‫תשע"ד‬ ‫בית חינוך א‪.‬ד גורדון‬ ‫תשע"ד‬ ‫מסמך אורחות חיים‬ ‫פתיחה‬ ‫"אהרון דוד גורדון (שבועות תרט"ז‪-‬תרפ"ב ‪ ,)2211-2581‬האדם אשר על שמו נקרא בית הספר‪,‬‬ ‫אמר‪ :‬החינוך הוא הדרך‪ -‬האדם המטרה‪.‬‬ ‫מייסדי בית חינוך וממשיכי דרכו החינוכית‪ ,‬אימצו את האמירה‪ ,‬יישמו ומיישמים אותה בתכנים‪,‬‬ ‫במבנה הארגוני‪ ,‬בדרכי הלמידה ובאורח החיים‪.‬‬ ‫ביסוד בית חינוך נמצאת חברת הילדים‪ :‬חברה עצמאית‪ ,‬דמוקרטית‪ ,‬מנוהלת על ידי הילדים‬ ‫באמצעות ועדות שונות בסיוע של מורים‪.‬‬ ‫בית חינוך נוסד בשנת ‪ 2292‬על ידי קבוצת מחנכים שביקשו להגשים דרכים חדשות בחינוך‬ ‫ובהוראה‪ .‬מייסדי בית הספר קבלו מההתחלה את הקו המנחה של זרם העובדים וברוח זו התוו‬ ‫את דרכי פעילותו וארגונו‪ .‬בית חינוך הושתת על‪:‬‬ ‫חינוך חברתי (ערכי)‬ ‫ערכי העבודה‬ ‫עקרונות השוויון‬ ‫ערכים אלו באים לידי ביטוי בסמלים וסממנים ייחודיים‪ ,‬בתכנים‪ ,‬שיטות למידה ובאורחות‬ ‫החיים בבית הספר‪.‬‬ ‫את בית החינוך מלווה בחינה מתמדת של האידאולוגיה והייחודיות הבית ספרית‪ ,‬והתאמתה‬ ‫לרוח הזמן‪ ,‬מסורת מול התחדשות‪.‬‬ ‫במסגרת תהליכי קידום ופיתוח אקלים חינוכי מיטבי בבית חינוך ובזיקה לחוזר מנכ"ל ‪" :‬קידום‬ ‫אקלים בטוח והתמודדות עם ארועי אלימות" (תש"ע\‪2‬א) מובא להלן מסמך עדכני של כללים‬ ‫ותקנות בבית חינוך‪.‬‬ ‫מטרת המסמך היא לאפשר ולקדם מוגנות‪ ,‬גבולות ונוכחות בחיי השגרה של תלמידי בית חינוך‪.‬‬ ‫חלקים מהמסמך משקפים ומחדדים את ייחודיות בית הספר‪ ,‬נגזרים מתוך ערכי בית חינוך‬ ‫ותומכים בהם ואחרים מהווים כללים בסיסיים לקיום סביבת למידה מיטיבה‪.‬‬ ‫המסמך בנוי מנושאים שונים הקשורים להתנהלות בשגרה וחלק נוסף העוסק במניעה ובטיפול‬ ‫בארועי אלימות‪ .‬בכל נושא מובא רציונל ‪ :‬החיבור לערכי החברה ובית הספר‪ ,‬ודרכי הטיפול או‬ ‫טווח התגובות במקרה של הפרה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫נוכחות ועמידה בזמנים‬ ‫ערכים‪ :‬אחריות‪ ,‬מחויבות‪ ,‬כבוד‪ ,‬עבודה‬ ‫צוות בית חינוך מייחס חשיבות רבה לנוכחות סדירה בפעילות הבית‪-‬ספרית‪ .‬היעדרויות ו\או‬ ‫איחורים תכופים פוגעים ברצף הלמידה‪ ,‬בהתקדמות הפרט והקבוצה כולה‪.‬‬ ‫שער בית חינוך יפתח מדיי בוקר לתלמידים בשעה ‪ .0::7‬אין אפשרות להכנס לפני מועד זה‪.‬‬ ‫א‪ .‬היעדרויות‪:‬‬ ‫על פי הוראות מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬היעדרות תלמיד בשל חופשה בארץ או בחו"ל‪ ,‬מכל סיבה‬ ‫שהיא‪ ,‬אינה היעדרות מוצדקת‪ .‬היעדרות שכזו מחייבת אישור הורים במזכירות מראש טרם‬ ‫היציאה לחופשה ויידוע המחנכים‪ .‬באחריות התלמיד והוריו להשלים את החומר הנלמד‪.‬‬ ‫ההיעדרויות יתועדו ביומן הכיתה‪.‬‬ ‫היעדרות של עד שלושה ימים רצופים – נדרש אישור מההורים או מרופא‪ .‬היעדרות מהיום‬ ‫הרביעי ואילך – אישור רפואי בלבד‪.‬‬ ‫דרך הטיפול‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫על התלמיד להציג אישור הורים או אישור רפואי למחנכת על ההיעדרותו‪ ,‬מיד עם החזרה‬ ‫לביה"ס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה של היעדרויות ממושכות ו\או תכופות‪ ,‬ללא אישור יתבצע מדרג הטיפול הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬שיחה עם התלמיד וההורים על ידי מחנך‪ -‬בירור הסיבות להיעדרות‪ ,‬הבהרת החשיבות‬ ‫העקרונית והחוקית להגעה סדירה ובמידת הצורך בניית תוכנית משותפת להגעה סדירה‪.‬‬ ‫‪ .2‬במידה ולא חל שיפור ניכר בדפוס ההתנהגות‪ ,‬ההורים יזומנו לבית הספר לשיחה בנוכחות‬ ‫מחנכת‪ ,‬יועצת ו\או רכזת‪ .‬במידת הצורך תצטרף גם מנהלת וקצינת ביקור סדיר‪.‬‬ ‫‪ .3‬המשך טיפול על ידי היועצת וקצינת ביקור סדיר וקיום ביקור בית במידת הצורך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הגעה בזמן לבית הספר‪:‬‬ ‫התחלת יום הלימודים בזמן והגעה לשעור בזמן מאפשרת לתלמיד את המרחב הראוי וההיערכות‬ ‫הנדרשים ללמידה‪ .