‫אחריות‬ ‫רציונאל ליחידה‪ :‬אחריות‬ ‫כל השנה עסקנו במעגלים שונים‪ ,‬הולכים וגדלים‪ ,‬שאליהם אנו מחוייבים ושלהם אנו‬ ‫אחראיים‪ .‬יחידה זו היא יחידת סיכום לכלל הנושא‪ ,‬בה נגיע למסקנות כלפי מה אנחנו‬ ‫כפרטים‪ ,‬כקבוצה וכסניף אחראיים‪ ,‬איך ערך האחריות משפיע על חיינו וכיצד אנחנו הולכים‬ ‫להעביר את כל מה שלמדנו השנה מתיאוריה למעשים‪ ,‬כולל המחשה מעשית כלל תנועתית‬ ‫במסגרת "יום אחריות" ארצי שישמש כפעילות סיכום לנושא השנתי‪.‬‬ ‫מטרות היחידה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫החניך‪/‬ה יקבלו על עצמם אחריות למעגלי השייכות הקרובים והרחוקים שלהם על פי‬ ‫בחירתם‬ ‫החניכים יחושו כי אחריות זו נובעת מהיותם פעילים בנוע"ם‪ ,‬חברים בחברה‬ ‫הישראלית וחלק מהעם היהודי‪ ,‬וידעו לחבר בין האחריות הזו לערכים ולמקורות‬ ‫יהודיים‪.‬‬ ‫כלל החניכים בסניף יעברו ממחשבה למעשה ויתנסו בעשייה חברתית במסגרת "יום‬ ‫אחריות" ארצי‪.‬‬ ‫לו"ז פעילות ליחידה‪ :‬אחריות‬ ‫תאריך‬ ‫נושא‬ ‫יום‬ ‫‪02//‬‬ ‫שלישי‬ ‫‪02//‬‬ ‫שישי‬ ‫‪02//‬‬ ‫שלישי‬ ‫‪22//‬‬ ‫שישי‬ ‫שבועות‪ ,‬בדגש על אחריות לאחר‪ -‬גר‪ ,‬אלמנה‪ ,‬עניים‬ ‫‪6/6‬‬ ‫שישי‬ ‫אחריות לקראת החופש הגדול‬ ‫‪02/6‬‬ ‫שלישי‬ ‫פעילות סיכום‪" :‬יום אחריות" ארצי‪ ,‬כולל פרויקט תעל"ה גדול‬ ‫‪02/6‬‬ ‫שישי‬ ‫מרגלים‪ -‬אחריות ציבורית‪ ,‬התמודדות בשעת משבר‪.‬‬ ‫‪02/6‬‬ ‫כל‬ ‫פסטינוע"ם‬ ‫שבתון סניף‪ ,‬פעילות בנושא ירושלים (לקראת יום ירושלים)‬ ‫השבוע‬ ‫‪02/6‬‬ ‫שלישי‬ ‫פעילות סיום שנה‬ ‫מאגר פעולות לבחירה כולל את הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫על מה אני לוקח‪/‬ת אחריות?‬ ‫‪‬‬ ‫מונח האחריות במקורות היהדות‬ ‫‪‬‬ ‫מה האחריות שלנו כתנועת הנוער נוע"ם כלפי החברה הישראלית?‬ ‫‪‬‬ ‫פסטיבל שירי אחריות‬ ‫פעולת שישי‪ :‬שבתון סניפי – פעילות בנושא ירושלים‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫בדרך כלל אנו מציינים את יום ירושלים הקרב בפעילות בסניפים‪ .‬השנה החלטנו שהחג יצויין‬ ‫במסגרת השבתון הסניפי האחרון לשנת הפעילות‪ .‬אין הדבר אומר שכל השבתון יוקדש‬ ‫לנושא‪ ,‬אך ראוי שהפעולה המרכזית של השבת תעסוק בחשיבותה של ירושלים במסורת‬ ‫ובתרבות היהודית‪ ,‬לצד הסיפור ההיסטורי של איחוד העיר במלחמת ששת הימים‪ .‬מעבר‬ ‫לפעולה ניתן לציין את הקשר בדרכים שונות כגון‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שירון עם שירי ירושלים בסעודות השבת בשבתון‬ ‫התייחסות למקומה של ירושלים בתפילות השבת‬ ‫מדרש שעוסק בחשיבותה של העיר ביהדות‬ ‫צ'ופר לשבת שקשור לירושלים‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫במאגר ההדרכה שבאתר נוע"ם תוכלו למצוא פעולות ליום ירושלים‪ .‬כמו כן חיפוש זריז‬ ‫באינטרנט "פעולה בנושא ירושלים" יעלה תוצאות חיפוש רבות בהם תוכלו להיעזר!‬ ‫פעולת שישי – לקראת חג השבועות‪ -‬האחריות לגר‪ ,‬ליתום‬ ‫ולעני‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫בדרך כלל אנו מציינים בחג השבועות את חג מתן תורה וחג הביכורים‪ .‬אך בסיפור המרכזי‬ ‫שאנו קוראים בחג‪ ,‬מגילת רות‪ ,‬אנו מוצאים מסר חינוכי‪-‬חברתי חשוב ביותר‪ :‬רות מייצגת את‬ ‫"האחר" האולטימטיבי‪ ,‬בעל המעמד החלש ביותר בחברה – היא אישה אלמנה‪ ,‬גיורת‬ ‫(כלומר זרה) וענייה‪ .‬ועם זאת דווקא ממנה יוצא דוד מלך ישראל ולפי האמונה היהודית גם‬ ‫המשיח‪ .‬בפעולה זו נקשר בין סיפור החג לבין נושא היחידה ונעסוק בשאלה כיצד עלינו‬ ‫לקחת אחריות עבור אותם "אחרים" בחברה שלנו‪ ,‬ובמצווה "ואהבת לרעך כמוך" שמשמשת‬ ‫כבסיס לתורה שקיבלנו בחג זה‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בלינק הבא תוכלו למצוא מאגר פעולות‪ ,‬מאמרים‪ ,‬דפי עבודה‪ ,‬שירים וקישוטים לחג‬ ‫השבועות‪:‬‬ ‫‪http://www.orianit.edu‬‬‫‪negev.gov.il/matiamhar/cp/homepage%5Cshavuot.htm‬‬ ‫המקורות הבאים יכולים לשמש אתכם לבנית מדרש על היחס לגר (לזר)‪ ,‬אך ניתן‬ ‫לקחת את סיפור מגילת רות גם לבנית מדרש על היחס לאלמנות ולעניים (רות ונעמי‬ ‫היו כאמור גם וגם)‪:‬‬ ‫גֵר‬ ‫משורש גור‪ .‬השורש גור במקרא משמעותו‪ :‬ישב מחוץ לארץ המולדת‪.‬‬ ‫הגירה‬ ‫המעבר מארץ לארץ נובע לעיתים מצרות כלכליות או מדיניות‪ ,‬ולכן נוספת לשורש גור משמעות‬ ‫ָארץ)‪.‬‬ ‫של בקשת מקלט ומחיה בארץ אחרת (וַ י ֵֶּרד ַאבְ ָרם ִמ ְצ ַריְ מָ ה לָגּור ָשם‪ ,‬כִ י‪-‬כָבֵּ ד הָ ָרעָ ב בָ ֶ‬ ‫גר תושב‬ ‫השורש גור על מעמדו של בן עם אחר היושב בין עם הארץ‪ .‬מעמדו שונה ממעמדו של ה"אזרח"‪.‬‬ ‫הגר הוא "תושב"‪ .‬מעמדו החברתי והמשפטי של הגר בקרב האוכלוסיה המקומית הוא מיוחד‪:‬‬ ‫הגר משולל זכויות אזרח‪ ,‬ולכן זקוק לחסות ולהגנה מיוחדת‪ .‬הגר נזכר בתורה לצד חלשי החברה‪.‬‬ ‫המצווה המבטאת ביותר את הדאגה לגר היא "כאזרח מכם יהיה לכם הגֵּר הגָר אתכם ‪,‬ואהבת לו‬ ‫כמוך‪ ,‬כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויקרא י"ט)‪ .‬ההזדהות עם הגר נובעת מכך שעם ישראל חש‬ ‫בעצמו מאות שנים של ֵּגרּות במצרים‪.‬‬ ‫רוב הגרים בארץ‪-‬ישראל היו שרידים מתושבי הארץ שקדמו לבני ישראל‪ ,‬ואליהם הצטרפו‬ ‫מהגרים שבאו כיחידים או בקבוצות מהארצות השכנות‪ .‬הגיורת הידועה ביותר‪ ,‬אשר הצטרפה‬ ‫לעם היהודי‪ ,‬היא רות המואביה‪.‬‬ ‫גר צדק‬ ‫מתקופת בית שני ואילך קיבל המושג גר משמעות דתית של המרת דת‪ ,‬גיור‪ :‬נוכרי שהתייהד‪ ,‬גוי‬ ‫שקיבל את דת ישראל‪" :‬לעולם אינו גר – עד שיִ מוֹל ויטבול" (תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות)‪.‬‬ ‫יש לציין את העובדה המרשימה שהתורה הזהירה אותנו על היחס לגר לא פחות משלושים ושש‬ ‫פעמים‪ ,‬משום שרמתה המוסרית של חברה‪ ,‬ושל כל פרט בה‪ ,‬נבחנת בעיקר לפי יחסה לאחֵ ר‬ ‫ולשונה‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪‬‬ ‫שיוויון זכויות וחובות ליהודים ולגרים‪:‬‬ ‫‪ .0‬וְכִי‪-‬י ָגּור אִ תְ כֶם גֵּר אֹו אֲ שֶ ר‪-‬בְתֹו ְככֶם‪ ,‬לְד ֹר ֹתֵּ יכֶם‪ ,‬ו ְעָ שָ ה אִ שֵּ ה ֵּריח‪-‬נִיח ֹח‪ ,‬ליהו ָה‪--‬כאֲ שֶ ר תעֲ שּו‪ ,‬כֵּן‬ ‫יעֲ שֶ ה‪ .‬הקָ הָ ל‪ ,‬חֻ קָ ה ַאחת ָלכֶם ו ְלגֵּר הגָר‪ :‬חֻ קת עֹולָם לְד ֹר ֹתֵּ יכֶם‪ָ ,‬ככֶם כגֵּר י ִהְ י ֶה לִפְ נֵּי‬ ‫תֹורה ַאחת ּומִ שְ פָ ט אֶ חָ ד‪ ,‬י ִהְ י ֶה ָלכֶם‪ ,‬ו ְלגֵּר‪ ,‬הגָר אִ תְ כֶם‪( .‬במדבר ט"ו)‬ ‫י ְהו ָה‪ָ .‬‬ ‫ְת לֹו‬ ‫ְַאר ְצכֶם‪ֹ--‬לא תֹונּו‪ ,‬א ֹתֹו‪ .‬כְאֶ ז ְָרח מִ כֶם י ִהְ י ֶה ָלכֶם הגֵּר הגָר אִ תְ כֶם‪ ,‬ו ְָאהב ָ‬ ‫‪ .0‬וְכִי‪-‬י ָגּור אִ תְ ָך גֵּר‪ ,‬ב ְ‬ ‫ִיתם‪ ,‬בְאֶ ֶרץ מִ צ ְָרי ִם‪ :‬אֲ נִי‪ ,‬י ְהו ָה אֱ ֹלהֵּ יכֶם‪( .‬ויקרא י"ט)‬ ‫כָמֹוָך‪--‬כִי‪-‬ג ִֵּרים הֱ י ֶ‬ ‫ָארץ;‬ ‫‪ .2‬וְכִי‪-‬י ָגּור אִ תְ ָך גֵּר‪ ,‬ו ְעָ שָ ה פֶ סח ליהו ָה‪--‬הִ ּמֹול לֹו כָל‪ָ -‬זכָר ו ְָאז י ִקְ רב לעֲ ש ֹתֹו‪ ,‬ו ְהָ י ָה כְאֶ זְרח הָ ֶ‬ ‫תֹורה ַאחת‪ ,‬י ִהְ י ֶה לָאֶ ז ְָרח‪ ,‬ו ְלגֵּר‪ ,‬הגָר בְתֹו ְככֶם‪( .‬שמות י"ב)‬ ‫ָ‬ ‫ו ְ ָכל‪-‬עָ ֵּרל‪ֹ ,‬לא‪-‬י ֹאכל בֹו‪.‬‬ ‫‪ ‬זכויות סוציאליות לגרים‪:‬‬ ‫ְַארצְָך בִשְ עָ ֶריָך‪ .‬בְיֹומֹו תִ תֵּ ן שְ כָרֹו ו ְֹלא‪-‬‬ ‫‪ .2‬כ ֹלא‪-‬תעֲ ש ֹק שָ כִיר‪ ,‬עָ נִי ו ְאֶ בְיֹון‪ ,‬מֵּ ַאחֶ יָך‪ ,‬אֹו מִ ג ְֵּרָך אֲ שֶ ר ב ְ‬ ‫ָתבֹוא עָ לָ יו השֶ מֶ ש‪ ,‬כִי עָ נִי הּוא‪ ,‬ו ְאֵּ לָיו‪ ,‬הּוא נ ֹשֵּ א אֶ ת‪-‬נפְשֹו; ו ְֹלא‪-‬י ִקְ ָרא עָ לֶיָך אֶ ל‪-‬י ְהוָה‪ ,‬ו ְהָ יָה בְָך‬ ‫חֵּ טְ א‪( .‬דברים כ"ד)‬ ‫ִירָך בְשָ דֶ ָך ו ְשָ כחְ תָ ע ֹמֶ ר בשָ דֶ ה‪ֹ ,‬לא ָתשּוב לְקחְ תֹו‪--‬לגֵּר ליָתֹום‬ ‫כִי תִ קְ צ ֹר קְ צ ְ‬ ‫ו ְלַָאלְמָ נָה‪ ,‬י ִהְ י ֶה‪( :‬דברים כ"ד)‬ ‫ִתָך‪ ,‬עבְדְ ָך ואֲ מָ תְ ָך‬ ‫‪ ./‬ו ְיֹום‪ ,‬השְ בִיעִ י‪--‬שבָת‪ ,‬ליהו ָה אֱ ֹלהֶ יָך‪ֹ :‬לא‪-‬תעֲ שֶ ה כָל‪-‬מְ לָאכָה א ָתה ּו ִבנְָך ּוב ֶ‬ ‫ּובְהֶ מְ תֶ ָך‪ ,‬וְג ְֵּרָך‪ ,‬אֲ שֶ ר בִשְ עָ ֶריָך‪( .‬שמות כ')‬ ‫‪‬‬ ‫גם אנחנו היינו פעם גרים‪:‬‬ ‫ַארבע‬ ‫‪ .6‬ויִהְ יּו חיֵּי שָ ָרה‪ ,‬מֵּ ָאה שָ נָה ו ְעֶ שְ ִרים שָ נָה ו ְשֶ בע שָ נִים‪--‬שְ נֵּי‪ ,‬חיֵּי שָ ָרה‪ .‬ותָ מָ ת שָ ָרה‪ ,‬בְקִ ְרית ְ‬ ‫הִ וא חֶ בְרֹון‪--‬בְאֶ ֶרץ ְכנָען; ויָב ֹא‪ַ ,‬אב ְָרהָ ם‪ ,‬לִסְ פ ֹד לְשָ ָרה‪ ,‬ו ְ ִלבְכ ָֹתּה‪ .‬ויָקָ ם‪ַ ,‬אב ְָרהָ ם‪ ,‬מֵּ על‪ ,‬פְ נֵּי מֵּ תֹו;‬ ‫וי ְדבֵּר אֶ ל‪ְ -‬בנֵּי‪-‬חֵּ ת‪ ,‬לֵּאמ ֹר‪ .‬גֵּר‪-‬ו ְתֹושָ ב ָאנֹכִי‪ ,‬עִ ּמָ כֶם; תְ נּו לִי אֲ חֻ זת‪-‬קֶ בֶר עִ ּמָ כֶם‪ ,‬ו ְאֶ קְ ב ְָרה מֵּ תִ י‬ ‫מִ לְפָ נָי‪( .