על פעילות ועדת אתיקה במכללת לוינסקי לחינוך* ד"ר שוש סיטון הקדמה ועדת אתיקה עוסקת בתחום "האפור" של מערכות היחסים שבין אדם לחברו ובין אדם להנהלת הארגון בה היא פועלת .בין התחום "השחור" הפלילי לתחום "הלבן" הנורמטיבי נמצא התחום ה"אפור" אשר משמעותו היא כי אומנם אין מדובר בהתנהגות לא חוקית ,אבל גם לא בהתנהגות ראויה ,רצויה ומקובלת על חברי הקבוצה או על הנהלת הארגון .למעשה אין תורה סדורה והחלטית המכתיבה את דרכי עבודתה של ועדת האתיקה .כל ארגון וארגון מחליט לעצמו על הכללים ,המטרות דרכי פעילותה וסמכותה של ועדת האתיקה שלו (זמיר.)2009 ההרצאה תציג את עבודתה של ועדת האתיקה של מכללת לוינסקי לחינוך במהלך קדנציה אחת (תשע"ב- תשע"ד) בשלוש רמות :רמת מערכת היחסים שבין הועדה להנהלת המכללה ,רמת התנהלות הפנימית של הועדה ,אופן וטיב קבלת ההחלטות של הועדה ,ולבסוף רמת פעילותה של הועדה מול עובדי המכללה. למעשה הצגה זו משקפות שלוש נקודות מבט שונות על עבודת הועדה כאשר כל נקודת מבט מעלה דילמה אחרת המאפיינת את עבודתה של כל ועדת אתיקה באשר היא. הדילמה הראשונה היא שאלת עצמאותה של הועדה ,כוחה ומידת השפעתה על הנהלת המכללה. הדילמה השנייה כיצד מפרש הקוד האתי את חזון המכללה. הדילמה השלישית עוסקת בתפיסת חברי ועדת האתיקה את תפקידם מול תפיסות שונות של עובדי המכללה כפי שבאו לידי ביטוי באופי התלונות שהגיעו אל הועדה ובתגובות להחלטות שונות של הועדה. ההתמודדות עם דילמות אלה ,הפתרונות שנבחרו על ידי חברי הועדה נובעים מתפיסת עולם בסיסית שהתפתחה ,התחדדה והתגבשה בהדרגה תוך כדי הדיונים ,ניסוח מחודש של הקוד האתי וההחלטות שקיבלה הועדה במהלך הקדנציה .ההתנסות חייבה את חברי הועדה לא פעם לחזור ולהבהיר לעצמם את עמדתם ולדייק בתפיסתם. פרק א' דילמת העצמאות הדילמה הראשונה ,דילמת העצמאות של הועדה קשורה ,כאמור ,למערכת היחסים בין הוועדה להנהלת המכללה .על פי הנוהג שהיה מקובל במכללה עד לתחילתה של הקדנציה הנוכחית ,ועדת האתיקה הייתה גוף עצמאי שהיה קשור לסגל האקדמי בלבד; כל חבריה היו חברי סגל אקדמי ופעילותה הצטמצמה לקבוצת עובדים זו .כמו כן ,נהוג היה כי יו"ר הוועדה התמנה על ידי ההנהלה .ואילו הועדה נבחרה על ידי היו"ר כאשר אחד מחבריה חייב להיות נציג המועצה האקדמית העליונה .עקרון נוסף שהיה נהוג ,הוא כי כל שאר חברי וועדת האתיקה לא יהיו בעלי תפקידים ניהוליים. בתחילת שנת הלימודים תשע"ב ,עם קבלת המינוי של יו"ר ועדת האתיקה ,פנתה אלי נשיאת המכללה וביקשה לכלול בין חברי הועדה גם נציגי סטודנטים .בקשה זו פתחה דיון עקרוני על אופיה של ועדת האתיקה והעלתה מספר שאלות: לאור צירופם של נציגי הסטודנטים האם אין מקום לצרף לוועדה גם נציגים של הסגל המנהלי? מה מקומן של ועדות אחרות במכללה ביחס לוועדת האתיקה ,כמו למשל "ועדת המשמעת" המטפלת בתלונות הקשורות לטוהר המידות של סטודנטים? או הועדה המטפלת בתלונות הקשורות להטרדות מיניות שהוקמה באותה עת במכללה מתוקף החוק? מהו טיב הקשר שבין דיקנית הסטודנטית לוועדה? האם היא צריכה להיות חלק מועדת האתיקה? הדיונים סביב שאלות אלה היו למעשה דיונים עקרוניים על מקומה של ועדת האתיקה במכללה ביחס לוועדות ולתקנונים השונים של המכללה ,וכן דיון על הרכבה של וועדת האתיקה. ההתמודדות עם שאלות אלה פתחה את האפשרות להכיל תפיסה חדשה על עבודת הוועדה והיא הרחבת מסגרת פעילותה לכלל באי המכללה .בפועל בא הדבר לידי ביטוי בהקפדה על הכללת נציגי סגל אקדמי מדרגות שונות בוועדה ובצירופם ,לראשונה ,של נציגים מטעם הסגל המנהלי והסטודנטים .