‬איחורים קוטעים את רצף הלמידה ומפריעים למהלך התקין של השיעור‪.‬‬ ‫דרך הטיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬תלמיד שהגיע בבוקר באיחור ירשם על ידי תורני המזכירות ולאחר מכן במזכירות בית‬ ‫הספר‪ .‬התלמיד יכנס לכיתה אך ורק עם אישור כניסה מהמזכירות‪.‬‬ ‫* תלמיד שלא ימסור את פרטיו בצורה נכונה יוזמן לבירור ולטיפול ההנהלה‪.‬‬ ‫* תלמידי א‪-‬ב‪ :‬יירשמו ע"י תורני המזכירות ויכנסו ישירות לכיתה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לאחר ‪ 9‬איחורים במחצית יגיע התלמיד בשעה ‪ 5::8‬וירשם במזכירות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יימסר‬ ‫דיווח להורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬במידה והאיחורים ימשכו התלמיד והוריו יוזמנו לשיחה עם רכזת הבית ויועצת בית‬ ‫הספר ותקבע תוכנית התערבות‪ .‬בחטיבה‪ ,‬לאחר ‪ 1‬איחורים בכל מחצית ירד ציון‬ ‫בתעודה‪ ,‬בטבלת סדר והליכות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫‪ .4‬במקרה של איחורים חוזרים ונשנים ולאחר שנערכה שיחה עם התלמיד והוריו ולא חל‬ ‫שיפור המקרה יועבר לטיפול מנהלת בית הספר וקצינת ביקור סדיר‪.‬‬ ‫שחרורים במהלך יום לימודים‪:‬‬ ‫שחרור תלמידים לפני תום יום הלימודים ו‪/‬או מכל פעילות אחרת‪ ,‬יאושר רק ע"י מחנכי הכיתה‪,‬‬ ‫רכזת השכבה‪ ,‬סגנית המנהלת או מנהלת ביה"ס – בצירוף אישור הורים בכתב בלבד‪.‬‬ ‫תלמיד מכיתות א‪-‬ו ישוחרר רק בליווי הורים‪.‬‬ ‫תלמיד בחט"ב ישוחרר לאחר הצגת אישור בכתב של ההורים‪ ,‬ע"פ שיקול דעתו של המורה‪.‬‬ ‫במקרה ותלמיד חש ברע‪ ,‬הוא ישוחרר אך ורק בליווי מבוגר‪.‬‬ ‫פעילויות חוץ בית ספריות‪:‬‬ ‫כל פעילות מחוץ לכותלי ביה"ס הנקבעת ע"י צוות בית חינוך‪ ,‬מהווה חלק בלתי נפרד מתכנית‬ ‫ומיום הלימודים‪ ,‬ולכן ההשתתפות בה מחייבת כל תלמיד‪ .‬מתוך שמירה על ביטחונו האישי של‬ ‫התלמיד‪ ,‬מותנית כל יציאה לפעילות בית‪-‬ספרית מחוץ לביה"ס באישור הורים (אישורים עבור‬ ‫פעילויות שלא מופיעות בחוזר החודשי או יציאות מחוץ לעיר ת"א)‪ .‬אישור זה יימסר למחנכת‬ ‫עד לתאריך שייקבע (אישור טלפוני לא יהווה תחליף לאישור בכתב) ‪.‬‬ ‫כדי שנוכל לייצג את בית ספרנו בכבוד‪ ,‬יש לשמור על התנהגות הולמת בהתאם לכללי המקום‪.‬‬ ‫חל איסור על קניה במהלך פעילות חוץ בית ספרית‬ ‫לאחר סיום הפעילות ממשיכים את יום הלימודים עד סיומו‪ ,‬אלא אם כן נתקבלה הודעה מראש‪.‬‬ ‫פעילויות חברתיות בביה"ס‪:‬‬ ‫הפעיליות החברתיות המתקיימות בבית חינוך מהוות חלק ממסורת ארוכת שנים ומבטאות את‬ ‫הערכים עליהם נשען בית חינוך‪ .‬הצוות החינוכי רואה חשיבות רבה בהשתתפות פעילה של‬ ‫התלמידים בפעילויות אלו‪.‬‬ ‫בפעילות הנערכת בין כותלי ביה"ס ומלווה בביקור ההורים‪ ,‬לא תאושר יציאה בטרם הסתיימה‬ ‫הפעילות‪ ,‬אלא אם כן נמסרה הודעה מראש‪.‬‬ ‫דרכי טיפול‪:‬‬ ‫היעדרות של תלמיד מפעילות חברתית מחייבת יידוע המחנך על ידי ההורים והסבר לפשר‬ ‫ההיעדרות‪.‬‬ ‫בחטיבה היעדרות החוזרת על עצמה מפעילויות חברתית בין כותלי בית הספר‪ ,‬ללא יידוע מראש‬ ‫של מחנכי הכיתה‪ ,‬תגרור הערה בתעודה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫התארגנות ומוכנות לשיעור‬ ‫ערכים‪ :‬כבוד‪ ,‬אחריות אישית‪ ,‬משמעת‬ ‫על מנת להשתמש ביעילות בזמן השיעור ולאפשר תהליך למידה משמעותי לאורכו‪ ,‬על‬ ‫התלמידים להיות מוכנים לאחר הצלצול לתחילתו של השיעור‪ .‬יש לקבל את המורה לשיעור עם‬ ‫ציוד מתאים לשיעור מונח על השולחן וישיבה מסודרת במקום‪ .‬אין לצאת ללוקר במהלך‬ ‫השיעור‪.