‬בראשית כ"ג)‬ ‫‪" .2‬וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר‪ ,‬כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כג')‬ ‫‪ .8‬ו ְשָ מחְ תָ ִל ְפנֵּי י ְהו ָה אֱ ֹלהֶ יָך‪ ,‬אתָ ה ּו ִבנְָך ּובִתֶ ָך ו ְעבְדְ ָך ואֲ מָ ֶתָך‪ ,‬ו ְה ֵּלו ִי אֲ שֶ ר בִשְ עָ ֶריָך‪ ,‬ו ְהגֵּר ו ְהיָתֹום‬ ‫ו ְהָ ַאלְמָ נָה אֲ שֶ ר בְקִ ְרבֶָך (דברים ט"ז)‬ ‫‪ ‬אבל לא כל המקורות מסכימים שיש לתת יחס כזה לגרים‪:‬‬ ‫‪ .9‬ספר הכוזרי‪ ,‬ר' יהודה הלוי‪:‬‬ ‫''לא ישתווה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח‪ ,‬כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה''‬ ‫‪ .02‬תלמוד בבלי‪ ,‬יבמות מז'‬ ‫תנו רבנן גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע‬ ‫שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם אם אומר יודע אני‬ ‫ואיני כדאי מקבלין אותו מיד ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ומודיעין‬ ‫אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני ומודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו הוי יודע שעד‬ ‫שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חללת שבת אי אתה ענוש סקילה ועכשיו‬ ‫אכלת חלב ענוש כרת חללת שבת ענוש סקילה וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות כך‬ ‫מודיעין אותו מתן שכרן אומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים וישראל‬ ‫בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין‬ ‫עליו קיבל מלין אותו מיד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה חוזרים ומלין אותו שניה‬ ‫נתרפא מטבילין אותו מיד ושני ת"ח עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת‬ ‫מצות חמורות טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו אשה נשים מושיבות אותה במים עד‬ ‫צוארה ושני ת"ח עומדים לה מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות‬ ‫אחד גר ואחד עבד משוחרר ובמקום שנדה טובלת שם גר ועבד משוחרר טובלין וכל דבר‬ ‫שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה אמר מר גר שבא להתגייר אומרים לו מה‬ ‫ראית שבאת להתגייר ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות מ"ט דאי פריש‬ ‫נפרוש דא"ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב (ישעיהו יד‪ ,‬א) ונלוה הגר עליהם‬ ‫ונספחו על בית יעקב‪:‬‬ ‫פעולת שישי‪ :‬אחריות לקראת החופש הגדול‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫החופש הגדול בפתח‪ ,‬ובהיעדר מסגרת מסודרת של לימודים החניכים שלנו עלולים לחשוב‬ ‫שהם פטורים מכל אחריות ומחויבות‪ .‬אך ללא לקיחת אחריות וניצול הזמן הפנוי שעומד‬ ‫לרשותם הם עלולים לגלות שהחופש חמק להם בחן האצבעות ללא עשייה משמעותית‬ ‫כלשהי‪ .‬מטרת פעולה זו היא להסביר לחניכים שחופש גדול אין משמעו חופש מאחריות‪,‬‬ ‫ולעודד אותם לנצל את הזמן שיש להם על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫רשימה משותפת‪-‬‬ ‫נבקש מכל חניך לרשום על דף מה היה רוצה להספיק לעשות במהלך החופש‬ ‫הגדול?! (נעודד אותם לשים לב לחשוב על פעילויות מסוגים שונים‪ :‬חסד‪ ,‬למידה‪,‬‬ ‫הנאה‪ ,‬עזרה בבית וכו'‪ .)...‬נערוך רשימה כללית‪ ,‬על גבי פלקט גדול – של כל‬ ‫"שאיפות ההספק" של כלל החניכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משחקי זמן‪ :‬הזמן קצר והמלאכה מרובה!‬ ‫המדריך יחלק את החניכים לשתי קבוצות (אפשר גם לשחק בקבוצה אחת‪ ,‬אם יש‬ ‫מעט חניכים)‪ .‬כל קבוצה בתורה מקבלת משימה‪ .‬לחלק מהמשימות הקבוצה שולחת‬ ‫נציג‪ ,‬וחלק אחר הן משימות קבוצתיות‪ .‬קבוצה או נציג שעומדים במשימה‪ ,‬זוכים‬ ‫בנקודות‪ .‬קבוצה שתצבור בסוף המשחק הכי הרבה נקודות תזכה‪ .‬חשוב להכין‬ ‫מראש משימות רבות‪ .‬לדוגמא‪ :‬לרוץ עם מים בפה‪ ,‬להעביר קופסת גפרורים על‬ ‫אצבע מאחד לשני‪ ,‬מרוץ שליחים‪ ,‬לאסוף פריט מכל חבר בקבוצה‪ ,‬ועוד‪ . . .‬התחל‬ ‫לשחק עם החניכים אך הגבל כל משימה בזמן (זמן מוקצב מראש – חצי דקה ‪ -‬דקה‪,‬‬ ‫משותף לכל המשימות)‪ ,‬כשנגמר הזמן ‪ -‬מופסקת המשימה‪ .‬נחמד לעשות זאת עם‬ ‫שעון מעורר‪/‬שעון חול‪/‬מכסה של סיר וכף‪-‬גונג!!!) לאחר שנריץ כמה וכמה משימות‪,‬‬ ‫יש להניח שהחניכים יגיעו ל'קוצר נשימה' פיזית ונפשית‪.‬‬ ‫אופציה חלופית‪ :‬מתחלקים לשתי קבוצות‪ ,‬לכל קבוצה מדליקים נר (בזהירות רבה!!)‬ ‫‪ .‬כל קבוצה מקבלת משימות שונות לביצוע מסבירים שיש להם זמן מוגבל לביצוע‬ ‫המשימה‪ -‬עד שהנר יכבה‪ .‬רצוי להביא לחניכים נר נשמה על מנת שהם יחשבו שיש‬ ‫להם הרבה זמן לפעול‪ .‬לאחר כרבע שעה של ביצוע המשימות‪ ,‬אנחנו מכבים את הנר‬ ‫לקבוצות‪ ,‬והם מאוכזבים‪ .‬הרי אמרנו להם שהם יכולים לפעול עד שהנר נכבה! ולכך‬ ‫עונים‪ -‬לא אמרנו איך הוא נכבה‪...‬‬ ‫‪.1‬כל הקבוצה צריכה לקפוץ על רגל אחת ‪ 02‬פעמים‬ ‫‪.0‬תכתבו על דף את השיר "יונתן הקטן"‬ ‫‪.3‬כל אחד מחליף נעל עם מישהו אחר מהקבוצה‪.‬‬ ‫‪.4‬על כל הקבוצה להמציא ריקוד לשיר "גשם גשם משמיים‪"...‬‬ ‫‪.5‬הקבוצה צריכה לספור מ‪ 1-12‬בלי ששניים יגידו מספר יחד‪ ,‬ובלי לתכנן!!‬ ‫‪.6‬כל הקבוצה צריכה ללמוד בע"פ ולהגיד למדריכה את המשפט‪" :‬איזהו הגיבור‪ ,‬הכובש‬ ‫את יצרו‪".‬‬ ‫‪ .7‬תכינו רשימה של תאריכי הלידה של כל ילדי הקבוצה‪.‬‬ ‫‪.8‬עליכם ליצור ‪ 0‬פירמידות מהקבוצה‪.‬פירידת בנות‪ ,‬ופירמידת בנים‪...‬‬ ‫נערוך דיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מה גרם לנו לתחושת הלחץ במהלך המשחקים? (מגבלת הזמן)‬ ‫‪ o‬מה הרגישו החניכים שלא הצליחו לעמוד במשימות מפאת קוצר הזמן?‬ ‫(פספוס‪ ,‬תסכול וכו')‬ ‫‪ o‬ננסה להעמיק ולחשוב עם החניכים‪ ,‬במבט לאחור האם היו יכולים לחשוב על‬ ‫דרכים לייעל את רמת הביצוע שלהם במשימות השונות?! (חשבו על‬ ‫אסטרטגיות שונות לניצול זמן‪ :‬תכנון מראש‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬עידוד ודרבון‬ ‫הדדי‪ ,‬יתר ריכוז ומאמץ ועוד ועוד‪)...‬‬ ‫נבין עם החניכים שבכל אופן‪ ,‬את הזמן המוקצב לנו מראש‪ ,‬לא נוכל לשנות‪.‬‬ ‫זהו הזמן הנתון לנו לביצוע המשימה‪ .‬מה שנוכל לשנות‪ ,‬זה את האופן שבו‬ ‫אנחנו מבצעים את המשימה – מה אנחנו עושים עם הזמן שיש לנו!!!‬ ‫‪ ‬מה זה חופש?‬ ‫א‪ .‬נפזר בין החניכים היגדים שמבטאים מה זה חופש‪ .‬כל חניך בוחר את ההיגד שהכי‬ ‫מדבר אליו‪ .‬היגדים לדוגמא‪ :‬חופש הוא הזמן בו אני יכול לישון כמה שאני רוצה‪ ,‬חופש =‬ ‫חוסר מסגרת‪ ,‬חופש = להתפרק‪ ,‬חופש = מנוחה‪ ,‬חופש = לנצל כל רגע כמה שאפשר‬ ‫למען ערכים חשובים‪ ,‬חופש = זמן רב ללימוד‪ ,‬חופש = להתנדב וכו'…‬ ‫ב‪ .‬נערוך סבב בין החניכים בו כל חניך ישתף באיזה היגד הוא בחר ולמה דוקא היגד זה‬ ‫משקף את החופש בשבילו‪( .‬אם יש קבוצות – נבקש מנציג של כל קבוצה לדבר)‬ ‫ג‪ .‬ננסה ליצור עימות בין החניכים המשקפים עמדות שונות‪( .‬נפנה לחניכים ספציפיים‬ ‫ונשאל‪ :‬האם מה שהוא בחר מהווה חופש עבורך?) ננסה לערער את העמדות של כל‬ ‫הצדדים (לדוגמא‪ :‬מי שבחר חופש מאוד ערכי‪ :‬ננסה לשאול אותו‪ :‬הרי זה לא חופש‪,‬‬ ‫איפה השחרור‪ ,‬המנוחה‪ ,‬זה סוג אחר של עבדות? ומי שבחר בחופש חסר טעם נשאל‬ ‫אותו‪ :‬ממה אתה חופשי? כיצד תרגיש בסיום החופש? כמה זמן יוכל חופש כזה‬ ‫להימשך? נפנה‪ ,‬אם כן‪ ,‬את השאלה לחניכים‪ :‬אז מה פירוש המילה חופש באמת?‬ ‫‪ ‬השוואה בין החופש ובין שנת הלימודים‬ ‫נספר לחניכים על יוסי‪ ,‬תלמיד בכיתה ז'‪ .‬נבקש מהם למלא את הטבלה הבאה – כיצד נראה‬ ‫סדר יומו של יוסי לאורך שנת הלימודים‪ .‬ובעמודה נוספת – כיצד נראה סדר יומו בחופש‬ ‫הגדול ‪.‬‬ ‫שלב א'‪ :‬בתקופת הלימודים שלב ב'‪ :‬בחופש הגדול‪:‬‬ ‫סדר היום‪:‬‬ ‫קם בשעה‬ ‫מה עושה בבוקר?‬ ‫מה עושה בשעות הצהריים?‬ ‫מה עושה בשעות הערב?‬ ‫האם מתנדב על בסיס קבוע?‬ ‫כמה שעות פנויות ביום יש‬ ‫לו?‬ ‫מה מידת השליטה שלו על‬ ‫סדר היום שלו?‬ ‫כמה פעיל בתנועת נוער?‬ ‫נברר‪ :‬באיזה שלב קל ליוסי יותר? כמובן ששלב א'‪ .‬בשלב ב' קשה יותר להחליט‪ :‬אולי יוסי‬ ‫קם כל יום ב‪ 2:22‬והולך לביה"ס אולי הוא ישן עד ‪ ?02:22‬אולי הוא מדריך בקייטנה? אולי‬ ‫הוא יוצא לטיול ארוך? אולי הוא מתנדב על בסיס קבוע? אולי הוא רובץ כל היום בבית מול‬ ‫המחשב והאינטרנט? ומה עם המחנה של נוע"ם? בחופש הגדול סדר היום של יוסי הוא‬ ‫באחריותו‪ ,‬ואחריות זו קשה יותר מאשר במהלך השגרה של שנת הלימודים‪ ,‬אז הלו"ז שלו‬ ‫נקבע ע"י אחרים‪.‬‬ ‫‪ ‬מסגרת בחופש הגדול‬ ‫א‪ .‬משחקים איתם כמה משחקים שהם אוהבים "בלי קטע" לדוג´ דג מלוח כשה"דג" לא‬ ‫מסתובב ונשאר בעיניים פקוחות (וככה השאר לא יכולים להתקדם)‪ ,‬תופסת בלי‬ ‫שטח מוגבל‪ 0 ,‬מקלות בלי להגדיר כמה צעדים מותר‪ .‬כל משחק שהקבוצה אוהבת‬ ‫פשוט להוציא ממנו את החוקים המרכזיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מעלים את הדילמות הבאות (אפשר להמציא עוד כיד הדמיון הטובה עליכם‪ ,‬אלו רק‬ ‫דוגמאות‪):‬‬ ‫‪ o‬אמא נסעה מוקדם מהבית‪ ,‬נשארת לבד‪ ,‬אתה מאוד עייף‪ ,‬האם תמשיך לישון‬ ‫ותאחר לבית הספר או שתגיע בזמן?‬ ‫‪ o‬יש לך המון שיעורים להכין למחר‪ ,‬יש חתונה לדוד שלך והיא עד מאוחר‪ ,‬האם‬ ‫תכין שיעורים עכשיו ואז תלך לחתונה‪ ,‬או שתגיד למורה שהיתה חתונה?