יש לציין כי למרות ההזמנה החוזרת ונשנית לאגודת הסטודנטים ,נמנעו הסטודנטים מלקחת חלק בפעילות השוטפת של הועדה .עובדה זו כשלעצמה דורשת חקירה ובדיקה ,שלא כאן המקום לקיימה. הרחבת מסגרת פעילותה של הועדה והכללת נציגי הסגל המנהלי תרמה לקבלת התפיסה של המכללה כ"קהילה" בה חיות קבוצות שונות של חברים ,עם אינטרסים שונים ,אבל לכולם יש אינטרס אחד משותף – קיום המכללה ,תפקודה היעיל ,הטוב ,כמקום עבודה ,פרנסה ,אבל גם כמקום בו אנו שוהים ,יוצרים, מתחברים עם אנשים -מקום חיים. משנבחרו חברי הועדה על ידי יושבת הראש החדשה החליטו חבריה כבר בדיון הראשון כי ועדת האתיקה רואה עצמה כפופה לחזון המכללה והוא בלבד צריך להדריך את פעילותה .ולאור זאת החליטה הועדה כי בוועדת המשמעת של המכללה ובוועדה לטיפול בהטרדות מיניות ישבו נציגים מטעם ועדת האתיקה .באשר לדיקנית הסטודנטים ,הוחלט כי מאחר ותפקידה הוגדר על ידי הנהלה ,אין בסמכות הועדה להרחיבו או לצמצמו ולכן אין אפשרות לצרפה לוועדת האתיקה. היבט נוסף של טיב הקשר בין הועדה להנהלה הוא הדיווח על פעילות הועדה .חברי הועדה החליטו לא לחרוג מהנוהג שהיה מקובל עד אז במכללה ,ולכן נשלחו כל הפרוטוקולים של ישיבותיה לנשיאת המכללה ולרקטורית .יש לציין כי בעיקרון הפרוטוקולים חסויים ואינם פתוחים לשאר באי המכללה. כפי שמקובל היה תמיד במכללה ,לאחר קבלתם הוזמנה יו"ר הועדה לפגישה לדיון על הפרוטוקול שמכיל פרטים על הנושאים שעלו וההמלצות הועדה. בתום תקופת הקדנציה ניתן לסכם ולומר כי ועדת האתיקה הייתה אוטונומית בהחלט .המלצותיה התקבלו בחיוב על ידי הנהלה ורובן הגדול גם יושם .הקוד האתי החדש שנוסח על ידי חברי הועדה אושר על ידי כל חברי המועצה האקדמית העליונה ,להוציא אחד אשר נמנע ונימק זאת בטענה עקרונית המתנגדת לקיומו של כל קוד אתי באשר הוא. היחס החיובי לוועדה בא לידי ביטוי גם כאשר יו"ר הועדה מצאה לנכון להצטרף לקורס "ממוני אתיקה" במרכז לאתיקה בירושלים כדי להרחיב את השכלתה בנושא ולמצוא תשובות לשאלות שעלו בדיוני הועדה. הנהלה נענתה לבקשה והסכימה לממן קורס זה ברצון. השינויים שחלו בהיקף ובעבודת הועדה תבעו מחברי הועדה להתמודד עם מצבים חדשים ולאור זאת לנסח נהלים חדשים (על כך ארחיב בפרק ג') .בתום הקדנציה חשו חברי הוועדה כי הם נמצאים במסע של למידה שעדיין לא הסתיים .נוסף על כך שלושה מחברי הוועדה ,כולל היו"ר ,נבחרו לתפקידי ניהול .כך עלתה על הפרק דילמה חדשה :האם לעזוב הכל ,באמצע התהליך ,או שמא המצב הנוכחי הוא מיוחד ודורש מחברי הועדה להמשיך בתפקידם? האם לחרוג מהנוהל המקובל ולטעון כי במידה ויוצר מצב של ניגוד עניינים ניתן לפתור זאת על ידי השעיית חבר הועדה מטיפול במקרה שיעלה? נכון לעכשיו ,אנו נמצאים בעיצומו של דיון עקרוני בעניין זה עם הנהלת המכללה ,ועדיין לא נפלה החלטה. פרק ב' הקוד האתי משקף את תפיסת חברי הועדה את תפקידם ועדת האתיקה החלה את עבודתה בקריאה ביקורתית של הקוד האתי שהיה קיים עד אז במכללה. ברמה ההצהרתית הקוד האתי הוא הביטוי הקונקרטי של חזון המכללה ,חזון אשר יש בו אמירה ערכית, חברתית ופוליטית .החזון מכתיב את מטרות המכללה כמוסד להכשרת מורים וגננות בארץ .בפועל הקוד האתי הוא פרשנות לחזון וכמו כל פרשנות הוא מעוגן בתפיסת עולם פילוסופית .זאת משום שבקביעת התנהגות אתית ,יש לבחון את הערכים מהם נגזרות התנהגויות .לעתים הערכים עומדים זה מול זה ,כגון: חופש הדיבור מול כבוד האדם .בעידן הנוכחי ,הפוסט-מודרני שבו "הכול מותר" ו"האמת" היא יחסית אנשים שונים פועלים על פי תפישות שונות ומדברים בלשונות שונות .