‫תפקיד הדת בעולם הערבי – יובל דגן‪ ,‬שלומי יאס‬
‫בעולם הערבי מתנהל ויכוח חוזר ונשנה על תפקיד הדת בחיים הציבוריים והפוליטיים‪ .‬פעמים רבות‬
‫הויכוח נסב על תפקיד התנועות האיסלאמיות הפוליטיות מול תפקיד הדת בחברה הערבית‪.‬‬
‫לאחרונה פרסם המרכז הערבי למחקר וחקר מדיניות ( ‪,)Arab Center For Research & Policy Studies‬‬
‫את ממצאי סקר דעת הקהל הערבי לשנים ‪ .2102-2102‬הסקר בחן סוגיות כלכליות‪ ,‬חברתיות ופוליטיות‪,‬‬
‫כמו גם עמדות כלפי דמוקרטיה והשתתפות אזרחית ופוליטית‪ .‬הסקר‪ ,‬המקיף ביותר עד כה‪ ,‬נערך‬
‫באמצעות ראיונות פנים‪-‬אל‪-‬פנים בהשתתפות ‪ 20,231‬משיבים מכלל שכבות האוכלוסייה‪ .‬אזרחים מ‪01-‬‬
‫מדינות ערביות‪ :‬מאוריטניה‪ ,‬מרוקו‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬תוניס‪ ,‬מצרים‪ ,‬סודאן‪ ,‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬לבנון‪ ,‬ירדן‪,‬‬
‫עיראק‪ ,‬סעודיה‪ ,‬תימן‪ ,‬כווית ולוב‪ .‬הסקר כולל משיבים המייצגים ‪ 98%‬ממספר התושבים במדינות ערב‪,‬‬
‫בעוד טעות סטטיסטית עומדת על ‪.2%-2%‬‬
‫במאמר הראשון בחרנו להתרכז בסוגית הדמוקרטיה בעולם הערבי‪ .‬המאמר השני ‪ -‬מגמות בדעת הקהל‬
‫הערבית‪ ,‬עסק במספר סוגיות‪ :‬טיב הקשרים בין מדינות ערב‪ ,‬דעותיהם לגבי שיתוף פעולה‪ ,‬הסוגיה‬
‫הפלסטינית והסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬כמו גם מקורות האיום הגדולים ביותר לביטחון האזור‪.‬‬
‫המאמר הנוכחי עוסק בדעת הקהל הערבית כלפי תפקיד הדת בעולם הערבי בחיים הציבוריים והפוליטיים‪.‬‬
‫בנוסף נבחנת מידת השפעת הדת כגורם המגביל את הפעילות החברתית והפוליטית של האזרח‪ .‬במהלך‬
‫קריאת המאמר כדאי לשים לב לאחוז הגבוה יחסית בטבלאות השונות מקרב הנשאלים אשר לא ידעו או‬
‫סרבו להשיב‪.‬‬
‫רמת הדתיות‬
‫ראשית התבקשו המשיבים לענות כיצד הם מגדירים את עצמם‪ :‬דתיים מאד‪ ,‬דתיים במידה מסויימת‪ ,‬או‬
‫לא דתיים‪ .‬כפי שניתן לראות בטבלה‪ 99% ,‬בממוצע מהעולם הערבי מגדירים את עצמם כדתיים (‪ 20%‬דתי‬
‫מאד ו‪ 76%-‬דתי במידה מסויימת)‪ .‬מעניין לציין כי בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי במאוריטניה ‪32%‬‬
‫מהנשאלים הגדירו את עצמם דתיים מאד‪ ,‬בערב הסעודית ‪ 27%‬ובסודאן ‪ 23%‬בעוד הממוצע הכללי הוא‬
‫כאמור ‪ .20%‬כמו כן‪ ,‬בלבנון ‪ 21%‬מהנשאלים הגדירו את עצמם לא דתיים ובתוניס ‪ ,08%‬בעוד הממוצע‬
‫הכללי עומד על ‪ .9%‬אחוז המשיבים בממוצע המגדירים את עצמם כלא מאמינים הוא שולי ועומד על‬