‬‬ ‫התנהגות במהלך השיעורים‬ ‫ערכים‪ :‬דרך ארץ‪ ,‬אחריות ללמידה‪ ,‬התמדה‬ ‫אחריות אישית ותפקוד לימודי הינם נדבך בסיסי ביכולתו של תלמיד להצליח ולהגיע למילוי‬ ‫הפוטנציאל הגלום בו‪ .‬שמירה על אווירה לימודית נעימה ושקטה תאפשר בסיס הולם ללמידה‬ ‫משמעותית‪ .‬מורים ותלמידים מחויבים לשמור על תרבות שיחה‪ ,‬פניה ודיון הולמת ומכובדת‪.‬‬ ‫שיעורי הבית הם חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה‪ ,‬הכנת שיעורי הבית מהווה מרכיב בהערכה‬ ‫של עבודת התלמיד‪ .‬על התלמיד להגיע בזמן לשיעור ולהביא עימו את כל הציוד המתאים‪,‬‬ ‫הכולל ספרי לימוד מחברות וכל ציוד אחר בהתאם לדרישות המקצוע‪.‬‬ ‫ההכנה לשיעור תהווה מרכיב בהערכת יחסו של התלמיד למקצוע‪ .‬על מנת לממש את זכותו של‬ ‫המורה ללמד ושל התלמיד ללמוד ללא הפרעות‪ ,‬התלמידים יקפידו על הקשבה‪ ,‬למידה פעילה‬ ‫ומילוי המטלות השוטפות‪.‬‬ ‫תלמיד יוכל לקבל הסבר נוסף לחומר הבלתי מובן‪ .‬הזמן יתואם עם המורה‪ .‬השלמת החומר‬ ‫תעשה במידה והתלמיד עשה כל שביכולתו להקשיב או להשלים את החומר שהחסיר‪.‬‬ ‫דרך הטיפול‪:‬‬ ‫במקרה של איחור לשיעור והפרעות ‪-‬‬ ‫‪ .1‬שיחה של המורה המלמד בכיתה בשיעור זה התלמיד עם ודיווח למחנך‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיחה של מחנך עם התלמיד ויידוע ההורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬במקרה של הישנות ההפרעות‪ -‬עשייה מתקנת של התלמיד עפ"י שיקול דעתו של המורה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תתכן הרחקת התלמיד מהכיתה לכיתה המקבילה למשך השיעור‪ ,‬על מנת לאפשר‬ ‫לשאר התלמידים תנאים ראויים ללמידה‪ .‬במקרה זה באחריות התלמיד להשלים את‬ ‫החומר שנלמד בשיעור‪.‬‬ ‫‪ .4‬לאחר שלוש הערות על הפרעות תכתב הערה בגיליון הערכה‪ /‬בתעודה בטבלת סדר‬ ‫והליכות‪.‬‬ ‫במקרה של אי הכנת שיעורי הבית ‪-‬‬ ‫‪ .1‬רישום ביומן המורה‪ .‬באחריותו של התלמיד להשלים את שיעורי הבית החסרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬במקרים חוזרים תתבצע שיחה עם התלמיד‪ ,‬עדכון הורים ומחנך הכיתה‪.‬‬ ‫*בחטיבה‪ :‬במידה ותלמיד לא הכין שיעורי בית שלוש פעמים במחצית‪ ,‬ירד ציון במקצוע הרלוונטי‬ ‫ותכתב הערה על אי הכנת שיעורי בית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫בחינות‬ ‫ערכים‪:‬שוויון‪ ,‬אחריות‪,‬מחויבות‪ ,‬יושר‪ ,‬הגינות‬ ‫נהלי היבחנות (לתלמידי החטיבה)‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫המבחנים נערכים על פי לוח המבחנים השכבתי שנקבע בתחילת כל מחצית ע"י רכזת‬ ‫השכבה‪ .‬לוח זמנים זה מפורסם בלוח המודעות הכיתתי ובאתר בית הספר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫הציון בתעודה יקבע על פי מספר מרכיבים ויהיו גלויים לתלמידים מתחילת השנה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫מספר הבחינות הניתנות בשבוע‪ ,‬לא יעלה על שלוש‪ ,‬ולא תינתן יותר מבחינה אחת ליום‪.‬‬ ‫‪.:‬‬ ‫התלמידים יקבלו פירוט מדויק של החומר ומבנה המבחן‪ ,‬לא יאוחר משבועיים לפני‬ ‫הבחינה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫מועד החזרת מבחן עד שבועיים ממועד קיומו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫במועד ב' רשאים להיבחן תלמידים שנעדרו מהבחינה בשל סיבה רפואית והמציאו אישור‬ ‫רפואי מהימן‪ .‬ללא אישור רופא יחל ציון התלמיד מ‪.29-‬‬ ‫טוהר הבחינות‪:‬‬ ‫טוהר הבחינות והעבודות הינו תנאי הכרחי לשמירה על הוגנות ושוויוניות של הבחינות והעבודות‬ ‫המוגשות‪ .‬רק אם הוא נשמר ניתן לדעת בוודאות כי הוא משקף את רמת הידע של התלמיד‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין לאפשר לתלמידים לשאול ציוד מחבר בזמן המבחן (כלי כתיבה‪ ,‬טיפקס וכו')‪.‬‬ ‫‪ .1‬כל תלמיד משתמש בספרו הוא‪ :‬אטלס‪ ,‬תנ"ך מלא‪ ,‬ספר פתוח‪ ...