יומן 6543 27 ביוני 2014

‫יומן ‪ | 6543‬כ"ט סיון תשע"ד | ‪ 27‬ביוני ‪2014‬‬
‫שבוע הספר בגני הילדים‬
‫מזל טוב!‬
‫בנות שתיים – נכדותיים‬
‫במשפחת קורן‪,‬‬
‫גוני נולדה לעדנה ויוגב קורן‬
‫נכדה ליוסי ז”ל וליעל אייל‬
‫מאיה בכורתם של רויטל ואוהד קורן‬
‫נכדה לגתית ואמנון בן דוד‬
‫נכדות למיכל ואלי קורן‬
‫שתבאנה השתיים אור‪ ,‬שמחה‪ ,‬נחת ואהבה‬
‫ומזל טוב לכל המשפחה הרחבה‪.‬‬
‫מזל טוב וברכות חמות‬
‫לנישואי תמר זקס ועמוס שלין‬
‫ברכות להורי הכלה ג'וי ואבנר זקס‬
‫ולהורי החתן נעמי ובנט שלין‬
‫לריקי ויובל רז‬
‫ברכות לרגל יום הנישואין‬
‫להורי הכלה בריג’יט ומשה ברמת גן‬
‫ולזיוה ועמנואל רקנטי‬
‫וכל משפחת “רזקנטים”‬
‫מזל – טוב‪.‬‬
‫תנועת היישוב‏‬
‫סיון צור‬
‫השתחררה מצה"ל‬
‫ברכות חמות ובהצלחה בהמשך דרכך!‬
‫אנו משתתפים באבלה‬
‫של מיכל יצחקי‬
‫במות אמה ז”ל‬
‫אנו משתתפים באבלה‬
‫של דינה קיטאי‬
‫במות אמה ז”ל‬
‫עורך‪ :‬ישי בונה | הקלדה ועריכה‪ :‬אסתי מזרחי | עיצוב‪ :‬יעל יעקבי‬
‫צילום השער‪ :‬יעל יעקבי‬
‫דפוס‪ :‬שעל‬
‫הכתובת שלנו לרשותכם ‪-‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪2‬‬
‫סימן שהכל טוב !‬
‫‪ 11.7‬קבוצת תלתן‬
‫על זה‪.‬‬
‫איך יהיה ? יהיה טוב !‬
‫שינוי שינוי שינוי!!!‬
‫היכונו היכונו!‬
‫אירוע פתיחת הקיץ שאמור היה‬
‫להתקיים בשבת הקרובה בבריכה‬
‫יידחה לשבת הבאה ‪- 5/7‬‬
‫החל מ‪ 17:30-‬בדשא היובל‪.‬‬
‫מתנפחים‪ ,‬מגלשות מים‪ ,‬דוכני מזון‬
‫ושתיה והקרנה על מסך ענק‬
‫של ‪ 2‬רבעי גמר המונדיאל‪.‬‬
‫חג המשק והבנים‪.‬‬
‫חוגגים ‪ 86‬לגבעה‪.‬‬
‫מצדיעים למוסיקאים‬
‫הצגת קבוצת תילתן‪ ,‬י"ב‪.‬‬
‫קפה גן ודוכני מזון‬
‫ומופע שירי להקת כוורת‪.‬‬
‫אל תחמיצו!!!‬
‫שישי‪20:30 ,11/7 ,‬‬
‫אולם המופעים‬
‫‪3‬‬
‫חלם זה כאן‬
‫מאמר זה מופנה בראש וראשונה אל חברי מליאת מועצה אזורית "ברנר"‪,‬‬
‫אך חשוב יותר‪ ,‬לידע את ציבור הרחב בדרך בה נבחרי ציבור מבזבזים את‬
‫כספי משלם המיסים‪.‬‬
‫על הפרק‪ ,‬ובודאי לא בפעם הראשונה‪ ,‬חידוש ההחלטה על הקמת‬
‫אודיטוריום בבית הספר התיכון האזורי "ברנר"‪ .‬לאחר שיוקם מבנה זה תהיה‬
‫גבעת ברנר הישוב הראשון בעולם בו בשטח שאינו עולה על קילומטר מרובע אחד‪ ,‬ישכנו לבטח שלושה‬
‫מבני אודיטוריום‪ .‬האחד באולפנה למוסיקה‪ ,‬השני אולם מופעים בגבעת ברנר והשלישי המבנה עליו אנו‬
‫מדברים כעת (בביה"ס התיכון)‪.‬‬
‫עלות הקמת האודיטוריום‪ ,‬כולל כיתות הסמך אשר יבנו לידו‪ ,‬הוערכה לפני שנה כ‪ 25,000,000 -‬מיליון‬
‫‪ ₪‬כאשר כחמישים אחוז ימומן ע"י כספי המדינה (משרד החינוך וכו') וכל השאר יבוא מהצרור הנקוב‬
‫של מ‪.‬א‪" .‬ברנר"‪ ,‬אשר בימים אלו אמורה לבנות אולם ספורט סגור בבית אלעזרי‪ ,‬להתמודד מול ועדות‬
‫גבול אשר יצמצמו לבטח את תשלומי הארנונה העתידיים‪ ,‬וכן אמורה המועצה להתמודד עם הרשויות‬
‫השותפות לבית הספר אשר מסרבות בתוקף לממן לא רק את חלקן בפרויקט אלא‪ ,‬מסרבות לקחת‬
‫חלק בשיפוצי הקיץ אשר המועצה מבצעת על חשבונה מדי שנה בשנה בבית הספר‪.‬‬
‫אל מול פרויקט זה‪ ,‬הוצע לראש המועצה הקודם וגם לנוכחי לקבל לידיו‪ ,‬ללא כל תשלום נוסף‪ ,‬את‬
‫אולם המופעים בגבעת ברנר‪ ,‬אשר כולל כ‪ 700 -‬מקומות ישיבה ולהפכו לאולם אזורי בשליטה ובניהול‬
‫של מ‪.‬א‪" .‬ברנר"‪ .‬בכך לקבל לידיו נכס אשר ישרת לא רק את בית הספר התיכון אלא את כלל בתי הספר‬
‫במועצה‪ .‬אולם אשר יוכל להכיל את כלל אירועי התרבות במועצה כולל ימי זיכרון‪ ,‬חגיגות סיום בית ספר‪,‬‬
‫סדרת הצגות מנויים‪ ,‬קונצרטים והרשימה עוד ארוכה‪ .‬כדי לא לכסות על האמת‪ ,‬נדרשת השקעה קלה‬
‫להכשרת האולם בגבעת ברנר‪ ,‬על מנת שישמש את כלל הציבור‪ .‬אך השקעה זו היא בסכום של עד ‪1.5‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬ובכך יזכו תושבי המועצה לתיאטרון בנעלי בית אשר מכיל בתוכו תכנון מעולה‪ ,‬רשיון עסק וכל‬
‫אשר נדרש להפעלת אולם מסוג זה‪.‬‬
‫קצת קשה להאמין שסלילת הכביש‪ ,‬המוביל מצידה המזרחי של גבעת ברנר אל אזור התעשיה המיועד‪,‬‬
‫מתעכב כבר שנים בגלל סכום של מיליון יותר או מיליון פחות‪ ,‬אשר יגיע מהמדינה במוקדם או במאוחר‪,‬‬
‫אם בכלל‪ .‬מצד שני‪ ,‬מוכנה המועצה להוציא הון עתק על מבנה‪ ,‬אשר גם אם יוקם‪ ,‬לא יוכל להכיל את‬
‫אותם אירועי תרבות אשר מניתי לעיל משום שאין להכניס פעילות עסקית\ מסחרית לתוך חצר בית‬
‫הספר‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬צאו וראו ברחבי המדינה לכמה בתי ספר תיכון יש אודיטוריום צמוד ותיווכחו שמתי מעט‪ ,‬ממש‬
‫בודדים‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬בכל קיבוץ אשר קיים בו בית ספר תיכון אזורי‪ ,‬משתמש בית הספר באולם של‬
‫הקיבוץ אשר ברוב המקרים מנוהל ונשלט ע"י המועצה האזורית‪.‬‬
