‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד‬ ‫לו"ז תוכנית חינוכית שנתית‬ ‫‪3‬‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫‪4‬‬ ‫ראציונל לתוכנית החינוכית השנתית‬ ‫‪5‬‬ ‫כיצד משתמשים בחוברת זו?‬ ‫‪6‬‬ ‫מתוכנית חינוכית למערך פעולה ב‪ 4‬שלבים פשוטים‬ ‫‪7-8‬‬ ‫כיצד לבנות מערך פעולה‪ -‬כולל פורמט מערך ופעולה לדוגמא‬ ‫‪9-11‬‬ ‫על ארגז הכלים שלי ‪ -‬מתודות‬ ‫‪14‬‬ ‫יחידה ראשונה‪ :‬אני – ראציונל‪ ,‬מטרות ולו"ז ליחידה‬ ‫פעילות פתיחה – אני והקבוצה‬ ‫פרשת נח – פעולה בנושא שפה‬ ‫פרשת לך לך – המסע המשפחתי שלי‬ ‫פעולה ליום הזיכרון להרצחו של יצחק רבין ז"ל‬ ‫פרשת וירא – פעולה בנושא מים‬ ‫פרשת חיי שרה – פעולה בנושא אמא‬ ‫פעולת בחירה‪ :‬עמוד הפייסבוק שלי‬ ‫פעולת בחירה‪ :‬חשבון נפש‪ ,‬מה אני רוצה לשנות בעצמי לקראת השנה הבאה?‬ ‫(כולל פעולה בנושא חשבון נפש ציבורי לשכבות הבוגרות יותר)‬ ‫פעולת בחירה‪ :‬הזהות היהודית‪ ,‬הישראלית והאוניברסלית שלי‬ ‫פעולת בחירה‪:‬השם שלי ואני‬ ‫פעולת בחירה‪ :‬החלום שלי‬ ‫פעולת בחירה‪ :‬מיפוי החוזקות והחולשות שלי‬ ‫פעולת בחירה‪ :‬הערכים שלי‬ ‫פעולת בחירה‪ :‬מה מיוחד בי‬ ‫פעולת סיכום‪ :‬מסע זהות אישית‬ ‫יחידה שנייה‪ :‬אח ‪ -‬ראציונל‪ ,‬מטרות ולו"ז ליחידה‬ ‫‪15‬‬ ‫פרשת תולדות – יעקב ועשיו‬ ‫‪16‬‬ ‫פעולה‪ :‬מעגלי שייכות‬ ‫‪17‬‬ ‫פרשת ויצא – אהבה‬ ‫‪19‬‬ ‫פרשת וישלח‪ :‬תעל"ה סניפי ליחידה "אח"‬ ‫‪01‬‬ ‫פרשת וישב – יעקב ואחיו – התמודדות עם קנאה‬ ‫‪01‬‬ ‫פעולה לקראת חג החנוכה‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫פרשת ויגש – יוסף ואחיו‪ -‬ערבות הדדית‬ ‫‪00‬‬ ‫פעולת בחירה‪ :‬מה האחריות שלי כלפי ההורים שלי?‬ ‫‪03‬‬ ‫מיהם האחים והאחיות שלי?‬ ‫‪07‬‬ ‫אחריות לחבריי ‪ -‬כבוד הדדי‬ ‫‪09‬‬ ‫חברים? כיצד?‬ ‫‪34‬‬ ‫סולידריות יהודית – מה האחריות שלנו לאחינו ואחיותינו מהתפוצות?‬ ‫‪37‬‬ ‫פעולה בנושא פדיון שבויים – אחריות ל"אחים"‪ -‬בכל מחיר???‬ ‫‪39‬‬ ‫יחידה שלישית‪ :‬אחר ‪ -‬ראציונל‪ ,‬מטרות ולו"ז ליחידה‬ ‫עשרה בטבת‪ ,‬יום הקדיש הכללי ‪ -‬מהו קדיש?‬ ‫פעילות פתיחה‪ :‬לקראת תעל"ה‪ ,‬מה זה תיקון עולם?‬ ‫היחס לאחר (פרשת שמות)‬ ‫מדרש‪ :‬היחס לאחר‬ ‫תעל"ה‬ ‫פעילות סיכום‪ :‬מי מגדיר מה הנורמה ומה האחר? מתי אני מרגיש "אחר"?‬ ‫סדר ט"ו בשבט‪ ,‬בדגש‪ :‬לקט שכחה ופאה‪ -‬אחריות לנזקקים‬ ‫קבלת האחר בקבוצה‬ ‫בעלי צרכים מיוחדים בנוע"ם‬ ‫האחר בחברה‪ :‬מבקשי המקלט בישראל‬ ‫ערביי ישראל‬ ‫העם היהודי כ"אחר"‬ ‫סיוע ישראלי לארצות ועמים אחרים‬ ‫יחידה רביעית‪ :‬אחרי ‪ -‬ראציונל‪ ,‬מטרות ולו"ז ליחידה‬ ‫חודש נוע"ם והתנועה המסורתית‬ ‫פעולת שישי – קבלת שבת סניפית עם הקהילה המסורתית‬ ‫כל מה שרצית לדעת על נוע"ם‬ ‫כל מה שרצית לדעת על התנועה המסורתית (‪+‬זרמים ביהדות)‬ ‫חזונוע"ם‬ ‫אחריות חברתית בנוע"ם‬ ‫הגשמה בנוע"ם‬ ‫שיוויון‪ ,‬שיוויון בין המינים‪ ,‬ושיוויון בין המינים ביהדות‬ ‫קהילה וקהילה מסורתית‬ ‫התנועה המסורתית בישראל‬ ‫פלורליזם יהודי בישראל‬ ‫‪0‬‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫יחידה שנייה‪ -‬אח‬ ‫נובמבר‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫חשון‪-‬כסליו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫כ"ח ‪1‬‬ ‫כ"ט ‪2‬‬ ‫אח‬ ‫יעקב ועשיו‬ ‫תולדות‬ ‫ו' ‪9‬‬ ‫ה' ‪8‬‬ ‫ל' ‪3‬‬ ‫א' ‪4‬‬ ‫ב' ‪5‬‬ ‫ג' ‪6‬‬ ‫ד' ‪7‬‬ ‫ז' ‪11‬‬ ‫ח' ‪11‬‬ ‫ט' ‪12‬‬ ‫י' ‪13‬‬ ‫י"א ‪14‬‬ ‫י"ב ‪15‬‬ ‫תעלה‬ ‫י"ד ‪17‬‬ ‫ט"ו ‪18‬‬ ‫ט"ז ‪19‬‬ ‫י"ז ‪21‬‬ ‫י"ח ‪21‬‬ ‫י"ט ‪22‬‬ ‫יוסף ואחיו‬ ‫כ"א ‪24‬‬ ‫כ"ב ‪25‬‬ ‫כ"ג ‪26‬‬ ‫כ"ד ‪27‬‬ ‫כ"ה ‪28‬‬ ‫כ"ו ‪29‬‬ ‫חנוכה‬ ‫סמינר חשיפה‬ ‫ויצא‬ ‫י"ג ‪16‬‬ ‫וישלח‬ ‫כ' ‪23‬‬ ‫וישב‬ ‫כ"ז ‪31‬‬ ‫מקץ‬ ‫חנוכה‬ ‫דצמבר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כ"ח ‪1‬‬ ‫כ"ט ‪2‬‬ ‫ג‬ ‫ל' ‪3‬‬ ‫כסליו‪-‬טבת‬ ‫ד‬ ‫א' ‪4‬‬ ‫ה‬ ‫ב' ‪5‬‬ ‫ו‬ ‫ג' ‪6‬‬ ‫יוסף ואחיו‬ ‫פתרון‬ ‫ש‬ ‫ד' ‪7‬‬ ‫סמינר חנוכה‬ ‫חנוכה‬ ‫ויגש‬ ‫ה' ‪8‬‬ ‫ו' ‪9‬‬ ‫ז' ‪11‬‬ ‫ח' ‪11‬‬ ‫ט' ‪12‬‬ ‫י"ב ‪15‬‬ ‫י"ג ‪16‬‬ ‫י"ד ‪17‬‬ ‫ט"ו ‪18‬‬ ‫ט"ז ‪19‬‬ ‫י"ט ‪22‬‬ ‫כ' ‪23‬‬ ‫כ"א ‪24‬‬ ‫כ"ב ‪25‬‬ ‫י' ‪13‬‬ ‫אחר‬ ‫י"א ‪14‬‬ ‫י' בטבת‬ ‫י בטבת‬ ‫י"ז ‪21‬‬ ‫ויחי‬ ‫י"ח ‪21‬‬ ‫היחס לאחר‬ ‫יום מיונים‬ ‫למסגרות‬ ‫הגשמה‬ ‫שמות‬ ‫כ"ג ‪26‬‬ ‫כ"ד ‪27‬‬ ‫כ"ה ‪28‬‬ ‫יום מיונים‬ ‫למסגרות‬ ‫הגשמה‬ ‫וארא‬ ‫כ"ו ‪29‬‬ ‫כ"ז ‪31‬‬ ‫כ"ח ‪31‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫לפני שמתחילים ‪ -‬חשוב מאוד לקרוא‪:‬‬ ‫אחריות‪/‬יוסי אלפי‬ ‫תקרא תצליח‪-‬תכתוב תרוויח‬ ‫הפרויקט "תקרא תצליח" של בנק הפועלים מביא אותי לסיורים ברחבי הארץוברחבי הילדות הישראלית‬ ‫ובמרחבים האלה אני דואה בנושאים שונים כמו‪" :‬מתי מסתיימת ילדותו של אדם" "על דמיון ומציאות" "על מהות‬ ‫החיים" "הגדרת החברות בין לתת ולקבל" "הגדרת מושגים חברתיים" ועוד נושאים‪ ,‬שברומו של עולם‪ ,‬שרק עם‬ ‫ילדים אפשר להרחיק‪ ,‬ללא שמים כגבול ‪.‬בכל אחד מהנושאים האלה ורבים אחרים כמותה‪ :‬נדהמתי‪ ,‬הופתעתי‪,‬‬ ‫הועשרתי ‪,‬רוויתי‪ ,‬דאיתי‪ ,‬החכמתי‪ ,‬למדתי‪ ,‬העמקתי‪ ,‬צללתי‪ ,‬הגבהתי עוף וחזרתי לעצמי מלא בחוויות ‪.‬‬ ‫על מהות הקריאה ענה לי ילד‪" :‬אני רוצה להשלים את הסיסמא תקרא תצליח ‪.‬אחרי שאני אצליח אני אכתוב‬ ‫ואתפרנס מלהיות סופר מצליח ואז הסיסמא תהיה ‪’ :‬תקרא תצליח‪-‬תכתוב תרוויח‪ ".‬אחרי שקראתי את "המלך‬ ‫הלך לישון" דיברנו על מלכים ‪,‬מנהיגים ושאר "מבוגרים" ובמיוחד עסקנו בהגדרת המושג "אחריות"‪ .‬ילדים הביעו‬ ‫דעות שונות ונתנו דוגמאות מעניינות המגדירות את מושג האחריות ‪.‬‬ ‫בהופעה בעיר שדרות בפני ילדי כיתות ה’‪ ,‬בבית הספר התורני מדעי‪ ,‬ילד אחד‪ ,‬הפליא במיוחד לעשות‪ ,‬אחרי‬ ‫שהמורה הקימה אותו מספר פעמים ממקומו והעבירה אותו‪ ,‬כלאחר כבוד ממקום למקום‪ ,‬עקב" הפרעה לסופר‬ ‫האורח" (הוא צחק מהבדיחות שלי‪ .‬המורה חשבה שאני בן אדם רציני)‪ .‬ממקום מושבו בשורה שאחרי השורה‬ ‫האחרונה‪ ,‬ממש מאחרוי כל שאר הכיתה‪ ,‬הוא הרים אצבע עקשנית וקול מתחנן ‪:‬‬ ‫"אני יודע מה היא הגדרת האחריות" הוא אמר בקול מצפצף ‪.‬‬ ‫"בבקשה "פניתי אליו ‪.‬‬ ‫"אחריות מתחילה באות א’" לחש ‪.‬‬ ‫ו‪ ? .....‬שאלתי ‪.‬‬ ‫א’ זה אני ‪.‬אני חייב לשמור על עצמי קודם כל‪ .‬להיות אחראי לעצמי ולשמור על עצמי מכל משמר ‪.‬‬ ‫יפה‪ .‬חייכתי‪ .‬וח ?’‬ ‫"ח’ מצטרפת ל א’ ושתיהן עושות אח‪ .‬יש לי אח קטן ואני הגדול‪ .‬אני אח גדול ויש לי אחריות על האח שלי ‪.‬‬ ‫חייכתי אל המורה המענישה כשותפו של הילד המפריע ובחיוך של ניצחון המשכתי לשאול את הילד‪ :‬ומה עם‬ ‫האות ר "’‬ ‫"יחד עם האות ר’ יש את המילה אחר‪ .‬אני לא רק אחראי לאחי‪ ,‬אני אחראי לאחרים בכיתה‪ ,‬בשכונה ובכלל ‪.‬‬ ‫"זהו?" שאלתי ‪.‬‬ ‫"לא‪ .‬אחרי האחר יש י’ וזה כבר אחרי‪ .‬כשאני לוקח אחריות כולם הולכים אחרי "‪.‬‬ ‫"אז מה תעשה עכשיו עם האות ו’" הקשתי ‪.‬‬ ‫"יחד עם האות ו’ המילה תהיה אחריו‪ .‬אבא שלי לקח עלי אחריות אז אני הולך אחריו‪ .‬באש ובמים אני אחריו "‪.‬‬ ‫החיוך שלי אל המורה הפך לרחב יותר וגבותיי הורמו כאילו שאלו במפגיע‪" :‬נו "???‬ ‫"ומה עם האות ת’ " שאלתי את הילד‪ ,‬כאילו הייתי שותף לניצחונו ‪.‬‬ ‫"המילה אחריות מסתיימת ב ת’ ומתחילה ב א’ ‪ .‬זה אומר שאם לקחת אחריות אתה חייב להתחיל ב א’ ולסיים ב‬ ‫ת’ "‪ .‬כאן הילד ציחקק ושאל‪" :‬אתה מקבל את ההגדרה שלי "?‬ ‫"נו‪ ...‬מה את אומרת?" פניתי אל המורה המענישה ‪.‬‬ ‫היא חייכה כאילו הייתה היא בעלת ההגדרה ואמרה בחיוך של ניצחון‪" :‬אתה רואה איזה ילדים חכמים יש לי‬ ‫בכיתה "!‬ ‫קיבלתי את ההגדרה‪ ,‬הפנמתי ועכשיו היא שלכם‬ ‫אחריות‪ :‬א=אני‪ ,‬אח=אחי‪ ,‬אחר=אחרים‪ ,‬אחרי=מנהיגות‪ ,‬אחריו=מסורת‪ ,‬אחריות=‬ ‫מא’ ועד ת’‬ ‫‪4‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫ראציונל לנושא השנתי תשע"ד ‪ -‬אחריות מא'‪-‬ת'‬ ‫הנושא השנתי לשנת הפעילות תשע"ד בנוע"ם הוא "אחריות מא' ועד ת'"‪ .‬במהלך השנה נעסוק במעגלי‬ ‫האחריות האישית של כל אחד מאיתנו‪ ,‬מתוך מטרה לעורר בחניכים שלנו מוטיבציה להיות פעילים יותר‬ ‫ולשמש כמנהיגים במסגרות ובתחומים שיקרים לליבם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אני ‪ -‬נמפה את מעגלי השייכות‪ ,‬היכולות האישיות ותחומי הענין שלנו‪ .‬נברר מה חשוב לנו ועל‬ ‫מה אנחנו רוצים ומחוייבים לקחת אחריות‪.‬‬ ‫אח ‪ -‬מהי האחריות שלנו כלפי אלו שקרובים ודומים לנו‪ -‬למשפחה‪ ,‬לחברים ולעם שלנו? מה‬ ‫מעורר בנו את תחושת המחויבות למסגרות הללו‪.‬‬ ‫אחר ‪ -‬ביחידה זו נברר מה מידת האחריות שלנו כלפי אנשים שרחוקים מאיתנו‪ ,‬ששונים‬ ‫מאיתנו לחלוטין‪ -‬בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬מיעוטים בישראל ועמים אחרים שחיים בקירבנו‪.‬‬ ‫אחרי ‪ -‬נעסוק במהי מנהיגות‪ ,‬אילו תכונות יש למנהיג ואיך אנחנו‪ ,‬אפילו שאנחנו רק ילדים ובני‬ ‫נוער‪ ,‬יכולים להיות מנהיגים בחיים שלנו‪ -‬בקבוצה‪ ,‬בסניף‪ ,‬בבית הספר ובחברה‪.‬‬ ‫אחריו – לא תמיד אנחנו מנהיגים‪ ,‬אך זה לא פוטר אותנו מאחריות וגם אז יש לנו יכולת לשנות‬ ‫ולהשפיע‪ .‬ביחידה זו נבחן כיצד ומתי עושים זאת‪ ,‬וכן מה המחויבות שלנו כלפי ההנהגה שלנו‪.‬‬ ‫אחריות – לאחר שביררנו מה היחס שלנו כלפי כל המעגלים הללו נעלה לסיכום את השאלה‬ ‫מה האחריות שלנו כפרטים והאחריות הקולקטיבית שלנו כתנועה כלפי החברה הישראלית‪.‬‬ ‫כמו תמיד נשלב בתוך רצף הפעילות השנתית שלנו גם פעולות סביב החגים ותאריכים משמעותיים‬ ‫בלוח השנה העברי‪ ,‬כשגם הפעולות הללו מתקשרות ישירות לנושא השנתי‪ .‬המטרות והדגשים‬ ‫לפעולות הללו מופיעות בחוברת הדרכה זו כחלק מהתוכנית השנתית‪ .‬לצד הנושא השנתי נקדיש חודש‬ ‫לתנועה המסורתית‪ ,‬לאידיאולוגיה שלה ולפעילות שלה בישראל‪ ,‬וכמובן שנקיים גם פסטינוע"ם חגיגי‬ ‫לסיכום הפעילות בסניפים‪.‬‬ ‫ראציונל פעילות ימי שישי‬ ‫השנה אנחנו מתחילים לקיים פעילות שבועית גם בימי שישי אחר הצהריים‪ .‬הפעולות הללו קשורות‬ ‫לנושא השנתי‪ ,‬ובנוסף הם מתקשרים גם לנושא השבת‪ -‬הם כוללים לפעמים מדרש לפרשת השבוע‪,‬‬ ‫תפילות וטקסים יחודיים של השבת ויצירת חוויית שבת הקהילתית במסגרת הסניף‪ .‬חלק גדול‬ ‫מהפעילות בימי שישי תתקיים במסגרת סניפית‪ ,‬וחלק תכלול גם את ההורים ואת הקהילה המסורתית‪,‬‬ ‫מתוך מטרה שהתנועה שלנו תשפיע על יותר אנשים ושניצור קהילה שחוגגת יחד את השבת ואת חיי‬ ‫הסניף‪ .‬החוברת הזו כוללת בתוכה גם את המטרות והדגשים לפעולות ימי השישי הללו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫כיצד משתמשים בחוברת ההדרכה?‬ ‫בחוברת זו מופיעים לשימושכם הרציונל החינוכי (ההגיון החינוכי והמסר) של כל אחת מיחידות הנושא‬ ‫השנתי‪ ,‬מטרות לכל פעולה‪ ,‬דגשים הדרכתיים‪ ,‬דוגמאות למתודות יצירתיות ומקורות מומלצים לשימוש‬ ‫בפעולה‪ .‬שימו לב‪ -‬לכל שכבת גיל מטרות מעט שונות לאותה פעילות‪ ,‬שימו לב שאתם מתאימים‬ ‫את מערך הפעולה למטרות של השכבה שלכם!‬ ‫החוברת הזו לא כוללת מערכים מוכנים‪ -‬זו האחריות שלכם כמד"צים לתכנן את הפעולות שלכם‬ ‫בעצמכם! אנחנו סיפקנו לכם מבחר גדול יותר של נושאים לפעולות ממה שצריך להעביר בפועל‪ ,‬בכדי‬ ‫לאפשר לכם גמישות לבחור מתוך מגוון הנושאים הללו לפי מה שמתאים לאופי הקבוצה שלכם ולמה‬ ‫שאתם מתחברים‪.‬‬ ‫חלק מהפעולות המופיעות בחוברת זו הן פעולות חובה‪ ,‬ואין לכם את היכולת לבטל או להחליף אותן‬ ‫בפעולות אחרות‪ .‬במקרים אלו אנחנו מספקים לכם כאן יותר חומרים שתוכלו להיעזר בהם בבניית‬ ‫המערך‪ .‬שימו לב שבפתח כל יחידה מופיע לוח ובו תאריכי כל פעולה‪ ,‬כאשר בשורות הריקות אתם‬ ‫מתבקשים לשבץ את נושאי הפעולות שאתם בחרתם להעביר מתוך מאגר הכותרות והנושאים‬ ‫לפעולות של אותה יחידה‪ .‬אחרי שתבחרו את הנושאים ותעצבו את רצף הפעולות של כל יחידה‪ ,‬אתם‬ ‫מתבקשים לכתוב את מערכי הפעולה שלכם בתוך הפורמטים הריקים המופיעים באותה יחידה בגוף‬ ‫החוברת‪.‬‬ ‫להזכירכם‪ ,‬לכל שכבה יש דגשים חינוכיים ותכנים שונים שאותם הם צריכים להכיר במהלך השנה‪.‬‬ ‫הדגשים והתכנים הללו מופיעים בחוברת התוכנית החינוכית שמצורפת לחוברת הזו‪ .‬בפתיחת השנה‬ ‫חשוב לעיין ולקרוא בחוברת התוכנית החינוכית את הדגשים הכלליים לשכבה שלכם‪ ,‬וכאשר אתם בונים‬ ‫פעולה סביב חג כלשהו או במהלך חודש נוע"ם והתנועה המסורתית‪ ,‬חשוב מאוד שתסתכלו שוב‬ ‫בחוברת הזו‪ ,‬תקראו שם את הדגשים והמקורות הרלוונטיים לשכבה שלכם‪ ,‬ותשלבו אותם יחד עם‬ ‫הדגשים שמובאים בחוברת הנושא השנתי (החוברת הזו) בתוך המערך שאתם בונים!‬ ‫כמו תמיד רכזי ההדרכה‪ ,‬הרכזים ואנו בהנהלה הארצית עומדים לרשותכם‪ ,‬בכדי להבטיח שנת פעילות‬ ‫מוצלחת ומשמעותית בסניפים!‬ ‫בהצלחה לכולם!!!‬ ‫שלכם‪ ,‬צוות ההנהלה הארצית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מתוכנית חינוכית למערך פעולה ב‪ 4-‬שלבים פשוטים‬ ‫איך גוזרים פעולות מתוך הנושאים והדגשים שניתנו בחוברת הנושא השנתי???‬ ‫מתי?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עכשיו!‬ ‫מה עושים?‬ ‫דוגמאות‬ ‫שינוי תפיסה ‪ -1‬מדריך‪/‬ה = מחנך‪/‬ת!‬ ‫שינוי תפיסה ‪ -2‬אין דבר כזה פעולה בודדה! פעולה היא חלק מתהליך חינוכי שעובר נועמיס"ט‪ ,‬תהליך‬ ‫שמתחיל בשורשים ונמשך כל החיים! קיים רצף בין הפעולות‪ ,‬התעל"ה‪ ,‬הטיולים והשבתונים‪ ,‬הרצף‬ ‫והתהליך הם שמאפשרים לנו לחנך למסרים ולערכים שלנו בצורה היעילה ביותר!‬ ‫בתחילת שנה‪/‬‬ ‫בתחילת‬ ‫חטיבת פעולות‬ ‫‪‬‬ ‫פותחים חוברת תוכנית שנתית‬ ‫ובודקים‪-‬‬ ‫מה הנושא?‬ ‫ציונות‬ ‫התפתחות הרעיון הציוני מראשיתו ועד ימינו – חשוב שנכיר‬ ‫את תולדות הציונות וערכיה‪ ,‬כי היא רלוונטית גם לנו כיום‪,‬‬ ‫בשנת ה‪ -61‬למדינה‬ ‫‪‬‬ ‫מה "הרציונל החינוכי"* של רצף‬ ‫הפעולות הבאות?‬ ‫*רציונל חינוכי = הגיון חינוכי‪ ,‬המסר אליו אנו מחנכים‪,‬‬ ‫שמלוה ומתפתח לאורך כל תקופת הפעילות‪ ,‬ושעל פיו נקבע‬ ‫סדר ונושאי הפעולות‬ ‫‪‬‬ ‫מה ההיגיון מאחורי סדר‬ ‫הפעולות? איך התוכנית‬ ‫מתפתחת?