" עוז והדר לבושה " בענייני * כיסוי ראש לאישה

‫בס"ד‪ ,‬ערש"ק פרשת נשא ה'תשע"א‬
‫קונטרס‬
‫"עוז והדר לבושה"‬
‫בענייני‬
‫* כיסוי ראש לאישה ‪ -‬כתר מלכות‬
‫* צניעות ‪ -‬יופי אמיתי ללא דופי‬
‫* אחריות ההורים על צניעות משפחתם‬
‫*קריאה לבנות ישראל הכשרות‪ ,‬בענין בגדים )ק(צרים ומהודקים‬
‫*להיזהר ממקומות של תערובות ‪ -‬על הפרדה בחתונות וכיוצא בזה‬
‫ועל האיסור החמור של ריקודים מעורבים ‪ -‬גברים ונשים יחדיו‬
‫ממני הצעיר באלפי ישראל‬
‫אליהו בן אאמו"ר ר' אברהם ממן‬
‫* * *‬
‫מהדורה ראשונה וחלקית זו יו"ל ע"י מוסדות "תורת אברהם"‬
‫נצרת עילית ת‪.‬ד‪ ,846 .‬מיקוד ‪17108‬‬
‫טלפון‪ ,077-3204030 :‬נייד‪ 052-6004052 :‬או ‪ ,050-8993098/9‬פקס‪077-3204031 :‬‬
‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫‪1‬‬
‫פרשת "אישה סוטה" ‪ -‬המקור בתורה לכיסוי ראש האישה‬
‫סוף מעשה במחשבה תחילה‬
‫"ידוע הוא מה שאמרו חז"ל‪ ,‬שמכל עבירה שהאדם עושה בעולם הזה נברא מלאך חבלה אחד‪,‬‬
‫הממונה אחר כך ליטול נקמתו ממנו עבור זה החטא‪ ,‬והממונים האלו הם כולם המלווים את‬
‫האדם בעת פטירתו כשהוא הולך לבית עולמו‪ .‬אם כן כמה צריכה האישה שמורגלת בזה החטא‬
‫להתאונן תמיד על העניין הנורא הזה‪ ,‬בזוכרה שמכל הליכה והליכה‪ ,‬שיצאה לשוק לעיני‬
‫הבריות בשערותיה המגולות‪ ,‬תחת אשר חשבה ליפות עצמה בזה ‪ -‬נברא לה מלאך משחית‬
‫ליטול נקמתו ממנה‪ ,‬אם כן כמה אלפים מלאכי חבלה מזמינים את עצמם וממתינים על עת‬
‫פטירתה ללוותה וליטול נקמתם ממנה‪ ,‬ושם תצעק ותנהם 'אוי ואבוי' על מעשיה הרעים‪ ,‬ואין‬
‫ך'" ]"גדר עולם" )ל"חפץ חיים"(‪,‬‬
‫וּשׁ ֵא ֶר ָ‬
‫ית ָך ִבּ ְכלוֹת ְבּ ָשׂ ְר ָך ְ‬
‫אַח ִר ֶ‬
‫ָה ְמ ָתּ ְב ֲ‬
‫מי שיועיל לה‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב‪ְ ' :‬ונ ַ‬
‫פ"ג[‪.‬‬
‫כיסוי הראש ‪ -‬מעין כתר מלכות‬
‫א‪ .‬המקור המרכזי בתורה לדין כיסוי ראש‬
‫מובא בדין "אישה סוטה" ‪ -‬אישה שנחשדה שחטאה‬
‫באיסור אשת איש ובעלה חושד בה‪ .‬היא מוזהרת‬
‫אצל הכהן שאם חטאה שתודה‪ ,‬ואם אינה מודה‪,‬‬
‫משקה אותה הכהן במים בהם טבל קלף הכתוב בו‬
‫שם ה' המפורש‪ .‬ואם חטאה‪ ,‬המים צובטים את‬
‫בטנה והיא מתה‪.‬‬
‫בתהליך זה הכהן מסיר את כיסוי ראשה‬
‫ובכך פורע את שערותיה לעיני כל‪ .‬גילוי שיער זה‬
‫מהווה ביזיון על שנחשדה באיסור כה חמור וזהו‬
‫הגילוי לביזיונה‪" :‬והעמיד הכהן את האישה לפני ה'‬
‫ופרע את ראש האישה" )במדבר ה'‪ ,‬י"ח( ‪" -‬יגלה‪ .‬יוציא‬
‫פרע ראשה שהיה מכוסה" )אבן עזרא‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫"אזהרה ‪ -‬מדכתיב‪ :‬ופרע‪ ,‬מובן שקודם‬
‫לכך לא הייתה פרועת ראש‪ .‬שמע מינה )מזה(‪ ,‬אין‬
‫דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש‪ ,‬וכן עיקר"‬
‫כיסוי הראש לאישה הוא מצוה מן התורה‪ ,‬מצוה‬
‫שהיא חלק מכללי הצניעות היהודיים‪ .‬מלבד היותה‬
‫ציווי א‪-‬לוהי‪ ,‬שומרת מצוה זו על מערכת יחסים‬
‫בריאה בין בני הזוג ומהוה יסוד לחיי משפחה‬
‫מוצלחים ומאושרים‪ .‬הצניעות‪ ,‬בשילוב שאר‬
‫ההלכות הקשורות לחיי המשפחה‪ ,‬היא אבן היסוד‬
‫לקיום התא המשפחתי וצביונו בהתאם למסורתנו‪.‬‬
‫צניעות זו מביאה את האישה ואת בעלה למקד את‬
‫תשומת ליבם זה בזה‪ ,‬להתרכז בביתם פנימה‬
‫ולהתעלם מגירויים חיצונים‪ ,‬וכך נוצרת אווירה‬
‫בריאה ותנאים נאותים לגידול דור העתיד‪.‬‬
‫כיסוי הראש הוא מעין כתר מלכות הניתן‬
‫בראשה של עקרת הבית ‪ -‬זו היא האישה אשר‬
‫עיקרי הבית וכל מהלכיו תלויים בה‪.‬‬
‫מאמר זה )אשר נלקט ונערך מתוך החוברת "כתר מלכות"(‬
‫יסקור את ההיבטים השונים של הנושא‪.‬‬
‫]רש"י‪ ,‬כתובות עב )מפורש([‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקור נוסף המבאר את משמעות הפועל‬
‫פרע מצויין בסיפור חטא העגל‪ ,‬המובא בפרשת "כי‬
‫תשא"‪ .‬שם יורד משה מהר סיני עם שני לוחות האבן‬
‫ומתוודע לחטא העגל‪ .‬לאחר שמשה רבינו משבר את‬
‫הלוחות מציין הכתוב כי משה הבחין כי העם‬
‫"פרוע"‪ .‬לשון זו מבוארת במפרשים כלשון "גילוי"‪,‬‬
‫מגולה ומפורסם רעתו‪.‬‬
‫המקור בתורה‬
‫משמעות פריעת הראש‬
‫המקורות שלהלן מציגים את יחס התורה לחובת‬
‫כיסוי הראש של האישה‪ .‬מן המקורות ניכר כי גילוי‬
‫ראשה של האישה הוא ביטוי לעונש‪ ,‬ביזיון או‬
‫סילוק הקדושה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫"וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו‬
‫אהרן לשימצה בקמיהם" )שמות ל"ב‪ ,‬כ"ה( ‪" -‬פרוע‪.‬‬
‫"אמר רב‪ :‬און בן פלת ‪ -‬אשתו הצילתו‪.‬‬
‫אמרה לבעלה‪ :‬מה יצא לך אם תתערב במחלוקת‬
‫מגולה‪ ,‬נתגלה שימצו וקלונו‪ ,‬כמו‪ :‬ופרע את ראש‬
‫קורח על משה? אמר לה‪ :‬הייתי בעצה עימהם‬
‫ונשבעתי להם שאם יקראוני אלך עימהם‪.‬‬
‫לרוע בהתגלות ליבו בזה" )ספורנו‪ ,‬שם(‪" .‬כי פרוע הוא‪.‬‬
‫פירוש‪ :‬סר צילם מעליהם‪ ,‬כי נועם ה' היה עליהם‬
‫חיפשה האישה דרך לסלק את בעלי‬
‫המחלוקת מלבוא לביתה ולקחת את בעלה‪ :‬אני‬
‫האישה"‬
‫)רש"י‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫"כי פרוע הוא‪ .‬מגולה ומפורסם‬
‫מיום שקיבלו התורה והוסר מסוכתם"‬
‫יודעת שכל האנשים שם שומרים על קדושת עיניהם‬
‫)אור החיים‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫"וכן מצינו בסוטה שבמידה שמדדה בה‬
‫מדדו לה‪ .‬היא עמדה על פתח ביתה ליראות לו‪,‬‬
‫ומחשבתם‪ ,‬שכתוב‪' :‬כי כיל העדה כולם קדושים'‪.‬‬
‫מה עשתה? הכניסה את בעלה לתוך האוהל‪ ,‬ישבה‬
‫לפיכך כהן מעמידה על שער ניקנור ומראה קלונה‬
‫לכל‪ .‬היא פרסה לו סודרין נאין על ראשה‪ ,‬לפיכך כהן‬
‫בפתח וסתרה את שערה‪ ,‬וכל מי שניסה לבוא לקחת‬
‫את בעלה‪ ,‬מיד כשראה את אשתו של און בן פלת‬
‫נוטל כיפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה"‬
‫הגמרא בכתובות אומרת‪" :‬ראשה פרוע‬
‫דאורייתא היא‪ ,‬שכתוב‪' :‬ופרע את ראש האישה'"‪.‬‬
‫ובדור הקודם הדגיש החפץ חיים שממקור תורני זה‬
‫פסקו כל הפוסקים שכיסוי ראש לאישה הוא חיוב‬
‫מפורש מהתורה‪" :‬מזה שכתב הפסוק‪ ,‬שהיה הכהן‬
‫מסיר המטפחת מעל שערות ראשה כדי לנוולה‬
‫לעיני הכל‪ ,‬מכלל ששאר בנות ישראל נזהרות ללכת‬
‫באופן זה‪ .‬כל הפוסקים ראשונים ואחרונים כולם‬
‫העתיקו דבר זה לדינא‪ ,‬שאם האישה יוצאת לשוק‬
‫ושערותיה מגולות‪ ,‬היא עוברת בזה על איסור‬
‫דאורייתא )איסור תורה(" ]"גדר עולם" )ל"חפץ חיים"(‪ ,‬פרק א'[‪.‬‬
‫מגולת שיער ‪ -‬נסתלק משם‪ .‬היינו שכתוב‪' :‬חכמת‬
‫נשים בנתה ביתה' ‪ -‬זו אשתו של און בן פלת" ]סנהדרין‬
‫)סוטה ח‪.(:‬‬
‫קט‪ - :‬קי‪) .‬עם תרגום ופירוש([‪.‬‬
‫פריעת ראש ‪ -‬ביזיון ובושה‬
‫הגמרא במסכת בבא קמא מדגישה שהסרת כיסוי‬
‫הראש לאישה בניגוד לרצונה מהווה ביזיון ובושה‬
‫חמורה לאישה‪ ,‬עד כדי כך שחייבו לפצותה על כך‪:‬‬
‫"פרע ראש האישה בשוק ‪ -‬נותן לה ארבע‬
‫מאות זוז‪ .‬ומעשה באחד שפרע ראש האישה בשוק‪.‬‬
‫באת לפני רבי עקיבא‪ ,‬וחייבו ליתן לה ארבע מאות‬
‫זוז" )בבא קמא צ‪.(:‬‬
‫חומרת האיסור‬
‫כיסוי ראש ‪ -‬עדי לצניעות‬
‫הרש"ר הירש מסביר כי כיסוי הראש הוא הסימן‬
‫המובהק החיצוני למסגרת הנישואין‪ ,‬ועל כך אישה‬
‫שסטטה אינה ראויה לעדי הצניעות‪:‬‬
‫"'ופרע את ראש האישה' ‪ -‬אישה צנועה‬
‫מכסה את שיער ראשה‪ :‬כביכול היא עוצרת אותו‬
‫מלהיראות‪ ,‬ולפיכך גילוי שיער קרוי פריעה‪:‬‬
‫שחרור‪ .‬כיסוי שיער הראש הוא הסימן החיצוני של‬
‫צניעות בנישואים‪ ,‬ואישה שסטתה מדרך הצניעות‬
‫איננה ראויה לעדי הצניעות בנישואים"‪.‬‬
‫הנזק הנגרם מהעדר כיסוי ראש‬
‫הזוהר הקדוש‬
‫)פרשת נשא‪ ,‬דף רכה(‬
‫החמיר מאוד‪ ,‬שלא‬
‫יראה שיער האישה בחוץ כלל‪ .‬זה תרגום לשונו‪:‬‬
‫"אמר רבי חזקיה‪ :‬תחול חלחלה על מי שמניח‬
‫לאשתו שיראה משיער ראשה לחוץ‪ ,‬וזה אחד מגדרי‬
‫הצניעות אשר הם חובת האישה‪ .‬ואישה המגלה‬
‫משיער ראשה להתנאות בו‪ ,‬גורמת עניות לביתה‪,‬‬
‫וגורמת לבניה שיהיו פחותים‪ִ ,‬בלתי חשובים‪,‬‬
‫וגורמת לביתה דברים רעים‪ .‬מי גורם לכל זה?‬
‫השיער היוצא חוץ לכיסויה‪ .‬ואם בביתה כך‪ ,‬על‬
‫אחת כמה וכמה מה גדולה החוצפה בצאתה לרחוב‪,‬‬
‫וכן כתוב‪' :‬אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך' ‪ ...‬ראה‬
‫והיזהר כמה תקלות גורם גילוי שיער ראש האישה‪:‬‬
‫מקלקל למעלה )בעולמות העליונים( ולמטה )בעולם הזה(‪ ,‬גורם‬
‫קללה לבעלה ועניות לביתה‪ ,‬ועוד דברים רעים‬
‫הקפדתם של ישראל מראיית שיער מגולה‬
‫את גודל הקפדתם של בני ישראל להימנע מלהיכשל‬
‫בראיית שיער של אישה נשואה‪ ,‬ניתן לראות בדברי‬
‫הגמרא המתארים את מה שהתרחש במחלוקת‬
‫קורח ועדתו‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫אחרים‪ .‬עוד גורמת בזה שתסור החשיבות מבניה‪,‬‬
‫ה' ישמרנו מחוצפתן"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫אישה שאינה מכסה שערה עוברת גם על‬
‫"לפני עיוור לא תיתן מכשול" )ויקרא י"ט‪ ,‬י"ד( ‪ -‬היא‬
‫ראש פרוע ‪ -‬עוברת על "דת יהודית"‬
‫מכשילה אנשים בכל זמן‪.‬‬
‫איסור אמירת דבר שבקדושה כנגד השיער‬
‫הט"ז([‪" :‬ואלו יוצאות שלא בכתובה‪:‬‬
‫ "שיער של אישה שדרכה לכסותו‪ ,‬אסור לקרות‬‫כנגדו )וכתב הרמ"א‪ (:‬אפילו אישתו‪ .‬אבל בתולות שדרכן‬
‫לילך פרועות הראש מותר" )שו"ע ‪ -‬חאו"ח‪ ,‬סי' ע"ה‪ ,‬סע' ב'(‪.‬‬
‫יהודית? יוצאה וראשה פרוע ‪ ...‬ראשה פרוע‬
‫דאורייתא היא‪ ,‬דכתיב‪' :‬ופרע את ראש האשה'‪.‬‬
‫"ואפילו אם הולכת פרועת ראש רק בביתה‬
‫בלבד ולא בשוק‪ ,‬על כל פנים היא מקלקלת בזה לכל‬
‫ותנא דבי רבי ישמעאל‪ :‬אזהרה לבנות ישראל שלא‬
‫יצאו בפרוע ראש"‪.‬‬
‫דבר קדושה שהוא אומר בעודו בחייו‪ ,‬והיינו כפי‬
‫נאמר בכתובות‬
‫פכ"ד‪ ,‬הי"א ‪-‬‬
‫]עב‪) .‬עיי"ש וברמב"ם ‪" -‬יד החזקה" ‪ -‬הלכות אישות‬
‫העוברת על דת משה ויהודית ‪ ...‬ואיזוהי דת‬
‫הרגל כל איש ואיש בביתו להתפלל‪ ,‬ולברך המוציא‬
‫וברכת המזון‪ ,‬וכל הברכות‪ ,‬ולקרות בתורה‪ ,‬וקשה‬
‫מאוד ליזהר כשאשתו הולכת בביתה פרועת ראש‬
‫שלא לומר שום דבר קדושה נגדה‪ .‬כן בענייננו‪ ,‬צריך‬
‫תמיד להוכיח בעניין זה ולהעריך לפניה את גודל‬