‬ ‫ראינו שהמשחקים בהתחלה לא היו ממש כיפים‪ ...‬למה? (כי לא היו חוקים וגבולות‪)...‬‬ ‫אין דבר כזה שאין גבולות‪ ,‬אי אפשר לחיות ככה גם ובמיוחד בחופש כשאין לנו גבולות‬ ‫של בי"ס אנחנו צריכים להמשיך לקיים את החוקים‪ .‬במקום ליפול בגלל זה אנחנו‬ ‫צריכים להתחזק יותר!!! גם כשאין לנו את בי"ס שמכריח אותנו לקום בבוקר‪,‬‬ ‫להתלבש‪ ,‬ללמוד קצת‪ ,‬או חברים שמשפיעים עלינו! בחופש אנחנו נמדדים באמת!!‬ ‫שיהיה לנו חופש מצוין‪-‬בלי בזבוז זמן!‬ ‫פעילות סיכום‪ -‬יום אחריות ארצי‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫לקראת סיום שנת הפעילות אנחנו רוצים ליישם הלכה למעשה את מה שלמדנו לאורך השנה‬ ‫בנושא "אחריות"‪ .‬לשם כך קבענו יום פעילות אחד שבו כל הסניפים ברחבי הארץ יקיימו‬ ‫פעילויות תעל"ה תחת הכותרת "יום אחריות ארצי"‪ .‬מעבר לכך שמדובר בהזדמנות לעודד‬ ‫את החניכים לערכים כמו התנדבות ותיקון עולם‪ ,‬מטרות היום הזה הן גם לתרום לגיבוש‬ ‫סניפי‪/‬מחוזי‪ ,‬חיזוק השייכות לתנועה ע"י יצירת מפגן כוח ארצי‪ ,‬פרסום ושיווק פעילות הסניף‬ ‫בתקשורת המקומית וסיום השנה בתחושת הישגיות‪.‬‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעילויות התעל"ה לא חייבות להיות אחידות בן הקבוצות או בין הסניפים (אם כי לא‬ ‫מזיק לשאוף לכך שכמה סניפים באותו מחוז יתנדבו עם אותן עמותות) כל עוד כולן‬ ‫תחת הכותרת "יום התנדבות ארצי"‪ .‬ריבוי מקומות התנדבות הוא דווקא רצוי ביום‬ ‫שכזה בכדי שנוכל להפיץ את נושא האחריות בכל רחבי האיזור ולהשפיע בכמה‬ ‫שיותר מקומות‪.‬‬ ‫מומלץ שמקומות ההתנדבות יהיו קשורים לנושאים שבהם עסקנו ביחידות השונות‪-‬‬ ‫קישישם‪ ,‬בעלי מגבלויות‪ ,‬פליטים‪ ,‬זרים‪ ,‬עניים וכד'‪.‬‬ ‫יש להיערך זמן רב מראש בכל הנוגע למציאת מקומות ההתנדבות ליום הזה‪ -‬לקיים‬ ‫ישיבת צוות שבועות מראש ולחלק אחריות בין כל המד"צים‪ ,‬רכזי ההדרכה ורכז‪/‬ת‬ ‫הסניף‪.‬‬ ‫בשלב זה של השנה יש לתפעל את הקוה"ד סביב יום זה כמדריכים לכל דבר‪ .‬ארגון‬ ‫היום יכול להיעשות על ידם (בליווי כמובן) אם אתם חשים שהם בשלים לכך‪.‬‬ ‫זוהי הזדמנות לשיתופי פעולה בין סניפים שונים באותו מחוז‪ ,‬רצוי לחשוב איך‬ ‫חוברים יחד ומגדילים את כמות המתנדבים בכל מקום התנדבות‪ -‬זה מוסיף הן‬ ‫ליכולת של החניכים שלנו באמת להשפיע‪ ,‬והן לתחושת גאוות היחידה שלהם‬ ‫והשייכות לתנועה‪.‬‬ ‫חלק ממטרות היום הן לעורר את תודעת הציבור‪ ,‬ולכן לניראות יש ערך רב‪ -‬יש‬ ‫לפרסם את היום בשלטים בשכונה‪/‬ישוב עוד לפני היום עצמו ובוודאי שביום עצמו‪,‬‬ ‫להכין פליירים לעוברים ושבים (ובו גם מידע על נוע"ם)‪ ,‬חולצות או סטיקרים‬ ‫לחניכים‪ .‬לנצל את היום הזה לטובת פרסום וגיוס לנוע"ם!!‬ ‫יש ליידע גורמים בעירייה המקומית‪ .‬יש לחתור לתמיכה עירונית מבחינת משאבים‪.‬‬ ‫להזמין את ראש העיר לברך את החניכים או אפילו להתנדב איתם בעצמו‪ -‬זה מוסיף‬ ‫לגאוות החניכים‪ ,‬יסייע בפרסום האירוע אח"כ בתקשורת המקומית‪ ,‬ויחזק את הקשר‬ ‫הפוליטי בין הסניף (והתנועה) לרשות המקומית‪.‬‬ ‫יש להוציא הצהרה לתקשורת לפני היום‪ ,‬בכדי שישלחו כתבים לסקר את האירוע‬ ‫בעתונות המקומית‪ .‬בסיום היום יש לכתוב כתבה קצרה בתוספת תמונות יפות‬ ‫מהאירוע‪ ,‬ולהפיץ בקרב המקומונים‪ ,‬ובכך לזכות בחשיפה תקשורתית בעיר!‬ ‫על מה אני לוקח‪/‬ת אחריות?‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫פעולה זו מהווה סגירת מעגל לנושא השנתי שלנו‪ ,‬ומחברת את יחידת "אחריות" ליחידת‬ ‫הפתיחה‪" -‬אני"‪ .‬אחרי שעברנו את כל מעגלי האחריות לאורך השנה‪ ,‬נשוב ונשאל את עצמנו‪-‬‬ ‫מהי האחריות האישית שאני מעוניין‪/‬ת ליטול על עצמי‪ ,‬לאור מיפוי נקודות החוזקה והחולשה‬ ‫שלי והאופי הייחודי לי‪ .‬האם חל בחניכים שלנו שינוי כלשהו לאורך השנה בנוגע למוטיבציה‬ ‫שלהם לשאת באחריות ולתחומים בהם הם בוחרים לקחת אחריות אישית?‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במידה ושמרתם תוצרים של החניכים מהיחידה הראשונה "אני" זה הזמן לשלוף‬ ‫אותם ולהשתמש בהם בכדי לשקף לחניכים היכן היו בתחילת השנה ולבחון האם הם‬ ‫עברו תהליך כלשהו בנוגע לאחריות האישית בחייהם‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫שלב א' ‪ -‬אישי‬ ‫מפזרים את החומרים הבאים‪ :‬בריסטולים‪ ,‬חוברות ועיתונים צבעוניים‪ ,‬ניירות צבעוניים‪,‬‬ ‫גרוטאות‪ ,‬בדים‪ ,‬עפרונות‪ ,‬טושים‪ ,‬צבעים‪ ,‬מספריים‪ ,‬דבק וכו'‪ .‬כל משתתף מקבל חצי‬ ‫בריסטול‪ ,‬והמשימה היא לבנות תיק בעל שני תאים‪ :‬תא חיצוני המכיל דברים על עצמנו ‪-‬‬ ‫הידועים גם לאחרים‪ ,‬ותא פנימי המכיל דברים על עצמנו שאינם ידועים לאחרים‪.‬‬ ‫בעזרת החומרים השונים מתבקשים המשתתפים לבטא את עצמם‪ ,‬לתאר את עצמם ואת‬ ‫תכונותיהם ולהכניס את ה"יצירות" לתא המתאים בתיק‪.‬‬ ‫שלב ב' ‪ -‬במליאה‬ ‫בתום בניית התיקים ומילוי התאים‪ ,‬ישבו המשתתפים במעגל ותינתן האפשרות לכל‬ ‫משתתף הבוחר בכך לספר לקבוצה על ה"תיק" שבנה‪ .‬כל דובר רשאי לשתף את הקבוצה‬ ‫במה שיבחר לחשוף בפניה‪ .‬בסיום הדיווח יכולים יתר המשתתפים‬ ‫להתייחס לנאמר ולהוסיף‪:‬‬ ‫‪ o‬דבר אחד חיובי שידוע לך על חבר ושהחבר לא סיפר עליו‪.‬‬ ‫‪ o‬דבר אחד שגילה המספר ולא היה ידוע לך‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬יש להקפיד על הערות חיוביות בלבד‪.‬‬ ‫יתקיים דיון על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫האם יש דברים אישיים שרוב בני האדם נוהגים לחשוף בפני אחרים? אילו‬ ‫דברים אין הם נוהגים לחשוף? מדוע?‬ ‫מה המחיר של חשיפה? ושל אי‪-‬חשיפה?‬ ‫האם ניתן לקשר את "התיק האישי שלי" לנושא האחריות? כיצד?‬ ‫כיצד אפשר לקחת אחריות על משהו שחיצוני לך ובכל זאת לשמור על הייחודי‬ ‫שבך?‬ ‫שלב ג'‪ :‬מראה‬ ‫נעביר בין החניכים שקף‪ .‬נבקש מכל חניך לתאר לנו במשך חצי דקה מה הוא רואה‪ .‬בשלב‬ ‫שני נעביר בין שני החניכים מראה‪ .‬השאלה שנשאל אותם‪ ,‬היא אותה שאלה‪ :‬תארו לנו מה‬ ‫אתם רואים?‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬קצת קשה לנו לתאר את עצמנו מכמה סיבות‪.‬‬ ‫‪ .0‬מבוכה‪ -‬לא נעים לי לדבר על עצמי‪.‬‬ ‫‪ .0‬לא כל כך ברור לי מי אני באמת‪ .‬במה אני טוב? מה הכיוון שלי?‬ ‫לכל אדם יש תכונות שונות לחלוטין‪ .‬אני צריך לפתח את היכולות שלי‪ .‬לממש את‬ ‫הפוטנציאל שלי‪ ,‬לא את הפוטנציאל שלך‪ .‬כל אדם שונה‪ .‬לכל אדם יש מטרה אחרת בעולם‪,‬‬ ‫ולכן אני לא צריך לטשטש את המיוחדות שלי‪ .‬אני צריך לפתח את ה"קטע" שלי‪ ,‬ולנצל אותו‬ ‫בצורה נכונה‪.‬‬ ‫‪ o‬דיון‪ :‬לאור כל מה שכתבתי בתיק האישי שלי מבפנים ומבחוץ‪ ,‬ולאור תרגיל המראה‪-‬‬ ‫על אילו נושאים חשוב לי לקחת אחריות? ואיזו אחריות מתאימה לאופי שלי?‬ ‫שלב ד'‪ :‬התמודדויות בשטח‬ ‫עד עכשיו כל הפעולה עסקה בעקרונות‪ ,‬בתאוריה‪ .‬אני מיוחד‪ ,‬יש לי מטרה משלי‪ ,‬יש גורמים‬ ‫שמשפיעים עלי‪ .‬אבל עכשיו הגיע הזמן להגיע תכל'ס‪ ,‬לשטח‪ .‬לבדוק איך אנחנו מתנהגים‬ ‫באמת‪ -‬על מה אנחנו לוקחים אחריות בחיינו??? (הרשימה הבאה היא הצעה בלבד‪ .‬תחשבו‬ ‫על מקרים שמתאימים לחניכים שלכם!)‪:‬‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫יוצאים להתנדבות למוסד של ילדים עם בעלי מוגבלויות שכליות‪ .‬עשיתם להם הרקדה‬ ‫ופתאום אחד מהילדים רוצה לרקוד איתך לבד באמצע החדר כל החברה עומדים מסביב‪.‬‬ ‫רוקדים?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫כל השבט צוחק על אחת החניכות‪ .‬למה? כי היא אמרה שהיא לא שומעת שירים של מדונה‪.‬‬ ‫שותקים או מגינים עליה?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫אתה יושב בסרט עם כמה חברים‪ .‬אתה חושב שהסרט מטומטם‪ ,‬אבל הם נהנים "חבל על‬ ‫הזמן"‪ .‬יוצאים או נשארים?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫המורה עלה עליך שלא הכנת שיעורי בית‪ .‬אתה משקר ואומר שהיית חולה או משלם את‬ ‫המחיר?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫הנהג באוטובוס התבלבל ונתן לך יותר מידי עודף‪ .‬מי מרוויח‪ ,‬אתה או אגד?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫חזרתי הביתה מאוחר‪ ,‬אני כבר בתוך המיטה‪ .‬פתאום נזכרתי שלא צחצחתי שיניים‪ .‬קמים או‬ ‫מחכים למחר?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫אבא שלך ביקש שתחזיר ספר לשכנים‪ ,‬שכחת ועכשיו כולם מחכים לך שתשלים ל‪00 -‬‬ ‫בכדורגל‪ .‬מתחמקים או מחזירים את הספר?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫נזכרת בפאדיחה עצבנית שקרתה לחבר מהכיתה‪ .‬מספרים לכולם או שותקים?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫טקס יום הזיכרון‪ .‬חבר שלך מת לספר לך בדיחה מעולה‪ .‬משתיקים אותו או לא?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫אתה רואה חבר שלך משחית רכוש‪ .‬שותקים או מעירים לו?