‬ ‫עליה ראשונה‪ -‬קונגרס ציוני‪ -‬עליה שניה = סדר כרונולוגי‬ ‫הרצל‪-‬ז'בוטינסקי‪ -‬אחד העם= סדר רוחבי‪ -‬אישים בציונות‬ ‫עליה ראשונה‪ -‬עליה שניה‪ -‬עליה מחבר העמים ואתיופיה =‬ ‫סדר השוואתי‪ -‬עליות אז והיום‬ ‫הבנת הרציונל וסדר הפעולות תיתן לנו ראייה רחבה של התוכנית השנתית‪ ,‬במקום כל פעם לחשוב "בקטן" רק על‬ ‫הפעולה הבאה‪ .‬ראייה רחבה תאפשר לנו לבנות רצף פעולות לטווח רחוק‪ ,‬שבו המסר ילך ויתפתח מפעולה לפעולה‪,‬‬ ‫ללא מחזור של מסרים ומתודות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חושבים‪-‬‬ ‫איזה מסרים וערכים אפשר‬ ‫למצוא ברצף הפעולות הבאות?‬ ‫מה חשוב לי להעביר מעבר‬ ‫לידע?‬ ‫חלוציות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬דבקות במשימה‪ ,‬נחישות‪ ,‬אמונה‪ ,‬אהבת‬ ‫הארץ וכו'‪...‬‬ ‫זכרו‪ :‬מחנכים בלתי פורמאליים אינם מורים לבגרות!‬ ‫לא צריך להעביר רק את הידע היבש הקשור לנושא‪ ,‬אלא‬ ‫בעיקר את המהות‪ -‬הערכים החיים הגלומים בו‪ .‬התוכנית‬ ‫השנתית היא מסגרת כללית ונושאי הפעולות הם כלים‬ ‫להעברת הערכים הללו‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫‪4‬‬ ‫בבניית‬ ‫הפעולות (כמה‬ ‫שיותר זמן‬ ‫מראש)‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מרעננים את הזיכרון בכל‬ ‫הנקודות שהעלנו בשלבים‬ ‫הקודמים‪ ,‬וכותבים רצף פעולות‬ ‫שבו יש‪:‬‬ ‫‪ ‬קישור לפעולה קודמת‪,‬‬ ‫חזרה וחיזוק של מסרים‬ ‫‪ ‬הוספת "קומה שנייה"‪ -‬מסרים‬ ‫וערכים יחודיים לנושא הפעולה‬ ‫החדשה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬פיזור המתודות (המשחקים‬ ‫וההפעלות השונות) לאורך כל‬ ‫רצף הפעולות‪ ,‬מה שימנע‬ ‫מהפעולות לחזור על עצמן‪.‬‬ ‫בפתיחה חוזרים בקצרה על מה שעברנו בפעילות הקודמת‬ ‫ומרעננים את הזיכרון של מה המסר והערך שהפקנו ממנה‪.‬‬ ‫איך‪ :‬מבקשים מחניך לספר‪ ,‬חידון קצר או כל מתודה של‬ ‫חזרה על חומר (לדוג' איקס עיגול‪ ,‬טריוויה וכד')‬ ‫בפעילות קודמת= "הרצל"‪ ,‬הערכים הם חזון‪ ,‬אמונה‪ ,‬יוזמה;‬ ‫הפעילות השבוע= הקונגרס הציוני‪ ,‬הערכים הם דבקות‬ ‫במשימה‪ ,‬נחישות‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬מחזון למציאות‬ ‫בחטיבת פעולות הכוללת רצף‪ :‬הקונגרס הציוני הראשון‪ -‬עליה‬ ‫שניה‪" -‬הקיבוץ"‪:‬‬ ‫הקונגרס הציוני הראשון‪ :‬כרטסות רקע על הפלגים והצירים‪,‬‬ ‫הכנת מצעים והצעות בדיון‪ ,‬משחק תפקידים‪ -‬קונגרס לדוג'‪,‬‬ ‫הצבעה‬ ‫עליה שניה‪ :‬הצגה של המדריכים‪ -‬הקשיים ברוסיה‪ ,‬חפש את‬ ‫המטמון‪ -‬תחנות בעליה לארץ והקשיים של העולים‪ ,‬לימוד‬ ‫שיר מהתקופה‬ ‫הקיבוץ‪ :‬קביעת תקנון לקיבוץ שלנו בקבוצה‪ ,‬בניית מודל‬ ‫"קיבוץ חומה ומגדל"‪ ,‬משחק "פרה עיוורת"‬ ‫‪8‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מדוע וכיצד כותבים מערך פעולה?‬ ‫כתיבת מערך פעולה מורכבת ממספר שלבים מקדימים‪ .1 :‬בחירת נושא; ‪ .0‬קביעת מטרות לפעולה; ‪.3‬‬ ‫חיפוש חומר‪ .‬רק אז ניגשים לדף מערך פעולה עצמו ומתחילים לכתוב‪ .‬חשוב לבצע את כל הצעדים‬ ‫האלו‪ ,‬ועדיף בסדר הזה! חשוב מאוד – כתבו פעולות מראש והשקיעו בהן‪ ,‬אל תכתבו אותן רבע שעה‬ ‫לפני הגעת החניכים‪ .‬ככל שתתכננו אותה מראש ותשקיעו בה יותר‪ ,‬תצליחו לבנות פעולות מקוריות‬ ‫יותר‪ ,‬יצירתיות יותר‪ ,‬חווייתיות יותר‪ ,‬הדורשות ציוד מורכב יותר שלא ניתן להשיג בו ברגע‪ .‬כך תממשו‬ ‫את מטרות הפעולה במידה רבה יותר‪ .‬לכל פעולה כותבים מערך!‬ ‫בכתיבת הפעולה שם המדריך חלק ממנו במערך – חלק מהחוויות שלו‪ ,‬מהניסיון שלו‪ ,‬מהרקע‪ ,‬הידע‬ ‫והחלומות שלו‪ .‬כך יוצא מערך הפעולה מהמדריך‪ ,‬עובר דרך הקבוצה וחוזר למדריך באמצעות המשוב שהוא‬ ‫ועצמו עושה‪ .‬חשוב בתהליך הכתיבה לתת ליצירתיות שלנו לזרום ולא להגביל את עצמנו בכל הנוגע לציוד‪,‬‬ ‫ליכולות של הסניף וכו'‪ .‬תמיד אפשר למצוא פתרון אם חשוב לנו לקיים פעילות מסוימת‪ .‬אם אנחנו מגבילים‬ ‫את היצירתיות שלנו מראש – נגביל גם את ההתפתחות שלנו כמדריכים!‬ ‫בחירת נושא הפעולה‬ ‫לכל פעולה יש נושא הנקבע על פי התכנית החינוכית‪ ,‬בהתאם לנושא השכבתי ולנושא השנתי‪.‬‬ ‫מהי מטרה? איך בוחרים מטרה לפעולה? איך מנסחים מטרה?‬ ‫בכתיבת פעולה חשוב ביותר לקבוע מטרות ולנסח אותן‪ .‬מטרה היא מה שאנחנו רוצים להשיג בפעולה זו‪,‬‬ ‫מה שאנחנו רוצים שהחניכים ייקחו ממנה‪ .‬כדי לבחור מטרה צריך לקחת בחשבון את הנושא שבחרנו‪,‬‬ ‫אץ רצף הפעולות הקודמות והבאות‪ ,‬ואת אופי הקבוצה שלי‪ .‬לאחר שעשינו זאת התכנון יהיה לנו קל‬ ‫וברור יותר‪ .‬לכל פעולה יש לפחות מטרה אחת‪ ,‬ואם יש יותר מאחת חשוב לקבוע סדר עדיפויות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬היכרות בין החניכים‬ ‫‪ .0‬גיבוש הקבוצות‬ ‫‪ .3‬יצירת הווי סניפי‬ ‫חיפוש חומרים‬ ‫השלב הבא הוא בדיקת מקורות וחומרים שעליהם ניתן לבסס את הפעולה‪ .‬השימוש בעזרים ובאנשים‬ ‫חיצוניים נועד כדי לגרות את הדמיון כמה שיותר‪.‬‬ ‫בחירת מתודות‬ ‫כעת צריך לבחור את המתודות המתאימות‪ .‬לאחר שיהיה בידינו מגוון אפשרויות נבחר את הרעיון והמתודה‬ ‫שמעבירים את המסר בצורה הברורה ביותר‪ ,‬ונתאים אותם לגיל ולגודל הקבוצה‪.‬‬ ‫בניית הפעולה על פי חלקים ותכנון זמנים‬ ‫את המתודות והפעילויות המרכיבות את הפעולה חשוב לחלק לפתיחה‪ ,‬גוף וסיכום‪ ,‬בהתבסס על תכנון‬ ‫זמנים‪ .‬חשוב לכתוב בדיוק כל שלב ושלב ולהעריך את אורכו כדי שהפעולה לא תיקח שעתיים וחצי – או רבע‬ ‫שעה‪ .‬יש לקחת בחשבון שדברים לא תמיד מתנהלים על פי תכנון ואם יש משהו מאוד חשוב בסוף הפעולה‪,‬‬ ‫צריך להשאיר מרווח ביטחון‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫פתיחה‪ :‬הפתיחה היא הדרך שבה נציג את הנושא‪ ,‬ולכן חשוב להשקיע מחשבה בבחירתה‪ .‬צריך לבחור‬ ‫מתודה או משחק כדי לעורר את החניכים שלי ולעניין אותם בנושא ובפעולה‪ .‬יש לחשוב איך הפתיחה‬ ‫קשורה לגוף ולסיכום‪.‬‬ ‫גוף‪ :‬בשלב זה נכנסים לעומק הנושא‪ .‬יחד עם החניכים בודקים אותו‪ ,‬חושבים עליו‪ ,‬מתנסים בו‪ ,‬כל זאת‬ ‫בתקווה לגרום שינוי התנהגות ועשייה מתוך ידע‪ .‬אפשר להשתמש ומגוון מתודות ולא רק במתודה של דיון‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬מסכמים את התהליך שעברנו‪ .‬חושבים מה לקחנו מהפעולה הזו‪.‬‬ ‫חלוקת אחריות – מי מעביר?‬ ‫לכל מי שמדריך קבוצה יחד עם מדריכים אחרים – חשוב מאוד לחלק ביניכם מי מעביר איזה חלק של‬ ‫הפעולה‪ .‬כך כל אחד יידע מתי הוא עומד מול החניכים והוא אחראי להפעיל אותם‪ ,‬וכך לכל אחד ברור מה‬ ‫התפקיד שלו בהעברת הפעולה‪.‬‬ ‫הכנת רשימת ציוד ועזרים‬ ‫תעשו רשימה של כל הציוד שאתם צריכים (ממדבקות ועטים ועד לסרט וידאו)‪ .‬חשוב גם לרשום בפרטי‬ ‫פרטים את העזרים שצריך כדי להעביר את הפעולה‪ .‬למשל‪ ,‬אם יש חידון‪ ,‬צריך לכתוב את השאלות של‬ ‫החידון‪ ,‬לא רק – "‪ 5‬דקות‪ ,‬חידון"‪ .‬חבל שלא יהיה לכם כל מה שאתם צריכים‪.‬‬ ‫חלוקת עבודה – מי אחראי להכין מה?‬ ‫לאחר שסיימתם לתכנן‪ ,‬חלקו ביניכם את עבודת ההכנה (לגזור ניירות לריבועים‪ ,‬להביא תלבושת של‬ ‫גרגמל‪ ,‬להכין צ'ופרים‪ ,‬לקנות ורדים ורודים או להכין את החדר מראש עם נרות וריח של לימון)‪ .‬תארו‬ ‫לעצמכם שאתם באמצע פעולה‪ ,‬שעכשיו כל חניך צריך לכתוב מכתב לראש הממשלה ולהכניס למעטפה‬ ‫אבל – אבוי! – שכחתם להכין מעטפות מנייר ממוחזר‪...‬‬ ‫העברת הפעולה‬ ‫את הפעולה מעבירים על פי מה שתכננתם (לא בושה להדריך עם עותק של המערך ביד כדי לא לשכוח)‪.‬‬ ‫חשוב לזכור שבשלב זה חשובה מאוד הגמישות‪ .‬לא תמיד הפעולה מתקדמת כמו שחלמתם‪ ,‬על אף‬ ‫התכנונים המוקדמים‪ ,‬ולעתים הפעולה אורכת רק ‪ 00‬דקות‪ ,‬או לחילופין מצריכה ויתורים כואבים על מה‬ ‫שהכנתם‪ .‬עליכם להיות גמישים‪ .‬לפעמים עדיף לוותר או לשנות או להוסיף כדי להשיג את המטרה‪ .‬זה‬ ‫לא פוגע בכם‪ ,‬רק מוכיח את ערככם כמדריכים‪.‬‬ ‫עבודה מול רכז ורכז הדרכה בסניף‬ ‫תפקידם הוא לעזור לכם להכין את הפעולות אם אתם זקוקים לעזרה‪ ,‬לבדוק את הפעולות שתכננתם ולתת‬ ‫לכם דגשים והצעות‪ .‬כדאי מאוד להיעזר בהם ולשמוע את דעתם‪ .‬כמובן שככל שתתכננו ותעשו יותר בעצמכם‬ ‫יהיה יותר טוב‪ ,‬אבל אף פעם לא מזיק לשמוע הערות והצעות‪ .‬יחד איתם תעברו גם את משוב הפעולות‬ ‫והתהליך החינוכי‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מערך פעולה נוע"ם – נוער מסורתי‬ ‫נושא‬ ‫הפעולה‬ ‫מטרות‬ ‫הפעולה‪:‬‬ ‫לשכבה‪:‬‬ ‫מספר החניכים‪:‬‬ ‫בתאריך‪:‬‬ ‫מדריכים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה החניך שלי לוקח מהפעולה? (מסר‪ ,‬ערך‪ ,‬תכנים)‪:‬‬ ‫אחרי‬ ‫הפעולה‬ ‫סיכום‬ ‫גוף הפעולה‬ ‫פתיחה‬ ‫סיעור מוחות (רעיונות שעלו ושווה לשמור אותם)‪:‬‬ ‫מי אחראי לקפל את הציוד?‬ ‫מי אחראי לנקות?‬ ‫אל תשכחו! אחרי כל פעולה באחריותנו לקפל את כל הציוד ולהשאיר את מקום‬ ‫הפעולה נקי (בלי שום ניירות‪ ,‬צבע‪ ,‬ציוד וכו'‪)...‬‬ ‫‪11‬‬ ‫חלוקת‬ ‫זמנים ‪+‬‬ ‫ציוד להביא או‬ ‫לקנות ‪+‬‬ ‫מקום‬ ‫רשימת דברים‬ ‫להכין ואחראי‬ ‫אחראי‬ ‫להעביר‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מערך פעולה נוע"ם – נוער מסורתי‪ -‬פעולה לדוגמה‪:‬‬ ‫פעולת פתיחה לשנת הפעילות‬ ‫נושא‬ ‫הפעולה‬ ‫מטרות‬ ‫הפעולה‪:‬‬ ‫לשכבה‪ :‬אמירים‬ ‫מספר החניכים‪17 :‬‬ ‫בתאריך‪07/8 :‬‬ ‫מדריכים‪ :‬דני ודנה‬ ‫‪‬‬ ‫החניכים יתגבשו כקבוצה וילמדו להכיר את החניכים החדשים‬ ‫‪‬‬ ‫החניכים יכירו בחשיבות מבצע "חבר מביא חבר" ויתחילו לגייס חברים לסניף‬ ‫‪‬‬ ‫החניכים יצאו מהפעולה עם מוטיבציה להגיע להמשך הפעילות בשנה הקרובה‬ ‫מה החניך שלי לוקח מהפעולה? (מסר‪ ,‬ערך‪ ,‬תכנים)‪:‬‬ ‫מוטיבציה לבוא לפעילות בסניף‪ ,‬היכרות עם חברים חדשים‪ ,‬היכרות עם צוות המדריכים המהמם‪.‬‬ ‫פתיחה‬ ‫סיעור מוחות (רעיונות שעלו ושווה לשמור אותם)‪:‬‬ ‫כינוס כלל סניפי‪ ,‬הצגת המדריכים לפי שכבות‪ ,‬הכרזה על פתיחת השנה‪ ,‬חפש את‬ ‫המטמון ומבצע חבר מביא חבר‪.‬‬ ‫חלוקת‬ ‫זמנים ‪+‬‬ ‫ציוד להביא או‬ ‫לקנות ‪+‬‬ ‫מקום‬ ‫רשימת דברים‬ ‫להכין ואחראי‬ ‫להעביר‬ ‫רכז‪/‬ת‬ ‫הסניף‬ ‫‪ 11‬דק'‬ ‫פתקים וסימני‬ ‫דרך‬ ‫לפני הפעולה יוטמנו פתקים וסימני דרך על ידי רכזי ההדרכה‪ ,‬על מנת לזכות ברמזים על‬ ‫הקבוצות לבצע משימות‪ .‬בשלב זה תעשה חלוקה לקבוצות לפי שכבות גיל – כל קבוצה‬ ‫עם המדריכים שלה‪.‬‬ ‫אחראי‬ ‫רכזי‬ ‫הדרכה‬ ‫ארבע תחנות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫גוף הפעולה‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫המנון נוע"ם (המנונוע"ם?) – החניכים יקבלו את המנון נוע"ם ויהיה עליהם לשיר‬ ‫אותו כך שעל כל אחד לומר מילה אחת (בדומה לספירה מאחד עד עשר)‪ .‬אסור‬ ‫להם לקבוע סדר מסוים‪ ,‬זה חייב להיות אקראי‪ .‬לאחר שהצלחנו את הבית‬ ‫הראשון שרים את כל ההמנון‬ ‫משימות קבוצתיות‪:‬‬ ‫א‪ .‬פלונטר – החניכים נעמדים במעגל וכל חניך מחזיק ידיים עם שני חניכים‬ ‫אחרים שלא נמצאים לידו‪ .‬בשלב זה מתיישבים ועל החניכים להתיר את‬ ‫הפלונטר מבלי לעזוב ידיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כרישים – החניכים נעמדים על כסאות שנמצאים במעגל‪ .‬המדריך מצמצם‬ ‫את מספר הכיסאות בהדרגה וכתוצאה מכך החניכים נאלצים להצטופף‪.‬‬ ‫המטרה היא לעמוד על כמה שפחות כיסאות מבלי שאף אחד ייפול‪ .‬המעבר‬ ‫מכסא לכסא יעשה ללא נגיעה ברצפה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אופנוע – החניכים עומדים במעגל כמה שיותר צמודים זה לזה ופניהם אל‬ ‫הגב של מי שלידם‪ .‬משימתם היא לכופף ברכיים ולשבת על מי שמאחוריהם‬ ‫בצורה כזו שכולם יושבים ואף אחד לא נופל‪ .‬במידה והם הצליחו בקלות ניתן‬ ‫לנסות ללכת בעיגול בצורה זאת‬ ‫חתימות – כל שכבה תקבל חידון קליל שהתשובות בו יפנו את החניכים לדמויות‬ ‫בסניף מהם יצטרכו להשיג חתימות‪ .‬לדוגמה‪ :‬עליכם להשיג חתימה של מדריך‬ ‫הלומד בבית ספר "קשת"‪.‬‬ ‫מורל‪-‬דגל‪-‬סמל – כל קבוצה תיצור לעצמה גאוות יחידה שתכלול מורל שכבתי‬ ‫וסמל קבוצתי (צבע‪ ,‬ציור‪ ,‬חפץ או כל דבר) ובמידת האפשר גם דגל‪ .‬יש להציג‬ ‫את התוצר הסופי בפני רכזי ההדרכה או רכז הסניף‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 11‬דק'‬ ‫צילום של המנון‬ ‫נוע"ם‬ ‫דני‬ ‫‪ 21‬דק'‬ ‫דנה ודני‬ ‫‪ 11‬דק'‬ ‫‪ 11‬דק'‬ ‫רשימת משימות‬ ‫בריסטולי‪ ,‬טושים‪,‬‬ ‫עפרונות‪ ,‬מספרים‬ ‫ודבק‬ ‫דנה‬ ‫דנה‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫סיכום‬ ‫החניכים ימצאו את המטמון ושם יחכו להם צ'ופרי פתיחת שנה שהכינו להם המדריכים‪.‬‬ ‫‪ 11‬דק'‬ ‫צ'ופר פתיחה‬ ‫דני‬ ‫בשלב זה חשוב מאוד לאסוף את כל פרטי הקשר של החניכים‪ ,‬להודיע על הפעולה הבאה‪,‬‬ ‫להזכיר את מבצע חבר מביא חבר ולהשאיר טעם של עוד‪.‬‬ ‫בסיום הפעולה צריך להבהיר את המסר ולוודא שהחניכים הבינו אותו‪ .‬ניתן לעשות זאת על‬ ‫ידי שאלות בנושא‪ ,‬משימת הבנה או פשוט לדבר איתם ולשמוע איך היה להם‪.‬‬ ‫דנה‬ ‫אחרי‬ ‫הפעולה‬ ‫בנוסף חשוב מאוד לעשות משהו לקראת הפעולה הבאה שיגרום להם לחכות לה‪.‬‬ ‫מי אחראי לקפל את הציוד? דני‬ ‫מי אחראי לנקות? דנה‬ ‫אל תשכחו! אחרי כל פעולה באחריותנו לקפל את כל הציוד ולהשאיר את מקום‬ ‫הפעולה נקי (בלי שום ניירות‪ ,‬צבע‪ ,‬ציוד וכו'‪)...‬‬ ‫אחרי שסיימנו את כל השלבים של כתיבה מערך פעולה נעבור על המערך בשנית‬ ‫ונראה איך הכול מסתדר יחד ומה דורש שיפור‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫ארגז הכלים שלי – על המתודות ועוד‪...‬‬ ‫מה? (מה זה מתודה?)‬ ‫מתודה הינה כלי להשגת מטרה בפעילות‪ ,‬שיטה שבה אנו מעבירים תוכן‪ .‬לפעילות יכולות להיות כל‬ ‫מיני מטרות‪ :‬העברת ידע‪ ,‬גירוי החניכים לעסוק בנושא הפעילות‪ ,‬העמקה בידע מסוים ועוד‪.‬‬ ‫למה? (למה להשתמש במתודות?)‬ ‫כדי להעביר את המטרה שלנו בצורה שתעניין‪ ,‬תסקרן‪ ,‬תעורר מחשבה ותיצור הפנמה כמה שיותר‬ ‫גדולה אצל החניכים‪ .