‫הקילקולים היוצאים מזה‪ ,‬שיהיה על‪-‬ידי זה מר‬
‫לבסוף‪ ,‬גם לה גם לו‪ ,‬שימצא על‪-‬ידי זה כמה מאות‬
‫ואלפים תפילות וברכות שהיו שלא כהוגן; עד שעל‪-‬‬
‫ידי זה תתרצה היא בעצמה ללכת בכיסוי איזה בגד‬
‫‪ ...‬על שערה ‪ ...‬דע עוד‪ ,‬שמלבד איסור פרוע ראש‪,‬‬
‫יש עוד עניין אחר שמחמת זה צריך להיות שערה‬
‫מכוסה אפילו בביתה‪ ,‬באיזה כיסוי ‪ ...‬שאם לא כך‪,‬‬
‫אסור אפילו לבעלה לומר שום דבר קדושה נגדה‪,‬‬
‫שהשיער הוא בכלל ערווה" ]"גדר עולם" )ל"חפץ חיים"(‪ ,‬פרק‬
‫ומפרש רש"י ]שם )מפורש([‪" :‬אזהרה ‪-‬‬
‫מדכתיב‪ :‬ופרע‪ ,‬מובן שקודם לכך לא הייתה פרועת‬
‫ראש‪ .‬שמע מינה )מזה(‪ ,‬אין דרך בנות ישראל לצאת‬
‫פרועות ראש‪ ,‬וכן עיקר"‪.‬‬
‫עוברת על "דת יהודית"‪-‬‬
‫תהא קלה להוציאה‬
‫"עוברת על דת משה או על דת יהודית ‪ ...‬אין כופין‬
‫את הבעל להוציא )לגרשה(‪ ,‬אלא אם רצה לא יוציא‪.‬‬
‫ואף‪-‬על‪-‬פי שלא הוציא אין להן כתובה‪ ,‬שהכתובה‬
‫תקנת חכמים היא‪ ,‬כדי שלא תהא קלה בעיניו‬
‫להוציאה‪ ,‬ולא הקפידו אלא על בנות ישראל‬
‫הצנועות; אבל אלו הפרוצות אין להן תקנה זו‪ ,‬אלא‬
‫תהא קלה בעיניו להוציאה" )רמב"ם ‪ -‬שם‪ ,‬הט"ז(‪.‬‬
‫ו'[‪.‬‬
‫גודל זכותן ומעלתן‬
‫על אלו איסורים נוספים עוברת אישה‬
‫בגילוי הראש?‬
‫"שבעה בנים היו לה לקימחית ‪ -‬וכולם שימשו‬
‫בכהונה גדולה‪ .‬אמרו לה חכמים‪ :‬מה עשית שזכית‬
‫לכך? אמרה להם מימיי לא ראו קורות ביתי קלעי‬
‫שערי" )יומא מז‪.(.‬‬
‫להצטנע בזויות ביתה‪ ,‬ואם‬
‫"צריכה האישה ִ‬
‫תעשה כן‪ ,‬נאמר בה הכתוב‪' :‬בניך כשתילי זיתים' ‪-‬‬
‫כמו הזית הזה שאינו משיר עליו בין בחורף בין‬
‫בקיץ‪ ,‬ובזה נכבד הוא משאר האילנות‪ ,‬כן יהיו בניה‬
‫חשובים בין אנשים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בעלה מתברך בכל ‪-‬‬
‫בברכות מלמעלה בברכות מלמטה‪ ,‬בעושר בבנים‬
‫ובני בנים‪ .‬על זה נאמר‪' :‬הנה כי כן יבורך גבר ירא‬
‫ה'' ]זוהר הקדוש‪ ,‬שם )מתורגם([‪.‬‬
‫איסור "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר"‬
‫)דברים כ"ג‪ ,‬ט"ו(‪" .‬אמר רב ששת‪ :‬שיער באשה ‪ -‬ערווה"‬
‫)ברכות כד‪.(.‬‬
‫איסור "‪ ...‬ובחוקותיהם לא תלכו‪ :‬את‬
‫חוקותי תשמרו ללכת בהם אני ה'‬
‫ַ‬
‫משפטי תעשו ואת‬
‫ַ‬
‫א‪-‬לוהיכם"‬
‫)ויקרא י"ח‪ ,‬ג' ‪ -‬ד(‬
‫‪" -‬ולכך היה פורע‬
‫)הכהן(‬
‫ראשה ואומר לה‪ :‬את פרשת מדרך בנות ישראל‪,‬‬
‫שדרכן להיות מכוסות ראשיהן‪ ,‬והלכת בדרכי‬
‫העובדי כוכבים )הגויים(‪ ,‬שהן מהלכות ראשיהן‬
‫פרועות‪ ,‬הרי לך מה שרצית" )במדבר רבה ט'‪ ,‬ט"ז(‪" .‬ודבר‬
‫זה הוא בכלל ה'לאו' של חוקות הגויים" )רבי משה חגיז‪,‬‬
‫"אלה המצוות"(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫"בזמן שהיא נוהגת בעצמה דת יהודית‬
‫שהיא צנועה‪ ,‬זוכה שמוציאין ממנה בנים בעלי‬
‫למהותך הפנימית‪ ,‬סייג שהוא צורך אובייקטיבי‬
‫של נפשך‪ ,‬סייג כזה הוא משחרר ופודה‪ ,‬הוא ביטוי‬
‫מקרא‪ ,‬בעלי משנה‪ ,‬בעלי מעשים טובים‪ .‬זהו‬
‫שכתוב‪' :‬בניך כשתילי זיתים'" )במדבר רבה‪ ,‬פרשה ח'(‪.‬‬
‫לחייך הפנימיים התוססים ‪...‬‬
‫הלא כה פשוט הוא הדבר‪ :‬האומר לבצע‬
‫"ועל האישה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬הוטל העול החביב‬
‫איזו מנגינה בהצלחה מלאה‪ ,‬יקפיד לנגנה לפי תוויה‬
‫בדיוק נמרץ‪ ,‬ובכלי המתאים לה ביותר‪ ,‬ואחרי‬
‫הזה‪ ,‬כי היא עקרת הבית ועליה לשאת בעול זה‬
‫בגאון מלכותי‪ ,‬במלוא החשיבות‪ ,‬בחופש מלא‪,‬‬
‫חזרות רבות‪ ,‬ואינו בוש כלל בזה שהוא מטיל על‬
‫ברגש אושר על הזכות הגדולה שנפלה בחלקה‪ .‬לא‬
‫כבלים הוטלו עליה ולא הגבלות נקבעו לה‪ ,‬אלא‪:‬‬
‫עצמו סייגים קשים כאלה‪ ,‬באשר הוא יודע כי‬
‫ִבלעדם לא יעלה בעמלו ולא יפיק מכישרונו יותר‬
‫גינוני אצילות‪ ,‬נימוסי מלכות‪ ,‬ניתנו לה‪ .‬והרי שום‬
‫בן דעת לא יחשוב‪ ,‬כי כתר על ראש מלך הוא סייג‬
‫מאשר רעש צלילים עולים ויורדים ‪ ...‬וככה זה בכל‬
‫שטחי החיים והמעשה‪ .‬בכל עמלו של אדם תחת‬
‫טרגי‪ ,‬וכי גלימת תפארתו היא הגבלה מדכאה‪ ,‬מפני‬
‫שהם מונעים מן הלובש אותם את התענוג הקל‬
‫להיות מיושבי קרנות ‪...‬‬
‫זה הכלל הנכון בנוגע למיני סייגים‪ :‬סייג‬
‫כובל ומשעבד הוא רק זה שכופין אותו עליך מן החוץ‬
‫בניגוד לעומק טבעך‪ ,‬לפנימיותך‪ .‬אבל סייג המותאם‬
‫השמש ‪ ...‬האין גם מנגינת החיים המשפחתיים‬
‫צריכה לתנאי ביצוע מיוחדים לה‪ ,‬לדקדוקים דקים‪,‬‬
‫להידוק מיתרים‪ ,‬לדיוק וחומרה בתוויה ‪-‬‬
‫הלכותיה? אכן‪ ,‬רק לב‪-‬סומא יכול שלא להודות‬
‫באמת הגדולה שבדברים פשוטים אלה" ]ע"פ הרב‬
‫אלימלך בר‪-‬שאול‪" ,‬מערכי לב" עמ' ‪) 64 – 65‬עיי"ש עמ' ‪.[(57 - 65‬‬
‫חובת התוכחה ‪ -‬תמידית‬
‫"ואל יחשוב אדם בנפשו לאמר‪ :‬כבר אמרתי לה פעמיים ושלוש ואיננה שומעת לי‪ ,‬ומה לי לדבר‬
‫עוד בעניין זה‪ .‬יתבונן האדם בעצמו‪ :‬האם היה מתנהג כן כשהיה רואה שאשתו מקלקלת כל‬
‫עסקיו שעושה? בוודאי היה צועק עליה מרה‪ ,‬לאמר‪ :‬מה את עושה? מלבד שאין את מסייעת לי‬
‫עוד תקלקלי כל מחייתי! במה נחיה אני וכל אנשי ביתי‪ ,‬האם נמות מפני שטותך?! והיה‬
‫מתחכם בכל מיני עצה להעריך לפניה גודל שטותה‪ ,‬פעם בלשון רכה ופעם בלשון קשה‪ ,‬עד‬
‫שהייתה מתבוננת בעצמה להסיר איוולתה מעליה"‬
‫‪5‬‬
‫]"גדר עולם" )ל"חפץ חיים"(‪ ,‬פ"ו[‪.‬‬
‫עוד בענין כיסוי ראש לאישה וצניעות ‪ -‬יופי ללא דופי‬
‫א‪ .‬היא רואה שהרוב בסביבתה הלא שומרת תורה‬
‫ומצוות אינן מכסות ראשן ומרגישה יוצאת מן הכלל‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם יש מקום להתיר לאישה‬
‫שקשה לה לכסות את ראשה ללכת ללא‬
‫כיסוי ראש?‬
‫היא תהיה יוצאת מן הכלל גם בחיי‬
‫משפחה מוצלחים ומאושרים מאוד‪ ,‬דבר שלצערנו‬
‫תשובה‪ :‬כיסוי ראש לאישה חובה‪ ,‬ככל מצוות‬
‫אינו מצוי בחברה הכללית‪.‬‬
‫התורה‪ ,‬לכל הדורות כולם‪ ,‬וכפי שכותב הרמב"ם‬
‫)"היד החזקה" ‪ -‬הלכות יסודי התורה ‪ -‬פ"ט‪ ,‬ה"א(‪" :‬דבר ברור‬
‫ב‪ .‬מרגישה שזה מחייב אותה לשינויים קיצוניים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ומפורש בתורה‪ ,‬שהיא מצווה עומדת לעולם ולעולמי‬
‫עולמים‪ ,‬אין לה שינוי‪ ,‬ולא גירעון ולא תוספת‪,‬‬
‫כיסוי הראש הוא מצוה בפני עצמה‪ ,‬ואינה‬
‫תלויה בשאר מצוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פוחדת ממה שיגידו חברותיה ומכריה‪.‬‬
‫רוב החברות מעריכות‪ ,‬אם בסתר ואם‬
‫שנאמר‪' :‬את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם‬
‫אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו‬
‫)דברים י"ג‪ ,‬א'( ‪ ...‬הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו‬
‫לעשותן עד עולם"‪.‬‬
‫"ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת‬
‫חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין‬
‫מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן" )"היד החזקה" ‪ -‬הלכות‬
‫בגלוי‪ ,‬אם לא מיד אז לאחר זמן‪ ,‬את האישה‬
‫הנאמנת לעקרונות היהדות‪.‬‬
‫ד‪ .‬היא חוששת שכשתכסה ראשה היא תתגנה על‬
‫בעלה‪.‬‬
‫הוכח שכללי הצניעות היהודיים מגבירים‬
‫את חן האישה בעיני בעלה וכן את אהבתו והערכתו‬
‫אליה‪.‬‬
‫ה‪ .‬היא חושבת שתאבד את יופיה ותיראה מבוגרת‬
‫יותר עם כיסוי ראש‪.‬‬
‫היא יכולה להתקשט ולהתייפות היטב גם‬
‫עם כיסוי ראש‪ ,‬באופנים המותרים‪.‬‬
‫מלכים ומלחמותיהן ‪ -‬פי"א‪ ,‬ה"ג(‪.‬‬
‫מכל האמור בזאת מובן‪ ,‬כי אין לנו שום‬
‫סמכות הלכתית להקל ולהתיר בנושא חשוב‪ ,‬יסודי‬
‫ובסיסי זה של כיסוי ראש לאישה נשואה; כשם‬
‫שלא נעיז היום לעקור חס וחלילה מצוות אחרות‬
‫המפורשות בתורה‪ ,‬או תקנות חז"ל שהתקבלו בכל‬
‫תפוצות ישראל‪.‬‬
‫העובדה שנשים רבות בעמנו אינן מכסות‬
‫את ראשן אין לה כל השפעה על ההלכה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מדוע לא אסרה התורה‬
‫לנשים רווקות ללכת בגילוי ראש? אם שיער‬
‫לסיכום‪ :‬ברור אם כן כי כל אישה נשואה‬
‫באישה הוא ערווה ‪ -‬גורם להרהורי עבירה‬
‫אצל הגבר‪ ,‬מה ההבדל בין נשואה לרווקה?‬
‫בכל מקום שהוא ‪ -‬חייבת לכסות את ראשה‬
‫כהלכה‪ ,‬גם אם היא גרה בסביבה שעדיין אין בה‬
‫שומרי תורה ומצוות‪ ,‬מכיון שתורתנו וחוקיה‬
‫נצחיים‪ .‬כיסוי ראש לאישה נשואה אינו נתון‬
‫לשינויי "אופנה" ואינו מסור ל"חילופים עונתיים"‪.‬‬
‫הרהור עבירה מועצם על ידי האיסור‪,‬‬
‫ו"מים גנובים ימתקו"‪ .‬דהיינו‪ :‬שמה שנאסר‪ ,‬יש‬
‫באדם יותר יצר להיכשל בו‪ .‬אשת איש ‪ -‬איסורה‬
‫לאיש אחר הוא חמור ביותר ועולה על איסור פנויה‪,‬‬
‫לכן גם האיסור על גילוי שערה חמור יותר‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬על הנערות להקפיד על תסרוקת‬
‫צנועה )שיער קלוע וכדו'( ולהיזהר מלגרום להרהור עבירה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬יש הסוברים‪ :‬שבת רווקה צריכה‬
‫לכסות ראשה בעת ברכה‪ ,‬לימוד תורה ושאר דברים‬
‫שבקדושה‪ .‬וכיום נהוג‪ ,‬שבת רווקה אינה מכסה‬
‫ראשה גם במקרים אלו )ואין כאן המקום להאריך(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כיצד נתמודד עם הקושי הנפשי?‬
‫תשובה‪ :‬אין ספק שאישה שלא הורגלה בכך ‪-‬‬
‫כיסוי הראש בעבורה הוא קשה ביותר ומלווה‬
‫בחששות רבים‪ .‬להלן יובאו מספר חששות מצויים‬
‫ולצידם התשובות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫השקר מכסה על האמת שבפנים‪ ,‬וכך‬
‫ישנם שאלות חשובות נוספות בענין זה‪,‬‬
‫המשיל שלמה המלך את היופי שמסתיר את‬
‫המחשבות ואת האיכות הפנימית‪ ,‬ובכך הוא דומה‬
‫כגון‪ :‬איזה כיסוי ראש עדיף ‪ -‬מטפחת ראש‬
‫וכובע או פיאה נוכרית? האם גם גרושה או‬
‫אלמנה חייבת בכיסוי ראש? האם מותר‬
‫לשקר!‬
‫ועוד שלמה המלך עצמו‪ ,‬ברצותו לתאר את‬
‫המעלה שביחסים שבין כנסת ישראל והקב"ה‪ ,‬לא‬
‫לגלות חלק מהשיער? האם מותר ללכת ללא‬
‫כיסוי ראש בבית? ועוד ועוד‪ .‬אך אין כאן‬
‫מצא דרך אחרת‪ ,‬אלא להמשיל את כנסת ישראל‬
‫לנערה יפה ותמימה המשתוקקת לבחיר ליבה‬
‫המקום להאריך בשאלות חשובות אלו?‬
‫הרוצה לברר את דעת התורה על כל הנ"ל‬
‫שיר השירים(‪.‬‬