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫אתה רואה ברחוב ילדה קטנה בוכה‪ .‬אתה מתערב ושואל מה קרה‪ ,‬או סוגר את העיניים כדי‬ ‫לא לראות?‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫החבר'ה מעשנים נרגילה‪ .‬אתה חושב שזה לא בסדר‪ ,‬אבל הנרגילה עברה בין כולם ואתה‬ ‫אחרון‪ .‬מתחמקים או שואפים?‬ ‫‪ o‬נחלק התמודדות לכל חניך ונעשה סבב ביניהם‪ .‬כל חניך יקרא את הפתק שהוא‬ ‫קיבל‪ ,‬ויענה לשאלה‪ :‬מה היית עושה?‬ ‫‪ o‬ננסה לברר איתם מה עומד מול מה‪ -‬מה הדילמה?‬ ‫‪ o‬מאד חשוב לברר איתם מה הם חושבים שנכון לעשות‪ ,‬ולבדוק האם יש הבדל בין מה‬ ‫שהם חושבים שנכון‪ ,‬לבין מה שהם אמרו שהם יעשו‪ .‬אם יש הבדלים‪ ,‬נשאל אותם‪,‬‬ ‫למה הם לא עושים את מה שהם באמת חושבים שזה נכון? באם ישנן תשובות‬ ‫שדורשות תגובה‪ -‬תשאלו‪ ,‬תבררו‪ ,‬תגיבו‪ ,‬לדברים שלהם‪.‬‬ ‫שלב ה'‪ :‬הנסיך הקטן עצלן‬ ‫אחד הגורמים שקשורים אלנו‪ ,‬ולא נותנים לנו לעשות את מה שאנחנו רוצים היא "עצלנות"‪.‬‬ ‫נקרא לחניכים את הקטע "כוכבו של העצלן" מתוך הנסיך הקטן כדאי לצלם אותו לכולם‪ ,‬או‬ ‫לכתוב אותו בגדול‪ ,‬אם החניכים שלכם לא בקטע של להקשיב‪ ,‬אפשר לתת אותו מראש‬ ‫לכמה חניכים כדי שיכינו הצגה‪ -‬אחד קורא ושניים מציגים‪ .‬אם הם ישותפו לשאר יש אינטרס‬ ‫לשתוק‪.‬‬ ‫בשלב זה ניתן לשלב את החניכים‪ ,‬ולשאול אותם‪ ,‬על מה הקטע מדבר‪ ,‬ומה הבעיה‬ ‫בעצלנות? איך אפשר להילחם בעצלנות?‬ ‫בכלל‪ ,‬כדאי לשתף את החניכים בשאלות‪ ,‬אם הם ברמה המתאימה‪ .‬אם לא‪ ,‬אנחנו יכולים‬ ‫להעביר את המסר בעצמנו‪.‬‬ ‫כוכבו של העצלן‬ ‫הנסיך הקטן הלך עוד כברת דרך עד שהגיע לכוכבית קטנה ולא מסומנת‪ ,‬כוכבית חשובה ביותר‪.‬‬ ‫היה עליו לסתום את אפו ביד אחת‪ ,‬ובשניה לפלס לו דרך משום שהמקום היה מלא לכלוך‪,‬‬ ‫עשבים שוטים וחפצים ישנים הפזורים לכל עבר‪ .‬לפתע נתקל בדמות שוכבת ישנה‪" ,‬אוי!" צעק‬ ‫האיש וחזר לישון‪.‬‬ ‫"סליחה" אמר הנסיך הקטן "לא ראיתי אותך"‪ .‬האיש לא ענה‪.‬‬ ‫"סליחה " אמר הנסיך "לא ראיתי אותך"‪ .‬האיש לא ענה‪" .‬סליחה" אמר שוב הנסיך הקטן "לא‬ ‫ראיתי אותך"‪" ,‬נו‪ ,‬ועכשיו משראית אותי‪ ,‬אתה יכול לזוז ולהפסיק להפריע לי לישון?"‬ ‫"מדוע אתה ישן?" שאל הנסיך הקטן בהתעניינות‪" .‬איזו שאלה‪ ,‬אתה לא רואה שחשוך כאן‪,‬‬ ‫עדיין לילה‪ ,‬פה כל הזמן לילה"‪" .‬זה נורא"‪ -‬קרא הנסיך הקטן בבהלה‪" .‬מדוע השמש אינה‬ ‫זורחת כאן?"‬ ‫"השמש‪ -‬לפני זמן רב השמש הייתה…" אמר האיש ונרדם שוב‪" .‬סליחה‪ ,‬מה הייתה השמש?"‬ ‫(אולי היה זה חוסר נימוס‪ ,‬אולם הוא היה סקרן מאוד)‪ " .‬לפני זמן רב השמש הייתה זורחת כאן‬ ‫כל בוקר‪ .‬אבל הכוכב כ"כ מוזנח ומלוכלך עד שנמאס לה לבוא‪ .‬ומאז חשוך כאן לגמרי…‪ .‬לעולם‬ ‫אינך מפסיק לשאול…" מדוע אינך מנקה את הכוכב? לא התאפק הנסיך ושאל עוד‪" .‬משום‬ ‫שחושך ובחושך ישנים‪ .‬אינך מבין שום דבר לבד?"‬ ‫" השמש אינה מאירה משום שמלוכלך ואתה אינך מנקה משום שחשוך‪ -‬הרי זה מצב ללא מוצא"‪-‬‬ ‫אמר הנסיך הקטן בצער‪" .‬מעניין מה הייתה השושנה שלי אומרת על כך…"‬ ‫אחריות במקורות היהדות‬ ‫ראציונל הפעולה‪:‬‬ ‫פעולה זו תציג לחניכים את ערך האחריות כערך יסוד במקורות היהדות‪ ,‬ותחשוף בפניהם עד‬ ‫כמה הערך הזה נפוץ ונוגע בכל תחומי האחריות שעסקנו בהם ביחידות השונות עד כה‪-‬‬ ‫מאחריות לאחר דרך אחריות לסביבה‪ ,‬אחריות לבעלי חיים ולצומח‪ ,‬אחריות לקהילה שלי‬ ‫בהווה ולדורות שקדמו לי ושיבואו אחרי‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפניכם מגוון מקורות שונים מארון הספרים היהודי‪ ,‬כל אחד מהם עוסק בפן שונה של‬ ‫האחריות שמוטלת עלינו כבני אדם וכיהודים בפרט‪ .‬ניתן להרכיב ממקורות אלו‬ ‫מדרש בנושא‪ .‬להלן כמה מתודות נוספות שתוכלו להשתמש בהן‪:‬‬ ‫תלו את המקורות הללו על הקירות‪ ,‬בקשו מהחניכים לעבור ביניהם ולכתוב כותרת‬ ‫לכל מקור‪ -‬מהי האחריות שמוטלת על האדם שעולה במקור? לאחר מכן עליהם‬ ‫לבחור מקור אחד שאליו הם התחברו כך שיווצרו קבוצות קטנות‪.‬‬ ‫להלן הרעיון המרכזי של המקורות‪:‬‬ ‫שם המקור‬ ‫שם המחבר‪/‬ת‬ ‫‪0‬‬ ‫מעשה בשעורים עַ ל פִ י ְדבָ ִרים ַרבָ ה‪ ,‬פָ ָר ָשה ט"ו‬ ‫עַ ל‪-‬פִ י ִמ ְד ַרש ַתנְחּומַ א פָ ָר ַשת‬ ‫הגנב והשומר‬ ‫אשית‪ִ ,‬סימָ ן ט‬ ‫בְ ֵּר ִ‬ ‫חוני המעגל ועץ תענית כג‪ ,‬ע"א‬ ‫החרוב‬ ‫קהלת רבה ז'‪ ,‬כ"ח‬ ‫אדם הראשון‬ ‫‪/‬‬ ‫ִמ ְד ָרש ַתנְחּומָ א‪ ,‬פָ ָר ַשת וַ י ְַקהֵּ ל‬ ‫ֹלשה ֵשמוֹת‬ ‫" ְש ָ‬ ‫ָָאדם" א'‬ ‫נִ ְק ְראּו לוֹ ל ָ‬ ‫ַתלְ מּוד בַ בְ לִ י מַ סֶ כֶת עֵּ רּובִ ין‪ַ ,‬דף‬ ‫זהירות‬ ‫י"ג‪ ,‬ע"א‬ ‫עַ ל פִ י ִמ ְד ַרש ְשמּואֵּ ל‪ ,‬פָ ָר ָשה ד'‬ ‫רפואה שלמה‬ ‫עַ ל‪-‬פִ י ַתלְ מּוד בַ בְ לִ י מַ סֶ כֶת‬ ‫כאן לומדים‬ ‫עֵּ רּובִ ין‪ַ ,‬דף נ"ד ע"ב‬ ‫סיפור אגדה על תלמוד בבלי מסכת יומא דף‬ ‫לה עמוד ב‬ ‫הלל הזקן‬ ‫"ואכלת את עשב ברסלב היכל הקודש – לקט‬ ‫אגדות חז"ל‬ ‫השדה"‬ ‫המרחב הפרטי תלמוד בבלי מסכת בבא קמא‬ ‫דף נ עמוד ב‬ ‫והמרחב‬ ‫הציבורי‬ ‫ויקרא רבה כ"ה‬ ‫ונטעתם כל עץ‬ ‫מאכל‬ ‫משנה‪ ,‬תענית ג‪,‬ח‬ ‫תפילת חוני‬ ‫המעגל לגשם‬ ‫משנה מסכת אבות פרק ג'‬ ‫חכמה או‬ ‫משנה י"ז‬ ‫מעשים‪...‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪0/‬‬ ‫פדיון שבויים‬ ‫על פי שיר השירים רבה ו‬ ‫רעיון מרכזי‬ ‫גילוי אחריות ביחס לרכוש האחר‬ ‫אחריות בעת מילוי תפקיד‬ ‫אחריות ליהנות מהעץ ותנובתו תוך דאגה‬ ‫והתחשבות בדורות הבאים‬ ‫אחריות ליהנות מהטבע תוך התחשבות בצרכי‬ ‫אחרים‬ ‫אחריות של הפרט להתנהג באופן המעודד אחרים‬ ‫לחלוק לו כבוד‬ ‫אחריות במילוי תפקיד‬ ‫אחריות הפרט לשמור על בריאותו‬ ‫אחריות הפרט להתמיד בביצוע משימה לימודית‬ ‫אחריות הפרט והקבוצה במימוש שאיפות‬ ‫ומשאלות‬ ‫אחריות הפרט בהשגת צרכיו‬ ‫אחריות הפרט בשמירה על הרכוש הציבורי‬ ‫אחריות הפרט לטפח את סביבתו‬ ‫אחריות והתמדה במילוי משימה‬ ‫אחריות הפרט להביא לכלל מעשה את כישוריו‬ ‫ויכולותיו‬ ‫אחריות הפרט לקשייו או סבלו של אחר בקהילה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקבוצות הקטנות שנוצרו יתבקשו להציג את הסיפור שבחרו ליתר חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫רצוי להביא תחפושות ואביזרים לטובת ההצגות‪ .‬ניתן לתת לכל זוג סגנון של ז'אנר‬ ‫קולנועי בו הם צריכים להציג את הסיפור (אימה‪ ,‬דרמה‪ ,‬קומדיה‪ ,‬אימה וכד')‪ .‬בסיום‬ ‫ההצגה על יתר חברי הקבוצה הגדולה לנחש מהו הרעיון המרכזי של הסיפור‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מדוע בחרתם את המקור שבחרתם? מה באחריות שמוצגת בו משך אתכם?‬ ‫‪ o‬אילו מהרעיונות המרכזיים שהוצגו במקורות ממש לא משך אתכם ומדוע?‬ ‫‪ o‬מה ניתן ללמוד מריבוי המקורות השונים והרעיונות המרכזיים השונים על‬ ‫ערך האחריות בתרבות היהודית?‬ ‫‪ o‬האם אלו רעיונות יחודיים לתרבות שלנו או שהם אוניברסאליים?‬ ‫‪ o‬האם יש רעיון שהיית מוסיף‪/‬ה לרשימה? האם יש רעיון שהיית מוציא‪/‬ה?‬ ‫המקורות השונים‪:‬‬ ‫מעשה בשעורים‬ ‫מַ עֲשֶ ה בְ ַרבִ י פִ ינְ חָ ס בֵּ ן י ִָאיר שֶ הָ יָה גָר בְ עִ יר ַאחַ ת בַ ָדרוֹם‪,‬‬ ‫ּובָ אּו לְ שָ ם ְשנֵּי ֲע ִניִ ים לְ ִה ְתפַ ְרנֵּס‪,‬‬ ‫ִהפְ ִקידּו אֶ ְצל ֹו ְשעו ִֹרים‪ .‬שָ כְ חּו אוֹתָ ן וְ הָ לְ כּו לָהֶ ם‪.‬‬ ‫ִיסן ַלג ֶֹרן‪.‬‬ ‫הָ יָה ַרבִ י פִ ינְחָ ס בֵּ ן י ִָאיר זו ֵֹּרעַ אֶ ת הַ ְשעו ִֹרים בְ כָל ָשנָה‪ ,‬קו ְֹצ ָרן ּומַ כְ נ ָ‬ ‫ַאחֲ ֵּרי שֶ בַ ע ָשנִים בָ אּו הָ ֲע ִניִ ים וְ תָ בְ עּו אֶ ת ְשעו ֵֹּריהֶ ם‪.‬‬ ‫ירם ַרבִ י פִ ינְחָ ס בֵּ ן י ִָאיר‪,‬‬ ‫ִהכִ ָ‬ ‫ּוטלּו או ְֹצרוֹתֵּ יכֶ ם‪.‬‬ ‫ָאמַ ר לָהֶ ם‪ :‬הָ בִ יאּו גְ מַ לִ ים וַ חֲ מו ִֹרים ּובוֹאּו ְ‬ ‫עַ ל ִפי‪ְ :‬דבָ ִרים ַרבָ ה‪ ,‬פָ ָר ָשה ט"ו‬ ‫הגנב והשומר‬ ‫ַארמוֹן שֶ ל הַ מֶ לְֶך‪.‬‬ ‫מַ עֲשֶ ה בְ ַגנָב ‪ ,‬שֶ ָרצָ ה לִ גְ נֹב ִמן הָ ְ‬ ‫ִה ְצלִ יחַ הַ ַגנָב לְ ִה ְתחַ מֵּ ק מֵּ עֵּ ינ ֹו שֶ ל הַ ּׁשוֹמֵּ ר‪,‬‬ ‫ַָארמוֹן וְ ל ַָקח ֵּכלִ ים יְ ָק ִרים וְ יָצָ א בַ חֲ זָ ָרה‪.‬‬ ‫נִכְ נַס ל ְ‬ ‫כְָך עָ שָ ה הַ ַגנָב ְמסַ פֵּ ר פְ עָ ִמים בְ מֶ שֶ ְך הַ לַיְ לָה‪.‬‬ ‫ַארמוֹן ּובְ י ָָדיו הַ כֵּלִ ים ֶש ַגנָב‪.‬‬ ‫לִ ְק ַראת הַ ב ֶֹקר‪ ,‬לְ רֹעַ מַ זָ ל ֹו‪ְ ,‬תפָ ס ֹו הַ ּׁשוֹמֵּ ר כְ שֶ נִסָ ה לָצֵּ את ִמן הָ ְ‬ ‫ַארמוֹן?‬ ‫ָאמַ ר ל ֹו הַ ּׁשוֹמֵּ ר‪ :‬אֵּ ינְָך ִמ ְתבַ יֵּש? מַ דּועַ ָגנַבְ ָת אֶ ת הַ כֵּלִ ים הַ לָלּו מֵּ הָ ְ‬ ‫עָ נָה ל ֹו הַ ַגנָב‪ :‬מַ דּועַ אַ ָתה שוֹאֵּ ל או ִֹתי?‬ ‫אֲ ִני ‪ִ -‬מ ְקצוֹעִ י הּוא לִ גְ נֹב‪ ,‬וַ אֲ נִ י עוֹשֶ ה אֶ ת ַתפְ ִק ִידי בְ נֶאֱ מָ נּות‪.‬‬ ‫אֲ בָ ל אַ ָתה ‪ -‬הַ ִמ ְקצוֹעַ שֶ לְ ָך הּוא לִ ְשמֹר בַ ּׁשַ עַ ר ִמפְ נֵּי הַ גְ נֵּבוֹת !‬ ‫אַ ָתה הּוא זֶ ה שֶ ֹּלא עָ ִשיתָ אֶ ת ְמלַאכְ ְתָך‪ ,‬וְ אַ ָתה עוֹד מַ אֲ ִשים או ִֹתי?