו יצא י"ח ,שאי המצוה אלא בשמיעת הקול ואי 7 בקול די גזל 6.ואי מברכי על שופר זה. ו .ליטול שופר של חבירו בלא דעתו כיו שאינו יכול לשואלו כדי לתקוע בו ,א מוציאו מהיכ שהוא למקו אחר אסור ,וא תוקע במקומו א כדי 8 לצאת י"ח רשאי וא כדי להתלמד אסור. ז .שאל שופר מחבירו ברשות ונסדק בתקיעה ,פטור מלשל דזה חשוב 9 מתה מחמת מלאכה דפטור. 10 ח .כל הקולות כשרי בשופר ה עב מאוד וה דק מאוד ה צרוד ויבש. ואפי' שהשופר מעולה והתוקע לא תקע לגמרי טוב ויצא מכ קול משונה, 4 יצא י"ח. ט .ניקב השופר ,א לא סת הנקב אפי' שקול השופר נשתנה כשר ,וא יש שופר אחר אי לתקוע בו ,וא סתמו שלא במינו פסול ,וצרי ג' תנאי 11 להיכשר ,שיהיה במינו ,ורובו יהיה של ללא נקבי ,וחזר קולו כמות שהיה קוד שניקב ואז כשר ,וא חסר תנאי אחד פסול .ובשעת הדחק כז דיני השופר שאי שופר אחר יש להכשיר בב' תנאי ,במינו ונשתייר רובו ללא נקב ,או 12 לא במינו אבל נשתייר רובו וחזר קולו כמקוד. י .נסדק השופר לאורכו ,דוקא א רובו נסדק פסול וא דבקו באש ע"י שחיממו וחיבר סדקיו ,או שניסדק במיעוטו כשר .וא נסדק כולו אפי' דבקו שחממו באש וחיבר סדקיו זה ע זה פסול 13.וכיו שסב"ל נגד מר 14 ויש חולקי לפסול א במיעוטו ,יתקע בלא ברכה. יא .נסדק השופר לרוחבו ,א במיעוטו כשר וא ברוב ההק פסול אא"כ נשאר ממקו הסדק ועד פיו שיעור טפח שה ד' אצבעות גודלי )בחלק 15 הרחב שבאצבע( ואז כשר אפי' שמעכב את התקיעה. יב .תקע בשופר במקו הרחב לא יצא י"ח 16.שנאמר "והעברת שופר" דר העברתו צרי לתקוע ,והיינו דר גדילתו וסימ לדבר "מ המצר קראתי 17 יה". יג .שופר ארו שקצרו ה במקו הצר וה במקו הרחב ,א נשאר בו 18 שיעור תקיעה כשר. יד .שופר ששינה אותו שהרחיבו במקו הקצר או שקיצרו במקו הרחב ע"י מי רותחי פסל אותו 19 .אבל א שינה את כפיפתו הטבעית ע"י מי 20 רותחי לא פסלו. טו .שופר שלא הוציא ממנו את הפני אלא עשה בו נקב כשר ,אבל א הוציא את הפני ובחלק שהוציא עשה נקב אינו כשר לשופר. טז .לא טוב לעשות ציורי בשופר לנאותו שמא ישתנה הקול מחמת 21 הציורי ,אבל לחקוק צורות בשופר מותר ,והמנהג שלא לצייר ולא לחקוק 22 שו ציור בשופר. 23 יז .אי להדביק מדבקה או לכתוב על השופר את ש בעל השופר. יח .הרחיק השופר מפיו ונפח בו ותקע לא יצא י"ח ,וחוזר ותוקע בלא ברכה. 24 כח דיני השופר יט .אי מחללי יו"ט לצור שופר ואפי' איסור דרבנ וכגו לעלות באיל או לשוט בנהר להביאו ,אבל איסור דרבנ לעשות ע"י גוי מותר ,שזה שבות דשבות במקו מצוה שמותר. כ .שופר שהיה צרי לתקנו ועבר ישראל ותקנו בר"ה ,א עשה מלאכה 25 דאורייתא אי לתקוע בו וא עשה מלאכה שאיסורה מדרבנ מותר לתקוע 26 בו. כא .מותר לית בשופר מי או יי או ערק )מחיה( כדי לצחצחו אפי' ביו"ט ,וכ"ז לצור אותו יו ,אבל מיו"ט ראשו לצור יו"ט שני אסור. 27 1שו"ע סעי' א' ,לבוש 2 .רמ"א סעי' א' 3 .מסכת פרה פרק א' משנה ג' 4 .ט"ז ס"ק א'. חזו"ע עמ' קמז' 6 .רמב" פ"א הלכות ר"ה ,ושו"ע סעי' ב' 7 .מג"א ס"ק ד' 8 .מטה אפרי 14 אות ה' 9 .כה"ח אות כה' 10 .שו"ע סעי' ו' 11 .הלבוש 12 .שו"ע סעי' ז' 13 .שו"ע סעי' ח'. כה"ח אות עח' 15 .שו"ע סעי' ט' ,חזו"ע עמ' קנב' 16 .שו"ע סי' תקצ' סעי' ט' 17 .הר" פרק לולב הגזול 18 .שו"ע סעי' יג' 19 .שו"ע סעי' יב' 20 .חזו"ע עמ' קנב' 21 .שו"ע סעי' טו' 22 .שו"ע סעי' יז' ,הלבוש סעי' יט' שולח גבוה אות מו' 23 .שו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' קס' 24 .שו"ע סעי' יט' ,מטה אפרי אות כה' ,מ"ב אות עו' 25 .שו"ע סעי' כא' 26 .פורת יוס על הש"ס ,פת"ע אות סו' 27 .שו"ע סעי' כג' כה"ח אות קנה'. 5 כט תקיעת שופר מתו מקלט סימ תקפז א .ביהכנ"ס שרובו בנוי על הקרקע ומקצתו בתו הקרקע )מתחת האדמה( וחלק מהמתפללי נמצאי בתו הקרקע ,והתוקע נמצא בתו הקרקע יצא 1 י"ח ג זה שמעל לקרקע. ב .ביהכ"ס שרובו בנוי בתו הקרקע ומעט מעל לקרקע ויש למעלה חלונות סמו לתקרה מעל הקרקע ותקע כשהוא בתו הקרקע א החלונות סגורי זה שעומד למעלה לא יצא י"ח כיו שקול הברה שמע ולא קול שופר ,ולכ ירד למטה כדי לשמוע. ג .ביהכנ"ס הנמצא במקלט אי יוצאי ידי חובה בשמיעת שופר אלו שעומדי בחו ושומעי דר החלו אלא ירדו למטה וישמעו כשה 2 בפני וכ יצאו י"ח. ד .השומע תקיעות מביהכנ"ס והוא נמצא רחוק מש )וביהכנ"ס מעל 4 הקרקע( א! שהחלונות סגורי ,כל ששמע את כל התקיעות יצא י"ח. 3 1מ"ב ס"ק ב' 2 .פסקי תשובות עמ' רכז' 3 .ש 4 .ערוה"ש סעי' ו'. ל זמ תקיעת שופר סימ תקפח א .זמ תקיעת שופר ביו ולא בלילה ,שנאמר "יו תרועה יהיה לכ". ב .התעכב ולא שמע תקיעת שופר ביו יכול לתקוע בביה"ש ) 2י"ג דקות 1 וחצי מהשקיעה( .וי"א שלא יבר על התקיעות שסב"ל וספק יו ספק 4 לילה הוא 3.וי"א שיכול ג לבר וכ הלכה. ג .תחילת זמ תקיעת שופר בבוקר מהנ )מהזריחה( ,וא תקע מזמ עלות 5 השחר )עב' דקות קוד הזריחה( יצא י"ח. ד .לא טוב עושי התוקעי בזמ הנ ומתפללי אח"כ ,כיו שיש עני גדול בסדר הזה שיתקע לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה. ה .שמע מקצת תקיעה קוד עלות השחר ומקצתה לאחר עלות השחר לא 7 יצא י"ח. ו .שמע ט' תקיעות מתשע בני אד שכל אחד תקע תקיעה אחרת וכול תקעו ביחד לא יצא י"ח שאי כא פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה 8.וא כמה תקעו יחד כל סדר התקיעות ואפי' אחד מה תקע בחצוצרה ,יצא י"ח 9 כיו שחביב ,נות דעתו ושומע את כול. ז .תקע תקיעה אחת וב' אנשי שמעוהו ואחד מה היה צרי לשמוע תקיעה ראשונה ואחד מה היה צרי לשמוע תקיעה אחרונה ,יצאו שניה י"ח בתקיעה זו .וכ"ז שכיוונו השומעי לכ וכ התוקע כיו להוציא את 10 זה בתקיעה ראשונה ואת זה באחרונה. 6 ח .אי תוקעי בשופר ביו"ט של ר"ה שחל בשבת .והטע שמא יטול השופר בידו ויל אצל בקי ללמוד התקיעה ונמצא מעביר ד' אמות 11 ברה"ר. ט .אסור לטלטל שופר בשבת א לא לצור גופו ומקומו כיו שהוא נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור 12.וביו"ט אסור להשתמש בו כלל כיו שהוקצה 14 למצוותו 13.וא חל בימי ה' ו' אסור לטלטלו כלל א" בשבת שאחריו. לא זמ תקיעת שופר י .הנמצא בבית האסורי במקו מטונ" וכ בשאר מקומות מטונפי תוקע 15 בלא ברכה. 1גמ' מגילה כ' ע"ב ,שו"ע סעי' א' 2 .ח"א ח"א כלל קמא' אות א' 3 .ש 4 .חזו"ע עמ' 10 קמד' 5 .שו"ע סעי' א' 6 .כס"א אות א' 7 .שו"ע סעי' א' 8 .שו"ע סעי' ג' 9 .רמ"א סעי' ג'. שו"ע סעי' ד' ,כה"ח אות כו' 11 .שו"ע סעי' ה' 12 .רמ"א סעי' ה' 13 .מג"א ס"ק ה' 14 .מטה אפרי אות ט' 15 .החיד"א בטוב עי סי' יח' אות לז' ,חזו"ע עמ' קמה'. לב הראויי לתקיעת שופר סימ תקפט א .רק המחויב בתקיעת שופר יכול להוציא אחרי ידי חובה ואפי' שהוא יצא י"ח כבר ,אבל א אינו מחויב מצד הדי אינו יכול להוציא אחרי י"ח. ב .שוטה פטור מתקיעת שופר ולכ אינו מוציא אחרי ידי חובה 2.וגדר 1 שוטה מבואר ביו"ד. ג .קט שהוא פחות מב יג' שני ויו אחד ,אינו מוציא אחרי ידי חובת תקיעת שופר .וצרי שיהיה ב יג' שני ויו אחד ,ושנדע בברור שהביא ב' 3 שערות ,וי"א שאי לסמו על חזקה שהביא ב' שערות כיו שתקיעת שופר דאורייתא 4.וי"א שסומכי על החזקה ג בדאוריתא ורק לגבי חליצה צרי בדיקה וכ הלכה 5 .ולכתחילה כ"ז רק בקט המוציא את היחיד ,אבל המוציא את הרבי צרי שיהיה ב ל' ועוד תנאי כמבואר בסי' תקפ"א. 6 ד .קט יכול לתקוע בר"ה כדי להתלמד ,ומותר כ כדי שיתחנ. ה .קטני המפריעי בביהכנ"ס אי להביא לתקיעת שופר ,אבל קטני שהגיעו לגיל חינו )גיל שש( יש להביא ולאיי עליה שיטו אוזנ 7 לשמיעת השופר כדי לחנכ במצוות. ו .גדול שתקע תקיעות של מיושב ונתקע ,ותקע קט ב יג' ויו אחד את התקיעות שמעומד ולא ידוע בבירור שהביא ב' שערות ,אי צריכי לתקוע שוב ,כיו שתקיעות מיושב ה מדאורייתא ויצאו בה ע"י גדול ותקיעות מעומד ה מדרבנ ,וסומכי על החזקה שהביא ב' שערות. ז .חרש המדבר ואינו שומע פטור מתקיעת שופר ואינו מוציא אחרי ידי 9 חובת ,כיו שעיקר המצוה היא השמיעה והוא לא שיי בשמיעה. 8 ח .חרש שאינו שומע אלא ע"י מכשיר חצוצרות ,חייב במצות שופר ומוציא אחרי י"ח ,ורק חרש שאיבד את שמיעתו מכל וכל פטור מתקיעת 10 שופר. לג הראויי לתקיעת שופר ט .חרש השומע ואינו מדבר חייב בתקיעת שופר ומוציא אחרי י"ח ,ואחר 11 יבר והוא יתקע. י .כבד שמיעה שיש לו מכשיר שמיעה אלקטרוני המופעל ע"י בטריות א! ששומע ג בלא המכשיר חייב להוציא המכשיר מאוזנו כדי לשמוע את קול השופר ,כיו שהקול דר המכשיר נהפ לגלי קול ואי זה קול השופר 12 עצמו. 13 יא .סומא )עיור( חייב בתקיעת שופר ומוציא אחרי ידי חובת. יב .נשי פטורות ממצות תקיעת שופר ולכ אינ מוציאות אחרי י"ח כיו 14 שתקיעת שופר היא מצות עשה שהזמ גרמא ונשי פטורות בה. יג .נשי א! שפטורות ,רשאיות לתקוע בשופר או שאחר יתקע לה א! שיצא כבר י"ח ,אבל לגבי הברכה הספרדיות לא תברכנה ולא יברכו לה, והאשכנזיות רשאיות לבר 15.א! שתקיעה בחינ ביו"ט אסורה אבל כדי 16 לעשות נחת רוח לנשי התירו. 17 יד .יותר ראוי שאיש יתקע לאשה ,ולא אשה תתקע לאשה או לעצמה. טו .מותר להוציא שופר בראש השנה דר רה"ר לצור לתקוע לאשה או לתקוע לאיש המסופק א יצא י"ח בתקיעות דמיושב אבל א הספק שלו על תקיעות דמעומד אי להוציא שופר דר רה"ר כדי לתקוע לו .ובמקו שיש עירוב מותר להוציא השופר א! דר רה"ר ג למסופק בתקיעות דמעומד. טז .אשה שנהגה לשמוע תקיעת שופר ושנה אחת אירע לה אונס שלא 18 תוכל לבא לביהכנ"ס ואי אחר שיבא אליה לתקוע לה ,י"א שתעשה התרה בערב ר"ה 19.ויש אומרי רק א רוצה לבטל מנהגה לתמיד צריכה התרה אבל א חד פעמי אינה צריכה התרה כלל ,וג א רוצה לבטל לתמיד ,א 20 בעלה כיו עליה בהתרת נדרי אינה צריכה התרה. יז .אנדרוגינוס )יש לו זכרות ונקבות( חייב בתקיעת שופר ואינו מוציא י"ח 21 אלא רק אחר שכמותו ,כיו שיש ספק א הוא איש או אשה. לד הראויי לתקיעת שופר יח .טומטו )סתו ,ואי ידוע א היא נקבה או זכר( חייב בתקיעת שופר 22 ואינו מוציא י"ח א! אחר כמותו כי שמא הוא נקבה והאחר זכר. יט .טומטו ואנדרוגינוס כשתוקעי ,לדעת מר לא יברכו ,ולדעת הרמ"א 23 יברכו. כ .ביאור המציאות של טומטו ואנדרוגינוס עיי בספרי ברית בנימי 24 שהבאתי כמה ביאורי במציאות הזאת. כא .איש רע המתנשא על הציבור ואומר אני אתקע בר"ה ,אי לו לתקוע עד שישוב מדרכו הרעה. כב .לכתחילה אי לית לאבל לתקוע כדי להוציא אחרי י"ח אא"כ יש לו חזקה שני ,ותהיה מחלוקת א הוא לא יתקע ,או שאי אחר עדי! ממנו, 25 שאז יש לית לו לתקוע. כג .התוקע להוציא אחר י"ח חייב לכוי התוקע להוציא וחייב השומע 27 לכוי לצאת י"ח ,וא אחד מה לא התכוי לכ לא יצא י"ח. כד .מי שבא לביהכנ"ס כדי לשמוע קול שופר א! א בשעה ששמע לא כיו לצאת ,יצא י"ח ,כיו שכל ביאתו היתה לצור זה וזה חשוב לכוונה, אבל א בא בסת לביהכנ"ס או אפי' בא להתפלל ולא חשב שבא לצור תקיעת שופר ג"כ ,ולא כיו בשעה ששמע ,לא יצא י"ח 28.ולכ טוב לומר 29 לפני תקיעת שופר לש יחוד וכ יוצאי י"ח ע"י כוונה זו. 26 כה .כיו התוקע בביהכנ"ס להוציא י"ח כל השומעי אותו ,ושמע השומע ונתכוי לצאת י"ח אפי' שהתוקע לא מתכוי להוציא בפירוש את פלוני זה אלא את כל השומעי אותו יצא י"ח. כו .מי שגר סמו לביהכנ"ס או שהיה מהל בדר ושמע תקיעת שופר 31 מביהכנ"ס וכיו לצאת והתוקע כיו להוציא את כל השומעי ,יצא י"ח. כז .התוקע לחולה או ליולדת ואחר הנמצא סמו שמע וכיו לצאת ,לא יצא 30 כיו שתוקע זה כיו להוציא את החולה או היולדת ולא את כל השומעי לה הראויי לתקיעת שופר אותו ,ורק א כיו להוציא את כל השומעי אותו יצאו י"ח ג הנמצאי 32 סמו וכיונו לצאת. כח .שמע תקיעת שופר ונסתפק א נתכוי לצאת י"ח ,צרי לחזור ולשמוע התקיעות פע שנית מספק 33,ואינו חוזר ומבר 34.וכשחוזר ותוקע ,תוקע רק ל' קולות )ג"פ תשר"ת ג"פ תש"ת וג"פ תר"ת(. כט .כמו כ המסופק א התקיעות היו כהוג חוזר ותוקע רק ל' קולות ולא 36 יבר מספק. 35 1שו"ע סעי' א' 2 .שו"ע סעי' ב' 3שו"ע יור"ד סי' א' סעי' ה' ,ונו"כ 4 .שו"ע סעי' ב', וכה"ח אות ח' 5 .חזו"ע עמ' קכח' 6 .רמ"א סי' תקצו' סעי' א' ,מג"א ס"ק ג' 7 .דרשות מהרי"ל הלכות שופר ,מטה אפרי אות ד' 8 .שו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' קעז' 9 .שו"ע סעי' ב' 10 .הלק"ט ח"ב סי' מה' 11 .רמ"א סעי' ב' ,הב"ח ,מטה אפרי אות ב' 12 .שו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' עב' 13 .רדב"ז ח"א סי' נ"ט 14 .שו"ע סעי' ג' 15 .שו"ע ורמ"א סעי' ו' 16 .ר"ז אות ב' 17 .שאגת אריה סי' קה' 18 .כה"ח אות כח' כט' ל' ,שאגת אריה סי' קז' קח' ,חזו"ע עמ' קל' 19 .כה"ח אות לד' 20 .חזו"ע עמ' קל' 21 .שו"ע סעי' ד' 22 .שו"ע סעי' ד' 23 .שו"ע ורמ"א או"ח סי' יז' סעי' ב' 24 .עמ' יג' 25 .עיקרי הד"ט סי' ל' אות לב' 26 .א"ר, 29 ותשו' עולת שמואל סי' פה' 27 .שו"ע סעי' ח' 28 .הרדב"ז ח"א סי' קס' ,כה"ח אות מד'. 34 כה"ח ש 30 .שו"ע סעי' ט' 31 .שו"ע סעי' ט' 32 .ח"א כלל קמא' אות ד' 33 .ר"ז אות ח'. כה"ח אות כ' 35 .חזו"ע עמ' קסט' 36 .חזו"ע ש. לו טע לסדר התקיעות סימ תקצ א .לפי שנאמר בתורה תרועה ביובל ובר"ה ב' פעמי וביוהכ"פ של יובל עוד פע וכל תרועה יש תקיעה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ,וגזירה שוה בי יובל לר"ה שבשניה נאמר "שביעי" ,לכ צרי לתקוע ט' תקיעות שה ג' פעמי תר"ת .ולגבי תרועה מצינו בא סיסרא שנאמר "ותיבב א סיסרא בעד האשנב" 1והתרגו מפרש יבבא ,וכיו שיש לנו ספק מהי התרועה א מה שאנו קוראי תרועה או מה שקוראי שברי או שניה יחד ,לכ כדי לצאת מידי הספק צרי לתקוע תשר"ת ג"פ תש"ת ג"פ ותר"ת ג"פ. ב .והטע שאנו מפרשי תרועה ליבבא ומפרשי שהוא בכי ,א' כיו שיצחק נעקד בר"ה ושרה אמנו שמעה וצעקה וייבבה לכ יו תרועה הוא להזכיר לפני הקב"ה ייללת שרה אמנו כדי שירח עלינו 3.ב' כי האד צרי שייליל לפני בוראו על עוונותיו וכל ציותה התורה לתקוע כעי יללה 4 וגינוח. ג .הטע בתשר"ת שהשברי לפני תרועה ולא הפו ,שכ דר המיילל שקוד מתאנח דהיינו שברי ואח"כ מיילל דהיינו תרועה ,ומטע זה תש"ת קוד לתר"ת 5.וא הפ הסדר ועשה תש"ת לפני תשר"ת או תר"ת לפני תש"ת מבואר בסי' תקצג'. 2 1שופטי ה' כח' 2 .שו"ע סעי' א' ב' 3 .מדרש והובא בספר המנהגות ד יח' ע"ב 4.בעל המנהגות ברד"א ד ק' ע"א 5 .גמ' ר"ה לד' ע"א ורד"א ד צ"ט ע"ב. לז מוס של ר"ה סימ תקצא א .יתפללו הציבור בלחש תפילת מוס ט' ברכות ,והש"צ יתפלל ג"כ 1 עמה בלחש. ב .מי שאנוס ואינו יכול לבא לביהכנ"ס ואינו יכול להתפלל ביחיד או 2 שאינו יודע להתפלל ,הש"צ פוטרו. ג .ג ביו ב' של ר"ה א שאינו ר"ח אומרי במוס את מוספי כמו ביו הראשו 3.והטע ,שלא יבואו לזלזל ולומר שאינו ג"כ יו"ט לכ עשוהו 4 כמו יו א' שאומרי בו את מוספי כיו שהוא ר"ה ור"ח. ד .א טעה ביו א' או ביו ב' במוס ואמר "את מוס" אינו חוזר דהוי ספק ברכות להקל 5.וא לא חת הברכה יחזור לתק מה שטעה ,ואפי' 6 בר"ה שחל בשבת הדי כ שלא חוזר א חת. ה .אומרי במוס י' פסוקי של מלכויות ,וי' פסוקי של זכרונות ,וי' פסוקי של שופרות ,והסדר בכל י' פסוקי ג' פסוקי מהתורה ואחריה ג' פסוקי מהכתובי )תהילי( וג' פסוקי מהנביאי ופסוק אחד 8 מהתורה 7.וא השלי הפסוק האחרו משל נביא יצא י"ח. ו .והטע שמקדימי פסוקי הכתובי לנביאי א' שדוד המל! קד בפסוקיו לפסוקי הנביאי 9.ב' משו שפסוקי הכתובי ה רק שבחי וה מוקדמי וקיימי כל הזמ משא"כ פסוקי הנביאי שה נבואות לאחרית הימי ועוד לא נתקיימו 10.ג' דוד הוא מל! ויש להקדימו ,ולכ הקדימו פסוקי הכתובי לנביאי. ז .במוס כשאומרי ובתורת! כתוב לאמר שמע ישראל וכו' אי להוסי ברו! ש כבוד מלכותו לעול ועד ,וכ בקדושת כתר אי להוסי זה אחר 11 שמע ישראל. 12 לח מוס של ר"ה ח .ר"ה שחל בשבת ,י"א שחות במוס שומע קול תרועת עמו ישראל היו ברחמי 13.וי"א שצרי! לדלג תיבת היו 14.ומנהגינו לדלג תיבת היו. ט .אמירת אוחילה לאל אחלה פניו אי לאומרו ביחיד ,אלא הש"צ 15 אומרו. י .אמירת אוחילה לאל אינה נחשבת להפסק בי הלחש לחזרה ,אבל אמירת הש שמעתי שמע! ,ואתאנו לחלות פני! ,ע"פ הסוד לדעת האר"י ז"ל 16 יאמרוהו רק הקהל ולא הש"" ,וע"פ הפשט וכ הלכה שאינ נחשבי 17 להפסק בי הלחש לחזרה. 18 יא .המתפלל ביחיד בר"ה ,לא יתפלל מוס עד אחרי ג' שעות מהזריחה. והטע כיו שהוא יו די ובג' שעות הראשונות דני ושמא יעיינו בדינו וידחוהו ח"ו ,אבל ציבור זכות הרבי מגינה 19.והיו שמתפללי הציבור שחרית בהשכמה אי ליחיד להתפלל שחרית בשעה שלישית כיו שהוא 20 שעת כעס. 1שו"ע סעי' א' 2 .הטור ,ור"ז אות ב' 3 .שו"ע סעי' ג' 4 .מג"א ס"ק ג' 5 .כה"ח אות חי'. 6חזו"ע עמ' קעד' 7 .שו"ע סעי' ד' 8 .מג"א ס"ק ד' 9 .הרא"ש פ"ד בר"ה ,והלבוש ,והרד"א ד קא' ע"א 10 .קרב נתנאל על הרא"ש ש 11 .הרד"א 12 .כנה"ג בתשו' או"ח ח"ב סי' מה' 13 .שכנה"ג בהגהת ב"י אות יב' 14 .החיד"א בכסא רחמי ,ומהריק"ש 15 .חזו"ע עמ' קעז' 16 .מאמר מרדכי אות ח' 17 .שו"ת יחו"ד ח"ה סי' מב' 18 .