‫כך שאין ספק ש"שקר החן והבל היופי" הוא‬
‫יחסי בלבד בהתמודדות עם תכונה של "יראת ה'"‪,‬‬
‫שהיא עיקר תכליתו של אדם מישראל‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬ניתן ליצור קשר )‪(052-6004052‬‬
‫ונשתדל לענות בעזרת ה' יתברך‪.‬‬
‫חז"ל אף הם הירבו להדגיש את חשיבותו‬
‫של היופי‪ .‬מובן שהם לא הפכו את היופי לפולחן‪,‬‬
‫כפי שעשו היוונים‪ .‬הם אמרו‪:‬‬
‫"שלושה מרחיבים דעתו של אדם‪ :‬אישה‬
‫נאה‪ ,‬דירה נאה וכלים נאים" )ברכות נז‪.(:‬‬
‫"אישה יפה ‪ -‬שרי בעלה‪ ,‬מספר ימיו‬
‫כפולים )יבמות סג‪.(:‬‬
‫"תבוא מארה לאישה שיש לה בעל ואינה‬
‫מתקשטת" )שו"ת מהר"ם בר"ב סי' קצ"ג(‪.‬‬
‫אחת מתקנותיו של עזרא הסופר היתה‬
‫שיהיו רוכלים מחזרין בעיירות משום תכשיטי‬
‫נשים‪" ,‬כדי שלא יתגנו על בעליהם" )בבא קמא פב‪.(:‬‬
‫"אסור לתלמיד חכם להניח לאשתו‬
‫שתתנוול‪ ,‬אפילו בימי אבלה‪ ,‬כדי שלא תתגנה‬
‫ִ‬
‫בעיניו" )אורחות חיים ‪ -‬הלכות כתובות‪ ,‬סי' כ"ז(‪.‬‬
‫כשאשתו נידה יש חשיבות לשמירת‬
‫ִ‬
‫גם‬
‫לאשתו‪" :‬בקושי התירו לה‬
‫הקשר העדין בין הבעל ִ‬
‫להתקשט בימי נידתה‪ ,‬אלא כדי שלא תתגנה על‬
‫בעלה" )שו"ע ‪ -‬חיו"ד קצ"ה‪ ,‬ט'(‪.‬‬
‫לאשתו תכשיט‬
‫רבי עקיבא השתוקק לקנות ִ‬
‫חשוב‪ ,‬עיר של זהב )נדרים נ‪ (.‬עבור המסירות שלה‬
‫לתורה )ירושלמי שבת ‪ -‬במה אישה‪ ,‬ה"א(‪" .‬וזה היה לזכרון‬
‫ירושלים ולחשיבות יראת שמיים" )"מרומי שדה" שבת נז‪.(.‬‬
‫"והעניין כי בימיהם היו עושין לנשיהם תכשיטין‬
‫לפי מעשיהם" )פירוש הגר"א על משלי א'‪ ,‬ט'(‪.‬‬
‫"עושה אישה תכשיטיה במועד‪ ,‬אלו הן‬
‫תכשיטיה‪ :‬כוחלת )עיניה( ופוסקת )שערותיה( ומעבירה‬
‫סרק )אדום( על פניה" )מו"ק ט‪ ;:‬שו"ע חאו"ח תקמ"ו‪ ,‬ה'(‪.‬‬
‫ומי חייב לסייע לה בזה?‬
‫תפילתה של הנערה‬
‫"אמר רבי יוחנן‪ :‬למדנו יראת חטא מבתולה‪ .‬שמעה‬
‫לההיא בתולה שנפלה על פניה ואמרה‪ :‬ריבונו של‬
‫עולם‪ ,‬בראת גן עדן ובראת גיהנום‪ ,‬בראת צדיקים‬
‫ובראת רשעים‪ .‬יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני‬
‫אדם" )סוטה כב‪ .‬ורש"י שם(‪.‬‬
‫בימי האינקויזיציה בספרד נתפשה נערה‬
‫ותבעוה להתנצר‪ ,‬אך היא עמדה בשלה ובחרה את‬
‫המוות‪ .‬הוחלט לקשור את שערות ראשה לזנב סוס‪.‬‬
‫ביום ביצוע גזר הדין ביקשה סיכות ‪ -‬זו בקשתה‬
‫האחרונה ‪ -‬כיון שבשעה שהסוס יסחוב אותה ‪-‬‬
‫חוששת היא שמה יתגלה בשרה‪ ,‬ורצונה שתצא‬
‫נשמתה בקדושה וטהרה! כך נסחבה ונגררה על‪-‬ידי‬
‫הסוס‪ ,‬לפתע צעקה לפרש לעצור‪ ,‬כדי לתחוב שוב את‬
‫הסיכות לבשר‪ ,‬מאחר שתוך כדי דהרה יצאו הסיכות‬
‫מהבשר‪ ,‬ולא רצתה לגלות את בשרה אפילו בשעה‬
‫זאת!‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם היהדות מגנה את היופי שהרי‬
‫נאמר "שקר החן והבל היופי"?‬
‫תשובה‪ :‬באומרו‪" :‬שקר החן והבל היופי"‬
‫)במגילת‬
‫)משלי‬
‫ל"א‪ ,‬ל'(‪ ,‬לא בא שלמה המלך לשלול את היופי מכל‬
‫וכל‪ .‬יש מקום ליופי בישראל‪ .‬התורה הדגישה‬
‫פעמים מספר את יופיין של הנשים ‪ -‬ולשבח‪ .‬אלא‬
‫נמדדת ביחס למהות אחרת‪ .‬שלמה המלך אמר‪:‬‬
‫"שקר החן והבל היופי" ביחס ל"אישה יראת ה'"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫"לכבוד שמחת הרגל קונה איש לאישתו‬
‫בגדים מצויירין ותכשיטין" )שו"ע ‪ -‬חאו"ח תקכ"ט‪ ,‬ב'(‪.‬‬
‫אפילו בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום‬
‫מכוסה‪ .‬ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה‪ ,‬היה‬
‫"חייב אדם להיות בהן )במועדים( שמח וטוב‬
‫ואשתו ובני ביתו ‪ ...‬והנשים קונה להן‬
‫לב הוא ובניו ִ‬
‫אומר לה‪ :‬תהי אישה צנועה"‬
‫בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו"‬
‫)בראשית רבה י"ח‪ ,‬ג'(‪.‬‬
‫האדם הוא כמעט היחיד בין בעלי החיים‬
‫שבו הנקבה ולא הזכר מסמלת את היופי‪ .‬בין יתר‬
‫בעלי החיים מתבלט הזכר ביופיו‪ :‬הארי ‪ -‬בהדרת‬
‫)רמב"ם "היד החזקה" ‪-‬‬
‫הלכות יום טוב ‪ -‬פ"ו‪ ,‬הי"ז ‪ -‬הי"ח(‪.‬‬
‫מדוע הדגישו חז"ל את כל זה? כי היופי‬
‫רעמתו‪ ,‬התרנגול ‪ -‬בנוצותיו ובכרבלתו הנאה‪ ,‬הטווס‬
‫משמש כלי שרת להרחבת הדעת‪ ,‬ולשמירת חיי‬
‫המשפחה‪ ,‬אך חלילה להקריב את הדעת על מזבח‬
‫ בזנבו‪ ,‬ציפורים ‪ -‬בנוצותיהם או בשירם‪ ,‬הדגים‬‫בצבעיהם וכדומה‪ ,‬ואפילו אצל הקופים ‪ -‬הזכר‬
‫היופי‪.‬‬
‫מפואר יותר מהקופה‪ .‬לא כן האדם‪ .‬הוא היחיד‬
‫נשות ישראל הקפידו על כך ואת יופין ‪-‬‬
‫הפנו לביתן‪ .‬בגמרא מסופר שכשהגיע אבא חלקיה‬
‫שהחוש האסתטי טבוע בעיקר ברעייתו‪ ,‬לכן חנן‬
‫הקב"ה את האישה ביופי חזותי‪ ,‬כדי שתמשוך את‬
‫תשומת ליבו של בן‪-‬זוגה‪.‬‬
‫אך האם היופי החיצוני הוא היופי היחידי?‬
‫העיקרי? כיצד יש להתייחס אל דברים חיצוניים‬
‫כגון יופי‪ ,‬כשהם באים ללא מעלות פנימיות?‬
‫"נזם זהב באף חזיר ‪ -‬אישה יפה וסרת‬
‫טעם" )משלי י"א‪ ,‬כ"ב( ‪" -‬היופי שהוא לתכשיט על‬
‫פניה‪ ,‬אינו מייפה אותה‪ ,‬אחר שהיא כעורה‬
‫בפנימיותה‪ ,‬והנה הטעם יבוא על תכונת הנפש‬
‫והמידות שיתגלו לחוץ‪ .‬הכעורה בפנימיות נפשה‪,‬‬
‫מה יועיל לה היופי החיצון‪ ,‬בהיפך‪ ,‬עוד תלכלך את‬
‫היופי ותגנה אותו על ידי רוע תכונתה" )המלבי"ם שם(‪.‬‬
‫לעירו‪ ,‬יצאה ִאשתו לקראתו מקושטת‪ .‬מה הסיבה?‬
‫"אמר‪ :‬כדי שלא אתן עיני באישה אחרת" )תענית כג‪.(:‬‬
‫במקום אחר בגמרא מסופר על אשת רב‬
‫ִחסדא שהיתה מתקשטת בפני כלתה בחול‪-‬המועד‪,‬‬
‫ובהתחלה רצו החכמים לומר שדין זה הוא רק לגבי‬
‫צעירה ולא לגבי זקנה‪ ,‬אמר להם‪" :‬אפילו אמך‪,‬‬
‫ואפילו אם‪-‬אמך‪ ,‬ואפילו עומדת על הקבר" מותר‬
‫לה להתייפות‪ .‬כי בת שישים שמחה להתקשט‬
‫כבחורה )מו"ק ט‪ .(:‬ומותר לה להתקשט אף אם אין לה‬
‫בעל )פרי מגדים‪ ,‬משבצות זהב ‪ -‬חאו"ח תקמ"ו‪ ,‬ה'(‪.‬‬
‫הצניעות היא היופי האמיתי‬
‫]מקורות‪" :‬כתר מלוכה"‪" ,‬הצניעות" ו"קדושים תהיו"[‪.‬‬
‫"כל כבודה בת מלך פנימה"‬
‫"הנך יפה רעייתי הנך יפה" )שיה"ש א'‪ ,‬ט"ו( ‪-‬‬
‫"הנך יפה ‪ -‬במצוות; הנך יפה ‪ -‬בגמילות חסדים"‬
‫)תהלים מ"ה‪ ,‬י"ד(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם הצניעות פוגמת ביופי?‬
‫תשובה‪ :‬מצות הצניעות היא חובה קדושה‬
‫)פירוש על שיה"ש(‪.‬‬
‫כתב רבינו המאירי )שבת קיג‪" :(:‬הצניעות‬
‫משובחת ביותר‪,‬וראוי לה לצדד עצמה בכל צד‪ ,‬שלא‬
‫יהא שום צד של פריצות נמצא בה"‪.‬‬
‫"עיקר שבח האישה ומדרגתה העליונה ‪-‬‬
‫היא הצניעות" )ע"פ כתבי המהר"ל ‪ -‬כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪.(340‬‬
‫"כשברא הקב"ה את האישה‪ ,‬התבונן מאין‬
‫לברואתה‪ .‬אמר‪ :‬לא אברא אותה מן הראש ‪ -‬שלא‬
‫תהא מייקרת ראשה‪ ,‬לא מן העין ‪ -‬שלא תהא‬
‫סקרנית‪ ,‬ולא מן האוזן ‪ -‬שלא תהא צייתנית‪ ,‬ולא‬
‫מן הפה ‪ -‬שלא תהא דברנית‪ ,‬ולא מן הלב ‪ -‬שלא‬
‫תהא קנאית‪ ,‬ולא מן היד ‪ -‬שלא תהא משמשנית‪,‬‬
‫ולא מן הרגל ‪ -‬שלא תהא פרסנית ללכת ממקום‬
‫למקום‪ ,‬אלא מן הצלע ‪ -‬ממקום שהוא צנוע באדם‪,‬‬
‫וגם זכות עצומה המוסיפה לאישה חן‪ ,‬יופי‬
‫והוד‪.‬‬
‫חז"ל אמרו )מדרש תנחומא כי‪-‬תשא‪ ,‬לא(‪" :‬אין‬
‫לך יפה מן הצניעות"‪.‬‬
‫המשמעות של מילים פשוטות אלו‬
‫עמוקה וחודרת נפש‪ :‬רק הצניעות מהווה את‬
‫היופי והחן האמיתיים! המבקשת יופי‪ ,‬לא‬
‫תמצאנו במקום אחר‪ ,‬כי אם בצניעות בלבד!‬
‫‪8‬‬
‫אחריות ההורים על צניעות משפחתם‬
‫א‪ .‬יחד עם הזכייה שניתנת לאדם‪ ,‬כשהשם יתברך‬
‫אותה כבר שתיים שלוש פעמים לבני ביתי‪,‬‬
‫שולח לו את זיווגו האמיתי‪ ,‬ונותן לו ילדים‪ ,‬מצורפת‬
‫שמוכרחים ומחויבים לילך בצניעות ולא שומעים‬
‫גם המצוה והאחריות ללמד ולהדריך את בני ביתו‬
‫אותי‪ ,‬ומה יש לי לדבר עוד פעם בעניינים אלו‪.‬‬
‫אומר ה"חפץ חיים"‪ :‬שיחשוב אם אשתו‬
‫סוטה פ"ד‪ ,‬הי"ט(‪" :‬וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל‬
‫בניו ובני ביתו ומזהירן ופוקד דרכיהן תמיד‪ ,‬עד‬
‫תקלקל כל הזמן מסחרו‪ ,‬גם אז הוא יגיד‪ :‬אמרתי‬
‫כיצד לנהוג בכל העניינים‪ .‬כפי שכותב הרמב"ם‬
‫)הל'‬
‫לה כבר שתיים שלוש פעמים שלא תקלקל לי‬
‫מסחרי‪ ,‬ומה יש לי יותר לעשות‪ ,‬כי לא שומעת‬
‫אותי?! בטח היה צועק במר רוחו עליה מה את‬
‫עושה! מה קורה איתך‪ ,‬לא רק שאת לא עוזרת לי‪,‬‬
‫שידע שהן שלמים מכל חטא ועוון‪ ,‬הרי זה חוטא‪,‬‬
‫שנאמר )איוב ה'‪ ,‬כ"ד(‪" :‬וידעת כי שלום אהלך ופקדת‬
‫נוך ולא תחטא"‪ .‬מכאן למדים‪ ,‬שכל מי שלא משגיח‬
‫אלא גם את מקלקלת כל פרנסתי‪ ,‬ממה נחיה‪,‬‬
‫שחלילה נגוע מרעב מרוב טיפשותך‪ ,‬והיה מתחכם‬
‫עם כל מיני תחבולות‪ ,‬איך להוכיח לה טיפשותה‬
‫לפעמים בלשון רכה‪ ,‬ולפעמים בלשון קשה‪ ,‬עד‬
‫שתבין לבד‪ ,‬להפסיק עם דרכה המטופשת‪.‬‬
‫כן לענייננו‪ ,‬צריכים כל הזמן להוכיח לה‪,‬‬
‫שאם לא תלך בצניעות‪ ,‬יהיה בסוף מר לה‪ ,‬וגם לו‪,‬‬
‫וגם לבני ביתם‪ ,‬וכל כך הרבה ידבר איתה עד‬
‫שתסכים ללכת בצניעות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫ועוד הרבה ספרים קדושים מביאים גודל‬
‫החשיבות והחיוב שמוטל על ההורים להוכיח אשתו‬
‫וילדיו בדיבורים יפים ועדינים‪ ,‬בענייני צניעות‬
‫וקדושה‪.‬‬
‫וכדי לדעת הדרך הנכונה איך ללמוד‬
‫ולהשפיע לתלמידות‪ ,‬או לאיש לבני ביתו שיתקבלו‪,‬‬
‫נפרש ונרחיב כאן הדיבור קצת יותר‪.‬‬
‫ראשית צריכים לדבר בהרחבה ולהסבירם‬
‫מה"גן עדן" הגדול של האימהות‪ ,‬והנשים הצדקניות‬
‫מכל הדורות שהתנהגו בצניעות‪ ,‬ולכן הן נהנין מכל‬
‫התענוגין שעין לא ראתה ולא יכולים להשיגה בזה‬
‫העולם‪ ,‬אותו דבר תזכה כל אישה ובת ישראל‬
‫שמתנהגת ככה והשכר הגדול הזה בודאי אינו כדאי‬
‫להפסיד בשביל מאה ועשרים שנים שחיים בעולם‪,‬‬
‫שעובר כמו ניד עפעף‪ .‬והנה עומדים כבר לפני בית דין‬
‫של מעלה לתת דין וחשבון על כל החיים‪ ,‬ועומדים‬
‫לפניה שתי דרכים‪ ,‬אם התנהגה בצניעות כמו‬
‫שצריכה בת ישראל הכשרה‪ ,‬מובילים אותה ישר לגן‬
‫עדן‪ ,‬ואם חס וחלילה לא‪ ,‬מר מאוד‪ ,‬המלאך רע לוקח‬
‫אותה לגיהנום‪ ,‬ואז כבר לא עוזר שום דבר‪ ,‬עכשיו‬
‫תדיר על אשתו וילדיו ואינו מזהיר אותם תמיד על‬
‫דרכיהם‪ ,‬עד שידע בבירור שהם שלמים ונקיים‬