‬ ‫אשית‪ִ ,‬סימָ ן ט‬ ‫עַ ל‪ִ -‬פי‪ִ :‬מ ְד ַרש ַתנְ חּומַ א פָ ָר ַשת בְ ֵר ִ‬ ‫חוני המעגל ועץ החרוב‬ ‫חוני המעגל היה מהלך בדרך‪ .‬ראה אדם נוטע חרוב‪ .‬אמר לו‪ :‬החרוב לכמה שנים טוען פירות? אמר‬ ‫לו‪ :‬לשבעים שנה‪ .‬אמר לו‪ :‬כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה? אמר לו‪ :‬מצאתי את העולם‬ ‫בחרובים‪ .‬כשם שנטעו אבותי לי‪ ,‬אף אטע אני לבני‪.‬‬ ‫על‪-‬פי תענית כג‪ ,‬ע"א‬ ‫אדם הראשון‬ ‫בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון‪" ,‬נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו‪ :‬ראה‪ ,‬מעשי‬ ‫כמה נאים ומשובחים הם! וכל מה שבראתי ‪ -‬בשבילך בראתי‪ .‬תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את‬ ‫עולמי‪ ,‬שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"‪.‬‬ ‫קהלת רבה ז'‪ ,‬י"ג‪.‬‬ ‫ָָאדם"‬ ‫ֹלשה ֵשמוֹת נִ ְק ְראּו לוֹ ל ָ‬ ‫" ְש ָ‬ ‫ָָאדם‪,‬‬ ‫ְשֹלשָ ה שֵּ מוֹת נ ְִק ְראּו ל ֹו ל ָ‬ ‫אֶ חָ ד שֶ ּקו ְֹר ִאים ל ֹו ָאבִ יו וְ ִאמ ֹו‪,‬‬ ‫ָאדם‪,‬‬ ‫וְ אֶ חָ ד שֶ ּקו ְֹר ִאים ל ֹו בְ נֵּי ָ‬ ‫וְ אֶ חָ ד שֶ ּק ֹונֶה הּוא לְ עַ ְצמ ֹו‪.‬‬ ‫טוֹב ִמ ֻּכלָן מַ ה ּׁשֶ ּק ֹונֶה הּוא לְ עַ ְצמ ֹו‪.‬‬ ‫ִמ ְד ָרש ַתנְ חּומָ א‪ ,‬פָ ָר ַשת וַיַ ְק ֵהל א'‬ ‫זהירות!‬ ‫ָאמַ ר ַרבִ י מֵּ ִאיר‪:‬‬ ‫אתי אֵּ צֶ ל ַרבִ י יִ ְשמָ עֵּ אל‬ ‫כְ שֶ בָ ִ‬ ‫ָאמַ ר לִ י‪ :‬בְ נִ י‪ ,‬מָ ה ְמלַאכְ ְתָך?‬ ‫ָאמַ ְר ִתי ל ֹו‪ :‬לַבְ לָר אֲ נִי‪.‬‬ ‫ָאמַ ר לִ י‪ :‬בְ נִ י‪ ,‬הֱ יֵּה זָ ִהיר בִ ְמלַאכְ ְתָך שֶ ְמלַאכְ ְתָך ְמלֶאכֶת ָשמַ יִ ם ִהיא‪,‬‬ ‫שֶ מָ א אַ ָתה ְמחַ סֵּ ר א ֹות ַאחַ ת א ֹו ְמי ֵַּתר אוֹת ַאחַ ת ‪-‬‬ ‫נ ְִמצֵּ אתָ מַ ְח ִריב אֶ ת כָל הָ ע ֹולָם כֻּל ֹו‪.‬‬ ‫ַתלְ מּוד בַ בְ לִ י מַ ֶּסכֶּת עֵ רּובִ ין‪ַ ,‬דף י"ג‪ ,‬ע"א‬ ‫רפואה שלמה‬ ‫מַ עֲשֶ ה בְ ַרבִ י יִ ְשמָ עֵּ אל וְ ַרבִ י ע ֲִקיבָ א‬ ‫רּושלַיִ ם‬ ‫שֶ הָ יּו ְמהַ לְ כִ ים בְ חּוצוֹת יְ ָ‬ ‫ָאדם אֶ חָ ד‪.‬‬ ‫וְ הָ יָה עִ מָ הֶ ם ָ‬ ‫ָאדם ח ֹולֶה‪.‬‬ ‫פָ גַש אוֹתָ ם ָ‬ ‫ָאמַ ר לָהֶ ם‪ִ :‬א ְמרּו לִ י‪ ,‬בְ מָ ה אֶ ְת ַרפֵּ א?‬ ‫ָאמרּו ל ֹו‪ַ :‬קח לְ ָך ָכְך וְ כְָך עַ ד שֶ ִת ְת ַרפֵּ א‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ּומי ג ַָרם ל ֹו לִ ְהיוֹת ח ֹולֶה?‬ ‫ָאמַ ר לָהֶ ם אוֹת ֹו הָ ִאיש שֶ הָ יָה עִ מָ הֶ ם‪ִ :‬‬ ‫ָאמרּו ל ֹו‪ :‬הַ ָּקדוֹש בָ רּוְך הּוא‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ָאמַ ר לָהֶ ם‪ :‬וְ לָמָ ה אַ ֶתם ִמ ְתעָ ְרבִ ים בְ ָדבָ ר שֶ אֵּ ינ ֹו שֶ ָלכֶם – הּוא ִהכָה וְ אַ ֶתם ְמ ַרפְ ִאים?!‬ ‫ָאמרּו ל ֹו‪ :‬מָ ה ְמלַאכְ ְתָך?‬ ‫ְ‬ ‫ָאמַ ר לָהֶ ם‪ :‬עוֹבֵּ ד אֲ ָדמָ ה אֲ נִי‪.‬‬ ‫ָאמרּו ל ֹו‪ִ :‬מי בָ ָרא אֶ ת הַ כ ֶֶרם?‬ ‫ְ‬ ‫ָאמַ ר לָהֶ ם‪ :‬הַ ָּקדוֹש בָ רּוְך הּוא‪.‬‬ ‫ָאמרּו ל ֹו‪ :‬וְ אַ ָתה מַ כְ ִניס עַ ְצ ְמָך בְ ָדבָ ר שֶ אֵּ ינ ֹו שֶ לְָך –‬ ‫ְ‬ ‫הּוא בָ ָרא אֶ ת הָ אֲ ָדמָ ה וְ אֶ ת הַ כ ֶֶרם וְ אַ ָתה ְמעַ בֵּ ד אוֹתָ ם?‬ ‫ָאמַ ר לָהֶ ם‪ִ :‬אם ֹלא אֵּ צֵּ א וְ אֶ ְחרֹש וַ אֲ כַסֵּ חַ וַ אֲ זַ בֵּ ל ‪ֹ -‬לא יִ ְצמַ ח ב ֹו ָדבָ ר‪.‬‬ ‫ָאמרּו ל ֹו‪ :‬כְ שֵּ ם שֶ הָ עֵּ ץ‪ִ ,‬אם ֹלא נְזַ בֵּ ל אוֹת ֹו ‪ֹ -‬לא יִ גְ ַדל‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫וְ ִאם יִ גְ ַדל וְ ֹלא יִ ְש ֶתה מַ יִ ם הּוא מֵּ ת ‪-‬‬ ‫כְָך‬ ‫הַ גּוף הּוא הָ עֵּ ץ‪,‬‬ ‫הַ זֶ בֶ ל [שֶ נו ְֹתנִים לָעֵּ ץ] הּוא הַ ְתרּופָ ה‪,‬‬ ‫ִאיש הָ אֲ ָדמָ ה הּוא הָ רוֹפֵּ א!‬ ‫עַ ל ִפי‪ִ :‬מ ְד ַרש ְשמּואֵּ ל‪ ,‬פָ ָרשָ ה ד'‬ ‫כאן לומדים!‬ ‫כֵּיצַ ד עָ בְ ָרה הַ ִמ ְשנָה ִמדוֹר לְ דוֹר?‬ ‫מֹשֶ ה לָמַ ד ִמפִ י אֱ לו ִֹהים‪ .‬נִכְ נַס אֵּ לָיו ַאהֲ רֹן‪ ,‬וְ שָ נָה ל ֹו מ ֶֹשה ֶאת הַ לִ מּוד‪.‬‬ ‫מּודם‪.‬‬ ‫נִכְ נְסּו ְשנֵּי בְ נֵּי ַאהֲ רֹן (יָשַ ב ַאהֲ רֹן בַ צַ ד וְ ִה ְק ִשיב)‪ ,‬וְ שָ נָה לָהֶ ם מ ֶֹשה אֶ ת לִ ָ‬ ‫מּודם‪.‬‬ ‫נִכְ נְסּו הַ זְ ֵּקנִ ים ( ִה ְתי ְַּׁשבּו הַ בָ ִנים בַ צַ ד לְ יַד ַאהֲ רֹן וְ ִה ְק ִשיבּו)‪ ,‬וְ ָשנָה לָהֶ ם מ ֶֹשה אֶ ת לִ ָ‬ ‫מּודם‪.‬‬ ‫נִכְ נְסּו כָל הָ עַ ם ( ִה ְתי ְַּׁשבּו הַ זְ ֵּקנִים בַ צַ ד לְ יַד ַאהֲ רֹן ּובָ נָיו)‪ ,‬וְ ָשנָה לָהֶ ם מ ֶֹשה אֶ ת לִ ָ‬ ‫ַארבַ ע פְ עָ ִמים‪ ,‬בָ נָיו – ָשלוֹש פְ עָ ִמים‪ ,‬הַ זְ ֵּקנִים – פַ ע ֲַמיִ ם‪ ,‬וְ כָ ל‬ ‫נ ְִמצָ א‪ ,‬שֶ ַאהֲ רֹן ָשנָה אֶ ת לִ מּוד ֹו ְ‬ ‫הָ עַ ם – פַ עַ ם ַאחַ ת‪.‬‬ ‫ַארבַ ע פְ עָ ִמים‪.‬‬ ‫וְ כְָך ִה ְמ ִשיכּו לִ לְ מֹד‪ ,‬עַ ד שֶ כָל אֶ חָ ד שָ נָה אֶ ת לִ מּוד ֹו ְ‬ ‫ַארבַ ע פְ עָ ִמים‪.‬‬ ‫ָאדם לִ ְשנוֹת לְ תַ לְ ִמיד ֹו ְ‬ ‫ִמכָאן ָאמַ ר ַרבִ י אֱ לִ יעֶ זֶ ר‪ :‬חַ יָב ָ‬ ‫וְ כֵּיצַ ד יו ְֹדעִ ים זֹאת? ִאם ַאהֲ רֹן – שֶ לָמַ ד ִמפִ י מֹשֶ ה‪ּ ,‬ומ ֶֹשה – ֶשלָמַ ד ִמפִ י אֱ לו ִֹהים‪ ,‬הָ יּו ְצ ִריכִ ים‬ ‫שּוטים – עַ ל ַאחַ ת כַמָ ה וְ ַכ ָמה ְצ ִריכִ ים ל ְַחזֹר‬ ‫ַארבַ ע פְ עָ ִמים‪ ,‬אֲ נ ִָשים פְ ִ‬ ‫מּודם ְ‬ ‫ל ְַחזֹר עַ ל ַתלְ ָ‬ ‫ַארבַ ע פְ עָ ִמים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫עַ ל‪ִ -‬פי‪ַ :‬תלְ מּוד בַ בְ לִ י מַ סֶ כֶת עֵּ רּובִ ין‪ַ ,‬דף נ"ד ע"ב‬ ‫סיפור אגדה על הלל הזקן‬ ‫חציו היה נותן לשומר‬ ‫בטרעפִ יק‪ְ .‬‬ ‫"אמרו עליו על ִהלל הזקן‪ ,‬שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר ְ‬ ‫בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו‪.‬‬ ‫להשתכר ולא הניח ֹו שומר בית המדרש להיכנֵּס‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫פעם אחת לא מָ צא‬ ‫ונתלה וישב על פי ארובה‪ ,‬כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון‪.‬‬ ‫עלה ְ‬ ‫אותו היום ערב שבת היה‪ ,‬ותקופת טבת היתה‪ ,‬ויָרד עליו שלג מן השמים‪.‬‬ ‫כשעלה עמוד השחַ ר אמר לו שמעיה לאבטליון‪ :‬אבטליון אחי‪ ,‬בכל יום הבית מאיר והיום אפֵּ ל‪,‬‬ ‫שֶ מא יום המעּונן הוא?‬ ‫הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה‪.‬‬ ‫עלו ומצאו עליו רּום שֹלש ַאמות שלג‪.‬‬ ‫פֵּ רקוהו והרחיצוהו וסיכּוהו והושיבוהו כנגד המדורה‪.‬‬ ‫אמרו ראוי זה לחלֵּל עליו את השבת"‪.‬‬ ‫תלמוד בבלי מסכת יומא דף לה עמוד ב‬ ‫"ואכלת את עשב השדה"‬ ‫בשעה שאמר אלוקים לאדם הראשון‪" :‬ואכלת את עשב השדה"‪ ,‬מיד זלגו דמעות מעיני אדם‬ ‫הראשון‪ .‬אמר אדם‪ :‬ריבונו של עולם! אני וחמור נאכל יחד עשב? המשיך אלוקים ואמר לו‪:‬‬ ‫"בזיעת אפיך תאכל לחם" (אם תעבוד קשה את האדמה – תאכל לחם)‪ .‬נרגע אדם הראשון‪.‬‬ ‫המרחב הפרטי והמרחב הציבורי‬ ‫מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים‪ ,‬ומצאו חסיד אחד‪.‬‬ ‫אמר לו (החסיד)‪ :‬ריקה‪ ,‬מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך!‬ ‫לגלג עליו (האדם)‪.‬‬ ‫לימים נצרך האדם למכור שדהו‪ ,‬והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬יפה אמר לי אותו חסיד 'מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך'‪.‬‬ ‫מתוך‪ :‬תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נ עמוד ב‬ ‫ונטעתם כל עץ מאכל‬ ‫"וכי‪-‬תבואו אל‪-‬הארץ ונטעתם כל‪-‬עץ מאכל" (ויקרא י"ט כ"ג)‬ ‫אמר רבי יהודה‪ :‬אמר להם הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא לישראל‪ :‬אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב‪,‬‬ ‫לא תאמרו‪ :‬נשב ולא נטע‪ ,‬אלא הוו זהירים בנטיעות‪ ,‬כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו‬ ‫אחרים‪ ,‬אף אתם היו נוטעים לבניכם"‬ ‫ויקרא רבה כ"ה‬ ‫תפילת חוני המעגל לגשם‬ ‫נּורי פְ סָ ִחים‪,‬‬ ‫ָאמרּו ל ֹו לְ ח ֹונִי הַ ְמעַ גֵּל‪ִ :‬ה ְתפַ לֵּל שֶ י ְֵּרדּו גְ שָ ִמים‪ָ .‬אמַ ר לָהֶ ם‪ְ :‬צאּו וְ הַ כְ נִ יסּו ַת ֵּ‬ ‫מַ עֲשֶ ה שֶ ְ‬ ‫בִ ְשבִ יל שֶ לא יִ מוֹקּו‪ִ .‬ה ְתפַ לֵּל‪ ,‬וְ לא י ְָרדּו גְ שָ ִמים‪ .‬מֶ ה עָ שָ ה? עָ ג עּוגָה וְ עָ מַ ד בְ ת ֹוכָּה‪ ,‬וְ ָאמַ ר לְ פָ נָיו‪:‬‬ ‫ִרבוֹנ ֹו ֶשל ע ֹולָם‪ ,‬בָ נֶיָך שָ מּו פְ נֵּיהֶ ם עָ לַי‪ ,‬שֶ אֲ נִי כְ בֶ ן בַ יִ ת לְ פָ נֶיָך‪ .‬נ ְִשבָ ע אֲ נִ י בְ ִש ְמָך הַ גָדוֹל‪ֶ ,‬שאֵּ ינִ י זָ ז‬ ‫ִמכָאן‪ ,‬עַ ד שֶ ְת ַרחֵּ ם עַ ל בָ נֶיָך‪ִ .‬ה ְת ִחילּו גְ שָ ִמים ְמנ ְַטפִ ין‪ָ .‬אמַ ר‪ :‬לא כְָך ָשַאלְ ִתי‪ ,‬אֶ לָא גִ ְשמֵּ י בוֹרוֹת‬ ‫ֵּירד בְ זַ עַ ף‪ָ .‬אמַ ר‪ :‬לא ָכְך שָ ַאלְ ִתי‪ ,‬אֶ לָא גִ ְשמֵּ י ָרצוֹן‪ ,‬בְ ָרכָה ּונ ְָדבָ ה‪ .‬י ְָרדּו‬ ‫ּומעָ רוֹת‪ִ .‬ה ְת ִחילּו ל ֵּ‬ ‫יחין ְ‬ ‫ִש ִ‬ ‫ָאמרּו ל ֹו‪ :‬כְ ֵּשם‬ ‫כְ ִת ְּקנָן‪ ,‬עַ ד שֶ י ְָצאּו יִ ְש ָראֵּ ל ִמירּושָ לַיִ ם לְ הַ ר הַ בַ יִ ת ִמפְ נֵּי הַ גְ ָש ִמים‪ .