ולכן יש לקבוע מהי התנהגות אתית באופן ברור. הקריאה הביקורתית נועדה קודם כל להתאים את הקוד החדש להחלטה להחיל את פעילותה של ועדת האתיקה על כל באי המכללה ועל כל שדרות הניהול שלה .אחר כך לבדוק עד כמה מקובלת הפרשנות הקודמת של חזון המכללה על חברי ועדת האתיקה הנוכחית. התשובות שניתנו לשתי הסוגיות הללו נשענות על תפיסת עולמם הפילוסופית של חברי הועדה .הפרשנות החדשה ביטלה את תפיסת העולם של הקוד הקודם שראתה את מערכות היחסים בין הסטודנטים לסגל האקדמי ,בין הסטודנטים לסגל המנהלי ,ובין הסגל האקדמי לסגל המנהלי כמערכת יחסים המושתתות על גישה חומרנית הדוגלת בחלוקה דיכוטומית של בעלי מקצוע מול לקוחות .הקוד האתי הקודם התמקד בהגדרת האתיקה המקצועית של המרצים במכללה כפרופסיה ,כנותני שירותים ללקוחות שהם הסטודנטים. הביקורת על גישה זו הייתה כפולה ,ראשית האם רק הסטודנטים הם לקוחות? ואולי גם המרצה (שהוא בעל המקצוע) הזקוק לשרותי הסגל המנהלי נמנה גם עם הלקוחות? ושנית האם בתהליכי החקר והלמידה המתרחשים במכללה לא מתקיימים יחסי גומלין של התפתחות הדדית של מרצים וסטודנטים כאחד? במילים אחרות ברור כי במקום כמו מכללה לא יכולה להתקיים מערכת אטומיסטית בה כל פרט הוא אטום בודד הפרופסיה פועלת בתוך מערכת ,ויש לנסח מחדש מה מקומו של בעל המקצוע במערכת המכללתית. דרושה ראייה הוליסטית רחבה (קימלקה תש"ה). חברי ועדת האתיקה ביקשו להשתית את הקוד האתי החדש על עקרונות הומניסטיים כיאה למוסד חינוכי. לפיכך הוחלט כי הפרשנות החדשה של חזון המכללה תישען על תפיסתו של אקסל הונת ( ,)2008הרואה כל אדם כמי שנמצא ברשת סבוכה ומורכבת של יחסים מתמשכים עם אחרים ועם עצמו – מערכת ששיתוף הפעולה החברתי בה נשען על עקרונות של מתן הכרה וסולידריות חברתית שאינה מדירה ומשפילה חלקים של החברה .על פי פרשנות זו הפכה המכללה ל"קהילה” ,והקוד האתי חל על כל חברי הקהילה ,היינו על כל באי המכללה .תפיסת עולם זו ביטלה את ההבחנות הסקטוריאלית שהיו קיימות בקוד הישן ,והחילה את הקוד החדש על כל חברי הקהילה :הסגל האקדמי ,הסגל המנהלי והסטודנטים וכן על הנהלה שלא הייתה כל התייחסות לתפקידה. בעיני חברי הוועדה מדובר היה בשינוי משמעותי האמור להקרין על האקלים החברתי והחינוכי במכללה. במידה רבה קיוו חברי הועדה כי הקוד האתי החדש יתרום לשיפור האווירה הכללית ומערכות היחסים במכללה .לחברי הוועדה היה ברור שהמרמור והניכור שאפיין חלק גדול מהעובדים במכללה לא צמחו על רקע אי-פרופסיונליות של העושים במלאכה ,מקורם בליקויים בתחום יחסי אנוש. נושא נוסף שעלה הוא התייחסות לסוגיות אתיות הקשורות לעולם האינטרנט והשימוש הנרחב במחשוב ובתקשוב .התייחסות שלא הייתה קיימת כלל בקוד האתי הקודם. (ראה בנספח הקוד האתי החדש של המכללה). פרק ג' תפיסת חברי ועדת האתיקה את תפקידם מול תפיסות שונות של עובדי המכללה כבר בראשית הדרך נערך דיון עקרוני והוחלט כי הועדה תופסת את עצמה כוועדה מחנכת ולא כוועדה מענישה .תפיסה כזו מחייבת את חברי ועדת האתיקה לאמץ גישה אקטיביסטית .כלומר לא לטפל רק בתלונות שיגיעו לשולחנה של הועדה ,אלא גם ליזום ולעודד שיח שוטף שיתלו בו חלק כל שדרות הקהילה, לעלות שאלות ולשמוע רעיונות .הוחלט ליזום מפגשים בשיתוף ראשי חוגים ותכניות שונות למען הוספת נושא האתיקה בחינוך כחלק מתכנית הלימודים .לעודד מרצים להתחייב לקחת חלק בדיון בנושאים שהם מתחום האתיקה ולמצוא בשיעוריהם "נישות" המזמנות דיון כזה .