‫מכל עבירה‪ ,‬הוא נקרא חוטא‪ ,‬פושע‪ .‬וכמו שמסביר‬
‫הפסוק‪ ,‬שכדי לדעת שאהלך בשלום‪ ,‬אתה צריך‬
‫להשגיח על ביתך ואז לא תגיע לידי חטא‪.‬‬
‫כך הסביר ה"דברי יואל" )בראשית עמ' לג( את‬
‫הגמרא )ברכות יז‪ :(.‬מהי זכותן של הנשים‪ ,‬שהן זוכות‬
‫לשכר מרובה? שהן ממתינות ומצפות לבעליהן‬
‫שיבואו מבית המדרש‪.‬‬
‫יש להבין מה הן אמורות לעשות אם לא‬
‫להמתין להם שיבואו מבית המדרש? ומדוע נחשבת‬
‫ההמתנה למצוה כה גדולה? רק הכוונה שעל מה‬
‫שקורה בבית‪ ,‬ועל כל השאלות בענייני דת‪ ,‬יש לה‬
‫לחכות עד שיגיע בעלה מבית המדרש על מנת שהיא‬
‫תשאל אותו איך ההלכה לגבי עניינים אלו וכיצד‬
‫לנהוג‪ ,‬ובעלה מוסר לה את דעת התורה מבית‬
‫המדרש‪ ,‬ועד שהיא לא שומעת את דעת התורה היא‬
‫לא תעשה מאומה על פי שיכלה הפרטי‪ .‬אישה כזו‬
‫היא מובטחת בשכרה לעולם הבא ובילדים צדיקים‬
‫בעולם הזה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעניין לבושי בני ביתו‪ ,‬רואים עוד יותר‬
‫בספרים הקדושים‪ ,‬שדורשים שההורים ישגיחו על‬
‫בני ביתם שילכו לבושים בצניעות‪ ,‬ולהיות זהיר‬
‫מפריצות )ו"מודה"( ‪...‬‬
‫גם ל"חפץ חיים" זי"ע יש פרק שלם בספרו‬
‫"גדר עולם"‪ ,‬שכותב בענין החיוב הגדול שיש לכל‬
‫בן אדם לשמור על צניעות בני ביתו‪ ,‬ובתוך הדברים‬
‫כותב בזה הלשון‪ :‬איש לא יחשוב‪ ,‬הלא הזהרתי‬
‫‪9‬‬
‫הזמן לעשות תשובה ולא מאוחר יותר‪ .‬וכשמשיח‬
‫יבוא כבר יהיה מאוחר )כמובא במהרי"ל(‪ .‬בדרך הזאת אם‬
‫הילדים או הגדולים לצניעות וכדומה‪ ,‬צריכים‬
‫ללמוד עימהם ההלכות בענייני צניעות‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬
‫נסביר יום יום‪ ,‬בעזרת השם יתברך יצליחו ויראו‬
‫פירות בדבריהם‪.‬‬
‫אורך השמלות צריכות להיות כראוי‪ ,‬לא ללכת‬
‫בשמלות )ק(צרות וכו' ‪...‬‬
‫גם צריכים לדעת‪ ,‬שלדבר דברי מוסר יש‬
‫שני צדדים‪ ,‬צד אחד המובא לעיל שפירושו‪ ,‬לעורר‬
‫הניצוץ היהודי להתקרב להקדוש ברוך הוא‪ .‬צד‬
‫כמובן אם מסבירים דברים אלו בבית‪ ,‬יהיה לזה‬
‫בעזרת השם השפעה נכונה ופירות טובות שיוכלו‬
‫להקים דורות ישרים ומבורכים" ]שם‪ ,‬עמ' קסד ‪ -‬קסח‬
‫השני היא "הדרכה" פירושו אחרי שמעוררים‬
‫)עיי"ש([‪.‬‬
‫"נשים רחמניות בישלו ילדיהן"‬
‫)איכה ד'‪ ,‬י'(‬
‫"מעשה נורא שקרה בדורות האחרונים כפי שסיפרו הגה"ק רבי אהרן ראטה זי"ע‪ ,‬בסיפרו "שומר‬
‫אמונים" )מו‪" :(.‬אספר מעשה נורא שסיפר לי איש נאמן‪ ,‬אשר היה אצל אביו או אולי אצל דודו‬
‫שהיה דר באיזה ישוב‪ .‬ובא מן הדרך בחברת איזה אנשים ממסחרם ודרכם‪ ,‬ונסעו בעגלה עם‬
‫סוסים‪ ,‬ועברו דרך השדה‪ ,‬ופתאום שמעו קול יללה וצעקת קול מר צורח בקול גדול‪" :‬יהודים‪,‬‬
‫יהודים‪ ,‬בואו ורחמו והושיעו לנו!" ונשאו עיניהם וראו בית אחד עומד בשדה ומשם יוצא הקול‪,‬‬
‫וקפצו כולם מהעגלה כי חשבו אולי בא עליהם איזה גזלן ורצו להושיע‪ .‬אבל כשנכנסו לבית המה‬
‫ראו ותמהו‪ ,‬כי ראו שם אישה זקנה אחת‪ ,‬ועל ספסל שוכבת אישה צעירה‪ ,‬ושם אש גדול מאוד‬
‫בוער בארץ‪ ,‬ועל האש יורה גדולה‪ ,‬ובתוך היורה הרבה בגדים‪ ,‬והיה מרתיח מאוד מגודל האש עד‬
‫שהרתיחה עלתה למעלה‪ .‬ולא דיברה האישה כלום עימהם‪ ,‬רק תחבה ידיה לתוך היורה הרותח‪,‬‬
‫ולקחה הבגדים שבישלו והרתיחו שמה מתוך הרתיחה‪ ,‬ונתנה אותם על האישה הצעירה עד‬
‫ששרפה בשרה‪ ,‬והיא היתה צועקת בקולות גדולות‪ ,‬ככה עשתה כסדר כמעט בכל רגע‪ .‬והבינו‬
‫שאין זה ענין אנושי‪ ,‬ורק מהנשמות הנידחות מעולם התוהו‪ ,‬שזה עונשם‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ .‬ונפל‬
‫פחד גדול ונורא עליהם‪ ,‬ונשמטו אחד לאחד לחוץ‪ .‬וכשראתה האישה הזקנה שהולכים לחוץ‪,‬‬
‫יצאה אחריהם והתחילה עוד פעם לצעוק בקולות "רחמו‪ ,‬הושיעו לנו"‪ .‬ומכח הפחד הגדול שנפל‬
‫עליהם שכחו שיש להם סוסים ועגלה‪ ,‬וברחו ורצו עד הכפר באימה גדולה‪ ,‬ונפלו שם לארץ ושכבו‬
‫חלשים כמה שבועות‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬ואחר כך נזכרו שאין שם בזה שדה ולא היה מעולם שום בית‬
‫עומד שם‪.‬‬
‫וכנראה כי הצעירה היתה ביתה של הזקנה‪ ,‬שלא גידלה אותה על דרכי הצניעות‪ ,‬והיה זה‬
‫עונשם שאימה בעצמה שרפה אותה‪ .‬וככה יהיה בתוקף עוז ביתר שאת לאלו הנשים השחוצות‪,‬‬
‫ולמגדלי בניהם בחציפות‪ ,‬ושורפות נשמות בניהם ובנותיהם‪ ,‬והאבות והאימהות בעצמם ידונו‬
‫בניהם בכל מיני אכזריות שבעולם‪ ,‬ומצוה גדולה לכל אחד לקרוא זאת ולפרש ולספר זאת לנשי‬
‫זמננו‪ ,‬למען יכירו וידעו שיש בורא עולם ואינו מוותר כלום וכלום‪.‬‬
‫ואם יש לאדם אישה כשרה ההולכת בדרכי הצניעות‪ ,‬ומגדלת בניה ובנותיה בצניעות‪ ,‬אז‬
‫מקדשת בזה כל הבית‪ ,‬וממשכת קדושה על כל המאכלים ועל בעלה‪ ,‬ומצילה אותו אפילו מן‬
‫"חטא בשוגג"‪ ,‬מה שאין כן להיפך חס ושלום"‪ ,‬עכ"ל"‬
‫‪10‬‬
‫)"כתר הצניעות"‪ ,‬עמ' רג ‪ -‬רד(‪.‬‬
‫קריאה מקרב לב לבנות ישראל הכשרות בענין בגדים )ק(צרים ומהודקים‬
‫"הבה ונתבונן בגודל פירצה זו של בגדים )ק(צרים‬
‫ומהודקים‪ ,‬האם פעם העמקנו לחשוב‪ ,‬שבכל פעם ופעם‬
‫שאישה יוצאת עם בגד )ק(צר ומהודק ‪ -‬בלי רצון חס‬
‫לכן צריכה האישה לדעת‪ ,‬שכאשר היא יוצאת‬
‫לרחוב בלבוש לא צנוע‪ ,‬הרי היא "חוטאת ומחטיאה את‬
‫הרבים"‪ ,‬וכמו כן היא מחטיאה גם נשים ובנות אחרות‬
‫ושלום להכשיל‪ ,‬אלא רק כדי להראות קצת "יותר"‪ ,‬הרי‬
‫שהיא חוזרת עמוסה באלפי עבירות חמורות‪ ,‬רחמנא‬
‫ליצלן!‬
‫והרי בכל פעם שאישה יוצאת לרחוב עם לבוש‬
‫הלומדות ממנה להתלבש כמוה‪ ,‬שכן היא מכניסה‬
‫קרירות באיסור ומקלה לאחרות לעבור על האיסור‪,‬‬
‫ובפרט אם היא אישה חשובה או אימא וסבתא לנכדות‪,‬‬
‫שאז אחריותה גדולה פי כמה‪ .‬ועל זה אמרו חז"ל )אבות פ"ה‪,‬‬
‫פרוץ כזה‪ ,‬היא עוברת על שש מצוות לא תעשה וחמישה‬
‫עשין‪.‬‬
‫וכן כל גבר שהיא מכשילה היא עוברת על הלאו‬
‫של "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" )ויקרא י"ט‪ ,‬י"ד(‪ ,‬והיא‬
‫מכ"א(‪" :‬ירבעם חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים‬
‫תלוי בו" וכן אמרו )שם(‪" :‬כל המחטיא את הרבים אין‬
‫מספיקין בידו לעשות תשובה"‪.‬‬
‫ולכן יש לה חלק בהתדרדרות של כל אישה‬
‫נענשת באותו עונש שהוא עתיד להיענש בו‪ ,‬כמו שאומר‬
‫רש"י הקדוש בפרשת מטות )במדבר ל' ט"ז( על הפסוק‪" :‬ונשא‬
‫את עוונה" שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל‬
‫עונשין‪.‬‬
‫ואישה‪ ,‬גם האישה הראשונה שלמדה ממנה‪ ,‬וגם‬
‫השלישית שלמדה מן השנייה‪ ,‬וכל זמן שהענין לא‬
‫יתוקן ולא תיעצר המגפה‪ ,‬יש לה חלק בכל זה‪.‬‬
‫כמו כן יש לה גם חלק בכך‪ ,‬שכל ענייני‬
‫וכן אומר גם רבנו יונה בספרו "אגרת התשובה"‬
‫)אות ע"ח(‪ :‬שהמסתכלים בפניה או בידיה יורדין לגיהנום‪,‬‬
‫והיא ענושה בעונש כל אחד ואחד מהם‪ ,‬מפני שהחטיאה‬
‫אותם ולא נהגה צניעות בעצמה‪ ,‬ונכשלו בה‪.‬‬
‫הצניעות בפרט‪ ,‬וענייני היהדות בכלל‪ ,‬נחלשין על ידיה‪,‬‬
‫כי היא הגורמת לכך כי זוהי הדרך‪ ,‬שכאשר יש קרירות‬
‫ואדישות בנוגע למצוה אחת‪ ,‬הרי שכל השאר גם כן‬
‫נחלש‪ ,‬ולא רק אצלה אלא אצל כל בני דורה‪ ,‬והדורות‬
‫ומובא בספר "שומר אמונים" בשם צדיקים‬
‫קדמונים‪ :‬שכאשר יוצאת אישה לרחוב במלבוש לא‬
‫צנוע‪ ,‬מלווים אותה רבבות חיצוניים וקליפות טמאות‪,‬‬
‫רחמנא ליצלן‪ ,‬והם נכנסים לליבותיהם של האנשים‬
‫הבאים אחריה‪ ,‬וכל זה מאישה אחת שיצאה בבגד )ק(צר‬
‫ומהודק‪ ,‬תיסמרנה שערות הראש מגודל האחריות שיש‬
‫בזה" ]שם‪ ,‬עמ' רנט ‪ -‬רסא )עיי"ש([‪.‬‬
‫הנמצאים ברחוב‪ ,‬ומבלבלים אותם ומפתים אותם‬
‫להסתכל עליה ולהיכשל בה‪.‬‬
‫מעשה נורא מהרב הקדוש החוזה מלובלין זתע"א‬
‫"בספר "אוצר הסיפורים" של הרב הצדיק רבי צבי מושקוביץ ז"ל )ח"ד‪ ,‬אות י"ב(‪ ,‬מובא מעשה זה‪ :‬שמעתי מהרה"צ רבי ישעיה‬
‫אשר זעליג מרגליות זצ"ל‪ ,‬שהוא שמע את המעשה מהרב מבראנוב זצ"ל‪ ,‬ששמעו מסבו הרה"צ הקדוש רבי אליעזר‬
‫מדיז'יקוב זצ"ל‪ :‬שפעם אחת היה עם אביו הרה"ק מרופשיץ זצ"ל‪ ,‬אצל החוזה מלובלין בשבת קודש‪ ,‬באמצע ה"טיש" עצם‬
‫הרבי מלובלין את עיניו לזמן רב‪ ,‬ומאוד נאנח‪ .‬אמר הרב מרופשיץ לבנו‪" :‬אליעזר‪ ,‬אל תסיח דעתך‪ ,‬שים ליבך למה שיאמר‬
‫עכשיו הרבי מלובלין"‪.‬‬
‫לפתע פתח הרבי מלובלין את עיניו הקדושות‪ ,‬נאנח קשות‪ ,‬ואמר‪" :‬לבעל שם טוב הקדוש זי"ע‪ ,‬היתה פעם עליית‬
‫נשמה‪ ,‬כשהוא חזר הוא אמר לחבריא‪" :‬תדעו שראיתי בשמים מלאכים שבונים סיר גדול‪ .‬שאלתי מלאך אחד‪ ,‬מה זה‬
‫הסיר הגדול שבונים כאן‪ .‬והמלאך הגביה אותי עד למעל לסיר ואמר ‪ -‬הבט פנימה וראה מה נמצא שם‪ .‬וראיתי שהסיר‬
‫מלא עם ידיים ורגליים של בני אדם‪ ,‬והמלאך אמר לי ‪ -‬תדע‪ ,‬שלפני ביאת המשיח‪ ,‬ירדו לעולם נשמות מדור הפלגה )מינות‬
‫וכפירה( ומדור המבול )פריצות של נשים שידיהן ורגליהן מגולות( ועבורם בונים את הסיר הזה להניחם בגיהנום מיוחד שבו יבשלו את ידיהם‬
‫ורגליהם"‪.‬‬
‫והרבי מלובלין סיים‪" :‬הבעל שם טוב הקדוש ראה את התמונה בסתר‪ ,‬ואנו כבר רואים בחוש‪ ,‬כיצד החלו לרדת‬
‫נשמות כאלו לעולם" והוא הוסיף ‪" -‬הקדוש ברוך הוא ירחם עלינו‪ ,‬ועל כל כלל ישראל‪ ,‬שנוכל לעמוד בכאלה ניסיונות‬
‫גדולים ונוראים שעתידים לבוא לעולם"‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫ממעשה זה יש ללמוד שעל כל יהודי להיזהר ולשמור את בני ביתו וקרוביו‪ ,‬שינהגו בצניעות ‪ ...‬שלא יגיעו חס‬
‫ושלום לכך שיצטרכו לבשלם בסיר הנורא בשאול תחתית יחד עם הנשמות של דור המבול‪ ,‬רחמנא ליצלן"‬
‫‪11‬‬
‫)שם‪ ,‬עמ' רמד ‪ -‬רמו(‪.‬‬
‫על הפרדה בחתונות וכיוצא בזה‬
‫להיזהר ממקומות של תערובות‬
‫"כל מצוה הבאה בעבירה על ידה‪ ,‬מוטב שלא יעשה המצוה‪ ,‬כמו מצוה לשמח החתן‪ ,‬שאם יש‬
‫שם פריצים ויודע שבלא פריצות לא יהיה‪ ,‬או אינו יכול להיות בלא ִהרהור‪ ,‬או אינו יכול להיות‬
‫מלראות בנשים‪ ,‬אל יהיה שם"‬
‫ִ‬
‫)"ספר חסידים" אות שצ"ג(‪.‬‬
‫על דבר שאלתו שהוזמן לחתונה‪ ,‬והחתונה בלא‬
‫סגור וחושב מה שאסור על‪-‬פי ההלכה לחשוב וכיוצא‬
‫הפרדה )בין גברים לנשים(‪ ,‬ויש לו סיבות חשובות מאוד‬
‫להשתתפות בחתונה‪ .‬אבל‪ ,‬בהיות שהוא בלי הפרדה‬