שו"ע סעי' ח' 19 .גמ' ע"ז ד ד' ע"ב 20 .מג"א ס"ק ט'. לט מוס של ר"ה והתקיעות סימ תקצב א .א שמשמע מדברי מר השו"ע שאי תוקעי במוס בתפילת הלחש 2 אלא בחזרה 1.מנהגינו שתוקעי בלחש ובחזרה. ב .א שמר השו"ע כתב שסדר התקיעות במוס במלכויות תשר"ת ג"פ ולזכרונות תש"ת ג"פ ולשופרות תר"ת ג"פ 3.מנהגינו ע"פ האר"י ז"ל שתוקעי תשר"ת תש"ת ותר"ת במלכויות וכ בזכרונות ושופרות. ג .כשאומר היו הרת עול ,ישחה מעט ויאמרו בכפיפת קומה ,מפני 5 שמזכיר עני גדולת היו ומעלתו וגודל המשפט ואינו יודע מה יפסק דינו. 4 ד .המתפלל ביחיד אי לו להפסיק במוס לצור התקיעות ה שתוקע בעצמו וה שאחר תוקע לו ,כיו שתקיעה היא הפסק בברכות ביחיד ,אלא תוקע לפני מוס 6.ודי לו ששומע ל' קולות )ג"פ תשר"ת וג"פ תש"ת וג"פ תר"ת( לפני התפילה או לאחריה ,שלא תקנו תקיעות במוס אלא רק 7 בציבור. ה .התוקע והשומעי חייבי לעמוד בזמ התקיעות ,וא תקע או שמע 8 מיושב יצא י"ח. ו .אסור לשיח לא התוקע ולא הציבור בי תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד 9.והוא משמונה דברי שאסור לשיח בה וה הלל ,ס"ת ,כהני )ברכת כהני( ,תפילי ,וידוי ,שופר ,מגילה ,ספירת העומר ,וסימנ בראשי 10 תיבות "הסכת ושמע". ז .א עבר ושח בי הברכה לתקיעות שלא בעני התקיעות ,צרי לחזור ולבר. 12 ח .כמו כ אי לשיח עד סו התקיעות שבסו תפילת מוס. 11 ט .בשעת התקיעות אסור ג להשמיע קול של פיהוק או נחירת הגרו כיו 13 שמבלבל את השומעי וא צרי לרוק יבליעו בכסותו. מ מוס של ר"ה והתקיעות י .בי התקיעות מותר לכתחילה לשיח לצור עני התקיעות ,אבל שלא בעני התקיעות אסור לשיח וא עבר ושח אי צרי לחזור ולבר ולתקוע. יא .א שח בתשר"ת בי התקיעה לשברי אי צרי לחזור ולתקוע 15.אבל 14 א שח בי שברי לתרועה אפי' ששח בעני התקיעות צרי לחזור 16 ולתקוע אותו הסדר. יב .אי להתודות הוידוי בי סדר תקיעות לסדר תקיעות ,ורק יהרהר הוידוי. יג .בי תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד א נצר לנקביו ,מותר לבר 18 אשר יצר. 17 יד .כיו שהמתחיל במצוה אומרי לו גמור ,לכ התוקע תקיעות דמיושב תוקע ג"כ תקיעות דמעומד 19.אבל אינו מעכב ויכול אחר לתקוע תקיעות דמעומד 20.וכ"ז במקומות שנוהגי שאחד תוקע הכל ,אז ראוי לית למתחיל לגמור ,אבל במקו שנוהגי לית לכמה ,מותר לכתחילה לית 21 לאחר לתקוע מעומד. 1שו"ע סעי' א' 2 .השל"ה ד ריז' ע"א בש האר"י ז"ל ,והערו ,וספר המנהגי ,וחזו"ע 5 עמ' קמ' 3 .שו"ע סעי' א' 4 .השל"ה ד ריד' ע"א בש האר"י ז"ל ,חזו"ע עמ' קמב'. סדר היו 6 .שו"ע סעי' ב' ,והלבוש 7 .חזו"ע עמ' קמט' 8 .הלבוש סי' תקפה' סעי' א', מג"א ,א"א 9 .שו"ע סעי' ג' 10 .ברכ"י אות ב' בש רבינו סעדיה גאו 11 .מג"א ס"ק ה'. 12ח"א כלל קמא' אות ט' 13 .מג"א ס"ק ב' ,מטה אפרי אות ג' 14 .רמ"א סעי' ג' ,ומג"א ס"ק ג' 15 .ברכת אברה סי' צז' 16 .מטה אפרי אות ו' 17 .חזו"ע עמ' קלה' 18 .חזו"ע עמ' קלח' 19 .שו"ע סעי' ד' 20 .רמ"א ש 21 .מג"א ס"ק ז'. מא ברכות העמידה והתקיעות א מעכבות זו את זו סימ תקצג א .ברכות התפילה של ר"ה ויוהכ"פ מעכבות זו את זו ,ולכ מי שאינו יודע 1 לבר את כל הברכות ,מלכויות זכרונות ושופרות בתפילה לא יאמר כלו. ב .תקיעות באותו סימ כגו תשר"ת או תש"ת או תר"ת מעכבות זו את זה שא אינו יודע לעשות כל הסימ לא יעשה חלקו .אבל תשר"ת תש"ת ותר"ת אינ מעכבי זה את זה ויעשה אפי' אחד מה א יודע רק אותו, 2 ולא יבר עליו. 3 ג .ברכות התקיעות אינ מעכבות ,וא לא יודע לבר יתקע בלא ברכה. ד .תקע תש"ת או תר"ת קוד תשר"ת ,יצא ידי חובה. 5 ה .הקדי תרועה לתקיעה לא יצא ,וחוזר ותוקע הסימ. 6 ו .התפלל כל התפילה לפני שתקע ,ותקע אח"כ יצא י"ח. 4 1שו"ע סעי' א' 2 .שו"ע סעי' ב' ,מטה אפרי אות ב' 3 .רמ"א סעי' ב' 4 .לבוש 5 .מג"א ס"ק ד' 6 .רמ"א סעי' ב'. מב מקו התפילה והתקיעות ,תרועה גדולה סימ תקצד תקצה תקצו א .יחיד שלא התפלל אינו יכול לצאת י"ח בשמיעת התפילה מאחר ,א שמכוי עליו להוציאו ,ורק כשהאחר מתפלל בעשרה ותשעה עוני אמ יכול לצאת י"ח על ידו. ב .מי שאינו בקי בתקיעות שופר ותפילות ר"ה ויש לפניו ב' בתי כנסת 1 באחד בקיאי בתקיעת שופר ובאחד בקיאי רק בסדר התפילה ולא בתקיעות ,יל להתפלל במקו שבקיאי בתקיעות ואפי' שרק ספק א בקיאי בתקיעות 2.והטע ,כיו שהתקיעות חיוב מהתורה והתפילה מדברי סופרי . ג .יש לפניו מקו שיכול לשמוע התקיעות אבל אי ש מני ומתפללי ביחיד ויש מקו אחר שיש מני אבל אי לה שופר ,יל למקו שיש 4 שופר אפי' שיתפלל ש ביחיד. ד .לאחר התפילה מריעי תרועה גדולה בלא תקיעה 5.והטע ,א' לערבב השט שלא יקטרג עליה שהולכי לאכול ולשתות ואינ יראי מאימת 7 הדי 6.ב' לידחות החיצוני שלא יינקו מ השפע הנמש מתפילות ר"ה. 8 ה .אי תרועה זו מעכבת שא לא תקעו תרועה זו ,ג"כ יצאו י"ח. ו .לאחר שסיימו לתקוע בשופר אסור לתקוע סת בחינ ,אבל קט אפי' 9 שהגיע לגיל חינו )גיל שש( מותר לומר לו שיתקע כדי שיתחנ. ז .מותר לטלטל השופר לאחר שתקעו בו ,שהרי כל היו ראוי לתקוע בו 3 וכגו לחנ הקט. 10 1שו"ע תקצד' סעי' א' ,מג"א ס"ק א' 2 .שו"ע תקצה' סעי' א' 3 .ט"ז תקצה' ס"ק א' 4 .ח"א כלל קלט' אות י' 5 .שו"ע סי' תקצו' סעי' א' 6 .הטור וט"ז תקצו' ס"ק א' 7 .כה"ח תקצו' אות א' 8 .הטור סי' תקצו' 9 .רמ"א תקצו' סעי' א' 10 .רש"ל בתשו' סי' מ'. מג תענית בר"ה ,שכח יעלה ויבא ,תשלי סימ תקצז תקצח א .אוכלי ושותי ושמחי בר"ה א שיו הדי הוא ,כיו שהוא בכלל חג ויש מצות ושמחת בחג ונאמר בנחמיה" 1אכלו משמני ושתו ממתקי וכו' כי קדוש היו לאדונינו ואל תעצבו כי חדוות הש היא מעוזכ", 2 ואותו היו ר"ה היה. ב .א שאוכלי ושותי ושמחי ,יש ליזהר שלא יבואו להקל ראש ,ותהיה 3 יראת הש על פניה. 4 ג .אי מתעני בב' ימי ר"ה. ד .מותר להתפלל ולהתענות עד חצות א שבכל שבת ויו"ט אסור לעשות 5 כ. ה .טעה ולא הזכיר בברהמ"ז יעלה ויבא אי צרי לחזור 6.וכ"ז שסיי ברהמ"ז או אפי' שהתחיל ברכת לעד האל אבינו ,אבל א עוד לא התחיל, או אפי' אמר ברו וכו' מל העול יאמר ש ברכת אשר נת ימי טובי 7 וכו'. ו .ר"ה שחל בשבת ,למנהג האשכנזי אי אומרי צדקת במנחה כיו שהוא ג"כ ר"ח 8 .וי"א שיש לאומרו כיו שהוא יו די 9.ומנהג הספרדי 11 יש שאומרי 10.ויש מה שאינ אומרי. ז .במקו שנוהגי לומר בשבת אבינו מלכנו ,יש לאומרו במנחה של שבת 12 קוד צדקת. ח .נוהגי ביו א' של ר"ה לאחר תפילת מנחה ללכת לנהר או לי לומר סדר תשלי 13.וא אי לה נהר או י קרוב נוהגי למלאות דלי או קערת מי ועליה יעשו סדר התשלי .ונוהגי לנער שולי בגדיה בשעה שאומרי ותשלי במצולות י כל חטאת. 15 ט .נשי פטורות מאמירת התשלי ושב ואל תעשה עדי. 14 מד תענית בר"ה ,שכח יעלה ויבא ,תשלי י .ג כשחל יו א' של ר"ה בשבת רשאי לעשות סדר התשלי ורק יזהרו שלא להוציא המחזורי במקו שאי עירוב ורק א יש חשש שיוציאו ,יש לדחות את סדר התשלי ליו ב' של ר"ה. 16 1פרק ח' פסוק י' 2 .מסכת ר"ה ד טז' ע"א ,שו"ע תקצז' סעי' א' 3 .שו"ע תקצז' סעי' א'. 4שו"ע תקצז' סעי' א' 5 .כה"ח תקצז' אות ו' 6 .כה"ח תקצז' אות ז' 7 .חזו"ע יו טוב עמ' שז' 8 .רמ"א תקצח' סעי' א' 9 .שו"ע תקצח' סעי' א' 10 .חזו"ע עמ' קפה' 11 .כה"ח תקצח' אות א' 12 .אורחות חיי בש בעל העיתי ,וחזו"ע עמ' קפה' 13 .שער הכוונות ד צ' ע"ב ומהרי"ל היל' ר"ה ד לח' ע"א 14 .א"ר סו סי' תקצו' 15 .קצה המטה ס"ק ז' ,קול סיני אלול תשכב' 16 .חזו"ע עמ' קפז'. מה ליל ר"ה שחל במוצ"ש ,ברכת הלבנה סימ תקצט תר תרא תרב תרג א .ליל ר"ה שחל במוצ"ש אומרי בערבית ותודיענו ,וסדר הקידוש יקנה"ז 1 והוא ,יי )ברכת הגפ( ,קידוש ,נר ,הבדלה ,זמ )שהחיינו(. ב .בקידוש של ליל שני של ר"ה ילבש בגד חדש או יניח על השולח פרי חדש ויבר שהחיינו ,וא אי לו בגד או פרי חדש ,ג"כ יבר שהחיינו, כיו שב' ימי ר"ה א! שה קדושה אחת ,אבל ב' ימי ה. ג .א חל יו ראשו של ר"ה בשבת שאי תוקעי בשופר ,מברכי שהחיינו ביו השני 3.ומנהג בני אשכנז א! שחל יו הראשו ביו חול, 2 מברכי ביו השני שהחיינו. ד .א ברכו בטעות ביו הראשו שהחיינו כשחל בשבת ,אי לה לבר 5 שהחיינו ביו השני בתקיעת שופר. ה .במוצאי ר"ה ,מבדילי כמו במוצאי שבת אלא שאי מברכי על הבשמי ועל האש 6.כיו שאי נשמה יתירה וג מותר להשתמש באש 7 ביו"ט ,ולא מתחדש במוצאי יו"ט ההיתר להשתמשות באש. ו .הטע שעושי ג בא"י ר"ה ב' ימי ואילו שאר ימי טובי עושי רק יו אחד ,משו שג בזמ שביהמ"ק היה קיי פעמי שהיו עושי ב' ימי כשהעדי נשתהו ובאו להעיד בזמ מ המנחה ולמעלה 8.ועוד טע ע"פ הסוד ,שקוד החורב היה מספיק ביו אחד לתק בתפילותינו ,ורק כשהעדי היו מאחרי היו עושי ב' ימי ,אבל אחר החורב צרי ב' 4 ימי כדי שיהיה כח בתפילותינו לתק העניני. ז .מתעני צו גדליה יו אחרי ר"ה 10 .והטע ,משו שנהרג גדליה ב 11 אחיק ונכבת גחלת ישראל הנשארת וזה סיבב סיבה לגלות. 9 ח .י"א שגדליה ב אחיק נהרג בר"ה ונדחה תעניתו ליו חול 12.וי"א 13 שנהרג בג' בתשרי. 14 ט .בימי שבי ר"ה ליוהכ"פ מרבי בתפילות ותחנוני. מו ליל ר"ה שחל במוצ"ש ,ברכת הלבנה י .יש שנוהגי בשבת תשובה שלא להעלות נער לקרא ההפטרה. יא .י"א שאי לבר ברכת הלבנה עד מוצאי יוהכ"פ ,והטע מפני שאנו 15 תלויי בדי ואי לבר הלבנה אלא מתו שמחה 16.וי"א שיש לבר לפני יוהכ"פ כדי להרבות עוד זכויות ,ואולי מצוה זו תכריע הכ! לזכות 17.וי"א לבר קוד יוהכ"פ מטע אחר ,שמא יהיו במוצאי כיפור ענני ולא יוכלו 18 לבר. יב .בעשרת ימי תשובה ,יש לאד ליזהר יותר בדברי א! שבכל השנה מיקל בה. יג .אחד ששכר חבירו שיל למקו פלוני ,ונהרג בדר ח"ו ,נכו שיקבל עליו המשלח תשובה כדאיתא 20בדוד שאמר לו הקב"ה עד מתי יהיה עוו 19 זה טעו ביד שעל יד נהרגה נוב עיר הכהני. יד .מי שעשה עבירה ,צרי שיכתוב לעצמו ששגג וחייב חטאת ,כדי שא 22 יזכה ויבנה בית המקדש בימיו יביא קרב חטאת. טו .כתב הרא"ש שיש ללמוד בעשרת ימי תשובה ,בספר שערי תשובה 23 שחיברו רבינו יונה החסיד. 21 1שו"ע תקצט' סעי' א' ,ולבוש 2 .שו"ע תר' סעי' ב' 3 .שו"ע תר' סעי' ג' 4 .רמ"א ש. ברכ"י תר' אות ד' ,חזו"ע עמ' קסה' 6 .שו"ע תרא' סעי' א' 7 .לבוש תרא' 8 .גמ' ר"ה ל' ע"ב ,ולבוש תרא' 9 .שער הכוונות ד! צד' ע"א 10 .הגה תרב' סעי' א' 11 .רמב" הלכות תעניות פ"ה הלכה ב' 12 .רי"ו ,הרד"ק בירמיה מה' וזכריה ח' 13 .מט"י ,שער הכוונות ד! צב' ע"ב 14 .שו"ע תרב' סעי' א' 15 .מט"מ סי' תתלג' 16 .הרמ"א תרב' סעי' א' 17 .א"ר תרב' אות ז' ,והגר"א 18 .בית מאיר סי' תכו' 19 .שו"ע תרג' סעי' א' 20 .סנהדרי צה' ע"א 21 .תשו' באר שבע פרק חלק 22 .יד אליהו סי' פט' בש השל"ה 23 .כה"ח תרג' אות כא'. 5 מז סדר ערב כיפור סימ תרד א .מצוה לאכול בערב יוהכ"פ ולהרבות בסעודה ,וכל האוכל בתשיעי 1 בתשרי נחשב לו כאילו התענה ב' ימי ,חו מיוהכ"פ שהוא מתענה בו. ב .הטע למצוה זו של אכילה בערב יוהכ"פ ,כדי שיהיה לו כח להתענות ביוהכ"פ .ובספרי ברית בנימי 2הארכתי והבאתי עוד טעמי רבי למצוה זו. 4 ג .י"א שיש ג מצוה לאכול בליל ערב יוהכ"פ 3.וי"א שאי מצוה. ד .ג נשי חייבות לאכול בערב יוהכ"פ א שהוא מצות עשה שהזמ גרמא ,שהטע למצות אכילה ,כדי שלא תזיק לה התענית וא"כ ג נשי 5 חייבות לאכול. ה .טוב לאכול בערב יוהכ"פ מאכלי קלי כעופות ודגי כדי שלא יהיה 6 שבע ומתגאה בתפילתו ביוהכ"פ. 7 ו .לכתחילה יקבע סעודה אחת בערב כיפור ע פת. ז .אי לאכול בערב כיפור מאכלי המחממי את הגו כדי שלא יבא לידי קרי בליל כיפור ,אבל בשחרית נוהגי לאכול מאכלי חלב ואי חוששי 8 לכ . ח .מצוה לאכול בערב יוהכ"פ דגי 9.וי"א שמצוה לאכול דגי בסעודה 10 הראשונה. 11 ט .ג שתיה בכלל מצות אכילה בערב יוהכ"פ. י .איסור גדול להתענות בערב יוהכ"פ ,פ יבא לאיסור כרת שיאכל ביוהכ"פ כיו שיהיה קשה עליו להתענות ב' ימי רצופי. יא .אד שטעה והתענה בערב יוהכ"פ צרי לעשות עוד תענית לכפרה על 12 תעניתו ,ויתענה אחרי חודש תשרי. 13 מח סדר ערב כיפור יב .אפי' תענית חלו שאפשר להתענות אפי' בשבת ,אבל בערב יוהכ"פ 14 אי להתענות כיו שהאכילה נחשבת לתענית וכאילו התענה ג לחלומו. וייטיב לו ואי לו לדאוג. יג .י"א שרשאי אד להתענות תענית חלו בערב יוהכ"פ עד סעודה 15 מפסקת 16.וי"א שלא יתענה כלל ,ויפדה התענית וזכות הצדקה ג תג 17 עליו. יד .י"א העושה מלאכה בערב כיפור אינו רואה סימ ברכה מאותה מלאכה לעול 18 .וי"א שאי איסור עשיית מלאכה בערב כיפור. טו .י"א שאי אומרי תחנו בערב יוהכ"פ לא בתפילת שחרית ולא באשמורת בסליחות 20.והטע ,כיו שהוא כמו יו"ט ובסליחות יאמרו פרק 19 לדוד אלי הש נפשי אשא בלא נפילת אפי אלא כקורא תהילי 21.וי"א שבסליחות באשמורת יאמרו וידוי ונפילת אפי אבל לא בתפילה ,וכ 22 מנהגינו. 23 טז .במנחה שלפני ערב יוהכ"פ אומרי תחנו. 24 יז .אי מספידי בערב יוהכ"פ ,אלא רק על חכ בפניו. 1שו"ע סעי' א' ,ופר"ח 2 .עמ' קסב' 3 .השל"ה והובא במג"א ס"ק א' 4 .ביאור הגר"א סו 7 סי' תרד' ,חזו"ע עמ' רלא' 5 .כתב סופר סי' קב' ,חזו"ע עמ' רלא' 6 .הלבוש וט"ז ס"ק א'. 10 חזו"ע עמ' רלה' 8 .חזו"ע עמ' רמ' 9 .ב איש חי פרשת ויל אות א' ,וביאור הגר"א. 13 קיצור שו"ע סי' קלא' אות ג' 11 .מ"ב סו ס"ק א' 12 .דרשות מהרי"ל הלכות עיוהכ"פ. כה"ח אות ט' 14 .רמ"א סעי' א' ,ט"ז ס"ק ב' 15 .דרשות מהרי"ל הלכות ימי נוראי, עטרת זקני כא 16 .דרשות מהרי"ל ש 17 .א"ר אות ב' ,וכה"ח אות יג' ,וחזו"ע עמ' רלז'. 18אורחות חיי הלכות ערב כיפור אות ב' ד קג' ע"ב ,חזו"ע עמ' רלז' 19 .שאלת יעב ח"א סי' יט' ,ישיב משה שתרוג ח"ב סי' קיא' 20 .שו"ע סעי' ב' ,ולבוש 21 .כה"ח אות יז' ואות יט' 22 .חזו"ע עמ' רכט' 23 .כה"ח אות יח' 24 .ר"ז אות ד'. מט פדיו כפרות סימ תרה א .א שלדעת מר השו"ע אי לעשות פדיו כפרות על תרנגולי משו 2 שהוא מנהג אמורי 1.נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות על תרנגולי. ב .הטע שעושי על תרנגול ולא על בהמה וחיה ועו אחר ,א' משו שהוא מצוי בבית יותר משאר בהמה וחיה ועו אחר .ב' כיו שנקרא התרנגול גבר ,ועושי גבר תמורת גבר. ג .המהודר לעשות פדיו כפרות בערב יו הכיפורי באשמורת קוד עלות השחר לאחר הסליחות 4.ובמקו הדחק שיש חשש לשחיטה שאינה הגונה, 3 יעשו יו או יומיי קוד. ד .כשעושה כפרות על תרנגול יחשוב בליבו שהוא היה צרי ליל למיתה 6 ח"ו מחמת חטאיו ,והתרנגול במקומו. ה .העושה כפרות על תרנגול ,יקח זכר לזכר ונקיבה לנקיבה ,וידקדק שיהיו לבני 7.ועל אשה מעוברת י"א שיקח ב' ,אחד זכר ואחד נקיבה ,מספק מה העובר ,וא היא נקיבה מספיק אחד לאמא ולה 8.וי"א שיקח ג' ,ב' נקיבות, 9 ואחד זכר. ו .כשמסובב על ראש אשתו רשאי לעשות כ א כשהיא נידה ,ויזהר שלא 10 יגע בה. ז .מעוברת שרואי באולטרא סאונד א זכר או נקיבה בבטנה ,כל שנראה בבירור רשאי לסמו על כ ,ותיקח תרנגול זכר או נקיבה לפי מה 5 שראו. ח .מעוברת תו מ' יו להריונה ,אינה צריכה לעשות פדיו כפרות על 12 עוברה ,א שנראה בבירור ,שהיא מעוברת. 11 ט .כשמסובב ואומר זאת כפרתי וכו' ,יש מדקדקי שלא יאמר זה התרנגול יל למיתה ואני אל וכו' ,שנשמע יל למיתה ואני ,ח"ו ,אלא יאמר יל 13 למיתה ,ואכנס אני לחיי טובי ולשלו. נ פדיו כפרות י .כשמסובב התרנגול על ראשו ,יסובב קוד לעצמו ,ואח"כ יעשה לבני 15 ביתו ,כדי שיבא זכאי ויכפר על החייב 14.אבל אינו מעכב. יא .כששוחטי כמה עופות לבני הבית כל אחד יקיי מצות כיסוי הד. ויבר אשר קידשנו במצותיו וציונו על כיסוי הד בעפר ,ואת הב' של 16 בעפר יאמר בסגול ולא בקמ . יב .צרי להכי עפר קוד השחיטה ,ועליו ישחט ואת הד יכסה שוב 18 בעפר. 17 יג .יזהר ליל לשוחט ירא שמי ומומחה ורגיל בשחיטה ,שלא ח"ו יהיה טריפה 19.וא לאחר השחיטה נמצא העו טריפה ,י"א אינו צרי לעשות שוב כפרות בעו אחר וכ הלכה 20.ויש מחמירי להצרי אחר 21 .אבל א נתנבל העו ע"י השחיטה או שהסכי היה פגו טוב שיעשה על עו אחר 22 שוב . יד .אחר שעשו פדיו כפרות ,נותני את העופות לעניי ,והיותר טוב לפדות במעות כפי ער שה שוי לאחר השחיטה ולא קוד ,ולית 23 המעות לעניי. טו .מי שאי ידו משגת לעו ,וג אי לו כס ,יזרע זרעי בעצי קוד ר"ה לכל אחד מבני ביתו ,ובערב ר"ה שכבר צמחו ,כל אחד לוקח עציצו ומסובבו על ראשו ז' פעמי ,ואומר זה חליפתי זה תמורתי וכו' ומשליכו לנהר. 25 טז .יש נוהגי לטבול קוד שעושי פדיו כפרות. 24 נא פדיו כפרות 1תשו' הרשב"א סי' שצה' ,שו"ע סעי' א' 2 .ב"י בש התשב" ,הרמ"א ,שער הכוונות ד 5 ק' ע"א ,כה"ח ס"ק ה' ,חזו"ע עמ' רכב' 3כה"ח אות א' 4 .שער הכוונות ד ק' ע"א. א"א אות א' 6 .קיצור השל"ה מסכת יומא 7 .רמ"א סעי' א' 8 .לבוש 9 .מג"א ס"ק ב' בש האר"י ז"ל ,חזו"ע עמ' רכה' 10 .טהרת הבית ח"ב עמ' קח' 11 .שו"ת קנה בוש ח"ב סי' כ', 14 חזו"ע עמ' רכח' 12 .קוב מבית לוי ח"ב עמ' יז' בש הגר"ש ואזנר 13 .כה"ח אות ח'. קיצור השל"ה מסכת יומא 15 .כה"ח אות טז' 16 .ב איש חי פרשת ויל אות ג' 17 .מטה אפרי אות ח' 18 .שו"ע יו"ד סי' כח' סעי' ה' 19 .כה"ח אות יב' 20 .