לערוך סדנאות ,שולחנות עגולים וימי עיון לחברי הסגל בכלל ולמדריכות הפדגוגיות בפרט שבהם יידונו בצורה מסודרת הערכים הרלוונטיים לנו כמכללה. בימים אלה אנו נמצאים בעיצומו של תהליך הטמעה והנחלה של הקוד האתי .שתי הפעילויות הראשונות מתוכננות עם חברי המועצה האקדמית הפנימית ,גוף המאגד את ראשי התכניות והחוגים במכללה והן: תפקידו של הקוד האתי בהבטחת איכות ההוראה ,והקוד האתי ככלי ניהולי. תפקיד הוועדה התברר עוד יותר כאשר החלו להגיע אל שולחנה של ועדת האתיקה תלונות שונות .אז נזקקה הועדה להציב "קווים אדומים" המבהירים לכול כי: .1 הוועדה אינה בית משפט. .2 הוועדה לא תפגע בסמכויות ההנהלה. .3 הוועדה לא תשמש מכשיר לניגוח ולא תאפשר ניצול ציני של פניות לשם "חיסול חשבונות". ניתן למיין את התלונות שהגיעו אל שולחנה של ועדת האתיקה לארבע קבוצות: א .תלונות בנושא יחסי אנוש של בעלי תפקידים מנהליים תלונות ממוקדות ביחס בלתי מקצועי ומנוכר של בעלי תפקיד בתחום משאבי אנוש .הוועדה העירה כי היא מודעת לדילמות העומדות בפני בעלי תפקידים בתחום משאבי אנוש ולהחלטות הקשות שעליהם לקבל מדי יום ("העבודה השחורה") ,והמליצה :להקים קבוצת מיקוד של חברי סגל מנהלי ,שתיפגש מפעם לפעם עם הנהלת המכללה .מטרת הקבוצה לגשר בין העובדים להנהלה ולמנוע תחושה של נתק בין ההנהלה לחברי הסגל המנהלי. כמו כן סברו חברי הוועדה שלהנהלה יש אינטרס מובהק וגם אחריות לכך שבמכללה יתקיימו מערכות יחסים תקינות בין עובדים לממונים .יש לכך השלכות על הדימוי של המכללה .ולכן המליצה הוועדה לקיים סדנה בנושא "תרבות ארגונית" .הרעיון היה לגייס כוחות מתוך המכללה לצורך קיום הסדנה .גיוס כוחות מבפנים יבטא רצון לשינוי האווירה .בנוסף המליצה הוועדה להעביר משובים בסגל המנהלי. מספר תלונות הגיעו אל שולחנה של הועדה במהלך ביצוע החלטה של ההנהלה על שינויים מבניים במכללה .שינויים אלה ביקשו למזג שלוש יחידות קטנות לכדי חטיבה מרכזית אחת והם יצרו מתח בין בעלי תפקידים ביחידות הקטנות שראו בכך פגיעה במעמדם האישי וזלזול ביכולתם המקצועית. לאחר מספר פגישות עם כל הנוגעים בדבר המליצה הוועדה להנהלת המכללה להיעזר בשרותיו המקצועיים של מגשר חיצוני אשר יסייע לכמה עובדים ,לרבות ראש החטיבה החדשה לעבור את התהליך הקשה של שינוי באופן מבין ומתחשב יותר ברגשות של כל הנוגעים בדבר. ב .ענייני קידום בדרגה ומינויים לתפקידים הגיעו אל הוועדה פניות בנושא הקידום בדרגות של חברי סגל אקדמי .הועלתה טענה שתיקים של חברי סגל אקדמי נדחים ,גם בדרגה הנמוכה ביותר (מורה בכיר) ,אף על פי שיש תקנים ,וכן שדחיית התיקים אינה מלווה בנימוקים כלשהם. מאחר שמדובר בסוגיה כבדת משקל הנוגעת לכל חברי הסגל ,ומאחר שבהליכי קידום יש גם היבטים אתיים (שקיפות ,נוהל תקין ,מחויבות לתקנונים ,הגינות) ,החליטה הוועדה להזמין את חברי ועד הסגל האקדמי ולשמוע את עמדתו בנושא .במפגש שנערך עם נציגי ועד הסגל האקדמי עלה שמדובר בנושא קריטי ,המעיב על יחסי העבודה במכללה ויוצר אווירה של זעם ותסכול .באשר לעניין הקידום עצמו ,ציינו חברי הועד כי קשה במיוחד הוא קידומן של המדריכות הפדגוגיות בדרגות הקידום האקדמיות .רובן נדחות בטענה שאין להן פרסומים .חלק גדולן מעבודתן של המדריכות הפדגוגיות עם הסטודנטיות מבוסס על הדרכה והפקת תוצרים שהם חומרי למידה מקוריים ,אולם הוא אינו נלקח בחשבון כפרסומים. לאחר מכן התכנסה הועדה והחליטה להציע להנהלה: .1לפרסם בבהירות את הקריטריונים לקידום ואופן שקלולם לסגל האקדמי במכללה בכלל ושל המדריכים הפדגוגיים בפרט. .2לדאוג לכך שפרסונות המאיישות את וועדת הקידומים יתנהגו ביתר כבוד ורגישות במועמדים לקידום .