‬כל זאת לצד הנאה של החניכים מהפעילות‪( .‬לעיתים החניכים זוכרים את התוכן‬ ‫דרך המתודה)‪.‬‬ ‫איך? (איך בוחרים מתודה?)‬ ‫קודם עלינו למקד את מטרת הפעילות שלנו‪ .‬עם מה היינו רוצים שהחניך יצא בסוף הפעולה? לאחר‬ ‫שהגדרנו נחפש בארגז הכלים את המתודה המתאימה ביותר‪ ,‬את המתודה שיכולה להעביר את מטרת‬ ‫הפעילות בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫חשוב בכל פעילות לגוון במתודה המועברת‪:‬‬ ‫‪ .1‬על מנת להגיע לכמה שיותר חניכים‪ .‬הרי כל חניך מתחבר לדרך העברה אחרת‪ :‬יש שאוהבים‬ ‫דיון‪ ,‬יש שאוהבים משחק ויש שאוהבים סיפור ועלינו לספק את כולם!‬ ‫‪ .0‬כדי שלחניכים יהיו פעילויות מגוונות ומעניינות‪.‬‬ ‫מה עוד? (מה עוד חשוב לדעת?)‬ ‫‪‬‬ ‫לוויזואליות של האביזרים ישנה השפעה רבה על מידת שיתוף הפעולה וההתלהבות של‬ ‫החניכים בפעילות‪ ,‬לכן שווה להשקיע באיך המתודה מוגשת לחניכים‪.‬‬ ‫כל מדריך עם קצת דמיון ומחשבה יכול למצוא מתודות שתתאמנה למטרות הפעילות שלו‪.‬‬ ‫כלים נוספים‪:‬‬ ‫‪ ‬צוות נוע"ם‬ ‫רכז‪ ,‬רכזי הדרכה‪ ,‬המדריכים שאתכם בסניף‪ ,‬מדריכים ממקומות אחרים בארץ‪ ,‬הצוות הבוגר של‬ ‫נוע"ם יכולים לעזור אחד לשני‪.‬‬ ‫‪ ‬ספריית ההדרכה בנוע"ם‬ ‫במשרדים ישנה ספריית הדרכה עם ספרים שונים וקלסרי פעולות‪ ,‬אתם מוזמנים להגיע ולהיעזר‬ ‫בספרייה (גם במרחב‪ ,‬בשקט ובשולחנות שהיא מציעה)‪ .‬כדאי לתאם מראש אם אתן מגיעות‬ ‫במיוחד ו‪/‬או צריכות משהו מיוחד‪(.‬בין השאר ישנם‪ :‬הפעלופדיה‪ ,‬ספרי מקור ועיון בתחומים שונים‪:‬‬ ‫הדרכה‪ ,‬יהדות‪ ,‬רעיונות לפעולות‪ ,‬תפילה‪ ,‬שירים וסיפורים‪ ,‬ועוד)‬ ‫‪‬‬ ‫מאגר ההדרכה באתר האינטרנט של נוע''ם! וקבוצת "טיפ למדריך" המתמיד‬ ‫בפייסבוק!‬ ‫‪14‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫אח‬ ‫רציונאל ליחידה‪ :‬אח‬ ‫ביחידה זו נעסוק במעגלים הקרובים אלינו – משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬תנועה‪ ,‬עם ‪ -‬אליהם אנו חשים קרבה‬ ‫ושהמחויבות שלנו אליהם ברורה‪ .‬ננסה להבין ממה נובעת האחריות שלנו כלפי קבוצות אלו ומה‬ ‫הגבולות שלה‪ ,‬מי נכלל בתוכן ומי מחוצה להן‬ ‫מטרות היחידה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫החניך‪/‬ה יברר ממה נובעת האחריות שלו כלפי מעגלי השייכות שלו‪/‬ה‪.‬‬ ‫החניך יברר מהן גבולות מעגלי השייכות שלו‪/‬ה‪ ,‬מתי המעגל רחב ומרוחק מידי בשביל לחוש‬ ‫כלפיו אחריות?‬ ‫החניך‪/‬ה יחוש מוטבציה לשאת באחריות כלפי קבוצות השייכות שהוא מיפה במהלך היחידה‪.‬‬ ‫לו"ז פעילות ליחידה‪ :‬אח‬ ‫תאריך‬ ‫נושא‬ ‫יום‬ ‫‪1/11‬‬ ‫שישי‬ ‫פעילות פתיחה‪ -‬יעקב ועשיו‬ ‫‪5/11‬‬ ‫שלישי‬ ‫מעגלי השייכות שלי‬ ‫‪8/11‬‬ ‫שישי‬ ‫אהבה (פרשת ויצא)‬ ‫‪10/11‬‬ ‫שלישי‬ ‫‪15/11‬‬ ‫שישי‬ ‫‪19/11‬‬ ‫שלישי‬ ‫‪00/11‬‬ ‫שישי‬ ‫יוסף ואחיו ‪ -‬התמודדות עם קנאה‬ ‫‪06/11‬‬ ‫שלישי‬ ‫פעולה לקראת חנוכה‬ ‫‪6/10‬‬ ‫שישי‬ ‫יוסף ואחיו ‪ -‬ערבות הדדית‬ ‫‪11/10‬‬ ‫שלישי‬ ‫תעל"ה‬ ‫מאגר פעולות לבחירה כולל את הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה האחריות שלי כלפי ההורים שלי?‬ ‫מיהם האחים והאחיות שלי?‬ ‫אחריות לחבריי ‪ -‬כבוד הדדי‬ ‫חברים? כיצד?‬ ‫סולידריות יהודית – מה האחריות שלנו לאחינו ואחיותינו מהתפוצות?‬ ‫פעולה בנושא פדיון שבויים – אחריות ל"אחים"‪ -‬בכל מחיר???‬ ‫‪15‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫פעולת שישי לפרשת תולדות – יעקב ועשיו‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫במוקד של פרשות השבוע תולדות מסופר על מערכת היחסים בין ‪ 0‬אחים בעלי אופי מנוגד‪ -‬יעקב‬ ‫ועשיו‪ .‬זוהי הזדמנות טובה להציג לחניכים את היחידה השנייה שלנו "אח"‪ ,‬בה אנו נעסוק באחריות‬ ‫שלנו כלפי האחים שלנו‪ -‬לא רק האחים האמיתיים אלא כל מי שאנו חשים קרבה אליו‪ ,‬כגון משפחה‪,‬‬ ‫חברים‪ ,‬קבוצה בתנועה או הכיתה‪ .‬גם כאשר אנחנו לא ממש מסתדרים איתם אנחנו עדיין אחראים‬ ‫ומחויבים אליהם‪.‬‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא משנה איזו מתודות תבחרו לפעולה‪ ,‬חשוב מאוד שתציינו בפני החניכים את נושא היחידה‬ ‫החדשה ואת הראציונל שלה!‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ ‬מדרש‪ -‬דמויות מורכבות במקרא‪ :‬ניתן לעשות מדרש סביב סיפור מכירת הבכורה של עשיו‬ ‫ליעקב [בראשית פרק כ"ה פסוק כא'‪-‬לד'‪ ,‬ופרק כ"ז כולו]‪ .‬במדרש ניתן להעלות את השאלה‬ ‫האם יעקב עשה במרמה או לא? מה ניתן ללמוד מהסיפור הזה על דמות האבות והאמהות של‬ ‫העם שלנו? על אילו עוד דמויות חשובות בתנ"ך מסופר שעשו דברים לא כל כך בסדר? מדוע‬ ‫התנ"ך לא מתאר לנו את אבות האומה שלנו כדמויות מופת שלא עושים טעויות ובמקום זה‬ ‫מספרים לנו על דמויות מורכבות שלעיתים עושות גם דברים לא כל כך צודקים או מוסריים?‬ ‫‪ ‬מדרש‪ -‬יחסי אחים‪ :‬זוית אחרת תעסוק במתח שביחסים בין יעקב ועשיו ובהקבלה שבין‬ ‫היחסים שלהם ליחסים שלנו עם האחים והאחיות שלנו‪ -‬מתי ואיך הם מעצבנים אותנו? ומה‬ ‫האחריות שלנו כלפיהם גם ברגעים הללו? איזה עוד יחסים בעייתיים בין אחים ואחיות מוכרים‬ ‫לנו מהתנ"ך? ואילו יחסים טובים אנחנו מכירים במקרא? בהקשר הזה יש להוסיף גם את הסוף‬ ‫של הסיפור בפרשת וישלח‪ ,‬ספר בראשית פרק ל"ג‪ ,‬שם מסופר על ההתפייסות בין ‪ 0‬האחים‪,‬‬ ‫ולסיים בחשיבות של התפייסות עם האחים שלנו גם כן‪.‬‬ ‫‪ ‬משחקי מישוש‪ ,‬קול וריח‪ -‬בפרשה מסופר על כך שיצחק התעוור וכשיעקב בא לקבל ממנו את‬ ‫ברכתו של עשיו הוא שם על עצמו צמר של גדי בכדי שידיו החלקות יהיו שעירות כמו של עשיו‪.‬‬ ‫יצחק באמת לא מצליח לזהות מיהו כי קולו הוא עדיין הקול של יעקב (הציטוט המפורסם הוא‬ ‫"הקול קול יעקב והידיים ידיי עשיו")‪ .‬בעקבות הסיפור ניתן לקיים משחקים שונים בהם עוצמים‬ ‫לחניכים את העיניים ונותנים להם למשש חפצים שונים ולזהות מהם‪ ,‬לשמוע קולות שונים או‬ ‫לנוע בחלל החדר בעקבות קולות שונים ולזהות מהו הקול ומהיכן הוא מגיע‪.‬‬ ‫‪ ‬מתכון לשבת‪ -‬פרויקט בישול קבוצתי בו נכין יחד נזיד עדשים או מרק שעועית ונאכל בתאבון‪.‬‬ ‫‪ ‬המחזת הסיפור‪ -‬זה סיפור טוב להמחזה‪ ,‬ניתן לחלק את הקבוצה לקבוצות קטנות של ‪( 4‬יש ‪4‬‬ ‫דמויות‪ -‬יעקב‪ ,‬עשיו‪ ,‬יצחק ורבקה)‪ ,‬כל קבוצה צריכה להציג את הסיפור בסגנון אחר (מערבון‪,‬‬ ‫סרט אילם‪ ,‬סרט ערבי‪ ,‬סרט פעולה אמריקאי‪ ,‬הארי פוטר‪ ,‬מה שבא לכם!)‬ ‫‪ ‬ניתן ורצוי לסיים את הפעילות באוירה חיובית ופייסנית‪ ,‬ולהכין שבתוגרמים לאחים ולאחיות‬ ‫שלנו או לחברים קרובים שהם כמו אחים שלנו‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מעגלי שייכות‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫בגוף הפעולה החניכים ימפו את מעגלי השייכות שלהם‪ -‬לאיזה קבוצות הם משתייכים (יחיד‪ ,‬משפחה‪,‬‬ ‫משפחה מורחבת‪ ,‬חברים קרובים‪ ,‬מכרים‪ ,‬קבוצה‪ ,‬תנועה‪ ,‬כיתה‪ ,‬בית ספר‪ ,‬עיר‪ ,‬ארץ‪ ,‬השתייכות‬ ‫מגדרית‪ ,‬המין האנושי וכל מעגל אחר שהם בוחרים)‪ ,‬ואילו מהקבוצות הללו חשובות להם ודומיננטיות‬ ‫יותר מאחרות בזהות שלהם‪.‬‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדובר במיפוי אישי של כל חניך‪ ,‬אין תשובות נכונות או לא נכונות וצריך לתת מקום לכל חניך‪/‬ה‬ ‫להתבטא ולהציג את מעגלי השייכות שלו‪/‬ה בחופשיות‪ .‬עם זאת ניתן ורצוי להעלות שאלות‬ ‫הבהרה‪ ,‬שהחניכים יידרשו להסביר לקבוצה ולעצמם את המיפוי שעשו‪.‬‬ ‫יש לציין בפני החניכים שבמהלך הפעילות השנה נעסוק באחריות שלנו כלפי כל אחד‬ ‫מהמעגלים‪.‬‬ ‫רצוי שיהיה ביטוי ויזואלי למעגלי השייכות הללו‪ ,‬שנוכל להתייחס אליהם בפעולה וגם לשמור‬ ‫ולחזור אליו בהמשך הפעילות השנה‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיפוי מעגלי שייכות‪ -‬כל חניך‪/‬ה יקבלו דף ובו מעגלים שונים בדוגמת השרטוט הבא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל מעגל מייצג קבוצת שייכות אליו שייכ‪/‬ת החניך‪/‬ה‪ .‬על החניכים למפות את המעגלים אליהם‬ ‫הם משתייכים מהמעגל הפנימי ביותר‪ -‬אני‪ ,‬ועד המעגל הרחב ביותר‪ .‬מעגלים מתוכם הם‬ ‫יכולים לבחור יכולים לכלול משפחה‪ ,‬משפחה מורחבת‪ ,‬חברים קרובים‪ ,‬מכרים‪ ,‬קבוצה‪,‬‬ ‫תנועה‪ ,‬כיתה‪ ,‬בית ספר‪ ,‬עיר‪ ,‬ארץ‪ ,‬השתייכות מגדרית‪ ,‬המין האנושי או כל מעגל אחר שהם‬ ‫בוחרים‪ ,‬ללא הגבלה או הכוונה של המדריכים‪.‬‬ ‫לאחר המיפוי כל חניך‪/‬ה יציגו את תרשים שלהם ליתר הקבוצה ויסבירו‪ :‬אילו קבוצות בחרו‪ ,‬מה‬ ‫היחס שלהם לכל קבוצה‪ ,‬איזו מהקבוצות יותר חשובה להן יותר מאחרות ולמה? המדריכים‬ ‫והקבוצה יכולים לשאול שאלות הבהרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫בכדי לגוון ולעשות את המתודה יותר יצירתית‪ ,‬ניתן לעשות מקבוצות השייכות מובייל כאשר‬ ‫לאורך החוטים‪ ,‬לצורה שנבחרה לייצג את מעגל השייכות‪ ,‬לצבע וליחס לקבוצות אחרות‬ ‫שתלויות על המובייל יש משקל בהבנת המיפוי שעשו החניכים‪.‬‬ ‫עבור שכבות בוגרות יותר ניתן למצוא ביטוי גראפי אחר‪ ,‬מורכב יותר‪ ,‬לדוגמא ‪ -‬שרטוט מפה‬ ‫שמייצגת את העולם של החניכים שבתוכה הם ממקמים את ה"יבשות השונות" שמייצגות את‬ ‫קבוצות השייכות שלהם‪ ,‬כאשר לצורה‪ ,‬למרחק בין היבשות השונות‪ ,‬הטופוגרפיה‪ ,‬צבעים‬ ‫וכדומה יש חשיבות בהבנת היחסים בינם לבין קבוצת השייכות ואת היחס בין קבוצות השייכות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫נסכם ונאמר שבמהלך השנה נעסוק באחריות שלנו לכל אחת מקבוצות השייכות הללו‪ ,‬ונשמור‬ ‫כמובן את היצירות שעשו החניכים לטובת שימוש מאוחר יותר במהלך השנה‪.‬‬ ‫טיפ‪ :‬חיפוש זריז "מעגלי שייכות" בגוגל יעלה מבחר גדול של פעולות נוספות לשימושכם!‬ ‫‪18‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫פעולת שישי לפרשת ויצא – אהבה‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫במוקד של פרשת השבוע "ויצא" מסופר על אהבתו של יעקב לרחל‪ .‬זוהי הזדמנות טובה להציג לחניכים‬ ‫עוד מערכת יחסים שכוללת בתוכה אחריות רבה‪ -‬יחסי אהבה וזוגיות‪ ,‬ולעסוק באחריות שלנו כלפי‬ ‫בני‪/‬בנות זוג‪.‬‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫‪ ‬זהו נושא מורכב שחניכים צעירים יתקשו להבין או להזדהות איתו בעצמם‪ ,‬יש צורך להתייחס‬ ‫לזוגות אחרים המוכרים להם‪ ,‬בין בסיפור של יקב ורחל או ההורים שלהם‪.‬‬ ‫‪ ‬לשכבות בוגרות‪ :‬שימו לב‪ -‬זהו נושא רגיש מאוד בגיל זה וצריך לגשת אליו בעדינות וזהירות‬ ‫רבה‪ .‬דיכרו שלא כל החניכים שלכם נמצאים באותו שלב בהתפתחות המינית שלהם‪ ,‬לא כולם‬ ‫חשים בנוח לדבר על הנושאים הללו‪ ,‬הם מלווים בהמון מוקה ומבוכה והמון לחץ חברתי!‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדרש‪ -‬יעקב ורחל‪ :‬נלמד יחד את סיפור יעקב ורחל‪ ,‬ספר בראשית פרק כט' כולו‪ .‬תוך כדי‬ ‫הסיפור נסביר אותו במילים שלנו‪ ,‬שיהיה מובן‪ .‬נערוך דיון‪ :‬יעקב עבד ‪ 14‬שנים בשביל לבן בכדי‬ ‫שיתן לו את בתו רחל לאישה‪ .‬עד כמה אתם הייתם מוכנים להקריב בשביל אהבה? יעקב הראה‬ ‫כמה הוא אחראי כלפי רחל‪ ,‬גם בבאר וגם כשעבד בשבילה‪ .‬מהי האחריות שיש לנו כיום כלפי‬ ‫בן‪/‬בת הזוג שלנו?‬ ‫סיעור מוחין‪ -‬מה זו אהבה? הקבוצה צריכה לרשום כמה שיותר סוגי אהבה ‪ .‬לדוגמה‪ :‬בין‬ ‫חברים‪ ,‬בין ילד להורה וכדומה‪ .‬ניתן להשתמש בשיר "אני אוהב שוקולד" (יונתן גפן‪ ,‬הכבש‬ ‫השישה עשר) ולראות כמה סוגי אהבה מופיעים בשיר‪ .‬כעת נעשה דיון‪ :‬אילו סוגי אהבה ישנם?‬ ‫מה ההבדל בין הסוגים? מה זו אהבה? נחלק את השיר כצ'ופר יחד עם שוקולד‪...‬‬ ‫אהבה בשירים ובציורים‪ -‬שלב א'‪ :‬מבקשים מחניכים לספר מזה לדעתם אהבה אידיאלית?‬ ‫שלב ב'‪ :‬מניחים על הרצפה קטעים משירים המדברים על אהבה‪.‬החניכים צריכים להחליט האם‬ ‫מתוארת בהם אהבה אמיתית או לא‪ .‬מניחים על הרצפה ציורים ותמונות המבטאות אהבה‪.‬‬ ‫מבקשים מהחניכים לבחור את זו שאיתה הם הכי מזדהים ועושים סבב עם מה הם הזדהו ואיזו‬ ‫סוג אהבה מתוארת בציור‪/‬תמונה? עורכים דיון‪ :‬מהי אהבה אמיתית? האם יש שירים‪.‬ציורים‬ ‫שמדברים על אהבה אמיתית? באיזה ומדוע? האם‪,‬לדעתכם‪ ,‬קיימת המציאות של "אהבה‬ ‫ממבט ראשון"? איזה אחריות יש לנו כלפי אלו שאנו אוהבים?‬ ‫חברות ואהבה‪ ,‬פעולות לשכבות בוגרות יותר‪ :‬בלינקים הבאים תמצאו ‪ 0‬מערכי פעולה די‬ ‫טובים שעוסקים בנושא חברות (זוגית) ואהבה‪ ,‬שמתאימה לגילאי חטבת ביניים (אמירים‪-‬‬ ‫צמרת) זיכרו את הרגישות הנדרשת‪ ,‬שווה להתייעץ עם הרכז‪/‬ת ורכז‪/‬ת ההדרכה לפני קיום‬ ‫הפעולה!‬ ‫‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/27B909DE-1EEF-4474-B19196B1EB564E11/131721/haverutzugiut2.pdf‬‬ ‫‪http://www.yeladim-edu.org.il/docs/hitbagrut/eroy_haverut.pdf‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫פעולת שישי לפרשת וישלח – תעל"ה‬ ‫‪‬‬ ‫פעולת התעל"ה תהיה קשורה לנושא היחידה‪" -‬אח"‪ -‬יש לבחור תעל"ה שבו אנו מתנדבים עם‬ ‫אוכלוסיה שקרובה לנו‪ -‬ביקור חולים‪ ,‬קשישים בבית אבות‪ ,‬סיוע למשפחות נזקקות מהשכונה או‬ ‫לנזקקים מקרב חברי הקהילה (איסוף מזון בגדים וכד')‪ .‬פעולות תעל"ה עם אוכלוסיות של "אחרים"‬ ‫יש לשמור ליחידה הבאה‪.‬‬ ‫פעולת שישי לפרשת וישב – יוסף ואחיו – התמודדות עם קנאה‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫פרשת השבוע שלנו מספרת את תחילת הסיפור של יוסף ואחיו‪ ,‬עוד מערכת יחסים בין אחים‬ ‫שמתחברת לנו היטב לנושא היחידה‪ :‬אח‪ .‬בפרשה מסופר על קנאת האחים ליוסף ועל המהלך הנקמני‬ ‫שבו בחרו להגיב לקנאה זו‪ -‬זריקתו לבור ומכירתו לעבד‪ .‬זוהי הזדמנות לעסוק בפן שקיים ביחסים שלנו‬ ‫עם האחים והחברים שלנו‪ -‬הקנאה‪ ,‬ולבחון כיצד אנחנו צריכים להתמודד איתה בצורה אחראית‪.‬‬ ‫מתודות לפעולה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ‬מדרש קצר‪ -‬תחילת הסיפור של יוסף ואחיו מתוך ספר בראשית פרק לז'‪ .‬לא חייבים לקרוא את הטקסט‬ ‫אבל חשוב מאוד לספר את הסיפור בצורה מעניינת ולעשות את הקישור בין הפרשה לגוף הפעולה!!!