מסכת מכות
מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת סוגיה 1 גמרא סדורה מסכת מכות מהדורה מנוקדת ,מפוסקת, מחולקת לסוגיות ולפסקאות עם רש"י כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 1 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת סוגיה 1 בהצלחה -יגעת ומצאת -תאמין!!! © כל הזכויות על הטקסט שמורות למכון ממרא. כל הזכויות על הניקוד ,הפיסוק והחלוקה לסוגיות ופסקאות שמורות ל"מרכז ישיבות בני עקיבא" ולעמותת "וכל בנייך לימודי ה'". ניתן לצלם או להוריד את המהדורה מאתר גמראנט www.gmaranet.org.il ולהדפיסה ללא מטרות רווח, או להזמינה מודפסת בכתובת[email protected] : או7201702200 : כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 2 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת 3 סוגיה 1 גמרא סדורה "ריש לקיש אמר :אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל -בשביל משנתו שאינה סדורה עליו, שנאמר "והוא לא פנים קלקל" .מאי תקנתיה? -ירבה בישיבה ,שנאמר "וחילים יגבר .ויתרון הכשיר חכמה" -כל שכן אם משנתו סדורה לו מעיקרא .כי הא דריש לקיש הוה מסדר מתניתיה ארבעין זמנין כנגד ארבעים יום שניתנה תורה ,ועייל לקמיה דרבי יוחנן ,רב אדא בר אהבה מסדר מתניתיה עשרין וארבע זמנין כנגד תורה נביאים וכתובים .ועייל לקמיה דרבא( ".תענית ז ע"ב) כותב רבי עקיבא איגר: " ...והנני רואה שבני הגאון נרו יאיר כבר קרוב להתחיל בדפוס ,אבקשך בני ידידי לפקוח עין על זה שיהיה נדפס על נייר יפה דיו שחורה ואותיות נאותות ,כי לדעתי הנפש מתפעלת והדעת מתרווחת והכוונה מתעוררת ,מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר (וההיפוך בהפכו ,אם הכתב מטושטש והוא כמעט כדרך מה שאמרו ז"ל ,כל הקורא בלא נעימה וכו' ...ונתתי להם וכו' ומשפטים לא יחיו בהם). כי אלו מעירים ומשמחים הנפש והכוונה נכונה עם השמחה אל הדיבור הן כמו נשמה וחיות אל הגוף( ".רבי עקיבא איגר זצוק"ל בהקדמה לשו"ת רעק"א) מרן הרב קוק זצ"ל כותב אגרת בדיוק בנושא זה – על הוצאת מהדורה חדשה לתלמוד הבבלי: ב"ה כ"ז אייר תר"ץ לכ' החברה אמנות ,ליד הדרת כבוד הגברת מרת שושנה פרסיץ. הנני בזה מתכבד להציע לפני כבודם ענין נכבד שהוא מתאים לדעתי לשאיפותיהם הנעלות ,בדבר תחיית ספרותינו ,לכל מקצעותיה .זה שנים רבות אשר חיפוש דרך להקלת לימוד התלמוד מעסיקה את החלק החשוב של הדואגים בעד העתיד של חינוכנו בארץ ישראל ,ובחו"ל. הגורם היותר גדול להכבד ת ההבנה של התלמוד הוא היותו מסור לנו כמו שהוא ,בלא סימני הפסק ויתר הסימנים המטעימים ומקילים את ההבנה .הרבה חלמנו שיבא זמן וימנה החסרון הזה, ואור חדש יאיר על שמי התלמוד ויתרבו לומדיו ומכיריו בקרבנו ,לאושר עמנו ורוחו העצמי הקשור בתגבורת המעיין החי ,אשר ממנו הננו שואבים חיים ואורה נפשית. והנה נהרתי מאד לראות איש אחד מיחידי הסגולה שבתופשי התורה הרבנים הצעירים ,אדם גדול בתורה וביושר המדות והרגשות העדינות נצר מגזע היחש והמעלה של גאוני וקדישי ישראל הרב הגדול מו"ה שבתי בורנשטיין נ"י שהוא במרץ גדול וחפץ נפשי עמוק נכנס בעבודת הקודש הזאת וסידר כבר מסות אשר היו לפני ומצאתים ישרים ומדוייקים מאד ,ועתה כלום הדבר חסר רק שתמצא אגודה בעלת יכולת ובעלת רצון להגשים את המחשבה הגדולה הזאת להוציאה אל הפועל, וחושבני שאגודתכם הנכבדה היא הראויה לכך .על כן הנני מציע לפני כבודם יחד את הרעיון ואת האישיות העובדת בו ,ואני מקוה שחפץ ד' זה בידכם יצליח להתקשר בקשר עם עבודה והכשרה עם העובד הנאמן והעדין הזה ויצא על ידכם מפעל מזהיר אשר יתרום את חותמו על תקופת החיים של דורנו במובן הרוחני בהבלטה רשומה לטובה ולברכת דורות. ברגשי כבוד כבירים ובברכה נאמנה מאד, הק' אברהם יצחק הכהן קוק (אוצרות הראי"ה ח"ב מכתבים עמוד )9601 כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת 4 סוגיה 1 מהדורה זו מתייחדת בכמה דברים: .1הגמרא נמצאת בקובץ "וורד" – ניתן לשינויים כרצון הלומד ,להוספת חידושים ,הערות ,הזחות ,הדגשה והכנת דפי מקורות. .2המהדורה מנוקדת ומפוסקת. .3הגמרא מחולקת לסוגיות ,כל סוגיה מחולקת לפסקאות ,וכל פסקה מחולקת ל"שורות בעלות משמעות". .4שמות התנאים והאמוראים מודגשים. .5ציטוטים מהתנ"ך מודגשים במרכאות ,בגופן "סת"ם" וצבע ורוד. .6ציטוטים של משניות וברייתו במרכאות ,בגופן "טולדו" ובצבע כחול. .7כל סוגיה מתחילה בעמוד חדש. עצם הקריאה כך בגמרא ,מהווה בסיס משמעותי ללימוד בקיאותי או עיוני .הסוגיה מתוחמת ,הפסוקים, משניות וברייתות שנידונים בה מופיעים בגופן מיוחד ,ומפנים את תשומת הלב למוקדי הסוגיא ,שמות התנאים והאמוראים מודגשים כך שניתנת תשומת לב גם לבעל המימרא ולא רק למימרא עצמה, והחלוקה לשורות מבהירה ומאירת עיניים .ניתן לעשות שימוש נוסף בסוגיות ,כגון להפוך את דף הסוגיה לדף עבודה ,ועוד שימושים רבים. מותר ומצווה להעתיק או לצלם שלא למטרות מסחריות. המעוניין בגמרא בקובץ וורד ,או כקובץ של דפי עבודה -יכול לפנות למייל הרשום מטה. אנו ממליצים ללמד את התלמידים להכין גמרא במהדורה אישית של התלמיד.1 תפילתנו היא שאכן מהדורה זו של הגמרא תסייע לכולנו בעבודת הקודש – "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה". אנו מאמינים שללומד תהיה יותר מוטיבציה לעמול בהבנת הסוגיה ,איכות הלימוד תעלה ,וישאיר חותם ורושם חזק בנפש. עבודת הלימוד וההבנה היא עמל תורה שאין לו סוף; אם טעינו בהבנת הגמרא ,בחלוקה לסוגיות ולפסקאות ,בניקוד ,בפיסוק – אנא כתבו לנו ותעמידונו על טעויותנו. לשאלות וברורים ,הסכמות והמלצות ,ניתן לפנות :דוא"ל [email protected] :נייד - 7226771122 :דני נשמח לקבל תרומות [פטורות ממס לפי סעיף ]46עבור המשך הכנת מסכתות נוספות[ .מסכתות :מכות, סוכה ,קידושין ,בב"ק פרק המניח ,כבר נעשו]. ניתן להוריד את המסכתות בחינם באתר 'גמראנט' www.gmaranet.org.il - תודתנו: לאתר 'גמראנט' ומכון ממרא -על נוסח הגמרא [מסכתות קידושין ,מכות ,סוכה ,בב"ק – המניח] ולרב עדין שטיינזלץ על שאר המסכתות. לפרויקט השו"ת – על פרוש רש"י [מסכתות קידושין ,מכות ,סוכה ,בב"ק – המניח] ולרב עדין שטיינזלץ על שאר המסכתות. לכל תלמידי החכמים השותפים במהדורה זו ,ורבים המה. © כל הזכויות שמורות למרכז ישיבות בנ"ע ולעמותת "וכל בנייך לימודי ה'" "בכל דור מתגלה דרך חדש על פי התורה, וזה שאמר מורשה קהלת יעקב ,שהוא ירושה המתגלה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה, וחז"ל דרשו אל תקרי מורשה אלא מאורסה, פירוש שיש דרכים חדשים בתורה ,שעדיין לא יצאו מכח אל הפועל, עד שיבוא הזמן והדור אשר ביגיעתם בתורה יתגלו הדרכים הנ"ל, וזהו בחינת ארוסה ולא נשואה". ("שפת אמת" -סוכות תרמ"ח) 1לימוד בדרך זו כבר נוסה משנת תשנ"ה בהצלחה רבה[ .בישיבות תיכוניות ,חטיבות ביניים ,בתי ספר יסודיים]לקבלת פרטים, יתרונות וחסרונות ,ניתן לפנות בשמחה .דניאל ברק ווינט [email protected] 7226771122 כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת סוגיה 1 5 מַ ֶּסכֶּ ת מַ ּכוֹת מַ סֶּ כֶּ ת מַ ּכוֹת 1 .............................................................................................................................................. מַ סֶּ כֶּ ת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּ יצַ ד 7 .......................................................................................................................... ב ,א7 ....................................................................................................................... .1 ב ,ב8 ....................................................................................................................... .2 ב ,ב9 ....................................................................................................................... .3 ב ,ב11 ..................................................................................................................... .4 ב ,ב11 ..................................................................................................................... .5 ג ,א 13 ..................................................................................................................... .6 ג ,א 14 ..................................................................................................................... .7 ג ,א 15 ..................................................................................................................... .8 ג ,ב 16 ..................................................................................................................... .9 ג ,ב 17 ..................................................................................................................... .11 ג ,ב 18 ..................................................................................................................... .11 ג ,ב 19 ..................................................................................................................... .12 ד ,א21 ..................................................................................................................... .13 ד ,א22 ..................................................................................................................... .14 ה ,א 24 .................................................................................................................... .15 ה ,א 25 .................................................................................................................... .16 ה ,א 26 .................................................................................................................... .17 ה ,א 28 .................................................................................................................... .18 ה ,ב29 ..................................................................................................................... 19. ה ,ב31 ..................................................................................................................... .21 ה ,ב31 ..................................................................................................................... .21 ה ,ב32 ..................................................................................................................... .22 ו ,א 33 ..................................................................................................................... .23 ו ,א 34 ..................................................................................................................... .24 ו ,ב 35 ..................................................................................................................... .25 ו ,ב 37 ..................................................................................................................... 26. ו ,ב 38 ..................................................................................................................... .27 ז ,א 39 ..................................................................................................................... .28 ז ,א 41 ..................................................................................................................... .29 ז ,א 41 ..................................................................................................................... .31 ז ,א 42 ..................................................................................................................... .31 ז ,א 43 ..................................................................................................................... .32 מַ סֶּ כֶּ ת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן ַהּגוֹלִ ין44 ............................................................................................................. ז ,א 44 ..................................................................................................................... .33 ז ,ב45 ...................................................................................................................... .34 ז ,ב46 ...................................................................................................................... .35 ז ,ב48 ...................................................................................................................... .36 ח ,א 49 .................................................................................................................... .37 ח ,א 51 .................................................................................................................... .38 ח ,א 51 .................................................................................................................... .39 ח ,א 52 .................................................................................................................... .41 ח ,ב54 ..................................................................................................................... .41 ח ,ב55 ..................................................................................................................... .42 ח ,ב56 ..................................................................................................................... .43 ט ,א 57 .................................................................................................................... .44 ט ,ב59 ..................................................................................................................... .45 ט ,ב61 ..................................................................................................................... .46 ט ,ב61 ..................................................................................................................... .47 ט ,ב62 ..................................................................................................................... .48 י ,א 64 ..................................................................................................................... .49 י ,א 65 ..................................................................................................................... .51 י ,א 66 ..................................................................................................................... .51 י ,א 68 ..................................................................................................................... .52 י ,ב 69 ..................................................................................................................... .53 י ,ב 71 ..................................................................................................................... .54 י ,ב 71 ..................................................................................................................... .55 י ,ב 72 ..................................................................................................................... .56 יא ,א 74 ................................................................................................................... .57 יא ,א 75 ................................................................................................................... .58 יא ,א 76 ................................................................................................................... .59 יא ,ב 77 ................................................................................................................... .61 יא ,ב 78 ................................................................................................................... .61 יא ,ב 79 ................................................................................................................... .62 יא ,ב 81 ................................................................................................................... .63 יא ,ב 82 ................................................................................................................... .64 יב ,א 83 ................................................................................................................... .65 יב ,א 84 ................................................................................................................... .66 יב ,א 85 ................................................................................................................... .67 יב ,א 86 ................................................................................................................... .68 כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת סוגיה 1 6 יב ,א 87 ................................................................................................................... 69. יב ,א 88 ................................................................................................................... .71 יב ,ב91 .................................................................................................................... .71 יב ,ב91 .................................................................................................................... .72 יג ,א92 .................................................................................................................... .73 מַ סֶּ כֶּ ת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְ אֵּ ּלּו הֵּ ן ַהּלו ִֹקין 93 .......................................................................................................... יג ,א93 .................................................................................................................... .74 יד ,ב99 .................................................................................................................... .75 יד ,ב111 .................................................................................................................. .76 טז ,א 115 ................................................................................................................. .77 טז ,ב117 .................................................................................................................. .78 טז ,ב118 .................................................................................................................. .79 יז ,א 119 .................................................................................................................. .81 יז ,א 111 .................................................................................................................. .81 יח ,א 113 ................................................................................................................. .82 יח ,ב 114 ................................................................................................................. .83 יח ,ב 115 ................................................................................................................. .84 יח ,ב 117 ................................................................................................................. .85 יח ,ב 118 ................................................................................................................. .86 יט ,ב 121 ................................................................................................................. .87 יט ,ב 121 ................................................................................................................. .88 יט ,ב 122 ................................................................................................................. .89 כ ,א124 ................................................................................................................... .91 כ ,ב126 ................................................................................................................... .91 כ ,ב127 ................................................................................................................... .92 כ ,ב128 ................................................................................................................... .93 כ ,ב129 ................................................................................................................... .94 כ ,ב131 ................................................................................................................... .95 כא ,א 131 ................................................................................................................ .96 כא ,א 132 ................................................................................................................ .97 כא ,א 133 ................................................................................................................ .98 כא ,א 134 ................................................................................................................ .99 כא ,א 135 ................................................................................................................ .111 כא ,א 136 ................................................................................................................ .111 כא ,ב137 ................................................................................................................. .112 כא ,ב138 ................................................................................................................. .113 כב ,א141 ................................................................................................................. .114 כב ,א141 ................................................................................................................. .115 כב ,א142 ................................................................................................................. .116 כב ,א143 ................................................................................................................. .117 כב ,ב144 ................................................................................................................. .118 כב ,ב145 ................................................................................................................. .119 כב ,ב146 ................................................................................................................. .111 כב ,ב147 ................................................................................................................. .111 כג ,א 149 ................................................................................................................. .112 כג ,א 151 ................................................................................................................. .113 כג ,א 151 ................................................................................................................. .114 כג ,א 152 ................................................................................................................. .115 כג ,א 153 ................................................................................................................. .116 כג ,א 154 ................................................................................................................. .117 כג ,א 155 ................................................................................................................. .118 כג ,א 156 ................................................................................................................. .119 כג ,א 157 ................................................................................................................. .121 כג ,א 158 ................................................................................................................. .121 כג ,ב 161 ................................................................................................................. .122 כג ,ב 161 ................................................................................................................. .123 כג ,ב 162 ................................................................................................................. .124 כד ,א165 ................................................................................................................. .125 כד ,א166 ................................................................................................................. .126 כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 7 סוגיה 1 מַ ֶּסכֶּ ת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד .2ב ,א ִמ ְׁשנָה ֵּכיצַ ד הָ ֵּע ִדים נַעֲ ִשים זוֹ ְמ ִמין? לונִ י ֶׁׁשהוא ֶׁבן ְגרו ָׁשה אוֹ ֶׁבן חֲלו ָצה' - יש ְפ ֹ ' ְמ ִע ִידין אָ נו ְב ִא ׁ או ֶׁבן חֲלו ָצה ַת ְח ָתיו', אֵּ ין אוֹ ְמ ִרים' :י ֵָּע ֶׁשה ֶׁזה ֶׁבן ְגרו ָׁשה ֹ לו ֶׁקה אַ ְר ָב ִעים. אֶׁ ָלא ֹ יש ְפלוֹ נִ י ֶׁׁשהוא חַ יָיב ִלגְ לוֹ ת' - ' ְמ ִע ִידין אָ נו ְב ִא ׁ אֵּ ין אוֹ ְמ ִרים' :יִגְ לֶׁ ה זֶׁה ַת ְח ָתיו', לו ֶׁקה אַ ְר ָב ִעים. אֶׁ ָלא ֹ ְׁגמָ ָרא יבעֵּ י לֵּ יה! ֲשים זוֹ ְׁמ ִמין' ִמ ָ הָ א ֵּ ' -כיצַ ד ֵּאין הָ עֵּ ִדים ַנע ִ וְׁ עוֹ ד, ְׁד ָק ָתנֵּי לְׁ ַק ָמן: "אֲבָ ל אָ ְמרו ָלהֶׁ ם: קום ְפלוֹ נִ י' - ִיתם ִע ָמנו ְב ָמ ֹ תו הַ יוֹ ם אַ ֶׁתם ֱהי ֶׁ 'הֵּ יאַ ְך אַ ֶׁתם ְמ ִע ִידיןֶׁׁ ,שהֲ ֵּרי ְבאוֹ ֹ 2 הֲ ֵּרי אֵּ לו זוֹ ְמ ִמין"! אי: ָק ֵּ ַתנָא הָ ָתם יתה, ימין ְלאוֹ ָתה ִמ ָ " ָכל הַ ז ֹו ְמ ִמין ַמ ְק ִד ִ בועֲ ָלה, חוץ ִמז ֹו ְמ ֵּמי ַבת כֹהֵּ ן ו ֹ יתה אַ חֶׁ ֶׁרת". יתה אֶׁ ָלא ְל ִמ ָ או ָתה ִמ ָ ימין ְל ֹ ֶׁׁשאֵּ ין ַמ ְק ִד ִ וְׁ יֵּש עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין אֲ חֵּ ִרים, בעִ ים. יקרֶׁ ,א ָלא מַ לְׁ קות ַא ְׁר ָ הזָמָ ה ָכל עִ ָ ש ֵּאין עוֹ ִשין ָבהֶׁ ן ִדין ֲ ֶׁ " ֵּכיצַ ד?... לונִ י ֶׁׁשהוא ֶׁבן ְגרו ָׁשה אוֹ ֶׁבן חֲלו ָצה' - יש ְפ ֹ ' ְמ ִע ִידין אָ נו ְב ִא ׁ או ֶׁבן חֲלו ָצה ַת ְח ָתיו', אֵּ ין אוֹ ְמ ִרים' :י ֵָּע ֶׁשה זֶׁה ֶׁבן ְגרו ָׁשה ֹ לו ֶׁקה אֶׁ ת הָ אַ ְר ָב ִעים". אֶׁ ָלא ֹ מתני'. כיצד העדים נעשין זוממין כו' -בגְּמָ ָרא מפרש מאי קאמר. את איש פלוני -כהן. שהוא בן גרושה -בפנינו נתגרשה אמו קודם שנולד והרי הוא חלל ופסול. אין אומרים -אם הוזמו והן כהנים יעשה זה בן גרושה וחלוצה לקיים בו כאשר זמם אלא סופג את הארבעים ובגְּמָ ָרא מפרש טעמא. שחייב גלות -שהרג את הנפש בשוגג. גמ'. ה"ג -האי כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה ועוד דקתני לקמן /מכות( /דף ה) אבל אמרו להם כו'. כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה - דהא לא מקיימת בהו כאשר זמם. ועוד -מאי קא בעי תנא כיצד נעשין זוממין הא קתני לה לקמן כיצד דין זוממין דקתני במתני' אבל אמרו להם המזימים היאך אתם מעידים עדות זה והלא הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני כו'. התם קאי -מסנהדרין סליק דתנן בשילהי אלו הן הנחנקין דהוא סיומא דסנהדרין דיש זוממין שנשתנו במקצת מדין הזמה כדקתני כל הזוממין מקדימים לאותה מיתה כלומר אין להם לצפות מיתה אחרת אלא משכימין לאותה מיתה שנגמר בה דינו של נדון. חוץ מזוממי בת כהן -נשואה שאע"פ שנגמר דינה לשריפה על פיהם הם בחנק כדילפינן התם /סנהדרין( /דף צ) היא בשריפה ואין בועלה בשריפה אלא בחנק כשאר אשת איש והזוממין משכימין למיתה שחייבו את הבועל דכתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו (שם /סנהדרין דף צ' )/וקאמר הכא עוד יש זוממין אחרים שאין מקיימין בהן דין הזמה כלל אלא מלקות ועלה מפרש כיצד אותן העדים שאין מקיימין בהן דין הזמה נעשין זוממין מעידים אנו כו'. ולא לזרעו -ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת את זרעו לעולם. בעינן כאשר זמם -והוא זמם לפסול את הנדון ואת זרעו. המחלל אינו מתחלל -כהן הנושא את הגרושה שמחלל את זרעו אין הוא עצמו מתחלל מן הכהונה. הבא לחלל ולא חילל -עד זומם שרצה לחלל ולא חיללו אינו דין כו'. אם כן -אם באת לדרוש ק"ו זה בעדים זוממים בטלת תורת הזמתם. 2כך גירסת מהר"ם .הגירסה שבספרים: ִמ ְׁד ָק ָתנֵּי לְׁ ַק ָמן: "אֲבָ ל אָ ְמרו ָלהֶׁ ם: ִיתם ִע ָמנו ְב ָמקוֹ ם ְפלוֹ נִ י' - תו הַ יוֹ ם אַ ֶׁתם הֱ י ֶׁ 'הֵּ יאַ ְך אַ ֶׁתם ְמ ִע ִידיןֶׁׁ ,שהֲ ֵּרי ְבאוֹ ֹ הֲ ֵּרי אֵּ לו ֹזו ְמ ִמין" - ִמ ְׁכלָ ל ְׁד ֵּאלו ֵּאין זוֹ ְׁמ ִמין! כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 8 סוגיה 2 .0ב ,ב ילי? ְׁמנָהָ נֵּי ִמ ֵּ שעַ ֶּבן לוִ י ָאמַ ר ר' ִש ְמעוֹ ן ֶּבן לָ ִקיש: ָאמַ ר ר' יְ הוֹ ֻׁ לו ַכאֲ ֶשר זָ ַמם" (דברים יט); יתם ֹ ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :וַ עֲ ִׂש ֶ לו" -וְׁ לֹא לְׁ ז ְַׁרעוֹ . " ֹ יפ ְׁסלו לְׁ ז ְַׁרעֵּ יה! ידיה וְׁ לָ א לִ ְׁ יפ ְׁסלוהו לְׁ ִד ֵּ וְׁ לִ ְׁ ָבעֵּ ינַן " ַכאֲ ֶשר זָ ַמם לַ עֲ ש ֹות", ומה הסוקל אינו נסקל -עדים שלא הוזמו עד שנהרג הנדון ואח"כ הוזמו אין נהרגין כדאמרינן בפרקין /מכות( /דף ה ):הרגו אין נהרגין דכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה. הבא לסקול ולא סקל -שהוזם עד שלא נהרג הנדון. יכא. וְׁ לֵּ ָ ַבר ַפ ָדא אוֹ מֵּ ר: ַקל ָוחוֹ מֶׁ ר: ומַ ה הַ ְׁמחַ ֵּלל ֵּ -אינוֹ ִמ ְׁתחַ ֵּלל; שלֹא יִ ְׁתחַ ֵּלל! ילל ֵּ -אינוֹ ִדין ֶׁ הַ ָבא לְׁ חַ ֵּלל וְׁ לֹא ִח ֵּ מַ ְׁת ִקיף לַ ה ָר ִבינָא: ִאם ֵּכןִ ,ב ַטלְׁ ָת תוֹ ַרת עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין - ַּדף ב ,ב ומַ ה הַ סוֹ קֵּ ל ֵּ -אינוֹ נִ ְׁס ָקל, שלֹא יִ ָסקֵּ ל! הַ ָבא לִ ְׁסקוֹ ל וְׁ לֹא סָ ַקל ֵּ -אינוֹ ִדין ֶׁ יק ָרא. ש ִנינַן מֵּ עִ ָ ַור ָתא ִכ ְׁד ַ ֶׁא ָלא ְׁמחַ ו ְׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 9 סוגיה 3 .3ב ,ב שהוא חַ יָיב ָגלות" כו'. לונִ י ֶׁׁ יש ְפ ֹ " ְמ ִע ִידין אָ נו ְב ִא ׁ ילי? ְׁמנָא הָ נֵּי ִמ ֵּ אֲ מַ ר ריש לָ ִקיש: ה ָע ִׂרים" (דברים יט); ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :הוא יָנוס ֶאל ַא ַחת ֶ "הוא" -וְׁ לֹא זוֹ ְׁמ ִמין. ר' יוֹ חָ נָן אוֹ מֵּ ר: ַקל ָוחוֹ מֶׁ ר: ֲשה ְׁ -במֵּ זִידֵּ ,אינוֹ גוֹ לֶׁ ה; שה מַ ע ֶׁ שעָ ָ ומַ ה הואֶׁ , שלֹא יִ גְׁ לו! ֲשה ְׁ -במֵּ זִידֵּ ,אינוֹ ִדין ֶׁ שלֹא עָ שו מַ ע ֶׁ הֵּ ןֶׁ , וְׁ ִהיא נוֹ ֶׁתנֶׁת:3 הוֵּי לֵּ יה ַכ ָפ ָרה; יכי ְׁדלָ א ֶׁתי ֱ ֲשה ְׁ -במֵּ זִיד לָ א לִ יגְׁ לֵּ יִ ,כי הֵּ ִ שה מַ ע ֶׁ שעָ ָ הואֶׁ , הוֵּי לְׁ הו ַכ ָפ ָרה! יכי ְׁדלֶׁ י ֱ ֲשה ְׁ -במֵּ זִיד נ ִַמי לִ יגְׁ לוִ ,כי הֵּ ִ שלֹא עָ שו מַ ע ֶׁ הֵּ ןֶׁ , הוא שעשה מעשה במזיד אינו גולה -ההורג שעשה מעשה אם במזיד עשאו אינו גולה ואפילו בזמן שאינו נהרג כגון במזיד בלא התראה. הם שלא עשו מעשה -אלא דיבור בעלמא ובמזיד העידו אינו דין שלא יגלו על המזיד. ומקשינן לרבי יוחנן והיא הנותנת -המדה הזאת שהבאת לפטרן היא הנותנת להם חובת גלות הוא לפי שעושה מעשה אם במזיד עשאו אינו גולה דלא תהוי ליה כפרה. הם שלא עשו מעשה יגלו -על זדונן כי היכי כו'. ַור ָתא ִכ ְׁדריש לָ ִקיש. ֶׁא ָלא ְׁמחַ ו ְׁ הלֹא ִדין הוא. 3כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :וְׁ ִהיא נוֹ ֶׁתנֶׁת ַו ֲ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 11 סוגיה 4 .4ב ,ב אֲ מַ ר עולָ א: ֶׁרמֶׁ ז לְׁ עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמיןִ ,מן הַ תוֹ ָרה ִמנַיִ ן? ֶׁרמֶׁ ז לְׁ עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין?!מם" (דברים יט)! לו ַכאֲ ֶשר זָ ַ יתם ֹ וְׁ הָ א ְׁכ ִתיב" :וַ עֲ ִׂש ֶ רמז לעדים זוממין - שלוקין עדי בן גרושה או עדי גלות שפטרם הכתוב מדין הזמה מנין שהן לוקין ולקמיה פריך תיפוק ליה מלא תענה. משום דהצדיקו את הצדיק כו' -בתמיה אי והצדיקו והרשיעו בדיינין ֶׁא ָלא: קאמר וצדיק ורשע בבעלי שלוֹ ִקיןִ ,מן הַ תוֹ ָרה ִמנַיִ ן? ֶׁרמֶׁ ז לְׁ עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין ֶׁ דינין למה לי והצדיקו צדיק כו' ליכתוב כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ִד ְׁכ ִתיב: ושפטום והיה אם בן הכות "וְ ִׂה ְצ ִׂדיקו ֶאת ַה ַצ ִׂדיק ,וְ ִׂה ְר ִׂשיעו ֶאת ָה ָר ָשע .וְ ָהיָה ִׂאם ִׂבן ַהכ ֹות ָה ָר ָ שע" (דברים כה) .למה הוזכרה כאן צדקת שע"?! צדיק וכי כל מקום ִמשום "וְ ִׂה ְצ ִׂדיקו ֶאת ַה ַצ ִׂדיק ,וְ ִׂה ְר ִׂשיעו ֶאת ָה ָר ָשע"" ,וְ ָהיָה ִׂאם ִׂבן ַהכ ֹות ָה ָר ָ שהצדיקו ב"ד את הזכאי ֶׁא ָלא: וחייבו את החייב יש מלקות דאתא קרא למיתלי ש ִה ְׁר ִשיעו ֶׁאת הַ ַצ ִדיק, עֵּ ִדים ֶׁ מלקות בוהצדיקו והרשיעו וְׁ ָאתוֹ עֵּ ִדים ַאח ֲִרינֵּי, אלא על כרחך בעדים משתעי עדים שקרים שעִ ים - ש ִוינְׁ הו לְׁ הָ נֵּי ְׁר ָ יק ָרא ,וְׁ ַ וְׁ ִה ְׁצ ִדיקו ֶׁאת הַ ַצ ִדיק ְׁדמֵּ עִ ָ שהרשיעו צדיק ובאו שע". "וְ ָהיָה ִׂאם ִׂבן ַהכ ֹות ָה ָר ָ אחרים והזימום והצדיקו את הנדון שהוא צדיק והרשיעו את העדים וְׁ ֵּתיפוק לֵּ יה ִמ"לֹא ַתעֲ נֶה" (שמות כ)! הרשעים והיה אם בן הכות את הרשע אם הזמה זו בת ֲשה, ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ ִמשום ְׁדהָ וֵּי לָ או ֶׁ מלקות היא שאינו יכול לקיים בה דין הזמה גמורה ֲשה ֵּ -אין לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ וְׁ כָ ל לָ או ֶׁ כגון בעדי בן גרושה או גלות והפילו השופט והכהו. ותיפוק ליה מלא תענה - כל עונשי לאוין מלקות אלא במקום שפירש לך בו עונש וכאן שאינו יכול לענשן בעונש הכתוב בהן ילקו. לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו -לקמן יליף לה בפרק ג' /מכות( /דף יג.): כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 11 סוגיה 5 .2ב ,ב ָתנו ַר ָבנָן: אַ ְר ָב ָעה ְדבָ ִרים נֶׁאֶׁ ְמרו ְב ֵּע ִדים זוֹ ְמ ִמין: אֵּ ין נַעֲ ִשין ֶׁבן ְגרו ָׁשה ובֶׁ ן ֲחלו ָצה, וְ אֵּ ין גוֹ ִלין ְל ָע ֵּרי ִמ ְקלָ ט, וְ אֵּ ין ְמ ַׁש ְל ִמין אֶׁ ת ַהכוֹ פֶׁ ר, וְ אֵּ ין נִ ְמ ָכ ִרין ְב ֶׁעבֶׁ ד ִע ְב ִרי. יבא אָ ְמרו :אַ ף אֵּ ין ְמ ַׁש ְל ִמין ַעל ִפי ַע ְצ ָמן. ק ַ יַע ַ ב ַ רַ ִמ ׁשום ַ "אֵּ ין נַעֲ ִשין ֶׁבן ְגרו ָׁשה ובֶׁ ן ְׁכ ַדאֲ מַ ַרן. "וְ אֵּ ין גוֹ ִלין ְל ָע ֵּרי ְׁכ ַדאֲ מַ ַרן. חֲ לו ָצה" - ִמ ְקלָ ט" - "וְ אֵּ ין ְמ ַׁש ְל ִמין אֶׁ ת הַ כוֹ פֶׁ ר" - ָקסָ ְׁב ֵּרי :כו ְׁפ ָרא ַ -כ ָפ ָרה, וְׁ הָ נֵּי -לָ או ְׁבנֵּי ַכ ָפ ָרה נִ ינְׁ הו. מַ אן ַתנָא' :כו ְׁפ ָרא ַ -כ ָפ ָרה'? אֲ מַ ר ַרב ִח ְס ָדא: של ר' יוֹ חָ נָן ֶׁבן ְׁברוֹ ָקה ִהיא. ר' יִ ְׁשמָ עֵּ אל ְׁבנוֹ ֶׁ ְׁד ַתנְׁ יָא: ""וְ נָ ַתן ִׂפ ְד ֹיון ַנ ְפש ֹו" (שמות כא) ְ -ד ֵּמי נִ יזָק; ןַברוֹ קהַאוֹ ֵּמר ְ -ד ֵּמי ַמ ִזיק". ןַב ְַׁ ר'ַיוחנ ֶּ ֹ רביַי ְׁשמ ֵעאל ְבנוֹ ֶׁׁשל יפלְׁ גֵּי: מַ אי לָ אוְׁ ,בהָ א ָקא ִמ ַ ְׁדמָ ר סָ בַ ר :כו ְׁפ ָרא -מָ מוֹ נָא, ומָ ר סָ בַ ר :כו ְׁפ ָרא ַ -כ ָפ ָרה? ואין משלמין כופר -אם העידו בשור המועד שהרג את האדם והוזמו והיו מחייבין את הבעלים כופר דכתיב (שמות כא) אם כופר יושת עליו וגו'. ואין נמכרין -אם העידוהו שגנב ואין לו מה לשלם ונגמר דינו לימכר כדכתיב ונמכר בגנבתו. אין משלמין ע"פ עצמן -אם הוזמו בב"ד ולא הספיק בעל דין להעמידן בדין על הזמתן עד שברחו ובאו בב"ד אחר והודו שהוזמו בב"ד פלוני ולקמן מפרש טעמא. כופרא כפרה -לכפר על זה שהרג שורו את האדם והני לאו בני כפרה נינהו שלא הרג שורם אדם. ומר סבר כופרא ממונא -שהזיק גופו של זה ונתחייב ליורשיו דמי ההרוג. כופרא כפרה -לכפר על עצמו שחייב מיתה בידי שמים לפיכך יתן דמי עצמו. בדניזק שיימינן -בהכי הויא ליה כפרה כי יהיב דמי ניזק ולקמיה מפרש טעמיה. מאי טעמייהו דרבנן -דאילו ר' ישמעאל מסתבר טעמיה כיון דכופרא כפרה דמי עצמו בעי למיתב. נאמר השתה למעלה -בנוגף אשה הרה כאשר ישית עליו בעל האשה (שם /שמות כ"א.)/ ונאמר השתה למטה -בכופר אם כופר יושת עליו. מה להלן בדניזק -שמשלם דמי וולדות שנזוקו. פדיון נפשו -דנותן את הכופר. ורבנן -אמרי לך אין ודאי פדיון נפשו הוא דכופרא כפרה מיהו בדניזק שיימינן ובהכי הויא למזיק פדיון נפשו. אֲ מַ ר ַרב ַפ ָפא: לָ א. ְׁדכו ֵּלי עָ לְׁ מָ א :כו ְׁפ ָרא ַ -כ ָפ ָרה; יפלְׁ גֵּי: וְׁ הָ כָ אְׁ ,בהָ א ָקא ִמ ַ ימינַן, שיְׁ ִ מָ ר סָ בַ רִ :ב ְׁדנִ יזָק ָ ימינַן. שיְׁ ִ ומָ ר סָ בַ רִ :ב ְׁדמַ זִיק ָ מַ אי טַ עְׁ מַ יְׁ יהו ְׁד ַר ָבנָן? ֲש ָתה לְׁ מַ עְׁ לָ ה; ֲש ָתה לְׁ מַ ָטה ,וְׁ נֶׁאֱ מַ ר ה ָ נֶׁאֱ מַ ר ה ָ מַ ה ְׁלהַ ָלן ִ -ב ְׁדנִ יזָקַ ,אף ָכאן ִ -ב ְׁדנִ יזָק. וְׁ ַר ִבי יִ ְׁשמָ עֵּ אל? "וְ נָ ַתן ִׂפ ְד ֹיון ַנ ְפש ֹו" ְׁכ ִתיב. וְׁ ַר ָבנָן? כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 12 סוגיה 5 ִאיןִׂ " ,פ ְד ֹיון ַנ ְפש ֹו" ְׁכ ִתיב; ימינַן. שיְׁ ִ ימינַן ִ -ב ְׁדנִ יזָק ָ שיְׁ ִ ִמיהוִ ,כי ָ "וְ אֵּ ין נִ ְמ ָכ ִרין ְב ֶׁעבֶׁ ד ִע ְב ִרי" - סָ בַ ר ַרב הַ ְמנונָא לְׁ מֵּ ימַ ר: ידיה, ילי ,הֵּ יכָ א ְׁד ִאית לֵּ יה לְׁ ִד ֵּ הָ נֵּי ִמ ֵּ 4 ְׁד ִמיגוֹ ְׁד ִאיהו לָ א ִמז ְְׁׁדבַ ן ִ ,אינְׁ הו נ ִַמי לָ א ִמיז ְַׁד ְׁבנו; ידיה, אֲ בָ ל הֵּ יכָ א ְׁדלֵּ ית לֵּ יה לְׁ ִד ֵּ ַאף עַ ל ַגב ְׁד ִאית לְׁ הו לְׁ ִד ְׁידהו ִ -מיז ְַׁד ְׁבנו. אֲ מַ ר לֵּ יה ָרבָ א: ימרו לֵּ יה: וְׁ לֵּ ְׁ ְׁ ה ָוה ִמיז ְַׁד ְׁבנַת?! ה ָוה לָ ךִ ,מי ֲ ' ִאי ַאנְׁ ְׁת ֲ אֲ נַן ַנ ִמי לָ א ִמיז ְַׁד ְׁבנִ ינַן!' דאית ליה לדידיה -שיש לו לגנב ממון לשלם דמי הגניבה אם לא הוזמו ולהם אין מה לשלם דמיגו דאיהו לא הוה מזדבן אם לא הוזמו אינהו נמי כי הוזמו לא מזדבני שהרי לא זממו למכרו. וקנס אינו משלם ע"פ עצמו - דכתיב גבי כפל אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו (ב"ק דף סד.): תדע -דקנסא הוא שהרי המעידים בנפש לא הרגו אדם ולא נהרג אדם על פיהם ונהרגין ומשלמין ממון. מאי ניהו -האי ממון ביד בעליו דקאמר ר"נ היינו דלא נעשה מעשה שעדיין לא שילם אלא שנגמר דינו לשלם. ֶׁא ָלא סָ בַ ר ַרב הַ ְמנונָא לְׁ מֵּ ימַ ר: ידיה אוֹ לְׁ ִד ְׁידהו; ילי ,הֵּ יכָ א ְׁד ִאית לֵּ יה אוֹ לְׁ ִד ֵּ הָ נֵּי ִמ ֵּ ידיה וְׁ לָ א לְׁ ִד ְׁידהו ִ -מז ְַׁד ְׁבנֵּי. אֲ בָ ל הֵּ יכָ א ְׁדלֵּ ית לֵּ יה לָ א לְׁ ִד ֵּ אֲ מַ ר לֵּ יה ָרבָ א: תו" (שמות כב) אֲ מַ ר ַרחֲ מָ נָא; ֵב ֹ "וְ נִׂ ְמ ַכר ִׂבגְ נ ָ תו" -וְׁ לֹא ִבזְׁמָ מוֹ . ֵב ֹ " ִׂבגְ נ ָ יבא אָ ְמרו" וְׁ כו'. ק ַ יַע ַ ב ַ רַ " ִמ ׁשום ַ מַ אי טַ עְׁ מָ א ְׁד ַר ִבי ֲע ִקיבָ א? ש ֵּלם עַ ל ִפי עַ ְׁצמוֹ . ָקסָ בַ רְׁ :קנָסָ א הוא ,ו ְׁקנָס ֵּ -אין ְׁמ ַ ָאמַ ר ַר ָבה: ש ְׁל ִמין. ֲשה ,וְׁ ֶׁנה ֱָרגִ ים ו ְׁמ ַ שה ֲֵּרי לֹא עָ שו מַ ע ֶׁ ֵּת ַדעֶׁ , 5 ָאמַ ר ַרב נ ְַחמָ ן: ש ְׁל ִמים. שה ֲֵּרי מָ מוֹ ן ְׁביַד ְׁבעָ לִ ים ,ו ְׁמ ַ ֵּת ַדעֶׁ , ֲשה? דף ג ,א מַ אי נִ יהו? ְׁדלֹא עָ שו מַ ע ֶׁ הַ יְׁ ינו ְׁד ַר ָבה! ֵּאימָ א: וְׁ כֵּ ן אֲ מַ ר ַרב נ ְַחמָ ן. 4כך גירסת יעב"ץ .בגוף הספרים :נִ ז ְְׁׁדבַ ן. 5כך תוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "ונהרגים". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 13 סוגיה 6 .1ג ,א אֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ַרב: ש ֵּלם לְׁ ִפי חֶׁ לְׁ קוֹ . עֵּ ד זוֹ מֵּ ם ְׁמ ַ ש ֵּלם לְׁ ִפי חֶׁ לְׁ קוֹ "? מַ אי " ְׁמ ַ ש ֵּלם ַפלְׁ גָא - ש ֵּלם ַפלְׁ גָא וְׁ הַ אי ְׁמ ַ ִאילֵּ ימָ א ְׁדהַ אי ְׁמ ַ ְׁתנֵּינָא: מון וְ אֵּ ין ְמ ַׁש ְל ִ ׁשין ְב ַמ ְלקות"! " ְמ ַׁש ְל ִ ׁשין ְב ָמ ֹ ֶׁא ָלא, ידיה - ש ֵּלם ַפלְׁ גָא ִד ֵּ יתזום חַ ד ִמינַיְׁ יהוִ ,ד ְׁמ ַ ְׁכגוֹ ן ְׁד ִא ַ ש ֵּלם?! ו ִמי ְׁמ ַ וְׁ הָ א ַתנְׁ יָא: "אֵּ ין ֵּעד ֹזו ֵּמם ְמ ַׁש ֵּלם ָממוֹ ןַ ,עד ֶׁׁשיִזוֹ מו ְ ׁשנֵּיהֶׁ ם"! משלשין בממון -אם שלשה עדים הן או ארבעה משלשין ביניהם בית דין נעשין שליש ביניהן להשוותם בפרעון איש לפי חלקו אי נמי האי משלשין לישנא בעלמא הוא מחלקין הפרעון בין שלשתן והוא הדין נמי אם ארבעה הן מרבעין. כל כמיניה -בתמיה וכי יכול הוא לחזור בו ויפטר הנדון מלשלם. העדנו -אני ופלוני וחבירו אינו מודה. וחוייבנו ממון -בב"ד שהוזמנו והעמידנו הנדון בדין על הזמתנו וחייבונו בב"ד ומההיא שעתא ממונא הוא גבייהו ואין זה מרשיע את עצמו שכבר הרשיעוהו אלהים. כיון דלחבריה לא מצי מחייב ליה -שאינו נאמן על חבירו. ָאמַ ר ָרבָ א: שקֶׁ ר הֵּ עַ ְׁד ִתי'. ְׁבאוֹ מֵּ ר' :עֵּ דות ֶׁ ָכל ְׁכ ִמינֵּיה?! ש ִה ִגיד ,שוב ֵּאינוֹ חוֹ זֵּר ומַ ִגיד! ֵּכיוָן ֶׁ ֶׁא ָלא, ְׁבאוֹ מֵּ ר' :הֵּ עַ ְׁדנו וְׁ הוז ְַׁמנו ְׁבבֵּ ית ִדין ְׁפלוֹ נִ י'. ְׁכמַ אן? ְׁדלָ א ְׁכ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א! ְׁד ִאי ְׁכ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א ,הָ א אֲ מַ ר" :אַ ף אֵּ ינוֹ ְמ ַׁש ֵּלם ַעל ִפי ַע ְצמוֹ "! ֶׁא ָלא, ַיבנו מָ מוֹ ן'. ְׁבאוֹ מֵּ ר' :הֵּ עַ ְׁדנו וְׁ הוז ְַׁמנו ְׁבבֵּ ית ִדין ְׁפלוֹ נִ י ,וְׁ חוי ְׁ סָ לְׁ ָקא ַדעְׁ ָת ְׁך ָא ִמינָא: ֵּכיוָן ִדלְׁ חַ ְׁב ֵּריה לָ א מָ צֵּ י ְׁמחַ יֵּיב לֵּ יהִ ,איהו נ ִַמי לָ א ִמיחַ יֵּיב; ָקא מַ ְׁשמַ ע לָ ן. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 14 סוגיה 7 .0ג ,א ִמ ְׁשנָה לונִ יֶׁׁ ,ש ֵּג ֵּיר ׁש אֶׁ ת ִא ְ ׁשת ֹו וְ לֹא נָ ַתן לָ ה ְכתו ָב ָתה' - יש ְפ ֹ ' ְמ ִע ִידין אָ נו אֶׁ ת ִא ׁ יתן ָלה ְכתו ָב ָתה! סופוֹ ִל ֵּ וַהֲ לֹא ֵּבין הַ י ֹום ובֵּ ין ְל ָמ ָחר ֹ או נִ ְת ָג ְר ָׁשה; יתן ִב ְכתו ָב ָתה ֶׁׁשל זוֹ ֶׁׁ ,ש ִאם נִ ְתאַ ְל ְמנָ ה ֹ רוצֶׁ ה ִל ֵּ או ְמ ִדין ַכ ָמה אָ ָדם ֹ ֹ וְ ִאם ֵּמ ָתה -י ִָיר ֶׁׁש ָנה ַב ְע ָלה. מתני'. שגירש את אשתו -בפנינו ביום פלוני וזה אומר לא גרשתי ואיני חייב לה כתובה ונמצאו זוממין בעמנו הייתם. ְׁגמָ ָרא והלא בין היום כו' -כלומר מה ישלמו אלו אם תאמר כל הכתובה ש ִמין? ֵּכיצַ ד ָ והלא שמא ימות או יגרשנה היום או מחר וסופו ליתן לה כתובה ָאמַ ר ַרב ִח ְס ָדא: ַב ַבעַ ל. שעְ יָא אוֹ מֵּ ר: ַרב נ ָָתן ַבר אוֹ ַ שה. ַב ִא ָ ָאמַ ר ַרב ַפ ָפא: שה ו ִב ְׁכתו ָב ָתה. ַב ִא ָ נמצאו שלא היו מפסידין אותו כלום. אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובה של זו -מספק שאם נתארמלה או נתגרשה יטלנה לוקח ואם מתה יירשנה בעלה ויפסיד מעותיו שנתן ובגמ' מפרש מאי קא מחייב להו תנא דמתני' ליתן. גמ'. כיצד שמין -כלומר מאי קא מחייב להו למיתב דיש לפתור משנתנו לשני צדדים כיצד הרי יש לאיש ולאשה זכות ספק בכתובה זו היא מצפה שאם ימות או יגרשנה תגבה את כולה והוא מצפה שאם תמות בחייו יירשנה יפה כח זכותו מכח זכותה שהוא אוכל פירות הקרקע המיוחד לכתובתה תמיד ולא היא ועוד שהוא מוחזק ועומד והיא מחסרא גוביינא ואם באו למכור לאחר זו זכות ספיקה וזה זכות ספיקו שלו נמכר ביותר משלה ולישנא דמתני' משמע ששמין זכות ספיקה דקתני כמה אדם רוצה ליתן שאם נתארמלה והא ליכא למימר שאותן דמים יתנו הזוממין שהרי לא זכות ספיקה באו להפסידו אלא זכות ספיקו שהיו מחייבין אותו לפרוע מיד ויש לומר דה"ק שמין זכות ספיקה כמה אדם רוצה ליתן בטובת הנאה שלה ואותו לא ישלמו וכל השאר ישלמו שכל השאר היו מפסידין אותו בעדותם אבל אותן דמים לא היו מפסידין אותו שהרי גם עתה כשהוזמו אם היתה רוצה למכרה יתן לה הבעל ברצון טובת הנאה זו או דלמא זכות ספיקו קאמר מתני' דלישיימו ואותן דמים יתנו העדים ולא מחייבינן להו כולי האי שיתנו כל הכתובה חוץ מטובת הנאתה דשמא לא היה נפסד בעדותן כל כך שאף עתה כשהן זוממין שמא ימות מחר ותגבה הכל כי היא לא תמכרנה לו בטובת הנאה אבל טובת הנאתו יתנו לו שכך היו מפסידין אותו שאם לא הוזמו היה פורע מיד עכשיו שהוזמו יש לו בה זכות ספיקו כבתחלה ושאם נתארמלה דמתני' ה"ק אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובה זו שהיא תלויה בספק שאם נתארמלה תגבנה היא ואם מתה יירשנה בעלה ושמין ב"ד את זכות ספיקו ויתנו לו. רב חסדא אמר בבעל -זכות ספיקו של בעל אומדין כמה אדם רוצה ליתן בו ואותו יתנו הזוממין. רב נתן אמר באשה -זכות ספיקה אומדין ואותו לא ישלמו (וכל השאר ישלמו) וחומר גדול הוא אצלן. אמר רב פפא באשה -שמין כרב נתן ובכתובתה לא ישלמו לו אלא העודף בכתובתה על הדמים הללו אבל לא נכסי מלוג שלה ואע"פ שאף נכסי מלוג היו מפסידין אותו בעדותן מלאכול פירות בחייה ומלירש אותה במותה אין משלמין דיכולין לומר אנו לא העדנו אלא על כתובתה ולא ידענו שהיו לה נכסי מלוג ואני לא כך שמעתיה וכך שמעתי רב חסדא אמר בבעל לפי מה שהן נכסי הבעל אם עידית אם זיבורית אומדין את טובת הנאתה כשהלוקח מדקדק בכך רב נתן אמר באשה ובא רב פפא ופירש מאי ובאשה דקאמר רב נתן בכתובתה שאם ייחד לה קרקע לכתובתה בו ישומו ולבי מגמגם בה חדא היכי מחייבינן להו זכות ספיקה הלא לא היו מפסידין אותו אלא זכות ספיקו ועוד דהכי איבעי ליה למיתני רב חסדא אמר בנכסי הבעל ותו היכא דייחד לה שדה לכתובתה מאי טעמא דרב חסדא דפליג. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 15 סוגיה 8 .8ג ,א ִמ ְׁשנָה ירו אֶׁ לֶׁ ף זוז, לונִ יֶׁׁ ,שהוא חַ יָיב לַ חֲבֵּ ֹ יש ְפ ֹ ' ְמ ִע ִידין אָ נו ְב ִא ׁ יתנָ ן לוֹ ִמ ָכאן וְ ַעד ְ ׁשל ִ ֹׁשים יוֹ ם', ַעל ְמנָ ת ִל ְ או ֵּמרִ ' :מ ָכאן וְ ַעד ֶׁע ֶׁשר ָׁשנִ ים' - וְ הוא ֹ ָדו אֶׁ לֶׁ ף זוז, יתן ,וְ י ְִהיו ְבי ֹ או ְמ ִדים ַכ ָמה אָ ָדם רוֹ צֶׁ ה ִל ֵּ ֹ ֵּבין נוֹ ְתנָ ן ִמ ָכאן וְ ַעד ְ ׁשל ִ ֹׁשים יוֹ םֵּ ,בין נוֹ ְתנָ ן ִמ ָכאן וְ ַעד ֶׁע ֶׁשר ָׁשנִ ים. ְׁגמָ ָרא ָאמַ ר ַרב יְ הו ָדה ָאמַ ר ְשמואל: ש ַמ ְׁטתוֹ . יעית ְׁמ ַ שנִ ים ְׁ -ש ִב ִ שר ָ הַ ַמלְׁ וֶׁה ֶׁאת חֲבֵּ ירוֹ לְׁ עֶׁ ֶׁ ַּדף ג ,ב וְׁ ַאף עַ ל גַב ְׁדהַ ְׁש ָתא לָ א ָק ִרינַן ֵּביה "לֹא יִׂ ג ֹוש" (דברים טו), ידי "לֹא יִׂ ג ֹוש". סוֹ ף ָא ֵּתי לִ ֵּ הנָא: ְׁמ ִתיב ַרב ָכ ֲ יתן ,וְ י ְִהיו אֶׁ לֶׁ ף זוז ְביָדוֹ , "אוֹ ְמ ִדים ַכ ָמה אָ ָדם רוֹ צֶׁ ה ִל ֵּ יתן ִמ ָכאן וְ ַעד ֶׁע ֶׁשר ָׁשנִ ים"; יתן ִמ ָכאן וְ ַעד ְ ׁשל ִ ֹׁשים יוֹ ם ,ובֵּ ין ִל ֵּ ֵּבין ִל ֵּ שלומֵּ י לֵּ יה! ש ַמ ְׁטתוֹ " -כו ְׁלהו נ ִַמי ָבעֵּ י ַ יעית ְׁמ ַ וְׁ ִאי ָא ְׁמ ַר ְׁתְׁ " :ש ִב ִ אֲ מַ ר ָרבָ א: הָ כָ א ְׁבמַ אי עָ ְׁס ִקינַן? ְׁבמַ לְׁ וֶׁה עַ ל הַ ַמ ְׁשכוֹ ן ,ו ְׁבמוֹ סֵּ ר ְׁשטָ רוֹ ָתיו לבֵּ ית ִדין.ִד ְׁתנַן: יטין". "הַ ַמ ְלוֶׁה ַעל הַ ַמ ְ ׁשכוֹ ן ,וְ הַ מ ֹו ֵּסר ְ ׁש ָטרוֹ ָתיו ְלבֵּ ית ִדין -אֵּ ין ַמ ְ ׁש ִמ ִ יכא ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי: ִא ָ ָאמַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ְשמואל: ש ַמ ְׁטתוֹ . שנִ ים ֵּ -אין ְׁש ִביעִ ית ְׁמ ַ שר ָ הַ ַמלְׁ וֶׁה ֶׁאת חֲבֵּ ירוֹ לְׁ עֶׁ ֶׁ ידי "לֹא יִׂ ג ֹוש", וְׁ ַאף עַ ל גַב ְׁד ָא ֵּתי לִ ֵּ הַ ְׁש ָתא ִמיהָ א לָ א ָק ִרינַן ֵּביה "לֹא יִׂ ג ֹוש". הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ ַאף אֲ נַן נ ִַמי ְׁתנֵּינָא: יתן ,וְ י ְִהיו אֶׁ לֶׁ ף זוז ְביָדוֹ , "אוֹ ְמ ִדין ַכ ָמה אָ ָדם רוֹ צֶׁ ה ִל ֵּ יתן ִמ ָכאן וְ ַעד ֶׁע ֶׁשר ָׁשנִ ים"; יתן ִמ ָכאן וְ ַעד ְ ׁשל ִ ֹׁשים יוֹ ם ,ובֵּ ין ִל ֵּ ֵּבין ִל ֵּ שלומֵּ י לֵּ יה! ש ַמ ְׁטתוֹ " -כו ְׁלהו נ ִַמי ָבעו ַ יעית ְׁמ ַ וְׁ ִאי ָא ְׁמ ַר ְׁתְׁ " :ש ִב ִ ואע"ג דהשתא -בשביעית לא קרינא ביה לא יגוש שהרי אם בא לנגשו בלא שביעית נמי אינו יכול לא אמרי' כיון דלא קרינן ביה לא יגוש לא קרינן ביה שמוט דסוף אתי לידי לא יגוש והכי משתמע ביה קרא לא יגוש בזמנו את רעהו כי קרא שמטה קודם לכן. מוסר שטרותיו לב"ד -הוא פרוזבול שהתקין הלל שכתוב בו מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה. אין משמיטין -דלא קרינן ביה לא יגוש שהרי אינו תובע כלום. לדידי מיפרשא לי כו' אין לו עליו אונאה -שהמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים ואם אמר לו ע"מ שאין בו אונאה אין זה מתנה שימחול לו אונאתו אלא הוא התנה עמו שאינו אונהו במכר זה והרי אנו רואים שיש בו אונאה ובהאי מודה שמואל דיש לו עליו אונאה ה"נ אם אמר לו לוה הלוני על מנת שלא תשמטני אתה בשביעית תנאי הוא זה ואע"פ שהתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים אבל אם אמר לו על מנת שלא תשמטני שביעית השביעית אינה מסורה בידו להתנות שלא תהא השביעית משמטת לפיכך אין כאן תנאי. אֲ מַ ר ָרבָ א: הָ כָ א ְׁבמַ אי עָ ְׁס ִקינַן? ְׁבמַ לְׁ וֶׁה עַ ל הַ ַמ ְׁשכוֹ ן ,ו ְׁבמוֹ סֵּ ר ְׁשטָ רוֹ ָתיו לְׁ בֵּ ית ִדין.ִד ְׁתנַן: יטין". "הַ ַמ ְלוֶׁה ַעל הַ ַמ ְ ׁשכוֹ ן ,וְ הַ מ ֹו ֵּסר ְ ׁש ָטרוֹ ָתיו ְלבֵּ ית ִדין -אֵּ ין ַמ ְ ׁש ִמ ִ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 סוגיה 9 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד .9ג ,ב וְׁ ָאמַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ְשמואל: ש ֶׁמטֶׁ ת. יעית' ְׁ -ש ִביעִ ית ְׁמ ַ ש ְׁמטֵּ נִ י ְׁש ִב ִ שלֹא ְׁת ַ הָ אוֹ מֵּ ר לַ חֲבֵּ ירוֹ ' :עַ ל ְׁמ ָנת ֶׁ לֵּ ימָ אָ ,קסָ בַ ר ְׁשמו ֵּאל: ש ָכתוב ַבתוֹ ָרה הוא, מַ ְׁתנֶׁה עַ ל מַ ה ֶׁ ש ָכתוב ַבתוֹ ָרה ְׁתנָאוֹ ָבטֵּ ל? וְׁ כָ ל הַ ַמ ְׁתנֶׁה עַ ל מַ ה ֶׁ יתמַ ר: וְׁ הָ א ִא ְׁ ָ ש ֵּאין לְׁ ך עָ לַ י אוֹ נ ָָאה' - הָ אוֹ מֵּ ר לַ חֲבֵּ ירוֹ ' :עַ ל ְׁמנָת ֶׁ ַרב אוֹ מֵּ ר :יֵּש לוֹ עָ לָ יו אוֹ נ ָָאה; ו ְשמואל אוֹ מֵּ רֵּ :אין לוֹ עָ לָ יו אוֹ נ ָָאה! יתמַ ר עֲלַ ה: הָ א ִא ְׁ אֲ מַ ר ַרב עָ נָן :לְׁ ִד ִידי ִמ ָפ ְׁר ָשא לִ י ִמינֵּיה ִד ְׁשמו ֵּאל: ש ֵּאין לְׁ ָך עָ לַ י אוֹ נ ָָאה' ֵּ -אין לוֹ עָ לָ יו אוֹ נ ָָאה; 'עַ ל ְׁמנָת ֶׁ ש ֵּאין בוֹ אוֹ נ ָָאה' -ה ֲֵּרי יֵּש בוֹ אוֹ נ ָָאה. 'עַ ל ְׁמנָת ֶׁ הָ ִכי נ ִַמי: ש ַמ ְׁטתוֹ ; יעית' ֵּ -אין ְׁש ִביעִ ית ְׁמ ַ ש ְׁמטֵּ נִ י ַב ְׁש ִב ִ שלֹא ְׁת ַ 'עַ ל ְׁמנָת ֶׁ 6 6כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים :לֵּ יה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 16 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 17 סוגיה 10 .27ג ,ב ָתנָא: ינו ַר ַׁשאי ְל ָת ְבעוֹ ָפחוֹ ת ִמ ְ ׁשל ִ ֹׁשים ֹיום". "הַ ַמ ְלוֶׁה אֶׁ ת חֲבֵּ ירוֹ ְס ָתם -אֵּ ֹ סָ בַ ר ַר ָבה ַבר ַבר חָ נָה ַק ֵּמיה ְׁד ַרב לְׁ מֵּ ימַ ר: ילי ְׁבמַ לְׁ וֶׁה ִב ְׁשטָ רְׁ ,דלָ א עֲבַ ד ִאינִ יש ְׁדטָ ַרח ְׁדכָ ַתב ְׁשטָ ר ָב ִציר ִמ ְׁתלָ ִתין יוֹ ִמין; הָ נֵּי ִמ ֵּ אֲ בָ ל מַ לְׁ וֶׁה עַ ל ֶׁפה -לָ א. חביבי -תרגום של דודי רבי חייא אחי אביו היה. שהוא כזו -שקרויה שנה. אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב: יבי: הָ ִכי אֲ מַ ר ֲח ִב ִ ֶׁאחָ ד הַ ַמלְׁ וֶׁה ִב ְׁשטָ ר וְׁ ֶׁאחָ ד הַ ַמלְׁ וֶׁה עַ ל ֶׁפה. ַתנְׁ יָא נ ִַמי הָ ִכי: חות ִמ ְ ׁשל ִ ֹׁשים ֹיום, "הַ ַמ ְלוֶׁה אֶׁ ת חֲבֵּ ירוֹ ְס ָתם -אֵּ ינוֹ ַר ַׁשאי ְלתוֹ ְבעוֹ ָפ ֹ אֶׁ חָ ד הַ ַמ ְלוֶׁה ִב ְ ׁש ָטר וְ אֶׁ חָ ד הַ ַמ ְלוֶׁה ַעל ֶׁפה". אֲ מַ ר לֵּ יה ְשמואל לְׁ ַרב מַ ָתנָה: יתיב ַא ַכ ְׁרעָ ְׁ שת לַ ה לְׁ הָ א ְׁשמַ עְׁ ָתא: יך ,עַ ד ִד ְׁמפָ ְׁר ַ לָ א ֵּת ִ יל ָתא ַדאֲ מור ַר ָבנָן: ְׁמנָא הָ א ִמ ְׁ חות ִמ ְ ׁשל ִ ֹׁשים ֹיום, "הַ ַמ ְלוֶׁה אֶׁ ת חֲבֵּ ירוֹ ְס ָתם -אֵּ ינוֹ ַר ַׁשאי ְלתוֹ ְבעוֹ ָפ ֹ אֶׁ חָ ד הַ ַמ ְלוֶׁה ִב ְ ׁש ָטר וְ אֶׁ חָ ד הַ ַמ ְלוֶׁה ַעל ֶׁפה"? אֲ מַ ר לֵּ יה: טה" (דברים טו) - ִד ְׁכ ִתיבָ " :ק ְר ָבה ְשנַת ַה ֶש ַבעְ ,שנַת ַה ְש ִׂמ ָ ש ִהיא ְׁשנַת ְׁש ִמ ָטה?! שנֶׁאֱ מַ רָ " :ק ְר ָבה ְשנַת ַה ֶש ַבע"ֵּ ,אינִ י יוֹ ֵּדעַ ֶׁ ִמ ַמ ְׁשמַ ע ֶׁ ֶׁא ָלא מַ ה ַתלְׁ מוד לוֹ מַ רְ " :שנַת ַה ְש ִׂמ ָטה"? ש ִהיא ָכזוֹ ; לוֹ מַ ר לָ ְׁך :יֵּשְׁ 7ש ִמ ָטה ַאחֶׁ ֶׁרת ֶׁ וְׁ ֵּאיזוֹ זוֹ ? שאי לְׁ תוֹ ְׁבעוֹ ְׁבפָ חוֹ ת ִמ ְׁשל ִֹשים יוֹ ם; ש ֵּאינוֹ ַר ַ הַ ַמלְׁ וֶׁה ֶׁאת ֲחבֵּ ירוֹ ְׁס ָתםֶׁ ,שנָה". שנָה חָ שוב ָ ַדאֲ מַ ר מָ רְׁ " :של ִֹשים יוֹ ם ַב ָ 7כך במהר"ם .בגוף הספרים :בלי "יש". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד סוגיה 11 .22ג ,ב וַאֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ַרב: ש ָבת חַ יָיב חַ ַטאת. הַ פוֹ ֵּתחַ ֵּבית הַ ַצ ָואר ְׁב ַ הנָא: מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַרב ָכ ֲ וְׁ ִכי מַ ה ֵּבין זֶׁה לִ ְׁמגופַ ת חָ ִבית?! אֲ מַ ר לֵּ יה: זֶׁה ִחבור ,וְׁ זֶׁה ֵּאינוֹ ִחבור. 18 הפותח בית הצואר -שעשה פה לחלוק חדש. חייב -שתיקן כלי האי דנקט לה הכא משום דאמר רב יהודה לעיל המלוה את חברו לעשר שנים כו' ואותביה רב כהנא נקט נמי לכולהו הנך מילי דשמעתין דאמרינהו רב יהודה ואותביה רב כהנא. וכי מה בין זה למגופת החבית -דאמרינן בפרק חבית שנשברה (שבת דף קמו) דמתיז ראשה בשבת בסייף לפתוח את החבית. זה -דבית הצואר היה חיבור הלכך פתח תיקון חדש הוא זה אבל המגופה אע"פ שהיא טוחה על פי החבית בטיט אין זה חיבור והוה לה כפתוחה ועומדת. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 19 סוגיה 12 .20ג ,ב וַאֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ַרב: של יַיִ ן ומַ ְׁר ֵּאיהֶׁ ן ְׁכמַ ְׁר ֵּאה יַיִ ן, שנָפַ ל לְׁ תוֹ כָ ן קו ְׁרטוֹ ב ֶׁ ֹשת לוֹ גִ ין מַ יִ םֶׁ , ְׁשל ֶׁ וְׁ נ ְָׁפלו לְׁ ִמ ְׁקוֶׁה -לֹא ְׁפסָ לוהו. הנָא: מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַרב ָכ ֲ וְׁ ִכי מַ ה ֵּבין זֶׁה לְׁ מֵּ י צֶׁ בַ ע?! ִד ְׁתנַן: לוגִ ין"! "ר' יוֹ ֵסי אוֹ ֵּמרֵּ :מי צֶׁ בַ ע פ ֹו ְס ִלין אֶׁ ת הַ ִמ ְקוֶׁה ִב ְ ׁשל ֶֹׁׁשת ֹ אֲ מַ ר לֵּ יה ָרבָ א: הָ ָתם -מַ יָא ְׁד ִצ ְׁבעָ א ִמ ְׁק ֵּרי; הָ כָ א -חַ ְׁמ ָרא ְׁמזִיגָא ִמ ְׁק ֵּרי. וְׁ הָ ָתנֵּי ַר ִבי ִחיָיא: הו ִרידו אֶׁ ת הַ ִמ ְקוֶׁה"! " ֹ אֲ מַ ר ָרבָ א: לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ַ -ר ִבי יוֹ חָ נָן ֶׁבן נו ִרי, הָ א ַ -ר ָבנָן. ִד ְׁתנַן: ַּדף ד ,א " ְ ׁשל ֶֹׁׁשת לוֹ גִ ין ַמיִם^ חָ ֵּסר קו ְרטוֹ ב, טוב ַייִן ו ַמ ְראֵּ יהֶׁ ן ְכ ַמ ְראֵּ ה ַייִן, תוכָ ן קו ְר ֹ ֶׁׁש ָנפַ ל ְל ֹ וְ נָ ְפלו ְל ִמ ְקוֶׁה -לֹא ְפ ָסלוהו. וְ כֵּ ן ְ ׁשל ָֹׁשה לוֹ גִ ין ַמיִם חָ ֵּסר קו ְרטוֹ ב, ֶׁׁש ָנפַ ל ְלתוֹ כָ ן קו ְרטוֹ ב חָ ָלב ו ַמ ְראֵּ יהֶׁ ן ְכ ַמ ְראֵּ ה ַמיִם, וְ נָ ְפלו ְל ִמ ְקוֶׁה -לֹא ְפ ָסלוהו. ְ ןַבןַנוריַאוֹ ֵּמר :הַ כֹל הוֹ לֵּ ך אַ חַ ר הַ ַמ ְראֶׁ ה. ר'ַיוֹ חנ ֶּ יב ְׁעיָא ָבעֵּ י לַ ה ַרב ַפ ָפא! הָ א ִמ ַ ְׁדבָ עֵּ י ַרב ַפ ָפא: ישא, ַרב ָתנֵּי 'חָ סֵּ ר קו ְׁרטוֹ ב' ְׁב ֵּר ָ ֹשה לוֹ גִ ין ,לְׁ ַתנָא קַ ָמא ָ -פ ְׁסלֵּ י, אֲ בָ ל ְׁשל ָ וַאֲ ָתא ר' יוֹ חָ נָן לְׁ מֵּ ימַ ר :הַ כֹל הוֹ לֵּ ְׁך ַאחַ ר הַ ַמ ְׁר ֶׁאה, וְׁ ַרב ַדאֲ מַ רְׁ 8כר' יוֹ חָ נָן ֶׁבן נו ִרי; אוֹ ִדלְׁ מָ א, ישא, ַרב לָ א ָתנֵּי 'חָ סֵּ ר קו ְׁרטוֹ ב' ְׁב ֵּר ָ וְׁ ר' יוֹ חָ נָן ֶׁבן נו ִרי ִ -כי ָפלֵּ יגַ ,א ֵּסיפָ א הוא ְׁדפָ לֵּ יג, וְׁ ַרב ַדאֲ מַ ר ְׁ -כ ִד ְׁב ֵּרי הַ כֹל? הורידו את המקוה -מהכשרו לפסול. הא ר' יוחנן בן נורי -רב כרבי יוחנן בן נורי דאזיל בתר חזותא. חסר קורטוב -גרסינן הכא ברישא ובסיפא. לא פסלוהו -משום דחסרו קורטוב אבל אי הוו מעיקרא שלשת לוגין שלמים ונפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין פסלוהו והא דתני רבי חייא הורידו את המקוה כי האי תנא סבירא ליה. לא פסלוהו -טעמא דסיפא נמי משום דחסר קורטוב הוי וגבי יין נמי הוי מצי למיתני כי האי גוונא ברישא וניתנינהו בחדא בבא הכי שלשת לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין או חלב בין שמראיהן כמראה מים בין שמראיהן כמראה יין לא פסלוהו אלא כי אורחא דמילתא קתני להו שהיין שהוא אדום הופך את המים ממראיהן אבל החלב אין דרכו להפוך את מראיתן. הכל הולך אחר המראה -וגבי יין אפילו הוו מעיקרא שלשת לוגין שלמין כיון דמראיהן כמראה יין לא פסלוהו ורב כוותיה סבר ליה וגבי חלב אע"ג דמעיקרא חסר קורטוב הוו משלים להו חלב. והא מיבעיא בעי לה כו' -אהא פרכינן דאוקימנא לרב כרבי יוחנן בן נורי ולא כרבנן. דבעי רב פפא -רב דאמר לעיל לא פסלוהו היכי תני מי תני חסר קורטוב ברישא ואי הוו שלמים פסלו ודלא כרב ואיהו דאמר כר' יוחנן או דלמא רב לא תני ברישא חסר קורטוב ואמרה למילתיה דלעיל אפילו כרבנן דרבנן תרוייהו בעו שיעורא וחזותא ורב דאמר כדברי הכל דכולי עלמא חזותא מיהת בעינן. לרבא פשיטא ליה -דרב תני חסר קורטוב ברישא דלא בעי תנא קמא אלא שיעורא ורב דקפיד נמי אחזותא כר' יוחנן בן נורי אמרה למילתיה. אמר רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא - תלמידו של רב יהודה אני ולא שמעתי מפיו שמועה זו דאמרן לעיל בשמיה ג' לוגין מים שנפל לתוכן כו'. יב ְׁעיָא לֵּ יה, לְׁ ַרב ַפ ָפא ִ -מ ַ לְׁ ָרבָ א ְׁ -פ ִשיטָ א לֵּ יה. אֲ מַ ר ַרב יוֹ סף: לָ א ְׁש ִמיעָ א לִ י הָ א ְׁשמַ עְׁ ָתא. 8כך בב"ח .בגוף הספרים :אוֹ מֵּ ר. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד אֲ מַ ר לֵּ יה ַא ַביי: ַא ְׁת ָא ְׁמ ַר ְׁת לַ ה נִ יהָ לָ ן, וְׁ הָ ִכי ָא ְׁמ ַר ְׁת נִ יהָ לָ ן: ישא, ְׁד ַרב לָ א ָתנֵּי 'חָ סֵּ ר קו ְׁרטוֹ ב' ְׁב ֵּר ָ וְׁ ַר ִבי יוֹ חָ נָן ַ -א ֵּסיפָ א ָפלֵּ יג, וְׁ ַרב ַדאֲ מַ ר ְׁ -כ ִד ְׁב ֵּרי הַ כֹל. 21 סוגיה 12 א"ל אביי כו' -רב יוסף חלה ושכח תלמודו והיה אביי מזכירו מה שקיבל הימנו. ואת אמרת ניהלן -כששנית ִמ ְּשנָה זו אמרת לנו עליה ההיא מימרא דרב יהודה אמר רב ופירשת לנו דרב לא הוה תני חסר קורטוב ברישא ואמר למילתיה לדברי הכל. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 21 סוגיה 13 .23ד ,א וַאֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ַרב: שנ ְָׁפלָ ה לַ יָם הַ גָדוֹ ל - יאה מַ יִ ם ֶׁ חָ ִבית ְׁמלֵּ ָ שם ,לֹא עָ לְׁ ָתה לוֹ ְׁט ִבילָ ה; הַ טוֹ בֵּ ל ָ של ֹא יְׁ הו ְׁבמָ קוֹ ם ֶׁאחָ ד. ֹשה לוֹ גִ יןֶׁ , ישינַן לִ ְׁשל ָ חָ יְׁ ִ וְׁ ַדוְׁ ָקא לַ יָם הַ גָדוֹ לְׁ ,ד ָק ֵּאי וְׁ ָקיְׁ ימָ א; אֲ בָ ל ַנה ֲָרא ְׁבעָ לְׁ מָ א -לָ א. ַתנְׁ יָא נ ִַמי הָ ִכי: "חָ ִבית ְמלֵּ יאָ ה ַייִן ֶׁׁש ָנ ְפלָ ה לַ יָם הַ ָגדוֹ ל - הַ ט ֹובֵּ ל ָׁשם ,לֹא ָע ְל ָתה לוֹ ְט ִבילָ ה; ְישינַן ִל ְ ׁשל ָֹׁשה לוֹ גִ ין ְ ׁשאו ִביןֶׁׁ ,של ֹא יְהו ְב ָמקוֹ ם אֶׁ חָ ד. חָ י ִ ׁ וְ כֵּ ן ִכ ָכר ֶׁׁשל ְתרו ָמה ֶׁׁש ָנפַ ל ָׁשם ָ -ט ֵּמא". מַ אי "וְ כֵּ ן"? מַ הו ְׁד ֵּתימָ א: הָ ָתם -אוֹ ֵּקי ג ְַׁב ָרא ַאחֶׁ זְׁקֵּ יה, הָ כָ א -אוֹ קֵּ י ְׁתרומָ ה ַאחֶׁ ז ְָׁקה; ָקא מַ ְׁשמַ ע לָ ן. הטובל שם -באותו מקום. לא עלתה לו טבילה -שמא כל מים שהיו בחבית עומדים יחד ושמא בא זה ראשו ורובו במים שאובין וזה אחד מן הפוסלין את התרומה. אי אפשר לשלשת לוגין כו' -לא גרסינן דהא ודאי אפשר אלא חיישינן לשמא וסיפא דמילתא מוכחא דמשום שמא הוא דאמרינן לקמן טעמא משום דמוקמינן גברא אחזקיה. תניא נמי הכי -דחיישינן בים הגדול למשקין הנופלין בו שהם עומדים במקומם. חבית של יין -גרסינן בברייתא והכי גרסינן בתוספתא (דמקואות פ"ה). וכן ככר של תרומה שנפל שם - אחר שטבל זה ועלה. טמא -שמא היין עומד במקומו ונטמא מחמת האדם וחזר וטימא את הככר. מאי וכן -פשיטא כיון דחיישת לשמא היין עומד במקומו איכא למיחש שנטמא הככר. מהו דתימא -אף על גב דלגבי טבילה חיישינן לגבי ככר לא חיישינן דהא מילתא ספיקא היא אי קאי יין בדוכתיה אי לא וגבי גברא הוא דאמרינן לא עלתה לו טבילה אוקי גברא אחזקיה והוא טמא היה ובטבילת ספק אתה בא לטהרו אל תטהרנו מספק והכא אוקי תרומה אחזקה והיא בחזקת טהורה קיימא קמ"ל. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 22 סוגיה 14 .24ד ,א ִמ ְׁשנָה אתיִם זוז' ,וְ נִ ְמ ְצאו ֹזו ְמ ִמין - ירו ָמ ַ יש ְפלוֹ נִ י ֶׁׁשחַ יָיב לַ חֲבֵּ ֹ ' ְמ ִע ִידין אָ נו ְב ִא ׁ לוֹ ִקין ו ְמ ַׁש ְל ִמין, ֶׁׁשל ֹא הַ ֵּׁשם הַ ְמ ִביאָ ן ִל ֵּידי ַמכוֹ ת ְמ ִביאָ ן ִל ֵּידי ַת ְ ׁשלו ִמין; ר'ַמאיר. ֵ ִד ְב ֵּרי וחכמים אוֹ ְמ ִריםָ :כל הַ ְמ ַׁש ֵּלם -אֵּ ינוֹ לוֹ ֶׁקה. לונִ י ֶׁׁשהוא חַ יָיב ַמ ְלקות אַ ְר ָב ִעים' ,וְ נִ ְמ ְצאו ֹזו ְמ ִמין - יש ְפ ֹ ' ְמ ִע ִידין אָ נו ְב ִא ׁ לוֹ ִקין ְ ׁשמוֹ נִ ים, ָ ִמ ׁשום "לֹא ַתעֲ נֶה ְב ֵרעֲ ך ֵעד ָש ֶקר" (שמות כ), לו ַכאֲ ֶשר זָ ַמם" (דברים יט); יתם ֹ ו ִמ ׁשום "וַ עֲ ִׂש ֶ ר'ַמאיר. ֵ ִד ְב ֵּרי לו ִקין אֶׁ ָלא אַ ְר ָב ִעים. וחכמים אוֹ ְמ ִרים :אֵּ ין ֹ ְׁגמָ ָרא ַּדף ד ,ב ִב ְׁשלָ מָ א לְׁ ַר ָבנָן, תו" (דברים כה) ְׁכ ִתיב - " ְכ ֵדי ִׂר ְש ָע ֹ ִמשום ִר ְׁשעָ ה ַאחַ ת ַא ָתה ְׁמחַ ְׁייבוֹ ,וְׁ ִאי ַא ָתה ְׁמחַ ְׁייבוֹ ִמשום ְׁש ֵּתי ִר ְׁשעֻיוֹ ת. ֶׁא ָלא ַר ִבי מֵּ ִאיר -מַ אי טַ עְׁ מָ א? אֲ מַ ר עולָ א: שם ַרע: גָמַ ר ִממוֹ ִציא ֵּ ש ֵּלם, שם ַרע -לוֹ קֶׁ ה ו ְׁמ ַ מַ ה מוֹ ִציא ֵּ ש ֵּלם. ַאף כֹל -לוֹ ֶׁקה ו ְׁמ ַ מתני'. שלא השם המחייבו מלקות מחייבו תשלומין -מלקות משום לא תענה ותשלומין משום כאשר זמם. השם -המקרא. כל המשלם אינו לוקה -דכתיב כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות ובמסכת כתובות (דף לב) מקשינן ונימא כל הלוקה אינו משלם וילקו כל הזוממין ולא ישלמו ומשנינן בפירוש רבתה תורה עדים זוממין לתשלומין ויליף לה התם. אין לוקין אלא ארבעים -משום כאשר זמם אבל משום לא תענה לא לקי כדמפרש בגְּמָ ָרא. גמ'. מוציא שם רע -לא מצאתי לבתך בתולים. לוקה ומשלם -דכתיב (דברים כב) ויסרו אותו וענשו אותו ואמרי' בכתובות (דף מו) ויסרו זה מלקות וילפינן לה מקראי. שכן קנס -וכל קנס חידוש הוא ומחידוש לא ילפינן לממונא. איכא דמתני לה -להא דעולא. לומר שאין לוקין עליו -שהעשה האמור אחריו תקנתו וכפרתו על עבירת הלאו. לא מן השם הוא זה -אין טעם זה עיקר דלאו שניתק לעשה אין לוקין עליו אלא מפני מה המותיר אינו לוקה לפי שהוא לאו שאין בו מעשה. ש ֵּכן ְׁקנָס! שם ַרעֶׁ , מַ ה ְׁלמוֹ ִציא ֵּ סָ בַ ר לַ ה ְׁכר' ע ֲִקיבָ א, ַדאֲ מַ ר :עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין ְׁקנָסָ א הוא. יכא ְׁדמַ ְׁתנֵּי לְׁ הָ א ְׁדעולָ א ַאהָ א: ִא ָ ְׁד ַתנְׁ יָא: מנו ַעד ב ֶֹקר" וְׁ גוֹ ' (שמות יב) - תו ִׂתירו ִׂמ ֶמנו ַעד ב ֶֹקר ,וְ ַהנ ֹו ָתר ִׂמ ֶ ""לֹא ֹ לו ִקין ָע ָליו; יתן עֲ ֵּשה אַ חַ ר לֹא ַתעֲ ֶׁשה ,לוֹ ַמר ֶׁׁשאֵּ ין ֹ ָבא הַ ָכתוב ִל ֵּ ִד ְב ֵּרי ר'ַיְׁהודהַ . ר'ַעקיבאַאוֹ ֵּמר: לֹא ִמן הַ ֵּׁשם הוא זֶׁה, אֶׁ ָלא ִמ ׁשום ַדהַ ֵּוי לֵּ יה לָ או ֶׁׁשאֵּ ין בוֹ ַמעֲ ֶׁשה, וְ כָ ל לָ או ֶׁׁשאֵּ ין בוֹ ַמעֲ ֶׁשה -אֵּ ין לוֹ ִקין ָעלָ יו". ֲשה -לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ ִמ ְׁכלָ ל ְׁדר' יְׁ הו ָדה סָ בַ ר :לָ או ֶׁ ְׁמנָא לֵּ יה? אֲ מַ ר עולָ א: שם ַרע: גָמַ ר ִממוֹ ִציא ֵּ ֲשה ,לוֹ ִקין עָ לָ יו, ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ שם ַרע -לָ או ֶׁ מַ ה מוֹ ִציא ֵּ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 23 סוגיה 14 ֲשה -לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ ַאף ָכל לָ או ֶׁ ש ֵּלם! ש ֵּכן לוֹ ֶׁקה ו ְׁמ ַ שם ַרעֶׁ , מַ ה ְׁלמוֹ ִציא ֵּ ֶׁא ָלא ָאמַ ר ריש לָ ִקיש: גָמַ ר מֵּ עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין: ֲשה ,לוֹ ִקין עָ לָ יו, ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ מָ ה עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין -לָ או ֶׁ ֲשה -לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ ַאף ָכל לָ או ֶׁ יכין הַ ְׁת ָר ָאה! ש ֵּכן ֵּאין ְׁצ ִר ִ מַ ה ְׁלעֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמיןֶׁ , שם ַרע יוֹ ִכיחַ . מוֹ ִציא ֵּ וְׁ חָ זַר הַ ִדין: לֹא ְׁר ִאי זֶׁה ִכ ְׁר ִאי זֶׁה ,וְׁ לֹא ְׁר ִאי זֶׁה ִכ ְׁר ִאי זֶׁה; ֲשה ,וְׁ לוֹ ִקין עָ לָ יו; ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ ש ָבהֶׁ ן :לָ או ֶׁ שוֶׁה ֶׁ הַ ַצד הַ ָ ֲשה -לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ ַאף ָכל לָ או ֶׁ ש ֵּכן ְׁקנָס! ש ָבהֵּ ןֶׁ , שוֶׁה ֶׁ מַ ה ְׁלהַ ַצד הַ ָ הָ א לָ א ַק ְׁשיָא - ַר ִבי יְׁ הו ָדה לָ א סָ בַ ר לַ ה ְׁכ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א. גמר מעדים זוממין מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה ולוקין עדים זוממין לוקין על דיבורםבעדי בן גרושה ובן חלוצה. עדים זוממין אין צריכין התראה - בכתובות אמרינן טעמא באלו נערות (דף לג) נתרי בהו אימת כו' אבל כל שאר עונשין בב"ד של מטה צריכין התראה. צד חמור לא פריך -הואיל וחומרו של זה אינו חומרו של זה אין טעם המלקות תלוי בו. לאזהרה לעדים זוממין -לענשן בדין הזמה ולא ניתן לעונש מלקות אלא שלא היה לו לענשן בדין הזמה אלא א"כ הזהיר. והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות -הרי אזהרה בפרשת עדים זוממין כתיב. להכרזה -דאמרינן בסנהדרין באלו הן הנחנקין (דף פט) ארבעה צריכין הכרזה לאחר שנענשו בב"ד צריכין ב"ד להכריז כך וכך נהרג פלוני בב"ד על עבירה פלונית כדי לרדות את השומעין. מוישמעו ויראו נפקא -ואזהרה מלא יוסיפו. ש ֵּכן יֵּש ָבהֶׁ ן צַ ד חָ מור! ש ָבהֶׁ ןֶׁ , שוֶׁה ֶׁ ֶׁא ָלא מַ ה ְׁלהַ ַצד הַ ָ וְׁ ַר ִבי יְׁ הו ָדה -צַ ד חָ מור לָ א ָפ ִר ְׁ יך. שי ֵּביה? וְׁ ַר ָבנָן ,הַ אי "לֹא ַתעֲ נֶה ְב ֵרעֲ ָך ֵעד ָש ֶקר" (שמות כ) מַ אי ָד ְׁר ֵּ יבעֵּ י לֵּ יה ,לְׁ ַאזְׁהָ ָרה לְׁ עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין. הַ הוא ִמ ָ וְׁ ַר ִבי מֵּ ִאירַ ,אזְׁהָ ָרה לְׁ עֵּ ִדים זוֹ ְׁמ ִמין ְׁמנָא לֵּ יה? אֲ מַ ר ַר ִבי יִ ְר ְמיָה: עוד" (דברים יט). נ ְָׁפ ָקא לֵּ יה ִמ"וְ ַה ִׂנ ְש ָא ִׂרים יִׂ ְש ְמעו וְ יִׂ ָראו ,וְ לֹא ֹיו ִׂסיפוֹ ... וְׁ ַר ָבנָן? יבעֵּ י לֵּ יה^ ,לְׁ הַ ְׁכ ָר ָזה. ַּדף ה ,א הַ הוא ִמ ָ וְׁ ַר ִבי מֵּ ִאיר? הַ ְׁכ ָרזָה ִ -מ" ִׂי ְש ְמעו וְ יִׂ ָראו" נ ְָׁפ ָקא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 24 סוגיה 15 .22ה ,א ִמ ְׁשנָה ְמ ַׁש ְל ִ ׁשין ְב ָממוֹ ן ,וְ אֵּ ין ְמ ַׁש ְל ִ ׁשין ְב ַמכוֹ ת. ֵּכיצַ ד? אתיִם זוז ,וְ נִ ְמ ְצאו זוֹ ְמ ִמין - ירו ָמ ַ הֵּ ִעידוהו ֶׁׁשהוא חַ יָיב לַ חֲ בֵּ ֹ ְמ ַׁש ְל ִ ׁשין ֵּבינֵּיהֶׁ ם; אֲבָ ל ִאם הֵּ ִעידוהו ֶׁׁשהוא חַ יָיב ַמ ְלקות אַ ְר ָב ִעים ,וְ נִ ְמ ְצאו זוֹ ְמ ִמין - ָכל אֶׁ חָ ד וְ אֶׁ חָ ד לוֹ ֶׁקה אַ ְר ָב ִעים. ְׁגמָ ָרא ילי? ְׁמנָא הָ נֵּי ִמ ֵּ אֲ מַ ר ַא ַביי: נֶׁאֱ מַ ר " ָר ָשע" (דברים כה) ְׁבחַ ְׁייבֵּ י מַ לְׁ קֻ יוֹ ת, וְׁ נֶׁאֱ מַ ר " ָר ָשע" (במדבר לה) ְׁבחַ ְׁייבֵּ י ִמיתוֹ ת ֵּבית ִדין; יתה לְׁ מֶׁ ֱחצָ ה, מַ ה ְׁלהַ ָלן ֵּ -אין ִמ ָ ַאף ָכאן ֵּ -אין מַ לְׁ קות לְׁ מֶׁ חֱצָ ה. מתני'. משלשין בממון -כדמפרש ואזיל. גמ'. מנהני מילי -דכל אחד סופג את הארבעים. רשע בחייבי מיתות -אשר הוא רשע למות. בחייבי מלקות -אם בן הכות הרשע. כאשר זמם -שיקבל הנדון מלקות שלימה. ממון מצטרף -והרי קיבל מה שרצו להפסידו בין כולם. ָרבָ א ָאמַ ר: יכא. ָבעֵּ ינַן " ַכאֲ ֶשר זָ ַמם לַ עֲ ש ֹות לְ ָא ִׂחיו" (דברים יט) ,וְׁ לֵּ ָ ִאי הָ ִכי ,מָ מוֹ ן נ ִַמי! מָ מוֹ ן ִ -מ ְׁצטָ ֵּרף ,מַ לְׁ קות -לֹא ִמ ְׁצטָ ֵּרף. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 25 סוגיה 16 .21ה ,א ִמ ְׁשנָה אֵּ ין הָ ֵּע ִדים נַעֲ ִשים זוֹ ְמ ִמיןַ ,עד ֶׁׁשיָזִ ימו אֶׁ ת ַע ְצ ָמן. ֵּכיצַ ד? יש ְפלוֹ נִ י ֶׁׁשהָ ַרג אֶׁ ת הַ נֶׁפֶׁ ׁש', אָ ְמרוְ ' :מ ִע ִידין אָ נו ְב ִא ׁ אָ ְמרו ָלהֶׁ ם: 'הֵּ יאַ ְך אַ ֶׁתם ְמ ִע ִידין, קום ְפלוֹ נִ י' - אותוֹ הַ י ֹום ְב ָמ ֹ ֶׁׁשהֲ ֵּרי ֶׁנה ֱַרג זֶׁה אוֹ הַ הוֹ ֵּרג זֶׁה הָ יָה ִע ָמנו ֹ אֵּ ין אֵּ לו זוֹ ְמ ִמין. אֲבָ ל אָ ְמרו ָלהֶׁ ם: 'הֵּ יאַ ְך אַ ֶׁתם ְמ ִע ִידין, לונִ י' - תו הַ י ֹום ְב ָמקוֹ ם ְפ ֹ ִיתם ִע ָמנו אוֹ ֹ ֶׁׁשהֲ ֵּרי אַ ֶׁתם ֱהי ֶׁ הֲ ֵּרי אֵּ לו זוֹ ְמ ִמין ,וְ ֶׁנה ֱָרגִ ין ַעל ִפיהֶׁ ם. ָבאו אֲחֵּ ִריםֶׁ ,ו ֱהזִ ימום; ָבאו אֲחֵּ ִריםֶׁ ,ו ֱהזִ ימום; א ֲִפילו ֵּמאָ ה - כו ָלם יֵּהָ ְרגו. יס ַט ִטית ִהיא זוֹ ! רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמרִ :א ְ אש ֹונָ ה ִב ְלבַ ד. וְ אֵּ ינוֹ ֶׁנה ֱָרג אֶׁ ָלא ַכת הָ ִר ׁ מתני'. שיזימו את עצמן -שיזימו אותן בעסקי גופן ולא בעסקי ההורג וההרוג כדמפרש ואזיל. באו אחרים -שהעידו עליו כעדות הראשונים. והזימו -אלו השנים שהזימו את הראשונים הזימו גם את האחרונים. אפילו -אם הן מאה כתות זו אחר זו וכת אחת הזימתן כולן יהרגו. איסטטית היא זו -הכת הזאת כת של עדות סרה וסטיא היא כך נטלו עצה ביניהם להזים את כל הבא להעיד עליו. גמ'. גופה של עדות -גופן של עדים. לענות בו סרה -בפרשת עדים זוממין כתיב סרה עדות המוסרת שהוסרו משם. ְׁגמָ ָרא ילי? ְׁמנָא הָ נֵּי ִמ ֵּ אֲ מַ ר ַרב ַא ָדא: ש ֶקר ָענָ ה" (דברים יט) - ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :וְ ִׂהנֵה ֵעד ֶש ֶקר ָה ֵעדֶ , של עֵּ דות. שקֵּ ר גופָ ה ֶׁ ש ִת ָ עַ ד ֶׁ ְׁדבֵּ י ר' יִ ְשמָ עאל ָתנָא: נות ב ֹו ָס ָרה" (דברים יט) - "לַ עֲ ֹ ַעד ֶׁׁש ִת ָס ֶׁרה גו ָפה ֶׁׁשל ֵּעדות. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 26 סוגיה 17 .20ה ,א ָאמַ ר ָרבָ א: ָבאו ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרוְׁ ' :ב ִמז ְַׁרח ִב ָירה הָ ַרג ְׁפלוֹ נִ י ֶׁאת הַ נֶׁפֶׁ ש', יתם!' - הלֹא ְׁבמַ ע ֲַרב ִב ָירה ִע ָמנו הֱיִ ֶׁ ובָ או ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרוַ ' :ו ֲ חָ זֵּינַן: יחזָא חֲזו לְׁ ִמז ְַׁרח ִב ָירה ֵּ -אין ֵּאלו זוֹ ְׁמ ִמין, ִאי ִכ ְׁד ָקיְׁ ימֵּ י ְׁבמַ ע ֲַרב ִב ָירה ִמ ְׁ וְׁ ִאם לָ או -ה ֲֵּרי ֵּאלו זוֹ ְׁמ ִמין. ְׁפ ִשיטָ א! בירה -טרקלין גדול. לנהורא בריא -שמא מאור עיניהם של אלו בריא וצופין למרחוק יותר ממנו. גמלא פרחא -מין גמלים יש שהם קלים במרוצתם כעוף הפורח. ולא עוד אלא אפי' אמרו -המזימין בערב שבת הרגו שהקדימו חובתו יותר מן הראשונים. הרי אלו -הזוממין נהרגין ולא אמרינן בגברא קטילא אסהוד. מאי טעמא דבעידנא דקא מסהדי - כשבאו יום שלישי בשבת להעיד עליו אכתי מַ הו ְׁד ֵּתימָ א :לֵּ יחוש לִ נְׁ הוֹ ָרא ָב ְׁריָא; גברא לאו בר קטלא שלא הועד עליו בבית ָקמַ ְׁשמַ ע לָ ן. דין ואילו הוה אתי ומודה הוה מיפטר נמצא שהם היו מחייבין מיתה את מי שאינו ראוי למות. וַאֲ מַ ר ָרבָ א: מאי קמ"ל -דאע"ג דאיהו מיקטיל אינהו ָבאו ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרוְׁ ' :בסו ָראְׁ ,בצַ ְׁפ ָרא ְׁבחַ ד ְׁב ַ ש ְׁב ָתא ,הָ ַרג ְׁפלוֹ נִ י ֶׁאת הַ נֶׁפֶׁ ש' ,מיקטלי תנינא במתני' בפרקין (דף ו ):גבי שנים רואין אותם מחלון זה כו' הוא והן יתם ִבנְׁ הַ ְׁר ְׁדעָ א' - ש ְׁב ָתא ,עִ ָמנו הֱיִ ֶׁ ובָ או ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרוְׁ ' :בפַ נְׁ יָא ְׁבחַ ד ְׁב ַ נהרגים. חָ זֵּינַן: מה שאין כן -בהזמת עדי גמר דין. ִאי ִמ ַצ ְׁפ ָרא לְׁ פַ נְׁ יָא מָ צֵּ י ָאזֵּיל ִמסו ָרא לִ נְׁ הַ ְׁר ְׁדעָ א -לָ א הֲווֹ זוֹ ְׁמ ִמין, ולא עוד כו' -שאע"פ שאלו האחרונים מאחרים את זמן גמר דינו מ"מ מודים הן וְׁ ִאי לָ או -הֲווֹ זוֹ ְׁמ ִמין. שביום שבאו הזוממין להעיד עליו בשלישי בשבת כבר היה דינו נגמר מאתמול ובגברא ְׁפ ִשיטָ א! קטילא אסהוד. וכן לענין תשלומי קנס -שהמודה בו פטור דינו נמי בזה כדיני נפשות ויש חילוק מַ הו ְׁד ֵּתימָ א :לֵּ יחוש לְׁ ג ְַׁמלָ א ָפ ְׁרחָ א; בין עדות גוף המעשה לעדות של גמר דין. ָקא מַ ְׁשמַ ע לָ ן. וַאֲ מַ ר ָרבָ א: ש ְׁב ָתא הָ ַרג ְׁפלוֹ נִ י ֶׁאת הַ נֶׁפֶׁ ש', ָבאו ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרוְׁ ' :בחַ ד ְׁב ַ ובָ או ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרו: ש ְׁב ָתא הָ ַרג ְׁפלוֹ נִ י ֶׁאת הַ נֶׁפֶׁ ש'; ש ְׁב ָתאֶׁ ,א ָלא ִב ְׁת ֵּרי ְׁב ַ יתם ְׁבחַ ד ְׁב ַ 'עִ ָמנו הֱיִ ֶׁ ש ָבת הָ ַרג ְׁפלוֹ נִ י ֶׁאת הַ נֶׁפֶׁ ש' - וְׁ לֹא עוֹ ד ,אֶׁ ָלא אֲ ִפילו ָא ְׁמרו' :עֶׁ ֶׁרב ַ ֶׁנה ֱָרגִ ין, ידנָא ְׁד ָקא מַ ְׁסה ֲֵּדי ,ג ְַׁב ָרא לָ או ַבר ַק ְׁטלָ א הוא. ִד ְׁבעִ ָ הכי גרסינן באו שנים ואמרו בחד בשבתא גנב וטבח ומכר ובאו שנים ואמרו מַ אי ָקא מַ ְׁשמַ ע לָ ן? ְׁתנֵּינָא: " ְל ִפיכָ ְך ,נִ ְמצֵּ את אַ חַ ת ֵּמהֶׁ ן זוֹ ֶׁמ ֶׁמת -הוא וְ הֵּ ן ֶׁנה ֱָרגִ ין ,וְ הַ ְ ׁשנִ יָה ְפטו ָרה"! יצ ְׁט ִריכָ א לֵּ יה: ש ֵּאין ֵּכן ִבגְׁ מַ ר ִדין"ִ ,א ְׁ סֵּ יפָ א" ,מַ ה ֶׁ של ְׁפלוֹ נִ י', ש ְׁב ָתא נִ גְׁ מַ ר ִדינוֹ ֶׁ ָבאו ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרוְׁ ' :בחַ ד ְׁב ַ ובָ או ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרו: של ְׁפלוֹ נִ י'; ש ָבת נִ גְׁ מַ ר ִדינוֹ ֶׁ יתםֶׁ ,א ָלא ְׁבעֶׁ ֶׁרב ַ ש ְׁב ָתא ִע ָמנו הֱיִ ֶׁ ' ְׁבחַ ד ְׁב ַ של ְׁפלוֹ נִ י' - ש ְׁב ָתא נִ גְׁ מַ ר ִדינוֹ ֶׁ וְׁ לֹא עוֹ דֶׁ ,א ָלא אֲ ִפילו ָא ְׁמרוִ ' :ב ְׁת ֵּרי ְׁב ַ ֵּאין ֵּאלו ֶׁנה ֱָרגִ ין, ידנָא ְׁד ָקא מַ ְׁסה ֲֵּדי ,ג ְַׁב ָרא ַבר ַק ְׁטלָ א הוא. ִד ְׁבעִ ָ וְׁ כֵּ ן לְׁ עִ נְׁ יַן ַת ְׁשלומֵּ י ְׁקנָס: ש ְׁב ָתא גַנָב וְׁ טָ בַ ח ומָ כַ ר', ָבאו ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרוְׁ ' :בחַ ד ְׁב ַ ובָ או ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרו: כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 27 סוגיה 17 ש ְׁב ָתא ָגנַב וְׁ טָ בַ ח ומָ כַ ר' - יתםֶׁ ,א ָלא ִב ְׁת ֵּרי ְׁב ַ ש ְׁב ָתא ִע ָמנו הֱיִ ֶׁ ' ְׁבחַ ד ְׁב ַ ש ְׁל ִמין; ְׁמ ַ ש ָבת ָגנַב וְׁ טָ בַ ח ומָ כַ ר' - וְׁ לֹא עוֹ דֶׁ ,א ָלא אֲ ִפילו ָא ְׁמרוְׁ ' :בעֶׁ ֶׁרב ַ ש ְׁל ִמין; ְׁמ ַ ידנָא ְׁד ָקא מַ ְׁסה ֲֵּדי ,ג ְַׁב ָרא לָ או ַבר ַת ְׁשלו ִמין הוא. ִד ְׁבעִ ָ ש ְׁב ָתא ָגנַב וְׁ טָ בַ ח ומָ כַ ר וְׁ נִ גְׁ מַ ר ִדינוֹ ', ָבאו ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרוְׁ ' :בחַ ד ְׁב ַ ובָ או ְׁשנַיִ ם וְׁ ָא ְׁמרו: ש ָבת ָגנַב וְׁ טָ בַ ח ומָ כַ ר וְׁ נִ גְׁ מַ ר ִדינוֹ '; יתםֶׁ ,א ָלא עֶׁ ֶׁרב ַ ש ְׁב ָתא ִע ָמנו הֱיִ ֶׁ ' ְׁבחַ ד ְׁב ַ וְׁ לֹא עוֹ דֶׁ ,א ָלא אֲ ִפילו ָא ְׁמרו: ש ְׁב ָתא נִ גְׁ מַ ר ִדינוֹ ' - ש ְׁב ָתא ָגנַב וְׁ טָ בַ ח ומָ כַ ר ,ו ִב ְׁת ֵּרי ְׁב ַ ' ְׁבחַ ד ְׁב ַ ש ְׁל ִמין, ֵּאין ְׁמ ַ ה ֵּדי ,ג ְַׁב ָרא ַבר ַת ְׁשלו ִמין הוא. ידנָא ְׁד ָקא מַ ְׁס ֲ ִד ְׁבעִ ָ בחד בשבתא עמנו הייתם אלא בתרי בשבתא גנב וטבח ומכר ולא עוד אלא אפי' אמרו בערב שבת גנב וטבח ומכר משלמין דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר תשלומין הוא - ופירושו משום דהוה מצי למיפטר נפשיה בהודאה אישתכח דאינהו הוו מפסדי ליה ודוקא קנס אבל בעדות ממון פטורין שהרי לא היו מפסידין אותו כלום אחר שהוא מחויב ועומד. גברא בר תשלומין הוא -כשהעידו אלו עליו כבר חייבוהו בית דין ואי הוה מודי לא הוה מיפטר. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 28 סוגיה 18 .28ה ,א יס ַט ִטית ִהיא זוֹ !" כו': "רביַיְׁהודה אוֹ ֵּמרִ :א ְ יסטַ ִטית ִהיא זוֹ -אֲ ִפילו ַכת ִראשוֹ נָה נ ִַמי לָ א! ִאי ִא ְׁ אֲ מַ ר ר' ַא ָבהו: ש ָק ְׁדמו וְׁ הָ ְׁרגו. ֶׁ שקדמו והרגו -את הכת הראשונה קודם שתבוא כת שניה. מאי דהוה הוה -ולמה לי למיתני אלא כת ראשונה. בלבד -משמע שיש עוד אחרת. ה ָוה! ה ָוה ֲ מַ אי ַד ֲ ֶׁא ָלא אֲ מַ ר ָרבָ א: הָ ִכי ָק ָאמַ ר: ִאם ֵּאינָה ֶׁא ָלא ַכת ַאחַ ת ֶׁ -נה ֱֶׁרגֶׁת, יכא ְׁטפֵּ י ֵּ -אין ֶׁנה ֱָרגִ ין. ִאי ִא ָ הָ א " ִב ְלבַ ד" ָק ָאמַ ר! ַק ְׁשיָא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 29 סוגיה 19 .29ה ,ב יש ַתקור; יתי סָ ה ֲֵּדי ,וְׁ ִא ְׁ יש ַתקור; ַאיְׁ ֵּ ית ָתא ַדאֲ ַתאי סָ ה ֲֵּדי ,וְׁ ִא ְׁ הַ ִהיא ִא ְׁ יש ַתקור. יתי סָ ה ֲֵּדי ַאח ֲִרינֵּיְׁ ,דלָ א ִא ְׁ ָאזְׁלָ ה ַאיְׁ ֵּ אֲ מַ ר ריש לָ ִקיש :הו ְׁחז ְָׁקה זוֹ . אֲ מַ ר לֵּ יה ר' ֶּאלְ עָ זָרִ :אם ִהיא הו ְׁחז ְָׁקהָ ,כל יִ ְׁש ָר ֵּאל ִמי הו ְׁחזְׁקו?! ִימנִ ין הֲווֹ י ְָׁתבֵּ י ַק ֵּמיה ְׁד ַר ִבי יוֹ חָ נָן, ז ְׁ ֲשה לְׁ ַק ַמיְׁ יהו. אֲ ָתא ִכי הַ אי מַ ע ֶׁ אֲ מַ ר ריש לָ ִקיש :הו ְׁחז ְָׁקה זוֹ . אֲ מַ ר לֵּ יה ַר ִבי יוֹ חָ נָןִ :אם הו ְׁחז ְָׁקה זוֹ ָ ,כל יִ ְׁש ָר ֵּאל ִמי הו ְׁחזְׁקו?! הָ ָדר חַ ְׁזיֵּה לְׁ ַר ִבי ֶׁאלְׁ עָ זָר ִבישות; ילי ִמ ַבר נ ְַׁפחָ א ,וְׁ לֹא ָא ְׁמ ַר ְׁת לִ י ִמ ְׁשמֵּ יה?! ש ְׁמעַ ְׁת ִמ ֵּ אֲ מַ ר לֵּ יהָ : לֵּ ימָ א: ֵּריש לָ ִקיש ַדאֲ מַ ר ְׁ -כ ַר ִבי יְׁ הו ָדה, וְׁ ַר ִבי יוֹ חָ נָן ַדאֲ מַ ר ְׁ -כ ַר ָבנָן? אֲ מַ ר לָ ְׁך ֵּריש לָ ִקיש: אֲ נָא ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי לָ ְׁך -אֲ ִפילו לְׁ ַר ָבנָן. יכא ְׁד ָקא ְׁמהַ ַדר; עַ ד ָכאן לָ א ָקא ָא ְׁמ ֵּרי ַר ָבנָן הָ ָתם ְׁ -דלֵּ ָ יכא הָ אְׁ ,ד ָקא ְׁמהַ ְׁד ָרא. אֲ בָ ל הָ כָ א ִ -א ָ אישתקור -הכחישו זה את זה בדרישות בית דין כשבדקום. הוחזקה זו -להביא עדי שקר ולא נקבל עוד עדות אחרת. אם היא הוחזקה -לחזר אחריהם כל ישראל מי הוחזקו לשמוע לה שתחזיק את האחרים כשקרים. זמנין -פעם אחרת. הדר חזייה לר' אלעזר בישות -החזיר ריש לקיש את פניו ונסתכל ברבי אלעזר בפנים זועפות שהבין ריש לקיש ששמע ר' אלעזר דבר זה מפי רבי יוחנן וכשאמרה לו לא אמרה בשמו. דאמר כר' יהודה -במתניתין איסטטית היא זו והוחזקה להזים. דליכא דקא מהדר -שאין אדם מחזר אחריהם לשכרם ולהרגילם תמיד לבוא לבית דין ולהזים את כל הבאים. דקא מהדרא -לבקש ולשכור עדי שקר. הני ידעי בסהדותא -אלו האחרונים ידעי בעדותה של זו. וְׁ ַר ִבי יוֹ חָ נָן אֲ מַ ר לָ ְׁך: אֲ נָא ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי -אֲ ִפילו לְׁ ַר ִבי יְׁ הו ָדה. עַ ד ָכאן לָ א ָק ָאמַ ר ַר ִבי יְׁ הו ָדה הָ ָתם - ַבי הָ נֵּי הֲווֹ ָקיְׁ ימֵּ י?! ְׁד ָא ְׁמ ִרינַןַ :אטו כו ֵּלי עָ לְׁ מָ א ג ֵּ אֲ בָ ל הָ כָ א -הָ נֵּי י ְָׁדעֵּ י ְׁבסָ הֲדו ָתא ,וְׁ הָ נֵּי לָ א י ְָׁדעֵּ י ְׁבסָ הֲדו ָתא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 31 סוגיה 20 .07ה ,ב ִמ ְׁשנָה אֵּ ין הָ ֵּע ִדים זוֹ ְמ ִמין ֶׁנה ֱָרגִ יןַ ,עד ֶׁׁשי ִָג ֵּמר הַ ִדין. או ְמ ִרים: ֶׁׁשהֲ ֵּרי הַ ְצדוֹ ִקין ֹ 9 ַעד ֶׁׁשיֵּהָ ֵּרגֶׁׁ ,ש ֶׁנא ֱַמר" :נ ֶֶפש ְבנ ֶֶפש" (דברים יט). אָ ְמרו לָ הֶׁ ם חכמים: לו ַכאֲ ֶשר זָ ַמם לַ עֲ ש ֹות ְל ָא ִׂחיו" (דברים יט) - יתם ֹ וַהֲ לֹא ְכבָ ר ֶׁנא ֱַמר" :וַ עֲ ִׂש ֶ וַהֲ ֵּרי אָ ִחיו ַקיָים! וְ ִאם ֵּכןָ ,ל ָמה ֶׁנא ֱַמר "נ ֶֶפש ְבנ ֶֶפש"? יָכוֹ לִ ,מ ָׁש ָעה ֶׁׁש ִק ְבלו ֵּעדו ָתן יֵּהָ ְרגו?לו ַמר" :נ ֶֶפש ְבנ ֶֶפש". ַת ְלמוד ֹ הָ א -אֵּ ינָ ן ֶׁנה ֱָרגִ יןַ ,עד ֶׁׁשי ִָג ֵּמר הַ ִדין. ְׁגמָ ָרא ָתנָא: ְׁבריבי אוֹ ֵּמר :לֹא ָה ְרגו – ֶׁנה ֱָרגִ יןָ ,ה ְרגו -אֵּ ין ֶׁנה ֱָרגִ ין. ָחו ֶׁמר הוא? א ֲַמר אָ ִביוְ :בנִ יָ ,לאו ַקל ו ֹ ימ ְד ַתנו ַר ֵּבינוֶׁׁ ,שאֵּ ין עוֹ נְ ִ ׁשין ִמן הַ ִדין. אָ ַמר לוֹ ִ :ל ַ מתני'. עד שיגמר הדין -אלא אם כן נגמר תחלה הדין של הנדון ליהרג ואחר כך הוזמו. נפש בנפש -בעדים זוממין כתיב לא תחוס עינך נפש בנפש. לעשות לאחיו -משמע שהרי אחיו עדיין קיים. יכול משקבלו עדותן -ובאה להם הזמה מיד קודם גמר דינו של נדון יהרגו. גמ'. בריבי אומר -כך היה שמו. הרגו -שלא הוזמו עד שנהרג הנדון על פיהם. ְׁד ַתנְׁ יָא: בת ִׂאמ ֹו" (ויקרא כ) - או ַ תוַ ,בת ָא ִׂביו ֹ חו ֹ " ִׂאיש אֲ ֶשר יִׂ ַקח ֶאת אֲ ֹ אֵּ ין ִלי אֶׁ ָלא ַבת אָ ִביו ֶׁׁשל ֹא ַבת ִאמוֹ ,ובַ ת ִאמ ֹו ֶׁׁשל ֹא ַבת אָ ִביו; ַבת ִאמוֹ ובַ ת אָ ִביו ִמ ַניִן? ילה". תו ִׂג ָ חו ֹ לו ַמרֶ " :ע ְרוַ ת אֲ ֹ ַת ְלמוד ֹ ֹאמר ,י ֵּׁש ִלי ְב ִדין: ַעד ֶׁׁשל ֹא י ַ ַש ַעל ַבת אָ ִביו ֶׁׁשל ֹא ַבת ִאמוֹ ,ובַ ת ִאמ ֹו ֶׁׁשל ֹא ַבת אָ ִביו - ִאם ָענ ׁ ַבת אָ ִביו ובַ ת ִאמוֹ לֹא ָכל ֶׁׁש ֵּכן?! הָ א לָ ַמ ְד ָתֶׁׁ ,שאֵּ ין עוֹ נְ ִ ׁשין ִמן הַ ִדין. 10 ֶׁש ָׁש ַמ ְענו ,אַ זְ ָה ָרה ִמ ַניִן? עוֹ נ ׁ ָ ָ ָ או ַבת ִׂא ֶמך" (ויקרא יח). חו ְתך ַבת ָא ִׂביך ֹ לו ַמרֶ " :ע ְרוַ ת אֲ ֹ ַת ְלמוד ֹ אֵּ ין ִלי אֶׁ ָלא ַבת אָ ִביו ֶׁׁשל ֹא ַבת ִאמוֹ ,ובַ ת ִאמ ֹו ֶׁׁשל ֹא ַבת אָ ִביו; ַבת אָ ִביו ובַ ת ִאמ ֹו ִמ ַניִן? ָ ָ ָ חו ְתך ִׂהיא" (ויקרא יח). מולֶ ֶדת ָא ִׂביך ,אֲ ֹ לו ַמרֶ " :ע ְרוַ ת ַבת ֵא ֶשת ָא ִׂביך ֹ ַת ְלמוד ֹ ֹאמר ,י ֵּׁש ִלי ִמן הַ ִדין: ַעד ֶׁׁשל ֹא י ַ ָמה ִאם הוזְ הַ ר ַעל ַבת ִאמוֹ ֶׁׁשל ֹא ַבת אָ ִביו ,ובַ ת אָ ִביו ֶׁׁשל ֹא ַבת ִאמ ֹו - ַבת אָ ִביו ובַ ת ִאמוֹ לֹא ָכל ֶׁׁש ֵּכן?! הָ א לָ ַמ ְד ָתֶׁׁ ,שאֵּ ין ַמזְ ִה ִירין ִמן הַ ִדין. 9כך ברש"י ,במהרש"א ובגר"א .בגוף הספרים" :נ ֶֶפש ַת ַחת נָ ֶפש" (שמות כא) .וכן בהמשך ה ִמ ְׁשנָה. 10כך תוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספרים :בלי "את". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 31 סוגיה 21 .02ה ,ב חַ יְיבֵּ י ַמ ְל ֻקיוֹ ת ִמ ַניִן? לו ַמרָ " :ר ָשע" (במדבר לה)ָ " ,ר ָשע" (דברים כה). ַת ְלמוד ֹחַ יְיבֵּ י ָגלֻ יוֹ ת ִמ ַניִן? רוצֵ ַח" (במדבר לה). רוצֵ ַח" (במדבר לה)ֹ " , אָ ְתיָאֹ " :ַתנְׁ יָא: הַבןַטבאי: א ֲַמר רביַיְׁהוד ֶּ אֶׁ ְראֶׁ ה ְבנֶׁחָ ָמה ִאם לֹא הָ ַרגְ ִתי ֵּעד זוֹ ֵּמם, ְלהוֹ ִציא ִמ ִל ָבן ֶׁׁשל ְצדוֹ ִקים, או ְמ ִרים :אֵּ ין הָ ֵּע ִדים זוֹ ְמ ִמין ֶׁנה ֱָרגִ יןַ ,עד ֶׁׁשיֵּהָ ֵּרג ַה ִנדוֹ ן. ֶׁׁש ָהיו ֹ ןַבןַשטח: אָ ַמר לוֹ ש ְׁמעוֹ ֶּ אֶׁ ְראֶׁ ה ְבנֶׁחָ ָמה ִאם לָ א ָׁשפַ ְכ ָת ָדם נָ ִקי; ֶׁׁשהֲ ֵּרי אָ ְמרו חֲכָ ִמים: ֶׁהֱרגִ ין ַעד ֶׁׁשיִזוֹ מו ְ ׁשנֵּיהֶׁ ם ,וְ אֵּ ין לוֹ ִקין ַעד ֶׁׁשיִז ֹומו ְ ׁשנֵּיהֶׁ ם! אֵּ ין הָ ֵּע ִדים זוֹ ְמ ִמין נ ָ ִמיָד ִק ֵּבל ָע ָליו ר' יְהו ָדה ֶׁבן ַט ַבאי, עון ֶׁבן ָׁש ָטח. הו ָראָ ה אֶׁ ָלא ִל ְפנֵּי ִ ׁש ְמ ֹ מו ֶׁרה ֹ ֶׁׁשאֵּ ינוֹ ֹ קולוֹ נִ ְ ׁש ָמע. תו ָה ֵּעד ,וְ ָהיָה ֹ או ֹ וְ כָ ל י ָָמיו ֶׁׁשל ר' יְהו ָדה ֶׁבן ַט ַבאי ,הָ יָה ִמ ְ ׁש ַת ֵּטחַ ַעל ִק ְברוֹ ֶׁׁשל ֹ קולוֹ ֶׁׁשל הָ רוג. לו ַמרֹ : וְ ִכ ְסבו ִרין ָה ָעם ֹ אָ ַמר :קוֹ ִלי ֶׁׁש ִלי הוא; ֵּת ְדעו ְ -ל ָמחָ ר הוא ֵּמת ,אֵּ ין קוֹ לוֹ נִ ְ ׁש ָמע. אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַאחָ א ְבריה ְד ָרבָ א לְׁ ַרב ַא ִשי: ִדלְׁ מָ א ְׁב ִדינָא ָקם ַבה ֲֵּדיהִ ,אי נ ִַמי ַפיוסֵּ י ַפ ְׁייסֵּ יה? חייבי מלקיות מנלן - אמתניתין קאי דאמר אין עושין דין הזמה עד שיגמר הדין ויליף לה מנפש בנפש דמשתעי בחייבי מיתות חייבי מלקות מנלן העידוהו שחייב מלקות והוזמו מנלן דאין לוקין אלא אם כן נגמר הדין תחלה על פיהם. חייבי גליות מנלן - העידוהו שחייב לגלות והוזמו ותנן במתניתין סופג את הארבעים מנלן עד שיגמר הדין דהני הואיל ולאו מדין כאשר זמם קא מתרבו לא אתי מלקות דידהו מגזירה שוה דרשע רשע דמההוא לא ילפינן אלא עדים זוממין שהרשיעו הנידון ללקות (או למיתה) דהאי רשע רשע בנידונין כתיב. אראה בנחמה -לא אראה בנחמה וגְּמָ ָרא הפכו לברכה פ"א אראה בנחמה נשבע ימותו בניו ואראה בנחמתן. אם לא הרגתי עד זומם - שלא הוזם אלא אחד מהם והרגתיו. שהרי אמרו חכמים כו' - מתניתין היא מה שנים אין נהרגין עד שיזומו שניהם דכתיב והנה עד שקר העד ואמר מר (סוטה דף ב ):כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד. אלא בפני שמעון -שאם יטעה יורהו. כסבורין -הכל בלילה או ביום ואינן רואין אותו. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 32 סוגיה 22 .00ה ,ב ִמ ְׁשנָה או ְשל ָֹשה ֵע ִׂדים יו ַמת ַה ֵמת" (דברים יז) - " ַעל ִׂפי ְשנַיִׂ ם ֵע ִׂדים ֹ ֶׁימת ָה ֵּעדות ִב ְ ׁש ַניִםָ ,ל ָמה ֵּפ ֵּרט ַה ָכתוב ִב ְ ׁשל ָֹׁשה? ִאם ִמ ְת ַקי ֶׁ 11 יש ְ ׁש ַנ ִים ִל ְ ׁשל ָֹׁשה : אֶׁ ָלא ְלהַ ִק ׁ ימין אֶׁ ת הַ ְ ׁש ַניִם ,אַ ף הַ ְ ׁש ַניִם יָזומו אֶׁ ת הַ ְ ׁשל ָֹׁשה. ַמה ְ ׁשל ָֹׁשה ְמזִ ִ ו ִמ ַניִן א ֲִפילו ֵּמאָ ה? לו ַמרֵ " :ע ִׂדים". ַת ְלמוד ֹ ר'ַש ְׁמעוֹ ןַאוֹ ֵּמר: ַמה ְ ׁש ַניִם -אֵּ ינָ ן ֶׁנה ֱָרגִ יןַ ,עד ֶׁׁשי ְִהיו ְ ׁשנֵּיהֶׁ ם זוֹ ְמ ִמין; אַ ף ְ ׁשל ָֹׁשה -אֵּ ינָ ן ֶׁנה ֱָרגִ יןַ ,עד ֶׁׁשי ְִהיו ְ ׁשלָ ְ ׁש ָתן זוֹ ְמ ִמין. ו ִמ ַניִן א ֲִפילו ֵּמאָ ה? לו ַמרֵ " :ע ִׂדים". ַת ְלמוד ֹ ַ רביַעקיבאַאוֹ ֵּמר: ינו ַכי ֹוצֵּ א ְבאֵּ לו. ישי ְלהָ ֵּקל ,אֶׁ ָלא ְלהַ ְח ִמיר ָעלָ יו ,וְ לַ עֲ שוֹ ת ִד ֹ לֹא ָבא הַ ְ ׁש ִל ִ ׁ נַש הַ ָכתוב ְלנִ ְט ָפל ְלעוֹ ְב ֵּרי עֲ בֵּ ָירה ְכעוֹ ְב ֵּרי עֲ בֵּ ָירה, וְ ִאם ֵּכן ָע ׁ עו ֵּשי ִמ ְצוָה ְכעוֹ ֵּשי ִמ ְצוָה. ְש ֵּלם ָשכָ ר ְלנִ ְט ָפל ְל ֹ ַעל אַ חַ ת ַכ ָמה וְ כַ ָמה י ַׁ מתני'. מה שנים אין נהרגין עד שיזומו שניהם -כדפרישית לעיל. ר' עקיבא אומר לא בא השלישי כו' -לא הוצרך ללמדנו זאת דממילא ידעינן ששנים מזימין את השלשה שהרי השנים כשרים לכל עדיות וממילא ידעינן שאין זוממין עד שיזומו כולם שהרי כולם כאחד נעשו עדים וקרא כתיב והנה עד שקר העד ולא בא אלא להחמיר עליו שלא תאמר הואיל ובלאו הוא היתה העדות מתקיימת לא יעשו בו דין הזמה לימדך הכתוב שאף הוא מן מקיימי דבר. על אחת כמה וכמה כו' -שמצינו מדה הטובה מרובה ממדת פורענות במדה טובה הוא אומר (שמות לד) נוצר חסד לאלפים במדת פורענות הוא אומר (שם) על שלשים ועל רבעים. בדיני נפשות -דכתיב והצילו העדה ומהדרינן אזכותא. אחד דיני ממונות -נמי עדותן בטלה. בזמן שהתרו בהן -ובדיני נפשות כי אמרינן בטלה בזמן שהקרוב או הפסול נשתתף בעדות מתחלה להיות מן המתרין בעוברי עבירה. אבל אם לא התרו בהן -ולא כוונו להיות עדים בדבר לא בטלה עדות האחרים בשביל ראייתן של אלו דמה יעשו שני אחין שראו עם שלישי מן השוק באחד שהרג את הנפש. או ָפסולֵּ ,עדו ָתן ְב ֵּט ָלה; ו ַמה ְ ׁשנַ יִם -נִ ְמצָ א אֶׁ חָ ד ֵּמהֶׁ ן ָקרוֹ ב ֹ או ָפסולֵּ ,עדו ָתן ְב ֵּט ָלה. רוב ֹ אַ ף ְ ׁשלֹ ָׁשה -נִ ְמצָ א אֶׁ חָ ד ֵּמהֶׁ ן ָק ֹ ִמ ַניִן א ֲִפילו ֵּמאָ ה? ַת ְלמוד לוֹ ַמר " ֵע ִׂדים". ַּדף ו ,א אָ ַמר רביַיוֹ ֵסי: ַב ֶׁמה ְדבָ ִרים אֲמו ִרים? ְ -ב ִדינֵּי נְ ָפ ׁשוֹ ת; אֲבָ ל ְב ִדינֵּי ָממוֹ נוֹ ת ִ -ת ְת ַקיֵּים הָ ֵּעדות ַב ְ ׁשאָ ר. רביַאוֹ ֵּמר: אֶׁ חָ ד ִדינֵּי ָממוֹ נוֹ ת וְ אֶׁ חָ ד ִדינֵּי נְ ָפ ׁשוֹ ת; גמ'. והוא שהעידו כולן בתוך כדי ימ ַתי ִ -בזְ ַמן ֶׁׁש ִה ְתרו ָבהֶׁ ן, וְ אֵּ ָ ש? דיבור -התם קאמרה מתני' מאה אֲבָ ל ִבזְ ַמן ֶׁׁשל ֹא ִה ְתרו ָבהֶׁ ן ַ -מה יַעֲ שו ְ ׁשנֵּי אַ ִחיןֶׁׁ ,ש ָראו ְבאֶׁ חָ ד ֶׁׁש ָה ַרג אֶׁ ת הַ נֶׁפֶׁ ׁ ְׁגמָ ָרא ָאמַ ר ָרבָ א: ְׁ שהֵּ עִ ידו כו ָלם ְׁבתוֹ ך ְׁכ ֵּדי ִדיבור. וְׁ הוא ֶׁ כשנים אבל אם העידו השנים ולאחר זמן העידו האחרים הרי הן כשתי כתות לכל דבר. וכל אחד ואחד -התחיל להעיד בתוך כדי דיבור של סיומו של חבירו. אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַאחָ א ִמ ִד ְפ ִתי לְׁ ָר ִבינָא: יכי ָדמֵּ י? ְׁ -כ ֵּדי ְׁש ִאילַ ת ַתלְׁ ִמיד לְׁ ַרב; ִמ ְׁכ ִדי 'תוֹ ְׁך ְׁכ ֵּדי ִדיבור' הֵּ ִ מֵּ ָאה -טובָ א הֲווֹ ! אֲ מַ ר לֵּ יה: ְׁ של חֲבֵּ ירוֹ . ָכל חַ ד וְׁ חַ ד ְׁבתוֹ ך ְׁכ ֵּדי ִדיבור ֶׁ 11כך במסורת הש"ס .בגוף הספריםׁ ְ :של ָֹׁשה ִל ְ ׁשנַ יִם. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 33 סוגיה 23 .03ו ,א ישי" כו' " ַר ִבי עֲ ִקיבָ א אוֹ ֵּמר :לֹא ָבא ְ ׁש ִל ִ ׁ "ו ַמה ְ ׁש ַניִם" כו': אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַפ ָפא לְׁ ַא ַביי: ֶׁא ָלא מֵּ עַ ָתה -הָ רוג י ִַציל! שה ֲָרגוֹ מֵּ אֲ חוֹ ָריו. ְׁ -כ ֶׁ הרוג יציל -לרבי יוסי דאמר אף בלא התרו שלא נתכוין להעיד הוא מציל את הנדון מפני קורבה הרוג נמי יציל את הנדון שהרי גם הוא ראה והוא קרוב אצל עצמו. כשהרגו מאחוריו -מתקיימין כל המקראות שמחייבין את הרוצח ליהרג. יקום דבר -כתיב בהאי קרא שעשאן לכולם כשנים דהיינו העדים אבל לא בעושי הדבר. נִ ְׁר ָבע י ִַציל! ש ָר ְׁבעוֹ מֵּ אֲ חוֹ ָריו. ְׁכ ֶׁהוֹ ֵּרג וְׁ רוֹ בֵּ עַ י ִַצילו! יש ִתיק. ִא ְׁ ִכי אֲ ָתא לְׁ ַק ֵּמיה ְׁד ָרבָ א ,אֲ מַ ר לֵּ יה: "יָקום ָד ָבר" (דברים יט) ִ -ב ְׁמ ַק ְׁיימֵּ י ָדבָ ר הַ ָכתוב ְׁמ ַד ֵּבר. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 34 סוגיה 24 .04ו ,א "אָ ַמר ַר ִבי יוֹ ֵּסי ַב ֶׁמה ְדבָ ִרים אֲמו ִרים" וְׁ כו' " ַמה יַעֲ שו ְ ׁשנֵּי אַ ִחים" כו': היכי אמרינן להו -לקרוב ופסול למבדקינהו אם מתחלה לעדות נתכוונו. יכי ָא ְׁמ ִרינַן לְׁ הו? הֵּ ִ אֲ מַ ר ָרבָ א :הָ ִכי ָא ְׁמ ִרי ַנן לְׁ הו: יחזֵּי אֲ ֵּתיתו ,אוֹ לְׁ ַא ְׁסהוֹ ֵּדי אֲ ֵּתיתו? לְׁ ִמ ְׁ ִאי ָא ְׁמ ֵּרי לְׁ ַא ְׁסהוֹ ֵּדי ָאתוֹ -נִ ְׁמצָ א ֶׁאחָ ד מֵּ הֶׁ ן ָקרוֹ ב אוֹ ָפסול ,עֵּ דו ָתן ְׁבטֵּ לָ ה; שהָ ַרג ֶׁאת הַ נֶׁפֶׁ ש? ש ָראו ְׁב ֶׁאחָ ד ֶׁ יחזֵּי ָאתוֹ -מַ ה ַיעֲשו ְׁשנֵּי ַא ִחיןֶׁ , ִאי ָא ְׁמ ֵּרי לְׁ ִמ ְׁ יתמַ ר: ִא ְׁ אֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ְשמואל :הֲלָ כָ ה ְׁכר' יוֹ סֵּ י. וְׁ ַרב נ ְַחמָ ן אוֹ מֵּ ר :הֲלָ כָ ה ְׁכ ַר ִבי. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 35 סוגיה 25 .02ו ,ב ִמ ְׁשנָה תו ֵּמחַ ל ֹון זֶׁה ,ו ְ ׁשנַ יִם רוֹ ִאין אוֹ תוֹ ֵּמחַ ל ֹון זֶׁה, ָהיו ְ ׁשנַ יִם רוֹ ִאין אוֹ ֹ וְ אֶׁ חָ ד ַמ ְת ֶׁרה בוֹ ָבאֶׁ ְמצַ ע: רו ִאין אֵּ לו אֶׁ ת אֵּ לו -הֲ ֵּרי אֵּ לו ֵּעדות אַ חַ ת, ִבזְ ַמן ֶׁׁש ִמ ְק ָצ ָתן ֹ וְ ִאם לָ או -הֲ ֵּרי אֵּ לו ְ ׁש ֵּתי ֵּע ֻדיוֹ ת. ְל ִפיכָ ְךִ ,אם נִ ְמצֵּ את אַ חַ ת ֵּמהֶׁ ן זוֹ ֶׁמ ֶׁמת -הוא וְ הֵּ ן ֶׁנה ֱָרגִ ין ,וְ הַ ְ ׁשנִ יָה ְפטו ָרה. רביַיוֹ ֵסיַאוֹ ֵּמר: ְלעוֹ לָ ם אֵּ ין ֶׁנה ֱָרגִ יןַ ,עד ֶׁׁשיְהו ְ ׁשנֵּי ֵּע ָדיו ַמ ְת ִרין בוֹ ; ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמרַ " :על ִׂפי ְשנַיִׂ ם ֵע ִׂדים" (דברים יז). ָדבָ ר אַ חֵּ ר: " ַעל ִׂפי ְשנַיִׂ ם ֵע ִׂדים" ֶׁׁ -של ֹא ְתהֵּ א ַסנְ הֶׁ ְד ִרין ׁשוֹ ַמ ַעת ִמ ִפי הַ תו ְר ְג ָמן. מתני'. הרי אלו עדות אחת -ואם הוזם אחד מהם (או שנים) ולא הוזמו כולן אין נהרגין. שלא תהא סנהדרין שומעת -עדות העדים מפי התורגמן צריכין הדיינין שיהיו מכירין בלשון העדים ולא שיעמדו מליץ בינותם. גמ'. עדות מיוחדת -אחד רואה אותו מחלון זה ואחד רואה מחלון זה ואינן רואין זה את זה. לבועל את הערוה -שיש די בראיית כל אחד ואפ"ה לא מצטרפו. מפי עצמו -ההרוג עצמו התרה בו. ְׁגמָ ָרא אֲ מַ ר ַרב זו ְט ָרא ַבר טוֹ ִביָא אֲ מַ ר ַרב: ש ִהיא ְׁפסולָ ה? ִמנַיִ ן לְׁ עֵּ דות ְׁמיוחֶׁ ֶׁדתֶׁ , א ָחד" (דברים יז); שנֶׁאֱ מַ ר" :לֹא יו ַמת ַעל ִׂפי ֵעד ֶ ֶׁ מַ אי " ֶא ָחד" ִ -אילֵּ ימָ א עֵּ ד ֶׁאחָ ד מַ ָמש?! ש ְׁמ ִעינַן לַ הַ " :על ִׂפי ְשנַיִׂ ם ֵע ִׂדים"! ישא ָ מֵּ ֵּר ֶָׁא ָלא מַ אי " ֶא ָחד"? ֶׁ -אחָ ד ֶׁאחָ ד. ַתנְׁ יָא נ ִַמי הָ ִכי: "לֹא יו ַמת ַעל ִׂפי ֵעד ֶא ָחד" - רו ִאין זֶׁה אֶׁ ת זֶׁה, תו אֶׁ חָ ד ֵּמחַ לוֹ ן זֶׁה וְ אֶׁ חָ ד ֵּמחַ ל ֹון זֶׁה ,וְ אֵּ ין ֹ או ֹ רו ִאים ֹ ְלהָ ִביא ְ ׁש ַניִם ֶׁׁש ֹ ֶׁׁשאֵּ ין ִמ ְצ ָט ְר ִפין. וְ לֹא עוֹ ד ,אֶׁ ָלא א ֲִפילו ָבזֶׁה אַ חַ ר זֶׁה ְבחַ ל ֹון אֶׁ חָ ד -אֵּ ין ִמ ְצ ָט ְר ִפין. אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַפ ָפא לְׁ ַא ַביי: הַ ְׁש ָתא, ֲשה - ֲשה וְׁ הַ אי ָקא חָ זֵּי כולוֹ מַ ע ֶׁ ומָ ה ֶׁאחָ ד מֵּ חַ לוֹ ן זֶׁה וְׁ ֶׁאחָ ד מֵּ חַ לוֹ ן זֶׁהְׁ ,דהַ אי ָקא חָ זֵּי כולוֹ מַ ע ֶׁ ָא ְׁמ ַר ְׁת :לָ א ִמ ְׁצטָ ְׁרפֵּ י; יב ְׁעיָא?! ֲשה ִ -מ ַ ֲשה וְׁ הַ אי חָ זֵּי ַפלְׁ גָא ְׁדמַ ע ֶׁ ָבזֶׁה ַאחַ ר זֶׁהְׁ ,דהַ אי חָ זֵּי ַפלְׁ גָא ְׁדמַ ע ֶׁ אֲ מַ ר לֵּ יה: לָ א נִ ְׁצ ְׁרכָ א ֶׁא ָלא לְׁ בוֹ עֵּ ל אֶׁ ת הָ עֶׁ ְׁר ָוה. ָאמַ ר ָרבָ א: ִאם הָ יו רוֹ ִאין ֶׁאת הַ ַמ ְׁת ֶׁרה ,אוֹ הַ ַמ ְׁת ֶׁרה רוֹ ֶׁאה אוֹ ָתן ִ -מ ְׁצטָ ְׁר ִפין. וְׁ ָאמַ ר ָרבָ א: ש ָא ְׁמרו - מַ ְׁת ֶׁרה ֶׁ שד. אֲ ִפילו ִמ ִפי עַ ְׁצמוֹ ,וַאֲ ִפילו ִמ ִפי הַ ֵּ ָאמַ ר ַרב נ ְַחמָ ן: ש ָירה ְׁב ִדינֵּי מָ מוֹ נוֹ ת. עֵּ דות ְׁמיוחֶׁ ֶׁדת ְׁכ ֵּ ִד ְׁכ ִתיב" :לֹא יו ַמת ַעל ִׂפי ֵעד ֶא ָחד" (דברים יז) - כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד ש ָירה, ְׁב ִדינֵּי נְׁ פָ שוֹ ת הוא ְׁד ֵּאין ְׁכ ֵּ ש ָירה. אֲ בָ ל ְׁב ִדינֵּי מָ מוֹ נוֹ ת ְׁ -כ ֵּ מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַרב זו ְט ָרא: ֶׁא ָלא מֵּ עַ ָתהְׁ ,ב ִדינֵּי נְׁ פָ שוֹ ת ַת ִציל! ַא ָל ָמה ְׁתנַן" :הוא וְ הֵּ ן ֶׁנה ֱָרגִ ין"?! ַק ְׁשיָא. 36 סוגיה 25 אלא מעתה -דכשרים בעלמא ומצטרפי. בדיני נפשות -כששנים רואין מחלון זה ושנים מחלון זה והוזמה כת האחת תצטרף עדות זו להיות כולם ככת אחת להציל את הזוממין ואת הנדון שתהא עדותן בטלה כיון דבעלמא מצטרפת יש טעם כאן להצילו ורחמנא אמר והצילו העדה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 37 סוגיה 26 .01ו ,ב "רביַיוֹ ֵסי אוֹ ֵּמר" וְׁ כו': אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַפ ָפא לְׁ ַא ַביי: ו ִמי ִאית לֵּ יה לְׁ ַר ִבי יוֹ סֵּ י הַ אי ְׁסבָ ָרא? וְׁ הָ ְׁתנַן: "רביַיוֹ ֵסיַאוֹ ֵּמר: הַ שוֹ נֵּא ֶׁנה ֱָרגִ ,מ ְפנֵּי ֶׁׁשהוא ְכמו ָעד ומו ְת ֶׁרה"! ומי אית ליה לרבי יוסי -התראה כלל. והתנן רבי יוסי אומר השונא -שאמר בשוגג הרגתי נהרג מפני שהוא כמועד ומותרה. אֲ מַ ר לֵּ יה: הַ הוא ַ -ר ִבי יוֹ סֵּ י ַבר יְׁ הו ָדה ִהיא. ְׁד ַתנְׁ יָא: יַברַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: "רביַיוֹ ֵס ַ חָ בֵּ ר אֵּ ין ָצ ִר ְ יך הַ ְת ָראָ ה, יתנָ ה הַ ְת ָראָ ה אֶׁ ָלא ְלהַ ְב ִחין ֵּבין ׁש ֹוגֵּ ג ְל ֵּמזִ יד". ְל ִפי ֶׁׁשל ֹא נִ ְ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 38 סוגיה 27 .00ו ,ב " ָדבָ ר אַ חֵּ רַ " :על ִׂפי ְשנַיִׂ ם ֵע ִׂדים" ֶׁׁ -של ֹא ְתהֵּ א ַסנְ הֶׁ ְד ִרין ׁשוֹ ַמ ַעת ִמ ִפי ַהתו ְר ְג ָמן": הַ נְׁ הו לָ עוֹ זֵּי ְׁד ָאתוֹ לְׁ ַק ֵּמיה ְׁד ָרבָ א, אוֹ קֵּ י ָרבָ א תו ְׁר ְׁגמָ ן ֵּבינַיְׁ יהו. לעוזי -בעלי לשון אחרת שאין הדיינין מכירין בה. יכי עָ בֵּ יד הָ ִכי? וְׁ הֵּ ִ וְׁ הָ ְׁתנַן: " ֶׁׁשל ֹא ְתהֵּ א ַסנְ הֶׁ ְד ִרין ׁש ֹו ַמ ַעת ִמ ִפי הַ תו ְר ְג ָמן"?! ה ָוה י ַָדע מַ ה ַדהֲווֹ ָא ְׁמ ֵּרי, ידע ֲ ָרבָ א -מֵּ ָ ה ָוה י ַָדע. וְׁ ַא ְׁהדוֹ ֵּרי הוא ְׁדלָ א ֲ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 39 סוגיה 28 .08ז ,א ִאילָ עָ א וְׁ טוֹ ִביָה ְׁ -ק ִריבֵּ יה ְׁדעָ ְׁרבָ א הֲווֹ .12 סָ בַ ר ַרב ַפ ָפא לְׁ מֵּ ימַ ר: יקי נִ ינְׁ הו. ַבי לֹוֶׁה ומַ לְׁ וֶׁה ַר ִח ֵּ ג ֵּ שעַ לְׁ ַרב ַפ ָפא: אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב הונָא ְבריה ְד ַרב יְ הוֹ ֻׁ ִאי לֵּ ית לֵּ יה לַ לֹוֶׁה -לָ או ָב ַתר עָ ְׁרבָ א ָאזֵּיל מַ לְׁ וֶׁה?! אילעא וטוביה -עדי הלואה היו קרובין אל הערב. 12כך ביעב"ץ .בגוף הספרים :הֲוָ ה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 41 סוגיה 29 .09ז ,א ִמ ְׁשנָה ִמי ֶׁׁש ִנגְ ַמר ִדינוֹ ובָ ַרח, אותוֹ ֵּבית ִדין - ובָ א ִל ְפנֵּי ֹ אֵּ ין סוֹ ְת ִרין אֶׁ ת ִדינוֹ . ֹאמרו: ָכל ָמקוֹ ם ֶׁׁשי ַַע ְמדו ְ ׁש ַניִם וְ י ְ לונִ י ו ְפלוֹ נִ י ֵּע ָדיו' - לונִ י ,ו ְפ ֹ ינו ְבבֵּ ית ִדין ֶׁׁשל ְפ ֹ לונִ יֶׁׁ ,ש ִנגְ ַמר ִד ֹ יש ְפ ֹ ' ְמ ִע ִידים אָ נו ְב ִא ׁ הֲ ֵּרי זֶׁה יֵּהָ ֵּרג. ַסנְ הֶׁ ְד ִרין נוֹ הֶׁ גֶׁ ת ָבאָ ֶׁרץ ו ְבחו ָצה לָ אָ ֶׁרץ. הו ֶׁרגֶׁ ת אֶׁ חָ ד ַב ָׁשבו ַע -נִ ְק ֵּראת חוֹ ְבלָ נִ ית. ַסנְ הֶׁ ְד ִרין הַ ֹ ֶּרַבןַעז ְׁריהַאוֹ ֵּמר: יעז ֶּ רביַאֱל ֶּ אֶׁ חָ ד ְל ִ ׁש ְב ִעים ָׁשנָ ה. מתני'. לפני אותו בית דין -שנתחייב בו. אין סותרין -לחזור ולישא וליתן אולי יזכה. אילו היינו -בימים שסנהדרין דנו דיני נפשות לא נהרג בה אדם כדמפרש בגְּמָ ָרא שבדקו את העדים בדבר שלא ידעו להשיב. אף -אם היו עושים כן היו מרבין שופכי דמים שלא יראו מב"ד. גמ'. מפני זכותה של ארץ ישראל - אולי תועיל למצוא לו פתח של זכות. רביַט ְׁרפוֹ ןַוְ רביַעקיבאַאוֹ ְמ ִרים: ִאילו ָהיִינו ְב ַסנְ הֶׁ ְד ִרין -לֹא ֶׁנה ֱַרג אָ ָדם ֵּמעוֹ לָ ם. ןַבןַג ְׁמליאֵ לַאוֹ ֵּמר: רבןַש ְׁמעוֹ ֶּ אַ ף הֵּ ן ַמ ְר ִבין ׁשוֹ ְפכֵּ י ָד ִמים ְבי ְִש ָראֵּ ל. ְׁגמָ ָרא ִל ְפנֵּי אוֹ תוֹ ֵּבית ִדין -הוא ְׁד ֵּאין סוֹ ְׁת ִרין, הָ א לִ ְׁפנֵּי ֵּבית ִדין ַאחֵּ ר -סוֹ ְׁת ִרין. הָ א ָתנֵּי סֵּ יפָ א: ֹאמרו: " ָכל ָמקוֹ ם ֶׁׁשי ַַע ְמדו ְ ׁש ַניִם וְ י ְ לונִ י ו ְפלוֹ נִ י ֵּע ָדיו' - לונִ י ,ו ְפ ֹ ינו ְבבֵּ ית ִדין ְפ ֹ לונִ יֶׁׁ ,ש ִנגְ ַמר ִד ֹ יש ְפ ֹ ' ְמ ִע ִידין אָ נו אֶׁ ת ִא ׁ הֲ ֵּרי זֶׁה ֶׁנה ֱָרג"! אֲ מַ ר ַא ַביי: לָ א ַק ְׁשיָא: ָכאן ְׁ -ב ֶׁא ֶׁרץ יִ ְׁש ָר ֵּאל, ָכאן ְׁ -בחוצָ ה לָ ָא ֶׁרץ. ְׁד ַתנְׁ יָא: ןַבןַשטח: הַבןַדוֹ ְׁסתאיַאוֹ ֵּמר ִמ ׁשום רביַש ְׁמעוֹ ֶּ "רביַיְׁהוד ֶּ ָב ַרח ֵּמאֶׁ ֶׁרץ ְלחו ָצה ָלאָ ֶׁרץ -אֵּ ין סוֹ ְת ִרין אֶׁ ת ִדינוֹ ; ִמחוצָ ה לָ אָ ֶׁרץ לָ אָ ֶׁרץ -סוֹ ְת ִרין אֶׁ ת ִדינוֹ ִ ,מ ְפנֵּי זְ כו ָתה ֶׁׁשל אֶׁ ֶׁרץ י ְִש ָראֵּ ל". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 41 סוגיה 30 .37ז ,א " ַסנְ הֶׁ ְד ִרין נוֹ הֶׁ גֶׁ ת" כו' ילי? ְׁמנָא הָ נֵּי ִמ ֵּ מה ת"ל בשעריך - ְׁד ָתנו ַר ָבנָן: יכם" (במדבר לה) - בו ֵת ֶ מו ְש ֹ כל ֹ יכם ְב ֹ רו ֵת ֶ דו ֹ "וְ ָהיו ֵא ֶלה לָ ֶכם ְלחו ַקת ִׂמ ְש ָפט לְ ֹ לָ ַמ ְדנו ְל ַסנְ הֶׁ ְד ִריןֶׁׁ ,שנוֹ הֶׁ גֶׁ ת ָבאָ ֶׁרץ ו ְבחוצָ ה לָ אָ ֶׁרץ. ִאם ֵּכן ַמה ַת ְלמוד לוֹ ַמר " ְב ָכל ְש ָע ֶר ָ יך"( 14דברים טז)? ִב ְ ׁש ָע ֶׁר ָמו ִ ׁשיב ָב ֵּתי ִדינִ ים ְבכָ ל ֶׁפלֶׁ ְך ופֶׁ לֶׁ ְך ו ְבכָ ל ִעיר ו ִָעיר, יך אַ ָתה ֹ מו ִ ׁשיב ְבכָ ל ֶׁפלֶׁ ְך ופֶׁ לֶׁ ְך ,וְ ִאי אַ ָתה מוֹ ִ ׁשיב ְבכָ ל ִעיר ו ִָעיר. ו ְבחוצָ ה לָ אָ ֶׁרץ אַ ָתה ֹ 13 שופטים ושוטרים תתן לך וגו'. אתה מושיב כו' -אתה חייב להושיב בכל פלך ופלך כו' פלך הפרכיא. 13כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים :ללא "בכל מושבותיכם". 14כך בגר"א .בגוף הספריםִׂ " :ב ְש ָע ֶר ָ יך" (דברים יז). כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד סוגיה 31 .32ז ,א " ַסנְ הֶׁ ְד ִרין הַ הוֹ ֶׁרגֶׁ ת" וְׁ כו': יב ְׁעיָא לְׁ הו: ִא ַ שנָה - ַאחַ ת לְׁ ִש ְׁבעִ ים ָ נִ ְׁק ֵּראת ח ְֹׁבלָ נִ ית ,אוֹ ִדלְׁ מָ א אוֹ ַרח ַא ְׁרעָ א ִהיא? ֵּתיקו. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 42 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק א – ּכֵּיצַ ד 43 סוגיה 32 .30ז ,א ביַעקיבאַאוֹ ְמ ִריםִ :אילו ָהיִינו" וְׁ כו': "רביַט ְׁרפוֹ ןַוְ ר ַ יכי הֲווֹ עַ ְׁב ֵּדי? הֵּ ִ ַר ִבי יוֹ חָ נָן וְׁ ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי ַת ְׁרוַיְׁ יהו: שלֵּ ם הָ ַרג?' יתםְׁ :ט ֵּריפָ ה הָ ַרג? ָ ' ְׁר ִא ֶׁ ָאמַ ר ַרב ַא ִשי: ה ָוה? ה ָוה ִ -דלְׁ מָ א ִב ְׁמקוֹ ם סַ יִ יף נֶׁקֶׁ ב ֲ שלֵּ ם ֲ ִאם ִת ְׁמצָ א לוֹ מַ ר ָ יכי הֲווֹ עַ ְׁב ֵּדי? ְׁבבוֹ עֵּ ל ֶׁאת הָ עֶׁ ְׁר ָוה הֵּ ִ אם תמצא לומר שלם הרג -שיאמרו בדקנוהו לאחר מיתתו מכל שמונה עשרה טריפות. ראיתם כמכחול בשפופרת -ואין עדים מסתכלין בכך שפופרת קנה חלול שנותנין בו כחול לכחול עינים מכחול הוא קיסם דק שבו נוטלין הצבע מתוך הקנה. ורבנן -דמחייבי מיתה על הערוה היכי דייני באיזו עדות הם הורגים הואיל ולאו הכי בדקי. משיראו כמנאפים -משינהגו ענין ניאוף ששוכבין בקירוב בשר ונוהגים כדרך תשמיש. ַא ַביי וְׁ ָרבָ א ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי ַת ְׁרוַיְׁ יהו: יתם ְׁכ ִמ ְׁכחוֹ ל ִב ְׁשפוֹ פֶׁ ֶׁרת?' ' ְׁר ִא ֶׁ יכי ַד ְׁיינו? וְׁ ַר ָבנָן ,הֵּ ִ ִכ ְׁשמו ֵּאל;שי ֵָּראו ִכ ְׁמנָאֲ ִפים. ַדאֲ מַ ר ְשמואלִ :ב ְׁמנָאֲ ִפים ִ -מ ֶׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 44 סוגיה 33 מַ ֶּסכֶּ ת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין .33ז ,א ִמ ְׁשנָה אֵּ לו הֵּ ן הַ גוֹ ִלין :הַ הוֹ ֵּרג נֶׁפֶׁ ׁש ִב ְ ׁשגָ גָ ה. הָ יָה ְמ ַע ֵּגל ְב ַמ ְע ִגילָ ה ,וְ נָ ְפלָ ה ָע ָליו וַהֲ ָרגַ תו; הָ יָה ְמ ַׁש ְל ֵּׁשל ְבחָ ִבית ,וְ נָ ְפלָ ה ָע ָליו וַהֲ ָרגַ תו; הָ יָה יוֹ ֵּרד ְבסו ָלם ,וְ נָ פַ ל ָעלָ יו וַהֲ ָרגוֹ - 15 הֲ ֵּרי זֶׁה גוֹ לֶׁ ה. ְ מו ֵּׁשך ְב ַמ ְע ִג ָילה ,וְ נָ ְפ ָלה ָע ָליו וַהֲ ָרגַ תו; אֲבָ ל ִאם ָהיָה ֹ הָ יָה דוֹ לֶׁ ה ְבחָ ִבית ,וְ נִ ְפ ַסק הַ חֶׁ בֶׁ ל וְ נָ ְפלָ ה ָע ָליו וַהֲ ָרגַ תו; עולֶׁ ה ְבסו ָלם ,וְ נָ פַ ל ָעלָ יו וַהֲ ָרגוֹ - ַּדף ז ,ב הָ יָה ֹ הֲ ֵּרי זֶׁה אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה. ְ ְ ינו ג ֹולֶׁ ה. תו -אֵּ ֹ תו -גוֹ לֶׁ ה ,וְ ֶׁׁשל ֹא ְב ֶׁד ֶׁרך י ְִר ָיד ֹ זֶׁה הַ ְכלָ לָ :כל ֶׁׁש ְב ֶׁד ֶׁרך י ְִר ָיד ֹ ְׁגמָ ָרא ילי? ְׁמנָא הָ נֵּי ִמ ֵּ מתני'. היה מעגל במעגילה -טחין היו גגותיהן בטיט והגגות לא היו משופעין אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים וטחין אותן בחתיכת עץ עבה וחלקה ובה בית יד ודוחפה לצד השיפוע וחוזר ומושכה אליו וחוזר ודוחפה (לצד) והטיט מתמרח ומחליק ובדחיפתו קורהו מעגל ובמשיכתו קורהו מושך ושם העץ מעגילה. היה משלשל חבית -מן הגג. היה יורד -ההורג בסולם ונפל מן הסולם והרג בגופו את חבירו גולה דכל הני דרך ירידה נינהו וגבי גלות דרך ירידה בעינן כדמפרש בגְּמָ ָרא ויפל עליו. אבל היה מושך -ונשמטה מעגילה מידו ונפלה. אֲ מַ ר ְשמואל: ְׁ ש ִיפוֹ ל ֶׁד ֶׁרך נְׁ ִפילָ ה. ָמות" (במדבר לה) -עַ ד ֶׁ ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :וַ ַי ֵפל ָעלָ יו וַ י ֹ 15כך במשניות וביעב"ץ .בגוף הספרים :וַהֲ ָרגַ תו. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 45 סוגיה 34 .34ז ,ב ָתנו ַר ָבנָן: " ִׂב ְשגָ גָ ה" (במדבר לה) ְ -פ ָרט ְל ֵּמזִ יד, " ִׂב ְבלִׂ י ַד ַעת" (דברים יט) ְ -פ ָרט ְל ִמ ְת ַכוֵּין. מֵּ זִיד?! ְׁפ ִשיטָ אַ ,בר ַק ְׁטלָ א הוא! אמר רבא -גרסינן ולא גרסינן אלא. באומר מותר -סבור שמותר להרוג את ישראל וזהו מזיד שלו. אנוס הוא -והיאך הוא קורהו מזיד. ֶׁא ָלא אֲ מַ ר ָרבָ א: ֵּאימָ אְׁ :פ ָרט לְׁ אוֹ מֵּ ר מו ָתר. אֲ מַ ר לֵּ יה ַא ַביי: ִאי אוֹ מֵּ ר מו ָתר ָ -אנוס הוא! אֲ מַ ר לֵּ יה: שאֲ נִ י אוֹ מֵּ ר :הָ אוֹ מֵּ ר מו ָתר ָ -קרוֹ ב לְׁ מֵּ זִיד הוא. ֶׁ "" ִׂב ְבלִׂ י ַד ַעת" (דברים יט) ְ -פ ָרט ְל ִמ ְת ַכוֵּין" ִמ ְׁת ַכוֵּין?! ְׁפ ִשיטָ אַ ,בר ַק ְׁטלָ א הוא! אֲ מַ ר ַר ָבה: ְׁפ ָרט לְׁ ִמ ְׁת ַכוֵּין לַ הֲרוֹ ג ֶׁאת הַ ְׁבהֵּ מָ ה וְׁ הָ ַרג ֶׁאת הָ ָא ָדם, לְׁ גוֹ י 16וְׁ הָ ַרג ֶׁאת יִ ְׁש ָר ֵּאל, לְׁ נֵּפֶׁ ל וְׁ הָ ַרג ֶׁבן ָקיְׁ ימָ א. 16כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :לְׁ כו ִתי. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 46 סוגיה 35 .32ז ,ב ָתנו ַר ָבנָן: " ִׂאם ְב ֶפ ַתע" (במדבר לה) ְ -פ ָרט ְל ֶׁק ֶׁרן זָוִ ית. יבה" ְ -פ ָרט ְלשוֹ נֵּא. " ְבלֹא ֵא ָ פו" ֶׁׁ -ש ְדחָ פוֹ ְבגופוֹ . "הֲ ָד ֹ ְ ְ או ִׂה ְשלִׂ יך ָעלָ יו" ְ -להָ ִביא ְי ִר ָידה ֶׁׁש ִהיא צוֹ ֶׁרך עֲ ִליָה. " ֹ " ְבלֹא ְצ ִׂדיָה" ְ -פ ָרט ְל ִמ ְת ַכוֵּין ְלצַ ד זֶׁה וְ הָ ְלכָ ה ָלה ְלצַ ד אַ חֵּ ר. "וַ אֲ ֶשר לֹא ָצ ָדה" (שמות כא) ְ -פ ָרט ְל ִמ ְת ַכוֵּין ִלזְ רוֹ ק ְ ׁש ַתיִם וְ ז ַָרק אַ ְר ַבע. "וַ אֲ ֶשר ָיבֹא ֶאת ֵר ֵעהו ַבי ַַער" (דברים יט) - יכנֵּס ְל ָׁשם, ַמה י ַַער ְ -ר ׁשות לַ ִנ ָיזק וְ לַ ַמ ִזיק ִל ָ יכנֵּס ְל ָׁשם. אַ ף ֹכל ְ -ר ׁשות לַ ִנ ָיזק וְ לַ ַמזִיק ִל ָ ְׁבעָ א ִמינֵּיה ַר ִבי ַא ָבהו מֵּ ַר ִבי יוֹ חָ נָן: הָ יָה עוֹ ֶׁלה ְׁבסו ָלם ,וְׁ נִ ְׁשמַ ט הַ ְׁשלִ יבָ ה ִמ ַת ְׁח ָתיו ,וְׁ נ ְָׁפלָ ה וְׁ הָ ְׁרגָה -מַ הו? ידה ִהיא? ִכי הַ אי גַוְׁ ונָא -עֲלִ יָה ִהיא אוֹ יְׁ ִר ָ אֲ מַ ר לֵּ יה: ְׁ ש ִהיא צוֹ ֶׁרך עֲלִ יָה. ידה ֶׁ ְׁכבָ ר ָנג ְַׁע ָת ִב ִיר ָ יתיבֵּ יה: ֵּא ִ ְ ְ ינו ג ֹולֶׁ ה". תו -אֵּ ֹ תו -גוֹ לֶׁ הֶׁׁ ,של ֹא ְב ֶׁד ֶׁרך י ְִר ָיד ֹ "זֶׁה הַ ְכלָ לָ :כל ֶׁׁש ְב ֶׁד ֶׁרך י ְִר ָיד ֹ " ֶׁׁשל ֹא ְב ֶׁד ֶׁר ְך י ְִר ָידתוֹ " -לְׁ ַאיְׁ תויֵּי מַ אי? לָ או לְׁ ַאיְׁ תויֵּי ְׁכהַ אי גַוְׁ ונָא?! יטעֲמֵּ ְׁ יך, וְׁ לִ ְׁ ְ " ָכל ֶׁׁש ְב ֶׁד ֶׁרך י ְִר ָידתוֹ " -לְׁ ַאיְׁ תויֵּי מַ אי? ֶׁא ָלא ,לְׁ ַאיְׁ תויֵּי ַק ָצב; הָ כָ א נ ִַמי ,לְׁ ַאיְׁ תויֵּי ַק ָצב. ְׁד ַתנְׁ יָא: " ַק ָצב ֶׁׁשהָ יָה ְמ ַק ֵּצב" - ָתנָא ֲח ָדאְ " :ל ָפנָיו -חַ יָיבְ ,לאַ ח ֲָריו ָ -פטור"; יד ְׁךְ " :לאַ ח ֲָריו -חַ יָיבְ ,ל ָפנָ יו ָ -פטור"; וְׁ ַתנְׁ יָא ִא ָ ְׁ ידךֵּ " :בין ְל ָפנָ יו ֵּבין ְלאַ ח ֲָריו -חַ יָיב"; וְׁ ַתנְׁ יָא ִא ָ ְׁ ידךֵּ " :בין ְל ָפנָ יו ֵּבין ְלאַ ח ֲָריו ָ -פטור". וְׁ ַתנְׁ יָא ִא ָ וְׁ לָ א ַק ְׁשיָא: ש ְׁל ַאחָ ָריו; ש ְׁלפָ נָיוַ ,ועֲלִ יָה ֶׁ ידה ֶׁ ָכאן ִ -ב ִיר ָ ש ְׁל ַאחָ ָריו; ידה ֶׁ ש ְׁלפָ נָיו ,וִ ִיר ָ ָכאן ַ -בעֲלִ יָה ֶׁ של ַאח ֲָריו; ש ְׁלפָ נָיו וְׁ ֶׁ ידה ֶׁ ָכאן ִ -ב ִיר ָ של ַאח ֲָריו. ש ְׁלפָ נָיו וְׁ ֶׁ ָכאן ַ -ב ֲעלִ יָה ֶׁ בפתע פרט לקרן זוית -שלשון פתע הוא בסמוך כדמתרגמי' בתכיף פרט לקרן זוית אם היה זה יוצא ממבוי זה ונכנס לזה לפנות לימין או לשמאל וסכינו בידו וזה בא כנגדו בקרן זוית ולא ראהו והרגו. שדחפו בגופו -בלא מתכוין. להביא ירידה שהיא צורך עליה -כגון הרוצה להרים ידו בכח וגרזן בידו ומשפיל תחלה את גופו ושוחה לפניו כדי להרים בכח ובהשפלתו הרג דלא תימא הואיל וצורך עליה היא פטור מגלות דהא כתיב ויפל. בלא צדיה -לשון צידוד שלא נתכוין לצדד לצד שני. ואשר לא צדה -שלא נתכוין לזרוק בצדו ובסמוך לו אלא למקום שזרק אבל לא היה יודע שיש שם אדם. פרט למתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע -וכן לזרוק ארבע וזרק שמונה. אף כל שיש לו רשות לניזק כו' -יצאה חצר של בעל הבית. עליה היא או ירידה היא -בתר דידיה אזלינן והוא היה עסוק בעליה או בתר שליבה אזלינן והעולה עליה היה דוחקה ומשפילה כלפי מטה. כבר נגעת כו' -הרי נגעת כאן בירידה שהיא צורך עליה והא רבינן לה לעיל לחיובא. לפניו חייב -הרג לפניו חייב. ה"ג כאן בירידה שלפניו ועליה שלאחריו כאן בעליה שלפניו וירידה שלאחריו כאן בירידה שלפניו ושל אחריו כאן בעליה שלפניו ולאחריו -כל דרך עליה פטור וכל דרך ירידה חייב הלכך הא דתניא לפניו חייב לאחריו פטור בירידה שלפניו ועליה של אחריו השפיל זרועו כדי להרים בכח והרים מכח לפניו בהשפלתו חייב הרג בעלייתו לאחוריו פטור והא דתניא לאחריו חייב לפניו פטור בעליה שלפניו וירידה שלאחריו כגון המרים ידו בכח עד שהשפילו דרך אחוריו ממעל לכתפיו וחזר והגביהן להכות לפניו הרג בהשפלתו דרך אחוריו חייב הרג בהגבהתו פטור והוא דתניא בין לפניו ובין לאחריו חייב בירידה שלפניו או שלאחריו והא דתניא בין לפניו בין לאחריו פטור בעליה שלפניו ושל אחריו. לימא כתנאי -הך בעיא דרבי אבהו. לֵּ ימָ א ְׁכ ַתנ ֵָּאי: עולֶׁ ה ְבסו ָלם וְ נִ ְ ׁש ְמ ָטה ְ ׁש ִליבָ ה ִמ ַת ְח ָתיו" - " ָהיָה ֹ ָתנֵּי ֲח ָדא" :חַ יָיב", יד ְׁךָ " :פטור". וְׁ ַתנְׁ יָא ִא ָ יפלְׁ גֵּי: מַ אי לָ אוְׁ ,בהָ א ָקא ִמ ַ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין ידה ִהיא, ְׁדמָ ר סָ בַ ר -יְׁ ִר ָ ומָ ר סָ בַ ר -עֲלִ יָה ִהיא? לָ א. ְׁדכו ֵּלי עָ לְׁ מָ א :עֲלִ יָה ִהיא; וְׁ לָ א ַק ְׁשיָא: ָכאן -לְׁ נִ יז ִָקין, ָכאן -לְׁ גָלות. יבעֵּ ית ֵּאימָ א: ִא ָ הָ א וְׁ הָ א -לְׁ גָלות; וְׁ לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ְׁ -ד ַא ְׁתלִ יעַ , הָ א ְׁ -דלָ א ַא ְׁתלִ יעַ . 47 סוגיה 35 לנזקין -חייב אם לא הרגו אלא הזיקו חייב דלנזקין לא שני לן בין שוגג למזיד בין ירידה לעליה כדאמרינן בב"ק (דף כו ):פצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד ואונס כרצון. הא דאתליע -חייב שכל שליבה שהתליעה כשדורסין עליה נכפפת היא למטה וירידה היא ואם לא התליעה אין כאן ירידה. הא דמהדק -אם היתה השליבה מלא הנקב שהיא תחובה בו ואחוזה יפה יפה אין כאן דרך ירידה ופטור לא מהדק ירידה יש כאן וחייב. יבעֵּ ית ֵּאימָ א: וְׁ ִא ָ הָ א וְׁ הָ א ְׁ -דלָ א ַא ְׁתלִ יעַ ; וְׁ לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ְׁ -ד ִמיהַ ַדק, וְׁ הָ א ְׁ -דלָ א ִמיהַ ַדק. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 48 סוגיה 36 .31ז ,ב ִמ ְׁשנָה נִ ְ ׁש ַמט הַ ַב ְרזֶׁל ִמ ַקתוֹ וְ ָה ַרג - רביַאוֹ ֵּמר :אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה; ַוחכמיםַאוֹ ְמ ִרים :גוֹ לֶׁ ה. ִמן הָ ֵּעץ הַ ִמ ְת ַב ֵּק ַע - רביַאוֹ ֵּמר :גוֹ לֶׁ ה; ַוחכמיםַאוֹ ְמ ִרים :אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה. ְׁגמָ ָרא ַתנְׁ יָא: אָ ַמר לָ הֶׁ ם רבי לַ חכמים: וְ ִכי ֶׁנא ֱַמר (דברים יט) 'וְ נָ ַׁשל הַ ַב ְרזֶׁל ֵּמ ֵּעצוֹ '?! וַהֲ לֹא לֹא ֶׁנא ֱַמר אֶׁ ָלאִׂ " :מן ָה ֵעץ"! וְ עוֹ ד: ֶׁנא ֱַמר " ֵעץ" ְל ַמ ָטה ,וְ ֶׁנא ֱַמר " ֵעץ" ְל ַמ ְעלָ ה; ָמה " ֵעץ" הָ אָ מור ְל ַמ ְעלָ ה ִ -מן הָ ֵּעץ הַ ִמ ְת ַב ֵּק ַע, אַ ף " ֵעץ" ָהאָ מור ְל ַמ ָטה ִ -מן הָ ֵּעץ הַ ִמ ְת ַב ֵּק ַע. מתני'. מן העץ המתבקע -יצא קיסם וניתז למרחוק והרג. גמ'. נאמר עץ למטה -ונשל הברזל מן העץ. ונאמר עץ למעלה -לכרות העץ. יש אם למסורת -כמה שנמסרה כתב של תיבה למשה אנו צריכין לדורשה ולא לפי המקרא כשאתה קורא ונשל אתה מוסיף הברה של אל"ף או של ה"א בין נו"ן לשי"ן ולפי המסורת ונישל כתיב ופירושו נישל שהשיל הברזל מן העץ המתבקע ומצא את רעהו ורבנן סברי יש אם למקרא ונשל קרינן לשון פעל הברזל עצמו נשל מעל עצו. הא -דרב יצחק בר' יוסף בסנהדרין בשמעתא קמייתא (דף ד). היינו -דקא הדר רבי ואמר ועוד למילפיה בגזירה שוה. אֲ מַ ר ַרב ִחיָיא ַבר ַא ִשי אֲ מַ ר ַרב: ו ְׁשנֵּיהֶׁ ם ִמ ְׁק ָרא ֶׁאחָ ד ָד ְׁרשו: "וְ נָ ַשל ַה ַב ְרזֶל ִׂמן ָה ֵעץ" - ישל' ְׁכ ִתיב; ַר ִבי סָ בַ ר :יֵּש ֵּאם לַ ָמסוֹ ֶׁרת' ,וְׁ נִ ֵּ ָשל' ַק ִרינָן. וְׁ ַר ָבנָן סָ ְׁב ֵּרי :יֵּש ֵּאם לַ ִמ ְׁק ָרא' ,וְׁ נ ַ וְׁ ַר ִבי -יֵּש ֵּאם לַ ָמסוֹ ֶׁרת ְׁס ִב ָירא לֵּ יה?! ַּדף ח ,א וְׁ הָ אֲ מַ ר ַרב יִ ְצחָ ק ְבר' יוֹ סף אֲ מַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ש ַמאי ,וְׁ ר' ִש ְׁמעוֹ ן וְׁ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א - ַר ִבי ,וְׁ ַר ִבי יְׁ הו ָדה ֶׁבן רוֹ עֵּ ץ ,ובֵּ ית ַ ירי לְׁ הו :יֵּש ֵּאם לַ ִמ ְׁק ָרא! כו ְׁלהו ְׁס ִב ֵּ הַ יְׁ ינו ְׁד ָק ָאמַ ר לְׁ הו" :וְ עוֹ ד". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 49 סוגיה 37 .30ח ,א אֲ מַ ר ַרב ַפ ָפא: יקלָ א וְׁ ַא ַתר ַת ְׁמ ֵּרי ,וְׁ ַאזול ַת ְׁמ ֵּרי וְׁ ַקטול - מַ אן ִד ְׁש ָדא ִפיסָ א לְׁ ִד ְׁ ָבאנו לְׁ מַ ֲחלוֹ קֶׁ ת ְׁד ַר ִבי וְׁ ַר ָבנָן. ְׁפ ִשיטָ א! מַ הו ְׁד ֵּתימָ אְׁ :ככֹחַ כֹחוֹ ָדמֵּ י; ָקא מַ ְׁשמַ ע לָ ן. ֶׁא ָלא, יכי מַ ְׁש ַכחַ ְׁת לַ ה? כֹחַ כֹחוֹ -לְׁ ַר ִבי הֵּ ִ פיסא -רגב גוש עפר כלישני"א בלע"ז. ואתר תמרי -והשיר תמרים. באנו למחלוקת -דהיינו דומיא דמן העץ המתבקע. מהו דתימא -הא לרבי ככח כחו דמי ופטור שהרגב היה כח ראשון ונשירת התמרים היה כח שני קמ"ל שהרגב כגרזן והתמרים כקיסם הניתז. לגרמא -הוא עץ החריות שהתמרים תלוין אצלו. ומחיה לכובסא -הוא אשכול התמרים המקובצים יחד. ְׁכגוֹ ן ִד ְׁש ָדא ִפיסָ א ומַ ְׁחיֵּה לְׁ ג ְַׁרמָ א, וְׁ ָאזֵּיל ג ְַׁרמָ א ומַ ְׁחיֵּה לִ ְׁכבָ אסָ א וְׁ ַא ַתר ַת ְׁמ ֵּרי ,וְׁ ַאזול ַת ְׁמ ֵּרי וְׁ ַקטול. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 51 סוגיה 38 .38ח ,א ִמ ְׁשנָה הַ זוֹ ֵּרק אֶׁ בֶׁ ן ִל ְר ׁשות הָ ַר ִבים ,וְ הָ ַרג -הֲ ֵּרי זֶׁה גוֹ לֶׁ ה. יעזֶּרַ ֶּבןַיעקֹב אוֹ ֵּמר: רביַאֱל ֶּ ֹאשוֹ וְ ִק ְבלָ ה -הֲ ֵּרי זֶׁה ָפטור. הו ִציא הַ ָלה אֶׁ ת ר ׁ אתה ָהאֶׁ בֶׁ ן ִמיָדוֹ ֹ , ִאם ִמ ְכ ֶׁׁשי ְָצ ָ ז ַָרק אֶׁ ת הָ אֶׁ בֶׁ ן לַ חֲצֵּ רוֹ ,וְ הָ ַרג: יכנֵּס ְל ָׁשם -גוֹ לֶׁ ה, ִאם י ֵּׁש ְר ׁשות לַ ִניזָק ִל ָ וְ ִאם לָ או -אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה. ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וַ אֲ ֶשר ָיבֹא ֶאת ֵר ֵעהו ַבי ַַער" (דברים יט), יכנֵּס ְל ָׁשם, ַמה הַ י ַַער ְ -ר ׁשות לַ ִנ ָיזק וְ לַ ַמ ִזיק ִל ָ אַ ף ֹכל ְ -ר ׁשות לַ ִניזָק וְ לַ ַמזִיק ְל ִה ָכנֵּס ְל ָׁשם; יכנֵּס ְל ָׁשם. יָצָ א ֲחצַ ר ַב ַעל הַ ַביִתֶׁׁ ,שאֵּ ין ְר ׁשות לַ ִניזָקִ 17ל ָ אבאַשאולַאוֹ ֵּמר: ַמה ח ֲָטבַ ת ֵּע ִצים ְ -ר ׁשות ,אַ ף ֹכל ְ -ר ׁשות; י ָָצא הָ אָ ב הַ ַמ ֶׁכה אֶׁ ת ְבנוֹ ,וְ הָ ַרב הָ רוֹ ֶׁדה אֶׁ ת ַת ְל ִמידוֹ ,ו ְ ׁש ִליחַ ֵּבית ִדין. מתני'. ר"א בן יעקב -מפרש טעמא בגְּמָ רָ א. האב המכה את בנו -להטותו לדרך אחרת. ושליח ב"ד -המלקה ארבעים לחייב מלקות. גמ'. ליפנות בה -בני אדם לנקביהם. ואיכא דמיקרי ויתיב -ליפנות ביום. ְׁגמָ ָרא ִל ְר ׁשות ָה ַר ִבים -מֵּ זִיד הוא! ָאמַ ר ַרב ְשמואל ַבר יִ ְצחָ ק: ְׁבסוֹ ֵּתר ֶׁאת כוֹ ְׁתלוֹ . יבעֵּ י לֵּ יה לְׁ עִ יונֵּי! ִא ָ ְׁבסוֹ ֵּתר ֶׁאת כוֹ ְׁתלוֹ ַב ַליְׁ לָ ה.יבעֵּ י לֵּ יה לְׁ עִ יונֵּי! ַב ַליְׁ לָ ה נ ִַמי ִא ָ ְׁבסוֹ ֵּתר ֶׁאת כוֹ ְׁתלוֹ לְׁ ַא ְׁש ָפה.יכי ָדמֵּ י? הַ אי ַא ְׁש ָפה -הֵּ ִ שעַ הוא! ִאי ְׁש ִכיחֵּ י ָבה ַר ִבים -פוֹ ֵּ ִאי לָ א ְׁש ִכיחֵּ י ָבה ַר ִבים ָ -אנוס הוא! ָאמַ ר ַרב ַפ ָפא: לָ א ְׁצ ִריכָ א, ֶׁא ָלא לְׁ ַא ְׁש ָפה הָ עֲשויָה לִ י ָפנוֹ ת ָבה ַב ַליְׁ לָ ה, יכא ְׁד ִמ ְׁק ֵּרי וְׁ י ִָתיב. יפנוֹ ת ָבה ַביוֹ ם ,וְׁ ִא ָ וְׁ ֵּאין עֲשויָה לִ ָ יפנוֹ ת ָבה ַביוֹ ם, שעַ לָ א הָ וֵּי ְׁ -דהָ א ֵּאינָה עֲשויָה לִ ָ פוֹ ֵּ יכא ְׁד ִמ ְׁק ֵּרי וְׁ י ִָתיב. אוֹ נֶׁס נ ִַמי לָ א הָ וֵּי ְׁ -דהָ א ִא ָ יכנֵּס ְל ָׁשם. 17כך במהרש"א .בגוף הספריםֶׁׁ :שאֵּ ין ְר ׁשות לַ ִניזָק וְ ַל ַמ ִזיק ִל ָ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 51 סוגיה 39 .39ח ,א יעזֶׁר ֶׁבן יַעֲ קֹב אוֹ ֵּמר" וְׁ כו': " ַר ִבי א ֱִל ֶׁ ָתנו ַר ָבנָן: "ו ָמ ָצא" (דברים יט) ְ -פ ָרט ְל ַמ ְמ ִציא אֶׁ ת ַע ְצמוֹ . ֶּרַבןַיעקֹבַ : יעז ֶּ ִמ ָכאן אָ ַמר רביַאֱל ֶּ ֹאשוֹ וְ ִק ְבלָ ה ָ -פטור. ִאם ִמ ֶׁׁשי ְָצ ָתה ָהאֶׁ בֶׁ ן ִמיָדוֹ ,הוֹ ִציא הַ ָלה אֶׁ ת ר ׁ יק ָרא מַ ְׁשמַ ע? ימ ָרא ְׁד'מָ צָ א' -מֵּ עִ ָ לְׁ מֵּ ְׁ ומצא -משמע שהוא שם ומצאו נשירת נשל הברזל. פרט לממציא עצמו -אחרי כן הוציא הלה את ראשו מן החלון וקיבל האבן במצחו. ומצא פרט למצוי -במוכר שדה אחוזתו (ובא לגואלו) כתיב והשיגה ידו ומצא פרט למצוי אם היתה גאולה זו מצויה בידו כשמכרה אין כופין את הלוקח להחזירה לו ליפדות. ו ְׁר ִמינְׁ ִהי: "ו ָמ ָצא" (ויקרא כה) ְ -פ ָרט ְל ָמצוי. חוק ,וְ יִגְ אוֹ ל ְב ָקרוֹ ב; ְב ָר ָעה ,וְ יִגְ אוֹ ל ְבי ָָפה. ֶׁׁשל ֹא י ְִמכ ֹור ְב ָר ֹ אֲ מַ ר ָרבָ א: הָ כָ א מֵּ עִ נְׁ יָינֵּיה ִד ְׁק ָרא ,וְׁ הָ ָתם מֵּ עִ נְׁ יָינֵּיה ִד ְׁק ָרא. הָ ָתם מֵּ עִ נְׁ יָינֵּיה ִד ְׁק ָרא: ָדו" (ויקרא כה): "ו ָמ ָצא" ,דו ְׁמיָא ִד"וְ ִׂה ִׂשיגָ ה י ֹ ָדו" -מֵּ הַ ְׁש ָתאַ ,אף " ָמ ָצא" -נ ִַמי מֵּ הַ ְׁש ָתא. מַ ה " ִׂה ִׂשיגָ ה י ֹ הָ כָ א מֵּ עִ נְׁ יָינֵּיה ִד ְׁק ָרא: "ו ָמ ָצא" ,דו ְׁמיָא ְׁד"י ַַער": יק ָרא. יתיה מֵּ עִ ָ יק ָראַ ,אף "ו ָמ ָצא" נ ִַמי ִ -מ ִידי ְׁד ִא ֵּ יתיה מֵּ עִ ָ מַ ה "י ַַער" ִ -מ ִידי ְׁד ִא ֵּ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 52 סוגיה 40 .47ח ,א "הַ זוֹ ֵּרק אֶׁ ת ָהאֶׁ בֶׁ ן" וְׁ כו': אֲ מַ ר לֵּ יה הַ הוא מֵּ ַר ָבנָן לְׁ ָרבָ א: ִמ ַמאי ְׁדמֵּ חֲטַ בַ ת עֵּ ִצים ִד ְׁרשות? ִדלְׁ מָ א מֵּ חֲטַ בַ ת עֵּ ִצים ְׁדסו ָכה ,ומֵּ ֲחטַ בַ ת עֵּ ִצים ְׁדמַ ע ֲָרכָ ה, ַואֲ ִפילו הָ ִכי אֲ מַ ר ַרחֲמָ נָא :לִ יגְׁ לֵּ י! אֲ מַ ר לֵּ יה: ֵּכיוָן ְׁד ִאם מָ צָ א חָ טוב -לָ או ִמ ְׁצ ָוה , הַ ְׁש ָתא נ ִַמי -לָ או ִמ ְׁצ ָוה. 18 יתיבֵּ יה ָר ִבינָא לְׁ ָרבָ א: ֵּא ִ "יָצָ א הָ אָ ב הַ ַמ ֶׁכה אֶׁ ת ְבנוֹ ,וְ הָ ַרב הָ רוֹ ֶׁדה אֶׁ ת ַת ְל ִמידוֹ ,ו ְ ׁש ִליחַ ֵּבית ִדין" - לֵּ ימָ אֵּ :כי ָון ְׁד ִאילו ָג ִמיר -לָ או ִמ ְׁצ ָוה ,הַ ְׁש ָתא נ ִַמי -לָ או ִמ ְׁצ ָוה! הָ ָתםַ ,אף עַ ל גַב ְׁדג ִָמיר ִ -מ ְׁצ ָוה; ָ יח ָך ,וְ יִׂ ֵתן ַמעֲ ַד ִׂנים ְל ַנ ְפ ֶשך" (משלי כט). ִד ְׁכ ִתיב" :י ֵַסר ִׂבנְ ָך וִׂ ינִׂ ֶ הָ ָדר אֲ מַ ר ָרבָ א: יל ָתא ִהיא ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי. לָ או ִמ ְׁ 19 "וַ אֲ ֶשר ָיבֹא ֶאת ֵר ֵעהו ַבי ַַער" (דברים יט) ְׁ -ד ִאי ָבעֵּ י עָ יֵּיל ,וְׁ ִאי ָבעֵּ י לָ א עָ יֵּיל ; וְׁ ִאי סָ לְׁ ָקא ַדעְׁ ָת ְׁךִ :מ ְׁצ ָוה - ִמי סַ גְׁ יָא ְׁדלָ א עָ יֵּיל?! השתא נמי -כי לא מצא חטובה אין החטבה מצוה אלא עשיית הסוכה. לאו מצוה -להכותו. לאו מילתא היא דאמרי -ראיה טובה מזו היה לי להשיבו מן המקרא עצמו דלאו בחטבה דמצוה איירי. דאי בעי מיטמא אי בעי לא מיטמא -אותו חייב לך הכתוב כרת אם נכנס למקדש בטומאה זו. ה"נ דפטור -מכרת. לרבות טבול יום -שאם נכנס למקדש ענוש כרת. לרבות מחוסר כיפורים -מאותן טומאות הצריכות קרבן וטבל והעריב שמשו ולא הביא כפרתו ונכנס למקדש חייב וארבע טומאות הן הטעונות קרבן הזב והזבה והיולדת והמצורע. מעוד קאמינא -עוד טומאתו בו עוד קרא יתירא לדרשא הוא. איכא דמתני לה -להא דא"ל ההוא מרבנן לרבא והא דאותביה רבינא אהא. אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַא ָדא ַבר ַאהֲבָ ה לְׁ ָרבָ א: ָכל הֵּ יכָ א ִד ְׁכ ִתיב "אֲ ֶשר" ְׁ -ד ִאי ָבעֵּ י הוא? ֶׁא ָלא מֵּ עַ ָתה" :וְ ִׂאיש אֲ ֶשר יִׂ ְט ָמא וְ לֹא יִׂ ְת ַח ָטא" (במדבר יט) - יט ֵּמאִ ,אי ָבעֵּ י לָ א ִמי ַט ֵּמא?! ִאי ָבעֵּ י ִמ ַ מֵּ ת ִמ ְׁצ ָוהְׁ ,דלָ א סַ ִגי ְׁדלָ א ִמי ַט ֵּמא -הָ ִכי נ ִַמי ְׁדפָ טור?! שאנֵּי הָ ָתםַ ,דאֲ מַ ר ְׁק ָרא: ָ ַּדף ח ,ב " ָט ֵמא יִׂ ְהיֶה" ִ -מ ָכל מָ קוֹ ם. יבעֵּ י לֵּ יה ,לְׁ ִכ ְׁד ַתנְׁ יָא: הַ הוא ִ -מ ָ "" ָט ֵמא יִׂ ְהיֶה" ְ -ל ַרבוֹ ת ְטבול ֹיום. תו ב ֹו" ְ -ל ַרבוֹ ת ְמחו ַסר ִכיפו ִרים"! "טו ְמ ָא ֹ אֲ מַ ר לֵּ יה: תו" ָקא ָא ִמינָא. עוד טו ְמ ָא ֹ אֲ נָא ,מֵּ " ֹ יכא ְׁדמַ ְׁתנֵּי לַ ה ַאהָ א: ִא ָ " ֶב ָח ִׂריש ו ַב ָק ִׂציר ִׂת ְשב ֹות" (שמות לד) - 18כך במהרש"א .בגוף הספריםֵּ :כיוָ ן ְׁד ִאם ָמצָ א חָ טוב ֵּ -אינוֹ חוֹ טֵּ ב ,לָ או ִמ ְׁצוָ ה 19כך במהרש"א .בגוף הספרים: "וַ אֲ ֶשר ָיבֹא ֶאת ֵר ֵעהו ַבי ַַער" (דברים יט), מַ ה יַעַ ר ְׁ -ד ִאי ָבעֵּ י עָ יֵּיל ,וְׁ ִאי ָבעֵּ י לָ א עָ יֵּיל; כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכ ֹות פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 53 סוגיה 40 רביַעקיבאַאוֹ ֵּמר: אֵּ ינוֹ צָ ִר ְ יעית, יעית וְ ָק ִציר ֶׁׁשל ְ ׁש ִב ִ יש ֶׁׁשל ְ ׁש ִב ִ יך לוֹ ַמר חָ ִר ׁ מור" (ויקרא כה). ֶׁׁשהֲ ֵּרי ְכבָ ר ֶׁנא ֱַמרָ " :ש ְד ָך לֹא ִׂתזְ ָרע ,וְ ַכ ְר ְמ ָך לֹא ִׂתזְ ֹ יעית, יעיתֶׁׁ ,ש ִנ ְכ ַנס ִל ְ ׁש ִב ִ יש ֶׁׁשל ֶׁע ֶׁרב ְ ׁש ִב ִ אֶׁ ָלא א ֲִפילו חָ ִר ׁ יעית. מוצָ אֵּ י ְ ׁש ִב ִ יעיתֶׁׁ ,שיָצָ א ְל ֹ וְ ָק ִציר ֶׁׁשל ְ ׁש ִב ִ רביַי ְׁשמ ֵעאלַאוֹ ֵּמר: יש ְר ׁשות ,אַ ף ָק ִציר ְר ׁשות; ֶׁמה חָ ִר ׁ יָצָ א ְק ִציר הָ עוֹ ֶׁמרֶׁׁ ,שהוא ִמ ְצוָה. אֲ מַ ר לֵּ יה הַ הוא מֵּ ַר ָבנָן לְׁ ָרבָ א: ישה ִד ְׁרשות? ִמ ַמאי ַדח ֲִר ָ ישת עוֹ מֶׁ רְׁ ,ד ִמ ְׁצ ָוהַ ,ואֲ ִפילו הָ ִכי אֲ מַ ר ַרחֲמָ נָאִ :ת ְׁשבוֹ ת! ִדלְׁ מָ א ח ֲִר ַ אֲ מַ ר לֵּ יה: ֵּכיוָן ְׁד ִאם מָ צָ א חָ רוש ֵּ -אינוֹ חוֹ ֵּרש ,לָ או ִמ ְׁצ ָוה. יתיבֵּ יה ָר ִבינָא לְׁ ָרבָ א: ֵּא ִ "יָצָ א ָהאָ ב הַ ַמ ֶׁכה אֶׁ ת ְבנוֹ ,וְ הָ ַרב הָ רוֹ ֶׁדה אֶׁ ת ַת ְל ִמידוֹ ,ו ְ ׁש ִליחַ ֵּבית ִדין"; וְׁ ַא ַמאי? לֵּ ימָ אֵּ :כיוָ ן ְׁד ִאילו ג ִָמיר -לָ או ִמ ְׁצ ָוה ,הַ ְׁש ָתא נ ִַמי -לָ או ִמ ְׁצ ָוה! הָ ָתםַ ,אף עַ ל גַב ְׁדג ִָמיר נ ִַמי ִ -מ ְׁצ ָוה ָקא עָ בֵּ יד; יח ָך" (משלי כט). ִד ְׁכ ִתיב" :י ֵַסר ִׂבנְ ָך וִׂ ינִׂ ֶ הָ ָדר אֲ מַ ר ָרבָ א: יל ָתא ִהיא ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי. לָ או ִמ ְׁ ישה: ְׁק ִצ ָירה -דו ְׁמיָא ַדח ֲִר ָ ישה -מָ צָ א חָ רוש ֵּאינוֹ חוֹ ֵּרש, מַ ה ח ֲִר ָ ַאף ְׁק ִצ ָירה נ ִַמי -מָ צָ א ָקצור ֵּאינוֹ קוֹ צֵּ ר. וְׁ ִאי סָ לְׁ ָקא ַדעְׁ ָת ְׁךִ :מ ְׁצ ָוה - מָ צָ א ָקצור ֵּאינוֹ קוֹ צֵּ ר?! ִמ ְׁצ ָוה לִ ְׁקצוֹ ר ולְׁ הָ ִביא! אין צ"ל חריש וקציר של שביעית כו' - דעל כרחך בשביעית דשמיטה הכתוב מדבר דאי כדכתיב דאיום השביעי קאי מאי שנא חריש וקציר דנקט אלא ה"ק ששת ימים תעבוד ובשביעי תשבות והששה שאתה עובד בהן בחריש ובקציר תשבות. הנכנס לשביעית ( -וחריש של שביעית) שלא יחרוש בששית חרישה המועלת לשביעית. וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית -שאם הביאה שליש בשביעית מאז היא ראויה ליקצר ואם קצרה בשמינית צריך לנהוג בה קדושת שביעית. רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות כו' ובשבת קאי ולהכי נקט חריש וקציר לומרלך מה החריש שאני אוסר לך בשבת חריש של רשות הוא שאין לנו חריש של מצוה אף קציר איני אוסר לך אלא של רשות יצא קציר העומר. אם מצא חרוש אינו צריך לחרוש -אבל קציר אפילו מצא קצור מצוה לקצור לשמה דכתיב וקצרתם והבאתם את עומר. לאו מילתא היא דאמרי -שהיה לי להשיבו תשובה נצחת דקרא לאו במצוה איירי. מאי טעמא קציר דומיא דחריש -מה חריש בכל מקום מצא חרוש אין מצוה לחרוש אף קציר בהכי עסקי' שאם מצא קצור אין מצוה לקצור יצא קציר העומר שאפילו מצא קצור מצוה לקצור. ואי ס"ד מצוה -בקציר של מצוה מצא קצור אינו קוצר תמיהא היא זו. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 54 סוגיה 41 .42ח ,ב ִמ ְׁשנָה הָ אָ ב גוֹ לֶׁ ה ַעל י ְֵּדי הַ ֵּבן ,וְ הַ ֵּבן גוֹ לֶׁ ה ַעל י ְֵּדי הָ אָ ב. הַ כֹל גוֹ ִלין ַעל י ְֵּדי י ְִש ָראֵּ ל ,וְ י ְִש ָראֵּ ל גוֹ ִלין ַעל י ְֵּדיהֶׁ ן, חוץ ִמ ֵּגר ת ֹו ָׁשב.20 וְ גֵּ ר תוֹ ָׁשב אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה ,אֶׁ ָלא ַעל י ְֵּדי ֵּגר ת ֹו ָׁשב.21 ְׁגמָ ָרא "הָ אָ ב גוֹ לֶׁ ה ַעל י ְֵּדי הַ ֵּבן" - וְׁ הַ ָא ְׁמ ַר ְׁת" :יָצָ א הָ אָ ב הַ ַמ ֶׁכה אֶׁ ת ְבנוֹ "?! ְׁ -דג ִָמיר. מתני'. ע"י הבן -אם הרגו לבנו בשוגג. חוץ מגר תושב -שאין ישראל גולה על ידו. הכל גולין -מפרש בגְּמָ ָרא לאיתויי מאי. גמ'. בשוליא דנגרי -בלימוד חרש עצים שאינו מלמדו תורה אלא אומנות שוליא יויינד"רינו. חיותיה הוא -ואף זו מצוה על האב ללמדו דילפינן לה מקרא בפרק קמא דקדושין (דף ל ):דכתיב ראה חיים עם אשה אשר אהבת הקיש אומנות שהוא חיותו לאשה כשם שאביו חייב להשיאו אשה כדכתיב וקחו לבניכם נשים כך חייב ללמדו אומנות. וְׁ הַ ָא ְׁמ ַר ְׁתַ :אף עַ ל גַב ְׁד ָג ִמיר ִ -מ ְׁצ ָוה ָקעָ בֵּ יד! ְׁבשולְׁ יָא ְׁדנַג ֵָּרי. שולְׁ יָא ְׁדנַג ֵָּרי -חַ יו ָתא ִהיא ְׁדלַ ְׁמ ֵּדיה! יתי. ְׁ -ד ָג ִמיר או ָמנו ָתא ַאח ֲִר ִ 20במשניות :חוץ ֵּמ ַעל י ְֵּדי ֵּגר תוֹ ָׁשב. 21בגר"א :וְ גֵּ ר תוֹ ָׁשב גוֹ לֶׁ ה ַעל י ְֵּדי ֵּגר תוֹ ָׁשב. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 55 סוגיה 42 .40ח ,ב "וְ הַ ֵּבן גוֹ לֶׁ ה ַעל י ְֵּדי הָ אָ ב" כו'. ו ְׁר ִמינְׁ ִהי: " ַמ ֵכה נ ֶֶפש" (במדבר לה) ְ -פ ָרט ְל ַמ ֵּכה אָ ִביו! הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א -ר' ִש ְׁמעוֹ ן ,וְׁ הָ א ַ -ר ָב ָנן. לְׁ ר' ִש ְׁמעוֹ ןַ ,דאֲ מַ ר :חֶׁ נֶׁק ָחמור ִמ ַסיִ יף - יתנָה לְׁ כַ ָפ ָרה, ִשגְׁ גַת סַ יִ יף -נִ ְׁ יתנָה לְׁ כַ ָפ ָרה. ִשגְׁ גַת חֶׁ נֶׁק -לֹא נִ ְׁ לְׁ ַר ָבנָןְׁ ,ד ָא ְׁמ ֵּרי :סַ יִ יף ָחמור מֵּ חֶׁ נֶׁק - הוֹ ֵּרג ָא ִביו ְׁבשוֹ גֵּגִ - 22שגְׁ גַת סַ יִ יף הוא, יתנָה לְׁ כַ ָפ ָרה. וְׁ ִשגְׁ גַת סַ יִ יף -נִ ְׁ ָרבָ א ָאמַ ר: שה חַ בו ָרה ְׁב ָא ִביו ְׁבשוֹ גֵּג. ְׁפ ָרט לְׁ עוֹ ֶׁ ְׁ סָ לְׁ ָקא ַדעְׁ ָתך ָא ִמינָא: ֵּכיוָן ִד ְׁבמֵּ זִיד ַבר ַק ְׁטלָ א הואְׁ ,בשוֹ גֵּג נ ִַמי לִ יגְׁ לֵּ י; ָקא מַ ְׁשמַ ע לָ ן. מכה נפש -גבי הורג בשגגה כתיב לנוס שמה מכה נפש בשגגה. פרט למכה אביו -שלא חייב גלות אלא למי שהכאתו תלויה בנפש שאינו חייב עליו אלא אם כן הרגו יצא מכה אביו שהוא חייב עליו מיתה בחבורה בעלמא וקא ס"ד דממעט ליה מגלות אפילו הרגו. לרבן שמעון דאמר -בסנהדרין בפ' ד' מיתות (דף מט) חנק חמור מסייף ולדידיה ההורג את אביו בחנק דתנן (שם /סנהדרין/ דף פא) מי שנתחייב ב' מיתות ב"ד נידון בחמורה וההורג אביו חייב שתי מיתות שהעושה חבורה באביו מן הנחנקין הן והמכה נפש מן הנהרגין וכאן יש חבורת אביו ורציחה ולר"ש דאמר חנק חמור אם היה זה מזיד היה בחנק ועכשיו שהוא שוגג לא נתנה שגגתו לכפרה בגלות אם נתנה תורה כפרה לשגגת סייף שהיא קלה לא נתנה כפרה לשגגת חנק. ולרבנן דאמרי סייף חמור מחנק הורג אביו שגגת סייף הוא -שהרי אילו מזיד היה נידון בחמורה שהיא סייף ושגגת סייף נתנה לכפרה בגלות. רבא אמר -ברייתא נמי רבנן וההורג את אביו נמי גולה דשגגת סייף היא והא דקתני פרט למכה אביו לאו להורגו קא ממעיט אלא בעושה בו חבורה בשוגג. 22כך נוסף בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "בשוגג". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 56 סוגיה 43 .43ח ,ב "הַ כֹל גוֹ ִלין ַעל י ְֵּדי י ְִש ָראֵּ ל" וְׁ כו': "הַ כֹל גוֹ ִלין ַעל י ְֵּדי י ְִש ָראֵּ ל" -לְׁ ַאיְׁ תויֵּי מַ אי? לְׁ ַאיְׁ תו ֵּיי עֶׁ בֶׁ ד וְׁ כו ִתי.ְׁתנֵּינָא לְׁ הָ א, ְׁד ָתנו ַר ָבנָן: " ֶׁעבֶׁ ד וְ כו ִתי -גוֹ לֶׁ ה וְ לוֹ ֶׁקה ַעל י ְֵּדי י ְִש ָראֵּ ל וְ י ְִש ָראֵּ ל -גוֹ לֶׁ ה וְ לוֹ ֶׁקה ַעל י ְֵּדי כו ִתי וְ ֶׁעבֶׁ ד". ִב ְׁשלָ מָ א " ֶׁעבֶׁ ד וְ כו ִתי -גוֹ לֶׁ ה ַעל י ְֵּדי י ְִש ָראֵּ ל ,וְ לוֹ ֶׁקה" - גוֹ לֶׁ ה ְׁ -ד ַק ְׁטלֵּ יה ,וְׁ לוֹ קֶׁ ה ְׁ -דלָ ְׁטיֵּיה. ֶׁא ָלא "י ְִש ָראֵּ ל -גוֹ לֶׁ ה וְ לוֹ ֶׁקה ַעל י ְֵּדי כו ִתי" - ִב ְׁשלָ מָ א גוֹ לֶׁ ה ְׁ -ד ַק ְׁטלֵּ יה; ֶׁא ָלא לוֹ קֶׁ ה ַ -א ַמאי? ְׁדלָ ְׁטיֵּיה?! ֲשה עַ ְׁמ ָך! שה מַ ע ֵּ אור" (שמות כב) ְׁ -בעוֹ ֶׁ "וְ נָ ִׂשיא ְב ַע ְמ ָך לֹא ָת ֹ לוקה דלטייה -ואמרינן [בשבועות] (דף לה) המקלל את חבירו עובר בלא תעשה ואתיא במה הצד מהמקלל דיין ונשיא וחרש (סנהדרין דף סו). שהעיד בו -שהוא חייב מלקות. שאין בה שוה פרוטה -שאם יש בה תשלומי פרוטה משלם ואינו לוקה דילפינן בכתובות באלו נערות (דף לב ):בפירוש ריבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין וכי אין בה שוה פרוטה לוקה שעבר על לא תוסיף פן יוסיף (דברים כה). ולא מקשינן הכאה לקללה - לומר שכשם שאינו לוקה על קללתו דכתיב בעמך כך לא ילקה על הכאתו ופלוגתא היא בסנהדרין דאיכא דמקיש ואיכא דלא מקיש. ֶׁא ָלא ָאמַ ר ַרב ַאחָ א ַבר ַי ֲעקֹב: שהֵּ עִ יד בוֹ ,וְׁ הוזַם. ְׁכגוֹ ן ֶׁ שהֵּ עִ יד בוֹ וְׁ הוזַם?! ַבי עֶׁ בֶׁ ד ֶׁ - ָותיה ג ֵּ ִד ְׁכו ֵּ עֶׁ בֶׁ ד ַבר עֵּ דות הוא?! ֶׁא ָלא, יקא: אֲ מַ ר ַרב ַאחָ א ְבריה ְד ַרב ִא ָ הָ כָ א ְׁבמַ אי עָ ְׁס ִקינַן, ש ֵּאין ָבה ְׁשוֵּה ְׁפרוטָ ה. ש ִה ָכהו הַ ָכ ָאה^ ֶׁ ַּדף ט ,א ְׁכגוֹ ן ֶׁ ַד ָאמַ ר ַר ִבי ַא ִמי ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ש ֵּאין ָבה ְׁשוֵּה ְׁפרוטָ ה -לוֹ קֶׁ ה. ִה ָכהו הַ ָכ ָאה ֶׁ וְׁ לָ א מַ ְׁק ִשינַן הַ ָכ ָאה לִ ְׁקלָ לָ ה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין "חוץ ֵּמ ַעל י ְֵּדי ֵּגר תוֹ ָׁשב" 23 57 סוגיה 44 .44ט ,א וְׁ כו'. שב -גוֹ י 24הוא. ַאלְׁ מָ א :גֵּר תוֹ ָ ֵּאימָ א סֵּ יפָ א: " ֵּגר תוֹ ָׁשב גוֹ לֶׁ ה ַעל י ְֵּדי ֵּגר תוֹ ָׁשב"! הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ לָ א ַק ְׁשיָא: שב, שהָ ַרג גֵּר תוֹ ָ שב ֶׁ ָכאן ְׁ -בגֵּר תוֹ ָ שהָ ַרג יִ ְׁש ָר ֵּאל. שב ֶׁ ָכאן ְׁ -ב ֵּגר תוֹ ָ ִאי ָכא ְׁד ָרמֵּ י ְׁק ָר ֵּאי ַאה ֲָד ֵּדי: תו ָכם ִׂת ְהיֶינָ ה ֵשש ֶה ָע ִׂרים" (במדבר לה); ְׁכ ִתיבִׂ " :ל ְבנֵי יִׂ ְש ָר ֵאל וְ לַ ֵגר וְ לַ ת ֹו ָשב ְב ֹ ו ְׁכ ִתיב" :וְ ָהיו לָ ֶכם ֶה ָע ִׂרים לְ ִׂמ ְקלָ ט" (במדבר לה) -לָ כֶׁ ם וְׁ לֹא לְׁ ג ִֵּרים! הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ לָ א ַק ְׁשיָא: שהָ ַרג יִ ְׁש ָר ֵּאל, שב ֶׁ ָכאן ְׁ -בגֵּר תוֹ ָ שב. שהָ ַרג גֵּר תוֹ ָ שב ֶׁ ָכאן ְׁ -בגֵּר תוֹ ָ חוץ מגר תושב -ומשמע דמתרוייהו ממעט ליה דלא הוא גולה ע"י הריגתו אלא נהרג ולא ישראל גולה עליו. ל"ק כו' גר תושב שהרג גר תושב -גולה כדקתני בהדיא ורישא כשהרג את ישראל אינו גולה דלא סגי ליה בגלות. לפיכך -אשבע מצות שנצטוו בני נח קאי וקיי"ל אזהרתן זו היא מיתתן לפיכך גר תושב או עובד כוכבים שהרגו נהרגין ואפי' בשוגג שאין בני נח צריכין התראה כדאמרינן בסנהדרין (דף נז). מה עובד כוכבים ל"ש קטל בר מיניה -עובד כוכבים כמותו. לאו בר מיניה -ישראל. אף גר תושב לא שנא קטל בר מיניה -גר תושב כמותו. דלאו בר מיניה -ישראל. באומר מותר -נהרג דלאו בר גלות הוא. ו ְׁר ִמינְׁ ִהי: " ְל ִפיכָ ְך ֵּגר וְ גוֹ י ֶׁׁש ָה ְרגו ֶׁ -נה ֱָרגִ ין" ָק ָתנֵּי ֵּגר דו ְׁמיָא ְׁדגוֹ י: מָ ה גוֹ י ,לָ א ְׁשנָא ְׁד ָקטַ ל ַבר ִמינֵּיה וְׁ לָ א ְׁשנָא ְׁד ָקטַ ל ְׁדלָ או ַבר ִמינֵּיה ֶׁ -נה ֱָרג; ַאף גֵּר ,לָ א ְׁשנָא ְׁד ָקטַ ל ַבר ִמינֵּיה וְׁ לָ א ְׁשנָא ָקטַ ל ְׁדלָ או ַבר ִמינֵּיה ֶׁ -נה ֱָרג! אֲ מַ ר ַרב ִח ְס ָדא: לָ א ַק ְׁשיָא: ְׁ ידה, שה ֲָרגוֹ ֶׁד ֶׁרך יְׁ ִר ָ ָכאן ֶׁ - ְׁ שה ֲָרגוֹ ֶׁד ֶׁרך עֲלִ יָיה. ָכאן ֶׁ - ידהְׁ ,דיִ ְׁש ָר ֵּאל גָלִ י ִ -איהו נ ִַמי סַ ִגי לֵּ יה ְׁבגָלות; ֶׁד ֶׁר ְׁך יְׁ ִר ָ ֶׁד ֶׁר ְׁך עֲלִ יָיהְׁ ,דיִ ְׁש ָראֵּ ל ָפטור -הוא ֶׁנה ֱָרג. אֲ מַ ר לֵּ יה ָרבָ א: וְׁ לָ או ַקל וָחוֹ מֶׁ ר הוא?! ידהְׁ ,דיִ ְׁש ָר ֵּאל גָלִ י ִ -איהו ַנ ִמי סַ ִגי לֵּ יה ְׁב ָגלות; ומַ ה ֶׁד ֶׁר ְׁך יְׁ ִר ָ ֶׁד ֶׁר ְׁך עֲלִ יָיהְׁ ,דיִ ְׁש ָראֵּ ל ָפטור ִ -איהו ֶׁנה ֱָרג?! ֶׁא ָלא, אֲ מַ ר ָרבָ א: ְׁבאוֹ מֵּ ר מו ָתר. אֲ מַ ר לֵּ יה ַא ַביי: אוֹ מֵּ ר מו ָתר ָ -אנוס הוא! 23בב"ח :חוץ ִמ ֵּגר תוֹ ָׁשב. 24כך בכתה"י .