‫כותב מאמר זה מלווה את הנושא לא מעט שנים‪ .‬ניסיתי בכל דרך אפשרית להציג קצת יותר מידע‬
‫לאותם אנשים אשר אמונים על ביצוע וקבלת ההחלטות בנושא זה ונכשלתי‪ .‬ניסיתי לעורר את הציבור‬
‫ע"י כתיבת פליירים ושליחתם‪ ,‬ע"י חלוקה של דפי מחאה בכניסה לאירועים מועצתיים אשר נערכו‬
‫באולם‪ ,‬אך מעט מאד תושבים הסכימו להרים את הכפפה ולתת יד‪ .‬להם אני מודה מקרב לב ולשאר‬
‫חברי המליאה הנוכחית מוקדש מאמר זה במפח נפש מחאתי מופגן‪.‬‬
‫מאמר זה נכתב על דעתי ודעתי בלבד ואין הוא מייצג כל גורם אחר אשר בגין תפקידי בישוב ניתן לחשוב‬
‫שהנני מייצגו‪ ,‬לא כך הדבר‪.‬‬
‫נחמן וילנאי‬
‫‪4‬‬
‫שבוע הספר העברי‪ ,‬תשע"ד ‪2014‬‬
‫מה היה לנו?‬
‫ביום ו' ‪ 13.6‬קיימנו יריד מכירה של ספרי יד שנייה מעודפי הספריה‪.‬‬
‫ההיענות היתה גדולה והקניות נאות‪.‬‬
‫את הכסף שגייסנו ננצל בעתיד לשיפור פני ספריית הילדים‪.‬‬
‫תודה רבה לחנה לוין‪ ,‬ותודה מיוחדת גם למאיר אבידן שצץ ומיד נרתם לעבודת ההקמה‪.‬‬
‫ביום שבת ‪ 14.6‬אחה"צ ערכנו פעילות לילדי הגיל הרך –‬
‫משחק "חפש את המטמון" בעקבות סיפורי ושירי חיות‪.‬‬
‫בסוף המסלול מצאנו את המטמון (ספר‪ ,‬כמובן!)‪ ,‬אבל המטמון האמיתי‬
‫היה החוויה והשמחה על ההיענות של המשתתפים‪.‬‬
‫תודה למספרי הסיפורים – דורית בונה‪ ,‬דוד בר‪ ,‬שרה רגב ומאיר רקנטי‪.‬‬
‫תודה לשחקנים‪/‬רקדנים‪/‬זמרים – דורית רוטשטיין‪ ,‬שירה ומעין לכיש‪ ,‬נוימי גולן‪,‬‬
‫לעילם (הצב) אורן‪-‬דומושביצקי‪,‬‬
‫למאיר אבידן (שוב)‪ ,‬גפן בנין‪ ,‬ענוה שושני‪ ,‬יעל ניב‪ ,‬כנרת שדות‪ ,‬טל עדי‪,‬‬
‫לאראלה בורנשטיין ולמקהלת הילדים‪ :‬זוהר שנער‪ ,‬תמרה טסלר‪ ,‬רומי ישראל‪,‬‬
‫מתן וזוהר גלבוע‪ ,‬נעה ויהונתן גורביץ‪.‬‬
‫תודה לרותם לוטן ולאיריס פלס (קלנסקי) על העזרה בסיום‪,‬‬
‫ולרזי רגב‪ ,‬שליווה את כל האירועים מהקמתם ועד סופם‪.‬‬
‫בנוסף להפקות הגדולות אנחנו מקיימים בספריה פעילות לילדי המרח"בים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪,‬‬
‫לסיכום השנה ולציון שבוע הספר‪.‬‬
‫פעילות זו היא נקודת הסיום של מפגשים הנערכים לאורך השנה‬
‫אליהם הגיעו המרחבים באופן קבוע‪,‬‬
‫מפגשים אשר נועדו להעשיר את הילדים בידע על עולם הספרות ולעודד קריאה‪.‬‬
‫כמיטב המסורת יירכשו בשבוע הספר גם ספרים רבים‪.‬‬
‫ציבור הקוראים מוזמן (כמו תמיד) לספריה‪.‬‬
‫קיץ חם וארוך לפנינו ואין כמו ספר טוב להעביר את הזמן‪.‬‬
‫להתראות‪,‬‬
‫מיכל זקס‬
‫‪5‬‬
‫לחובבי התיאטרון הטוב‬
‫נרשמים להצגת "הדיבוק" בתיאטרון "גשר"‪ .‬הביקורת משבחת ומהללת‪.‬‬
‫עיבוד מודרני לאגדה העתיקה‪.‬‬
‫מתוך הביקורת‪" :‬הצגה מרהיבה ביופייה ועוצמתית בביצועה‪".‬‬
‫את לאה משחקת אפרת בן צור הנפלאה‪.‬‬
‫ההצגה בתאריך ‪ 23‬ביולי‪ .‬מחיר ‪ 95‬שקל הכרטיס‪.‬‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬ההצגות באולם התרבות ביבנה ‪ -‬יתרון ‪ -‬מרחק קצר‪ ,‬חסרון ‪ -‬עד‬
‫לרגע האחרון אי אפשר לדעת את מקומות הישיבה‪ ,‬אנחנו מקבלים מה‬
‫שנותר מכרטיסי המנויים‪.‬‬
‫קיץ קל ונעים‬
‫חנה שטראוס‬
‫תעו”ז חדש לעונת הקיץ‬
‫יולי עד אוגוסט ‪2014‬‬
‫ימי א‪-‬ה ‪:‬‬
‫‪ 07:00 – 00:00‬שפל‬
‫‪ 10:00 – 07:00‬גבע‬
‫‪ 17:00 – 10:00‬פסגה‬
‫‪ 21:00 – 17:00‬גבע‬
‫‪ 24:00 – 21:00‬שפל‬
‫* מחירים כוללים ‪ 18%‬מע”מ‬
‫* פסגה‪ 153.49 :‬אג’ לקוט”ש‬
‫* גבע ‪ 66.42 :‬אג’ לקוט”ש‬
‫* שפל‪ 44.03 :‬אג’ לקוט”ש‬
‫ימי שישי וערבי חג‪:‬‬
‫כל היום שפל‬
‫שבתות וחגים‪:‬‬
‫כל היום שפל‬
‫‪6‬‬
‫‏‪ 23‬יוני ‪2014‬‬
‫יחסי עובד ומעביד בקיבוץ המתחדש‬
‫ביה”ד האזורי לעבודה בתל‪-‬אביב‪-‬יפו דחה את תביעתה של חברת הקיבוץ‬
‫כנגד קיבוץ גבעת ברנר‪.‬‬
‫נמסרת בזה הודעה לציבור כי ביה”ד האזורי לעבודה בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬בשבתו ביום ‪22.5.14‬‬
‫בתיק ס”ע ‪ 57065-03-11‬דן בטענת חברת הקיבוץ כי בשונה מ”הקיבוץ המסורתי” ועם מעבר‬
‫הקיבוץ למודל ”הקיבוץ המתחדש”‪ ,‬שולם לה שכר עבודה‪ ,‬ויש לראותה כעובדת שכירה של‬
‫הקיבוץ בהתאם לכל המאפיינים הקיימים ביחסי עובד ומעביד רגילים‪.‬‬
‫לטענת הקיבוץ‪ ,‬בין הצדדים לא מתקיימים יחסי עובד‪-‬מעביד ועל‪-‬פי ההלכות המשפטיות‬
‫הקיימות‪ ,‬אין כל שוני בין התקופה של הקיבוץ כ”קיבוץ מסורתי” לבין זו כ”קיבוץ מתחדש” בכל‬
‫הקשור ליחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬ולכן לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בתובענה‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי‪ ,‬על‪-‬פי תקנות אגודות שיתופיות‪ ,‬הקיבוץ הינו סוג‬
‫מיוחד של אגודה שיתופית‪ ,‬המושתתת על יסודות של ערבות הדדית‪ ,‬שחבריו מעסיקים‬
‫את עצמם‪ .‬עצם עבודת חבר הקיבוץ מתוקף חברותו‪ ,‬אינה מקנה לו מעמד של ”עובד”‬