‬ ‫‪ ‬סבב פתיחה‪ :‬בסבב כל אחד ואחת משלימים את המשפטים‪” :‬לפעמים אני מקנא‪/‬ה ב‪” ;“...‬אני חושב‪/‬ת‬ ‫שלפעמים מקנאים בי‪ ,‬כש‪“...‬‬ ‫‪ ‬משחק סיטואציות‬ ‫‪ 1‬הצגת סיטואציה – מקריאים את אחת מן הסיטואציות המתוארות (כאן מובאות סיטואציות לשכבות‬ ‫צעירות‪ ,‬ניתן להתאים אותן או להמציא אחרות לטובת שכבות בוגרות יותר)‪ .‬בכל סיטואציה יש ‪3‬‬ ‫אפשרויות פעולה שניתן לבחור מתוכן כיצד על הדמות להתנהג‪ .‬מקריאים את ‪ 3‬האפשרויות ומבקשים‬ ‫מהחניכים לבחור לעצמם איך ראוי לנהוג‪ ,‬מבלי לשתף עדיין את יתר חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת‪ :‬להקריא את הסיטואציות ולתת ל‪ 0-‬חניכים לעשות משחק תפקידים שבה הם צריכים‬ ‫להתמודד עם הסיטואציה‪ ,‬כאשר יש ליתר החניכים בקבוצה אפשרות להרים יד ולבקש להחליף את‬ ‫אחת הדמויות אם הם רוצים להציע דרך פעולה חלופית‪.‬‬ ‫הסיטואציות הן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיטואציה ‪:1‬‬ ‫יעל ועמית הן חברות טובות‪ .‬פעמיים בשבוע לפחות הן נפגשות אחר הצהריים ומבלות יחד‪ .‬ביום‬ ‫ראשון שאלה עמית את יעל אם היא רוצה לבוא אתה לקניון ויעל אמרה לה שלא תוכל‪ ,‬כי היא‬ ‫נפגשת עם מורן‪ ,‬ילדה נוספת מהכיתה‪ .‬ביום שלישי‪ ,‬כשעמית שאלה את יעל אם תרצה לבוא אליה‬ ‫אחרי הצהריים‪ ,‬ענתה יעל שהיא נפגשת עם מורן לעשות שיעורי בית‪ .‬כך קרה גם בימים רביעי‬ ‫וחמישי‪ .‬עמית מקנאה בקשר שנוצר בין יעל למורן‪ .‬היא מתלבטת‪ :‬מצד אחד היא כועסת על יעל‬ ‫ומרגישה פגועה‪ ,‬אבל היא גם לא רוצה לוותר על החברות אתה‪ .‬היא תשמח אם יעל ומורן ישתפו‬ ‫אותה בפגישות שלהן‪ .‬מה כדאי לעמית לעשות?‬ ‫‪01‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫אפשרות א‪:‬עמית תבקש מהמחנכת שתדבר עם יעל על כך שעליה לשתף את עמית‪ ,‬ותזכיר לה‬ ‫את הקשר‬ ‫אפשרות ב‪ :‬עמית תתכנן עם כל הבנות בכיתה חרם על יעל ועל מורן‪.‬‬ ‫אפשרות ג‪ :‬עמית תדבר עם יעל על רגשותיה – שהיא מרגישה כועסת ומתוסכלת‪ ,‬ושהיא רוצה‬ ‫שהן ימשיכו להיות חברות טובות‪.‬‬ ‫‪ ‬סיטואציה ‪:0‬‬ ‫ליום ההולדת קיבל רועי טלפון חדש‪ ,‬מהמשוכללים ביותר שיש‪ .‬רועי הביא את הטלפון לבית‪-‬הספר‬ ‫והראה לחבריו לכיתה‪ .‬מיכאל הסתכל על הטלפון הישן שלו והרגיש שהוא רוצה מאוד שיהיה גם לו‬ ‫טלפון כמו של רועי‪ .‬מה יעשה מיכאל?‬ ‫ אפשרות א‪ :‬מיכאל יבקש מהוריו שיקנו לו טלפון כזה‪ .‬אם הם לא יסכימו להוציא סכום כסף‬‫גדול‪ ,‬הוא יעשה אתם עסקה שהוא ירוויח חלק מהכסף בעזרה בעבודות הבית‪.‬‬ ‫ אפשרות ב‪ :‬מיכאל ירגיש מתוסכל‪ ,‬עצוב‪ .‬הוא יחליט שעדיף שלא להיות חבר של רועי‪ ,‬כי הוא‬‫אינו רוצה להיות חבר של ילד ש“משוויץ“‪ .‬הוא כלל לא יתעניין בטלפון או ברועי‪.‬‬ ‫ אפשרות ג‪ :‬מיכאל ירגיש כעס רב‪ .‬הוא יבקש מהמחנכת שתגיד לילדים שלא יביאו טלפונים‬‫לבית‪-‬הספר‪ .‬אם זה לא יעזור‪ ,‬הוא יבקש מהמנהלת שההוראה תבוא ממנה‪.‬שם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיטואציה ‪:3‬‬ ‫רותם ואפרת הן אחיות‪ .‬אפרת בת ‪ 11‬ורותם בת ‪ .8‬רותם מקבלת ציונים גבוהים מאוד‪ ,‬והיא‬ ‫מקובלת בכיתתה‪ .‬פעמים רבות חברות באות אליה אחרי הצהריים‪ .‬אפרת מתקשה בלימודים‪,‬‬ ‫ובנוסף קשה לה בכיתה מבחינה חברתית‪ .‬אמנם יש לה שתי חברות טובות‪ ,‬אך עם שאר הילדים‬ ‫היא אינה מסתדרת‪ ,‬ולרוב אחר הצהריים היא לבד בבית‪ .‬אפרת מרגישה שהמצב לא נעים לה‪.‬מה‬ ‫כדאי לאפרת לעשות?‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫אפשרות א‪ :‬אפרת תשתף את אחותה בתחושותיה‪ .‬אולי אחותה תוכל לעזור לה להתקדם‬ ‫בלימודים וללמד אותה איך להיות יותר מקובלת חברתית‪.‬‬ ‫אפשרות ב‪:‬אפרת תבקש מההורים שיעזרו לה בשיעורי בית‪ .‬היא גם תבקש מהמורה שתעזור‬ ‫לה להיות מקובלת יותר‪.‬‬ ‫אפשרות ג‪ :‬אפרת תרגיש תסכול רב‪ ,‬היא תפריע לאחותה‪ ,‬כאשר חברותיה יבואו אליה‪ ,‬ותפריע‬ ‫לאחותה להכין שיעורי בית וללמוד למבחנים‪.‬‬ ‫‪ 0‬חלקו לכל חניך‪/‬ה דף עם ציור של דמות ריקה‪ .‬התלמידים ימלאו את הדמות‪ ,‬לפי המתואר‬ ‫בסיטואציה‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫באזור הראש – מה הדמות חושבת? אילו משפטים עוברים לה בראש?‬ ‫באזור הבטן – מה הדמות מרגישה? איך היא רוצה להגיב?‬ ‫באזור הידיים – איך הדמות מתנהגת?‬ ‫באזור הפה – מה הדמות אומרת?‬ ‫‪ 3‬בסבב כל אחד ואחת יספרו מה כתבו על הדמות ומה דרך הפעולה שהם בחרו בה‪ .‬ניתן לפתח דיון ‪:‬‬ ‫‪ o‬מה לדעתכם יקרה אם הדמות תבחר באפשרות הזאת?ואז לאן זה יוביל?ואיך זה יכול להיגמר?‬ ‫‪01‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫פעילות לקראת חג החנוכה‬ ‫בחוברת התוכנית החינוכית תוכלו למצוא פעולות רבות על החג‪ .‬חג אורים שמח!!!‬ ‫פעולת שישי לפרשת ויגש – יוסף ואחיו – ערבות הדדית‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫בפרשת השבוע שלנו אנו עדים ל‪ 0-‬דוגמאות מובהקות של ערבות הדדית בקרב בני יעקב‪ .‬הראשונה‬ ‫היא האחריות שיהודה מגלה עבור אחיו הצעיר בנימין‪ ,‬בכך שהוא מתערב ומציע את עצמו תחת בנימין‬ ‫ובכך מציל אותו מלהיות מופלל ולהשלח לכלא‪ .‬השני היא הערבות שיוסף מפגין כלפי יתר אחיו בכך‬ ‫שהוא מציל אותם מהרעב בכנען‪ ,‬מביא אותם למצרים ודואג לכל מחסורם‪ .‬זוהי הזדמנות לחנך את‬ ‫חניכי הסניף לערך החשוב הזה (תוך חיבור ברור לסיפור התנ"כי‪ ,‬בפרק הראשון של פרשת ויגש)‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫משחק "גמד‪-‬ענק" סניפי‪.‬‬ ‫בנק זמן סניפי‪ -‬בשבוע שלפני הפעולה כל חניך ממלא על דפים שתלויים על קירות הסניף‬ ‫משהו שהוא טוב בו‪ ,‬מיומנות או ידע כלשהו שהוא יכול לתת לאחרים‪ ,‬ולצידו צורך שהוא היה‬ ‫שמח לקבל בו עזרה‪ .‬בסוף הפעולה הזו כל החניכים עוברים בין כל הדפים ורואים מי יכול‬ ‫לתרום להם את מה שחסר להם ולמי הם יכולים לתרום מהידע שלהם‪ .‬בפעילות שישי של‬ ‫השבוע נחלק את משך הפעולה ל‪ 0-‬חלקים‪ .‬בחלק הראשון חצי מהסניף יתנו מהמיומנויות‬ ‫שלהם לחצי השני שנזקק לעזרתם‪ ,‬ואז נתחלף והחצי השני של החניכים יסייעו לחצי הראשון‪.‬‬ ‫‪ -Outdoor Training‬פעילות הכוללת משחקים שונים (משלולי מכשולים‪ ,‬מסלולי חבלים‪,‬‬ ‫משימות של בנייה של משהו או של פיצוח איזשהי חידה לוגית) שדורשים עבודת צוות ושיתוף‬ ‫פעולה בין החניכים‪ .‬מאגר מעולה למשחקים שכאלו תוכלו למצוא באתר הבא ובאתר נוע"ם‪:‬‬ ‫‪cms.education.gov.il/EducationCMS/.../targilim.doc‎‬‬ ‫‪‬‬ ‫שוק בגדים או צעצועים וחפצים יד שנייה בקרב חניכי הסניף‪ ,‬כשכל הרווחים ניתנים לתרומה‬ ‫לנזקקים‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מה האחריות שלי כלפי ההורים שלי?‬ ‫ראציונל לפעולה‪:‬‬ ‫המעגל הקרוב אלינו ביותר הוא המעגל המשפחתי‪ .‬במהלך היחידה אנחנו עוסקים ביחס לאחים‬ ‫ולאחיות שלנו דרך פעולות ימי השישי‪ ,‬סביב סיפרים כמו יעקב ועשיו ויוסף ואחיו‪ .‬בפעולה הזו נתמקד‬ ‫בחברי משפחה אחרים‪ -‬ההורים שלנו‪ .‬בדרך כלל אנחנו יודעים מה האחריות של ההורים שלנו כלפינו‪,‬‬ ‫אבל לא תמיד חשים שיש לנו אחריות כלפיהם‪ .‬בפעולה הזו ננסה לברר מהי אחריות זו‪ ,‬ונעסוק‬ ‫בהרחבה בערך היהודי של "כיבוד הורים"‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מסכימומטר‪ -‬מתארים בפני הקבוצה שני מצבים מקבילים‪ ,‬ועל החניכים לציין באיזו דרך הם‬ ‫היו נוהגים בכל אחד מהמקרים‪ .‬לאחר שמיעת מספר תגובות ראשוניות‪ ,‬כל תלמיד מגדיר את‬ ‫תגובתו כציות או התחצפות בעזרת מיקום תגובתו על‪-‬גבי סקאלה – קו או חוט שמתוח בחדר‪.‬‬ ‫אין צורך לעבור על כל המקרים‪.‬‬ ‫מנהלת בית‪-‬הספר עברה במסדרון בשעת ההפסקה ואמרה לך " אנא זרוק לפח את נייר‬ ‫העטיפה שמונח פה על הרצפה‪ ,‬תודה"‪ .‬מה תעשה?‬ ‫אמא מבקשת ממך לסדר את שולחן הכתיבה שלך‪ .‬הוא עמוס בניירות מפוזרים‪ ,‬בשיירי‬ ‫חידודים של עיפרון‪ ,‬בחצי תפוח ובכוס מים‪ .‬מה תעשה?‬ ‫אתה מתנדב במשטרה‪ .‬היום מתקיימת פעילות חשאית בעיר שלקראתה התכוננתם שבועות‬ ‫רבים‪ .‬שעת ההתאספות הינה ‪ 01:11‬בערב בדיוק‪ ,‬מתי תגיע?‬ ‫אמא אמרה לך שבשעה מסוימת עליך להגיע הביתה‪ ,‬מכיוון שהיא צריכה לצאת לקניות ועליך‬ ‫לשמור על אחיך הקטן‪ .‬מתי תגיע?‬ ‫אתן יושבות באוטובוס ומאזינות למוזיקה מהפלאפון שלכן‪ .‬כיוון שזה שיר שאת אוהבת שמת‬ ‫אותו ב"פול ווליום"‪ .‬אישה מבוגרת שיושבת לידכן פונה אליכן ואומרת בצורה נחמדה שכואב לה‬ ‫הראש ומבקשת שתנמיכו את המוזיקה‪ .‬מה תעשו?‬ ‫את וחברה יושבות בחדר שלך שומעים מוסיקה ב"פול ווליום"‪ ,‬האווירה נעימה במיוחד‪ .‬לפתע‬ ‫אחד ההורים דופק בדלת ומבקש שתנמיכו‪ .‬מה תעשו?‬ ‫אתה נמצא אצל חבר שלך ואמו שואלת אותך מה שלומכם ואיך הולך לך בלימודים‪ .‬כיצד תשיב‬ ‫לה?‬ ‫אתה אוכל ארוחת צהרים ואמא שלך מתיישבת לצידך ושואלת אותך מה שלומך ואיך היה היום‬ ‫בבית‪-‬הספר‪ .‬כיצד תשיב לה?‬ ‫מעוררים דיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מה ההבדל בין שתי הסיטואציות המתוארות? מה ההבדל בין המנהלת לאמא? בין הורה‬ ‫לאישה מבוגרת באוטובוס? וכו'‪.‬‬ ‫‪ o‬האם יש פער בין תגובתכם להוריכם לתגובתכם לאנשים אחרים?‬ ‫‪ o‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬אנו נוטים לכבד יותר אנשים רחוקים מאתנו מאשר את ההורים הקרובים לנו?‬ ‫מדוע?‬ ‫‪ o‬האם יש פער בין הדרך בה אתם מתנהגים לבין הדרך בה אתם חושבים שראוי להתנהג? אם‬ ‫כן‪ ,‬מדוע?‬ ‫‪03‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫‪‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫המקור למצוות כיבוד הורים‬ ‫שואלים‪:‬‬ ‫היכן מופיעה בתורה מצוות כיבוד ההורים? עשרת הדיברות‬ ‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מופיעה מצוות כיבוד הורים דווקא בעשרת הדיברות‪ ,‬הנחשבות‪ ,‬במובן מסוים‪,‬‬ ‫לתמצית התורה כולה? אין מצוות חשובות יותר ממנה‪ ,‬כמו למשל ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬צדקה‪,‬‬ ‫וכדומה?‬ ‫מהן שאר תשעת הדיברות? מומלץ לכתוב על הלוח בחלוקה לשתי עמודות‪ 5 ,‬דיברות בכל‬ ‫עמודה‪.‬‬ ‫עשרת הדיברות הן המצוות שנאמרו לעם‪-‬ישראל במעמד הר סיני ונכתבו על גבי לוחות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫עשרת הדיברות נחשבות לתמצית התורה‪ ,‬כלומר למצוות החשובות בתורה‪ .‬עשרת הדיברות‬ ‫מופיעות פעמיים בתורה‪ ,‬בספר שמות פרק כ וגם בספר דברים פרק ה‪ .‬ניתן לחלק את עשרת‬ ‫הדיברות למצוות שבין אדם למקום ולמצוות שבין אדם לחברו‪ .‬היכן בחלוקה זו הייתם ממקמים‬ ‫את מצוות כיבוד ההורים? מדוע? כיבוד הורים הוא הדיבר החמישי‪ ,‬כלומר הוא מהווה חוליית‬ ‫קישור בין המצוות שבין אדם למקום ובין המצוות שבין אדם לחברו‬ ‫קוראים את הדיבר‪:‬‬ ‫"כבד את אביך ואת אמך‪ ,‬למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך"‪ .‬שמות כ יא‬ ‫שואלים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כיצד אתם מבינים את שכר המצווה‪" :‬למען יאריכון ימיך"? האם יש להבין את הפסוק באופן‬ ‫מילולי? הציעו אפשרויות פירוש שונות‪.‬‬ ‫‪ .0‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יש לכבד את ההורים? כתבו את התשובות השונות על הלוח‪/‬בריסטול‬ ‫‪‬‬ ‫נקרא את המקור הבא‪:‬‬ ‫שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה‪ ,‬ולא יהיה‪ ...‬כפוי טובה‪ ,‬שזו מידה‬ ‫רעה‪ ...‬ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם‪ ,‬ועל‪-‬כן באמת ראוי לו לעשות להם‬ ‫כל כבוד וכל תועלת שיוכל‪ ,‬כי הם הביאוהו לעולם‪ ,‬גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו‪...‬‬ ‫(ספר החינוך‪ ,‬מצוות כיבוד אב ואם)‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬מהן הסיבות שבגללן יש לקיים את מצוות כיבוד הורים לפי ספר החינוך?‬ ‫‪ .0‬למה הכוונה במשפט‪" :‬האב והאם הם סיבת היותו בעולם"?‬ ‫‪ .3‬למה הכוונה במשפט‪" :‬האב והאם יגעו בו )בילדם( כמה יגיעות בקטנותו"?‬ ‫לעיתים‪ ,‬הדברים שאנו רגילים אליהם‪ ,‬כגון העובדה שיש לנו הורים שדואגים למלא את כל צרכינו‪,‬‬ ‫הופכים בעינינו ל"מובנים מאליהם"‪ .‬מתוך ההרגל אנו שוכחים להיות אסירי תודה למי שהביאונו‬ ‫לעולם וטרחו בגידולנו כה רבות‪ .‬מצוות "כיבוד הורים" מזכירה לנו להודות ולהכיר טובה להורינו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקרא קטע מיומנה של אנה פרנק העוסק בהתמודדויותיה של נערה בעניין כיבוד הורים‪ .‬מטרת‬ ‫הקטע להעלות את הקשיים והמורכבות הרגשית הגלומים ביחסי הורים ילדים ולתת להם‬ ‫לגיטימציה‪ .‬הערה למדריך‪ :‬דבריה של אנה פראנק המובאים במערך אינם פשוטים לעיכול‪ .‬אנה‬ ‫מדברת באופן קיצוני מאוד ביחס לאימה‪ .‬יש בדבריה חשיפה אדירה‪ ,‬ויש לזכור כי דבריה נכתבו‬ ‫במסגרת יומן אישי‪ .‬אנה כותבת את דבריה בנסיבות חיים קיצוניות מאוד‪ ,‬ומובן‬ ‫שברטרוספקטיבה דבריה מצמררים‪ .‬ניתן להקריא את הקטע ורק לאחר הדיון בו לספר לחניכים‬ ‫כי הדברים מובאים מתוך היומן של אנה פראנק‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫אתמול שוב הייתה התנגשות עם אמא והיא ממש השתוללה‪ .‬היא סיפרה לאבא על כל החטאים שלי‬ ‫והתחילה לבכות ואני כמובן גם בכיתי‪ ,‬כאילו לא די בזה שהיה לי כבר כאב ראש נוראי‪ .‬לבסוף סיפרתי‬ ‫לאבא שאני אוהבת "אותו" הרבה יותר מאשר את אמא‪ .‬על‪-‬כך הוא ענה שזה וודאי יעבור‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫חושבת‪ .‬אין מה לעשות‪ ,‬אני פשוט לא יכולה לשאת את אמא ואני צריכה ממש לאלץ את עצמי בכוח‬ ‫שלא להתחצף אליה תמיד ולהישאר רגועה‪ ,‬אף שבעצם הייתי רוצה לתת לה סטירת לחי‪ .‬אני לא יודעת‬ ‫מדוע אני חשה סלידה כה עזה מפניה‪ .‬אבא אמר שאם אמא אינה מרגישה טוב או כואב לה הראש‪ ,‬אני‬ ‫צריכה להציע מיוזמתי לעזור‪ .‬אבל אני לא מוכנה‪ ,‬כי אני לא אוהבת אותה וגם איני מרגישה חובה‬ ‫לעשות זאת‪ .