‫)בין גברים לנשים(‪ ,‬אינו רוצה בשום אופן להשתתף‪,‬‬
‫בזה‪ ,‬הרי זה איסור גדול מאוד ופוגם במקומות‬
‫מאוד גבוהים‪ .‬ובעיני בני אדם נראה הדבר כמחשבה‬
‫בעלמא ומה בכך‪ .‬אבל כל המעיין בחז"ל ובקדמונים‬
‫ומפצירים בו לומר טעם האיסור ומה ישיב להם‬
‫בטעמי האיסור כדי שלא יפצירו בו להשתתף שם‪.‬‬
‫הנה תחילה אומר לו‪ ,‬שכיון שיודע שהדבר‬
‫אסור‪ ,‬לכן ברור הדבר שאף אם לא יצליח להסביר‬
‫להם הדבר ויהיה להם טענה עליו על שלא השתתף‪,‬‬
‫מכל מקום ודאי שלא ישתתף בשום אופן‪ .‬וכתוב‬
‫במשנה )עדויות פ"ה‪ ,‬מ"ו( שאמר עקביא בו מהללאל‪:‬‬
‫מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא להיעשות רשע‬
‫לפני המקום אפילו שעה אחת‪ ,‬והוא כלל גדול בכל‬
‫ענייני החיים‪ .‬ומלבד זה‪ ,‬המציאות היא שעם הזמן‪,‬‬
‫כשרואים שהוא עומד על עקרונותיו לשמור עצמו‬
‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬מעריכים אותו יותר‬
‫מאשר קודם‪ .‬אבל גם בלא זה‪ ,‬הכל כדאי עבור‬
‫לשמור עצמו בקדושה וטהרה‪.‬‬
‫ועתה לעצם הענין‪ .‬הנה ציטט את כל‬
‫הטענות ומשא ומתן שאמרו לו להצדיק רצונם‬
‫לעשות בלא הפרדה‪ .‬ובאמת‪ ,‬המעיין בכל דבריהם‬
‫יראה שכל דבריהם מופרכים מעיקרם‪ .‬ובהיות‬
‫שצריך אני לקצר אכמ"ל במשא ומתן‪ .‬אבל באמת‪,‬‬
‫מלבד זה יש ידיעה בסיסית בכל עניינים אלו‬
‫שנעלמה מעיניהם של אלו שרצו להתיר לך את‬
‫הדבר‪ .‬וידיעה זו היא שורש גדול בכל ענייני‬
‫הקדושה והצניעות‪ ,‬והיא סיבה מספיקה מצד‬
‫עצמה לאסור במוחלט דבר זה באופן חמור ביותר‪.‬‬
‫והוא שבכל ענייני הרחקה מנשים הדבר‬
‫בש"ס ופוסקים‪ ,‬שיש בזה שני דברים‪ .‬הדבר האחד‬
‫הוא איסורי המחשבה‪ ,‬ובזה אפילו אם ייסגר בחדר‬
‫יראה‪ ,‬שהפגם הנעשה ע"י מחשבה רעה הוא גדול‬
‫ועצום‪ .‬עיין מה שכתב בזה דברים נוראים באגרת‬
‫מהרמב"ן בעניינים אלו‪ .‬והדבר השני הוא‪ ,‬שכמה‬
‫וכמה עניינים הקשורים אל החושים‪ :‬נגיעה‪ ,‬ראיה‪,‬‬
‫שמיעה והרחה גם הם אסורים‪.‬‬
‫והנה המציאות ברורה שבשעה שאדם‬
‫משתתף בחתונה בלא הפרדה‪ ,‬הרי זה מכשול חמור‬
‫בענייני המחשבה‪ ,‬ואינני אומר הדברים מתוך‬
‫ספרים אלא מתוך המציאות שבמשך כמה שנים‬
‫שמתייעצים איתי אנשים מחוגים שונים ובגילים‬
‫שונים בענייניהם הפרטיים בזה‪ ,‬וגם דיברתי עם‬
‫רבנים ומחנכים רבים שכל אחד מהם דיבר עם‬
‫אנשים רבים והמציאות ברורה שבהשתתפות‬
‫בחתונה בלא הפרדה‪ ,‬המכשול בעניינים אלו הוא‬
‫גדול‪ ,‬ובאמת שאפילו מכשול קטן מספיק כדי‬
‫לאסור‪ .‬אבל‪ ,‬המציאות היא שלרבים מהמשתתפים‬
‫איננו נזק קטן אלא התדרדרות קשה במצב קדושת‬
‫המחשבה בכל זמן השתתפותם שם‪ ,‬והרבה פעמים‬
‫שנמשך גם לזמן שאחרי זה נזקי מחשבה גדולים‬
‫מאוד )ופעמים אף שבעת החתונה עצמה אין מרגיש‬
‫כל‪-‬כך הנזק ואחרי כן יש לו נזק גדול(‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬ברור שהדבר אסור באיסור חמור‬
‫מאוד ובעלי השמחה אם עושים השמחה באופן זה‬
‫עוונם גדול מאוד מאוד‪ ,‬שמלבד מכשולם הפרטי עוד‬
‫מכשילים הם את הרבים במכשול גדול‪ .‬והוא פלא‬
‫גדול על בני אדם‪ ,‬שבזמן השמחה שהוא זמן שצריך‬
‫עזר שמים מיוחד‪ ,‬שבכל שמחה הוא ענין שנוגע‬
‫‪12‬‬
‫לעתיד מאוד‪ ,‬כגון בחתונה שהוא ענין בניית‬
‫משפחה בעם ישראל שצריך הרבה עזר שמים‪,‬‬
‫הורים לבניהם דבר כזה‪ ,‬והרי כל הורים רצונם הוא‬
‫בשמחת בניהם‪.‬‬
‫הולכים ועושים הדבר באופן שהוא נגד התורה‬
‫בצורה כל‪-‬כך חמורה ובפרהסיא‬
‫והנה היצר הרע מפתה את האדם להטעות‬
‫אותו ולומר‪ :‬וכי אם לא תשתתף בחתונות מעורבות‬
‫כתב ה"חפץ חיים" בענין זה‪" :‬לפלא בעיני על‬
‫המחותנים‪ ,‬הורי החתן והכלה שכל ישעם וחפצם לראות‬
‫טוב בבניהם‪ ,‬ולהכניסם לחופה‪ ,‬ושיחיו חיי שלום‪ ,‬ויצא‬
‫כבר גמרת עם כל בעיות המחשבה ונעשית צדיק‬
‫גמור? אבל טענה זו הבל‪ .‬שהאדם מצווה להשתדל‬
‫בכל כוחו כמה שיותר בכל עת ובכל רגע למנוע את‬
‫מהם דור ישרים‪ ,‬ויזכו לאושר וברכה מה'; וכן תיקנו‬
‫חז"ל שבע ברכות לזוג‪ ,‬שתחול עליהם ברכה ה' ע"י‬
‫שיהיה כבודו יתברך שוכן בקירבם‪ ,‬ובודאי מאז תחול‬
‫עליהם הברכה כל ימי חייהם‪ ,‬מפני שמברכים אותם‬
‫עצמו מכל מחשבה רעה‪ ,‬ובהליכה למקומות כאלו‬
‫הוא גורם לעצמו במישרין נזק חמור מאוד בענין זה‬
‫של פגם המחשבה‪ ,‬וכשמונע עצמו מהליכה‬
‫למקומות כאלו ע"י זה זוכה להביא על עצמו את אור‬
‫בשם ה'; וכל זה אם נעשית החופה והשמחה כדין וכרצון‬
‫השם יתברך‪ ,‬אבל אם בשמחה מעורבת תוגה‪,‬‬
‫שמשמחים באופן פריצות‪ ,‬השנוא ומתועב בעיני הקדוש‬
‫ברוך הוא )כי הקב"ה שונא זימה( ‪ -‬התוכל לשרות שם‬
‫הקדושה המסייעו בעולם הזה ובעולם הבא‪.‬‬
‫והנה מכלל הדברים הנ"ל יבין המשכיל‬
‫לעוד כמה וכמה עניינים‪ ,‬שלצערנו הגדול יש טועים‬
‫להקל בהם מכל מיני טענות שונות ומשונות‪,‬‬
‫והמציאות מוכיחה שדברים אלו גורמים מחשבות‬
‫רעות‪ ,‬וכל המכשיל עצמו בזה או גורם לאחרים‬
‫מכשול בזה איסורו חמור ביותר‪ .‬ומלבד האזהרה‬
‫לגברים בזה גם הנשים צריכות להיזהר בזה מאוד‬
‫למנוע מלגרום מכשול לאחרים‪ ,‬ומבואר מדברי‬
‫חז"ל בכמה מקומות בהפלגת הענין‪ ,‬כמה זהירות‬
‫של כל יחיד בעניינים אלו מועילה לכל עם ישראל‪,‬‬
‫וממילא נוטל שכר בראש כנגד מה שהועיל לכל עם‬
‫ישראל‪ ,‬ובפרט בזמנים קשים אלו שעם ישראל‬
‫צריך שמירה ביותר ודאי שמוטל על כל אדם‬
‫להשתדל בכל כוחותיו להתחזק בדברים אלו‪ ,‬ובפרט‬
‫מי שבידו לסייע שגם אחרים ירבו בזהירות בזה‬
‫שכרו גדול מאוד‪ .‬ועיין בספר 'טהרת הקודש' )מרבי‬
‫אהרן ראטה זצוק"ל( שהאריך לאסוף מדברי חז"ל‬
‫במקומות רבים לבאר בגודל הפגם והעונש של כל‬
‫מכשול בדברים אלו‪ ,‬ומאידך גיסא בגודל התיקון‬
‫והשכר של כל זהירות בדברים אלו‪ .‬ומאוד כדאי‬
‫להשיג את ספר זה וללמדו‪ .‬ורבינו החפץ חיים‬
‫זצוק"ל כתב במכתב‪ :‬שרוב הצרות שעוברות על‬
‫האדם בעולם הזה הוא כתוצאה מקולות בדברים‬
‫הגורמים פגם המחשבה‪ ,‬עיין שם )ונדפס מכתב זה בספר‬
‫'חפץ חיים על התורה' במהדורה המלוקטת‪ ,‬בפרשת כי תצא(‪ .‬והנה‬
‫מרובה מידה טובה ממידת פורענות בהרבה וודאי‬
‫שריבוי הזהירות בדברים אלו הוא מפתח גדול‬
‫לישועות גדולות בכל העניינים" )הג"ר יעקב עדס שליט"א‬
‫ברכת ה'? היועילו הברכות שמברכין בשמו בזמן‬
‫שעוברין על רצונו בשאט נפש? וכמו שאמר הכתוב‪' :‬ולא‬
‫יראה בך ערות דבר ושב מאחריך' )דברים כ"ג‪ ,‬ט"ו(‪ .‬ובאמת‬
‫מבואר בהלכה‪ ,‬שאין לברך‪' :‬שהשמחה במעונו' בזמן‬
‫שיושבין אנשים ונשים יחד ובאין לידי ִהרהור‪ .‬וכל שכן‬
‫בענין זה שמרקדין יחד‪ ,‬ולא עלה על דעת הראשונים כלל‬
‫שימצא כזאת בישראל ]"ומכל מקום המנהג פשוט שאומרים בזימון‬
‫'שהשמחה במעונו' גם כשמסובים במקום נשים וגברים‪ ,‬ורואים אלו את אלו" )"ילקוט‬
‫יוסף" חופה וקידושין ‪ -‬פי"ז‪ ,‬סע' י"א‪ ,‬עמ' שח ‪ -‬טש‪ .‬עיי"ש‪ .‬ועיין בספר "קדושים תהיו"‬
‫פ"ו אות ה' סע' א' ‪ -‬ב'([‪ .‬וכיון שהזוג נשאר בלא ברכת ה'‪ ,‬מה‬
‫תקווה יש לקוות באחריתם משלומם וטובתם!‬
‫ועל כן כל איש ואישה‪ ,‬שרוצים באמת בטובת‬
‫בניהם‪ ,‬שיחולו עליהם כל הברכות שמברכים אותם‬
‫בשם ה'‪ ,‬ישתדלו בכל נפשם שתהיה שמחתם שמחת‬
‫אמת כדת התורה שיהיה לנחת רוח לפני ה'‪ ,‬שלא ימצא‬
‫בשמחתם ענייני פריצות כאלו המתועבים בעיני ה'‬
‫ִ‬
‫יתברך‪ ,‬ויבקשו עצות ותחבולות שלא לבוא לזה‪ .‬ובזכות‬
‫שמשתדלים לקיים רצון ה' יתברך‪ ,‬יזכם ה' לראות‬
‫מבניהם דור ישרים‪ ,‬זרע ברך ה'‪ ,‬וכמו שאומר הכתוב‬
‫)תהלים קי"ב א' ‪ -‬ב'(‪' :‬אשר איש ירא את ה' ‪ ...‬גיבור בארץ‬
‫יהיה זרעו דור ישרים יבורך'‪ .‬וממנו יראו ויעשו גם‬
‫אחרים‪ ,‬וזכות הרבים תלויה בו" )"גדר עולם" פ"ט(‪.‬‬
‫"וביותר כואב הדבר מאוד לראות שפעמים‬
‫יש שבחורים רוצים למנוע את עצמם מלהשתתף‬
‫בחתונה מעורבת מכל הטעמים הנ"ל וההורים או‬
‫קרובי משפחה אחרים לוחצים עליהם שכן‬
‫להשתתף‪ ,‬וזה באמת עוול גדול מאוד‪ ,‬שכל אדם‬
‫שעוסק עם בחורים יודע עד כמה הדברים האלו‬
‫פוצעים את נפשותיהם בצורה איומה ואיך יעשו‬
‫בתוספת נופך(‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫על האיסור החמור של ריקודים מעורבים ‪ -‬גברים ונשים יחדיו‬
‫הנזהרים ממאכלות אסורות ושמירת שבת‪ ,‬ועוד מצוות‪ ,‬ולאו זה הופקר להם‪ ,‬משחקים‬
‫"יש ִ‬
‫ורוקדים בחורים ובתולות בשחוק וקלות ראש ‪ ...‬וכמה עמי ארצות יש בזה ומה ההבדל בין‬
‫הלאו של אכילת חזיר ללאו זה?"‬
‫)"מקור הלכה" על מסכת שבת ‪ -‬סי' י"ז‪ ,‬אות י"ז עמ' כג‪" .‬בית ברוך" ח"א‪ ,‬עמ' תטו(‪.‬‬
‫מלקות‪ .‬עוד מגרה יצר הרע בעצמו ומביא את עצמו‬
‫לידי קישוי לדעת והוצאת זרע לבטלה רחמנא ליצלן‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מדוע אסור לרקוד ריקודים מעורבים ‪-‬‬
‫גברים ונשים יחדיו? ומהי חומרת האיסור?‬
‫ובודאי כל מי שיש בידו למחות ‪ -‬צריך להתאמץ‬
‫בכל כוחו למחות! ולכל הפחות צריך כל איש אשר‬
‫תשובה‪" :‬בטרם אתחיל לברר‪ ,‬הנני להקדים‬
‫יראת ה' בלבבו להיות שורר בביתו ולהשגיח על בני‬
‫ביתו‪ ,‬שיתרחקו מן הכיעור הגדול הזה‪ .‬וכל מי שיש‬
‫הקדמה קצרה והיא‪ :‬דברי התלמודים המה היסוד‬
‫אשר אמונתנו חזקה בהם לדייק בדבריהם אף אם‬
‫מתנגד לשכל‪ .‬אבל דברי הפוסקים אינם‪ ,‬אלא‬
‫מסובבים מדברי התלמודים ואין להם רשות להוסיף‬
‫מדעתם דבר ‪ ...‬ולענין ריקוד אף עם אישה ערווה‬
‫הרגילה עימו‪ ,‬בכל אופן זו 'פסיק רישא' שיבוא‬
‫לנגיעת בשר‪ ,‬ואף אם רגיל בזה וכמעט רחוק‬
‫מהרהור‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬כיון שלפעמים יכול להיות‬
‫ִ‬
‫מזה התקשרות הרעיון‪ ,‬ויולד מזה קירבה יותר‬
‫ממה שהיה עימה מקודם‪ ,‬לרמב"ן זהו איסור דרבנן‬
‫ולרמב"ם זהו איסור דאורייתא" ]"אגרות ומכתבים" )לג"ר‬
‫בידו למחות ואינו מוחה‪ ,‬ח"ו ‪ -‬הוא נתפס בעוון זה‬
‫)עיין שבת נד‪ - :‬נה‪ ,(.‬וכל המציל את אחרים מן החטא‪,‬‬
‫הציל את נפשו וטוב לו"‬
‫)"קיצור שולחן ערוך" סימן קנ"ב‪ ,‬סע'‬
‫י"ג(‪.‬‬
‫"הדבר פשוט וברור שלפי ההלכה אסור‬
‫לרקוד ריקודים מעורבים בחתונה‪ ,‬אנשים ונשים‬
‫יחד‪] ,‬או מעגל של נשים ומעגל של גברים זה ליד‬
