‫בס"ד‪ ,‬ערש"ק פרשת נשא ה'תשע"א‬ ‫קונטרס‬ ‫"עוז והדר לבושה"‬ ‫בענייני‬ ‫* כיסוי ראש לאישה ‪ -‬כתר מלכות‬ ‫* צניעות ‪ -‬יופי אמיתי ללא דופי‬ ‫* אחריות ההורים על צניעות משפחתם‬ ‫*קריאה לבנות ישראל הכשרות‪ ,‬בענין בגדים )ק(צרים ומהודקים‬ ‫*להיזהר ממקומות של תערובות ‪ -‬על הפרדה בחתונות וכיוצא בזה‬ ‫ועל האיסור החמור של ריקודים מעורבים ‪ -‬גברים ונשים יחדיו‬ ‫ממני הצעיר באלפי ישראל‬ ‫אליהו בן אאמו"ר ר' אברהם ממן‬ ‫* * *‬ ‫מהדורה ראשונה וחלקית זו יו"ל ע"י מוסדות "תורת אברהם"‬ ‫נצרת עילית ת‪.‬ד‪ ,846 .‬מיקוד ‪17108‬‬ ‫טלפון‪ ,077-3204030 :‬נייד‪ 052-6004052 :‬או ‪ ,050-8993098/9‬פקס‪077-3204031 :‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פרשת "אישה סוטה" ‪ -‬המקור בתורה לכיסוי ראש האישה‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‬ ‫"ידוע הוא מה שאמרו חז"ל‪ ,‬שמכל עבירה שהאדם עושה בעולם הזה נברא מלאך חבלה אחד‪,‬‬ ‫הממונה אחר כך ליטול נקמתו ממנו עבור זה החטא‪ ,‬והממונים האלו הם כולם המלווים את‬ ‫האדם בעת פטירתו כשהוא הולך לבית עולמו‪ .‬אם כן כמה צריכה האישה שמורגלת בזה החטא‬ ‫להתאונן תמיד על העניין הנורא הזה‪ ,‬בזוכרה שמכל הליכה והליכה‪ ,‬שיצאה לשוק לעיני‬ ‫הבריות בשערותיה המגולות‪ ,‬תחת אשר חשבה ליפות עצמה בזה ‪ -‬נברא לה מלאך משחית‬ ‫ליטול נקמתו ממנה‪ ,‬אם כן כמה אלפים מלאכי חבלה מזמינים את עצמם וממתינים על עת‬ ‫פטירתה ללוותה וליטול נקמתם ממנה‪ ,‬ושם תצעק ותנהם 'אוי ואבוי' על מעשיה הרעים‪ ,‬ואין‬ ‫ך'" ]"גדר עולם" )ל"חפץ חיים"(‪,‬‬ ‫וּשׁ ֵא ֶר ָ‬ ‫ית ָך ִבּ ְכלוֹת ְבּ ָשׂ ְר ָך ְ‬ ‫אַח ִר ֶ‬ ‫ָה ְמ ָתּ ְב ֲ‬ ‫מי שיועיל לה‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב‪ְ ' :‬ונ ַ‬ ‫פ"ג[‪.‬‬ ‫כיסוי הראש ‪ -‬מעין כתר מלכות‬ ‫א‪ .‬המקור המרכזי בתורה לדין כיסוי ראש‬ ‫מובא בדין "אישה סוטה" ‪ -‬אישה שנחשדה שחטאה‬ ‫באיסור אשת איש ובעלה חושד בה‪ .‬היא מוזהרת‬ ‫אצל הכהן שאם חטאה שתודה‪ ,‬ואם אינה מודה‪,‬‬ ‫משקה אותה הכהן במים בהם טבל קלף הכתוב בו‬ ‫שם ה' המפורש‪ .‬ואם חטאה‪ ,‬המים צובטים את‬ ‫בטנה והיא מתה‪.‬‬ ‫בתהליך זה הכהן מסיר את כיסוי ראשה‬ ‫ובכך פורע את שערותיה לעיני כל‪ .‬גילוי שיער זה‬ ‫מהווה ביזיון על שנחשדה באיסור כה חמור וזהו‬ ‫הגילוי לביזיונה‪" :‬והעמיד הכהן את האישה לפני ה'‬ ‫ופרע את ראש האישה" )במדבר ה'‪ ,‬י"ח( ‪" -‬יגלה‪ .‬יוציא‬ ‫פרע ראשה שהיה מכוסה" )אבן עזרא‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫"אזהרה ‪ -‬מדכתיב‪ :‬ופרע‪ ,‬מובן שקודם‬ ‫לכך לא הייתה פרועת ראש‪ .‬שמע מינה )מזה(‪ ,‬אין‬ ‫דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש‪ ,‬וכן עיקר"‬ ‫כיסוי הראש לאישה הוא מצוה מן התורה‪ ,‬מצוה‬ ‫שהיא חלק מכללי הצניעות היהודיים‪ .‬מלבד היותה‬ ‫ציווי א‪-‬לוהי‪ ,‬שומרת מצוה זו על מערכת יחסים‬ ‫בריאה בין בני הזוג ומהוה יסוד לחיי משפחה‬ ‫מוצלחים ומאושרים‪ .‬הצניעות‪ ,‬בשילוב שאר‬ ‫ההלכות הקשורות לחיי המשפחה‪ ,‬היא אבן היסוד‬ ‫לקיום התא המשפחתי וצביונו בהתאם למסורתנו‪.‬‬ ‫צניעות זו מביאה את האישה ואת בעלה למקד את‬ ‫תשומת ליבם זה בזה‪ ,‬להתרכז בביתם פנימה‬ ‫ולהתעלם מגירויים חיצונים‪ ,‬וכך נוצרת אווירה‬ ‫בריאה ותנאים נאותים לגידול דור העתיד‪.‬‬ ‫כיסוי הראש הוא מעין כתר מלכות הניתן‬ ‫בראשה של עקרת הבית ‪ -‬זו היא האישה אשר‬ ‫עיקרי הבית וכל מהלכיו תלויים בה‪.‬‬ ‫מאמר זה )אשר נלקט ונערך מתוך החוברת "כתר מלכות"(‬ ‫יסקור את ההיבטים השונים של הנושא‪.‬‬ ‫]רש"י‪ ,‬כתובות עב )מפורש([‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מקור נוסף המבאר את משמעות הפועל‬ ‫פרע מצויין בסיפור חטא העגל‪ ,‬המובא בפרשת "כי‬ ‫תשא"‪ .‬שם יורד משה מהר סיני עם שני לוחות האבן‬ ‫ומתוודע לחטא העגל‪ .‬לאחר שמשה רבינו משבר את‬ ‫הלוחות מציין הכתוב כי משה הבחין כי העם‬ ‫"פרוע"‪ .‬לשון זו מבוארת במפרשים כלשון "גילוי"‪,‬‬ ‫מגולה ומפורסם רעתו‪.‬‬ ‫המקור בתורה‬ ‫משמעות פריעת הראש‬ ‫המקורות שלהלן מציגים את יחס התורה לחובת‬ ‫כיסוי הראש של האישה‪ .‬מן המקורות ניכר כי גילוי‬ ‫ראשה של האישה הוא ביטוי לעונש‪ ,‬ביזיון או‬ ‫סילוק הקדושה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו‬ ‫אהרן לשימצה בקמיהם" )שמות ל"ב‪ ,‬כ"ה( ‪" -‬פרוע‪.‬‬ ‫"אמר רב‪ :‬און בן פלת ‪ -‬אשתו הצילתו‪.‬‬ ‫אמרה לבעלה‪ :‬מה יצא לך אם תתערב במחלוקת‬ ‫מגולה‪ ,‬נתגלה שימצו וקלונו‪ ,‬כמו‪ :‬ופרע את ראש‬ ‫קורח על משה? אמר לה‪ :‬הייתי בעצה עימהם‬ ‫ונשבעתי להם שאם יקראוני אלך עימהם‪.‬‬ ‫לרוע בהתגלות ליבו בזה" )ספורנו‪ ,‬שם(‪" .‬כי פרוע הוא‪.‬‬ ‫פירוש‪ :‬סר צילם מעליהם‪ ,‬כי נועם ה' היה עליהם‬ ‫חיפשה האישה דרך לסלק את בעלי‬ ‫המחלוקת מלבוא לביתה ולקחת את בעלה‪ :‬אני‬ ‫האישה"‬ ‫)רש"י‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫"כי פרוע הוא‪ .‬מגולה ומפורסם‬ ‫מיום שקיבלו התורה והוסר מסוכתם"‬ ‫יודעת שכל האנשים שם שומרים על קדושת עיניהם‬ ‫)אור החיים‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫"וכן מצינו בסוטה שבמידה שמדדה בה‬ ‫מדדו לה‪ .‬היא עמדה על פתח ביתה ליראות לו‪,‬‬ ‫ומחשבתם‪ ,‬שכתוב‪' :‬כי כיל העדה כולם קדושים'‪.‬‬ ‫מה עשתה? הכניסה את בעלה לתוך האוהל‪ ,‬ישבה‬ ‫לפיכך כהן מעמידה על שער ניקנור ומראה קלונה‬ ‫לכל‪ .‬היא פרסה לו סודרין נאין על ראשה‪ ,‬לפיכך כהן‬ ‫בפתח וסתרה את שערה‪ ,‬וכל מי שניסה לבוא לקחת‬ ‫את בעלה‪ ,‬מיד כשראה את אשתו של און בן פלת‬ ‫נוטל כיפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה"‬ ‫הגמרא בכתובות אומרת‪" :‬ראשה פרוע‬ ‫דאורייתא היא‪ ,‬שכתוב‪' :‬ופרע את ראש האישה'"‪.‬‬ ‫ובדור הקודם הדגיש החפץ חיים שממקור תורני זה‬ ‫פסקו כל הפוסקים שכיסוי ראש לאישה הוא חיוב‬ ‫מפורש מהתורה‪" :‬מזה שכתב הפסוק‪ ,‬שהיה הכהן‬ ‫מסיר המטפחת מעל שערות ראשה כדי לנוולה‬ ‫לעיני הכל‪ ,‬מכלל ששאר בנות ישראל נזהרות ללכת‬ ‫באופן זה‪ .‬כל הפוסקים ראשונים ואחרונים כולם‬ ‫העתיקו דבר זה לדינא‪ ,‬שאם האישה יוצאת לשוק‬ ‫ושערותיה מגולות‪ ,‬היא עוברת בזה על איסור‬ ‫דאורייתא )איסור תורה(" ]"גדר עולם" )ל"חפץ חיים"(‪ ,‬פרק א'[‪.‬‬ ‫מגולת שיער ‪ -‬נסתלק משם‪ .‬היינו שכתוב‪' :‬חכמת‬ ‫נשים בנתה ביתה' ‪ -‬זו אשתו של און בן פלת" ]סנהדרין‬ ‫)סוטה ח‪.(:‬‬ ‫קט‪ - :‬קי‪) .‬עם תרגום ופירוש([‪.‬‬ ‫פריעת ראש ‪ -‬ביזיון ובושה‬ ‫הגמרא במסכת בבא קמא מדגישה שהסרת כיסוי‬ ‫הראש לאישה בניגוד לרצונה מהווה ביזיון ובושה‬ ‫חמורה לאישה‪ ,‬עד כדי כך שחייבו לפצותה על כך‪:‬‬ ‫"פרע ראש האישה בשוק ‪ -‬נותן לה ארבע‬ ‫מאות זוז‪ .‬ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק‪.‬‬ ‫באת לפני רבי עקיבא‪ ,‬וחייבו ליתן לה ארבע מאות‬ ‫זוז" )בבא קמא צ‪.(:‬‬ ‫חומרת האיסור‬ ‫כיסוי ראש ‪ -‬עדי לצניעות‬ ‫הרש"ר הירש מסביר כי כיסוי הראש הוא הסימן‬ ‫המובהק החיצוני למסגרת הנישואין‪ ,‬ועל כך אישה‬ ‫שסטטה אינה ראויה לעדי הצניעות‪:‬‬ ‫"'ופרע את ראש האישה' ‪ -‬אישה צנועה‬ ‫מכסה את שיער ראשה‪ :‬כביכול היא עוצרת אותו‬ ‫מלהיראות‪ ,‬ולפיכך גילוי שיער קרוי פריעה‪:‬‬ ‫שחרור‪ .‬כיסוי שיער הראש הוא הסימן החיצוני של‬ ‫צניעות בנישואים‪ ,‬ואישה שסטתה מדרך הצניעות‬ ‫איננה ראויה לעדי הצניעות בנישואים"‪.‬‬ ‫הנזק הנגרם מהעדר כיסוי ראש‬ ‫הזוהר הקדוש‬ ‫)פרשת נשא‪ ,‬דף רכה(‬ ‫החמיר מאוד‪ ,‬שלא‬ ‫יראה שיער האישה בחוץ כלל‪ .‬זה תרגום לשונו‪:‬‬ ‫"אמר רבי חזקיה‪ :‬תחול חלחלה על מי שמניח‬ ‫לאשתו שיראה משיער ראשה לחוץ‪ ,‬וזה אחד מגדרי‬ ‫הצניעות אשר הם חובת האישה‪ .‬ואישה המגלה‬ ‫משיער ראשה להתנאות בו‪ ,‬גורמת עניות לביתה‪,‬‬ ‫וגורמת לבניה שיהיו פחותים‪ִ ,‬בלתי חשובים‪,‬‬ ‫וגורמת לביתה דברים רעים‪ .‬מי גורם לכל זה?‬ ‫השיער היוצא חוץ לכיסויה‪ .‬ואם בביתה כך‪ ,‬על‬ ‫אחת כמה וכמה מה גדולה החוצפה בצאתה לרחוב‪,‬‬ ‫וכן כתוב‪' :‬אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך' ‪ ...‬ראה‬ ‫והיזהר כמה תקלות גורם גילוי שיער ראש האישה‪:‬‬ ‫מקלקל למעלה )בעולמות העליונים( ולמטה )בעולם הזה(‪ ,‬גורם‬ ‫קללה לבעלה ועניות לביתה‪ ,‬ועוד דברים רעים‬ ‫הקפדתם של ישראל מראיית שיער מגולה‬ ‫את גודל הקפדתם של בני ישראל להימנע מלהיכשל‬ ‫בראיית שיער של אישה נשואה‪ ,‬ניתן לראות בדברי‬ ‫הגמרא המתארים את מה שהתרחש במחלוקת‬ ‫קורח ועדתו‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אחרים‪ .‬עוד גורמת בזה שתסור החשיבות מבניה‪,‬‬ ‫ה' ישמרנו מחוצפתן"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אישה שאינה מכסה שערה עוברת גם על‬ ‫"לפני עיוור לא תיתן מכשול" )ויקרא י"ט‪ ,‬י"ד( ‪ -‬היא‬ ‫ראש פרוע ‪ -‬עוברת על "דת יהודית"‬ ‫מכשילה אנשים בכל זמן‪.‬‬ ‫איסור אמירת דבר שבקדושה כנגד השיער‬ ‫הט"ז([‪" :‬ואלו יוצאות שלא בכתובה‪:‬‬ ‫ "שיער של אישה שדרכה לכסותו‪ ,‬אסור לקרות‬‫כנגדו )וכתב הרמ"א‪ (:‬אפילו אישתו‪ .‬אבל בתולות שדרכן‬ ‫לילך פרועות הראש מותר" )שו"ע ‪ -‬חאו"ח‪ ,‬סי' ע"ה‪ ,‬סע' ב'(‪.‬‬ ‫יהודית? יוצאה וראשה פרוע ‪ ...‬ראשה פרוע‬ ‫דאורייתא היא‪ ,‬דכתיב‪' :‬ופרע את ראש האשה'‪.‬‬ ‫"ואפילו אם הולכת פרועת ראש רק בביתה‬ ‫בלבד ולא בשוק‪ ,‬על כל פנים היא מקלקלת בזה לכל‬ ‫ותנא דבי רבי ישמעאל‪ :‬אזהרה לבנות ישראל שלא‬ ‫יצאו בפרוע ראש"‪.‬‬ ‫דבר קדושה שהוא אומר בעודו בחייו‪ ,‬והיינו כפי‬ ‫נאמר בכתובות‬ ‫פכ"ד‪ ,‬הי"א ‪-‬‬ ‫]עב‪) .‬עיי"ש וברמב"ם ‪" -‬יד החזקה" ‪ -‬הלכות אישות‬ ‫העוברת על דת משה ויהודית ‪ ...‬ואיזוהי דת‬ ‫הרגל כל איש ואיש בביתו להתפלל‪ ,‬ולברך המוציא‬ ‫וברכת המזון‪ ,‬וכל הברכות‪ ,‬ולקרות בתורה‪ ,‬וקשה‬ ‫מאוד ליזהר כשאשתו הולכת בביתה פרועת ראש‬ ‫שלא לומר שום דבר קדושה נגדה‪ .