‬כנדרש מראש לבחינה‪,‬‬ ‫בהתאם להנחיות שנמסרו והוסברו מראש‪.‬‬ ‫‪ .9‬השימוש בטלפונים ניידים אסור‪ -‬גם לצורך בדיקת השעה‪.‬‬ ‫‪ .:‬תלמיד הנתפס עם חומר אסור בעת המבחן‪ ,‬ציונו במבחן הינו "אפס"‪ .‬ציון זה ייחשב‬ ‫בשקלול ציון המחצית‪ .‬אין אפשרות לתקן ציון זה‪.‬‬ ‫‪ .8‬ביום הבחינה על התלמיד להגיע בשעה הראשונה ליום לימודים מלא‪.‬‬ ‫ערעור על ציון בחינה‪:‬‬ ‫ערעור על בחינה לא יתקבל ביום החזרת המבחן‪ ,‬אלא רק מיום המחרת ועד לשבוע מיום החזרתו‪.‬‬ ‫תלמיד המבקש לערער על הציון יפנה למורה הבוחן‪ ,‬ימסור בכתב את השגותיו ואת טופס הבחינה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫תלבושת אחידה‬ ‫ערכים‪ :‬שוויון‪ ,‬שייכות‬ ‫התלבושת האחידה היא אחד מהביטויים החיצוניים לתפיסה חינוכית ערכית שבבסיסה‬ ‫עומדים ערכי השוויון‪ ,‬הצניעות והשייכות הקהילתית לבית חינוך‪.‬‬ ‫בהליך חינוכי דמוקרטי‪ ,‬שהיו שותפים לו צוות בית חינוך‪ ,‬נציגי ועד הפועל‪ ,‬כלל תלמידי בית‬ ‫חינוך וההורים נבחרה התלבושת האחידה לבית חינוך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תלמידי בית חינוך מחויבים להגיע בהופעה מסודרת והולמת‪ ,‬עם תלבושת אחידה בכל‬ ‫ימות השבוע‪ ,‬כשסמל בית הספר נראה לעין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רק בימי ו'‪ -‬חולצה כחולה של חברת הילדים‪ .‬על החולצה להיות שלמה ללא קרעים‬ ‫וחלקה (ללא הדפסים נוספים למעט הסמל הנבחר)‪ .‬תלמיד שיגיע ללא חולצה כחולה לא‬ ‫יוכל להיכנס לחדר האוכל ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באירועים ובטקסים יגיעו התלמידים עם חולצה לבנה מכל סוג ובלבד שתהיה חלקה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חל איסור על הגעה עם לבוש חשוף (מכנסונים‪ ,‬גופיות‪ ,‬חולצות בטן‪ ,‬חצאיות קצרות)‬ ‫ואיפור כבד‪ .‬אין לחבוש כובע מצחייה (או אחר) בשיעור או בחדר האוכל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטעמי בטיחות חל איסור על נעילת כפכפי ים‪ ,‬או סנדלים ללא רצועה מאחור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחורף ‪ :‬ניתן להגיע על עליונית חלקה וללא סמל‪ ,‬בתנאי שיש רוכסן‪ .‬מתחת לעליונית‬ ‫תהיה חולצת בית ספר‪ .‬בכיתה ובחד"א‪ :‬חולצת בית הספר תהיה גלויה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהיה ניתן להגיע ללא חולצת בית ספר בשלושה מועדים בלבד שיועברו לתלמידים במהלך‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫דרך הטיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬נושא הגעה בתלבושת על ידי מחנך הכיתה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אי הגעה עם תלבושת יגרור רישום‪.‬‬ ‫‪ .3‬תלמיד שיגיע ללא תלבושת יידרש לדאוג להחלפת הבגדים ויטופל על ידי הצוות החינוכי‪.‬‬ ‫‪ .4‬בכיתות א‪-‬ו מעל שלוש הערות על תלבושת תכתב הערה בגיליון הערכה‪ /‬בתעודה בטבלת‬ ‫סדר והליכות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫שמירה על בטיחות במרחבי בית חינוך‬ ‫ערכים‪ :‬ביטחון ובטיחות‪ ,‬מוגנות‬ ‫יש להישמע להוראות המורים התורנים בהפסקות וכלל הצוות‪.‬‬ ‫יש להימנע מריצה במסדרונות‪.‬‬ ‫יש להקפיד על ירידה ועליה במדרגות על פי הסימונים המתאימים‪.‬‬ ‫יש להימנע ממשחקי כדור עור (כדורגל וכדורסל) בהפסקות‪ ,‬פרט לשיעורי חינוך גופני‪.‬‬ ‫איסור עישון ואלכוהול‬ ‫אסור בהחלט לעשן בשטח ביה"ס‪ ,‬חל איסור חמור על הכנסת משקאות חריפים לבית הספר ועל‬ ‫שתייה לרבות במהלך טיול או בפעילות בית ספרית אחרת‪.‬‬ ‫שמירה על הסביבה ועל חזות ורכוש בית הספר‬ ‫ערכים‪ :‬סדר וניקיון‬ ‫שמירה על רכוש בית הספר וסביבת למידה נקייה ומסודרת חשובה לטיפוח מודעות ואכפתיות‬ ‫לסביבה והן לתחושת שייכות למקום‪ .