‬אני גם יכולה לדמיין לעצמי ללא קושי שאמא תמות‪ ,‬אבל שאבא ימות‪ ,‬זה נראה לי דבר‬ ‫שלא אוכל להתגבר עליו‪ .‬זה ממש גועלי מצידי‪ ,‬אבל זה מה שאני מרגישה‪.‬‬ ‫מתוך "יומנה של אנה פרנק"‪ ,‬נרשם ב‪ .3.11.1140-‬תרגמה – קרלה פרלשטיין‬ ‫שאלות לדיון‪( :‬אם בחרת לא לספר לחניכים מה זהות הכותבת התאימו את ניסוח השאלות‪ .‬בתום‬ ‫הדיון ספרו לתלמידים מי כתב את הקטע)‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה דעתכם על הקטע?‬ ‫כיצד מרגישה אנה כלפי איּמה וכלפי אביה?‬ ‫אנה מתארת יחסים מתוחים בינה ובין איּמה‪ .‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬היו להן גם רגעים נעימים מידי‬ ‫פעם?‬ ‫האם אנה מרוצה מרגשותיה כלפי הוריה?‬ ‫מהי‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הסיבה ליחס השונה של אנה כלפי אביה וכלפי איּמה?‬ ‫האם גם אתם חשים לעתים‪ ,‬כמו אנה‪ ,‬עוינות כלפי אחד מהוריכם? תנו דוגמאות‪.‬‬ ‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מרגישים לעיתים רגשות עוינות כלפי ההורים?‬ ‫האם לעיתים אתם שותפים להרגשת הנערה‪" :‬לעיתים אני ממש צריכה לאלץ עצמי בכוח שלא‬ ‫להתחצף‪ ?"...‬תנו דוגמאות‪.‬‬ ‫כיצד אתם מתמודדים עם רגשות אלה? מה ניתן לייעץ לאנה על‪-‬מנת לעזור לה להתמודד עם‬ ‫רגשות אלה?‬ ‫ראינו כי ספר החינוך אומר שילד שאינו מכבד את הוריו יש בו מידה של כפיות טובה‪ .‬האם‪,‬‬ ‫לדעתכם‪ ,‬אנה כפוית טובה?‬ ‫האם לאחר קריאת הקטע מהיומן יש לכם תשובות נוספות לשאלה מדוע המצווה היא לכבד את‬ ‫ההורים ואינה לאהוב אותם?‬ ‫החניכים מקבלים דף שבחציו העליון יש שק "צידה לדרך" שמלא בדימויים ויזואליים וחציו השני‬ ‫ריק‪.‬הדימויים הויזואליים‪ :‬מצפן‪ ,‬מפתח‪ ,‬סנדוויץ'‪ ,‬ספר‪ ,‬חיבוק‪ ,‬לב‪ ,‬חץ‪ ,‬תווים‪ ,‬מחשב‪ ,‬שעון‪ ,‬בגד‪ ,‬עוגת‬ ‫יום‪-‬הולדת‪ ,‬שביל‪ ,‬כספומט‪ ,‬תיק‪ ,‬כרית‪ ,‬כדור‪ ,‬פלאפון‪ ,‬פרח‪ ,‬סלע‪ .‬מבקשים מהחניכים לסמן שלושה‬ ‫דימויים שמייצגים בעיניהם את האמהות שלהם‪ .‬החניכים המעוניינים בכך ישתפו את הקבוצה בדימויים‬ ‫שבחרו‪.‬‬ ‫החניכים יחשבו אלו מן הדימויים בשק מבטאים מתנות שקיבלו מהוריהם כ"צידה לדרך" ואלו מהם הם‬ ‫אף ירצו להעביר לילדיהם‪ .‬מבקשים מהם לכתוב מכתב תודה קצר להוריהם‪ .‬הדימויים יוכלו לשמש‬ ‫להם כאסוציאציות או מוטיבציה ראשונית לכתיבה‪.‬‬ ‫סיטואציות‪ :‬נעסוק בהיבטים מעשיים של ערך כיבוד ההורים‪ ,‬ונעמיק לעסוק במתח שבין הרצון‬ ‫לעצמאות ובין חובת כיבוד ההורים‪ .‬המטרה היא להציף סיטואציות יום‪-‬יומיות של התלמידים עם‬ ‫‪05‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫הוריהם כמצע לדיון בהמשך ‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הפעילות מאפשרת לתלמידים להיכנס לנעלי ההורים ולהתבונן‬ ‫מבחוץ על "תפקיד" הילד אותו הם ממלאים במערכת היחסים‪ .‬מהמשחק עולה שתחום יחסי הורים‪-‬‬ ‫ילדים הוא תחום אפור‪ ,‬וקשה מאוד להגדיר היכן מתחילה ומסתיימת הזכות של הילדים לעצמאותם אל‬ ‫מול חובתם לכבד את הוריהם‪ .‬הפעילות מבוססת על סיטואציות שונות‪ ,‬כאשר נותנים מספר דקות‬ ‫לחניכים להתנסות בסיטואציה מצד ההורה או מצד הילד‪.‬‬ ‫מחלקים את הקבוצה לשתים– קבוצת ה"הורים"‪ ,‬וקבוצת ה"ילדים"‪ .‬המדריך נותן לכל קבוצה כרטיסיה‬ ‫שמתארת סיטואציה ‪.‬הקבוצה עורכת התייעצות קצרה כיצד לפעול ושולחת נציג שימחיז את המקרה‪.‬‬ ‫המדריך מציג בקיצור את הסיטואציה והנציגים מנהלים שיחה בנושא‪ .‬כדי לאפשר לכל החניכים לחוות‬ ‫את הצד ה"הורי"‪ ,‬אפשר להחליף בין הקבוצות בכל סיטואציה‪ ,‬כך שכל קבוצה תייצג גם את הילדים‬ ‫וגם את ההורים‪.‬‬ ‫סיטואציה א‪ :‬הילד רוצה לעשות פירסינג אולם הוא צריך כסף לכך‪ .‬הוא הולך לבקש אותו מהוריו‪.‬‬ ‫‪ o‬פתק לילדים‪ :‬חברים שלכם עשו פירסינג וגם אתם רוצים‪ .‬אבל לשם כך תצטרכו לבקש‬ ‫מהוריכם‬ ‫‪ ...₪ 011‬סביר להניח שההורים יתנגדו‪ ,‬לכן כדאי לחשוב על אסטרטגיה מתאימה‪.‬‬ ‫‪ o‬פתק להורים‪ :‬לאחרונה ראיתם את בנכם מסתובב עם כמה חברים שלא לרוחכם‪ ,‬בפעם‬ ‫האחרונה‬ ‫שראיתם את אחד מחבריו היה לו פירסינג‪.‬‬ ‫סיטואציה ב‪ :‬הילדה יושבת כבר שלוש שעות ליד המחשב‪ .‬האבא צריך להשתמש במחשב לצורכי‬ ‫עבודה‪ .‬הוא הולך ומבקש מהילדה שתפנה את המחשב ותאפשר לו לעבוד‪.‬‬ ‫‪ o‬פתק לילדים‪ :‬את באמצע להתכתב עם חברים על משהו חשוב שקרה היום בבית‪-‬ספר‪ .‬כל ערב‬ ‫אבא שלך לוקח ממך את המחשב וטוען שמה שאת עושה לא כל‪-‬כך חשוב‪.‬‬ ‫‪ o‬פתק להורים‪ :‬יש לך עבודה חשובה מאוד לעשות על המחשב‪ .‬הילדה יושבת מול המחשב כבר‬ ‫שעות ולא עושה משהו שהוא בעל ערך מיוחד‪.‬‬ ‫סיטואציה ג ‪ :‬הילד רוצה שההורים ירכשו לו טלפון סלולארי דור שלישי וההורים מתנגדים‪.‬‬ ‫‪ o‬פתק לילדים‪ :‬אתה מרגיש שזהו כרטיס כניסה לחברה‪ .‬לכולם יש דור שלישי ורק לך אין‪ .‬אתה‬ ‫מפגר מבחינה טכנולוגית ו"לא בעניינים"‪ .‬הטלפון יכול להוסיף לך ביטחון והרגשת שייכות‪.‬‬ ‫‪ o‬פתק להורים‪ :‬זהו צעצוע יקר מאוד‪ .‬אין כל סיבה להוצאה כזו – ניתן להשיג נייּדות טלפונית גם‬ ‫על‪-‬ידי סלולארי פשוט‪ ,‬ואין צורך במכשיר שהתשלום עליו נפרש על פני ‪ 3‬שנים‪...‬‬ ‫סיטואציה ד‪ :‬הילדים בבית עושים ביניהם תורנות בשטיפת הכלים כל ערב‪ ,‬וזהו מוקד למריבות‬ ‫חוזרות ונשנות‪ .‬ההורה הולך לבקש מהילדה לשטוף כלים לפני שהיא מתיישבת מול הטלוויזיה‪.‬‬ ‫‪ o‬פתק לילדים‪ :‬את ממש לא אוהבת לשטוף כלים ותמיד דווקא בערב שלך יש הכי הרבה כלים‪.‬‬ ‫אוף!‬ ‫איזו תורנות מעצבנת ומיותרת!‬ ‫‪ o‬פתק להורים‪ :‬חשוב לך מאוד שכל הילדים ייקחו חלק במטלות בבית‪ .‬מן הראוי שהם יגלו‬ ‫אחריות על המתרחש בבית‪ .‬אתה לא מוכן להתפשר יותר בנושא הזה‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מה הרגשתם בתור הורים? האם סירבתם לבקשת הילדים? מדוע? האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬דאגת‬ ‫ההורים מוצדקת?‬ ‫‪ o‬מה הרגשתם בתור ילדים? באלו אמצעים השתמשתם כדי לשכנע את ההורים? האם‪,‬‬ ‫לדעתכם‪,‬דרישת הילד מוצדקת?‬ ‫‪ o‬האם הייתם עדים לויכוח בין הוריכם ואחיכם בו הזדהיתם עם הוריכם? תנו דוגמאות‪.‬‬ ‫‪06‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מיהם האחים והאחיות שלי?‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫עד כה עסקנו באחריות שלנו כלפי המשפחה שלנו‪ -‬הורים‪ ,‬אחים ואחיות‪ .‬אך את המונח "אח" ניתן‬ ‫להרחיב למעגלים חברתיים נוספים שקרובים אלינו‪ .‬פעולה זו נועדה לעזור לחניכים לבחון אילו שונים‬ ‫יכולים לכנות "אחים‪/‬יות" ומה היחס שלהם כלפי המעגלים הללו‪.‬‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולה זו מקושרת בצורה ישירה לפעילות "מעגלי השייכות" ויש לעשות את הקישור בין‬ ‫השתיים‪ .‬דרך טובה לבצע את הקישור היא להשתמש במיפוי המעגלים שהחניכים שלכם עשו‬ ‫בפעילות הקודמת בתוך הפעילות הזו‪.‬‬ ‫כיוונים כלליים להתייחסות בהכנת הפעולה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫אחים ביולוגיים‬ ‫אחים בקהילות השונות (חברים‪/‬ות‪ ,‬בית‪-‬ספר‪ ,‬נוע"ם וכו')‬ ‫אחים במדינת ישראל (עם ישראל‪ ,‬מיעוטים שגרים כאן‪ ,‬וכו')‬ ‫אחים בעולם (כל העם היהודי‪ ,‬בני האדם‪ ,‬וכו')‬ ‫‪ ‬מה מיוחד ומה מאפיין קשרי אחים אלו?‬ ‫‪ ‬איך אני מרגישה כשמתייחסים אליי כאל אח שלהן?‬ ‫‪ ‬מה אני מרגישה כלפי אחים אלו?‬ ‫‪ ‬מה הם עושים בשבילי?‬ ‫‪ ‬מה אני עושה בשבילם?‬ ‫היחס שלי לאחים שלי‬ ‫‪ ‬היכן אנחנו נפגשים?‬ ‫‪ ‬מה אנחנו עושים יחד? ומה בנפרד?‬ ‫מתודות לפעולה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמש אסוציאציות‪ -‬לכתוב על הלוח " אח‪/‬אחות"‪ -‬מה זה אח‪/‬ות בשבילכם? החניכים יתבקשו‬ ‫לענות על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כיצד נוצר קשר בין אחים?‬ ‫במה בא לידי ביטוי הקשר בין אחים?‬ ‫האם יכול להתקיים קשר בין אחים ‪/‬אחיות גם במצב של חילוקי דעות? מה מאפשר זאת?‬ ‫מה הקשר בין חוסנה של משפחה לבין היחסים בין האחים‪/‬אחיות במשפחה?‬ ‫‪‬‬ ‫דיון – אריך פרום‪ :‬המדריך‪/‬ה יקריא את הקטע הבא ובעקבותיו יתקיים דיון במליאה‪:‬‬ ‫סוג האהבה היסודי ביותר‪ ,‬שעליו מבוססים כל טיפוסי האהבה‪ ,‬הוא אהבת אחים‪ .‬בזאת מתכוון אני‬ ‫להרגשת האחריות‪ ,‬הדאגה‪ ,‬יחס הכבוד‪ ,‬שמתכוון אליו הפסוק "ואהבת לרעך כמוך"… באהבת אחים‬ ‫יש משום חוויות הברית בין כל בני האדם‪ ,‬הסולידריות האנושית‪ ,‬האחדות האנושית‪ .‬אהבת אחים‬ ‫מבוססת על ההרגשה שכולנו הננו אחד‪.‬‬ ‫אריך פרום‪ ,‬אמנות האהבה‬ ‫‪07‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מה דעתכם על עמדתו של אריך פרום בנושא האהבה?‬ ‫מדוע אהבת אחים היא בעיני אריך פרום סוג האהבה היסודי ביותר (ולא למשל אהבה בין בני‬ ‫זוג‪ ,‬בין חברים וכדומה)?‬ ‫ר' משה אבן עזרא אמר‪ :‬לפעמים יש לך אח שאימך לא ילדה‪ .‬האם אתם מכירים מצבים‬ ‫שבהם נוצר קשר בין אנשים שהוא כמו קשר בין אחים‪ ,‬למרות שאינם בני אותה משפחה? כיצד‬ ‫הם נוצרים? מה מאפיין קשר מסוג זה?‬ ‫בסלנג הישראלי רווח הביטוי "אחי"‪ .‬בעקבות מה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬השתרש ביטוי זה בחברה‬ ‫הישראלית?‬ ‫אלו עוד סוגי קרבה חיובית בין אנשים אתם מכירים? מה מאפיין אותם?‬ ‫האם תוכלו להגדיר את תושבי ישראליים שיש להם עמדות פוליטיות או דתיות שונות משלכם‬ ‫כאחים שלכם? כגון חרדים או מתנחלים או משתמטים? ומה בנוגע לאזרחים ישראליים שאינם‬ ‫יהודים‪ ,‬כגון ערביי ישראל‪ -‬האם הם יכולים להחשב אחים? מדוע?‬ ‫מה משמעות התשובות שנתתם בכל אחת מהאפשרויות עבור חוסנה של החברה הישראלית?‬ ‫"כלל ישראל" הוא מונח חברתי אשר משמעותו הרגשת השתייכות לקבוצה אחת‪ .‬האם‬ ‫הרגשה זאת דומה להרגשת ההשתייכות למשפחה? במה היא דומה? עד כמה ניתן לממש‬ ‫אותה במלואה?‬ ‫‪‬‬ ‫היגדים‪ -‬המדריך‪/‬ה יחלק לתלמידים דף עם היגדים‪ .‬כל חניך‪/‬ה יבחר את ההיגד‬ ‫שלדעתו מתאר את הקשר הרצוי בין כלל ישראל‪ .‬כל משתתף יגזור מתוך הדף את‬ ‫ההיגד שבחר וידביק אותו על הלוח (ניתן לאייר ‪ /‬לקשט את ההיגדים)‪.‬דיון במליאה‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מה ניתן ללמוד מההיגדים שבחרתם לגבי היחס שראוי שנגלה כלפי אחרים?‬ ‫מדוע חשוב לגלות יחס כזה?‬ ‫היגדים לבחירה‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אנו אוהבים את אלה שאנו אוהבים למרות מה שהם (לואיס אונטרמאייר)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בשנאה הורסים עולמות‪ ,‬באהבה בונים עולמות (מנחם אוסישקין)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫נולדנו לאהבה – זהו עקרון הקיום ומטרתו היחידה (בנימין דיזרעאלי)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫האהבה משולבת תמיד בחמלה‪ .‬בלי חמלה לא תיתכן אהבה‪( .‬י"נ חצרוני)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫האהבה מאלוהים השנאה מהשטן (יהודי עיראק)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫במקום שבו מסתיימת ההבנה ההדדית מתחילה התרעומת (ברוטולד אווארבך)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מה אגוז זה אתה נוטל אחד מהכָּרי [ערמה] וכולם מידרדרים ומתגלגלים זה אחר זה‪ ,‬כך הם ישראל‬ ‫– קח אחד מהם וכולם מרגישים (שיר‪-‬השירים רבה ו')‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כל הקשיים והמצוקות הופכים קלים יותר אם נושאים אותם יחד ( סטיפן צוויג)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אדם כמוהו כאות באלף‪-‬בית‪ ,‬כדי ליצור מילה היא צריכה להצטרף לאחרות (משה מנדלסון)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫דרך האיחוד קשה יותר מדרך הפירוד‪ .‬בשביל פירוד מספיק צד אחד‪ ,‬בשביל איחוד דרושים שני‬ ‫צדדים (ברל כצנלסון)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אמירתו המפורסמת של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצוק"ל‪ ,‬שאמר פעם כי "הרגל של אשתי‬ ‫כואבת לנו" איננה הגזמה! אלא זהו המצב האופטימלי‪ ,‬שהאדם נדרש להגיע אליו ביחס לזולתו‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫אחריות לחבריי ‪ -‬כבוד הדדי‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫אחרי שעסקנו באחריות שלנו כלפי המעגל המשפחתי‪ ,‬נתמקד בפעולה זו באחריות שלנו כלפי חברינו‪,‬‬ ‫דרך העיסוק בערך הכבוד ההדדי‪ .‬ערך זה הוא אחד מהחשובים והיסודיים ביותר בערכי התנועה שלנו‬ ‫כי אנחנו תנועה פלורליסטים המכבדת מגוון דעות‪ ,‬וביחוד המכבדת דרכים שונות להיות יהודי ‪ -‬יש‬ ‫לוודא שנעשה חיבור בין הערך האוניברסלי לבין היותו ערך יהודי ותנועתי‪ .‬חשוב שהשפה בה נשתמש‬ ‫במהלך הפעולה תעבור משיח של "כבוד" לשיח של "אחריות"‪ -‬מה האחריות שנגזרת מכך שעלינו‬ ‫לכבד כל אדם ובייחוד את חברינו?‬ ‫כיוונים לפעולה‪:‬‬ ‫‪ ‬כבוד‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫איך אנחנו מקיימים את הערך הזה?‬ ‫‪o‬‬ ‫מה יכולים להיות הקשיים בקיום הערך?‬ ‫‪o‬‬ ‫איך זה מתבטא בחיים שלנו היום?‬ ‫‪o‬‬ ‫כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות את הערך "כבוד"?‬ ‫‪o‬‬ ‫חשיבות הכבוד ההדדי‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מה זה אומר לכבד מישהו?‬ ‫האם חשוב לי שיכבדו אותי?‬ ‫כשאין לי כבוד למישהו – איך אני מתייחס אליו?‬ ‫האם מבחינה דתית אתם מרגישים שיש כבוד הדדי בין דתיים וחילונים‪ ,‬ובין הזרמים‬ ‫השונים? ובין מדינת ישראל והזרמים השונים?‬ ‫כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות כבוד הדדי?‬ ‫מתודות לפעולה‪:‬‬ ‫זרעים – שורשים‬ ‫‪ ‬משחק תפקידים – לגבי מקרים שיכולים לקרות להם בבי"ס‪/‬בבית‬ ‫‪ ‬שמש אסוציאציות למילה "כבוד"‬ ‫‪ ‬מדבקות על המצח‪ -‬התייחסות לאנשים לפי מה שכתוב להם על המצח (הם לא יודעים)‬ ‫‪ ‬לשחק את המצב שקורה בסיפור ולהקליט אותו בוידיאו‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ o‬איך אני רוצה שחברים שלי יתייחסו אלי?