‬בָ אּו וְ ְ‬ ‫שֶ ִה ְתפַ לַלְ ָת ֲעלֵּיהֶ ם שֶ י ְֵּרדּו‪ ,‬כְָך ִה ְתפַ לֵּל שֶ יֵּלְ כּו לָהֶ ן‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬תענית ג‪,‬ח‬ ‫פדיון שבויים‬ ‫"כל הפירות אדם יכול ליטול מהם מתוך השק‪ ,‬ואין חבריהם מרגישים‪ .‬אבל האגוז‪ ,‬כיוון שאתה‬ ‫נוטל בידך מעט מהם ‪ -‬כולם מתרגשים‪ .‬כך ישראל‪ :‬כיוון שניטל אחד מהם וניתן במחבוש‪ ,‬מיד‬ ‫ניעורים כולם ופודין אותו"‪.‬‬ ‫על פי‪ :‬שיר השירים רבה ו'‬ ‫חכמה או מעשים‪...‬‬ ‫רבי אלעזר בן עזריה אומר‪...‬‬ ‫כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין והרוח באה‬ ‫ועוקרתו והופכתו על פניו‪ ,‬שנאמר (ירמיה י"ז) "והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן‬ ‫חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב"‪.‬‬ ‫אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין שאפילו‬ ‫כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו‪ ,‬שנאמר (ירמיה י"ז) "והיה כעץ‬ ‫שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא‬ ‫ידאג ולא ימיש מעשות פרי"‪.‬‬ ‫משנה מסכת אבות פרק ג' משנה י"ז‬ ‫מה האחריות שלנו כתנועת הנוער נוע"ם כלפי החברה הישראלית?‬ ‫מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫עד כה עסקנו באחריות האישית שלנו כלפי החברה בה אנו חיים‪ ,‬וכן באחריות שמוטלת עלינו‬ ‫כחברים בתנועות נוער‪ .‬אך כחניכים בנוע"ם‪ ,‬תנועת הנוער של התנועה המסורתית‪ ,‬יש לנו‬ ‫אחריות נוספת שייחודית דווקא לנו‪ ,‬יותר מכל תנועת נוער אחרת‪ -‬האחריות על שמירת‬ ‫הצביון היהודי של המדינה מחד‪ ,‬ועל קיום חופש דת ושיוויון דתי מאידך‪ .‬מטרת הפעולה הזו‬ ‫היא להבהיר לחניכים את האחריות המיוחדת הזו ולעורר אותם לפעול לאורה‪.‬‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולה זו מתאימה בייחוד לשכבות המבוגרות יותר בסניף (אמירים‪-‬צמרת)‪ ,‬יש לבצע‬ ‫התאמות לשכבות צעירות יותר‪.‬‬ ‫פעולה זו מהווה סגירת מעגל ליחידת "חודש התנועה המסורתית"‪ ,‬ורצוי לקשר‬ ‫ביניהן‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחלקים את הקבוצה ל‪ .2‬כל קבוצה פוגשת "דמות" – השחקנים יהיו מדריכים‪.‬‬ ‫מספרים את הסיפור שלהם ומכניסים אותם לדיון – באמצע הדיון ניתן לחניכים מקור‬ ‫כדי לעשיר יותר הדיון‪ ...‬חשוב מאוד להיכנס לדמות ולהתכונן מראש‪ ,‬תחפושת‪,‬‬ ‫מה הולכים להגיד(בלי לקרוא מהדף!) וכו'‪!!!...‬‬ ‫לכל תחנה ‪ 0/‬דקות‪ .‬אחרי כל הסיבובים מתכנסים למליאה לטובת סיכום‪.‬‬ ‫דמות ‪" 1‬פשוט רציתי להגיד קדיש"‬ ‫הצגה ‪ '5‬דקות‪:‬‬ ‫סבתא של חיילת נפטרה בארה"ב‪ .‬רגע לפני שעלו הוריה על המטוס הם ביקשו ממנה להגיד‬ ‫קדיש על הסבתא בגלל שבבית שבארה"ב לא יהיה מניין‪.‬‬ ‫חיילת שרצתה להגיד קדיש לזכר סבתא מבקשת להשתמש בבית הכנסת של הבסיס‪ ,‬אפילו‬ ‫בשעות שהמניין הקבוע לא מתפלל‪ .‬בהתחלה הרב הסכים‪ ,‬אבל אחת מהחיילות של הבסיס‬ ‫(המגדירה את עצמה דתייה) שאלה את הרב שלה (מחוץ לבסיס‪ ,‬הרב של הישוב שלה‪,)...‬‬ ‫והוא אמר שאסור לנשים להגיד קדיש‪ ,‬והתקשר לרב הבסיס‪ ,‬להגיד לו שזה ממש לא מקובל‬ ‫שאישה תגיד קדיש‪.‬‬ ‫רב הבסיס קורא לחיילת ואומר לה שהוא חוזר בו ושאסור לה להגיד קדיש בבית הכנסת‪ .‬אם‬ ‫תרצה תוכל לקבל כיתה שבה תוכל לקיים מניין‪ ,‬אך לא בבית הכנסת‪ .‬ואם היא מעדיפה היא‬ ‫יכולה לצאת לחופשה של שבוע הביתה‪...‬‬ ‫אני מרגישה כי התפילה בכיתה לא מכבדת את זכרה של סבתא שלי‪ ,‬וגם לא רוצה להיות‬ ‫בבית לבד (ההורים שלי בחו''ל) ‪ .‬אני שוב מרגישה פגיעה מהצבא‪ ,‬אחרי שגם ביום כיפור‪,‬‬ ‫כשרציתי לקיים מניין נשים יחד עם בנות הגרעין שלי ולקרוא בתורה‪ ,‬לא ניתנו לנו ספר תורה‪.‬‬ ‫דיון ‪ 01‬דקות‪:‬‬ ‫‪ o‬מה הוביל לבקשתה של החיילת?‬ ‫‪ o‬האם זה בסדר להשתמש בבית כנסת לא שוויוני לתפילה שוויונית בשעה שאין‬ ‫תפילה של המניין הלא שוויוני?‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בית כנסת של בסיס ‪ -‬למי הוא שייך?‬ ‫מה הם העקרונות מאחורי תפילה שוויונית?‬ ‫מדוע חשובה לנו בנוע"ם תפילה שוויונית?‬ ‫האם בגלל זה צריך לאפשר לאישה לנהוג בשוויון מלא לגבר בכל הנוגע לתחום‬ ‫הדתי? או אולי אין מקום לערך שיוויון בין המינים בכל הנוגע לדת ולתפילות?‬ ‫מקור להעשרה‪:‬‬ ‫הנרייטה סולד (ארה"ב וארץ ישראל ‪, (1945-1860‬מייסדה של הדסה ומנהלת הראשונה של‬ ‫עליית הנוער ‪.‬היא הייתה הבכורה מתוך שמונה בנות ‪.‬בשנת ‪ 1916‬נפטרה אמה וידיד בשם‬ ‫חיים פרץ התנדב לומר קדיש על אמה‪ .‬הנרייטה סולד סירבה במכתב הנוגע ללב‪:‬‬ ‫‪...‬אני יודעת היטב ומכירה מה שאתה אומר על המנהג היהודי שבדרך כלל קדיש נאמר על‬ ‫ידי בנים זכרים או על ידי גבר אחר ]והמנהג היהודי יקר מאד וקדוש בעיני ‪.‬ברם אינני יכולה‬ ‫לבקש ממך לומר קדיש בעד אמי‪ .‬פירוש הקדיש בשבילי הוא שהקרוב שנשאר בחיים מביע‬ ‫את רצונו וכוונתו בפרהסיא ובאופן בולט לקבל על עצמו היחס לקהילה היהודית שהיה‬ ‫להורה שלו וששלשלת הקבלה לא תינתק מדור לדור כאשר כל דור מוסיף את החוליה שלו ‪.‬‬ ‫אתה יכול לעשות כך לדורות של משפחתך ;אני חייבת לעשות כך לדורות של משפחתי …‬ ‫לאמי היו שמונה בנות ואף לא בן אחד‪ ...‬כשאבי נפטר ‪,‬לא הרשתה אמי לאחרים למלא את‬ ‫מקום בנותיה באמירת הקדיש ולכן אני בטוחה שאני מקיימת את רצונה כשאני מסרבת‬ ‫להצעתך ‪ ...‬אתה מבין את דברי ‪,‬לא?‬ ‫‪ o‬קדיש יתום לא נתקן על ידי חז"ל אלא הונהג כמנהג באשכנז ובצרפת בימי הביניים‪-‬‬ ‫גם בת יכולה לומר קדיש כי גם היא נקראת" זרע "לעניין ירושה ולעניין פרו ורבו ‪,‬ולכן‬ ‫יש גם בזה תועלת ונחת רוח למת‪ ..‬אין סיבה הלכתית לאסור על אישה או בת לומר‬ ‫קדיש יתום ‪.‬אדרבה‪ ,‬אמירת הקדיש היא קידוש ה' ‪,‬ונשים חייבות בקידוש ה'‬ ‫"מדאורייתא" (מהתורה)‬ ‫דמות ‪" 0‬אני רוצה להתחתן בחתונה שוויונית !!!"‬ ‫הצגה ‪ 5‬דקות‪:‬‬ ‫אח שלי התחתן לפני כחודש‪ .‬לפני כשנתיים הלכו לרבנות הראשי‪ ,‬שם נתקלו בבעיה בגלל‬ ‫שכלתו של אחי היא עולה חדשה מברית המועצות‪ .‬היה מאוד לא פשוט להוכיח לרבנות‬ ‫שהיא יהודיה‪ ,‬והיא נתבקשה להביא תמונות של הקברים של סבה וסבתה מצד אימה‪ ,‬זאת‬ ‫בגלל שהם לא הכירו את הרב שחתום על כתובת הוריה‪.‬‬ ‫הדרכת הכלה והחתן הייתה לא רלוונטית ולימדה אותם על יחסי אישות ו"כיצד יש לנהוג‬ ‫כאישה" נושאים שגרמו להם לחוש מאוד לא בנוח‪ .‬אחרי תהליך זה הם החליטו שאינם‬ ‫מעוניינים בחתונה כלל אם זה התהליך אותו הם נדרשים לעבור‪.‬‬ ‫מספר חודשים לאחר מכן החלו ללכת בעקבות חבר‪ ,‬לתפילות בבית הכנסת המסורתי‪ ,‬הם‬ ‫התחברו מאוד והפכו לחברים בקהילה‪.‬‬ ‫לפני מספר חודשים החליטו שהם רוצים בכל זאת לעבור חופה יהודית אך לא בדרך הרבנות‪.‬‬ ‫והחליטו להינשא בחתונה מסורתית שוויונית‪.‬‬ ‫לפני כחודש חותנו על ידי רב מסורתי‪ ,‬והם שלמים עם הדרך היהודית בה בחרו‪ .‬אך עם זאת‬ ‫לא מרוצים מכך שהמדינה לא מכירה בחופה אותה ערכו‪.‬‬ ‫דיון ‪ 01‬דקות‪:‬‬ ‫‪ o‬מה הם הדברים שהם "לא בסדר" בסיפור הזה?‬ ‫‪ o‬מדוע אין נישואין אזרחים בישראל? האם לדעתכם זה בסדר שאין אם רוצים לשמור‬ ‫על הציביון היהודי של המדינה?‬ ‫‪ o‬האם נישואין אזרחים יפתרו את הבעיה של נישואין של זרמים השונים‬ ‫מהאורתודוקסיה שאינם לא מוכרים בארץ?‬ ‫‪ o‬מדוע חשוב לערוך טקס נישואין מסורתיים ולא רק לברוח לקפריסין?‬ ‫‪ o‬מהם נישואין שווונים?‬ ‫‪ o‬האם שוויון זה משהו שצריך להיות חשוב רק לנשים?‬ ‫מקור להעשרה‪:‬‬ ‫טקסי הנישואים בישראל נערכים על ידי כהן דת אשר הוסמך לבצע אותם על ידי אחת מהרשויות‬ ‫הדתיות בישראל אליה משתייכים שני בני הזוג‪ .‬המערכת הקיימת כיום בישראל מבוססת על בתי‬ ‫דין של קהילות דתיות מוכרות‪ .‬מערכת זו נמצאת בשימוש גם במספר מדינות מוסלמיות באזור‬ ‫המזרח התיכון‪.‬‬ ‫הסמכות הדתית לביצוע טקסי הנישואים היהודיים היא הרבנות הראשית לישראל וישנם‬ ‫סמכויות מקבילות למספר עדות נוצריות‪ ,‬המוסלמית והדרוזיות בישראל‪ .‬כל סמכות מסדירה את‬ ‫טקסי הנישואים והגירושים בתוך הקהילה שלהם‪ .‬אין היתר לקיום טקסי נישואים בישראל בין‬ ‫זוגות אשר משתייכים לשתי דתות שונות או בקרב דתות אשר אינן מוכרות על ידי המדינה‪.‬‬ ‫אחד מתחומי האחריות של משרד הפנים בישראל הוא הרישום של טקסי הנישואים‪.‬‬ ‫מדינת ישראל אינה מתירה עריכת טקסי נישואים אזרחיים בתוך גבולות המדינה‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫טקסי נישואים אזרחיים אשר נערכו מחוץ לישראל זוכים להכרה על ידי משרד הפנים‪.‬‬ ‫סוגיית הנישואים האזרחיים היא סוגיה מהותית אשר נידונה רבות בישראל‪ ,‬בעיקר בקרב‬ ‫האוכלוסייה החילונית בישראל‪ ,‬כמו גם בקרב הזרמים היהודיים‪-‬דתיים הלא‪-‬חרדיים‪ .‬קיים פחד‬ ‫בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה היהודית בישראל שהייתר נישואים אזרחיים בישראל יעודד קיום‬ ‫טקסי נישואים עם אנשים אשר משתייכים לקהילות דתיות אחרות‪/‬זרמים דתיים אחרים ‪ -‬ובכך‬ ‫יחלק את האוכלוסייה היהודית בישראל לשתיים ‪ -‬היהודים אשר יעמדו בדרישות ההלכתיות‬ ‫והיהודים אשר לא יעמדו בדרישות ההלכתיות ‪ -‬בעיה אשר תוביל לפגיעה בצביון היהודי המובהק‬ ‫של המדינה‪.