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :עוֹ בֵּ ד כוֹ כָ ִבים .וכן להלן. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 58 סוגיה 44 אֲ מַ ר לֵּ יה: שאֲ נִ י אוֹ מֵּ ר :אוֹ מֵּ ר מו ָתר ָ -קרוֹ ב לְׁ מֵּ זִיד הוא. ֶׁ וְׁ ָאזְׁדו לְׁ טַ ְׁעמַ יְׁ יהו. יתמַ ר: ְׁד ִא ְׁ 25 שב - ְׁכסָ בור ְׁבהֵּ מָ ה ,וְׁ נִ ְׁמצָ א ָא ָדם; גוֹ י ,וְׁ נִ ְׁמצָ א גֵּר תוֹ ָ ָרבָ א אוֹ מֵּ ר :חַ יָיב; אוֹ מֵּ ר מו ָתר ָ -קרוֹ ב לְׁ מֵּ זִיד הוא. ַרב ִח ְס ָדא אוֹ מֵּ רָ :פטור; אוֹ מֵּ ר מו ָתר ָ -אנוס הוא. יתיבֵּ יה ָרבָ א לְׁ ַרב ִח ְס ָדא: ֵּא ִ " ִׂה ְנ ָך ֵמת ַעל ָה ִׂא ָשה אֲ ֶשר לָ ַק ְח ָת" (בראשית כ) - ידי ָא ָדם? מַ אי לָ אוִ ,ב ֵּ ואזדו לטעמייהו -רב חסדא דלא בעי לשנויי באומר מותר דקסבר אנוס הוא ורבא דאמר נהרג. כסבור בהמה -ה"ז כאומר מותר שהיה לו ללמוד ואף זה היה לו לעיין ובגר תושב עסקינן. חייב -מיתה. מאי לאו בידי אדם -בדיני בני נח וזה אומר מותר היה כסבור אחות אברהם היא. לאלהים ולא לאדם -והלא יודע שהיא אשת איש. הגוי גם צדיק תהרוג -קס"ד שהודה לו הקב"ה אלמא אנוס הוא. כדקא מהדרי ליה עילויה -לא הודה לדבריו שהשיב לו תשובה שחייב מיתה שאינו צדיק בדבר שהיה לו ללמוד דרך ארץ כדמפרש ואזיל. שמַ יִ ם. ידי ָ לֹאִ ,ב ֵּ ַדיְׁ ָקא נ ִַמי, טוא לִׂ י" ִד ְׁכ ִתיבֵ " :מחֲ ֹ (בראשית כ). ולְׁ טַ עֲמֵּ ְׁ יך: אתי לֵ אל ִֹׂהים" (בראשית לט) -לֵּ אל ִֹהים וְׁ לֹא לְׁ ָא ָדם?! "וְ ָח ָט ִׂ ֶׁא ָלא ִ -דינוֹ מָ סור לְׁ ָא ָדם. הָ כָ א נ ִַמי ִ -דינוֹ מָ סור לְׁ ָא ָדם. יתיבֵּ יה ַא ַביי לְׁ ָרבָ א: ֵּא ִ "הֲ ֹגוי ַגם ַצ ִׂדיק ַתהֲ רֹג" (בראשית כ)! הָ ָתםִ ,כ ְׁד ָקא מַ ְׁה ְׁד ֵּרי ִע ָלוֵּיה: "וְ ַע ָתה ָה ֵשב ֵא ֶשת ָה ִׂאיש ִׂכי נָ ִׂביא הוא" (בראשית כ) - יה ַדר?! יה ַדרְׁ ,דלָ או נ ִָביא לָ א ֶׁת ְׁ שת נ ִָביא הוא ְׁד ֶׁת ְׁ דף ט ,ב ֵּא ֶׁ ֶׁא ָלאִ ,כ ְׁדאֲ מַ ר ר' ְׁשמו ֵּאל ַבר נ ְַׁחמָ נִ י, ַדאֲ מַ ר ר' ְשמואל ַבר נ ְַחמָ נִ י אֲ מַ ר ר' יוֹ נ ָָתן :הָ ִכי ָק ָאמַ ר לֵּ יה: "וְ ַע ָתה ָה ֵשב ֵא ֶשת ָה ִׂאיש"ִ 26מ ָכל מָ קוֹ ם; חו ִׂתי ִׂהיא" וְׁ גוֹ ' - ו ְׁד ָק ָא ְׁמ ַר ְׁתַ " :הג ֹוי ַגם ַצ ִׂדיק ַתהֲ רֹג ,הֲ לֹא הוא ָא ַמר לִׂ י אֲ ֹ נ ִָביא הוא ,ו ִמ ְׁמ ָך לָ מַ ד: ש ָבא לָ עִ יר -עַ ל עִ ְׁסקֵּ י אֲ ִכילָ ה ו ְׁש ִתיָיה שוֹ אֲ לִ ין אוֹ תוֹ ; ַא ְׁכ ְׁסנַאיֶׁ 27 ְׁכלום שוֹ אֲ לִ ין אוֹ תוֹ ִ ' :א ְׁש ְׁת ָך זוֹ ,אֲ חוֹ ְׁת ָך זוֹ '?! שהָ יָה לוֹ לִ לְׁ מוֹ ד וְׁ לֹא לָ מַ ד. ש ֶׁבן נֹחַ ֶׁנה ֱָרגֶׁ , ִמ ָכאןֶׁ , 25כך בכתה"י .בדפוסים ,מחמת הצנזורהְׁ :כ ַנעֲנִ י. 26כך תוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספריםְ :ו ַע ָתה ָה ֵשב ֶאת ֵא ֶשת ָה ִׂאיש. 27כך בב"ח .בגוף הספריםַ :א ְׁכ ְׁסנַאי הוא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 59 סוגיה 45 .42ט ,ב ִמ ְׁשנָה הַ סו ָמא -אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה; ִד ְב ֵּרי רביַיְׁהודה. ר'ַמאירַאוֹ ֵּמר :גוֹ לֶׁ ה. ֵ הַ ש ֹונֵּא -אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה. רביַיוֹ ֵסי אוֹ ֵּמר :הַ שוֹ נֵּא ֶׁנה ֱָרגִ ,מ ְפנֵּי ֶׁׁשהוא ְכמו ָעד. רביַש ְׁמעוֹ ןַאוֹ ֵּמר :י ֵּׁש שוֹ נֵּא גוֹ לֶׁ ה ,וְ י ֵּׁש שוֹ נֵּא ֶׁׁשאֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה; זֶׁה הַ ְכלָ ל: לו ַמרְ ' :ל ַד ַעת הָ ַרג' -אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה, ָכול ֹ ָכל ֶׁׁשהוא י ֹ וְ ' ֶׁׁשל ֹא ְל ַד ַעת הָ ַרג' -הֲ ֵּרי זֶׁה גוֹ לֶׁ ה. ְׁגמָ ָרא ָתנו ַר ָבנָן: אות" (במדבר לה) ְ -פ ָרט ְלסו ָמא; ִד ְב ֵּרי רביַיְׁהודה. " ְבלֹא ְר ֹ אות" ְ -ל ַרבוֹ ת אֶׁ ת הַ סו ָמא. יַמאירַאוֹ ֵּמרְ " :בלֹא ְר ֹ רב ֵ מפני שהוא כמועד -כמותרה עליו ועובר על התראה דודאי לדעת הרגו. ויש שונא שאינו גולה -ולא נהרג. כל -הריגה שיכולין לומר על הריגה זו שלדעת היתה אינו גולה לפי שחשוד הוא על כך. שלא לדעת הרג -כשהריגה זו ודאי שלא לדעת שאין אדם יכול לומר עליה לדעת היתה גולה ובגמ' מפרש לה. גמ'. בלא ראות פרט לסומא -דמשמע כאן לא ראה אבל רואה במקום אחר פרט לסומא שאינו רואה בשום מקום. פרט למתכוין -כדאמרן לעיל /מכות( /דף ז.): מַ אי טַ ְׁעמָ א ְׁד ַר ִבי יְׁ הו ָדה? ִד ְׁכ ִתיב" :וַ אֲ ֶשר ָיבֹא ֶאת ֵר ֵעהו ַבי ַַער" (דברים יט) -אֲ ִפילו סומָ א; אֲ ָתא " ְבלֹא ְרא ֹות" ,מַ עֲטֵּ יה. וְׁ ַר ִבי מֵּ ִאיר? אות" -לְׁ מַ עֵּ ט, " ְבלֹא ְר ֹ " ִׂב ְבלִׂ י ַד ַעת" -לְׁ מַ עֵּ ט; הָ וֵּי ִמיעוט ַאחַ ר ִמיעוט ,וְׁ ֵּאין ִמיעוט ַאחַ ר ִמיעוט ֶׁא ָלא לְׁ ַרבוֹ ת. וְׁ ַר ִבי יְׁ הו ָדה? " ִׂב ְבלִׂ י ַד ַעת" ְׁ -פ ָרט לְׁ ִמ ְׁת ַכוֵּין הוא ַדאֲ ָתא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 61 סוגיה 46 .41ט ,ב או ֵּמר הַ שוֹ נֵּא ֶׁנה ֱָרג" כו': "ר' ֹיו ֵּסי ֹ וְׁ הָ א לָ א ַא ְׁתרו ֵּביה? להבחין בין שוגג למזיד -שלא יכול לומר לא הייתי יודע שאסור. יתין ַ -ר ִבי יוֹ סֵּ י ַבר יְׁ הו ָדה ִהיא, מַ ְׁתנִ ִ ְׁד ַתנְׁ יָא: "רביַיוֹ ֵסיַברַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: ינו צָ ִר ְ יך הַ ְת ָראָ ה, חָ בֵּ ר אֵּ ֹ יתנָ ה הַ ְת ָראָ ה אֶׁ ָלא ְלהַ ְב ִחין ֵּבין ׁשוֹ גֵּ ג ְל ֵּמזִ יד". ְל ִפי ֶׁׁשל ֹא נִ ְ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 61 סוגיה 47 .40ט ,ב " ַר ִבי ִ ׁש ְמעוֹ ן אוֹ ֵּמר י ֵּׁש שוֹ נֵּא גוֹ לֶׁ ה" וְׁ כו': ַתנְׁ יָא: ֵּכיצַ ד אָ ַמר רביַש ְׁמעוֹ ן :י ֵּׁש שוֹ נֵּא גוֹ לֶׁ ה ,וְ י ֵּׁש שוֹ נֵּא ֶׁׁשאֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה? נִ ְפ ָסק -גוֹ לֶׁ ה, נִ ְ ׁש ָמט -אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה. וְׁ הָ ַתנְׁ יָא: "ר'ַש ְׁמעוֹ ןַאוֹ ֵּמר: ִש ֵּמט ַמ ְחצָ לוֹ ִמיָדוֹ " - ְלעוֹ לָ ם אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ הַ ,עד ֶׁׁשי ָׁ ַק ְׁשיָא נִ ְׁפסָ ק ַא ִנ ְׁפסָ ק, ַק ְׁשיָא נִ ְׁשמָ ט ַא ִנ ְׁשמָ ט! נפסק -החבל ונפל עליו אין לומר בא לדעת זה. נשמט -החבל מידו ונפלה עליו אינו גולה שיש לומר לדעת עשה. לעולם אינו גולה -לא אוהב ולא שונא בנפסק אלא בנשמט. מחצלו -הוא מעגילה שפעמים שטחין במחצלים שהוא כלי אומנות של בונים ובלע"ז טרואיל"ה. הכי גרסי' נשמט אנשמט לא קשיא הא באוהב הא בשונא נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן -הא דקתני נשמט גולה באוהב דלא חשיד דעביד מדעת ודקתני נשמט אינו גולה בשונא כדקתני בהדיא בברייתא יש שונא שאינו גולה ומפרש מילתיה נשמט אינו גולה. נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן - נִ ְׁפסָ ק ַא ִנ ְׁפסָ ק לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ְׁ -באוֹ הֵּ ב, וְׁ הָ א ְׁ -בשוֹ נֵּא. נִ ְׁשמָ ט ַא ִנ ְׁשמָ ט לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ַ -ר ִבי, וְׁ הָ א ַ -ר ָבנָן. הא דקתני נפסק גולה אפי' בשונא וכל שכן באוהב רבנן ואליבא דר' שמעון הוא דאמר נשמט הברזל מקתו והרג גולה ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו היא שנשאר האגד בידו והא דקתני נפסק אינו גולה רבי היא דאמר נשמט הברזל מקתו אינו גולה והוא הדין לחבל הנפסק עד שישמט מחצלו מידו שאין נשאר בידו כלום דומיא דמן העץ המתבקע ולרבי אליבא דר' שמעון אין לך שונא גולה כך מצאתי גירסא בתשובות הגאונים וכן עיקר וגירסת הספרים משובשת היא וטעו לדמות נשמט החבל לנשמט הברזל ואי אפשר להעמידה ולפרש נפסק אנפסק לא קשיא הא באוהב הא בשונא דהא על כרחך הא דתני נפסק גולה בשונא מפורשת והיאך תאמר הא דתני נפסק אינו גולה באוהב השתא בשונא גולה באוהב לא כל שכן וכי יש לך לומר שגולה בשונא ואינו גולה באוהב ועוד נשמט אנשמט לא קשי' הא רבי והא רבנן היאך תאמר הא דתני נשמט אינו גולה רבי היא דאמר נשמט אינו גולה אפי' באוהב אם כן אין הטעם מפני שיכול לומר לדעת נהרג ור' שמעון תלי טעמא בהכי. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 62 סוגיה 48 .48ט ,ב ִמ ְׁשנָה ְלהֵּ יכָ ן גוֹ ִלין? ְל ָע ֵּרי ִמ ְקלָ ט.ְל ָׁשל ֹׁש ֶׁׁש ְב ֵּעבֶׁ ר הַ י ְַר ֵּדן ,ו ְל ָׁשל ֹׁש ֶׁׁש ְבאֶׁ ֶׁרץ ְכנ ַַען; ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמרֶ " :את ְשלֹש ֶה ָע ִׂרים ִׂת ְתנו ֵמ ֵע ֶבר לַ י ְַר ֵדן ,וְ ֶאת ְשלֹש ֶה ָע ִׂרים ִׂת ְתנו ְב ֶא ֶרץ ְכנָ ַען" וְ ֹגו' (במדבר לה). ַעד ֶׁׁשל ֹא נִ ְבחֲרו ָׁשל ֹׁש ֶׁׁש ְבאֶׁ ֶׁרץ י ְִש ָראֵּ ל, קו ְלטוֹ ת; לֹא הָ יו ָׁשל ֹׁש ֶׁׁש ְב ֵּעבֶׁ ר הַ י ְַר ֵּדן ֹ טות ְכאַ חַ ת. קו ְל ֹ ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמרֵ " :שש ָע ֵרי ִׂמ ְקלָ ט ִׂת ְהיֶינָ ה" ַ -עד ֶׁׁשי ְִהיו ִ ׁש ְ ׁש ָתן ֹ ו ְמכֻ וָונוֹ ת לָ הֶׁ ן ְד ָר ִכים ִמז ֹו ָלזוֹ , ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמרָ " :ת ִׂכין ְל ָך ַה ֶד ֶר ְך וְ ִׂש ַל ְש ָת" וְ גוֹ ' (דברים יט). ומוֹ ְס ִרין ָלהֶׁ ן ְ ׁשנֵּי ַת ְל ִמ ֵּידי חֲ כָ ִמיםֶׁׁ ,ש ָמא יַהַ ְרגֶׁ נו ַב ֶׁד ֶׁר ְך; וִ ַיד ְברו אֵּ ָליו. יַמאירַאוֹ ֵּמר :אַ ף 28הוא ְמ ַד ֵּבר ַעל י ְֵּדי ַע ְצמוֹ , רב ֵ רוצֵ ַח" (דברים יט). ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וְ זֶה ְד ַבר ָה ֹ רביַיוֹ ֵסיַ ְׁברביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: ימין ְל ָע ֵּרי ִמ ְקלָ ט, ַב ְת ִח ָלה אֶׁ חָ ד ׁשוֹ גֵּ ג וְ אֶׁ חָ ד ֵּמזִ יד ַמ ְק ִד ִ תו ִמ ָׁשם: יאין אוֹ ֹ ובֵּ ית ִדין ׁשוֹ ְל ִחין ו ְמ ִב ִ יתה ְבבֵּ ית ִדין -הֲ ָרגוהו, ִמי ֶׁׁש ִנ ְתחַ יֵּיב ִמ ָ יתה ְ -פ ָטרוהו, וְ ֶׁׁשל ֹא נִ ְתחַ יֵּיב ִמ ָ ִמי ֶׁׁש ִנ ְתחַ יֵּיב ָגלות ַ -מ ֲחזִ ִירין אוֹ תוֹ ִל ְמקוֹ מוֹ , טו" וְ גוֹ ' (במדבר לה). תו ָה ֵע ָדה ֶאל ִׂעיר ִׂמ ְקלָ ֹ או ֹ ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר "וְ ֵה ִׂשיבו ֹ ְׁגמָ ָרא ָתנו ַר ָבנָן: ש ַע ְבאֶׁ ֶׁרץ ְכנ ַַען. ָׁשל ֹׁש ָע ִרים ִה ְב ִדיל מ ֶֹׁׁשה ְב ֵּעבֶׁ ר הַ י ְַר ֵּדן ,ו ְכנֶׁגְ ָדן ִה ְב ִדיל יְהוֹ ׁ ֻ ו ְמכֻ וָונוֹ ת הָ יוְ ,כ ִמין ְ ׁש ֵּתי ׁשורוֹ ת ֶׁׁש ַב ֶׁכ ֶׁרם: חֶׁ ְברוֹ ן ִביהו ָדהְ ,כנֶׁגֶׁ ד ֶׁבצֶׁ ר ַב ִמ ְד ָבר; ְ ׁשכֶׁ ם ְבהַ ר אֶׁ ְפ ַריִםְ ,כנֶׁגֶׁ ד ָרמוֹ ת ַבגִ ְל ָעד; ֶׁק ֶׁד ׁש ְבהַ ר ַנ ְפ ָת ִליְ ,כנֶׁגֶׁ ד גוֹ ָלן ַב ָב ָׁשן. מתני'. עד שלא נבחרו שלש שבארץ כנען היינו כל ארבע עשרה שכבשו וחלקוואח"כ הבדילן יהושע. לא היו שלש -שהבדיל משה בעבר הירדן קולטות. וידברו אליו -אל גואל הדם ואומרין לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים בשגגה בא מעשה לידו. בתחלה -כלומר תחלת משפט כל הרוצחים ואפילו מזידין ויליף טעמא בסיפרא דבי רב מוארב לו וגו' ונס אל אחת וגו'. גמ'. ומכוונות היו -אלו נגד אלו בשתי שורות כמו שתי שורות שבכרם. ושלשת את גבול ארצך וגו' שיהו משולשות -כלומר שמתחלקת הארץ חלקות רחבה של ארץ ישראל לארבעת רבעים כמו שמפרש והולך שיהא מדרומה שבארץ ישראל לחברון כמחברון לשכם כו'. בעבר הירדן תלת כו' -בתמיה בנחלת שני שבטים שלש כמו בנחלת עשרה שבטים. בגלעד -שהיא בעבר הירדן שכיחי רוצחים. "וְ ִׂש ַל ְש ָת" ֶׁׁ -שיְהו ְמ ׁשו ָל ִ ׁשין: ֶׁׁשיְהֵּ א ִמ ָדרוֹ ם ְלחֶׁ ְברוֹ ןְ ,כ ֵּמחֶׁ ְברוֹ ן ִל ְ ׁשכֶׁ ם; ו ֵּמחֶׁ ְברוֹ ן ִל ְ ׁשכֶׁ םְ ,כ ִמ ְ ׁשכֶׁ ם ְל ֶׁק ֶׁד ׁש; ו ִמ ְ ׁשכֶׁ ם ְל ֶׁק ֶׁד ׁש ְכ ִמ ֶׁק ֶׁד ׁש לַ ָצפוֹ ן. ְׁבעֵּ בֶׁ ר הַ ַי ְׁר ֵּדן ְׁתלָ תְׁ ,ב ֶׁא ֶׁרץ יִ ְׁש ָר ֵּאל ְׁתלָ ת?! אֲ מַ ר ַא ַביי: ַבגִ לְׁ עָ ד ְׁש ִכיחֵּ י רוֹ ְׁצ ִחים, ַּדף י ,א ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :ג ְל ָעד ִׂק ְריַת פֹעֲ לֵ י ָאוֶ ן ,עֲ קו ָבה ִׂמ ָדם" (הושע ו). מַ אי "עֲ קו ָבה ִׂמ ָדם"? 28גירסת הרמב"ם והרע"ב (עיין בתוי"ט) :ללא "אף". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 63 סוגיה 48 עוקבין -אורבין. מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי -חברון וקדש ָאמַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר: שהָ יו עוֹ ְׁק ִבין לַ הֲרוֹ ג נְׁ פָ שוֹ ת. ֶׁ רחוקות מגבולי הארץ שני רביעי הארץ וההורג בסוף הגבול צריך לנוס רביע הארץ. ומַ אי ְׁשנָא מֵּ הַ אי ִגיסָ א ומֵּ הַ אי ִגיסָ א ִד ְׁמ ַר ֲחקֵּ י, ומַ אי ְׁשנָא ְׁמ ִציעָ ֵּאי ִד ְׁמ ָק ְׁרבֵּ י? ומ"ש מציעאי דמקרבי - אֲ מַ ר ַא ַביי: ִב ְׁשכֶׁ ם נ ִַמי ְׁש ִכיחֵּ י רוֹ ְׁצ ִחים, ְ ִד ְׁכ ִתיב" :ו ְכ ַח ֵכי ִׂאיש ְגדו ִׂדיםֶ ,ח ֶבר כֹהֲ נִׂ יםֶ ,ד ֶרך יְ ַר ְצחו ֶש ְכ ָמה" וְׁ גוֹ ' (הושע ו). מַ אי " ֶח ֶבר כֹהֲ נִׂ ים"? ָאמַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר: שהָ יו ִמ ְׁתחַ ְׁב ִרין לַ הֲרוֹ ג נְׁ פָ שוֹ ת, ֶׁ ש ִמ ְׁתחַ ְׁב ִרין לַ ְׁחלוֹ ק ְׁתרומוֹ ת ְׁבבֵּ ית הַ ְׁג ָרנוֹ ת. כהֲנִ ים הַ ָללוֶׁ , ַכ ֹ יכא? וְׁ תו לֵּ ָ יהם ִׂת ְתנו ַא ְר ָב ִׂעים ו ְש ַתיִׂ ם ִׂעיר"! (במדבר לה). וְׁ הָ א ְׁכ ִתיב" :וַ עֲ לֵ ֶ ָאמַ ר ַא ַביי: שלֹא לְׁ ַדעַ ת; הַ ָללו -קוֹ לְׁ טוֹ ת ֵּבין לְׁ ַדעַ ת ֵּבין ֶׁ של ֹא לְׁ ַדעַ ת ֵּאינָן קוֹ לְׁ טוֹ ת. הַ ָללו -לְׁ ַדעַ ת קוֹ לְׁ טוֹ תֶׁ , הוַאי!?29 וְׁ חֶׁ ְׁברוֹ ן -עִ יר ִמ ְׁקלָ ט ֲ רוןַ ,כאֲ ֶשר ִׂד ֶבר מ ֶֹשה" (שופטים א)! וְׁ הָ ְׁכ ִתיב" :וַ ִׂי ְתנו לְ ָכלֵ ב ֶאת ֶח ְב ֹ אֲ מַ ר ַא ַביי: ָודהָ א; ַפ ְׁרו ָ יה ,נָ ְתנו ְל ָכלֵ ב ֶבן יְ ֻפנֶה" ִד ְׁכ ִתיב" :וְ ֶאת ְש ֵדה ָה ִׂעיר וְ ֶאת חֲ צֵ ֶר ָ ההורג בין חברון לשכם ובין שכם לקדש קרוב למקלט מיכן ומיכן. בין לדעת בין שלא לדעת בין שברח שם לדעתקליטה בין [שלא] ברח שם (שלא) לדעת [קליטה] שלא היה יודע שהיא קולטת. פרוודהא -כפרים וחצרים הסמוכות לה ונקראות על שמה נתנו לכלב. וערי מבצר -כרכים גדולים שהיו בנחלת נפתלי הצדים צר וגו'. ערים הללו -ערי מקלט. טירין קטנים -לפי שאין מזונות מצויין שם. ולא כרכים גדולים -שהכל נקבצים שם תמיד ויהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לו. כגון סליקום -עיר מבצר ויש כפר סמוך הנקרא אקרא דסליקום כך קדש העיר מבצר ועיר בינוני סמוכה לה הנקראת על שמה. (יהושע כא). הוַאי? וְׁ ֶׁק ֶׁד ׁש -עִ יר ִמ ְׁקלָ ט ֲ וְׁ הָ ְׁכ ִתיב: 30 צור" (יהושע יט); "וְ ָע ֵרי ִׂמ ְב ָצרַ ,ה ִׂצ ִׂדים ֵצר ,וְ ַח ַמת ַר ַקת וְ ִׂכ ָנ ֶרת וְׁ גוֹ ' וְ ֶק ֶדש וְ ֶא ְד ֶר ִׂעי וְ ֵעין ָח ֹ וְׁ ַתנְׁ יָא: " ָע ִרים הַ ָללו - אֵּ ין עוֹ ִשין אוֹ ָתן ,לֹא ִט ִירין ְק ַט ִנים וְ לֹא ְכ ַר ִכים ְגדוֹ ִלים, ינונִ יוֹ ת"! אֶׁ ָלא עֲ יָירוֹ ת ֵּב ֹ אֲ מַ ר ַרב יוֹ סף: הוַאי. ַת ְׁר ֵּתי קֶׁ ֶׁדש ֲ אֲ מַ ר ַרב ַא ִשי: ְׁכגוֹ ן ְׁסלִ יקום וְׁ ַא ְׁק ָרא ִד ְׁסלִ יקום. 29כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים :הוא. 30כך נוסף בדפוסים בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "וגו'". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 64 סוגיה 49 .49י ,א גופָ א: ָע ִרים הַ ָללו - אֵּ ין עוֹ ִשין אוֹ ָתן ,לֹא ִט ִירין ְק ַט ִנים וְ לֹא ְכ ַר ִכין ְגדוֹ ִלים, ינונִ יוֹ ת. אֶׁ ָלא עֲ יָירוֹ ת ֵּב ֹ או ָתן אֶׁ ָלא ִב ְמקוֹ ם ַמיִם; יבין ֹ וְ אֵּ ין מוֹ ִ ׁש ִ יאין ָלהֶׁ ם ַמיִם. וְ ִאם אֵּ ין ָׁשם ַמיִםְ ,מ ִב ִ ָוקים, יבין אוֹ ָתן אֶׁ ָלא ִב ְמקוֹ ם ְ ׁשו ִ וְ אֵּ ין מוֹ ִ ׁש ִ קום או ְכלו ִסין; יבין אוֹ ָתן אֶׁ ָלא ִב ְמ ֹ וְ אֵּ ין מוֹ ִ ׁש ִ יפין עֲ לֵּ יהֶׁ ן, נִ ְת ַמעֲ טו או ְכלו ֵּסיהֶׁ ן -מוֹ ִס ִ יאין לָ הֶׁ ם ֹכהֲ נִ יםְ ,לוִ יִם וְ י ְִש ָראֵּ ִלים. נִ ְת ַמעֲ טו ִדיו ֵּריהֶׁ ן ְ -מ ִב ִ וְ אֵּ ין מוֹ ְכ ִרין ָבהֶׁ ן ,לֹא ְכלֵּ י ַזיִין וְ לֹא ְכלֵּ י ְמצו ָדה; ִד ְב ֵּרי רביַנְׁ חֶּ ְׁמיהַ . וחכמים ַמ ִת ִירין. תוכָ ן חֲ בָ ִלים, וְ ָׁשוִ יןֶׁׁ ,שאֵּ ין פ ֹו ְר ִסין ְבתוֹ כָ ן ְמצודוֹ ת ,וְ אֵּ ין ַמ ְפ ִ ׁש ִילין ְל ֹ ְכ ֵּדי ֶׁׁשל ֹא ְתהֵּ א ֶׁרגֶׁ ל גוֹ אֵּ ל הַ ָדם ְמצויָה ָׁשם. ואם אין שם מים -כשנפלו בגורל בימי יהושע ללוים הביאו להם אמות מים אחרי כן מן הנהרות הרחוקים. במקום שווקים -שימצאו מזונות לקנות. במקום אוכלוסין -שיהו כפרים ויישוב סמוכים להם שלא יבואו גואלי הדם מרובים על העיר בחיל. כלי זיין -שלא יקנה גואל הדם שם זיין ויהרוג שאם יביא כלי זיין ממקומו ירגישו בו. וכלי מצודה -אף בהם הורגין חיות. מאי קרא -דמתקנינן להו לרוצחין דבר שצריכין לו. ָאמַ ר ַר ִבי יִ ְצחָ ק: מַ אי ְׁק ָרא? "וְ נָ ס ֶאל ַא ַחת ִׂמן ֶה ָע ִׂרים ָה ֵאל וָ ָחי" (דברים ד),הוֵּי לֵּ יה חַ יו ָתא. עָ בֵּ יד לֵּ יה ִמ ִידי ְׁד ֶׁת ֱ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 65 סוגיה 50 .27י ,א ָתנָא: ַת ְל ִמיד ֶׁׁש ָגלָ ה ַ -מגְ ִלין ַרבוֹ ִעמוֹ ; ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וָ ָחי". הוֵּי לֵּ יה חַ יו ָתא. -עָ בֵּ יד לֵּ יה ִמ ִידי ְׁד ֶׁת ֱ לתלמיד שאינו הגון -שלא יביאוהו עונותיו לידי הריגה בשוגג ויגלה דאמרי' לקמן /מכות דף י'( /עמוד ב) שאינו מצוי אלא ברשעים. ירא: ָאמַ ר ר' זְעִ ָ ש ֵּאינוֹ הָ גון. שלֹא יִ ְׁשנֶׁה ָא ָדם לְׁ ַתלְׁ ִמיד ֶׁ ִמ ָכאןֶׁ , ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: שגָלָ ה -מַ גְׁ לִ ין יְׁ ִשיבָ תוֹ עִ מוֹ . הָ ַרב ֶׁ ִאינִ י?! וְׁ הָ א ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: שהֵּ ן קוֹ לְׁ ִטין? ִמנַיִ ן לְׁ ִד ְׁב ֵּרי תוֹ ָרה ֶׁ 31 שנֶׁאֱ מַ רֶ " :את ֶבצֶ ר ַב ִׂמ ְד ָבר" וְׁ גוֹ ' (דברים ד) ,ו ְׁכ ִתיב ַב ְׁת ֵּריה "וְ זֹאת ַהת ֹו ָרה"! ֶׁ לָ א ַק ְׁשיָא: ידנָא ְׁדעָ סֵּ יק ָבה, הָ א ְׁ -ב ִע ָ ידנָא ְׁדלָ א עָ סֵּ יק ָבה. הָ א ְׁ -ב ִע ָ וְׁ ִאי ָבעֵּ ית ֵּאימָ א: מַ אי 'קוֹ לְׁ ִטין'? ִמ ַמלְׁ ַא ְׁך הַ ָמוֶׁת.ה ָוה י ֵָּתיב וְׁ ג ֵָּריס ְׁבבֵּ י ַרב, ִכי הָ א ְׁד ַרב ִח ְס ָדא ֲ ַביה, יק ַרב לְׁ ג ֵּ וְׁ לָ א הֲוָ ה ָקא יָכוֹ ל ְׁשלִ יחָ א ְׁדמַ לְׁ אֲ כָ א ְׁדמוֹ ָתא 32לְׁ ִמ ְׁ ה ָוה ְׁש ֵּתיק פומֵּ יה ִמ ִג ְׁירסָ א. ְׁדלָ א ֲ יתיב ַא ַא ְׁרזָא ְׁדבֵּ י ַרב, ְׁסלִ יק וִ ֵּ ָפ ַקע ַא ְׁרזָא ,ו ְׁש ֵּתיק ,וְׁ י ִָכיל לֵּ יה. 31כך נוסף בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "וכתיב בתריה". 32כך נוסף בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "דמלאכא דמותא". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 66 סוגיה 51 .22י ,א ָאמַ ר ַר ִבי ַתנְ חום ַבר חֲ נִ ילָ אי: ימנוֹ ת ַבהַ ָצלָ ה ְׁת ִח ָלה? ִמ ְׁפנֵּי מַ ה זָכָ ה ְׁראובֵּ ן לִ ָ שהוא ָפ ַתח ְׁבהַ ָצלָ ה ְׁת ִח ָלה, ִמ ְׁפנֵּי ֶׁשנֶׁאֱ מַ ר "וַ ִׂי ְש ַמע ְראו ֵבן ,וַ י ִַׂצילֵ הו ִׂמ ָי ָדם" (בראשית לז). ֶׁ ָד ַרש ַר ִבי ִש ְמלָ אי: מַ אי ִד ְׁכ ִתיב: 33 " ָאז י ְַב ִׂדיל מ ֶֹשה ָשלֹש ָע ִׂריםְ ,ב ֵע ֶבר ַהי ְַר ֵדן ִׂמזְ ְר ָחה ָש ֶמש " (דברים ד)? שמֶׁ ש לַ רוֹ ְׁצ ִחים. ֹשה :הַ ז ְַׁרח ֶׁ ָאמַ ר לוֹ הַ ָקדוֹ ש ָברו ְׁך הוא לְׁ מ ֶׁ יכא ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי: ִא ָ שמֶׁ ש לַ רוֹ ְׁצ ִחים. אֲ מַ ר לֵּ יהִ :ה ְׁז ַר ְׁח ָת ֶׁ ָד ַרש ַר ִבי ִסימָ אי: מַ אי ִד ְׁכ ִתיב: מון לֹא ְתבו ָאה" (קוהלת ה)? "א ֵֹהב ֶכ ֶסף לֹא יִׂ ְש ַבע ֶכ ֶסף ,ו ִׂמי א ֵֹהב ֶב ָה ֹ לימנות בהצלה תחלה - שפתח הכתוב בו בערי מקלט תחלה. הזרח שמש לרוצחים - להכין להם חיותם כגון הנך מילי דלעיל. הזרחת שמש לרוצחים בהבדלה זו ויפה עשית.ללמד בהמון -לדרוש ברבים. שכל תבואה שלו - שבקי במקרא ב ִמ ְּשנָה ובהלכות ובאגדות. ורבנן ואיתימא רב מרי אמרי מי אוהב בהמון וגו' האוהב ת"ח לו תבואה -התורה מחזרת עליו ועל זרעו כדאמרינן בעלמא (שבת דף כג): האי מאן דרחים רבנן הויין ליה בנין רבנן. [יהבו רבנן עינייהו ברבה -שהיה אוהב או ֵהב ֶכ ֶסף לֹא יִׂ ְש ַבע ֶכ ֶסף" - " ֹ תלמידי חכמים ביותר והיו לו בנים ת"ח]. ֹשה ַר ֵּבינו, זֶׁה מ ֶׁ רב אשי אמר כו' -בדרב שלֹא נִ ְׁבחֲרו ָ ש ְׁבעֵּ בֶׁ ר הַ י ְַׁר ֵּדן קוֹ לְׁ טוֹ ת ,עַ ד ֶׁ שלֹש עָ ִרים ֶׁ ש ֵּאין ָ שהָ יָה יוֹ ֵּדעַ ֶׁ , ֶׁ שלֹש ְׁב ֶׁא ֶׁרץ ְׁכנַעַ ן; אשי גרסי' ללמוד בדרבינא גרסי' ללמד. ש ָב ָאה לְׁ ָי ִדי -אֲ ַק ְׁיימֶׁ נָה. וְׁ ָאמַ רִ :מ ְׁצ ָוה ֶׁ ללמוד בהמון -עם חברים רבים. מון לֹא ְתבו ָאה" - "ו ִׂמי א ֵֹהב ֶב ָה ֹ לְׁ ִמי נ ֶָׁאה לְׁ לַ ֵּמד ֶׁבהָ מוֹ ן? שלוֹ . ש ָכל ְׁתבו ָאה ֶׁ ִמי ֶׁ וְׁ הַ יְׁ ינו ַד ָאמַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר: תו" (תהילים קו)? יע ָכל ְת ִׂה ָל ֹ רות ה' ,י ְַש ִׂמ ַ מַ אי ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :מי יְ ַמ ֵלל ְגבו ֹ שיָכוֹ ל לְׁ הַ ְׁש ִמיעַ ָכל ְׁת ִה ָלתוֹ . לְׁ ִמי נ ֶָׁאה לְׁ מַ ֵּללְׁ 34גבורוֹ ת ה'? ִ -מי ֶׁ יתימָ א ַר ָבה ַבר מָ ִריָ ,אמַ ר: וְׁ ַר ָבנָן ,וְׁ ִא ֵּ 35 לו ְתבו ָאה" - מון ֹ או ֵהב ֶב ָה ֹ " ִׂמי ֹ ָכל הָ אוֹ הֵּ ב לַ ְׁמלַ ֵּמד ֶׁבהָ מוֹ ן -לוֹ ְׁתבו ָאה. יְׁ הַ בו ֵּביה ַר ָבנָן עֵּ ינַיְׁ יהוְׁ ,ב ָרבָ א ְׁב ֵּריה ְׁד ַר ָבה. <סימן אשי ללמוד רבינא ללמד> ַרב ַא ִשי ָאמַ ר: ָכל הָ אוֹ הֵּ ב לִ לְׁ מוֹ ד ֶׁבהָ מוֹ ן -לוֹ ְׁתבו ָאה. חנִ ינָא: וְׁ הַ יְׁ ינו ַד ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ סי ְבר' ֲ מַ אי ִד ְׁכ ִתיבֶ " :ח ֶרב ֶאל ַה ַב ִׂדים וְ נ ָֹאלו" (ירמיהו נ)? ידי ֲחכָ ִמים, של ַתלְׁ ִמ ֵּ ארי שוֹ נְׁ ֵּאיהֶׁ ם ֶׁ חֶׁ ֶׁרב עַ ל צַ ְׁו ֵּ שיוֹ ְׁש ִבין וְׁ עוֹ ְׁס ִקין ַבתוֹ ָרה ַבד ְׁבבַ ד. ֶׁ 33כך נוסף בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "שמש". 34כך תוקן בדפוסים .בגוף הספרים :לְׁ לַ ֵּמד. 35כך בספרים .בכתוב :לֹא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 67 סוגיה 51 ש ִמ ַט ְׁפ ִשין; וְׁ לֹא עוֹ ד ,אֶׁ ָלא ֶׁ ְׁכ ִתיב הָ כָ א" :וְ נ ָֹאלו" ,ו ְׁכ ִתיב הָ ָתם" :אֲ ֶשר ֹנו ַאלְ נו" (במדבר יב). שחוֹ ְׁט ִאין; וְׁ לֹא עוֹ דֶׁ ,א ָלא ֶׁ שנֶׁאֱ מַ ר" :וַ אֲ ֶשר ָח ָטאנו". ֶׁ יבעֵּ ית ֵּאימָ א ,מֵּ הָ כָ אֹ " :נואֲ לו ָש ֵרי צ ַֹען" (ישעיהו יט). וְׁ ִא ָ ָר ִבינָא ָאמַ ר: ָכל הָ אוֹ הֵּ ב לְׁ לַ ֵּמד ֶׁבהָ מוֹ ן -לוֹ ְׁתבו ָאה. נואלו שרי צוען -נשאו שרי נוף, אלמא הנואל נשא לחטוא. ללמד בהמון -מרבה תלמידים. לו תבואה -לפי שעל ידיהם ירבה הפלפול ונותן לב לתרץ קושיותיהם. בשעריך -בשביל שעריך. מאלף עולות כו' -מקרא כתוב אלף עולות יעלה שלמה וגו' (מלכים א ג). וְׁ הַ יְׁ ינו ְׁד ָאמַ ר רבי: הַ ְר ֵּבה תוֹ ָרה לָ ַמ ְד ִתי ֵּמ ַרבוֹ ַתי ,ו ֵּמחֲבֵּ ַירי יוֹ ֵּתר ֵּמהֶׁ ם ,ו ִמ ַת ְל ִמ ַידי ֹיו ֵּתר ִמכו ָלן. שעַ ֶּבן לוִ י: ָאמַ ר ַר ִבי יְ הוֹ ֻׁ ְ דות ָהיו ַרגְ לֵ ינו ִׂב ְש ָע ַריִׂ ך יְ רו ָשלַ יִׂ ם" (תהילים קכב)? מַ אי ִד ְׁכ ִתיב" :ע ְֹמ ֹ שיַעַ ְׁמדו ַב ִמלְׁ חָ מָ ה? ִמי ג ַָרם לְׁ ַרגְׁ לֵּ ינו ֶׁ שהָ יו עוֹ ְׁס ִקים ַבתוֹ ָרה. שלַ יִ םֶׁ , שע ֲֵּרי יְׁ רו ָ ַשעַ ֶּבן לוִ י: ו ַָאמַ ר ַר ִבי יְ הוֹ ֻׁ מַ אי ִד ְׁכ ִתיב: ְ לות ְל ָדוִׂ דָ ,ש ַמ ְח ִׂתי ְבא ְֹמ ִׂרים לִׂ י ֵבית ה' נֵלֵ ך" (תהילים קכב)? " ִׂשיר ַה ַמעֲ ֹ ְׁ ָאמַ ר ָדוִ ד לִ ְׁפנֵּי הַ ָקדוֹ ש ָברוך הוא: של עוֹ לָ ם! ִרבוֹ נוֹ ֶׁ שהָ יו אוֹ ְׁמ ִרים: שמַ עְׁ ִתי ְׁבנֵּי ָא ָדם ֶׁ ָ 'מָ ַתי יָמות זָקֵּ ן זֶׁה ,וְׁ ָיבֹא ְׁשלֹמֹה ְׁבנוֹ ,וְׁ יִ ְׁבנֶׁה ֵּבית הַ ְׁב ִח ָירה ,וְׁ ַנעֲלֶׁ ה לָ ֶׁרגֶׁל!' - שמַ ְׁח ִתי. וְׁ ָ ְׁ ָאמַ ר לוֹ הַ ָקדוֹ ש ָברוך הוא: טוב ֹיום ַבחֲ צֵ ֶר ָ יך ֵמ ָאלֶ ף" (תהילים פד) - " ִׂכי ֹ ש ַא ָתה עוֹ סֵּ ק ַבתוֹ ָרה לְׁ פָ נַי, טוֹ ב לִ י יוֹ ם ֶׁאחָ ד ֶׁ ָ ְׁבחַ . ַבי הַ ִמז ֵּ שעָ ִתיד ְׁשלֹמֹה ִבנְׁ ך לְׁ הַ ְׁק ִריב לְׁ פָ נַי עַ ל ג ֵּ מֵּ ֶׁאלֶׁ ף עוֹ לוֹ ת ֶׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 68 סוגיה 52 .20י ,א ָונות לָ הֶׁ ם ְד ָר ִכים" וְׁ כו': "ו ְמכֻ ו ֹ ַתנְׁ יָא: ֶּרַבןַיעקֹב אוֹ ֵּמר: יעז ֶּ ר'ַאֱל ֶּ ַּדף י ,ב ' ִמ ְקלָ ט' הָ יָה ָכתוב ַעל ָפ ָר ַׁשת ְד ָר ִכים, רוצֵּ חַ ,וְ י ְִפנֶׁה ְל ָׁשם. ְכ ֵּדי ֶׁׁשי ִַכיר ָה ֹ הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ מַ אי ְׁק ָרא? ֲשה לְׁ ָך 36הֲכָ נָה לַ ֶׁד ֶׁרךְׁ. ְ " ָת ִׂכין לְ ָך ַה ֶד ֶרך" (דברים יט) -ע ֵּ חנִ ינָא ָפ ַתח לַ ה ִפ ְׁתחָ א לְׁ הַ אי ַפ ְׁר ְׁש ָתא ,מֵּ הָ כָ א: ַרב חָ מָ א ַבר ֲ ְ ָשר ה'ַ ,על ֵכן ֹיו ֶרה ַח ָט ִׂאים ַב ָד ֶרך" (תהילים כה). טוב וְ י ָ " ֹ יקים! ִאם לַ חֲטָ ִאים יוֹ ֶׁרהַ ,קל וָחוֹ מֶׁ ר לַ ַצ ִד ִ ר' ִש ְמעוֹ ן ֶּבן לָ ִקיש ָפ ַתח לַ ה ִפ ְׁתחָ א לְׁ הַ אי ַפ ְׁר ְׁש ָתא ,מֵּ הָ כָ א: ָדו" וְׁ גוֹ ' (שמות כא); "וַ אֲ ֶשר לֹא ָצ ָדה ,וְ ָהאֱ ל ִֹׂהים ִׂא ָנה ְלי ֹ מונִׂ יֵ ,מ ְר ָש ִׂעים יֵצֵ א ֶר ַשע" וְׁ גוֹ ' (שמואל א כד). ֹאמר ְמ ַשל ַה ַק ְד ֹ " ַכאֲ ֶשר י ַ ַב ֶׁמה הַ ָכתוב ְׁמ ַד ֵּבר? שהָ ְׁרגו ֶׁאת הַ נֶׁפֶׁ ש: ִב ְׁשנֵּי ְׁבנֵּי ָא ָדם ֶׁ ֶׁאחָ ד הָ ַרג ְׁבשוֹ גֵּג ,וְׁ ֶׁאחָ ד הָ ַרג ְׁבמֵּ זִיד; לָ זֶׁה ֵּאין עֵּ ִדים ,וְׁ לָ זֶׁה ֵּאין עֵּ ִדים. הַ ָקדוֹ ש ָברו ְׁך הוא מַ ז ְִׁמינָן לְׁ פונְׁ ָדק ֶׁאחָ ד; שב ַתחַ ת הַ סו ָלם, שהָ ַרג ְׁבמֵּ זִיד -יוֹ ֵּ זֶׁה ֶׁ שהָ ַרג ְׁבשוֹ גֵּג -יוֹ ֵּרד ַבסו ָלם ,וְׁ נָפַ ל עָ לָ יו ַוה ֲָרגוֹ . וְׁ זֶׁה ֶׁ שהָ ַרג ְׁבמֵּ זִיד ֶׁ -נה ֱָרג, זֶׁה ֶׁ שהָ ַרג ְׁבשוֹ גֵּג -גוֹ לֶׁ ה. וְׁ זֶׁה ֶׁ אֲ מַ ר ַר ָבה ַבר ַרב הונָא אֲ מַ ר ַרב הונָא, וְׁ ָא ְׁמ ֵּרי לַ ה :אֲ מַ ר ַרב הונָא ָאמַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר: יאים ו ִמן הַ ְׁכתו ִבים: ִמן הַ תוֹ ָרה ו ִמן הַ ְׁנ ִב ִ ְׁ יכין אוֹ תוֹ . ש ָא ָדם רוֹ צֶׁ ה לֵּ י ֵּלך ָ -בה מוֹ לִ ִ ַב ֶׁד ֶׁר ְׁך ֶׁ ִמן הַ תוֹ ָרה - ְ ִד ְׁכ ִתיב" :לֹא ֵתלֵ ך ִׂע ָמ ֶהם" (במדבר כב), ו ְׁכ ִתיב" :קום לֵ ְך ִׂא ָתם" (במדבר כב). יאים - ִמן הַ ְׁנ ִב ִ ְ 37 ְ ָ ָ ָ יכך ְב ֶד ֶרך ֵתלֵ ך" הו ִׂעילַ ,מ ְד ִׂר ְ ִד ְׁכ ִתיב" :אֲ נִׂ י ה' אֱ ל ֶֹהיך ְמלַ ֶמ ְדך ְל ֹ ִמן הַ ְׁכתו ִבים - ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :אם לַ ֵל ִׂצים הוא יָלִׂ יץ ,וְ לַ עֲ נָ וִׂ ים יִׂ ֶתן ֵחן" (משלי ג). פתח ליה פיתחא -כשהיה רוצה לדרוש בפרשת רוצחים היה מתחיל כן. והאלהים אנה לידו -זהו שאמר הכתוב כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע משל הקדמוני היא התורה שהיא משל הקב"ה שהוא קדמונו של עולם והיא אמרה מרשעים יצא רשע והיכן אמרה והאלהים אנה לידו והיאך הקב"ה ממציא מכשול לאדם לחטוא אלא ע"י שהיו שניהם רשעים ההורג והנהרג ההורג היה חייב גלות ואין עד בדבר והוא לא גלה והנהרג היה חייב מיתה ואין עד בדבר ולא נהרג לפיכך הקב"ה מזמנן לפונדק אחד כו'. במה הכתוב מדבר -והאלהים אנה לידו. נופל עליו והורגו -ויש עדים ויגלה על כרחו. בדרך תלך -בדרך אשר תבחר לילך. אם ללצים -בא אדם להתחבר. הוא יליץ -אין מעכבין בידו. (ישעיהו מח). 36כך נוסף בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "לך". 37כך תוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספריםְ :ב ֶד ֶר ְך זו ֵתלֵ ךְ. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 69 סוגיה 53 .23י ,ב ָאמַ ר ַרב הונָא: שגָלָ ה לְׁ עִ יר ִמ ְׁקלָ ט ,ו ְׁמצָ אוֹ גוֹ ֵּאל הַ ָדם ַוה ֲָרגוֹ ָ -פטור. רוֹ צֵּ חַ ֶׁ ָקסָ בַ ר: לו ֵאין ִׂמ ְש ַפט ָמוֶ ת" (דברים יט) ְׁ -בגוֹ ֵּאל הַ ָדם הוא ִד ְׁכ ִתיב. "וְ ֹ יתיבֵּ י: מֵּ ִ לו ֵאין ִׂמ ְש ַפט ָמוֶ ת" ַ -ברוֹ צֵּ חַ הַ ָכתוב ְמ ַד ֵּבר. ""וְ ֹ אַ ָתה אוֹ ֵּמרַ :ברוֹ צֵּ חַ ; אוֹ אֵּ ינוֹ אֶׁ ָלא ְבגוֹ אֵּ ל הַ ָדם? 38 מול ִׂשלְ ש ֹום" לו ִׂמ ְת ֹ "כי לֹא ש ֹונֵא הוא ֹ או ֵּמרִׂ : ְכ ֶׁׁשהוא ֹ הֱ וֵּי אוֹ ֵּמרַ :ברוֹ צֵּ חַ הַ ָכתוב ְמ ַד ֵּבר"! (דברים יט) - הוא ַדאֲ מַ רִ ,כי הַ אי ַתנָא: ְׁד ַתנְׁ יָא: לו ֵאין ִׂמ ְש ַפט ָמוֶ ת" ְ -בג ֹואֵּ ל הַ ָדם הַ ָכתוב ְמ ַד ֵּבר. ""וְ ֹ ינו אֶׁ ָלא ַברוֹ צֵּ חַ ? או אֵּ ֹ אַ ָתה אוֹ ֵּמרְ :ב ֹגואֵּ ל הַ ָדם הַ ָכתוב ְמ ַד ֵּבר; ֹ מול ִׂשלְ ש ֹום" (דברים יט) - לו ִׂמ ְת ֹ או ֵּמרִׂ " :כי לֹא ש ֹונֵא הוא ֹ ְכ ֶׁׁשהוא ֹ רוצֵּ חַ אָ מור; הֲ ֵּרי ֹ לו ֵאין ִׂמ ְש ַפט ָמוֶ ת"? הָ א ָמה אֲנִ י ְמ ַקיֵּים" :וְ ֹ ְ -ב ֹגואֵּ ל הַ ָדם הַ ָכתוב ְמ ַד ֵּבר". ומצאו גואל הדם -בדרך בהליכתו. בגואל הדם הכתוב מדבר -וה"ק פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח והשיגו והכהו נפש ולא יתיירא מב"ד כי לו אין משפט מות וסוף המקרא האומר כי לא שונא הוא וגו' מוסב על ראשו פן ירדוף גואל הדם אני אומר לך להכין לו הדרך כי לא שונא היה לו ולא הרגו מדעת. ברוצח הכתוב מדבר -וה"ק פן ירדוף והשיגו והכהו והוא לא היה ראוי למות כי לא שונא היה להרוג ולא הרגו מדעת. הרי רוצח אמור כו' -שאין לו משפט מות ולא היה צריך לכתוב בשבילו ולו אין משפט מות. הרבה שליחות עושה -דברים שאינן נעשים ע"י האדם נעשים ומתקבלים על ידי הרבה שלוחים. ְׁתנַן: ְ "מוֹ ְס ִרין לוֹ ְ ׁשנֵּי ַת ְל ִמ ֵּידי חֲ כָ ִמיםֶׁׁ ,ש ָמא יַהַ ְרגֶׁ נו ַב ֶׁד ֶׁרך; וִ ַיד ְברו אֵּ ָליו". מַ אי לָ אוְׁ ,דמַ ְׁתרו ֵּביהְׁ ,ד ִאי ָקטֵּ יל ַ -בר ַק ְׁטלָ א הוא? לָ א. ִכ ְׁד ַתנְׁ יָא: "וִ ַיד ְברו אֵּ ָליו ְ -דבָ ִרים ָה ְראויִם לוֹ . אוֹ ְמ ִרים לוֹ : 'אַ ל ִתנְ הַ ג בוֹ ִמנְ הַ ג ׁשוֹ ְפכֵּ י ָד ִמיםִ ,ב ְ ׁשגָ גָ ה ָבא ַמעֲ ֶׁשה ְליָדוֹ '. ר'ַ ֵמאירַאוֹ ֵּמר: הוא ְמ ַד ֵּבר ַעל י ְֵּדי ַע ְצמוֹ , רוצֵ ַח" (דברים יט). ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וְ זֶה ְד ַבר ָה ֹ עו ָשה". אָ ְמרו לוֹ :הַ ְר ֵּבה ְ ׁש ִליחות ֹ מול ִׂש ְלש ֹום". לו ִׂמ ְת ֹ 38כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים"ְ :והוא לֹא ש ֹונֵ א ֹ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 71 סוגיה 54 .24י ,ב ָאמַ ר מָ ר: " ִב ְ ׁשגָ גָ ה ָבא ַמעֲ ֶׁשה ְליָדוֹ ". ְׁפ ִשיטָ א! ְׁד ִאי ְׁבמֵּ זִיד ַ -בר גָלות הוא?! פשיטא -כיון דהוא גולה ודאי בשוגג הרג דאי במזיד הרג וכי גולה היה. ה"ג -דאי במזיד בר גלות הוא בתמיהה. בתחלה -תחלת משפטן של רוצחים ועיקרו זהו אחד שוגג ואחד מזיד כו' ויליף טעמא מקרא וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו וגו' משמע אם הורגו בכוונה ינוס וכתיב בתריה ושלחו זקני עירו וגו'. רבי אומר -לא אמר הכתוב שיגלה אלא הוא טועה וגולה ולימדך הכתוב שיקחוהו משם ויהרגוהו. ִאין; וְׁ הָ א ַתנְׁ יָא: "רביַיוֹ ֵסיַ ְׁברביַיְׁהודה אוֹ ֵּמר: ימין ְל ָע ֵּרי ִמ ְקלָ ט, ַב ְת ִח ָלה אֶׁ חָ ד ׁשוֹ גֵּ ג וְ אֶׁ חָ ד ֵּמזִ יד ַמ ְק ִד ִ יאין אוֹ ָתם ִמ ָׁשם: ובֵּ ית ִדין ׁשוֹ ְל ִחין ו ְמ ִב ִ יתה -הֲ ָרגוהו, ִמי ֶׁׁש ִנ ְתחַ יֵּיב ִמ ָ ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר: תו ְביַד ג ֹו ֵאל ַה ָדם וָ ֵמת" (דברים יט). תו ִׂמ ָשם ,וְ נָ ְתנו א ֹו ֹ ירו וְ לָ ְקחו א ֹו ֹ "וְ ָש ְלחו זִׂ ְקנֵי ִׂע ֹ ִמי ֶׁׁשל ֹא נִ ְתחַ יֵּיב ְ -פ ָטרוהו, ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר: "וְ ִׂה ִׂצילו ָה ֵע ָדה ֶאת ָהר ֹו ֵצ ַח ִׂמיַד ג ֹו ֵאל ַה ָדם" (במדבר לה). ִמי ֶׁׁש ִנ ְתחַ יֵּיב ָגלות ַ -מ ֲחזִ ִירין אוֹ תוֹ ִל ְמקוֹ מוֹ , ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר: טו אֲ ֶשר נָ ס ָש ָמה". תו ָה ֵע ָדה ֶאל ִׂעיר ִׂמ ְקלָ ֹ "וְ ֵה ִׂשיבו א ֹו ֹ רביַאוֹ ֵּמר: ֵּמ ַע ְצ ָמן הֵּ ן גוֹ ִלין. ִכ ְסבו ִרין הֵּ ן :אֶׁ חָ ד ׁשוֹ גֵּ ג וְ אֶׁ חָ ד ֵּמזִ יד קוֹ ְלטוֹ ת; וְ הֵּ ן אֵּ ינָ ן יוֹ ְד ִעיןֶׁׁ ,ש ְב ׁשוֹ גֵּ ג קוֹ ְלטוֹ תְ ,ב ֵּמזִ יד אֵּ ינָ ן קוֹ ְלטוֹ ת". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 71 סוגיה 55 .22י ,ב ָאמַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר: שרו ָבה רוֹ ְׁצ ִחים ֵּ -אינָה קוֹ לֶׁ טֶׁ ת. עִ יר ֶׁ שנֶׁאֱ מַ ר" :וְ ִׂד ֶבר ְב ָאזְ נֵי זִׂ ְקנֵי ָה ִׂעיר ַה ִׂהיא ֶאת ְד ָב ָריו" (יהושע כ), ֶׁ שהו ְׁשוו ִד ְׁב ֵּריהֶׁ ן לִ ְׁדבָ ָריו. וְׁ לֹא ֶׁ ו ַָאמַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר: ש ֵּאין ָבה זְׁקֵּ נִ ים ֵּ -אינָה קוֹ לֶׁ טֶׁ ת. עִ יר ֶׁ יכא. ְׁדבָ עֵּ ינַן "זִׂ ְקנֵי ָה ִׂעיר" ,וְׁ לֵּ ָ ודבר באזני זקני העיר ההיא - מקרא בספר יהושע. מצוה בעלמא -מצוה שיהו שם זקנים ומיהו כי אין בה זקנים נמי קלטה. בבן סורר ומורה -כתיב (דברים כא) והוציאו אותו אל זקני עירו. יתמַ ר: ִא ְׁ ש ֵּאין ָבה זְׁקֵּ נִ ים - עִ יר ֶׁ ַר ִבי ַא ִמי וְׁ ר' ַא ִסי: חַ ד אוֹ מֵּ ר :קוֹ לֶׁ טֶׁ ת, וְׁ חַ ד אוֹ מֵּ רֵּ :אינָה קוֹ לֶׁ טֶׁ ת. לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רֵּ :אינָה קוֹ לֶׁ טֶׁ ת - יכא. ָבעֵּ ינַן "זִׂ ְקנֵי ָה ִׂעיר" ,וְׁ לֵּ ָ לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ ר :קוֹ לֶׁ טֶׁ ת - ִמ ְׁצ ָוה ְׁבעָ לְׁ מָ א. ש ֵּאין ָבה זְׁקֵּ נִ ים - וְׁ עִ יר ֶׁ ר' ַא ִמי וְׁ ַר ִבי ַא ִסי: ֲשה ָבה ֵּבן סוֹ ֵּרר ומוֹ ֶׁרה, חַ ד אֲ מַ רַ :נע ֶׁ ֲשה ָבה ֵּבן סוֹ ֵּרר ומוֹ ֶׁרה. וְׁ חַ ד אֲ מַ רֵּ :אין ַנע ֶׁ ֲשה ָבה ֵּבן סוֹ ֵּרר ומוֹ ֶׁרה - לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רֵּ :אין ַנע ֶׁ יכא. ירו" (דברים כא) ,וְׁ לֵּ ָ ָבעֵּ ינַן "זִׂ ְקנֵי ִׂע ֹ ֲשה ָבה ֵּבן סוֹ ֵּרר ומוֹ ֶׁרה - לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רַ :נע ֶׁ ִמ ְׁצ ָוה ְׁבעָ לְׁ מָ א. ש ֵּאין ָבה זְׁקֵּ נִ ים - וְׁ עִ יר ֶׁ ר' ַא ִמי וְׁ ר' ַא ִסי: יאה עֶׁ גְׁ לָ ה עֲרופָ ה, חַ ד אֲ מַ רְׁ :מ ִב ָ יאה עֶׁ גְׁ לָ ה עֲרופָ ה. וְׁ חַ ד אֲ מַ רֵּ :אינָה ְׁמ ִב ָ יאה עֶׁ גְׁ לָ ה עֲרופָ ה - לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רֵּ :אינָה ְׁמ ִב ָ יכא. ָבעֵּ ינַן "זִׂ ְקנֵי ָה ִׂעיר ַה ִׂהיא" (דברים כא) ,וְׁ לֵּ ָ יאה עֶׁ גְׁ לָ ה עֲרופָ ה - לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רְׁ :מ ִב ָ ִמ ְׁצ ָוה ְׁבעָ לְׁ מָ א. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 72 סוגיה 56 .21י ,ב חנִ ינָא: ָאמַ ר ַר ִבי חָ מָ א ַבר ֲ שת רוֹ ְׁצ ִחים^ ְׁבלָ שוֹ ן עַ זָה, ַּדף יא ,א ִמ ְׁפנֵּי מַ ה נ ֶֶׁׁא ְׁמ ָרה ָפ ָר ַ ִד ְׁכ ִתיב: ש ַע לֵ אמֹר, הו ֻ "וַ יְ ַד ֵבר ה' ֶאל יְ ֹ ַד ֵבר ֶאל ְבנֵי יִׂ ְש ָר ֵאל לֵ אמֹר, יכם" וְׁ גוֹ ' (יהושע כ)? ְתנו לָ ֶכם ֶאת ָע ֵרי ַה ִׂמ ְקלָ ט אֲ ֶשר ִׂד ַב ְר ִׂתי אֲ לֵ ֶ של תוֹ ָרה. שהֵּ ן ֶׁ ִמ ְׁפנֵּי ֶׁשה? ימ ָראְׁ ,דכָ ל ' ִדיבור' לָ שוֹ ן ָק ָ לְׁ מֵּ ְׁ ִאין. ְׁכ ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :ד ֶבר ָה ִׂאיש אֲ ד ֹונֵי ָה ָא ֶרץ ִׂא ָתנו ָקש ֹות" (בראשית מב). וְׁ הָ ַתנְׁ יָא: ""נִׂ ְד ְברו" (מלאכי ג) - אֵּ ין "נִׂ ְד ְברו" אֶׁ ָלא ְל ׁשוֹ ן נַחַ ת; או ֵּמר" :י ְַד ֵבר ַע ִׂמים ַת ְח ֵתינו" (תהילים מז)"! וְ כֵּ ן הוא ֹ בלשון עזה -בכל יהושע כתיב ויאמר ה' וכאן נאמר וידבר ה' אל יהושע ודיבור לשון עז הוא. מפני שהן של תורה -אבל שאר אמירות שאמר לא אמר דבר לקיים מצוה הכתובה בתורה חוץ מזו. ידבר עמים -ינהל עמים תחתינו. מפני ששיהם -שלא הפרישם לאחר שחלקו מיד עד שנאמר לו מפי הקב"ה. פליגי בה -בפירושא דהאי קרא מה כתב יהושע בס"ת. חד אמר שמנה פסוקים - מוימת שם משה עד סיפא וחד אמר בפרשת ערי מקלט הוא אומר שכתובה בספר יהושע. למען תהיה תורת וגו' -ורישיה דקרא משתעי בתפילין ואיתקש הכא תורה לתפילין. ' ִד ֵּבר' לְׁ חוד, 'י ְַׁד ֵּבר' לְׁ חוד. <סימנ"י רבנ"ן מהמנ"י וספר"י> ְׁפלִ יגֵּי ָבה ַר ִבי יְׁ הו ָדה וְׁ ַר ָבנָן: ש ִשיהָ ם; חַ ד אוֹ מֵּ רִ :מ ְׁפנֵּי ֶׁ של תוֹ ָרה. שהֵּ ן ֶׁ וְׁ חַ ד אוֹ מֵּ רִ :מ ְׁפנֵּי ֶׁ ש ַע ֶאת ַה ְד ָב ִׂרים ָה ֵא ֶלה ְב ֵס ֶפר ת ֹו ַרת אֱ ל ִֹׂהים" (יהושע כד) - הו ֻ "וַ ִׂי ְכתֹב יְ ֹ ְׁפלִ יגֵּי ָבה ר' יְׁ הו ָדה וְׁ ר' נְׁ חֶׁ ְׁמיָה: מנָה ְׁפסו ִקים; חַ ד אוֹ מֵּ רְׁ :ש ֹ וְׁ חַ ד אוֹ מֵּ ר :עָ ֵּרי ִמ ְׁקלָ ט. מנָה ְׁפסו ִקים - ִב ְׁשלָ מָ א לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רְׁ :ש ֹ הַ יְׁ ינו ִד ְׁכ ִתיבְ " :ב ֵס ֶפר ת ֹו ַרת אֱ ל ִֹׂהים"; ֶׁא ָלא לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ ר :עָ ֵּרי ִמ ְׁקלָ ט - מַ אי " ְב ֵס ֶפר ת ֹו ַרת אֱ ל ִֹׂהים"? הָ ִכי ָק ָאמַ ר: ש ַע" ְׁב ִס ְׁפרוֹ " ֶאת ַה ְד ָב ִׂרים ָה ֵא ֶלה" ,הַ ְׁכתו ִבים " ְב ֵס ֶפר ת ֹו ַרת אֱ ל ִֹׂהים". הו ֻ "וַ ִׂי ְכתֹב יְ ֹ ש ְׁתפָ רוֹ ְׁב ִפ ְׁש ָתן - סֵּ פֶׁ ר ֶׁ ְׁפלִ יגֵּי ָבה ר' יְׁ הו ָדה וְׁ ר' מֵּ ִאיר: שר, חַ ד אוֹ מֵּ רָ :כ ֵּ וְׁ חַ ד אוֹ מֵּ רָ :פסול. לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רָ :פסול - ָ ִד ְׁכ ִתיבְ " :ל ַמ ַען ִׂת ְהיֶה ת ֹו ַרת ה' ְב ִׂפיך" (שמות יג), כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 73 סוגיה 56 ילין: ית ַקש ָכל הַ תוֹ ָרה כו ָלה לִ ְׁת ִפ ִ וְׁ ִא ְׁ ֹשה ִמ ִסינַי לְׁ תוֹ ְׁפ ָרן ְׁבגִ ִידין, ילין -הֲלָ כָ ה לְׁ מ ֶׁ מַ ה ְׁת ִפ ִ כל -לְׁ תוֹ ְׁפ ָרן ְׁבגִ ִידין. ַאף ֹ יד ְׁך? וְׁ ִא ָ ית ַקש -לְׁ מו ָתר ְׁב ִפיךָ, ִכי ִא ַ ית ַקש. לְׁ ִהלְׁ כוֹ ָתיו -לָ א ִא ַ כי איתקש למותר בפיך -דכתיב בהאי קרא בפיך מן המותר בפיך שאין נכתבין על עור בהמה טמאה. להלכותיהן -לדבר שאינו כתוב בתורה ובתפילין גופייהו לא גמרינן ליה אלא מהלכה למשה מסיני לא ילפי' בהיקשא. דבי חביבי -דודי אחי אבא והוא רבי חייא. אֲ מַ ר ַרב: יתנָא. ירי ְׁב ִכ ָ יביִ ,ד ְׁת ִפ ֵּ ילין ְׁדבֵּ י חַ ִב ִ חָ זֵּינַן לְׁ הו לִ ְׁת ִפ ִ וָותיה. וְׁ לֵּ ית ִהלְׁ ְׁכ ָתא ְׁכ ֵּ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 74 סוגיה 57 .20יא ,א ִמ ְׁשנָה אֶׁ חָ ד ָמ ׁשוחַ ְב ֶׁׁש ֶׁמן ַה ִמ ְ ׁשחָ ה, וְ אֶׁ חָ ד הַ ְמרו ֶׁבה ִב ְבגָ ִדים, תו - וְ אֶׁ חָ ד ֶׁׁש ָעבַ ר ִמ ְמ ִ ׁשיחו ֹ ַמ ֲחזִ ִירין אֶׁ ת ָהרוֹ צֵּ חַ . רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: אַ ף ְמ ׁשוחַ ִמ ְלחָ ָמה ַמ ֲחזִ יר אֶׁ ת הָ רוֹ צֵּ חַ . ְל ִפיכָ ְך ִאימ ֹו ֵּתיהֶׁ ן ֶׁׁשל כֹהֲ נִ ים ְמ ַס ְפקוֹ ת ָלהֶׁ ן ִמ ְחיָה ו ְכסות, ְכ ֵּדי ֶׁׁשל ֹא י ְִת ַפ ְללו ַעל ְבנֵּיהֶׁ ם ֶׁׁשיָמותו. ְׁגמָ ָרא ילי? ְׁמנָא הָ נֵּי ִמ ֵּ הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ מות ַהכֹ ֵהן ַה ָגד ֹול" (במדבר לה), ָשב ָבה ַעד ֹ ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :וְ י ַ מות ַהכ ֵֹהן ַה ָגד ֹול" (במדבר לה), ֵשב ַעד ֹ טו י ֵ ו ְׁכ ִתיב " ִׂכי ְב ִׂעיר ִׂמ ְקלָ ֹ מות ַהכ ֵֹהן ַה ָגד ֹול" (במדבר לה). ו ְׁכ ִתיב "וְ ַאחֲ ֵרי ֹ מתני'. אחד כהן משוח בשמן המשחה -הם כהנים גדולים שהיו עד יאשיהו. ואחד המרובה בבגדים -הם ששימשו מיאשיהו ואילך שנגנז שמן המשחה כדאמרינן בהוריות (דף יב) ושוב לא נמשחו כהנים ולא היתה ניכרת כהונה גדולה בהם אלא בריבוי בגדים שמשמש בח' בגדים. ואחד שעבר ממשיחותו -שאירע פסול בכ"ג ושימש אחר תחתיו וכשנתרפא כהן חזר לעבודתו ועבר זה ממשיחותו. מחזירין את הרוצח -במיתתן כמו שנאמר ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרוצח. משוח מלחמה -כהן המשוח לומר במלחמה צרכי המלחמה אל ירך לבבכם וכל הענין (דברים כ). גמ'. וישב בה עד מות הכהן הגדול -הא חד כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול הא תרי ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרוצח הא תלתא. וְׁ ר' יְׁ הו ָדה? ְׁכ ִתיב ְׁק ָרא ַאח ֲִרינָא: מות ַהכ ֵֹהן וגו' (במדבר לה). לָ שוב לָ ֶש ֶבת ָב ָא ֶרץ ַעד ֹ יד ְׁך? וְׁ ִא ָ ִמ ְׁדלָ א ְׁכ ִתיב 'הַ גָדוֹ ל' -חַ ד מֵּ הָ נ ְָׁך הוא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 75 סוגיה 58 " ְל ִפיכָ ְך ִאימוֹ ֵּתיהֶׁ ן ֶׁׁשל כֹהֲ נִ ים" וְׁ כו': .28יא ,א יתי?! טַ עְׁ מָ א ְׁ -דלָ א ְׁמצַ לו ,הָ א ְׁמצַ לו -מַ יְׁ ֵּ רור לָ עוףֵ ,כן ִׂק ְללַ ת ִׂח ָנם לֹא וְׁ הָ ְׁכ ִתיבַ " :כ ִׂצפ ֹור לָ נוד ַכ ְד ֹ שהיה להן לבקש רחמים על דורן - 39 אֲ מַ ר 40הַ הוא סָ בָ א: ִמ ִפ ְׁיר ֵּקיה ְׁד ָרבָ א ְׁש ִמיעַ לִ י: שהָ יָה לָ הֶׁ ן לְׁ בַ ֵּקש ַרח ֲִמים עַ ל דוֹ ָרן ,וְׁ לֹא ִב ְׁקשו. ֶׁ יכא ְׁדמַ ְׁתנֵּי: וְׁ ִא ָ " ְכ ֵּדי ֶׁׁשי ְִת ַפ ְללו ַעל ְבנֵּיהֶׁ ם ֶׁׁשל ֹא יָמותו". הלכך לאו קללת חנם היא. הכא אמרי -בבבל אומרין משל זה על אדם שלוקה בשביל סרחון של אחרים. ָתבֹא" (משלי כו)! טוביה חטא וזיגוד מנגיד -משום ההיא דאמרי' בערבי פסחים טוביה חטא וזיגוד אסהיד ביה ביחידי שלא היה עד שני בדבר ונגדי' רב פפא לזיגוד א"ל טוביה חטא וזיגוד מנגיד ומאז היתה למשל. התם אמרי' -בא"י אומרין משל זה. שכם נסיב מבגאי גזר -שכם בן חמור לקח את דינה בת יעקב וההנאה שלו ושאר בני העיר שלא נהנו מלו עצמן ונצטערו, מבגאי שם איש מבני העיר. יתי?! טַ עְׁ מָ א ִ -ד ְׁמצַ לו ,הָ א לָ א ְׁמצַ לו -מַ יְׁ ֵּ מַ אי הֲוָ ה לֵּ יה לְׁ מֶׁ עֱבַ ד?! הָ כָ א ָא ְׁמ ִרינַן' :טוֹ ִביָה חָ טָ א ,וְׁ ִזיגוד ִמ ְׁנגִ יד?!' הָ ָתם ָא ְׁמ ֵּריְׁ ' :שכֶׁ ם ָנסֵּ יב ,ו ִמ ְׁב ָג ִאי ָג ִזיר?!' אֲ מַ ר 04הַ הוא סָ בָ א: ִמ ִפ ְׁירקֵּ יה ְׁד ָרבָ א ְׁש ִמיעַ לִ י: שהָ יָה לָ הֶׁ ן לְׁ בַ ֵּקש ַרח ֲִמים עַ ל דוֹ ָרן ,וְׁ לֹא ִב ְׁקשו. ֶׁ ִכי הָ א ְׁדהַ הוא ג ְַׁב ָרא, שעַ ֶׁבן לֵּ וִ י, יניה ְׁדר' יְׁ הוֹ ֻ ְׁד ַא ְׁכלֵּ יה ַא ְׁריָא ְׁב ִרחוק ְׁתלָ ָתא ַפ ְׁרסֵּ י ִמ ֵּ יש ַתעִ י ֵּאלִ ָיהו ַבה ֲֵּדיה ְׁתלָ ָתא יוֹ מֵּ י. וְׁ לָ א ִא ְׁ לו. 39בכתוב לפנינו :כתיב -לא ,קרי ֹ - 40כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים :אֲ מַ ר לֵּ יה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 76 סוגיה 59 .29יא ,א אֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ַרב: ִקלְׁ לַ ת חָ כָ ם -אֲ ִפילו ְׁב ִחנָם ִהיא ָב ָאה. ְׁמנָלָ ן? -מֵּ אֲ ִחיתוֹ פֶׁ ל. יתין, ש ָכ ָרה ָדוִ ד ִש ִ שעָ ה ֶׁ ש ְׁב ָ ֶׁ יש ְׁטפָ א לְׁ עָ לְׁ מָ א. ָקפָ א ְׁתהוֹ מָ אָ ,בעָ א לְׁ ִמ ְׁ יש ָדא ִב ְׁתהוֹ מָ א ְׁדלֵּ יקו ַאדו ְׁכ ֵּתיה? שם ַאחַ ְׁס ָפא ,ו ִמ ְׁ אֲ מַ ר :מַ הו לִ ְׁכתוֹ ב ֵּ יכא ַדאֲ מַ ר לֵּ יה ִמ ִידי. לֵּ ָ אֲ מַ רָ :כל הַ יוֹ ֵּדעַ ָדבָ ר זֶׁה וְׁ ֵּאינוֹ אוֹ ְׁמרוֹ -יֵּחָ נֵּק ִבגְׁ רוֹ נוֹ ! ָשא אֲ ִחיתוֹ פֶׁ ל ַקל וָחוֹ מֶׁ ר ְׁבעַ ְׁצמוֹ . נ ָ ָאמַ ר: שלוֹ ם ֵּבין ִאיש לְׁ ִא ְׁשתוֹ , ומַ ה לַ עֲשוֹ ת ָ שה יִ ָמחֶׁ ה עַ ל הַ ַמיִ ם; ש ִנ ְׁכ ַתב ִב ְׁקדו ָ ָא ְׁמ ָרה הַ תוֹ ָרהְׁ :ש ִמי ֶׁ ש ֵּכן! לְׁ כָ ל הָ עוֹ לָ ם כולוֹ -לֹא ָכל ֶׁ ש ֵּרי. אֲ מַ ר לֵּ יהָ : ש ִדי ַא ְׁתהוֹ מָ אָ ,נחַ ת וְׁ ָקם ַאדו ְׁכ ֵּתיה. שם ַאחַ ְׁס ָפאַ , ָכ ַתב ֵּ ַואֲ ִפילו הָ ִכי ְׁכ ִתיב: תו, "וַ אֲ ִׂחית ֹו ֶפל ָר ָאה ִׂכי לֹא ֶנ ֶע ְש ָתה עֲ ָצ ֹ 41 ירו, ִׂע ֹ יתו ֶאל מור וַ ָי ָקם וַ יֵלֵ ְך ֶאל ֵב ֹ וַ יַחֲ ב ֹוש ֶאת ַהחֲ ֹ יתו וַ י ֵָחנַק" וְׁ גוֹ ' (שמואל ב יז). וַ יְ ַצו ֶאל ֵב ֹ שכרה דוד שיתין -יסודות של בית המקדש ובגמרת ירושלמי (סנהדרין פ"י) מצינו תימוליוס של בית המקדש והוא יסוד בלשון יוני. קפא תהומא -צף התהום בגמרת ירושלמי (שם /סנהדרין פ"י )/שמצא שם חרס שהגביה קולו ואמר לו אל תטלני מכאן שאני כבוש על התהום מיום מתן תורה שרעדה כל הארץ ולא שמע דוד לדבריו ונטלו. מי שרי למכתב שם -פן ימחקוהו המים ועובר משום ואבדתם את שמם (דברים יב) ולא תעשון כן וגו' (שם). נשא אחיתופל כו' -יש תימה בדבר שהרי לא קנה דוד את הגורן מארונה היבוסי עד מעשה דהסתה שהיתה לאחר מיתת אחיתופל ג' שנים ולפי דברים הללו צריכין אנו לומר שאע"פ שלא קנה הגורן יודע היה מנעוריו מיום [שנמשח] וישבו הוא ושמואל בנוית הרמה ובדקו בספר יהושע ומצאו מקום לבית המקדש כדכתיב עד אמצא מקום וגו' וכדדרשינן ליה בזבחים באיזהו מקומן (דף נד) וחפר היסודות ברשותו. ימחה על המים -דכתיב בסוטה (במדבר ה) ומחה אל מי המרים והרבה הזכרות בפרשה ואפ"ה כתיב ומחה כו' ,וקללה זו בחנם היתה שלא היה מקללו אלא אם אינו אומר. אפי' על תנאי -ולא נתקיים התנאי אעפ"כ היא באה דהא קללה על תנאי היתה אם תכחד ממני ולא נתקיים שלא כיחד ואעפ"כ נתקיימה הקללה דכתיב ולא הלכו בניו בדרכיו וגו' וזו קללה קללו עלי כה יעשה לך כמו שנעשה לי שאין בני מהוגנין. ָאמַ ר ַר ִבי ַא ָבהו: ִקלְׁ לַ ת חָ כָ ם -אֲ ִפילו עַ ל ְׁתנַאי ִהיא ָב ָאה. ְׁמנָלָ ן? -מֵּ עֵּ לִ י. 42 ְׁד ָק ָאמַ ר לֵּ יה עֵּ לִ י לִ ְׁשמו ֵּאל: "כֹה יַעֲ ֶשה ְל ָך אֱ ל ִֹׂהים וְ כֹה ֹיו ִׂסיףִׂ ,אם ְת ַכ ֵחד ִׂמ ֶמ ִׂני ָד ָבר" (שמואל א ג). וְׁ ַאף עַ ל גַב ִד ְׁכ ִתיב: לו ְשמו ֵאל ֶאת ָכל ַה ְד ָב ִׂרים ,וְ לֹא ִׂכ ֵחד ִׂמ ֶמנו" (שמואל א ג), "וַ יַגֵד ֹ 43 ַואֲ ִפילו הָ ִכי ְׁכ ִתיב" :וְ לֹא ָהלְ כו ָבנָ יו ִׂב ְד ָר ָכיו" וְׁ גוֹ ' (שמואל א ח). 