‬כן בענייננו‪ ,‬צריך‬ ‫תמיד להוכיח בעניין זה ולהעריך לפניה את גודל‬ ‫הקילקולים היוצאים מזה‪ ,‬שיהיה על‪-‬ידי זה מר‬ ‫לבסוף‪ ,‬גם לה גם לו‪ ,‬שימצא על‪-‬ידי זה כמה מאות‬ ‫ואלפים תפילות וברכות שהיו שלא כהוגן; עד שעל‪-‬‬ ‫ידי זה תתרצה היא בעצמה ללכת בכיסוי איזה בגד‬ ‫‪ ...‬על שערה ‪ ...‬דע עוד‪ ,‬שמלבד איסור פרוע ראש‪,‬‬ ‫יש עוד עניין אחר שמחמת זה צריך להיות שערה‬ ‫מכוסה אפילו בביתה‪ ,‬באיזה כיסוי ‪ ...‬שאם לא כך‪,‬‬ ‫אסור אפילו לבעלה לומר שום דבר קדושה נגדה‪,‬‬ ‫שהשיער הוא בכלל ערווה" ]"גדר עולם" )ל"חפץ חיים"(‪ ,‬פרק‬ ‫ומפרש רש"י ]שם )מפורש([‪" :‬אזהרה ‪-‬‬ ‫מדכתיב‪ :‬ופרע‪ ,‬מובן שקודם לכך לא הייתה פרועת‬ ‫ראש‪ .‬שמע מינה )מזה(‪ ,‬אין דרך בנות ישראל לצאת‬ ‫פרועות ראש‪ ,‬וכן עיקר"‪.‬‬ ‫עוברת על "דת יהודית"‪-‬‬ ‫תהא קלה להוציאה‬ ‫"עוברת על דת משה או על דת יהודית ‪ ...‬אין כופין‬ ‫את הבעל להוציא )לגרשה(‪ ,‬אלא אם רצה לא יוציא‪.‬‬ ‫ואף‪-‬על‪-‬פי שלא הוציא אין להן כתובה‪ ,‬שהכתובה‬ ‫תקנת חכמים היא‪ ,‬כדי שלא תהא קלה בעיניו‬ ‫להוציאה‪ ,‬ולא הקפידו אלא על בנות ישראל‬ ‫הצנועות; אבל אלו הפרוצות אין להן תקנה זו‪ ,‬אלא‬ ‫תהא קלה בעיניו להוציאה" )רמב"ם ‪ -‬שם‪ ,‬הט"ז(‪.‬‬ ‫ו'[‪.‬‬ ‫גודל זכותן ומעלתן‬ ‫על אלו איסורים נוספים עוברת אישה‬ ‫בגילוי הראש?‬ ‫"שבעה בנים היו לה לקימחית ‪ -‬וכולם שימשו‬ ‫בכהונה גדולה‪ .‬אמרו לה חכמים‪ :‬מה עשית שזכית‬ ‫לכך? אמרה להם מימיי לא ראו קורות ביתי קלעי‬ ‫שערי" )יומא מז‪.(.‬‬ ‫להצטנע בזויות ביתה‪ ,‬ואם‬ ‫"צריכה האישה ִ‬ ‫תעשה כן‪ ,‬נאמר בה הכתוב‪' :‬בניך כשתילי זיתים' ‪-‬‬ ‫כמו הזית הזה שאינו משיר עליו בין בחורף בין‬ ‫בקיץ‪ ,‬ובזה נכבד הוא משאר האילנות‪ ,‬כן יהיו בניה‬ ‫חשובים בין אנשים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בעלה מתברך בכל ‪-‬‬ ‫בברכות מלמעלה בברכות מלמטה‪ ,‬בעושר בבנים‬ ‫ובני בנים‪ .‬על זה נאמר‪' :‬הנה כי כן יבורך גבר ירא‬ ‫ה'' ]זוהר הקדוש‪ ,‬שם )מתורגם([‪.‬‬ ‫איסור "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר"‬ ‫)דברים כ"ג‪ ,‬ט"ו(‪" .‬אמר רב ששת‪ :‬שיער באשה ‪ -‬ערווה"‬ ‫)ברכות כד‪.(.‬‬ ‫איסור "‪ ...‬ובחוקותיהם לא תלכו‪ :‬את‬ ‫חוקותי תשמרו ללכת בהם אני ה'‬ ‫ַ‬ ‫משפטי תעשו ואת‬ ‫ַ‬ ‫א‪-‬לוהיכם"‬ ‫)ויקרא י"ח‪ ,‬ג' ‪ -‬ד(‬ ‫‪" -‬ולכך היה פורע‬ ‫)הכהן(‬ ‫ראשה ואומר לה‪ :‬את פרשת מדרך בנות ישראל‪,‬‬ ‫שדרכן להיות מכוסות ראשיהן‪ ,‬והלכת בדרכי‬ ‫העובדי כוכבים )הגויים(‪ ,‬שהן מהלכות ראשיהן‬ ‫פרועות‪ ,‬הרי לך מה שרצית" )במדבר רבה ט'‪ ,‬ט"ז(‪" .‬ודבר‬ ‫זה הוא בכלל ה'לאו' של חוקות הגויים" )רבי משה חגיז‪,‬‬ ‫"אלה המצוות"(‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫"בזמן שהיא נוהגת בעצמה דת יהודית‬ ‫שהיא צנועה‪ ,‬זוכה שמוציאין ממנה בנים בעלי‬ ‫למהותך הפנימית‪ ,‬סייג שהוא צורך אובייקטיבי‬ ‫של נפשך‪ ,‬סייג כזה הוא משחרר ופודה‪ ,‬הוא ביטוי‬ ‫מקרא‪ ,‬בעלי משנה‪ ,‬בעלי מעשים טובים‪ .‬זהו‬ ‫שכתוב‪' :‬בניך כשתילי זיתים'" )במדבר רבה‪ ,‬פרשה ח'(‪.‬‬ ‫לחייך הפנימיים התוססים ‪...‬‬ ‫הלא כה פשוט הוא הדבר‪ :‬האומר לבצע‬ ‫"ועל האישה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬הוטל העול החביב‬ ‫איזו מנגינה בהצלחה מלאה‪ ,‬יקפיד לנגנה לפי תוויה‬ ‫בדיוק נמרץ‪ ,‬ובכלי המתאים לה ביותר‪ ,‬ואחרי‬ ‫הזה‪ ,‬כי היא עקרת הבית ועליה לשאת בעול זה‬ ‫בגאון מלכותי‪ ,‬במלוא החשיבות‪ ,‬בחופש מלא‪,‬‬ ‫חזרות רבות‪ ,‬ואינו בוש כלל בזה שהוא מטיל על‬ ‫ברגש אושר על הזכות הגדולה שנפלה בחלקה‪ .‬לא‬ ‫כבלים הוטלו עליה ולא הגבלות נקבעו לה‪ ,‬אלא‪:‬‬ ‫עצמו סייגים קשים כאלה‪ ,‬באשר הוא יודע כי‬ ‫ִבלעדם לא יעלה בעמלו ולא יפיק מכישרונו יותר‬ ‫גינוני אצילות‪ ,‬נימוסי מלכות‪ ,‬ניתנו לה‪ .‬והרי שום‬ ‫בן דעת לא יחשוב‪ ,‬כי כתר על ראש מלך הוא סייג‬ ‫מאשר רעש צלילים עולים ויורדים ‪ ...‬וככה זה בכל‬ ‫שטחי החיים והמעשה‪ .‬בכל עמלו של אדם תחת‬ ‫טרגי‪ ,‬וכי גלימת תפארתו היא הגבלה מדכאה‪ ,‬מפני‬ ‫שהם מונעים מן הלובש אותם את התענוג הקל‬ ‫להיות מיושבי קרנות ‪...‬‬ ‫זה הכלל הנכון בנוגע למיני סייגים‪ :‬סייג‬ ‫כובל ומשעבד הוא רק זה שכופין אותו עליך מן החוץ‬ ‫בניגוד לעומק טבעך‪ ,‬לפנימיותך‪ .‬אבל סייג המותאם‬ ‫השמש ‪ ...‬האין גם מנגינת החיים המשפחתיים‬ ‫צריכה לתנאי ביצוע מיוחדים לה‪ ,‬לדקדוקים דקים‪,‬‬ ‫להידוק מיתרים‪ ,‬לדיוק וחומרה בתוויה ‪-‬‬ ‫הלכותיה? אכן‪ ,‬רק לב‪-‬סומא יכול שלא להודות‬ ‫באמת הגדולה שבדברים פשוטים אלה" ]ע"פ הרב‬ ‫אלימלך בר‪-‬שאול‪" ,‬מערכי לב" עמ' ‪) 64 – 65‬עיי"ש עמ' ‪.[(57 - 65‬‬ ‫חובת התוכחה ‪ -‬תמידית‬ ‫"ואל יחשוב אדם בנפשו לאמר‪ :‬כבר אמרתי לה פעמיים ושלוש ואיננה שומעת לי‪ ,‬ומה לי לדבר‬ ‫עוד בעניין זה‪ .‬יתבונן האדם בעצמו‪ :‬האם היה מתנהג כן כשהיה רואה שאשתו מקלקלת כל‬ ‫עסקיו שעושה? בוודאי היה צועק עליה מרה‪ ,‬לאמר‪ :‬מה את עושה? מלבד שאין את מסייעת לי‬ ‫עוד תקלקלי כל מחייתי! במה נחיה אני וכל אנשי ביתי‪ ,‬האם נמות מפני שטותך?! והיה‬ ‫מתחכם בכל מיני עצה להעריך לפניה גודל שטותה‪ ,‬פעם בלשון רכה ופעם בלשון קשה‪ ,‬עד‬ ‫שהייתה מתבוננת בעצמה להסיר איוולתה מעליה"‬ ‫‪5‬‬ ‫]"גדר עולם" )ל"חפץ חיים"(‪ ,‬פ"ו[‪.‬‬ ‫עוד בענין כיסוי ראש לאישה וצניעות ‪ -‬יופי ללא דופי‬ ‫א‪ .‬היא רואה שהרוב בסביבתה הלא שומרת תורה‬ ‫ומצוות אינן מכסות ראשן ומרגישה יוצאת מן הכלל‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם יש מקום להתיר לאישה‬ ‫שקשה לה לכסות את ראשה ללכת ללא‬ ‫כיסוי ראש?‬ ‫היא תהיה יוצאת מן הכלל גם בחיי‬ ‫משפחה מוצלחים ומאושרים מאוד‪ ,‬דבר שלצערנו‬ ‫תשובה‪ :‬כיסוי ראש לאישה חובה‪ ,‬ככל מצוות‬ ‫אינו מצוי בחברה הכללית‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬לכל הדורות כולם‪ ,‬וכפי שכותב הרמב"ם‬ ‫)"היד החזקה" ‪ -‬הלכות יסודי התורה ‪ -‬פ"ט‪ ,‬ה"א(‪" :‬דבר ברור‬ ‫ב‪ .‬מרגישה שזה מחייב אותה לשינויים קיצוניים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫ומפורש בתורה‪ ,‬שהיא מצווה עומדת לעולם ולעולמי‬ ‫עולמים‪ ,‬אין לה שינוי‪ ,‬ולא גירעון ולא תוספת‪,‬‬ ‫כיסוי הראש הוא מצוה בפני עצמה‪ ,‬ואינה‬ ‫תלויה בשאר מצוות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פוחדת ממה שיגידו חברותיה ומכריה‪.‬‬ ‫רוב החברות מעריכות‪ ,‬אם בסתר ואם‬ ‫שנאמר‪' :‬את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם‬ ‫אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו‬ ‫)דברים י"ג‪ ,‬א'( ‪ ...‬הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו‬ ‫לעשותן עד עולם"‪.‬‬ ‫"ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת‬ ‫חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין‬ ‫מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן" )"היד החזקה" ‪ -‬הלכות‬ ‫בגלוי‪ ,‬אם לא מיד אז לאחר זמן‪ ,‬את האישה‬ ‫הנאמנת לעקרונות היהדות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היא חוששת שכשתכסה ראשה היא תתגנה על‬ ‫בעלה‪.‬‬ ‫הוכח שכללי הצניעות היהודיים מגבירים‬ ‫את חן האישה בעיני בעלה וכן את אהבתו והערכתו‬ ‫אליה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬היא חושבת שתאבד את יופיה ותיראה מבוגרת‬ ‫יותר עם כיסוי ראש‪.‬‬ ‫היא יכולה להתקשט ולהתייפות היטב גם‬ ‫עם כיסוי ראש‪ ,‬באופנים המותרים‪.‬‬ ‫מלכים ומלחמותיהן ‪ -‬פי"א‪ ,‬ה"ג(‪.‬‬ ‫מכל האמור בזאת מובן‪ ,‬כי אין לנו שום‬ ‫סמכות הלכתית להקל ולהתיר בנושא חשוב‪ ,‬יסודי‬ ‫ובסיסי זה של כיסוי ראש לאישה נשואה; כשם‬ ‫שלא נעיז היום לעקור חס וחלילה מצוות אחרות‬ ‫המפורשות בתורה‪ ,‬או תקנות חז"ל שהתקבלו בכל‬ ‫תפוצות ישראל‪.‬‬ ‫העובדה שנשים רבות בעמנו אינן מכסות‬ ‫את ראשן אין לה כל השפעה על ההלכה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מדוע לא אסרה התורה‬ ‫לנשים רווקות ללכת בגילוי ראש? אם שיער‬ ‫לסיכום‪ :‬ברור אם כן כי כל אישה נשואה‬ ‫באישה הוא ערווה ‪ -‬גורם להרהורי עבירה‬ ‫אצל הגבר‪ ,‬מה ההבדל בין נשואה לרווקה?‬ ‫בכל מקום שהוא ‪ -‬חייבת לכסות את ראשה‬ ‫כהלכה‪ ,‬גם אם היא גרה בסביבה שעדיין אין בה‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ ,‬מכיון שתורתנו וחוקיה‬ ‫נצחיים‪ .‬כיסוי ראש לאישה נשואה אינו נתון‬ ‫לשינויי "אופנה" ואינו מסור ל"חילופים עונתיים"‪.‬‬ ‫הרהור עבירה מועצם על ידי האיסור‪,‬‬ ‫ו"מים גנובים ימתקו"‪ .‬דהיינו‪ :‬שמה שנאסר‪ ,‬יש‬ ‫באדם יותר יצר להיכשל בו‪ .‬אשת איש ‪ -‬איסורה‬ ‫לאיש אחר הוא חמור ביותר ועולה על איסור פנויה‪,‬‬ ‫לכן גם האיסור על גילוי שערה חמור יותר‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬על הנערות להקפיד על תסרוקת‬ ‫צנועה )שיער קלוע וכדו'( ולהיזהר מלגרום להרהור עבירה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬יש הסוברים‪ :‬שבת רווקה צריכה‬ ‫לכסות ראשה בעת ברכה‪ ,‬לימוד תורה ושאר דברים‬ ‫שבקדושה‪ .‬וכיום נהוג‪ ,‬שבת רווקה אינה מכסה‬ ‫ראשה גם במקרים אלו )ואין כאן המקום להאריך(‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד נתמודד עם הקושי הנפשי?‬ ‫תשובה‪ :‬אין ספק שאישה שלא הורגלה בכך ‪-‬‬ ‫כיסוי הראש בעבורה הוא קשה ביותר ומלווה‬ ‫בחששות רבים‪ .‬להלן יובאו מספר חששות מצויים‬ ‫ולצידם התשובות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫השקר מכסה על האמת שבפנים‪ ,‬וכך‬ ‫ישנם שאלות חשובות נוספות בענין זה‪,‬‬ ‫המשיל שלמה המלך את היופי שמסתיר את‬ ‫המחשבות ואת האיכות הפנימית‪ ,‬ובכך הוא דומה‬ ‫כגון‪ :‬איזה כיסוי ראש עדיף ‪ -‬מטפחת ראש‬ ‫וכובע או פיאה נוכרית? האם גם גרושה או‬ ‫אלמנה חייבת בכיסוי ראש? האם מותר‬ ‫לשקר!‬ ‫ועוד שלמה המלך עצמו‪ ,‬ברצותו לתאר את‬ ‫המעלה שביחסים שבין כנסת ישראל והקב"ה‪ ,‬לא‬ ‫לגלות חלק מהשיער? האם מותר ללכת ללא‬ ‫כיסוי ראש בבית? ועוד ועוד‪ .‬אך אין כאן‬ ‫מצא דרך אחרת‪ ,‬אלא להמשיל את כנסת ישראל‬ ‫לנערה יפה ותמימה המשתוקקת לבחיר ליבה‬ ‫המקום להאריך בשאלות חשובות אלו?