‬ ‫‪ o‬מה אני מרגיש כשלא מקשיבים לי‪ ,‬שלא מתייחסים למה שאני אומר?‬ ‫‪ o‬למה זה חשוב להקשיב לאחרים?‬ ‫‪ o‬מה אני יכול ללמוד מאנשים אחרים?‬ ‫‪ o‬מה זה אומר לכבד מישהו?‬ ‫‪ o‬כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות כבוד הדדי?‬ ‫‪09‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫נבטים – ניצנים‬ ‫‪ ‬לבנות בן אדם מושלם‪ ,‬ואז להוריד ממנו פרטים חשובים – איך היינו מתייחסים אליו בלי‬ ‫התכונות האלו?‬ ‫‪ ‬משימות שונות‪ ,‬כשיש מישהו שתפקידו הוא "לחבל" – לזלזל בכל מה שנעשה ובמה שאחרים‬ ‫אומרים‪.‬‬ ‫‪ ‬מדבקות על המצח – התייחסות לאנשים לפי מה שכתוב להם על המצח (הם לא יודעים)‪.‬‬ ‫‪ ‬מחלקים את הקבוצה ועושים משפט כדי להכריע בין שתי הסיסמאות – "ואהבת לרעך כמוך"‬ ‫מול " מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"‪ ,‬מה יותר טוב ולמה?‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מה זה אומר – לכבד מישהו?‬ ‫‪ o‬איך אני מתייחס למישהו שהדעות שלו שונות משלי‪/‬ששונה ממני?‬ ‫‪ o‬האם חשוב לי שיכבדו אותי? למה?‬ ‫‪ o‬כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות כבוד הדדי?‬ ‫אמירים – צמרת‬ ‫‪ ‬החניך רושם את התכונות הטובות והרעות בו – איך אחרים מתייחסים לתכונות האלו‪ ,‬ואיך‬ ‫מתמודדים איתם‪.‬‬ ‫‪ ‬נותנים לכל חניך דף‪ ,‬מבקשים ממנו לצייר ‪ 4‬מעגלים אחד בתוך השני עם מספיק מקום ביניהם‪.‬‬ ‫על המעגל הראשון אומרים לחניכים לכתוב כיצד החברה רואה אותם; אחרי זה מבקשים‬ ‫מהחניכים לכתוב במעגל השני כיצד החברים רואים אותם; מעגל שלישי – המשפחה; רביעי –‬ ‫כיצד הם רואים את עצמם‪ .‬לבסוף שואלים היכן מרגישים שלא מכבדים אותם?‬ ‫‪ ‬משימות שונות‪ ,‬כשיש מישהו שתפקידו הוא "לחבל" – לזלזל בכל מה שנעשה ובמה שאחרים‬ ‫אומרים‪.‬‬ ‫‪ ‬אנשים שונים ודעות שונות שקיימות – סולם של מכבד‪/‬לא מכבד (כמו מסכים‪ /‬לא מסכים)‬ ‫שאלות לדיון?‬ ‫‪ o‬מה זה אומר לכבד מישהו?‬ ‫‪ o‬איך אני מתייחס למישהו שלא מכבד אותי?‬ ‫‪ o‬איך מתבטא הכבוד ההדדי בחברה שלנו היום?‬ ‫‪ o‬מה ומי נחשב לראוי לכבוד? האם יש אנשים שלא ראויים לזה?‬ ‫‪ o‬האם יש גבול לכבוד? מה הגבול של הענקת כבוד?‬ ‫‪ o‬כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות כבוד הדדי?‬ ‫סיפור לפעולה‪ ,‬לפתיחה או לסיכום‪:‬‬ ‫מעשה שהיה ברבי אלעזר‪ ,‬אחד הרבנים הגדולים בתקופתו‪.‬‬ ‫יום אחד רכב על חמורו על שפת הנהר‪ .‬הוא היה במצב רוח טוב במיוחד‪.‬‬ ‫פתאום פגש אדם בדרך‪.‬‬ ‫האדם הזה נראה לרבי אלעזר ממש מכוער‪ ,‬הכי מכוער שרק אפשר!‬ ‫האיש בירך את הרב ואמר לו‪" :‬שלום עליך רבי"‬ ‫אבל הרב לא ענה לו‪.‬‬ ‫ושוב האיש בירך את הרב‪" :‬שלום עליך רבי"‬ ‫‪31‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫אבל הרב לא ענה לו‪.‬‬ ‫בפעם השלישי בירך את הרב האיש‪.‬‬ ‫בסופו של דבר אמר הרב‪" :‬כמה שאתה מכוער! אתה יודע את זה? האם כל בני עירך מכוערים כמוך?"‬ ‫האיש חשב רגע וענה לו‪" :‬איני יודע מה להשיב לך‪ ,‬אולי כדאי שתשאל את האומן שיצר אותי! תשאל‬ ‫אותו מדוע הוא יצר אדם כל כך מכוער"‪.‬‬ ‫מיד הבין רבי אלעזר שהוא חטא חטא נורא‪.‬‬ ‫הוא ירד מחמורו‪ ,‬השתטח על הארץ ובקש מחילה‪.‬‬ ‫אמר לו האיש‪" :‬איני מוחל לך‪ ,‬עד שתלך לאומן שיצר אותי ותאמר לו את מה שאמרת לי – כמה מכוער‬ ‫הדבר הזה שהוא יצר!"‬ ‫רבי אלעזר המשיך אחריו עד שיגיע לעיר של האיש‪.‬‬ ‫יצאו בני עירו לקראתו‪ ,‬והיו אנשי העיר אומרים לרבי אלעזר‪" ,‬שלום עליך רבי רבי‪ ,‬מורי מורי!"‬ ‫אמר להם האיש‪ :‬למי אתם קורים רבי רבי?‬ ‫ענו לו‪ :‬לזה שמטייל אחריך‪.‬‬ ‫אז אמר להם‪ :‬אם זה רבי ‪ -‬אל ירבו כמותו בישראל!‬ ‫שאלו אותו‪ :‬מפני מה?‬ ‫ענה להם‪ :‬כך וכך עשה לי‪ .‬וסיפר להם כל מה שקרה‬ ‫בקשו ממנו אנשי העיר‪ :‬אף על פי כן‪ ,‬מחול לו‪ ,‬שאדם גדול בתורה הוא‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬בשבילכם הריני מוחל לו‪ .‬ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן‪.‬‬ ‫מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש על פי מה שלמד מהסיפור הזה‪ :‬לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא‬ ‫קשה כארז‪.‬‬ ‫מבוסס על סיפור מהתלמוד הבבלי‪ ,‬מסכת תענית‪ ,‬דף כ' עמוד א'‬ ‫מידע על המחבר ‪ /‬דמויות של הסיפור וכו'‪:‬‬ ‫רבי אלעזר בן פדת‪ ,‬אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל‪ ,‬הוא הנקרא בתלמוד בשם‬ ‫הסתמי רבי אלעזר‪ .‬בצעירותו חי בבבל‪ ,‬שם למד אצל רב‪ .‬עלה לארץ ישראל‪ ,‬הוסמך שם וישב בוועד‬ ‫סוד העיבור‪ .‬למד רבות אצל רבי יוחנן‪ ,‬עד שאמרו לרבי יוחנן "ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל‬ ‫יודעין כי שלך היא"‪ .‬היה מוסר שמועות (=ציטוטים הלכתיים) באופן סתמי‪ ,‬כלומר בלי לציין ששמע אותן‬ ‫מרבי יוחנן‪ ,‬וריש לקיש גער בו על כך‪ .‬גם רבי יוחנן בעצמו כעס עליו בשל כך‪ .‬למד גם אצל רבי חנינא‬ ‫בר חמא‪ ,‬והוא מביא בשמו את הכלל הנודע "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (מסכת‬ ‫מגילה‪ ,‬טו‪ ,‬א)‪ .‬גדלותו הייתה מפורסמת‪ ,‬והוא כונה "מרא דארעא דישראל" (בארמית‪ ,‬ופירושו‪ :‬האדון‬ ‫של ארץ ישראל)‪ .‬היה נושא ונותן עם חכמי דורו בארץ ישראל ‪ -‬רבי אמי ורבי אסי‪ ,‬רבי זירא ועוד‪ .‬וכן‬ ‫היה שולח איגרות לחכמי בבל של אותם ימים‪.‬‬ ‫שאלות לדיון על הסיפור‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כיצד הרגיש האיש אחרי מה שאמר לו ברבי אלעזר?‬ ‫האם אתם מרגישים שיש חוסר כבוד בסיפור? היכן? מדוע?‬ ‫כיצד אפשר לקבל כל אדם כמות שהוא?‬ ‫מה זה אומר‪ ,‬לקבל את כל מה שנברא?‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫איך אנחנו מתייחסים למישהו שהוא לא "מושלם"?‬ ‫האם אנחנו חייבים לכבד ולקבל את כולם?‬ ‫‪31‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫סיפורים ומקורות נוספים לקריאה‪ ,‬שימוש והעשרה‪:‬‬ ‫‪ ‬מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי‪ ,‬אמר לו‪ :‬גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל‬ ‫אחת‪ .‬דחפו באמת הבניין שבידו‪.‬‬ ‫בא לפני הלל‪ ,‬גייריה‪ .‬אמר לו‪ :‬דעלך סני לחברך לא תעביד [מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך] ‪ -‬זו היא כל‬ ‫התורה כולה‪ ,‬ואידך ‪ -‬פירושה הוא‪ ,‬זיל גמור [לך ולמד]‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א‬ ‫‪ ‬וכך היה אומר רבי עקיבא‪...‬‬ ‫רבי עקיבה אמר‪" :‬ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י''ט‪ ,‬י''ח) זה כלל גדול בתורה‪ ,‬שלא תאמר‪ ,‬הואיל ונתבזיתי‬ ‫יתבזה חברי‪ .‬אמר ר' תנחומא אם עשית כן‪ ,‬דע למי אתה מבזה‪ ,‬בדמות אלהים עשה אתו‪.‬‬ ‫בראשית רבה (תיאודור‪-‬אלבק) פרשה כ''ד‬ ‫‪ ‬אמרו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה [עבודות] ומשתכר בטרפעיק [חצי דינר]‪ ,‬חציו היה נותן לשומר‬ ‫בית המדרש‪ ,‬וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו‪ .‬פעם אחת לא מצא להשתכר‪ ,‬ולא הניחו שומר בית‬ ‫המדרש להיכנס‪ .‬עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון‪ .‬אמרו‪:‬‬ ‫אותו היום ערב שבת היה‪ ,‬ותקופת טבת הייתה‪ ,‬וירד עליו שלג מן השמים‪ .‬כשעלה עמוד השחר אמר לו‬ ‫שמעיה לאבטליון‪ :‬אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר‪ ,‬והיום אפל‪ ,‬שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו‬ ‫דמות אדם בארובה‪ ,‬עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג‪ .‬פרקוהו‪ ,‬והרחיצוהו‪ ,‬וסיכוהו‪ ,‬והושיבוהו כנגד‬ ‫המדורה‪ .‬אמרו‪ :‬ראוי זה לחלל עליו את השבת‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת יומא‪ ,‬ל''ה ע''ב‪.‬‬ ‫‪ ‬רבי אליעזר אומר ‪:‬‬ ‫יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך‪ ,‬ואל תהי נוח לכעוס‪.‬‬ ‫ושוב יום אחד לפני מיתתך‪.‬‬ ‫והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים‬ ‫והוי זהיר בגחלתן שלא תיכווה‪.‬‬ ‫‪ ‬רבי יהושע אומר ‪:‬‬ ‫עין הרע‪ ,‬ויצר הרע‪ ,‬ושנאת הבריות‪,‬‬ ‫מוציאין את האדם מן העולם ‪.‬‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬יא')‬ ‫מידע על הדמויות בסיפורים‪:‬‬ ‫רבי עקיבה‪ :‬רבי עקיבא בן יוסף ‪ -‬חי במאות הראשונה והשנייה לספירה‪ ,‬בן הדור השלישי של התנאים (חכמים‬ ‫בתקופת המשנה) ‪ ,‬בתקופת מרד בר כוכבא‪ .‬בספרות הארצישראלית נקרא גם רבי עקיבה‪.‬‬ ‫רבי עקיבא נהרג על קידוש ה' (הוא אחד מהעשרת הרוגי מלכות) בערב יום הכיפורים‪ ,‬בט' בתשרי‪ ,‬בערך בשנת‬ ‫‪ 136‬לספירה‪ ,‬כשבעים שנה לאחר החורבן‪ ,‬הרומאים עינו אותו עד צאת נשמתו כעונש על שלימד תורה ברבים‪.‬‬ ‫מסופר עליו כי היה רועה צאן ארבעים שנה‪ ,‬למד ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה‪.‬‬ ‫הלל‪ :‬הלל הזקן (המאה ה‪ 1-‬לפנה"ס) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות‪ .‬בן זוגו העיקרי היה שמאי‬ ‫הזקן‪ ,‬שהיה אב בית הדין באותה התקופה‪ ,‬והוא היה בר‪-‬הפלוגתא הקבוע שלו‪ .‬הלל הזקן נחשב במסורת‬ ‫לצאצא של בית דוד מצד האם ומשבט בנימין מצד האב‪ .‬הוא נולד בבבל למשפחה נכבדה‪ ,‬ועלה לארץ ישראל‬ ‫בגיל ‪ .41‬כנשיא הסנהדרין היה הלל מנהיג תקנות בעם‪ .‬הידועה שבהן היא תקנת הפרוזבול שנועדה לעקוף את‬ ‫שמיטת הכספים הנהוגה בשנת השמיטה‪ .‬במשנה מסופר שהלל תקן תקנה זו כיוון ששמיטת החובות הביאה את‬ ‫‪30‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫בעלי ההון להפסיק להלוות כספים‪ ,‬מחשש שכספם לא יוחזר כלל (מסכת שביעית פרק י‪ ,‬משנה ג)‪.‬‬ ‫לאורך הדורות‪ ,‬מרבית חכמי ההלכה הלכו בשיטת בית הלל כיוון שהיו נוחים לבריות‪ ,‬כך התקבלה הקביעה‬ ‫ש"הלכה כבית הלל"‪ .‬מקובל לייחס לבית הלל את הגוון המקל והרך של ההלכה‪ ,‬ולבית שמאי את הפן הקפדני‬ ‫והמחמיר‪ ,‬וכך עולה גם מעיון בהלכות שבהם חלקו הבתים‪ .‬גם המסורות על דמויותיהם של הלל ושמאי‬ ‫מתאימות לאבחנה זו‪ ,‬והסיפורים האישיים עליהם ממחישים את אופיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מסכת עדויות מונה כ‪31-‬‬ ‫הלכות‪ ,‬שבהן בית הלל החמיר ובית שמאי הקל‪.‬‬ ‫שמאי‪ :‬שמאי הזקן (המאה ה‪ 1-‬לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון‪ ,‬ידוע בתור בר‪-‬פלוגתא של הלל הזקן‪ ,‬וכנגד‬ ‫האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו‪ ,‬אסכולת בית שמאי‪ ,‬אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין‪ ,‬אך לא‬ ‫האריכה ימים אחרי המרד הגדול‪ .‬ככלל‪ ,‬שמאי הזקן היה קפדן ומחמיר יותר בהלכה מהלל‬ ‫שמעיה ואבטליון‪ :‬שמעיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות‪ .‬היה חברו של אבטליון‪ ,‬שהיה אב בית הדין‪.‬‬ ‫אחריהם באו הלל ושמאי‪ ,‬שחתמו את תקופת הזוגות‪ .‬שמעיה ואבטליון היו בנים למשפחת גרים‪ ,‬ולפי דברי‬ ‫התלמוד הבבלי (גיטין נז ע"ב)‪ .‬פירוש שמו של אבטליון‪ :‬שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה כי‬ ‫טליא בארמי פירושו קטן‪ .‬כלומר‪ ,‬מקור השם הוא‪ :‬אב‪-‬טליון‪ ,‬כלומר‪ :‬אב‪(-‬ל)קטנים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫חברים? כיצד?‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫אנחנו ממשיכים להתמקד באחריות שלנו כלפי חברינו‪ .‬פעולה זו תעלה בפני החניכים שאלות כגון‪ :‬מה‬ ‫המשמעות של חברות עבורי? מה אני מוכן לעשות עבור החברים שלי? עד כמה אני מוכן לקחת‬ ‫עליהם אחריות ולהקריב עבורם? איזה סוג של חבר אני ואיזה סוג של חבר אני שואף להיות?‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ ‬נספר את הסיפור הבא‪:‬‬ ‫היו היה פעם שני חברים‪ ,‬הם היו חברים ממש טובים‪.‬היו עושים הרבה דברים ביחד‪ ,‬מידי פעם‬ ‫אהבו לצאת ביחד לטייל‪ .‬פעם אחד יצאו שני חברים האלו לטייל במדבר‪.‬‬ ‫עברו דרך הרים של חול‪ ,‬של אבנים; ראו נופים מדהימים‪ .‬הם ממש נהנו‪.‬‬ ‫אבל‪...‬פתאום הם שמו לב שהלכו לאיבוד!‬ ‫לא ידעו מה לעשות‪ ,‬לא ידעו איפה הם או לאיזה כיוון ללכת!‬ ‫אחד מהם ניחש לאיזה כיוון הכפר הכי קרוב‪...‬‬ ‫אבל‪...‬‬ ‫ביד אחד מהם היה רק מימיה אחד של מים עם מים‪ .‬אם היו שותים שניהם ‪,‬שניהם היו מתים מפני‬ ‫שהמימייה קטנה והמים מעטים‪.‬‬ ‫ואם שותה אחד מהם – הוא כן יצליח להגיע לכפר‪.‬‬ ‫חלקו חכמינו לגבי מה לעשות‪:‬‬ ‫בן פטורא אומר‪:‬‬ ‫מוטב שישתו שניהם וימותו‪ ,‬ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו‪.‬‬ ‫עד שבא רבי עקיבא ולימד‪' :‬וחי אחיך עמך' ‪ -‬חייך קודמים לחיי חבירך"‪.‬‬ ‫מבוסס על הסיפור בבבא מציעא ס''ב‪ ,‬ע''א‬ ‫הסיפור המקורי‪:‬‬ ‫שנים שהיו מהלכין בדרך‪ ,‬וביד אחד מהן קיתון של מים‪ .‬אם שותין שניהם – מתים‪ ,‬ואם שותה אחד מהן‬ ‫ מגיע לישוב‪.‬‬‫דרש בן פטורא‪ :‬מוטב שישתו שניהם וימותו‪ ,‬ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו‪.‬‬ ‫עד שבא רבי עקיבא ולימד‪' :‬וחי אחיך עמך' ‪ -‬חייך קודמים לחיי חבירך"‪.‬‬ ‫בבא מציעא ס''ב‪ ,‬ע''א‬ ‫מידע על החכמים שבסיפור‪:‬‬ ‫רבי עקיבא בן יוסף‪ :‬מגדולי התנאים ומגדולי חכמי ישראל בכל הדורות‪ .‬חי במאות הראשונה והשנייה‬ ‫לספירה‪ .‬יש הרואים בו את מנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא‪ .‬נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו‬ ‫בגיל מאה ועשרים שנה‪ .‬רבי עקיבא נהרג על קידוש ה' בערב יום הכיפורים‪ ,‬בט' בתשרי‪ ,‬בערך בשנת‬ ‫‪ 136‬לספירה‪ ,‬כשבעים שנה לאחר החורבן‪.‬‬ ‫בן פטורא‪ :‬לא ידוע הרבה עליו‪ ,‬היה כנראה תנא בשם "יהודה בן פטירי"‪ ,‬שקדם לרבי עקיבא‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫זרעים – שורשים‬ ‫‪ ‬לשחק משחקים שונים בזוגות‪ .‬כמו תפסוני זוגות‪ ,‬תוספת שצריכים לרוץ שהרגליים קשורות‪ ,‬או‬ ‫הידיים קשורות‪.‬‬ ‫‪ ‬החבר האידאלי‪ :‬להביא בובה וצריכים לשים עליה את התכונות ה"אידיאליות" שמצפים‬ ‫מחברים‪.