‫‪ .1.1%‬מכאן ניתן ללמוד כי כל הערבים מגדירים את עצמם כמאמינים גם אם הם לא מגדירים את עצמם‬
‫דתיים‪ .‬לסיום‪ ,‬בהשוואה לסקר שנערך ב‪ 2100-‬לא נמצאו הבדלים מהותיים בתשובות המשיבים לשאלה‬
‫זאת‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הנתונים מוצגים כפי שמופיעים בטבלה המקורית‬
‫בחלק הבא התבקשו המשיבים לענות "מהו התנאי החשוב ביותר בגינו ניתן להגדיר אדם כדתי"? ניתוח‬
‫התשובות מעלה כי ‪ 29%‬מהמשיבים סבורים כי התנאי החשוב ביותר להגדרת אדם כדתי הוא קיום מצוות‬
‫ועבודת הבורא‪ .‬במקום השני‪ 28% ,‬סבורים כי יושר ונאמנות הם התנאים החשובים ביותר להגדרת אדם‬
‫כדתי‪ .‬במקום השלישי‪ 08% ,‬סבורים כי כיבוד הזולת הוא התנאי החשוב ביותר להגדרת אדם כדתי‪.‬‬
‫במקום הרביעי‪ 3% ,‬סבורים כי עזרה לעניים ולנזקקים הוא התנאי החשוב ביותר להגדרת אדם כדתי‪.‬‬
‫במקום החמישי‪ 3% ,‬סבורים כי קרבת דם ודאגה לקרובים הם התנאים החשובים ביותר להגדרת אדם‬
‫כדתי‪ .‬מעניין לציין כי מהתנאי החמישי עולה כי בעולם הערבי קיימים גורמים התופסים את התנאי‬
‫למחוייבות דתית כמחוייבות למשפחה (כפי שהשתקפה החברה הערבית השבטית לפני הופעת מוחמד)‬
‫בעוד האסלאם שם דגש על יסוד ההזדהות החברתי (אומה)‪.‬‬
‫מהו התנאי החשוב ביותר בגינו ניתן להגדיר אדם כדתי?‬
‫עד כה התבקשו הנשאלים להשיב על שאלות הנוגעות למידת הדתיות שלהם ועל התנאים להגדרת אדם‬
‫כדתי‪ .‬כעת נבדקו עמדותיהם כלפי אנשים לא דתיים ודעותיהם על מספר היגדים הקשורים לפרשנות הדת‬
‫או לחסידי דתות אחרות‪.‬‬
‫בראשית התבקשו המשיבים להביע את מידת הסכמתם או התנגדותם להיגד "כל אדם לא דתי הוא‬
‫בהכרח אדם רע"‪ .‬ניתוח התוצאות מעלה כי ‪ 62%‬בממוצע מתנגדים להיגד (‪ 21%‬מתנגד מאד ו‪12%-‬‬
‫מתנגד)‪ ,‬לעומת ‪ 08%‬אשר הסכימו להיגד (‪ 7%‬מסכים מאד ו‪ 02%-‬מסכים)‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי‬
‫‪ 26%‬מתושבי מאוריטניה תומכים בהיגד לעומת ‪ 1%‬בלבד מתושבי תוניס‪ .‬מכאן עולה כי לפחות חמישית‬
‫מדעת הקהל הערבית מסכימה שכל אדם לא דתי הוא בהכרח אדם רע‪.‬‬
‫כל אדם לא דתי הוא בהכרח אדם רע‬
‫כעת התבקשו המשיבים להביע את מידת הסכמתם או התנגדותם להיגד "אין לאף אחד זכות להכריז כופר‬
‫על מי שיש לו פרשנות שונה לדת"‪ .‬ניתוח התוצאות מעלה כי ‪ 78%‬בממוצע מהמשיבים מסכימים להיגד‬
‫(‪ 26%‬מסכים מאד ו‪ 12%-‬מסכים)‪ .‬המדינות שהסכימו להיגד באחוזים הגבוהים ביותר הן תוניס‪ ,‬לבנון‪,‬‬