‫אצל מעסיק על‪-‬פי משפט העבודה‪ .‬התמורות שחלו בקיבוץ והמעבר למודל של ”קיבוץ‬
‫מתחדש”‪ ,‬לא שינו את העובדה שעבודתה של התובעת נעשתה מתוקף חברותה בקיבוץ‪,‬‬
‫ועל כן לא הייתה כוונה ליצירת קשר של עובד ומעביד‪.‬‬
‫נחמן וילנאי‬
‫יוזמת כדור‪-‬המים‪:‬‬
‫כולם מוזמנים לאימוני כדור‪-‬המים בכל יום שישי‬
‫בין ‪( 17:30-19:00‬התכנסות ב‪.)17:15 -‬‬
‫אנו מודים למנהל הקהילה שנרתם ליוזמתנו ובלעדיו‬
‫לא היינו מצליחים ‪ -‬נחמן תודה רבה!‬
‫חגי ניר‬
‫‪7‬‬
‫הורים יקרים!!‬
‫מצ"ב מכתב על מאבק ארצי אליו אנו יוצאים בנושא איכות החינוך של ילדינו‪.‬‬
‫לא משנה אם אתם הורים למתבגרים או תינוקות שזה עתה נולדו ‪ -‬המאבק הזה נוגע לכל בית ובית‬
‫בישראל!‬
‫אנחנו דורשים ממשרד החינוך ליישם את החלטת הממשלה משנת ‪ 2008‬בנוגע להורדת כמות הילדים‬
‫בכיתה ל‪ 32-‬מקסימום‪.‬‬
‫אחרי שביזבזו ‪ 6‬מתוך ‪ 7‬שנות ההערכות שהוקצו להם במסגרת החלטת הממשלה‪ ,‬מגדיל השנה משרד‬
‫החינוך לעשות‪ ,‬מקשיח את עמדותיו ואוכף פתיחת כיתות "תקניות" של ‪ 40‬ילדים בכיתה!!!‬
‫השנה נאסרת תמיכת המועצה וההורים שאפשרה עד כה את פתיחת הכיתות הקטנות יחסית פה אצלנו‬
‫ובישובים רבים אחרים בארץ‪.‬‬
‫המשמעות היא איחוד וחלוקה מחדש של שכבות שלמות ופתיחת כיתות א' של ‪ 40‬ילדים בכיתה‪.‬‬
‫המאבק תופס תאוצה ויצר חבירה של הנהגות הורים מכל רחבי הארץ‪ ,‬הוא מקבל תמיכה של איגוד‬
‫ההורים הארצי‪ ,‬חשיפה תקשורתית הולכת וגדלה ועוד‪.‬‬
‫אנחנו מבקשים מכם‪ ,‬הורים‪ ,‬להיות שגרירים חרוצים ‪ -‬לעזור לנו להעלות את הסיפור לכותרות ולא לתת‬
‫לו לרדת משם עד שימצא פיתרון‪...‬‬
‫ •להחתים על העצומה את כל משפחותיכם וחבריכם (חתימה אחת לבית אב אינה מספיקה)‬
‫ •להצטרף לדפי הפייסבוק שהוקמו ולעשות ‪ LIKE‬ו ‪ SHARE‬על כל פוסט שאתם יכולים‪ .‬ראו לינק‬
‫בתחתית המייל מיו"ר ועד ההורים של בית אור‪.‬‬
‫בקהילה שלנו אין נושא חשוב יותר מחינוך היום!‬
‫היו שגרירים טובים!‬
‫החשיפה הזו היא קריטית להצלחה‪.‬‬
‫הורי בית הספר שלום רב‪,‬‬
‫אני כותב מכתב זה על מנת לשתף אתכם במידע חשוב בנוגע לשנה"ל הבאה לגבי גודל הכיתות‬
‫בשכבות בית הספר‪ .‬בנוסף אעדכנכם במאבק ציבורי רחב היקף בו אנחנו לוקחים חלק בימים האחרונים‪.‬‬
‫ממשלת ישראל החליטה בינואר ‪ 2008‬על הגבלת מספר המקסימום של תלמידים בכל כיתה ל‪32-‬‬
‫(החלטה מס' ‪ )3020‬זאת לאור הסכם עם ארגון המורים לשיפור איכות החינוך ותנאי העסקה של‬
‫המורים‪ .‬מדובר בהתחייבות ציבורית לשיפור החינוך בישראל‪ ,‬המכוונת כלפי ארגון המורים ובפרט כלפי‬
‫ציבור התלמידים‪.‬‬
‫מתוך החלטת הממשלה‪" :‬הקטנת מספר התלמידים בכיתה נועדה לאפשר למורה להעניק יחס אישי‬
‫לכל תלמיד‪ ,‬להיות קשוב לצרכיו‪ ,‬ולתת מענה הולם לכל תלמיד על מנת למצות את הפוטנציאל הגלום‬
‫בו‪ .‬צמצום מספר התלמידים בכיתה נועד לאפשר למורה סביבת עבודה טובה יותר להובלת תהליך חינוכי‬
‫‪8‬‬
‫מיטבי‪ ,‬ליצור זמן איכות בו ניתן יהיה לחזק את הקשר האישי בין‬
‫המורה לתלמיד ולשפר את ההישגים הלימודיים‪ .‬ליצור אקלים‬
‫בית ספרי נוח יותר‪ ,‬שיפחית את מימדי האלימות‪ ,‬לשפר את‬
‫יחסם של התלמידים אל מוריהם ואת האווירה הלימודית בבית‬
‫הספר ולהעלות את שביעות הרצון של התלמידים‪ ,‬המורים‬
‫וההורים"‪.‬‬
‫חוזר מנכ״ל שיצא בשנת ‪ 2009‬קבע‪ ,‬כי כמות התלמידים בכיתות יהיה‬
‫על פי החתך הסוציו אקונומי‪ ,‬כלומר ישובים חלשים יהיו עם כמות תלמידים‬
‫קטנה בכיתות ואילו אלה החזקים יהיו עם כמות תלמידים גבוהה יותר‪ .‬מאחר ומועצת ברנר נמצאת‬
‫בקטגוריה של הישובים החזקים נקבע כי גודל כיתה בבתי הספר במועצה לא יכילו פחות מ ‪ 40‬ילדים‬
‫בכיתה!!!‬
‫עד לפני שנה ״הסתדרנו״‪ .‬המועצה‪ ,‬בית הספר והמפקחות הבינו את הצורך הבסיסי בלימוד במתכונת‬
‫של כיתות קטנות ולמעשה אישרו כיתות "לא תקניות" (המימון היה משעות חינוך ממשרד החינוך‪,‬‬
‫מהמועצה ומכספי ההורים) מן ראוי לציין‪ ,‬שאין מדובר רק במהלך מקומי‪ ,‬אלא במהלך ארצי שהתרחש‬
‫במאות בתי ספר בארץ‪.‬‬
‫ב‪ 31/3/14 -‬הוזמנתי כיו״ר וועד ההורים להשתתף בוועדת החינוך המועצתית שדנה בנושא הכיתות‬
‫העל תקניות בבית אור‪ .‬במהלך הישיבה הוצגו מכתבים ומסמכים ממשרד החינוך המנחים במפורש‬
‫על עצירת תופעת הכיתות ה"לא תקניות" כולל אמירה על שימוע למנהלי בתי ספר אשר יפעלו בניגוד‬
‫להנחיה‪.‬‬
‫מאז לרוב הבעיות שהתעוררו בשכבות השונות ניתנו פתרונות אד הוק המתבססות על הנחיות חדשות‬
‫ממשרד החינוך כך שלשכבות א׳ ו‪ -‬ג' הורידו באופן נקודתי ומפתיע את תקן הילדים לכיתה ועל כן‬
‫נפתרה הבעיה המספרית‪ .‬חשוב לציין כי המענה ניתן רק לשנה״ל תשע״ה וייתכן ובעוד שנה נעמוד בפני‬