‬ ‫הרוצה לברר את דעת התורה על כל הנ"ל‬ ‫שיר השירים(‪.‬‬ ‫כך שאין ספק ש"שקר החן והבל היופי" הוא‬ ‫יחסי בלבד בהתמודדות עם תכונה של "יראת ה'"‪,‬‬ ‫שהיא עיקר תכליתו של אדם מישראל‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬ניתן ליצור קשר )‪(052-6004052‬‬ ‫ונשתדל לענות בעזרת ה' יתברך‪.‬‬ ‫חז"ל אף הם הירבו להדגיש את חשיבותו‬ ‫של היופי‪ .‬מובן שהם לא הפכו את היופי לפולחן‪,‬‬ ‫כפי שעשו היוונים‪ .‬הם אמרו‪:‬‬ ‫"שלושה מרחיבים דעתו של אדם‪ :‬אישה‬ ‫נאה‪ ,‬דירה נאה וכלים נאים" )ברכות נז‪.(:‬‬ ‫"אישה יפה ‪ -‬שרי בעלה‪ ,‬מספר ימיו‬ ‫כפולים )יבמות סג‪.(:‬‬ ‫"תבוא מארה לאישה שיש לה בעל ואינה‬ ‫מתקשטת" )שו"ת מהר"ם בר"ב סי' קצ"ג(‪.‬‬ ‫אחת מתקנותיו של עזרא הסופר היתה‬ ‫שיהיו רוכלים מחזרין בעיירות משום תכשיטי‬ ‫נשים‪" ,‬כדי שלא יתגנו על בעליהם" )בבא קמא פב‪.(:‬‬ ‫"אסור לתלמיד חכם להניח לאשתו‬ ‫שתתנוול‪ ,‬אפילו בימי אבלה‪ ,‬כדי שלא תתגנה‬ ‫ִ‬ ‫בעיניו" )אורחות חיים ‪ -‬הלכות כתובות‪ ,‬סי' כ"ז(‪.‬‬ ‫כשאשתו נידה יש חשיבות לשמירת‬ ‫ִ‬ ‫גם‬ ‫לאשתו‪" :‬בקושי התירו לה‬ ‫הקשר העדין בין הבעל ִ‬ ‫להתקשט בימי נידתה‪ ,‬אלא כדי שלא תתגנה על‬ ‫בעלה" )שו"ע ‪ -‬חיו"ד קצ"ה‪ ,‬ט'(‪.‬‬ ‫לאשתו תכשיט‬ ‫רבי עקיבא השתוקק לקנות ִ‬ ‫חשוב‪ ,‬עיר של זהב )נדרים נ‪ (.‬עבור המסירות שלה‬ ‫לתורה )ירושלמי שבת ‪ -‬במה אישה‪ ,‬ה"א(‪" .‬וזה היה לזכרון‬ ‫ירושלים ולחשיבות יראת שמיים" )"מרומי שדה" שבת נז‪.(.‬‬ ‫"והעניין כי בימיהם היו עושין לנשיהם תכשיטין‬ ‫לפי מעשיהם" )פירוש הגר"א על משלי א'‪ ,‬ט'(‪.‬‬ ‫"עושה אישה תכשיטיה במועד‪ ,‬אלו הן‬ ‫תכשיטיה‪ :‬כוחלת )עיניה( ופוסקת )שערותיה( ומעבירה‬ ‫סרק )אדום( על פניה" )מו"ק ט‪ ;:‬שו"ע חאו"ח תקמ"ו‪ ,‬ה'(‪.‬‬ ‫ומי חייב לסייע לה בזה?‬ ‫תפילתה של הנערה‬ ‫"אמר רבי יוחנן‪ :‬למדנו יראת חטא מבתולה‪ .‬שמעה‬ ‫לההיא בתולה שנפלה על פניה ואמרה‪ :‬ריבונו של‬ ‫עולם‪ ,‬בראת גן עדן ובראת גיהנום‪ ,‬בראת צדיקים‬ ‫ובראת רשעים‪ .‬יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני‬ ‫אדם" )סוטה כב‪ .‬ורש"י שם(‪.‬‬ ‫בימי האינקויזיציה בספרד נתפשה נערה‬ ‫ותבעוה להתנצר‪ ,‬אך היא עמדה בשלה ובחרה את‬ ‫המוות‪ .‬הוחלט לקשור את שערות ראשה לזנב סוס‪.‬‬ ‫ביום ביצוע גזר הדין ביקשה סיכות ‪ -‬זו בקשתה‬ ‫האחרונה ‪ -‬כיון שבשעה שהסוס יסחוב אותה ‪-‬‬ ‫חוששת היא שמה יתגלה בשרה‪ ,‬ורצונה שתצא‬ ‫נשמתה בקדושה וטהרה! כך נסחבה ונגררה על‪-‬ידי‬ ‫הסוס‪ ,‬לפתע צעקה לפרש לעצור‪ ,‬כדי לתחוב שוב את‬ ‫הסיכות לבשר‪ ,‬מאחר שתוך כדי דהרה יצאו הסיכות‬ ‫מהבשר‪ ,‬ולא רצתה לגלות את בשרה אפילו בשעה‬ ‫זאת!‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם היהדות מגנה את היופי שהרי‬ ‫נאמר "שקר החן והבל היופי"?‬ ‫תשובה‪ :‬באומרו‪" :‬שקר החן והבל היופי"‬ ‫)במגילת‬ ‫)משלי‬ ‫ל"א‪ ,‬ל'(‪ ,‬לא בא שלמה המלך לשלול את היופי מכל‬ ‫וכל‪ .‬יש מקום ליופי בישראל‪ .‬התורה הדגישה‬ ‫פעמים מספר את יופיין של הנשים ‪ -‬ולשבח‪ .‬אלא‬ ‫נמדדת ביחס למהות אחרת‪ .‬שלמה המלך אמר‪:‬‬ ‫"שקר החן והבל היופי" ביחס ל"אישה יראת ה'"‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫"לכבוד שמחת הרגל קונה איש לאישתו‬ ‫בגדים מצויירין ותכשיטין" )שו"ע ‪ -‬חאו"ח תקכ"ט‪ ,‬ב'(‪.‬‬ ‫אפילו בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום‬ ‫מכוסה‪ .‬ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה‪ ,‬היה‬ ‫"חייב אדם להיות בהן )במועדים( שמח וטוב‬ ‫ואשתו ובני ביתו ‪ ...‬והנשים קונה להן‬ ‫לב הוא ובניו ִ‬ ‫אומר לה‪ :‬תהי אישה צנועה"‬ ‫בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו"‬ ‫)בראשית רבה י"ח‪ ,‬ג'(‪.‬‬ ‫האדם הוא כמעט היחיד בין בעלי החיים‬ ‫שבו הנקבה ולא הזכר מסמלת את היופי‪ .‬בין יתר‬ ‫בעלי החיים מתבלט הזכר ביופיו‪ :‬הארי ‪ -‬בהדרת‬ ‫)רמב"ם "היד החזקה" ‪-‬‬ ‫הלכות יום טוב ‪ -‬פ"ו‪ ,‬הי"ז ‪ -‬הי"ח(‪.‬‬ ‫מדוע הדגישו חז"ל את כל זה? כי היופי‬ ‫רעמתו‪ ,‬התרנגול ‪ -‬בנוצותיו ובכרבלתו הנאה‪ ,‬הטווס‬ ‫משמש כלי שרת להרחבת הדעת‪ ,‬ולשמירת חיי‬ ‫המשפחה‪ ,‬אך חלילה להקריב את הדעת על מזבח‬ ‫ בזנבו‪ ,‬ציפורים ‪ -‬בנוצותיהם או בשירם‪ ,‬הדגים‬‫בצבעיהם וכדומה‪ ,‬ואפילו אצל הקופים ‪ -‬הזכר‬ ‫היופי‪.‬‬ ‫מפואר יותר מהקופה‪ .‬לא כן האדם‪ .‬הוא היחיד‬ ‫נשות ישראל הקפידו על כך ואת יופין ‪-‬‬ ‫הפנו לביתן‪ .‬בגמרא מסופר שכשהגיע אבא חלקיה‬ ‫שהחוש האסתטי טבוע בעיקר ברעייתו‪ ,‬לכן חנן‬ ‫הקב"ה את האישה ביופי חזותי‪ ,‬כדי שתמשוך את‬ ‫תשומת ליבו של בן‪-‬זוגה‪.‬‬ ‫אך האם היופי החיצוני הוא היופי היחידי?‬ ‫העיקרי? כיצד יש להתייחס אל דברים חיצוניים‬ ‫כגון יופי‪ ,‬כשהם באים ללא מעלות פנימיות?‬ ‫"נזם זהב באף חזיר ‪ -‬אישה יפה וסרת‬ ‫טעם" )משלי י"א‪ ,‬כ"ב( ‪" -‬היופי שהוא לתכשיט על‬ ‫פניה‪ ,‬אינו מייפה אותה‪ ,‬אחר שהיא כעורה‬ ‫בפנימיותה‪ ,‬והנה הטעם יבוא על תכונת הנפש‬ ‫והמידות שיתגלו לחוץ‪ .‬הכעורה בפנימיות נפשה‪,‬‬ ‫מה יועיל לה היופי החיצון‪ ,‬בהיפך‪ ,‬עוד תלכלך את‬ ‫היופי ותגנה אותו על ידי רוע תכונתה" )המלבי"ם שם(‪.‬‬ ‫לעירו‪ ,‬יצאה ִאשתו לקראתו מקושטת‪ .‬מה הסיבה?‬ ‫"אמר‪ :‬כדי שלא אתן עיני באישה אחרת" )תענית כג‪.(:‬‬ ‫במקום אחר בגמרא מסופר על אשת רב‬ ‫ִחסדא שהיתה מתקשטת בפני כלתה בחול‪-‬המועד‪,‬‬ ‫ובהתחלה רצו החכמים לומר שדין זה הוא רק לגבי‬ ‫צעירה ולא לגבי זקנה‪ ,‬אמר להם‪" :‬אפילו אמך‪,‬‬ ‫ואפילו אם‪-‬אמך‪ ,‬ואפילו עומדת על הקבר" מותר‬ ‫לה להתייפות‪ .‬כי בת שישים שמחה להתקשט‬ ‫כבחורה )מו"ק ט‪ .(:‬ומותר לה להתקשט אף אם אין לה‬ ‫בעל )פרי מגדים‪ ,‬משבצות זהב ‪ -‬חאו"ח תקמ"ו‪ ,‬ה'(‪.‬‬ ‫הצניעות היא היופי האמיתי‬ ‫]מקורות‪" :‬כתר מלוכה"‪" ,‬הצניעות" ו"קדושים תהיו"[‪.‬‬ ‫"כל כבודה בת מלך פנימה"‬ ‫"הנך יפה רעייתי הנך יפה" )שיה"ש א'‪ ,‬ט"ו( ‪-‬‬ ‫"הנך יפה ‪ -‬במצוות; הנך יפה ‪ -‬בגמילות חסדים"‬ ‫)תהלים מ"ה‪ ,‬י"ד(‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם הצניעות פוגמת ביופי?‬ ‫תשובה‪ :‬מצות הצניעות היא חובה קדושה‬ ‫)פירוש על שיה"ש(‪.‬‬ ‫כתב רבינו המאירי )שבת קיג‪" :(:‬הצניעות‬ ‫משובחת ביותר‪,‬וראוי לה לצדד עצמה בכל צד‪ ,‬שלא‬ ‫יהא שום צד של פריצות נמצא בה"‪.‬‬ ‫"עיקר שבח האישה ומדרגתה העליונה ‪-‬‬ ‫היא הצניעות" )ע"פ כתבי המהר"ל ‪ -‬כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪.(340‬‬ ‫"כשברא הקב"ה את האישה‪ ,‬התבונן מאין‬ ‫לברואתה‪ .‬אמר‪ :‬לא אברא אותה מן הראש ‪ -‬שלא‬ ‫תהא מייקרת ראשה‪ ,‬לא מן העין ‪ -‬שלא תהא‬ ‫סקרנית‪ ,‬ולא מן האוזן ‪ -‬שלא תהא צייתנית‪ ,‬ולא‬ ‫מן הפה ‪ -‬שלא תהא דברנית‪ ,‬ולא מן הלב ‪ -‬שלא‬ ‫תהא קנאית‪ ,‬ולא מן היד ‪ -‬שלא תהא משמשנית‪,‬‬ ‫ולא מן הרגל ‪ -‬שלא תהא פרסנית ללכת ממקום‬ ‫למקום‪ ,‬אלא מן הצלע ‪ -‬ממקום שהוא צנוע באדם‪,‬‬ ‫וגם זכות עצומה המוסיפה לאישה חן‪ ,‬יופי‬ ‫והוד‪.‬‬ ‫חז"ל אמרו )מדרש תנחומא כי‪-‬תשא‪ ,‬לא(‪" :‬אין‬ ‫לך יפה מן הצניעות"‪.‬‬ ‫המשמעות של מילים פשוטות אלו‬ ‫עמוקה וחודרת נפש‪ :‬רק הצניעות מהווה את‬ ‫היופי והחן האמיתיים! המבקשת יופי‪ ,‬לא‬ ‫תמצאנו במקום אחר‪ ,‬כי אם בצניעות בלבד!‬ ‫‪8‬‬ ‫אחריות ההורים על צניעות משפחתם‬ ‫א‪ .‬יחד עם הזכייה שניתנת לאדם‪ ,‬כשהשם יתברך‬ ‫אותה כבר שתיים שלוש פעמים לבני ביתי‪,‬‬ ‫שולח לו את זיווגו האמיתי‪ ,‬ונותן לו ילדים‪ ,‬מצורפת‬ ‫שמוכרחים ומחויבים לילך בצניעות ולא שומעים‬ ‫גם המצוה והאחריות ללמד ולהדריך את בני ביתו‬ ‫אותי‪ ,‬ומה יש לי לדבר עוד פעם בעניינים אלו‪.‬‬ ‫אומר ה"חפץ חיים"‪ :‬שיחשוב אם אשתו‬ ‫סוטה פ"ד‪ ,‬הי"ט(‪" :‬וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל‬ ‫בניו ובני ביתו ומזהירן ופוקד דרכיהן תמיד‪ ,‬עד‬ ‫תקלקל כל הזמן מסחרו‪ ,‬גם אז הוא יגיד‪ :‬אמרתי‬ ‫כיצד לנהוג בכל העניינים‪ .‬כפי שכותב הרמב"ם‬ ‫)הל'‬ ‫לה כבר שתיים שלוש פעמים שלא תקלקל לי‬ ‫מסחרי‪ ,‬ומה יש לי יותר לעשות‪ ,‬כי לא שומעת‬ ‫אותי?! בטח היה צועק במר רוחו עליה מה את‬ ‫עושה! מה קורה איתך‪ ,‬לא רק שאת לא עוזרת לי‪,‬‬ ‫שידע שהן שלמים מכל חטא ועוון‪ ,‬הרי זה חוטא‪,‬‬ ‫שנאמר )איוב ה'‪ ,‬כ"ד(‪" :‬וידעת כי שלום אהלך ופקדת‬ ‫נוך ולא תחטא"‪ .‬מכאן למדים‪ ,‬שכל מי שלא משגיח‬ ‫אלא גם את מקלקלת כל פרנסתי‪ ,‬ממה נחיה‪,‬‬ ‫שחלילה נגוע מרעב מרוב טיפשותך‪ ,‬והיה מתחכם‬ ‫עם כל מיני תחבולות‪ ,‬איך להוכיח לה טיפשותה‬ ‫לפעמים בלשון רכה‪ ,‬ולפעמים בלשון קשה‪ ,‬עד‬ ‫שתבין לבד‪ ,‬להפסיק עם דרכה המטופשת‪.‬‬ ‫כן לענייננו‪ ,‬צריכים כל הזמן להוכיח לה‪,‬‬ ‫שאם לא תלך בצניעות‪ ,‬יהיה בסוף מר לה‪ ,‬וגם לו‪,‬‬ ‫וגם לבני ביתם‪ ,‬וכל כך הרבה ידבר איתה עד‬ ‫שתסכים ללכת בצניעות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ועוד הרבה ספרים קדושים מביאים גודל‬ ‫החשיבות והחיוב שמוטל על ההורים להוכיח אשתו‬ ‫וילדיו בדיבורים יפים ועדינים‪ ,‬בענייני צניעות‬ ‫וקדושה‪.‬‬ ‫וכדי לדעת הדרך הנכונה איך ללמוד‬ ‫ולהשפיע לתלמידות‪ ,‬או לאיש לבני ביתו שיתקבלו‪,‬‬ ‫נפרש ונרחיב כאן הדיבור קצת יותר‪.‬‬ ‫ראשית צריכים לדבר בהרחבה ולהסבירם‬ ‫מה"גן עדן" הגדול של האימהות‪ ,‬והנשים הצדקניות‬ ‫מכל הדורות שהתנהגו בצניעות‪ ,‬ולכן הן נהנין מכל‬ ‫התענוגין שעין לא ראתה ולא יכולים להשיגה בזה‬ ‫העולם‪ ,‬אותו דבר תזכה כל אישה ובת ישראל‬ ‫שמתנהגת ככה והשכר הגדול הזה בודאי אינו כדאי‬ ‫להפסיד בשביל מאה ועשרים שנים שחיים בעולם‪,‬‬ ‫שעובר כמו ניד עפעף‪ .‬והנה עומדים כבר לפני בית דין‬ ‫של מעלה לתת דין וחשבון על כל החיים‪ ,‬ועומדים‬ ‫לפניה שתי דרכים‪ ,‬אם התנהגה בצניעות כמו‬ ‫שצריכה בת ישראל הכשרה‪ ,‬מובילים אותה ישר לגן‬ ‫עדן‪ ,‬ואם חס וחלילה לא‪ ,‬מר מאוד‪ ,‬המלאך רע לוקח‬ ‫אותה לגיהנום‪ ,‬ואז כבר לא עוזר שום דבר‪ ,‬עכשיו‬ ‫תדיר על אשתו וילדיו ואינו מזהיר אותם תמיד על‬ ‫דרכיהם‪ ,‬עד שידע בבירור שהם שלמים ונקיים‬ ‫מכל עבירה‪ ,‬הוא נקרא חוטא‪ ,‬פושע‪ .