‬‬ ‫על אף שכיום עדיין אין היתר לערוך נישואים אזרחיים בישראל‪ ,‬טקסי נישואים אזרחיים אשר‬ ‫נערכו מחוץ לישראל מוכרים כיום בישראל על ידי משרד הפנים‪.‬‬ ‫מתוך ויקיפדיה‬ ‫דמות ‪" 3‬למה אני לא יכול לחנות כאן?"‬ ‫הצגה ‪ /‬דקות‪:‬‬ ‫עיריית ירושלים מעוניינת לפתוח חניון בשבת על מנת לאפשר לאלפי המטיילים הפוקדים את‬ ‫העיר העתיקה בשבתות לחנות בשלום‪ .‬החרדים בעיר מתנגדים למצב‪ ,‬דואגים שהשבת‬ ‫ואופי של שבת בישראל ילך לאיבוד ועורכים הפגנות אלימות‪( ...‬ע''י צעקות לשוטרים וקריאה‬ ‫בשמות גנאי וכו'‪)...‬‬ ‫דיון ‪ 01‬דקות‪:‬‬ ‫‪ o‬למי יש את הכוח לקבוע הדרך של היהדות בישראל ולמה?‬ ‫‪ o‬האם זה טוב שיש מי ש"שומר" על המסורת והיהדות? אפילו בכוח?‬ ‫‪ o‬מה לא בסדר בהתנהגות של החרדיים?‬ ‫‪ o‬כיצד אפשר לשמור על אופי של מדינת יהודית מבלי להזדקק לאלימות? מה הם‬ ‫הדברים שיכולים לאפיין את מדינתנו כ"יהודית"‬ ‫מקור להעשרה‪:‬‬ ‫וַ יֵּשֶ ב יִ ְש ָראֵּ ל בַ ִּׁש ִטים וַ יָחֶ ל הָ עָ ם לִ זְ נוֹת אֶ ל בְ נוֹת מוָֹאב‪ :‬וַ ִת ְק ֶראןָ לָעָ ם לְ זִ בְ חֵּ י אֱ ֹלהֵּ יהֶ ן וַ יֹאכַל הָ עָ ם‬ ‫וַ יִ ְש ַתחֲ וּו לֵּאֹלהֵּ יהֶ ן‪ :‬וַ יִ צָ מֶ ד יִ ְש ָראֵּ ל לְ בַ עַ ל פְ עוֹר וַ יִ חַ ר ַאף ה' בְ יִ ְש ָראֵּ ל‪ :‬וַ יֹאמֶ ר ה' ֶאל מ ֶֹשה ַקח ֶאת כָ ל‬ ‫ָראשֵּ י הָ עָ ם וְ הו ַֹקע אוֹתָ ם לַה' ֶנגֶד הַ ּׁשָ מֶ ש וְ ָישֹב חֲ רוֹן ַאף ה' ִמיִ ְש ָראֵּ ל‪ :‬וַ יֹאמֶ ר מ ֶֹשה ֶאל שֹפְ טֵּ י יִ ְש ָראֵּ ל‬ ‫ִה ְרגּו ִאיש אֲ ָנשָ יו הַ ִנ ְצמָ ִדים לְ בַ עַ ל פְ עוֹר‪ :‬וְ ִהנֵּה ִאיש ִמבְ נֵּי יִ ְש ָראֵּ ל בָ א וַ י ְַק ֵּרב אֶ ל אֶ חָ יו אֶ ת הַ ִמ ְדיָנִית‬ ‫לְ עֵּ ינֵּי מ ֶֹשה ּולְ עֵּ ינֵּי כָל ע ֲַדת בְ נֵּי יִ ְש ָראֵּ ל וְ הֵּ מָ ה בֹכִ ים פֶ תַ ח אֹהֶ ל מוֹעֵּ ד‪ :‬וַ י ְַרא פִ ינְ חָ ס בֶ ן אֶ לְ עָ זָ ר בֶ ן ַאהֲ ֹרן‬ ‫הַ כֹהֵּ ן וַ י ָָקם ִמתוְֹך הָ עֵּ ָדה וַ יִ ַּקח רֹמַ ח בְ יָד ֹו‪ :‬וַ ָיבֹא ַאחַ ר ִאיש יִ ְש ָראֵּ ל ֶאל הַ ֻּּקבָ ה וַ יִ ְדקֹר אֶ ת ְשנֵּיהֶ ם אֵּ ת‬ ‫ַארבָ עָ ה‬ ‫ִאיש יִ ְש ָראֵּ ל וְ אֶ ת הָ ִאּׁשָ ה אֶ ל קֳ בָ תָ ּה וַ ֵּתעָ צַ ר הַ מַ גֵּפָ ה מֵּ עַ ל בְ נֵּי יִ ְש ָראֵּ ל‪ :‬וַ יִ ְהיּו הַ מֵּ ִתים בַ מַ גֵּפָ ה ְ‬ ‫וְ עֶ ְש ִרים ָאלֶף‪ :‬פ וַ יְ ַדבֵּ ר ה' אֶ ל מֹשֶ ה לֵּאמֹר‪ :‬פִ ינְחָ ס בֶ ן אֶ לְ עָ זָ ר בֶ ן ַאהֲ רֹן הַ כֹהֵּ ן הֵּ ִשיב ֶאת חֲ מָ ִתי ֵּמעַ ל‬ ‫ְָאתי‪ָ :‬לכֵּן אֱ מֹר ִהנְ נִי נ ֵֹּתן ל ֹו אֶ ת‬ ‫יתי אֶ ת בְ נֵּי יִ ְש ָראֵּ ל בְ ִקנ ִ‬ ‫ְָאתי בְ ת ֹוכָם וְ ֹלא כִ לִ ִ‬ ‫בְ נֵּי יִ ְש ָראֵּ ל בְ ַק ְנא ֹו אֶ ת ִקנ ִ‬ ‫יתי שָ לוֹם‪:‬‬ ‫בְ ִר ִ‬ ‫במדבר פרק כה פסוקים א‪-‬יב‬ ‫‪ o‬כיצד התנהג פינחס? מה טוב ומה רע בהתנהגותו?‬ ‫‪ o‬מה הקשר בין פינחס והדרך התנהגות של החרדיים?‬ ‫דמות ‪" 4‬למה אני לא יכול להתפלל כאן כמו שאני רוצה מתי שאני רוצה?"‬ ‫הצגה ‪ /‬דקות‪:‬‬ ‫אני תיירת מארגנטינה‪ .‬אני מגיעה לכותל בביקורי בישראל כי זהו המקום הקדוש ביותר‬ ‫ליהודי‪ .‬בקהילה ממנה אני מגיעה אני משמשת לעיתים כחזנית ואנחנו מתפללים במניין‬ ‫שוויוני‪ .‬נאמר לי שבכותל בישראל אם אני רוצה להתפלל בתפילה שוויונית בכותל‪ ,‬עלי לתאם‬ ‫זאת מראש‪ ,‬ויש נקודה אחת בלבד שבה מותר לעשות זאת‪ .‬שמעתי שבעבר היו מהומות‬ ‫בגלל שקבוצה של מסורתיים התפללה ברחבת הכותל במניין מעורב בט' באב‪ .‬בגלל‬ ‫שאיחרתי כבר לא יכולתי להיכנס לכותל "מסורתי" אז כשאני מתקרבת לכותל "הרגיל"‪,‬‬ ‫בלבוש שלדעתי הוא צנוע‪ ,‬ניגשות אלי נשים מ"משמר הכותל" ומכסות אותי בעוד מטפחת‬ ‫ארוכה‪ .‬אפילו לא ניסיתי להוציא את הטלית ותפילין שלי מרוב פחד!‬ ‫אני מרגישה בשוק! בחיים שלי לא הרגשתי שלא נותנים לי להיות יהודייה בדרך שלי כמו כאן‬ ‫בישראל! אפילו שאני גרה בארגנטינה תמיד הרגשתי חופשייה להתנהג כמו שאני‪ ,‬יהודיה‬ ‫מסורתית‪.‬‬ ‫דיון ‪ 01‬דקות‪:‬‬ ‫‪ o‬מה לא בסדר בסיפור הזה?‬ ‫‪ o‬למי שייכת הדת היהודית? ולמי שייכים המקומות הקדושים בישראל?‬ ‫‪ o‬מה שונה לגבי האפשרויות בחו''ל לבטא היהדות מול הארץ?‬ ‫‪ o‬כיצד אפשר לכבד את הדרכים של כל זרם?‬ ‫‪ o‬מה זה חופש דת?‬ ‫‪ o‬כיצד אפשר להבטיח לכל האזרחים חופש דת?‬ ‫‪ o‬כיצד זה קשור לזכויות האדם?‬ ‫מקור להעשרה‪:‬‬ ‫‪ ....‬אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪...‬‬ ‫‪...‬תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון‬ ‫זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪,‬‬ ‫חינוך ותרבות‪...‬‬ ‫מתוך מגילת העצמאות‬ ‫חופש הדת הוא זכותו של כל אדם לבחור ולקיים את דתו או לא לקיים שום דת על פי שיקוליו‬ ‫האישיים‪ ,‬בכל דרך שימצא לנכון לעשות זאת‪ .‬יש שרואים בחופש לא להחזיק בשום דת‪ ,‬זכות‬ ‫נפרדת‪ ,‬הזכות לחופש מדת‪ .‬חופש הדת הוא הרחבה של חופש המחשבה על ידי הוספת חופש‬ ‫הפולחן והחופש להתאגד על בסיס דתי‪ .‬בדמוקרטיה חופש הדת הוא חלק מחרויות האזרח‬ ‫הנכללות בזכות לחירות‪ .‬חופש הדת נמנה עם זכויות האדם האוניברסליות‪ ,‬והוא נכלל גם במגילת‬ ‫העצמאות של ישראל‪.‬‬ ‫מתוך ויקיפדיה‬ ‫‪‬‬ ‫דיון במליאה‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪‬‬ ‫איך הרגשתם לגבי הסיפורים?‬ ‫מה הרגיז אתכם יותר ולמה?‬ ‫לאור הסיפורים הללו‪ -‬מה האחריות שיש לנו כפעילי נוע"ם בכל מה שנוגע לסוגיות‬ ‫של דת ומדינה בישראל?‬ ‫כיצד אנחנו יכולים להשפיע ולחנך את החברה הישראלית לערכים של שיוויון וחופש‬ ‫דת? ואילו מאבקים אנחנו יכולים לנהל בכל הנוגע לחקיקה בנושא במדינת ישראל?‬ ‫הגדרה של הטרדה דתית‪:‬‬ ‫‪ o‬חוק מניעת הטרדה מאיימת‪ ,‬התשס"ב‪ ,0220-‬מגדיר הטרדה מאיימת‪:‬‬ ‫"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו‪ ,‬בנסיבות הנותנות בסיס‬ ‫סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו‪ ,‬בפרטיותו או בחירותו של‬ ‫האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו"‪.‬‬ ‫‪ o‬החוק מאפשר לבית המשפט להוציא צו מניעת הטרדה מאיימת‪ ,‬האוסר על הפוגע‪:‬‬ ‫(‪ )0‬להטריד את הנפגע‪ ,‬בכל דרך ובכל מקום;‬ ‫(‪ )0‬לאיים על הנפגע;‬ ‫(‪ )2‬לבלוש אחר הנפגע‪ ,‬לארוב לו‪ ,‬להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו‪ ,‬או‬ ‫לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;‬ ‫(‪ )2‬ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה‪ ,‬בכתב‪ ,‬או בכל אמצעי אחר;‬ ‫(‪ )/‬להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו‪ ,‬מרכבו‪ ,‬ממקום עבודתו או ממקום‬ ‫לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;‬ ‫(‪ )6‬לשאת או להחזיק נשק‪ ,‬לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או‬ ‫רשות אחרת מרשויות המדינה;‬ ‫כיצד ניאבק בהטרדה דתית?‬ ‫לצערנו מדינת ישראל לא מאפשרת לנו חופש דת‪ ,‬לא נותנת לנו זכויות כמו כל אזרח‪,‬‬ ‫לבטא את הדרך היהודי שלנו בחופשיות‪ ..‬זו הטרדה דתית כי פוגע בבחירה‪ ,‬פוגע בשלוות‬ ‫חיים‪ ,‬פוגע אפילו פיזי‪ ,‬פוגע בבחירה שלי כבן אדם חופשי‪ ,‬כך פוגע בחופש דת‪ ,‬בחירות‪.‬‬ ‫בתנועה המסורתית אנחנו סובלים הרבה מזה‪ ....‬הצתות והטרדות לבתי כנסת שלנו‪ ,‬אי‬ ‫שוויון בין זכויות של הארגונים שלנו לארגונים של הממסד האורתודוקסי‪ ,‬היעדר תקציב‬ ‫ממשלתי לנוע''ם‪ ,‬אין סבסוד בתי כנסת וכו'‬ ‫‪ o‬מדוע לקום ולעשות משהו?‬ ‫‪ o‬מה עושה התנועה‪ :‬משפטים בבית משפט העליון‪ ,‬לפרסם‪ ,‬כתבות‪ ,‬ישיבות‬ ‫עם גורמים של הממשלה‪ ,‬של הצב''א‪ ,‬הקהל‪ ,‬שירות לאזרחים‪ ,‬להתקרב‬ ‫לחברה‪ ,‬לשתף בהפגנות לא מפלגתיות‪ ,‬עשייה קהילתית ושכונתית וכו'‬ ‫‪ o‬מה אנחנו יכולים לעשות?‬ ‫פסטיבל שירי אחריות‬ ‫מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫לקראת סוף השנה נקיים פעילות הפגתית זו שעיקרה כיף ויכולת להשטתות קצת‪ ,‬אך עדיין‬ ‫לשמור על מסגרת הנושא השנתי שלנו‪ -‬אחריות‪ .‬בגוף הפעולה‪ -‬תחרות שירים בין קבוצות‪,‬‬ ‫כאשר כל שיר עוסק בפן אחר של האחריות המוטלת עלינו כחניכים‪.‬‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולה זו מתאימה בייחוד לשכבות הצעירות יותר בסניף‪ ,‬יש לשקול האם מתאימה‬ ‫לשכבות הבוגרות יותר ולערוך התאמות‪.‬‬ ‫התחרות יכולה להתבצע במסגרת פעולה סניפית‪ -‬כתחרות בין שכבות שונות בסניף‪,‬‬ ‫או כפעולה קבוצתית (ואז נחלק את הקבוצה לתתי‪-‬קבוצות)‪.‬‬ ‫מתודות לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקבוצות הקטנות – כל קבוצה תקבל שיר אחד ותקבל זמן להתאמן עליו‪ ,‬כולל זמן‬ ‫לתלבושות (יש לדאוג לתלבושות ולאביזרים מראש) ולהעמדה משעשעת שקשורה למילות‬ ‫השיר‪ .‬בסיום הזמן היא תצטרך לבצע אותו מול יתר הקבוצות‪.