‫בעיה רחבה וכוללת גם לשכבות האחרות‪.‬‬
‫הבעיה מתמקדת בשכבה א' בשנה״ל תשע״ה הנדרשת לכיתה "על תקנית" נוספת‪ ,‬במידה ולא תאושר‬
‫כמות התלמידים בכיתה תעמוד על ‪ 37‬ילדים ויותר‪ .‬הקשחת עמדתו של משרד החינוך כמעט לא‬
‫מותירה ברירה לבעלי התפקידים במועצה ובבית הספר‪ .‬ראש המועצה קיים מספר פגישות בנושא עם‪:‬‬
‫ראשי מועצות‪ ,‬מנהלת המחוז ואף במפגש ראשי מועצות עם שר החינוך ‪ -‬אך משרד החינוך מתבצר‬
‫בעמדתו !!‬
‫ראש המועצה מאמין בלמידה איכותית בכיתות קטנות‪ ,‬אך עם כל זאת חייבת להתקיים הלימה עם‬
‫תקנות המשרד‪ .‬אציין כי משרד החינוך אף קיצץ את שעות התגבור לכיתות א מ‪ 10 -‬שעות ל‪ 5 -‬שעות‬
‫לכיתה‪ ,‬שהיו החלק מהמימון לכיתה העל תקנית וגם זאת הניגוד לתיקון לחוק החינוך‪.‬‬
‫בסיטואציה הנוכחית‪ ,‬ישנן מספר חלופות בידי המועצה והנהלת בית הספר אחת מהן היא לחלק את‬
‫השכבה החדשה ל‪ 3-‬כיתות תקניות של כ‪ 37-‬תלמידים‪ .‬מתכונת הלמידה של מקצועות הליבה (‪ 19‬מתוך‬
‫~‪ 24‬שעות שבועיות‪ ,‬עברית וחשבון) תתקיימנה ב‪ 4 -‬קבוצות של כ‪ 30-‬ילדים ושאר המקצועות (אמנות‪,‬‬
‫ספורט‪ ,‬כישורי חיים וכד') ילמדו בכיתות הגדולות‪.‬‬
‫ב‪ 10/6 -‬תתקיים שוב ועדת חינוך המועצתית שמטרתה לבחון את החלופות ולסכם את עמדת המועצה‬
‫לשכבה א החדשה‪.‬‬
‫>>>‬
‫‪9‬‬
‫>>>‬
‫אני מדגיש כי המאבק איננו פנימי וכל העוסקים בחינוך במועצה החל מראש המועצה‪ ,‬מחלקת החינוך‬
‫של המועצה והנהלת בית הספר‪ ,‬מאוחדים בדעה שחינוך טוב מתבסס גם על כיתות לא צפופות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬נוצר מצב שבו המאבק הציבורי הוא זה היכול להשפיע על מקבלי ההחלטות במשרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫בימים האחרונים הקמנו מטה מאבק ארצי רחב היקף של הורים (חולון‪ ,‬תל אביב‪ ,‬הרצליה ומועצת‬
‫ברנר)‪ .‬כיו"ר וועד הורים מוסדי של בית הספר ובתמיכת חברי הוועד‪ ,‬החלטתי לקחת חלק פעיל בהובלת‬
‫מטה המאבק בעבודה משותפת עם הילה כץ אבידן (ברנר)‪ ,‬אדווה קלדרון ואירית אלחדד (קדרון) תוך‬
‫עדכון שוטף של ראש המועצה וגורמי החינוך בה‪.‬‬
‫השבוע הופעתי בפני ארגון ההורים הארצי שהחליט פה אחד לתמוך במאבק וכבר ב‪ 9/6 -‬זומנו לוועדת‬
‫החינוך של הכנסת לדון בסוגיה‪.‬‬
‫בכוונתנו לגייס את כל ראשי הוועדים‪ ,‬ההורים בבתי הספר‪ ,‬התלמידים‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬הסטודנטים ואת‬
‫כלל אזרחי ישראל ולאסוף חתימות של אלפי אנשים על מנת להגיש בסופו של דבר עצומה לשר החינוך‬
‫לשינוי המצב‪:‬‬
‫אנו הורי התלמידים בכל בתי הספר היסודיים יחד עם כל אזרחי מדינת ישראל דורשים ממשרד החינוך‬
‫לממש לאלתר את הנחיות הממשלה להקטנת כמות התלמידים בכיתות ולפעול ליישום תוכנית גישור‬
‫מיידית על מנת לצמצם את הנזק הנגרם לילדינו‪.‬‬
‫הוקם דף פייסבוק וגם דף עצומה הכוללים עתה אלפי חתימות בעד המחאה‪.‬‬
‫ •דף הפייסבוק‪ :‬המאבק להורדת הצפיפות בכיתות‬
‫ •דף העצומה‪http://www.atzuma.co.il/saynoto40 :‬‬
‫תמיכתכם חשובה ונדרשת וההישג המרכזי יהיה בכמות הלייקים שיאספו באתר וכמות החתומים על‬
‫העצומה‪ ,‬אנו זקוקים לכם כשגרירים במאבק והתרומה האישית של כל אחד ואחד מכם תהיה בעיקר‬
‫ברשתות החברתיות תוך בקשת חתימה ותמיכה מכל מכרינו‪ ,‬חברינו ומשפחתנו‪.‬‬
‫אלי ישראלי‬
‫יו״ר וועד הורים מוסדי ‪ -‬בית אור‬
‫ועדת חינוך‬
‫טל ענבר | נעמה גבאי | אדוה בנימין קלדרון | יעל כהן | רונן ויינר‬
‫‪10‬‬
‫ע‬
‫ולם‬
‫הגיל הרך‬
‫אני‬
‫אתה נשנה‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫הנה הסתיימה לה שנה‪ ...‬וסוף שהוא התחלה‪ ...‬בגיל הרך‬
‫תושבים‪ ,‬הורים וילדים יקרים‪...‬‬
‫השנה הייתה מלאה פעילות ומלאה באתגרים ומביאה איתה לא מעט שינויים‪.‬‬
‫הילדים למדו‪ ,‬שיחקו‪ ,‬ציירו וטיילו ובעיקר גדלו‪.‬‬
‫אנו מציינים גם סיומה של תקופה של מערכת גנים מופלאה‪.‬‬
‫הגיל הרך של גבעת ברנר הוא מותג והלוואי שישמר כך לעד‪.‬‬
‫תודה ענקית לחוה וחיים ולכל הגננות והעובדות המסורות‬
‫שעבדו עם כל הלב והנשמה‪.‬‬
‫אנו מאחלים לעובדות הגנים ‪ 3-6‬מעבר מעשיר מכל הבחינות לאחריות המועצה‪.‬‬
‫ולעובדי גיל הטף‪/‬רך הצלחה בהמשך בגבעת ברנר‪.‬‬
‫לכל הילדים שעולים לבית הספר בהצלחה בכיתה א’‪.‬‬
‫ועתה אל הקיץ החם פנינו מופנות‪ ,‬אל הים‪ ,‬הבריכה והחופשה‪,‬‬
‫אם בקייטנה ואם בבילויים משפחתיים‪.‬‬
‫ובקשה אחת בפינו ‪ -‬שימרו על הילדים ועליכם‪.‬‬
‫חופשה מהנה ובטוחה‬
‫הנהלת הגיל הרך‬
‫מכתבה של עמליה חיימוביץ‪ ,‬מנהלת מחוז מרכז‪ ,‬משרד החינוך‬
‫לקהילת התלמידים‪ ,‬אנשי החינוך וההורים במחוז מרכז‪,‬‬
‫אחת ממטרות החינוך בישראל היא לחנך אדם להיות אוהב אדם‪.‬‬