‫מצרים‪ ,‬הרשות הפלסטינית וכווית‪ .‬לעומתם‪ 08% ,‬בממוצע התנגדו להיגד (‪ 3%‬מתנגד מאד ו‪ 01%-‬מתנגד)‪.‬‬
‫המדינות שהתנגדו להיגד באחוזים הגבוהים ביותר הן מאוריטניה ותימן‪.‬‬
‫אין לאף אחד זכות להכריז כופר על מי שיש לו פרשנות שונה לדת‬
‫על מנת להעמיק את הבנת חשיבות הדת בתוך החברה הערבית הסקר הציג בפני המשיבים את ההיגד‬
‫הבא‪" :‬אין לאף אחד זכות להכריז על מי שמשתייך לדת אחרת כופר"‪ .‬התוצאות בסקר מראות כי ‪76%‬‬
‫בממוצע מהמשיבים מסכימים להיגד (‪ 26%‬מסכים מאד ו‪ 11%-‬מסכים)‪ .‬לעומתם‪ 20% ,‬בממוצע התנגדו‬
‫(‪ 7%‬מתנגד מאד ו‪ 03%-‬מתנגד)‪ 02% .‬בממוצע לא ידעו או סרבו להשיב‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי‬
‫תושבי לבנון‪ ,‬תוניס ומצרים תומכים בהיגד באופן מובהק‪ .‬לעומתם‪ ,‬תושבי מאוריטניה הם המתנגדים‬
‫ביותר להיגד זה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי למרות רמת הסובלנות הגבוהה שהתקבלה בסקר‪ ,‬הרי ש‪ 20%-‬בממוצע מדעת הקהל‬
‫הערבית בעלת דעות קיצוניות כלפי לא מוסלמים (על‪-‬פי הקוראן היהודים והנוצרים כופרים)‪ .‬לסיום‪,‬‬
‫אסור להתעלם מהעובדה ש‪ 02%-‬בממוצע לא ידעו או סרבו להשיב‪ ,‬דבר שהיה יכול להעלות את אחוז‬
‫המתנגדים אף יותר‪.‬‬
‫אין לאף אחד זכות להכריז על מי שמשתייך לדת אחרת כופר‬
‫הדת בחיים הציבוריים‬
‫כעת התבקשו הנשאלים להשיב על השאלה "האם אתה מעדיף לבוא במגע עם אנשים דתיים‪ ,‬לא דתיים‪,‬‬
‫או שאין הבדל"? התוצאות מעלות כי ‪ 23%‬בממוצע מהמשיבים מעדיפים לבוא במגע עם אנשים דתיים‪,‬‬
‫‪ 6%‬מעדיפים לבוא במגע עם אנשים לא דתיים‪ ,‬ו‪ 37%-‬מהמשיבים ענו כי אין הבדל מבחינתם‪ .‬מעניין לציין‬
‫כי בחלוקה על‪-‬פי מדינות‪ ,‬במאוריטניה ‪ 90%‬מהמשיבים מעדיפים לבוא במגע עם אנשים דתיים‪ ,‬בסודאן‬
‫‪ 33%‬ובערב הסעודית ‪ 19%‬בעוד הממוצע הכללי הוא כאמור ‪ .23%‬בהשוואה לסקר שנערך ב‪ 2100-‬עולה כי‬
‫האחוז הממוצע של המשיבים שמעדיפים לבוא במגע עם אנשים דתיים עלה ב‪ 8%-‬לעומת הסקר הנוכחי‪.‬‬
‫ניתן לראות כי רוב מוחלט של המשיבים לא רואה בדתו של האחר גורם מפריע ליחסים עמו‪.‬‬
‫האם אתה מעדיף לבוא במגע עם אנשים דתיים‪ ,‬לא דתיים‪ ,‬או שאין הבדל?‬
‫בשלב זה התבקשו המשיבים לדרג "מהם הגורמים החשובים להסכמתך לנישואי קרוביך מדרגה‬
‫ראשונה"? התוצאות מעלות כי ‪ 82%‬מהמשיבים יתנו את הסכמתם לנישואי קרוביהם מדרגה ראשונה אם‬
‫המועמד יהיה בעל מוסר גבוה‪ .‬קצת פחות מכך‪ 93% ,‬מהמשיבים סבורים כי על המועמד לקיים את מצוות‬