אשל אברה בוטשאטש מהדו"ת ,שו"ת כנ רננה סי' נט' ,קול סיני תשרי תשכ"ג 21 .תורת אביגדור, פקודת אלעזר סי' תרה' 22 .אשל אברה בוטשאטש מהדו"ת ,שו"ת כנ רננה סי' נט' ,שדי 23 חמד מערכת יוהכ"פ סי' א' אות יג' ,שו"ת תורה לשמה סי' קנה' ,חזו"ע עמ' רכח'. דרשות מהרי"ל הלכות עריוהכ"פ ,א"ר אות ו' ,כה"ח אות ט' 24 .ח"א כלל קמד' אות ד', מחצית השקל ,ובסידור היעב" 25 .מטה אפרי אות ח'. נב להתפייס ע חבירו וטבילה בערב כיפור סימ תרו א .עבירות שבי אד לחבירו אי יוהכ"פ מכפר עד שיפייס את חבירו ,וא אינו מתפייס צרי ליל אצלו ג' פעמי ובכל פע יקח עימו ג' אנשי, ואי צרי שיהיו אחרי בכל פע ,ובכל פע שהול ינסה לפייסו בריצוי 1 אחר ,וא לא נתפייס אינו זקוק לו יותר. ב .י"א שג בפע הראשונה שהול לפייסנו יקח עימו ג' אנשי 2.וי"א 3 שבפע הראשונה יל אליו ביחיד. ג .יש אומרי שא לא עשה מה שצרי בעבירות שבי אד לחבירו ,ג מעבירות שבי אד למקו לא מתכפר לו. ד .א שחבירו מקפיד עליו שלא בצדק ,חייב לפייסו 5.ואפי' שחבירו ג"כ 6 הקניטו וגידפו ,עכ"ז חייב לפייסו. ה .כשמפייס את חבירו צרי לפרט בפניו את אשר חטא לו 7.וא הוא 8 יתבייש ע"י כ לא יפרט לו. ו .כשבא לפייס חבירו יאמר "אני מבקש סליחה ומחילה וכפרה מהש 9 אלוהי ישראל ומפלוני שימחל לי". ז .אחר ג"פ שלא נתרצה ,יקח י' אנשי ויעמדו בשורה ויאמר לפניה חטאתי לפלוני ואי רוצה למחול לי ,ויל לו 10.והטע ,שלא יחשדוהו שמצידו הוא לא מוחל לו 11.וא א אד לא ידע שפגע בו שאי חשד ,אינו 12 צרי לומר לפני עשרה. 4 ח .המרצה כמו שצרי ולא נתרצה הנפגע וכנ"ל ,יוהכ"פ מכפר לו. ט .המבקש מחילה ברבי מהרבי ,אינו יוצא ידי חובת מחילה מפרטי 14 שפגע בו ,או ציערו. 13 י .א פגע ברבו ,ואפי' רבו שאינו מובהק אלא רק שמע ממנו דברי תורה, 15 צרי ליל אצלו אפי' אל פעמי עד שיתפייס. נג להתפייס ע חבירו וטבילה בערב כיפור יא .המוחל לא יהיה אכזרי מלמחול אא"כ תהיה לו איזה רעה א ימחול, או שרוצה שהמבקש יכנע לבבו ,שאז רשאי 16.אבל בליבו ימחול לו ויסיר השנאה מליבו. 18 יב .מי שאינו מעביר שנאה ביוהכ"פ ,אי תפילתו נשמעת. 17 יג .המאנה את חבירו בממו ,באופ שלא ידע ולא היה לו צער מכ ,כל 19 ששהה בידו ממו חבירו ,צרי לפייסו. יד .א הוציא ש רע עליו אי צרי למחול לו עולמית 20.וי"א שהמוציא ש רע ,אינו צרי לבקש מחילה יותר מג' פעמי 21.וי"א שאי לו מחילה עולמית ,אפי' שיביא אל שורות ,עד שיתרצה 22.וטוב שימחל לו על 23 שהוציא עליו ש רע. טו .המבקש מחילה מחבירו ונתרצה ,יבקש ממנו שיתפלל עליו ,ומצוה על 24 המוחל לעשות כ. טז .א האיש אשר חטא לו אינו נמצא בעיר ,ואינו יכול ליצור עמו קשר, 25 יקבל על עצמו לפייסו כשיפגוש אותו. יז .פגע באד ולפני שנתפייס עמו מת ,מביא עשרה אנשי על קברו, ואומר חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה ,שחטאתי לו 26.וה יאמרו לו מחול ל מחול ל ג"פ 27.וצרי שיפרט את החטא 28.ובדיעבד א עשה כ 29 בפני עשר נשי יצא י"ח. יח .המחר את המת ,י"א שיבקש מחילה במקו שביישו ,ואי צרי 31 לעלות לקברו 30.וי"א שצרי לעלות לקברו ,ולבקש ממנו מחילה. יט .א המת קבור בעיר אחרת די שיבקש מחילה איפה שנמצא בפני עשרה ,וא יש לו חבר שגר באותה העיר ,יעשהו שליח שיבקש בשמו 32 מחילה בפני עשרה על קברו. כ .החייב ממו לאד ,ומת אותו אד ואינו יודע א יש לו יורשי ,ואי לו דר לברר זאת ,יניח הממו בבי"ד ויתוודה. נד 33 להתפייס ע חבירו וטבילה בערב כיפור כא .דיבר לשו הרע על חברו ,י"א כשיבא לבקש מחילה ,לא יספר לו 34 שדיבר עליו כי יותר יכעס ,אלא יבקש מחילה בסת על כל מה שפגע בו. וי"א שצרי לומר לו שדיבר עליו לשו הרע 35 .כמו כ א פגע בכבוד חברו ואי חברו יודע מכ ,אי צרי לומר לו שהוא פגע בכבודו אלא יבקש ממנו מחילה בסת. כב .הוציא ש רע על אד ומת אותו אד ,מביא י' אנשי על קברו ומבקש ממנו מחילה 37.וי"א שיבקש ממנו מחילה קוד שיעשו לו הטהרה 36 שלפני הקבורה. כג .טוב שהחז יכריז קוד כל נדרי ,רבותי תמחלו זה לזה ,ויאמרו הקהל 39 מחלנו. 38 כד .כל אד ינשק ידי אביו ואמו בערב יוהכ"פ ,ויבקש מה מחילה על אשר חטא לה ,וא הב לא עשה כ ,יאמרו ההורי בפיה אני מוחל 40 לבני פלוני מחילה גמורה על כל אשר חטא לי. כה .כל בעל יאמר בפה מלא בערב כיפור שהוא מוחל לאשתו על אשר 41 בזבזה שלא כרצונו. כו .כל אד יאמר לפני תפילת ערבית של ליל כיפור ,הריני מוחל לכל אד מישראל בי איש בי אישה בי קט בי גדול ,בי שחטא לי בממוני בי שחטא לי בגופי בי שחטא בכבודי בי באונס בי ברצו בי בשוגג בי במזיד בי בגלגול זה בי בגלגולי אחרי ,והריני מוחל לה מחילה 42 שלימה מעתה ועד עול. כז .נוהגי לטבול בערב יוהכ"פ ,כדי להתפלל בטהרה ביו הקדוש וכדי לקבל הארת יוהכ"פ ,ואי לבר על טבילה זו. כח .יש שנוהגי לטבול קוד תפילת מנחה ,שאז מתוודי 44.ויש שנוהגי לטבול אחר סעודה מפסקת סמו ליוהכ"פ 45.ויש שנוהגי לטבול ב' 43 פעמי ,קוד מנחה ואחר סעודה מפסקת ,ויזהרו שלא לטבול סמו לבי נה להתפייס ע חבירו וטבילה בערב כיפור השמשות שהוא תוספת יוהכ"פ דאורייתא 46.ועיקר הטבילה אחרי חצות 47 היו ,והרוצה להקדי ,לא יקדי לפני שעה לפני חצות היו. כט .יש לטבול ג' פעמי במקוה 48.ויש חסידי הטובלי ל"ט פעמי כמני ל"ט מלקות 49.ועיי מה שכתבנו בסי' תקפא' סעי' עד' מה שכתבנו למי שקשה לו לטבול במקוה. ל .יש נוהגי לומר וידוי בעת הטבילה ,ויזהר שלא להזכיר ש שמי בעת 50 הוידוי אפי' שראשו מכוסה. לא .ג מי שלא ראה קרי מר"ה עד יוהכ"פ ,יטבול משו תשובה. לב .טוב לגזוז צפורניו קוד שטובל שלא יהיו חציצה 52.וצרי ליזהר 53 להטיל רגליו קוד שטובל ,שא יטיל אחר הטבילה יהיה טמא שוב. 51 לג .אבל ,שמת לו מת בי ר"ה ליוהכ"פ ,אפי' שהוא תו ג' ימי לאבלותו, טובל בערב יוהכ"פ סמו לתחילת הצו ואפי' במי חמי 54.ושאר דיני אבלות כגו ישיבה על הקרקע י"א עד שתחש 55.וי"א רשאי לאכול רק 56 סעודה מפסקת על הספסל ,וכ נוהגי. נו להתפייס ע חבירו וטבילה בערב כיפור 1שו"ע סעי' א' ,מג"א ס"ק א' ,פר"ח ,כס"א אות ב' 2 .הר"ז אות ב' 3 .הרמב" פ"ב הלכות תשובה ,דרשות מהרי"ל הלכות ליל כיפור 4 .יפה ללב ח"ה אות א' 5 .שפת אמת יומא פז' ע"ב ד"ה איקפד 6 .שו"ת זכרו יהודה סי' רא' 7 .הב"ח 8 .א"ר אות א' 9 .י של שלמה פ"ח בב"ק סי מט' 10 .הרמ"א סעי' א' 11 .הלבוש ,ור"ז אות ב' 12 .כה"ח אות כד'. 13הפר"ח 14 .מטה אפרי אות ב' 15 .רמב" הלכות תשובה פ"ב הל' ט' ,שו"ע סעי' א', ברכ"י אות ב' ,חזו"ע עמ' רמג' 16 .רמ"א סעי' א' 17 .כה"ח אות ל' 18 .א"ר אות א' בש המקובלי 19 .פת"ע אות א' 20 .רמ"א סעי' א' 21 .ישי"ע ,פת"ע אות ד' 22 .לב דוד פ"ג. 23שו"ת חיי שאל ח"ב סי' יג' ,לב דוד פ"ג 24 .י של שלמה פ"ח יבמות סי כז' 25 .חזו"ע עמ' רמד' 26 .שו"ע סעי' ב' 27 .מהר"י ב חביב 28 .א"ר אות ז' ,ח"א כלל קמד' אות ה'. 29שו"ת רב פעלי ח"ב סי' סב' 30 .מג"א ס"ק ז' ,ח"א כלל קמד' אות ה' 31 .י של שלמה פ"ח בב"ק סי' נ' ,ורמ"א חו"מ סי' תכ' סעי' לח' 32 .חזו"ע עמ' רמד' 33 .רמב" פ"ב הל' תשובה 34 .שלמי מועד עמ' נו' 35 .חפ" חיי כלל ד' סעי' יב' 36 .אז נדברו ח"ז סי' סו' בש הגרש"ז אוירב 37 .ט"ז ס"ק ג' ,משבצות זהב אות ג' 38 .י של שלמה פ"ח בב"ק סי' נז'. 39ב איש חי פרשת ויל אות ה' ,שו"ת זבחי צדק ח"ג סי' קנא' עמ' ערב' 40 .ב איש חי פרשת ויחי אות ו' 41 .ש 42 .כה"ח אות מה' 43 .הטור ,ושו"ע סעי' ד' ,זוהר פנחס ד ריד' ע"ב 44 .ט"ז ס"ק ד' 45 .מג"א ס"ק ח' ,ר"ז אות יג' 46 .תו' חיי על ח"א כלל קמד' אות כא' 47 .ח"א ש 48 .ט"ז ס"ק ה' ,ודרשות מהרי"ל הלכות עיוהכ"פ ,ומג"א ס"ק ח'. 49השל"ה ד רכח' ע"א 50 .חזו"ע עמ' רמח' 51 .א"ר אות ט' 52 .השל"ה ד רכח' ע"א, 55 א"ר אות יד' 53 .הגהות הגאו ר"י פיק ,מ"ב בב"ה 54 .רמ"א סעי' ד' ,מ"ב אות כה'. מג"א ס"ק י' 56 .ברכ"י אות ד' ,ותשו' שמש צדקה סי' י' ,ועיקרי הד"ט סי' לא' אות ה', מטה אפרי סעי' טז'. נז הוידוי בערב כיפור ובכיפור סימ תרז א .צרי להתוודות במנחה קוד סעודה מפסקת 1.והטע א' שמא ישתכר בסעודה מפסקת וכדומה ,ולא יאמר וידוי אח"כ 2.ב' שמא יחנק ח"ו בסעודה מפסקת ,כיו שהשט מקטרג באותה שעה ,ולא יאמר וידוי 3 אח"כ. ב .י"א שצרי להתוודות ג"כ אחר סעודה מפסקת קוד תפילת ערבית כיו שלדעת הרמב" עיקר הוידוי ע חשיכה שיכנס לכיפור לאחר שעשה תשובה 4.ולכ נהגו הספרדי לומר פיוט ל אלי תשוקתי שיש בו וידוי, והאשכנזי תפילה זכה 5.ולכ יש שכתבו לאומרו בעמידה. ג .חובה על כל איש ואשה מישראל לומר וידוי ביוהכ"פ 6.ואפשר שהנשי סומכות על בעליה שאומרי בוידוי חטאנו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתינו, 8 וג הילדי יש ללמד לומר וידוי 7.והנכו שהנשי שיתוודו בעצמ. ד .הטע שאומרי בתפילה על חטא בסדר א' ב' ,א' מפני שהוידוי על שעברנו על התורה שניתנה בא' ב' .ב' כדי שיהיה מורגל בפינו ונחזור 9 בתשובה שנזכור אות ולא נחזור לצורת. ה .הוידוי יש לאומרו בעמידה 10.שנאמר 11ויעמדו ויתודו על חטאתיה וכו' 12.וישחה בעת הוידוי 13 .וחולה או זק שקשה לה העמידה ,רשאי לסמו עצמ על דבר אחר 14.וצרי לעמוד ,עד שאומר על חטאי שאנו 15 חייבי עליה ד' מיתות ב"ד. *4 ו .אסור להישע באמירת הוידוי על דבר אחר ,באופ שא ינטל אותו הדבר ,יפול הנסמ עליו. ז .בכל אמירת וידוי ה בערב כיפור וה בכיפור ,יכה על ליבו באגרופו 16 בנחת )לב האד נמצא ד' אצבעות תחת הדד השמאלי(. 18 ח .מי שאמר וידוי כבר ,ושומע מהש"צ שאומר וידוי ,צרי לעמוד. 19 ואשכנזי צרי ג להתוודות ע הש"!. 17 נח הוידוי בערב כיפור ובכיפור ט .אסור לדבר בעת אמירת הוידוי ,ואפי' באמירת על חטא 20.ולאמירת קדושה ומודי מפסיק ,וכ לאמ של ברכות ,וכ לחמשה אמני ראשוני של קדיש ,אבל אמ של על ישראל ,ויהא שלמא ,ועושה שלו ,וברו הוא וברו שמו ,אי לענות 21.וי"א שיש לענות לכל אמ של קדיש. י .יש שנהגו ללקות ל"ט מלקות ברצועה של עגל ,והנלקה פניו לדרו או לצפו ,ולא למזרח או למערב שש השכינה ,והנלקה לא עומד ולא יושב, 22 אלא מוטה 23.ויעשו המלקות קוד תפילת מנחה ,ואחר המלקות טבילה. והאר"י היה עושה רק ד' מלקות 25.ויש שנהגו לא ללקות כלל ,כיו 26 שתשיעי בתשרי הוא כמו יו"ט. 24 יא .אסור לב להלקות את אביו ,וכ תלמיד את רבו 27.וא אי אחר ,וה 28 מבקשי ממנו ,מותר לו להלקות. יב .יש שנהגו לקיי סדר ותיקו ד' מיתות ב"ד ,ועיי הסדר באור 29 בכה"ח. 1שו"ע סעי' א' 2 .ב"י ,מג"א ס"ק א' 3 .הרמב" פ"ב הל' תשובה הל' ז' 4 .הרמב" הובא 6 בב"י ,והשל"ה ד" רכח' ע"ב *4 .שו"ע הרב סעי' ב' ,מקראי קודש סי' מו' 5 .הפר"ח. יראי עמוד זמני אות קכא' ,והחינו פרשת נשא סי' שסג' 7 .ללב ח"ב אות א' 8 .כה"ח ס"ק ד' 9 .יפה ללב ח"ג אות ב' 10 .שו"ע סעי' ג' 11 .נחמיה פרק ט' 12 .יפה ללב ח"ב אות ז' 13 .חזו"ע עמ' רנ' 14 .כה"ח אות כג' 15 .דה"ח אות ב' 16 .מג"א ס"ק ד' 17 .חזו"ע עמ' רנ' 18 .שו"ע סעי' ג' 19 .רמ"א סעי' ג' ,מ"ב ס"ק יא' 20 .מג"א ס"ק ה' 21 .כה"ח סי' נא' אות כא' כב' 22 .חזו"ע עמ' רנא' ,קול סיני תשרי תשכ"ג 23 .רמ"א סעי' ו' 24 .פרי ע! חיי שער כז' פ"א 25 .ש 26 .יפה ללב ח"ג אות ד' 27 .מקור חיי לחוות יאיר 28 .שו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' קסו' 29 .אות מא'. נט סעודה מפסקת סימ תרח א .מפסיקי מלאכול ומלעשות מלאכה ומכל חמשת העינויי קוד השקיעה ,כדי להוסי מחול על הקודש ,שתוספת זו מדאורייתא ותוספת זו תהיה בי מעט בי הרבה 1,ומ הראוי להפסיק כשהחמה בראשי האילנות. 3 והוא חצי שעה לפני השקיעה. 2 ב .א הפסיק מלאכול בעוד היו גדול ,כל שלא קיבל עליו התענית ,רשאי לאכול עוד 4.וטוב שיתנה בפירוש קוד ברהמ"ז ,שאינו מקבל עליו עדיי 5 התענית. ג .מי שקיבל עליו התענית קוד הזמ ,אסור ג ברחיצה וסיכה. ד .אד שקיבל עליו התענית קוד פלג המנחה )שעה ורבע זמנית קוד צאת הכוכבי( אי בקבלתו כלו ,ורשאי לאכול .וא קיבל בפירוש שלא 7 לאכול אסור לו לאכול. ה .בערב כיפור אי לאכול אלא מאכלי הקלי לעיכול ,כדי שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל 8.ויש שנוהגי לאכול עופות ודגי ,ובסעודה מפסקת לא יאכל דגי ולא ישתה יי ושכר 9.וכ אי לאכול בסעודה מפסקת מאכלי חלב ,שמרבי הזרע 10.ויקפיד לפחות שסעודה אחת תהא 11 על הפת. ו .טוב להטביל פרוסת המוציא בדבש או בסוכר ,א צרי ג להטבילה 12 במלח. 6 ז .אד שאכל הרבה בערב כיפור ,ובליל כיפור קשה לו ,ורוצה להקיא ,לא יכניס אצבעו כדי להקיא ,כיו שע"י כ יהיה טע מאכל בפיו. ח .אד שהקיא ביוהכ"פ ורוצה לשטו פיו עיי בסי' תריג' סעי' טו' מה 13 שכתבנו בזה. ט .לא יאכל לפני הצו דבר שמשאיר טע בפיו להרבה זמ ,כיו 14 שכשיבלע רוקו נמצא בולע מהטע. ס סעודה מפסקת י .מותר ליטול כדור הנקרא קלי"צו לפני הצו כדי להקל מעליו הצו. 15 1שו"ע סעי' א' ,חזו"ע עמ' רנב' 2 .שולח גבוה ס"ק ב' 3 .שער הציו תרכג' ס"ק ב' ,שו"ת 6 רב פעלי ח"ד סי' ה' 4 .שו"ע סעי' ג' 5 .דרשות מהרי"ל הלכות עיוהכ"פ ,מ"ב אות יב'. הב"ח סי' תקנג' ושאר הנו"כ ש 7 .מג"א ס"ק ד' 8 .שו"ע סעי' ד' 9 .יפה ללב ח"ב סי' תרד' אות ב' ,מטה אפרי אות א' 10 .רמ"א סעי' ד' 11 .חזו"ע עמ' רלה' 12 .ב איש חי פרשת ויל אות ד' ,חזו"ע עמ' רנב' 13 .ספר חסידי סי' תשסט' ,מג"א ס"ק ז' 14 .ספר חסידי סי' רנג' 15 .שו"ת יבי"א ח"ט או"ח סי' נד' ,חזו"ע עמ' רנו'. סא הטמנה מערב כיפור ומוצאי כיפור ,הדלקת נרות בערב כיפור ,ליל כיפור כיומו סימ תרט תרי תריא א .לספרדי ובני עדות המזרח מותר להטמי מערב כיפור אוכל על הפלטה ,כדי שיהיה למוצאי כיפור 1.ולאשכנזי אסור לעשות כ ,מפני שנראה כמבשל מיו"ט לחול. ב .מצוה להדליק נרות לכבוד יוהכ"פ ,וקוד ההדלקה יש לבר להדליק נר 2 של יו הכיפורי ,וא חל בשבת ,יש לבר להדליק נר של שבת ושל 3 יוהכ"פ. ג .בהדלקת הנרות ,הנשי לא תברכנה שהחיינו אלא בסו ההדלקה כולה לאחר שתחלו מנעלי העור שלה. 5 ד .הבעלי יכינו הנרות ,כמו שמכיני בכל ערב שבת. ה .יש לפרוס מפה על השולח ביוהכ"פ כמו בשבת ,משו שנקרא יוהכ"פ שבת שבתו 6.ויש נוהגי להניח ספרי על השולח במקו הפת ,ומכסי 7 הספרי כמו שמכסי הפת בשבת ,ויהיו מונחי כ עד מוצאי כיפור. ו .לובשי בגדי נאי ביוהכ"פ ,ויש שנהגו ללבוש לב כמו מלאכי 8 השרת. ז .בגד המיוחד ליוהכ"פ )קיטל ,כעי חלוק לב( אי ליכנס עמו לבית הכסא ,כיו שהוא נקרא בגד המיוחד לתפילה 9.וכל זה שנכנס לעשות 10 גדולי ,אבל א עושה רק קטני אי צרי לפושטו מעליו. ח .יוהכ"פ אסור במלאכה ,אכילה ושתיה ,רחיצה ,סיכה ,נעילת הסנדל, 4 ותשמיש המיטה .וכל אלו אסורי מהתורה ,ועל מלאכה ,אכילה ושתיה עונש כרת .וליל כיפור כיו כיפור לכל הדברי. ט .איסור מלאכה בכיפור ,דינו כאיסור מלאכה בשבת ,וכל שאסור בשבת 11 אסור ביוהכ"פ .ורק בעונש ,יש הבדל ,שבמלאכה בשבת במזיד עונשו 12 סקילה ,וביוהכ"פ כרת. סב הטמנה מערב כיפור ומוצאי כיפור ,הדלקת נרות בערב כיפור ,ליל כיפור כיומו 1שו"ע תרט' סעי' א' 2 .רמ"א תרט' סעי' א' ,ולבוש ,ומג"א ס"ק א' 3 .שו"ע תרי' סעי' ב', וכה"ח אות יב' 4 .חזו"ע עמ' רנז' 5 .רוח חיי אות א' ע"פ כתבי האר"י ז"ל 6 .ב איש חי 10 פרשת ויל אות יז' 7 .מאמר מרדכי אות ג' 8 .רמ"א תרי' סעי' ד' 9 .א"ר תרי' אות ו'. מטה אפרי תרי' אות יב' 11 .שו"ע תריא' סעי' א' 12 .שו"ע תריא' סעי' ב'. סג אכילה ,שתיה ,בשמי ביוהכ"פ סימ תריב א .איסור אכילה ושתיה מהתורה ביוהכ"פ ,הוא אפילו במשהו .ולהתחייב כרת שיעורו בככותבת הגסה ע גרעינתה )בגר 43גר ( 1.שבשיעור זה מתיישבת דעתו של אד ,ויוצא מכלל עינוי ,ושיעור זה בי לאד נמו בי 2 לאד גדול שאוכל הרבה. ב .איסור אכילה ג כשאוכל דבר שאסור באכילה בכל השנה ,א אכל 3 כשיעור מתחייב כרת. ג .כל האוכלי מצטרפי לשיעור אכילה ,א" מלח שעל הבשר וכדומה, אבל משקה ומאכל אינ מצטרפי לשיעור להתחייב כרת. ד .שיעור האכילה בככותבת להתחייב ,הוא רק א אכלו תו זמ של אכילת פרס .ונחלקו הפוסקי בשיעור זמ זה בדקות ועיי לקמ בסימ תרי"ח בסעי' י' מה שכתבנו בזה. ה .מותר להריח בשמי וכ להריח טבאק בחוט א" שמכניס ממנו מעט 6 לאפו 5.ויש מחמירי שלא להריח בשמי או טבאק בכיפור. ו .המרגיש באמצע התענית שאינו יכול להשלי תעניתו ,שקרוב להתעל", ורוצה להכניס פתילה של ויטמי דר פי הטבעת ,רשאי לעשות כ ,כיו 7 שאי זו דר אכילה. ז .שיעור שתיה ביוהכ"פ להתחייב עליה ,הוא מלא לוגמיו ,דהיינו כשיעור צד אחד של פיו מלא ,ובכל אד לפי מה שהוא ,הגדול לפי גודלו והקט 4 לפי קוטנו. ח .שתה מעט וחזר ושתה מעט ,א שתה מלא לוגמיו תו זמ של שתיית 9 רביעית ,חייב .ומצטרפי כל השתיות לשתיה אחת. 8 ט .יש מחמירי שלא לבלוע הרוק שבפה. 11 מתירי לבלוע הרוק שבפה וכ הלכה. סד 10 ולמעשה רוב הפוסקי אכילה ,שתיה ,בשמי ביוהכ"פ י .אי ליגע באוכלי ביוהכ"פ שלא לצור גדול 12.וכדי לית אוכל לקט שאינו יודע ליטול בעצמו ,מותר לית לו .וא אפשר לומר לנער או לנערה שיתנו לקט לאכול ,עדי" לעשות כ. יא .