‫‪ 10‬ימים לאחר החטיפה‪ ,‬ואנו ממשיכים בתפילותינו לשלום הנערים גיל‪-‬עד שאער‪ ,‬נפתלי פרנקל ואייל‬
‫יפרח‪.‬‬
‫לא נאבד תקווה‪ ,‬בעוד כוחות הבטחון פועלים במסירות למציאת הנערים‪ ,‬נמשיך אנו בתמיכה במשפחות‬
‫הנערים‪ ,‬ונתמיד בחינוך תלמידנו להיות אדם אוהב אדם‪.‬‬
‫זו העת להתאחד‪ .‬זו העת לערבות הדדית והעמקת האחריות החברתית‪ .‬חוסנה של חברה ועוצמתו של‬
‫עם נמדדים ברגעיו הקשים‪ .‬מידת הסולידריות של החברה הישראלית תקבע את דמותה ואת יכולת‬
‫עמידתה‪.‬‬
‫זו העת למחנכים‪ ,‬הורים ומורים לשמש כשגרירים וכסוכני שינוי משמעותיים ולעודד ערכי הידברות‪ ,‬פיוס‬
‫וגישור בין קבוצות‪ ,‬זרמים‪ ,‬פלגים וקהילות‪ .‬אנו המחנכים‪ ,‬ההורים והמורים נלמד ילדינו להעדיף חברות‬
‫ושותפות‪ ,‬ולהדגיש את הערכים הקרובים והיסודות המשותפים לבני האדם באשר הם‪.‬‬
‫ושבו בנים לביתם‪...‬‬
‫‪11‬‬
‫הגיע לידינו מחקר מקיף בנושא "העלייה המצרית לא"י במאות ה‪ 19-‬וה‪."20 -‬‬
‫אנו מפרסמים ממנו קטעים אחדים‪.‬‬
‫הזיכרון המתעתע והאם יש פתרון‪ ,‬או לפחות כיוון‬
‫פתחי חמאד‪ ,‬שר הפנים והביטחון הפנימי מטעם חמאס בעזה‪ ,‬פונה למצרים בבקשה שיפתחו את‬
‫הגבול ויושיטו עזרת אחים ונימוקו עמו‪” :‬חצי מהפלסטינאים הם מצרים (במוצאם) והשאר הם חצי‬
‫סעודים (במוצאם)”‪]23.3.2012[ .‬‬
‫בהמשך לדיון ביומן הגיע מאמר מעמיק ומפורט (‪ 36‬עמ’) של פרופ’ גדעון קרסל (בן גבעת ברנר‬
‫ופרופסור אמריטוס באונ‪ .‬בן גוריון) ודר’ ראובן אהרוני ז”ל מלימודי המזה”ת באונ‪ .‬חיפה‪ .‬שם המאמר‪:‬‬
‫העלייה המצרית בלבנט במאה ה‪ 19 -‬וה‪ .20 -‬רובו מתרכז בנתונים הנוגעים לדרום הארץ ומרכזה ובין‬
‫היתר מוזכרים שם הכפרים והעיירות בסביבתנו‪ ,‬כגון‪ :‬מר’אר‪ ,‬עקיר‪ ,‬קוביבה‪ ,‬קטרה‪ ,‬ועוד וכן יפו ולוד ‪-‬‬
‫רמלה וסביבתם‪.‬‬
‫המאמר מראה ”גלי עלייה” ממצרים‪ ,‬סיני וחצי האי הסעודי במהלך השנים שבין ‪ 1831‬ל‪ -‬שנות המנדט‬
‫(שנות ה‪ .)30 -‬ראשיתם בכיבוש הארץ ע”י מוחמד עלי ושלטון בנו איברהים פשה (‪ )1840 – 1832‬שהביאו‬
‫צבא‪ ,‬סייעים‪ ,‬עובדים ו”מתיישבים” – איכרים עניים והושיבו אותם באתרים רבים בארץ‪ ,‬כולל למשל‪:‬‬
‫מר’אר‪ ,‬ושכונות ביפו‪ .‬המשכו בגלי מהגרי עבודה בעקבות הפיתוח בארץ כגון‪ :‬ההתיישבות הטמפלרית‪,‬‬
‫המושבות היהודיות הראשונות (עלייה ראשונה)‪ ,‬הפיתוח העירוני והתעשייתי עם ראשית תקופת המנדט‪,‬‬
‫שנות העשרים והשלושים‪ ,‬הקמת הנמלים‪ ,‬שדות התעופה ועוד‪ .‬צריך להזכיר גם את הצבא האנגלי‬
‫ו”חיל המשלוח המצרי” – עבדים מודרניים שהובאו בעשרות אלפיהם‪ ,‬מתו בהמונם והשאר ברובו נשאר‪,‬‬
‫כי למצרים ”לא כדאי לחזור”‪.‬‬
‫מרבית החומר המובא כאן מסתמך על מקורות ערביים‪ ,‬אנגליים‪ ,‬ועדות חקירה‪ ,‬ראיונות עם בני משפחות‬
‫מהגרים ועל מקורות עבריים‪ ,‬בצורה מתונה יותר‪.‬‬
‫נביא כמה דוגמאות‪:‬‬
‫קטרה ומראר (עדות השומר הערבי הבדואי)‪ :‬הם המאצרווים שבאו בסוף התקופה העות’מנית וראשית‬
‫המנדט‪ ,‬הציפו את המקום בבקשם עבודה והיו מוכנים לעבוד תמורת כמעט כלום (אימרה‪ :‬אפשר לקבל‬
‫‪ 20‬מצרים בשביל ‪ 10‬גרוש)‪ .‬מקום לגור מצאו בכל נקרה ומחילה ובעיקר השתכנו במערות שבגבעות‬
‫הכורכר בבוץ וחיו חיים עלובים ביותר‪ .‬עדיין‪ ,‬כנראה‪ ,‬טוב יותר מבמצרים‪ .‬עם השנים ןבעיקר עם העבודה‬
‫בקיבוצים מצבם השתפר וכן גם ”חוצפתם” (כך במקור)‪.‬‬
‫זרנוקה (מהמילה זרנוק – תעלת השקייה במצרית) מפי נוסע וחוקר בריטי (‪ ” :)1893‬תושבי זרנוקה‪,‬‬
‫קוביבה‪ ,‬יבנה‪ ,‬בשיט ושאר הכפרים באזור‪ ,‬תושביהם שונים מהאחרים וממותגים כ‪” -‬מאסריים”‪ .‬שיטות‬
‫ההשקיה שהביאו ממצריים בתעלות הולכה‪ ,‬דומות לאלו שהשתמשו בהם למשוך מים מהנילוס‬
‫והתעלות המרכזיות‪.‬‬
‫יפו‪ :‬ב‪ 1840 -‬העיר הייתה קטנה ועלובה‪ .‬את התנופה לגידולה קיבלה עם גלי ההגירה ממצריים‪ .‬אלו‬
‫הקימו שכונות רבות בפריפריה של יפו ועד פתח תקווה‪ .‬הם כונו השכונות המצריות ”סאקנות”‪ .‬רשימה‬
‫חלקית‪ :‬סקנת אבו כביר‪ ,‬סקנת אל דרוויש‪ ,‬סקנת אל עביד (סודנים שחורים)‪ ,‬כפר קופטי‪ ,‬סקנת שיח’‬
‫איברהים‪ ,‬אל עג’מי‪ ,‬אל ג’בליה‪ ,‬סומייל ועוד ועוד‪ .‬בנייתם נמשכה במשך מאה שנים‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬טבלה משווה של השלטון הבריטי המאפשרת להעריך את ”התרומה” המצרית לבניין הארץ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שם הכפר‬
‫אוכלוסיה ב‪1922 -‬‬
‫אוכלוסיה ב‪1944 -‬‬
‫‪ %‬הגידול‬
‫זרנוקה‬
‫‪967‬‬
‫‪2380‬‬
‫‪147%‬‬
‫יבנה‬
‫‪1791‬‬
‫‪5420‬‬
‫‪203%‬‬
‫ג’וליס‬
‫‪481‬‬
‫‪1030‬‬
‫‪115%‬‬
‫קוביבה‬
‫‪519‬‬
‫‪2720‬‬
‫‪211%‬‬
‫קסטינה‬
‫‪406‬‬
‫‪890‬‬
‫‪119%‬‬
‫‪4164‬‬
‫‪12440‬‬
‫פי ‪ 3‬לערך‬
‫מחקר דומה שייערך לגבי צפון הארץ יגלה תמונה דומה אלא שהכיוון הוא מהגולן‪ ,‬סוריה‪ ,‬עבר הירדן‪.‬‬