שכל מועמד יקבל מידע מדויק ותמיכה בהכנת התיק. .3הוועדה ציינה בפני ההנהלה כי מצב שבו כ 25%-משיעורים במכללה ניתנים בידי סקטור שאין לו דרך להתקדם בדרגות הקידום בהיעדר פרסומים מעיב על מערכות היחסים בין ההנהלה לחברי הסגל האקדמי. לפיכך המליצה הוועדה לחזק את מערך התמיכה בפרסום מחקרים הקיים ברשות המחקר של המכללה באמצעות סדנאות כתיבה אקדמית ,תמיכה והדרכה אישית .לפרסם זאת בקרב המדריכות הפדגוגיות ולעודד אותן לפנות לרשות המחקר של המכללה. ג .התנהלות מול סטודנטים: אל הוועדה הגיעו תלונות של סטודנטים על כך ששיעורים מתבטלים "לטובת" אירועים המתקיימים במכללה כמו ימי עיון והרצאות של מרצים-אורחים מהארץ ומחו"ל והסטודנטים נקראים להשתתף בהם .התחושה של הסטודנטים הייתה שמטרת הביטול היא "למלא אולם" .התרעומת גדולה במיוחד כאשר מדובר בסדנת פרויקט ,כשסטודנטים מגיעים במיוחד לסדנה ,והיא מתבטלת ללא הודעה מוקדמת. בעניין זה הוועדה הדגישה כי אומנם היא רואה בהשתתפותם של הסטודנטים באירועים הנערכים במכללה למידה לכל דבר אולם למען הסדר הטוב הציעה לקבוע נהלים ברורים המאפשרים ואף מחייבים השתתפותם של סטודנטים באירועים לצד מתן חופש אקדמי למרצה להחליט אם להגיע עם תלמידיו לאירוע או לקיים שיעור. עניין אחר הגיע מצדם של חברי הסגל המנהלי ,נשמעו תלונות על כך שעובדים ננזפו בפני סטודנטים.כאן הדגישה הוועדה כי חייבים לשמור על כבודם האישי של כל עובדי המכללה ללא יוצא מן הכלל. ד .התנהלות התכתובת באינטרנט: בנושא זה הגיעו אל הועדה מספר תלונות בהן תלונה חמורה של ראש תכנית במכללה ,בשם סטודנטית שלה אשר קיבלה בטעות מייל של מרצה ,שאומנם לא נועד לה אלא לקולגה ,אבל עסק בשיעור שהסטודנטית העבירה בבית הספר במסגרת ההתנסות הבית ספרית .המרצה "קטלה" את השיעור בלשון חריפה ,ואף השתמשה במילים שאינן הולמות איש חינוך .בתלונה של ראש התכנית היא ציינה כי הסטודנטית דיווחה לה על עגמת הנפש שנגרמה לה וביקשה ממנה לדאוג לכך שדברים כאלה לא יישנו במכללה. כאשר התבררה הטעות והתלונה שלחה המרצה מכתב לוועדת האתיקה ובו הביעה חרטה עמוקה על דבריה ,ורצון כן להתנצל בפני כל הנוגעים בדבר (למעשה היא כבר התנצלה בפני הסטודנטית בכתב ,וכמו כן היא התנצלה פנים מול פנים בפני ראש התכנית) .המרצה הבהירה במכתבה שהיא מֵ צֵירה על התבטאותה שאינה נאה לאיש חינוך ,ועל הלשון שנקטה שאינה ראויה בכל פורום .ממכתבה עולה שמאז אותו אירוע מצער היא עוברת תהליכים של חשבון נפש והתייסרות. הוועדה התלבטה בין המלצה לנזיפה חמורה שתיכנס לתיק האישי ושיחה נוקבת עם המרצה לבין המלצה להשעות אותה מתפקיד אחר שהיא ממלאת כיום (עם אפשרות להגיש מועמדות לתפקיד פעם נוספת, כעבור שנה) .יש לציין שאף על פי שבהמלצות אלה יש מידה של ענישה ,הרי התכלית העיקרית היא חינוכית. הוועדה שקלה את ה"תועלת" שבהשעיה מול ה"תועלת" שבנזיפה .עלו שתי טענות :האחת :מבחינת הניראות ,נזיפה חמורה אינה נראית ,ולכן יש מקום להשעיה .השנייה :בהשעיה יש יסוד מאיים" ,למען יראו וייראו” .יחד עם זאת ,חברים מתוך הוועדה התרשמו ,שעצם הגשת התלונה לוועדת האתיקה תרמה לכך שאנשים שהוגשה נגדם תלונה ,שיפרו בתוך זמן קצר את אופן התנהלותם .לכן נראה שבמקרה החמור שלפנינו תועיל שיחה עם המרצה ונזיפה חמורה .בנוסף ,הוועדה שקלה נסיבות מקילות :מדובר במעידה ראשונה ,מדובר בטעות ,המרצה התנצלה והביעה חרטה. בסופו של דבר החליטה הועדה (ברוב של 6מול )1להמליץ על נזיפה חמורה שתיכנס לתיק האישי של המרצה והזמנה לשיחה עם שני נציגים מטעם הוועדה. עניין נוסף קשור לקלות שבה ניתן לפגוע באנשים באמצעות שליחת מיילים .