‬וכמו שמסביר‬ ‫הפסוק‪ ,‬שכדי לדעת שאהלך בשלום‪ ,‬אתה צריך‬ ‫להשגיח על ביתך ואז לא תגיע לידי חטא‪.‬‬ ‫כך הסביר ה"דברי יואל" )בראשית עמ' לג( את‬ ‫הגמרא )ברכות יז‪ :(.‬מהי זכותן של הנשים‪ ,‬שהן זוכות‬ ‫לשכר מרובה? שהן ממתינות ומצפות לבעליהן‬ ‫שיבואו מבית המדרש‪.‬‬ ‫יש להבין מה הן אמורות לעשות אם לא‬ ‫להמתין להם שיבואו מבית המדרש? ומדוע נחשבת‬ ‫ההמתנה למצוה כה גדולה? רק הכוונה שעל מה‬ ‫שקורה בבית‪ ,‬ועל כל השאלות בענייני דת‪ ,‬יש לה‬ ‫לחכות עד שיגיע בעלה מבית המדרש על מנת שהיא‬ ‫תשאל אותו איך ההלכה לגבי עניינים אלו וכיצד‬ ‫לנהוג‪ ,‬ובעלה מוסר לה את דעת התורה מבית‬ ‫המדרש‪ ,‬ועד שהיא לא שומעת את דעת התורה היא‬ ‫לא תעשה מאומה על פי שיכלה הפרטי‪ .‬אישה כזו‬ ‫היא מובטחת בשכרה לעולם הבא ובילדים צדיקים‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעניין לבושי בני ביתו‪ ,‬רואים עוד יותר‬ ‫בספרים הקדושים‪ ,‬שדורשים שההורים ישגיחו על‬ ‫בני ביתם שילכו לבושים בצניעות‪ ,‬ולהיות זהיר‬ ‫מפריצות )ו"מודה"( ‪...‬‬ ‫גם ל"חפץ חיים" זי"ע יש פרק שלם בספרו‬ ‫"גדר עולם"‪ ,‬שכותב בענין החיוב הגדול שיש לכל‬ ‫בן אדם לשמור על צניעות בני ביתו‪ ,‬ובתוך הדברים‬ ‫כותב בזה הלשון‪ :‬איש לא יחשוב‪ ,‬הלא הזהרתי‬ ‫‪9‬‬ ‫הזמן לעשות תשובה ולא מאוחר יותר‪ .‬וכשמשיח‬ ‫יבוא כבר יהיה מאוחר )כמובא במהרי"ל(‪ .‬בדרך הזאת אם‬ ‫הילדים או הגדולים לצניעות וכדומה‪ ,‬צריכים‬ ‫ללמוד עימהם ההלכות בענייני צניעות‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬ ‫נסביר יום יום‪ ,‬בעזרת השם יתברך יצליחו ויראו‬ ‫פירות בדבריהם‪.‬‬ ‫אורך השמלות צריכות להיות כראוי‪ ,‬לא ללכת‬ ‫בשמלות )ק(צרות וכו' ‪...‬‬ ‫גם צריכים לדעת‪ ,‬שלדבר דברי מוסר יש‬ ‫שני צדדים‪ ,‬צד אחד המובא לעיל שפירושו‪ ,‬לעורר‬ ‫הניצוץ היהודי להתקרב להקדוש ברוך הוא‪ .‬צד‬ ‫כמובן אם מסבירים דברים אלו בבית‪ ,‬יהיה לזה‬ ‫בעזרת השם השפעה נכונה ופירות טובות שיוכלו‬ ‫להקים דורות ישרים ומבורכים" ]שם‪ ,‬עמ' קסד ‪ -‬קסח‬ ‫השני היא "הדרכה" פירושו אחרי שמעוררים‬ ‫)עיי"ש([‪.‬‬ ‫"נשים רחמניות בישלו ילדיהן"‬ ‫)איכה ד'‪ ,‬י'(‬ ‫"מעשה נורא שקרה בדורות האחרונים כפי שסיפרו הגה"ק רבי אהרן ראטה זי"ע‪ ,‬בסיפרו "שומר‬ ‫אמונים" )מו‪" :(.‬אספר מעשה נורא שסיפר לי איש נאמן‪ ,‬אשר היה אצל אביו או אולי אצל דודו‬ ‫שהיה דר באיזה ישוב‪ .‬ובא מן הדרך בחברת איזה אנשים ממסחרם ודרכם‪ ,‬ונסעו בעגלה עם‬ ‫סוסים‪ ,‬ועברו דרך השדה‪ ,‬ופתאום שמעו קול יללה וצעקת קול מר צורח בקול גדול‪" :‬יהודים‪,‬‬ ‫יהודים‪ ,‬בואו ורחמו והושיעו לנו!" ונשאו עיניהם וראו בית אחד עומד בשדה ומשם יוצא הקול‪,‬‬ ‫וקפצו כולם מהעגלה כי חשבו אולי בא עליהם איזה גזלן ורצו להושיע‪ .‬אבל כשנכנסו לבית המה‬ ‫ראו ותמהו‪ ,‬כי ראו שם אישה זקנה אחת‪ ,‬ועל ספסל שוכבת אישה צעירה‪ ,‬ושם אש גדול מאוד‬ ‫בוער בארץ‪ ,‬ועל האש יורה גדולה‪ ,‬ובתוך היורה הרבה בגדים‪ ,‬והיה מרתיח מאוד מגודל האש עד‬ ‫שהרתיחה עלתה למעלה‪ .‬ולא דיברה האישה כלום עימהם‪ ,‬רק תחבה ידיה לתוך היורה הרותח‪,‬‬ ‫ולקחה הבגדים שבישלו והרתיחו שמה מתוך הרתיחה‪ ,‬ונתנה אותם על האישה הצעירה עד‬ ‫ששרפה בשרה‪ ,‬והיא היתה צועקת בקולות גדולות‪ ,‬ככה עשתה כסדר כמעט בכל רגע‪ .‬והבינו‬ ‫שאין זה ענין אנושי‪ ,‬ורק מהנשמות הנידחות מעולם התוהו‪ ,‬שזה עונשם‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ .‬ונפל‬ ‫פחד גדול ונורא עליהם‪ ,‬ונשמטו אחד לאחד לחוץ‪ .‬וכשראתה האישה הזקנה שהולכים לחוץ‪,‬‬ ‫יצאה אחריהם והתחילה עוד פעם לצעוק בקולות "רחמו‪ ,‬הושיעו לנו"‪ .‬ומכח הפחד הגדול שנפל‬ ‫עליהם שכחו שיש להם סוסים ועגלה‪ ,‬וברחו ורצו עד הכפר באימה גדולה‪ ,‬ונפלו שם לארץ ושכבו‬ ‫חלשים כמה שבועות‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬ואחר כך נזכרו שאין שם בזה שדה ולא היה מעולם שום בית‬ ‫עומד שם‪.‬‬ ‫וכנראה כי הצעירה היתה ביתה של הזקנה‪ ,‬שלא גידלה אותה על דרכי הצניעות‪ ,‬והיה זה‬ ‫עונשם שאימה בעצמה שרפה אותה‪ .‬וככה יהיה בתוקף עוז ביתר שאת לאלו הנשים השחוצות‪,‬‬ ‫ולמגדלי בניהם בחציפות‪ ,‬ושורפות נשמות בניהם ובנותיהם‪ ,‬והאבות והאימהות בעצמם ידונו‬ ‫בניהם בכל מיני אכזריות שבעולם‪ ,‬ומצוה גדולה לכל אחד לקרוא זאת ולפרש ולספר זאת לנשי‬ ‫זמננו‪ ,‬למען יכירו וידעו שיש בורא עולם ואינו מוותר כלום וכלום‪.‬‬ ‫ואם יש לאדם אישה כשרה ההולכת בדרכי הצניעות‪ ,‬ומגדלת בניה ובנותיה בצניעות‪ ,‬אז‬ ‫מקדשת בזה כל הבית‪ ,‬וממשכת קדושה על כל המאכלים ועל בעלה‪ ,‬ומצילה אותו אפילו מן‬ ‫"חטא בשוגג"‪ ,‬מה שאין כן להיפך חס ושלום"‪ ,‬עכ"ל"‬ ‫‪10‬‬ ‫)"כתר הצניעות"‪ ,‬עמ' רג ‪ -‬רד(‪.‬‬ ‫קריאה מקרב לב לבנות ישראל הכשרות בענין בגדים )ק(צרים ומהודקים‬ ‫"הבה ונתבונן בגודל פירצה זו של בגדים )ק(צרים‬ ‫ומהודקים‪ ,‬האם פעם העמקנו לחשוב‪ ,‬שבכל פעם ופעם‬ ‫שאישה יוצאת עם בגד )ק(צר ומהודק ‪ -‬בלי רצון חס‬ ‫לכן צריכה האישה לדעת‪ ,‬שכאשר היא יוצאת‬ ‫לרחוב בלבוש לא צנוע‪ ,‬הרי היא "חוטאת ומחטיאה את‬ ‫הרבים"‪ ,‬וכמו כן היא מחטיאה גם נשים ובנות אחרות‬ ‫ושלום להכשיל‪ ,‬אלא רק כדי להראות קצת "יותר"‪ ,‬הרי‬ ‫שהיא חוזרת עמוסה באלפי עבירות חמורות‪ ,‬רחמנא‬ ‫ליצלן!‬ ‫והרי בכל פעם שאישה יוצאת לרחוב עם לבוש‬ ‫הלומדות ממנה להתלבש כמוה‪ ,‬שכן היא מכניסה‬ ‫קרירות באיסור ומקלה לאחרות לעבור על האיסור‪,‬‬ ‫ובפרט אם היא אישה חשובה או אימא וסבתא לנכדות‪,‬‬ ‫שאז אחריותה גדולה פי כמה‪ .‬ועל זה אמרו חז"ל )אבות פ"ה‪,‬‬ ‫פרוץ כזה‪ ,‬היא עוברת על שש מצוות לא תעשה וחמישה‬ ‫עשין‪.‬‬ ‫וכן כל גבר שהיא מכשילה היא עוברת על הלאו‬ ‫של "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" )ויקרא י"ט‪ ,‬י"ד(‪ ,‬והיא‬ ‫מכ"א(‪" :‬ירבעם חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים‬ ‫תלוי בו" וכן אמרו )שם(‪" :‬כל המחטיא את הרבים אין‬ ‫מספיקין בידו לעשות תשובה"‪.‬‬ ‫ולכן יש לה חלק בהתדרדרות של כל אישה‬ ‫נענשת באותו עונש שהוא עתיד להיענש בו‪ ,‬כמו שאומר‬ ‫רש"י הקדוש בפרשת מטות )במדבר ל' ט"ז( על הפסוק‪" :‬ונשא‬ ‫את עוונה" שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל‬ ‫עונשין‪.‬‬ ‫ואישה‪ ,‬גם האישה הראשונה שלמדה ממנה‪ ,‬וגם‬ ‫השלישית שלמדה מן השנייה‪ ,‬וכל זמן שהענין לא‬ ‫יתוקן ולא תיעצר המגפה‪ ,‬יש לה חלק בכל זה‪.‬‬ ‫כמו כן יש לה גם חלק בכך‪ ,‬שכל ענייני‬ ‫וכן אומר גם רבנו יונה בספרו "אגרת התשובה"‬ ‫)אות ע"ח(‪ :‬שהמסתכלים בפניה או בידיה יורדין לגיהנום‪,‬‬ ‫והיא ענושה בעונש כל אחד ואחד מהם‪ ,‬מפני שהחטיאה‬ ‫אותם ולא נהגה צניעות בעצמה‪ ,‬ונכשלו בה‪.‬‬ ‫הצניעות בפרט‪ ,‬וענייני היהדות בכלל‪ ,‬נחלשין על ידיה‪,‬‬ ‫כי היא הגורמת לכך כי זוהי הדרך‪ ,‬שכאשר יש קרירות‬ ‫ואדישות בנוגע למצוה אחת‪ ,‬הרי שכל השאר גם כן‬ ‫נחלש‪ ,‬ולא רק אצלה אלא אצל כל בני דורה‪ ,‬והדורות‬ ‫ומובא בספר "שומר אמונים" בשם צדיקים‬ ‫קדמונים‪ :‬שכאשר יוצאת אישה לרחוב במלבוש לא‬ ‫צנוע‪ ,‬מלווים אותה רבבות חיצוניים וקליפות טמאות‪,‬‬ ‫רחמנא ליצלן‪ ,‬והם נכנסים לליבותיהם של האנשים‬ ‫הבאים אחריה‪ ,‬וכל זה מאישה אחת שיצאה בבגד )ק(צר‬ ‫ומהודק‪ ,‬תיסמרנה שערות הראש מגודל האחריות שיש‬ ‫בזה" ]שם‪ ,‬עמ' רנט ‪ -‬רסא )עיי"ש([‪.‬‬ ‫הנמצאים ברחוב‪ ,‬ומבלבלים אותם ומפתים אותם‬ ‫להסתכל עליה ולהיכשל בה‪.‬‬ ‫מעשה נורא מהרב הקדוש החוזה מלובלין זתע"א‬ ‫"בספר "אוצר הסיפורים" של הרב הצדיק רבי צבי מושקוביץ ז"ל )ח"ד‪ ,‬אות י"ב(‪ ,‬מובא מעשה זה‪ :‬שמעתי מהרה"צ רבי ישעיה‬ ‫אשר זעליג מרגליות זצ"ל‪ ,‬שהוא שמע את המעשה מהרב מבראנוב זצ"ל‪ ,‬ששמעו מסבו הרה"צ הקדוש רבי אליעזר‬ ‫מדיז'יקוב זצ"ל‪ :‬שפעם אחת היה עם אביו הרה"ק מרופשיץ זצ"ל‪ ,‬אצל החוזה מלובלין בשבת קודש‪ ,‬באמצע ה"טיש" עצם‬ ‫הרבי מלובלין את עיניו לזמן רב‪ ,‬ומאוד נאנח‪ .‬אמר הרב מרופשיץ לבנו‪" :‬אליעזר‪ ,‬אל תסיח דעתך‪ ,‬שים ליבך למה שיאמר‬ ‫עכשיו הרבי מלובלין"‪.‬‬ ‫לפתע פתח הרבי מלובלין את עיניו הקדושות‪ ,‬נאנח קשות‪ ,‬ואמר‪" :‬לבעל שם טוב הקדוש זי"ע‪ ,‬היתה פעם עליית‬ ‫נשמה‪ ,‬כשהוא חזר הוא אמר לחבריא‪" :‬תדעו שראיתי בשמים מלאכים שבונים סיר גדול‪ .‬שאלתי מלאך אחד‪ ,‬מה זה‬ ‫הסיר הגדול שבונים כאן‪ .‬והמלאך הגביה אותי עד למעל לסיר ואמר ‪ -‬הבט פנימה וראה מה נמצא שם‪ .‬וראיתי שהסיר‬ ‫מלא עם ידיים ורגליים של בני אדם‪ ,‬והמלאך אמר לי ‪ -‬תדע‪ ,‬שלפני ביאת המשיח‪ ,‬ירדו לעולם נשמות מדור הפלגה )מינות‬ ‫וכפירה( ומדור המבול )פריצות של נשים שידיהן ורגליהן מגולות( ועבורם בונים את הסיר הזה להניחם בגיהנום מיוחד שבו יבשלו את ידיהם‬ ‫ורגליהם"‪.‬‬ ‫והרבי מלובלין סיים‪" :‬הבעל שם טוב הקדוש ראה את התמונה בסתר‪ ,‬ואנו כבר רואים בחוש‪ ,‬כיצד החלו לרדת‬ ‫נשמות כאלו לעולם" והוא הוסיף ‪" -‬הקדוש ברוך הוא ירחם עלינו‪ ,‬ועל כל כלל ישראל‪ ,‬שנוכל לעמוד בכאלה ניסיונות‬ ‫גדולים ונוראים שעתידים לבוא לעולם"‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫ממעשה זה יש ללמוד שעל כל יהודי להיזהר ולשמור את בני ביתו וקרוביו‪ ,‬שינהגו בצניעות ‪ ...‬שלא יגיעו חס‬ ‫ושלום לכך שיצטרכו לבשלם בסיר הנורא בשאול תחתית יחד עם הנשמות של דור המבול‪ ,‬רחמנא ליצלן"‬ ‫‪11‬‬ ‫)שם‪ ,‬עמ' רמד ‪ -‬רמו(‪.‬‬ ‫על הפרדה בחתונות וכיוצא בזה‬ ‫להיזהר ממקומות של תערובות‬ ‫"כל מצוה הבאה בעבירה על ידה‪ ,‬מוטב שלא יעשה המצוה‪ ,‬כמו מצוה לשמח החתן‪ ,‬שאם יש‬ ‫שם פריצים ויודע שבלא פריצות לא יהיה‪ ,‬או אינו יכול להיות בלא ִהרהור‪ ,‬או אינו יכול להיות‬ ‫מלראות בנשים‪ ,‬אל יהיה שם"‬ ‫ִ‬ ‫)"ספר חסידים" אות שצ"ג(‪.‬‬ ‫על דבר שאלתו שהוזמן לחתונה‪ ,‬והחתונה בלא‬ ‫סגור וחושב מה שאסור על‪-‬פי ההלכה לחשוב וכיוצא‬ ‫הפרדה )בין גברים לנשים(‪ ,‬ויש לו סיבות חשובות מאוד‬ ‫להשתתפות בחתונה‪ .