‫העובדות הן שגלי ההגירה מארצות ערב הסובבות לארץ ישראל מקדימות בדור אחד את העלייה של‬
‫היהודים‪ .‬אך‪ ,‬מרגע הגעת היהודים (והטמפלרים) לארץ היא מתגברת ביתר שאת‪ .‬המנדט הבריטי‬
‫מעצים אף הוא את האטרקטיביות של ארץ ישראל המתפתחת‪ ,‬לעומת שכנותיה הנשארות מאחור‪.‬‬
‫עד כמה הם פלסטינאים‪ ,‬בעוד שאנו מהגרים מקרוב באו‪ ,‬זו כבר שאלה של השקפה או שמא נאמר שזה‬
‫משהו בין נאיביות לצביעות‪.‬‬
‫(שם הכותב שמור במערכת)‬
‫הודעה על סיום תפקידו של מנהל החינוך המשלים‬
‫הורים יקרים שלום רב‪,‬‬
‫לפני מספר ימים הודיע ניר אמויאל ‪ -‬מנהל החינוך המשלים‪ ,‬על כוונתו לסיים את התפקיד בתאריך‬
‫ה‪ ,6/7/14 -‬מכיוון שהוא התקבל למסלול לימודים ייחודי לקראת דוקטורט‪ ,‬שבמסגרתו יידרש ללמוד‬
‫ששה שבועות ברצף החל מהמועד שלעיל‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬התאספה וועדה מקרב הוועד המקומי ודנה במענים‪.‬‬
‫החלטות הוועדה‪ :‬באופן מיידי חיפשנו אחר מחליף לריכוז הקייטנה‪ ,‬שיעסוק בתכלול הקייטנה‬
‫ובהפעלה‪ .‬לשמחתנו צוות הקייטנה הינו צוות מוכר ונגיש לילדים ולהוריהם‪ ,‬אשר פועל לאורך שנת‬
‫הלימודים‪ ,‬תוכנית הקייטנה מוכנה‪ ,‬הצוות ערוך ורכז הקייטנה יקבל סיוע מהרכזת האדמיניסטרטיבית‬
‫של החינוך המשלים – כל אלו הקלו בחיפוש אחר ממלא מקום‪.‬‬
‫אני שמחה להודיע כי ריקו חלינסקי ‪ -‬מורה לחינוך גופני בתיכוני רחובות‪ ,‬בעל תואר ראשון בחינוך‪,‬‬
‫המפעיל חברה להפעלת נוער וילדים ובעל אישור ניהול קייטנות מטעם משרד החינוך מונה לרכז את‬
‫הקייטנה – נאחל לו בהצלחה!‬
‫באשר לגיל תיכון ולחטיבה‪ ,‬החל מהיום אני אסייע למאשה ולאדם ונערך בהתאם לצורך‪ .‬ניידע אתכם‬
‫על אופן הפעולה בהקדם‪.‬‬
‫בהמשך לזאת נצא למכרז לתפקיד מנהל החינוך המשלים‪ .‬התהליך יחל בהגדרת צרכי החינוך‬
‫המשלים והגדרת התפקיד‪/‬ים הנדרשים להפעלתו לאור התפישה החינוכית – ערכית של גבעת ברנר‪.‬‬
‫איתור בעל התפקיד יעשה באופן מקצועי‪.‬‬
‫בברכה‪ ,‬צביה שלי‬
‫מזכירת הוועד המקומי‪ ,‬גבעת ברנר‬
‫‪13‬‬
‫כנסים מקצועיים לאנשי משאבי אנוש בקיבוצים ובתעשייה הקיבוצית‪,‬‬
‫למבקרים ולחברי ועדות הביקורת בקיבוצים‪.‬‬
‫שני כנסים מקצועיים התקיימו השבוע במסגרת פעילותן של יחידות התנועה הקיבוצית‪ ,‬הראשון התקיים‬
‫ביום שלישי והוקדש למבקרים ולחברי וועדות ביקורת בקיבוצים והובל על ידי אלי גולדמן‪ ,‬מבקר התנועה‬
‫הקיבוצית‪ .‬את הכנס השני שהתקיים ביום רביעי ועסק בניהול משאבי אנוש בתעשייה ובקיבוצים הובילה‬
‫שלומית צימרינג‪ ,‬מנהלת היחידה למשאבי אנוש בתנועה הקיבוצית יחד עם אנשי איגוד התעשייה‬
‫הקיבוצית‪ .‬שני הכנסים זכו להצלחה מרובה ומספר משתתפים רב‪ .‬הפקת הכנסים הינה חלק מתהליך‬
‫עמוק של הבאת כלים מקצועיים וערכיים ויצירת שיח משותף בין בעלי ובעלות תפקידים בתנועה‬
‫הקיבוצית כולה‪.‬‬
‫‪ 12‬מיליון שקלים לקיבוצים בהסכם פשרה אותו הובילה התנועה הקיבוצית מול ”שירותי בריאות כללית”‬
‫בשעה טובה ומוצלחת מועברים בימים אלה לקיבוצים רבים כספים מתוך סכום של ‪ 12‬מיליון ‪ ₪‬שהינו‬
‫סכום הפשרה עם ”שרותי בריאות כללית” בנושא ”הפרשי שכר קצוב”‪ .‬חשוב לדעת שחברי הצוות‬
‫בתנועה הקיבוצית‪ ,‬יעל אייזנר‪ ,‬אורית גלאור ועו”ד יעקב אברהמי ניהלו עם קופ”ח ”שרותי בריאות כללית”‬
‫מו”מ כחמש שנים כדי להגיע למוגמר‪.‬ברכות!‬
‫יוזמה חדשנית‪ :‬התנועה הקיבוצית ואיגוד התעשייה הקיבוצית השיקו בימים אלה את ”המשתלה”‬
‫קרן סיוע מיוחדת לתמיכה בקיבוצים קולטים טכנולוגיה‪ ,‬ביוזמת אגף כלכלה‪ ,‬קרן קמ”ע ואיגוד התעשייה‬
‫הקיבוצית ובדחיפת מזכ”ל התנועה איתן ברושי שמטרתה‪ :‬העלאת קיבוצים על רכבת התעשייה‬
‫(והחקלאות) עתירת הטכנולוגיה המתקדמת במהירות בארץ ובעולם באמצעות יצירת שותפויות ושילוב‬
‫עסקי של חברות מיזם טכנולוגיות מתקדמות ומתאימות לקיבוץ או למפעל שבבעלותו‪ .‬את המשתלה‬
‫מוביל צוות ”משימה” מיוחד בראשות אופיר ליבשטיין מכפר עזה – יו”ר קיבוץ חולית‪ ,‬אודי פלד מרמת‬
‫יוחנן ‪-‬יו”ר קרן קמ”ע ‪ ,‬דגן לוין מצרעה ‪ -‬ראש אגף כלכלה וקרן קמ”ע ‪ ,‬אודי אורנשטיין מרביבים ‪-‬מנהל‬
‫איגוד התעשייה הקיבוצית‪ ,‬סול בן שימול מקיבוץ אלמוג ‪ -‬יו”ר קיבוץ לוטן ואודי אדמתי‪ .‬מנהל המשתלה‬
‫הוא רפי נבו מגלאון‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ופניות מעוניינים ניתן לקבל ב‪http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang :‬‬
‫‪=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=132178‬‬
‫ביקור שבועי בקיבוצים‪ ,‬והפעם‪ :‬עין השופט ורמת השופט‬
‫גם השבוע יצא מטה התנועה לסיור ולמידה בקיבוצים שונים והגיע בבוקר יום שני לקיבוץ עין השופט‬