‬‬ ‫שאלות לדיון ‪:‬‬ ‫‪ o‬מה זה חבר לפי דעתכם?‬ ‫‪ o‬אלו תכונות חשוב לכם שיהיה בחבר שלכם?‬ ‫‪ o‬האם פעם מצאתם את עצמכם בדילמה כלפי חבר טוב? (לספר משהו עליו‪ ,‬לא לספר משהו‬ ‫עליו‪ ,‬להזמין לא להזמין וכו'‪ )...‬מה עשיתם? מדוע?‬ ‫‪ o‬האם צריך לתת הכל למען חבר?‬ ‫‪ o‬מה אתם הייתם מוכנים לתת למען חברים?‬ ‫שאלות לדיון על הסיפור שלנו היום‪:‬‬ ‫‪ o‬מי ששותה לבד נחשב לחבר טוב?‬ ‫‪ o‬מדוע חושב כך רבי עקיבא ומדוע חושב כך בן פטורא?‬ ‫‪ o‬מה אתם הייתם עושים?‬ ‫נבטים – ניצנים‬ ‫‪ ‬מחלקים את הקבוצה לשתיים כל אחד הולך על פי הדעה שהוא מתחבר‪ ,‬של רבי עקיבא רו של בן‬ ‫פטורא‪ ,‬כל אחד מהקבוצות צריכה לשכנעה שהפתרון של החכם שלה הוא הכי טוב‪.‬‬ ‫‪ ‬משחק סיטואציות שבו כל פעם עולים שני חניכים וצריכים "להציג" דילמה מסוימת והקהל מחליט‬ ‫מה יותר נכון לעשות בדילמה הזו‪.‬‬ ‫‪ ‬תולים משפטים שונים על חברות בחדר‪ ,‬החניכים עוברים ביניהם ולבסוף יש להם דף והם כותבים‬ ‫לפי דעתם מה זה להיות חבר‪...‬‬ ‫שאלות לדיון ‪:‬‬ ‫‪ o‬מה זה חבר לפי דעתכם?‬ ‫‪ o‬אלו תכונות חשוב לכם שיהיה בחבר שלכם?‬ ‫‪ o‬האם פעם מצאתם את עצמכם בדילמה כלפי חבר טוב? (לספר משהו עליו‪ ,‬לא לספר משהו‬ ‫עליו‪ ,‬להזמין לא להזמין וכו'‪ )...‬מה עשיתם? מדוע?‬ ‫‪ o‬האם צריך לתת הכל למען חבר?‬ ‫‪ o‬מה אתם הייתם מוכנים לתת למען חברים?‬ ‫שאלות לדיון על הסיפור שלנו היום‪:‬‬ ‫‪ o‬מה הדילמה של הסיפור?‬ ‫‪ o‬אלו ערכים מתנגדים בסיפור?‬ ‫‪ o‬מדוע חושב כך רבי עקיבא ומדוע חושב כך בן פטורא?‬ ‫‪ o‬מה אתם הייתם מחליטים? מדוע?‬ ‫‪ o‬מה היה יכול להיות לפי דעתכם סימן של חברות טובה בסיפור?‬ ‫אמירים – צמרת‬ ‫מתודות‪:‬‬ ‫‪ ‬מחלקים את הקבוצה לשתיים כל אחד הולך על פי הדעה שהוא מתחבר‪ ,‬של רבי עקיבא רו של בן‬ ‫פטורא‪ ,‬כל אחד מהקבוצות צריכה לשכנעה שהפתרון של החכם שלה הוא הכי טוב‪.‬‬ ‫‪ ‬משחק סיטואציות שבו כל פעם עולים שני חניכים וצריכים "להציג" דילמה מסוימת והקהל מחליט‬ ‫מה יותר נכון לעשות בדילמה הזו‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫‪ ‬תולים משפטים שונים על חברות בחדר‪ ,‬החניכים עוברים ביניהם ולבסוף יש להם דף והם כותבים‬ ‫לפי דעתם מה זה להיות חבר‪...‬‬ ‫‪ ‬רואים קטע מסרט שמראים חברים‪ ,‬שרואים אותם במצב רגיל ואז מול דילמה‪ ,‬מחלקים אחרי‬ ‫הקטע את הקבוצה עם שאלות מנחות לדיון‪ .‬מסיימים במליאה‪.‬‬ ‫שאלות לדיון ‪:‬‬ ‫‪ o‬מה זה חבר לפי דעתכם?‬ ‫‪ o‬אלו תכונות חשוב לכם שיהיה בחבר שלכם?‬ ‫‪ o‬האם פעם מצאתם את עצמכם בדילמה כלפי חבר טוב? (לספר משהו עליו‪ ,‬לא לספר משהו‬ ‫עליו‪ ,‬להזמין לא להזמין וכו'‪ )...‬מה עשיתם? מדוע?‬ ‫‪ o‬האם צריך לתת הכל למען חבר?‬ ‫‪ o‬מה אתם הייתם מוכנים לתת למען חברים?‬ ‫‪ o‬מיהו חבר טוב?‬ ‫שאלות לדיון על הסיפור שלנו היום‪:‬‬ ‫‪ o‬מה הדילמה של הסיפור?‬ ‫‪ o‬אלו ערכים מתנגדים בסיפור?‬ ‫‪ o‬מדוע חושב כך רבי עקיבא ומדוע חושב כך בן פטורא?‬ ‫‪ o‬מה אתם הייתם מחליטים? מדוע?‬ ‫‪ o‬מה היה יכול להיות לפי דעתכם סימן של חברות טובה בסיפור?‬ ‫סיכום ‪:‬‬ ‫כיצד אני חבר? מה אני מצפה מחבר טוב?‬ ‫כל אחד מאיתנו הוא שונה כחבר‪ ,‬יש לו ציפיות שונות מחברים‪ ,‬הכי חשוב זה להקשיב אחד לשני‪,‬‬ ‫ולדעת לתת לחברים שלנו ולקבל מהם‪ .‬כדי להיות הבן אדם הכי טוב שאני יכול להיות על ידו‪.‬‬ ‫לחברי עליי שלושה דברים‪:‬‬ ‫שאשים עיני עליו שבא‪,‬‬ ‫שארחיב לו מושיבי כשארצה לשבת‬ ‫ושאאזין אליו כשהו מדבר‬ ‫רבי שלמה אבן גבירול‬ ‫רבי שלמה בן יהודה אִ בְּן ַגבִירֹול (‪ )1158 – 1101‬היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות‬ ‫ספרד‪.‬‬ ‫שלמה אבן גבירול נולד ספרד‪ ,‬ונפטר בוולנסיה‪ .‬הוא כתב חיבור פילוסופי חשוב בשם מקור חיים‪.‬‬ ‫רבי יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו‪ :‬צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם‪ .‬רבי אליעזר אומר‪,‬‬ ‫עין טובה; רבי יהושוע אומר‪ ,‬חבר טוב; רבי יוסי אומר‪ ,‬שכן טוב; רבי שמעון אומר‪ ,‬הרואה את הנולד;‬ ‫רבי אלעזר אומר‪ ,‬לב טוב‪ .‬אמר להם‪ ,‬רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שבכלל דבריו‬ ‫דבריכם‪ .‬חזר ואמר להם‪ ,‬צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם‪ .‬רבי אליעזר אומר‪ ,‬עין‬ ‫רעה; רבי יהושוע אומר‪ ,‬חבר רע; רבי יוסי אומר‪ ,‬שכן רע; רבי שמעון אומר‪ ,‬הלווה ואינו משלם‪--‬אחד‬ ‫לווה מן האדם כלווה מן המקום ברוך הוא‪ ,‬שנאמר "לווה רשע‪ ,‬ולא ישלם; וצדיק‪ ,‬חונן ונותן" (תהילים‬ ‫לז‪,‬כא); רבי אלעזר אומר‪ ,‬לב רע‪ .‬אמר להם‪ ,‬רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שבכלל‬ ‫דבריו דבריכם‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬מסכת אבות‪ ,‬פרק ב‪ ,‬משנה י''ב‬ ‫‪36‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫סולידריות יהודית – מה האחריות שלנו לאחינו ואחיותינו מהתפוצות?‬ ‫ראצינל הפעולה‪:‬‬ ‫אחרי שעסקנו במעגלים שקרובים אלינו במובהק‪ -‬המשפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬התנועה‪ -‬ננסה להבין עד כמה‬ ‫רחוק ניתן להכיל את מושג ה"אחים" ונפגוש מעגל רחב מאוד‪ -‬העם היהודי‪ -‬שיש לנו כלפיו אחריות‬ ‫מתוקף היותנו עם אחד‪ ,‬אתניות משותפת שיוצרת סולידריות שמחזיקה כבר אלפי שנים‪ .‬ננסה להבין‬ ‫מה סוד תחושת הערבות הזו לאורך ההיסטוריה‪ ,‬כיצד משמרים אותה‪ ,‬מה ביטויי הסולידריות כיום‬ ‫והאם בכלל אנחנו חשים כיום אחריות כלפי יהודים שלא חיים בישראל או אולי הם רחוקים מידי ושונים‬ ‫מידי מאיתנו?‬ ‫כיוונים לפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬איך מדינת ישראל תורמת ליהודים בעולם? שליחים‪ ,‬תכניות שונות בארץ ובחו''ל‪ ,‬חינוך ציוני‪.‬‬ ‫‪ .0‬הבנה של ישראל בתור הלב של כל יהודי ברחבי העולם‪ ,‬ישראל כמרכז רוחני לכל העם היהודי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מה אנחנו מקבלים מיהודי התפוצות? תרומות כספיות‪ ,‬עזרה דיפלומטית‪ ,‬תמיכה דרך התיירות‪,‬‬ ‫מתנדבים בישראל בתקופות קשות ובכלל‪.‬‬ ‫‪ .4‬אתגרים שעוברים היהודים בחו''ל (אנטישמיות‪ ,‬התבוללות‪ ,‬וכו')‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לימוד מקורות‪:‬‬ ‫‪" 1‬כל ישראל עֲ ֵרבִים זה לזה" (ספרא בחוקותיי‪ ,‬פרק ז'‪ ,‬ה')‬ ‫‪ 0‬שכל ישראל נקראו נפש אחת‪ ...‬ואם חטא אחד מהם ‪ -‬כולם ערבים זה בזה‪ .‬למה הדבר‬ ‫דומה? לבני אדם שהיו באים בספינה‪ ,‬נטל אחד מקדח והתחיל קודח תחתיו‪ .‬אמרו לו‪:‬‬ ‫שוטה! אתה קודח תחתיך‪ ,‬והמים נכנסין וכולם אבודים!‬ ‫תנא דבי אליהו רבה‪ ,‬פרשה יב‬ ‫‪ 3‬על פי המקרא (ספר דברים ‪,‬פרק כ"ז ‪,‬ספר יהושע ‪,‬פרק ח') נצטוו בני ישראל בימי יהושע בן‬ ‫נון לעמוד בהר גריזים והר עיבל עם כניסתם לארץ ‪,‬ולבצע טקס שבו התחייב העם לקיים‬ ‫סדרת מצוות‪ .‬על פי חז"ל‪ ,‬התחייבות זו כללה אחריות של כל אחד גם על חטאי אחרים‪,‬‬ ‫ומאותה שעה נחשב עם ישראל כגוף אחד‪ ,‬שעשוי להענש באופן קולקטיבי על חטאי‬ ‫היחיד‪[4] .‬הדוגמה לכך בתלמוד היא חטאו של עכן בן כרמי ‪,‬שמעל בחרם שהטיל יהושע בן‬ ‫נון על העיר יריחו ‪,‬וכתוצאה מכך נפלו חללים במלחמת העי ‪(.‬ספר יהושע ‪,‬פרק ז') מלבד‬ ‫התוצאה הקשה‪ ,‬המקרא גם מציין את החטא בלשון מכלילה‪" :‬ו ַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל י ְהֹושֻׁ עַ ‪...‬חָ טָ א‬ ‫י ִשְּ ָראֵ ל וְגַם עָּ בְרּו אֶ ת ב ְִריתִ י אֲ שֶ ר ִצּוִיתִ י אֹותָּ ם וְגַם לָּקְ חּו מִ ן הַ חֵ ֶרם וְגַם ָּגנְבּו וְגַם כִחֲ שּו וְגַם שָּ מּו‬ ‫ִב ְכלֵיהֶ ם‪ .‬ו ְֹלא יֻׁכְלּו ְבנֵי י ִשְ ָּראֵ ל לָּקּום ִל ְפנֵי אֹּיְבֵיהֶ ם‪...".‬‬ ‫‪‬‬ ‫משחק "השגריר"‪ -‬מתחלקים ל‪ 0-‬קבוצות‪ ,‬כל קבוצה מייצגת אחת מהקהילות היהודיות‬ ‫הגדולות בעולם‪ -‬ישראל והתפוצות‪ .‬הקבוצות צריכות לנוע על פני לוח משחק גדול שבו‬ ‫משובצים משימות שונות‪ -‬כאשר המשימות מעלות דילמות של ערבות הדדית בין היהודים‬ ‫בישראל ובתפוצות‪ .‬דוגמאות למשימות‪:‬‬ ‫‪ o‬בפריז חיללו בית קברות יהודי בכרזות אנטישמיות‪ ,‬כיצד על ישראל להגיב?‬ ‫‪37‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫‪ o‬ארצות הברית שוקלת לקצץ ‪ 0‬מיליארד דולר בסיוע הכלכלי שלה לישראל‪ ,‬מה צריכה‬ ‫הקהילה היהודית באמריקה לעשות?‬ ‫‪ o‬רצוי לערב גם סוגיות שברוח נוע"ם ממש כגון – בישראל עצרו רבות קונסרבטיביות‬ ‫שרצו להתפלל בכותל ולרוא בספר תורה בעזרת הנשים‪ .‬כיצד צריכה הקהילה בארה"ב‬ ‫להגיב?‬ ‫‪ o‬או‪ -‬מדד ההתבוללות באמריקה התפרסם וגילו שיש מעל ‪ 51%‬של יהודים‬ ‫שמתבוללים‪ .‬מה יכולה ישראל לעשות בכדי לסייע בצמצום התופעה?‬ ‫הקבוצות צריכות לנסח דרך פעולה על מנת להתקדם על הלוח‪ ,‬המשימות ימחישו את הסוגיות‬ ‫המבטאות את הקשר בין יהודים בארץ ובחו"ל‪,‬‬ ‫להכין "מתנה" ממדינת ישראל לקהילה בחו"ל‪( .‬לתאם מראש)‪ ,‬אפשר גם לשלוח שאלות כיצד‬ ‫הם חיים‪ ,‬וכו' ואז שישלחו בחזרה את התשובות‪...‬‬ ‫ג'ינגל לישראל‬ ‫הצגה של ישראלי פוגש יהודי שחי בחו"ל‪ ,‬בדגש על סטריאוטיפים ופערי תרבות‪.‬‬ ‫הכנה סרט הכרות בשביל חניכי נוע"ם במדינה אחרת‪...‬שבו מספרים להם כיצד אנו חיים‪,‬‬ ‫ושואלים אותם גם שאלות לגבי החיים בארצם‪.‬‬ ‫נותנים לחניכים מקומות שיש בהם קהילות מסורתיות ‪ /‬יהודים בעולם וצריכים למקד אותם‬ ‫במפה – אפשר לעשות תחרות ומי שיותר יצליח למקד אותם נכון במפה מנצח‪...‬‬ ‫הצגה של שני יהודים ממקומות שונים העולם‪ -‬ואיך הם רואים את ישראל‬ ‫ששליחונים‪ /‬שליחים של נוע"ם שיצאו לקהילות שונות בעולם יספרו על חוויות שלהם‬ ‫יצירת קשר עם חניכי נוע"ם מאותה שכבת גיל בארצות שונות‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ o‬האם אתם מכירים יהודים בחו"ל?‬ ‫‪ o‬האם מעניין אתכם מה שקורה עם יהודים בעולם? האם צריך לעניין אותנו? מדוע?‬ ‫‪ o‬האם ישראל חשובה למישהו שגר בחו"ל?‬ ‫‪ o‬מה האחריות שלנו בתור ישראלים עבור יהודים שגרים בחו"ל?‬ ‫‪ o‬איך אנחנו‪ ,‬בתור ישראלים‪ ,‬יכולים לעזור ליהודים שלא חיים פה?‬ ‫‪ o‬למה יש יהודים שחיים מחוץ לישראל? האם זה לגיטימי?‬ ‫‪ o‬האם יש לנו מקום בחיים של יהודים שחיים מחוץ למדינת ישראל?‬ ‫‪ o‬איך ישראל עוזרת לקהילות יהודיות ברחבי העולם?‬ ‫‪ o‬איך הקהילות האלו משפיעות על החיים שלנו בישראל?‬ ‫‪ o‬למה שיהודי מחו"ל ירצה לבוא לעזור לישראל בזמן מצוקה?‬ ‫‪ o‬הייתם עושים אותו דבר עם היה יהודי במצוקה באיזה מקום בעולם? מדוע?‬ ‫‪ o‬מה אתם הייתם רוצים להראות ליהודים מחו''ל על ישראל‪ ,‬ועל החיים שלכם?‬ ‫מקורות נוספים לקריאה והעשרה‪:‬‬ ‫שליחים של הסוכנות היהודית מספרים‪:‬‬ ‫‪/http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Israel/Shlichut/Stories‬‬ ‫הקשר הסיני‪ -‬יהודי בהונג‪ -‬קונג‪:‬‬ ‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3349144,00.html‬‬ ‫סיפורו של יהודי בזימבאובווה‪:‬‬ ‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3767021,00.html‬‬ ‫‪38‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫פעולה בנושא פדיון שבויים – אחריות ל"אחים"‪ -‬בכל מחיר???‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫פעולה זו מעלה את השאלה עד כמה רחוק אנחנו צריכים להיות מחוייבים ל"אחים" שלנו‪ ,‬ומציבה את‬ ‫שאלת הגבול לאחריות זו דרך התייחסות למקרה מבחן של פדיון שבויים‪ :‬האם צריך לפדות שבוי בכל‬ ‫מחיר‪ ,‬גם אם הוא מופקע וכרוך בהתנגשות עם ערכים מוסריים אחרים שלנו כחברה? יש לציין בפני‬ ‫החניכים שזהו רק מקרה אחד לדוגמא‪ ,‬וכי שאלת האחריות והמחויבות למעגלי ה"אחים" שלנו רבות‬ ‫וסבוכות‪ ,‬וכדאי להעלות עוד כמה מקרים שכאלה בפעולה‪.‬‬ ‫דגשים למדריכים‪:‬‬ ‫בבואנו אל הנושא ראוי לעשות חלוקה של מערכת השיקולים העומדת לנגד עיננו בחרנו כאן בחלוקה‬ ‫מסוימת אך ברור שחלוקות אחרות גם הן אפשריות‪.‬‬ ‫החלוקה הינה בין השיקולים‪:‬‬ ‫א‪ .‬לתת מענה מדיני לבעיית פדיון שבויים כלומר החזרת השבוי במשא ומתן מדיני (כדוגמת‬ ‫עיסקת ג'יבריל)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השיקולים לתת מענה צבאי (באם זה אפשרי)‪ ,‬כלומר שחרור החטוף‪/‬ים בפעולה צבאית (דוגמת‬ ‫מבצע אנטבה ונסיון השחרור של נחשון וקסמן)‪.‬‬ ‫כל השיקולים הם שיקולים הנובעים ממניעים מוסריים כאלו או אחרים‪.‬‬ ‫השיקולים למענה מדיני בבעיית פדיון שבויים‪:‬‬ ‫‪ .1‬אי הענות לקריאת השובים עלול להכניס את השבוי לסכנת חיים‪.‬‬ ‫‪ .0‬אם לא נשחרר את החטוף המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל תרד‪.‬‬ ‫‪ .3‬מענה צבאי עלול לסכן חיים של חיילי צה"ל‪ ,‬ובפתרון מדיני הסכנה פחותה‪.‬‬ ‫‪ .4‬באיזו זכות יש לנו להחזיק אנשים חפים מפשע?(פסיקת בג"ץ בנוגע לשחרור‬ ‫האסירים הבטחוניים מלבנון)‬ ‫‪ .5‬בפעולה צבאית אנו מסכנים את חיי השבוי‪.‬‬ ‫השיקולים לתת מענה צבאי לבעיית פדיון שבויים‪:‬‬ ‫‪ .1‬יצירת תקדים ‪ -‬אם נכנס למשא ומתן ימשיכו ניסיונות החטיפה‪.‬‬ ‫‪ .0‬אי שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" – שלא יבואו על עונשם‪.‬‬ ‫‪ .3‬אי שחרור אנשים עם פוטנציאל לרצח (דוגמת דיראני)‪.‬‬ ‫‪ .4‬שחרור בפעולה צבאית יעלה את המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל‪.‬‬ ‫רצוי לעשות את הקישור למקרים שמוכרים יותר לחניכים שלנו‪ ,‬דוגמת גלעד שליט‪ ,‬ולהוסיף כתבות‬ ‫ומאמרי דעה בעד ונגד עסקת השבויים שהתבצעה לשחרורו (חיפוש זריז באינטרנט יעלה מאמרים‬ ‫רבים כאלו)‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מתודות לפעולה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צפייה בסרט מבצע אנטבה (אפשרי גם להשתמש במורשת קרב ולא בסרט ‪ -‬מצורף נספח)‬ ‫לעצור את הסרט בשלב של קבלת ההחלטות בדרגים המדיניים‪ .‬לחלק לחניכים את המקורות‬ ‫הבאים ולערוך דיון עם החניכים בצמוד למקורות תוך שימת דגש על סבלם של החטופים‬ ‫ובהתאם למערכת השיקולים הכללים המשך הצפייה בסרט ודיון סיכום בסוף הסרט‪.