‫זה[‪ ,‬והעובר על זה גדול עוונו מנשוא‪ .‬ואף‬
‫המסתכלים בריקודים אלה לא ינקו מעוון‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שיש מצוה גדולה לשמח חתן וכלה‪ ,‬אין לעשות‬
‫מצוה על ידי עבירה‪ ,‬וכל שכן עבירה חמורה כזו"‬
‫ישראל סלנטר זצ"ל( אגרת ל"ה‪ ,‬עמ' מט ‪ -‬דבריו הובאו גם ב"אוצר הפוסקים"‬
‫אה"ע סי' כ"א‪ ,‬ס"ק ה'‪ ,‬ובספר "דבר הלכה" ‪ -‬על איסור יחוד‪ ,‬סי' א'‪ ,‬ס"ק א'[‪.‬‬
‫)"ילקוט יוסף" חופה וקידושין ‪ -‬פי"ד‪ ,‬סע' י"ג‪ ,‬עמ' רסט ‪ -‬רעא‪ .‬עיי"ש(‪.‬‬
‫"מכאן שאסור לרקוד עם אישה או בת אף‬
‫למי שרגיל להימצא בחברתן‪ ,‬ובטוח בעצמו שלא‬
‫יבוא להרהר בהן בעת הריקוד או לאחריו" )"קדושים‬
‫"יש להיזהר שלא יהא קילקול יתר על‬
‫התיקון‪ ,‬כגון‪ :‬במקומות שהבחורים פורעי מוסר‬
‫ובני בלי תרבות מרקדים עם הבתולות שהוא עוון‬
‫פלילי‪ ,‬ועוברים בזה על כמה וכמה איסורים או שאר‬
‫פריצות‪ ,‬כאשר מצוי בעוונותינו הרבים באיזה‬
‫מקומות מחתונות כאלו‪ ,‬שמתנהגים שלא כדרך‬
‫התורה ‪ -‬צריך לברוח מאוד‪ ,‬כי השטן מרקד‬
‫ביניהם‪ .‬ואין שום מצוה לשמח אנשים כאלו‬
‫שהופקר אצלם דברי ה' בפרהסיה‪ .‬כי אילו היה‬
‫חתן וכלה מצטערים בזה‪ ,‬בודאי לא היה בא לידי‬
‫זה‪ .‬ואם ישהה אצל מסיבות כאלו‪ ,‬יבוא לידי‬
‫קילקול לכמה עניינים‪ .‬אך אם הוא משער‪ ,‬שכאשר‬
‫יהיה על החתונה‪ ,‬אפשר שיקבלו תוכחתו וימנעם‬
‫מזה ‪ -‬בודאי מצוה רבה להיות שם ולמנעם‪ ,‬וזכות‬
‫הרבים תלוי בו" )"אהבת חסד" ח"ג‪ ,‬פ"ו(‪.‬‬
‫תהיו" עיי"ש באורך‪ .‬ובשו"ת "משנה הלכות" ח"ד‪ ,‬סי' ע"ב‪ ,‬כתב‪ :‬שאישה‬
‫ובעלה לא ירקדו בפני אחרים‪ ,‬ראה שם בטעמו‪ .‬ובשו"ת "באר משה" ח"ד‪ ,‬סי'‬
‫קכ"ז‪ ,‬כתב‪ :‬שאסור לאישה נידה לרקוד בפני בעלה אף אם היא‬
‫מלובשת בצניעות‪ .‬והרה"ג הרצל הנקין שליט"א כתב‪ :‬שלאישה‬
‫ובעלה ולאח ואחות‪ ,‬אסור לרקוד ריקודים סלוניים בפני‬
‫אחרים‪ ,‬ראה "המעין" תמוז תשל"ח עמ' ‪.(78‬‬
‫"כבר האריכו גדולי ישראל ז"ל‪ ,‬בספריהם‬
‫הקדושים‪ ,‬בתוכחות מוסרים‪ ,‬על המנהג הרע‬
‫באיזה מקומות‪ ,‬שאינם בני תורה ויראה‪,‬‬
‫שמתקרבים החתן עם הכלה בחיבוק ונישוק‪ ,‬וכן‬
‫עושים ריקודים בחורים עם בתולות יחד‪ .‬ומלבד‬
‫האיסור הגדול ‪ -‬איסור נידה‪ ,‬שהרי כל הבתולות‬
‫ִמסתמא נידות הן‪ ,‬ואין חילוק באיסור נידה בין‬
‫פנויה לנשואה‪ ,‬וכל הנוגע בה דרך חיבה חייב‬
‫‪14‬‬
‫"וכבר צווחו ככרוכיא על זה בכמה ספרים‬
‫קדושים‪ .‬ומי זוטר הוא מה שאמרו חז"ל )ברכות סא‪:(.‬‬
‫ידי עוברי עבירה‪ ,‬ועובר על 'לפני עיור לא תיתן‬
‫מכשול' )ויקרא י"ט‪ ,‬י"ד(‪.‬‬
‫המסתכל באישה‪ ,‬אפילו באצבע קטנה של אישה‪,‬‬
‫כיון שמסתכל בה ליהנוֹת‪ ,‬אפילו יש בידו תורה‬
‫ובאמת אתפלא על המחותנים‪ ,‬איך מניחים‬
‫דבר פריצות על שמחת בניהם? הלוא ידוע שעיקר‬
‫‪ -‬לא ינקה מדינה של‬
‫הענין תלוי בכל הפעולה שאדם עושה‪ :‬אם ה'‬
‫גיהנום‪ .‬וזהו אפילו בהסתכלות בעלמא‪ ,‬וכל שכן‬
‫בזה שהוא מרקד עימה‪ ,‬ועובר על זה בלאו של‪' :‬לא‬
‫יתברך ִמתדבק עימו עם הפעולה ההיא ‪ -‬אז בודאי‬
‫יצליח בה‪ ,‬ואם ח"ו הקב"ה מתרחק אז ממנו ‪-‬‬
‫תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים‬
‫אחריהם' )במדבר ט"ו‪ ,‬ל"ט( ‪ ...‬וגם על מה שכתוב‪:‬‬
‫לשוא יהיה כל עמלו‪ .‬ואם כן בעניינו‪ ,‬בעת‬
‫שהחתונה מתנהג בדרך הפריצות‪ ,‬בודאי אין‬
‫'ונשמרת מכל דבר רע' )דברים כ"ג‪ ,‬י'( ‪...‬‬
‫ועל כולם‪ ,‬מצוי שעובר על ידי הריקוד גם‬
‫השכינה שורה שם‪ ,‬ושעירים ירקדו שם‪ ,‬ובודאי אין‬
‫תכלית זיווג בניהם יעלה יפה‪ ,‬ויהיה קטטות‬
‫על הלאו של 'לא תקרבו לגלות ערווה' )ויקרא י"ח‪ ,‬ו'( ‪...‬‬
‫והוא מאביזריהו דעריות שצריך ליהרג ולא לעבור‬
‫עליהן‪ ,‬אוי ואבוי יהיה להעושים כן בשאט נפש‪.‬‬
‫ודע עוד‪ ,‬אפילו אם היא עתידה להיות‬
‫אשתו‪ ,‬כגון שהוא אחר כתיבת התנאים‪ ,‬גם כן אסור‬
‫בכל הדברים הנ"ל‪ ,‬וכן באיסור יחוד עימה‪ ,‬כמו עם‬
‫כל הנשים‪ .‬ואין שום היתר בזה מחמת שנתקשר‬
‫עימה ‪ ...‬שהיא בודאי נידה כל זמן שלא טבלה‪ ,‬על‬
‫כן אסור להתייחד עימה וכל שכן בחיבוק ונישוק מן‬
‫התורה‪ .‬ויש מההמון שמקילין באיסור יחוד בזה‪,‬‬
‫והוא באמת עוון פלילי‪ ,‬ובא לפעמים על ידי זה לידי‬
‫קילקול גדול‪ ,‬ועתידין ליתן את הדין על זה בעולם‬
‫הבא‪ ,‬וגם לסבול ייסורין עבור זה בעולם הזה‪ .‬ועוד‬
‫בא מענין הרע הזה של התקרבות אהדדי לכמה‬
‫איסורים גדולים של עוון כרת‪ ,‬רחמנא ליצלן ‪...‬‬
‫ואשרי להבורח ממסיבות כאלו‪ ,‬אם דבריו‬
‫אינם נשמעין להם‪ ,‬כי השעירים ירקדו שם וכן כתב‬
‫בספר חסידים )סימן שצ"ג( וזה לשונו‪' :‬כל מצוה הבאה‬
‫בעבירה על ידה‪ ,‬מוטב שלא יעשה המצוה‪ ,‬כמו‬
‫מצוה לשמח החתן‪ ,‬שאם יש שם פריצים‪ ,‬ויודע‬
‫שבלא פריצות לא יהיה‪ ,‬או אינו יכול להיות בלא‬
‫מלראות בנשים ‪ -‬אל‬
‫ִהרהור‪ ,‬או אינו יכול להיות ִ‬
‫יהיה שם' עכ"ל‪ .‬ובעיני יפלא‪ :‬הלוא אמרו חז"ל )ב"מ‬
‫ה‪' :(:‬חזקה אין אדם חוטא ולא לו'‪ ,‬ואילו בענין זה‬
‫כמה פעמים מצוי‪ ,‬שהאדם מתנדב ומוציא מעות‬
‫לכלי זמר בשביל שאחרים ירקדו ריקוד מאוס כזה‪,‬‬
‫אין זאת כי אם שהיצר הרע מעוור את עיני האדם‪,‬‬
‫ומזרזו להוציא ממנו מעותיו בעולם הזה‪ ,‬וגם להביא‬
‫עליו מכות ושפטים רבים בעולם הבא‪ ,‬כי הוא מסיע‬
‫ומריבות ביניהם‪ ,‬וכן זרעם לא יהיה נכון לפני ה'‪,‬‬
‫ואיך יניחו דבר כזה?! ‪) ...‬ועיין ב"ספר חסידים סימן קס"ט‪:‬‬
‫ומעשים טובים‬
‫)כמשה רבינו(‬
‫"מעשה באדם שהיה רוכב יחיד בלילה‪ ,‬והלבנה זורחת באותה לילה‪ ,‬והוא‬
‫רוכב במדבר‪ ,‬והנה ראה חיל גדול עגלות עגלות גדולות‪ ,‬ועל העגלות יושבים בני‬
‫אדם‪ ,‬והמושכים העגלות בני אדם‪ ,‬ותמה מה היו עושים‪ .‬כשנתקרב אצלם‪,‬‬
‫הכיר מקצתם שכבר מתו‪ ,‬אמר להם‪ :‬מה זה שאתם מושכים כל הלילה‬
‫העגלות‪ ,‬ומקצתכם על העגלות? אמרו לו‪ :‬בשביל עוונינו ‪ -‬כשהיינו חיים‬
‫באותו עולם‪ ,‬היינו משחקים עם נשים ובתולות‪ ,‬ועתה אנו מושכים העגלה‪ ,‬עד‬
‫שכך אנו עייפים ויגעים שלא נוכל לנהוג יותר‪ ,‬ואז יורדים אותם שעל העגלה‪,‬‬
‫ואנו עולים ונחים‪ ,‬ונוהגים אותנו עד שיגעים ועייפים‪ ,‬ואח"כ הם עולים‬
‫ונחים‪ ,‬וזהו שנאמר )עמוס ב'‪ ,‬י"ג(‪' :‬הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק‬
‫העגלה'‪ ,‬וכתיב )ישעיה ה'‪ ,‬י"ח(‪' :‬הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה‬
‫חטאה'‪ .‬והישרים מכים את המוליכים‪ ,‬כמנהיג את הבהמה בהעגלה‪ ,‬שנאמר‬
‫)תהלים מ"ט‪ ,‬י"ג(‪' :‬נמשל כבהמות נדמו'‪ ,‬וכתיב )שם שם‪ ,‬ט"ו(‪ :‬וירדו בם‬
‫ישרים לבוקר'‪ .‬ומי שעשה בחייו מעשה בהמה‪ ,‬יש לו לעבוד באותו עולם‬
‫כבהמה ‪.("...‬‬
‫הזו"‬
‫ויסתמר שערות האדם ממעשה הנורא‬
‫)בהגה"ה שם‪ ,‬עיי"ש(‪.‬‬
‫"על החתן והכלה או הוריהם‪ ,‬לדאוג‬
‫להזמין רק תזמורת כזו שתתרום לאווירה מתאימה‬
‫בחתונה‪ ,‬כדי שלא תצא כל תקלה מניגון התזמורת‪.‬‬
‫ויתנו זאת עם בעלי התזמורת לפני החתונה"‬
‫)"קדושים‬
‫תהיו"‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ראה "חופת חתנים" סי' ו'‪ ,‬סע' ח'‪" .‬שדי חמד" ח"ז ‪ -‬מערכת‬
‫חתן וכלה‪ ,‬סי' י"ג‪ ,‬עמ' ‪" .426‬שלחן העזר" סי' ט'‪ ,‬סע' ב'‪ ,‬ס"ק ח'‪ .‬והביא שם‬
‫בס"ק ו'‪ :‬מעשה שתלמיד חכם גדול השביע ראש כלי זמר שלא‬
‫ינגן בחתונה שרוקדים בה במעורב‪" .‬הליכות" מס' ‪.(80‬‬
‫"חתן שחלק מבני משפחתו חילוניים‪,‬‬
‫וחושש שירקדו ריקודים מעורבים‪ ,‬עליו לצוות‬
‫לתזמורת שאם יתחילו בריקודים מעורבים יפסיק‬
‫מיד את התזמורת‪ .‬וראוי לכל חברי החתן שירקדו‬
‫ביתר שאת וביתר עוז כדי למנוע ריקודים מעורבים"‬
‫)"ילקוט יוסף" שם ‪ -‬שם סע' י"ד‪ ,‬עמ' ער ‪ -‬רעא‪ .‬עיי"ש(‪.‬‬
‫"והנה בריקודים מעורבים עוברים בכמה‬
‫איסורים חמורים‪ ,‬כי עצם הנגיעה באישה שאינה‬
‫אשתו‪ ,‬לדעת הרמב"ם ודעימיה הוא איסור מן התורה‬
‫ואף להרמב"ן על כל פנים איסור מדרבנן איכא )יש(‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ובנוסף על כך הרוקדים במעורב עוברים על איסור‬
‫תורה של הסתכלות בנשים בעת הריקוד‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫עוברים על כל אזהרות חז"ל‪ ,‬שאפילו במרצה מעות‬
‫מידו לידה נאמר‪' :‬יד ליד לא ינקה'‪ ,‬כל שכן‬
‫'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'‪,‬‬
‫א'‪ ,‬ה'(‪' :‬אמר רבי לוי‪ :‬ליבא ועינא תרין סרסורין‬
‫שנותנים יד ליד ממש‪ ,‬וגם הוא מסתכל בה‪ ,‬וכבר‬
‫אסרו להסתכל אפילו בבגדי צבעונים שבה‪ .‬וגם‬
‫דחטאה'‪ .‬וכפירוש רש"י )במדבר ט"ו‪ ,‬ל"ט(‪ :‬העין רואה והלב‬
‫חומד והגוף עושה את העבירות‪ .‬ועוד בה כי‬
‫שמח עימה בקלות ראש‪ ,‬ואפילו היא בתולה פנויה‬
‫ובירושלמי‬
‫)פ'‬
‫אמר איוב )ל"א(‪' :‬ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על‬
‫בתולה'‪ ,‬ובפרט שרובן ככולן נידות‪ ,‬והגיעו לווסתן‬
‫בריקודים המעורבים יש חשש של גירוי יצר הרע‬
‫בעצמו‪ ,‬ובגמרא כתובות )מו‪ (.‬אמרו‪' :‬ונשמרתם מכל דבר‬
‫רע'‪ ,‬מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר‪ :‬אל יהרהר אדם‬
‫ומרן החיד"א )"שיורי ברכה" אבן העזר סי' כ"א‪ ,‬סע' א'( כתב‬
‫)ואף הנשים מוזהרות על הלאו‬
‫תוכחת מגולה למרקדים עם נשים ואפילו פנויות‪,‬‬
‫ביום ויבוא לידי טומאה בלילה‬
‫והרי היא ערווה וכו' וע"ש‪.‬‬
‫דסתמא נידות הן‪ ,‬וכל שכן עם הנשואות והקרובות‪,‬‬
‫של לא תקרבו לגלות ערווה‪ ,‬כמבואר ב"ספר החינוך" מצוה שפ"ז(‪.‬‬
‫ומטעמים אלו‬
‫כתב ה'כל בו' בשם הרב מאיר‬
‫וכל הדברים האלו אינם בתורת חסידות אלא הם מן‬
‫הדין‪ ,‬כמו שהוא מבואר בהרמב"ם ובשולחן ערוך‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫וב"שערי תשובה" )סי' תקכ"ט ס"ד( כתב‪ :‬חייב כל מורה‬
‫בעירו לבטל הריקודים והמחולות וכו' למחות בכל‬
‫כוחם‪ ,‬ואפילו על החתונות יש לאסור וכו'‪ .‬ע"ש‪ .‬וב"בן‬
‫איש חי" )פרשת שופטים סי"ח( כתב‪ :‬רק יזהר שלא ישמחם‬
‫)החתן והכלה( בליצנות ובכל איסור קל‪ .‬וכל שכן שלא‬
‫ירקדו האנשים ונשים יחדיו‪ ,‬ואפילו ריקוד נשים‬
‫לבדן בפני האנשים אסור‪ ,‬כי יתגרה היצר הרע‬