‫בו בילה את שעות הסיור הראשונות ושמע על השיח העמוק המתחולל בקיבוץ בנושא אורחות החיים‬
‫הקיבוציים והערכים עליהם מושתתת השותפות הקיבוצית‪ ,‬לאחר מכן עבר לקיבוץ רמת השופט הסמוך‬
‫לשמוע על תהליכי הבנייה והצמיחה ועל האתגריםי הנובעים מהרחבת הקהילה ומהצרכים המיוחדים‬
‫אותם היא מביא לפתחם של חברות וחברי הקיבוץ‪ .‬המפגש עם בעלי התפקידים‪ ,‬החברות והחברים הינו‬
‫מפגש מרתק שמאפשר מבט עומק קצר על המתרחש בחייו של כל קיבוץ וקיבוץ‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫טורניר כדורשת נשים בתנועה הקיבוצית בשיתוף ליגת ”מאמנט” יצא לדרך‬
‫כ ‪ 300‬נשים שיחקו בסוף השבוע האחרוןבשלב המוקדמות של טורניר מאמנט בקיבוצים‪ .‬טורניר‬
‫הכדורשת הראשון מסוגו בתנועה הקיבוצית‪ .‬משחקי המוקדמות התקיימו בנען‪ ,‬עמק הירדן‪ ,‬שער הנגב‬
‫ובניר דוד ויצרו התעניינות רבה בקרב אורחים רבים שהגיעו לצפות‪ .‬לטורניר צוות הפקה בהובלתם‬
‫של עומרי וידן‪ ,‬רותם סלע ותום נרקיס (נען) ושל ד”ר גבי אסם‪ ,‬מנהלת מחלקת החינוך של התנועה‬
‫הקיבוצית‪ .‬הטורניר בשיתוף ובחסות ”הפועל” ו”מאמנט”‪ .‬למשחק הגמר שיתקיים בשבת ‪ 5‬ביולי העפילו‬
‫‪ 2‬קבוצות מכל בית‪ .‬כולם מחכים לראות מי תקטוף את הגביע הראשון בכדורשת בקיבוצים‪ .‬פרטים‬
‫נוספים יתפרסמו בסמוך לטורניר‪.‬‬
‫הסדרי הבנייה והצמיחה בקיבוצים – מאמצים אחרונים לפני מועצת מקרקעי ישראל‬
‫ביום ראשון הקרוב‪ ,‬לאחר למעלה משנה של מאמצים ופעילות אינטנסיבית יעלו החלופות החדשות‬
‫בנושא על שולחן מועצת מקרקעי ישראל‪ .‬בשבועות האחרונים התקיימו פגישות חוזרות ונשנות עם‬
‫כל הגורמים המשפיעים על ההחלטה שתתקבל‪ ” .‬אנו תקווה כי הנושא יבוא לידי סיום כבר ביום ראשון‬
‫הקרוב באישורן של שתי החלופות אותן הציעה וועדת בנצי ליברמן לשר השיכון ומנכ”ל משרדו‪ ,‬אנחנו‬
‫עושים מאמצים עצומים להביא את התוצאה הרצויה אך מודעים לקשיים הקיימים ולעובדה כי יכול‬
‫להיות שהדיון בנושא יימשך גם בישיבה נוספת של המועצה‪ .‬עצם הבאתן של שתי החלופות‪ ,‬כפי שהן‬
‫מנוסחות היום ולאחר השיפורים שהוכנסו בהן‪ ,‬לדיון – הינו הישג משמעותי וצעד גדול לעבר פתרון‬
‫המצוקה הקשה בה נתונה התנועה הקיבוצית‪ ”.‬אומרים אנשי הצוות התנועתי העוסק בנושא‪.‬‬
‫אורי קידר מגבעת ברנר – ראש המשמרת הצעירה הארצית של מפלגת ”העבודה”‬
‫ביום חמישי האחרון התקיימו בחירות ליו”ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה‪ ,‬גוף הצעירים‬
‫הפוליטי הגדול ביותר במדינה‪ .‬אורי קידר מגבעת ברנר‪,‬המשמש כעוזרו של מזכיר התנועה הקיבוצית‪,‬‬
‫וסיים קדנציה כיו”ר המשמרת בקיבוצים בשנים האחרונות ניצח את המתמודדת שמולו וייכנס בשבועות‬
‫הקרובים להחליף את חברת הכנסת מיכל בירן המשמשת בתפקיד ב‪ 4‬השנים האחרונות‪” .‬אני מברך‬
‫את אורי ורואה בבחירתו כניסה מחודשת של צעירים וצעירות בני התנועה הקיבוצית לעמדות השפעה‬
‫ואחריות בעולם הפוליטי” אמר איתן ברושי‪ ,‬מזכ”ל התנועה הקיבוצית שמוביל ‪ ,‬יחד עם פעילות ופעילי‬
‫התנועה‪ ,‬מגמה משמעותית של חזרה לעמדות מפתח והשפעה בשירות הציבורי ובעולם הפוליטי‪.‬‬
‫איתן ברושי‪ ,‬מזכ”ל התנועה הקיבוצית ביקר השבוע את משפחות הילדים החטופים והביע בפניהם‬
‫תפילה עמוקה‪ ,‬לה שותפים חברי התנועה הקיבוצית כולה – כי ילדיהם יחזרו במהרה לחיקן וכי הימים‬
‫הנוראים העוברים עליהן ייגמרו בשלום‪.‬‬
‫בברכת שבת שלום‪,‬‬
‫עופר נוימן‬
‫דובר התנועה הקיבוצית‬
‫‪15‬‬
‫‪23/6/2014‬‬
‫לכבוד ‪:‬‬
‫יור"ים ‪/‬מנהלי ומנהלות קהילה‬
‫מזכירי ומזכירות‬
‫חברות וחברי קיבוצים‬
‫הנדון‪ :‬עדכון נוסף בנושא הסדרי הבנייה בקיבוצים‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫אתמול‪ ,‬יום א' ה‪ 22.6.14-‬עלו על שולחנה של מועצת מקרקעי ישראל שתי הצעות החלטה שמטרתן‬
‫להסדיר את שאלת הבנייה למגורים בקיבוצים‪ .‬הראשונה‪" ,‬חלופת האגודה"‪ ,‬חלופה נוספת ל ‪751‬‬
‫ו‪- 1155-‬מאפשרת לחברים לבנות את ביתם על קרקע שהקיבוץ ירכוש במרוכז מרשות מקרקעי‬
‫ישראל תוך מתן זכויות מתאימות בבית שייבנה‪ .‬השנייה הינה מסלול שיאפשר המשך בנייה סדירה‬
‫בקיבוצים שלא יכולים או לא רוצים לשייך‪ ,‬תוך הכרה במימון הבניה שמקורו בפיקדון או השקעה‬
‫של החברים‪ ,‬אשר ייפדו במקרה של עזיבה או פטירה )"מסלול הפקדון"(‪ .‬ההצעות הוגשו בעקבות‬
‫דו"ח וועדת בנצי ליברמן לשר השיכון ומנכ"ל משרדו ולאחר שנשמעה גם התייחסות מפורטת של‬
‫הצוות התנועתי העוסק בנושא ואנשי המקצוע המלווים אותו‪ .‬בבסיסן של שתי ההצעות עומד‬
‫העיקרון כי הקיבוץ ישאר בעל יכולת לממש צורת חיים קהילתית ייחודית ולאפשר המשך קליטה‬
‫גידול וצמיחה‪.‬‬
‫בעקבות בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לבחון את הסוגיה בטרם הצבעה‪ ,‬הוחלט על ידי‬