ברית מילה הנעשית ביוהכ"פ ,י"א שאי לעשות המציצה בפה אלא 13 בכלי ,כיו שא"א לזל" יי בפיו או לשטו" פיו 14 .וי"א שיעשה המוהל 15 מציצה בפה ,וישטו" פיו במי פה מרי וכדו' שאינ ראויי לשתיה. 1שיעורי תורה סי' ג' אות ט' י' ,ועיי בחזו"ע עמ' רצז' שכתב כותבת הגסה ב' שלישי ביצה והוא ט"ס דשיעור ב' שלישי ביצה הוא השיעור המותר באכילה לחולה כדלקמ, ולא לשיעור כרת 2 .שו"ע סעי' א' ,מאמר מרדכי סעי' ב' 3 .הלבוש ,והפר"ח 4 .שו"ע סעי' ב' 5 .מג"א ס"ק ד' ,א"א אות ד' ,סידור היעב" ,%קול סיני תשכ"ג 6 .כנה"ג ,השל"ה, שו"ת באר יצחק סי' טו' 7 .חזו"ע עמ' רנו' 8 .שו"ע סעי' ט' 9 .שו"ע סעי' י' 10 .הובאו במטה אפרי אות ז' 11 .שו"ת תורה לשמה סי' קנד' ,חזו"ע עמ' שי' 12 .ב איש חי פרשת ויל אות טז' 13 .דרשות מהרי"ל הלכות יוהכ"פ 14 .א"ר סי' תרכא' אות ד' ,ותשו' דב"ש סי' צח' 15 .אוצר הברית ח"ב פ"ד סעי' ב' בש הגרי"ש אלישיב. סה רחיצה ביוהכ"פ סימ תריג א .אסור לרחו אפי' אצבע אחד מגופו ,בי בחמי ובי בצונ משו 1 שנאמר "אשר לא תעונה" וכל רחיצה של תענוג אסורה. ב .א גופו נתלכל בטיט או בצואה או בד וכדו' ,מותר לרחו אותו המקו כיו שאינה רחיצת תענוג 2.וא נתלכל בכמה מקומות בגופו וטורח גדול לנכות כל מקו בנפרד ,ירח כל גופו בפע אחת ולא יתכוי 3 להנאה. 4 ג .זיעה אינה כלכלו ,ואסור לסו או לרחו כדי להסיר הזיעה. ד .נגע במקומות המכוסי שבגופו או בצואה ,צרי לשטו ב' ידיו עד סו קשרי אצבעותיו ,אבל א נגע בטיט או ברפש ,שוט רק את המקו 5 המלוכל. ה .מותר להשתמש במכשיר הביד או הבידוש לאחר שעשה צרכיו ,וכ מותר לקנח המקו בנייר רטוב במעט מי ,כיו שכל רחיצות אלו רק כדי להעביר הלכלו 6.וכ אישה נידה מותרת לרחו מעט את הטינו בימי 7 ראייתה .וכ לצור הפסק טהרה. ו .היוצא מבית הכסא נוטל ידיו עד סו קשרי אצבעותיו ,וא יש בה 8 לכלו בכ היד או במקו אחר ,שוט ג אותו המקו. ז .הנוגע בנעליו ,א במנעל בד או גומי ,או שגירד בשערותיו ,נוטל ידיו עד 9 סו קשרי אצבעותיו. ח .נוטל אד ידיו בבוקר כשק ,עד סו קשרי אצבעותיו ,ומבר על נטילת ידיי. ט .א שנוטלי ידיי לפני התפילה בכל השנה ,א שלא נגע או היה 10 במקו מטונ ,אבל ביוהכ"פ אי ליטול ידיו לתפילה כשאי בה לכלו. י .אסור לרחו פניו לאחר השינה ,וא יש לכלו על עיניו מותר לשטו רק 12 את עיניו ,להוציא ההפרשה. 11 סו רחיצה ביוהכ"פ יא .כהני העולי לישא כפיה בברכת כהני ,נוטלי ידיה עד סו קשרי אצבעותיה 13.וכה הנוטל עד הפרק אי למחות בו 14.וי"א שלכתחילה מותרי לרחו ידיה עד הפרק. יב .במקו שנוהגי הלויי ג"כ ליטול ידיה בכל השנה ,יטלו ידיה ג 15 ביוהכ"פ ,עד סו קשרי אצבעותיה. יג .כל מקו שאמרנו שנוטל עד סו קשרי אצבעותיו ,אי צרי להקפיד 17 יותר מידי ,א עבר מעט יותר מאצבעותיו ,כי אי זו רחיצה של תענוג. 16 יד .אסור לרחו פיו ,שמא יבא מי בגרונו. טו .מי שהקיא ביוהכ"פ ויש לו לכלו מהקיא בי השיניי ובחניכיי, 19 ומצטער מכ ,רשאי לשטו פיו במי ,ויזהר שלא יבלע אפי' טיפת מי. 18 טז .מי שכואב ראשו ביוהכ"פ עד שנחלש כל גופו ,או שנופל למשכב, 20 מותר לו לשטו ראשו במי קרי א ע"י כ יוקל כאב ראשו. יז .הסובל מטחורי וזקוק לישב במי חמי כדי לשכ כאבו ,רשאי לעשות כ ביוהכ"פ 21.וכ יולדת בימי הראשוני מותרת להתרח כפי 22 צורכה. יח .כלה אחר נישואיה ,כל ל' יו מיו חופתה ,י"א שבזמ הזה אינה מותרת לרחו פניה כיו שאי בעלה רואה אותה כל היו 23 .וי"א שג 24 בזמ הזה מותרת לרחו פניה וכ הלכה. יט .שטיפת הפה לאחר המציצה בברית עיי לעיל בסי' תריב' סעי' יא'. 1שו"ע סעי' א' ,והלבוש 2 .שו"ע סעי' א' 3 .מטה אפרי אות א' 4 .ט"ז ס"ק א' 5 .דה"ח אות א' 6 .שו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' קסה' 7 .מ"ב ס"ק לא' 8 .שו"ע סעי' ג' ,מג"א ס"ק ב' 9 .שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קלט' ,שש"כ פ"לט סעי' לא' 10 .שו"ע סעי' ב' 11 .כה"ח 16 אות יג' 12 .ר"ז אות ג' 13 .יפה ללב ח"ב אות ד' 14 .כה"ח אות טו' 15 .חזו"ע עמ' שיב'. תשו' הר"ש הלוי או"ח סי' ח' 17 .אורחות רבינו ח"ב עמ' רז' בש החזו"א 18 .בגדי ישע. 19שו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' קסו' 20 .שו"ת להורות נת ח"ב סי' מג' 21 .שו"ת פרי אליהו ח"ג סי' כ' 22 .ערוה"ש סעי' ט' 23 .ח"א כלל קמה' אות טו' 24 .ר"ז סי' סעי' יח', מטה אפרי אות יז' ,הפר"ח ,חזו"ע עמ' שיב'. סז סיכה ונעילת הסנדל ביוהכ"פ סימ תריד א .אסור לסו גופו ואפי' במקצת ,ואפי' שאינו לתענוג אלא להעביר הזוהמה ,אא"כ הוא חולה אפי' שאי בו סכנה ,שמותר לו לסו 1.והיינו במקו שנוהג לסו בחול ג הבריא ,שאל"כ אסור משו רפואה. ב .איסור סיכה ,ה בשמ וכל חומר קוסמטי ,וכ אסור להתיז ביו כיפור 2 על גופו חומר ריחני נגד זיעה ,שג זה בכלל סיכה. ג .למרוח חומר על גופו לדחות היתושי שלא יעקצוהו ,מותר רק א הוא סובל מאוד שהוא בגדר חולה ,ואל"כ אסור למרוח ,שג לצור לדחות 3 זוהמה ,אסור לסו 4.וכל זה באופ שאי איסור ממרח. ד .אסור לנעול ה בביתו וה ברה"ר או בביהכנ"ס שו מנעל או סנדל של 6 עור 5.ואפי' ברגלו אחת אסור. ה .שאר סוגי המנעלי מבד או מגומי או קש ,מותרי בנעילה 7.ואפי' א 8 נעלי הגומי נוחי יותר מהעור. ו .ג מנעל שאינו מעור ,כל שמחופה בעור בי מלמעלה או מלמטה ,אסור 9 לנועלו ביוהכ"פ. ז .מנעל שאינו מעור ויש מעליו רצועה מעור כדי לתפוס את הרגל שלא 10 תשמט ,מותר לנעול מנעל זה ביוהכ"פ. ח .כל סוגי העור במנעל ,ה של בהמה וחיה או דג או עו ,אסורי בנעילה 11 ביוהכ"פ. ט .מעיקר הדי מנעל מע מותר לנועלו ביוהכ"פ 12.וטוב להחמיר שלא 13 לנעול מנעל זה מי שאפשר לו במנעל אחר. י .מותר לעמוד ע"ג שטיח או כרית מעור ,והמחמיר תע"ב 14.וי"א שאי מקו להחמיר בזה כלל. יא .מדרסי שה ממתכת מצופה בעור ,מותר להניח בתו נעליי, 16 וללכת עימה ביוהכ"פ. 15 סח סיכה ונעילת הסנדל ביוהכ"פ יב .כשמתפלל מותר לעמוד ע"ג שטיח ומגבת וכדומה ,כל שאינ גבוהי ג' טפחי ,אבל ע"ג כרי וכסתות ,אפי' שאינ גבוהי ג' טפחי ,אסור 17 לעמוד עליה ,שנראה כמתגאה. יג .גרביי מעור ג"כ אסור ללובש ביוהכ"פ. יד .יולדת או חולה שקשה לה ההליכה ע נעלי בית ,מותרי בנעליי 19 מעור. 18 טו .אינו כבוד ביהכנ"ס להוריד מנעליו ולהניח לעי כל ,אלא יצניע 20 כשיושב וחול מנעליו. 21 טז .נעלי עור אינ מוקצה ביוהכ"פ ומותר לטלטל. יז .חגורה ושאר בגדי מעור מותר ללובש ביוהכ"פ. 1שו"ע סעי' א' 2 .זכ"ל אות י' ,חזו"ע עמ' שיג' 3 .קיצור הלכות מועדי עמ' קי' 4 .פסקי תשובות הערה 5 .3שו"ע סעי' ב' 6 .הרמב" פ"ג מהיל' שביתת העשור 7 .שו"ע סעי' ב'. 8חזו"ע עמ' שטז' 9 .הפר"ח ,ברכ"י ,כה"ח סי' תקנד' אות עו' 10 .כה"ח סי' תקנד' אות עה' 11 .עיקרי הד"ט סי' כח' אות א' ,מל"ח סי' י' אות לח' 12 .שו"ע סעי' ב' 13 .א"ר אות ב' ,והר"ז אות ב' 14 .רמ"א סעי' ב' 15 .רדב"ז ח"א סי' קצ' ,הפר"ח ,חזו"ע עמ' שיט' הערה לג' 16 .שו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' פג' 17 .מחה"ש ,א"א אות ג' 18 .דב"ש סי' קיג'. 19שו"ע סעי' ג' 20 .ד"מ בש המהרי"ל 21 .הגרש"ז אוירב ,הובא בשלמי מועד עמ' עח', חזו"ע עמ' שכ'. סט תשמיש המיטה ביוהכ"פ סימ תרטו א .יוהכ"פ אסור בתשמיש המיטה ,ואסור ג ליגע באשתו ,כאילו היא 1 נידה .וכ אסור ליש עימה במיטה אחת. ב .שאר ההרחקות שאסורות בנידה ,אסורות ג ביוהכ"פ 2.ובמקו צור, 3 מותר להושיט לאשתו ,ביו ,מידו לידה. 1שו"ע סעי' א' 2 .מחה"ש 3 .חזו"ע עמ' שכה'. ע קטני בתענית יוהכ"פ סימ תרטז א .קטני מותרי מעיקר הדי ,בכל העינויי חו מנעילת הסנדל ,שאי לית לה לנעול נעלי עור 1.וי"א שדי זה מגיל חינו שהוא גיל שש 2.וי"א מגיל שנתיי או שלוש שמתחיל להבי 3.ולמעשה בזמנינו שירדה חולשה לעול ,מעיקר הדי מותרי בנעלי עור ,וטוב שיקנו לה נעלי גומי 4.ונהגו להחמיר ברחיצה וסיכה כיו שאי נוהגי לרחו הקטני בכל יו ,וטוב 5 להחמיר ג בנעילת הסנדל. 6 ב .אי לרחו קטני או לסו אות אפי' ע"י גוי. ג .קט שנתלכל בצואה או בטיט ,מותר לרוחצו א ע"י ישראל גדול. ד .קט בריא ב תשע שני שלימות ,מחנכי אותו לצו לשעות שא רגיל לאכול בשעה מסויימת מוסיפי לו שעה אחת 8.והמנהג א פחות מב תשע א רוצה להתענות מעט מתענה לשעות 9.ובזמנינו שאי הקטני בריאי כל כ ,נער שהשלי י"ב ונערה שהשלימה י"א שני ,יתענו רק 10 עד חצות. ה .נער שהשלי י"ב שני ונערה שהשלימה י"א שני ,בזמנינו שיש 11 חולשה ,יתענו רק עד חצות היו ולא יותר. ו .זכר ב י"ג שני ויו אחד ונקיבה בת י"ב שני ויו אחד שהביאו ב' 12 שערות ,חייבי להתענות כל התענית מהתורה. ז .קט שמגיע הזמ להאכילו ,א אפשר יאכילוהו במקו צנוע בבית 7 הכנסת ,ולא בפרהסיא בפני כל המתפללי . ח .חינו לילדי לתענית שעות ולהביא לביהכנ"ס ,הוא סגולה נפלאה 14 להציל מחולי האסכרה. 13 1שו"ע סעי' א' 2 .שמירת שבת כהלכתה מהדו"ק פ"לב הערה קמג' בש הגרש"ז אוירב. 5 3שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' ריז' 4 .שו"ת זרע אמת ח"ג ד צב' ע"ב ,חזו"ע עמ' שמ'. 9 חזו"ע עמ' שמ' והערה מב' 6 .הלבוש 7 .חזו"ע עמ' שמ' והערה מב' 8 .שו"ע סעי' ב'. אשל אברה בוטשאטש בש ספר תוספת יוהכ"פ ,וחקרי לב סי' קט' 10 .חזו"ע עמ' שמ'. 11חזו"ע עמ' שמ' 12 .שו"ע סעי' ב' 13 .רו"ח אות א' 14 .זוהר פרשת בלק ד רג' ע"א. עא יולדת ,מינקת ,מפלת ,בתענית יוהכ"פ סימ תריז א .מעוברות ומניקות חייבות להתענות. ב .יולדת תו שלשה ימי משעת הלידה מעת לעת דהיינו תו שבעי 1 ושתיי שעות לא תתענה כלל ,ואפי' שאומרת שהיא יכולה לצו ,ואפי' שרופא מאשר שיכולה לצו .ומשלשה ימי עד שבעה מעת לעת א אמרה בפירוש שאינה צריכה לאכול מותר לה להתענות ,וא לא אמרה 2 מאכילי אותה .ולאחר שבעה ימי הרי היא ככל אד. ג .יולדת בניתוח קיסרי דינה כחולה ואוכלת א יותר מז' ימי כפי הוראת הרופא. ד .מני מעת לעת האמור ,הוא משעת הלידה ממש ולא לפני כ ,א 4 ששותתת ד ושוכבת לפני לידה על המשבר. 5 ה .אישה שהפילה אחר מ' יו להריונה ,דינה כיולדת וכנ"ל בסעי' ב'. ו .אישה שהפילה פעמיי והרופא אומר שזה מחמת שהיתה בתענית מותר לה לאכול מעט מעט פחות מכשיעור 6.ויתבאר לקמ סי' תרי"ח סעי' יא' יט'. ז .מעוברת שהשתנו פניה נותני לה מיד ואי צרי ללחוש באוזנה ,וכ כל 7 אד שהריח מאכל ונשתנו פניו הרי הוא מסוכ ומאכילי אותו. ח .מניקת שיכולה לצו ,א יכול להיות סכנה לוולד ,כגו שאינו רוצה לאכול רק ממנה ,וא תתענה יסתכ הוולד ,מותר לה לאכול כדי שתוכל 3 להניק הוולד. 8 1שו"ע סעי' א' 2 .שו"ע סעי' ד' חזו"ע עמ' רדא' 3 .תורת היולדת פרק נא' סעי' ד'. ערוה"ש סי' של' ס"ק ז' ,שמירת שבת כהלכתה עמ' תקי' עמ' רצד' 5 .ביאור הלכה ד"ה יולדת ,וחזו"ע עמ' רצ"ה 6 .חזו"ע עמ' רצ"ה 7 .שו"ע סעי' ב' ,מאמר מרדכי ,חזו"ע עמ' רצו' 8 .שו"ת דבר שמואל סי' קז' ,מחנה חיי ח"ג סי' מז' כה"ח אות ב'. 4 עב חולה בתענית יוהכ"פ סימ תריח א .חולה שצרי לאכול ויש רופא אפי' גוי שאומר שא לא יאכל יכבד עליו חוליו ויסתכ מאכילי אותו ,ואפי' שהחולה אומר איני צרי, שומעי לרופא. ב .רופא ישראל שחשוד לעבור על דיני התורה ומחלל שבת ואינו מתענה 1 בכיפור מחמת הפקרות שהוא נוהג ,צרי לשאול שאלת חכ א לשמוע לרופא זה והכל לפי ראות עיני המורה ,וטוב ליל לרופא ירא שמי 2.וא 3 אי רופא אחר בודאי שיש לשמוע לרופא זה ,שלפחות ספק נפשות הוא. ג .ג כשהחולה רופא מומחה בעצמו ואומר שאינו צרי לאכול ,ורופא 4 אחר אומר שהוא צרי לאכול חייב לאכול. ד .חולה שאומר צרי אני לאכול ,ומזכירי לו שיוהכ"פ היו לראות שלא שכח ,ובכל זאת רואה שצרי לאכול ,אפי' מאה רופאי אומרי שאינו 5 צרי לאכול שומעי לחולה. ה .רופא שאומר לחולה לאכול ואינו רוצה ,משו חסידות ,מאכילי אותו 6 בעל כרחו וא צ הרי הוא שופ דמי והיא מצוה הבאה בעבירה . ו .חולה ,שרופא אחד אומר שהוא לא יצו ורופא אחר אומר שיצו והחולה אינו יודע ,שומעי לרופא שאומר שלא יצו 7.וא החולה אומר 8 שאינו צרי לאכול ,כיו שג רופא אחד אומר כמותו ,צרי לצו. ז .ג כשהרופא שאומר שיצו הוא יותר מומחה וגדול מהרופא שאומר שלא יצו ,שומעי לרופא שאומר שלא יצו דבספק נפשות להקל. ח .אד בריא שקיבל חו גבוה 38.5ומעלה מעלות צלזיוס או שהתעל" 10 או שמרגיש סחרחורת קרוב לעילפו ופניו משתני מאכילי אותו מיד. 9 ט .זק שדעתו משובשת או משוגע שה בריאי ואינ צריכי לאכול, וה רוצי לאכול ,ואינ מביני מדוע מונעי מה המאכל ,אסור לית 11 לה לאכול ,אבל א לוקחי מעצמ אי צריכי למנוע מה ליקח. עג חולה בתענית יוהכ"פ י .חולה או מעוברת או יולדת שמותרי לאכול ,אוכלי מעט מעט פחות 12 מכשיעור ,וכ"ז כדי להקל מעליה מאיסור כרת ומלקות . יא .השיעור שחולה וכדומה המוזכרי לעיל שרשאי לאכול באכילה אחת הוא נפח 30סמ"ק 13.ומודדי הנפח כ ,לוקחי כוס בערב כיפור וממלאי בו 30גר מי )במי הנפח והמשקל שוי( ויסמ הגובה בכוס שהגיעו אליו המי ויכניס עד גובה זה המאכל שרוצה לאכול וזה השיעור המותר באכילה אחת )וישקול הכוס כשהיא ריקה ואח"כ ישקלנה ע המי ,כיו שג הכוס שוקלת ,או שיקח בקבוק של תינוק שמסומ בו 14 הסמ"ק(. יב .הזמ שצרי להמתי בי אכילה לאכילה כדי שלא יצטרפו לאכילה אחת ,הוא כדי אכילת פרס ושיעורו בדקות ,לכתחילה תשע דקות 15.וא רופא אומר שזה הרבה זמ הפסקה בי סו" אכילה לאכילה ,יוריד דקה דהיינו שמונה דקות .וא ג זה מידי ,יוריד עוד דקה ,וכ על זה הדר ,עד 16 שיגיע לשתי דקות הפסקה בי סו" אכילה אחת לתחילת אכילה הבאה . יג .חולה שרופא אומר לו שלא די באכילת 30סמ"ק בבת אחת רשאי 17 להוסי" עד 38סמ"ק. יד .חולה שאוכל מעט מעט ע ההפסקות וכנ"ל ,מבר רק פע אחת על האכילה הראשונה ,לפניה ,ואי ההפסקות נחשבות להפסק בברכה ,וכ"ז שלא יצא מהמקו שאכל בו ,שא יצא החוצה חוזר ומבר ברכה ראשונה 18.ולגבי ברכה אחרונה לא יבר ,שספק ברכות להקל כיו שאינו 19 אוכל כשיעור וספק מהו השיעור. טו .השיעור בשתיה שחולה וכדומה המוזכרי לעיל שרשאי לשתות בבת אחת הוא קצת פחות ממלא לוגמיו דהיינו שימלא פיו בצד אחד במי ויפלט ,וקצת פחות מכ הוא השיעור שרשאי לשתות בבת אחת, והשיעור הממוצע לאד בינוני 40גר משקה מי ,ואד שגופו קט 20 שיעורו 32גר. עד חולה בתענית יוהכ"פ טז .אד שקשה לו מדידת המי כ בצד אחד בפיו ,ימלא כל פיו במי כמה שיכול ויפלט ,וחצי מזה הוא מלא לוגמיו וקצת פחות מכ הוא השיעור המותר בשתיה. יז .כל השיעור הנ"ל ,רק במי אבל משקי אחרי כיי ,דבש ,וכדומה 21 שה יותר כבדי ,שיעור לפי נפח של 40סמ"ק. יח .הזמ שצרי להמתי בי שתיה לשתיה כדי שלא יצטרפו לשתיה אחת, לכתחילה כמו באכילה ,והוא כדי אכילת פרס וכנ"ל בסעי' י' וא קשה לו 22 ישהה כשיעור שתיית רביעית. יט .בי אכילה לשתיה אי צרי להמתי כלו ומיד שאוכל כשיעור הנ"ל 24 יכול לשתות מיד כשיעור הנ"ל. 23 כ .כל השיעורי הנ"ל כשמספיק לחולה לאכול ולשתות כ ,אבל א אומר הרופא שהוא חייב לאכול כדרכו ,וא לא ,יסתכ ,יאכל וישתה כדרכו ללא 25 שיעורי. כא .חולה שאכל ביוהכ"פ כשיעור שצרי לבר ברכת המזו ,אומר יעלה 26 ויבא ומזכיר בו יו הכיפורי ,וא חל בשבת מוסי" רצה והחליצנו. כב .א שכח לומר יעלה ויבא או רצה והחליצנו ,אינו חוזר ,כיו שאי לו 27 חיוב לאכול פת ביו זה. כג .חולה שאוכל ביוהכ"פ א יכול לבצוע על ב' ככרות ,טוב שיבצע עליה. כד .י"א חולה שאוכל ביו הכיפורי שחל בשבת צרי לעשות קידוש קוד שיאכל 29.וי"א שאי לו לקדש 30.ולמעשה לא יעשה קידוש כיו שיש 28 חשש לברכה לבטלה. כה .ביצה רכה י"א שדינה כמאכל 32.וי"א שדינה כמשקה 33.ולכ יש להחמיר להחשיבה כמאכל וכמשקה לחומרא לגבי שיעור האכילה ולגבי 31 זמ השהיה בי אכילה לאכילה. עה חולה בתענית יוהכ"פ כו .חמאה וגלידה דינ כמאכל אבל א נמסה מיד כשמכניסה לפיו דינה 34 כמשקה. כז .גבינה ושמנת דינ כמאכל 35.לב ויוגורט דינ כמשקה. 37 כח .מיצי פירות טבעיי דינ כמשקה אבל מרוסקי דינ כמאכל. 36 כט .דבש יש להחמיר בו כמאכל וכמשקה לחומרא לגבי שיעור אכילתו 38 ולגבי זמ השהיה בי אכילה לאכילה. ל .חולה או יולדת או קט האוכל פת ביוהכ"פ נוטל ידיו כהרגלו עד הפרק 39.וא חושבי לאכול פת פחות משיעור כביצה ) 56גר( נוטלי 40 ידיה ללא ברכה. לא .שלושה חולי שאכלו כאחד פת לכתחילה יאכלו כל אחד במקו אחר כדי שלא יתחייבו בזימו 41.וא אכלו ביחד י"א ספק א יזמנו 42.וי"א 43 שיזמנו ,וכ הלכה. לב .חולה שאי בו סכנה שהוא בגדר נפל למשכב ,או שחלה כל גופו, מותר לו לבלוע כדורי לרפואתו בלי מי 44.וא הכדור אי טעמו מר, יעטפנו בנייר דק ויבלענו ,וא אינו יכול לבלוע הכדור בלא מי ,יערב במי דבר מר ,עד כדי שאינו נהנה בחי מהמי ,ויבלע ע הכדור 45.וא הוא חולה שא לא יקח הכדור יבא לידי סכנה ,יבלע הכדור ע מי 46 כהרגלו ,פחות מכשיעור בלי לערב בה דבר מר. עו חולה בתענית יוהכ"פ 1שו"ע סעי' א' 2 .תפארת ישראל משנה יומא פ"ח אות כו' ,רוח חיי סי' תקנא' אות ד', ומטה אפרי אות ב' 3 .שו"ת דברי יואל או"ח סי' לב' ,וחזו"ע עמ' רפח' 4 .