‬יש לשמור על רכוש בית הספר ועל סביבתו‪.‬‬ ‫טווח תגובות במקרה של הפרה‪:‬‬ ‫‪ .2‬שיחת ברור עם התלמיד ועשייה מתקנת בתחום הרכוש והסביבה‪/‬תשלום עבור הנזק‬ ‫‪ .1‬יידוע הורים‬ ‫‪ .9‬במקרים חמורים השעיה מחוץ לבית הספר‬ ‫שימוש בטכנולוגיה אישית‬ ‫ערכים‪ :‬תקשורת בינאישית‪ ,‬קרבה‪ ,‬חברות‬ ‫בעידן הטכנולוגי בו קיים שימוש יומיומי נרחב במכשירי תקשורת למיניהם‪ ,‬בית חינוך שואף‬ ‫לקיים מרחב לימודי וחברתי המאפשר פניות ללמידה ויחסים חברתיים ישירים וקרובים בין‬ ‫הילדים‪.‬‬ ‫כל שימוש בטלפון נייד‪ /‬מצלמה‪ /‬אייפוד‪ /‬אייפון ‪ mp /‬במהלך יום הלימודים אסור בהחלט (רק‬ ‫בהפסקות‪ ,‬לא כולל שיעורי מילויי מקום‪ ,‬לאחר מבחן או בעבודה בחד"א)‪ .‬במידה ומגיעים עם‬ ‫מכשיר יש להשאירו בלוקר כשהוא כבוי‪ .‬אין להציבו בשום אופן על השולחן בכיתה‪.‬‬ ‫בכל מקרה של הבאת מכשיר ‪ ,‬בית חינוך אינו אחראי לנזק שייגרם לו‪ ,‬לאובדנו או לגניבתו‪.‬‬ ‫חל איסור לצלם תלמידים ומורים ללא ידיעתם והסכמתם לכל שימוש לרבות העלאת התמונות‬ ‫לרשת האינטרנט‪.‬‬ ‫דרך טיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬רישום על ידי המחנך‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיחה עם התלמיד ודיווח למחנך ולהורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאחר שלוש הערות תכתב הערה בגיליון הערכה‪ /‬בתעודה בטבלת סדר והליכות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫רכוש אישי‬ ‫ערכים‪ :‬מוגנות‪ ,‬שוויון‪ ,‬כבוד‪ ,‬אחריות‬ ‫התלמיד מחויב לכבד את חבריו ואת רכושם ולהקפיד על שמירת רכושו ורכוש זולתו‪ .‬כדי למנוע‬ ‫עגמת נפש‪ ,‬מתבקשים התלמידים להימנע מהבאת חפצים בעלי ערך לבית הספר (כסף‪,‬‬ ‫תכשיטים‪ ,‬מכשירים סלולאריים)‪ .‬בית חינוך לא אחראי לנזקים לרכוש אישי‪.‬‬ ‫תלמיד שימצא רכוש שלא שייך לו מתבקש למסור אותו לאב הבית או למזכירות‪.‬‬ ‫* אופניים יש להחנות במקומות המיועדים לכך‪ .‬אין להצמיד מכשירים יקרים לאופניים‪ .‬אין‬ ‫הנהלת ביה"ס אחראית לכל נזק שייגרם לאופניים‪ ,‬אך תהייה ערה לשמירתם ככל האפשר‪ .‬אין‬ ‫לרכב על אופניים בשטח ביה"ס‪.‬‬ ‫* חל איסור להתנייד בתוך שטח בית הספר בקורקינט‪ ,‬גלגיליות‪ ,‬סקייטבורד וכד'‪ .‬יש‬ ‫להשאירם בכניסה לבית הספר וזאת באחריותו המלאה של התלמיד‪.‬‬ ‫דרך הטיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬יידוע ההורים‬ ‫‪ .2‬עשייה חינוכית מתקנת לטובת חברת הילדים‬ ‫‪ .3‬תלמיד שימצא משחית את רכושו של האחר יישא בתשלום הנזק‬ ‫* פגיעה ברכוש האחר תגרור הערה בגיליון הערכה‪ /‬בתעודה בטבלת סדר והליכות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫מניעת אירועי אלימות‬ ‫ערכים‪ :‬מוגנות‪ ,‬כבוד‪ ,‬אחריות‪ ,‬שמירה על המרחב האישי‪ ,‬הגינות‬ ‫הצוות החינוכי רואה בחומרה אלימות מכל סוג שהוא‪ ,‬פיסית או מילולית‪ .‬אין לפגוע בגופו‬ ‫ובכבודו של אחר מתוך כוונה או כחלק ממשחק‪ ,‬או מתוך חוסר שיקול דעת ו‪/‬או רשלנות‪ .‬במקרה‬ ‫של אלימות יש לפנות למבוגר מהצוות החינוכי‪ ,‬לרבות מנהלת ביה"ס‪.‬‬ ‫דרך הטיפול‪:‬‬ ‫הטיפול במקרי אלימות יעשה באופן השומר על כבוד התלמיד וזכויותיו‪.‬‬ ‫במתן התגובה יופעל שיקול דעת של הצוות החינוכי בהתאם לחומרת הפגיעה והישנות המעשים‪.‬‬ ‫בכל ארוע אלימות תתקיים שיחת בירור שתתבצע ע"י המורה שנכח באירוע או המורה שהעניין‬ ‫הובא לידיעתו‪ .‬האירוע יובא גם לידיעת ההורים‪.‬‬ ‫כל תלמיד שיהיה מעורב במקרה אלימות יטופל בחומרה בהתאם לשיקול דעת הצוות (ע"ב חומרת‬ ‫הפגיעה והישנות המעשים) ינקטו אחת או יותר מן התגובות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .2‬בירור פרטי האירוע על ידי המורה ומילוי טופס אירוע אלים‪.