בהינף יד ניתן לשלוח מייל מאיים לעובד ,לכתב רבים ולידע אותם בכל עניין ועניין .ואכן ,הגיעו תלונות של עובדים על אלימות מילולית במיילים הממוענים אליהם ומופצים בתפוצה רחבת היקף .העובדים טענו כי יש בכך משום הלבנת פני אדם ברבים .כאשר אין התאמה בין תוכן הדברים להיקף התפוצה ,עובדים הביעו תחושה שתכליתה של זו היא "לצבור עדויות" נגד עובד או לכפות עליו "עשייה" .התנהלות כזו ואי שמירה על דיסקרטיות גורמת לעובדים לחוש שהסודות שלהם נחשפים ואין למי לפנות. הוועדה המליצה בפני ההנהלה לפעול בעניין זה עם כל בעלי התפקידים במכללה ,מהסגל האקדמי והמנהלי גם יחד ,להבהיר ולחדד את הסכנות שבשימוש לא אתי במיילים. בפני הוועדה הועלתה פנייה הנוגעת לבקשתו של ראש תכנית לקבל הרשאה להיכנס לאתרי מודל של הקורסים (מקוונים ופרונטליים) מפעם לפעם בטענה שזה חלק מתפקידו ,אך הבטיח שלא ייכנס לאתר ללא הסכמת המרצה .הוועדה ראתה בהרשאה מעין זו בעיה אתית :לכאורה נראה שכניסה לאתר מקבילה לכניסה לשיעור ,ואולם הדבר שונה בתכלית ,משום שמדובר בכניסה חופשית לקורס ,לפורום וכו' .הרשאה כזאת מעוררת תחושה של "האח הגדול" .אשר לאפשרות שניתנת כביכול למרצים שלא לאשר כניסה ,יש בה מידה מסוימת של הטעיה .מרצה שאינו מוכן לאשר כניסה ,עלול להיחשב בטעות מרצה שאינו משתף פעולה ,או מרצה המנסה להסתיר חוסר שליטה באמצעים טכנולוגיים. במקרה זה ,עצם הגשת התלונה לוועדה הביאה את ראש התכנית לחזור בו מכוונתו והתלונה בוטלה. סכום ניתן לראות כי הוועדה שמרה על כוונתה לפעול כוועדה מחנכת ולא כוועדה מענישה .מטרתה לשפר את מערכות היחסים במכללה ,ליצור אווירה טובה ,תומכת ומאפשרת לכל באי המכללה .מטרה זו נשענת על מערכת ערכים הומניסטית מחד אבל גם על ההבנה כי אקלים חיובי במכללה תורם לפעילות טובה יותר ויעילה להשגת מטרות המכללה כגוף אקדמי בעל חזון חברתי. עצם קיומה של הוועדה כערוץ ממוסד להגשת תלונות תרם לשיפור ההתנהגות של מנהלים ועובדים כאחד. התברר כי אנשים שכנגדם הוגשה תלונה שיפרו את התנהלותם היומיות עוד לפני שהוועדה ניגשה לטפל בתלונה .עד כי כך שכאשר נעשה הבירור בוועדה ,ביקשו המתלוננים ל"הקפיא" את התלונה ואמרו כי למעשה מאז הוגשה התלונה נפתרו הבעיות. כמו כן התברר כי לעתים הגיעו אל שולחנה של הוועדה תלונות שאינן קשורות ישירות באתיקה .הועדה שמעה את הדברים והעבירה את הדברים ללא המלצות להנהלת המכללה .וגם בכך היא שימשה למעשה כערוץ המקדם הידברות בין אנשי מנהל ואנשי סגל אקדמי להנהלה ובינים לבין עצמם. * חברי הועדה הם :יו"ר ד"ר שוש סיטון ,פרופ' רחל משיח ,פרופ' יצחק גילת ,מר שי ענבר, גב' שלי דרך ,גב' סמדר אייל ,גב' רבקה כחלון שיין ביבליוגרפיה הונת א' ( ,)2008זלזול ומתן הכרה ,לקראת תיאוריה ביקורתית חדשה .תל אביב :הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל-אביב. זמיר י ,)2009(.מבוא לאתיקה ,בתוך :קיי א( .עורך) ,אתיקה בעסקים ,הלכה למעשה ,המרכז לערכים בעסקים ,ירושלים ,המרכז לאתיקה בירושלים ,ירושלים קימליקה ו( .תשס"ה) ,דילמות של חינוך לאזרחות בדמוקרטיות פלורליסטיות ,בתוך :מנוחין י .יובל י. (עורכים) ,האם הסובלנות תנצח? חינוך מוסרי בעולם מגוון ,האוניברסיטה עברית ,ירושלים נספח :הקוד האתי של מכללת לוינסקי ַארבָׁעָׁ ה בַּחֶ דֶ ר מִ שְּׁ ֹלשָׁ ה אֹו ְּׁ תָׁ מִ יד אֶ חָׁ ד עֹומֵ ד ְּׁלי ַּד הַּ חַּ ּלֹון. מֻ כ ְָּׁׁרח ל ְִּׁראֹות אֶ ת הָׁ עָׁ ו ֶל בֵין קֹוצִים ו ְּׁאֶ ת הַּ שְּׁ ֵרפֹות ַּב ִגבְּׁעָׁ ה... יהודה עמיחי מכללת לוינסקי לחינוך קוד אתי לחברי קהילות המכללה א .