‬‬ ‫להקריא את סיפור את סיפור חטיפתו של נחשון וקסמן (מצורף נספח)נעצור בשלב שלפני‬ ‫קבלת ההחלטות לפרוץ לבית ‪ -‬שימת דגש על חיילי סיירת מטכ"ל ועל הסיכון אותו הם צריכים‬ ‫לשלם‪ .‬ניתן לעשות משחק תפקידים בין ‪ 3‬חניכים על העמדות למה שווה להסתכן ולמה לא‬ ‫בתוך צוותו של ניר פורז שמתכוננים לפריצה סיכום תוך השארת הדילמה אצל החניכים‪ .‬לחלק‬ ‫לחניכים תוך כדי הדיון את המקורות המצורפים‪.‬‬ ‫דיבייט ‪ /‬מתודה שלמשפט‪ /‬דיון מונחה בו עולים טענות בעד ונגד פדיון שבויים בעבור מחיר כבד‬ ‫ולא פרופורציונאלי (לדוגמא שחרור אלף מחבלים‪ ,‬בינהם גם רוצחים עם דם על הידיים)‪ -‬האם‬ ‫במחיר כזה שווה לשחרר שבוים או לא? מתודה שתאפשר את הויכוח הזה‪ :‬מכינים שמיניות‬ ‫בריסטול ועליהם הערכים הבאים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫אי הענות לקריאת השובים עלול להכניס השבוי לסכנת חיים ‪.‬‬ ‫אם לא נשחרר החטוף המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל‬ ‫ירד‪.‬‬ ‫שחרור שבויים בדרך צבאית עלול לסכן חיים של חיילי צה"ל‪.‬‬ ‫באיזו זכות יש לנו להחזיק אנשים חפים מפשע ‪ -‬תמורת משא ומתן‬ ‫אפשרי בעתיד?‬ ‫בפעולה צבאית אנו מסכנים את חיי השבוי‪.‬‬ ‫אם נכנס למשא ומתן ינסו לחטוף עוד‪.‬‬ ‫שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" – שלא יבואו על עונשם תמורת‬ ‫שחרור שבויים‪.‬‬ ‫השובים צריכים לבוא על דינם ‪ -‬ולכן אסור לנהל עימם משא ומתן‪.‬‬ ‫לחלק את הקבוצה לזוגות‪ ,‬כל זוג מקבל ערך ומנהל עליו דיון במשך ‪ 5‬דקות‪ .‬ניתן להעביר את‬ ‫הערכים בין הזוגות או לעמת בינם לבין זוג נוסף שיש לו טענה הפוכה‪ ,‬שיתווכחו בינהם‪.‬‬ ‫אופציה נוספת‪ :‬להניח את כל הטענות על הרצפה‪ ,‬כל חניך‪/‬ה בוחרים את זו שהם הכי מזדהים‬ ‫איתה‪ .‬לאחר מכן מתחלקים ל‪ 0-‬קבוצות ובונים טענות לדיבייט‪ ,‬אותו מנהלים בהמשך הפעולה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לשלב לימוד של המקורות הבאים בדיון בכדי להראות שהדילמה קיימת גם במקורות‬ ‫היהודיים ולא רק במרחב הפוליטי בישראל‪ ,‬לעשות את החיבור ליהדות‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מקורות לפעולה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקורות שתומכים בפדיון שבויים בכל מחיר‪:‬‬ ‫"ת"ר‪ :‬מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי‪ ,‬אמרו לו‪ :‬תינוק אחד יש בבית האסורים‪,‬‬ ‫יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו‪ :‬סדורות לו תלתלים‪ .‬הלך ועמד על פתח בית האסורים‪ ,‬אמר‪+ :‬ישעיהו‬ ‫מב' ‪ +‬מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? ענה אותו תינוק ואמר‪ :‬הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו‬ ‫בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו‪ .‬אמר‪ :‬מובטחני בו שמורה הוראה בישראל‪ ,‬העבודה! שאיני זז מכאן עד‬ ‫שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו‪ .‬אמרו‪ :‬לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה‪ ,‬ולא היו ימים מועטין עד‬ ‫שהורה הוראה בישראל‪ .‬ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע‪".‬‬ ‫(תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נח עמוד א)‬ ‫הסיפור הנ"ל ממחיש את חשיבות מצוות פדיון שבויים ואף את שכר המצווה שזכה עם ישראל בזכות‬ ‫קיום מצוות פדיון שבויים‪.‬‬ ‫"פדיון שבוים מצוה רבה היא‪ .‬אמר ליה רבא לרבה בר מרי‪ :‬מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים‬ ‫מצוה רבה היא? א"ל‪ ,‬דכתיב‪+ :‬ירמיהו טו‪ +‬והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה'‬ ‫אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי‪ ,‬ואמר רבי יוחנן‪ :‬כל המאוחר‬ ‫בפסוק זה קשה מחבירו‪ .‬חרב קשה ממות ‪ -‬אי בעית אימא‪ :‬קרא‪ ,‬ואי בעית אימא‪ :‬סברא; אי בעית‬ ‫אימא סברא‪ ,‬האי קא מינוול והאי לא קא מינוול; ואבע"א קרא ‪+‬תהלים קט"ז‪ +‬יקר בעיני ה' המותה‬ ‫לחסידיו‪ .‬רעב קשה מחרב ‪ -‬איבעית אימא סברא‪ ,‬האי קא מצטער והאי לא קא מצטער; איבעית אימא‬ ‫קרא‪+ ,‬איכה ד'‪ +‬טובים היו חללי חרב מחללי רעב‪ .‬שבי‪[ ,‬קשה מכולם] דכולהו איתנהו ביה‪( .‬שכולם‬ ‫ישנו בו)"‬ ‫(תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד ב)‬ ‫מקור זה מדגיש את הקושי בשבי שבסוף מהלך הגמרא השבי הוא הקשה מכולם! חרב קשה ממוות‪,‬‬ ‫רעב קשה מחרב‪ ,‬ושבי קשה מכולם כלומר השבי הוא קשה ונורא ועלינו לפדות את השבויים‪.‬‬ ‫"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן‪ ,‬ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים שהשבוי הרי הוא‬ ‫בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות‪ ,‬והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על לא‬ ‫תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך‪ ,‬ובטל מצות‬ ‫פתח תפתח את ידך לו‪ ,‬ומצות וחי אחיך עמך‪ ,‬ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬והצל לקוחים למות והרבה דברים‬ ‫כאלו‪ ,‬ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים‪".‬‬ ‫(רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה י)‬ ‫‪41‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫‪‬‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫מקורות שטוענים שאין לשחרר שבויים בכל מחיר‪:‬‬ ‫"אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן מפני תקון העולם‪ ,‬שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם‬ ‫לשבותם‪ ,‬ואין מבריחין את השבויים מפני תקון העולם שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול‬ ‫ומרבים בשמירתן‪".‬‬ ‫( רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב)‬ ‫הרמב"ם בהלכה י"ב מסייג את הלכה י'‪ .‬אין פודין את השבויים יתר על דמיהם‪.‬‬ ‫נחזור חזרה בגלגלי ההיסטוריה לתקופת האמוראים ונעבור ללימוד של מקור ‪ 0‬מדף המקורות‪:‬‬ ‫מתני'‪ .‬אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן‪ ,‬מפני תיקון העולם; ואין מבריחין את השבויין‪ ,‬מפני‬ ‫תיקון העולם; רשב"ג אומר‪ :‬מפני תקנת השבויין‪.‬‬ ‫גמ'‪ .‬איבעיא להו‪ :‬האי מפני תיקון העולם ‪ -‬משום דוחקא דצבורא הוא‪ ,‬או דילמא משום דלא לגרבו‬ ‫ולייתו טפי? (או שמא יחטפו ויביאו שבויים יותר?) ת"ש‪ :‬דלוי בר דרגא (שם של איש) פרקא לברתיה‬ ‫(פדה את ביתו) בתליסר (‪ )13‬אלפי דינרי זהב‪ .‬אמר אביי‪ :‬ומאן לימא לן דברצון חכמים עבד? דילמא‬ ‫שלא ברצון חכמים עבד‪.‬‬ ‫ואין מבריחין את השבויין‪ ,‬מפני תיקון העולם; רשב"ג אומר‪ :‬מפני תקנת שבויין‪ .‬מאי בינייהו? איכא‬ ‫בינייהו‪ ,‬דליכא אלא חד‪.‬‬ ‫(תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מה עמוד א)‬ ‫מה זה יתר על דמיהן – האם יש מחיר לכל חייל? מי מחליט מהו מחיר דמיהן? האם במקרים כאלו על‬ ‫צמרת המדינה לחשוב מה יכול לקרות אילו המבצע יכשל – ואז זה יהיה יותר על מכדי דמיהן אן עליהם‬ ‫לחשוב על הצלחת המבצע (ע"ע אנטבה)‪.‬‬ ‫נסו לחשוב על השיקולים המוסריים העומדים מאחורי השיקולים המבצעיים‪.‬‬ ‫למה מקביל "משום דלא לגרבו ולייתו טפי? (שמא יחטפו ויביאו שבויים יותר?) – זוהי טענה טקטית‬ ‫שאנו משתמשים בה היום באומרנו שאין מנהלים משא ומתן עם מחבלים ע"מ שלא ישתלמו להם‬ ‫מעשיהם‪.‬‬ ‫"ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת‪":‬‬ ‫(במדבר פרק לה פסוק לא)‬ ‫אסור לאדם לפשע בפשע שדינו מוות "לקנות" את שחרורו‪ .‬החוטא מוכרח לבוא על עונשו‪.‬‬ ‫לאחר הלימוד שנעשה נראה כי המתח שבין תיקון העולם לרצון לעזור לפרט שסובל בשבי עומד באותו‬ ‫המתח בה ניצבת החברה המודרנית במאה ה – ‪ 01‬בנוגע לשאלה המוסרית שבמחיר של פדיון שבויים‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫סיפור הקרב‪ :‬מבצע "אנטבה"‬ ‫תכנון ראשוני‪:‬‬ ‫מיד עם קבלת הידיעה על חטיפת המטוס (ביום א' ‪ 07‬ביוני) הוחל במעקב אחר תנועותיו‪.‬‬ ‫ביום ג'‪ 09 ,‬ביוני‪ ,‬אחה"צ העביר הרמטכ"ל דאז‪ ,‬רא"ל מרדכי גור‪ ,‬שנמצא בדרכו לישיבת ממשלה‪,‬‬ ‫הוראה לאג"מ לבחון אפשרות פעולה צבאית לשחרור החטופים ולהכין כח לביצוע הפעולה‪.‬‬ ‫הוקם צוות חשיבה‬ ‫במקביל לעבודת המטה הכללי החול הכנות אף בחיל האוויר ונבדקו נתונים שונים כגון‪ :‬יכולת מטוסי‬ ‫התובלה של חייל האוויר להגיע לאנטבה‪ ,‬יכולת הנשיאה שלהם‪ ,‬נתיבי טיסה אפשריים‪ ,‬בעיות תדלוק‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫בד בבד החלה קהילית המודיעין לאסוף חומר רלוונטי לצורך התכנון‪.‬‬ ‫כבר בשלב הראשוני של התכנון עלו מספר בעיות יסוד שיש לפותרן כדי לגבש תכנית אפשרית‪:‬‬ ‫מודיעין ‪ :‬כל תכנון חייב היה להתבסס על מידע אמין ככל האפשר של מקום הפעולה (שדה‬ ‫התעופה של אנטבה וסביבתו)‪ ,‬מיקום החוטפים והחטופים‪ ,‬מיקום החיילים האוגנדים‪,‬‬ ‫סידורי השמירה על החטופים וכו'‪.‬‬ ‫תדלוק ‪ :‬המרחק הקצר ביותר האפשרי בין אנטבה וישראל הוא למעלה מ ‪ 3111‬ק"מ‪ ,‬דבר זה יצר‬ ‫בעיה ביכולת של המטוסים לעבוד את כל המרחק‪ ,‬שכן המטוסים היו צריכים תדלוק‬ ‫נוסף באמצע‪ ,‬לנושא זה נמצא פתרון רק כשהוברר כי ניתן יהיה לתדלק את המטוסים‬ ‫בנירוביי‪ ,‬בירת קניה‪ ,‬שכנתה של אוגנדה‪.‬‬ ‫ריכוז הכח והכנתו לפעולה‪:‬‬ ‫לאחר אישור התוכנית ביום ה'‪ 1 ,‬ביולי‪ ,‬בשעה ‪ 00:11‬לערך‪ ,‬הוצאה פקודה לריכוז הכוחות היוצאים‬ ‫לפעולה‪ ,‬נקבעו שלושה צוותי קרב רגליים‪ ,‬צוות מיחידת חי"ר מובחרת‪ ,‬צוות מחטיבת גולני וצוות‬ ‫מחטיבת הצנחנים‪ .‬מפקדי שלושת היחידות נפגשות עם הקצח"ר וקיבלו ממנו את משימותיהם‪.‬‬ ‫כח א' ‪ -‬יחידת חי"ר מובחרת בפיקודו של סא"ל יהונתן נתניהו‪ ,‬הוא יוני ז"ל‪.‬‬ ‫המשימה‪ :‬השתלטות על הטרמינל הישן הריגת המחבלים ושחרור החטופים‪.‬‬ ‫כח ב' ‪ -‬צנחנים בפיקוד אל"מ מתן וילנאי‪.‬‬ ‫המשימה‪ :‬השתלטות על הטרמינל החדש‪.‬‬ ‫כח ג' ‪ -‬גולני בפיקוד אל"מ אורי שגיא‪.‬‬ ‫המשימה‪ :‬סיוע ופינוי החטופים‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫בזמן בו החל כח המשימה הרגלי מתרכז במחנה במרכז הארץ‪ ,‬נערכו הכנות אף במגזרים חיוניים‬ ‫אחרים לביצוע משימה מעין זו‪:‬‬ ‫מודיעין – איסוף מידע לגבי השטח‪ ,‬החטופים‪ ,‬מיקום ועוד‪.‬‬ ‫קשר – ארגון הקשר בין הכוחות עצמם‪ ,‬ובין הכוחות והארץ‪.‬‬ ‫חיל הרפואה – ארגון ליווי רפואי הולם למבצע‪ ,‬בהנחה שכנראה יהיו הרבה נפגעים‪.‬‬ ‫תרגול התכנית ע"י הכוחות השונים והמפקדות נמשכו בסוף השבוע‪ .‬בערבו של יום ו'‪ 0 ,‬ביולי‪ ,‬בוצע‬ ‫בשדה תעופה באופיר התרגיל המכריע‪ :‬מטוס תובלה "הרקולס" נחת בשדה התעופה בתנאים דומים‬ ‫(למעשה קשים יותר) לאלה של אנטבה‪ .‬בסיומה של פעולה זו השתכנע הרמטכ"ל‪ ,‬שנטל חלק פעיל‬ ‫בתרגיל‪ ,‬כי הנחיתה אפשרית‪ .‬הרמטכ"ל הצטרף גם לתרגילים האחרים‪ ,‬כשבסופם השתכנע שהפעולה‬ ‫טובה‪ ,‬מתואמת היטב ואפשרית – ואישר אותה‪.‬‬ ‫כעת ממתינים לאישור הממשלה‪.‬‬ ‫בדרך לפעולה‬ ‫ביום שבת‪ 3 ,‬ביולי‪ ,‬בשעה ‪ 11:31‬התקיים תדרוך למפקדים ולטייסים וסוכמו נושאים שונים שחייבו‬ ‫תיאום הדוק‪.‬בשעה ‪ 13:01‬המריא הכח הפושט בארבע מטוסי תובלה לבסיס חה"א‪ ,‬אופיר‪ ,‬בדרום סיני‬ ‫שם רוכזו כל הכוחות היוצאים לפעולה ותודלקו מחדש‪ .‬המטוסים טסו בנתיבים שונים‪ ,‬בגובה נמוך‬ ‫ובדממה אלחוט‪.‬בשעה ‪ 15:31‬הגיע האישור המדיני (אישור הממשלה) למבצע‪ ,‬כעבור ‪ 14‬דקות המריא‬ ‫המטוס האחרון עם כח הפשיטה‪ ,‬לאנטבה‪.‬‬ ‫הטיסה הארוכה ליעד (‪ 3111‬ק"מ) התבצעה ללא תקלות כל שהן‪ ,‬הודות לתכנון המוקדם והמדוקדק‪,‬‬ ‫שהביא בחשבון סיכונים אפשריים‪ .‬בשעה ‪ 03:11‬נחת המטוס הראשון והמשיך לנסוע על המסלול‪ .‬תוך‬ ‫כדי תנועה קפצו ממנו הלוחמים מחטיבת הצנחנים שתפקידם היה לסמן את מסלול התעופה ולהשתלט‬ ‫על מגדל הפיקוח בטרמינל החדש‪.‬‬ ‫כשעצר המטוס ירד ממנו הכח בפיקודו של יוני‪ ,‬שנועד לשמש כח פריצה לשחרור החטופים‪.‬‬ ‫עם נחיתת המטוס הראשון התירו הלוחמים את כלי הרכב עליהם היו צריכים לנוע‪ .‬כלי רכב אלה היו‬ ‫"מרצדס" שחורה (כמו זו של אידי אמין – כדי שהשומרים יחשבו שזה הוא המגיע) ושני ג'יפי "לנדרובר"‬ ‫שנועדו לנוע משני צדדיה כמעין כח ליווי טכסי‪.‬‬ ‫תוך שניות ספורות פרץ הכח לשחרור החטופים מהרכבים החוצה לכיוון הטרמינל כאשר הם הורגים‬ ‫מחבלים וחוטפים‪.‬‬ ‫זיהוי המחבלים היה קל שכן המחבלים עמדו והחטופים שכבו על הרצפה‪ .‬תוך כדי פריצה קרא אחד‬ ‫הלוחמים בעברית ובאנגלית‪ ,‬לחטופים לשכב ולא לזוז‪ .‬חרף הקריאה נפגעו ‪ 9‬חטופים‪.‬‬ ‫שישה נפצעו ושלושה נהרגו‪ :‬אחד מאש מחבלים ושניים מאש כוחותינו‪.‬‬ ‫בעקבות פריצת כח החוד של יוני לטיהור היעד ופינוי החטופים למטוסים‪.‬‬ ‫תוך כדי טיהור נתקלו החיילים בשני מחבלים נוספים והרגו אותם‪ .‬כך בתוך דקות אחדות הושלם טיהורו‬ ‫של שטח הטרמינל‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫תוכנית שנתית תשע"ד‬ ‫אחריות מא' ועד ת'‬ ‫בתוך הטרמינל הצליחו החיילים לחסל את כל המחבלים ששמרו על החטופים‪ ,‬ניתן היה לעבור לשלב‬ ‫הבא במבצע‪ :‬פינוי החטופים למטוסים‪.‬‬ ‫פינוי החטופים‪:‬‬ ‫מיד לאחר חיסול המחבלים נפנו הלוחמים לטיפול בחטופים‪ ,‬הללו צייתו במהלך הפריצה להנחיה‬ ‫שהופנתה אליהם ושכבו ללא תנועה על הארץ‪ .‬כך ניצלו מפגיעה אפשרית במהלך חילופי היריות‪.‬‬ ‫עם תום הקרב הקצר נחבשו הפצועם והוחל בהוצאת החטופים לכיוון המטוס שנועד לפנותם‪.‬‬ ‫תוך כדי פינוי החטופים נפתחה אש ממגדל הפיקוח לכיוון האנשים‪ .‬מאחד הנגמשים השיבו אש‬ ‫והשתיקו את המגדל‪.‬‬ ‫צוות מיוחד עסק בהכוונתם של החטופים והכנסתם למטוס‪ .‬במקום היה גם צוות רפואי שקלט את‬ ‫הפצועים והחל לטפל בהם‪ .‬ליתר בטחון בוצעה סריקה נוספת בשטח הטרמינל כדי לוודא שלא נותר אף‬ ‫בן ערובה מאחור‪ .‬לאחר הבדיקה עלו למטוס שני הצוותים שהיו למטה כלי הרכב הועלו למטוס שפנה‬ ‫לעבר המסלול והמריא לנירוביי בירת קניה‪.‬‬ ‫‪45‬‬