‬‬ ‫‪ .1‬התלמיד המעורב באירוע יורחק מהכיתה ומהמעורבים באירוע עד סוף הבירור וגיבוש‬ ‫החלטה על תגובה משמעתית‪ ,‬וימתין ליד חדר המנהלת‪/‬סגניות או יכנס לכיתה‬ ‫המקבילה‪.‬‬ ‫‪ .9‬המורה המברר יעדכן את מחנך הכיתה ואת צוות ההנהלה ויוחלט על תגובה‪.‬‬ ‫אפשרויות לתגובה‪ :‬הרחקה מיום לימודים בתוך בית הספר‪ ,‬הרחקה מיום לימודים‬ ‫בבית‪.‬‬ ‫‪ .:‬המורה יעדכן את הורי התלמיד על האירוע ועל התגובה שננקטה‪ ,‬וההורים יוזמנו לשיחה‬ ‫בבית הספר‪.‬‬ ‫‪ .8‬יידוע תלמידי כל הכיתה על האירוע ואופן הטיפול‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫אורחות חיים בחדר אוכל של בית חינוך‬ ‫ערכים‪ :‬תרבות‪ ,‬התחשבות‪ ,‬שיתוף‪ ,‬דרך ארץ‬ ‫חדר האוכל משקף את אורח החיים הייחודי והמסורתי של בית חינוך ומהווה מקום מפגש‬ ‫חברתי ותרבותי חשוב בחיי בית חינוך‪.‬‬ ‫חברת הילדים מתרכזת מידי יום בחד"א בשתי משמרות על מנת לאכול ארוחת צהרים בצוותא‪,‬‬ ‫לקבל מידע על פעילות החברה ולשמוע על נושאים אקטואלים ("מעשים בכל יום")‪.‬‬ ‫כמו כן מהווה חד"א גם מקום למפגש תרבותי שבועי בימי שישי לשירה בציבור וכן לקיום‬ ‫טקסים‪ ,‬חגיגות ואירועים‪.‬‬ ‫חד"א הוא מקום התכנסות בו נעלמות "המחיצות" כי כולם אוכלים בצוותא ומאזינים בצוותא‪.‬‬ ‫על מנת שהאווירה בו תהיה נעימה ותרבותית חשוב שנדע ונשמור על כללי התנהגות שיתרמו‬ ‫לרווחת כולנו‪.‬‬ ‫כללי התנהגות בחד"א‬ ‫א‪ .‬הירידה לחד"א תתבצע בצורה שקטה ומסודרת (על מנת לא להפריע לכתות הלומדות) ורק בלווי‬ ‫מורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האוכלים במשמרת הראשונה ירדו לחד"א בשעה ‪ 22.98‬והאוכלים במשמרת השניה יירדו לחד"א‬ ‫בשעה ‪.21.89‬לא תתאפשר כניסה לחד"א לפני המועדים הנ"ל על מנת לאפשר לכתה התורנית‬ ‫לסדר את המקום בנחת לקראת הארוחה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תלמידים מאחרים יורשו להכנס לחד"א רק לאחר קריאת "מעשים"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬העתון היומי "מעשים בכל יום" נקרא בחד"א ע"י נציגי ועדת מערכת ויש לכבד את הקוראים ואת‬ ‫הנקרא ‪ .‬יש לשמור על השקט ולהישמע לדברי המורה האחראי הנמצא על הבמה‪ .‬אין לגעת בכלים‬ ‫ובאוכל עד לברכה "בשקט ובתאבון" המלווה בגונג‪ ,‬המסמלת את תחילת הארוחה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬על מנת שהאכילה בצוותא תהיה נעימה ותרבותית יש לאכול בישיבה‪ ,‬להימנע מצעקות‬ ‫ומהסתובבויות וכמובן להתחשב בשאר המסובים לשולחן בעת לקיחת המזון מהכלים‬ ‫המשותפים‪( .‬לתלמידי כתות א‪-‬ב יוצמדו תורנים מהכיתה המסדרת על מנת לעזור בהגשה)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬על כל כתה למנות תורנים אחראים שתפקידם להביא תוספות מן המטבח או כלים חסרים‬ ‫במקרה הצורך‪ ,‬ולדאוג לסידור השולחן בגמר הארוחה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יציאה מחד"א להפסקה תתאפשר רק אחרי "גונג שני" (מועדו של גונג זה יקבע ע"י המורה‬ ‫האחראי בחד"א באותו יום והוא יושמע אחרי עשר דקות ארוחה לפחות)‪.‬‬ ‫ח‪ .‬כיתה המשאירה את שולחנותיה לא מסודרים בגמר הארוחה תאלץ לשלוח תלמידים‬ ‫לתגבר את הכתה התורנית‪ ,‬המסדרת את חד"א באותו היום‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫יום עבודה בחדר האוכל‪:‬‬ ‫ערכים‪ :‬עבודה‪ ,‬אחריות‪ ,‬שיתוף פעולה‬ ‫מתוך תפישת העבודה כערך חשוב ומשמעותי בחיי כל אדם ניתן לו דגש בחיי היום יום בבית‬ ‫חינוך בפעילויות שונות כשאחת מהן היא יום עבודה שבועי‪.‬‬ ‫במסגרת יום עבודה המתקיים אחת לשבוע (החל מכתות ד) אחראית הכתה לסידור וארגון חד"א‬ ‫לפני הארוחה ואחריה‪:‬‬ ‫א‪ .‬כתות ה – ט לוקחות חלק בסידור חד"א במהלך השבוע וכתות ד בימי שישי בלבד‬ ‫ב‪.