‫הדת‪ 76% .‬מהמשיבים רואים ברמת ההכנסה של המועמד גורם מרכזי להסכמתם‪ .‬אותו אחוז‪76% ,‬‬
‫רואים ברמת ההשכלה של המועמד את הגורם המרכזי‪ .‬אותו אחוז‪ 76% ,‬רואים חשיבות מרכזית‬
‫באסכולה או בעדה זהה כגורם מרכזי בהסכמתם‪ 32% .‬סבורים כי משפחה או שייכות לשבט ידוע ובעל‬
‫מעמד היא הגורם המרכזי‪ .‬יש לציין כי האהבה אינה מוזכרת כלל כגורם להסכמת המשיבים לנישואי‬
‫קרוביהם מדרגה הראשונה‪.‬‬
‫מהם הגורמים החשובים להסכמתך לנישואי קרוביך מדרגה ראשונה?‬
‫כעת התבקשו המשיבים להביע את מידת הסכמתם או התנגדותם להיגד "הדת היא עניין פרטי שחובה‬
‫להפרידה מהחיים החברתיים והפוליטיים"‪ .‬התוצאות מעלות כי ‪ 32%‬בממוצע מהמשיבים מסכימים‬
‫להיגד (‪ 21%‬מסכים מאד ו‪ 22%-‬מסכים)‪ 26% .‬בממוצע מהמשיבים מתנגדים להיגד (‪ 01%‬מתנגד מאד ו‪-‬‬
‫‪ 26%‬מתנגד)‪ .‬נתונים אלה עומדים בסתירה לתפיסה המקובלת באסלאם הקובעת איסור הפרדת הדת‬
‫מהמדינה ("הדת והמדינה הם תאומים")‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי בלבנון ‪ 93%‬מהמשיבים‬
‫מסכימים להפרדת הדת מהמדינה‪ .‬בכווית ‪ 61%‬ובמצרים ‪ .79%‬לעומת זאת‪ ,‬בתימן ‪ 36%‬מהמשיבים‬
‫מתנגדים להפרדת הדת מהמדינה‪ .‬בלוב וברשות הפלסטינית ‪.30%‬‬
‫הדת היא עניין פרטי שחובה להפרידה מהחיים החברתיים והפוליטיים‬
‫הדת בחיים הפוליטיים‬
‫בחלק האחרון ניתנו שישה היגדים שמטרתם לבדוק את השפעת הדת על החיים הפוליטיים‪ :‬השפעת אנשי‬
‫הדת על הצבעת הבוחרים‪ ,‬השפעת אנשי הדת על החלטות הממשלה‪ ,‬שימוש הממשלה באנשי דת על מנת‬
‫להשיג את תמיכת הציבור במדיניותה‪ ,‬זכות המועמדים בבחירות להשתמש בדת לשם השגת קולות‬
‫הבוחרים‪ ,‬מינוי אנשי דת למשרות ציבוריות והפרדת הדת מהפוליטיקה‪ .‬בניתוח ששת ההיגדים בחלק זה‪,‬‬
‫כדאי לשים לב לאחוזים הגבוהים של הנשאלים באלג'יריה ובערב הסעודית אשר לא ידעו או סרבו להשיב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ראוי לציון האחוז הנמוך של ההסכמה המלאה (מסכים מאד) של נשאלים מכווית לששת ההיגדים‪.‬‬
‫בהיגד הראשון‪" ,‬האם אתה תומך בכך שאנשי הדת לא ישפיעו על אופן הצבעת הבוחרים"? עולה כי ‪67%‬‬
‫בממוצע מהמשיבים (‪ 22%‬מסכים מאד ו‪ 12%-‬מסכים) סבורים כי יש חובה על אנשי הדת לא להשפיע על‬
‫אופן הצבעת הבוחרים‪ .‬לעומת זאת‪ 03% ,‬בממוצע מהמשיבים מתנגדים להיגד (‪ 2%‬מתנגד מאד ו‪02%-‬‬
‫מתנגד)‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי תושבי תוניס‪ ,‬לבנון ומצרים תומכים בהיגד בשיעור גבוה‬