משבצות זהב אות ב' ,מטה אפרי אות א' 5 .שו"ע סעי' א' ,והלבוש 6 .הרדב"ז ח"א סי' פז' וח"ג סי' תמד' ,שו"ת מהר" שיק או"ח סי' רס' 7 .שו"ע סעי' ב' 8 .ר"ז אות ג' ,מטה אפרי אות א' 9 .ר"ז אות ה' 10 .שמירת שבת כהילכתה פ"לט סעי' ז' ,שו"ת אגרות משה ח"ד סי' קכא' ,אורחות רבינו ח"ב עמ' רט' 11 .שו"ת קני תורה ח"ה סי' ס' ,שו"ת חת"ס או"ח סי' פג' 12 .שו"ע סעי' ז' ,מג"א ס"ק ג' ,א"ר ס"ק ב' 13 .שו"ת חת"ס או"ח סי' קכז' 14 .פסקי תשובות אות ח' 15 .החת"ס 16 .השיטות החולקות בזמ אכילת פרס בדקות ערוה"ש סעי' יד' ,ספר גלות עליות מקוואות פ"י משנה ז' בש הגר"ז ,תכלת מרדכי בפתח דבר אות י', כה"ח אות מג' ,ספר מרחשת סי' יד' ,שו"ת אגרות משה ח"ד סי' מא' ,שו"ת חת"ס ח"ו סי' כג' 17 .שיעורי תורה עמ' קפז' 18 .שו"ת מהרש" ח"ו סי' לח' ,שו"ת שבט הלוי ח"י סי' צ' ,והגרש"ז אוירב שלמי מועד עמ' סה' 19 .פסקי תשובות אות יד' 20 .שו"ע סי' תריב' סעי' ט' ,שיעורי של תורה שיעורי המצוות אות כב' 21 .שיעורי תורה סי' ג' אות לב' 22 .פסקי תשובות הערה 23 .41שו"ע סי' תריב' סעי' י' וסי' תריח' סעי' ח' ,וכה"ח סי' תריב' אות נג' 24 .הלבוש 25 .שו"ע סעי' ח' 26 .שו"ע סעי' י' ,כנסת הגדולה ,מג"א ס"ק יא' 27 .כס"א אות ד' ,חזו"ע עמ' שח' 28 .יעב" +בסידורו אות כ' ,תורת חיי על חיי אד כלל קמה' אות מז' 29 .רע"א 30 .מטה אפרי אות יז' 31 .שו"ת הר צבי ח"א סי' קנה', מקראי קודש סי' נד' חזו"ע עמ' שז' 32 .שו"ת חת"ס יו"ד סי' יט' ,שו"ת מהרש" ח"ג סי' שנח' 33 .שו"ת הרי בשמי מהדו"ג סי' עג' ,גינת ורדי כלל א' סי' יז' 34 .נשמת אברה סי' תריב' ס"ק ו' בש הגרש"ז אוירב 35 .נשמת אברה ש 36 .תורת היולדת פרק נב' סעי' נה' 37 .פסקי תשובות אות יא' 38 .שערי המצויני בהלכה סי' קלג' קונט"א ס"ק יד' 39 .שו"ת לבושי מרדכי מהדו"ת חיו"ד סי' קיא' ,שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קלט', שמירת שבת כהלכתה פל"ט סעי' לא' בש הגרש"ז אוירב 40 .שו"ע סי' קנח' סעי' ב'. 41שמירת שבת כהלכתה פל"ט סעי' לא' ע"פ כה"ח בסי' קצו' אות ט' 42 .שמירת שבת כהלכתה ש בש הגרש"ז אוירב ,ודלא כמו שכתב בפסקי תשובות עמ' רצא' בש הגרש"ז שדעתו לפטור מזימו 43 .ילקוט יוס" עמ' צט' 44 .עיקרי הד"ט בש ספר כתונת 46 יוס" ,שו"ת אגרות משה ח"ג סי' צא' 45 .שש"כ פל"ט סעי' ח' בש הגרש"ז אוירב. שו"ת אג"מ ח"ג סי צא'. עז סדר תפילת ליל כיפור סימ תריט א .בליל כיפור נוהגי להתעט בציצית מבעוד יו ולבר להתעט 2 בציצית 1.וא לא התעט עד זמ השקיעה יתעט ולא יבר על העיטו. וי"א שבזמ בי השמשות )עד שלוש עשרה וחצי דקות מהשקיעה( יתעט 3 ויבר ,ולאחר מכ יתעט בלא ברכה ,וכ הלכה. ב .טלית שיש בה עטרה מוזהבת מותר ללובשה ביוהכ"פ ואי בזה משו 4 אי קטיגור נעשה סניגור שנראה שמזכיר את עוו עגל הזהב. ג .יש אומרי שעני חשוב הוא שיקנה אד מצות הוצאת ס"ת בליל כיפור בכל מחיר 5.וי"א שיקח ספר ראשו הנקרא ספר כל נדרי בכל ממו שיפסקו 7 עליו 6.ובעת שיחבק הס"ת וינשקו יאמר נוסח יהי רצו שהובא בכה"ח. ד .יש שנוהגי להוציא ג' ס"ת כנגד אמירת ג' פעמי כל נדרי או כנגד התרת נדרי שעושי בג' אנשי .ויש שנוהגי להוציא ז' ס"ת כנגד אמירת הש הוא האלהי ז' פעמי שאומרי בנעילה .ויש שנוהגי להוציא ס"ת אחד .ויש שנוהגי להוציא כל הס"ת שבהיכל כדי שלא 8 יפגמו בכבוד אלו שנשארי בהיכל. ה .א לא הוציאו בכלל ס"ת מההיכל ,ואמרו כל נדרי בלא הוצאת ס"ת, 9 אינו מעכב. 10 ו .ס"ת פסול ,אי להוציאו לאמירת כל נדרי. ז .לכתחילה טוב לומר כל נדרי מבעוד יו כיו שאי מפירי נדרי בשבת ויו"ט ,אבל אינו מעכב וא לא אמרוהו מבעו"י יאמרוהו ג משתחש. 12 ח .טוב שכל הקהל יאמרו בנחת ע הש"צ את אמירת כל נדרי. ט .המנהג שהאוחז ס"ת הראשו של כל נדרי הוא זה שמבר שהחיינו 11 בקול ר ומכוי להוציא את כל הקהל י"ח והשומעי יכוונו ג"כ לצאת י"ח .וא אחד מהקהל חוש השמע שלו חלש יבר לעצמו בשעה שהאוחז עח סדר תפילת ליל כיפור ס"ת מבר 13.כמו כ א המבר אינו מכוי להוציא את הרבי י"ח ,כל 14 אחד יבר לעצמו. י .אומרי כל נדרי ג' פעמי .והטע ,א' שכל דברי חכמי משולשי כמו שמצינו בספירת העומר מגל זו קופה זו וכו' 15.ב' כדי לפרס הדבר 16.ג' שמא יש אד שלא שמע בפע הראשונה והשניה. 18 יא .יש מקומות שנהגו שלא לומר כל נדרי אלא רק פע אחת. יב .הנשי לא יברכו שהחיינו באמירת כל נדרי כיו שמברכות שהחיינו 17 בהדלקת הנרות. יג .אחר אמירת כל נדרי וקטע מהזוהר המופיע במחזורי ,אומר הש"צ מי 20 שביר לציבור ,לפי שהוא עת רצו ,ואח"כ מחזירי הס"ת להיכל. 19 יד .יוהכ"פ שחל בשבת ,י"א שאומרי במה מדליקי 21.וי"א שאי אומרי 22.ומנהגינו שלא לומר כל קבלת שבת אלא רק מזמור שיר ליו 23 השבת. טו .צרי להעמיד אחד לימי הש"צ ואחד לשמאלו 24,שנאמר ואהר וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד 25.וכל מקו יעשו כמנהג שנהגו ,באלו 26 קטעי בתפילה עומדי ב' מצידי הש"צ. טז .תפילת ערבית של ליל כיפור ,יש להתחילה בלילה וא לא הגיע זמ ק"ש דהיינו צה"כ )שלוש עשרה וחצי דקות אחרי השקיעה( יאמרו כמה מזמורי תהילי עד שיגיע הזמ. יז .י"א שאי לומר והוא רחו יכפר עוו בליל כיפור כיו שאי רשות לשט לקטרג ביו זה 28.וי"א שצרי לאומרו ,א א יוהכ"פ חל בשבת 27 וכ הלכה 29.וכל מקו יעשו כמנהג. יח .י"א שאי לומר באהבה מקרא קודש ,כיו שהוא יו הדי אבל באהבה הראשו יש לאומרו כשחל יוהכ"פ בשבת 30.וי"א שיש לומר א כשחל ביו חול 31.ומנהגינו לומר באהבה ג בתחילה וג בסו בי בשבת ובי 32 בחול. עט סדר תפילת ליל כיפור יט .י"א ביוהכ"פ שחל בשבת יש לומר אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא 34 במנוחתינו 33.וי"א שאי לאומרו כיו שהוא יו תענית ולא יו מנוחה. ומנהגינו לאומרו. כ .בליל כיפור וביו כיפור אומרי ברו ש כבוד מלכותו לעול ועד, 35 בקול ר 36.והטע כיו שמובא במדרש שהוא קילוס של המלאכי להקב"ה ובכל השנה אנו אומרי בלחש כדי להצניע ,אבל בכיפור אנו 37 כמלאכי ואומרי אותו בקול. כא .דוקא הש"צ אומר בקול ר ברו ש כבוד מלכותו לעול ועד ,אבל 38 הציבור אומרי אותו בנחת )לא בלחש( כמו שקוראי את כל ק"ש. כב .מי שדרכו להארי בשמע ישראל ,יקצר כדי לומר יחד ע הציבור ברו ש כבוד מלכותו לעול ועד. כג .י"א שנשי לא תאמרנה ברו ש כבוד וכו' בקול ר .כיו שכל העני כדי להידמות למלאכי ואצל הנשי זה לא שיי 40.וי"א שג הנשי 41 יכולות לומר בקול וכ הלכה. 42 כד .כשקורא ק"ש שעל המיטה יאמר ברו ש כבוד מלכותו בקול ר. ונוסח הריני מוחל יש לאומרו א ביוהכ"פ שחל בשבת ,א שבכל שבתות 43 השנה אי לאומרו. כה .הרגיל לומר ק"ש בישיבה טוב שלא יעמוד כשאומר ברו ש כבוד 39 מלכותו וכו'. כו .יוהכ"פ שחל בשבת אומרי בתפילת ערבית ויכולו ,וברכת מעי שבע, 44 וחות בה רק מקדש השבת ולא מזכיר יוהכ"פ כיו שא לא היה שבת לא 45 היה מזכיר כלל מעי שבע. כז .יוהכ"פ שחל בשבת יש לכוי בחתימת מקדש השבת שאומר בתפילת 46 הלחש ,לצאת י"ח קידוש היו. פ סדר תפילת ליל כיפור כח .בברכת מעי שבע במקו האל הקדוש שאי כמוהו אומר המל הקדוש שאי כמוהו ,וא טעה ואמר האל הקדוש שאי כמוהו ע"פ הסוד חייב לחזור 47.וי"א וכ מנהגינו שאינו חוזר ,דסב"ל. כט .עדי לומר את וידוי הגדול לרבינו ניסי בליל כיפור בסליחות. 48 והטע ,א' כדי שלא להפסיק בחזרת שחרית 9.ב' כדי שלא להארי 50 בתפילת שחרית כדי להספיק מוס בזמ. ל .בליל כיפור נוהגי לקרא אחר העמידה ד' מזמורי תהילי הראשוני שבתהילי שיש בה ש"י תיבות )כולל ד' מזמורי( כמני קרי ,ויש לכוי 51 בה ,ומי שמכוי בה לא יראה קרי בליל כיפור ההוא. לא .קוד שיש יאמר ד' מזמורי ראשוני שבתהילי מהטע שיש בה ש"י תיבות )כולל ד' מזמורי( כמני קרי. לב .יש הנוהגי ליש בליל כיפור בביהכנ"ס 53.ומותר לעשות כ ,א קוראי שירות ותשבחות ,אבל סת ללא שו לימוד אסור ליש 54.והיש 55 בביהכנ"ס לא יש קרוב להיכל שמא יבא להפיח. 52 1הלבוש ,והב"ח 2 .מטה אפרי אות ז' 3 .חזו"ע עמ' רסב' 4 .הריטב"א בר"ה ,פת"ע אות א' 5 .כה"ח אות טו' בש הר"י שמעו בש האר"י ז"ל 6 .פרי ע" חיי שער כז' פ"ב בש האר"י ז"ל 7 .אות טו' 8 .כה"ח אות טז' 9 .שכנה"ג בהגה"ט אות ב' 10 .מל"ח סי' יט' אות יד' 11 .הריב"ש סו סי' שצד' ,רוח חיי אות ב' 12 .מג"א ס"ק ו' ,והלבוש 13 .ב איש חי פרשת ויל אות יא' 14 .חזו"ע עמ' רסז' 15 .ב"י בש הרא"ש 16 .הסמ"ג 17 .מרדכי בש ראב" 18 .ריטב"א ,פת"ע אות י' 19 .מטה אפרי אות יב' 20 .כה"ח אות כג' 21 .הכלבו. 26 22מהרי"ל 23 .חזו"ע עמ' רסז' 24 .שו"ע סעי' ד' 25 .טור בש פרקי דר"א פרק מד'. כה"ח אות מג' 27 .מג"א ס"ק ו' ,מ"ב ס"ק ו' 28 .ב איש חי פרשת ויל אות יא' 29 .חזו"ע עמ' רסט' 30 .הלבוש סעי' ב' 31 .הר"ז אות י"ב ,והרד"א ,והב"ד סי' תכז' ,ורוח חיי אות ה' 32 .חזו"ע עמ' ער' 33 .בגדי ישע תקפב' ס"ק ו' 34 .הלבוש ,מג"א ס"ק ז' 35 .חזו"ע עמ' עה' 36 .שו"ע סעי' ב' 37 .מדרש רבה ואתחנ ,ולבוש 38 .מהריק"ש בער לח ,ויפה ללב חו"ב אות י' 39 .יסוד ושורש העבודה שער יוהכ"פ פרק ו' 40 .כוכבי יצחק על הירושלמי ברכות פ"א הלכה א' אות לז' ס"ק ח' 41 .חזו"ע עמ' ער' ,שו"ת מג שאול )קצנלבוג( סי' ל' 42 .מחזור חב"ד 43 .משמרת שלו קוידנוב סי' מב' אות ב' 44 .מ"ב בש הפמ"ג בסי' סג' ס"ק ח' 45 .שו"ע סעי' ג' ,ולבוש 46 .הגהות רע"א בתחילת סי' רעא', 49 והגהות חת"ס ש ,חזו"ע עמ' ער' 47 .כה"ח סי' תקפב' אות חי' 48 .חזו"ע עמ' רעא'. כה"ח סי' תרכ' אות ז' 50 .חזו"ע עמ' רעא' 51 .שער הכוונות ד ק' ע"א 52 .השל"ה ,סדר היו 53 .שו"ע סעי' ו' 54 .רמ"א ומהר"א סי' קצא' קצב' 55 .מטה אפרי אות כד'. פא סדר תפילת שחרית ומוס של כיפור סימ תרכ א .ע"פ הקבלה אי לבר ביוהכ"פ ברכת שעשה לי כל צרכי 1.וע"פ הפשט יש מחלוקת בפוסקי בזה ,ולמעשה יש לבר ברכה זו ע ברכות השחר. ב .טוב לקצר בפיוטי כדי להספיק להתפלל מוס קוד חצות היו 3.וכ"ז 2 לכתחילה אבל א איחרו א שהגיע שש שעות ומחצה שהוא זמ מנחה 4 גדולה יש לה להתפלל מוס לפני מנחה. ג .בסדר הקדושות שבחזרת הש"צ ,ובכ נקדיש מל ,ובכ ול תעלה קדושה וכו' נוהגי שהש"צ שותק והסומ אומר ,וא אי סומ יאמר 5 הש"צ בעצמו. ד .קוד קדיש של מוס יש לומר לש יחוד וכו' הנה אנחנו באי להתפלל תפילת מוס של יוהכ"פ לתק את שורשה וכו' וכ בכל התפילות יש לומר 6 לפניה לש יחוד. ה .א הארי החז יותר מדאי ובודאי שיאחרו את מוס ,יש לדלג סליחות ואבינו מלכנו ,כדי להתחיל מוס קוד חצות 7.והרא"ש כשהיה רואה 8 שמאחרי היה מתפלל מוס ביחיד כדי להתפלל בזמנה. ו .ביוהכ"פ אומרי עשרה פעמי וידוי .כנגד ,א' עשרה פעמי שהיה כה גדול מזכיר ש הש ביוהכ"פ 9.ב' כנגד עשרה קידושי שמקדש כה גדול את עצמו ביוהכ"פ 10.ג' כיו שיוהכ"פ בעשור לחודש ,ועשור הוא 11 קודש הקודשי. ז .עדי לומר את וידוי הגדול לרבינו ניסי בליל כיפור בסליחות .והטע, א' כדי שלא להפסיק בחזרת שחרית 12.ב' כדי שלא להארי בתפילת שחרית כדי להספיק מוס בזמ. ח .טוב ללמוד בספר יחזקאל מתחילת פרק מ' עד סו פרק מג' שש 13 נבואת יחזקאל על בית שלישי ,ואמרו חז"ל שלימוד צורת ביהמ"ק 14 שבנבואת יחזקאל מעלתו כאילו עוסקי בבנינו. פב סדר תפילת שחרית ומוס של כיפור ט .ש"צ זק וחלש וקשה לו העמידה בכל חזרת הש"צ ,רשאי לישב בפיוטי שבחזרת הש"צ ובלבד שלא יעקור רגליו ממקומו ,וג יבקש מחילה מהקהל שימחלו לו. 15 1נה"ש אות ב' 2 .חזו"ע עמ' שכ' 3 .שו"ע סעי' א' והלבוש 4 .ב"ח ,מטה אפרי 5 .חזו"ע 9 עמ' שמה' 6 .מנהג חסידי בית אל הובא בשער רוח קודש 7 .לבוש ,מג אברה 8 .טור. טור והלבוש 10 .דרשות מהרי"ל הלכות ליל כיפור 11 .א"ר אות ב' בש מהרי"ו 12 .כה"ח אות ז' 13 .חזו"ע עמ' רעא' 14 .ב איש חי פרשת ויל אות כא' 15 .חזו"ע עמ' שמד'. פג קריאת התורה ,ברית מילה ,וסדר העבודה ביוהכ"פ סימ תרכא א .מוציאי ב' ספרי תורה ,בראשו קוראי ששה עולי בפרשת אחרי מות ,ובשני מפטיר בפרשת פנחס ובעשור לחודש ,ומפטיר בישעיה ואומר סלו סלו פנו דר עד כי פי הש דבר 1.והטע שקוראי בפרשת אחרי מות, א' לפי שבתוכו עבודת היו 2.ב' כי ההתעסקות במיתת הצדיקי נחשבת להקרבת הקרבנות שמכפרת ,והצער על מיתת הצדיקי מכפרת על העוונות ,וכל המצטער עליה לא ימותו בניו בחייו והקב"ה מכריז עליו, וסר עוונ וחטאת תכופר 3.והעיקר שית על ליבו לשוב בתשובה שא בארזי נפלה השלהבת מה יאמרו אזובי הקיר. ב .י"א שאי להוסי עולי לתורה ביוהכ"פ כיו שהקטעי המחולקי מכווני לסיו בעניני כפרה ,ואי לשנות 5.והרוצי להוסי עולי 6 במקו שנודבי אנשי ממו לצדקה ,יש לה על מי לסמו. ג .מי שאינו מתענה מחמת חולי וכדו' רשאי לעלות לתורה בשחרית ביוהכ"פ 7.ובעליית חמישי ושישי ומפטיר טוב שיעלה אחר שמתענה ,כי קוראי בה עניני כיפור 8.אבל במנחה יש ספק בפוסקי א רשאי לעלות 9.ולכ טוב שאחר שמתענה יעלה 10.ולהלכה רשאי לעלות א במנחה א אוכל פחות פחות מכשיעור כיו שש תענית עליו 11.ופחות מכשיעור עיי בסימ תריח' סעי' יב' יט'. ד .יוהכ"פ שחל בשבת ,ג במנחה רשאי מי שלא מתענה מחמת חולי, 4 לעלות לתורה. ה .כשיש ברית מילה ביוהכ"פ ,מלי אחר קריאת התורה שבשחרית לפני מוס ,ומנהג הספרדי למול לפני אמירת אשרי ,ומנהג האשכנזי לאחר 12 אמירת אשרי. ו .הטע שמלי אחרי קריאת התורה ,א' גילוי השכינה הבאה מחמת המילה ראוי שתהיה אחר קריאת התורה 15.ב' כדי לסמו ברית מילה 14 פד קריאת התורה ,ברית מילה ,וסדר העבודה ביוהכ"פ לברית התורה 16.ג' כיו שתפילת שחרית תדיר ,משא"כ מוס ,ולכ מלי 17 אחר שחרית לפני מוס. ז .למנהג הספרדי ברכת המילה בלא כוס יי ,ולאשכנזי מברכי על כוס יי ונותני לתינוק הנימול לטעו מהיי 19.חו! מהמעט ששמי בפיו באמירת ואומר ל בדמיי חיי. ח .מציצת הברית ביוהכ"פ עיי מה שכתבנו בסי' תריב' סעי' יא'. 21 ט .בברכת הבשמי בזמ הברית למעשה מותר להריח ולבר עליה. 20 ויש מחמירי שלא להריח בשמי כלל ביו הכיפורי 22.והאשכנזי בכל השנה אינ מברכי על הבשמי בברית מילה .והטע ,כיו שהבשמי לא 23 היו מצויי אצל בארצות הקרות. י .במוס אומר הש"צ סדר העבודה 24.כיו שעיקר העבודה של כה גדול ביוהכ"פ ,היתה במוס יוהכ"פ ע קרבנות השעירי של יוהכ"פ ,ויכוי הש"צ כאילו הוא במקו כה גדול ויכוי לחזור בתשובה שלימה ,ויכוי 25 לכפר על הע. 26 יא .יזהר הש"צ שלא לדלג או להחסיר אפי' תיבה אחת מסדר העבודה. יב .יש לדקדק לומר סדר העבודה ע הש"צ בשוה ,כדי שיכרע בעת שאומרי והכהני והע ,וא קרא לאט ולא נמצא ע הציבור ,כשיגיעו 27 הציבור לאמירת והכהני והע יאמר עמה א שלא הגיע לש. יג .באמירת סדר העבודה כשאומר חטאו עוו פשעו ,ע"פ הפשט יכה על ליבו ויכוי כאילו אנחנו אות בית ישראל ומתחרטי על חטאתינו 28.וע"פ הסוד אי צרי להכות על הלב אלא רק באמירת אשמנו בגדנו שהוא על סדר א' ב'. יד .אסור לשטוח אפי ולכרוע על הקרקע ,ואפי' על ריצפה מרוצפת ,אלא א"כ יש הפסק בינו לקרקע ,ולכ יפסיק בטליתו או ישי סדי או מגבת 29 לחצו! בינו לקרקע 30.או שיכרע ע"ג הספסל שבבית הכנסת. פה 31 קריאת התורה ,ברית מילה ,וסדר העבודה ביוהכ"פ טו .כשאומרי ברו ש כבוד וכו' יש להפסיק מעט בי תיבת ברו לתיבת 32 ש כבוד וכו'. טז .כיו שרבו הפוסקי האוסרי על הש"צ לעקור רגליו לצור ליפול על פניו באמירת ברו ש כבוד מלכותו וכו' בסדר העבודה שבחזרת מוס, לכ טוב שיעמוד מעט רחוק מהתיבה כדי שיוכל ליפול על פניו בלי לעקור רגליו ,וטוב שיעמיד סטנדר בינו לתיבה וכשיבא ליפול על פניו יסלק הסטנדר לצד 33.ויש שנוהגי שאינו נופל על הקרקע אלא רק על התיבה, וכל מקו יעשו כמנהג. 35 יז .נוהגי לידור צדקות ביו הכיפורי בעד המתי לכפר על עוונותיה. 36 ולכ נקרא יו הכיפורי ,שהוא כפרה לחיי ולמתי. 34 1שו"ע סעי' א' 2 ,ב"י והלבוש 3 ,זוהר אחרי מות ד נו' ע"ב 4 ,מטה אפרי סי' תריט' אות נא' 5 ,מג"א סי' רפב' ס"ק ב' ,וא"ר כא אות ב' 6 ,א"א ,ומ"ב אות ג' 7 ,תשו' רע"א סי' כד' 8 ,שו"ת לב חיי סי' קלב' 9 ,רע"א ש 10 ,כה"ח סי' תקסו' אות מו' 11 ,שו"ת מרחשת ח"א סי' יד' ס"ק ד' ,שמירת שבת כהלכתה פ"לט הערה קטו' בש הגרש"ז אוירב ,חזו"ע עמ' שמט' 12 ,שדי חמד מערכת יוהכ"פ סי' ב' ס"ק ז' 14 ,שו"ע ,ורמ"א סעי' ב' 15 ,הלבוש 16 ,הלבוש 17 ,ביאור הגר"א 19 ,שו"ע ,ורמ"א סעי' ג' 20 ,א"ר אות ו', ר"ז אות ה' ,מטה אפרי אות ז' 21 ,מג"א סי' תריב' ס"ק ד' ,א"א תריב' אות ד' ,חזו"ע עמ' רפג' 22 ,כנה"ג ,השל"ה ,שו"ת באר יצחק סי' טו' 23 .ערוה"ש יור"ד סי' רסה' סעי' 28 טז' 24 ,שו"ע סעי' ד' 25 ,ט"ז ס"ק ב' ,ר"ז אות ז' 26 ,זוהר ש 27 ,מטה אפרי אות יב', ט"ז סי' קיג' ס"ק ד' 29 ,כה"ח אות כח' 30 ,ד"מ אות ה' ,ולבוש ,ומט"א אות יד' 31 ,חזו"ע עמ' שנג' 32 ,עיקרי הד"ט סי' ד' אות ז' ,תשו' יכי ובועז ח"ב סי' מב' בש הריב"ש והרשב"! 33 ,רמ"א סעי' ד' ,א"ר אות יב' ,ר"ז אות יב' ,משבצות זהב אות ג' ,מ"ב אות טז' 34 .כה"ח אות לא' 35 .שו"ע סעי' ו' 36 ,מהרי"ו ,ד"מ אות ח' ,ר"ז אות יד', פו תפילת מנחה של יוהכ"פ סימ תרכב א .