‬‬ ‫התלמידים העובדים בחד"א חייבים לאסוף את שערם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על הכיתה התורנית לדאוג לניקיון השולחנות והספסלים בחד"א‪ ,‬לרווח ביניהם על מנת‬ ‫שתתאפשר ישיבה נוחה ולערכם בצורה אסתטית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬על הכיתה התורנית לשלוח נציגים לשולחנות של כתות א‪-‬ב בזמן הארוחה על מנת לסייע לצעירים‬ ‫בחלוקת המזון ובהבאת תוספות או כלים חסרים מהמטבח‪.‬‬ ‫ה‪ .‬המורה המלווה את הכיתה המסדרת נוכח בעת הסידור בחד"א ומסייע לתלמידים בעבודה כחלק‬ ‫מ"דוגמא אישית"‪.‬‬ ‫ו‪ .‬במסגרת פינוי חד"א על הכתה התורנית לדאוג לפינוי מרוכז של הכלים ושאריות המזון‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יש לדאוג שהכתה המסדרת לא תפריע ללימודים המתקיימים בכיתות הסמוכות‪.‬‬ ‫חברת הילדים – הועד הפועל‬ ‫בית חינוך מאמין בחברת ילדים פעילה ורואה עצמו מחויב לה‪ ,‬לא פחות מאשר להקניית ידע‬ ‫בתחומי הלמידה השונים‪.‬‬ ‫בית חינוך מדגיש את חשיבות ההיבטים החברתיים‪ ,‬ההומניסטיים לצד ההישגים הלימודיים‪.‬‬ ‫הדגש זה אשר שואב את כוחו מהגישה ההוליסטית‪ ,‬שם לו למטרה לפתח את יכולתו של הילד‬ ‫להשתלב ולחיות בחברה דינמית ופלורליסטית כמו החברה הישראלית‪.‬‬ ‫חברת ילדים פעילה מזמנת התנסויות ולמידה‪ ,‬מאפשרת הקנייה ורכישה של ערכים מוסריים‪,‬‬ ‫לאומיים וחברתיים‪ .‬העשייה החברתית כחלק מהתהליך החינוכי‪ ,‬מעודדת פיתוח של אדם‬ ‫אוטונומי בעל מכוונות עצמית‪ ,‬לצד בניית תפישת עולם חברתית ריאלית‪.‬‬ ‫המסגרת החברתית של בית חינוך עומדת במרכז ההוויה‪.‬‬ ‫העשייה החינוכית – חברתית באה לידי ביטוי בחמישה ערוצים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .2‬טיפוח הפוטנציאל האישי של הילד‪ :‬היכרותו את עצמו ומודעות לייחודיותו‪ ,‬תכונותיו‪,‬‬ ‫נטיותיו וכישוריו‪ ,‬כמו גם פיתוח יכולתו למימוש עצמי וחיזוק בטחונו ודימויו האישי‪.‬‬ ‫‪ .1‬טיפוח כישורים ומיומנויות חברתיות‪ :‬פיתוח היכולת לחיות בחברה פלורליסטית‪ ,‬תוך‬ ‫מודעות מושכלת והתנסות במסגרות רלבנטיות‪ ,‬כגון‪ :‬דרכי תקשורת בין אישית‪ ,‬ניהול‬ ‫‪11‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫משא ומתן‪ ,‬הקשבה‪ ,‬התייחסות וביטוי עצמי‪ ,‬חשיבה‪ ,‬גיבוש דעה ונקיטת עמדה‬ ‫ביקורתית‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬הכרה בשונות של הזולת‪ ,‬התמודדות עם קשיים שונים‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫‪ .9‬טיפוח אזרחות פעילה‪ :‬הדגשה של חשיבות התרומה לחברה והעשייה למען הזולת‬ ‫ולקיחת אחריות על הבחירה ועל המעורבות‪ ,‬זימון מסגרות ומצבים‪ ,‬בהם מתקיים‬ ‫ומתהווה אורח חיים דמוקרטי‪ ,‬התורם להבניית המכוונות החברתית ותפישת העולם של‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫‪ .:‬חינוך לערכים‪ :‬הקניית דעת על הנכון והרצוי מתחום הערכים המוסריים‪ ,‬הלאומיים‬ ‫והדמוקרטים כמו‪ :‬יושר‪ ,‬הגינות‪ ,‬צדק‪ ,‬כבוד לאדם‪ ,‬סובלנות‪ ,‬ציונות‪ ,‬חופש בחירה‪ ,‬חופש‬ ‫ביטוי וכדומה‪ .‬שכן טיפוח ההתנהגות הערכית מתקיים ונבחן עקרונית לאור המציאות‬ ‫היומיומית הרלוונטית לאוכלוסיית התלמידים‪.‬‬ ‫‪ .8‬טיפוח אקלים מיטבי (לימודי וחברתי) בבית החינוך‪ :‬היענות והקשבה לצורכי הילד‪,‬‬ ‫המבטיחה יחס של כבוד והגינות ומאפשרות דיאלוג פתוח בין כל השותפים למעשה‬ ‫החינוכי – יוצרת אווירה לימודית חיובית‪ ,‬המגבירה את הסיכוי להישגים איכותיים‬ ‫יותר‪ .‬מתן הזדמנויות לביסוס תחושת ההצלחה האישית של הילד תחזק את הרצון‬ ‫להשתייכותו לחברת הילדים הבית ספרית ולתרומתו לה‪ .‬הרצון להשתייכות ולהזדהות‬ ‫עם מטרות בית הספר הוא תנאי למידת הצלחתו והשפעתו‪.‬‬ ‫מבנה חברת הילדים‪:‬‬ ‫חברת הילדים בבית‪-‬חינוך היא פועל יוצא של‪:‬‬ ‫אמונה בכוחם של הילדים לפעול‪.