41כך מתוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספריםְ :ו ֶאל. 42כך נוסף בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "עלי". 43כך נוסף בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "ואפילו הכי". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 77 סוגיה 60 .17יא ,ב אֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ַרב: נִ ידוי עַ ל ְׁתנַאי -צָ ִר ְׁ יך הֲפָ ָרה. ְׁמנָלָ ן? ִמ ְׁיהו ָדה. ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :אם לֹא הֲ ִׂביא ֹו ִׂתיו ֵאלֶ ָ יך" וְׁ גוֹ ' (בראשית מג); ו ַָאמַ ר ַר ִבי ְשמואל ַבר ַנ ְחמָ נִ י ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ נ ָָתן: מַ אי ִד ְׁכ ִתיב" :יְ ִׂחי ְראו ֵבן ְו ַאל יָמ ֹות וְׁ גוֹ ' וְ זֹאת לִׂ יהו ָדה" (דברים לג)? שהָ יו יִ ְׁש ָר ֵּאל ַב ִמ ְׁד ָבר, שנָה ֶׁ ָכל אוֹ ָתן ַא ְׁר ָבעִ ים ָ של יְׁ הו ָדה הָ יו ְׁמגולְׁ גָלִ ין ָב ָארוֹ ן, עַ ְׁצמוֹ ָתיו ֶׁ ֹשה ו ִב ֵּקש עָ לָ יו ַרח ֲִמים. שעָ מַ ד מ ֶׁ עַ ד ֶׁ ָאמַ ר לְׁ פָ נָיו: של עוֹ לָ ם! ' ִרבוֹ נוֹ ֶׁ קול יְ הו ָדה!' שיוֹ ֶׁדה? -יְׁ הו ָדה; וְ זֹאת ִׂליהו ָדה?! ְש ַמע ,ה'ֹ , ִמי ג ַָרם לִ ְׁראובֵּ ן ֶׁ שפָ א. יב ֵּריה לְׁ ָ עָ אל ֶׁא ְׁ יב ָתא ְׁד ָר ִקיעַ ; ה ָוה ָקא ְׁמעַ ְׁיילֵּ י לֵּ יה לִ ְׁמ ִת ְׁ לָ א ֲ יאנו" (דברים לג)! "וְ ֶאל ַעמ ֹו ְת ִׂב ֶיט ָרח ִב ְׁשמַ ְׁע ָתא ַבה ֲֵּדי ַר ָבנָן; יש ַקל ו ִמ ְׁ ה ָוה ָקא י ַָדע לְׁ ִמ ְׁ לָ א ֲ לו" (דברים לג)! "י ָָדיו ַרב ֹה ָוה י ַָדע לְׁ פַ רוקֵּ י קו ְׁשיָא; לָ א ֲ " -וְ ֵעזֶר ִׂמ ָצ ָריו ִׂת ְהיֶה" (דברים לג)! וחטאתי לך -לשון נידוי הוא שיהא מנודה לאביו. מאי דכתיב יחי ראובן וגו' וזאת ליהודה -מה ראה לסמוך יהודה לראובן ומה ראה להתחיל בברכת יהודה בלשון וזאת ליהודה אלא לפי שהיו עצמות כל השבטים שלדן קיים ושל יהודה מגולגלין אמר לשון זה יחי ראובן כלומר ראובן שלדו קיימת כאילו הוא חי וזאת תהיה ליהודה שהם מגולגלין ,עצמות כל השבטים יצאו ממצרים ונשאום בניהם במדבר וזהו שאמר יוסף לאחיו (שמות יג) והעליתם עצמותי מזה אתכם עם עצמותיכם. על איבריה לשפא -נכנסו עצמותיו למקום חיבורם ששפו משם כמו דשף מדוכתיה (חולין דף מב :נד ):לשפא אישלויי"ש דורא. למשקל ולמטרח -לישא וליתן. ידיו רב לו -יהי בו כח לריב ריבו לעצמו נגד חביריו. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 78 סוגיה 61 .12יא ,ב יב ְׁעיָא לְׁ הו: ִא ַ יתת כו ָלן הוא חוֹ זֵּר, ְׁב ִמ ַ יתת ֶׁאחָ ד מֵּ הֶׁ ן? אוֹ ִדלְׁ מָ א ְׁב ִמ ַ ליהדר בהנך -במיתת מרובה בבגדים או בשעבר ממשיחותו אלא לאו ש"מ כולהו. ָתא ְׁשמַ ע: עו ָלם". ינו ֹיוצֵּ א ִמ ָׁשם ְל ֹ "נִ גְ ַמר ִדינוֹ ְבלֹא כֹהֵּ ן ָגדוֹ ל -אֵּ ֹ יה ַדרִ 44ב ְׁדהָ נ ְָׁך! יתא -לֶׁ ְׁ וְׁ ִאם ִא ָ יכא. ִב ְׁדלֵּ ָ יה ַדר ֵּביה. 44כך ביעב"ץ .בגוף הספרים :לֶׁ ְׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 79 סוגיה 62 .10יא ,ב ִמ ְׁשנָה ִמ ֶׁׁש ִנגְ ַמר ִדינוֹ ֵּמת כֹהֵּ ן ָגדוֹ ל -הֲ ֵּרי זֶׁה אֵּ ינוֹ גוֹ לֶׁ ה. ִאם ַעד ֶׁׁשל ֹא נִ גְ ַמר ִדינוֹ ֵּמת כֹהֵּ ן ָגדוֹ ל ,ו ִמנו אַ חֵּ ר ַת ְח ָתיו ,ו ְלאַ חַ ר ִמ ֵּכן נִ גְ ַמר ִד ֹ ינו -מק"ו. חוזר במיתתו של שני -יליף טעמא יתתוֹ ֶׁׁשל ֵּׁשנִ י. חוֹ זֵּר ְב ִמ ָ מתני'. ה"ז אינו גולה -מפרש טעמא בגמ' נִ גְ ַמר ִדינוֹ ְבלֹא כֹהֵּ ן ָגדוֹ ל, וְ הַ הוֹ ֵּרג כֹהֵּ ן ָגדוֹ ל, וְ כֹהֵּ ן ָגדוֹ ל ֶׁׁשהָ ַרג - עו ָלם. ינו ֹיוצֵּ א ִמ ָׁשם ְל ֹ אֵּ ֹ בגמ'. נגמר דינו בלא כ"ג -שלא מינו אחר תחתיו עד שנגמר דינו של זה לגלות. וְ אֵּ ינוֹ ֹיוצֵּ א לֹא ְל ֵּעדות ִמ ְצוָה ,וְ לֹא ְל ֵּעדות ָממוֹ ן ,וְ לֹא ְל ֵּעדות נְ ָפ ׁשוֹ ת. יכים לוֹ ַ ,וא ֲִפילו ַשר ְצבָ א י ְִש ָראֵּ ל ְכיוֹ אָ ב ֶׁבן ְצרויָה - ַוא ֲִפילו י ְִש ָראֵּ ל ְצ ִר ִ עו ָלם. אֵּ ינוֹ יוֹ צֵּ א ִמ ָׁשם ְל ֹ ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :אֲ ֶשר נָ ס ָש ָמה" (במדבר לה) - יתתוֹ ָׁ ,שם ְתהֵּ א ְקבו ָרתוֹ . ָׁשם ְתהֵּ א ִד ָירתוֹ ָׁ ,שם ְתהֵּ א ִמ ָ ְכ ֵּׁשם ֶׁׁשהָ ִעיר קוֹ לֶׁ ֶׁטתָ ,כ ְך ְתחו ָמה קוֹ לֵּ ט. רוצֵּ חַ ֶׁׁשי ָָצא חוץ לַ ְתחום ,ו ְמצָ אוֹ ג ֹואֵּ ל הַ ָדם - ֹ יַיו ֵסיַה ְׁגליליַאוֹ ֵּמרִ :מ ְצוָה ְביַד גוֹ אֵּ ל הַ ָדם ,ו ְר ׁשות ְביַד ָכל אָ ָדם; רב ֹ ַ 45 ָיבין ָע ָליו. רביַעקיבאַאוֹ ֵּמרְ :ר ׁשות ְביַד גוֹ אֵּ ל הַ ָדם ,וְ כָ ל אָ ָדם חַ י ִ ְׁגמָ ָרא מַ אי טַ עְׁ מָ א? אֲ מַ ר ַא ַביי: ַקל וָחוֹ מֶׁ ר: שיו, שגָלָ ה ְׁכבָ ר ֵּ -יצֵּ א עַ ְׁכ ָ ומַ ה ִמי ֶׁ שלֹא יִ גְׁ לֶׁ ה! שלֹא גָלָ ה ֵּ -אינוֹ ִדין ֶׁ ִמי ֶׁ וְׁ ִדלְׁ מָ א: יכ ַפר לֵּ יה, הַ אי ְׁדגָלָ ה ִ -א ַ הַ אי ְׁדלָ א גָלָ ה -לָ א? ִמ ִידי גָלות ָקא ְׁמכַ ְׁפ ָרא?! יתת כֹהֵּ ן הוא ִד ְׁמכַ ְׁפ ָרא! ִ -מ ַ ָיבין. 45כך בגוף הספרים .גירסת הגר"א :אֵּ ין חַ י ִ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 81 סוגיה 63 .13יא ,ב " ִאם ַעד ֶׁׁשל ֹא נִ גְ ַמר ִדינוֹ " וְׁ כו': ילי? ְׁמנָא הָ נֵּי ִמ ֵּ הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא: תו ְב ֶש ֶמן ַהק ֶֹדש" (במדבר לה). או ֹ מות ַהכ ֵֹהן ַה ָגד ֹול ,אֲ ֶשר ָמ ַשח ֹ ָשב ָבה ַעד ֹ "וְ י ַ וְׁ ִכי הוא מוֹ ְׁשחוֹ ?!שח ְׁביָמָ יו. ש ִנ ְׁמ ַ ֶׁא ָלא :זֶׁה ֶׁ גמ'. שנמשח בימיו -משנעשה זה רוצח. מאי הוה ליה -להאי כהן למיעבד מאחר שעדיין לא היה כ"ג כשהרג זה למה הוא נענש. ה ָוה לֵּ יה לְׁ מֶׁ עֱבַ ד? מַ אי ֲ ש ִיגְׁ מוֹ ר ִדינוֹ לִ זְׁכות, הָ יָה לוֹ לְׁ בַ ֵּקש ַרח ֲִמים ֶׁ יקש. וְׁ לֹא ִב ֵּ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 81 סוגיה 64 .14יא,ב אֲ מַ ר ַא ַביי: נ ְַׁק ִטי ַנן: שם. יכין ֶׁאת עַ ְׁצמוֹ ָתיו לְׁ ָ נִ גְׁ מַ ר ִדינוֹ ומֵּ ת -מוֹ לִ ִ מות ַהכ ֵֹהן" (במדבר לה); ִד ְׁכ ִתיב" :לָ שוב לָ ֶש ֶבת ָב ָא ֶרץ ַעד ֹ ש ִהיא ָב ָא ֶׁרץ? -הָ וֵּי אוֹ מֵּ ר :זוֹ ְׁקבו ָרה. וְׁ ֵּאיזֶׁהו יְׁ ִשיבָ ה ֶׁ תנא מת -רוצח בערי מקלט ומת כ"ג אחר זמן. לשבת בארץ -בתוך הקרקע. ָתנָא: יכין ַע ְצמוֹ ָתיו ַעל ִק ְב ֵּרי אֲבוֹ ָתיו. קו ֶׁדם ֶׁׁש ֵּמת כֹהֵּ ן ָגדוֹ ל -מוֹ ִל ִ ֵּמת ֹ תו" (במדבר לה); רוצֵ ַח ֶאל ֶא ֶרץ אֲ חו ָז ֹ ִד ְכ ִתיב" :יָשוב ָה ֹ ְשיבָ ה ֶׁׁש ִהיא ְבאֶׁ ֶׁרץ אֲחוזָתוֹ ? -הָ וֵּי אוֹ ֵּמר :זוֹ ְקבו ָרה. אֵּ יזֶׁהו י ִ ׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 82 סוגיה 65 .12יא ,ב שה אוֹ ֶׁבן חֲ לוצָ ה - ֲשה כֹהֵּ ן ֶׁבן ְׁגרו ָ נִ גְׁ מַ ר ִדינוֹ ,וְׁ ַנע ָ ְׁפלִ יגֵּי ָבה ַר ִבי ַא ִמי וְׁ ר' יִ ְׁצחָ ק נ ְַׁפחָ א: חַ ד אוֹ מֵּ ר :מֵּ ָתה ְׁכהונָה, וְׁ חַ ד אוֹ מֵּ רָ :ב ְׁטלָ ה ְׁכהונָה. יפלְׁ גֵּי? שעַ ָקא ִמ ַ לֵּ ימָ אִ ,ב ְׁפלו ְׁג ָתא ְׁד ַר ִבי אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר וְׁ ַר ִבי יְׁ הוֹ ֻ ִד ְׁתנַן: עו ֵּמד ו ַמ ְק ִריב ַעל ַג ֵּבי הַ ִמזְ ֵּבחַ , "הָ יָה ֹ וְ נוֹ ַדע ֶׁׁשהוא ֶׁבן ְגרו ָׁשה אוֹ ֶׁבן חֲלו ָצה - יעזֶּרַאוֹ ֵּמרָ :כל ָק ְר ָבנוֹ ת ֶׁׁש ִה ְק ִריב ְ -פסו ִלין; רביַאֱל ֶּ שעַ ַמ ְכ ִ ׁשיר". וְ רביַיְׁהוֹ ֻׁ שעַ , מַ אן ַדאֲ מַ ר' :מֵּ ָתה' ְׁ -כר' יְׁ הוֹ ֻ ומַ אן ַדאֲ מַ רָ ' :ב ְׁטלָ ה' ְׁ -כ ַר ִבי אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר! יבא ְׁד ַר ִבי אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר -כו ֵּלי עָ לְׁ מָ א לָ א ְׁפלִ יגֵּי. ַּדף יב ,א ַא ִל ָ ונעשה כ"ג בן גרושה -יצא עליו עדות שהוא חלל. מתה כהונה -הרי הוא כמת ואין הרוצח גולה. בטלה כהונה -איגלאי מילתא למפרע שלא היה כ"ג והוה ליה האי רוצח נגמר דינו בלא כהן גדול ואינו חוזר לעולם. אליבא דרבי אליעזר כ"ע לא פליגי - כלומר מאן דאמר מתה ודאי כרבי יהושע אמר ולא כרבי אליעזר דאליבא דרבי אליעזר ליכא למ"ד מתה כיון דלגבי עבודותיו אמר פסולות למפרע ודאי אין זה כהן. כי פליגי אליבא דרבי יהושע -כלומר אין אנו צריכין לומר מ"ד בטלה כרבי אליעזר ולא כרבי יהושע דאליבא דרבי יהושע איכא למימר דפליגי. פועל ידיו תרצה -עבודותיו כשירות אבל לענין שאר דבריו אינו כהן. שעַ : יבא ְׁדר' יְׁ הוֹ ֻ ִכי ְׁפלִ יגֵּי ַ -א ִל ָ שעַ . מַ אן ַדאֲ מַ ר 'מֵּ ָתה' ְׁ -כ ַר ִבי יְׁ הוֹ ֻ ומַ אן ַדאֲ מַ ר ' ָב ְׁטלָ ה' - שעַ הָ ָתם, עַ ד ָכאן לָ א ָק ָאמַ ר ַר ִבי יְׁ הוֹ ֻ ילו ,ופ ֹו ַעל י ָָדיו ִׂת ְרצֶ ה" (דברים לג) - ִד ְׁכ ִתיבָ " :ב ֵר ְך ה' ֵח ֹ שבוֹ ; אֲ ִפילו ֲחלָ לִ ין ֶׁ שעַ מוֹ ֶׁדה. אֲ בָ ל הָ כָ א -אֲ ִפילו ַר ִבי יְׁ הוֹ ֻ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 83 סוגיה 66 .11יב ,א "נִ גְ ַמר ִדינוֹ " וְׁ כו': אֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה אֲ מַ ר ַרב: שעָ ה. ְׁש ֵּתי טָ עֻיוֹ ת טָ עָ ה יוֹ ָאב ְׁבאוֹ ָתה ָ ִד ְׁכ ִתיב" :וַ יָנָ ס ֹיו ָאב ֶאל א ֶֹהל ה' ,וַ יַחֲ זֵק ְב ַק ְר ֹנות ַה ִׂמזְ ֵב ַח" (מלכיםא ב): ש ֵּאינוֹ קוֹ לֵּ ט ֶׁא ָלא גַגוֹ ,וְׁ הוא ָ -תפַ ס ְׁב ַק ְׁרנוֹ ָתיו; טָ עָ הֶׁ , של ִשילֹה. ְׁבחַ ֶׁ ש ֵּאינוֹ קוֹ לֵּ ט ֶׁא ָלא ִמז ְַׁבח ֵּבית עוֹ לָ ִמים ,וְׁ הוא ָ -תפַ ס ִמז ֵּ טָ עָ הֶׁ , ַא ַביי אוֹ מֵּ ר: יטעָ א טָ עָ ה: ְׁבהָ א נ ִַמי ִמ ְׁ ש ֵּאינוֹ קוֹ לֵּ ט ֶׁא ָלא כֹהֵּ ן ַועֲבוֹ ָדה ְׁביָדוֹ ,וְׁ הוא -זָר הָ יָה. טָ עָ הֶׁ , ָאמַ ר ריש לָ ִקיש: של רוֹ ִמי לִ ְׁטעוֹ ת. שרוֹ ֶׁ שלֹש טָ עֻיוֹ ת עָ ִתיד ָ ָ דום ,חֲ מוץ ְבגָ ִׂדים ִׂמ ָב ְצ ָרה" (ישעיהו סג): ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :מי זֶה ָבא ֵמאֱ ֹ ש ֵּאינָה קוֹ לֶׁטֶׁ ת ֶׁא ָלא ֶׁבצֶׁ ר ,וְׁ הוא -גוֹ לֶׁ ה לְׁ בָ ְׁצ ָרה; טוֹ עֶׁ הֶׁ , ש ֵּאינָה קוֹ לֶׁטֶׁ ת ֶׁא ָלא שוֹ גֵּג ,וְׁ הוא -מֵּ זִיד הָ יָה; טוֹ עֶׁ הֶׁ , ְׁ ש ֵּאינָה קוֹ לֶׁטֶׁ ת ֶׁא ָלא ָא ָדם ,וְׁ הוא -מַ לְׁ ָאך הוא. טוֹ עֶׁ הֶׁ , אֲ מַ ר ר' ַא ָבהו: עָ ֵּרי ִמ ְׁקלָ ט -לֹא נִ ְׁתנו לִ ְׁקבו ָרה. יהם יִׂ ְהיו ִׂל ְב ֶה ְמ ָתם וְ לִׂ ְרכו ָשם ולְ כֹל ַחי ָָתם" (במדבר לה) - ִד ְׁכ ִתיב" :ו ִׂמגְ ְר ֵש ֶ לְׁ חַ ִיים נִ ְׁתנו ,וְׁ לֹא לִ ְׁקבו ָרה. טעה יואב -בדרשא דמעם מזבחי תקחנו ולא מעל מזבחי וכסבור דהיינו מעל מזבחי. מזבח בית עולמים -דכתיב מזבחי המיוחד לי. ה"ג -והוא תפס במזבח של במה שעשה דוד לפני הארון שהיה באהל אשר נטה לו דוד בעיר דוד כדכתיב וינס יואב אל אהל ה' ומצינו בדברי הימים שעשה דוד מזבח לפניו ואי אפשר לומר מזבח של שילה שהוא היה בימי דוד ושלמה (היה בגבעון) +מסורת הש"ס: [בגבעון ואנן אמרינן (זבחים קי"ח) יום שמת בו עלי נאמר בו ויטוש משכן שילה]+ שרו של רומי -סמאל שיברח לבצרה שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע הקץ להחרב כדכתיב (ישעיהו כד) יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה על האדמה. חמוץ בגדים -מדמו של סמאל ואף על פי שאין המלאכים בשר ודם כתב בו הכתוב כעין הריגת האדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע. לא נתנו לקבורה -ללוים שהן שלהם. יתיבֵּ י: מֵּ ִ "" ָש ָמה" (במדבר לה) - יתתוֹ ָׁ ,שם ְתהֵּ א ְקבו ָרתוֹ "! ָׁשם ְתהֵּ א ִד ָירתוֹ ָׁ ,שם ְתהֵּ א ִמ ָ שאנֵּי, רוֹ צֵּ חַ ָ ְׁדגָלֵּ י ֵּביה ַרחֲמָ נָא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 84 סוגיה 67 .10יב ,א " ְכ ֵּׁשם ֶׁׁשהָ ִעיר קוֹ לֶׁ ֶׁטת" וְׁ כו': ו ְׁר ִמינְׁ הו: ָשב ָבה" (במדבר לה) ָ -בה וְ לֹא ִב ְתחו ָמה"! ""וְ י ַ אֲ מַ ר ַא ַביי: לָ א ַק ְׁשיָא: ָכאן -לִ ְׁקלוֹ ט, ָכאן לָ דור. תיפוק ליה -דאין בונין בית במגרש דא"כ הוה ליה מגרש עיר. אין עושין -שדה של לוים. מגרש -שנתנו ללוים אלפים אמה סביב העיר כדכתיב (במדבר לה) ומדותם מחוץ לעיר וכתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה וגו' הא כיצד אלף אמה מגרש שאין בו לא בית ולא שדה והשאר שדות וכרמים. למחילות -תחת הקרקע שאין אוכלות במגרש כלום מלמעלה ואי לאו דכתיב בה ולא בתחומה הייתי אומר ידור בתחומה במערה. לָ דור?! ֵּתיפוק לֵּ יה, ְדאֵּ ין עוֹ ִשין ָש ֶׁדה ִמגְ ָר ׁש ,וְ לֹא ִמגְ ָר ׁש ָש ֶׁדה, לֹא ִמגְ ָר ׁש ִעיר ,וְ לֹא ִעיר ִמגְ ָר ׁש! שת: ָאמַ ר ַרב ש ֶּ לֹא נִ ְׁצ ְׁרכָ ה אֶׁ ָלא לִ ְׁמ ִחילוֹ ת. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 85 סוגיה 68 .18יב ,א "רוֹ צֵּ חַ ֶׁׁשיָצָ א חוץ לַ ְתחום" וְׁ כו': ָתנו ַר ָבנָן: "וְ ָר ַצח ג ֹו ֵאל ַה ָדם ֶאת ָהר ֹוצֵ ַח" - ִמ ְצוָה ְביַד גוֹ אֵּ ל הַ ָדם; אֵּ ין גוֹ אֵּ ל הַ ָדם ְ -ר ׁשות ְביַד ָכל אָ ָדם; ִד ְב ֵּרי רביַיוֹ ֵסיַה ְׁגליליַ . ר'ַעקיבאַאוֹ ֵּמר: 04 ָיבין ָע ָליו. ְר ׁשות ְביַד גוֹ אֵּ ל הַ ָדם ,וְ כָ ל אָ ָדם חַ י ִ ורצח -איכא לפרושי לשון ציווי כמו (שמות לו) ועשה בצלאל ואהליאב ואיכא לפרושי לשון רשות כמו ועשה ה' להם וגו' (דברים לא). מַ אי טַ עְׁ מָ א ְׁד ַר ִבי יוֹ סֵּ י הַ ְׁגלִ ילִ י? ִמי ְׁכ ִתיבִ ' :אם ָרצַ ח'?! וְׁ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א? ִמי ְׁכ ִתיב' :יִ ְׁרצַ ח'?! אֲ מַ ר ָמר זו ְט ָרא ַבר טוֹ ִביָה אֲ מַ ר ַרב: שיָצָ א חוץ לַ ְׁתחום ,ו ְׁמצָ אוֹ גוֹ ֵּאל הַ ָדם ַוה ֲָרגוֹ ֶׁ -נה ֱָרג עָ לָ יו. רוֹ צֵּ חַ ֶׁ ְׁכמַ אן? לֹא ְׁכר' יוֹ סֵּ י הַ ְׁגלִ ילִ י ,וְׁ לֹא ְׁכ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א! הוא ַדאֲ מַ רִ ,כי הַ אי ַתנָא: ְׁד ַתנְׁ יָא: יעזֶּר אוֹ ֵּמר: "ר'ַאֱל ֶּ לו ַמר? דו לִׂ ְפנֵי ָה ֵע ָדה לַ ִׂמ ְש ָפט" (במדבר לה) ַ -מה ַת ְלמוד ֹ " ַעד ָע ְמ ֹ ָכול ִמ ָיד? ְל ִפי ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וְ ָר ַצח ג ֹו ֵאל ַה ָדם ֶאת ָהר ֹוצֵ ַח" (במדבר לה) -י ֹ דו לִׂ ְפנֵי ָה ֵע ָדה לַ ִׂמ ְש ָפט"". לו ַמרַ " :עד ָע ְמ ֹ ַת ְלמוד ֹ וְׁ ַר ִבי יוֹ סֵּ י וְׁ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א - שי ֵּביה? דו לִׂ ְפנֵי ָה ֵע ָדה לַ ִׂמ ְש ָפט" ,מַ אי ָד ְׁר ֵּ הַ אי " ַעד ָע ְמ ֹ יבעֵּ י לֵּ יה לְׁ ִכ ְׁד ַתנְׁ יָא: הַ הואִ ,מ ָ "רביַעקיבאַאוֹ ֵּמר: ִמ ַניִן ְל ַסנְ הֶׁ ְד ִרין ֶׁׁש ָראו אֶׁ חָ ד ֶׁׁשהָ ַרג אֶׁ ת הַ נֶׁפֶׁ ׁש, תו ַעד ֶׁׁשיַעֲ מוֹ ד ְבבֵּ ית ִדין אַ חֵּ ר? יתין אוֹ ֹ ֶׁׁשאֵּ ין ְמ ִמ ִ מוד ְבבֵּ ית ִדין אַ חֵּ ר". דו לִׂ ְפנֵי ָה ֵע ָדה לַ ִׂמ ְש ָפט" ַ -עד ֶׁׁשיַעֲ ֹ לו ַמרַ " :עד ָע ְמ ֹ ַת ְלמוד ֹ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 86 סוגיה 69 .19יב ,א ָתנו ַר ָבנָן: רוצֵ ַח" (במדבר לה) - צא ֵיצֵ א ָה ֹ " ִׂאםָ 46י ֹ אֵּ ין ִלי אֶׁ ָלא ְב ֵּמזִ ידְ ,ב ׁשוֹ גֵּ ג ִמ ַניִן? צא ֵי ֵצא"ִ ,מ ָכל ָמקוֹ ם. ַת ְלמוד לוֹ ַמרִׂ " :אם ָי ֹ סופו חמור מתחלתו -סופו צאתו חוץ לתחום תחלתו הרציחה. וְׁ הָ ַתנְׁ יָא: " ְב ֵּמזִ יד ֶׁנה ֱָרגְ ,ב ׁשוֹ גֵּ ג גוֹ לֶׁ ה"! 47 לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ְׁ -כמַ אן ַדאֲ מַ רָ :א ְׁמ ִרינַן ' ִד ְׁב ָרה תוֹ ָרה ִכלְׁ שוֹ ן ְׁבנֵּי ָא ָדם'; הָ א ְׁ -כמַ אן ַדאֲ מַ ר :לָ א ָא ְׁמ ִרינַן ' ִד ְׁב ָרה תוֹ ָרה ִכלְׁ שוֹ ן ְׁבנֵּי ָא ָדם'. אֲ מַ ר ַא ַביי: ִמ ְׁס ַת ְׁב ָרא ְׁכמַ אן ַדאֲ מַ רִ :ד ְׁב ָרה תוֹ ָרה ִכלְׁ שוֹ ן ְׁבנֵּי ָא ָדם. שלֹא יְׁ הֵּ א סוֹ פוֹ חָ מור ִמ ְׁת ִח ָלתוֹ - ֶׁ מַ ה ְׁת ִח ָלתוֹ ְׁ -במֵּ זִיד ֶׁנה ֱָרגְׁ ,בשוֹ גֵּג גוֹ לֶׁ ה; ַאף סוֹ פוֹ ְׁ -במֵּ זִיד ֶׁנה ֱָרגְׁ ,בשוֹ ֵּגג גוֹ לֶׁ ה. 46בכתוב לפנינוְ :ו ִׂאם. 47כך במסורת הש"ס ובגר"א .בגוף הספרים :וְ הַ הוֹ ְרגוֹ ְב ֵּמזִ יד. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 87 סוגיה 70 .07יב ,א ָתנֵּי ֲח ָדא: "אָ ב ֶׁׁשהָ ַרג ְ -בנוֹ נַעֲ ֶׁשה לוֹ גוֹ אֵּ ל הַ ָדם". יד ְׁך: וְׁ ַתנְׁ יָא ִא ָ "אֵּ ין ְבנוֹ נַעֲ ֶׁשה לוֹ גוֹ אֵּ ל הַ ָדם". לֵּ ימָ א: הָ א ַ -ר ִבי יוֹ סֵּ י הַ ְׁגלִ ילִ י ,וְׁ הָ א ַ -ר ִבי ע ֲִקיבָ א? אב שהרג את הבן -בנו השני נעשה גואל הדם של אחיו והורג את אביו. הא דתניא נעשה -רבי יוסי הגלילי היא דאמר מצוה לגואל הדם. לכל אין הבן נעשה וכו' -לכל עבירות שבתורה אין הבן נעשה שליח ב"ד על אביו לא להלקותו ולא לנדותו חוץ ממסית. ה"ג אלא לא קשיא הא בבנו הא בבן בנו -הא דתניא אין בנו נעשה גואל הדם בבנו של רוצח קאמר והא דתניא בנו נעשה לו גואל הדם בבנו של הרוג קאמר שהוא בן בנו של רוצח ואינו מוזהר על כבודו. וְׁ ִת ְׁס ְׁב ָרא?! ש ֵּרי?! ֵּבין לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ ר ִמ ְׁצ ָוהֵּ ,בין לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ ר ְׁרשות ִ -מי ָ וְׁ הָ אֲ מַ ר ַר ָבה ַבר ַרב הונָא ,וְׁ כֵּ ן ָתנָא ְׁדבֵּ י ַר ִבי יִ ְשמָ עאל: "לַ כֹל אֵּ ין הַ ֵּבן נַעֲ ֶׁשה ָׁש ִליחַ ְלאָ ִביו ְלהַ כ ֹותוֹ ו ְל ִק ְללָ תוֹ , חוץ ִמ ֵּמ ִסית, 48 ַת ְחמ ֹול וְ לֹא ְת ַכ ֶסה ָעלָ יו" (דברים יג)"! ֶׁׁשהֲ ֵּרי אָ ְמ ָרה תוֹ ָרה" :לֹא ֶׁא ָלא, לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ִ -ב ְׁבנוֹ , וְׁ הָ א ְׁ -בבֶׁ ן ְׁבנוֹ . 48בכתוב לפנינו :וְ לֹא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 88 סוגיה 71 .02יב ,א ִמ ְׁשנָה ְ תוך הַ ְתחום ,וְ נוֹ פוֹ נוֹ ֶׁטה חוץ לַ ְתחום, ִאילָ ן ֶׁׁשהוא עוֹ ֵּמד ְב ֹ ְ תוך הַ ְתחום - עו ֵּמד חוץ לַ ְתחום ,וְ ֹנופוֹ נוֹ ֶׁטה ְב ֹ או ֹ ֹ ְ הַ כֹל הוֹ לֵּ ך אַ חַ ר הַ נוֹ ף. מתני'. הכל הולך אחר הנוף -אפי' הוא בעיקרו שבתוך התחום הרי הוא כיוצא חוץ לתחום ואם עיקרו חוץ לתחום ונופו בתוך התחום אף העיקר קולט. גמ'. ְׁגמָ ָרא ו ְׁר ִמינְׁ ִהי: 49 " ִא ָילן ֶׁׁשהוא עוֹ ֵּמד ִב ְפנִ ים וְ נוֹ ֶׁטה לַ חוץ, אוֹ עוֹ ֵּמד ַבחוץ וְ ֹנו ֶׁטה ִל ְפנִ ים: ִמ ְכנֶׁגֶׁ ד הַ חוֹ ָמה וְ ִל ְפנִ ים ְ -כ ִל ְפנִ ים, ִמ ְכנֶׁגֶׁ ד הַ חוֹ ָמה וְ לַ חוץ ְ -כ ַלחוץ"! שר ַאעָ ֵּרי ִמ ְׁקלָ ט ָקא ָרמֵּ ית?! מַ ֲע ֵּ שר ַ -בחוֹ מָ ה ָתלָ ה ַר ֲחמָ נָא; מַ ֲע ֵּ עָ ֵּרי ִמ ְׁקלָ ט ְׁ -ב ִד ָירה ָתלָ ה ַרחֲמָ נָא: ְׁבנוֹ פוֹ ִ -מ ְׁת ַדר לֵּ יה, יקרוֹ -לָ א ִמ ְׁת ַדר לֵּ יה. ְׁבעִ ָ ֲשר. ֲשר ַא ַמע ֵּ וְׁ ָרמֵּ י מַ ע ֵּ ִד ְׁתנַן:50 " ִבירו ָׁשלַ יִם -הַ ֵּל ְך אַ חַ ר הַ נוֹ ף, ְב ָע ֵּרי ִמ ְקלָ ט -הַ ֵּל ְך אַ חַ ר הַ נוֹ ף"! הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א -ר' יְׁ הו ָדה, וְׁ הָ א ַ -ר ָבנָן. ְׁד ַתנְׁ יָא: ַּדף יב ,ב "ר'ַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: ִב ְמ ָע ָרה -הוֹ לֵּ ְך אַ חַ ר ִפ ְתחָ ה, הולֵּ ְך אַ חַ ר נוֹ פוֹ ". ְב ִאילָ ן ֹ - אילן שהוא עומד בפנים -בירושלים ולענין אכילת מעשר שני בירושלים היא שנויה. מכנגד החומה וכו' -אלמא לא נופו שדינן בתר עיקר ולא עיקר בתר נוף. בחומה תלה רחמנא -דכתיב (דברים יב) לפני ה' אלהיך תאכלנו. בדירה תלה רחמנא -דכתיב (במדבר לה) כי בעיר מקלטו ישב ונופו ראוי לדירה יותר מעיקרו. בירושלים -לענין מעשר הלך אחר הנוף. רבי יהודה -לענין מעשר אמרה למילתיה. הלך אחר פתחה -כולה בפנים ופתוחה לחוץ כלחוץ כולה בחוץ ופתוחה לפנים כלפנים. באילן הלך אחר נופו -ומתניתין דהכא וברייתא רבי יהודה ומתני' דאילן שהוא עומד בפנים כו' רבנן ושינויא קמא ליתא. אימור דשמעת ליה כו' -כלומר היכי בעית לאוקמא להא דתניא בירושלים הלך אחר הנוף כו' כר' יהודה הניחא אי תנא בה חדא בירושלים הלך אחר הנוף ולא תנא בה בערי מקלט הלך אחר הנוף מצית מוקמת לה כרבי יהודה אבל השתא מאן ציית לך אימור דשמעת ליה לרבי יהודה גבי מעשר באילן הלך אחר הנוף משום דאיכא למימר לחומרא בין עיקרו בפנים ונופו בחוץ בין עיקרו בחוץ ונופו בפנים דגבי מעשר איכא בין בפנים בין בחוץ חדא לחומרא וחדא לקולא חומר בפנים מבחוץ שבחוץ יכול לפדותו ובפנים אינו יכול לפדותו דקלטי ליה מחיצות וחומר בחוץ מבפנים שאינו נאכל בחוץ בלא פדייה ובפנים אוכלו בלא פדייה ואיכא למימר כי אמר רבי יהודה הלך אחר הנוף לחומרא אמרה כדמפרש ואזיל. עיקרו בחוץ ונופו בפנים כו' -הלך אחר הנוף לענין פדייה. עיקרו בפנים ונופו לחוץ -הלך אחר הנוף לענין אכילה דמישדי עיקרו בתר נופו ואסור לאוכלו בעיקרו אא"כ פדאו מקודם שנכנס. אלא בערי מקלט -על כרחך עיקרו בפנים ונופו לחוץ לא משכחת לה אלא לקולא. ֲשר -לְׁ חו ְׁמ ָרא: ַבי מַ ע ֵּ ש ְׁמעַ ְׁת לֵּ יה לְׁ ַר ִבי יְׁ הו ָדה ג ֵּ ֵּאימור ְׁד ָ יקרוֹ ַבחוץ וְׁ נוֹ פוֹ ִב ְׁפנִ ים - ִע ָ יקרוֹ נ ִַמי לָ א מָ צֵּ י ָפ ִריק; יכי ִד ְׁבנוֹ פוֹ לָ א מָ צֵּ י ָפ ִריקְׁ ,בעִ ָ ִכי הֵּ ִ יקרוֹ ִמ ִב ְׁפנִ ים וְׁ נוֹ פוֹ ִמ ַבחוץ - עִ ָ יקרוֹ נ ִַמי לָ א מָ צֵּ י ָאכֵּ יל ְׁבלֹא ְׁפ ִדיָיה. יכי ִד ְׁבנוֹ פוֹ לָ א מָ צֵּ י ָאכֵּ יל ְׁבלֹא ְׁפ ִדיָיהְׁ ,בעִ ָ ִכי הֵּ ִ ַבי עָ ֵּרי ִמ ְׁקלָ ט: ֶׁא ָלא ג ֵּ יקרוֹ ַבחוץ וְׁ נוֹ פוֹ ִב ְׁפנִ ים - ִב ְׁשלָ מָ א עִ ָ יקרוֹ נ ִַמי לָ א ָמצֵּ י ָקטֵּ יל לֵּ יה; יכי ִד ְׁבנוֹ פוֹ לָ א מָ צֵּ י ָקטֵּ יל לֵּ יהְׁ ,בעִ ָ ִכי הֵּ ִ ֶׁא ָלא עִ י ָקרוֹ ִב ְׁפנִ ים וְׁ נוֹ פוֹ ַבחוץ - יכי ִד ְׁבנוֹ פוֹ מָ צֵּ י ָקטֵּ יל לֵּ יהְׁ ,בעִ י ָקרוֹ נ ִַמי מָ צֵּ י ָקטֵּ יל לֵּ יה?! ִכי הֵּ ִ הָ א ַג ָו ֵּאי ָק ֵּאי! 49כך בגר"א ובמסורת הש"ס .בגוף הספריםְ :בתוֹ ְך ַה ְפנִ ים. 50כך במסורת הש"ס .בגוף הספריםְׁ :ד ַתנְׁ יָא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 89 סוגיה 71 אֲ מַ ר ָרבָ א: יקרוֹ ְׁ -דכו ֵּלי עָ לְׁ מָ א לָ א ְׁפלִ יגֵּיְׁ ,דלָ א מָ צֵּ י ָקטֵּ יל; ְׁבעִ ָ ָק ֵּאי ְׁבנוֹ פוֹ ,וְׁ יָכוֹ ל לְׁ הוֹ ְׁרגוֹ ְׁב ִח ִצים ו ִב ְׁצרוֹ רוֹ ת ְׁ -דכו ֵּלי עָ לְׁ מָ א לָ א ְׁפלִ יגֵּיְׁ ,דמָ צֵּ י ָקטֵּ יל לֵּ יה; יקרוֹ ַד ְׁרגָא לְׁ נוֹ פוֹ : ִכי ְׁפלִ יגֵּיִ ,ב ְׁמהַ ֵּוי עִ ָ יקרוֹ ַד ְׁרגָא לְׁ נוֹ פוֹ , מָ ר סָ בַ ר -הָ ֵּוי ִע ָ אמר רבא בעיקרו כולי עלמא לא פליגי כו' יקרוֹ ַד ְׁרגָא לְׁ נוֹ פוֹ . ומָ ר סָ בַ ר -לָ א הָ ֵּוי ִע ָ לעולם כדקא משנינן הא רבי יהודה והא רבנןַרב ַא ִשי אֲ מַ ר: מַ אי "אַ חַ ר הַ נוֹ ף"? ַ -אף ַאחַ ר הַ נוֹ ף. דלרבנן לא שדינן לא נוף בתר עיקרו ולא עיקרו בתר נוף לא במעשר ולא בערי מקלט כדקתני קמייתא מכנגד החומה ולפנים כלפנים ורבי יהודה פליג ואמר שדי עיקרו בתר נופו ודקאמרת דלמא לחומרא קאמר אנן נמי לחומרא אמרינן לה לענין מעשר כדאמרן ולענין מקלט היכא דעיקרו בחוץ ונופו בפנים דחומרא הוא שדי עיקרו בתר נופו ואם רוצח בעיקרו לא מצי קטיל ליה והיכא דעיקרו בפנים ונופו בחוץ דקאמר בה רבי יהודה הלך אחר הנוף לאו למישדי עיקרו בתר נופו ולמימר דכי היכי בנופו מצי קטיל ליה בעיקרו נמי מצי קטיל קאמר דבעיקרו שבפנים כולי עלמא לא פליגי דלא מצי קטיל והיכא דקאי רוצח בנופו שבחוץ ויכול גואל הדם לעמוד חוץ לתחום ולהורגו בחצים ובצרורות כולי עלמא לא פליגי דמצי קטיל דלכולי עלמא נוף בתר עיקר לא שדינן כי פליגי דקאמר ר' יהודה הלך אחר הנוף למהוי עיקרו דרגא לנופו שיכנס גואל הדם בתוך התחום ויעלה דרך העיקר ויהרגנו בנופו קאמר וכי הך קולא אית ליה לר' יהודה דהא לאו עיקר שדי בתר נוף אלא כל חד כדקאי. רב אשי אמר מאי אחר הנוף -דקאמר מתני' דהכא וכן ברייתא בערי מקלט אף אחר הנוף ורבי יהודה היא וכולהו לחומרא ולענין מעשר כדשנינן ולענין מקלט אף אחר הנוף קאמר דהיכא דעיקרו בחוץ ונופו בפנים שדי עיקרו בתר נופו לחומרא ולא תימא כדקאי קאי אבל היכא דעיקרו בפנים ונופו בחוץ שדי נופו בתר עיקרו ולא מצי קטיל בנופו ומשום דבכולי גְּ מָ ָרא שדינן נוף בתר עיקר אצטריך הכא למימר דלענין מקלט זמנין דשדינן עיקר בתר נוף לחומרא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 91 סוגיה 72 .00יב ,ב ִמ ְׁשנָה ָה ַרג ְבאוֹ ָתה הָ ִעיר - גוֹ לֶׁ ה ִמ ְ ׁשכונָ ה ִל ְ ׁשכונָ ה. ובֶׁ ן לֵּ וִ י -גוֹ לֶׁ ה ֵּמ ִעיר ְל ִעיר. ְׁגמָ ָרא ָתנו ַר ָבנָן: ָ קום" וְׁ גוֹ ' (שמות כא) - "וְ ַש ְמ ִׂתי לְ ך ָמ ֹ "וְ ַש ְמ ִׂתי לְ ָך" ְ -בחַ יֶׁיך;ָ קו ְמ ָך; קום" ִ -מ ְמ ֹ " ָמ ֹ "אֲ ֶשר יָנוס ָש ָמה" ְ -מלַ ֵּמד ֶׁׁש ָהיו ִי ְש ָראֵּ ל ַמגְ ִלין ַב ִמ ְד ָבר. ְלהֵּ יכָ ן ַמגְ ִלין? ְל ַמ ֲחנֵּה ְלוִ ָיה.ִמ ָכאן אָ ְמרו: ֶׁבן לֵּ וִ י ֶׁׁשהָ ַרג -ג ֹולֶׁ ה ִמ ֶׁפלֶׁ ְך ְלפֶׁ לֶׁ ךְ, וְ ִאם ָגלָ ה ְל ִפ ְלכוֹ ִ -פ ְלכ ֹו קוֹ ְלטוֹ . מתני'. הרג באותה העיר -רוצח שגלה לעיר מקלט וחזר והרג באותה העיר בשוגג. גולה משכונה לשכונה -בתוך העיר כי מן העיר אינו רשאי לצאת מפני רציחה ראשונה. ובן לוי -שהוא מיושבי העיר והרג בשוגג גולה מעיר לעיר שהוא רשאי לצאת מן העיר שלא גלה שם. גמ'. ושמתי לך בחייך -כאן הבטיחו הקדוש ברוך הוא למשה שיזכה למצוה זו בחייו שהבדיל שלש ערים. מקום ממקומך -שתהא מחנה לויה קולטת ואף ערי מקלט יהיו ערי לויה. פלך -מדינה. מאי קרא -דפלכו קולטו ודמתני' נמי דקתני גולה משכונה לשכונה. בעיר מקלטו -קרא יתירא הוא דמצי למכתב כי שם ישב. יקא: אֲ מַ ר ַרב ַאחָ א ְבריה ְד ַרב ִא ָ מַ אי ְׁק ָרא? ש ְׁקלָ טַ תו ְׁכבָ ר. ֵשב" (במדבר לה) -עִ יר ֶׁ טו י ֵ " ִׂכי ְב ִׂעיר ִׂמ ְקלָ ֹ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 91 סוגיה 73 .03יב ,ב ִמ ְׁשנָה ַכיוֹ צֵּ א בוֹ : רוֹ צֵּ חַ ֶׁׁש ָגלָ ה ְל ִעיר ִמ ְקלָ טוֹ ,וְ ָרצו אַ נְ ֵּׁשי הָ ִעיר ְלכַ ְבדוֹ - ֹאמר לָ הֶׁ ם' :רוֹ צֵּ חַ אֲנִ י'. י ַ אָ ְמרו לוֹ ' :אַ ף ַעל ִפי כֵּ ן' - י ְַק ֵּבל ֵּמהֶׁ ן. ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וְ זֶה ְד ַבר ָהר ֹוצֵ ַח" (דברים יט). ַּדף יג ,א ַמעֲ ִלים הָ יו ָשכָ ר לַ ְלוִ יִם; ִד ְב ֵּרי רביַיְׁהודה. יַמאירַאוֹ ֵּמר :לֹא הָ יו ַמעֲ ִלים ָלהֶׁ ן ָשכָ ר. רב ֵ יַמאיר. חוזֵּר לַ ְש ָר ָרה ֶׁׁשהָ יָה ָבה; ִד ְב ֵּרי רב ֵ וְ ֹ רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר :לֹא ָהיָה חוֹ זֵּר לַ ְש ָר ָרה ֶׁׁשהָ יָה ָבה. מתני'. אם אמרו לו אעפ"כ -אנו רוצים לכבדך יקבל מהם. מעלים היו -הערים שכר ללוים שרוצחים שוכרים מהם את בתי הדירה. חוזר לשררה שהיה בה -אם היה נשיא או ראש בית אב חוזר לגדולתו כשישוב לעירו במיתת כה"ג. גמ'. מחלוקת בשש -ערי מקלט. לכם -לרוצחים נאמר והיו לכם הערים למקלט. ְׁגמָ ָרא הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ שש; חלוֹ קֶׁ ת ְׁ -ב ֵּ מַ ֲ ְׁדמָ ר סָ בַ ר" :לָ ֶכם" (במדבר לה) -לִ ְׁקלִ יטָ ה, ומָ ר סָ בַ ר "לָ ֶכם" -לְׁ כָ ל צָ ְׁרכֵּ יכֶׁ ם. אֲ בָ ל ְׁב ַא ְׁר ָב ִעים ו ְׁש ַתיִ ם - שכָ ר. כל הָ יו מַ עֲלִ ין לָ הֶׁ ם ָ ִד ְׁב ֵּרי הַ ֹ אֲ מַ ר לֵּ יה ָרבָ א: הָ א ו ַַדאי" ,לָ ֶכם" -לְׁ כָ ל צָ ְׁרכֵּ יכֶׁ ם מַ ְׁשמַ ע! ֶׁא ָלא, אֲ מַ ר ָרבָ א: חלוֹ קֶׁ ת ְׁ -ב ַא ְׁר ָבעִ ים ו ְׁש ַתיִ ם; מַ ֲ ְׁ יהם ִׂת ְתנו" (במדבר לה)ִ ,כי הָ נָך -לִ ְׁקלִ יטָ ה, ְׁדמָ ר סָ בַ ר" :וַ עֲ לֵ ֶ ְׁ ְׁ יהם ִׂת ְתנו"ִ ,כי הָ נָך -מַ ה הָ נָך לְׁ כָ ל צָ ְׁרכֵּ יכֶׁ םַ ,אף הָ נֵּי נ ִַמי לְׁ כָ ל צָ ְׁרכֵּ יכֶׁ ם. ומָ ר סָ בַ ר" :וַ עֲ לֵ ֶ שכָ ר. שש ִ -ד ְׁב ֵּרי הַ כֹל לֹא הָ יו מַ עֲלִ ים לָ הֶׁ ן ָ אֲ בָ ל ְׁב ֵּ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ב -אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּגוֹלִ ין 92 סוגיה 74 .04יג ,א "חוֹ זֵּר לַ ְש ָר ָרה ֶׁׁשהָ יָה ָבה" כו': ָתנו ַר ָבנָן: בו ָתיו יָשוב" (ויקרא כה) - "וְ ָשב ֶאל ִׂמ ְש ַפ ְחת ֹו ,וְ ֶאל אֲ חוזַת אֲ ֹ ינו ָׁשב ְל ַמה ֶׁׁשהֶׁ חֱזִ יקו אֲבוֹ ָתיו; ְל ִמ ְ ׁש ַפ ְחתוֹ הוא ָׁשב ,וְ אֵּ ֹ ִד ְב ֵּרי רביַיְׁהודה. ר'ַ ֵמאירַאוֹ ֵּמר: אַ ף הוא ָׁשב ְל ַמה ֶׁׁשהֶׁ ֱחזִ יקו אֲבוֹ ָתיו; בו ָתיו" ַ -כאֲבוֹ ָתיו. " ֶאל אֲ חוזַת אֲ ֹ וְ כֵּ ן ְבגוֹ לֶׁ ה ְ -כ ֶׁׁשהוא אוֹ ֵּמר "יָשוב"ְ ,ל ַרבוֹ ת אֶׁ ת ָהרוֹ צֵּ חַ . מַ אי "וְ כֵּ ן ְבגוֹ לֶׁ ה"? ִכ ְׁד ַתנְׁ יָא: תו" (במדבר לה) - "יָשוב ָהר ֹוצֵ ַח ֶאל ֶא ֶרץ אֲ חו ָז ֹ ְלאֶׁ ֶׁרץ אֲחוזָתוֹ הוא ָׁשב ,וְ אֵּ ינוֹ ָׁשב ְל ַמה ֶׁׁשהֶׁ חֱזִ יקו אֲבוֹ ָתיו; ִד ְב ֵּרי רביַיְׁהודה. ר'ַ ֵמאירַאוֹ ֵּמר: אַ ף הוא ָׁשב ְל ַמה ֶׁׁשהֶׁ ֱחזִ יקו אֲבוֹ ָתיו. ושב אל משפחתו -בעבד עברי כתיב כשיוצא חפשי בשש או ביובל. למה שהוחזקו אבותיו -לשררה. אל אחוזת אבותיו כאבותיו -סיפא דמילתיה דרבי מאיר היא ומביא ראיה לדבריו מסוף המקרא שחוזר לגדולתו שנאמר ואל אחוזת אבותיו אל כל חזקת אבותיו. וכן בגולה -כמחלוקת בעבד עברי כך מחלוקת ברוצח שגלה וחזר במיתת הכהן ומהכא יליף דכשהוא אומר כאן ישוב קרא יתירא דמצי למכתב ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ולשתוק. לרבות את הרוצח -דמופנה לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן ישוב ונאמר ברוצח ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו כדמפרש ואזיל מאי וכן בגולה ומסקנא גמר שיבה שיבה מהתם. גָמַ ר ' ִשיבָ ה' ' ִשיבָ ה' מֵּ הָ ָתם. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 93 סוגיה 75 מַ ֶּסכֶּ ת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין .02יג ,א ִמ ְׁשנָה וְ אֵּ לו הֵּ ן הַ לוֹ ִקין: הַ ָבא ַעל אֲחוֹ תוֹ , וְ ַעל אֲחוֹ ת אָ ִביו, וְ ַעל אֲחוֹ ת ִאמוֹ , וְ ַעל אֲחוֹ ת ִא ְ ׁשתוֹ , וְ ַעל אֵּ ֶׁׁשת אָ ִחיו, וְ ַעל אֵּ ֶׁׁשת א ֲִחי אָ ִביו, וְ ַעל הַ ִנ ָדה. אַ ְל ָמנָ ה ְלכֹהֵּ ן ָגדוֹ ל, ְגרו ָׁשה ַוחֲלו ָצה ְלכֹהֵּ ן הֶׁ ְדיוֹ ט, ַמ ְמז ֶֶׁׁרת ונְ ִתינָ ה ְל ִי ְש ָראֵּ ל, ַבת י ְִש ָראֵּ ל ְלנָ ִתין ו ְל ַמ ְמזֵּר. אַ ְל ָמנָ ה וגְ רו ָׁשה - יה ִמ ׁשום ְ ׁשנֵּי ֵּׁשמוֹ ת; ָיבין ָעלֶׁ ָ חַ י ִ ְגרו ָׁשה ַו ֲחלוצָ ה - אֵּ ינוֹ חַ יָיב אֶׁ ָלא ִמ ׁשום אַ חַ ת ִב ְלבַ ד. הַ ָט ֵּמא ֶׁׁשאָ כַ ל אֶׁ ת הַ ק ֶֹׁד ׁש; וְ הַ ָבא אֶׁ ל הַ ִמ ְק ָד ׁש ָט ֵּמא; וְ הָ אוֹ כֵּ ל 51חֵּ לֶׁ ב ,וְ ָדם ,וְ נוֹ ָתר ,ו ִפגול וְ ָט ֵּמא; וְ הַ ׁש ֹוחֵּ ט ו ַמעֲ לֶׁ ה ַבחוץ; אוכֵּ ל חָ ֵּמץ ַב ֶׁפ ַסח; וְ ָה ֹ וְ הָ אוֹ כֵּ ל וְ הָ עוֹ ֶׁשה ְמלָ אכָ ה ְביוֹ ם הַ ִכפו ִרים; וְ הַ ְמפַ ֵּטם אֶׁ ת הַ ֶׁׁש ֶׁמן; וְ הַ ְמ ַפ ֵּטם אֶׁ ת הַ ְקטוֹ ֶׁרת; וְ הַ ָס ְך ְב ֶׁׁש ֶׁמן הַ ִמ ְ ׁשחָ ה; ילות ו ְט ֵּריפוֹ תׁ ְ ,ש ָק ִצים ו ְר ָמ ִשים. וְ הָ אוֹ כֵּ ל נְ בֵּ ֹ אָ כַ ל ֶׁטבֶׁ ל, אשוֹ ן ֶׁׁשל ֹא נִ ְט ָלה ְתרו ָמתוֹ , ו ַמעֲ ֵּשר ִר ׁ ו ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י וְ הֶׁ ְק ֵּד ׁש ֶׁׁשל ֹא נִ ְפדו. מתני'. אלו הן הלוקין -אלו לאו דוקא דתנא ושייר לוקין טובא אלא תנא חייבי כריתות לאשמועינן דיש מלקות בחייבי כריתות ותנא אלמנה וגרושה לאשמועינן אלמנה וגרושה חייב עליה משום שתי שמות וכו' ותנא טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו דלא מפרש לאו דידהו בהדיא וכן הקדש שלא נפדה ואיידי דתנא הקדש תנא מעשר שני בהדיא דתרוייהו מלקות דידהו משום מחוסרי פדייה וכן ברובן יש דבר חדש. נתינה -מן הגבעונין היא ומלקות משום לא תתחתן בם (דברים ז). אלמנה וגרושה -שנתאלמנה מאיש אחד ונתגרשה מאיש אחר חייב עליה שתי מלקות משום שתי שמות משום שתי אזהרות ששתיהן מפורשות במקרא ואזהרה אתרוייהו קיימא. גרושה וחלוצה -גרושה והיא חלוצה אינו חייב עליה אלא משום גרושה שהחלוצה אינה כתובה אלא מרבויא מייתינן לה דתניא בקדושין (דף עח) גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ת"ל ואשה. טמא שאכל את הקודש -אזהרתו מפרש בגְּמָ ָרא. נותר -כתיב ביה (שמות כט) ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא ואזהרת פגול נמי מהכא מדכתיב כי קדש הוא כלומר מפני שהוא קודש שנפסל למדנו מכאן כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו והכי אמרינן לקמן ואזהרת טמא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל (ויקרא ז). והשוחט -קדשים בחוץ או המעלה קדשים בחוץ אזהרת מעלה השמר לך פן תעלה וגו' (דברים יב) אזהרת שוחט ילפינן בזבחים בפרק השוחט והמעלה (דף קו) איכא דיליף מלא יזבחו עוד וגו' ואיכא דיליף לה מגזירה שוה דהבאה הבאה שוחט ממעלה. האוכל ביום הכפורים -ויליף אזהרתיה בפרק בתרא דיומא (דף פא). המפטם את השמן -העושה שמן בדוגמת שמן המשחה ואזהרתיה ובמתכונתו לא תעשו כמוהו (שמות ל) וכן בקטורת ובמתכונתה לא תעשו לכם (שם). והסך בשמן המשחה -מאותו שעשה משה במדבר דכתיב על בשר אדם לא ייסך (שם /שמות ל'.)/ אכל טבל -אזהרתיה מולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו בעתידין לתרום הכתוב מדבר והכי מפרש לה בסנהדרין באלו הן הנשרפין (דף פג). ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו -אף הוא טבל ,ומעשר שני שלא נפדה והוא אוכלו חוץ לירושלים וכתיב לא תוכל לאכול בשעריך וגו' (דברים יב). הקדש שלא נפדה -אזהרתו אינו מפורשת כל כך ונראה בעיני דמהכא אתא דתניא (סנהדרין שם /דף פ"ג )/הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה ואמרי' מאי טעמיה דרבי אתיא חטא חטא מתרומה ורבנן מיעט רחמנא ומתו בו ולא במעילה ממיתה הוא דמעטיה וגזירה שוה כדקיימא קיימא וילפינן אזהרה דמעילה מאזהרה דתרומה דכתיב בה וכל זר לא יאכל קדש ורוב הלכות מעילה היא למדה מתרומה בתורת כהנים בגזירה שוה זו. באוכל נמלה גרסינן שהוא חייב -משום שרץ השורץ על הארץ. ַכ ָמה יֹאכַ ל ִמן הַ ֶׁטבֶׁ ל וִ יהֵּ א חַ יָיב? רביַש ְׁמעוֹ ןַאוֹ ֵּמרָ :כל ֶׁׁשהוא; ַוחכמיםַאוֹ ְמ ִריםְ :כ ַזיִת. מו ִדים ִלי ְבאוֹ כֵּ ל נְ ָמ ָלה ָכל ֶׁׁשהואֶׁׁ ,שהוא חַ יָיב?! אָ ַמר לָ הֶׁ ן רביַש ְׁמעוֹ ןִ ַ:אי אַ ֶׁתם ֹ ָיתה. אָ ְמרו לוֹ ִ :מ ְפנֵּי ֶׁׁש ִהיא ִכ ְב ִרי ָ יתה. אָ ַמר לָ הֶׁ ן :אַ ף ִח ָטה אַ חַ ת ִ -כ ְב ִר ָי ָ ְׁגמָ ָרא 51כך בב"ח .בגוף הספרים :וְ אוֹ כֵּ ל. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 94 סוגיה 75 חַ ְׁייבֵּ י ְׁכ ִריתוֹ ת ָקא ָתנֵּי, חַ ְׁייבֵּ י ִמיתוֹ ת ֵּבית ִדין לָ א ָק ָתנֵּי. כריתות שאין בהן מיתת ב"ד יתין מַ ִני? ַ -ר ִבי ע ֲִקיבָ א ִהיא. מַ ְׁתנִ ִ הוזכרו במשנתנו לענין מלקות ְׁד ַתנְׁ יָא: ואחד מכל חייבי מיתות בית דין "אֶׁ חָ ד חַ ְייבֵּ י ְכ ִריתוֹ ת וְ אֶׁ חָ ד חַ ְייבֵּ י ִמיתוֹ ת ֵּבית ִדין לא הוזכר בה ללקות אם התרו בו למלקות ַּדף יג ,ב י ְ ֶׁׁשנוֹ ִב ְכלַ ל ַמ ְלקות אַ ְר ָב ִעים; ישנו בכלל מלקות ארבעים - ִד ְב ֵּרי רביַי ְׁשמעֵַאלַ . השתא סלקא דעתך שאם התרו בו מיתה ומלקות לוקה ומת. רביַעקיבאַאוֹ ֵּמר: שאם עשו תשובה כו' -לא חַ ְייבֵּ י ְכ ִריתוֹ ת י ְ ֶׁׁשנוֹ ִב ְכלַ ל ַמ ְלקות אַ ְר ָב ִעים, גרסי' לה בדרבי ישמעאל. ֶׁׁש ִאם ָעשו ְת ׁשובָ ה ֵּ -בית ִדין ֶׁׁשל ַמ ְעלָ ה מוֹ ח ֲִלין לָ הֶׁ ן; רבי עקיבא אומר חייבי כריתות חַ ְייבֵּ י ִמיתוֹ ת ֵּבית ִדין אֵּ ינוֹ ִב ְכלַ ל ַמ ְלקות אַ ְר ָב ִעים, אם התרו בהם מלקות ישנובכלל מלקות ולוקין ואין כאן ֶׁׁש ִאם ָעשו ְת ׁשובָ ה -אֵּ ין ֵּבית ִדין ֶׁׁשל ַמ ָטה מוֹ ֲח ִלין ָלהֶׁ ן. משום חייבי שתי רשעיות שאתה ר'ַי ְׁצחקַאוֹ ֵּמר: עונשו מלקות עם הכרת ולמה חַ יְיבֵּ י ְכ ִריתוֹ ת ִב ְכ ָלל הָ יו; וְ לָ ָמה י ָָצאת ָכ ֵּרת ַבאֲחוֹ תוֹ ? ְ -לדו ֹנו ְבכָ ֵּרת וְ לֹא ְב ַמ ְלקות ".אינן שתי רשעיות לפי שיכול גמ'. חייבי כריתות קתני -כל חייבי מַ אי טַ ְׁעמָ א ְׁדר' יִ ְׁשמָ עֵּ אל? ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :אם לֹא ִׂת ְשמֹר לַ עֲ ש ֹות ֶאת ָכל ִׂד ְב ֵרי ַהת ֹו ָרה ַהזֹאת" (דברים כח), ו ְׁכ ִתיב "וְ ִׂה ְפלָ א ה' ֶאת ַמכ ֹו ְת ָך" (דברים כח). הַ ְׁפלָ ָאה זוֹ ֵּ -אינִ י יוֹ ֵּדעַ מַ ה ִהיא; ילו ַהש ֹו ֵפט וְ ִׂה ָכהו לְ ָפנָ יו" (דברים כה), שהוא אוֹ מֵּ ר" :וְ ִׂה ִׂפ ֹ ְׁכ ֶׁ ה ֵּוי אוֹ מֵּ ר :הַ ְׁפלָ ָאה זוֹ מַ לְׁ קות ִהיא. ֱ ו ְׁכ ִתיב " ִׂאם לֹא ִׂת ְשמֹר לַ עֲ ש ֹות ֶאת ָכל" וְׁ גוֹ ' (דברים כח). לפטור עצמו מעונש הכרת על ידי תשובה מב"ד של מעלה אבל חייבי מיתות אינן בכלל מלקות שיש כאן שתי פורעניות מלקות ומיתה ומשילקה סופו ליהרג שאפי' יעשה תשובה אין ב"ד שלמטה מוחלין לו את המיתה. רבי יצחק אומר -אף חייבי כריתות שהתרו בהן למלקות אינן בכלל מלקות לפי שכל חייבי כריתות של עריות בכלל היו דכתיב (ויקרא יח) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות וגו'. למה יצאת כרת באחותו - ִאי הָ ִכי, ֲשה נ ִַמי! חַ ְׁייבֵּ י ע ֵּ " ִׂאם לֹא ִׂת ְשמֹר" ְׁכ ִתיב.ילעֵּ י; וְׁ ִכ ְׁד ַר ִבי ָא ִבין ָאמַ ר ַר ִבי ִא ָ ילעי: ַדאֲ מַ ר ַר ִבי ָא ִבין ָאמַ ר ַר ִבי ִא ָ ֲשה. שמֵּ ר'ֶׁ ' ,פן' וְׁ ' ַאל' ֵּ -אינוֹ ֶׁא ָלא לֹא ַתע ֶׁ שנֶׁאֱ מַ רִ ' :ה ָ ָכל מָ קוֹ ם ֶׁ ִאי הָ ִכי, ֲשה נ ִַמי! ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ לָ או ֶׁ " -לַ עֲ ש ֹות" (דברים כח) ְׁכ ִתיב. לעצמה דכתיב בקדושים תהיו ואיש (כי) +מסורת הש"ס: [אשר] +יקח את אחותו וגו'. לדונו בכרת -לכך שנה בכרת שלהן לומר שאין בהן עונש אלא כרת לבדו. לאו שאין בו מעשה נמי - אלמה אמרינן בכמה דוכתי לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. דומיא דלאו דחסימה -שהוא כתוב אצל פרשת מלקות. ורבי עקיבא -כיון דאמר אי אתה מחייבו משום שתי רשעיות חייבי כריתות נמי לא לילקו דהא שתי רשעיות נינהו שעדיין עונש הכרת עליו. ֲשה נ ִַמי! יתק לַ ע ֵּ ש ִנ ָ לָ או ֶׁ דו ְׁמיָא ְׁדלָ או ַד ֲח ִסימָ ה.הַ ְׁש ָתא ַדאֲ ֵּתית לְׁ הָ ִכי, כו ְׁלהו נ ִַמי -דו ְׁמיָא ְׁדלָ או ַדחֲ ִסימָ ה. וְׁ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א ,מַ אי טַ עְׁ מָ א? תו" (דברים כה) - " ְכ ֵדי ִׂר ְש ָע ֹ ִמשום ִר ְׁשעָ ה ַאחַ ת ַא ָתה ְׁמחַ ְׁייבוֹ , כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 95 סוגיה 75 וְׁ ִאי ַא ָתה ְׁמחַ ְׁייבוֹ ִמשום ְׁש ֵּתי ִר ְׁשעִ יוֹ ת. מאי אמרת -לשנויי הך קושיא. שאם עשה תשובה -הטעם שנתן למעלה שהוא יכול לפטור את עצמו מן הכרת ע"י תשובה השתא מיהא עדיין לא שב ואתה מלקהו בעוד עונש הכרת עליו. לעיני -ונכרתו לעיני בני עמם וכתיב במלקות ונקלה אחיך לעיניך. נגמר מעיני -דכתיב בעבודת כוכבים אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. זו היא שיבה כו' -למידין זה מזה גזירה שוה מה שיבה חולץ וקוצה וטח אף ביאה חולץ וקוצה וטח. ועוד נגמר מעיני -דמיתות ב"ד מלעיני דכריתות מה כריתות לוקה דהא גמרת לעיני מלעיניך אף מיתות ב"ד ילקה. קיבלה מיניה רבי שמואל -לתשובה זו מרבי אבא בר ממל ושני עלה ברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר ב"ד הוזהרו שהם לא יחייבוהו שתי רשעיות כגון ממון ומלקות או מיתה ומלקות או מיתה וממון אבל כרת לא ע"י ב"ד הוא ויש לפרש קיבלה מיניה רבי שמואל מרבי אבהו תירוץ זה על אתקפתא דר' אבא בר ממל. דאתרו ביה למלקות -לחודיה. לאזהרת מיתת ב"ד -לאזהרת דבר שחייבין עליו מיתת ב"ד. אין לוקין עליו -כשהתרו בו מלקות בלא מיתה לפי שלא ניתן לאו זה לאזהרת עונש מלקות כשאר לאוין שהרי הוצרך להזהירו שאם לא כן לא היה יכול לחייבו מיתה. וְׁ ר' יִ ְׁשמָ עֵּ אל? ילי: הָ נֵּי ִמ ֵּ יתה ומָ מוֹ ן ,אוֹ מַ לְׁ קות ו ָממוֹ ן; ִמ ָ יכ ָתא ִהיא. יתה אֲ ִר ְׁ יתה ומַ לְׁ קות ִ -מ ָ אֲ בָ ל ִמ ָ ולְׁ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א - ִאי הָ ִכי ,חַ ְׁייבֵּ י ְׁכ ִריתות נ ִַמי! מַ אי ָא ְׁמ ַר ְׁתֶׁׁ " :ש ִאם ָעשו ְת ׁשובָ ה"?! הַ ְׁש ָתא ִמיהַ ת לָ א עַ ְׁב ֵּדי! אֲ מַ ר ַר ִבי ַא ָבהו: יב ָתה תוֹ ָרה חַ ְׁייבֵּ י ְׁכ ִריתות לְׁ מַ לְׁ קות, ְׁבפֵּ ירוש ִר ְׁ ָ ְׁדגָמַ ר "לְ ֵעינֵי" (ויקרא כ) ִמ" ְל ֵעינֶיך" (דברים כה). מַ ְׁת ִקיף לַ ה ר' ַא ָבא ַבר מֶּ מֶּ ל: ִאי הָ ִכי ,חַ ְׁייבֵּ י ִמיתוֹ ת ֵּבית ִדין נ ִַמי, נִ גְׁ ְׁמ ֵּרם " ֵמ ֵעינֵי" (במדבר טו) ִמ" ְל ֵעינ ָ ֶיך"! ָדנִ ין "לְ ֵעינֵי" ִמ" ְל ֵעינ ָ ֶיך", וְׁ ֵּאין ָדנִ ין " ֵמ ֵעינֵי" ִמ" ְל ֵעינ ָ ֶיך". ומַ אי נ ְָׁפ ָקא ִמינֵּיה? וְׁ הָ א ָתנָא ְׁדבֵּ י ר' יִ ְׁשמָ עֵּ אל: ""וְ ָשב ַהכ ֵֹהן" (ויקרא יד)" ,ו ָבא ַהכ ֵֹהן" זוֹ ִהיא ִ ׁשיבָ ה וְ זוֹ ִהיא ִביאָ ה"! (ויקרא יד) - וְׁ עוֹ ד: לִ גְׁ מוֹ ר " ֵמ ֵעינֵי" ִמ" ְל ֵעינֵי", ָ ְׁדהָ א ָגמור "לְ ֵעינֵי" ִמ" ְל ֵעינֶיך"! ִק ְׁבלָ ה ִמינֵּיה ַר ִבי ְשמואל ַבר ַרב יִ ְצחָ ק: תו" - " ְכ ֵדי ִׂר ְש ָע ֹ ִמשום ִר ְׁשעָ ה ַאחַ ת ַא ָתה ְׁמחַ ְׁייבוֹ ,וְׁ ִאי ַא ָתה ְׁמחַ ְׁייבוֹ ִמשום ְׁש ֵּתי ִר ְׁשעִ יוֹ ת - ְׁב ִר ְׁשעָ ה הַ ְׁמסו ָרה לְׁ בֵּ ית ִדין הַ ָכתוב ְׁמ ַד ֵּבר. ָרבָ א אֲ מַ ר: ַא ְׁתרו ֵּביה לִ ְׁקטָ לָ א - כו ֵּלי עָ לְׁ מָ א לָ א ְׁפלִ יגֵּיְׁ ,ד ֵּאין לוֹ קֶׁ ה ומֵּ ת. ִכי ְׁפלִ יגֵּי ְׁ -ד ַא ְׁתרו ֵּביה לְׁ מַ לְׁ קות: יתת ֵּבית ִדין -לוֹ ִקין עָ לָ יו; יתן לְׁ ַאזְׁהָ ַרת ִמ ַ ש ִנ ָ ַר ִבי יִ ְׁשמָ עֵּ אל סָ בַ ר :לָ או ֶׁ יתת ֵּבית ִדין ֵּ -אין לוֹ ִקין עָ לָ יו. יתן לְׁ ַאזְׁהָ ַרת ִמ ַ ש ִנ ָ וְׁ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א סָ בַ ר :לָ או ֶׁ וְׁ ַר ִבי ע ֲִקיבָ א - ִאי הָ ִכי, יתן לְׁ ַאזְׁהָ ַרת ָכ ֵּרת הוא! ש ִנ ָ חַ ְׁייבֵּ י ְׁכ ִריתות נ ִַמי -לָ או ֶׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 96 סוגיה 75 אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב מָ ְר ְדכַ י לְׁ ַרב ַא ִשי: ימי מהַ גְ רוֹ נְ ָיא ִמ ְׁשמֵּ יה ְׁד ָרבָ א: הָ ִכי אֲ מַ ר אֲ ִב ִ חַ ְׁייבֵּ י ְׁכ ִריתות לָ א ְׁצ ִריכֵּ י הַ ְׁת ָר ָאה, שלֹא ִהז ְִׁהיר. שה ֲֵּרי ֶׁפסַ ח ו ִמילָ ה -עָ ַנש ַאף עַ ל ִפי ֶׁ ֶׁ פסח ומילה -אין בהן לא תעשה וענש להם כרת. לקרבן -שאם יעשה שוגג יביא קרבן. וְׁ ִדלְׁ מָ א ַאזְׁהָ ָרה -לְׁ ָק ְׁר ָבן? פסח ומילה -אין קרבן בשוגג יתי ָק ְׁר ָבן! ְׁדהָ א ֶׁפסַ ח ו ִמילָ הְׁ ,דלֵּ ית ְׁבהו ַאזְׁהָ ָרה -לָ א מַ יְׁ ֵּ שלהן כדאמרינן בכריתות בפ"ק הפסח והמילה מצות עשה כלומר אינו בכלל שאר כריתות למנותן עם הָ ָתם ,לָ או הַ יְׁ ינו טַ עְׁ מָ א. שאר כריתות שנמנו שם כולם לומר 52 ית ַקש ָכל הַ תוֹ ָרה כו ָלה לָ עֲבוֹ ָדה ז ָָרה : ֶׁא ָלאִ ,משום ְׁד ִא ְׁ שאם עשאום כולם בהעלם אחד חייב קרבנות כמספר הכריתות. ֲשה, שב וְׁ ַאל ַתע ֶׁ מָ ה עֲבוֹ ָדה ז ָָרה ֵּ - התם לאו היינו טעמא -מה שאין ֲשה; שב וְׁ ַאל ַתע ֶׁ כל ֵּ - ַאף ֹ מביאין קרבן על פסח ומילה אין ֲשה. לְׁ ַאפוֹ ֵּקי הָ נֵּי ְׁ -דקום ע ֵּ הטעם בשביל שאין בהם אזהרה אלא בשביל שהם מצות עשה דהוקשה כל התורה כולה לענין ָר ִבינָא ָאמַ ר: קרבן לעבודת כוכבים שנאמר בפרשת שלח לך אנשים אצל קרבן יק ָרא: ַּדף יד ,א לְׁ עוֹ לָ ם ^ ִכ ְׁד ָא ְׁמ ִרינַן מֵּ עִ ָ עבודת כוכבים תורה אחת יהיה " ֶׁׁש ִאם ָעשו ְת ׁשובָ ה ֵּבית ִדין ֶׁׁשל ַמ ְעלָ ה מוֹ ֲח ִלין ָלהֶׁ ן". לכם לעושה בשגגה כאן הוקשו כל מַ אי ָא ְׁמ ַר ְׁת? 