‫מהממוצע‪ .‬מעניין לציין כי אחוזי התמיכה בהיגד באלג'יריה נמוכים באופן משמעותי מהממוצע ועומדים‬
‫על ‪ .36%‬יחד עם זאת‪ ,‬אחוז הנשאלים אשר לא ידעו או סרבו להשיב באלג'יריה גבוה במיוחד ועומד על‬
‫‪.28%‬‬
‫האם אתה תומך בכך שאנשי הדת לא ישפיעו על אופן הצבעת הבוחרים?‬
‫בהיגד השני‪" ,‬השפעת אנשי הדת על החלטות הממשלה"‪ ,‬עולה כי ‪ 76%‬בממוצע מהמשיבים (‪ 23%‬מסכים‬
‫מאד ו‪ 12%-‬מסכים) סבורים כי יש חובה על אנשי הדת לא להשפיע על החלטות הממשלה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫‪ 22%‬בממוצע מהמשיבים מתנגדים להיגד (‪ 2%‬מתנגד מאד ו‪ 08%-‬מתנגד)‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי‬
‫תושבי לבנון‪ ,‬תוניס ומצרים תומכים בהיגד בשיעור גבוה מהממוצע‪ .‬לעומת זאת אחוז התמיכה בהיגד‬
‫באלג'יריה נמוך באופן משמעותי מהממוצע ועומד על ‪.32%‬‬
‫השפעת אנשי הדת על החלטות הממשלה‬
‫בהיגד השלישי‪" ,‬עדיף למדינה שימונו אנשים דתיים למשרות ציבוריות"‪ ,‬ניתן לראות כי ‪ 12%‬בממוצע‬
‫מהמשיבים (‪ 02%‬מסכים מאד ו‪ 20%-‬מסכים) סבורים כי עדיף למדינה שימונו אנשים דתיים למשרות‬
‫ציבוריות‪ 13% .‬בממוצע מהמשיבים מתנגדים להיגד (‪ 02%‬מתנגד מאד ו‪ 22%-‬מתנגד)‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי‬
‫מדינות עולה כי תושבי מאוריטניה וסודאן תומכים בהיגד בשיעור גבוה מהממוצע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז‬
‫המתנגדים בלבנון גבוה באופן משמעותי מהממוצע ועומד על ‪.99%‬‬
‫עדיף למדינה שימונו אנשים דתיים למשרות ציבוריות‬
‫בהיגד הרביעי‪" ,‬לא ראוי שהממשלה תשתמש בדת לזכות בתמיכת הציבור במדיניותה"‪ ,‬עולה כי ‪61%‬‬
‫בממוצע מהמשיבים (‪ 28%‬מסכים מאד ו‪ 10%-‬מסכים) סבורים כי לא ראוי שהממשלה תשתמש בדת‬
‫לזכות בתמיכת הציבור במדיניותה‪ .‬לעומת זאת‪ 21% ,‬בממוצע מהמשיבים מתנגדים להיגד (‪ 1%‬מתנגד‬
‫מאד ו‪ 07%-‬מתנגד)‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי תושבי לבנון ותוניס תומכים בהיגד בשיעור גבוה‬
‫מהממוצע‪.‬‬
‫לא ראוי שהממשלה תשתמש בדת לזכות בתמיכת הציבור במדיניותה‬
‫בהיגד החמישי‪" ,‬למועמדים לבחירות הזכות להשתמש בדת להשגת קולות הבוחרים"‪ ,‬ניתן לראות כי‬
‫‪ 22%‬בממוצע מהמשיבים (‪ 7%‬מסכים מאד ו‪ 07%-‬מסכים) סבורים כי למועמדים לבחירות יש זכות‬
‫להשתמש בדת לשם השגת קולות הבוחרים‪ 79% .‬בממוצע מהמשיבים מתנגדים להיגד (‪ 27%‬מתנגד מאד‬