‬‬ ‫אמונה בפעילות כערך בונה‪.‬‬ ‫אמונה בזכויות הילדים‪.‬‬ ‫חברת הילדים בנויה משלושה מעגלים‪:‬‬ ‫‪ .1‬המעגל הרחב ביותר הוא מעגל הוועדות עצמן‬ ‫בוועדות חברים תלמידים מתנדבים מכיתות ג' ומעלה על בסיס בחירה אישית של כל תלמיד על‬ ‫תחום עניינו‪ .‬בוועדות אלו לא חלה חובת השתתפות‪.‬‬ ‫הוועדות מתקיימות אחת לשבוע בסוף יום לימודים בהנהגת מרכזי הוועדה שנבחרו בבחירות‬ ‫כלליות‪.‬‬ ‫הוועדות הקיימות בימים אלו הן‪:‬‬ ‫מערכת‪ ,‬הכדור בידינו‪ ,‬נוי וקישוט‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬תרבות‪ ,‬ספורט‪ ,‬ספרייה‪ ,‬פינת חי‪ ,‬שירה‬ ‫בציבור‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫הוועדות יכולות להשתנות על פי רוח הזמן והצורך על פי רצון התלמידים בכפוף לאישור של‬ ‫האסיפה הכללית‪.‬‬ ‫‪ .2‬המעגל האמצעי בנוי ממרכזי הוועדות שהם החברים בוועד הפועל‪.‬‬ ‫מרכזי הוועדות נבחרים לתפקידם בבחירות דמוקרטיות שנערכות פעמיים בשנה על ידי חברת‬ ‫הילדים החל משכבת ה'‪.‬‬ ‫לתפקיד ריכוז ניתן להתמודד רק משכבות החטיבה העליונה כשלכל שיכבה מספר נציגים קבוע‬ ‫אותו היא זכאית למלא‪.‬‬ ‫שכבות ז' ו ח' זכאיות ל ‪ 9‬נציגים מכל כיתה ושכבה ט זכאית ל ‪ :‬נציגים מכל כיתה שסה"כ הוועד‬ ‫הפועל מונה כ ‪ 19‬חברים מהם שניים נבחרים לתפקיד מזכירי החברה ו‪ 25‬האחרים מקבלים לרכז‬ ‫את הוועדות השונות‪.‬‬ ‫הערות חשובות לגבי הבחירות‪:‬‬ ‫במידה וכיתה מסוימת לא תשלח את כמות הנציגים הנדרשת תוכל הכיתה השנייה למלא‬ ‫את המקום החסר ולשלוח יותר נציגים‪.‬‬ ‫במידה ושכבה לא תעמוד בכמות הנציגים הנדרשת יתחלקו המקומות הפנויים בין‬ ‫השכבות הנותרות‪.‬‬ ‫‪ .:‬המעגל הקטן ‪ -‬מזכירי החברה‬ ‫תפקיד מזכירי החברה הוא לרכז את הוועד הפועל על כל פעילויותיו‪ .‬המזכירים אחראים באופן‬ ‫ישיר הן לעשייה הבית ספרית הכללית והן באופן עקיף לעבודה הנעשית בוועדות‪.‬‬ ‫למזכירות החברה ניתן להתמודד מכיתה ח ומעלה ובמידה וריכזת לפחות קדנציה אחת לפני כן‪.‬‬ ‫המזכירים גם משמשים כנציגי חברת הילדים מול עמותת ההורים והנהלת בית הספר‪.‬‬ ‫יום בחירות‬ ‫יום הבחירות הוא אירוע דמוקרטי חינוכי חשוב בבית הספר ועליו להיות חלק מהתנהלות בית‬ ‫ספרית רחבה הקשורה לערך הדמוקרטיה בבית הספר‪.‬‬ ‫ביום הבחירות חשוב שחברת הילדים יערכו דיונים בנושאים חברתיים הנוגעים לבית הספר‬ ‫ולמדינה וניתן תוקף לחשיבות של מעשה הבחירה‪ .‬יום זה חשוב שיהיה כחלק מחינוך לאזרחות‬ ‫נכונה באופן כללי‪.‬‬ ‫על הבחירות להיות חשאיות וממלכתיות ככל הניתן על מנת לחזק את תוקפן בקרב התלמידים‪.‬‬ ‫על הבחירות להיערך כחודש לפני התחלת הקדנציה על מנת שהרכזים יוכלו לעבור תהליך חפיפה‬ ‫מאורגן ומסודר שיאפשר המשכיות והעברת מורשת בין הקדנציות השונות‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫תשע"ד‬ ‫אסיפה כללית‬ ‫האסיפה הכללית היא אירוע המסמל סיום תקופת כהונה של הוועד הפועל הנבחר‪ .‬האסיפה‬ ‫מתקיימת פעמיים בשנה בנוכחות תלמידי שכבות ה‪-‬ט כתלמידי א‪-‬ד נכנסים לביקור והצגת‬ ‫שאילתות‪.‬‬ ‫במהלך האסיפה הכללית יציגו מרכזי הוועדות ומזכירי החברה את פועלם בתקופת כהונתם אל‬ ‫מול כלל בית הספר כשחברת הילדים יכולה להציג שאלות להעמיד ביקורות ולהודות לוועד‬ ‫היוצא‪.‬‬ ‫האסיפה הכללית משמשת לנו‪ ,‬כלל באי בית חינוך‪ ,‬כמעמד המעלה את המודעות לפעילות‬ ‫החברתית ומקום להודות ולחזק את ידי התלמידים שעסקו במלאכה‪.‬‬ ‫האסיפה הכללית מנוהלת על ידי מזכירי החברה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בכיתות א'‪-‬ב' אינם יכולים לקחת חלק בפעילות הוועד הפועל אלה הם מקיימים חינוך‬ ‫חברתי בתוך הכיתה שלהם על ידי תפקידים כיתתיים ‪ ,‬יחד עם זאת הילדים מעודכנים בנעשה‬ ‫בבית חינוך באמצעות "מעשים בכל יום"‪.‬‬ ‫‪14‬‬