‬אבל‪ ,‬בהיות שהוא בלי הפרדה‬ ‫)בין גברים לנשים(‪ ,‬אינו רוצה בשום אופן להשתתף‪,‬‬ ‫בזה‪ ,‬הרי זה איסור גדול מאוד ופוגם במקומות‬ ‫מאוד גבוהים‪ .‬ובעיני בני אדם נראה הדבר כמחשבה‬ ‫בעלמא ומה בכך‪ .‬אבל כל המעיין בחז"ל ובקדמונים‬ ‫ומפצירים בו לומר טעם האיסור ומה ישיב להם‬ ‫בטעמי האיסור כדי שלא יפצירו בו להשתתף שם‪.‬‬ ‫הנה תחילה אומר לו‪ ,‬שכיון שיודע שהדבר‬ ‫אסור‪ ,‬לכן ברור הדבר שאף אם לא יצליח להסביר‬ ‫להם הדבר ויהיה להם טענה עליו על שלא השתתף‪,‬‬ ‫מכל מקום ודאי שלא ישתתף בשום אופן‪ .‬וכתוב‬ ‫במשנה )עדויות פ"ה‪ ,‬מ"ו( שאמר עקביא בו מהללאל‪:‬‬ ‫מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא להיעשות רשע‬ ‫לפני המקום אפילו שעה אחת‪ ,‬והוא כלל גדול בכל‬ ‫ענייני החיים‪ .‬ומלבד זה‪ ,‬המציאות היא שעם הזמן‪,‬‬ ‫כשרואים שהוא עומד על עקרונותיו לשמור עצמו‬ ‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬מעריכים אותו יותר‬ ‫מאשר קודם‪ .‬אבל גם בלא זה‪ ,‬הכל כדאי עבור‬ ‫לשמור עצמו בקדושה וטהרה‪.‬‬ ‫ועתה לעצם הענין‪ .‬הנה ציטט את כל‬ ‫הטענות ומשא ומתן שאמרו לו להצדיק רצונם‬ ‫לעשות בלא הפרדה‪ .‬ובאמת‪ ,‬המעיין בכל דבריהם‬ ‫יראה שכל דבריהם מופרכים מעיקרם‪ .‬ובהיות‬ ‫שצריך אני לקצר אכמ"ל במשא ומתן‪ .‬אבל באמת‪,‬‬ ‫מלבד זה יש ידיעה בסיסית בכל עניינים אלו‬ ‫שנעלמה מעיניהם של אלו שרצו להתיר לך את‬ ‫הדבר‪ .‬וידיעה זו היא שורש גדול בכל ענייני‬ ‫הקדושה והצניעות‪ ,‬והיא סיבה מספיקה מצד‬ ‫עצמה לאסור במוחלט דבר זה באופן חמור ביותר‪.‬‬ ‫והוא שבכל ענייני הרחקה מנשים הדבר‬ ‫בש"ס ופוסקים‪ ,‬שיש בזה שני דברים‪ .‬הדבר האחד‬ ‫הוא איסורי המחשבה‪ ,‬ובזה אפילו אם ייסגר בחדר‬ ‫יראה‪ ,‬שהפגם הנעשה ע"י מחשבה רעה הוא גדול‬ ‫ועצום‪ .‬עיין מה שכתב בזה דברים נוראים באגרת‬ ‫מהרמב"ן בעניינים אלו‪ .‬והדבר השני הוא‪ ,‬שכמה‬ ‫וכמה עניינים הקשורים אל החושים‪ :‬נגיעה‪ ,‬ראיה‪,‬‬ ‫שמיעה והרחה גם הם אסורים‪.‬‬ ‫והנה המציאות ברורה שבשעה שאדם‬ ‫משתתף בחתונה בלא הפרדה‪ ,‬הרי זה מכשול חמור‬ ‫בענייני המחשבה‪ ,‬ואינני אומר הדברים מתוך‬ ‫ספרים אלא מתוך המציאות שבמשך כמה שנים‬ ‫שמתייעצים איתי אנשים מחוגים שונים ובגילים‬ ‫שונים בענייניהם הפרטיים בזה‪ ,‬וגם דיברתי עם‬ ‫רבנים ומחנכים רבים שכל אחד מהם דיבר עם‬ ‫אנשים רבים והמציאות ברורה שבהשתתפות‬ ‫בחתונה בלא הפרדה‪ ,‬המכשול בעניינים אלו הוא‬ ‫גדול‪ ,‬ובאמת שאפילו מכשול קטן מספיק כדי‬ ‫לאסור‪ .‬אבל‪ ,‬המציאות היא שלרבים מהמשתתפים‬ ‫איננו נזק קטן אלא התדרדרות קשה במצב קדושת‬ ‫המחשבה בכל זמן השתתפותם שם‪ ,‬והרבה פעמים‬ ‫שנמשך גם לזמן שאחרי זה נזקי מחשבה גדולים‬ ‫מאוד )ופעמים אף שבעת החתונה עצמה אין מרגיש‬ ‫כל‪-‬כך הנזק ואחרי כן יש לו נזק גדול(‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬ברור שהדבר אסור באיסור חמור‬ ‫מאוד ובעלי השמחה אם עושים השמחה באופן זה‬ ‫עוונם גדול מאוד מאוד‪ ,‬שמלבד מכשולם הפרטי עוד‬ ‫מכשילים הם את הרבים במכשול גדול‪ .‬והוא פלא‬ ‫גדול על בני אדם‪ ,‬שבזמן השמחה שהוא זמן שצריך‬ ‫עזר שמים מיוחד‪ ,‬שבכל שמחה הוא ענין שנוגע‬ ‫‪12‬‬ ‫לעתיד מאוד‪ ,‬כגון בחתונה שהוא ענין בניית‬ ‫משפחה בעם ישראל שצריך הרבה עזר שמים‪,‬‬ ‫הורים לבניהם דבר כזה‪ ,‬והרי כל הורים רצונם הוא‬ ‫בשמחת בניהם‪.‬‬ ‫הולכים ועושים הדבר באופן שהוא נגד התורה‬ ‫בצורה כל‪-‬כך חמורה ובפרהסיא‬ ‫והנה היצר הרע מפתה את האדם להטעות‬ ‫אותו ולומר‪ :‬וכי אם לא תשתתף בחתונות מעורבות‬ ‫כתב ה"חפץ חיים" בענין זה‪" :‬לפלא בעיני על‬ ‫המחותנים‪ ,‬הורי החתן והכלה שכל ישעם וחפצם לראות‬ ‫טוב בבניהם‪ ,‬ולהכניסם לחופה‪ ,‬ושיחיו חיי שלום‪ ,‬ויצא‬ ‫כבר גמרת עם כל בעיות המחשבה ונעשית צדיק‬ ‫גמור? אבל טענה זו הבל‪ .‬שהאדם מצווה להשתדל‬ ‫בכל כוחו כמה שיותר בכל עת ובכל רגע למנוע את‬ ‫מהם דור ישרים‪ ,‬ויזכו לאושר וברכה מה'; וכן תיקנו‬ ‫חז"ל שבע ברכות לזוג‪ ,‬שתחול עליהם ברכה ה' ע"י‬ ‫שיהיה כבודו יתברך שוכן בקירבם‪ ,‬ובודאי מאז תחול‬ ‫עליהם הברכה כל ימי חייהם‪ ,‬מפני שמברכים אותם‬ ‫עצמו מכל מחשבה רעה‪ ,‬ובהליכה למקומות כאלו‬ ‫הוא גורם לעצמו במישרין נזק חמור מאוד בענין זה‬ ‫של פגם המחשבה‪ ,‬וכשמונע עצמו מהליכה‬ ‫למקומות כאלו ע"י זה זוכה להביא על עצמו את אור‬ ‫בשם ה'; וכל זה אם נעשית החופה והשמחה כדין וכרצון‬ ‫השם יתברך‪ ,‬אבל אם בשמחה מעורבת תוגה‪,‬‬ ‫שמשמחים באופן פריצות‪ ,‬השנוא ומתועב בעיני הקדוש‬ ‫ברוך הוא )כי הקב"ה שונא זימה( ‪ -‬התוכל לשרות שם‬ ‫הקדושה המסייעו בעולם הזה ובעולם הבא‪.‬‬ ‫והנה מכלל הדברים הנ"ל יבין המשכיל‬ ‫לעוד כמה וכמה עניינים‪ ,‬שלצערנו הגדול יש טועים‬ ‫להקל בהם מכל מיני טענות שונות ומשונות‪,‬‬ ‫והמציאות מוכיחה שדברים אלו גורמים מחשבות‬ ‫רעות‪ ,‬וכל המכשיל עצמו בזה או גורם לאחרים‬ ‫מכשול בזה איסורו חמור ביותר‪ .‬ומלבד האזהרה‬ ‫לגברים בזה גם הנשים צריכות להיזהר בזה מאוד‬ ‫למנוע מלגרום מכשול לאחרים‪ ,‬ומבואר מדברי‬ ‫חז"ל בכמה מקומות בהפלגת הענין‪ ,‬כמה זהירות‬ ‫של כל יחיד בעניינים אלו מועילה לכל עם ישראל‪,‬‬ ‫וממילא נוטל שכר בראש כנגד מה שהועיל לכל עם‬ ‫ישראל‪ ,‬ובפרט בזמנים קשים אלו שעם ישראל‬ ‫צריך שמירה ביותר ודאי שמוטל על כל אדם‬ ‫להשתדל בכל כוחותיו להתחזק בדברים אלו‪ ,‬ובפרט‬ ‫מי שבידו לסייע שגם אחרים ירבו בזהירות בזה‬ ‫שכרו גדול מאוד‪ .‬ועיין בספר 'טהרת הקודש' )מרבי‬ ‫אהרן ראטה זצוק"ל( שהאריך לאסוף מדברי חז"ל‬ ‫במקומות רבים לבאר בגודל הפגם והעונש של כל‬ ‫מכשול בדברים אלו‪ ,‬ומאידך גיסא בגודל התיקון‬ ‫והשכר של כל זהירות בדברים אלו‪ .‬ומאוד כדאי‬ ‫להשיג את ספר זה וללמדו‪ .‬ורבינו החפץ חיים‬ ‫זצוק"ל כתב במכתב‪ :‬שרוב הצרות שעוברות על‬ ‫האדם בעולם הזה הוא כתוצאה מקולות בדברים‬ ‫הגורמים פגם המחשבה‪ ,‬עיין שם )ונדפס מכתב זה בספר‬ ‫'חפץ חיים על התורה' במהדורה המלוקטת‪ ,‬בפרשת כי תצא(‪ .‬והנה‬ ‫מרובה מידה טובה ממידת פורענות בהרבה וודאי‬ ‫שריבוי הזהירות בדברים אלו הוא מפתח גדול‬ ‫לישועות גדולות בכל העניינים" )הג"ר יעקב עדס שליט"א‬ ‫ברכת ה'? היועילו הברכות שמברכין בשמו בזמן‬ ‫שעוברין על רצונו בשאט נפש? וכמו שאמר הכתוב‪' :‬ולא‬ ‫יראה בך ערות דבר ושב מאחריך' )דברים כ"ג‪ ,‬ט"ו(‪ .‬ובאמת‬ ‫מבואר בהלכה‪ ,‬שאין לברך‪' :‬שהשמחה במעונו' בזמן‬ ‫שיושבין אנשים ונשים יחד ובאין לידי ִהרהור‪ .‬וכל שכן‬ ‫בענין זה שמרקדין יחד‪ ,‬ולא עלה על דעת הראשונים כלל‬ ‫שימצא כזאת בישראל ]"ומכל מקום המנהג פשוט שאומרים בזימון‬ ‫'שהשמחה במעונו' גם כשמסובים במקום נשים וגברים‪ ,‬ורואים אלו את אלו" )"ילקוט‬ ‫יוסף" חופה וקידושין ‪ -‬פי"ז‪ ,‬סע' י"א‪ ,‬עמ' שח ‪ -‬טש‪ .‬עיי"ש‪ .‬ועיין בספר "קדושים תהיו"‬ ‫פ"ו אות ה' סע' א' ‪ -‬ב'([‪ .‬וכיון שהזוג נשאר בלא ברכת ה'‪ ,‬מה‬ ‫תקווה יש לקוות באחריתם משלומם וטובתם!‬ ‫ועל כן כל איש ואישה‪ ,‬שרוצים באמת בטובת‬ ‫בניהם‪ ,‬שיחולו עליהם כל הברכות שמברכים אותם‬ ‫בשם ה'‪ ,‬ישתדלו בכל נפשם שתהיה שמחתם שמחת‬ ‫אמת כדת התורה שיהיה לנחת רוח לפני ה'‪ ,‬שלא ימצא‬ ‫בשמחתם ענייני פריצות כאלו המתועבים בעיני ה'‬ ‫ִ‬ ‫יתברך‪ ,‬ויבקשו עצות ותחבולות שלא לבוא לזה‪ .‬ובזכות‬ ‫שמשתדלים לקיים רצון ה' יתברך‪ ,‬יזכם ה' לראות‬ ‫מבניהם דור ישרים‪ ,‬זרע ברך ה'‪ ,‬וכמו שאומר הכתוב‬ ‫)תהלים קי"ב א' ‪ -‬ב'(‪' :‬אשר איש ירא את ה' ‪ ...‬גיבור בארץ‬ ‫יהיה זרעו דור ישרים יבורך'‪ .‬וממנו יראו ויעשו גם‬ ‫אחרים‪ ,‬וזכות הרבים תלויה בו" )"גדר עולם" פ"ט(‪.‬‬ ‫"וביותר כואב הדבר מאוד לראות שפעמים‬ ‫יש שבחורים רוצים למנוע את עצמם מלהשתתף‬ ‫בחתונה מעורבת מכל הטעמים הנ"ל וההורים או‬ ‫קרובי משפחה אחרים לוחצים עליהם שכן‬ ‫להשתתף‪ ,‬וזה באמת עוול גדול מאוד‪ ,‬שכל אדם‬ ‫שעוסק עם בחורים יודע עד כמה הדברים האלו‬ ‫פוצעים את נפשותיהם בצורה איומה ואיך יעשו‬ ‫בתוספת נופך(‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫על האיסור החמור של ריקודים מעורבים ‪ -‬גברים ונשים יחדיו‬ ‫הנזהרים ממאכלות אסורות ושמירת שבת‪ ,‬ועוד מצוות‪ ,‬ולאו זה הופקר להם‪ ,‬משחקים‬ ‫"יש ִ‬ ‫ורוקדים בחורים ובתולות בשחוק וקלות ראש ‪ ...‬וכמה עמי ארצות יש בזה ומה ההבדל בין‬ ‫הלאו של אכילת חזיר ללאו זה?"‬ ‫)"מקור הלכה" על מסכת שבת ‪ -‬סי' י"ז‪ ,‬אות י"ז עמ' כג‪" .‬בית ברוך" ח"א‪ ,‬עמ' תטו(‪.‬‬ ‫מלקות‪ .‬עוד מגרה יצר הרע בעצמו ומביא את עצמו‬ ‫לידי קישוי לדעת והוצאת זרע לבטלה רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מדוע אסור לרקוד ריקודים מעורבים ‪-‬‬ ‫גברים ונשים יחדיו? ומהי חומרת האיסור?‬ ‫ובודאי כל מי שיש בידו למחות ‪ -‬צריך להתאמץ‬ ‫בכל כוחו למחות! ולכל הפחות צריך כל איש אשר‬ ‫תשובה‪" :‬בטרם אתחיל לברר‪ ,‬הנני להקדים‬ ‫יראת ה' בלבבו להיות שורר בביתו ולהשגיח על בני‬ ‫ביתו‪ ,‬שיתרחקו מן הכיעור הגדול הזה‪ .‬וכל מי שיש‬ ‫הקדמה קצרה והיא‪ :‬דברי התלמודים המה היסוד‬ ‫אשר אמונתנו חזקה בהם לדייק בדבריהם אף אם‬ ‫מתנגד לשכל‪ .‬אבל דברי הפוסקים אינם‪ ,‬אלא‬ ‫מסובבים מדברי התלמודים ואין להם רשות להוסיף‬ ‫מדעתם דבר ‪ ...‬ולענין ריקוד אף עם אישה ערווה‬ ‫הרגילה עימו‪ ,‬בכל אופן זו 'פסיק רישא' שיבוא‬ ‫לנגיעת בשר‪ ,‬ואף אם רגיל בזה וכמעט רחוק‬ ‫מהרהור‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬כיון שלפעמים יכול להיות‬ ‫ִ‬ ‫מזה התקשרות הרעיון‪ ,‬ויולד מזה קירבה יותר‬ ‫ממה שהיה עימה מקודם‪ ,‬לרמב"ן זהו איסור דרבנן‬ ‫ולרמב"ם זהו איסור דאורייתא" ]"אגרות ומכתבים" )לג"ר‬ ‫בידו למחות ואינו מוחה‪ ,‬ח"ו ‪ -‬הוא נתפס בעוון זה‬ ‫)עיין שבת נד‪ - :‬נה‪ ,(.‬וכל המציל את אחרים מן החטא‪,‬‬ ‫הציל את נפשו וטוב לו"‬ ‫)"קיצור שולחן ערוך" סימן קנ"ב‪ ,‬סע'‬ ‫י"ג(‪.‬‬ ‫"הדבר פשוט וברור שלפי ההלכה אסור‬ ‫לרקוד ריקודים מעורבים בחתונה‪ ,‬אנשים ונשים‬ ‫יחד‪] ,‬או מעגל של נשים ומעגל של גברים זה ליד‬ ‫זה[‪ ,‬והעובר על זה גדול עוונו מנשוא‪ .