‫ו‪ 12%-‬מתנגד)‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי תושבי מאוריטניה תומכים בהיגד בשיעור גבוה מהממוצע‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אחוז המתנגדים בלבנון ובתוניס גבוה באופן משמעותי מהממוצע‪.‬‬
‫למועמדים לבחירות הזכות להשתמש בדת להשגת קולות הבוחרים‬
‫בהיגד השישי והאחרון‪" ,‬עדיף למדינה להפריד את הדת מהפוליטיקה"‪ ,‬עולה כי ‪ 17%‬בממוצע מהמשיבים‬
‫(‪ 08%‬מסכים מאד ו‪ 26%-‬מסכים) סבורים כי עדיף למדינה להפריד את הדת מהפוליטיקה‪ 10% .‬בממוצע‬
‫מהמשיבים מתנגדים להיגד (‪ 01%‬מתנגד מאד ו‪ 26%-‬מתנגד)‪ .‬בחלוקה על‪-‬פי מדינות עולה כי תושבי לבנון‬
‫תומכים בהיגד בשיעור גבוה מהממוצע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז המתנגדים בלוב ובתימן גבוה באופן משמעותי‬
‫מהממוצע‪.‬‬
‫עדיף למדינה להפריד את הדת מהפוליטיקה‬
‫לסיכום‪ ,‬הסקר דן בתפקיד הדת בעולם הערבי בחיים הציבוריים והפוליטיים‪ ,‬בנוסף למידת השפעת הדת‬
‫כגורם המגביל את הפעילות החברתית והפוליטית של האזרח‪ .‬מהסקר עולה כי דעת הקהל הערבית‬
‫מגדירה את עצמה כדתית או דתית במידה מסויימת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המשיבים אינם רואים בדת גורם מגביל‬
‫כלפי הלא דתיים‪ ,‬כלפי בעלי פרשנות שונה לדת וכלפי בעלי דתות אחרות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המשיבים בסקר לא רואים אדם לא דתי כאדם רע ומתנגדים לרעיון של הכרזה על אדם מדת‬
‫אחרת‪ ,‬או על בעל פרשנות שונה לדת ‪ -‬כופר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר הם התבקשו לתת את הסכמתם לנישואי‬
‫קרוביהם מדרגה ראשונה‪ ,‬ניכרת חשיבות הדת כגורם בבחירת המועמד\ת‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬יש תמיכה רחבה לכך שהדת היא עיסוק פרטי ושיש חובה להפרידה מהחיים החברתיים‬
‫והפוליטיים‪ .‬קיימת תמיכה בקרב מרבית האזרחים להפרדת הדת מהפוליטיקה בחיי היומיום‪ ,‬החל‬
‫מהתנגדות להשפעת אנשי הדת על אופן הצבעת האזרח ועל החלטות הממשלה‪ ,‬עבור בהתנגדות לשימוש‬
‫הממשלה באנשי הדת ושימוש המועמדים לבחירות בדת‪ ,‬וכלה בהתנגדות למתן עדיפות למשרות ציבוריות‬
‫לאנשים דתיים‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬נוכח האלימות וחוסר הסובלנות הדתית שקיימות בעולם הערבי בשנים האחרונות‪ ,‬מפתיעה מידת‬
‫הליברליות וקבלת האחר שעולה מן הסקר‪ .‬האם החברה הערבית המסורתית משנה את פניה‪ ,‬שמא מדובר‬
‫ברצון של המשיבים להציג עצמם באור חיובי?‬