מתעטפי בטלית לפני תפילת מנחה ומברכי להתעט בציצית .אבל 1 מי שלא פשט טליתו לפני מנחה אי לו להתעט ולבר מחדש. ב .אי אומרי ואני תפילתי ל הש עת רצו וכו' במנחה של יוהכ"פ ,א שחל בשבת 2.והטע ,כיו שכל אמירתו כדי לומר א שאכלנו ושתינו אנו מתפללי ,שלא כאומות העול ,וביוהכ"פ שאי אוכלי ושותי לא שיי 3 לאומרו. ג .מוציאי ס"ת וקוראי בו ג' עולי בפרשת עריות 4.והטע ,א' כיו שנפשו של אד מתאוה לה וצרי לקדש עצמו מה .ב' כיו שאי יוהכ"פ מכפר עד שיעשה תשובה וא יש ח"ו מישהו שחטא בעריות ,ע"י שישמע הקריאה יצטער ויעשה תשובה 6.ג' אנו מבקשי שג הקב"ה לא 7 יגלה ערותינו. ד .העולה שלישי מפטיר ביונה ,ומסיי מי אל כמו 8.והטע ,א' ללמד לבני אד שאי אפשר לברוח מהקב"ה א עבר עבירות .ב' לעורר לתשובה 9 כמו שעשו אנשי ננוה וע"י כ נושעו. ה .המפטיר מבר לפני ההפטרה ולאחריה ,וא חל כיפור בשבת מזכיר שבת וחות מקדש השבת וישראל ויוהכ"פ 10.וי"א שאי לומר קדיש בסיו ברכות ההפטרה 11.וי"א א נוהגי לומר מזמור לדוד הבו לה אחרי הקריאה יאמרו קדיש לאחר ברכות ההפטרה ,ולאחר חזרת הס"ת למקומו חוזר הש"צ ואומר קדיש לפני תפילת מנחה וא לא אומרי מזמור לדוד לא יאמרו קדיש לאחר ההפטרה 12.ולמעשה מנהגינו שלא לומר קדיש כלל לאחר ההפטרה כמו בכל שבת במנחה שאי אומרי קדיש לאחר עליית שלישי. ו .מנהג האשכנזי שאי מברכי לאחר ההפטרה על התורה ועל העבודה ומסיימי מג דוד 14.והטע ,א' כיו שאי עבודה במנחה 15.ב' פסקה 13 פז תפילת מנחה של יוהכ"פ העבודה וביר עליה כבר בשחרית 16.ג' שלא יחליפו בשאר תעניות שמסיימי במג דוד 17.ומנהג הספרדי שמברכי על התורה ועל העבודה. ז .י"א כה או לוי שרוצה לזכות בעליית מפטיר יונה רשאי לעלות ,ויאמר 18 הש"צ אע"פ שהוא כה יעלה למפטיר 19.וי"א שאי לו לעלות 20 .והמיקל יש לו על מי לסמו. ח .נוהגי להדר לקנות הפטרת יונה יותר מהפטרת שחרית 21.והטע ,כיו שבהפטרה זו נמצא שעשו כל הרעות ,ותשובת בציד ,משא"כ בהפטרה 22 אחרת. ט .סגולה לעשירות ,ולקבלת כח לעשות תשובה ,לעלות מפטיר יונה במנחה בכיפור. 24 י .א אי שהות להתחיל נעילה בזמ ,ידלגו אבינו מלכנו שבמנחה. יא .באמירת אבינו מלכנו כשאומר קרע רוע גזר דיננו ,יש לומר רוע גזר בנשימה אחת ,והכוונה שהקב"ה יקרע את הרוע שבגזירה ויש למחות 25 בחזני שמפסיקי בי רוע לגזר. 27 יב .יוהכ"פ שחל בשבת אומרי צדקת 26.ואומרי לפני כ אבינו מלכנו. והאשכנזי אי אומרי צדקת 28.כיו שמזכירי משפטי תהו רבה ואי 29 אנו מבקשי משפט ביוהכ"פ ,אלא רחמי ולפני משורת הדי. 23 יג .אי הכהני נושאי כפיה במנחה ,וג אי אומרי אלהינו ברכנו בברכה המשולשת ,וכה שטעה ועלה לדוכ ,אי מורידי אותו וישא 31 כפיו 30.ושאר הכהני יצאו מביהכנ"ס. יד .כה אחד שטעה שעלה לדוכ ,והכהני האחרי עקרו רגליה ברצה 32 כדי לעלות ולא עלו ,טוב הדבר שיצאו מביהכנ"ס ולא יעלו עמו. טו .אד שנאנס ולא התפלל מנחה יתפלל ערבית שתיי של חול ,אבל א נאנס ולא התפלל נעילה ,י"א שאי לה תשלומי 33.וי"א שיש תשלומי ג פח תפילת מנחה של יוהכ"פ למנחה וג לנעילה ויתפלל ערבית שתיי 34 .והרוצה להשלי יש לו על מי לסמו. 1שו"ע סי' ח' סעי' יד' 2 .שו"ע סעי' א' 3 .טור ,ט"ז ס"ק א' 4 .שו"ע סעי' ב' 6 .תשובות הגאוני 7 .מט"מ סי' תתעח' בש התוס' 8 .שו"ע סעי' ב' 9 .מט"מ סי' תתעט' 10 .שו"ע סעי' ב' ,כה"ח אות טו' 11 .שו"ג אות ה' ,מטה אפרי אות א' ,וכה"ח אות יב' 12 .חזו"ע עמ' שנח' 13 .שו"ת אור לציו ח"ג פרק כט' הלכה כג' בהערה 14 .הגה סעי' ב' 15 .מנהגי. 16הגהות מימוני 17 .הגהות מרדכי 18 .שו"ע ש 19 .ספר החיי פלאג'י סי' ט' וסי' לז' 20 אות ג' ,שו"ת תעלומות לב ח"ג ד צו' ע"א ,קול סיני תשרי תשכ"ג ,חזו"ע עמ' שס'. שו"ת אור לציו ח"ג פרק כט' הל' כד' 21 .אל המג סי' תרכא' ס"ק כ' 22 .ש בש זכותיה דאברה למהר"א פלאג'י 23 .המל במסיבו ח"א עמ' עג' בש מהרי" 28 מלובאויטש 24 .מג"א ס"ק ב' 25 .ט"ז ס"ק ו' 26 .שו"ע סעי' ג' 27 .כה"ח אות כב'. רמ"א ש 29 .לבוש ,ר"ז אות ד' 30 .שו"ע סעי' ד' ,תורת המועדי עמ' עח' 31 .חזו"ע עמ' שס' 32 .ברכ"י אות ב' 33 .כה"ח אות כז' ,חזו"ע עמ' שע' 34 .שו"ת אור לציו ח"א סי' מ'. פט סדר תפילת נעילה סימ תרכג א .פותחי דלתות ההיכל לפני נעילה. ב .בתחילת תפילת נעילה אומרי אשרי ,ואי אומרי ובא לציו 2.והטע 1 שאומרי אשרי כדי להפסיק בי מנחה לנעילה 3.ומנהג האשכנזי לומר 4 ג אשרי וג ובא לציו. ג .הטע שנקראת תפילה זו בש נעילה ,א' באותה שעה ננעלו שערי הההיכל בביהמ"ק ,וג שערי שמי ננעלי אז ,והקב"ה חות די אמת לכל באי עול 5.ב' כי צדיקי הדור נועלי וסוגרי עצמ ע הקב"ה לבד בהיכל מיוחד סגור ,ולא נותני לשו משטי ומקטרג להיכנס ח"ו. ד .הזמ למצוה מ המובחר לתחילת תפילת נעילה ,כשהחמה בראש 7 האילנות והוא חצי שעה סמו לשקיעה. ה .אי להתחיל תפילת הנעילה קוד פלג המנחה )שעה ורבע קוד 8 הלילה(. ו .בפיוט אל נורא עלילה ,יש לומר בדיצה ובצהלה את הה' של ובצהלה בחול ,וכ יש לומר משעת הנעילה ולא בשעת הנעילה 9.והעול נוהגי לומר בשעת הנעילה ,ופוק חזי מאי עמא דבר. ז .יש למהר לסיי נעילה קוד השקיעה ,כדי להספיק ברכת כהני קוד השקיעה 10.וא לא הספיקו לפני השקיעה ,י"א שא רוצי לעשות ברכת כהני בלילה יש לה על מי לסמו 11.וי"א וכ למעשה נוהגי רק עד סו! 6 בי השמשות שה שלוש עשרה וחצי דקות מהשקיעה רשאי לבר ברכת 13 כהני 12.ומנהג האשכנזי שאי עושי ברכת כהני בנעילה. ח .צרי ליזהר לגמור אבינו מלכנו של נעילה לפני צאת הכוכבי ,כדי לומר קדיש אחר התפילה קוד צה"כ. ט .באופ שהגיע הלילה ולא אומרי ברכת כהני ,יאמרו אלהינו ואלהי 15 אבותינו ברכנו בברכה המשולשת וכו'. 14 צ סדר תפילת נעילה י .יו כיפור שחל בשבת ,בוידוי שאומר היחיד בסו! תפילת נעילה ,אינו מזכיר של שבת ,אבל הש"צ מזכיר של שבת ,וא לא הזכיר אי מחזירי אותו. יא .בסו! הסליחות של נעילה ,אומרי ז' פעמי הש הוא האלהי הש 16 הוא האלהי 17.והטע ,א' ללוות את השכינה שתעלה למעלה מז' רקיעי 18.ב' כנגד ז' רקיעי שמשבחי לבורא עול שדר למעלה מז' רקיעי 19.ג' הש הוא האלהי שבע פעמי בגימטריה תתק"ג וע"י אמירת אנו מונעי תתק"ג מיני חולאי. 21 יב .נוהגי לומר ג"כ ז' פעמי קראתי בכל לב ענני הש חוקי אצורה. וע"פ הפשט יש לומר פע אחת הש הוא האלהי ופע אחת קראתי בכל 20 לב וכ ז' פעמי כדי שלא לומר יד' פעמי ברצ! הש הוא האלהי. וע"פ הסוד קוראי ז' פעמי ברצ! הש הוא האלהי שב' פעמי הש הוא האלהי ה כמו י"ד ,ואי הבדל ביניה ,ואח"כ קוראי ברצ! ז' פעמי קראתי בכל לב 23.וי"א שקורא ז' פעמי קראתי בכל לב ואח"כ ז' 24 פעמי הש הוא האלהי וכ עיקר. 25 יג .מנהג הספרדי לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת שה עשרה קולות. ותרועה גדולה בסיו קדיש תתקבל .ורמזו זה בפסוק "עלה אלהי 27 בתרועה" 26.ומנהג האשכנזי לתקוע תקיעה אחת. 22 יד .והטע לתקיעה זו ,א' זכר לתקיעה ביובל שהיתה ביוהכ"פ 28.ב' שמובא במדרש ,בת קול יוצאת במוצאי כיפור ואומרת "ל אכול בשמחה לחמ" ולכבודה תוקעי 29.ג' להודיע שהוא לילה ושיאכילו את בניה שהתענו ויכינו סעודת מוצאי כיפור ,שהוא כעי יו"ט 30.ד' לומר נצחנו את השט 31.ה' לערבב השט שחוזר לשלוט במוצאי כיפור 32.ו' סימ לסילוק השכינה שעולה בחזרה למעלה כמו שכתוב "עלה אלהי בתרועה" 33.ז' כיו שמוצאי כיפור אינו מפורס שהוא יו טוב ,לכ תוקעי לפרסמו. צא 34 סדר תפילת נעילה טו אי מברכי על תקיעה זו ,ואי מדקדקי לא בתקיעות אלו ולא 35 בכשרות השופר ,שאי זה מצד הדי אלא רק מנהג ודר רמז בעלמא. טז .ג הנשי יש לה לשמוע התקיעות. 37 יז .ג כשחל יוהכ"פ בשבת תוקעי בסיו תפילת הנעילה. 36 יח .י"א אפי' שעדיי בי השמשות )אחר השקיעה( ועוד לא הגיע צאת הכוכבי רשאי לתקוע ,אבל לפני השקיעה אסורי לתקוע 38.ויש חולקי וכ הלכה שאי לתקוע עד אחר צה"כ כעשרי דקות אחר השקיעה כדי שלא יטעו ליל לאכול קוד צה"כ. יט .בסיו תפילת נעילה נוהגי לומר כל כלי יוצר עלי וכו' ג' פעמי, ואח"כ אומרי יבואו ויגידו צדקתו לע נולד כי עשה ואח"כ אומר הש"צ 39 ל אכול בשמחה לחמ .ויש אומרי שצ"ל ל בשמחה אכול לחמ וכו' 40 כי המילי אכול בשמחה לחמ ראשי תיבות אבל. 1ד"מ אות ב' ,חמדת הימי ד! צח' ע"ד ,חזו"ע עמ' שסט' 2 .שו"ע סעי א' 3 .ר"ז אות א'. 4רמ"א ש 5 .ספר התודעה עמ' סה' 6 .טעמי המנהגי בש הרה"צ צבי הכה מרימנאב זצ"ל 7 .שו"ע סעי' ב' ,ב"ח ,ט"ז ס"ק א' ,שער הציו אות ב' ,שו"ת רב פעלי ח"ד סי' 10 ה' ,חזו"ע עמ' שסב' 8 .מש"ז אות א' ,מטה אפרי אות ב' 9 .מל"ח סי' יט' אות צח'. שו"ע סעי' ב' 11 .כה"ח אות כב' 12 .חזו"ע עמ' שסב' 13 .רמ"א סעי' ה'14 .סידור היעב"" ,פת"ע אות ו' 15 .מג"א ס"ק ג' 16 .שו"ע סעי' ג' 17 .שו"ע סעי' ו' 18 .לבוש ,ר"ז אות י' 19 .מט"מ סי' תתפד' 20 .מגיד תעלומה 21 .יפה ללב אות ב' 22 .ש 23 .שער 26 הכוונות ד! קב' ע"ג 24 .סידור אהלי יעקב ,וחזו"ע עמ' שעג' 25 .שולח גבוה אות יב'. כה"ח אות לא' 27 .הגה סעי' ו' 28 .מרדכי ,וטור 29 .הגהות מימוני ,והסמ"ג 30 .תוס' שבת ד! קיד' ע"ב בש ר"י 31 .הרוקח 32 .הכלבו 33 .ט"ז ס"ק ב' 34 .סמ"ג סי' סט' 35 .ריטב"א במסכת ר"ה ,פת"ע אות ט' 36 .רו"ח אות ג' ,יפ"ל ח"ה אות ב' 37 .לבוש ,מטה אפרי אות ז' 38 .מש"ז אות ב' ,ר"ז אות יא' ,א"א אות ד' 39 .חזו"ע עמ' שעו' 40 .כנה"ג בהגה"ט סי' תרכד'. צב סדר מוצאי יו הכיפורי סימ תרכד א .קוד תפילת ערבית של מוצאי כיפור ,נכו ליטול הידיי ג' פעמי 1 לסירוגי עד פרק הזרוע ,ג כה שנטל ידיו בברכת כהני. ב .בתפילת ערבית של מוצאי יוהכ"פ ,מנהגינו לפתוח בג' פסוקי של הש צבאות עמנו וכו' ואחריו חצי קדיש ואחריו והוא רחו וכו' וברכו ואומרי אתה חוננתנו בחונ הדעת. ג .א טעה בתפילת ערבית ואמר המל הקדוש או המל המשפט יצא ידי חובה ,ונכו שיחזור ויתפלל בתנאי של נדבה ,ויאמר א חייב אני להתפלל הריני מתפלל ,וא איני חייב ,שתהיה תפילת נדבה. ד .צרי להוסי מחול על הקודש ,ולכ יש להוסי מעט זמ אחר צאת הכוכבי ,וזמ זה אסור באכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ככל 4 דיני יוהכ"פ 3.ולאחר 20דק' מהשקיעה הוא כולל זמ התוספת. ה .אנשי חלושי ומעוברות ומניקות ,אי לה להוסי יותר מדאי תוספת 5 זמ. ו .אחר תוספת זו רשאי לרחו" ,ולנעול מנעלי עור ,ולסו ,וכ שאר מלאכות ,א קוד שעשו הבדלה )ואלו שלא התפללו ערבית יאמרו ברו המבדיל בי קודש לחול 6.וי"א שיאמר כל ברכת המבדיל בי קודש לחול בלא ש ומלכות א מי שהתפלל ערבית ולא הבדיל על היי (7ורק לגבי אכילה ושתיה צרי לעשות הבדלה על הכוס קוד האכילה 8.ושתיית מי 2 מותרת קוד הבדלה. ז .במקו שמבדילי על הכוס בביהכנ"ס רשאי להבדיל ולית לקט או 10 לגדול לשתות מהיי ,א מכווני לצאת י"ח. 9 ח .מעיקר הדי אי מברכי על הבשמי בהבדלה במוצאי כיפור א שחל בשבת 11,כיו שאי נשמה יתרה בכיפור מפני התענית 12.וכיו שיש צג סדר מוצאי יו הכיפורי חולקי 13,לכ טוב לאחר שסיי ההבדלה וביר על הגפ יבר על 14 הבשמי. ט .מברכי בהבדלה על האש ,ורק מאש ששבת דהיינו שדלק ביוהכ"פ, ולא על אש שנוצרה בצאת הצו .והטע ,שכל הברכה על כ שאש זו היתה אסורה בהנאה ועכשיו הותרה ,וזה שיי רק על אש שדלקה מקוד. י .נר שדלק בביהכנ"ס מתחילת הצו ,יש להדליק נר אחר ממנו ולבר על 16 שתיה ,כיו שנר שבביהכנ"ס אינו נדלק כדי להאיר אלא לכבוד היו. 15 וטוב שידליק נר במיוחד מערב כיפור לצור הבדלה במוצאי הצו ,ואז 17 לכו"ע רשאי לבר עליו. 18 יא .א אי לו נר ששבת ,אי לו לבר על הנר כלל. יב .יוהכ"פ שחל בשבת ואי לו נר ששבת ,י"א שרשאי לבר על נר שהודלק במוצאי כיפור וכ הלכה 19.וי"א ג בכיפור שחל בשבת אי לבר אלא רק על נר ששבת 20.והמחמיר תבא עליו ברכה .וא ידליק נר במוצאי 21 שבת ושוב יעביר לנר אחר ,לכו"ע רשאי לבר על נר זה. יג .נר שהודלק בכיפור בהיתר ,כגו לחולה או יולדת יכולי לבר עליו במוצאי הצו בהבדלה 22.ומי שלא השיג נר ,אי לו להתעכב בשביל כ, 23 ויבדיל ויאכל ,ואחר שיאכל ,יחפש נר ששבת כדי לבר עליו. יד .אשה שבעלה מאחר לבא מביהכנ"ס ,יכולה להבדיל בעצמה ותשתה רוב רביעית מהיי ותאכל מיד ,א שבכל השנה הנשי נוהגות שלא 24 לטעו מהיי ,רשאית לשתות כדי לצאת ידי חובה. טו .לדעת ר"ת 25ועוד ראשוני וכ דעת מר השו"ע 26.צאת הכוכבי הוא 72דק' אחרי השקיעה ,ולכ כיו שיוהכ"פ עינויו מדאורייתא ,ולדעת עד זמ זה ותוספת משהו ,האיסור באכילה ושתיה מהתורה ,לכ מי שבריא ימתי עד זמ זה ויוסי שלוש דקות ,ואז יוציא את הצו ,אבל מעוברות ומניקות או חולי אפי' קלי יכולי להקל ולהוציא הצו עשרי דקות 27 אחרי השקיעה. צד סדר מוצאי יו הכיפורי טז .לגבי ברכת הלבנה עיי לעיל בסי' תרב' סעי' ה' מה שכתבנו בזה. 28 יז .מצוה להרבות בסעודה במוצאי יוהכ"פ ,שנאמר מערב עד ערב. יח .אי אומרי תחנו ונפילת אפי ממוצאי כיפור עד ב' במרחשוו. והטע ,כיו שבי כיפור לסוכות נשל ביהמ"ק שבנה שלמה המל, וסוכות ושמיני עצרת חגי ה ,וכיו שרוב החודש בקדושה ואי אומרי 29 בו תחנו ,ג כולו ,דינו כ. 30 יט .כמו כ אי מתעני בימי אלו. כ .עני גדול וחשוב ביו שאחר יוהכ"פ להשכי לביהכנ"ס מוקד. 32 והטע כדי שלא יקטרג השט שרק ביוהכ"פ קמי מוקד להתפלל. כא .המדקדקי מתחילי עוד במוצאי כיפור בעשיית הסוכה כדי לקיי 31 ילכו מחיל אל חיל 33.וסמכו זה על הפסוק "וישב ביו ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכתה" 34.וי"א שיש לעשות הסוכה לפני יוהכ"פ כדי שמצוה זו תצטר להכריע את הכ לזכות 35.וי"א לעשות הדפנות והקרשי שמחזיקי הסכ לפני כיפור ,והנחת הסכ במוצאי כיפור 36 ולאחריו. 1סו ספר שו"ע הרב במנהגי 2 .חזו"ע עמ' שעז' 3 .שו"ע סעי' ב' מטה אפרי אות ב'. חזו"ע עמ' שפח' 5 .סידור היעב"" פת"ע אות א' 6 .שו"ע סי' רצט' סעי' י' ,מ"ב ש ס"ק לה' ,שו"ת אור לציו ח"ב פ"כב סעי' יא' 7 .ב איש חי פרשת ויצא אות כד' 8 .מג"א בהקדמה לסי' תרכד' ,ר"ז אות טו' ,מט"א אות ב' 9 .שו"ע סי' רצט' סעי' א' ,שו"ת אור לציו ח"ב פרק כב' הל' ז' 10 .ר"ז אות ב' ,מ"ב אות ד' 11 .שו"ע סעי' ג' 12 .כלבו בסי' קנח'. 13תשו' מהרי"ל סי' לד' ,והמרדכי 14 .רו"ח ,ומל"ח סי' יט' אות קט' ,ויפ"ל ח"ב אות ב', וחזו"ע עמ' שפד' 15 .שו"ע סעי' ד' 16 .מג"א ס"ק ו' ,חזו"ע עמ' שפד' 17 .דה"ח אות ז' וכה"ח אות כג' 18 .שו"ע סעי' ד' ,חזו"ע עמ' שפא' 19 .ראבי"ה פ"ח ברכות סי' קמא', סידור היעב"" ,שלח גבוה ס"ק ד' בש הרד"א ,חזו"ע עמ' שפג' 20 .מג"א ס"ק ז' ,א"ר אות ה' ,ור"ז אות ה' 21 .מ"ב ס"ק ז' 22 .שו"ע סעי' ה' 23 .חזו"ע עמ' שפז' 24 .ב איש חי פרשת ויצא אות כב' ,שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נד' אות ז' ,חזו"ע עמ' שפז' 25 .תוס' שבת לה' ע"א ,פסחי צד' ע"א 26 .סי' רסא' סעי' ב' 27 .יבי"א ח"ב סי' כא' ,חזו"ע עמ' שפח' 28 .דרשות מהרי"ל הלכות עיוהכ"פ 29 .שו"ת חיי שאל ח"ב סי' לה' אות ב' ,שיורי 31 כנה"ג סי' קלא' הגהות ב"י אות יב' 30 .לבוש ,מג"א ס"ק ז' ,שולח גבוה אות יא'. מג"א ס"ק ז' 32 .השל"ה ,א"ר אות יב' 33 .הגה סעי' ה' 34 .בראשית לג' יז' ,ברכ"י אות ג' 35 .הובאו בשערי תשובה ס"ק א' 36 .ברכ"י בתחילת סי' תרכה'. 