‬ואף‬ ‫המסתכלים בריקודים אלה לא ינקו מעוון‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬‬ ‫פי שיש מצוה גדולה לשמח חתן וכלה‪ ,‬אין לעשות‬ ‫מצוה על ידי עבירה‪ ,‬וכל שכן עבירה חמורה כזו"‬ ‫ישראל סלנטר זצ"ל( אגרת ל"ה‪ ,‬עמ' מט ‪ -‬דבריו הובאו גם ב"אוצר הפוסקים"‬ ‫אה"ע סי' כ"א‪ ,‬ס"ק ה'‪ ,‬ובספר "דבר הלכה" ‪ -‬על איסור יחוד‪ ,‬סי' א'‪ ,‬ס"ק א'[‪.‬‬ ‫)"ילקוט יוסף" חופה וקידושין ‪ -‬פי"ד‪ ,‬סע' י"ג‪ ,‬עמ' רסט ‪ -‬רעא‪ .‬עיי"ש(‪.‬‬ ‫"מכאן שאסור לרקוד עם אישה או בת אף‬ ‫למי שרגיל להימצא בחברתן‪ ,‬ובטוח בעצמו שלא‬ ‫יבוא להרהר בהן בעת הריקוד או לאחריו" )"קדושים‬ ‫"יש להיזהר שלא יהא קילקול יתר על‬ ‫התיקון‪ ,‬כגון‪ :‬במקומות שהבחורים פורעי מוסר‬ ‫ובני בלי תרבות מרקדים עם הבתולות שהוא עוון‬ ‫פלילי‪ ,‬ועוברים בזה על כמה וכמה איסורים או שאר‬ ‫פריצות‪ ,‬כאשר מצוי בעוונותינו הרבים באיזה‬ ‫מקומות מחתונות כאלו‪ ,‬שמתנהגים שלא כדרך‬ ‫התורה ‪ -‬צריך לברוח מאוד‪ ,‬כי השטן מרקד‬ ‫ביניהם‪ .‬ואין שום מצוה לשמח אנשים כאלו‬ ‫שהופקר אצלם דברי ה' בפרהסיה‪ .‬כי אילו היה‬ ‫חתן וכלה מצטערים בזה‪ ,‬בודאי לא היה בא לידי‬ ‫זה‪ .‬ואם ישהה אצל מסיבות כאלו‪ ,‬יבוא לידי‬ ‫קילקול לכמה עניינים‪ .‬אך אם הוא משער‪ ,‬שכאשר‬ ‫יהיה על החתונה‪ ,‬אפשר שיקבלו תוכחתו וימנעם‬ ‫מזה ‪ -‬בודאי מצוה רבה להיות שם ולמנעם‪ ,‬וזכות‬ ‫הרבים תלוי בו" )"אהבת חסד" ח"ג‪ ,‬פ"ו(‪.‬‬ ‫תהיו" עיי"ש באורך‪ .‬ובשו"ת "משנה הלכות" ח"ד‪ ,‬סי' ע"ב‪ ,‬כתב‪ :‬שאישה‬ ‫ובעלה לא ירקדו בפני אחרים‪ ,‬ראה שם בטעמו‪ .‬ובשו"ת "באר משה" ח"ד‪ ,‬סי'‬ ‫קכ"ז‪ ,‬כתב‪ :‬שאסור לאישה נידה לרקוד בפני בעלה אף אם היא‬ ‫מלובשת בצניעות‪ .‬והרה"ג הרצל הנקין שליט"א כתב‪ :‬שלאישה‬ ‫ובעלה ולאח ואחות‪ ,‬אסור לרקוד ריקודים סלוניים בפני‬ ‫אחרים‪ ,‬ראה "המעין" תמוז תשל"ח עמ' ‪.(78‬‬ ‫"כבר האריכו גדולי ישראל ז"ל‪ ,‬בספריהם‬ ‫הקדושים‪ ,‬בתוכחות מוסרים‪ ,‬על המנהג הרע‬ ‫באיזה מקומות‪ ,‬שאינם בני תורה ויראה‪,‬‬ ‫שמתקרבים החתן עם הכלה בחיבוק ונישוק‪ ,‬וכן‬ ‫עושים ריקודים בחורים עם בתולות יחד‪ .‬ומלבד‬ ‫האיסור הגדול ‪ -‬איסור נידה‪ ,‬שהרי כל הבתולות‬ ‫ִמסתמא נידות הן‪ ,‬ואין חילוק באיסור נידה בין‬ ‫פנויה לנשואה‪ ,‬וכל הנוגע בה דרך חיבה חייב‬ ‫‪14‬‬ ‫"וכבר צווחו ככרוכיא על זה בכמה ספרים‬ ‫קדושים‪ .‬ומי זוטר הוא מה שאמרו חז"ל )ברכות סא‪:(.‬‬ ‫ידי עוברי עבירה‪ ,‬ועובר על 'לפני עיור לא תיתן‬ ‫מכשול' )ויקרא י"ט‪ ,‬י"ד(‪.‬‬ ‫המסתכל באישה‪ ,‬אפילו באצבע קטנה של אישה‪,‬‬ ‫כיון שמסתכל בה ליהנוֹת‪ ,‬אפילו יש בידו תורה‬ ‫ובאמת אתפלא על המחותנים‪ ,‬איך מניחים‬ ‫דבר פריצות על שמחת בניהם? הלוא ידוע שעיקר‬ ‫‪ -‬לא ינקה מדינה של‬ ‫הענין תלוי בכל הפעולה שאדם עושה‪ :‬אם ה'‬ ‫גיהנום‪ .‬וזהו אפילו בהסתכלות בעלמא‪ ,‬וכל שכן‬ ‫בזה שהוא מרקד עימה‪ ,‬ועובר על זה בלאו של‪' :‬לא‬ ‫יתברך ִמתדבק עימו עם הפעולה ההיא ‪ -‬אז בודאי‬ ‫יצליח בה‪ ,‬ואם ח"ו הקב"ה מתרחק אז ממנו ‪-‬‬ ‫תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים‬ ‫אחריהם' )במדבר ט"ו‪ ,‬ל"ט( ‪ ...‬וגם על מה שכתוב‪:‬‬ ‫לשוא יהיה כל עמלו‪ .‬ואם כן בעניינו‪ ,‬בעת‬ ‫שהחתונה מתנהג בדרך הפריצות‪ ,‬בודאי אין‬ ‫'ונשמרת מכל דבר רע' )דברים כ"ג‪ ,‬י'( ‪...‬‬ ‫ועל כולם‪ ,‬מצוי שעובר על ידי הריקוד גם‬ ‫השכינה שורה שם‪ ,‬ושעירים ירקדו שם‪ ,‬ובודאי אין‬ ‫תכלית זיווג בניהם יעלה יפה‪ ,‬ויהיה קטטות‬ ‫על הלאו של 'לא תקרבו לגלות ערווה' )ויקרא י"ח‪ ,‬ו'( ‪...‬‬ ‫והוא מאביזריהו דעריות שצריך ליהרג ולא לעבור‬ ‫עליהן‪ ,‬אוי ואבוי יהיה להעושים כן בשאט נפש‪.‬‬ ‫ודע עוד‪ ,‬אפילו אם היא עתידה להיות‬ ‫אשתו‪ ,‬כגון שהוא אחר כתיבת התנאים‪ ,‬גם כן אסור‬ ‫בכל הדברים הנ"ל‪ ,‬וכן באיסור יחוד עימה‪ ,‬כמו עם‬ ‫כל הנשים‪ .‬ואין שום היתר בזה מחמת שנתקשר‬ ‫עימה ‪ ...‬שהיא בודאי נידה כל זמן שלא טבלה‪ ,‬על‬ ‫כן אסור להתייחד עימה וכל שכן בחיבוק ונישוק מן‬ ‫התורה‪ .‬ויש מההמון שמקילין באיסור יחוד בזה‪,‬‬ ‫והוא באמת עוון פלילי‪ ,‬ובא לפעמים על ידי זה לידי‬ ‫קילקול גדול‪ ,‬ועתידין ליתן את הדין על זה בעולם‬ ‫הבא‪ ,‬וגם לסבול ייסורין עבור זה בעולם הזה‪ .‬ועוד‬ ‫בא מענין הרע הזה של התקרבות אהדדי לכמה‬ ‫איסורים גדולים של עוון כרת‪ ,‬רחמנא ליצלן ‪...‬‬ ‫ואשרי להבורח ממסיבות כאלו‪ ,‬אם דבריו‬ ‫אינם נשמעין להם‪ ,‬כי השעירים ירקדו שם וכן כתב‬ ‫בספר חסידים )סימן שצ"ג( וזה לשונו‪' :‬כל מצוה הבאה‬ ‫בעבירה על ידה‪ ,‬מוטב שלא יעשה המצוה‪ ,‬כמו‬ ‫מצוה לשמח החתן‪ ,‬שאם יש שם פריצים‪ ,‬ויודע‬ ‫שבלא פריצות לא יהיה‪ ,‬או אינו יכול להיות בלא‬ ‫מלראות בנשים ‪ -‬אל‬ ‫ִהרהור‪ ,‬או אינו יכול להיות ִ‬ ‫יהיה שם' עכ"ל‪ .‬ובעיני יפלא‪ :‬הלוא אמרו חז"ל )ב"מ‬ ‫ה‪' :(:‬חזקה אין אדם חוטא ולא לו'‪ ,‬ואילו בענין זה‬ ‫כמה פעמים מצוי‪ ,‬שהאדם מתנדב ומוציא מעות‬ ‫לכלי זמר בשביל שאחרים ירקדו ריקוד מאוס כזה‪,‬‬ ‫אין זאת כי אם שהיצר הרע מעוור את עיני האדם‪,‬‬ ‫ומזרזו להוציא ממנו מעותיו בעולם הזה‪ ,‬וגם להביא‬ ‫עליו מכות ושפטים רבים בעולם הבא‪ ,‬כי הוא מסיע‬ ‫ומריבות ביניהם‪ ,‬וכן זרעם לא יהיה נכון לפני ה'‪,‬‬ ‫ואיך יניחו דבר כזה?! ‪) ...‬ועיין ב"ספר חסידים סימן קס"ט‪:‬‬ ‫ומעשים טובים‬ ‫)כמשה רבינו(‬ ‫"מעשה באדם שהיה רוכב יחיד בלילה‪ ,‬והלבנה זורחת באותה לילה‪ ,‬והוא‬ ‫רוכב במדבר‪ ,‬והנה ראה חיל גדול עגלות עגלות גדולות‪ ,‬ועל העגלות יושבים בני‬ ‫אדם‪ ,‬והמושכים העגלות בני אדם‪ ,‬ותמה מה היו עושים‪ .‬כשנתקרב אצלם‪,‬‬ ‫הכיר מקצתם שכבר מתו‪ ,‬אמר להם‪ :‬מה זה שאתם מושכים כל הלילה‬ ‫העגלות‪ ,‬ומקצתכם על העגלות? אמרו לו‪ :‬בשביל עוונינו ‪ -‬כשהיינו חיים‬ ‫באותו עולם‪ ,‬היינו משחקים עם נשים ובתולות‪ ,‬ועתה אנו מושכים העגלה‪ ,‬עד‬ ‫שכך אנו עייפים ויגעים שלא נוכל לנהוג יותר‪ ,‬ואז יורדים אותם שעל העגלה‪,‬‬ ‫ואנו עולים ונחים‪ ,‬ונוהגים אותנו עד שיגעים ועייפים‪ ,‬ואח"כ הם עולים‬ ‫ונחים‪ ,‬וזהו שנאמר )עמוס ב'‪ ,‬י"ג(‪' :‬הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק‬ ‫העגלה'‪ ,‬וכתיב )ישעיה ה'‪ ,‬י"ח(‪' :‬הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה‬ ‫חטאה'‪ .‬והישרים מכים את המוליכים‪ ,‬כמנהיג את הבהמה בהעגלה‪ ,‬שנאמר‬ ‫)תהלים מ"ט‪ ,‬י"ג(‪' :‬נמשל כבהמות נדמו'‪ ,‬וכתיב )שם שם‪ ,‬ט"ו(‪ :‬וירדו בם‬ ‫ישרים לבוקר'‪ .‬ומי שעשה בחייו מעשה בהמה‪ ,‬יש לו לעבוד באותו עולם‬ ‫כבהמה ‪.("...‬‬ ‫הזו"‬ ‫ויסתמר שערות האדם ממעשה הנורא‬ ‫)בהגה"ה שם‪ ,‬עיי"ש(‪.‬‬ ‫"על החתן והכלה או הוריהם‪ ,‬לדאוג‬ ‫להזמין רק תזמורת כזו שתתרום לאווירה מתאימה‬ ‫בחתונה‪ ,‬כדי שלא תצא כל תקלה מניגון התזמורת‪.‬‬ ‫ויתנו זאת עם בעלי התזמורת לפני החתונה"‬ ‫)"קדושים‬ ‫תהיו"‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ראה "חופת חתנים" סי' ו'‪ ,‬סע' ח'‪" .‬שדי חמד" ח"ז ‪ -‬מערכת‬ ‫חתן וכלה‪ ,‬סי' י"ג‪ ,‬עמ' ‪" .426‬שלחן העזר" סי' ט'‪ ,‬סע' ב'‪ ,‬ס"ק ח'‪ .‬והביא שם‬ ‫בס"ק ו'‪ :‬מעשה שתלמיד חכם גדול השביע ראש כלי זמר שלא‬ ‫ינגן בחתונה שרוקדים בה במעורב‪" .‬הליכות" מס' ‪.(80‬‬ ‫"חתן שחלק מבני משפחתו חילוניים‪,‬‬ ‫וחושש שירקדו ריקודים מעורבים‪ ,‬עליו לצוות‬ ‫לתזמורת שאם יתחילו בריקודים מעורבים יפסיק‬ ‫מיד את התזמורת‪ .‬וראוי לכל חברי החתן שירקדו‬ ‫ביתר שאת וביתר עוז כדי למנוע ריקודים מעורבים"‬ ‫)"ילקוט יוסף" שם ‪ -‬שם סע' י"ד‪ ,‬עמ' ער ‪ -‬רעא‪ .‬עיי"ש(‪.‬‬ ‫"והנה בריקודים מעורבים עוברים בכמה‬ ‫איסורים חמורים‪ ,‬כי עצם הנגיעה באישה שאינה‬ ‫אשתו‪ ,‬לדעת הרמב"ם ודעימיה הוא איסור מן התורה‬ ‫ואף להרמב"ן על כל פנים איסור מדרבנן איכא )יש(‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ובנוסף על כך הרוקדים במעורב עוברים על איסור‬ ‫תורה של הסתכלות בנשים בעת הריקוד‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫עוברים על כל אזהרות חז"ל‪ ,‬שאפילו במרצה מעות‬ ‫מידו לידה נאמר‪' :‬יד ליד לא ינקה'‪ ,‬כל שכן‬ ‫'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'‪,‬‬ ‫א'‪ ,‬ה'(‪' :‬אמר רבי לוי‪ :‬ליבא ועינא תרין סרסורין‬ ‫שנותנים יד ליד ממש‪ ,‬וגם הוא מסתכל בה‪ ,‬וכבר‬ ‫אסרו להסתכל אפילו בבגדי צבעונים שבה‪ .‬וגם‬ ‫דחטאה'‪ .‬וכפירוש רש"י )במדבר ט"ו‪ ,‬ל"ט(‪ :‬העין רואה והלב‬ ‫חומד והגוף עושה את העבירות‪ .‬ועוד בה כי‬ ‫שמח עימה בקלות ראש‪ ,‬ואפילו היא בתולה פנויה‬ ‫ובירושלמי‬ ‫)פ'‬ ‫אמר איוב )ל"א(‪' :‬ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על‬ ‫בתולה'‪ ,‬ובפרט שרובן ככולן נידות‪ ,‬והגיעו לווסתן‬ ‫בריקודים המעורבים יש חשש של גירוי יצר הרע‬ ‫בעצמו‪ ,‬ובגמרא כתובות )מו‪ (.‬אמרו‪' :‬ונשמרתם מכל דבר‬ ‫רע'‪ ,‬מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר‪ :‬אל יהרהר אדם‬ ‫ומרן החיד"א )"שיורי ברכה" אבן העזר סי' כ"א‪ ,‬סע' א'( כתב‬ ‫)ואף הנשים מוזהרות על הלאו‬ ‫תוכחת מגולה למרקדים עם נשים ואפילו פנויות‪,‬‬ ‫ביום ויבוא לידי טומאה בלילה‬ ‫והרי היא ערווה וכו' וע"ש‪.‬‬ ‫דסתמא נידות הן‪ ,‬וכל שכן עם הנשואות והקרובות‪,‬‬ ‫של לא תקרבו לגלות ערווה‪ ,‬כמבואר ב"ספר החינוך" מצוה שפ"ז(‪.‬‬ ‫ומטעמים אלו‬ ‫כתב ה'כל בו' בשם הרב מאיר‬ ‫וכל הדברים האלו אינם בתורת חסידות אלא הם מן‬ ‫הדין‪ ,‬כמו שהוא מבואר בהרמב"ם ובשולחן ערוך‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫וב"שערי תשובה" )סי' תקכ"ט ס"ד( כתב‪ :‬חייב כל מורה‬ ‫בעירו לבטל הריקודים והמחולות וכו' למחות בכל‬ ‫כוחם‪ ,‬ואפילו על החתונות יש לאסור וכו'‪ .‬ע"ש‪ .‬וב"בן‬ ‫איש חי" )פרשת שופטים סי"ח( כתב‪ :‬רק יזהר שלא ישמחם‬ ‫)החתן והכלה( בליצנות ובכל איסור קל‪ .