מבוא ערכי יסוד של מכללת לוינסקי לחינוך ויעדיה קהילות המכללה ב .הקוד האתי המכללתי .4 הקוד האתי כמשקף את ה"חזון" המכללתי .5 מחויבויות יסוד של חברי קהילות מכללת לוינסקי לחינוך ג .הוועדה לאתיקה במכללה .1 מינוי הוועדה .2 מבנה הוועדה .3 תפקידי הוועדה .4 נוהלי עבודת הוועדה .5 סמכויות הוועדה א .מבוא .1ערכי יסוד של מכללת לוינסקי לחינוך ויעדיה מכללת לוינסקי לחינוך היא מוסד חינוכי אקדמי להכשרת מורים וגננות .המכללה מעודדת את בוגריה לשלב בין מקצוענות לאנושיות ,ומבססת את מתווה ההכשרה על נכסי תרבות ,על ערכי היהדות ,על ערכים דמוקרטיים וערכים אוניברסליים ,על שילוב טכנולוגיות מתקדמות בדרכי ההוראה והלמידה ועל מתן מענה לצרכים משתנים של חברה פלורליסטית רב-תרבותית. המכללה הציבה לה למטרה להכשיר מחנכים מומחים בתחום הדעת האקדמי ,המבטאים רגישות אתית וחברתית :מחנכים שיהיו מעורבים חברתית בחיי בית הספר ובקהילה ,ושיׂשכילו להכין את תלמידיהם להשתתפות פעילה ושוויונית בחברה דמוקרטית .על רקע זה מודגשים המרכיבים הבאים בתהליך ההכשרה :התייחסות אישית אל הפרט ,מצוינות אקדמית והוראה איכותית ,פיתוח הידע והחשיבה בתחום הדעת ,פיתוח יכולות אקדמיות ומיומנויות דידקטיות ומתודיות ,התפתחות מקצועית ולמידה לאורך החיים תוך חקר ההתנסות ובשיתוף עם המערכת של בתי הספר וגני הילדים. .2קהילות המכללה והנהלתה במכללה פעילות שלוש קהילות :סגל אקדמי המוגדר כשייך לקבוצה מקצועית (פרופסיה) מובחנת וייחודית, המשלבת במהותה שני מרכיבים :היותם אנשי אקדמיה החותרים למיצוי האמת המדעית בתחומם ,והיותם אנשי חינוך והוראה אשר ייעודם להכשיר מחנכים ומורים .לצדם פועל סגל מנהלי של המכללה שייעודו לתחזק את כל המערכות הנדרשות למחקר ,להוראה וללמידה יעילים ופוריים .קהילה פעילה נוספת השותפה למימוש יעדי המכללה ,היא קהילת הסטודנטים והלומדים בבבתי הספר ובתכניות הלימודים השונות .ההנהלה אמונה על ניהול המכללה כמערכת שלמה ,שתכליתה מימוש החזון המכללתי .חברי ההנהלה ,מתוקף תפקידם ומעמדם ,אמורים להוות מופת בהתנהלותם ולגלות מנהיגות הנוטלת על עצמה אחריות כלפי פנים וכלפי חוץ בכל עת – בימים כתיקונם ובעתות משבר. ב .הקוד האתי המכללתי .1הקוד האתי כמשקף את ה"חזון" המכללתי קוד זה הוא מסמך הבא לתאר את מכלול הערכים ,המידות ,הכישורים ,המחויבויות וההתנהגויות המצופות מחברי קהילות לוינסקי .הערכים הם העקרונות ואמות המידה להערכת התנהגותנו .אנו מצייתים לערכים מת וך בחירה אישית ,קבלתם והפנמתם כמסגרת המעניקה יציבות ומשמעות ל"אני" ומשמעות לחברה שאנו חיים בה .ברוח עקרונות אלו מחויב חבר הסגל במכללת לוינסקי בשמירה על כבוד המוסד ,על כבוד האדם, על כבוד המקצוע ועל טוהר המידות בעבודה החינוכית והמנהלתית .עליו למלא את תפקידו בנאמנות מתוך אחריות אישית ומקצועית ,להיות דוגמה אישית ביחסיו עם מוסדות המכללה ועובדיה ,עם עמיתיו בהוראה ובמנהלה ועם הסטודנטים. הקוד האתי נגזר מ"חזון המכללה" ,וכל התקנוני המכללה – התקנון האקדמי ,תקנון חברי מנהלה ,מידע ותקנון לסטודנט – נגזרים ממנו .