4 צה מפתח העניני מפורט אבי הבן שנמצא בסליחות אמירת התחנון ב מד אבינו מלכנו אמירתו במנחה של שבת יג אבינו מלכנו אמירתו בעשי"ת יח אבינו מלכנו אמירתו בר"ה יג אבינו מלכנו אמירתו בשבת עשי"ת אבינו מלכנו במנחה בכיפור לדלגו לצורך נעילה פח יח אבינו מלכנו בשבת לה אבל בתקיעת שופר נו אבל טבילה בערב כיפור כג אבל להיות בעל תוקע ד אבל לצאת לאמירת סליחות נו אבלות בערב כיפור עד מתי י אבן להניחה על הקבר כשעוזב יד אגודה אחת אמירתו בפתח או סגול לט אוחילה לאל אמירתו אוכלים מצטרפים לשיעור אכילה בכיפור סד נ אולטרה סאונד לבירור לפדיון כפרות פד אחרי מות טעם לקריאה זו בכיפור כד איחר לביהכנ"ס ונכנס באמצע התקיעות איחר לביהכנ"ס ושמע כל התקיעות בלי הברכות כד כז איל מהו גילו כז איל שופר ממנו פד אינו מתענה לעלות לתורה כט איסור דרבנן לצורך שופר כט איסור דרבנן ע"י גוי לצורך שופר מח איסור תענית בערב כיפור מח אכילה בליל ערב כיפור מח אכילה בערב כיפור מח אכילה בערב כיפור לנשים מח אכילה בתשיעי בתשרי סד אכילה ושתיה ביוהכ"פ שיעורו עד אכילה שיעורה בכיפור פחות מכשיעור מד אכילה שתיה ושמחה בר"ה סד אכילת דבר איסור בכיפור אכילת דבר שמשאיר טעם לזמן בערב כיפור ס מח אכילת מאכלים קלים בערב כיפור ז אכילת פת בעשי"ת צ אל נורא עלילה דקדוק במילים אלהינו ברכנו בברכה המשולשת אמירתו בנעילה צ אמירה לנכרי באיסור דרבנן לצורת שופר כט עט אמירת כל נדרי ג' פעמים טעמו עט אמירת כל נדרי פעם אחת כב אמן כשלא ענה ,אם יצא י"ח נט אמן לענות באמצע וידוי לה אנדרוגינוס ביאור מציאותו לד אנדרוגינוס בתקיעת שופר צד אש בהבדלה במוצאי כיפור מו אש ברכתו בהבדלה במוצאי ר"ה נ אשה נידה לעשות על ראשה כפרות עב אשה שהפילה להתענות בכיפור לד אשה שנאנסה ולא יכולה לשמוע שופר אשה שקשה לה לבא לביהכנ"ס להתרת נדרים ה ב אשכנזים אמירת סליחות ממתי מא אשר יצר בין התקיעות לח את מוספי במוסף ר"ה טעם אמירתו לט אתאנו לחלולת אמירתו צג אתה חוננתנו בערבית של מוצאי כיפור מו ב' ימי ר"ה בשוני משאר יו"ט עה ב' ככרות לבצוע עליהם חולה בכיפור עט ב' עומדים מב' צידי הש"צ ביוהכ"פ יד באהבה אמירתו בר"ה עט באהבה מקרא קודש אמירתו בכיפור מו בגד חדש בליל ב' של ר"ה סב בגדי לבן בכיפור סט בגדים מעור בכיפור סב בגדים נאים בכיפור ד בדיקת תפילין בחודש אלול כז בהמה טמאה שופר ממנה סד בושם להריח בכיפור סו בידוש שימוש בו בכיפור סו בידן שימוש בו בו בכיפור סו ביהכ"ס היוצא משם רחית ידיו בכיפור ביהכנ"ס הבקיאים בתפילה וביהכנ"ס הבקיאים מג בשופר מי עדיף כא בימת הס"ת תקיעת שופר שם לב בין השמשות זמן תקיעת שופר ביצה רכה אם משקה או מאכל לגבי שיעורה עה בכיפור לחולה כג בירך על שופר והביאו לו שופר אחר ד בית האבל אמירת וידוי שבסליחות שם י בית הקברות ליכנס בו טמא קרי טז בכיה בר"ה וכיפור סד בליעת הרוק שבפה בכיפור ב בני תורה באמירת סליחות סב בעל בהכנת הנרות בערב כיפור בעל ברית שנמצא בסליחות אמירת התחנון ב ברהמ"ז בכיפור ,זימון בג' חולים שאכלו יחד עו מד ברהמ"ז בר"ה שכח יעלה ויבא ברוך הוא וברוך שמו לענות באמצע וידוי נט כב ברוך הוא וברוך שמו ענייתו פו ברוך שם כבוד הפסקה בין התיבות ברוך שם כבוד מלכותו לאומרו בכיפור בעמידה פ ברוך שם כבוד מלכותו לאומרו בקול בכיפור פ והטעם ברוך שם כבוד מלכותו לאומרו בקול הקהל פ ד בריאת העולם בכ"ה אלול פה ברית בכיפור ברכת בשמים פה ברית בכיפור ברכת היין סה ברית בכיפור מציצה בו כ ברית בר"ה מתי מלים והטעם פד ברית מילה בכיפור מתי כ ברית מילה בר"ה שחל בשבת מתי פז ברכה להתעטף בטלית במנחה בכיפור נה ברכה על טבילה בערב כיפור צו מפתח העניני מפורט צב ברכה על תקיעה לאחר נעילה כה ברכה שכח לברך והתחיל לתקוע ברכות אכילה לחולה שאוכל פחות מכשיעור עד פז ברכות ההפטרה במנחה בכיפור מב ברכות העמידה בר"ה מעכבות זא"ז ברכות השופר כשלא שומע את ברכות התוקעכג א ברכות התורה קודם סליחות מב ברכות התקיעות אם מעכבות מב ברכות התקיעות אם מעכבות זא"ז ברכות תפילות ר"ה וכיפור מעכבות זא"ז מב מא ברכת אשר יצר בין התקיעות פה ברכת בשמים בברית בכיפור פה ברכת הגפן בברית בכיפור ב ברכת הטלית לסליחות קודם הזמן מז ברכת הלבנה זמנה כב ברכת התקיעות כב ברכת התקיעות שינה בהם צ ברכת כהנים בנעילה לאחר השקיעה נא ברכת כיסוי הדם ד ברכת לשנה טובה תכתב טז ברכת לשנה טובה תכתב ותחתם בר"ה פ ברכת מעין ז' ביוהכ"פ שחל בשבת ברכת מעין ז' בכיפור טעה ואמר האל הקדוש פא ברכת מעין ז' חתימתו בכיפור שחל בשבת יב יב ברכת מעין ז' חתימתו בר"ה שחל בשבת פב ברכת שעשה לי כל צרכי בכיפור צג בשמים בהבדלה במוצאי כיפור פה בשמים ברכתם בברית בכיפור מו בשמים ברכתם בהבדלה במוצאי ר"ה סד בשמים להריח כיפור ח בתולות בטבילת ערב ר"ה וכיפור גבינה רכה אם משקה או מאכל לגבי שיעורה עו בכיפור לחולה מו גדליה בן אחיקם זמן הריגתו גוי לומר לו לעשות איסור דרבנן לצורך שופר כט ח גזיזת צפרניים בערב ר"ה נו גזיזת צפרנים קודם טבילה בערב כיפור כז גזל שופר ותקע בו ד גזל שינה ע"י תקיעת שופר ה גיל הש"צ בימים הנוראים סו גירד בשערו רחיצת ידיו בכיפור גלידה רכה אם משקה או מאכל לגבי שיעורה עו בכיפור לחולה לה גר ליד ביהכנ"ס ושמע השופר מהבית סט גרביים מעור בכיפור ד' מזמורי תהילים אמירתם לפני השינה בליל פא כיפור ד' מזמורי תהילים לאחר עמידה של ערבית בכיפור פא נט ד' מיתות סדר התיקון בערב כיפור דבש אם משקה או מאכל לגבי שיעורו בכיפור עו לחולה עה דבש שיעורו פחות מכשיעור בכיפור מח דגים אכילתם בערב כיפור נט דיבור באמצע הוידוי יד דילג ובכן יתקדש בר"ה וכיפור דילוג אבינו מלכנו במנחה בכיפור לצורך נעילה פח כ דם המילה אם חציצה בשופר טז דמעות להעבירם על מצחו בר"ה וכיפור כב דרשה לפני תקיעת שופר צד הבדלה במוצאי כיפור אשה שתבדיל הבדלה במוצאי כיפור ליתן לקטן לשתות היין צג מו הבדלה במוצאי ר"ה צג הבדלה ברכת בשמים במוצאי כיפור צד הבדלה ברכת האש במוצאי כיפור כח הדבקת מדבקה על השופר יא הדלקת נרות לר"ה הברכה עליהם יא הדלקת נרות לר"ה שהחיינו בו סב הדלת נרות ליוהכ"פ והברכה פד הוספת עולים לתורה בכיפור לד הוצאת השופר בר"ה דרך רה"ר עח הוצאת ספר תורה של כל נדרי לקנות נד הוצאת שם רע מחילה עליה נה הוצאת שם רע על אדם ומת מחילה טו הזכרת ר"ח בר"ה סב הטמנה בערב כיפור לצורך מוצאי כיפור מ היום הרת עולם לשחות בו מעט נח הכאה על הלב בוידוי פה הכאה על הלב בסדר העבודה הכהת אגרוף על החזה באבינו מלכנו בר"ה יח סב הכנת הנרות ע"י הבעל בערב כיפור נה הכרזה קודם כל נדרי שימחלו זל"ז יח הלל בקריאת תהילים בר"ה וכיפור יח הלל בר"ה וכיפור יא המלך המשפט אמירתו יא המלך הקדוש אמירתו יא המלך הקדוש אמרו צ' פעמים המלך הקדוש טעה בליל ר"ה ואמר האל הקדוש יב יא המלך הקדוש טעה ואמר האל הקדוש צג המלך הקדוש שאמר במוצאי כיפור מט הספד בערב כיפור פז הפטרה ברכותיה במנחה בכיפור פז הפטרת מנחה של כיפור קדיש לאחריה יט הפטרת ר"ה וטעמו הפטרת שבת תשובה נער בקריאת מפטיר מז ס הפסיק לאכול מבעוד יום סו הפסק טהרה רחיצה בכיפור כה הפסק להקריא לתוקע סדר התקיעות ה הפרשת חלה בערב ר"ה ס הקאה בליל כיפור מא הרהור וידוי בין התקיעות ע הרחקות מאשה בכיפור נה הריני מוחל אמירתו בערב כיפור הרשעה כולה בעשן תכלה או כעשן תכלה יד צה השכמה מוקדם יום אחרי כיפור יב השם הוא האלהים אמירתו בעשי"ת השם הוא האלהים אמירתו ז' פעמים בנעילה צז מפתח העניני מפורט צא והטעם יג השם הוא האלהים טעם אמירתו בעשי"ת השם צבאות עמנו בערבית של מוצאי כיפור צג לט השם שמעתי שמעך אמירתו מ השמעת קול בזמן התקיעות התחיל לתקוע והביאו לו שופר אחר כיון כה שהראשון פסול כג התקיעות העיקר דמעומד או דמיושב ה התרת נדרים בכל ערב שבת התרת נדרים לאשה שקשה לה לבא לביהכנ"ס ה ה התרת נדרים להבין ההתרה ה התרת נדרים מ' יום קודם ר"ה ה התרת נדרים ע"י כמה ה התרת נדרים על נדר שזוכר שנדר ואני תפילתי אמירתו במנחה בכיפור שחל בשבת פז צ ובא לציון אמירתו בנעילה יד ובכן יתקדש שדילגו בר"ה וכיפור פב ובכן נקדישך מלך הש"צ שותק פב ובכן נקדישך מלך כשאין סומך יג ובספר החיים אמירתו בעשי"ת עט והוא רחום אמירתו בליל כיפור צג והוא רחום בערבית של מוצאי כיפור טו והשיאנו אמירתו בר"ה וכיפור נח וידוי אחר סעודה מפסקת נח וידוי אחר סעודה מפסקת בעמידה נו וידוי בטבילה בערב כיפור פב וידוי ביוהכ"פ כמה פעמים וכנגד מה מא וידוי בין התקיעות נח וידוי בכיפור לנשים נח וידוי במנחה בערב כיפור הטעם נח וידוי במנחה קודם סעודה מפסקת נח וידוי בסדר א' ב' הטעם נח וידוי בעמידה יח וידוי בר"ה בלחש ובהרהור נט וידוי דיבור בו פא וידוי הגדול לרבינו ניסים מתי לאומרו פב וידוי הגדול של רבינו ניסים מתי נח וידוי הכאה על הלב בו נט וידוי לענות אמן באמצעו נח וידוי סמיכה בו ד וידוי שבסליחות בבית אבל וידוי שבסליחות שנמצא אחד מבעלי ברית ב ויהי נועם אמירתו לתוך שופר שנתקע באמצע כה סד ויטמין בפתילה דרך פי הטבעת בכיפור פ ויכולו ביוהכ"פ שחל בשבת ג ויעבור אמירתו בלחש ב ויעבור בסליחות כמה פעמים יט ויתור קריאת המפטיר לאחר מעלתו יג וכתוב לחיים טובים אמירתו בעשי"ת יד ותודיענו בליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש יד ותודיענו ששכח לאומרו זהירות בעשי"ת בדברים שמיקל בכל השנה מז ד זוהר לקרא בחודש אלול עו סו יג זימון בכיפור לג' חולים שאכלו יחד זיעה בכיפור לסוך או לרחוץ זכרנו לחיים אמירתו בעשי"ת זמן המתנה בין אכילה לאכילה בכיפור שלא עד יצטרפו זמן המתנה בין שתיה לשתיה בכיפור שלא יצטרפו עד כא זמן התקיעה לפני ס"ת או אחרי צ זמן נעילה צ זמן נעילה סופו פב זמן תפילת מוסף לב זמן תקיעת שופר פג זקן ש"צ לישב בחזרת הש"צ בפיוטים לב זריחה זמן תקיעת שופר סט חגורה מעור בכיפור סט חולה ויולדת מנעל מעור בכיפור חולה שאוכל בכיפור פחות מכשיעור ברכות עד האכילה חולה שאין בו סכנה לקיחת כדורים בכיפור עו חולה שהוא רופא ורופא אחר אומר לו לאכול עג בכיפור והוא חושב אחרת חולה שמותר לאכול אכילתו פחות מכשיעור עד עג חולה שקיבל חום גבוה בכיפור חולה שרופא אומר שיאכל יותר מפחות מכשיעור עד עג חולה שרופא גוי אומר לו לאכול בכיפור חולה שרופא חילוני אומר לו לאכול בכיפור עג עג חום גבוה בכיפור סח חומר על גופו לדחות יתושים בכיפור סח חומר קוסמטי על גופו בכיפור סח חומר ריחני נגד זיעה בכיפור יט חזן להעלותו לתורה נה חזן שיכריז קודם כל נדרי שימחלו זל"ז כז חיות שופר מהם נד חייב ממון לפלוני שמת ואין לו יורשים עא חינוך לילדים לתענית שעות בכיפור ס חלב לאכול בערב כיפור סב חלוק לבן בכיפור צג חלש בתוספת במוצאי כיפור פג חלש ש"צ לישב בחזרת הש"צ בפיוטים חמאה רכה אם משקה או מאכל לגבי שיעורה עו בכיפור לחולה סב חמשה עינויים בכיפור א חצות זמן אמירת סליחות כ חציצה בשופר ע"י דם המילה כח חקיקת ציור על שופר לג חרש בתקיעת שופר חרש השומע ע"י חצוצרות בתקיעת שופר לג ב חתן שנמצא בסליחות אמירת התחנון ח ט' קבין מים ,כשאינו יכול לטבול במקוה סד טבאק להריחו בכיפור נה טבילה בערב כיפור נה טבילה בערב כיפור זמנה נו טבילה בערב כיפור כמה פעמים נו טבילה בערב כיפור לאבל צח מפתח העניני מפורט טבילה בערב כיפור למי שלא ראה קרי מר"ה נו נו טבילה בערב כיפור למי שקשה לו ח טבילה בערב ר"ה וערב כיפור נא טבילה קודם כפרות ח טבילת אשה בז' נקיים בער"ה וכיפור ח טבילת נשים ובתולות בער"ה וכיפור לה טומטום ביאור מציאותו לה טומטוס בתקיעת שופר סז טחורים לישב במים חמים בכיפור מג טלטול השופר לאחר שסיימו לתקוע טלית גדול לפרוס על הקרקע לכרוע עליה פה עח טלית להתעטף בה בליל כיפור פז טלית להתעטף במנחה בכיפור ב טלית לסליחות קודם הזמן טלית עם עטרה מוזהבת להתעטף בה בכיפור עח י טמא קרי ליכנס לביהמ"ק יב טעה בליל ר"ה ואמר האל הקדוש יב טעה הש"צ ואמר האל הקדוש טו טעה ואמר בחול זכרון תרועה לח טעה ואמר במוסף ר"ה את מוסף טו טעה ואמר בשבת יום תרועה יא טעה ואמר האל הקדוש יב טעה ואמר מלך אוהב צדקה מו טעה ובירך שהחיינו ביום א' שחל בשבת יט טעה וסיים כל הקריאה לעולה הרביעי יט טעה וקרא הקריאה של יום ב' ביום א' פד טעם לקריאת אחרי מות בכיפור מח טעם מצות אכילה בערב כיפור נא טריפה שנמצא תרנגול הכפרות י' אנשים להעמידם בפני זה שאינו מוחל לו נג יח י"ג מידות אמירתו ביו"ט א י"ג מידות אמירתו בלילה ג י"ג מידות ביחיד יח י"ג מידות בפתיחת ההיכל בר"ה ג י"ג מידות בקול ג י"ג מידות הפסק בין השם השם ג י"ג מידות להתכופף בהם מעט ג י"ג מידות למנותם באצבעותיו טז ידי רשים מתי לאומרם בתפילה יהי רצון לאומרו המחזיק ס"ת ראשון של כל נדרי עח יוגורט אם משקה או מאכל לגבי שיעורו בכיפור עו לחולה עב יולדת להתענות בכיפור סז יולדת רחיצה בכיפור טו יום תרועה וזכרון תרועה בחול ובשבת סו יוצא מבית הכסא רחיצת ידיו בכיפור פב יחזקאל לימוד פרקים ממנו בכיפור מ יחיד המתפלל מתי תוקע פב יחיד להתפלל מוסף כדי להספיק בזמן מג יחיד לצאת י"ח תפילה מאחר מג יחיד לצאת י"ח תפילה מהש"ץ פה יין בברית בכיפור כט יין ליתן בשופר ביו"ט לצחצחו עה יין שיעורו פחות מכשיעור בכיפור עה יעלה ויבא בברהמ"ז בכיפור לחולה יעלה ויבא שכח לאומרו בברהמ"ז בכיפור עה מד יעלה ויבא ששכח בברהמ"ז בר"ה מו יקנה"ז ליל ר"ה במוצ"ש נו ישיבה על ספסל לאבל בסעודה מפסקת ד כ"ה אלול בריאת העולם סט כבוד ביהכנ"ס להוריד מנעלים בכיפור כז כבש נקבה שופר ממנה כז כבש שופר ממנו סא כדורי קלי צום ליקח בערב כיפור עו כדורים לקיחתם בכיפור פח כהן לעליית מפטיר במנחה בכיפור כהן שטעה ועלה לישא כפיו במנחה בכיפור פח פח כהנים בנשיאת כפיים במנחה בכיפור י כהנים לילך לקברות צדיקים סז כהנים נטילת ידיהם בכיפור כב כוונה להוציא י"ח את השומעים תקיעות ח כוונת הטבילה במקוה ז כיבוס בערב ר"ה נא כיסוי הדם בכפרות נא כיסוי הדם הברכה נא כיסוי הדם הסדר כב כיסוי השופר בברכות ובין התקיעות עט כיפור שחל בשבת אמירת קבלת שבת צב כל כלי יוצר עליך אמירתו לאחר נעילה כל נדרי אמירת יהי רצון למחזיק הספר הראשון עח עח כל נדרי אמירת כל הקהל עם הש"צ עט כל נדרי אמירתו ג' פעמים טעמו עח כל נדרי אמירתו ללא ספר תורה עט כל נדרי אמירתו פעם אחת עח כל נדרי הוצאת ספר תורה שלו לקנותו עח כל נדרי זמן אמירתו עח כל נדרי כמה ס"ת להוציא וכנגד מה עח כל נדרי לקנות ספר תורה ראשון עח כל נדרי ,להוציא ס"ת פסול סז כלה רחיצת פניה בכיפור כג כפיה על מיעוט לשכור תוקע בתשלום נא כפרות אצל שוחט יר"ש ובקי נ כפרות דקדוק בנוסח נ כפרות הזמן לכתחילה נא כפרות ונמצא טריפה או נבילה נא כפרות טבילה קודם נא כפרות כשאין ידו משגת לעוף או לכסף נ כפרות לזכר ולנקיבה נ כפרות למעוברת נא כפרות לעניים נא כפרות לעצמו ואח"כ לבני ביתו נ כפרות על בהמה חיה ושאר עופות נ כפרות על ראש אשתו נידה נ כפרות על תרנגול נ כפרות על תרנגול המחשבה אז טו כריעה בתפילות ר"ה וכיפור פה כריעה על הקרקע בסדר העבודה פו כריעה ש"צ לעקור רגליו לצורך כריעה צט מפתח העניני מפורט כח נח סד כתיבת שם בעל השופר על השופר לב מיקומו לבלוע הרוק בכיפור לבן אם משקה או מאכל לגבי שיעורו בכיפור עו לחולה מז לבנה ברכתה הזמן עה לבצוע על ב' כיכרות בכיפור לחולה צג להוסיף מחול על הקודש במוצאי כיפור ע להושיט מידו ליד אשתו בכיפור להטיל מי רגליו קודם טבילה בערב כיפור נו כה להקריא לתוקע סדר התקיעות עח להתעטף בטלית בליל כיפור פז להתעטף בטלית במנחה בכיפור מד להתענות בר"ה פח לוי לעליית מפטיר במנחה בכיפור סז לויים נטילת ידיהם בכיפור נט לט מלקות בערב כיפור מח ליל ערב כיפור מצות אכילה בו מו ליל ר"ה במוצ"ש הקידוש צב לך אכול בשמחה כיצד לאומרו טז לך אכול בשמחה לחמך אמירתו נח לך אלי תשוקתי בעמידה נח לך אלי תשוקתי טעם אמירתו סו לכלוך בגופו בכיפור רחיצה יד ללמוד סדר התפילה וילמד ילדיו ז למנצח יענך השם בערב ר"ה כט לעלות באילן לצורך שופר כט לשוט בנהר לצורך שופר נה לשון הרע על חבירו מחילה ממנו נח לשחות מעט בוידוי פב לשם יחוד אמירתו קודם התפילות טז לשנה טובה תכתב ותחתם אמירתו בר"ה ב מ' יום לסליחות הטעם סה מאכל לנגוע בו בכיפור מח מאכלי חלב בערב כיפור ס מאכלי חלב בערב כיפור מח מאכלים המחממים לאוכלם בערב כיפור ס מאכלים קלים בערב כיפור כח מדבקה על השופר מדידת מאכל לידע שיעורו לאכילה בכיפור עד עד מדידת מים לידע שיעורו לשתיה בכיפור סח מדרסים ממתכת מצופה עור בכיפור מהלך בדרך ושמע השופר מחוץ לביהכנ"ס לה ב מוהל שנמצא בסליחות אמירת התחנון פב מוסף איחר הש"צ ועומד להסתיים הזמן פב מוסף ביחיד כדי להספיק הזמן מ מוסף התקיעות בלחש ובחזרה לט מוסף זמנו פב מוסף סוף זמנו מוסף של שבת אמירת מי כמוך אב הרחמים יג מועדים לשמחה אמירתו בתפילה בר"ה וכיפור טו מו מוצאי ר"ה הבדלה סט מוקצה נעלי עור בכיפור לב מוקצה שופר מזמור לדוד השם אורי אמירתו בחודש אלול ד ד מזמורי תהילים בחודש אלול נד מחילה כשפגע באחד ומת נג מחילה כשפגע ברבו נה מחילה לאשתו שבזבזה ממונו נד מחילה מאחד שאינו נמצא בעיר נג מחילה מהרבים אם מועיל לפגיעה ביחיד נד מחילה על הוצאת שם רע נה מחילה על הוצאת שם רע על אדם ומת נה מחילה על סיפור לשון הרע נד מחרף את המת יג מי כמוך אב הרחמים אמירתו בשבת יג מי כמוך אב הרחמן אמירתו בעשי"ת מי רגלים הטלתם קודם טבילה בערב כיפור נו עט מי שברך לציבור אחר כל נדרי פה מילה בכיפור ברכת בשמים פה מילה בכיפור ברכת היין סה מילה בכיפור מציצה בו פד מילה בכיפור מתי כ מילה בר"ה מתי מלים והטעם כ מילה בר"ה שחל בשבת מתי כט מים ליתן בשופר ביו"ט לצחצחו מיצים טבעיים אם משקה או מאכל לגבי שיעורו עו בכיפור לחולה נט מיתות ב"ד בערב כיפור סדר התיקון ג מכירת מי יהיה הש"צ סב מלאכה בכיפור ועונשה מט מלאכה בערב כיפור ב מלמדי תינוקות באמירת סליחות נט מלקות בן לאב נט מלקות בערב כיפור נט מלקות תלמיד לרבו סט ממנעל מעור מוקצה בכיפור נ מנהג אמורי כפרות על תרנגול ז מנחה בערב ער"ה תחנון בו פח מנחה של כיפור תשלומים לה מט מנחה של ערב ערב כיפור תחנון בו יט מנין העולים בקריאת התורה בר"ה ג מנין י"ג מידות ע"י אצבעותיו צג מניקות בתוספת במוצאי כיפור עב מניקות להתענות בכיפור סח מנעל גומי יותר נוחה מעור בכיפור סח מנעל מחופה בעור בכיפור סח מנעל מעור דג או עוף בכיפור סט מנעל מעור לחולה ויולדת בכיפור סח מנעל מעץ בכיפור סח מנעל עור בכיפור מנעל עור ברגלו אחת בכיפור מנעל שעליו רצועת עור לתפוס הרגל בכיפור סח סט מנעלים להורידם בביהכנ"ס בכיפור סו מנעלים נוגע בהם רחיצת ידיו בכיפור צג מעוברות בתוספת במוצאי