'הָ א לָ א עַ בוד ְׁתשובָ ה'? עבירות שבתורה בשגגתן לעבודת כוכבים לענין קרבן מה עבודת יל ָתא לְׁ כָ ֵּרת. יקא ִמ ְׁ לָ א ְׁפ ִס ָכוכבים כרת שלו על דבר שהוא שב ולא תעשה כן והוא עמד ועשאו אף כל שב ואל תעשה אבל כרת של רביַי ְׁצחקַאוֹ ֵּמר: עמוד ועשה והוא ישב ולא עשה "חַ ְייבֵּ י ְכ ִריתוֹ ת ִב ְכלָ ל הָ יו; וְ ָל ָמה יָצָ את ָכ ֵּרת ַבאֲחוֹ תוֹ ? ְ -לדו ֹנו ְבכָ ֵּרת וְ לֹא ְב ַמ ְלקות ".אין בו קרבן ופסח ומילה עמוד ועשה הוא אבל חייבי כריתות כגון אשר יעשה מכל (אלה) +מסורת וְׁ ַר ָבנָן ָ -כ ֵּרת ַבאֲ חוֹ תוֹ לָ ָמה לִ י? הש"ס[ :התועבות האלה] +ונכרתו (ויקרא יח) לשון שב ואל תעשה הוא ואפילו לא נאמרה בו אזהרת לְׁ חַ ֵּלק.לאו היה קרבן בא עליו. וְׁ ִכ ְׁד ַר ִבי יוֹ חָ נָן; כדאמרינן מעיקרא -טעמיה דר' עקיבא משום שתי רשעיות הוא ַדאֲ מַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ודקאמרת חייבי כריתות נמי שתי ֲש ָאן כו ָלם ְׁבהֶׁ ְׁעלֵּ ם ֶׁאחָ ד -חַ יָיב עַ ל ָכל ַאחַ ת וְׁ ַאחַ ת. ש ִאם ע ָ ֶׁ רשעיות הן דאכתי עונש כרת עליו לא פסיקא מילתא לכרת הואיל והוא תלוי בתשובה. וְׁ ַר ִבי יִ ְׁצחָ ק ,לְׁ חַ ֵּלק ְׁמנָא לֵּ יה? ורבנן -רבי ישמעאל ור"ע. לחלק -לפי שכלל כל העריות בכרת אחת הייתי אומר אם עשאן נ ְָׁפ ָקא לֵּ יה ִמ" ְו ֶאל ִׂא ָשה ְבנִׂ ַדת טו ְמ ָא ָתה" (ויקרא יח) - כולם בהעלם אחד אינו חייב אלא שה. שה וְׁ ִא ָ לְׁ חַ ֵּייב עַ ל ָכל ִא ָ אחת לכך יצאה כרת באחותו לחלק דהוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו שמתחייב וְׁ ַר ָבנָן נ ִַמיֵּ ,תיפוק לְׁ הו 53מֵּ הָ א! עליה לעצמה אם עשאם עם חברותיה ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא מה ִאין ,הָ ִכי נ ִַמי. אחותו מיוחדת שהיא ערוה וחייבין עליה בפני עצמה אף כל שהיא ערוה חייבין עליה בפני עצמה. וְׁ ֶׁא ָלא ָכ ֵּרת ַדאֲ חוֹ תוֹ לָ ָמה לִ י? מואל אשה -דמצי למכתב ולנדה לא תקרב. לְׁ חַ ְׁייבוֹ עַ ל אֲ חוֹ תוֹ ,וְׁ עַ ל אֲ חוֹ ת ָא ִביו ,וְׁ עַ ל אֲ חוֹ ת ִאמוֹ . ְׁפ ִשיטָ א! ה ֲֵּרי גו ִפין מו ְׁחלָ ִקין, לחייבו על אחותו ועל אחות אביו כו' -אם בא על שלשתן בהעלם אחד. הרי שמות מוחלקין -שיש אזהרה בכל אחת והרי הן כשאר כל העריות. 52כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :לַ ֲעבוֹ ַדת כוֹ כָ ִבים .וכן להלן. 53כך ביעב"ץ .בגוף הספרים :לֵּ יה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 97 סוגיה 75 שמוֹ ת מו ְׁחלָ ִקין! ה ֲֵּרי ֵּ ש ִהיא אֲ חוֹ ת ִאמוֹ . ש ִהיא אֲ חוֹ ת ָא ִביוֶׁ , ֶׁא ָלא לְׁ חַ ְׁייבוֹ עַ ל אֲ חוֹ תוֹ ֶׁ , יכי מַ ְׁש ַכחַ ְׁת לַ ה? וְׁ הֵּ ִ ְׁב ַר ִשיעָ א ַבר ַר ִשיעָ א. וְׁ ר' יִ ְׁצחָ ק ,הָ א ְׁמנָא לֵּ יה? נ ְָׁפ ָקא לֵּ יה ִמ ַקל וָחוֹ מֶׁ ר. ִד ְׁתנַן:54 "אָ ַמר רביַעקיבאַ : יט ִליז ֶׁׁשל ִעימאום, שעַ ְב ִא ְ ָׁשאַ ְל ִתי אֶׁ ת רבןַג ְׁמליאֵ לַוְ רביַיְׁהוֹ ֻׁ יקח ְבהֵּ ָמה ְל ִמ ְ ׁש ֵּתה ְבנוֹ ֶׁׁשל ַר ָבן ַג ְמ ִליאֵּ ל: ֶׁׁש ָה ְלכו ִל ַ הַ ָבא ַעל אֲחוֹ תוֹ ֶׁׁ ,ש ִהיא אֲחוֹ ת אָ ִביוֶׁׁ ,ש ִהיא אֲחוֹ ת ִאמ ֹו ַ -מהו? או חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת? אֵּ ינוֹ חַ יָיב ַעל כו ָלן אֶׁ ָלא אַ חַ תֹ , אָ ְמרו לוֹ ֹ :זו לֹא ָׁש ַמ ְענו ,אֲבָ ל ָׁש ַמ ְענו: הַ ָבא ַעל חָ ֵּמ ׁש נָ ִ ׁשים נִ דוֹ ת ְבהֶׁ ְעלֵּ ם אֶׁ חָ ד - ֶׁׁשחַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת. וְ נִ ְר ִאין ְדבָ ִרים ִמ ַקל וָחוֹ ֶׁמר: ו ַמה ִנ ָדהֶׁׁ ,ש ִהיא ֵּׁשם אֶׁ חָ ד -חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת; ָכאןֶׁׁ ,ש ְ ׁשל ָֹׁשה ֵּׁשמוֹ ת -לֹא ָכל ֶׁׁש ֵּכן?!" וְׁ ִאי ָד ְׁך? ַקל וָ חוֹ מֶׁ ר ְׁפ ִריכָ א הוא: ש ֵּכן גו ִפין מו ְׁחלָ ִקין! מַ ה ְׁלנִ ָדהֶׁ , ברשיעא בר רשיעא -הבא על אמו והוליד שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד בן ובא הבן על אחות אמו שהיא אחותו ואחות אביו. באטליז -במקום שמוכרין הבשר במקולין. מאחותו דסיפא -ערות אחותו גלה (ויקרא כ). שאין עונשין מן הדין -שהרי ענש על בת אמו שלא בת אביו ובת אביו שלא בת אמו שנא' (שם /ויקרא כ' )/בת אביו או בת אמו ויש לומר כ"ש שענש על בת אביו ובת אמו אבל אם אמרת כך ענשת מן הדין לכך נאמר אחותו דסיפא. גמר עונש מאזהרה -דלענין אזהרה כתיב אחותך היא יתירא להזהיר על אחותו בת אביו ובת אמו שנאמר (שם /ויקרא /יח) ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא ומה אזהרה לא חלק בין אחותו בת אביו שלא בת אמו [ובת אמו שלא בת אביו] ולאחותו שהיא בת אביו ובת אמו אף בעונש ענש על אחותו בת אביו ואמו כאחותו דבת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו. מאחותו דרישא -דמצי למכתב כי יקח את בת אביו או בת אמו. למפטם וסך -דהוו נמי שני לאוין וכרת אחד והוצרך לנו לחלק ביניהם כמו שהוצרך חילוק בעריות אם אינו ענין כאן תנהו ענין להו. יד ְׁך נ ִַמי, ולְׁ ִא ָ הַ אי ו ַַדאי ַקל ָוחוֹ מֶׁ ר ְׁפ ִריכָ א הוא! תו" (ויקרא כ) ְׁדסֵּ יפָ א. חו ֹ ֶׁא ָלא נ ְָׁפ ָקא לֵּ יה מֵּ "אֲ ֹ יד ְׁך, וְׁ ִא ָ תו" ְׁדסֵּ יפָ א לָ ָמה לִ י? חו ֹ "אֲ ֹ לְׁ חַ ְׁייבוֹ עַ ל אֲ חוֹ תוֹ ַבת ָא ִביו ובַ ת ִאמוֹ ; ש ֵּאין עוֹ נְׁ ִשין ִמן הַ ִדין. לוֹ מַ רֶׁ , יד ְׁך? וְׁ ִא ָ יבעֵּ ית ֵּאימָ א: ִא ָ גָמַ ר עוֹ נֶׁש מֵּ ַאזְׁהָ ָרה. יבעֵּ ית ֵּאימָ א: וְׁ ִא ָ ישא. תו" ְׁד ֵּר ָ חו ֹ ַּדף יד ,ב נ ְָׁפ ָקא לֵּ יה ^מֵּ "אֲ ֹ יד ְׁך? וְׁ ִא ָ 54כך בב"ח .בגוף הספריםְׁ :ד ַתנְׁ יָא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 98 סוגיה 75 יבעֵּ י לֵּ יה ,לְׁ חַ ֵּלק ָכ ֵּרת לִ ְׁמפַ ֵּטם ולְׁ סָ ְׁך. הַ הוא ִמ ָ יד ְׁך? וְׁ ִא ָ שעְׁ יָא; סָ בַ ר ְׁכר' ֶׁאלְׁ עָ זָר ָאמַ ר ַר ִבי הוֹ ַ שעְ יָא: ַדאֲ מַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר אֲ מַ ר ַר ִבי הוֹ ַ ש ַא ָתה מוֹ צֵּ א ְׁש ֵּני לָ אוִ ין וְׁ כָ ֵּרת ֶׁאחָ ד - ָכל מָ קוֹ ם ֶׁ חֲ לו ִקין הֵּ ן לְׁ ָק ְׁר ָבן. ה"ג לה להך שיטתא ההוא מיבעי ליה לחלק כרת למפטם וסך ואידך סבר לה כר"א א"ר הושעיא כו' ואיבעית אימא נפקא ליה מואיש אשר ישכב את אשה דוה וגו' ואידך ההוא מיבעי ליה כו' -והכי פירושא ואידך ס"ל כר"א דאמר עלה שהלאוין מחלקין לחטאות ועל מפטם וסך אמרי' במס' כריתות (דף נ) שהן שני לאוין על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו וכרת אחת איש אשר ירקח כמוהו ואשר וְׁ ִאי ָבעֵּ ית ֵּאימָ א: יתן ממנו וגו' חילוק חטאו' ביניהם שהלאוין לָ א סָ בַ ר לַ ה ְׁכר' ֶׁאלְׁ עָ זָר; מחלקין לחטאות וכיון דאתו להכי בעריות נמי לא בעי חילוק ולא מצטריך ליה למדרש אל אשה וְׁ נ ְָׁפ ָקא לֵּ יה ִמ" ְו ִׂאיש אֲ ֶשר יִׂ ְש ַכב ֶאת ִׂא ָשה ָדוָ ה" (ויקרא כ). דלעיל ואייתר ליה עיקר קרא דכרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות ואחותו דסיפא לחייבו יד ְׁך? וְׁ ִא ָ על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו ואחותו דרישא לחייבו על אחותו בת אביו ובת אמו לומר שאין עונשין מן הדין ואיבעית אימא אי נמי לא יבעֵּ י לֵּ יה לְׁ ִכ ְׁד ַר ִבי יוֹ חָ נָן; הַ הוא ִמ ָ סבר לה לדר' אלעזר נפקא ליה חילוק בעריות מן ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגו' דכתיב ביה ַדאֲ מַ ר ר' יוֹ חָ נָן ִמשום ר' ִש ְמעוֹ ן ֶּבן יוֹ חַ י: כרת יתירא לומר שחייבין עליה לעצמה וממנה ְׁ שיֵּצֵּ א מַ ְׁד ֶׁוה ֶׁד ֶׁרך עֶׁ ְׁרו ָָתה? שה ְׁטמֵּ ָאה ,עַ ד ֶׁ ש ֵּאין הָ ִא ָ ִמנַיִ ן ֶׁ תלמד כל הכלל ואם אינו ענין לגופה דהא נפקא שה ָדוָ ה ,וְ גִׂ ָלה ֶאת ֶע ְרוָ ָתה" וְׁ גוֹ ' -לן מואל אשה לחלק על כל אשה תנהו ענין שנֶׁאֱ מַ ר "וְ ִׂאיש אֲ ֶשר יִׂ ְש ַכב ֶאת ִׂא ָ ֶׁ לשאר שני לאוין וכרת אחת כגון מפטם וסך. ְׁ שיֵּצֵּ א מַ ְׁד ֶׁוה ֶׁד ֶׁרך עֶׁ ְׁרו ָָתה. שה ְׁטמֵּ ָאה ,עַ ד ֶׁ ש ֵּאין הָ ִא ָ ְׁמלַ ֵּמד ֶׁ שיצא מדוה דרך ערותה -לאפוקי דרך דופן דלא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 99 סוגיה 76 .01יד ,ב "וְ ָט ֵּמא ֶׁׁשאָ כַ ל אֶׁ ת הַ קֹ ֶׁד ׁש" ִב ְׁשלָ מָ א הַ ָבא לַ ִמ ְׁק ָדש טָ מֵּ א - ְׁכ ִתיב עוֹ נֶׁש ו ְׁכ ִתיב ַא ְׁזהָ ָרה: עוֹ נֶׁש ִ -ד ְׁכ ִתיבֶ " :את ִׂמ ְש ַכן ה' ִׂט ֵמא וְ נִׂ ְכ ְר ָתה" (במדבר יט); ֵיהם" (במדבר ה). ַאזְׁהָ ָרה " -וְ לֹא יְ ַט ְמאו ֶאת ַמחֲ נ ֶ ש ָאכַ ל ֶׁאת הַ ק ֶֹׁדש - ֶׁא ָלא טָ מֵּ א ֶׁ ִב ְׁשלָ מָ א עוֹ נֶׁש ְׁ -כ ִתיב: ֶבח ַה ְשלָ ִׂמים אֲ ֶשר לַ ה', ֹאכל ָב ָשר ִׂמז ַ "וְ ַהנ ֶֶפש אֲ ֶשר ת ַ תו ָעלָ יו ,וְ נִׂ ְכ ְר ָתה" (ויקרא ז); וְ טו ְמ ָא ֹ ֶׁא ָלא ַאזְׁהָ ָרה ִ -מנַיִ ן? ריש לָ ִקיש אוֹ מֵּ ר: " ְב ָכל ק ֶֹדש לֹא ִׂת ָגע" (ויקרא יב). ַר ִבי יוֹ חָ נָן אוֹ מֵּ ר: ָתנֵּי ַב ְר ְדלָ א: ָא ְׁתיָא' :טו ְׁמ ָאתוֹ '' ,טו ְׁמ ָאתוֹ ' - תו ָעלָ יו ,וְ נִׂ ְכ ְר ָתה" (ויקרא ז), ְׁכ ִתיב הָ כָ א" :וְ ֻט ְמ ָא ֹ בו" (במדבר יט); תו ֹ עוד ֻט ְמ ָא ֹ ו ְׁכ ִתיב הָ ָתםָ " :ט ֵמא יִׂ ְהיֶהֹ , מַ ה ְׁלהַ ָלן -עוֹ נֶׁש וְׁ ַאזְׁהָ ָרהַ ,אף ָכאן -עוֹ נֶׁש וְׁ ַאזְׁהָ ָרה. ִב ְׁשלָ מָ א ֵּריש לָ ִקיש לָ א אֲ מַ ר ְׁכ ַר ִבי יוֹ חָ נָן - שוֶׁה לָ א ג ִָמיר. ְׁגז ֵָּירה ָ ֶׁא ָלא ר' יוֹ חָ נָן -מַ אי טַ עְׁ מָ א לָ א אֲ מַ ר ְׁכ ֵּריש לָ ִקיש? אֲ מַ ר לָ ְׁך: הַ הוא ַ -אזְׁהָ ָרה לִ ְׁתרומָ ה. וְׁ ֵּריש לָ ִקיש, ַאזְׁהָ ָרה לִ ְׁתרומָ ה ְׁמנָא לֵּ יה? או זָ ב" (ויקרא כב) - נ ְָׁפ ָקא לֵּ יה מֵּ " ִׂאיש ִׂאיש ִׂמז ֶַרע ַאהֲ רֹן וְ הוא ָצרו ַע ֹ הרֹן? של ַא ֲ שוֶׁה ְׁבז ְַׁרעוֹ ֶׁ שהוא ָ ֵּאי זֶׁהו ָדבָ ר ֶׁ הָ וֵּי אוֹ מֵּ ר ,זוֹ ְׁתרומָ ה. יד ְׁך? וְׁ ִא ָ אלא אזהרה מנלן -ליכא למימר מבקדשים לא יאכל וגו' דלא מיירי בקדשים אלא בתרומה דכתיב ביה איש איש מזרע אהרן דבר השוה בזרעו של אהרן ומוקמינן ליה בתרומה שהיא שוה באנשים ובנשים ואף החוזרת שאינה חוזרת לחזה ושוק חוזרת לתרומה. מבכל קדש לא תגע -ודרשינן ליה לקמן אזהרה לאוכל. תני ברדלא -שם חכם. כתיב וטומאתו עליו -בטמא שאכל את הקדש וכתיב עוד טומאתו בו בבא אל המקדש טמא. גזירה שוה לא גמר -ולא למדה מרבו. ששוה בזרעו של אהרן -באנשים ובנשים אבל קדשים אינן נאכלין אלא לזכרים וכי תימא איכא חזה ושוק ליתא בחוזרת כגון אלמנה וגרושה וזרע אין לה דאמר מר חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק והכי מפרשינן לה ביבמות (דף פז). ההוא אזהרה לתרומה -לנגיעת תרומה. טמא שנגע בקדש כו' -תירוצא הוא דמתרץ ר"ל. מדאיתקש קדש למקדש -בהאי קרא בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא ודרשינן לקמן מה מקדש יש באזהרתו נטילת נשמה שהבא אל המקדש טמא בכרת אף אזהרת קדש דבר שיש בו נטילת נשמה והיינו אכילה שענוש עליה כרת דאילו בנגיעה ליכא כרת. ר' יוחנן לטעמיה -דאמר אזהרה לאוכל קדש בטומאתו נפקא מטומאתו טומאתו וההוא וטומאתו עליו דכתיב בעונש דקדש לאחר זריקה הוא דתניא בתורת כהנים ומייתינן לה במנחות בפ' שלישי (דף כה ):יכול יהו חייבין עליו משום טומאה קודם זריקה תלמוד לומר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר וגו' הניתר לטהורים חייבין עליו משום טומאה שאין ניתר לטהורים אין חייבין עליו משום טומאה. הַ הוא -לַ אֲ ִכילָ ה, וְׁ הָ א -לִ נְׁ גִ יעָ ה. וְׁ ֵּריש לָ ִקיש - הַ אי " ְב ָכל ק ֶֹדש לֹא ִׂת ָגע" לְׁ הָ ִכי הוא ַדאֲ ָתא?! ש ָנגַע ַבק ֶֹׁדש! יבעֵּ י לֵּ יה ,לְׁ טָ מֵּ א ֶׁ הַ הוא ִמ ָ יתמַ ר: ְׁד ִא ְׁ ש ָנגַע ַבק ֶֹׁדש - טָ מֵּ א ֶׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ ֶּכת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 111 סוגיה 76 ריש לָ ִקיש אוֹ מֵּ ר :לוֹ קֶׁ ה; ַר ִבי יוֹ חָ נָן אוֹ מֵּ רֵּ :אינוֹ לוֹ קֶׁ ה. ֵּריש לָ ִקיש אוֹ מֵּ ר :לוֹ קֶׁ ה - " ְב ָכל ק ֶֹדש לֹא ִׂת ָגע"; ַר ִבי יוֹ חָ נָן אוֹ מֵּ רֵּ :אין לוֹ קֶׁ ה - הַ הוא ַ -א ְׁזהָ ָרה לִ ְׁתרומָ ה הוא ַדאֲ ָתא! ההוא מבכל -מרבויא דבכל דריש ריש לקיש אף לפני זריקה. תניא כריש לקיש -דיליף אזהרה לטמא שאכל את הקדש מבכל קדש לא תגע. ש ָנגַע ַבק ֶֹׁדש ִ -מ ְׁד ַא ְׁפ ֵּקיה ַרחֲמָ נָא ִבלְׁ שוֹ ן נְׁ גִ יעָ ה; טָ מֵּ א ֶׁ 55 ַאזְׁהָ ָרה לְׁ אוֹ כֵּ ל ִ -מ ְׁד ִאי ַתקוש ק ֶֹׁדש לְׁ ִמ ְׁק ָדש. וְׁ ַא ַכ ִתי ,לְׁ הָ ִכי הוא ַדאֲ ָתא?! יקת ָד ִמים! שר ק ֶֹׁדש לִ ְׁפנֵּי ז ְִׁר ַ ש ָאכַ ל ְׁב ַ יבעֵּ י לֵּ יה ,לְׁ טָ מֵּ א ֶׁ הַ הוא ִמ ָ יתמַ ר: ְׁד ִא ְׁ יקת ָד ִמים - שר ק ֶֹׁדש לִ ְׁפנֵּי ז ְִׁר ַ ש ָאכַ ל ְׁב ַ טָ מֵּ א ֶׁ ריש לָ ִקיש אוֹ מֵּ ר :לוֹ קֶׁ ה; ַר ִבי יוֹ חָ נָן אוֹ מֵּ רֵּ :אינוֹ לוֹ קֶׁ ה. ֵּריש לָ ִקיש אוֹ מֵּ ר :לוֹ קֶׁ ה - יקה. יקה וְׁ לֹא ְׁשנָא לְׁ ַאחַ ר ז ְִׁר ָ " ְב ָכל ק ֶֹדש לֹא ִׂת ָגע" -לָ א ְׁשנָא לִ ְׁפנֵּי ז ְִׁר ָ ַר ִבי יוֹ חָ נָן אוֹ מֵּ רֵּ :אינוֹ לוֹ קֶׁ ה - ַר ִבי יוֹ חָ נָן לְׁ טַ עְׁ מֵּ יה, ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא' :טו ְׁמ ָאתוֹ ' 'טו ְׁמ ָאתוֹ ', יקה הוא ִד ְׁכ ִתיב. תו" -לְׁ ַאחַ ר ז ְִׁר ָ וְׁ ִכי ְׁכ ִתיב "טו ְמ ָא ֹ הַ ִהיא ִ -מ" ְב ָכל ק ֶֹדש" נ ְָׁפ ָקא. ָותיה ְׁד ֵּריש לָ ִקיש: ַתנְׁ ָיא ְׁכו ֵּ "" ְב ָכל ק ֶֹדש לֹא ִׂת ָגע" -אַ זְ הָ ָרה לָ אוֹ כֵּ ל. אַ ָתה אוֹ ֵּמר אַ זְ הָ ָרה לָ אוֹ כֵּ ל ,אוֹ אֵּ ינוֹ אֶׁ ָלא אַ זְ הָ ָרה לַ נ ֹוגֵּ ַע? לו ַמרְ " :ב ָכל ק ֶֹדש לֹא ִׂת ָגע ,וְ ֶאל ַה ִׂמ ְק ָדש" וְ גוֹ ' - ַת ְלמוד ֹ יש ק ֶֹׁד ׁש ְל ִמ ְק ָד ׁש: ַמ ִק ׁ ַמה ִמ ְק ָד ׁש ָ -דבָ ר ֶׁׁשי ֵּׁש בוֹ נְ ִטילַ ת נְ ָׁש ָמה, אַ ף ֹכל ָ -דבָ ר ֶׁׁשי ֵּׁש בוֹ נְ ִטילַ ת נְ ָׁש ָמה; יכא נְ ִטילַ ת נְ ָׁש ָמה?! אֶׁ ָלא ַבא ֲִכ ָילה". יעה ִ -מי ִא ָ וְ ִאי ִבנְ גִ ָ 55כך במהרש"א .בגוף הספריםִ :א ַתקוש. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 111 סוגיה 77 .00יד ,ב אֲ מַ ר ַר ָבה ַבר ַבר חָ נָה אֲ מַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ֲשה -לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ְׁק ָדמוֹ ע ֵּ ֲשה ֶׁ ָכל לֹא ַתע ֶׁ ַּדף טו ,א ָא ְׁמרו לוֹ : ָא ְׁמ ַר ְׁת? אֲ מַ ר לְׁ הו: לָ א. אֲ מַ ר ַר ָבה: הָ אֱ ל ִֹהים! אֲ מָ ָרה ,ו ְׁכ ִתיבָ א וְׁ ָתנִ ינָא. 56 ְׁכ ִתיבָ א" :וִׂ י ַש ְלחו ִׂמן ַה ַמחֲ נֶה וְׁ גוֹ ' ֵיהם" (במדבר ה); וְ לֹא יְ ַט ְמאו ֶאת ַמחֲ נ ֶ ָתנִ ינָא" :הַ ָבא לַ ִמ ְק ָד ׁש ָט ֵּמא". ֶׁא ָלא, מַ אי טַ עְׁ מָ א ָקא הָ ָדר ֵּביה? ִמשום ְׁד ַק ְׁשיָא לֵּ יה אוֹ נֵּס. ְׁד ַתנְׁ יָא: "אוֹ נֵּס ֶׁׁש ֵּג ֵּיר ׁש: ִאם י ְִש ָראֵּ ל הוא ַ -מ ֲחזִ יר וְ אֵּ ינוֹ לוֹ ֶׁקה; ִאם ֹכהֵּ ן הוא -לוֹ ֶׁקה וְ אֵּ ינוֹ ַמ ֲחזִ יר". " ִאם י ְִש ָראֵּ ל הוא ַ -מ ֲחזִ יר וְ אֵּ ינוֹ לוֹ ֶׁקה" ַ -א ַמאי? ֲשה הוא ,וְׁ לִ ילְׁ קֵּ י! ש ְׁק ָדמוֹ ע ֵּ ֲשה ֶׁ לֹא ַתע ֶׁ ָאמַ ר עולָ א: לו ִׂת ְהיֶה לְ ִׂא ָשה" ְׁבאוֹ נֵּס, לֹא יֹאמַ רֹ " : שם ַרע: וְׁ לִ יגְׁ מַ ר ִממוֹ ִציא ֵּ ֲשה, שה מַ ע ֶׁ שלֹא עָ ָ שם ַרעֶׁ , ומַ ה מוֹ ִציא ֵּ לו ִׂת ְהיֶה לְ ִׂא ָשה" (דברים כב) - ָאמַ ר ַרחֲ מָ נָא" :וְ ֹ ש ֵּכן?! אוֹ נֵּס ,לֹא ָכל ֶׁ לָ ָמה נֶׁאֱ מַ ר? ִאם ֵּאינוֹ עִ נְׁ יָן לְׁ פָ נָיו ְׁ -תנֵּהו עִ נְׁ יָן לְׁ ַאח ֲָריו; ֵּירש ַ -י ֲחזִיר. ש ִאם ג ֵּ ֶׁ כל לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו -הא אתא לאשמועינן דאפילו למאן דאמר לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו כדתניא לא תותירו והנותר תשרפו בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו שנתק הכתוב את העשה להיות ענשו של לאו ותקונו לומר לא תעשה כך ואם עשית עשה זאת והפטר ואשמעינן רבי יוחנן הני מילי בעשה הבא אחר הלאו שאין אתה יכול לקיימו אלא לאחר עבירת הלאו אבל עשה שקדם את הלאו ואתה יכול לקיימו קודם עבירת הלאו אין זה ניתוק הלאו ואפילו תקיימנו אחר עבירת הלאו לא נפטרת מן המלקות. אמרו לו -אחרים ששמעוהו משמו ולא שמעוהו מפיו אמרת דבר זה. אמר להם לא -חזר בו. כתיבא ותנינא -מצינו כתוב לא תעשה שקדמו עשה ותנינן עליה דלוקין ולא סגי ליה בקיום העשה. תנינא הבא אל המקדש טמא -קא חשיב ליה באלו הן הלוקין. משום דקשיא ליה אונס -נערה בתולה דאשכחן ביה לא תעשה שקדמו עשה דכתיב (דברים כב) ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה ותניא עלה שיקיים את העשה אם גירשה ויחזירנה ויפטור אלמא לאו שניתק לעשה חשיב ליה. אם ישראל הוא -שיכול לקיים העשה ויחזירנה מחזיר ואינו לוקה. ואם כהן הוא -שאסור בגרושה לוקה ואינו מחזיר. ואמאי -אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה אם איתא לדרבי יוחנן הא לא תעשה שקדמו עשה הוא. אמר עולא -האי לאו שניתק לעשה הוא דאי לאו לנתוקי לאוי אתא האי עשה לא הוה מצטריך למכתביה דאי לתחלתו ולומר שישאנה לא יאמר לו תהיה לאשה ונגמר ממוציא שם רע דכתיב ביה נמי ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה. אם אינו ענין -לפני הגירושין ולומר שישאנה תנהו ענין לאחר הגירושין לומר שאם שלחה יחזירנה ותהיה לו לאשה ויפטר מן הלאו. ואכתי -הא איצטריך למיכתביה וישנו ענין לפניו דאי לא כתביה אונס ממוציא שם רע לא גמר דאנא אמינא מה למוציא שם רע דין הוא שיקנסוהו לכנסה שכן לוקה ומשלם בתחלתו כדכתיב ויסרו אותו וענשו אותו ואמרינן בכתובות (דף מו) ויסרו זה מלקות. מה אונס שאינו לוקה -בתחלתו אמר רחמנא לו תהיה לאשה מוציא שם רע לא כל שכן. וְׁ ַא ַכ ִתי, שם ַרע לָ א גָמַ ר; אוֹ נֵּס ִממוֹ ִציא ֵּ יכא לְׁ ִמי ְׁפ ַר ְׁך: ְׁד ִא ָ ש ֵּלם! ש ֵּכן לוֹ ֶׁקה ו ְׁמ ַ שם ַרעֶׁ , מַ ה ְׁלמוֹ ִציא ֵּ ֶׁא ָלא: שם ַרע, לו ִׂת ְהיֶה לְ ִׂא ָשה" ְׁבמוֹ ִציא ֵּ לֹא יֹאמַ רֹ " : וְׁ לִ יגְׁ מַ ר מֵּ אוֹ נֵּס: לו ִׂת ְהיֶה ְל ִׂא ָשה" - ש ֵּלם ,אֲ מַ ר ַרחֲמָ נָא" :וְ ֹ ש ֵּאינוֹ לוֹ קֶׁ ה ו ְׁמ ַ ומָ ה אוֹ נֵּסֶׁ , 56כך נוסף בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "וגו'". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 112 סוגיה 77 ש ֵּכן?! שם ַרע ,לָ א ָכל ֶׁ מוֹ ִציא ֵּ וְׁ לָ ָמה נֶׁאֱ מַ ר? שם ַרע ְׁ -תנֵּהו עִ נְׁ יָן לְׁ אוֹ נֵּס; ִאם ֵּאינוֹ עִ נְׁ יָן לְׁ מוֹ ִציא ֵּ ִאם ֵּאינוֹ עִ נְׁ יָן לְׁ פָ נָיו ְׁ -תנֵּהו עִ נְׁ יָן לְׁ ַאח ֲָריו. שם ַרע מֵּ אוֹ נֵּס ,נ ִַמי לָ א גָמַ ר; ומוֹ ִציא ֵּ יפ ַרךְׁ: יכא לְׁ ִמ ְׁ ְׁד ִא ָ ֲשה! שה מַ ע ֶׁ ש ֵּכן עָ ָ מַ ה ְׁלאוֹ נֵּסֶׁ , ֶׁא ָלא: שם ַרע, לו ִׂת ְהיֶה לְ ִׂא ָשה" ְׁבמוֹ ִציא ֵּ לֹא יֹאמַ רֹ " : שה ֲֵּרי ִא ְׁשתוֹ ִהיא! ֶׁ לָ ָמה נֶׁאֱ מַ ר? שם ַרע ְׁ -תנֵּהו עִ נְׁ יָן לְׁ אוֹ נֵּס; ִאם ֵּאינוֹ עִ נְׁ יָן לְׁ מוֹ ִציא ֵּ וְׁ ִאם ֵּאינוֹ עִ נְׁ יָן לְׁ פָ ָניו ְׁ -תנֵּהו עִ נְׁ יָן לְׁ ַאח ֲָריו. וְׁ ֵּאימָ א: שם ַרע - וְׁ ִאם ֵּאינוֹ עִ נְׁ ָין לְׁ פָ נָיו ְׁדמוֹ ִציא ֵּ ידיהְׁ ,דלָ א לָ קֵּ י! חֲריו ִד ֵּ ְׁתנֵּהו עִ נְׁ יָן לְׁ ַא ָ ִאין ,הָ ִכי נ ִַמי; וְׁ ָא ֵּתי אוֹ נֵּס ,וְׁ גָמַ ר ִמינֵּיה. ְׁבמַ אי גָמַ ר ִמינֵּיה? ִאי ְׁב ַקל וָחוֹ מֶׁ רִ ,אי ַב ֶׁמה מָ ִצינו - יפ ַר ְׁךִ ,כ ְׁדפָ ְׁר ִכי ַנן: יכא לְׁ ִמ ְׁ ִא ָ ֲשה! שה מַ ע ֶׁ ש ֵּכן לֹא עָ ָ שם ַרעֶׁ , מַ ה ְׁלמוֹ ִציא ֵּ ֶׁא ָלא ָאמַ ר ָרבָ א: ָכל יָמָ יו ְׁב'עֲמוֹ ד וְׁ הַ ֲחזֵּר'. וְׁ כֵּ ן ִכי אֲ ָתא ָר ִבין ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ָכל יָמָ יו ְׁב'עֲמוֹ ד וְׁ הַ ֲחזֵּר'. אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַפ ָפא לְׁ ָרבָ א: וְׁ הָ א לָ א ָדמֵּ י לָ אוֵּיה לְׁ לָ או ַדחֲ ִסימָ ה! ואם אינו ענין לפניו -שהרי בעצמו כתוב כן תנהו ענין לאחריו. שהרי אשתו היא -שכבר קידשה ונשאה. וגמר מיניה -דכי היכי דמוציא שם רע לא לקי בגירושין אם החזיר אונס נמי לא לקי. אי בק"ו -מה מוציא שם רע שלוקה ומשלם בתחלתו אינו לוקה בגירושין אונס לא כל שכן. אלא אמר רבא -הא דתניא באונס מחזיר ואינו לוקה טעמא משום דעל כרחך לאו שניתק לעשה הוא דאמר קרא כל ימיו לא הוה ליה למיכתב אלא לא יוכל לשלחה מאי כל ימיו הכי קאמר לא תהא בשילוחיה כל ימיו אלא יחזירנה ועל כרחך עמוד והחזר קאמר והכי קאמר ולו תהיה לאשה אם שלחה שלא יהו שילוחיה לכל ימיו הרי העשה אחר העברת הלאו. והא לא דמי לאויה -הא דאמר ר' יוחנן לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו הא לא דמי לאויה ללאו דחסימה שאין בו עשה והוא סמוך לפרשת מלקות. מיגרע גרע -בתמיהה. ההוא לנתוקי לאויה אתא -עשה שאינו מתקיים אלא לאחר עברת הלאו לנתק את הלאו מעונש מלקות הוא בא. הניחא למאן דתני בטלו ולא בטלו אלא למאן דתני קיימו ולא קיימו מאי איכא למימר -הא דאמרת כל ימיו בעמוד והחזר קאי עשיתו לאו שניתק לעשה והרחבת לו זמן לקיום העשה כל ימיו ולדבריך הא דתניא מחזיר ואינו לוקה לעולם קאמר כל זמן שיכול לומר אני מחזיר אין ב"ד מלקין אותו הניחא למאן דתני לקמן בלאו הניתק לעשה בטל את העשה חייב על הלאו לא בטל את העשה פטור שהלאו תלוי בביטול העשה ואינו נגמר עד שיבטל את העשה בידים ביטול עולם שלא יוכל להתקיים עוד איכא למימר כל ימיו יש לו תקנה בחזרה שאין מבטל את העשה אלא א"כ מדירה שלא תהנה ממנו נדר שאין לו הפרה כדלקמן אלא למאן דתני קיים את העשה פטור לא קיימו חייב שהעשה תיקונו של לאו הוא ואין הלאו תלוי בביטול העשה שמשעה שעבר הלאו נגמר אבל העשה ניתן לעקור המלקות ולכשיבא לבית דין או יקיים העשה ויפטר או ילקה ליכא למימר כל ימיו בעמוד והחזר קאי כדקאמרת שאם לא יחזירנה מיד כשיבא לב"ד ילקוהו דהא ליכא למימר יקיים לאחר זמן דא"כ לא קיים היכי דמי לעולם הוא יכול לומר אני מקיים. אֲ מַ ר לֵּ יה: ֲשה יְׁ ֵּת ָיראִ ,מגְׁ ַרע ג ַָרע?! ִמשום ְׁדכָ ַתב ֵּביה ַרחֲמָ נָא ע ֵּ ִאי הָ ִכי, ֲשה -נ ִַמי לֵּ ימָ א: יתק לַ ע ֵּ ש ִנ ָ לָ או ֶׁ שה יְׁ ֵּת ָיראִ ,מגְׁ ַרע ג ַָרע?! ִמשום ְׁדכָ ַתב ֵּביה ַרחֲמָ נָא ֲע ֵּ אֲ מַ ר לֵּ יה: הַ הוא -לְׁ נַתוֹ ֵּקי לָ או הוא ַדאֲ ָתא. יטלוֹ '; יטלוֹ ' וְׁ 'לֹא ִב ְׁ הָ נִ יחָ א לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רִ ' :ב ְׁ יכא לְׁ מֵּ ימַ ר? ֶׁא ָלא לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רִ ' :ק ְׁיימוֹ ' וְׁ 'לֹא ִק ְׁיימוֹ ' -מַ אי ִא ָ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 113 סוגיה 77 ַּדף טו ,ב ִמ ִידי הוא טַ עְׁ מָ א ֶׁא ָלא לְׁ ַר ִבי יוֹ חָ נָן? הָ אֲ מַ ר לֵּ יה ַר ִבי יוֹ חָ נָן לְׁ ַתנָא: ָתנֵּיִ ' :ב ְׁטלוֹ חַ יָיב' וְׁ 'לֹא ִב ְׁטלוֹ ָפטור'. ְׁד ָתנֵּי ַת ָנא ַק ֵּמיה ְׁד ַר ִבי יוֹ חָ נָן: " ָכל ִמ ְצוַת לֹא ַתעֲ ֶׁשה ֶׁׁשי ֵּׁש ָבה קום עֲ ֵּשה: ִקיֵּים עֲ ֵּשה ֶׁׁש ָבה ָ -פטור; יטל עֲ ֵּשה ֶׁׁש ָבה -חַ יָיב". ִב ֵּ אֲ מַ ר לֵּ יה :מַ אי ָקא ָא ְׁמ ַר ְׁת? ' ִקיֵּים ָ -פטור ,לֹא ִקיֵּים -חַ יָיב'; יטל ָ -פטור'! יטל -חַ יָיב ,לֹא ִב ֵּ ' ִב ֵּ יטלוֹ '. יטלוֹ ' וְׁ 'לֹא ִב ְׁ ָתנֵּיִ ' :ב ְׁ וְׁ ַר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן ֶׁבן לָ ִקיש אוֹ מֵּ ר: ' ִק ְׁיימוֹ ' וְׁ 'לֹא ִק ְׁיימוֹ '. יפלְׁ גֵּי? ְׁבמַ אי ָקא ִמ ַ יפלְׁ גֵּי: ְׁבהַ ְׁת ָר ַאת סָ פֵּ ק ָקא ִמ ַ מָ ר סָ בַ ר :הַ ְׁת ָר ַאת סָ פֵּ ק ְׁ -שמָ ה הַ ְׁת ָר ָאה; ומָ ר סָ בַ ר :הַ ְׁת ָר ַאת סָ פֵּ ק -לֹא ְׁשמָ ה הַ ְׁת ָר ָאה. וְׁ ָאזְׁדו לְׁ טַ ְׁעמַ יְׁ יהו. יתמַ ר: ְׁד ִא ְׁ שאוֹ כַ ל ִכ ָכר זֶׁה הַ יוֹ ם' ,וְׁ עָ בַ ר הַ יוֹ ם וְׁ לֹא אֲ כָ לָ ה - ' ְׁשבועָ ה ֶׁ ַר ִבי יוֹ חָ נָן וְׁ ריש לָ ִקיש ְׁד ָא ְׁמ ֵּרי ַת ְׁרוַיְׁ יהוֵּ :אינוֹ לוֹ קֶׁ ה. מידי הוא טעמא אלא לרבי יוחנן -מי הוצרך לדרוש כל ימיו בעמוד והחזר ר' יוחנן שאמר לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו וקשיא ליה אונס שגירש דקתני אינו לוקה והוצרך לעשותו לאו שניתק לעשה. האמר ליה רבי יוחנן לתנא -לקמן תני בטלו חייב לא בטלו פטור אבל ר"ל דתני קיימו ולא קיימו לא דריש ליה לעמוד והחזר אלא לפני הגירושין לומר כל ימיו תהיה לו לאשה ולא ישלחנה ולדידיה לאו שקדמו עשה ולאו שניתק לעשה שוין ואין לוקין עליהן אלא יקיים העשה מיד כשיזהירוהו ב"ד להחזיר. א"ל מאי קאמרת -אי בקיים תיתני פטור בלא קיים תיתני חייב ואע"פ שלא ביטל ואי בביטל תיתני חיובא על כרחך תיתני פטורא בלא ביטל ואע"פ שלא קיים. ה"ג תני בטלו ולא בטלו -בטל עשה שבה חייב לא בטל עשה שבה פטור. קיימו ולא קיימו -קיימו פטור לא קיימו כשאומרין לו קיים מלקין אותו ורבי יוחנן מוקים לה למתניתין בלאו הניתק לעשה דאילו בלאו שקדמו עשה סבירא ליה דלוקין ולריש לקיש בין ניתק בין קדמו עשה שוין. רבי יוחנן סבר התראת ספק שמה התראה - ואע"ג דכל לא תעשה שניתק לעשה לדבריו התראת ספק היא שהרי כשעובר על הלאו צריך להתרות בו והוא אמר שגמר הלאו בביטול העשה תלוי וכשמתרין בו אל תגרש ספק הוא שמא לא יבטל את העשה להדירה בהנאה ולכשידירה ויבטלנו קאמר דלקי אלמא התראת ספק שמה התראה. וריש לקיש סבר התראת ספק לא שמה התראה -הלכך אם היה גמר הלאו תלוי בביטול העשה לא היה לוקה עליו אלא הלאו משגירש נגמר והויא לה התראת ודאי והעשה ניתן להיות תחת המלקות ולכשיבא לבית דין או יקיים או ילקה ואי קשיא לרבי יוחנן נמי ַר ִבי יוֹ חָ נָן אוֹ מֵּ רֵּ :אינוֹ לוֹ קֶׁ ה, איכא למימר בהתראת ודאי ויתרו בו כשבא ֲשה, ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ דף טז ,א ִמשום ְׁדהָ וֵּי לָ או ֶׁ לבטל את העשה שהוא עקירת הלאו לעולם התראה בשעה שעובר על אזהרתו בעינן ואפילו ֲשה ֵּ -אין לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ וְׁ כָ ל לָ או ֶׁ היא תלויה בדבר אחר כדאמרינן בשבועות (דף כח ):שבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו אכליה לתנאיה והדר אכליה לאיסוריה התראת ריש לָ ִקיש אוֹ מֵּ רֵּ :אינוֹ לוֹ קֶׁ ה, ודאי היא אכליה לאיסוריה והדר אכליה ִמשום ְׁדהָ וֵּי הַ ְׁת ָר ַאת סָ פֵּ ק, לתנאיה הויא התראת ספק אלמא התראה בשעת איסור בעינן ואע"פ שאין הלאו נגמר עד וְׁ כָ ל הַ ְׁת ָר ַאת סָ פֵּ ק -לֹא ְׁשמָ ה הַ ְׁת ָר ָאה. שיאכל את של תנאי. דאמרי תרוייהו אינו לוקה -ומיהו טעמיה יבא ְׁד ַר ִבי יְׁ הו ָדה. וְׁ ַת ְׁרוַיְׁ יהו ַא ִל ָ דמר לאו כי טעמיה דמר. אוכל ולא אכל -עבר על שבועתו כשהוא ְׁד ַתנְׁ יָא: יושב ובטל ואין כאן מעשה והתראת ספק נמי ""וְ לֹא ֹ תו ִׂתירו ִׂמ ֶמנו ַעד ב ֶֹקר ,וְ ַהנ ֹו ָתר ִׂמ ֶמנו ַעד ב ֶֹקר" וְׁ גוֹ ' (שמות יב) -הויא שהרי תלה זמן לשבועתו כל היום. ָבא הַ ָכתוב ִלי ֵּתן עֲ ֵּשה אַ חַ ר לֹא ַתעֲ ֶׁשה, משום דה"ל לאו שאין בו מעשה -אבל משום התראת ספק לא הוה מפטר דהתראת לוֹ ַמר ֶׁׁשאֵּ ין לוֹ ִקין ָעלָ יו; ספק שמה התראה. ִד ְב ֵּרי רביַיְׁהודה". משום דהויא לה התראת ספק -אבל משום לאו שאין בו מעשה לא הוה מפטר דקסבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו. ר' יוֹ חָ נָן ַדיֵּיק הָ ִכי: ותרוייהו אליבא דרבי יהודה -דאמר גבי טַ עְׁ מָ אְׁ ,דבָ א הַ ָכתוב; נותר איצטריך לנתוקי לאו לעשה אע"ג דהתראת ספק היא ולאו שאין בו מעשה הוא ר' הָ א לֹא ָבא הַ ָכתוב -לוֹ קֶׁ ה. יוחנן דייק מינה אלמא התראת ספק שמה ַאלְׁ מָ א :הַ ְׁת ָר ַאת סָ פֵּ ק ְׁ -שמָ ה הַ ְׁת ָר ָאה. התראה ור"ל דייק מינה אלמא לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ולקמיה פריך דתרוייהו איכא למידק מינה. וְׁ ֵּריש לָ ִקיש ַדיֵּיק הָ ִכי: כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 114 סוגיה 77 טַ עְׁ מָ אְׁ ,דבָ א הַ ָכתוב; הָ א לֹא ָבא הַ ָכתוב -לוֹ קֶׁ ה. ֲשה -לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ ַאלְׁ מָ א :לָ או ֶׁ וְׁ ר' ִש ְׁמעוֹ ן ֶׁבן לָ ִקיש נ ִַמי - הָ א ו ַַדאי הַ ְׁת ָר ַאת סָ פֵּ ק הוא! יד ְׁך ַתנָא ְׁדר' יְׁ הו ָדה. סָ בַ ר לַ ה ְׁכ ִא ָ ְׁד ַתנְׁ יָא: " ִה ָכה זֶׁה ,וְ חָ זַר וְ ִה ָכה זֶׁה; ילל זֶׁה; ילל זֶׁה ,וְ חָ זַר וְ ִק ֵּ ִק ֵּ ילל ְ ׁשנֵּיהֶׁ ם ְבבַ ת אַ חַ ת - או ִק ֵּ ִה ָכה ְ ׁשנֵּיהֶׁ ם ְבבַ ת אַ חַ תֹ , חַ יָיב. רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: ְבבַ ת אַ חַ ת -חַ יָיב; ָבזֶׁה אַ חַ ר זֶׁה ָ -פטור". וְׁ ַר ִבי יוֹ חָ נָן נ ִַמי - ֲשה הוא! ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ הָ א ו ַַדאי לָ או ֶׁ סָ בַ ר לַ ה ִכי הָ א ַדאֲ מַ ר ַרב ִא ִידי ַבר ָא ִבין אֲ מַ ר ַרב עַ ְמ ָרם ָאמַ ר ַרב יִ ְצחָ ק ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ר' יְ הו ָדה אוֹ מֵּ ר ִמשום ַר ִבי יוֹ סי הַ ְגלִ ילִ י: ש ַבתוֹ ָרה: ֲשה ֶׁ ָכל לֹא ַתע ֶׁ ֲשה -לוֹ ִקין עָ לָ יו; שיֵּש בוֹ מַ ע ֶׁ לָ או ֶׁ ֲשה ֵּ -אין לוֹ ִקין עָ לָ יו, ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ לָ או ֶׁ שם. חוץ ִמן הַ ִנ ְׁש ָבע ,ומֵּ ימֵּ ר ,וְׁ הַ ְׁמ ַק ֵּלל ֶׁאת חֲבֵּ ירוֹ ַב ֵּ הא ודאי התראת ספק היא -הך דנותר ואיכא למידק נמי מינה התראת ספק שמה התראה. כי אידך תנא -דאמר לא שמה התראה. הכה זה כו' -מי שגירש את אשתו ונישאת וילדה ספק בן ט' לראשון ספק בן ז' לאחרון הכה זה וחזר והכה זה בשתי התראות דהויא לה כל חדא התראת ספק. בבת אחת -בהתראה אחת בתוך כדי דיבור דהויא לה התראת ודאי דממה נפשך חד מינייהו אבוהו. חוץ מנשבע וממיר ומקלל את חבירו בשם של הקב"ה וטעמא מפרש בתמורה בפ"ק ואיקשיא הא דלעיל נמי נשבע הוא ואמאי פטר ליה ר' יוחנן משום לאו שאין בו מעשה בהדיא מוקמינא לה להא דקתני נשבע בדבר שאין בו מעשה לוקה בשבועה דלשעבר כגון אכלתי ולא אכל או לא אכלתי ואכל אבל באוכל ולא אכל לא לקי וטעמו מפרש בשבועות ובתמורה מקראי. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה -לתרוייהו. לר"ש -דקשיא ליה התראת ספק תרי תנאי אליבא דר' יהודה. לר' יוחנן -דקשיא ליה לאו שאין בו מעשה. הא דידיה והא דרביה -לר' יהודה לאו שאין בו מעשה לוקין עליו והא דתניא אין לוקין עליו משום ר' יוסי הגלילי אמרה. ַק ְׁשיָא ְׁד ַר ִבי יְׁ הו ָדה ַא ְׁד ַר ִבי יְׁ הו ָדה! ִאי לְׁ ר' ִש ְׁמעוֹ ן ֶׁבן לָ ִקיש - יבא ְׁד ַר ִבי יְׁ הו ָדה. ְׁת ֵּרי ַתנ ֵָּאי ַא ִל ָ ִאי לְׁ ַר ִבי יוֹ חָ נָן - לָ א ַק ְׁשיָא: ידיה ,הָ א ְׁ -ד ַר ֵּביה. הָ א ִ -ד ֵּ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 78 115 .08טז ,א ְׁתנַן הָ ָתם: לוקה ואינו משלח -קסבר שלח מעיקרא משמע לא תקח האם אלא שלחנה קודם לקיחה "הַ נ ֹו ֵּטל אֵּ ם ַעל הַ ָבנִ ים - ואע"ג דכתיב בתר לא תקח לאו למימרא דאם ינו ְמ ַׁש ֵּלחַ ; רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר :לוֹ ֶׁקה ,וְ אֵּ ֹ לקחת שלח וניהוי לאו שניתק לעשה אלא לאו שקדמו עשה הוא. וַחֲכָ ִמים אוֹ ְמ ִריםְ :מ ַׁש ֵּלחַ ,וְ אֵּ ינוֹ לוֹ ֶׁקה. יה" .וחכ"א כו' -קסברי שלח אחר לא תקח משמע ָיבין ָעלֶׁ ָ זֶׁה הַ ְכלָ לָ :כל ִמ ְצוַת לֹא ַתעֲ ֶׁשה ֶׁׁשי ֵּׁש ָבה קום עֲ ֵּשה -אֵּ ין חַ י ִ כדכתיב והוה ליה ניתק לעשה ואם לקחת שלח. זה הכלל כל מצות לא תעשה כו' -אין לוקין עליה אלא יקיים העשה ויפטר. ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: א"ר יוחנן אנו אין לנו כו' -כלומר משלח ֵּאין לָ נו ֶׁא ָלא זֹאת ,וְׁ עוֹ ד ַאחֶׁ ֶׁרת. ואינו לוקה הא לא שלח לוקה ורבי יוחנן ביטלו ולא ביטלו אית ליה ומשמע ליה משלח דקתני משלח לכשירצה ואינו לוקה ואימתי הוא לוקה אֲ מַ ר לֵּ יה ר' ֶּאלְ עָ זָר: כשיהרגנה ויבטל את העשה בידים והיינו הֵּ יכָ א? דקאמר אנו אין לנו כו' כלומר אע"ג דקתני מתני' זה הכלל כו' דמשמע כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה שוות לזו אנו אין לנו בכולן אֲ מַ ר לֵּ יה: שוה לזו שיהא פטור המלקות תלוי בקיום . ח לְׁ ִכי ִת ְׁש ַכ העשה אלא בין קיים בין לא קיים פטור אלא זו ועוד אחרת דמשכחת בהו דלקי על ידי ביטול העשה דאילו בכולהו לא משכחת ביטלו אלא נָפַ קָ ,דק וְׁ ַא ְׁש ַכח; בהני תרי. ְׁד ַתנְׁ יָא: מחזיר ואינו לוקה -אף כאן תלה פטורו של מלקות בקיום העשה. "אוֹ נֵּס ֶׁׁש ֵּג ֵּיר ׁש: הניחא למאן דתני -לא קיימו לוקה משכחת ִאם י ְִש ָראֵּ ל הוא ַ -מ ֲחזִ יר ,וְ אֵּ ינוֹ לוֹ ֶׁקה; ביה מלקות בלא קיימו. וְ ִאם כֹהֵּ ן הוא -לוֹ ֶׁקה ,וְ אֵּ ינוֹ ַמ ֲחזִ יר". אלא למאן דתני ביטלו -לוקה היכי משכחת לה. הניחא בשילוח הקן משכחת לה -ביטלו הָ נִ יחָ א לְׁ מַ אן ְׁד ָתנֵּיִ ' :ק ְׁיימוֹ ' וְׁ 'לֹא ִק ְׁיימוֹ '. כששחטה אלא הכא היכי משכחת לה. יטלוֹ ' - יטלוֹ ' וְׁ 'לֹא ִב ְׁ ֶׁא ָלא לְׁ מַ אן ְׁד ָתנֵּיִ ' :ב ְׁ בדרבה מיניה -מיתה ואין בו מלקות. כל כמיניה -בתמיה וכי כל הימנו שתתקדש ַבי ִשילוחַ הַ ֵּקן -מַ ְׁש ַכחַ ְׁת לַ ה; ִב ְׁשלָ מָ א ג ֵּ על ידי קבלתו. יכי מַ ְׁש ַכחַ ְׁת לַ ה? יטלוֹ ' הֵּ ִ יטלוֹ ' וְׁ 'לֹא ִב ְׁ ֶׁא ָלא אוֹ נֵּס ִ ' -ב ְׁ הניחא למאן דאמר כו' -פלוגתא היא ִאי ְׁד ַק ְׁטלַ ה ָ -קם לֵּ יה ִב ְׁד ַר ָבה ִמינֵּיה! במסכת גיטין בהשולח גט (דף לה.): על דעת רבים -שמצא בה עון שאסורה לו והדירה על דעת רבים ועל דעת בית דין. ימי ְמחוֹ ְזנ ָָאה: אֲ מַ ר ַרב ִש ִ יבל לָ ה ִקידו ִשין מֵּ ַאחֵּ ר. ש ִק ֵּ ְׁכגוֹ ן ֶׁ אֲ מַ ר ָרבָ א:57 יהי ָקא ְׁמבַ ְׁטלָ א לֵּ יה; שלִ יחַ ִ -א ִ ויתיה ָ ש ִו ֵּ ִאי ַ שלִ יחַ ָ -כל ְׁכ ִמינֵּיה?! וְׁ לָ א ְׁכלום ִהיא! ויתיה ָ ש ִו ֵּ ִאי לָ א ַ ֶׁא ָלא, ימי ִמ ְנהַ ְר ְדעָ א: אֲ מַ ר ַרב ִש ִ ש ִה ִד ָירה ָב ַר ִבים. ְׁכגוֹ ן ֶׁ שהו ַדר ָב ַר ִבים ֵּ -אין לוֹ הֲפָ ָרה'; הָ נִ יחָ א לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ ר' :נ ֶֶׁׁדר ֶׁ יכא לְׁ מֵּ ימַ ר? ֶׁא ָלא לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ ר' :יֵּש לוֹ הֲפָ ָרה' -מַ אי ִא ָ ְׁדמַ ִד ָירה לָ ה עַ ל ַדעַ ת ַר ִבים. ַדאֲ מַ ר אֲ מימַ ר: ִהלְׁ ְׁכ ָתא: שהו ַדר ָב ַר ִבים -יֵּש לוֹ הֲפָ ָרה; נ ֶֶׁׁדר ֶׁ עַ ל ַדעַ ת ַר ִבים ֵּ -אין לוֹ הֲפָ ָרה. 57כך ביעב"ץ .בגוף הספריםַ :רב. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 116 סוגיה 78 יכא?! וְׁ תו לֵּ ָ יכא< :סימן גז"ל משכ"ן ופא"ה> וְׁ הָ א ִא ָ ֶׁגזֶׁל - ְׁד ַרחֲמָ נָא אֲ מַ ר" :לֹא ִׂתגְ ז ֹול" (ויקרא יט)" ,וְ ֵה ִׂשיב ֶאת ַה ְגזֵלָ ה" (ויקרא ה); מַ ְׁשכוֹ ן - טו" (דברים כד), יתו לַ עֲ ב ֹוט עֲ ב ֹו ֹ ְׁד ַרחֲמָ נָא אֲ מַ ר" :לֹא ָתבֹא ֶאל ֵב ֹ בוט ְכבֹא ַה ֶש ֶמש" (דברים כד); לו ָ 58העֲ ֹ " ָה ֵשב ָת ִׂשיב ֹ יטלוֹ '! יטלוֹ ' וְׁ 'לֹא ִב ְׁ ומַ ְׁש ַכחַ ְׁת לַ ה ְׁב' ִק ְׁיימוֹ ' וְׁ 'לֹא ִק ְׁיימוֹ ' ,ו' ִב ְׁ ותו ליכא -מצות לא תעשה שיש בה קום עשה דלילקי עלה. משכון -משכחת לה ביטלו ששרפו. הרי משכונו של גר -ושרפו בחיי הגר ומת הגר ואין לו יורשין דליתא בתשלומין. התם גברא בר תשלומין הוא - כששרפו ולא נתחייב מלקות בביטול זה והאי דלא משלם משום דשיעבודא דגר קא פקע לאחר זמן. תעזוב אותם -וקא סבר תעזוב לאחר עבירת הלאו משמע לא תכלה ואם כליתיה תעזוב אותם. ש ֵּלם. הָ ָתםֵּ ,כיוָן ְׁדחַ יָיב ְׁב ַת ְׁשלו ִמין ֵּ -אין לוֹ ֶׁקה ו ְׁמ ַ משכחת לה בביטלו -כגון שטחן את החטין דתו לית ליה לקיומיה לעשה שהרי קנאן בשינוי כדתניא דבעודן ירא: מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַר ִבי ז ָ חטה היא מחייבו ליתנה אבל אם טחנן לא. של גֵּר ,ומֵּ ת הַ גֵּר! יכא מַ ְׁשכוֹ נוֹ ֶׁ הָ א ִא ָ מירחו -ונתחייב במעשר מעשר תחלה את הכרי ואחר כך נותן לו הפאה דף טז ,ב הָ ָתם ַ -ג ְׁב ָרא ַבר ַת ְׁשלו ִמין הוא, שלא להפסיד את העני שהלקט והשכחה והפאה פטורין מן המעשר וְׁ ִשיעְׁ בו ָדא ְׁדגֵּר הוא ְׁד ָקא ָפ ַקע. וזה הביאן לידי חיוב. אבל לדבר מצוה -כגון הכא דכל יכא ֵּפ ָאה - וְׁ הָ א ִא ָ ימיו בעמוד והחזיר קאי יש לו הפרה. לה פ ַאת" וְׁ גוֹ ' (ויק' כג)" ,לֶ ָענִׂ י וְ לַ ֵגר ַתעֲ ז ֹוב א ֹו ָתם" וְׁ גוֹ '; דהוה פשע בינוקי -מכה אותם יותר ְׁד ַרחֲמָ נָא אֲ מַ ר "לֹא ְת ַכ ֶ ְ מדאי. יטלוֹ '. יטלוֹ ' וְׁ 'לֹא ִב ְׁ ומַ ְׁש ַכחַ ְׁת 59לַ ה ְׁב' ִק ְׁיימוֹ ' וְׁ 'לֹא ִק ְׁיימוֹ 'ִ ' ,ב ְׁ אדריה רב אחא -שלא ילמד עוד תינוקות. ְׁד ַתנְׁ יָא:60 יש ִמן הַ ָק ָמה; " ִמ ְצוַת ֵּפאָ ה ְ -להַ ְפ ִר ׁ יש ִמן הָ עוֹ ָמ ִרין; יש ִמן הַ ָק ָמה ַ -מ ְפ ִר ׁ לֹא ִה ְפ ִר ׁ יש ִמן הַ ְכ ִריַ ,עד ֶׁׁשלֹא ֵּמ ַירח; יש ִמן הָ עוֹ ָמ ִרין ַ -מ ְפ ִר ׁ לֹא ִה ְפ ִר ׁ ֵּמ ְירחוֹ ְ -מ ַע ֵּשר וְ נוֹ ֵּתן לוֹ "! ִכ ְׁד ַר ִבי יִ ְׁשמָ עֵּ אל, יסה. ַדאֲ מַ רַ :אף מַ ְׁפ ִריש ִמן הָ עִ ָ יסה! ולְׁ ר' יִ ְׁשמָ עֵּ אל נ ִַמי מַ ְׁש ַכחַ ְׁת לַ ה ְׁ -ד ָאכַ ל ִע ָ ֶׁא ָלא, 'זֹאת וְׁ עוֹ ד ַאחֶׁ ֶׁרת' ַ -אהָ א; אֲ בָ ל אוֹ נֵּס -לָ א. ְׁדהֵּ יכָ א ָא ְׁמ ִרינַן' :עַ ל ַדעַ ת ַר ִבים ֵּ -אין לוֹ הֲפָ ָרה'? לִ ְׁדבַ ר הָ ְׁרשות;אֲ בָ ל לִ ְׁדבַ ר ִמ ְׁצ ָוה -יֵּש לוֹ הֲפָ ָרה. ִכי הָ א, שע ִבינוקֵּ י. הוָה ָפ ַ ְׁדהַ הוא מַ ְׁק ֵּרי ַד ְׁר ְׁדקֵּ יַ ,ד ֲ ַא ְׁד ֵּריה ַרב ַאחָ א, וָותיה. וְׁ ַא ְׁה ְׁד ֵּריה ָר ִבינָאְׁ ,דלָ א ִא ְׁש ְׁתכַ ח ְׁד ַד ֵּייק ְׁכ ֵּ בוט. 58בכתובֶ :את ָהעֲ ֹ 59כך בב"ח .בגוף הספריםְׁ :דמַ ְׁש ַכחַ ְׁת. 60כך במסורת הש"ס .בגוף הספריםִ :ד ְׁתנַן. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 117 סוגיה 79 .09טז ,ב ילות ו ְט ֵּריפוֹ תׁ ְ ,ש ָק ִצים ו ְר ָמ ִשים" וְׁ כו': אוכֵּ ל נְ בֵּ ֹ "וְ הָ ֹ אֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה: יתא ְׁדבֵּ י ְׁכ ָרבָ א - הַ אי מַ אן ְׁד ָאכַ ל ִבינִ ָ מַ לְׁ ִקינַן לֵּ יה, ִמשום " ֶש ֶרץ ַהש ֹו ֵרץ ַעל ָה ָא ֶרץ" (ויקרא יא). יתא ְׁדבֵּ י ְׁכ ָרבָ א, הַ הוא ְׁד ָאכַ ל ִבינִ ָ וְׁ נ ְַׁג ֵּדיה ַרב יְ הו ָדה. אֲ מַ ר ַא ַביי: יתא -לוֹ קֶׁ ה ַא ְׁר ָבעָ ה; ָאכַ ל פוֹ ִט ָ נְׁ מָ לָ ה -לוֹ קֶׁ ה חָ מֵּ ש, ִמשום " ֶש ֶרץ ַהש ֹו ֵרץ ַעל ָה ָא ֶרץ"; שש, ִצ ְׁרעָ ה -לוֹ קֶׁ ה ֵּ עוף" (דברים יד). ִמשום " ֶש ֶרץ ָה ֹ אֲ מַ ר ַרב ַאחָ אי: הַ ַמ ְׁשהֶׁ ה ֶׁאת נְׁ ָקבָ יו - עוֹ בֵּ ר ִמשום "לֹא ְת ַש ְקצו" (ויקרא כ). ביניתא דבי כרבא -תולעת הנמצאת בכרוב שקורין צייל"א. אכל פוטיתא -בלע שרץ המים. לוקה ארבעה -שני לאוין כתובין בשרץ המים אחד בתורת כהנים (יא) ואחד ב ִמ ְּשנָה תורה (יד) ושני לאוין כתובין בשרץ סתם (ולא) +מסורת הש"ס[ :אל] +תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ומשמע בין שרץ המים בין שרץ הארץ הרי ד'. נמלה -בלע נמלה חיה הואיל ובריה שלימה היא אכילתה בכל שהוא ולוקה חמש שני לאוין הכתובין בשרץ סתם כמו שפירשתי ושלשה לאוין הכתובין בשרץ הארץ בתורת כהנים. צרעה לוקה שש -חמש משום שרץ הארץ ואחד משום שרץ העוף דכתיב ב ִמ ְּשנָה תורה (יד) וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו אבל לא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וגו' הכתוב בפרשת קדושים תהיו אינו מן המנין דלאו בשרץ כתיב ואע"ג דכתיב ביה אשר תרמש האדמה לשון בריות גדולות הוא ושרץ לשון קטנה ונמוכה שנכרת בהלוכה בקושי ונראית כרוחשת. בקרנא דאומנא -מקיזי דם בקרן במציצה. ריסק -מיעך וכיתת וביטלן מתורת בריה. משום כזית נבלה -שכשבולעו הוא מת ומצטרף לכזית נבלה. אפילו שנים -מרוסקין והוא אם גדולים הן להיות כזית בין שלשתם כדמפרש ואזיל ולא פליגי. יבי ַבר ַא ַביי: אֲ מַ ר ַרב ִב ִ ש ֵּתי ְׁב ַק ְׁרנָא ְׁדאומָ נָא - הַ אי מַ אן ְׁד ָ ָקא עָ בַ ר ִמשום "לֹא ְת ַש ְקצו". אֲ מַ ר ָרבָ א ַבר ַרב הונָא: יסק ִת ְׁשעָ ה נְׁ מָ לִ ים ,וְׁ הֵּ ִביא ֶׁאחָ ד חַ י וְׁ ִה ְׁשלִ ימָ ן לִ ְׁכזַיִ ת - ִר ֵּ שש: לוֹ קֶׁ ה ֵּ חָ מֵּ ש ִ -משום ִב ְׁר ָיה, וְׁ ֶׁאחָ ד ִ -משום ְׁכזַיִ ת נְׁ בֵּ ילָ ה. ָרבָ א ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: אֲ ִפילו ְׁשנַיִ ם וְׁ הוא. ַרב יוֹ סף אֲ מַ ר: אֲ ִפילו ֶׁאחָ ד וְׁ הוא. וְׁ לֹא ְׁפלִ יגֵּי: הָ א ְׁ -ב ַר ְׁב ְׁרבֵּ י, וְׁ הָ א ְׁ -בזו ְׁט ֵּרי. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 118 סוגיה 80 .87טז ,ב אשוֹ ן" כו': "אָ כַ ל ֶׁטבֶׁ ל ו ַמעֲ ֵּשר ִר ׁ אֲ מַ ר ַרב: ֲשר עָ נִ י - של מַ ע ַ ָאכַ ל טֶׁ בֶׁ ל ֶׁ לוֹ קֶׁ ה. ְׁכמַ אן? ִכי הַ אי ַתנָא: ְׁד ַתנְׁ יָא: "א ֲַמר ר'ַיוֹ ֵסי: ָיכוֹ ל לֹא יְהֵּ א חַ יָיב ,אֶׁ ָלא ַעל הַ ֶׁטבֶׁ ל ֶׁׁשלֹא הו ַרם ִמ ֶׁמנו ָכל ִע ָיקר? אשוֹ ן; הו ַרם ִמ ֶׁמנו ְתרו ָמה ְגדוֹ ָלה ,וְ לֹא הו ַרם ִמ ֶׁמנו ַמעֲ ֵּשר ִר ׁ אשוֹ ן ,וְ לֹא ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י; ַמעֲ ֵּשר ִר ׁ ַוא ֲִפילו ַמעֲ ַשר ָענִ י - ִמ ַניִן? ַת ְלמוד לוֹ ַמר" :לֹא תו ַכל לֶ אֱ כ ֹול ִׂב ְש ָע ֶר ָ יך" וְׁ גוֹ ' (דברים יב), או ֵּמר" :וְ ָא ְכלו ִׂב ְש ָע ֶר ָ יך וְ ָש ֵבעו" (דברים כו); ו ְלהַ ָלן הוא ֹ ַמה ְלהַ ָלן ַ -מעֲ ַשר ָענִ י ,אַ ף ָכאן ַ -מעֲ ַשר ָענִ י, ַוא ֲַמר ַרח ֲָמנָ א" :לֹא תו ַכל"". אֲ מַ ר ַרב יוֹ סף: ְׁכ ַתנ ֵָּאי: יעזֶּרַאוֹ ֵּמר: "רביַאֱל ֶּ אֵּ ין צָ ִר ְ רות אֶׁ ת הַ ֵּׁשם ַעל ַמעֲ ַשר ָענִ י ֶׁׁשל ְד ַמאי; יך ִל ְק ֹ וַחֲכָ ִמים אוֹ ְמ ִרים: ְ יש". דף יז ,א קוֹ ֵּרא אֶׁ ת הַ ֵּׁשם ,וְ אֵּ ינוֹ ָצ ִריך ְלהַ ְפ ִר ׁ יפלְׁ גֵּי: מַ אי לָ אוְׁ ,בהָ א ָקא ִמ ַ ְׁדמָ ר סָ בַ ר :ו ַַדאי -טוֹ ְׁבלוֹ ; ומָ ר סָ בַ ר :ו ַַדאי ֵּ -אינוֹ טוֹ ְׁבלוֹ ? טבל של מעשר עני -שהופרשו כל מעשרותיו חוץ מזה לוקה ואע"ג דמעשר עני אין בו קדושה שהרי לזרים נאכל ובכל מקום אפ"ה טביל. מה להלן מעשר עני -דכתיב לגר ליתום ולאלמנה ובענינא דשנה השלישית אף בשעריך האמור כאן יש ללמוד ממנו מעשר עני וה"ק לא תוכל לאכול טבל בעוד שהמעשר בתוכו שכתב בו בשעריך. אין צריך לקרות את השם [ -דאמרינן] (סוטה דף מח) דיוחנן כה"ג שלח בכל גבול ישראל וראה את עמי הארץ חשודין על המעשרות חוץ מתרומה גדולה אמר להן לישראל בניי כשם שהתרומה במיתה כך הטבל במיתה עמד ותיקן הלוקח מעם הארץ יפריש כל המעשרות ומעכבן לעצמו ואוכל מעשר ראשון שהרי מותר לזרים ומעשר שני אוכלו בירושלים ואם שנת מעשר עני היא נחלקו ר' אליעזר וחכמים וקאמר ר' אליעזר דלא מיבעי אפרושי מספק דלא צריך אלא אפילו לקרות עליו את השם ולומר מעשר עני של כרי זה יהא בצפונו או בדרומו נמי לא צריך. קורא ואין צריך להפריש -דכיון שקרא עליו שם יצא הכרי מתורת טבל ושאר המעשרות הוא צריך להפריש על כרחך לפי שצריך להפריש ממעשר ראשון תרומת מעשר וליתנה לכהן שהיא במיתה לזרים ומעשר שני צריך להעלותו לירושלים ולאכלו. רבנן סברי ודאי טביל -לפיכך ספיקו צריך להוציאו מידי ספק טבל. לא נחשדו -דממונא הוא אין בו איסור אכילה אלא גזל עניים ואיהו לגזל עניים לא חייש. אפרושי מפריש ליה -לאפקועי טיבליה נהי דמעשר ראשון לא מפריש דסבר אי מפרישנא ליה בעינא לאפרושי תרומת מעשר מיניה שהוא במיתה ונותנה לכהן ומעשר שני נמי אי מפרישנא ליה בעינן אסוקיה ומיכליה בירושלים. אֲ מַ ר לֵּ יה ַא ַביי: ִאי הָ ִכי, יפלְׁ גו ְׁבו ַַדאי! יפלְׁ גֵּי ִב ְׁספֵּ יקוֹ ,לִ ְׁ ַא ְׁד ִמ ַ ֶׁא ָלא, ְׁדכו ֵּלי עָ לְׁ מָ א :ו ַַדאי -טוֹ ְׁבלוֹ . יפלְׁ גֵּי: וְׁ הָ כָ אְׁ ,בהָ א ָקא ִמ ַ מָ ר סָ בַ ר: של ְׁדמַ אי; ֲשר עָ נִ י ֶׁ לֹא נ ְֶׁׁח ְׁשדו עַ ֵּמי הָ ָא ֶׁרץ עַ ל מַ ע ַ שי מַ ְׁפ ִריש. ֵּכיוָן ְׁדמָ מוֹ נָא הוא ַ -א ְׁפרו ֵּ וְׁ ַר ָבנָן סָ ְׁב ֵּרי: יל ָתא -לָ א מַ ְׁפ ִריש. ֵּכיוָן ִד ְׁט ִריחָ א לֵּ יה ִמ ְׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 119 סוגיה 81 .82יז ,א " ַכ ָמה יֹאכַ ל ִמן הַ ֶׁטבֶׁ ל" וְׁ כו' יבי אֲ מַ ר ַר ִבי ִש ְמעוֹ ן ֶּבן לָ ִקיש: אֲ מַ ר ַרב ִב ִ חלוֹ קֶׁ ת ְׁ -ב ִח ָטה; מַ ֲ אֲ בָ ל ְׁבקֶׁ מַ ח ִ -ד ְׁב ֵּרי הַ כֹלְׁ :כ ַזיִ ת. מחלוקת בחטה -שהיא כברייתה. כך מחלוקת בזו -דקסבר ר' שמעון בכל האיסורין כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן על שגגת כרת והלכה למשה מסיני היא. וְׁ ַר ִבי יִ ְר ְמיָה ָאמַ ר ַר ִבי ִש ְמעוֹ ן ֶּבן לָ ִקיש: ְׁכמַ ֲחלוֹ קֶׁ ת ְׁבזוֹ ָ ,כ ְׁך מַ ֲחלוֹ קֶׁ ת ְׁבזוֹ . ְׁתנַן: מו ִדים ִלי ְבאוֹ כֵּ ל נְ ָמ ָלה ָכל ֶׁׁשהואֶׁׁ ,שהוא חַ יָיב?! "אָ ַמר לָ הֶׁ ם ר'ַש ְׁמעוֹ ןִ :אי אַ ֶׁתם ֹ ָיתה. אָ ְמרו לוֹ ִ :מ ְפנֵּי ֶׁׁש ִהיא ִכ ְב ִרי ָ ָיתה". א ֲַמר לָ הֶׁ ן :אַ ף ִח ָטה אַ חַ ת ִ -כ ְב ִרי ָ ִח ָטה ִ -אין ,קֶׁ מַ ח -לָ א! לְׁ ִד ְׁב ֵּריהֶׁ ם ָק ָאמַ ר לְׁ הו: לְׁ ִד ִידי -אֲ ִפילו קֶׁ מַ ח נ ִַמי; ָיתה. ֶׁא ָלא לְׁ ִד ְׁידכו -אוֹ דו לִ י ִמיהַ תְׁ ,ד ִח ָטה ַאחַ ת ִ -כ ְׁב ִרי ָ וְׁ ַר ָבנָן? שמָ ה -חֲ שובָ ה, ְׁב ִריַית נְׁ ָ ִח ָטה -לֹא חֲ שובָ ה. ַתנְׁ יָא ְׁכוָ ֵּתיה ְׁד ַר ִבי יִ ְׁר ְׁמיָה: " ַר ִבי ִ ׁש ְמעוֹ ן אוֹ ֵּמר: ָכל ֶׁׁשהוא ְל ַמכוֹ ת; לֹא אָ ְמרו ' ְכ ַזיִת' ,אֶׁ ָלא ְל ִענְ יַן ָק ְר ָבן". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 111 סוגיה 82 .80יז ,א ִמ ְׁש ָנה הָ אוֹ כֵּ ל ִבכו ִרים ַעד ֶׁׁשל ֹא ָק ָרא עֲ לֵּ יהֶׁ ם, ָק ְד ֵּׁשי ָק ָד ִ ׁשים חוץ לַ ְקלָ ִעים, ָק ָד ִ ׁשים ַק ִלים ו ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י חוץ לַ חוֹ ָמה. מתני'. עד שלא קרא עליהן -ארמי אובד וגו' ובגְּ מָ ָרא יליף היכן הוזהר. קדשי קדשים חוץ לקלעים -או שאכל קדשי קדשים בזמן משכן חוץ לקלעים ובגְּמָ ָרא מפרש היכן מוזהר. קדשים קלים -חוץ לחומה אזהרתיה מלא הור - הַ ׁש ֹובֵּ ר אֶׁ ת ָה ֶׁעצֶׁ ם ַב ֶׁפ ַסח הַ ָט ֹ תוכל לאכול בשעריך וגו' וכן מעשר שני הֲ ֵּרי זֶׁה לוֹ ֶׁקה אַ ְר ָב ִעים. ובגְּ מָ ָרא פריך מעשר שני תנא ליה לעיל מעשר שני והקדש שלא נפדו והיינו שאכלו חוץ אֲבָ ל הַ מוֹ ִתיר ַב ָטהוֹ ר ,וְ הַ ׁשוֹ בֵּ ר ַב ָט ֵּמא - לחומה בלא פדיון. אֵּ ינוֹ לוֹ ֶׁקה אַ ְר ָב ִעים. המותיר בטהור אינו לוקה -כדאמר לעיל בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה כו'. השובר -עצם בטמא כדאמרינן בפסחים (דף הַ נוֹ ֵּטל אֵּ ם ַעל הַ ָבנִ ים - פג) ועצם לא תשברו בו בכשר ולא בפסול. ינו ְמ ַׁש ֵּלחַ ; רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר :לוֹ ֶׁקה ,וְ אֵּ ֹ לוקה ואינו משלח -קסבר שלח מעיקרא ַוחכמיםַאוֹ ְמ ִריםְ :מ ַׁש ֵּלחַ ,וְ אֵּ ינוֹ לוֹ ֶׁקה. משמע ואין כאן לאו שניתק לעשה דאע"ג יה .דכתיב שלח תשלח אחר לא תקח לאו למימרא יבין ָעלֶׁ ָ זֶׁה הַ ְכלָ לָ :כל ִמ ְצוַת לֹא ַתעֲ ֶׁשה ֶׁׁשי ֵּׁש ָבה קום עֲ ֵּשה -אֵּ ין חַ ָי ִ דאם לקחת שלח אלא לא תקח אלא שלחנה קודם לקיחה. ְׁגמָ ָרא וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה -קסברי שלח אחר לקיחה משמע ולאו שניתק לעשה אֲ מַ ר ַר ָבה ַבר ַבר חָ נָה ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: הוא. ימ ָת ָאה; זוֹ ִד ְׁב ֵּרי ַר ִבי ע ֲִקיבָ א ְׁס ִת ְׁ אֲ בָ ל חֲכָ ִמים אוֹ ְׁמ ִרים: ִבכו ִרים: הַ נָחָ ה ְׁ -מעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן; יאה ֵּ -אין ְׁמעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן. ְׁק ִר ָ ימ ָת ָאה? וְׁ לֵּ ימָ א :זוֹ ִד ְׁב ֵּרי ַר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן ְׁס ִת ְׁ הָ א ָקא מַ ְׁשמַ ע לָ ן: ְׁד ַר ִבי ע ֲִקיבָ א ְׁ -כ ַר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן ְׁס ִב ָירא לֵּ יה. מַ אי ר' ִש ְׁמעוֹ ן? ְׁד ַתנְׁ יָא: ָ ""ו ְתרו ַמת י ֶָדך" (דברים יב) -אֵּ לו ִבכו ִרים. אָ ַמר רביַש ְׁמעוֹ ן: ַמה ָבא זֶׁה ְללַ ְמ ֵּדנו? ָחו ֶׁמר ִמ ַמעֲ ֵּשר הַ ַקל: ִאם ְלאוֹ ְכ ָלן חוץ לַ חוֹ ָמה ַ -קל ו ֹ או ְכ ָלן חוץ לַ חוֹ ָמה לוֹ ֶׁקה, ו ַמה ַמעֲ ֵּשר הַ ַקל ֹ - ִבכו ִרים -לֹא ָכל ֶׁׁש ֵּכן! הָ א לֹא ָבא הַ ָכתוב, אֶׁ ָלא ְלאוֹ כֵּ ל ִמ ִבכו ִרים ַעד ֶׁׁשלֹא ָק ָרא עֲ לֵּ יהֶׁ ןֶׁׁ ,שהוא לוֹ ֶׁקה. "וְ נִׂ ְדב ֹו ֶת ָ יך" (דברים יב) -זוֹ תוֹ ָדה ו ְ ׁשלָ ִמים. א ֲַמר רביַש ְׁמעוֹ ן: ַמה ָבא זֶׁה ְללַ ְמ ֵּדנו? ָחו ֶׁמר ִמ ַמעֲ ֵּשר! או ְכ ָלן חוץ לַ חוֹ ָמה ַ -קל ו ֹ ִאם ְל ֹ הָ א לֹא ָבא הַ ָכתוב, תו ָדה ו ִב ְ ׁשלָ ִמים ִל ְפנֵּי זְ ִר ָיקהֶׁׁ ,שהוא לוֹ ֶׁקה. אוכֵּ ל ְב ֹ אֶׁ ָלא ְל ֹ גמ'. זו דברי ר' עקיבא -מתניתין דקתני בכורים קרייה מעכבא בהו ר' עקיבא היא שהיה רגיל רבי לסתום דבריו ב ִמ ְּשנָה בסתם בכמה מקומות והכי שמיע ליה לר' יוחנן דאית ליה לר' עקיבא קרייה מעכב' בכורים. הנחה -לפני המזבח מעכבת בהן דשנה בה קרא (דברים כו) והניחו לפני וגו' (שם) והנחתו לפני וגו'. ונימא זו דברי ר' שמעון -דהוי ליה לאיתויי סייעתא למילתיה ממתניתין דלקמן דשמעינן לר' שמעון בה דאית ליה כי מתניתין דקרייה מעכבא בהו. מאי ר' שמעון -היכא שמענא ליה דאמר הכי. ותרומת ידך -סיפיה דהאי קרא הוא לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבותיך ותרומת ידך ודריש ר' שמעון לקרא מסיפיה לרישיה דאי הוה דריש ליה מרישיה לסיפיה לא מדריש ליה כי האי גוונא ולקמיה מפרשינא ליה. תרומת ידך אלו בכורים -דכתיב (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך. אם לאוכל -בכורים חוץ לחומה לאסור כדמשמע קרא לא תוכל לאכול בשעריך וגו'. קל וחומר ממעשר הקל -שהרי כתיב בתחלת המקרא מעשר דגנך ולקמיה מפרש מאי חומר דבכורים ממעשר. עד שלא קרא עליהן -ארמי אובד אבי דאם אינו ענין חוץ לחומה תנהו ענין לאיסור אחר הראוי להם. לפני זריקה שהוא לוקה -דאם אינו ענין חוץ לחומה תנהו ענין לכך שזהו איסור החמור שאתה יכול לתתו לענין לאו שאין בו אזהרה מפורשת במקום אחר אלא עשה בלבד (שם /דברים /יב) ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 82 111 רות" (דברים יב) -זֶׁה הַ ְבכוֹ ר. כו ֹ "ו ְב ֹ קל וחומר מתודה ושלמים -ולקמיה מפרש מאי חומריה דבכור מתודה ושלמים. אָ ַמר ר'ַש ְׁמעוֹ ן: אפילו לאחר זריקה שהוא לוקה -אם זר ַמה ָבא זֶׁה ְללַ ְמ ֵּדנו? הוא שאין הבכור נאכל אלא לכהנים וזו היא או ְכ ָלן חוץ לַ חוֹ ָמה ַ -קל וָחוֹ ֶׁמר ִמ ַמעֲ ֵּשר! ִאם ְל ֹ אזהרתו ובמקום אחר עשה הוא דאשכחן בה אך בכור שור וגו' ובשרם יהיה לך וגו' ִאם ִל ְפנֵּי זְ ִר ָיקה ַ -קל וָחוֹ ֶׁמר ִמתוֹ ָדה ו ְ ׁש ָל ִמים! (במדבר יח). הָ א ָלא ָבא הַ ָכתוב, אם לאכול לאחר זריקה -והוא זר קל אוכֵּ ל ִמן הַ ְבכוֹ ר ,א ֲִפילו ְלאַ חַ ר זְ ִר ָיקהֶׁׁ ,שהוא לוֹ ֶׁקה. אֶׁ ָלא ְל ֹ וחומר מבכור ולקמיה מפרש מאי חומרא דחטאת מבכור. חוץ לקלעים -ואזהרת עשה מצינו בה " ְב ָק ְר ָך וְ צֹא ֶנ ָך" (דברים יב) -זוֹ חַ ָטאת וְ אָ ָׁשם. במקום אחר (ויקרא ו) במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד. א ֲַמר רביַש ְׁמעוֹ ן: לאוכל עולה -אפי' לאחר זריקה ואפי' כהן ַמה ָבא זֶׁה ְללַ ְמ ֵּדנו? שהוא לוקה ואזהרת עשה אשכחן בה בעלמא (ויקרא א) וערכו בני אהרן וגו' כליל היא ולא ָחו ֶׁמר ִמ ַמעֲ ֵּשר! או ְכ ָלן חוץ לַ חוֹ ָמה ַ -קל ו ֹ ִאם ְל ֹ לאכילה. ָחו ֶׁמר ִמתוֹ ָדה ו ְ ׁשלָ ִמים! ִאם ִל ְפנֵּי זְ ִר ָיקה ַ -קל ו ֹ דילידא אימיה כר' שמעון תיליד -כל ִאם ְלאַ חַ ר זְ ִר ָיקה ַ -קל וָחוֹ ֶׁמר ִמ ְבכוֹ ר! שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כר' שמעון. הָ א לֹא ָבא הַ ָכתוב, לו ֶׁקה .ואע"ג דאית ביה פירכא -למילתיה אוכֵּ ל ֵּמחַ ָטאת וְ אָ ָׁשם ,א ֲִפילו ְלאַ חַ ר זְ ִר ָיקה ,חוץ לַ ְק ָל ִעיםֶׁׁ ,שהוא ֹ אֶׁ ָלא ְל ֹ כדמשכח פירכא בכולהו ואזיל. בכורים -מותרים לאונן לר' שמעון ביבמות "נְ ָד ֶר ָ בפרק הערל (דף עג.): יך" (דברים יב) -זוֹ עוֹ לָ ה. אונן -יום מיתת מתו. אָ ַמר ר'ַש ְׁמעוֹ ן: טעון כסף צורה -לפדיונו דכתיב (דברים ַמה ָבא זֶׁה ְללַ ְמ ֵּדנו? יד) וצרת הכסף בידך דבר שיש עליו צורה. או ְכ ָלן חוץ לַ חוֹ ָמה ַ -קל וָחוֹ ֶׁמר ִמ ַמעֲ ֵּשר! ִאם ְל ֹ ִאם ִל ְפנֵּי זְ ִר ָיקה ַ -קל וָחוֹ ֶׁמר ִמת ֹו ָדה ו ְ ׁש ָל ִמים! ִאם ְלאַ חַ ר זְ ִר ָיקה ַ -קל וָחוֹ ֶׁמר ִמ ְבכוֹ ר! ִאם חוץ לַ ְקלָ ִעים ַ -קל וָחוֹ ֶׁמר ֵּמחַ ָטאת וְ אָ ָׁשם! הָ א לֹא ָבא הַ ָכתוב, עולָ ה ְלאַ חַ ר זְ ִר ָיקה ,א ֲִפילו ִב ְפנִ יםֶׁׁ ,שהוא לוֹ ֶׁקה". דף יז ,ב אֶׁ ָלא ְלאוֹ כֵּ ל ִמן הָ ֹ אֲ מַ ר ָרבָ א: ימיה ְׁכר' ִש ְׁמעוֹ ן ֵּ -תילִ יד, ידא ִא ֵּ ִדילִ ָ וְׁ ִאי לָ א -לָ א ֵּתילִ יד. וְׁ ַאף עַ ל גַב ְׁד ִאית לְׁ הו ִפ ְׁירכָ א: ֲשר? מַ אי חו ְׁמ ָרא ְׁד ִבכו ִרים ִמ ַמע ֵּ ש ֵּכן אֲ סו ִרים לְׁ ז ִָרים? ֶׁ ַא ְׁד ַר ָבה - ש ֵּכן ָאסור לְׁ אוֹ נֵּן! ֲשר חָ מורֶׁ , מַ ע ֵּ ֲשר? ומַ אי חו ְׁמ ָרא ְׁדתוֹ ָדה ו ְׁשלָ ִמים ִמ ַמע ֵּ ְׁבחַ ? ַבי ִמז ֵּ ש ֵּכן ְׁטעונִ ין מַ ַתן ָד ִמים וְׁ ֵּאימו ִרין לְׁ ג ֵּ ֶׁ ַא ְׁד ַר ָבה - ש ֵּכן ְׁטעונִ ין ֶׁכסֶׁ ף צו ָרה! ֲשר חָ מורֶׁ , מַ ע ֵּ ומַ אי חו ְׁמ ָרא ִד ְׁבכוֹ ר ִמתוֹ ָדה ו ְׁשלָ ִמים? שתוֹ מֵּ ֶׁרחֶׁ ם? ש ֵּכן ְׁקדו ָ ֶׁ ַא ְׁד ַר ָבה - ש ֵּכן ְׁטעונִ ים ְׁס ִמיכָ ה ,ונְׁ סָ ִכים ,ו ְׁתנופַ ת חָ זֶׁה וְׁ שוֹ ק! תוֹ ָדה ו ְׁשלָ ִמים חֲמו ִריםֶׁ , כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 112 סוגיה 82 שם ִמ ְׁבכוֹ ר? ומַ אי חו ְׁמ ָרא ְׁדחַ ָטאת וְׁ ָא ָ שי ָק ָד ִשים? ש ֵּכן ָק ְׁד ֵּ ֶׁ ַא ְׁד ַר ָבה - שתוֹ מֵּ ֶׁרחֶׁ ם! ש ֵּכן ְׁקדו ָ ְׁבכוֹ ר חָ מורֶׁ , שם? ומַ אי חו ְׁמ ָרא ְׁדעוֹ לָ ה מֵּ חַ ָטאת וְׁ ָא ָ ש ֵּכן ָכלִ יל? ֶׁ ַא ְׁד ַר ָבה - ש ֵּכן ְׁמכַ ְׁפ ֵּרי! יריֶׁ , שם ח ֲִמ ֵּ חַ ָטאת וְׁ ָא ָ ירי מֵּ עוֹ לָ הְׁ ,ד ִאית ְׁבהו ְׁש ֵּתי אֲ ִכילוֹ ת! וְׁ כו ְׁלהו ח ֲִמ ֵּ ימיה ְׁכ ַר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן'? ידא ִא ֵּ ֶׁא ָלא מַ אי ' ִדילִ ָ ידיה, ִדלְׁ מַ אי ִד ְׁס ִב ָירא לֵּ יה לְׁ ִד ֵּ ְׁמסָ ֵּרס לֵּ יה לִ ְׁק ָרא וְׁ ָד ֵּריש לֵּ יה. וְׁ ִכי מַ ז ְִׁה ִירין ִמן הַ ִדין?! הָ א אֲ ִפילו לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ ר' :עוֹ נְׁ ִשין ִמן הַ ִדין', ֵּאין מַ ְׁז ִה ִירין ִמן הַ ִדין! ִאיסו ָרא ְׁבעָ לְׁ מָ א. וְׁ הָ אֲ מַ ר ָרבָ א: יקה חוץ לַ חוֹ מָ ה - ש ָאכַ ל ִמן הָ עוֹ לָ ה לִ ְׁפנֵּי ז ְִׁר ָ זָר ֶׁ לְׁ ַר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן ,לוֹ קֶׁ ה חָ מֵּ ש! שה ִאיסו ִרין הֲווֹ . ח ֲִמ ָ וְׁ הָ א אֲ נַן ְׁתנַן" :אֵּ לו הֵּ ן הַ לוֹ ִקין"! דף יח ,א ֶׁא ָלאְׁ ,ק ָרא יְׁ ֵּת ָירא הוא. ִמ ְׁכ ִדי ְׁכ ִתיב: 61 יכם" אתם ָש ָמה וגו' וַ אֲ ַכלְ ֶתם ָשם לִׂ ְפנֵי ה' אֱ ל ֵֹה ֶ "וַ הֲ ֵב ֶ לִ ְׁכתוֹ ב ַרחֲמָ נָא' :לֹא תוכַ ל לְׁ אוֹ ְׁכלָ ם'! יה ָדר ְׁמפָ ֵּרש ְׁבהו ַרחֲמָ נָא ,לָ ָמה לִ י? ִמ ְׁ ֶׁא ָלא ,לְׁ ַיחו ֵּדי לְׁ הו לָ אוֵּי לְׁ כָ ל חַ ד וְׁ חַ ד. בכור אינו טעון לא סמיכה ולא נסכים - כדתנן במנחות בפ' שתי מדות (דף צב). אלא מאי היא דילידא אימיה כו' -הואיל ואית פירכא למילתיה מהו שבחו. דלמאי דסבירא ליה מסרס לקרא ודריש ליה לפי דעתו שהחומרים שהוא מוצא באותושהוא מוצא חמורים נראין לו חומר סרס את המקרא לדורשו בהפך למצוא איסורין שמצא שאם דרשו כסדרו לא היה יכול ללמוד ממנו האיסורין הללו בכל אחד ואחד שאם דרש תחלה ובכורות זה הבכור וכי מה בא ללמדנו אם לאוכלו חוץ לחומה ק"ו ממעשר אם לאוכל לפני זריקה ק"ו מתודה ושלמים אין זה נכון שעדיין לא מצאו בתודה ושלמים ועל כרחו היה צריך לומר הא לא בא הכתוב אלא לאוכל מן הבכור לפני זריקה שהוא לוקה ומעתה אין לו אזהרה לאוכל ממנו לאחר זריקה והוא זר וכן בכולן זה אחר זה. וכי מזהירין מן הדין -דקאמר אם לאוכלו חוץ לחומה קל וחומר ממעשר כו' ותו אם לפני זריקה קל וחומר מתודה דלמא כולהו חוץ לחומה אתו ודקאמרת קל וחומר אין מזהירין מן הדין ואין כאן אם אינו ענין. ואפי' למאן דאמר כו' -דהא ר' יצחק דאית ליה באחותו בת אביו ובת אמו עונשין מן הדין וגבי אזהרה איכא קרא יתירא. איסורא בעלמא -האי דקא מייתי בכולהו אזהרה בק"ו לאיסורי בעלמא קאמר ולא למלקות. זר שאכל מן העולה כו' -דוקא זר קאמר ואע"ג דכהן לגבי עולה זר הוא הכא זר דוקא קאמר דאי כהן בצר ליה חד לאו דהא חמש דקאמר חד משום חוץ לחומה דאתי בקל וחומר ממעשר וחד משום לפני זריקה דאתי בקל וחומר מתודה ושלמים וחד משום זר גמור אפי' לאחר זריקה דאתי בקל וחומר מבכור וכ"ש לפני זריקה וחד משום אוכל חוץ לקלעים דאתי בקל וחומר מחטאת ואשם וחד משום אוכל עולה ואפילו כהן ובתוך הקלעים וכל שכן זר חוץ לקלעים וחוץ לחומה אלמא לוקה חמש. משום חמשה איסורים -קאמר ולא ללקות עליהן. והאנן תנן אלו הן הלוקין -וקתני בכורים ואוכל קדשי קדשים חוץ לקלעים. וְׁ גוֹ ' (דברים יב) -קרא יתירא הוא -האי קרא דלא תוכל לאכול דקא מני לכולהו בגויה דמכדי כתיב לעיל מיניה והבאתם שמה וכולהו בהאי קרא כתיבי ליכתוב בתריה לא תוכל לאכלם בשעריך אם על חוץ לחומה בא להזהיר ולאו שבכללות לא הוי כיון דאכולה קאי הוי לאו אכל חד וחד והיכי דמי לאו שבכללות כגון לא תאכל כי אם צלי אש וכגון מכל אשר יעשה מגפן היין וגו' למיהוי לאו באנפיה נפשיה. הכי גרסינן מיהדר פרושי בכל חד למה לי ש"מ לייחודי לאו לכל חד וחד -כאילו חזר וכתב בכל אחד לאו דחוץ לחומה וכיון דאינו ענין לו תנהו ענין לדבר אחר הלכך בבכורים לאוכל עד שלא קרא עליהן אתא ואינך כל חד וחד למילתיה אתא וא"ת בכל הקדשים הכתובים כאן דייך אם תתן את הלאו ענין לאוכל לפני זריקה בכולן חוץ מבכורים אין הכי נמי ומתניתא דקתני לוקין באוכל קדשי קדשים חוץ לקלעים מובשר בשדה טרפה לא תאכלו נפקא כדלקמן ולוקה חמש דקאמר רבא חמשה איסורי קאמר. את ָשם וְ ָא ַכ ְל ָת ִׂלפנֵי ה' אֱ ל ֶֹה ָ קום". יך ַב ָמ ֹ 61כך במסורת הש"ס ,על פי הכתוב .בגוף הספרים" :וְ ֵה ֵב ָ ְ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 113 סוגיה 83 .83יח ,א גופָ א: אֲ מַ ר ָרבָ א: יקה חוץ לַ חוֹ מָ ה - ש ָאכַ ל ִמן הָ עוֹ לָ ה לִ ְׁפנֵּי ז ְִׁר ָ זָר ֶׁ לְׁ ַר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן ,לוֹ קֶׁ ה חָ מֵּ ש. ֹאכל ִׂכי ק ֶֹדש ֵהם"! וְׁ לִ ילְׁ קֵּ י נ ִַמי ִמשום "וְ זָ ר לֹא י ַ ילי -הֵּ יכָ א ִדלְׁ ֹכהֲנִ ים ֲחזֵּי; הָ נֵּי ִמ ֵּ 62 הָ כָ א ִ -דלְׁ ֹכהֲנִ ים נ ִַמי לָ א חֲ זֵּי. ה"ג ולילקי נמי משום וזר לא יאכל -דכתיב במלואים ומדכתיב כי קדש הם ונתן טעם לדבר לפי שהם קדשי קדשים להזהיר את הזר על כל קדשי קדשים. דחזי לכהן -כדכתיב רישיה דקרא ואכלו אותם אשר כופר בהם. כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר -מבשדה יתירא קא דייק כשדה שאין בו מחיצות ולמדנו מכאן קדשי קדשים חוץ לקלעים ועובר שהוציא את ידו בשעת שחיטת אמו. בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו -דכתיב בנותר לא יאכל כי קדש הוא נתן טעם לדבר כי קדש הוא שנפסל וכמו כן כל הקדשים שנפסלו. ה"מ היכא דקודם פסולו חזי -כנותר. ֹאכלו" - וְׁ לִ ילְׁ קֵּ י נ ִַמי ִמשום" :ו ָב ָשר ַב ָש ֶדה ְט ֵר ָפה לֹא ת ֵ יצתוֹ -נֶׁאֱ סַ ר! שר חוץ לִ ְׁמ ִח ָ שיָצָ א ָב ָ ֵּכיוָן ֶׁ ילי -הֵּ יכָ א ְׁד ִב ְׁפנִ ים ֲחזֵּי; הָ נֵּי ִמ ֵּ 63 הָ כָ א ְׁ -ד ִב ְׁפנִ ים נ ִַמי לֹא ֲחזֵּי. וְׁ לִ ילְׁ קֵּ י נ ִַמי ִכ ְׁדר' אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר! ַדאֲ מַ ר ר' אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר: 64 ""לֹא י ֵָא ֵכל ִׂכי ק ֶֹדש הוא" (שמות כט לד) - דף יח ,ב ָכל ֶׁׁש ַבקֹ ֶׁד ׁש ָפסול - יתן לֹא ַתעֲ ֶׁשה ַעל א ֲִכילָ תוֹ "! ָבא הַ ָכתוב ִל ֵּ ילי -הֵּ יכָ א ְׁדקוֹ ֶׁדם ְׁפסולוֹ ֲחזֵּי; הָ נֵּי ִמ ֵּ 65 הָ כָ א ְׁ -דקוֹ ֶׁדם ְׁפסולוֹ נ ִַמי לָ א ֲחזֵּי. יד ְׁך ְׁדר' אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר! וְׁ לִ ילְׁ קֵּ י נ ִַמי ְׁכ ִא ָ ְׁד ַתנְׁ יָא: יעזֶּרַאוֹ ֵּמר: "רביַאֱל ֶּ 66 ָכל ֶׁׁשהוא ְב" ָכלִׂ יל ִׂת ְהיֶה" " -לֹא ֵת ָא ֵכל" יתן לֹא ַתעֲ ֶׁשה ַעל א ֲִכ ָילתוֹ "! ִל ֵּ (ויקרא ו); ִאין ,הָ ִכי נ ִַמי; וְׁ ָרבָ א -מֵּ הַ אי ְׁק ָרא ָק ָאמַ ר. כהֲנִ ים. 62בכתב יד :לְׁ ֹ 63בכתב ידִ :ב ְׁפנִ ים. ֹאכל ִׂכי ק ֶֹדש ֵהם" (שמות כט לג). 64כך בגוף הספרים וברש"י .במסורת הש"ס" :לֹא י ַ 65בכתב יד :קוֹ ֶׁדם. יתן לֹא ַתעֲ ֶׁשה ַעל א ֲִכ ָילתוֹ . 66כך בב"ח .בגוף הספריםָ :כל ֶׁׁשהוא ְב" ָכ ִׂליל ִׂת ְהיֶה" ִ -ל ֵּ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 114 סוגיה 84 .84יח ,ב אֲ מַ ר ַרב ִגידל אֲ מַ ר ַרב: <סימן כוז"א> יקה -לוֹ קֶׁ ה. שם לִ ְׁפנֵּי ז ְִׁר ָ ש ָאכַ ל מֵּ חַ ָטאת וְׁ ָא ָ כֹהֵּ ן ֶׁ מַ אי טַ עְׁ מָ א? או ָתם אֲ ֶשר כו ַפר ָב ֶהם" (שמות כט); ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :וְ ָא ְכלו ֹ לְׁ ַאחַ ר ַכ ָפ ָרה ִ -אין ,לִ ְׁפנֵּי ַכ ָפ ָרה -לָ א. ֲשה -לָ או הוא. לָ או הַ ָבא ִמ ְׁכלָ ל ע ֵּ ְׁמ ִתיב ָרבָ א: או ָתה סותַ ,מעֲ לַ ת ֵג ָרה ַב ְב ֵה ָמהֹ , "וְ ָכל ְב ֵה ָמה ַמ ְפ ֶר ֶסת ַפ ְר ָסה ,וְ ש ֹו ַס ַעת ֶש ַסע ְש ֵתי ְפ ָר ֹ ֹאכלו" (דברים יד) - ת ֵ אותה תאכלו [ -דכתיב] כל בהמה מפרסת פרסה אוֹ ָתה תֹאכֵּ לו ,וְׁ ֵּאין ְׁבהֵּ מָ ה ַאחֶׁ ֶׁרת תֹאכֵּ לו. וגו' אותה תאכלו ולא בהמה טמאה שאין סימנין וְׁ ִאי ִכ ְׁד ָק ָא ְׁמ ַר ְׁת - הללו בהו אלמא לאו הבא מכלל עשה עשה. ֹאכלו" (דברים יד) ,לָ ָמה לִ י?! " ֶאת זֶה לֹא ת ְ קרינא ביה וזר לא יאכל -דהוא סיפיה דהאי קרא יתמַ ר: יתמַ ר ,הָ ִכי ִא ְׁ ֶׁא ָלא ִאי ִא ְׁ וכל זר לא יאכל קדש לאו בקדשים משתעי אלא בתרומה כדכתיב ברישא דענינא איש איש מזרע אהרן דבר השוה בזרעו של אהרן. אֲ מַ ר ַרב ִגידל אֲ מַ ר ַרב: יקה ָ -פטור. שם לִ ְׁפנֵּי ז ְִׁר ָ ש ָאכַ ל מֵּ חַ ָטאת וְׁ ָא ָ זָר ֶׁ מַ אי טַ עְׁ מָ א? או ָתם אֲ ֶשר כו ַפר ָב ֶהם( "...שמות כט); ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :וְ ָא ְכלו ֹ או ָתם אֲ ֶשר כו ַפר ָב ֶהם" - ָכל הֵּ יכָ א ְׁד ַק ִרינָן ֵּביה" :וְ ָא ְכלו ֹ 67 ֹאכל ִׂכי ק ֶֹדש ֵהם" (שמות כט); ַק ִרינָן ֵּביה" :וְ זָ ר לֹא י ַ או ָתם אֲ ֶשר כו ַפר ָב ֶהם" וְׁ כָ ל הֵּ יכָ א ְׁדלָ א ַק ִרינָן ֵּביה "וְ ָא ְכלו ֹ ֹאכל". לָ א ַק ִרינָן ֵּביה "וְ זָ ר לֹא י ַ ֹאכל ק ֶֹדש". 67כך במסורת הש"ס ,על פי הכתוב .בגוף הספרים" :וְ זָ ר לֹא י ַ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 115 סוגיה 85 .82יח ,ב שעְ יָא: אֲ מַ ר ר' ֶּאלְ עָ זָר אֲ מַ ר ר' הוֹ ַ ִבכו ִרים: הַ נָחָ ה ְׁ -מעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן; ְׁק ִריָיה ֵּ -אין ְׁמעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן. ו ִמי אֲ מַ ר ר' ֶׁאלְׁ עָ זָר הָ ִכי? שעְ יָא: וְׁ הָ א אֲ מַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר אֲ מַ ר ַר ִבי הוֹ ַ ִה ְׁפ ִריש ִבכו ִרים קוֹ ֶׁדם לֶׁ חָ ג ,וְׁ עָ בַ ר עֲלֵּ יהֶׁ ן הֶׁ חָ ג ֵּ -י ָר ְׁקבו. יק ֵּרי עֲלֵּ יהֶׁ ן? מַ אי לָ אוִ ,משום ְׁדלָ א מָ צֵּ י לְׁ ִמ ְׁ וְׁ ִאי סָ לְׁ ָקא ַדעְׁ ָת ְׁךְׁ :ק ִריָיה ֵּאין ְׁמעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן ַ -א ַמאי ֵּי ָר ְׁקבו? ִכ ְׁד ַר ִבי ז ֵָּירא; ירא: ַדאֲ מַ ר ר' ז ָ ָכל הָ ָראוי לְׁ ִבילָ ה ֵּ -אין ִבילָ ה ְׁמעַ ֶׁכבֶׁ ת בוֹ ; ש ֵּאינוֹ ָראוי לְׁ ִבילָ ה ְׁ -מעַ ֶׁכבֶׁ ת בוֹ . וְׁ כָ ל ֶׁ ר' ַאחָ א ַבר ַי ֲעקֹב מַ ְׁתנֵּי לַ ה ִכ ְׁד ַר ִבי ַא ִסי אֲ מַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן, וְׁ ָק ְׁשיָא לֵּ יה ְׁד ַר ִבי יוֹ חָ נָן ַא ְׁד ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ו ִמי אֲ מַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ִבכו ִרים :הַ נָחָ ה ְׁ -מעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן; ְׁק ִריָיה ֵּ -אין ְׁמעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן? וְׁ הָ א ְׁבעָ א ִמינֵּיה ַר ִבי ַא ִסי מֵּ ַר ִבי יוֹ חָ נָן: כהֲנִ ים? ִבכו ִרים -מֵּ ֵּאימָ ַתי מו ָת ִרין לַ ֹ וַאֲ מַ ר לֵּ יה: ש ָק ָרא עֲלֵּ יהֶׁ ן; הָ ְׁראויִ ן לִ ְׁק ִריָיה ִ -מ ֶׁ ש ָראו ְׁפנֵּי הַ ַביִ ת! ש ֵּאין ְׁראויִ ן לִ ְׁק ִריָיה ִ -מ ֶׁ וְׁ ֶׁ ַק ְׁשיָא ְׁק ִר ָייה ַא ְׁק ִריָיה, ַק ְׁשיָא הַ נָחָ ה ַאהַ נָחָ ה! בכורים -לפני החג בני קרייה נינהו לאחר החג לאו בני קרייה נינהו דכתיב בתר קרייה ושמחת בכל הטוב מעצרת ועד החג שהוא זמן שמחת לקיטת פירות מביא וקורא מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא (בכורים פ"א ִמ ְּשנָה ו). הפריש לפני החג -חלה עליהן חובת קרייה ועבר עליהן החג שאינן ראוין עוד לקרייה ירקבו. כדרבי זירא -לעולם בראוין לקרייה לא מעכבא קרייה אבל באלו שעבר זמנן ואינן ראוין עוד לקרייה מעכבא קרייה כדרבי זירא. דאמר כל הראוי לבילה כו' -במסכת מנחות (דף קג): תנן הרי עלי ששים ואחד עשרון מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחר דעד ששים יכולין ליבלל בכלי אחד אבל ששים ואחד קים להו לרבנן דאינן נבללין יפה והוינן בה וכי אינן נבללין מאי הוי והאנן תנן אם לא בלל כשר ומשני רבי זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כו'. מתני לה -להא דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא כדרב אסי אמר רבי יוחנן דרב אסי אמרה משמיה דרבי יוחנן. הראוין לקרייה -מעצרת ועד החג. משיראו פני הבית -משיכנסו לעזרה והנחה לא מעכבת כלל. הא רבי יהודה -לרבי יהודה לא מעכבא הנחה דדריש והנחתו יתירא לתנופה ואין מקרא שנוי בהנחה לעכב ולרבנן דלא דרשי ליה להכי מיבעי להו לשנות בהנחה לעכב. והנחתו זו תנופה -קרי ביה והנחתו לשון ולא נחם אלהים וגו' (שמות יג) שהוא מנחה אותו לארבע רוחות ומעלה ומוריד. מאן תנא דפליג עליה -למימר הנחה מעכבא. רבי אליעזר בן יעקב היא -דנפקא ליה תנופה מקרא אחרינא. ְׁק ִריָיה ַא ְׁק ִריָיה לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ַ -ר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן, הָ א ַ -ר ָבנָן. הַ נָחָ ה ַאהַ נָחָ ה נ ִַמי לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ַ -ר ִבי יְׁ הו ָדה, וְׁ הָ א ַ -ר ָבנָן. מַ אי ַר ִבי יְׁ הו ָדה? ְׁד ַתנְׁ יָא: "ר'ַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: "וְ ִׂהנ ְַחת ֹו" (דברים כו) ֹ -זו ְתנו ָפה. ינו אֶׁ ָלא הַ ָנחָ ה ַמ ָמ ׁש? אַ ָתה אוֹ ֵּמרֹ :זו ְתנו ָפה; אוֹ אֵּ ֹ יחו" (דברים כו) -הֲ ֵּרי הַ ָנחָ ה אָ מור; או ֵּמר" :וְ ִׂה ִׂנ ֹ ְכ ֶׁׁשהוא ֹ הָ א ָמה אֲנִ י ְמ ַקיֵּים "וְ ִׂהנ ְַחת ֹו"? ֹ -זו ְתנו ָפה". ומַ אן ַתנָא ְׁדפָ לֵּ יג עָ לֶׁ יהָ ְׁד ַר ִבי יְׁ הו ָדה? ר' אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר ֶׁבן ַי ֲעקֹב ִהיא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 116 סוגיה 85 ְׁד ַתנְׁ יָא: ָ ""וְ לָ ַקח ַהכ ֵֹהן ַה ֶטנֶא ִׂמי ֶָדך" (דברים כו) - ימד ַעל הַ ִבכו ִריםֶׁׁ ,ש ְטעונִ ין ְתנו ָפה; ִל ֵּ ֶּרַבןַיעקֹב". יעז ֶּ ִד ְב ֵּרי רביַאֱל ֶּ מה להלן בעלים -דההוא בבעלים משתעי דכתיב יביא את קרבנו לה' מזבח שלמיו וסמיך ליה ידיו תביאינה. מַ אי טַ עְׁ מָ א ְׁד ַר ִבי אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר ֶׁבן ַי ֲעקֹב? ָא ְׁתיָא' :יָד'' ,יָד' ִמ ְׁשלָ ִמים: ָ ְׁכ ִתיב הָ כָ א" :וְ לָ ַקח ַהכ ֵֹהן ַה ֶטנֶא ִׂמי ֶָדך"; יאינָ ה ֶאת ִׂא ֵשי ה'" (ויקרא ז). ו ְׁכ ִתיב הָ ָתם" :68י ָָדיו ְת ִׂב ֶ מַ ה ָכאן -כֹהֵּ ןַ ,אף לְׁ הַ ָלן -כֹהֵּ ן; מַ ה ְׁלהַ ָלן ְׁ -בעָ לִ יםַ ,אף ָכאן ְׁ -בעָ לִ ים. הָ א ֵּכיצַ ד? מַ ִניחַ כֹהֵּ ן י ָָדיו ַתחַ ת יְׁ ֵּדי ְׁבעָ לִ ים ,ומֵּ נִ יף. 68כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים -ללא "התם". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 117 סוגיה 86 .81יח ,ב אֲ מַ ר ָרבָ א ַבר ַא ָדא אֲ מַ ר ר' יִ ְצחָ ק: ָיבין 69עֲלֵּ יהֶׁ ן? דף יט,א ִבכו ִרים ^ -מֵּ ֵּאימָ ַתי חַ י ִ ש ִי ְׁראו ְׁפנֵּי הַ ַביִ ת. ִמ ֶׁ מאימתי חייבין עליהן -מיתה זר האוכלן. ְׁכמַ אן? ִכי הַ אי ַתנָא: ְׁד ַתנְׁ יָא: יעזֶּרַאוֹ ֵּמר: "רביַאֱל ֶּ ִבכו ִריםִ ,מ ְקצָ ָתן ַבחוץ ו ִמ ְק ָצ ָתן ִב ְפנִ ים: ֶׁׁש ַבחוץ -הֲ ֵּרי הֵּ ן ְכחו ִלין ְלכָ ל ִד ְב ֵּריהֶׁ ם; ֶׁׁש ִב ְפנִ ים -הֲ ֵּרי הֵּ ן ְכהֶׁ ְק ֵּד ׁש ְלכָ ל ִד ְב ֵּריהֶׁ ם". יבין. 69כך בב"ח .בגוף הספריםְׁ :מחַ ְׁי ִ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 118 סוגיה 87 .80יט ,א שת: ָאמַ ר ַרב ש ֶּ ִבכו ִרים: הַ נָחָ ה ְׁ -מעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן; ְׁק ִריָיה ֵּ -אין ְׁמעַ ֶׁכבֶׁ ת ָבהֶׁ ן. ְׁכמַ אן? ִכי הַ אי ַתנָא: ְׁד ַתנְׁ יָא: רביַיוֹ ֵסי אוֹ ֵּמר ְ ׁשל ָֹׁשה ְדבָ ִריםִ ,מ ׁשום ְ ׁשל ָֹׁשה זְ ֵּקנִ ים: רביַי ְׁשמ ֵעאל אוֹ ֵּמר: ַ ֹאכלֶׁ נו? יָכוֹ ל יַעֲ לֶׁ ה אָ ָדם ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י ַב ְז ַמן הַ זֶׁה ִבירו ָׁשלַ יִם ,וְ י ְ וְ ִדין הוא: קום; כור ָטעון הֲ בָ אַ ת ָמקוֹ ם ,ו ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י ָטעון הֲ בָ אַ ת ָמ ֹ ְב ֹ ינו אֶׁ ָלא ִב ְפנֵּי הַ ַביִת. ַמה ְבכוֹ ר -אֵּ ינוֹ אֶׁ ָלא ִב ְפנֵּי הַ ַביִת ,אַ ף ַמעֲ ֵּשר -אֵּ ֹ ַמה ִל ְבכוֹ רֶׁׁ ,ש ֵּכן ָטעון ַמ ַתן ָד ִמים וְ אֵּ ימו ִרין ְלגַ ֵּבי ִמזְ ֵּבחַ ! ִבכו ִרים יוֹ ִכיחו. ַמה ְל ִבכו ִריםֶׁׁ ,ש ֵּכן ְטעונִ ים הַ ָנחָ ה! ָ 70 לו ַמר" :וְ ָא ַכלְ ָת לִׂ ְפנֵי ה' אֱ ל ֶֹהיך" וְ גוֹ ' (דברים יד) - ַת ְלמוד ֹ יש ַמעֲ ֵּשר ִל ְבכוֹ ר: ַמ ִק ׁ ינו אֶׁ ָלא ִל ְפנֵּי הַ ַביִת; ַמה ְבכוֹ ר -אֵּ ֹ ינו אֶׁ ָלא ִל ְפנֵּי הַ ַביִת. אַ ף ַמעֲ ֵּשר -אֵּ ֹ יתא - וְׁ ִאם ִא ָ ש ֵּכן ְׁטעונִ ין ְׁק ִריָיה וְׁ הַ ָנחָ ה'! יפרוֹ ְׁך' :מַ ה ְׁל ִבכו ִריםֶׁ , לִ ְׁ ָאמַ ר ַרב ַא ִשי: יכא?! יכאִ ,מ ְׁצ ָוה ִמי לֵּ ָ נְׁ ִהי ְׁדעִ יכובָ א לֵּ ָ יפרוֹ ְׁך! וְׁ לֵּ ימָ א ' ִמ ְׁצ ָוה' וְׁ לִ ְׁ ֶׁא ָלא, אֲ מַ ר ַרב ַא ִשי: יכא ִבכו ֵּרי הַ גֵּר, ֵּכיוָן ְׁד ִא ָ 71 בו ֵתינו " ְׁדבָ עֵּ י לְׁ מֵּ ימַ ר" :אֲ ֶשר נִׂ ְש ַבע ה' לַ אֲ ֹ יקא לֵּ יה. לָ א ְׁפ ִס ָ שלשה דברים -זו אחת מהן וכולן שנויין בספרי. יכול יעלה אדם כו' -קסבר קדושת הארץ לא בטלה וצריך להפריש מעשרות וקאמר יכול יעלנו ויאכלנו בירושלים בלא פדיון. ת"ל כו' -לפיכך טעון בית ולקמיה פריך מאי שנא בכור דפשיטא ליה ובמעשר מיבעי ליה. מצוה מי ליכא -וכיון דמצוה איכא נפרוך נמי קרייה דמצוה. לא פסיקא ליה -ומיהו בישראל אפילו עיכובא איכא למימר. וניהדר דינא וניתי במה הצד -למה לי היקישא נימא בכור יוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שטעונין הבאת מקום ואינן נוהגין אלא בפני הבית. צד מזבח -זה למתן דמים וזה להנחה. ומאי קסבר -האי תנא דפשיטא ליה בכור טפי ממעשר. אי קסבר קדושה ראשונה -של בית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא כי היכי דסבירא ליה בקדושת הארץ וקא מיבעיא ליה מי קרינא ביה השתא בלא חומה לפני ה' אלהיך או לא וקא פשיט מעשר מבכור. אפי' בכור נמי -יקרב ויאכל דהא מאן דאית ליה קדשה לעתיד לבא סבירא ליה מקריבים אע"פ שאין בית כדאמרינן במגילה נקראת /מגילה( /דף י). ה"ג ואי קסבר לא קדשה אפילו בכור נמי תיבעי -ואי קסבר קדושת הבית בטלה ומיבעיא ליה במעשר הואיל ואינו צריך לבית אי מתאכיל בירושלים לפני ה' קרינא ביה אי לא אפי' בכור נמי כי האי גוונא תיבעי ליה כגון בכור שנזרק דמו וחרב הבית ועדיין בשרו קיים מהו שיאכלוהו. (דברים כו) ,וְׁ לֹא מָ צֵּ י אֲ מַ ר - יה ַדר ִדינָא, וְׁ לֶׁ ְׁ יתי ְׁב'מָ ה הַ ַצד'! וְׁ ֵּת ֵּ יפ ַר ְׁך: יכא לְׁ ִמ ְׁ ִמשום ְׁד ִא ָ ְׁבחַ . ש ֵּכן יֵּש ָבהֶׁ ן צַ ד ִמז ֵּ ש ָבהֶׁ ן ֶׁ - שוֶׁה ֶׁ מַ ה ְׁלהַ ַצד הַ ָ ומַ אי ָקסָ בַ ר? שה לֶׁ עָ ִתיד לָ בֹא - שה לִ ְׁשעָ ָתה ,וְׁ ִק ְׁד ָ שה ִראשוֹ נָה ִק ְׁד ָ ִאי ָקסָ בַ רְׁ :קדו ָ אֲ ִפילו ְׁבכוֹ ר ַנ ִמי! שה לֶׁ עָ ִתיד לָ בֹא - שה לִ ְׁשעָ ָתה ,וְׁ לֹא ִק ְׁד ָ שה ִראשוֹ נָה ִק ְׁד ָ ִאי ָקסָ בַ רְׁ :קדו ָ 70בדפוסיםְ :ו ָא ַכ ְל ָת [ ָשם] ִׂלפנֵי ה' אֱ ל ֶֹה ָ יך (דברים טז) .ובכתוב אינו. ְ [ 71ה'] -נוסף בדפוסים ,על פי הכתוב. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 119 סוגיה 87 אֲ ִפילו ְׁבכוֹ ר נ ִַמי ִת ָבעִ י! אֲ מַ ר ָר ִבינָא: שה לֶׁ עָ ִתיד לָ בֹא. שה לִ ְׁשעָ ָתה ,וְׁ לֹא ִק ְׁד ָ לְׁ עוֹ לָ ם ָקסָ בַ רִ :ק ְׁד ָ וְׁ הָ כָ א, ש ִנז ְַׁרק ָדמוֹ קוֹ ֶׁדם חו ְׁר ַבן הַ ַביִ ת, ִב ְׁבכוֹ ר ֶׁ שרוֹ ַקיָים. וְׁ חָ ַרב הַ ַביִ תַ ,ו ֲע ַדיִ ין ְׁב ָ שרוֹ לְׁ ָדמוֹ : ומַ ְׁק ִשינַן ְׁב ָ ְׁבחַ . ְׁבחַ ַ ,אף ְׁב ָשרוֹ ַ -ב ִמז ֵּ מַ ה ָדמוֹ ַ -ב ִמז ֵּ ֲשר לִ ְׁבכוֹ ר. ומַ ִקיש מַ ע ֵּ וְׁ ִכי ָדבָ ר הַ ָלמֵּ ד ְׁבהֶׁ ֵּקש ,חוֹ זֵּר ו ְׁמלַ ֵּמד ְׁבהֶׁ ֵּקש?! ֲשר ָדגָן -חו ִלין הוא. מַ ע ַ אמר רבינא לעולם קסבר לא קדשה והכא - דקא פשיט ליה למעשר מבכור בבכור שאינו צריך לבית דומיא דמעשר עסקינן והא דפשיטא ליה דלא מתאכיל משום דאיתקש בשרו לדמו דכתיב ואת דמם תזרוק על המזבח וגו' ובשרם יהיה לך וגו' ויליף מיניה בשעה שהיא ראויה לזריקת דם אתה אוכל את הבשר ולא ִמ ְּשנָהרס המזבח. וכי דבר הלמד בהיקש -מן הדם. חוזר ומלמד -על המעשר בהיקש הא קיימא לן בזבחים באיזהו מקומן (דף מט ):שאין למדין בקדשים למד מן הלמד. חולין הוא -ובחולין למדין למד מן הלמד. הניחא למאן דאמר כו' -פלוגתא היא באיזהו מקומן. דף יט ,ב הָ נִ יחָ א לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רָ ' :ב ַתר לָ מֵּ ד ָאזְׁלִ ינַן'; יכא לְׁ מֵּ ימַ ר? ֶׁא ָלא לְׁ מַ אן ַדאֲ מַ רָ ' :ב ַתר ְׁמלַ ֵּמד ָאזְׁלִ ינַן' -מַ אי ִא ָ יל ָתא ִהיא. שר ֲח ָדא ִמ ְׁ ָדם ובָ ָ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 121 סוגיה 88 .88יט ,ב " ָק ְד ֵּׁשי ָק ָד ִ ׁשים" וְׁ כו'. ִימנָא: ָתנִ ינָא ֲח ָדא ז ְׁ " ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י וְ הֶׁ ְק ֵּד ׁש ֶׁׁשלֹא נִ ְפדו"! חנִ ינָא: אֲ מַ ר ַר ִבי יוֹ סי ַבר ֲ שנִ י טָ הוֹ ר וְׁ ג ְַׁב ָרא טָ הוֹ ר, ֲשר ֵּ סֵּ יפָ א ְׁ -במַ ע ֵּ וְׁ ָקאָ 72אכֵּ יל חוץ לַ חוֹ מָ ה; שנִ י טָ מֵּ א וְׁ ג ְַׁב ָרא טָ מֵּ א, ֲשר ֵּ ישא ְׁ -במַ ע ֵּ ֵּר ָ שלַ יִ ם. וְׁ ָקא ָאכֵּ יל לֵּ יה ִבירו ָ ו ְׁמנָא לָ ן ְׁד ִמחַ יֵּיב עֲלֵּ יה ִמשום טו ְׁמ ָאה? ְׁד ַתנְׁ יָא: "ר'ַש ְׁמעוֹ ן אוֹ ֵּמר: "לֹא ִׂב ַע ְר ִׂתי ִׂמ ֶמנו ְב ָט ֵמא" (דברים כו) - הור וְ הוא ָט ֵּמא. ֵּבין ֶׁׁש ֲאנִ י ָט ֵּמא וְ הוא ָטהוֹ רֵּ ,בין ֶׁׁש ֲאנִ י ָט ֹ וְ הֵּ יכָ ן מוזְ הָ ר ַעל א ֲִכילָ ה -אֵּ ינִ י יוֹ ֵּד ַע. טו ְׁמ ַאת הַ גוף ְׁ -בהֶׁ ְׁדיָא ְׁכ ִתיב: "נ ֶֶפש אֲ ֶשר ִׂת ַגע ב ֹו וְ ָט ְמ ָאה ַעד ָה ָע ֶרב, ֹאכל ִׂמן ַהק ָד ִׂשים" וְׁ גוֹ ' (ויקרא כב)! וְ לֹא י ַ 73 ֶׁא ָלא טו ְׁמ ַאת עַ ְׁצמוֹ ִמנַיִ ן? ִד ְכ ִתיב" :לֹא תו ַכל לֶ אֱ כ ֹול ִׂב ְש ָע ֶר ָ יך" (דברים יב)". ולְׁ הַ ָלן הוא אוֹ מֵּ ר " ִׂב ְש ָע ֶר ָ הור" (דברים טו), יך תֹאכֲ לֶ נוַ ,ה ָט ֵמא וְ ַה ָט ֹ וְׁ ַתנְׁ יָא ְׁדבֵּ י ַר ִבי יִ ְשמָ עאל: או ְכ ִלין ִב ְק ָע ָרה אַ חַ ת ,וְ אֵּ ין חוֹ ְ ׁש ִ ׁשין". "א ֲִפילו ָט ֵּמא וְ ָטהוֹ ר ֹ וְׁ ָק ָאמַ ר ַרחֲמָ נָא: ְׁ ַבי טָ הוֹ ר הָ ָתם -הָ כָ א לֹא ֵּתיכוֹ ל. ש ֵּרי לָ ך ג ֵּ יא ְׁך טָ מֵּ א ְׁד ָ הֵּ ַ רישא במעשר שני טמא -וקאכיל ליה בירושלים בלא פדייה. ה"ג -והיכן מוזהר על אכילה שלא יאכלנו בטומאה איני יודע ת"ל לא תוכל וגו' כך היא שנויה בסיפרי וכשקבעוה כאן לא הספיקו לגומרה עד דאקשי גְּמָ ָרא טומאת הגוף בהדיא כתיב ביה ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ וגו' ומוקמינן לה ביבמות במעשר מדכתיב כי אם רחץ הא רחץ טהור דטבל ועלה אוכל במעשר. (רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה -לא פירש יותר מכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה בר' נתן). כך הוא לשון הברייתא ( -כלומר) איני יודע להיכן מוזהר לכך תלמוד לומר לא תוכל וגו' והש"ס לא שביק ליה לאסוקי מילתיה אלא קדים ופריך ומתמה אמאי קאמר איני יודע הא טומאת הגוף בהדיא כתיבא נפש אשר תגע בו כו' לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים ואמרינן ביבמות דהאי קרא במעשר שני קאמר דטבל ועלה אוכל כו'. ולהלן הוא אומר -בבכור בעל מום (שנפדה) בשעריך תאכלנו ולעיל מיניה כתיב כי יהיה בו מום. אפילו טמא וטהור -דאע"ג דאסור בגיזה ועבודה כדאמרינן (בכורות דף טו) בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלביך בשר ולא חלב אפי' הכי טמא וטהור אוכלין אותו בקערה אחת דנאכלים בטומאת הגוף ובטומאת עצמן דכיון דטמא אוכל בהן היינו בטומאת הגוף אוכל הטהור וכשהטהור אוכל עמו לאחר שנגע בו היינו טהור אוכל טומאת עצמו שאכל את הטמא. האי טמא דשראי לך התם -בבכור בעל מום דכתיב ביה בשעריך הכא גבי מעשר לא תוכל והיינו לא תוכל לאכול בשעריך כלומר אי אתה רשאי לאכול מעשר שני בתורת בכור שכתוב בו בשעריך דבעל מום דבכור נאכל בטומאת עצמו ובטומאת הגוף וזה אסור. ומנלן דבר פדייה הוא -מעשר שני שנטמא דמדקאמר במתני' שלא נפדה מכלל דאי בעי פריק ואפילו בירושלים דאע"ג דמעשר שני טהור אינו נפדה בירושלים דכתיב כי ירחק ממך ונתת בכסף בריחוק מקום אתה פודה ולא בקירוב מקום (קדושין דף נו). ואין שאת אלא אכילה -והכי קאמר קרא כי ירחק ממך שיהא מעשר טהור חוץ לירושלים או אפילו הוא בירושלים אלא שאי אתה יכול לאוכלו שנטמא ונתת בכסף. ו ְׁמנָא לָ ן ְׁדבַ ר ְׁפ ִדיָיה הוא? ַדאֲ מַ ר ַר ִבי ֶׁאלְׁ עָ זָר: שפוֹ ִדין אוֹ תוֹ אֲ ִפילו ִבירו ָשלַ יִ ם? ש ִנ ְׁטמָ אֶׁ , שנִ י ֶׁ ֲשר ֵּ ִמנַיִ ן לְׁ מַ ע ֵּ תו" (דברים יד); ַתלְׁ מוד לוֹ מַ רִׂ " :כי לֹא תו ַכל ְש ֵא ֹ וְׁ ֵּאין " ְׁש ֵּאת" ֶׁא ָלא אֲ ִכילָ ה, שנֶׁאֱ מַ ר" :וַ ִׂי ָשא ַמ ְשא ֹות ֵמ ֵאת ָפנָ יו" (בראשית מג). ֶׁ 72כך בב"ח .בגוף הספריםְׁ :ד ָקא. 73עיין ברש"י ,שזה מן הּגְׁ מָ ָרא ולא מן הברייתא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 121 סוגיה 89 .89יט ,ב יביָ ,אמַ ר ַרב ַא ִסי: ָאמַ ר ַרב ִב ִ שפוֹ ִדין אוֹ תוֹ אֲ ִפילו ִב ְׁפ ִסיעָ ה ַאחַ ת חוץ לַ חוֹ מָ ה? שנִ י טָ הוֹ רֶׁ , ֲשר ֵּ ִמנַיִ ן לְׁ מַ ע ֵּ תו". שנֶׁאֱ מַ רִׂ " :כי לֹא תו ַכל ְש ֵא ֹ ֶׁ אפילו בפסיעה אחת -אע"ג דכתיב ירחק דמשמע טובא הַ אי ִ -מ ָבעֵּ י לֵּ יה לְׁ ִכ ְׁד ַר ִבי ֶׁאלְׁ עָ זָר!74 תו"? ִאם ֵּכן ,לֵּ ימָ א ְׁק ָרא' :לֹא תוכַ ל לְׁ אוֹ ְׁכלוֹ '; מַ אי " ְש ֵא ֹ וְׁ ֵּאימָ א ,כולוֹ לְׁ הָ ִכי הוא ַדאֲ ָתא! תו"? יטלוֹ '; מַ אי " ְש ֵא ֹ ִאם ֵּכן ,לֵּ ימָ א ְׁק ָרא' :לֹא תוכַ ל לִ ְׁ ְׁשמַ ע ִמינַה ַת ְׁר ֵּתי.שעְ יָא וְׁ ָקא ִמ ַב ְׁעיָא לְׁ הו: חנִ ינָא וְׁ ַרב הוֹ ַ י ֵָּתיב ַרב ֲ שלַ יִ ם -מַ הו? יתחָ א ִדירו ָ ַא ִפ ְׁ שאוֹ ִב ְׁפנִ ים ְׁ -קלָ טוהו ְׁמ ִחיצוֹ ת. ְׁפ ִשיטָ א :הוא ַבחוץ ומַ ָ שאוֹ ַבחוץ -מַ הו? הוא ִב ְׁפנִ ים ומַ ָ ת"ל כי לא תוכל שאתו לנושאו ולהביאו לפנים מן החומה דהכתוב לא תלה הדבר בריחוק אלא בנטילה דכל זמן דאיכא למיעבד אכתי נטילה והבאה לפנים אפילו פסיעה אחת פודה אותו. לכדר' אלעזר -למעשר שני שנטמא. מאי שאתו -שמע מינה לכדרב אסי. יתיב רב חנינא ורב הושעיא אפיתחא דירושלים -וקא מיבעי להו. ממלואך -מכל מילוי שלך ומשא של אדם חשיב מלואו דלא תימא ממך מקצתך דכל זמן שרחק מקצתך יהא נפדה אלא כי ירחק ממלואך פדה אבל כשאתה בפנים או משאך בפנים לא רחק המקום ממלואך ושוב לא תפדה אלא ואכלת שם. בעי רב פפא -הוא מבפנים ונקיט משאו בקניא ארוך מבחוץ. מהו -כיון דלאו ממש על כתיפו הוא אין זה מלואו והרי הוא כמוטל לארץ ונפדה או דלמא כיון דנקיט ליה משאו קרינא ביה תיקו כן נראה בעיני רבי ועיקר. ָתנָא לְׁ הו הַ הוא סָ בָ א ִב ְׁדבֵּ י ַר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן ֶׁבן יוֹ חַ י: ָ קום" (דברים יד) ִ -מ ִמילו ֲאך". "" ִׂכי יִׂ ְר ַחק ִׂמ ְמ ָך ַה ָמ ֹ ָבעֵּ י ַרב ַפ ָפא: נ ֵָּקיט לֵּ יה ְׁב ַקנְׁ יָא -מַ אי? ֵּתיקו. 74כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים :אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 90 122 .97יט ,ב אֲ מַ ר ר' ַא ִסי אֲ מַ ר ר' יוֹ חָ נָן: ָיבין עָ לָ יו? שנִ י ,מֵּ ֵּאימָ ַתי חַ י ִ ֲשר ֵּ מַ ע ֵּ ש ָר ָאה ְׁפנֵּי הַ חוֹ מָ ה. ִ -מ ֶׁ משיראה פני החומה -וחוץ לחומה דמתני' היינו דעייליה ואפקיה. דלא קרינא ביה לפני ה' אלהיך -דלא הכניסו לפנים. מַ אי טַ עְׁ מָ א? כהן שעלתה בידו תאנה של טבל ואמר תאנה זו תרומתה בעוקצה -בצד זנבה. מעשר ראשון בצפונה -בצד צפון שלה והוא ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :לִׂ פנֵי ה' אֱ ל ֶֹה ָ ֹאכלֶ נו" יך ת ְ ְ ָ 76 ו ְׁכ ִתיב "לֹא תו ַכל לֶ אֱ כ ֹול ִׂב ְש ָע ֶריך" (דברים יב) - ָכל הֵּ יכָ א ְׁד ַק ִרינָן ֵּביהִׂ " :לפנֵי ה' אֱ ל ֶֹה ָ אכלֶ נו", ת ְ יך ֹ ְ ָ ַק ִרינָן ֵּביה" :לֹא תו ַכל לֶ אֱ כ ֹול ִׂב ְש ָע ֶריך"; ָ ֹאכלֶ נו", וְׁ כָ ל הֵּ יכָ א ְׁדלָ א ַק ִרינָן ֵּביהִׂ " :ל ְפנֵי ה' אֱ ל ֶֹהיך ת ְ לָ א ַק ִרינָן ֵּביה" :לֹא תו ַכל לֶ אֱ כ ֹול ִׂב ְש ָע ֶר ָ יך". (דברים יב) 75 יתיבֵּ י: מֵּ ִ "רביַיוֹ ֵסיַאוֹ ֵּמר: כֹהֵּ ן ֶׁׁש ָע ְל ָתה ְב ָידוֹ ְתאֵּ נָ ה ֶׁׁשל ֶׁטבֶׁ ל, אָ ַמר: ' ְתאֵּ נָ ה זוֹ : ְתרו ָמ ָתה ְ -בעו ְק ָצה, אשוֹ ן ִ -ב ְצפוֹ נָ ה, ַמעֲ ֵּשר ִר ׁ ו ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י ִ -ל ְדרוֹ ָמה', וְ ִהיא ְ ׁשנַת ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י ,וְ הוא ִבירו ָׁשלַ יִם, אוֹ ַמעֲ ַשר ָענִ י ,וְ הוא ַב ְגבו ִלין - דף כ ,א ֲאכָ לָ ה ^ -לוֹ ֶׁקה אַ חַ ת. וְ זָר ֶׁׁש ֲאכָ לָ ה -לוֹ ֶׁקה ְ ׁש ַתיִם; לו ֶׁקה אֶׁ ָלא אַ חַ ת". ֶׁׁש ִאילו ַב ְת ִח ָלה ֲאכָ לָ ה -אֵּ ינוֹ ֹ שלַ יִ ם; יתיה ִבירו ָ טַ עְׁ מָ א ְׁ -ד ִא ֵּ שלֹש, הָ א ַב ְׁגבולִ ין -לוֹ קֶׁ ה ָ וְׁ ַאף 77עַ ל גַב ְׁדלָ או רוֹ ֶׁאה ְׁפנֵּי חוֹ מָ ה! ְׁ -דעַ יְׁ ילַ ה וְׁ ַא ְׁפ ַקה. 78 ימ ָרא? ִאי הָ ִכי ,מַ אי לְׁ מֵּ ְׁ הָ כָ א ְׁבמַ אי עָ ְׁס ִקינַן? יבלַ ה. ְׁכגוֹ ן ְׁדעַ ְׁיילַ ה ְׁב ִט ְׁ שהו ְׁרמו ָד ְׁמיָין. שלֹא הו ְׁרמו ְׁ -כ ִמי ֶׁ וְׁ ָקסָ בַ ר :מַ ָתנוֹ ת ֶׁ 79 שהו ְׁרמו ָדמֵּ י?! שלֹא הו ְׁרמו ְׁ -כ ִמי ֶׁ וְׁ סָ בַ ר ר' יוֹ סֵּ י :מַ ָתנוֹ ת ֶׁ וְׁ הָ ַתנְׁ יָא: ןַבןַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר ִמ ׁשום רביַיוֹ ֵסי: "רביַש ְׁמעוֹ ֶּ לֹא נ ְֶׁח ְלקו ֵביתַשמאיַובֵ יתַה ֵלל אוחזה כנגד מזרח וכן מעשר שני בדרומה. תרומה בעוקציה כו' -דבעי ראשית שיהא שיריה ניכרין והלכך בעינן סיום והאי דתנן (דמאי פ"ז מ"ד) שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה במקומן פליג אהא דלא בעי ראשית שיהא שיריה ניכרין. והיא שנת מעשר שני -ואותה שנה שניה שראוי ליתן בה מעשר שני. והוא בירושלים -כשקרא שמות הללו על אותה תאנה. מעשר עני בגבולין -או שהיא שנת מעשר שלישית ואמר מעשר עני בדרומה ולא אמר מעשר שני והוא אפי' בגבולין. לוקה אחת -דלא הוציאה מידי טבל בקריאת שם זה וקאכיל מעשר ראשון הטבול לתרומת מעשר וקעבר אלאו דטבל אבל איסור תרומה דקאכיל ליכא דהא כהן הוא ונהי אי הוה אמר תרומת מעשר באמצעיתה הוי מצי אכיל כולה ולא לקי מידי דהוה תרומת מעשר לכהן והוא כהן ואמעשר ראשון ואמעשר שני לא לקי דהא אף לזרים שרי. הכי גרסינן -טעמא דמעשר שני בירושלים ומעשר עני בגבולין הא מעשר שני בגבולין לוקה שלש. דעייליה -לירושלים וקרא עליה שם והדר אפקיה חוץ דחזא מעשר שני פני החומה הלכך לוקה שלש. אי הכי מאי למימרא -דבשלמא אי אמרת מעשר שני בגבולין לוקה שלש אע"ג דלא חזא פני החומה אשמועינן טובא דחייבין עליו אע"פ שלא ראה פני חומה ואיצטריך למיתניה משום דיוקא דידה הא בגבולין אלא אי אמרת בדעייליה ואפקיה מאי למימרא לא היא איצטריכא ולאו דיוקא דידה דהא פשיטא דאפילו כהן לוקה על הטבל וזר על התרומה ועל מעשר שני חוץ לחומה. דעיילה בטיבלה -לההיא תאנה בירושלים דקלטוהו מחיצות למעשר שני העתיד ליתרם ממנה. וקסבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין -ודמי כמאן דעייל מעשר שני בעיניה דהוה ליה ראה פני החומה והלכך כי אפקה לוקה עליו וכגון דאפקה נמי בטיבלה. שנגמרה מלאכתן -למעשר כדמפרש בזרעים (מעשרות פ"א מ"ה) מאימתי גמר מלאכתן 75כך מתוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספריםִׂ " :לפנֵי ה' אֱ ל ֶֹה ָ משימרח הכרי בדילועין ה"בחיטין למעשר (דברים טו). ֹאכלֶ נו ָשנָ ה ְב ָשנָ יך ת ְ ְ ָ משיפקסו כו'. 76כך מתוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספריםִׂ " :כי לֹא תו ַכל לֶ אֱ כֹל ִׂב ְש ָע ֶריך". שיפדה מעשר שני -עדיין יש לו פדייה דכיון 77כך בב"ח .בגוף הספריםְׁ :ד ַאף. דלא נגמרה מלאכתן לא אמרינן כמי שהורמו 78כך בב"ח .בגוף הספריםְׁ :דעַ יְׁ ילֵּ י וְׁ ַא ְׁפ ֵּקי. דמיין וראה פני החומה ואין לו פדייה. יבלַ יְׁ יהו. 79כך בב"ח .