‬‬ ‫ניתן לבצע את השירים בקריוקי או בליפ‪-‬סינק (ניתן למצוא את כל השירים ביו‪-‬טיוב)‬ ‫יש לקיים שיפוט של השירים (פאנל שופטים או מחיאות כפיים)‪.‬‬ ‫בסיום כל שיר נערוך דיון קצר שכולל‪:‬‬ ‫ מהי האחריות עליה מדובר בשיר?‬‫‪ -‬האם היא רלוונטית לחיינו? כיצד ומתי?‬ ‫שם השיר‬ ‫היוצרים‬ ‫ביצוע‪ :‬עמוס ברזל‬ ‫אני לוקח אחריות מילים‪ :‬אורלי בינדר‬ ‫לחן‪ :‬עמוס ברזל‬ ‫ביצוע‪ :‬גידי גוב‬ ‫ולס להגנת הצומח מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫ביצוע‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫אני ואתה נשנה‬ ‫מילים‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫את העולם‬ ‫לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב‬ ‫מילים‪ :‬דנה שץ‬ ‫דווקא אני‬ ‫לחן‪ :‬דני רייכנטל‬ ‫ביצוע‪ :‬מנחי ערוץ הילדים‬ ‫לחן‪ :‬מרטין מוסקוביץ'‬ ‫פיט ופוט‬ ‫מילים‪ :‬אברהם שלונסקי‬ ‫ביצוע‪ :‬יפה ירקוני‬ ‫לחן‪ :‬קובי אוז‬ ‫ספור עד עשר‬ ‫מילים‪ :‬קובי אוז‬ ‫ביצוע‪ :‬טיפקס‬ ‫לטפטף טיפה‬ ‫עם כל החברה‬ ‫ביצוע‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫מילים‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב ‪.‬‬ ‫לחן‪ :‬אילן וירצברג‬ ‫מילים‪ :‬אהוד מנור‬ ‫ביצוע‪ :‬גידי גוב‬ ‫רעיון מרכזי‬ ‫חשיבות בלקיחת אחריות‬ ‫אחריות על שמירת הצומח‬ ‫לקיחת אחריות כצעד מקדם בהובלת שינוי‬ ‫חשיבות בלקיחת אחריות בקבוצה‬ ‫מהי אחריות‬ ‫לקיחת אחריות כצעד מקדם בהובלת שינוי‬ ‫לקיחת אחריות באמצעות התמדה‬ ‫תחושות ומחשבות בעת קבלת החלטות האם‬ ‫לקחת‪/‬לא לקחת אחריות‬ ‫אני לוקח אחריות‬ ‫ביצוע‪ :‬עמוס ברזל‬ ‫מילים‪ :‬אורלי בינדר‬ ‫לחן‪ :‬עמוס ברזל‬ ‫אני לוקח אחריות על כל מעשי‬ ‫לטוב ולרע זה קורה לי ידידי‪,‬‬ ‫לפעמים אני מצליח‪ ,‬לפעמים אני נכשל‪,‬‬ ‫העיקר מאחריות לא לברוח כלל וכלל‪.‬‬ ‫אחריות חשוב לקחת‬ ‫למעשים ולמילים‪,‬‬ ‫אחריות כה חשובה‬ ‫לקטנים ולגדולים‪.‬‬ ‫נשבר לי צעצוע ‪ -‬איני מאשים אף לא אחד‪,‬‬ ‫מאחר ללימודים ‪ -‬זאת לשנות צריך מיד‪,‬‬ ‫אני נקי‪ ,‬אני חרוץ ומשתדל להיות נחמד‬ ‫הכול תלוי רק בי‪ ,‬זו אחריות שלי לעד‪.‬‬ ‫אחריות חשוב לקחת‪...‬‬ ‫© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם‬ ‫ולס להגנת הצומח‬ ‫ביצוע‪ :‬גידי גוב‬ ‫מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע‬ ‫מרבדים נפרשים בשפלת החוף‬ ‫כלנית וכרכום‪ ,‬אלף גון וצבע‬ ‫והחוק שאומר ‪ -‬כאן אסור לקטוף!‬ ‫רק עלי אין החוק משגיח‬ ‫רק עלי איש אינו שומר‬ ‫לו היו לי עלי גביע‬ ‫אז‪ ,‬היה מצבי אחר‪.‬‬ ‫ציפורים נדירות כבר כבר דוגרות בסלע‬ ‫אילנות נדירים נשמרים לחוד‬ ‫איילות נבהלות מסתכלות בשלט‬ ‫בו כתוב בפירוש ש‪ -‬אסור לצוד!‬ ‫רק עלי עוד לא שמו שלט‬ ‫מסביב אין לי כל גדר‬ ‫לו הייתי ‪ -‬נאמר ‪ -‬איילת‬ ‫אז היה מצבי אחר!‬ ‫אדוני‪ ,‬היזהר‪ ,‬אל תיגע באיריס!‬ ‫צבעוני‪-‬ההרים הוא מחוץ לתחום!‬ ‫כל גבעה נישאה בשולי העיר היא ‪-‬‬ ‫שטח בר מגודר ואיזור רשום!‬ ‫אז אני לפעמים חושבת‬ ‫כי היה זה אולי רצוי‬ ‫לו הייתי נרקיס או רקפת‬ ‫או אפילו איזה בן חצב מצוי‬ ‫הסתכלו מה שקורה לי בדרך‪:‬‬ ‫כל אחד עובר ‪ -‬חוטף ‪ -‬קוטף ‪ -‬קולע לו זר‬ ‫לו הייתי חיה או פרח‬ ‫אז היה מצבי אחר!‬ ‫אדוני!‬ ‫© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם‬ ‫אני ואתה‬ ‫ביצוע‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫מילים‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב‬ ‫אני ואתה נשנה את העולם‪,‬‬ ‫אני ואתה אז יבואו כבר כולם‪,‬‬ ‫אמרו את זה קודם לפני‪,‬‬ ‫לא משנה ‪ -‬אני ואתה נשנה את העולם‪.‬‬ ‫אני ואתה ננסה מהתחלה‪,‬‬ ‫יהיה לנו רע‪ ,‬אין דבר זה לא נורא‪,‬‬ ‫אמרו את זה קודם לפני‪,‬‬ ‫זה לא משנה ‪ -‬אני ואתה נשנה את העולם‪.‬‬ ‫אני ואתה נשנה את העולם‪,‬‬ ‫אני ואתה אז יבואו כבר כולם‪,‬‬ ‫אמרו את זה קודם לפני‪,‬‬ ‫לא משנה ‪ -‬אני ואתה נשנה את העולם‪.‬‬ ‫© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם‬ ‫דווקא אני‬ ‫מילים‪ :‬דנה שץ‬ ‫לחן‪ :‬דני רייכנטל‬ ‫ביצוע‪ :‬מנחי ערוץ הילדים‬ ‫אם משהו יזוז פה זה יתחיל אצלי‬ ‫אם משהו ישתנה פה זה יקרה בגללי‬ ‫אם משהו מפריע לי אני אומר‬ ‫כבר לא יהיה בסדר אם אני לא אתעורר‬ ‫דווקא אני מוכן לעשות‬ ‫דווקא אני רוצה לשנות‬ ‫דווקא אני מכל העולם‬ ‫דווקא אני ואז גם כולם‬ ‫לוקח ברצינות את מה שהוא חושב‬ ‫כבר לא עומד בצד‬ ‫מתחיל להתערב‬ ‫יודע שבסוף זה ישתלם לו בגדול‬ ‫לוקח אחריות‬ ‫שווה אם זה הכול‬ ‫© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם‬ ‫פיט ופוט‬ ‫ביצוע‪ :‬יפה ירקוני‬ ‫לחן‪ :‬מרטין מוסקוביץ'‬ ‫מילים‪ :‬אברהם שלונסקי‬ ‫ערב טוב קהל נכבד‪,‬‬ ‫ערב טוב מיזוג נכבד‬ ‫שכמוהו לא נברא ‪-‬‬ ‫אך עשו נא הכרה‪.‬‬ ‫שמי הוא פיט ושמו הוא פוט‪,‬‬ ‫שמינו יחד הוא פיטפוט‬ ‫באנו הנה‪,‬וכעת‬ ‫שנינו יחד נפטפט‪.‬‬ ‫פיט פוט‪ ,‬פיט פוט‪,‬‬ ‫זוג מארץ ליליפוט‪.‬‬ ‫פיט פוט‪ ,‬פיט פוט‪,‬‬ ‫זוג מארץ ליליפוט‪.‬‬ ‫ועכשיו שואל לו פוט‪:‬‬ ‫מהו פשר אחריות‪.‬‬ ‫אחריות‪ ,‬עונה לו פיט‪,‬‬ ‫גם כן שאלה טיפשית‪:‬‬ ‫אחריות זה מן דבר‪,‬‬ ‫אחריות זה‪ ...‬איך לומר‬ ‫שאולי אולי אפשר‬ ‫להסביר זאת במשל‪:‬‬ ‫אם במכנסיו של פוט‬ ‫כל הכפתורים "קפוט"‬ ‫אז ידע גם גולם איש‬ ‫כי העסק עסק ביש‪.‬‬ ‫אך הנה כפתור אחד‬ ‫על פי נס נשאר לבד‪,‬‬ ‫יש עליו האחריות‬ ‫© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם‬ ‫בעד מכנסיו של פוט‪.‬‬ ‫פיט פוט‪...‬‬ ‫לה לה לה לה‬ ‫אז הציע פוט לפיט‬ ‫לשנות את התכנית‬ ‫והחליטו בלי שום ריב‬ ‫פיט שואלת פוט משיב‬ ‫טוב אם כך אמור לי פוטי‬ ‫מר פיטפוטי ליליפוטי‬ ‫איך תבדיל כאן רז לי רז‬ ‫בין אווזת לאווז‬ ‫פיט פוט‪...‬‬ ‫לה לה לה לה‬ ‫התשובה היא מפורסמת‬ ‫ניגשים אל זה הצמד‬ ‫צמד חמד אווזים‬ ‫ובלי הרף מרגיזים‬ ‫ורואים אם היא נרגזת‬ ‫אז סימן שהיא אווזת‬ ‫אם רואים שהוא נורגז‬ ‫אז סימן שהוא אווז‪.‬‬ ‫פיט פוט‪...‬‬ ‫לה לה לה לה‬ ‫ספור עד עשר‬ ‫ביצוע‪ :‬טיפקס‬ ‫לחן‪ :‬קובי אוז‬ ‫מילים‪ :‬קובי אוז‬ ‫פעם זה היה הרבה יותר טוב‬ ‫לא היו כל התופעות‬ ‫וידענו בדרך כלל את האמת‬ ‫לא כמו היום‬ ‫דברים שלא עלו על הדעת אתמול‬ ‫עולים היום‪ ,‬פתאום‬ ‫ומה שהיה בטוח ומוכר‬ ‫כבר לא יהיה מחר‪.‬‬ ‫ספור עד עשר‬ ‫אל תתרגז‬ ‫ותתחיל מהתחלה‬ ‫יש לך מסר‬ ‫אז אל תוותר‬ ‫ותבחר מילה מילה‬ ‫מהתחלה‪.‬‬ ‫אולי פעם אחת תקשיבו לי‬ ‫יש לי דברים להגיד‬ ‫המצב פשוט לא יתכן‬ ‫אין‪ ,‬אין שום עתיד‬ ‫זה לא מה שציפיתי‬ ‫צריך לקחת אחריות‬ ‫מה זה הפקרות פה?‬ ‫נגמרה הסבלנות והסובלנות והקוממיות‪.‬‬ ‫© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם‬ ‫לטפטף טיפה‬ ‫ביצוע‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫מילים‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב ‪.‬‬ ‫לא רציתי ללמד‬ ‫לא ניסיתי להטיף‬ ‫לא חיפשתי לפקד‬ ‫וגם לא להיות עדיף‬ ‫לא רציתי להכות‬ ‫לא ניסיתי להתקיף‬ ‫לא חיפשתי לגנות‬ ‫וגם לא ניסיתי להחניף‬ ‫סך הכל רציתי לטפטף טיפה‬ ‫כי טיפה‪ ,‬עוד טיפה‬ ‫עוד טיפה‪ ,‬עוד טיפה‬ ‫תהיינה לים‬ ‫לא רציתי לגלות‬ ‫ולא ניסיתי לאחד‬ ‫לא חיפשתי לגנות‬ ‫וגם לא להתאגד‬ ‫לא רציתי לחדש‬ ‫לא ניסיתי להרוס‬ ‫ולא חיפשתי לקדש‬ ‫וגם לא להיות הבוס‬ ‫© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם‬ ‫סך הכל רציתי‪...‬‬ ‫לא אמרתי להקריב‬ ‫לא צעקתי "אחרי!"‬ ‫לא חיפשתי להגיב‬ ‫וגם יצאתי מכלי‬ ‫סך הכל רציתי‪...‬‬ ‫לא רציתי ללמד‬ ‫ולא ניסיתי להטיף‬ ‫לא חיפשתי לפקד‬ ‫וגם לא להיות עדיף‬ ‫ולא רציתי להכות‬ ‫ולא ניסיתי להתקיף‬ ‫לא חיפשתי לפתות‬ ‫וגם לא ניסיתי להחניף‬ ‫לא ניסיתי לגנות‪...‬‬ ‫עם כל החברה‬ ‫ביצוע‪ :‬גידי גוב‬ ‫לחן‪ :‬אילן וירצברג‬ ‫מילים‪ :‬אהוד מנור‬ ‫לא רוצה להיות ראשון‬ ‫ראשון זה פחד‬ ‫ראש שקט ולשכב לישון‬ ‫בלי כל לחץ‬ ‫בלי שום אחריות‬ ‫כן‪ ,‬מחוץ לתחרות‬ ‫טוב לי להיות קצת מאחור‬ ‫עם כל החברה יחד‬ ‫לא רוצה להיות ראשון‬ ‫בבית הספר‬ ‫למה לי תעודת גאון‬ ‫לתלות בחדר‬ ‫לא הכי נבון‬ ‫כמעט טוב בחשבון‬ ‫טוב לי קצת מאחור‬ ‫ביחד עם היתר‬ ‫מה שיש‪ ,‬לא מתייאש‬ ‫מה שיש‪ ,‬לא מתייאש‬ ‫בלי שום אחריות‬ ‫כן‪ ,‬מחוץ לתחרות‬ ‫טוב לי להיות קצת מאחור‬ ‫עם כל החברה יחד‬ ‫יש אחת בכיתה אסתר‬ ‫עיניים תכלת‬ ‫לי אמרה תסתלק מהר‬ ‫אתה סתם ילד‬ ‫למה לי צרות‬ ‫כשיש גם אחרות‬ ‫טוב לי להיות קצת מאחור‬ ‫שם יש בנות פי אלף‪.‬‬ ‫מה שיש‪ ,‬לא מתייאש‬ ‫מה שיש‪ ,‬לא מתייאש‬ ‫בלי שום אחריות‬ ‫כן‪ ,‬מחוץ לתחרות‬ ‫טוב לי להיות קצת מאחור‬ ‫עם כל החברה יחד‬ ‫החיים זה לא לונה פארק‬ ‫זה כבר בטוח‬ ‫כשכולם נדחפים ורק‬ ‫עושים סתם רוח‬ ‫אין לי שום סיכוי‬ ‫כן‪ ,‬לחולל שינוי‬ ‫טוב לי להיות קצת מאחור‬ ‫וקצת פחות מתוח‬ ‫מה שיש‪ ,‬לא מתייאש‬ ‫מה שיש‪ ,‬לא מתייאש‬ ‫בלי שום אחריות‬ ‫כן‪ ,‬מחוץ לתחרות‬ ‫טוב לי להיות קצת מאחור‬ ‫עם כל החברה יחד‬