‬וכל שכן שלא‬ ‫ירקדו האנשים ונשים יחדיו‪ ,‬ואפילו ריקוד נשים‬ ‫לבדן בפני האנשים אסור‪ ,‬כי יתגרה היצר הרע‬ ‫באנשים הרואים‪ ,‬וצווחו כמה מרבני האחרונים‬ ‫בדברים כאלה‪ ,‬שאין להם שום היתר משום שמחת‬ ‫חתן וכלה‪ .‬ע"כ‪ .‬ובשדי חמד )ח"ז ‪ -‬מערכת חתן וכלה‪ ,‬אות י"ב(‬ ‫מרוטנבורג‪ :‬כי יש חרם שלא יהיו אנשים ונשים‬ ‫במחול‪ ,‬והיו דורשים 'יד ליד לא ינקה רע'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ובשו"ת "בנימין זאב" )ח"ב‪ ,‬סימן ש"ג( הביא שיש חרם גדול‬ ‫משנים רבות מימי הקדמונים גדולי התורה‪ ,‬שלא‬ ‫יכנס איש במחול עם הנשים כלל‪ ,‬ואפילו נער בן י"ב‬ ‫שנים לא יחולל במחול הנשים כלל‪ ,‬וזאת התקנה‬ ‫נִ תפשטה בכל ישראל כחומר כל תקנות הגאונים‬ ‫והראשונים ע"ש‪ .‬ובשולחן ערוך )סימן תקכ"ט סע' ד'( כתב‪:‬‬ ‫שחייבים בית דין להעמיד ברגלים שוטרים‪ ,‬שיהיו‬ ‫משוטטים ומחפשים בגינות ובפרדסים ועל‬ ‫הנהרות‪ ,‬שלא יתקבצו שם לאכול שם אנשים ונשים‬ ‫ויבואו לידי עבירה‪ ,‬וכו'‪ .‬ע"ש" )"ילקוט יוסף" שם ‪ -‬שם הע' י"ג‪,‬‬ ‫כתב‪ :‬וגם לאותם שאינם רוקדים רק שומעים‬ ‫ורואים זהו איסור חמור אשר ע"י ראייתן עוברים‬ ‫על מצוות ה'" ]"ילקוט יוסף" שם[‪.‬‬ ‫"ועיין בחידושי רבי עקיבא איגר‪ ,‬שרמז לעיין בספר‬ ‫עמ' ער(‪.‬‬ ‫"ולא רק ברגלים חייבים להזהיר על כך‬ ‫אלא דבר זה חיובו הוא תמידי‪ ,‬וכל מי שבידו‬ ‫להזהיר על כך יעשה זאת‪ ,‬אלא שברגל מצוי‬ ‫הקילקול ביותר )מ"ב סי' תקכ"ט ס"ק כ"ב( ובכל זמן של‬ ‫שמחה‪ ,‬כגון‪ ,‬נישואין ואירוסין וכדומה‪ ,‬יש למחות‬ ‫על כך )כה"ח שם אות מ"ח(‪ .‬ועיין בשעה"צ )שם ס"ק כ"א(‬ ‫שבעוונותינו הרבים נפרץ קילקול זה בזמנינו באיזה‬ ‫מקומות גם בימות החול‪ ,‬ועוון גדול הוא‪ ,‬ומי שיש‬ ‫בידו למחות בוודאי חייב למחות" ]"מאורות ההלכה" על‬ ‫'זכרון יוסף' והשגתיו ב"ה‪ .‬ואעתיק קצת מדבריו הקדושים‪,‬‬ ‫במה שהשיב לרב אחד גדול ‪ -‬מהר"ר יעקב‪ ,‬וזו לשונו‪ :‬חיל‬ ‫ורעדה אחזתני‪ ,‬בכל צרותיהם לי צר‪ ,‬על דבר‬ ‫הפירצה הגדולה שעשו פריצי בני עמנו במקומם ‪-‬‬ ‫לעבור בשאט נפש על דת ודין תורתנו הקדושה ודת‬ ‫יהדות‪ .‬ולא לבד ‪ ...‬אלא אף זו שעשו ‪ ...‬חינגא‬ ‫וחוללו במחולות ‪ -‬נערים ]בני בלי תרבות[ עם‬ ‫בתולות‪ ,‬ונתערבו בהם גם אנשים ונשי אנשים‬ ‫ושעירים ירקדו שם‪ .‬אוי לנפשם כי גמלו להם רעה‬ ‫לעבור על דת בפרהסיא‪ ,‬והתורה חוגרת שק עליהם‪.‬‬ ‫רחמנא לשזבן מהאי עונשא ולא יעשה כן וכו' והנה‬ ‫מעכ"ת שאלני האם יפה עשה שמיחה בהם וכו' לבל‬ ‫יוסיפו לחטוא ‪ ...‬תשובה‪ :‬ודאי יפה עשה למחות בכל‬ ‫כוחו באנשים כאלה וכו' וכל רב ומורה בעירו מחוייב‬ ‫מסכת ר"ה )הלכה אחרונה([‪.‬‬ ‫"ובים של שלמה )גיטין פ"א סימן י"ח( כתב‪ :‬מי התיר‬ ‫להם להיות במחול אחד עם הבתולות? לא זו הדרך‬ ‫אשר הראו לנו חסידים הראשונים‪ ,‬וכו' ובעוונותינו‬ ‫הרבים עכשיו עוברים אותו שהוא כאש בנעורת‬ ‫בשמחת נישואין כשמתערבים נשים ואנשים יחד‪.‬‬ ‫ע"ש‪ .‬והשל"ה הקדוש כתב‪ :‬ואלו ההולכים עם הנשים‬ ‫‪16‬‬ ‫למחות ולבטל הריקודין והמחולות ‪ ...‬בחורים ]בני‬ ‫בלי תרבות[ ובתולות יחד‪ ,‬וקל וחומר בן בנו של קל‬ ‫ל"א‪' :‬אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים‬ ‫יחדיו'‪ .‬ולא כתיב‪' :‬אז תשמח בתולה עם בחורים‬ ‫וחומר להאספסוף אשר בקירבו ותערובות אנשים‬ ‫ונשים כמ"ש לעיל וכמבואר באו"ח סימן תקכ"ט שכתב שם‬ ‫במחול'‪ .‬וכן כתיב בזכריה י"ב‪' :‬וספדה' וכו' 'ונשיהם‬ ‫לבד'‪ .‬ומזה נעשה קל וחומר‪ ,‬בשעת שמחה וריקוד‬ ‫שלא יתערבו אנשים ונשים‪ ,‬וידוע שאין חילוק בין‬ ‫בהסתת היצר הרע לעבירה ]בסוכה דף נ"ב[ ולא לחינם‬ ‫אמר איוב‪' :‬ברית כרתי לעיני ומה אתבונן' וגו'‪ .‬ושיבח‬ ‫נשואות לפנויות לענין זה‪ ,‬ואין לך דרגא להסתת יצר‬ ‫הרע ומעלה לזנות יותר מזה שמתבוננים ומביטים‬ ‫אותו ההגמון על תשובתו ואמר ראיתי כי דבריך טובים‬ ‫]בני בלי תרבות האלה[ בפני הנשים והבתולות בעת‬ ‫ונכוחים‪ .‬ועל פי דתנו‪ ,‬אסור להסתכל אפילו בבגדי‬ ‫ִצבעונין של אישה‪ ,‬ומכל שכן להביט בפניה ‪ -‬הן‬ ‫הנשים‪ .‬וקורא אני עליהם‪' :‬יד ליד לא ינקה מדינה‬ ‫בתולה הן נשואה‪ .‬ומהאי טעמא‬ ‫תיקנו‬ ‫של גיהנם'‪ .‬ולפעמים מחבקים ומנשקים למלאות‬ ‫האב"ד והקהל פה פיורדא ובק"ק מיץ‪ :‬שלא יחוללו‬ ‫הבחורים ]בני בלי תרבות[ עם הבתולות כלל‪ ,‬אפילו‬ ‫הריקוד‪ ,‬ואוחזין מעשה אבותיהם בידיהם של‬ ‫תאוותן ובאים לידי מעשה ער ואונן‪ .‬ולפעמים‬ ‫ימתיקו ע"י זה סוד יחד להתייחד ביום או בלילה‬ ‫והיה במחשך מעשיהם וחס ושלום ומלאה הארץ‬ ‫זימה‪ .‬וידוע שרוב הבתולות בזמן הזה כבר הגיע‬ ‫זמנם לראות ולדעת הרמב"ם וכמה פוסקים ראשונים‬ ‫ואחרונים הנוגע בהם לשם חיבה וקירוב בשר עובר על‬ ‫לאו‪' :‬ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב'‪ ,‬ואפילו‬ ‫קורבא בעלמא אסור‪ .‬והמחבקה והמנשקה לשם‬ ‫תאווה היה לוקה ]בימים הקדמונים[ כמ"ש הרמב"ם‬ ‫)ומזה הטעם(‬ ‫על החתונות‪ .‬אלא‪ ,‬הבתולות יחוללו בפני עצמן‪,‬‬ ‫והבחורים יחוללו בפני עצמן‪ ,‬ועיי"ש מה שהאריך עוד‬ ‫בזה" ]"ביאור הלכה" סימן של"ט ד"ה להקל בכל‪ .‬ועיין בשו"ת "יביע אומר"‬ ‫ח"ז ‪ -‬חיו"ד‪ ,‬סימן מ"א )ובפרט באות ג'([‪.‬‬ ‫ועיין מה שכתב בשו"ת "בנין ציון"‬ ‫)ח"א סוף סימן‬ ‫קל"ט(‪ ,‬וזו לשונו‪" :‬ואם תוכל לבטל את הריקודים‬ ‫)המעורבים( בכל החתונות יישר כחך וחילך‪ ,‬כי אין זו‬ ‫שמחה של מצוה כשמרקדים בחורים ובתולות‬ ‫יחדיו‪ ,‬ועוברים אביזרא דגילוי עריות‪ ,‬ולשמחה מה‬ ‫זו עושה"‪.‬‬ ‫"ובלימוד הריקוד בתלבושת פרוצה‬ ‫בתערובת בחורים ובחורות גם יחד‪ ,‬הרי מובן מאליו‬ ‫כי דבר זה הרי הוא חמור באיסורו בכפלי כפלים‪ ,‬כי‬ ‫אין כאן גורם דווקא אלא מעשה בפועל ממש‪ ,‬כי‬ ‫הוא מקרב לערוה בידים ממש‪ ,‬והרי הוא בבחינת‬ ‫גילוי עריות ממש‪ ,‬שעליה אמרו 'יהרג ואל יעבור' ‪...‬‬ ‫על כן לא רק שלא יהיו ההורים הגרמא אלא גם‬ ‫בפכ"א מהלכות א"ב וסמ"ג מצוה שנ"ג ‪ ...‬כללו של דבר‪,‬‬ ‫אין לך גדר ערווה גדול מזה‪ ,‬לבטל המחולות‬ ‫והריקודין של אנשים ונשים יחד ‪ -‬בין נשואות ובין‬ ‫פנויות‪ .‬שאין לך דרגא לזנות ומעלה לעריות והרגל‬ ‫לעבירה יותר מזה‪ ,‬ואנחנו שקיבלנו תורתו‪ ,‬מחוייבין‬ ‫לעשות גדר וסייג שלא יעשה כן וכו' ושם בתשובתו‬ ‫נאמר מה שהשיב להגמון אחד ששאלו על ככה והשיב לו‬ ‫שאצלנו הוא עון פלילי ונגד היהדות‬ ‫דכתיב בשופטים סימן )פרק( כ"א‪' :‬ויאמרו הנה חג' וכו'‬ ‫'יצאו בנות שילו לחול במחולות'‪ .‬ומדלא כתיב עם‬ ‫בחורים או נערים‪ ,‬משמע שהמה הבתולות לבד‬ ‫חוללו יחד‪ ,‬ולא עם בחורים‪ .‬וכן כתיב בירמיה סימן )פרק(‬ ‫והראה לו מה‬ ‫שמוטל עליהם למחות בידם שלא ייספו בעוונם‬ ‫ח"ו"‬ ‫)שם ח"ה אה"ע סי' פ"ז‪ ,‬וראה גם שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' ק"ט(‪.‬‬ ‫"חגיגת בר‪-‬מצוה‪ ,‬שחוגגים אותה בתערובת נשים ואנשים בריקודים ובמחולות‪ ,‬שאין זו שמחה אלא תוגה‪,‬‬ ‫רחמנא ליצלן )ה' יצילנו(‪ .‬שבמקום להביא ברכה לחתן הבר‪-‬מצוה‪ ,‬על‪-‬ידי כניסתו לעול המצוות‪ ,‬הרי הם‬ ‫מביאים עליו קללה חס ושלום‪ ,‬שהברכה נהפכת לקללה‪ ,‬שבגרמתו הרי כל המשתתפים שם עליהם‬ ‫לקבל עונשם היותר חמור באותה המידה של גילוי עריות‪ ,‬שמכיון אפילו בנגיעת יד ביד נאמר 'יד ליד לא ינקה רע'‪,‬‬ ‫מכל שכן בנגיעה יותר גדולה כחיבוק ונישוק ‪ ...‬ואשריהם ישראל ששומעים לקול מוריהם"‬ ‫)"שו"ת "ישכיל עבדי"‬ ‫ח"ז‪ ,‬אה"ע סי' ח'‪ .‬וראה עוד שם‪ ,‬סי' י'‪ .‬שם‪ ,‬ח"ד קונטרס "שאלת שלום" אה"ע סי' ב'‪ .‬ח"ה‪ ,‬אה"ע סי' פ"ז‪ .‬ח"ו‪ ,‬אה"ע סי' א'‪ ,‬וראה עוד שו"ת "זקן אהרן" ח"א‪ ,‬או"ח סי' ו'(‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בעקבות המאמרים האחרונים‪ ,‬יש הטוענים ‪...‬‬ ‫ִ‬ ‫תשובות לשואלים‬ ‫ננסה להשיב בקצרה על חלק מן השאלות והטענות ששמענו בשיחות רבות שהיו לנו עם בני נוער‬ ‫ומבוגרים‪ .‬השאלות והתשובות עליהן מתמקדות בעיקר בנושא‪" :‬הצניעות בחברה"‪ ,‬אף שהן‬ ‫טובות גם לנושאים רבים אחרים‪ .‬התשובות שתבואנה להלן יסייעו ‪ -‬ולו במעט‪ ,‬להבנת הלכות‬ ‫צניעות ויקרבו אותן ללב הקוראים‪.‬‬ ‫בהם פגיעה וזילזול בדרך‪ ,‬בציביון וברגשותיו של‬ ‫כל ישראל ערבים זה לזה‬ ‫הציבור כולו‪.‬‬ ‫כשם שמחובתו של כל אחד להחזיר את‬ ‫אבידת חברו‪ ,‬להצילו מסכנה‪ ,‬לדאוג לכל מחסורו‬ ‫וכו'‪ ,‬כך חייב הוא לסייע ולדאוג שחבירו לא יאבד‬ ‫את עולמו הרוחני‪ ,‬אף שהוא עצמו אינו חש לכך‪.‬‬ ‫"כל ישראל ערבים זה בזה" )שבועות לט‪ ,(:‬ערבות זו היא‬ ‫שלרוב מביאה יהודי לכך שיעיר את תשומת לב‬ ‫חבירו על התנהגותו‪ ,‬אין בכך כל כוונה לקנטר‬ ‫וללעוג‪ ,‬אלא רצון לעזור ולסייע‪ .‬לכן כל השומע‬ ‫תוכחה על מעשיו‪ ,‬יקבלה באהבה ובהכנעה כי‬ ‫לטובתו הדבר‪.‬‬ ‫"אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך‪,‬‬ ‫מפני שהמוכיחך ‪ -‬מביאך לחיי העולם‪-‬הבא‪,‬‬ ‫והמשבחך ‪ -‬מוציאך מן העולם" )"אבות דרבי נתן" פכ"ט(‪.‬‬ ‫יש הטוענים‪" :‬מה איכפת לכם אם התנהגותנו‬ ‫צנועה או לא? עיזבונו לנפשנו ואל לכם לחדור לחיינו‬ ‫הפרטיים‪ ,‬אנו ננהג כפי שנראה לנו"!‬ ‫עם ישראל גוף אחד הוא! אם איבר אחד‬ ‫אינו מתפקד כהלכה‪ ,‬כל הגוף חש בכך ומושפע‬ ‫מחולשתו של איבר זה‪ .‬הפרט אינו חי באי בודד‪,‬‬ ‫אלא הוא קשור לכלל‪ .‬לכל מעשה שיעשה יש השפעה‬ ‫על כלל האומה הן לחיוב והן לשלילה‪ ,‬אף שאינו‬ ‫מודע לכך ואין הוא יודע כיצד חלה השפעה זו )ראה‬ ‫ירושלמי נדרים פ"ט‪ ,‬ה"ד‪ .‬מכילתא יתרו י"ט‪ ,‬ו'‪ .‬רש"י דברים כ "ט‪ ,‬כ"ח‪.‬‬ ‫רמב"ם ‪ -‬הלכות תשובה פ"ג ה"א ‪ -‬ה"ב‪" .‬אגרות הראי"ה" ח"א אגרת ש"א(‪.‬‬ ‫הפרט אינו יכול להתנהג ככל העולה על רוחו‪ ,‬בפרט‬ ‫אם להתנהגותו יש השפעה שלילית על הסובבים‬ ‫אותו‪ ,‬לכן חייב הוא להתחשב ברגשותיהם‪ .‬וכך‬ ‫ביטאו זאת חז"ל‪" :‬משל לבני אדם שהיו יושבין‬ ‫בספינה‪ ,‬נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו‪.‬‬ ‫אמרו לו חבריו‪ :‬מה אתה יושב ועושה? אמר להם‪:‬‬ ‫מה איכפת לכם‪ ,‬לא תחתי אני קודח?! אמרו לו‪:‬‬ ‫שהמים עולין ומציפים עלינו את הספינה" )ויקרא רבה‬ ‫שגגה שסופה זדון‬ ‫יש הטוענים‪" :‬מוטב שלא נשמע ולא נלמד את‬ ‫הלכות צניעות על כל האיסורים שבהן‪ ,‬ממילא לא‬ ‫נקיימן וחבל שהן תעקנה על מצפוננו‪ ,‬ומוטב שנהיה‬ ‫שוגגים ולא נהיה מזידים"!