‫באנשים הרואים‪ ,‬וצווחו כמה מרבני האחרונים‬
‫בדברים כאלה‪ ,‬שאין להם שום היתר משום שמחת‬
‫חתן וכלה‪ .‬ע"כ‪ .‬ובשדי חמד )ח"ז ‪ -‬מערכת חתן וכלה‪ ,‬אות י"ב(‬
‫מרוטנבורג‪ :‬כי יש חרם שלא יהיו אנשים ונשים‬
‫במחול‪ ,‬והיו דורשים 'יד ליד לא ינקה רע'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
‫ובשו"ת "בנימין זאב" )ח"ב‪ ,‬סימן ש"ג( הביא שיש חרם גדול‬
‫משנים רבות מימי הקדמונים גדולי התורה‪ ,‬שלא‬
‫יכנס איש במחול עם הנשים כלל‪ ,‬ואפילו נער בן י"ב‬
‫שנים לא יחולל במחול הנשים כלל‪ ,‬וזאת התקנה‬
‫נִ תפשטה בכל ישראל כחומר כל תקנות הגאונים‬
‫והראשונים ע"ש‪ .‬ובשולחן ערוך )סימן תקכ"ט סע' ד'( כתב‪:‬‬
‫שחייבים בית דין להעמיד ברגלים שוטרים‪ ,‬שיהיו‬
‫משוטטים ומחפשים בגינות ובפרדסים ועל‬
‫הנהרות‪ ,‬שלא יתקבצו שם לאכול שם אנשים ונשים‬
‫ויבואו לידי עבירה‪ ,‬וכו'‪ .‬ע"ש" )"ילקוט יוסף" שם ‪ -‬שם הע' י"ג‪,‬‬
‫כתב‪ :‬וגם לאותם שאינם רוקדים רק שומעים‬
‫ורואים זהו איסור חמור אשר ע"י ראייתן עוברים‬
‫על מצוות ה'" ]"ילקוט יוסף" שם[‪.‬‬
‫"ועיין בחידושי רבי עקיבא איגר‪ ,‬שרמז לעיין בספר‬
‫עמ' ער(‪.‬‬
‫"ולא רק ברגלים חייבים להזהיר על כך‬
‫אלא דבר זה חיובו הוא תמידי‪ ,‬וכל מי שבידו‬
‫להזהיר על כך יעשה זאת‪ ,‬אלא שברגל מצוי‬
‫הקילקול ביותר )מ"ב סי' תקכ"ט ס"ק כ"ב( ובכל זמן של‬
‫שמחה‪ ,‬כגון‪ ,‬נישואין ואירוסין וכדומה‪ ,‬יש למחות‬
‫על כך )כה"ח שם אות מ"ח(‪ .‬ועיין בשעה"צ )שם ס"ק כ"א(‬
‫שבעוונותינו הרבים נפרץ קילקול זה בזמנינו באיזה‬
‫מקומות גם בימות החול‪ ,‬ועוון גדול הוא‪ ,‬ומי שיש‬
‫בידו למחות בוודאי חייב למחות" ]"מאורות ההלכה" על‬
‫'זכרון יוסף' והשגתיו ב"ה‪ .‬ואעתיק קצת מדבריו הקדושים‪,‬‬
‫במה שהשיב לרב אחד גדול ‪ -‬מהר"ר יעקב‪ ,‬וזו לשונו‪ :‬חיל‬
‫ורעדה אחזתני‪ ,‬בכל צרותיהם לי צר‪ ,‬על דבר‬
‫הפירצה הגדולה שעשו פריצי בני עמנו במקומם ‪-‬‬
‫לעבור בשאט נפש על דת ודין תורתנו הקדושה ודת‬
‫יהדות‪ .‬ולא לבד ‪ ...‬אלא אף זו שעשו ‪ ...‬חינגא‬
‫וחוללו במחולות ‪ -‬נערים ]בני בלי תרבות[ עם‬
‫בתולות‪ ,‬ונתערבו בהם גם אנשים ונשי אנשים‬
‫ושעירים ירקדו שם‪ .‬אוי לנפשם כי גמלו להם רעה‬
‫לעבור על דת בפרהסיא‪ ,‬והתורה חוגרת שק עליהם‪.‬‬
‫רחמנא לשזבן מהאי עונשא ולא יעשה כן וכו' והנה‬
‫מעכ"ת שאלני האם יפה עשה שמיחה בהם וכו' לבל‬
‫יוסיפו לחטוא ‪ ...‬תשובה‪ :‬ודאי יפה עשה למחות בכל‬
‫כוחו באנשים כאלה וכו' וכל רב ומורה בעירו מחוייב‬
‫מסכת ר"ה )הלכה אחרונה([‪.‬‬
‫"ובים של שלמה )גיטין פ"א סימן י"ח( כתב‪ :‬מי התיר‬
‫להם להיות במחול אחד עם הבתולות? לא זו הדרך‬
‫אשר הראו לנו חסידים הראשונים‪ ,‬וכו' ובעוונותינו‬
‫הרבים עכשיו עוברים אותו שהוא כאש בנעורת‬
‫בשמחת נישואין כשמתערבים נשים ואנשים יחד‪.‬‬
‫ע"ש‪ .‬והשל"ה הקדוש כתב‪ :‬ואלו ההולכים עם הנשים‬
‫‪16‬‬
‫למחות ולבטל הריקודין והמחולות ‪ ...‬בחורים ]בני‬
‫בלי תרבות[ ובתולות יחד‪ ,‬וקל וחומר בן בנו של קל‬
‫ל"א‪' :‬אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים‬
‫יחדיו'‪ .‬ולא כתיב‪' :‬אז תשמח בתולה עם בחורים‬
‫וחומר להאספסוף אשר בקירבו ותערובות אנשים‬
‫ונשים כמ"ש לעיל וכמבואר באו"ח סימן תקכ"ט שכתב שם‬
‫במחול'‪ .‬וכן כתיב בזכריה י"ב‪' :‬וספדה' וכו' 'ונשיהם‬
‫לבד'‪ .‬ומזה נעשה קל וחומר‪ ,‬בשעת שמחה וריקוד‬
‫שלא יתערבו אנשים ונשים‪ ,‬וידוע שאין חילוק בין‬
‫בהסתת היצר הרע לעבירה ]בסוכה דף נ"ב[ ולא לחינם‬
‫אמר איוב‪' :‬ברית כרתי לעיני ומה אתבונן' וגו'‪ .‬ושיבח‬
‫נשואות לפנויות לענין זה‪ ,‬ואין לך דרגא להסתת יצר‬
‫הרע ומעלה לזנות יותר מזה שמתבוננים ומביטים‬
‫אותו ההגמון על תשובתו ואמר ראיתי כי דבריך טובים‬
‫]בני בלי תרבות האלה[ בפני הנשים והבתולות בעת‬
‫ונכוחים‪ .‬ועל פי דתנו‪ ,‬אסור להסתכל אפילו בבגדי‬
‫ִצבעונין של אישה‪ ,‬ומכל שכן להביט בפניה ‪ -‬הן‬
‫הנשים‪ .‬וקורא אני עליהם‪' :‬יד ליד לא ינקה מדינה‬
‫בתולה הן נשואה‪ .‬ומהאי טעמא‬
‫תיקנו‬
‫של גיהנם'‪ .‬ולפעמים מחבקים ומנשקים למלאות‬
‫האב"ד והקהל פה פיורדא ובק"ק מיץ‪ :‬שלא יחוללו‬
‫הבחורים ]בני בלי תרבות[ עם הבתולות כלל‪ ,‬אפילו‬
‫הריקוד‪ ,‬ואוחזין מעשה אבותיהם בידיהם של‬
‫תאוותן ובאים לידי מעשה ער ואונן‪ .‬ולפעמים‬
‫ימתיקו ע"י זה סוד יחד להתייחד ביום או בלילה‬
‫והיה במחשך מעשיהם וחס ושלום ומלאה הארץ‬
‫זימה‪ .‬וידוע שרוב הבתולות בזמן הזה כבר הגיע‬
‫זמנם לראות ולדעת הרמב"ם וכמה פוסקים ראשונים‬
‫ואחרונים הנוגע בהם לשם חיבה וקירוב בשר עובר על‬
‫לאו‪' :‬ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב'‪ ,‬ואפילו‬
‫קורבא בעלמא אסור‪ .‬והמחבקה והמנשקה לשם‬
‫תאווה היה לוקה ]בימים הקדמונים[ כמ"ש הרמב"ם‬
‫)ומזה הטעם(‬
‫על החתונות‪ .‬אלא‪ ,‬הבתולות יחוללו בפני עצמן‪,‬‬
‫והבחורים יחוללו בפני עצמן‪ ,‬ועיי"ש מה שהאריך עוד‬
‫בזה" ]"ביאור הלכה" סימן של"ט ד"ה להקל בכל‪ .‬ועיין בשו"ת "יביע אומר"‬
‫ח"ז ‪ -‬חיו"ד‪ ,‬סימן מ"א )ובפרט באות ג'([‪.‬‬
‫ועיין מה שכתב בשו"ת "בנין ציון"‬
‫)ח"א סוף סימן‬
‫קל"ט(‪ ,‬וזו לשונו‪" :‬ואם תוכל לבטל את הריקודים‬
‫)המעורבים( בכל החתונות יישר כחך וחילך‪ ,‬כי אין זו‬
‫שמחה של מצוה כשמרקדים בחורים ובתולות‬
‫יחדיו‪ ,‬ועוברים אביזרא דגילוי עריות‪ ,‬ולשמחה מה‬
‫זו עושה"‪.‬‬
‫"ובלימוד הריקוד בתלבושת פרוצה‬
‫בתערובת בחורים ובחורות גם יחד‪ ,‬הרי מובן מאליו‬
‫כי דבר זה הרי הוא חמור באיסורו בכפלי כפלים‪ ,‬כי‬
‫אין כאן גורם דווקא אלא מעשה בפועל ממש‪ ,‬כי‬
‫הוא מקרב לערוה בידים ממש‪ ,‬והרי הוא בבחינת‬
‫גילוי עריות ממש‪ ,‬שעליה אמרו 'יהרג ואל יעבור' ‪...‬‬
‫על כן לא רק שלא יהיו ההורים הגרמא אלא גם‬
‫בפכ"א מהלכות א"ב וסמ"ג מצוה שנ"ג ‪ ...‬כללו של דבר‪,‬‬
‫אין לך גדר ערווה גדול מזה‪ ,‬לבטל המחולות‬
‫והריקודין של אנשים ונשים יחד ‪ -‬בין נשואות ובין‬
‫פנויות‪ .‬שאין לך דרגא לזנות ומעלה לעריות והרגל‬
‫לעבירה יותר מזה‪ ,‬ואנחנו שקיבלנו תורתו‪ ,‬מחוייבין‬
‫לעשות גדר וסייג שלא יעשה כן וכו' ושם בתשובתו‬
‫נאמר מה שהשיב להגמון אחד ששאלו על ככה והשיב לו‬
‫שאצלנו הוא עון פלילי ונגד היהדות‬
‫דכתיב בשופטים סימן )פרק( כ"א‪' :‬ויאמרו הנה חג' וכו'‬
‫'יצאו בנות שילו לחול במחולות'‪ .‬ומדלא כתיב עם‬
‫בחורים או נערים‪ ,‬משמע שהמה הבתולות לבד‬
‫חוללו יחד‪ ,‬ולא עם בחורים‪ .‬וכן כתיב בירמיה סימן )פרק(‬
‫והראה לו מה‬
‫שמוטל עליהם למחות בידם שלא ייספו בעוונם‬
‫ח"ו"‬
‫)שם ח"ה אה"ע סי' פ"ז‪ ,‬וראה גם שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' ק"ט(‪.‬‬
‫"חגיגת בר‪-‬מצוה‪ ,‬שחוגגים אותה בתערובת נשים ואנשים בריקודים ובמחולות‪ ,‬שאין זו שמחה אלא תוגה‪,‬‬
‫רחמנא ליצלן )ה' יצילנו(‪ .‬שבמקום להביא ברכה לחתן הבר‪-‬מצוה‪ ,‬על‪-‬ידי כניסתו לעול המצוות‪ ,‬הרי הם‬
‫מביאים עליו קללה חס ושלום‪ ,‬שהברכה נהפכת לקללה‪ ,‬שבגרמתו הרי כל המשתתפים שם עליהם‬
‫לקבל עונשם היותר חמור באותה המידה של גילוי עריות‪ ,‬שמכיון אפילו בנגיעת יד ביד נאמר 'יד ליד לא ינקה רע'‪,‬‬
‫מכל שכן בנגיעה יותר גדולה כחיבוק ונישוק ‪ ...‬ואשריהם ישראל ששומעים לקול מוריהם"‬
‫)"שו"ת "ישכיל עבדי"‬
‫ח"ז‪ ,‬אה"ע סי' ח'‪ .‬וראה עוד שם‪ ,‬סי' י'‪ .‬שם‪ ,‬ח"ד קונטרס "שאלת שלום" אה"ע סי' ב'‪ .‬ח"ה‪ ,‬אה"ע סי' פ"ז‪ .‬ח"ו‪ ,‬אה"ע סי' א'‪ ,‬וראה עוד שו"ת "זקן אהרן" ח"א‪ ,‬או"ח סי' ו'(‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בעקבות המאמרים האחרונים‪ ,‬יש הטוענים ‪...‬‬
‫ִ‬
‫תשובות לשואלים‬
‫ננסה להשיב בקצרה על חלק מן השאלות והטענות ששמענו בשיחות רבות שהיו לנו עם בני נוער‬
‫ומבוגרים‪ .‬השאלות והתשובות עליהן מתמקדות בעיקר בנושא‪" :‬הצניעות בחברה"‪ ,‬אף שהן‬
‫טובות גם לנושאים רבים אחרים‪ .‬התשובות שתבואנה להלן יסייעו ‪ -‬ולו במעט‪ ,‬להבנת הלכות‬
‫צניעות ויקרבו אותן ללב הקוראים‪.‬‬
‫בהם פגיעה וזילזול בדרך‪ ,‬בציביון וברגשותיו של‬
‫כל ישראל ערבים זה לזה‬
‫הציבור כולו‪.‬‬
‫כשם שמחובתו של כל אחד להחזיר את‬
‫אבידת חברו‪ ,‬להצילו מסכנה‪ ,‬לדאוג לכל מחסורו‬
‫וכו'‪ ,‬כך חייב הוא לסייע ולדאוג שחבירו לא יאבד‬
‫את עולמו הרוחני‪ ,‬אף שהוא עצמו אינו חש לכך‪.‬‬
‫"כל ישראל ערבים זה בזה" )שבועות לט‪ ,(:‬ערבות זו היא‬
‫שלרוב מביאה יהודי לכך שיעיר את תשומת לב‬
‫חבירו על התנהגותו‪ ,‬אין בכך כל כוונה לקנטר‬
‫וללעוג‪ ,‬אלא רצון לעזור ולסייע‪ .‬לכן כל השומע‬
‫תוכחה על מעשיו‪ ,‬יקבלה באהבה ובהכנעה כי‬
‫לטובתו הדבר‪.‬‬
‫"אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך‪,‬‬
‫מפני שהמוכיחך ‪ -‬מביאך לחיי העולם‪-‬הבא‪,‬‬
‫והמשבחך ‪ -‬מוציאך מן העולם" )"אבות דרבי נתן" פכ"ט(‪.‬‬
‫יש הטוענים‪" :‬מה איכפת לכם אם התנהגותנו‬
‫צנועה או לא? עיזבונו לנפשנו ואל לכם לחדור לחיינו‬
‫הפרטיים‪ ,‬אנו ננהג כפי שנראה לנו"!‬
‫עם ישראל גוף אחד הוא! אם איבר אחד‬
‫אינו מתפקד כהלכה‪ ,‬כל הגוף חש בכך ומושפע‬
‫מחולשתו של איבר זה‪ .‬הפרט אינו חי באי בודד‪,‬‬
‫אלא הוא קשור לכלל‪ .‬לכל מעשה שיעשה יש השפעה‬
‫על כלל האומה הן לחיוב והן לשלילה‪ ,‬אף שאינו‬
‫מודע לכך ואין הוא יודע כיצד חלה השפעה זו )ראה‬
‫ירושלמי נדרים פ"ט‪ ,‬ה"ד‪ .‬מכילתא יתרו י"ט‪ ,‬ו'‪ .‬רש"י דברים כ "ט‪ ,‬כ"ח‪.‬‬
‫רמב"ם ‪ -‬הלכות תשובה פ"ג ה"א ‪ -‬ה"ב‪" .‬אגרות הראי"ה" ח"א אגרת ש"א(‪.‬‬
‫הפרט אינו יכול להתנהג ככל העולה על רוחו‪ ,‬בפרט‬
‫אם להתנהגותו יש השפעה שלילית על הסובבים‬
‫אותו‪ ,‬לכן חייב הוא להתחשב ברגשותיהם‪ .‬וכך‬
‫ביטאו זאת חז"ל‪" :‬משל לבני אדם שהיו יושבין‬
‫בספינה‪ ,‬נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו‪.‬‬
‫אמרו לו חבריו‪ :‬מה אתה יושב ועושה? אמר להם‪:‬‬
‫מה איכפת לכם‪ ,‬לא תחתי אני קודח?! אמרו לו‪:‬‬
‫שהמים עולין ומציפים עלינו את הספינה" )ויקרא רבה‬
‫שגגה שסופה זדון‬
‫יש הטוענים‪" :‬מוטב שלא נשמע ולא נלמד את‬
‫הלכות צניעות על כל האיסורים שבהן‪ ,‬ממילא לא‬