כיפור עב מעוברת להתענות בכיפור עב מעוברת שהשתנו פניה להתענות בכיפור נ מעוברת תוך מ' יום לגבי כפרות ק מפתח העניני מפורט פא מעין ז' בכיפור טעה ואמר האל הקדוש עב מעת לעת האמור ביולדת לגבי צום סב מפה לפרוס בכיפור פז מפטיר יונה וטעמו יט מפטיר לוותר לאחר שיקרא עב מפילה להתענות בכיפור נא מצות כיסוי הדם בכפרות פה מציצה בברית בכיפור סה מציצה בברית בכיפור פ מקדש השבת כוונת קידוש היום בכיפור ח מקוה לטבול בערב ר"ה מקומות המכוסים שנגע שטיפת ידיו בכיפור סו סז מקיא לשטוף פיו בכיפור מקלט שיש בו ביהכנ"ס לתקוע בו וחלק מהציבור ל בחוץ לב מקצת תקיעה קודם עה"ש ומקצת אחריה עג משובש בדעתו שרוצה לאכול בכיפור עג משוגע שרוצה לאכול בכיפור טז משניות ר"ה ללמוד בר"ה מתה מחמת מלאכה כששואל שופר מאחר ונסדק כז מא מתחיל במצוה אומרים לו גמור בתקיעות פו מתים לידור צדקות לע"נ סח מתכת מצופה עור לנועלו בכיפור ז מתלמד לתקוע בערב ר"ה לה מתנשא על הציבור בתקיעת שופר מ מתפלל ביחיד מתי תוקע נאנס ולא התפלל מנחה או נעילה ,תשלומים פח נא נבילה שנמצא תרנגול הכפרות ע נגיעה באשתו בכיפור סה נגיעה במאכלים בכיפור נגע במקומות המכוסים רחיצת ידיו בכיפור סו פו נדרים בכיפור עבור המתים סז נטילה עד סוף קשרי אצבעות שיעורו סז נטילת ידי הכהנים בכיפור סז נטילת ידי הלויים בכיפור עו נטילת ידיים לסעודה לחולה בכיפור סו נטילת ידיים לפני התפילה בכיפור סו נטילת ידיים של בוקר בכיפור נ נידה לעשות על ראשה כפרות סו נידה שטיפת הטינוף בכיפור סו נייר רטוב לקנח בו בכיפור מד ניעור שולי הבגדים בתשליך כז ניקב השופר נה נישוק ידי אביו ואימו בערב כיפור כח נסדק השופר פח נעילה אין זמן ,לדלג אבינו מלכנו ממנחה צ נעילה ברכת כהנים לאחר השקיעה צ נעילה זמנה צ נעילה טעם לשם זה צ נעילה סוף זמנה פח נעילה של כיפור תשלומים לה צ נעילה ,פתיחת ההיכל עא נעילת הסנדל לקטן בכיפור סח נעל גומי יותר נוחה מעור בכיפור סח נעל עור עיין ערך מנעל לב נץ תקיעה בו לפני תפילה צד נר להבדלה במוצאי כיפור טז נר לקרא משניות בר"ה לאורו צד נר שהודלק בכיפור בהיתר להבדיל עליו סב נרות הדלקתם לכיפור סב נרות הכנתם ע"י הבעל בערב כיפור פח נשיאת כפיים במנחה בכיפור מד נשים באמירת תשליך עט נשים בברכת שהחיינו בכל נדרי סב נשים בברכת שהחיינו בנרות בכיפור עט נשים בברכת שהחיינו בנרות ליוהכ"פ נח נשים בוידוי בכיפור ח נשים בטבילת ערב ר"ה וכיפור מח נשים במצות אכילה בערב כיפור לד נשים בתקיעת שופר וברכות צב נשים בתקיעת שופר שלאחר נעילה צד נשים להבדיל לעצמן במוצאי כיפור כד נתקע באמצע התקיעות עח ס"ת פסול להוציאו לאמירת כל נדרי כה סגולה לשופר שלא תוקע טוב פה סדר העבודה אמירתו יחד עם הש"צ פה סדר העבודה במוסף פה סדר העבודה הזהירות לדלג תיבות פה סדר העבודה הכאה על הלב שם פה סדר העבודה כריעה על הקרקע פה סדר העבודה לפרוס טלית ולכרוע עליה סדר העבודה ש"צ לעקור רגליו לצורך כריעה פו מ סדר התקיעות במוסף כד סדר התקיעות דמיושב נא סדר כיסוי הדם צה סוכה עשייתה מיד לאחר כיפור ס סוכר ודבש להטביל הפת בערב כיפור לד סומא בתקיעת שופר סיכה בחומר על גופו לדחות יתושים בכיפור סח סח סיכה בחומר קוסמטי בכיפור סח סיכה בכיפור סח סיכה בכיפור בחומר ריחני נגד זיעה סח סיכה בכיפור להעביר הזוהמה סו סיכה בכיפור מזיעה עא סיכה לקטן בכיפור מט סימן ברכה במלאכה בערב כיפור כה סימן ברכה בשכר על תקיעות וחזנות נה סיפר לשון הרע על חבירו מחילה ממנו ב סליחות אמירת ויעבור כמה פעמים ג סליחות אמירתו שלא במנין ד סליחות בבית האבל א סליחות בר"ח אלול ג סליחות דרך הרדיו א סליחות הטעם לאמירתו בימים אלו א סליחות ותיקון חצות מי קודם א סליחות זמן אמירתו א סליחות ללא ברכות התורה א סליחות לפני תפילת מנחה ב סליחות שנמצא שם אחד מבעלי הברית קא מפתח העניני מפורט נח סמיכה בוידוי כא סמיכה על דבר אחר בזמן התקיעות ב סנדק שנמצא בסליחות אמירת התחנון נו סעודה מפסקת ישיבה על ספסל לאבל צה סעודה מצוה להרבות בה במוצאי כיפור יא ספק אם אמר המלך הקדוש לו ספק אם התקיעות היו כהוגן ספק אם נתכוין לצאת י"ח בשמיעת השופר לו כג ספק אם שמע תקיעות השופר ספק בר"ה וכיפור אם אמר המלך הקדוש יב עח ספר ראשון של כל נדרי לקנותו מז ספר שערי תשובה ללמוד בעשי"ת סב ספרים במקום פת על השולחן בכיפור נג עבירות שבין אדם לחבירו בקשת מחילה פד עולה לתורה מי שאינו מתענה סב עונש העובר על חמשה עינויים מח עופות ודגים אכילתם בערב כיפור סט עור גרביים מהם בכיפור סח עור דג ,עוף ,למנעל בכיפור סט עור חגורה ובגדים ממנונ בכיפור סח עור מנעל ברגל אחת בכיפור עור עמידה על שטיח או כרית מעור בכיפור סח יג עושה השלום אמירתו וכוונתו בעשי"ת לד עיור בתקיעת שופר נד עיכוב תפילה כשאינו מוחל לחבירו סו עיניים שטיפתם בכיפור לב עלות השחר זמן תקיעת שופר יט עליה לתורה לקנותה בימים הנוראים נח עמידה בוידוי מ עמידה בזמן התקיעות כא עמידה בזמן שמיעת תקיעת שופר טז עמידה בקול בר"ה וכיפור סט עמידה בתפילה ע"ג כרים וכסתות סט עמידה בתפילה ע"ג שטיח ומגבת נח עמידה כשאמר וידוי ושומע שוב מהש"ץ כא עמידה כששומע ביחיד את השופר סח עמידה על שטיח או כרית מעור בכיפור ג עננו ופחד יצחק או פחד יצחק סח עץ מנעל ממנו בכיפור פו עקירת רגליים לש"צ לצורך כריעה מח ערב כיפור אכילת פת מט ערב כיפור הספד בו מט ערב כיפור להתענות בו מט ערב כיפור מלאכה בו מח ערב כיפור מצות אכילה בו מט ערב כיפור תענית חלום בו ו ערב ר"ה להתענות בו ו ערב ר"ה תקיעת שופר בו צג ערבית מוצאי כיפור אמירת השם צבאות צג ערבית מוצאי כיפור אמירת והוא רחום עט ערבית של ליל כיפור זמנה כט ערק ליתן בשופר ביו"ט לצחצחו עשי"ת זהירות בדברים שמיקל בכל השנה מז מז עשי"ת ללמוד בספר שערי תשובה צה עשיית הסוכה מיד לאחר כיפור נג פגע בחבירו ואינו מוחל נג פגע ברבו מחילה נ פדיון כפרות עיין ערך כפרות כד פה השופר הרחב כלפי מעלה או מטה סז פה רחיצתו בכיפור ב פועלים באמירת סליחות סד פי הטבעת להכניס פתילת ויטמין בכיפור מ פיהוק בזמן התקיעות טז פיוטי ר"ה מתי לאומרם בתפילה פיוטים לקצר בהם כדי להספיק מוסף בזמן פב צ פלג המנחה להתחיל נעילה לפני כן ס פלג המנחה שקיבל התענית לפני כן פלטה להניח אוכל בערב כיפור לצורך מוצאי סב כיפור סז פני כלה רחיצתם בכיפור סו פנים רחיצתם בכיפור כז פרה שופר ממנה ו פרוד מאשתו אם ראוי לש"צ מו פרי חדש בליל ב' של ר"ה מח פת אכילתו בערב כיפור ז פת אכילתו בעשי"ת ס פת להטבילה בדבש וסוכר בערב כיפור ס פת סעודה אחת בערב כיפור צ פתיחת ההיכל לפני נעילה סד פתילת ויטמין דרך פי הטבעת בכיפור יא צ' פעמים אמר ברציפות המלך הקדוש צד צאת כיפור לר"ת י צדקה לעניים בערב ר"ה פח צדקתך בכיפור שחל בשבת מד צדקתך במנחה בר"ה שחל בשבת ז צדקתך כשערב כיפור ביום א' מו צום גדליה צחצוח השופר ע"י מים או יין או ערק ביו"ט כט ז צידוק הדין בליל ערב ר"ה ז צידוק הדין בערב ר"ה כח ציור על שופר ח צפרניים לגוזזם בערב ר"ה נו צפרנים גזיזתם טבילה בערב כיפור עט קבלת שבת בכיפור שחל בשבת ס קבלת תענית מוקדמת י קבר להתפלל לידו קבר לילך בו פעמיים ביום י קבר רשעים שלא לילך אליהם י קבר ,סדר התפילה בו י קברות צדיקים אם כהן מותר לילך י קברות צדיקים בערב ר"ה י קברות צדיקים התפילה שם נט קדושה לענות באמצע וידוי פז קדיש לאחר הפטרה במנחה של כיפור נט קדיש לענות באמצע וידוי כז קול הכשר בשופר טז קול רם להתפלל העמידה בר"ה וכיפור עא קטן בעינויים בכיפור עא קטן בתענית בכיפור לג קטן בתקיעת שופר קב מפתח העניני מפורט קטן ליתן לו לשתות יין ההבדלה במוצאי כיפור צג לג קטן לתקוע בר"ה להתלמד קטן שנתלכלך בצואה וטיט רחיצת בכיפור עא לג קטנים המפריעים בביהכנ"ס להביאם עה קידוש בכיפור לחולה שאוכל פ קידוש היום בכיפור לכוין במקדש השבת מו קידוש ליל ב' דר"ה סב קיטל בכיפור סב קיטל ליכנס עמו לבית הכסא כח קיצר שופר ארוך מד קלות ראש בר"ה סא קלי צום ליקח בערב כיפור יט קניית עליה לתורה בימים הנוראים קראתי בכל לב אמירתו ז' פעמים בנעילה והטעם צא פד קריאת התורה בכיפור בשחרית פז קריאת התורה במנחה בכיפור וטעמו יט קריאת התורה בר"ה הסדר יט קריאת התורה בר"ה מנין העולים פח קרע רוע גזר דיננו איך לאומרו מו ר"ה ב' ימים בשוני משאר יו"ט כ ר"ה שחל בשבת מתי מלים בו מד ר"ה שחל בשבת צדקתך במנחה מו ר"ה שחל בשבת שהחיינו בשחרית לב ר"ה שחל בשבת תקיעה בו א ר"ח אלול אמירת סליחות בו צד ר"ת זמן צאת הצום סז ראש כואב רחיצתו בכיפור ג רדיו השומע בו סליחות רופא אחד אומר לצום ורופא אחר אומר לא לצום עד עג רופא גוי שאומר לחולה לאכול בכיפור רופא חילוני שאומר לחולה לאכול בכיפור עג רופא שהוא חולה ורופא אחר אומר לו לאכול עג בכיפור סד רוק בליעתו בכיפור סו רחיצה בכיפור סו רחיצה בכיפור מזיעה סו רחיצה בכיפור שגופו נתלכלך עא רחיצה לקטן בכיפור עא רחיצה לקטן בכיפור ע"י גוי רחיצה לקטן בכיפור שנתלכלך בצואה וטיט עא סז רחיצת הראש שכואב בכיפור סז רחיצת יולדת בכיפור סז רחיצת פה לאחר הקאה בכיפור סז רחיצת פיו בכיפור סז רחיצת פני הכלה בכיפור סו רחיצת פנים בכיפור סד ריח טוב להריח בכיפור רצה והחליצנו בברהמ"ז בכיפור שחל בשבת עה לחולה רצה והחליצנו שכח לאומרו בברהמ"ז בכיפור עה רצה נא במנוחתנו אמירתו בכיפור שחל בשבת פ רצה נא במנוחתנו אמירתו בר"ה שחל בשבת טו רצה נא במנוחתנו אמירתו בתפילה בר"ה וכיפור טו י רשעים שלא לילך לקברם ו ש"צ בשכר עדיף מחינם ו ש"צ המתפלל בחוזקה ה ש"צ הראוי לתפילות הימים הנוראים ו ש"צ השולח בנים לביה"ס חילוני ו ש"צ התובע בערכאות כה ש"צ וגם תוקע פג ש"צ זקן או חלש בחזרת הש"צ בפיוטים פו ש"צ לעקור רגליו לצורך כריעה ו ש"צ מגלח בתער ואין ש"צ אחר יב ש"צ שטעה ואמר האל הקדוש ו ש"צ שפרוד מאשתו ולא גרשה כז שאל שופר ונסדק כט שבות דשבות לצורך שופר לז שברים לפני תרועה הטעם מז שבת תשובה נער לקריאת מפטיר יא שהחיינו בהדלקת הנרות לר"ה סב שהחיינו בהדלקת נרות בכיפור עח שהחיינו בכל נדרי מי אומרו מו שהחיינו בליל ב' דר"ה בקידוש מו שהחיינו בקידוש בליל ב' של ר"ה מו שהחיינו בשחרית בר"ה שחל בשבת מו שהחיינו בתפילה ביום א' שחל בשבת שהחיינו לברך לעצמו כשאינו שומע הש"צ עח שהחיינו לברך לעצמו כשהמברך אינו מכוין עח להוציא עט שהחיינו לנשים באמירת כל נדרי עט שהחיינו לנשים בהדלקת נרות ליוהכ"פ כב שהחיינו על ברכת השופר טז שואף כמו עבד מתי לאומרו בתפילה לג שוטה בתקיעת שופר נח שומע וידוי מהש"ץ עמידה כב שומע לצאת י"ח ולא ענה אמן כח שופר ארוך שקצרו כז שופר גזול שתקע בו צב שופר לא כשר לתקיעות לאחר נעילה לב שופר מוקצה כז שופר שיעורו כז שופר של ר"ה מאיזה סוג שופר שלא הוציא פנימיותו אלא ניקב בו חור כח כז שופר שניקב כח שופר שנסדק כד שופר ,פיו הרחב כלפי מעלה או מטה כז שור שופר ממנו מ שח בין התקיעות נח שחיה מעט בוידוי סו שטיפת העיניים בכיפור פה שטיפת הפה לאחר מציצה בכיפור סה שטיפת פה לאחר המציצה בכיפור ג שידור חי השומע ברדיו סליחות מא שיחה בזמן התקיעות לצורך התקיעות מ שיחה בין התקיעות קג מפתח העניני מפורט מא שיחה בין תקיעה לשברים פא שינה בביהכנ"ס בליל כיפור כב שינה בנוסח ברכות השופר שינה השופר שהרחיבו או קצרו ע"י מים רותחים כח ע שינה עם אשתו במיטה אחת בכיפור פא שינה קרוב להיכל ביהכנ"ס בליל כיפור כח שינה שופר בכפיפתו סו שינה שטיפת פנים אחריה בכיפור עד שיעור אכילה בכיפור פחות מכשיעור כז שיעור שופר עד שיעור שתיה לחולה בכיפור יג שיר המעלות ממעמקים אמירתו בעשי"ת שכח יעלה ויבא או רצה והחליצנו בברהמ"ז עה בכיפור מד שכח יעלה ויבא בברהמ"ז בר"ה כה שכח לברך והתחיל לתקוע טו שכח לומר יום הזיכרון הזה ב שכירים באמירת סליחות כה שכר על חזנות כה שכר על תקיעות יד שלטון לפניך או שולטן לפניך כח שם בעל השופר לכתוב על השופר שמיעה חלשה ואינו שומע את ברכות התוקע כג שמנת רכה אם משקה או מאכל לגבי שיעורה עו בכיפור לחולה כד שמע כל התקיעות ולא הספיק הברכות שמע מאחד שתקע לאחר וכיון להוציא רק את לה האחר כד שמע מאמצע התקיעות לב שמע מכמה שתקעו ביחד שמע תקיעות מביהכנ"ס והוא נמצא רחוק ל לב שמע תקיעות מכמה בני אדם מז שערי תשובה ללמוד בעשי"ת פב שעשה לי כל צרכי בכיפור מח שתיה בערב כיפור סד שתיה ואכילה ביוהכ"פ שיעורו עד שתיה לחולה בכיפור שיעורה סד שתיות כמה ,להצטרף נג ת"ח מחילה ממנו כשפגע בו תהילים בר"ה וכיפור והגיע לפרקי ההלל יח ד תהילים לקרא בחודש אלול צג תוספת זמן במוצאי כיפור ס תוספת יוהכ"פ ס תוספת יוהכ"פ כמה פד תוספת עולים לתורה בכיפור כג תוקע אבל כה תוקע וגם ש"צ לג תוקע להוציא אחרים מי רשאי יט תוקע להעלותו לתורה תוקע שהוא מוהל ורוצה לתקוע עם דם המילה כ כג תוקע שיצא כבר י"ח ותוקע אחר כד תוקע שנתקע באמצע ז תחנון במנחה בערב ער"ה מט תחנון במנחה שלפני ערב כיפור מט תחנון בערב כיפור בסליחות ובתפילה ז תחנון בערב ר"ה צה תחנון ממוצאי כיפור עד מרחשון ז תיקון חצות בליל ערב ר"ה א תיקון חצות וסליחות מי קודם כט תיקון שופר בר"ה ד תיקוני הזוהר בחודש אלול ז תספורת בערב ר"ה צה תענית בימים שבין כיפור למרחשון מח תענית בערב כיפור ו תענית בערב ר"ה מד תענית בר"ה מט תענית חלום בערב כיפור עא תענית לקטן בכיפור עא תענית שעות לקטנים בכיפור תפילה ביחיד כשיש רק ש"צ המתגלח בתער ו תפילה ביחיד עם שופר או במנין בלי שופר מג טו תפילה בר"ה וכיפור בכריעה נח תפילה זכה בעמידה נח תפילה זכה טעם אמירתו מב תפילה כולה לפני שתקע סט תפילה כשעומד ע"ג כרים וכסתות סט תפילה כשעומד ע"ג שטיח ומגבת י תפילה ליד קבר י תפילה על קבר ,הסדר בו י תפילה על קברות צדיקים ד תפילין בדיקתם בחודש אלול לט תפילת מוסף זמנה תפילת נדבה במוצאי כיפור כשאמר המלך הקדוש צג כא תקיעה במקום הבימה לב תקיעה בנץ לפני התפילה ז תקיעה בער"ה שחל בשבת צב תקיעה בשופר בנעילה ברכה עליה תקיעה בשופר לאחר נעילה והטעמים לכך צא כז תקיעה בשופר של אחר בלא רשותו צא תקיעה גדולה לאחר נעילה צב תקיעה לאחר נעילה לפני צאת הכוכבים מג תקיעה סתם בקטן לחנכו מג תקיעה סתם לאחר התפילה בר"ה מ תקיעות במוסף סידרם כד תקיעות בצד ימין שבפיו מב תקיעות ברכותיהן אם מעכבות כד תקיעות דמיושב הסדר מ תקיעות דמעומד בישיבה מב תקיעות לאחר שסיים כל התפילות מב תקיעות מעכבות זא"ז מב תקיעות מעכבות זא"ז מ תקיעות עמידה בהם מ תקיעות של מוסף בלחש ובחזרה לז תקיעות תשר"ת הטעם ב תקיעת שופר בחודש אלול ב תקיעת שופר בסליחות ז תקיעת שופר בער"ה להתלמד קד מפתח העניני מפורט תקיעת שופר בערב ר"ה תקיעת שופר זמנו תקיעת שופר כשהוא יושב תקיעת שופר כשמפריע לשינת אחרים תקיעת שופר לפני ספר תורה או אחרי תקיעת שופר מעומד תקע בשופר במקום הרחב תקע ולא כיון לצאת או להוציא תקע לאחר שהתפלל כל התפילה תקע ע"י שהרחיק השופר מפיו ונפח תקע תר"ת קודם תשר"ת תקע תרועה לפני תקיעה תקע תש"ת קודם תשר"ת תר"ת קודם תשר"ת תר"ת קודם תשר"ת תקע תרועה גדולה לאחר מוסף הטעם תרועה גדולה לעיכובה ו לב כא ד כא כא כח לה מב כח מב מב מב מב מב מג מג מב תרועה הקדימה לתקיעה מב תרועה לפני תקיעה שהקדימה מב תש"ת קודם תשר"ת מב תש"ת קודם תשר"ת תקע מח תשיעי בתשרי מצות אכילה בו פח תשלומים למנחה לנעילה של כיפור מד תשליך אמירתו בר"ה מד תשליך אמירתו היכן מה תשליך ביום א' או ב' של ר"ה מד תשליך לנשים ע תשמיש המיטה בכיפור ח,ט תשמיש המיטה בר"ה תשעים פעמים אמר ברציפות המלך הקדוש יא לז תשר"ת הטעם לסדר זה טבלת ראשי תיבות המופיעי בחוברת א"א א "ר אג"מ אול"צ ב"י בא"ח בי"ע ברכ"י הגב"י הגר"א הגרשז"א אוירבך הד"ט הרד"א הרידב"ז אשל אברהם אליהו רבה אגרות משה שאלות ותשובות אור לציון בית יוסף או בית יעקב בן איש חי בית עובד מאמר מרדכי מאמ"ר מגן אברהם מג"א מחזיק ברכה מחב"ר מחה"ש מחצה"ש מחצית השקל מטה יהודה או מטה יוסף מט"י משבצות זהב מש"ז ספר חסידים ס"ח סדר היום סדה"י עטרת זקנים עט"ז ערוך השולחן ערוה"ש פרי מגדים פמ"ג הפרי חדש פר"ח פרי עץ חיים פרע"ח שולחן ערוך רבינו זלמן ר"ז רבי אלעזר ממיץ או רבי רא"ם אליהו מזרחי רוח חיים רו"ח רבי שלמה לוריא רש"ל שדי חמד שד"ח שלטי הגבורים שה"ג שולחן ערוך שו"ע שאלות ותשובות חתם סופר שו"ת חת"ס שיורי כנסת הגדולה שכנה"ג שמירת שבת כהלכתה שש"כ תורת חטאת או תורת חיים תו"ח או תורת חכם תשובת שמעון בן צמח תשב"ץ ברכי יוסף הגהות בית יוסף הגאון ר' אליהו מוילנא הגאון רבי שלמה זלמן הרב דניאל טראני הרב דוד אבודרהם רבי יעקב דוד בן זמרא )וילנסקי( הרמ"א השו"ע זר"א ח"א חזו"ע ט"ז יבי"א יחו"ד כה"ח מ "ב רבי משה איסרליש הגה על זרע אברהם או זרע אמת חיי אדם חזון עובדיה ימים נוראים טורי זהב יביע אומר יחוה דעת כף החיים משנה ברורה קה
© Copyright 2024