‬ ‫תורה ניתנה להם לישראל‪ ,‬וחייבים הם‬ ‫ללומדה כדי שידעו כיצד לקיימה‪ .‬אי לימוד חלק‬ ‫מההלכה‪ ,‬מתוך חשש שמא ִתתגלנה "חומרות"‬ ‫כביכול‪ ,‬או הלכות שלא נוח וקשה לקיימן ‪ -‬הוא‬ ‫ִהתחמקות ובריחה מחובתו של כל המאמין בתורת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה צריך‬ ‫ללכת למקום פלוני‪ .‬לעצת חבריו‪ ,‬שלא ילך בדרך‬ ‫פ"ד‪ ,‬ו'(‪.‬‬ ‫כשם שחור אחד קטן עלול לגרום לטביעתה‬ ‫של ספינה שלמה‪ ,‬כך מעשיו והתנהגותו של אדם‬ ‫בודד יכולים לפגוע בציבור שלם ואף באומה‬ ‫שלימה‪.‬‬ ‫כאשר מעירים לאדם על התנהגותו‪ ,‬שאינה‬ ‫צנועה ושאינה על פי ההלכה‪ ,‬אין בכך כל כוונה‬ ‫לחדור לחייו הפרטיים‪ ,‬כי הרי איש אינו מעיר לו על‬ ‫אשר עושה הוא בביתו פנימה בחדרי חדרים‪.‬‬ ‫מעירים לו על מעשיו הנעשים בפרהסיה‪ ,‬כאשר יש‬ ‫‪18‬‬ ‫מסויימת כי בורות עמוקים בה‪ ,‬השיב‪ :‬אכסה פני‬ ‫בסודר‪ ,‬וכשאפול באחד הבורות לא ילעגו עלי כי‬ ‫חיי שיגרה מול חיים ערכיים‬ ‫יש הטוענים‪" :‬ידוע לנו שלא תמיד אנו בסדר‪,‬‬ ‫הלוא שוגג הייתי הואיל ועיני היו מכוסות ולא‬ ‫ראיתי את הבורות‪ .‬ענו לו חביריו‪ :‬להיפך‪ ,‬אין לעג‬ ‫ופעמים אנו אף מתנהגים בניגוד להלכה‪ ,‬מוכנים‬ ‫אנו לשמוע וללמוד את הלכות צניעות‪ ,‬אך פשוט אנו‬ ‫גדול מזה! אם לא תכסה את עיניך‪ ,‬רק אז תדע היכן‬ ‫וכיצד להיזהר שלא תיפול ושלא תיכשל‬ ‫לא מסוגלים להקפיד על הלכות אלו‪ .‬שנים רבות‬ ‫התרגלנו לדפוסי חיים וקשה לנו כעת לשנותם"‪.‬‬ ‫התורה שניתנה על‪-‬ידי בורא עולם מותאמת‬ ‫)ראה‪" :‬אהבת‬ ‫חסד" ח"ב‪ ,‬פ"ט‪ .‬סוף ההקדמה לספר ה"חפץ חיים"(‪.‬‬ ‫כך היא עצת היצר‪ ,‬המפתה את האדם‬ ‫שיעצום עיניו ולא ילמד כלל‪ ,‬ואז כאשר יפול ויכשל‪,‬‬ ‫ולכשרונותיו של האדם‪ .‬אם הקב"ה ציוה‬ ‫לכוחותיו ִ‬ ‫על מצוה כֹלשהי‪ ,‬אות היא שהאדם מסוגל לקיימה‪,‬‬ ‫שוגג יחשב כי הרי סוף סוף אנוס היה‪ .‬אך טעות‬ ‫מרה בידו! כי אם מלכתחילה היה לומד לא היה‬ ‫נכשל‪ .‬וכך הורונו חז"ל‪" :‬הוי זהיר בתלמוד‪ ,‬ששגגת‬ ‫אף אם הדבר דורש מאמץ‪ ,‬כי אם האדם לא היה‬ ‫מסוגל לקיים מצוות כֹלשהן‪ ,‬מהו הצדק וההגינות‬ ‫שהקב"ה יענישו אם לא יקיימן‪ ,‬והרי על הקב"ה‬ ‫נאמר‪" :‬כי כל דרכיו משפט‪ ,‬אל אמונה ואין עוול‬ ‫צדיק וישר הוא" )דברים ל"ב‪ ,‬ד'(?! הקב"ה אינו מפריז‬ ‫בדרישותיו מברואיו‪ ,‬אין הוא מטריח את בריותיו‬ ‫לחינם‪ .‬מכל אדם נדרש למצות את כל אשר גנוז בו‪,‬‬ ‫ולקיים את המצוות לפי כוחותיו שלו‪.‬‬ ‫"אין הקב"ה בא בטירחות עם בריותיו‪ ,‬לא‬ ‫בא על האדם אלא לפי כוחו ‪' ...‬קול ה' בכוח' )תהלים‬ ‫כ"ט‪ ,‬ד'( ‪ ...‬לפי כוחו של כל אחד ואחד"‬ ‫תלמוד עולה זדון"!‬ ‫הכלל ש"מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו‬ ‫)פרקי אבות פ"ד‪ ,‬מט"ז(‪.‬‬ ‫מזידין" שייך לענין תוכחה ‪ -‬מתי יש להוכיח עוברי‬ ‫עבירה‪ ,‬ואימתי יש להימנע מכך )ראה רמ"א סי' תר"ח ‪,‬סע'‬ ‫ב'‪" :‬בכל דבר איסור אמרינן‪' :‬מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין' ודווקא‬ ‫שאינו מפורש בתורה אע"פ שהוא דאורייתא‪ ,‬אבל אם מפורש בתורה ‪ -‬מוחין‬ ‫בידם" ובאחרונים שם‪ .‬שו"ת "בני בנים" ח"ב סי' כ"ז(‪ .‬אך אין זה‬ ‫שייך כלל ועיקר לאדם הנמנע מלכתחילה לשמוע‬ ‫וללמוד הלכות שונות‪ ,‬שמא "יתגלה" לו איסור‬ ‫כֹלשהו שלא ימצא חן בעיניו‪ .‬כלום נמנע מללמוד‬ ‫הלכות שבת‪ ,‬פסח‪ ,‬כשרות וכו' שמא האיסורים‬ ‫שבהן לא ינעמו לנו? בתורה ישנן מצוות עשה‪ ,‬אך‬ ‫ישנן גם מצוות לא תעשה ואין להתחמק מלקיימן‬ ‫אף אם אין זה קל‪ .‬למה הדבר דומה? לנהג הבקי‬ ‫בתמרורים המקנים לו זכויות‪ ,‬כגון זכות קדימה‪,‬‬ ‫עקיפה וכו'‪ ,‬אך אין הוא לומד את התמרורים שהם‬ ‫)שמות רבה פל"ד‪ ,‬א'(‪.‬‬ ‫המכיר בערכו וחשיבותו של עיקרון או‬ ‫אידאל כֹלשהו‪ ,‬כל מאמץ לא ירתיעו מלשנות דפוסי‬ ‫חיים‪ ,‬הרגלים שונים‪ ,‬הליכות ומחשבות שהיו‬ ‫"מקודשים" אצלו שנים רבות‪.‬‬ ‫רבים הפסיקו לעשן ביודעם את הסכנה‬ ‫הנשקפת לבריאותם‪ ,‬החייב לעשות דיאטה‪ ,‬כלום‬ ‫אינו משנה הרגלי אכילה ושתיה אף שבתחילה קשה‬ ‫לו הדבר?! על כל אחד לשאול את עצמו בכנות במה‬ ‫הוא מעדיף ובוחר ‪ -‬בחיי שיגרה‪ ,‬בהנאות‬ ‫ובתענוגות רגעיות‪ ,‬שפעמים אף מזיקות לאדם‪ ,‬או‬ ‫שמא בוחר הוא בחיים ערכיים מלאי תוכן וייעוד אף‬ ‫שיש צורך במאבקים יום יומיים?! המאבק‪,‬‬ ‫המלחמה הפנימית‪ ,‬העמידה באתגרים ‪ -‬מוסיפים‬ ‫תוכן וטעם לחיים‪ ,‬ומשמעות אחרת להם‪ .‬ככל‬ ‫שהמאבק‪ ,‬ההקרבה והמאמץ גדולים יותר‪ ,‬כך‬ ‫סיפוקו ושכרו של העומד בהם‪ ,‬רב יותר‪ ,‬כדברי‬ ‫חז"ל‪" :‬לפום צערא ‪ -‬אגרא )לפי הצער ‪ -‬השכר(" )פרקי אבות‬ ‫לגביו איסורים או "חומרות"‪ ,‬כגון‪ :‬חובת עצירה‪,‬‬ ‫איסור נסיעה במהירות מופרזת וכו'‪ .‬אותו נהג‪ ,‬אם‬ ‫ייתפס בעבירת תנועה לאחר שלא ציית לתמרור‬ ‫המהווה לגביו "חומרה"‪ ,‬כלום יהיה פטור מלתת את‬ ‫הדין על "שגגה"‪ ,‬שנבעה רק מחוסר רצון ללמוד‬ ‫ולציית לחוק? איזו סכנה יש בגישה זו‪ .‬האם גם‬ ‫ובלתי זהירים‪ ,‬שאינם מצייתים‬ ‫לנהגים פזיזים ִ‬ ‫לחוק הנהיגה נֹאמר‪" :‬מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו‬ ‫מזידין"?! ואם כן מדוע שנאמר זאת דווקא לגבי‬ ‫הלכות צניעות?‬ ‫פ"ה‪ ,‬מכ"ג(‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫לא תמיד מכיר האדם את כוחות הנפש‬ ‫הגנוזים בו‪ ,‬ואין הוא יודע למה הוא מסוגל‪ .‬מכל‬ ‫מלמוצאו‪ ,‬האם לא יתחיל בחיפושים מתוך תקווה‬ ‫שלבסוף האוצר כן ימצא?‬ ‫אחד נדרש לשאוף לגלות כוחות אלו‪ ,‬ואם אכן ירצה‬ ‫בכך‪ ,‬במהרה יוכח עד כמה לא הכיר את עצמו ולא‬ ‫אם בא גנב וגוזל מאדם את כספו וזהבו‪,‬‬ ‫כלום יניח לו ליטול עימו את כל רכושו‪ ,‬האם לא‬ ‫העריך נכונה את הטמון בו‪.‬‬ ‫ינסה להציל את הניתן להצלה?! כך יצר הרע‬ ‫בתחבולותיו בא ומשכנע את האדם‪ ,‬שאין בכוחו‬ ‫להקפיד על כל ההלכות‪ ,‬לכן ימנע מלכתחילה‬ ‫מעלת המתקנים את דרכם‬ ‫להקפיד עליהן‪ .‬ואם אינו מנצחו בטיעון זה‪ ,‬משכנעו‬ ‫שלפחות יוותר על חלק מהן‪ ,‬כי הרי "לצבוע" יחשב‪,‬‬ ‫יש הטוענים‪ :‬מוכנים אנו לשנות את הרגלינו‬ ‫ולנהוג כדרישת ההלכה‪ ,‬אך כלום מסוגלים אנו‬ ‫ובכך "גוזל" הוא ממנו את מצוותיו‪ .‬כל מי שהוא‬ ‫להקפיד על הכל? מדוע נהיה "צבועים"‪ ,‬נקפיד על‬ ‫נבון ובר דעה עליו להילחם ביצרו‪ ,‬וישאף לקיים כל‬ ‫חלק מהלכות צניעות בו בזמן שאנו עוברים על‬ ‫הלכות אחרות‪ ,‬בתחום זה ובתחומים אחרים? מדוע‬ ‫שנתאמץ בשמירתן‪ ,‬הרי לבסוף ממילא לא נחזיק‬ ‫הלכה והלכה ללא חשבונות צדדיים‪ ,‬ככתוב‪" :‬כל‬ ‫אשר תמצא ידך לעשות בכוחך ‪ -‬עשה"! )קהלת ט'‪ ,‬י'(‪.‬‬ ‫הנכשל בתחום אחד אל לו להתייאש‪ ,‬ואל‬ ‫לו לבעוט בכל ולהמשיך להידרדר‪ .‬עליו לקום‬ ‫ולנסות בשנית‪ ,‬עד שיעמוד איתן בדרכו ומאמציו‬ ‫ישאו פרי‪" ,‬שבע יפול צדיק וקם" )משלי כ"ד‪ ,‬ט"ז‪ .‬ועיין‬ ‫"פחד יצחק" ‪" -‬אגרות וכתבים" קכ"ח‪ ,‬עמ' ריז ‪ -‬ריט(‪ .‬בהחלטה‬ ‫נחושה מסוגל כל אחד לשנות את עברו ולפתוח דף‬ ‫חדש בחייו‪ .‬ואין מעלה גדולה מזו! העבירות שעבר‬ ‫נמחלות ונמחקות לו‪ ,‬כך שכל עתידו לפניו‪.‬‬ ‫מעמד ונכשל‪ ,‬לכן לא כדאי להתחיל כלל? ואף אם‬ ‫נצליח לשנות את דרכנו‪ ,‬מה התועלת שבכך הרי‬ ‫עברנו רצוף בחטאים ועבירות?‬ ‫אל לו לאדם לנהל את חשבונותיו של‬ ‫הקב"ה! אין האדם יודע כיצד הקב"ה מעריך את‬ ‫מעשיו‪ ,‬ועל‪-‬פי אלו אמות מידה בוחן הוא את‬ ‫מאמציו‪ .‬לכל מצוה והלכה שהאדם מקיים‪ ,‬לכל‬ ‫מאמץ שהוא משקיע אף אם אינו לאורך ימים‪ ,‬יש‬ ‫ערך רב‪ ,‬הקב"ה אינו מקפח את שכרו של שום אדם‬ ‫ולא משנה איזה מאמץ השקיע )ראה בבא קמא לח‪.(:‬‬ ‫אי היכולת לתקן‪ ,‬לשפר ולהתמיד בתחום‬ ‫אחד‪ ,‬אסור שתפריע ותפגע ברצון לתקן ולהתמיד‬ ‫בתחומים אחרים‪ ,‬ואין בכך כל צביעות! )ראה "אורות‬ ‫התשובה" פי"ג‪ ,‬ט'‪ .‬פי"ד‪ ,‬ד'‪ .‬פט"ו‪ ,‬ח'(‪ .‬כלום נֹאמר לאדם‪ :‬הואיל‬ ‫ואינך שומר שבת‪ ,‬אין כל ערך אם לפחות תשמור על‬ ‫אכילת אוכל כשר?! אדם שנכשל בגניבה‪ ,‬האם‬ ‫משום כך עליו להמשיך ולהידרדר בעולם‬ ‫הפשיעה?! האם לצבוע יחשב אם יתאמץ ויוכיח‬ ‫התנהגות מוסרית בתחומים אחרים?! "מי שאכל‬ ‫שום וריחו נודף‪ ,‬יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו‬ ‫נודף?!" )שבת לא‪.(:‬‬ ‫אל לו לאדם להימנע מלנסות לשנות את‬ ‫דרכו‪ ,‬אך ורק מתוך הנחה שלא יוכל להתמיד בדרכו‬ ‫החדשה‪ ,‬והכישלון הסופי מובטח לו‪ ,‬וכי מנין לו‬ ‫שיכשל‪ ,‬אולי לבסוף יצליח במאמציו?! היודע‬ ‫שאוצר טמון במקום סתר‪ ,‬כלום ימנע וירתע‬ ‫מלחפשו אך ורק מפני שסבור הוא שיכשל‬ ‫"ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת‬ ‫הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה‪ .‬אין הדבר כן‪ ,‬אלא‬ ‫אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם‪ ,‬ולא עוד‬ ‫אלא ששכרו הרבה‪ ,‬שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש‬ ‫יצרו‪ ,‬אמרו חכמים‪' :‬מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים‬ ‫גמורין יכולין לעמוד בו' )ברכות לד‪ ,(:‬כלומר מעלתן גדולה ממעלת‬ ‫אלו שלא חטאו מעולם‪ ,‬מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם"‬ ‫)רמב"ם ‪ -‬הלכות תשובה פ"ז‪ ,‬ה"ד‪ .‬וראה‪" :‬ספר העיקרים" מ"ד‪ ,‬פכ"ז‪" .‬מסילת ישרים" פ"ד‪" .‬אורות‬ ‫התשובה" פ"ו‪ ,‬ה'‪" .‬על התשובה" עמ' ‪.(169‬‬ ‫לא ביום אחד ולא בקפיצה אחת ניתן לשנות‬ ‫דרך חיים ולתקן הרגלים משובשים‪ .‬יש לצעוד צעד‬ ‫אחר צעד‪ ,‬שלב אחר שלב‪ ,‬עם מבט קדימה תוך‬ ‫שאיפה ותקווה‪ ,‬שהטיפוס וההתמדה אכן יחוללו‬ ‫את השינוי המיוחל )ראה ויקרא רבה פי"ט‪ ,‬ב'(‪" .‬כל‬ ‫ההתחלות קשות" )מכילתא‪ ,‬יתרו(‪ ,‬אך אם יש רצון ועוז‪,‬‬ ‫ניתן להתגבר על כל הקשיים והמכשולים‪ ,‬העומדים‬ ‫בדרכו של כל הבא לפתוח דף חדש בחייו‪ .‬וכל "הבא‬ ‫ליטהר ‪ -‬מסייעין אותו" )יומא לח‪] .(:‬המאמר האחרון הועתק ‪-‬‬ ‫ברובו ‪ -‬מתוך הספר‪" :‬קדושים תהיו" ‪ -‬פ"א‪ ,‬עמ' ‪) 16 - 19 ,14 - 15‬עיי"ש‬ ‫בעוד שו"ת([‪.‬‬ ‫‪20‬‬