‫נקיימן וחבל שהן תעקנה על מצפוננו‪ ,‬ומוטב שנהיה‬
‫שוגגים ולא נהיה מזידים"!‬
‫תורה ניתנה להם לישראל‪ ,‬וחייבים הם‬
‫ללומדה כדי שידעו כיצד לקיימה‪ .‬אי לימוד חלק‬
‫מההלכה‪ ,‬מתוך חשש שמא ִתתגלנה "חומרות"‬
‫כביכול‪ ,‬או הלכות שלא נוח וקשה לקיימן ‪ -‬הוא‬
‫ִהתחמקות ובריחה מחובתו של כל המאמין בתורת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה צריך‬
‫ללכת למקום פלוני‪ .‬לעצת חבריו‪ ,‬שלא ילך בדרך‬
‫פ"ד‪ ,‬ו'(‪.‬‬
‫כשם שחור אחד קטן עלול לגרום לטביעתה‬
‫של ספינה שלמה‪ ,‬כך מעשיו והתנהגותו של אדם‬
‫בודד יכולים לפגוע בציבור שלם ואף באומה‬
‫שלימה‪.‬‬
‫כאשר מעירים לאדם על התנהגותו‪ ,‬שאינה‬
‫צנועה ושאינה על פי ההלכה‪ ,‬אין בכך כל כוונה‬
‫לחדור לחייו הפרטיים‪ ,‬כי הרי איש אינו מעיר לו על‬
‫אשר עושה הוא בביתו פנימה בחדרי חדרים‪.‬‬
‫מעירים לו על מעשיו הנעשים בפרהסיה‪ ,‬כאשר יש‬
‫‪18‬‬
‫מסויימת כי בורות עמוקים בה‪ ,‬השיב‪ :‬אכסה פני‬
‫בסודר‪ ,‬וכשאפול באחד הבורות לא ילעגו עלי כי‬
‫חיי שיגרה מול חיים ערכיים‬
‫יש הטוענים‪" :‬ידוע לנו שלא תמיד אנו בסדר‪,‬‬
‫הלוא שוגג הייתי הואיל ועיני היו מכוסות ולא‬
‫ראיתי את הבורות‪ .‬ענו לו חביריו‪ :‬להיפך‪ ,‬אין לעג‬
‫ופעמים אנו אף מתנהגים בניגוד להלכה‪ ,‬מוכנים‬
‫אנו לשמוע וללמוד את הלכות צניעות‪ ,‬אך פשוט אנו‬
‫גדול מזה! אם לא תכסה את עיניך‪ ,‬רק אז תדע היכן‬
‫וכיצד להיזהר שלא תיפול ושלא תיכשל‬
‫לא מסוגלים להקפיד על הלכות אלו‪ .‬שנים רבות‬
‫התרגלנו לדפוסי חיים וקשה לנו כעת לשנותם"‪.‬‬
‫התורה שניתנה על‪-‬ידי בורא עולם מותאמת‬
‫)ראה‪" :‬אהבת‬
‫חסד" ח"ב‪ ,‬פ"ט‪ .‬סוף ההקדמה לספר ה"חפץ חיים"(‪.‬‬
‫כך היא עצת היצר‪ ,‬המפתה את האדם‬
‫שיעצום עיניו ולא ילמד כלל‪ ,‬ואז כאשר יפול ויכשל‪,‬‬
‫ולכשרונותיו של האדם‪ .‬אם הקב"ה ציוה‬
‫לכוחותיו ִ‬
‫על מצוה כֹלשהי‪ ,‬אות היא שהאדם מסוגל לקיימה‪,‬‬
‫שוגג יחשב כי הרי סוף סוף אנוס היה‪ .‬אך טעות‬
‫מרה בידו! כי אם מלכתחילה היה לומד לא היה‬
‫נכשל‪ .‬וכך הורונו חז"ל‪" :‬הוי זהיר בתלמוד‪ ,‬ששגגת‬
‫אף אם הדבר דורש מאמץ‪ ,‬כי אם האדם לא היה‬
‫מסוגל לקיים מצוות כֹלשהן‪ ,‬מהו הצדק וההגינות‬
‫שהקב"ה יענישו אם לא יקיימן‪ ,‬והרי על הקב"ה‬
‫נאמר‪" :‬כי כל דרכיו משפט‪ ,‬אל אמונה ואין עוול‬
‫צדיק וישר הוא" )דברים ל"ב‪ ,‬ד'(?! הקב"ה אינו מפריז‬
‫בדרישותיו מברואיו‪ ,‬אין הוא מטריח את בריותיו‬
‫לחינם‪ .‬מכל אדם נדרש למצות את כל אשר גנוז בו‪,‬‬
‫ולקיים את המצוות לפי כוחותיו שלו‪.‬‬
‫"אין הקב"ה בא בטירחות עם בריותיו‪ ,‬לא‬
‫בא על האדם אלא לפי כוחו ‪' ...‬קול ה' בכוח' )תהלים‬
‫כ"ט‪ ,‬ד'( ‪ ...‬לפי כוחו של כל אחד ואחד"‬
‫תלמוד עולה זדון"!‬
‫הכלל ש"מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו‬
‫)פרקי אבות פ"ד‪ ,‬מט"ז(‪.‬‬
‫מזידין" שייך לענין תוכחה ‪ -‬מתי יש להוכיח עוברי‬
‫עבירה‪ ,‬ואימתי יש להימנע מכך )ראה רמ"א סי' תר"ח ‪,‬סע'‬
‫ב'‪" :‬בכל דבר איסור אמרינן‪' :‬מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין' ודווקא‬
‫שאינו מפורש בתורה אע"פ שהוא דאורייתא‪ ,‬אבל אם מפורש בתורה ‪ -‬מוחין‬
‫בידם" ובאחרונים שם‪ .‬שו"ת "בני בנים" ח"ב סי' כ"ז(‪ .‬אך אין זה‬
‫שייך כלל ועיקר לאדם הנמנע מלכתחילה לשמוע‬
‫וללמוד הלכות שונות‪ ,‬שמא "יתגלה" לו איסור‬
‫כֹלשהו שלא ימצא חן בעיניו‪ .‬כלום נמנע מללמוד‬
‫הלכות שבת‪ ,‬פסח‪ ,‬כשרות וכו' שמא האיסורים‬
‫שבהן לא ינעמו לנו? בתורה ישנן מצוות עשה‪ ,‬אך‬
‫ישנן גם מצוות לא תעשה ואין להתחמק מלקיימן‬
‫אף אם אין זה קל‪ .‬למה הדבר דומה? לנהג הבקי‬
‫בתמרורים המקנים לו זכויות‪ ,‬כגון זכות קדימה‪,‬‬
‫עקיפה וכו'‪ ,‬אך אין הוא לומד את התמרורים שהם‬
‫)שמות רבה פל"ד‪ ,‬א'(‪.‬‬
‫המכיר בערכו וחשיבותו של עיקרון או‬
‫אידאל כֹלשהו‪ ,‬כל מאמץ לא ירתיעו מלשנות דפוסי‬
‫חיים‪ ,‬הרגלים שונים‪ ,‬הליכות ומחשבות שהיו‬
‫"מקודשים" אצלו שנים רבות‪.‬‬
‫רבים הפסיקו לעשן ביודעם את הסכנה‬
‫הנשקפת לבריאותם‪ ,‬החייב לעשות דיאטה‪ ,‬כלום‬
‫אינו משנה הרגלי אכילה ושתיה אף שבתחילה קשה‬
‫לו הדבר?! על כל אחד לשאול את עצמו בכנות במה‬
‫הוא מעדיף ובוחר ‪ -‬בחיי שיגרה‪ ,‬בהנאות‬
‫ובתענוגות רגעיות‪ ,‬שפעמים אף מזיקות לאדם‪ ,‬או‬
‫שמא בוחר הוא בחיים ערכיים מלאי תוכן וייעוד אף‬
‫שיש צורך במאבקים יום יומיים?! המאבק‪,‬‬
‫המלחמה הפנימית‪ ,‬העמידה באתגרים ‪ -‬מוסיפים‬
‫תוכן וטעם לחיים‪ ,‬ומשמעות אחרת להם‪ .‬ככל‬
‫שהמאבק‪ ,‬ההקרבה והמאמץ גדולים יותר‪ ,‬כך‬
‫סיפוקו ושכרו של העומד בהם‪ ,‬רב יותר‪ ,‬כדברי‬
‫חז"ל‪" :‬לפום צערא ‪ -‬אגרא )לפי הצער ‪ -‬השכר(" )פרקי אבות‬
‫לגביו איסורים או "חומרות"‪ ,‬כגון‪ :‬חובת עצירה‪,‬‬
‫איסור נסיעה במהירות מופרזת וכו'‪ .‬אותו נהג‪ ,‬אם‬
‫ייתפס בעבירת תנועה לאחר שלא ציית לתמרור‬
‫המהווה לגביו "חומרה"‪ ,‬כלום יהיה פטור מלתת את‬
‫הדין על "שגגה"‪ ,‬שנבעה רק מחוסר רצון ללמוד‬
‫ולציית לחוק? איזו סכנה יש בגישה זו‪ .‬האם גם‬
‫ובלתי זהירים‪ ,‬שאינם מצייתים‬
‫לנהגים פזיזים ִ‬
‫לחוק הנהיגה נֹאמר‪" :‬מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו‬
‫מזידין"?! ואם כן מדוע שנאמר זאת דווקא לגבי‬
‫הלכות צניעות?‬
‫פ"ה‪ ,‬מכ"ג(‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫לא תמיד מכיר האדם את כוחות הנפש‬
‫הגנוזים בו‪ ,‬ואין הוא יודע למה הוא מסוגל‪ .‬מכל‬
‫מלמוצאו‪ ,‬האם לא יתחיל בחיפושים מתוך תקווה‬
‫שלבסוף האוצר כן ימצא?‬
‫אחד נדרש לשאוף לגלות כוחות אלו‪ ,‬ואם אכן ירצה‬
‫בכך‪ ,‬במהרה יוכח עד כמה לא הכיר את עצמו ולא‬
‫אם בא גנב וגוזל מאדם את כספו וזהבו‪,‬‬
‫כלום יניח לו ליטול עימו את כל רכושו‪ ,‬האם לא‬
‫העריך נכונה את הטמון בו‪.‬‬
‫ינסה להציל את הניתן להצלה?! כך יצר הרע‬
‫בתחבולותיו בא ומשכנע את האדם‪ ,‬שאין בכוחו‬
‫להקפיד על כל ההלכות‪ ,‬לכן ימנע מלכתחילה‬
‫מעלת המתקנים את דרכם‬
‫להקפיד עליהן‪ .‬ואם אינו מנצחו בטיעון זה‪ ,‬משכנעו‬
‫שלפחות יוותר על חלק מהן‪ ,‬כי הרי "לצבוע" יחשב‪,‬‬
‫יש הטוענים‪ :‬מוכנים אנו לשנות את הרגלינו‬
‫ולנהוג כדרישת ההלכה‪ ,‬אך כלום מסוגלים אנו‬
‫ובכך "גוזל" הוא ממנו את מצוותיו‪ .‬כל מי שהוא‬
‫להקפיד על הכל? מדוע נהיה "צבועים"‪ ,‬נקפיד על‬
‫נבון ובר דעה עליו להילחם ביצרו‪ ,‬וישאף לקיים כל‬
‫חלק מהלכות צניעות בו בזמן שאנו עוברים על‬
‫הלכות אחרות‪ ,‬בתחום זה ובתחומים אחרים? מדוע‬
‫שנתאמץ בשמירתן‪ ,‬הרי לבסוף ממילא לא נחזיק‬
‫הלכה והלכה ללא חשבונות צדדיים‪ ,‬ככתוב‪" :‬כל‬
‫אשר תמצא ידך לעשות בכוחך ‪ -‬עשה"! )קהלת ט'‪ ,‬י'(‪.‬‬
‫הנכשל בתחום אחד אל לו להתייאש‪ ,‬ואל‬
‫לו לבעוט בכל ולהמשיך להידרדר‪ .‬עליו לקום‬
‫ולנסות בשנית‪ ,‬עד שיעמוד איתן בדרכו ומאמציו‬
‫ישאו פרי‪" ,‬שבע יפול צדיק וקם" )משלי כ"ד‪ ,‬ט"ז‪ .‬ועיין‬
‫"פחד יצחק" ‪" -‬אגרות וכתבים" קכ"ח‪ ,‬עמ' ריז ‪ -‬ריט(‪ .‬בהחלטה‬
‫נחושה מסוגל כל אחד לשנות את עברו ולפתוח דף‬
‫חדש בחייו‪ .‬ואין מעלה גדולה מזו! העבירות שעבר‬
‫נמחלות ונמחקות לו‪ ,‬כך שכל עתידו לפניו‪.‬‬
‫מעמד ונכשל‪ ,‬לכן לא כדאי להתחיל כלל? ואף אם‬
‫נצליח לשנות את דרכנו‪ ,‬מה התועלת שבכך הרי‬
‫עברנו רצוף בחטאים ועבירות?‬
‫אל לו לאדם לנהל את חשבונותיו של‬
‫הקב"ה! אין האדם יודע כיצד הקב"ה מעריך את‬
‫מעשיו‪ ,‬ועל‪-‬פי אלו אמות מידה בוחן הוא את‬
‫מאמציו‪ .‬לכל מצוה והלכה שהאדם מקיים‪ ,‬לכל‬
‫מאמץ שהוא משקיע אף אם אינו לאורך ימים‪ ,‬יש‬
‫ערך רב‪ ,‬הקב"ה אינו מקפח את שכרו של שום אדם‬
‫ולא משנה איזה מאמץ השקיע )ראה בבא קמא לח‪.(:‬‬
‫אי היכולת לתקן‪ ,‬לשפר ולהתמיד בתחום‬
‫אחד‪ ,‬אסור שתפריע ותפגע ברצון לתקן ולהתמיד‬
‫בתחומים אחרים‪ ,‬ואין בכך כל צביעות! )ראה "אורות‬
‫התשובה" פי"ג‪ ,‬ט'‪ .‬פי"ד‪ ,‬ד'‪ .‬פט"ו‪ ,‬ח'(‪ .‬כלום נֹאמר לאדם‪ :‬הואיל‬
‫ואינך שומר שבת‪ ,‬אין כל ערך אם לפחות תשמור על‬
‫אכילת אוכל כשר?! אדם שנכשל בגניבה‪ ,‬האם‬
‫משום כך עליו להמשיך ולהידרדר בעולם‬
‫הפשיעה?! האם לצבוע יחשב אם יתאמץ ויוכיח‬
‫התנהגות מוסרית בתחומים אחרים?! "מי שאכל‬
‫שום וריחו נודף‪ ,‬יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו‬
‫נודף?!" )שבת לא‪.(:‬‬
‫אל לו לאדם להימנע מלנסות לשנות את‬
‫דרכו‪ ,‬אך ורק מתוך הנחה שלא יוכל להתמיד בדרכו‬
‫החדשה‪ ,‬והכישלון הסופי מובטח לו‪ ,‬וכי מנין לו‬
‫שיכשל‪ ,‬אולי לבסוף יצליח במאמציו?! היודע‬
‫שאוצר טמון במקום סתר‪ ,‬כלום ימנע וירתע‬
‫מלחפשו אך ורק מפני שסבור הוא שיכשל‬
‫"ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת‬
‫הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה‪ .‬אין הדבר כן‪ ,‬אלא‬
‫אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם‪ ,‬ולא עוד‬
‫אלא ששכרו הרבה‪ ,‬שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש‬
‫יצרו‪ ,‬אמרו חכמים‪' :‬מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים‬
‫גמורין יכולין לעמוד בו' )ברכות לד‪ ,(:‬כלומר מעלתן גדולה ממעלת‬
‫אלו שלא חטאו מעולם‪ ,‬מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם"‬
‫)רמב"ם ‪ -‬הלכות תשובה פ"ז‪ ,‬ה"ד‪ .‬וראה‪" :‬ספר העיקרים" מ"ד‪ ,‬פכ"ז‪" .‬מסילת ישרים" פ"ד‪" .‬אורות‬
‫התשובה" פ"ו‪ ,‬ה'‪" .‬על התשובה" עמ' ‪.(169‬‬
‫לא ביום אחד ולא בקפיצה אחת ניתן לשנות‬
‫דרך חיים ולתקן הרגלים משובשים‪ .‬יש לצעוד צעד‬
‫אחר צעד‪ ,‬שלב אחר שלב‪ ,‬עם מבט קדימה תוך‬
‫שאיפה ותקווה‪ ,‬שהטיפוס וההתמדה אכן יחוללו‬
‫את השינוי המיוחל )ראה ויקרא רבה פי"ט‪ ,‬ב'(‪" .‬כל‬
‫ההתחלות קשות" )מכילתא‪ ,‬יתרו(‪ ,‬אך אם יש רצון ועוז‪,‬‬
‫ניתן להתגבר על כל הקשיים והמכשולים‪ ,‬העומדים‬
‫בדרכו של כל הבא לפתוח דף חדש בחייו‪ .‬וכל "הבא‬
‫ליטהר ‪ -‬מסייעין אותו" )יומא לח‪] .(:‬המאמר האחרון הועתק ‪-‬‬
‫ברובו ‪ -‬מתוך הספר‪" :‬קדושים תהיו" ‪ -‬פ"א‪ ,‬עמ' ‪) 16 - 19 ,14 - 15‬עיי"ש‬
‫בעוד שו"ת([‪.‬‬
‫‪20‬‬