‫מנכ"ל משרד השיכון ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל לדחות את הדיון וההחלטה בנושא לישיבת‬
‫המועצה הבאה‪ .‬עצם הבאתן של הצעות ההסדר בצורה מתואמת ולאחר עבודת מטה רבה הינה‬
‫שלב משמעותי ביותר בהסדרת מערכת היחסים בין רשות מקרקעי ישראל לבין הקיבוצים‪.‬‬
‫זו הזמנות להודות לכל העוסקים במלאכה ולגורמים הבכירים עמם אנו נפגשים ומביעים תמיכה‬
‫במהלך החשוב‪ .‬אנו מאמינים כי בישיבתה הבאה של המועצה יאומצו ההצעות שיביאו לתנופה‬
‫מחודשת של בנייה וקליטה בקיבוצים ופועלים בכל המרץ כדי להבטיח זאת‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫איתן ברושי‬
‫מזכיר התנועה הקיבוצית‬
‫‪16‬‬
‫נר זכרון ‪ -‬חודש תמוז‬
‫מילן לכיש (‪)1946‬‬
‫א’ תמוז תשנ”ה ‪29.6.1995 -‬‬
‫רות יהודה (‪)1948‬‬
‫ב’ תמוז תשל”א ‪25.6.1971 -‬‬
‫אברהם כץ (‪)1897‬‬
‫ב’ תמוז תשנ”ב ‪3.7.1992 -‬‬
‫דב פורטנוי (‪)1909‬‬
‫ג’ תמוז תשמ”ד ‪3.7.1984 -‬‬
‫רחל שיק (‪)1923‬‬
‫ג’ תמוז תשנ”ב ‪4.7.1992 -‬‬
‫אלישבע אכמון (‪)1914‬‬
‫ג’ תמוז תשס”ד ‪22.6.2004 -‬‬
‫בנימין הילב (‪)1903‬‬
‫ד’ תמוז תשמ”ד ‪4.7.1984 -‬‬
‫רות אבנרי‪-‬ליכטנשטיין (‪)1915‬‬
‫ה’ תמוז תשי”ג ‪18.6.1953 -‬‬
‫יהודה חרש (‪)1909‬‬
‫ה’ תמוז תש”מ ‪19.6.1980 -‬‬
‫גיורא בלאושטיין (‪)1944‬‬
‫ה’ תמוז תשמ”ג ‪16.6.1983 -‬‬
‫לאה רשף (‪)1914‬‬
‫ה’ תמוז תשנ”ד ‪14.6.1994 -‬‬
‫ליאו לוין (‪)1903‬‬
‫ו’ תמוז תשכ”ז ‪13.7.1967 -‬‬
‫אברהם יערי (‪)1906‬‬
‫ו’ תמוז תשמ”ט ‪9.7.1989 -‬‬
‫זוזי לביא (‪)1923‬‬
‫ו’ תמוז תשע”ב ‪26.6.2012 -‬‬
‫צפורה אונגר (‪)1906‬‬
‫ז’ תמוז תשל”א ‪29.6.1971 -‬‬
‫קורט פלטר (‪)1912‬‬
‫ז’ תמוז תשנ”ה ‪5.7.1995 -‬‬
‫שלמה לנדסמן (‪)1903‬‬
‫ח’ תמוז תשכ”ב ‪10.7.1962 -‬‬
‫אריה זקס (‪)1912‬‬
‫ח’ תמוז תש”נ ‪1.7.1990 -‬‬
‫זלמן קיכלי (‪)1923‬‬
‫ח’ תמוז תש”ס ‪11.7.2000 -‬‬
‫חוה רוזנטל (‪)1914‬‬
‫ט’ תמוז תשנ”ז ‪14.7.1997 -‬‬
‫עליזה נוסבאום (‪)1939‬‬
‫ט’ תמוז תשס”ב ‪19.6.2002 -‬‬
‫צבי אלגום (‪)1910‬‬
‫י’ תמוז תשכ”ז ‪18.7.1967 -‬‬
‫רני מירויס (‪)1944‬‬
‫י’ תמוז תשל”ט ‪5.7.1979 -‬‬
‫יוסף היכל (‪)1914‬‬
‫י’ תמוז תשע”ב ‪30.6.2012 -‬‬
‫חיים (דיקי) לקסברגר (‪)1920‬‬
‫י”א תמוז תש”ח ‪18.7.1948 -‬‬
‫מרדכי אידלסון (‪)1925‬‬
‫י”א תמוז תש”ח ‪18.7.1948 -‬‬
‫פרדי לביא (‪)1918‬‬
‫י”ב תמוז תש”ס ‪15.7.2000 -‬‬
‫יוסף בכר (‪)1926‬‬
‫י”ב תמוז תשס”ז ‪28.6.2007 -‬‬
‫יוחנן שטל (‪)1909‬‬
‫י”ג תמוז תרצ”א ‪28.6.1931 -‬‬
‫שורה אשרוביץ (‪)1906‬‬
‫י”ד תמוז תש”ח ‪21.7.1948 -‬‬
‫קלרה זק (‪)1911‬‬
‫י”ד תמוז תשנ”ו ‪1.7.1996 -‬‬
‫גולדה שטייר (‪)1919‬‬
‫ט”ו תמוז תשמ”ג ‪26.6.1983 -‬‬
‫אסתר גלס (‪)1920‬‬
‫ט”ו תמוז תש”ע ‪27.6.2010 -‬‬
‫מיכל כהן‪-‬שמיים (‪)1900‬‬
‫י”ז תמוז תשמ”ז ‪14.7.1987 -‬‬
‫יוחאי גבעול (‪)1947‬‬
‫י”ח תמוז תש”ל ‪21.7.1970 -‬‬
‫שושנה לוינסון (‪)1895‬‬
‫י”ח תמוז תשמ”ה ‪7.7.1985 -‬‬
‫סוניה פלס (‪)1920‬‬
‫י”ח תמוז תשמ”ו ‪25.7.1986 -‬‬
‫אסתר סיגורה (‪)1915‬‬
‫י”ט תמוז תשמ”ח ‪4.7.1988 -‬‬
‫יוסף עובד (‪)1927‬‬
‫י”ט תמוז תשנ”ח ‪13.7.1998 -‬‬
‫חנוך שחר (‪)1923‬‬
‫י”ט תמוז תשס”ח ‪22.7.2008 -‬‬
‫יהודית תמרי (‪)1908‬‬
‫כ’ תמוז תש”ל ‪24.7.1970 -‬‬
‫חנוך קשת (‪)1904‬‬
‫כ’ תמוז תשל”ט ‪15.7.1979 -‬‬
‫שרה טירקל (‪)1923‬‬
‫כ”ו תמוז תשס”א ‪17.7.2001 -‬‬
‫לאה בן‪-‬שלמה (‪)1924‬‬
‫כ”ו תמוז תשס”ט ‪18.7.2009 -‬‬
‫גדעון וייס (‪)1912‬‬
‫כ”ז תמוז תשט”ז ‪6.7.1956 -‬‬
‫פסיה שפי (‪)1914‬‬
‫כ”ז תמוז תשמ”ז ‪24.7.1987 -‬‬
‫שלום גדון (‪)1908‬‬
‫כ”ז תמוז תשמ”ט ‪30.7.1989 -‬‬
‫יעקב רמות (‪)1914‬‬
‫כ”ז תמוז תשנ”ד ‪6.7.1994 -‬‬
‫עפרה קטרון‪-‬סרני (‪)1935‬‬
‫כ”ח תמוז תשי”ד ‪29.7.1954 -‬‬
‫דניאל סרני (‪)1930‬‬
‫כ”ט תמוז תשי”ד ‪30.7.1954 -‬‬
‫אני זק (‪)1915‬‬
‫כ’ תמוז תשנ”ט ‪4.7.1999 -‬‬
‫דן רבא (‪)1922‬‬
‫כ’ תמוז תשע”ג ‪28.6.2013 -‬‬
‫חיה בוסטנאי (‪)1877‬‬
‫כ”א תמוז ת”ש ‪27.7.1940 -‬‬
‫צבי פישר (‪)1924‬‬
‫כ”א תמוז תשנ”ג ‪10.7.1993 -‬‬
‫ציפורה רוזין (‪)1912‬‬
‫כ”א תמוז תשס”א ‪12.7.2001 -‬‬
‫צדוק יצחקי (‪)1920‬‬
‫כ”ב תמוז תשע”ג ‪30.6.2013 -‬‬
‫יהודה אלטמן (‪)1917‬‬
‫כ”ג תמוז תשל”ה ‪2.7.1975 -‬‬
‫מרדכי גורדון (‪)1915‬‬
‫כ”ד תמוז תשנ”ז ‪29.7.1997 -‬‬
‫איריס קמיאל (‪)1961‬‬
‫כ”ה תמוז תשס”ז ‪11.7.2007 -‬‬
‫אסתר לבנשטיין (‪)1908‬‬
‫כ”ו תמוז תשכ”ח ‪22.7.1968 -‬‬
‫אורי סלע (‪)1969‬‬
‫כ”ו תמוז תשנ”א ‪8.7.1991 -‬‬
‫אילה ארליך (‪)1907‬‬
‫כ”ו תמוז תשנ”ג ‪15.7.1993 -‬‬
‫יהי זכרם ברוך‪.‬‬
‫היו זמנים‪...‬‬
‫"דבר" ‪ //‬דצמבר ‪1971‬‬
‫* נבר באתר "עיתונות יהודית היסטורית" והביא לדפוס ‪ -‬איתי ת‪.‬‬