לפיכך הקוד האתי אינו עומד בסתירה עם המסמכים הללו. .2מחויבויות יסוד של חברי קהילות לוינסקי לחינוך המפורט להלן מבטא מידות טובות שהן הכרחיות לקיומה ולשגשוגה של קהילת לומדים אקדמית ,והוא נועד לקבוע זכויות יסוד של כל חבר וחברה מקהילות לוינסקי. כבוד ,שוויון הדדי ויחס נאות לזולת להקפיד על יחס הוגן כלפי כל באי המכללה ,ולהימנע מפגיעה בגופם ,ברכושם ובחופש הביטוי שלהם. לנהוג בשוויוניות ולהימנע מהפליה כלשהי לטוב או לרע מטעמי לאום ,גזע ,מין ,מוצא ,השקפה פוליטית ,מעמד חברתי או טעם אחר כלשהו. לשמור על כבודם של כל באי המכללה ולהימנע מפגיעה בכתב ובעל פה ,בפרהסיה ובאופן אישי. להימנע מלנצל את המעמד והסמכות שהוענקה לעובד במסגרת תפקידו במכללה להשגת טובות הנאה אישיות ,ולקידום השקפות פוליטיות. ערבות הדדית להיות ערים ורגישים למצוקות של כל אחד ואחד מחברי קהילות לוינסקי ולפעול לפתרונן בשיתוף פעולה עם משפחתו ומוסדות המכללה לפי הצורך והעניין. אחריות אישית ומקצועית לפתח בכל לומד את יכולותיו וכישוריו לקראת מימוש ייעודו המקצועי ,תוך גילוי רגישות לצרכיו הייחודיים ,ולמנוע הצטרפות למקצוע ההוראה והחינוך מכל מי שאינו מתאים להוראה בשל אישיותו וכישוריו. לטפח תרבות של עבודה מתוך שיתוף פעולה והערכה הדדית ,ולראות בכלל עובדי המכללה עמיתים לעבודה ,שתרומתם למימוש מטרות המכללה היא תרומה חיונית. שימוש הוגן במידע להימנע מלמסור לזולת מידע העלול לפגוע בעמית למקצוע ובעבודתו ,אלא אם כן נעשה הדבר משיקולים מקצועיים טהורים או כמתבקש מחוקי המדינה; במקרים חריגים כגון אלו ,המידע יימסר לגורמים מוסמכים בלבד. לכבד את זכותו של כל תלמיד לקבל מידע מלא ומהימן על מצבו בלימודים. להקפיד על שמירת סודיות ופרטיות המידע על אודות הסטודנט ומשפחתו בכל תחום שהוא .לא למסור מידע אודותיו לכל גורם שהוא ללא הסכמתו המפורשת של הסטודנט ,אלא אם כן נעשה הדבר משיקולים מקצועיים טהורים או כמתבקש מחוקי המדינה; במקרים חריגים כגון אלו ,המידע יימסר לגורמים מוסמכים בלבד. ג .הוועדה לאתיקה במכללה .1מינוי הוועדה • יו"ר הועדה ימונה לתפקידו על ידי נשיא המכללה. • יו"ר הועדה ימליץ בפני נשיא המכללה על הרכב הוועדה הנבחרת. • כל חברי הוועדה יקבלו כתבי מינוי מנשיא המכללה. • חבר יכהן בוועדה עד שתי קדנציות בנות שנתיים כל אחת. הערה :כל איש סגל קבוע יכול להתמנות כחבר הוועדה ,ובלבד שאיננו ממלא תפקיד בהנהלה הראשית של המכללה. .2מבנה הוועדה בוועדה חברים :יו"ר ועוד עשרה חברים כלהלן :ששה חברי סגל אקדמי (ובכלל זה חבר שהוא נציג מטעם המועצה האקדמית העליונה) ,שני חברי סגל מִ נהלי ,ושני סטודנטים. .3תפקידי הוועדה לעדכן את הקוד האתי ולהכניס בו שינויים בהתאם לצורך ,ולהגישו למועצה האקדמית העליונה לאישור. לשמש כנאמני אתיקה במכללה ,לספק לחברי הסגל אינפורמציה וייעוץ בתחום האתי בהתאם לקוד האתי לתקנוני המכללה ,ולקיים ימי עיון בנושאים הקשורים לאתיקה. לשמש כנציב קבילות לחברי קהילות לוינסקי הנמנים עם הסגל אקדמי ועם הסגל מנהלי. להטמיע את הקוד האתי בחיי המכללה. .4נוהלי עבודת הוועדה אל הוועדה יופנו תלונות ודילמות העולות מתוך המרחב המכללתי בכתב ,בע"פ או בדוא"ל. הוועדה תתכנס עד שלוש פעמים בסמסטר כדי לדון במקרים שהונחו על שולחנה. במידת הצורך הוועדה תכונס לישיבה מיוחדת. .5סמכויות הוועדה בסמכותה של ועדת האתיקה לנקוט באמצעים האלה: שיחה עם המעורבים בַּ"מִ קרה" שהועלה על שולחן הוועדה. דרישה להתנצלות בכתב או בעל פה של הצד הפוגע בפני הצד הנפגע. פרסום ה"מקרה" ברבים ללא שמות המעורבים .בכל פרסום תישמר הזכות למי שאינו מסכים עם שיפוט הוועדה לפרסם את עמדתו באותו אמצעי פרסום ובאותה רמת בולטות. המלצה לנקיטת צעדים חמורים יותר והעברת ה"מקרה" לטיפול נשיא המכללה. הנאמר במסמך מתייחס לגברים ולנשים כאחד.
© Copyright 2024