בגוף הספריםְׁ :דעַ ְׁיילִ ינְׁ הו ְׁב ִט ְׁ יחזיר מעשר שני ויאכל בירושלים -דקסברי שהורמו דמיין. דניאלכמי בית –שמאי 7201702200 ברק ווינט כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך [email protected] יפדה ויאכל בכל מקום -מדמתני רבי יוסי מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 90 אכ ָתן ,וְ ָע ְברו ִבירו ָׁשלַ יִם - ירות ֶׁׁשלֹא נִ גְ ְמ ָרה ְמלַ ְ ַעל ֵּפ ֹ ֶׁׁשי ְִפ ֶׁדה ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י ֶׁׁש ָלהֶׁ ן ,וְ יֹאכַ ל ְבכָ ל ָמקוֹ ם. וְ ַעל ַמה נ ְֶׁח ְלקו: אכ ָתן ,וְ ָע ְברו ִבירו ָׁשלַ יִם - ירות ֶׁׁש ִנגְ ְמ ָרה ְמלַ ְ ַעל ֵּפ ֹ ֶׁׁש ֵביתַשמאי אוֹ ְמ ִרים :י ְַחזִ יר ַמעֲ ֵּשר ֵּׁשנִ י ֶׁׁש ָלהֶׁ ם ,וְ יֹאכַ ל ִבירו ָׁשלַ יִם; ובֵּ ית ִה ֵּלל אוֹ ְמ ִרים :י ְִפ ֶׁדה וְ יֹאכַ ל ְבכָ ל ָמקוֹ ם". שהו ְׁרמו ָד ְׁמיָין, שלֹא הו ְׁרמו ְׁ -כ ִמי ֶׁ וְׁ ִאי סָ לְׁ ָקא ַדעְׁ ָת ְׁך :מַ ָתנוֹ ת ֶׁ הָ א ְׁקלָ טוהו ְׁמ ִחיצוֹ ת! אֲ מַ ר ַר ָבה: יתא, יצה לֶׁ אֱ כוֹ ל ְׁ -דאוֹ ָריְׁ ָ ְׁמ ִח ָ יצה לִ ְׁקלוֹ ט ְׁ -ד ַר ָבנָן; ְׁמ ִח ָ יתיה ְׁבעֵּ ינֵּיה, וְׁ ִכי גַזור ַר ָבנָן ִ -כי ִא ֵּ ְׁב ִט ְׁבלֵּ יה -לָ א ַגזור ַר ָבנָן. ָר ִבינָא אֲ מַ ר: ְׁכגוֹ ן ְׁדנָקֵּ יט לֵּ יה ְׁב ַקנְׁ יָא; וְׁ ִת ְׁפשוֹ ט ָב ֲעיָא ְׁד ַרב ַפ ָפא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 123 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 124 סוגיה 91 .92כ ,א ִמ ְׁשנָה ֹאשוֹ , הַ קוֹ ֵּרחַ ָק ְרחָ ה ְבר ׁ ֹאשוֹ , וְ הַ ַמ ִקיף ְפאַ ת ר ׁ וְ הַ ַמ ְ ׁש ִחית ְפאַ ת זְ ָקנוֹ , יטה אַ חַ ת ַעל הַ ֵּמת - וְ הַ ש ֹו ֵּרט ְש ִר ָ חַ יָיב. יטה אַ חַ ת ַעל חֲ ִמ ָׁשה ֵּמ ִתים, ָש ַרט ְש ִר ָ אוֹ חָ ֵּמ ׁש ְש ִריטוֹ ת ַעל ֵּמת אֶׁ חָ ד - חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת. מתני'. הקורח קרחה בראשו -על המת כדמפרש בגְּמָ ָרא. והמקיף פאת ראשו -משום דבעי למימר הי נינהו פאתי ראשו נקיט ליה. שרט -עושה חבורה בעצמו משום צער מתו. השורט שריטה אחת על המת חייב -הכא לאו דוקא נקט שריטה אחת אלא משום דבעי לפלוגי לקמיה בין שריטה אחת לשתי שריטות נקיט ליה נמי הכא וכמדומה דלא גרסינן ליה. שריטה אחת על ה' מתים או ה' שריטות על מת אחד - בגְּמָ ָרא מרבי ליה דחייב על כל אחת ואחת. חייב על הראש -על הקפת הראש חייב שתי מלקיות דשתי פאות יש לו לראש שהראש כשתי חתיכות מקום השיער חתיכה אחת ומקום הפנים והזקן חתיכה אחת ומתחברות זו עם זו בצד האוזן מלפניו מקום שלועזין טנפל"א ושם נקרא פאה ששם סוף ֹאש ׁ ְ -ש ַתיִם :אַ חַ ת ִמ ָכאן וְ אַ חַ ת ִמ ָכאן. ַעל הָ ר ׁ הראש מקום חיבור הפרקים ונמצא שיש לו שתי פאות צידעא ַעל הַ ז ָָקןׁ ְ :ש ַתיִם ִמ ָכאן ,ו ְ ׁש ַתיִם ִמ ָכאן וְ אַ חַ ת ִמ ְל ַמ ָטה. מכאן וצידעא מכאן וחייב עליהן שתים אפילו נטלן בבת אחת בשתי ידיו ואע"ג דחד התראה קא מתרה ליה אל תקיף דזיל יעזֶּרַאוֹ ֵּמר: רביַאֱל ֶּ הכא פאה איכא וזיל הכא פאה איכא כדאמר לקמן גבי קרחה 80 יטלו כו ָלן ְכאַ חַ ת -אֵּ ינוֹ חַ יָיב אֶׁ ָלא אַ חַ ת. ִאם נִ ְ וגבי שריטה דמייתינן דחייב על כל קרחה וקרחה ועל כל שרט ושרט ונהי דהכא לא צריך לאתויי מקרא דמסתמא כי היכי דאמרינן ושרט לחייב על כל שרט ושרט ה"נ אמרינן פאת לחייב ינו חַ יָיבַ ,עד ֶׁׁשי ְִטלֶׁ נו ְב ַת ַער. וְ אֵּ ֹ על כל פאה ופאה דהא לאו מיתורא דקרא שמעינן ליה כולי האי יעזֶּרַאוֹ ֵּמר: רביַאֱל ֶּ כ"ש וגימגום כדאמרינן לקמן דסכינהו לחמש אצבעתיה נשא דאע"ג דליכא אלא חדא התראה מחייבינן ליה חמש. יטנִ י -חַ יָיב. טו ְב ַמ ְל ֵּקט אוֹ ִב ְר ִה ְ א ֲִפילו ִל ְק ֹ שתים מכאן -חמש פאות יש לו לזקן אחד למטה מן האוזן מקום שלחי התחתון יוצא ומתפרד שם ושם נקרא פאה בחודו של לחי שבולט לחוץ ששם מתחלת הזקן וכל מה שלמעלה עד ְׁגמָ ָרא הצידעא בכלל פאת הראש היא ושתי השיבולות כל אחד מהן ָתנו ַר ָבנָן: לסוף הלחי ונקרא פאה ואחת מלמטה שיער שבין השיבולת באמצע הסנטר שלועזין מנט"ן. "לֹא יִׂ ְק ְרחו" (ויקרא כא) - ש ְק ִריחוֹ ת ,לֹא יְהֵּ א חַ יָיב אֶׁ ָלא אַ חַ ת? ואינו חייב עד שיטלנו בתער -תנא קמא קאמר לה ורבי ָכול א ֲִפילו ָק ַרח אַ ְר ַבע וְ חָ ֵּמ ׁ י ֹ אליעזר פליג עליה. לו ַמרָ " :ק ְר ָחה" - ַת ְלמוד ֹ ְלחַ יֵּיב ַעל ָכל ָק ְרחָ ה וְ ָק ְרחָ ה. לו ַמר? ֹאשם" ַ -מה ַת ְלמוד ֹ " ְבר ָ ֵיכם לָ ֵמת" (דברים יד), ְל ִפי ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :לֹא ִׂת ְתג ֲֹדדו וְ לֹא ָת ִׂשימו ָק ְר ָחה ֵבין ֵעינ ֶ ֹאש? יָכוֹ ל ,לֹא יְהֵּ א חַ יָיב אֶׁ ָלא ַעל ֵּבין ָה ֵּעינַ יִם ִב ְלבַ ד? ִמ ַניִן ְל ַרב ֹות ָכל ָהר ׁ ֹאשם" - לו ַמרְ " :בר ָ ַת ְלמוד ֹ גמ'. ֹאש. ְל ַרבוֹ ת ָכל הָ ר ׁ הכי גרסינן לא יקרחו קרחה יכול אפילו קרח כו' תלמוד לומר קרחה -דקרא יתירא הוא. ִש ָראֵּ ל ִמ ַניִן? בראשם מה תלמוד לומר -לאו דוקא קאמר ליה דהא ירות; י ְ יבה ָבהֶׁ ן הַ ָכתוב ִמ ְצוֹ ת י ְֵּת ֹ וְ אֵּ ין ִלי אֶׁ ָלא ַבכֹהֲ נִ יםֶׁׁ ,ש ִר ָ ודאי איצטריך משום דהוה אמינא קרחה כל דהו אלא מידרש קא דריש ליה בראשם משמע כל הראש שלפי ֶׁנא ֱַמר ָכאןָ " :ק ְר ָחה" ,וְ ֶׁנא ֱַמר ְלהַ ָלןָ " :ק ְר ָחה"; ֹאש ְכבֵּ ין ָה ֵּעינַ יִם ,שאמר כו'. ַמה ְלהַ ָלן ִ -חיֵּיב ַעל ָכל ָק ְרחָ ה וְ ָק ְרחָ ה ,וְ ִחיֵּיב ַעל ָהר ׁ ולא תתגודדו -בישראל כתיב ולא יקרחו בכהנים. אַ ף ָכאן ִ -חיֵּיב ַעל ָכל ָק ְרחָ ה וְ ָק ְרחָ ה ,וְ ִחיֵּיב ַעל ָהר ׁ ֹאש ְכבֵּ ין ָה ֵּעינַ יִם .בין העינים -בראש סמוך לפדחת. ו ַמה ְלהַ ָלן ַ -על ֵּמת, ואין לי -דחייב על כל הראש אלא כהנים דההוא בכהנים כתיב. אַ ף ָכאן ַ -על ֵּמת. ה"ג אלא בחדא התראה -ולא גרסינן בבת אחת אלא דאתרו ביה חדא התראה ואתא איהו וקרח בזה אחר זה מי יכי ָדמֵּ י? הָ נֵּי "אַ ְר ַבע וְ חָ ֵּמ ׁש ְק ִריחוֹ ת" -הֵּ ִ מיחייב והתנן כו' אינו חייב אלא אחת הואיל ולא אתרו בו אלא חדא התראה ואע"ג דשתייתו בזה אחר זה היא ִאילֵּ ימָ א ָבזֶׁה ַאחַ ר זֶׁה ,ו ְׁבחָ מֵּ ש הַ ְׁת ָראוֹ ת - דשתייה בבת אחת כל היום ליכא. ְׁפ ִשיטָ א! דף כ ,ב ֶׁא ָלא ַב ֲח ָדא הַ ְׁת ָר ָאה - ִמי ִמחַ ֵּייב?! וְׁ הָ ְׁתנַן: 80להלן בּגְׁ ָמ ָרא (כ"א א) :נְ ָט ָלן. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 91 "נָ זִ יר ֶׁׁש ָהיָה ׁש ֹו ֶׁתה ַייִן ָכל ַהי ֹום -אֵּ ינוֹ חַ יָיב אֶׁ ָלא אַ חַ ת; אָ ְמרו לוֹ ' :אַ ל ִת ְ ׁש ֶׁתה'' ,אַ ל ִת ְ ׁש ֶׁתה' ,וְ הוא ׁש ֹו ֶׁתה - חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת"! לָ אְׁ ,צ ִריכָ א: ָשא, ְׁדסָ ְׁך חֲמֵּ ש ֶׁא ְׁצ ְׁבעוֹ ָתיו נ ָ וְׁ אוֹ ְׁת ִבינְׁ הו ְׁבבַ ת ַאחַ ת; ְׁדהָ וְׁ יָא לֵּ יה הַ ְׁת ָר ָאה לְׁ כָ ל ח ֲָדא ַו ֲח ָדא. 125 אל תשתה אל תשתה -מתרין בו לכל שתייה ושתייה. נשא -פירוש סם שמשיר את השיער והסך ממנו אינו צומח שיער בגופו. ואותבינהו בבת אחת -בה' מקומות דהוו להו ה' קריחות ובחדא התראה דכיון דבבת אחת קא עביד מאי חזית דחיילא התראה אהאי אצבע טפי מהאי והתראת ספק לא מיחשבא דהתראה אכולהו אצבעות שדיא ומנחא ולאלתר מתברר לו אם חושש להתראתו או לא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 126 סוגיה 92 .90כ ,ב וְׁ כַ ָמה ִשיעור ָק ְׁרחָ ה? ַרב הונָא אוֹ מֵּ ר: שי ֵָּר ֶׁאה מֵּ רֹאשוֹ . ְׁכ ֵּדי ֶׁ ַר ִבי יוֹ חָ נָן אוֹ מֵּ ר ִמשום ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר ְב ַר ִבי ִש ְמעוֹ ן: ִכגְׁ ִריס. שיראה מראשו -שיראה מבשר הראש ערום. אמר רב יהודה בר חביבא פליגי בה תלתא תנאי -איכא דמפיק שתי שערות ומעייל כעדשה. וסימנך -דלא תימא מפיק כגריס ומעייל כעדשה ִמ ְּשנָה זו בהרת כגריס ומחיה כעדשה דהכא נמי בשעורי קרחה איכא כגריס וכעדשה ומהשתא ידעינן דלא אפיקנא אלא שתי שערות דיראה מראשו לא הוו צריכים לאפוקי דשוה הוא לדברי כולם דאין זה שיעור קצוב. ְׁכ ַתנ ֵָּאי: " ַכ ָמה ִ ׁשיעור ָק ְרחָ ה? ִכגְ ִריס;ֹאשוֹ ". אֲחֵּ ִרים אוֹ ְמ ִריםְ :כ ֵּדי ֶׁׁשי ֵָּראֶׁ ה ֵּמר ׁ ח ִביבָ א: אֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדה ַבר ֲ ְׁפלִ יגֵּי ָבה ְׁתלָ ָתא ַתנ ֵָּאי: חַ ד אוֹ מֵּ רִ :כגְׁ ִריס, שי ֵָּר ֶׁאה מֵּ רֹאשוֹ , וְׁ חַ ד אוֹ מֵּ רְׁ :כ ֵּדי ֶׁ וְׁ חַ ד אוֹ מֵּ רִ :כ ְׁש ֵּתי ְׁשעָ רוֹ ת. שה. יכא ְׁדמַ ִפיק ְׁש ֵּתי ְׁשעָ רוֹ ת ,ו ְׁמעַ יֵּיל ְׁבכַ ע ֲָד ָ וְׁ ִא ָ וְׁ ִסימָ נ ְָׁך: ַבהֶׁ ֶׁרת ִ -כגְׁ ִריס, שה. ו ִמ ְׁח ָיה ְׁ -בכַ ע ֲָד ָ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 127 סוגיה 93 .93כ ,ב ָתנָא: "הַ נ ֹו ֵּטל ְמלֹא ִפי הַ זוג ַב ַׁש ָבת -חַ יָיב". וְׁ כַ ָמה ְׁמלֹא ִפי הַ זוג? אֲ מַ ר ַרב יְ הו ָדהְׁ :ש ַתיִ ם. וְׁ הָ ַתנְׁ יָא: " ְל ָק ְרחָ ה ׁ ְ -ש ַתיִם"! הכי גרסינן -תנא הנוטל מלא פי הזוג בשבת ולא גרסינן תניא. פי הזוג -חודן של מספרים. אימא וכן לקרחה שתים -ולפרושי אתא. במלקט -שערות לבנות מתוך שחורות דכיון דאדם מקפיד על שער לבן אחד שבין שערותיו שחורות כדי שלא יראה זקן אמרינן דכשהוא מלקט אותו מבין השחורות מלאכה חשובה היא לו וחייב משום גוזז כיון דחייש לגזיזה זו ,שחורות מתוך לבנות לא גרסינן. אף בחול אסור -שמתנאה עצמו בנויי אשה. ֵּאימָ א' :וְׁ כֵּ ן לְׁ ָק ְׁרחָ ה ְׁ -ש ַתיִ ם'. ַתנְׁ יָא נ ִַמי הָ ִכי: "הַ נוֹ ֵּטל ְמלֹא ִפי הַ זוג ַב ַׁש ָבת -חַ יָיב. וְ כַ ָמה ְמלֹא ִפי הַ זוג? ְ ׁש ַתיִם;יעזֶּרַאוֹ ֵּמר :אַ חַ ת. רביַאֱל ֶּ יעזֶּרַ מו ִדים חכמיםַ ְלרביַאֱל ֶּ ו ֹ ְ חורוֹ ת ,א ֲִפילו אַ חַ תֶׁׁ ,שהוא חַ יָיב. ִב ְמלַ ֵּקט ְלבָ ֹנות ִמת ֹוך ְ ׁש ֹ וְ ָדבָ ר זֶׁה -א ֲִפילו ְבחוֹ ל אָ סור, ֶבר ִׂש ְמלַ ת ִׂא ָשה" (דברים כב)". ִמ ׁשום ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :לֹא יִׂ לְ ַבש ג ֶ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 128 סוגיה 94 .94כ ,ב ֹאשוֹ " וְׁ כו': "וְ הַ ַמ ִקיף ְפאַ ת ר ׁ ָתנו ַר ָבנָן: ֹאשוֹ ; ֹאשוֹ ' -סוֹ ף ר ׁ ' ְפאַ ת ר ׁ ֹאשוֹ ? וְ אֵּ יזֶׁהו סוֹ ף ר ׁ חו ֵּרי אָ זְ נוֹ ו ְלפַ ַד ְחתוֹ . זֶׁה הַ ַמ ְ ׁשוֶׁה ְצ ָד ָעיו לַ ֲא ָֹתנֵּי ַתנָא ַק ֵּמיה ְׁד ַרב ִח ְס ָדא: "אֶׁ חָ ד הַ ַמ ִקיף וְ אֶׁ חָ ד הַ ִנ ָיקף -לוֹ ֶׁקה". אֲ מַ ר לֵּ יה: מַ אן ְׁד ָאכֵּ יל ַת ְׁמ ֵּרי ְׁב ַא ְׁר ִבילָ א -לָ קֵּ י?! ַדאֲ מַ ר לָ ְׁך מַ ִני ַ -ר ִבי יְׁ הו ָדה ִהיא, ֲשה -לוֹ ִקין עָ לָ יו. ש ֵּאין בוֹ מַ ע ֶׁ ַדאֲ מַ ר :לָ או ֶׁ ָרבָ א אוֹ מֵּ ר: ְׁבמַ ִקיף לְׁ עַ ְׁצמוֹ ,וְׁ ִד ְׁב ֵּרי הַ כֹל. ואיזהו סוף ראשו -באיזה ענין יהא מקיף סוף הראש שיהא חייב בבל תקיפו. המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו -אחורי אזנו אין שיער כלום וכך במצחו אין שיער כלום אבל בצדעיו שבאמצע יש שיער ואם הוא משוה ונוטל כל השיער שבצדעיו למדת אחורי אזנו ופדחתו זהו מקיף סוף הראש. דאכיל תמרי בארבילא -האוכל תמרים בכברה יהא לוקה בתמיה כלומר ניקף מה פשע שהוא לוקה לאו שאין בו מעשה הוי ולא לילקי. דאמר לך מני -השואל לך כמאן קאמרת ניקף לוקה אימא ליה ר' יהודה היא דאמר לעיל /מכות( /דף ד :טז) לאו שאין בו מעשה לוקין והיינו לאו שאין בו מעשה דניקף הוא דקא עבר אלאו דלא תקיפו דשמעינן לקרא הכי לא תקיפו לא תניחו להקיף דמניח להקיף כמקיף א"נ מדאפקיה בלשון רבים דכתיב לא תקיפו משמע דאתרי קא מזהר רחמנא ניקף ומקיף. רבא אמר -לא צריכת לאוקומי כר' יהודה הך ברייתא דתני תנא קמיה דרב חסדא דקיימא במקיף את עצמו וקמ"ל דחייב תרתי משום מקיף ומשום ניקף דסד"א לא לילקי אלא חדא קמ"ל. ודברי הכל -דלא צריך לתרוצי ר' יהודה היא. מסייע -מזמין השערות למקיף. ַרב ַא ִשי אוֹ מֵּ ר: ִב ְׁמסַ יֵּיעַ ,וְׁ ִד ְׁב ֵּרי הַ כֹל. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 129 סוגיה 95 .92כ ,ב "וְ הַ ַמ ְ ׁש ִחית ְפאַ ת זְ ָקנוֹ ". ָתנו ַר ָבנָן: ' ְפאַ ת זְ ָקנוֹ ' -סוֹ ף זְ ָקנוֹ ; וְ אֵּ יזֶׁהו סוֹ ף זְ ָקנוֹ ? ׁ ִ -שבוֹ לֶׁ ת זְ ָקנוֹ . שיבולת זקן -כולהו חמש פאות דקא חשיב במתניתין בכלל שיבולת הם. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 131 סוגיה 96 .91כ ,ב יטה אַ חַ ת" וְׁ כו': "וְ הַ ְמ ָש ֵּרט ְש ִר ָ ָתנו ַר ָבנָן: "וְ ֶש ֶרט" (ויקרא יט) - תו ֶׁׁש ָט ְב ָעה ַביָם? יָכוֹ ל ,א ֲִפילו ָש ַרט ַעל ֵּביתוֹ ֶׁׁש ָנ ַפל ,וְ ַעל ְס ִפינָ ֹ לו ַמר" :לָ נ ֶֶפש" (ויקרא יט) - ַת ְלמוד ֹ ינו חַ יָיב ,אֶׁ ָלא ַעל הַ ֵּמת ִב ְלבַ ד. אֵּ ֹ ת"ל ושרט -דמצי למיכתב לנפש לא תשרטו במקום ושרט לנפש לא תתנו לשון אחר ת"ל ושרט מריבויא דוי"ו. ר' יוסי אומר כו' -ר' יוסי מוסיף חיובי. הא אפיקתיה לביתו שנפל -והא ודאי ר' יוסי לא פליג בההיא דהיאך יהא מוציא הפסוק מידי פשוטו. קסבר רבי יוסי שריטה וגדידה אחת היא דתרוייהו בין ביד בין בכלי וכתיב בגדידהלמת לא תתגודדו ולא תשימו קרחה וגו'. המשרט בכלי חייב -הא ודאי פשיטא לכולי עלמא דעיקר גדידה משמע בכלי יטות ַעל ֵּמת אֶׁ חָ דֶׁׁ ,שהוא חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת? ו ִמ ַניִן ִל ְמ ָש ֵּרט חָ ֵּמ ׁש ְש ִר ֹ ועיקר שריטה משמע ביד וקאמר שמואל ַת ְלמוד לוֹ ַמר "וְ ֶש ֶרט" - המשרט בכלי על המת חייב ולא קאמר המגדד בכלי לאשמועינן דשם שריטה שייך יטה. יטה ו ְש ִר ָ ְלחַ יֵּיב ַעל ָכל ְש ִר ָ בכלי והעושה חבורה בעצמו בכלי על המת רביַיוֹ ֵסיַאוֹ ֵּמר: חייב שני לאוין משום משרט ומשום מגדד שהוא חַ יָיב ַעל ָכל אֶׁ חָ ד וְ אֶׁ חָ ד ?81דגדידה ושריטה אחת היא דתרוייהו בין ביד יטה אַ חַ ת ַעל ֲח ִמ ָׁשה ֵּמ ִתיםֶׁׁ , ִמ ַניִן ִל ְמ ָש ֵּרט ְש ִר ָ בין בכלי. לו ַמר" :לָ ֶנ ֶפש" - ַת ְלמוד ֹ ְלחַ יֵּיב ַעל ָכל נֶׁפֶׁ ׁש וְ נֶׁפֶׁ ׁש. ש ָט ְׁבעָ ה ַביָם! שנָפַ ל וְׁ לִ ְׁס ִפינָתוֹ ֶׁ יק ֵּתיה לְׁ בֵּ יתוֹ ֶׁ וְׁ הָ א ַא ִפ ְׁ דף כא,א ָקסָ בַ ר ַר ִבי יוֹ סֵּ י: ידה ַ -אחַ ת ִהיא; ְׁש ִריטָ ה וגְׁ ִד ָ ו ְׁכ ִתיב הָ ָתם" :לָ ֵמת". אֲ מַ ר ְשמואל: ש ֵּרט ִב ְׁכלִ י -חַ יָיב. הַ ְׁמ ָ יתיבֵּ י: מֵּ ִ יטה וגְ ִד ָידה אַ חַ ת ִהיא ,אֶׁ ָלא ֶׁׁש ְש ִרי ָטה ַביָד וגְ ִד ָידה ִב ְכ ִלי"! " ְש ִר ָ הוא ַדאֲ מַ רְׁ ,כ ַר ִבי יוֹ סֵּ י. מיתיבי גדידה ושריטה אחת היא - כלומר בין שריטה בין גדידה ענין חבורה הם ושניהם על מת אלא שריטה ביד גדידה בכלי וקשיא לשמואל דאמר תרוייהו בין ביד בין בכלי דמדקאמר המשרט בכלי ולא קאמר המגדד בכלי מכלל דשריטה שייכא בכלי כגדידה. על המת בין ביד בין בכלי חייב - דשריטה וגדידה כתיב דתרוייהו אסרינהו רחמנא. על עבודת כוכבים -דיש עבודת כוכבים שעובדין אותה בכך שעושין בבשרם חבורות ופצעות. ביד חייב -דדרך עבודתה בכך ואפי' עבודת כוכבים שאין עבודתה בכך חייב דעבודה גמורה היא ביד. והא איפכא כתיב -דבכלי דרך עבודה הוא לעבודת כוכבים דכתיב ויתגודדו כמשפטם עשו גדידה כדרך שהיו רגילין לעשות בחרבות וברמחים אלמא דרך עבודה בכלי. 81כך בב"ח .בגוף הספרים :אַ חַ ת וְ אַ חַ ת. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 97 .90כא ,א ָתנֵּי ָתנָא ַק ֵּמיה ְׁד ַר ִבי יוֹ חָ נָן: " ַעל ֵּמת ֵּ -בין ַביָד ֵּבין ִב ְכ ִלי חַ יָיב; ַעל עֲ בוֹ ָדה ז ָָרהַ - 82ביָד חַ יָיבִ ,ב ְכ ִלי ָפטור". יפכָ א ְׁכ ִתיב: וְׁ הָ א ִא ְׁ בות ו ָב ְר ָמ ִׂחים" "וַ ִׂי ְתג ְֹדדו ְכ ִׂמ ְש ָפ ָטם ַבחֲ ָר ֹ (מלכים א יח)! ֶׁא ָלא ֵּאימָ א: ַביָד ָ -פטורִ ,ב ְׁכלִ י -חַ יָיב. בו ַדת כוֹ כָ ִבים. 82כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :עֲ ֹ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 131 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 132 סוגיה 98 .98כא ,א ֹאש."... "וְ חַ יָיב ַעל הָ ר ׁ שת: מַ ְׁח ֵּוי ַרב ש ֶּ ישא . ֵּבין ִפ ְׁירקֵּ י ְׁד ֵּר ָ 83 "וְ ַעל הַ ז ָָקןׁ ְ :ש ַתיִם ִמ ָכאן ,ו ְ ׁש ַתיִם ִמ ָכאן וְ אַ חַ ת ִמ ְל ַמ ָטה". שת: מַ ְׁח ֵּוי ַרב ש ֶּ יק ָנא . ֵּבין ִפ ְׁירקֵּ י ְׁד ִד ְׁ בי פירקי דרישא -מקום הפרקים שמתחברים שם פירקי העצמות והיינו בצדעים ,פרק יונט"ר. בי פירקי דדיקנא -פרק ראשון של זקן היינו תחת האוזן מקום שלחי התחתון יוצא משם ושם נקרא פאה בחודו של לחי שבולט לחוץ ושתי השבולת שבסנטר מקום חבור שני הלחיים יש עצם קטן שמחבר הלחיים יחד שמכאן ומכאן נקרא פאה שכל אחד מהן לסוף הלחי הרי שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה הוא השיער שבין ב' השבולת שבסנטר ופרק הוא בפני עצמו. 84 יעזֶׁר אוֹ ֵּמרִ :אם נְ ָטלָ ן וְׁ כו': ַר ִבי א ֱִל ֶׁ ָקסָ בַ ר :חַ ד לָ או הוא. ישא. 83כך בב"ח .בגוף הספריםֵּ :ר ָ יק ָנא. 84כך בב"ח .בגוף הספריםִ :ד ְׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 133 סוגיה 99 .99כא ,א ינו חַ יָיבַ ,עד ֶׁׁשי ְִטלֶׁ נו ְב ַת ַער". "וְ אֵּ ֹ ָתנו ַר ָבנָן: "ו ְפ ַאת זְ ָקנָ ם לֹא יְ גַ ֵלחו" (ויקרא כא) - יָכוֹ ל ,א ֲִפילו ִג ְלחוֹ ְב ִמ ְס ָפ ַריִם יְהֵּ א חַ יָיב? לו ַמר" :לֹא ַת ְש ִׂחית" (ויקרא יט). ַת ְלמוד ֹ ִאי "לֹא ַת ְש ִׂחית" - יטנִ י יְהֵּ א חַ יָיב? יָכוֹ לִ ,אם ִל ְקטוֹ ְב ַמ ְל ֵּקט ו ְר ִה ְ לו ַמר" :לֹא יְ גַ ֵלחו". ַת ְלמוד ֹ הָ א ֵּכיצַ ד? ִ -גילוחַ ֶׁׁשי ֵּׁש ב ֹו הַ ְ ׁשחָ ָתה; הָ וֵּי אוֹ ֵּמר :זֶׁה ַת ַער. ופאת זקנם לא יגלחו -גבי כהנים כתיב ולא תשחית את פאת זקנך בישראל כתיב וילפינן להו בג"ש האי מהאי דפאה פאה והכי אמרי' בהדיא בפרק קמא דקדושין (דף לה ):ג"ש דפאה פאה להכי הוא דאתא דתניא לא יגלחו כו'. ת"ל לא תשחית -ומספרים אינן משחיתים שאין חותכין שיער בצד עיקר כתער. גילוח שיש בו השחתה -דרך לגלח בו ומשחית והיינו תער אבל רהיטני משחית ואין דרך לגלח בו ומספרים מגלחין ואין משחיתים. אי גמיר גזירה שוה -ההיא גזירה שוה דפאה פאה קאמר ובמסכת קדושין היא (שם /דף ל"ה.)/ מספרים מנא ליה -דמותר לגלח בהם דלא קאסרי אלא מלקט ורהיטני שיש בהן השחתה. גילוח עבדי -השחתתן עושה גילוח כלומר גילוח מיקרי דדרך לגלח בהן. יטנִ י -חַ יָיב."85 יעזֶׁר אוֹ ֵּמר :א ֲִפילו ִל ְקטוֹ ְב ַמ ְל ֵּקט ו ְר ִה ְ " ַר ִבי א ֱִל ֶׁ ש ְׁך: מַ ה נ ְַׁפ ָ יבעֵּ י ַתעַ ר! ש ָוה -לִ ָ ִאי ָג ִמיר ְׁגז ֵָּירה ָ ש ָוה ִ -מ ְׁס ָפ ַריִ ם נ ִַמי! ִאי לָ א ָג ִמיר ְׁגז ֵָּירה ָ ש ָוה; 86לְׁ עוֹ לָ םָ ,ג ִמיר ְׁגז ֵָּירה ָ וְׁ ָקסָ בַ ר :הָ נֵּי נ ִַמי ִ -גילוחַ עַ ְׁב ֵּדי. 85כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :יְהֵּ א חַ יָיב. 86כך במהרש"ל .בגוף הספרים :לָ א ,לְׁ עוֹ לָ ם. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 134 סוגיה 100 .277כא ,א ִמ ְׁשנָה הַ כוֹ ֵּתב ְכתוֹ בֶׁ ת ַקעֲ ַקע. ינו חַ יָיב, ָכ ַתב וְ לֹא ִק ְע ֵּק ַעִ ,ק ְע ֵּק ַע וְ לֹא ָכ ַתב -אֵּ ֹ ַעד ֶׁׁשי ְִכתוֹ ב וִ ַיק ְע ֵּק ַע; ִב ְדיוֹ 87ו ִב ְכחוֹ ל ,ו ְבכָ ל ָדבָ ר ֶׁׁשהוא רוֹ ֵּׁשם. ר'ַש ְׁמעוֹ ןַ ֶּבןַיְׁהודהַ ִמ ׁשום ר'ַש ְׁמעוֹ ןַאוֹ ֵּמר: ינו חַ יָיבַ ,עד ֶׁׁשי ְִכתוֹ ב ָׁשם אֶׁ ת הַ ֵּׁשם; אֵּ ֹ ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :ו ְכת ֶֹבת ַקעֲ ַקע לֹא ִׂת ְתנו ָב ֶכם ,אֲ נִׂ י ה'" (ויקרא יט). ְׁגמָ ָרא אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַאחָ א ְבריה ְד ָרבָ א לְׁ ַרב ַא ִשי: עַ ד ְׁדיִ ְׁכתוֹ ב 'אֲ נִ י ה'' מַ ָמש? מתני'. כתובת קעקע -כותב תחלה על בשרו בסם או בסיקרא ואח"כ מקעקע הבשר במחט או בסכין ונכנס הצבע בין העור לבשר ונראה בו כל הימים קעקע פויינטוורי"ר ואסור לכתוב שום כתיבה בעולם על בשרו בענין זה שכך גזירת הכתוב. את השם -מפרש בגְּמָ ָרא דשם עבודת כוכבים קאמר. גמ'. עד שיכתוב אני ה' ממש -על תיבות הללו אני ה' אתה מחייבו משום כתובת קעקע. וכתובת קעקע לא תתנו בכם -שום כתובת קעקע לא יעשו לפני שאני ה' ואסורין אתם לכתוב שם אחר על בשרכם אלמא עיקר חיובא משום שם עבודת כוכבים הוא ומיהו אסור לכתוב שום כתיבה בעולם אפי' לר"ש אלא דחיוב מלקות ליכא. אֲ מַ ר לֵּ יה: לָ א; ִכ ְׁד ָתנֵּי ַבר ַק ָפ ָרא: 88 ינו חַ יָיבַ ,עד ֶׁׁשי ְִכתוֹ ב ֵּׁשם עֲ בוֹ ָדה ז ָָרה; "אֵּ ֹ ֹבת ַקעֲ ַקע לֹא ִׂת ְתנו ָב ֶכם ,אֲ נִׂ י ה'" - ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :ו ְכת ֶ אֲנִ י ה' ,וְ לֹא אַ חֵּ ר". 87כך במסורת הש"ס .בגוף הספריםְ :ביָדוֹ . בו ַדת כוֹ כָ ִבים. 88כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :עֲ ֹ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 135 סוגיה 101 .272כא ,א אֲ מַ ר ַרב מַ לְ ִכ ָיא ,אֲ מַ ר ַרב ַא ָדא ַבר ַאהֲבָ ה: ַבי מַ ָכתוֹ , ש ִי ֵּתן ֵּאפֶׁ ר ִמ ְׁקלֶׁ ה עַ ל ג ֵּ ָאסור לוֹ לְׁ ָא ָדם ֶׁ ש ִנ ְׁר ֵּאית ִכ ְׁכתוֹ בֶׁ ת ַקע ֲַקע. ִמ ְׁפנֵּי ֶׁ יקא: אֲ מַ ר ַרב נ ְַחמָ ן ְבריה ְד ַרב ִא ָ שפוד'ְׁ ' ,שפָ חוֹ ת' וְׁ 'גומוֹ ת' ַ -רב מַ לְׁ ִכיוֹ ; ' ַ ' ְׁבלוֹ ִרית'ֵּ ' ,אפֶׁ ר ִמ ְׁקלֶׁ ה' ו'גְׁ ִבינָה' ַ -רב מַ לְׁ ִכ ָיא. ַרב ַפ ָפא אֲ מַ ר: יתא ַ -רב מַ לְׁ ִכ ָיא; יתין ומַ ְׁתנִ ָ מַ ְׁתנִ ִ ְׁשמַ עְׁ ָת ָתא ַ -רב מַ לְׁ ִכיוֹ . וְׁ ִסימָ נ ְׁ יתא -מַ לְׁ ְׁכ ָתא. ָיך :מַ ְׁתנִ ָ מַ אי ֵּבינַיְׁ יהו? יכא ֵּבינַיְׁ יהוְׁ :שפָ חוֹ ת. ִא ָ יב ָדא ְׁדכו ִסילְׁ ָתא. יבי ַבר ַא ַביי ָקפֵּ יד אֲ ִפילו ַא ִר ְׁ ַרב ִב ִ ַרב ַא ִשי ָאמַ ר: שם מַ ָכה -מַ ָכתוֹ מוֹ כַ ֲחת עָ לָ יו. שיֵּש ָ ָכל מָ קוֹ ם ֶׁ 89 אפר מקלה -דוקא קאמר לפי שקשה היא ומקעקעת מקום המכה והרושם נראה שם אחר זמן אבל עפר בעלמא לא. שפוד -בפ' אין צדין (ביצה דף כח ):שפוד שצלו בו בשר אסור לטלטלו א"ר מלכיו א"ר אדא ושומטו ומניחו בקרן זוית והיינו שמעתתא דעילויה מילתא דאמורא אמרה. שפחות ִ -מ ְּשנָה היא בפ' אע"פ (כתובות דף נט ):ר' אליעזר אומר אפי' הכניסה לו מאה וכו' אמר רב מלכיו א"ר אדא הלכה כרבי אליעזר (שם /כתובות /סא ):והיינו ִמ ְּשנָה דאמתני' קאי ולא קאמר מילתא באפי נפשה. גומות -בנדה בבא סימן (דף נב) ר' חלבו אמר רב הונא שתי שערות שאמרו צריך שיהא בעיקרן גומות רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה גומות אע"פ שאין בו שערות. בלורית -בפרק אין מעמידין בע"ז (דף כט) ת"ר עובד כוכבים המסתפר מישראל כו' וכמה אמר רב מלכיו אמר רב אדא שלש אצבעות לכל רוח והיינו מתניתא. אפר מקלה -הכא ושמעתא היא דלאו אמתני' קאי אלא מילתא באנפי נפשה קאמר אסור לו לאדם כו'. גבינה -נמי באין מעמידין דקתני ב ִמ ְּשנָה וגבינות בית אונייקי ובעי בגְּמָ ָרא מ"ט אמר רב מלכיא אמר רב אדא מפני שמחליקין כו' והיינו ִמ ְּשנָה דאמתני' קאי. מתני' ומתנית' -רב פפא אסימנא דרב מלכיו קאי לגרועי מיניה שפחות דכולהו מתני' רב מלכיא אמרינהו כלומר ִמ ְּשנָה דשפחות דאוקמת כרב מלכיו רב מלכיא אמרה ומתניתא דקאמר לאו דוקא אלא דבסימנא דרב מלכיו ליכא מתני' ושמעתתא רב מלכיו ומה שנשאר מן השמעתות בסימנו של רב מלכיו דהיינו שפוד וגומות רב מלכיו אמרינהו והיינו דקאמר איכא בינייהו שפחות ולא קאמר שפחות ואפר מקלה אלא שפחות גרידא מגרעינן ודרב מלכיו כדקאי קאי. מתניתא מלכתא -משניות וברייתות עיקר הן והיינו סימן מי ששמו דומה לנקבה מוקמינן כולהו מתנייתא דהוו נמי לשון נקבה אליביה והיינו רב מלכיא ששמו דומה לנקבה ומשמעותו של שם נמי משמע לשון מלכות והיינו משניות וברייתות שהן עיקר ולא שמעתות ואית דמפרש איכא בינייהו שפחות ומקלה משמע שפחות ושכנגדה כך לשון ח"ה. ריבדא -מכה. כוסילתא -כלי שמכה בו בלע"ז פליימא. 89כך בב"ח .בגוף הספרים :מוֹ ִכיחַ . כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 136 סוגיה 102 .270כא ,א ִמ ְׁשנָה נָ זִ יר ֶׁׁשהָ יָה ׁשוֹ ֶׁתה ַייִן ָכל הַ י ֹום -אֵּ ין חַ יָיב אֶׁ ָלא אַ חַ ת; אָ ְמרו לוֹ ' :אַ ל ִת ְ ׁש ֶׁתה'' ,אַ ל ִת ְ ׁש ֶׁתה' ,וְ הוא ׁש ֹו ֶׁתה -חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת. ָהיָה ִמ ַט ֵּמא ְל ֵּמ ִתים ָכל הַ י ֹום -אֵּ ינוֹ חַ יָיב אֶׁ ָלא אַ חַ ת; אָ ְמרו לוֹ ' :אַ ל ִת ַט ֵּמא'' ,אַ ל ִת ַט ֵּמא' ,וְ הוא ִמ ַט ֵּמא -חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת. ָהיָה ְמגַ ֵּלחַ ָכל הַ י ֹום -אֵּ ינוֹ חַ יָיב אֶׁ ָלא אַ חַ ת; אָ ְמרו לוֹ ' :אַ ל ְתגַ ֵּלחַ '' ,אַ ל ְתגַ ֵּלחַ ' ,וְ הוא ְמגַ ֵּלחַ -חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת. ָהיָה ָלבו ׁש ְב ִכ ְלאַ יִם ָכל הַ י ֹום -אֵּ ינוֹ חַ יָיב אֶׁ ָלא אַ חַ ת; אָ ְמרו לוֹ ' :אַ ל ִת ְל ַב ׁש'' ,אַ ל ִת ְל ַב ׁש' ,וְ הוא פ ֹו ֵּׁשט וְ לוֹ בֵּ ׁש -חַ יָיב ַעל ָכל אַ חַ ת וְ אַ חַ ת. דף כא,ב י ֵּׁש חוֹ ֵּר ׁש ֶׁתלֶׁ ם אֶׁ חָ ד ,וְ חַ יָיב ָע ָליו ִמ ׁשום ְ ׁשמוֹ נָ ה לָ אוִ ין: הַ חוֹ ֵּר ׁש ְב ׁשוֹ ר ַוחֲמוֹ ר, וְ הֵּ ן מו ְק ָד ִ ׁשין, וְ ִכ ְלאַ יִם ְבכֶׁ ֶׁרם, יעית, ו ִב ְ ׁש ִב ִ וְ יוֹ ם טוֹ ב, וְ כֹהֵּ ן וְ נָ זִ יר ְבבֵּ ית הַ טו ְמאָ ה. אַבןַחַכַינַאיַאוֹ ֵּמר: חננְׁ י ֶּ אַ ף הַ ל ֹובֵּ ׁש ִכ ְלאַ יִם. ינו הַ ֵּׁשם. אָ ְמרו לוֹ :אֵּ ֹ אָ ַמר לָ הֶׁ ם :אַ ף הַ ָנזִ יר ,לֹא הוא הַ ֵּׁשם. ְׁגמָ ָרא אֲ מַ ר ַרב ִבי ִבי אֲ מַ ר ַרב ַא ִסי: שט וְׁ לוֹ בֵּ ש מַ ָמש, לֹא פוֹ ֵּ שלוֹ .90 ֶׁא ָלא אֲ ִפילו מַ ְׁכנִ יס ומוֹ ִציא ֵּבית ָיד אונְׁ ָקלִ י ֶׁ יקא: מַ ְׁחוֵּי ַרב ַאחָ א ְבריה ְד ַרב ִא ָ עַ יוֹ לֵּ י וְׁ ַאפוֹ קֵּ י. ַרב ַא ִשי אוֹ מֵּ ר: שהָ ה ֶׁא ָלא ְׁכ ֵּדי לִ ְׁפשוֹ ט וְׁ לִ לְׁ בוֹ ש -חַ יָיב. אֲ ִפילו לֹא ָ מתני'. היה לבוש כלאים -אחד מן השוק ולא נזיר. יש חורש תלם אחד -יש עובר בלא תחרוש בשור ובחמור ונלקטים עליו איסורים הרבה עם אותו לאו בלבד ובהא לא קא עסיק שיהא חורש בכמה שוורים וכמה חמורים והרי נלקטים איסורין הרבה עליו דלכל הפחות קאמר ואלאו דכלאים קאי ללקוט עליו כל איסורין שהוא יכול. והן מוקדשין -בגמ' מוקי ליה בבכור בכור שור ופטר חמור וקעבר בהן משום לא תעבוד בבכור שורך ואליבא דרבי יהודה דאמר בפ"ק דבכורות (דף ט ):פטר חמור אסור בהנאה דבכלל לא תעבוד הוא ואע"ג דבקרא כתיב בכור שורך איהו דריש לי' בכור שורך למעוטי שותפות ולא למעוטי פטר חמור אי נמי מתני' כמאן דממעט פטר חמור מהכא שור וחמור דקתני במתני' לאו דוקא דשור ושה קאמר והאי דנקט חמור משום לישנא דקרא דגבי כלאים כתיב שור וחמור והוא הדין לכל שני מינין ומשום הנאה דמיתהני מהקדש והוה ליה הזיד במעילה לא לקי דבכור לאו בר מעילה הוא דהא ממון כהן הוא דאין מעילה אלא בקדשי גבוה דמקדשי ה' כתיב ואין מעילה בבכור אלא בנהנה מן האימורים אחר זריקת דמים דהנהו לגבוה נינהו והוא הדין לכל קדשים קלים ובקדשי קדשים יש בהן מעילה לפני זריקת דמים דלגבוה נינהו אבל משנזרק הדם זכו בהו כהנים משולחן גבוה והוה ליה ממון כהן ואין בו מעילה וכן מוכח בר"ה (דף כח) בשופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של שלמים לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא עולה דבת מעילה היא כיון דמעל בה נפקא לחולין שלמים דלאו בני מעילה נינהו לא נפקי לחולין והכי נמי מוכח במס' מעילה ובכמה דוכתי. וכלאים בכרם -דמכסי בהדי דאזיל ומחפה בזורע. שביעית -נמי משום זורע בשביעית. ויום טוב -דקעביד חרישה ביו"ט. כהן -והוא נזיר והולך במקום טומאה אחר מחרשתו דאיכא חד לאו משום כהן לנפש לא יטמא בעמיו וחד משום נזיר על כל נפשות מת לא יבוא. אינו השם -אינו לאו זה נלקט עליו משום חרישה אלא משום לבישה. אף נזיר -נזיר וכהן קאמר ולא דייק. אינו השם -אין לאו שלו בא עליו משום חרישה אלא משום כניסה שנכנס למקום טומאה. גמ'. אפילו מכניס ומוציא בית יד אונקלי שלו -מכניס ומוציא ידו בבית יד חלוקו דמי כפושט ולובש. עיולי ואפוקי -ממש. 90כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים: אֲ מַ ר ַרב ִבי ִבי ,אֲ מַ ר ר' יוֹ סי: שט וְׁ לוֹ בֵּ ש -לוֹ בֵּ ש מַ ָמש, פוֹ ֵּ שלוֹ ? אוֹ אֲ ִפילו מַ ְׁכנִ יס ומוֹ ִציא ֵּבית ָיד אונְׁ ָקלִ י ֶׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 137 סוגיה 103 .273כא ,ב "י ֵּׁש חוֹ ֵּר ׁש ֶׁתלֶׁ ם" וְׁ כו'. ָאמַ ר ַר ִבי יַנַאי: ַבחֲ בו ָרה נִ ְׁמנו וְׁ ג ְָׁמרו: הַ חוֹ פֶׁ ה ְׁב ִכלְׁ ַאיִ ם -לוֹ קֶׁ ה. אֲ מַ ר לֵּ יהַ 91ר ִבי יוֹ חָ נָן: לָ או ִמ ְׁשנ ֵָּתנו ִהיא זוֹ ?! מונָ ה לָ אוִ ין: "י ֵּׁש חוֹ ֵּר ׁש ֶׁתלֶׁ ם אֶׁ חָ ד ,וְ חַ יָיב ָע ָליו ִמ ׁשום ְ ׁש ֹ הַ חוֹ ֵּר ׁש ְב ׁשוֹ ר ובַ חֲ מוֹ ר ,וְ הֵּ ן מו ְק ָד ִ ׁשין ,וְ ִכ ְלאַ יִם ְבכֶׁ ֶׁרם". יכי מַ ְׁש ַכחַ ְׁת לַ ה? הַ אי חוֹ ֵּרשְׁ ,ד ִמחַ יֵּיב ִמשום ִכלְׁ ַאיִ ם ,הֵּ ִ לָ או ִד ְׁמיכַ ֵּסי ַבה ֲֵּדיה ְׁד ָאזֵּיל? אֲ מַ ר לֵּ יה: ְׁ יתא תו ַתה? ִאי לָ או ִד ְׁדלַ אי לָ ך חַ ְׁס ָפאִ ,מי מַ ְׁש ַכחַ ְׁת מַ ְׁרגָנִ ָ אֲ מַ ר לֵּ יה ריש לָ ִקיש לְׁ ר' יוֹ חָ נָן: ילסָ ְׁך ג ְַׁב ָרא ַר ָבה, ִאי לָ או ְׁד ִק ְׁ ה ָוה ָא ִמינָא: ֲ יתין מַ ִני ַ -ר ִבי ע ֲִקיבָ א ִהיא, מַ ְׁתנִ ִ ַדאֲ מַ ר :הַ ְׁמ ַקיֵּים ִכלְׁ ַאיִ ם -לוֹ קֶׁ ה. מַ אי ַר ִבי ע ֲִקיבָ א? בחבורה -נראה לי יום אסיפה או יום וועד היה להם שקורין חבורה. דדלאי -הגבהתי. מי משכחת מרגניתא -דאי לאו דאמרי לך הוי אמרת חורש דמחייב בכלאים לאו משום זורע אלא משום (מקום) מקיים דשביק ולא עקר להו. אי לאו דקלסך גברא רבה -רבי ינאי הוה מוקימנא מתניתא דמחייבא חורש בכלאים דמשום מקיים הוא וכרבי עקיבא ומאן דאית ליה מקיים בכלאים פטור פוטר נמי במחפה אבל רבי ינאי קלסך והודה לך דמחפה משום זורע מיחייב לכולי עלמא דמדקאמר רבי ינאי המחפה בכלאים לוקה ולא קאמר מקיים בכלאים לוקה ש"מ דעדיף ליה מחפה ממקיים דמחפה כזורע חשיב ליה וחייב לכולי עלמא וכי אמרת ליה לא משנתנו היא הודה לדבריך שיפה אמרת ואי לאו דקלסך הוה אמינא טעם דמתניתין משום מקיים דמקיים בכלאים לוקה לרבי עקיבא וכן בשביעית משום חורש מחייב ליה תנא דמתניתין ומאן דפטר במקיים פטר נמי במחפה. מאי רבי עקיבא דתניא המנכש והמחפה -ולא גרסינן דתנן דברייתא היא ולא ִמ ְּשנָה. המנכש והמחפה בכלאים לוקה רבי עקיבא אומר אף המקיים -כולה רבי עקיבא קאמר לה המנכש והמחפה בכלאים לוקה דמקיים הוא שר"ע כו' והכי משני ליה במועד קטן ורבנן דפליגי עליה דרבי עקיבא סבירא להו מחפה אינו לוקה דמאן דפטר במקיים פטר במחפה והמנכש עוקר עשבים רעים כדי שיגדלו האחרים יותר לוקה דחשיב כזורע כלאים. בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים - ושמעינן ליה הכי כלאים שדך לא דעקרינן ליה מפשטיה לדרשא דהוה מצי למיכתב בהמתך כלאים לא תרביע ומדסמך כלאים לשדה שמע מינה להכי הוא דאתא. ְׁד ַתנְׁ יָא: "הַ ְמנ ֵַּכ ׁש וְ הַ ְמחַ ֶׁפה ְב ִכ ְלאַ יִם -לוֹ ֶׁקה; ַר ִבי עֲ ִקיבָ א אוֹ ֵּמר :אַ ף הַ ְמ ַקיֵּים". מַ אי טַ ְׁעמָ א ְׁדר' ע ֲִקיבָ א? ְׁד ַתנְׁ יָא: "" ָש ְד ָך לֹא ִׂתזְ ַרע ִׂכלְ ָאיִׂ ם" (ויקרא יט) - אֵּ ין ִלי אֶׁ ָלא זוֹ ֵּרע; ְמ ַקיֵּים ִמ ַניִן? לו ַמר: ַת ְלמוד ֹ 92 ָ " ִׂכלְ ַאיִׂ םָ ,ש ְדך לֹא" " 91כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים :לָ הֶׁ ן. ָ ָ יע ִׂכ ְל ַאיִׂ םָ ,ש ְדך לֹא ִׂתזְ ַרע ִׂכ ְל ָאיִׂ ם". 92כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספריםְ " :ב ֶה ְמ ְתך לֹא ַת ְר ִׂב ַ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 138 סוגיה 104 .274כא ,ב ָאמַ ר לֵּ יה עולָ א לְׁ ַרב נ ְַחמָ ן: וְׁ לִ ילְׁ קֵּ י נ ִַמי ִמשום זוֹ ֵּרעַ ְׁביוֹ ם טוֹ ב! אֲ מַ ר לֵּ יה: ָתנָא וְׁ ִש ֵּייר. אֲ מַ ר לֵּ יה: ָתנָא ָק ָתנֵּיְׁ ' :שמוֹ נָה' ,וְׁ ַא ְׁת ָא ְׁמ ַר ְׁתָ :תנָא וְׁ ִשיֵּיר?! אֲ מַ ר לֵּ יה ַר ָבה: ש ָבת, יֵּש ִחילוק ְׁמלָ אכוֹ ת ְׁב ַ וְׁ ֵּאין ִחילוק ְׁמלָ אכוֹ ת ְׁביוֹ ם טוֹ ב. 93 אֲ מַ ר לֵּ יה: עָ ָדא ְׁתהֵּ א. יתיבֵּ יה ַא ַביי: ֵּא ִ וְׁ ֵּאין ִחילוק ְׁמלָ אכוֹ ת ְׁביוֹ ם טוֹ ב?! 94 וְׁ הָ ַתנְׁ יָא: 95 "הַ ְמבַ ֵּׁשל ִגיד הַ ָנ ֶׁׁשה ְבחָ ָלב ְביוֹ ם טוֹ בַ ,ואֲכָ לוֹ -לוֹ ֶׁקה חָ ֵּמ ׁש: לוֹ ֶׁקה ִמ ׁשום אוֹ כֵּ ל ִגיד, טוב ֶׁׁשל ֹא ְלצוֹ ֶׁרךְ, וְ לוֹ ֶׁקה ִמ ׁשום ְמבַ ֵּׁשל ְביוֹ ם ֹ וְ לוֹ ֶׁקה ִמ ׁשום ְמבַ ֵּׁשל ִגיד ְב ָחלָ ב, אוכֵּ ל ָב ָשר ְבחָ לָ ב, וְ לוֹ ֶׁקה ִמ ׁשום ֹ דף כב,א וְ לוֹ ֶׁקה ^ ִמ ׁשום הַ ְב ָע ָרה". יתא - וְׁ ִאם ִא ָ ִמשום הַ ְׁבעָ ָרה לָ א ִמחַ ֵּייבְׁ ,דהָ א ִאיחַ יֵּיב לֵּ יה ִמשום ִבשולוֹ ! ולילקי נמי משום זורע -דהא נמנו וגמרו דמחפה זורע הוא כדאמרן. ואין חילוק מלאכות ביום טוב -אם עשה שתים ושלש מלאכות בהעלם אחד או עשה מלאכה שיש בה שתים אינו חייב אלא אחת למ"ד (שבת דף ע) הבערה לחלק יצאת סבירא ליה אין חילוק מלאכות ביו"ט דביו"ט לא יצאת הבערה ומ"ד נמי הבערה ללאו יצאת ונפקא ליה חילוק מלאכות מועשה אחת מהנה הני מילי באיסורי דאית בהן חיוב חטאת כגון מלאכות דשבת דזדונן כרת ושגגתן חטאת דבההיא פרשה דועשה מאחת מהנה קמיירי בחטאת אבל יו"ט דחיוב מלקות הוא ואין זדונו כרת אין בו חילוק מלאכות. לוקה משום מבשל -גיד ביום טוב ומשום מבשל בשר בחלב קסבר יש בגידין בנותן טעם תלתא לא תבשל כתיבי חד לאכילה וחד להנאה וחד לבישול בשחיטת חולין (דף קטו.): משום הבערה -דאי הוה איהו מבעיר וחבירו מבשל הוו תרוייהו חייבין דמבעיר ומבשל אבות מלאכות אלמא מיחייב משום יו"ט שתים הבערה ובישול. ה"ג -ואם איתא אהבערה לא ליחייב דהא איחייב ליה משום מבשל. גיד הנשה של נבילה -דלוקה אף משום נבילה שאכל. שלש על בישולו -בישול בשר בחלב ובישול שלא לצורך יו"ט והבערה שלא לצורך ושתים על אכילתו אכילת גיד ואכילת בשר בחלב ואם איתא דמפקת הבערה ומעיילת אכילת נבילה הוי איסור ג' על אכילתו. של נְׁ בֵּ ילָ ה. ָשה ֶׁ ַא ִפיק הַ ְׁבעָ ָרה ,וְׁ עָ יֵּיל ִגיד הַ נ ֶׁ וְׁ הָ ָתנֵּי ר' ִחיָיא: "לוֹ ֶׁקה ְ ׁש ַתיִם ַעל א ֲִכילָ תוֹ ,וְ ָׁשל ֹׁש ַעל ִב ׁשולוֹ "; שלֹש עַ ל אֲ ִכילָ תוֹ הוא חַ יָיב! יתא ָ - וְׁ ִאי ִא ָ ש ָירה; ֶׁא ָלא ַא ִפיק הַ ְׁבעָ ָרה ,וְׁ עָ יֵּיל עֲצֵּ י אֲ ֵּ וְׁ ַאזְׁהָ ָר ֵּתיה -מֵּ הָ כָ א: "וְ לֹא יִׂ ְד ַבק ְבי ְָד ָך" וְׁ גוֹ ' (דברים יג). אֲ מַ ר לֵּ יה ַרב ַאחָ א ְבריה ְד ָרבָ א לְׁ ַרב ַא ִשי: ָ יתך" (דברים ז)! תו ֵע ָבה ֶאל ֵב ֶ וְׁ לִ ילְׁ קֵּ י נ ִַמי ִמשום" :לֹא ָת ִׂביא ֹ ֶׁא ָלא, הָ כָ א ְׁבמַ אי עָ ְׁס ִקינַן, ישלוֹ ַבעֲצֵּ י הֶׁ ְׁק ֵּדש; ש ִב ְׁ ְׁכגוֹ ן ֶׁ 93כך בב"ח .בגוף הספרים :אֲ מַ ר ָרבָ א.: 94כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים :וְׁ הָ ְׁתנַן. 95כך בב"ח .בגוף הספרים :בלי "הנשה". ואזהרת עצי הקדש מהכא - ואשריהם תשרפון באש לא תעשון כן לה' אלהיכם. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 139 סוגיה 104 וְׁ ַאזְׁהָ ָר ֵּתיה -מֵּ הָ כָ א: יכם" יהם ִׂת ְש ְרפון ָב ֵאש ...לֹא ַתעֲ שון ֵכן לַ ה' אֱ ל ֵֹה ֶ "וַ אֲ ֵש ֵר ֶ (דברים יב). כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 141 סוגיה 105 .272כב ,א < ִסימָ ן שנבא"י שנ"ז> השמר בנגע הצרעת -ואמרינן (שבת דף קלג) בקוצץ בהרתו הכתוב מדבר והשמר הוא לא תעשה. נילקי נמי -כגון שהיו כלי מחרישה מעצי אשירה. שעְ יָא: מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַרב הוֹ ַ יתן'; יחשוב נ ִַמי' :הַ זוֹ ֵּרעַ ְׁבנַחַ ל ֵּא ָ וְׁ לִ ְׁ וְׁ ַאזְׁהָ ָר ֵּתיה -מֵּ הָ כָ א: "אֲ ֶשר לֹא ֵי ָע ֵבד ב ֹו וְ לֹא יִׂ ָז ֵר ַע" (דברים כא)! חנַנְ יָא: מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַרב ֲ שם ַבהֲלִ יכָ תוֹ '; יחשוב נ ִַמי' :הַ מוֹ חֵּ ק ֶׁאת הַ ֵּ וְׁ לִ ְׁ וְׁ ַאזְׁהָ ָר ֵּתיה -מֵּ הָ כָ א: 96 יכם" "וְ ִׂא ַב ְד ֶתם ֶאת ְש ָמם וְׁ גוֹ ' ,לֹא ַתעֲ שון ֵכן לַ ה' אֱ ל ֵֹה ֶ קוצץ אילנות טובות - בהליכתו. (דברים יב)! מַ ְׁת ִקיף לַ ה ר' ַא ָבהו: יחשוב נ ִַמי' :הַ קוֹ צֵּ ץ ֶׁאת ַבהַ ְׁרתוֹ '; וְׁ לִ ְׁ וְׁ ַאזְׁהָ ָר ֵּתיה -מֵּ הָ כָ א: " ִׂה ָש ֵמר ְבנֶגַ ע ַה ָצ ַר ַעת" (דברים כד)! מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַא ַביי: יחשוב נ ִַמי: וְׁ לִ ְׁ שן מֵּ עַ ל הָ ֵּאפוֹ ד' ,וְׁ 'הַ ֵּמ ִסיר ַב ֵּדי ָארוֹ ן'; 'הַ ַמזִיחַ הַ חוֹ ֶׁ וְׁ ַאזְׁהָ ָר ֵּתיה -מֵּ הָ כָ א: "לֹא 69יָסורו" (שמות כה)" ,וְ לֹא יִׂ זַח ַהח ֶֹשן" (שמות כח)! מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַרב ַא ִשי: ש ָירה'; יחשוב נ ִַמי' :הַ חוֹ ֵּרש ַבעֲצֵּ י אֲ ֵּ וְׁ לִ ְׁ וְׁ ַאזְׁהָ ָר ֵּתיה -מֵּ הָ כָ א: "וְ לֹא יִׂ ְד ַבק ְבי ְָד ָך ְמאו ָמה" וְׁ גוֹ ' (דברים יג)! מַ ְׁת ִקיף לַ ה ָר ִבינָא: יחשוב נ ִַמי' :הַ קוֹ צֵּ ץ ִאילָ נוֹ ת טוֹ בוֹ ת'; וְׁ לִ ְׁ וְׁ ַאזְׁהָ ָר ֵּתיה -מֵּ הָ כָ א: תו לֹא ִׂת ְכרֹת" (דברים כ)! או ֹ ֹאכל ,וְ ֹ " ִׂכי ִׂמ ֶמנו ת ַ 96כך מתוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספריםְ :ולֹא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 141 סוגיה 106 .271כב ,א ירא לְׁ ַר ִבי מַ ִני: אֲ מַ ר לֵּ יה ַר ִבי זְעִ ָ יחשוב נ ִַמי, וְׁ לִ ְׁ שלֹא ֶׁא ְׁחרוֹ ש ְׁביוֹ ם טוֹ ב'! ְׁכגוֹ ן ַדאֲ מַ רְׁ ' :שבועָ ה ֶׁ הָ ָתם לָ א ָקא חָ לָ ה ְׁשבועָ ה - מו ְׁש ַבע וְׁ עוֹ מֵּ ד מֵּ הַ ר ִסינַי הוא. אֲ מַ ר לֵּ יה: שלֹא ֶׁא ְׁחרוֹ שֵּ ,בין ְׁבחוֹ ל ֵּבין ְׁביוֹ ם טוֹ ב'; ְׁכגוֹ ן ַדאֲ מַ רְׁ ' :שבועָ ה ֶׁ ְׁד ִמגוֹ ְׁדחָ לָ ה עֲלֵּ יה ְׁשבועָ ה ְׁבחוֹ ל -חָ לָ ה עֲלֵּ יה נ ִַמי ְׁביוֹ ם טוֹ ב. יתיה ִב ְׁש ִאילָ ה ,לָ א ָק ָתנֵּי. ִמ ִידי ְׁד ִא ֵּ וְׁ לֹא?! ַוה ֲֵּרי הֶׁ ְׁק ֵּדש! ִב ְׁבכוֹ ר. ַוה ֲֵּרי ָנזִיר! מי קא חיילא עליה -הא הוה ליה נשבע שלא יבטל המצוה ונפקא לן מלהרע או להיטיב בשבועות (דף כה) דאין זו שבועה. מיגו דחיילא עליה שבועה כו' -היינו איסור כולל ואיסור מוסיף כגון שבחתיכה עצמה נוסף איסור כגון אילו נוסף על היו"ט איסור ע"י שבועה זו וה"ל מוסיף דומיא דאשת איש ונעשית חמותו דמוסיף הוא דמעיקרא קיימא ליה בחנק והשתא קיימא ליה בסקילה א"נ חלב דנותר מעיקרא קאי עליה באיסור חלב והשתא איתוסף עליה איסור נותר ואיסור כולל היינו שאין איסור נוסף על החתיכה אלא כולל אחרים באיסורא כגון שנשא אחות חמותו דמיגו דמיתסר בכולהו אחוותא איתסר נמי בחמותו משום אחות אשה אי נמי כגון חמותו ונעשית אשת איש דמיגו דכיילה כולי עלמא באיסור אשת איש כללה נמי לדידיה לחייבו שתים. בנזיר שמשון -ע"י מלאך קיבל נזירות עליו דההוא אין לו שאלה דצווי שלמעלה הוא. נזיר שמשון בר טמויי למתים הוא -כלום אסור הוא להיטמא למתים אדם שמקבל נזירתו ע"י מלאך הא אמרינן במס' נזיר (דף ד ):שמשון הותר ליטמא למתים ובעי לאפוקי מהאי קרא ויך מאה וחמשים וגו' ופריך ליה אימא דשוינהו גוססין אלא גְּ מָ ָרא ואית דמפרשי נזיר שמשון נזיר מן הבטן וקשיא לן ההיא נמי בשאלה איתיה שהיה אביו יכול לישאל עליו ואפילו מת אביו בשאלה מיהא הוה ההוא שעתא. ִבנְׁ זִיר ִש ְׁמשוֹ ן. יטמוֹ יֵּי לְׁ מֵּ ִתים הוא?! נְׁ זִיר ִש ְׁמשוֹ ן ַ -בר ִא ַ ֶׁא ָלא הַ אי ַתנָא ִ -איסור כוֹ לֵּ ל לֵּ ית לֵּ יה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכ ֹות פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 142 סוגיה 107 .270כב ,א שעְ יָא: אֲ מַ ר ַר ִבי הוֹ ַ הַ ַמ ְׁר ִביעַ שוֹ ר ְׁפסולֵּ י הַ מו ְׁק ָד ִשים -לוֹ קֶׁ ה ְׁשנַיִ ם. ָאמַ ר ַר ִבי יִ ְצחָ ק: הַ ַמנְׁ ִהיג ְׁבשוֹ ר ְׁפסולֵּ י הַ מו ְׁק ָד ִשים -לוֹ קֶׁ ה; ֲשאוֹ הַ ָכתוב ִכ ְׁשנֵּי גו ִפים. שה ֲֵּרי גוף ֶׁאחָ ד הואַ ,וע ָ ֶׁ המרביע שור פסולי המוקדשין -שנפדה אפילו על מינו לוקה שהרי גוף אחד ועשאו הכתוב שני גופין דתורת חולין ותורת קדשים יש עליו תורת חולין שמותר באכילה מחוץ לפתח אהל מועד כאילו לא הוקדש מעולם ותורת קדשים שאסור בגיזה ועבודה כדאמרינן בספרי בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר במה הכתוב מדבר אם בבשר תאוה הרי כבר אמור כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' כי תאוה נפשך וגו' אם באכילת קדשים הרי כבר אמור כי אם במקום וגו' שם תעלה וגו' הא אין הכתוב מדבר אלא בפסולי המוקדשין שנפדו תזבח ולא גיזה דאסור בגיזה ועבודה בשר ולא חלב ואכלת ולא לכלביך והלכך אסור להרביעו אפי' עם מינו משום כלאים שמרביע חולין על קדשים או קדשים על חולין וכן במנהיג אפילו מנהיג עם מינו ואפילו מנהיגו בפני עצמו חולין וקדשים הוא וחייב משום כלאים דחרישה דהוא עצמו כלאים שעשאן הכתוב שני גופין ולא שמעתי ראיה מנלן דחולין וקדשים כלאים זה בזה ודבר תימה הוא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 143 סוגיה 108 .278כב ,א ִמ ְׁשנָה ַכ ָמה ַמ ְל ִקין אוֹ תוֹ ? אַ ְר ָב ִעים חָ ֵּסר אַ חַ ת; ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמרְ " :ב ִׂמ ְס ָפרַ .א ְר ָב ִׂעים" - 97 ִמנְ ָין ֶׁׁשהוא סוֹ כֵּ ם אֶׁ ת הַ אַ ְר ָב ִעים . ר'ַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: ימות הוא לוֹ ֶׁקה; אַ ְר ָב ִעים ְ ׁשלֵּ ֹ לו ֶׁקה אֶׁ ת הַ י ְֵּת ָירה? וְ הֵּ יכָ ן הוא ֹ ֵּבין ְכ ֵּת ָפיו.אֵּ ין אוֹ ְמ ִדין אוֹ תוֹ ,אֶׁ ָלא ְב ַמכוֹ ת ְראו ֹיות ְל ִה ְ ׁש ַת ֵּלש. א ֲָמדוהו ְל ַק ֵּבל אַ ְר ָב ִעים ,וְ לוֹ ֶׁקה ִמ ְקצָ ת, ָכול ְל ַק ֵּבל אַ ְר ָב ִעים - דף כב,ב וְ אָ ְמדו ֶׁׁשאֵּ ין י ֹ ָפטור. מו ֶׁנה ֶׁע ְש ֵּרה, א ֲָמדוהו ְל ַק ֵּבל ְ ׁש ֹ ָכול הוא ְל ַק ֵּבל אַ ְר ָב ִעים - ו ִמ ֶׁׁש ָל ָקה ,אָ ְמדו ֶׁׁשי ֹ ָפטור. מתני'. שנאמר במספר ארבעים -והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר (דברים כה) וסמיך ליה ארבעים יכנו ודרשינן כמאן דכתיב במספר ארבעים מנין שהוא סוכם את הארבעים כדמפרש בגמ' דמדלא כתיב יכנו ארבעים במספר אלא במספר ארבעים יכנו שמעינן דהכי קאמר מנין הסוכם הארבעים חשבון המשלים סכום של ארבעים שגורם לקרות אחריו ארבעים והיינו שלשים ותשע. ראויות להשתלש -בגְּמָ ָרא מפרש. ואמדו שאין יכול לקבל פטור -דכיון דנתבזה בבית דין ולקה קצת סגי ליה בהכי אבל לא לקה אלא אמדוהו לארבעים וחזרו ואמדו שאין יכול לקבל כולם לא מיפטר דאין רשאין לגרוע האומד אלא לוקה אחר זמן והכי נמי אם אמדוהו לשמונה עשר ומשלקה חזרו ואמדו שיכול עדיין לקבל ארבעים פטור משום דלקה אבל לא לקה רשאין להוסיף על אומד ראשון. גמ'. כמה טפשאי שאר אינשי -כמה שוטים הללו רוב בני אדם. ְׁגמָ ָרא מַ אי טַ עְׁ מָ א? ִאי ְׁכ ִתיבַ ' :א ְׁר ָבעִ ים ְׁב ִמ ְׁס ָפר', ה ָוה ָא ִמינָאַ :א ְׁר ָבעִ ים ְׁב ִמנְׁ יָינָא; ֲ הַ ְׁש ָתאִ ,ד ְׁכ ִתיבְ " :ב ִׂמ ְס ָפר ַא ְר ָב ִׂעים" - שהוא סוֹ כֵּ ם ֶׁאת הָ ַא ְׁר ָבעִ ים. ִמנְׁ ָין ֶׁ אֲ מַ ר ָרבָ א: ָשי, ש ֵּאי ְׁש ָאר אֱ ינ ֵּ ַכ ָמה ִט ְׁפ ָ ְׁד ָקיְׁ ימֵּ י ִמ ַק ֵּמי סֵּ פֶׁ ר תוֹ ָרה ,וְׁ לֹא ָקיְׁ ימֵּ י ִמ ַק ֵּמי ג ְַׁב ָרא ַר ָבה; ְׁד ִאילו ְׁבסֵּ פֶׁ ר תוֹ ָרה ְׁכ ִתיבַ " :א ְר ָב ִׂעים", וְׁ ָאתוֹ ַר ָבנָן ָ -ב ְׁצרו ֲח ָדא. 97כך במסורת הש"ס ,על פי הּגְׁ מָ ָרא להלן .בגוף הספריםָ :סמו ְך ְלאַ ְר ָב ִעים. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 109 .279כב ,ב או ֵּמר :אַ ְר ָב ִעים ְ ׁשלֵּ ימוֹ ת וְׁ כו' ֵּבין ְכ ֵּת ָפיו."98 " ַר ִבי יְהו ָדה ֹ אֲ מַ ר ר' יִ ְצחָ ק :מַ אי טַ ְׁעמָ א ְׁד ַר ִבי יְׁ הו ָדה? ִד ְׁכ ִתיב: ָ יָדיך? " ָמה ַה ַמכ ֹות ָה ֵא ֶלה ֵבין ֶ וְ ָא ַמר :אֲ ֶשר הֻ ֵכ ִׂתי ֵבית ְמ ַאהֲ ָבי" (זכריה יג). וְׁ ַר ָבנָן? של ֵּבית ַר ָבן הוא ִד ְׁכ ִתיב. הַ הוא ְׁ -ב ִתינוֹ קוֹ ת ֶׁ 98כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים :בלי "בין כתפיו". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 144 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 145 סוגיה 110 .227כב ,ב "אֵּ ין אוֹ ְמ ִדין אֶׁ ָלא ְב ַמכוֹ ת ָה ְראויוֹ ת" וְׁ כו'. לָ ָקה ִ -אין, לֹא לָ ָקה -לָ א. ו ְׁר ִמינְׁ הו: "א ֲָמדוהו ְל ַק ֵּבל אַ ְר ָב ִעים, ָכול ְל ַק ֵּבל אַ ְר ָב ִעים - וְ חָ זְ רו וְ אָ ְמדו ֶׁׁשאֵּ ין י ֹ ָפטור. א ֲָמדוהו ְל ַק ֵּבל ְ ׁשמוֹ נֶׁה ֶׁע ְש ֵּרה, וְ חָ זְ רו ַוא ֲָמדוהו ֶׁׁשיָכוֹ ל ְל ַק ֵּבל אַ ְר ָב ִעים - ָפטור"! שת: אֲ מַ ר ַרב ש ֶּ לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ַ -דאֲ מָ דוהו לְׁ יוֹ מֵּ י; הָ א ַ -דאֲ מָ דוהו לְׁ מָ חָ ר ולְׁ יוֹ מָ א אוֹ חָ ָרא. ורמינהו אמדוהו לקבל ארבעים וחזרו ואמדו שאין יכול פוטרין אותו -אע"ג דלא לקה אלמא דלא שני בין לקה ללא לקה וה"נ בין שאמדוהו לארבעים בין שאמדוהו לשמונה עשרה לא עבדינן ליה אלא אומד ראשון וקשה בין מרישא ובין מסיפא. הא דאמדוהו ליומי' -מתניתין באמדוהו ליומיה לקבל מ' או שמונה עשרה והלכך כי חזרו ואמדו בו ביום שאין יכול לקבל או יכול איגלאי מילתא דאומד שלהם לא היה כלום כיון דבו ביום סתרו כל מה שאמדו שהרי זה לא נשתנה ולא הכחיש בשהות מועט כזה ויש לומר דהם טעו באומד הלכך כי אמדו תחלה לארבעים וחזרו ואמדו בו ביום שאין יכול לקבל אם לקה מקצתן פוטרין אותו שהרי נתבזה ואם לא לקה הרי הוא כמי שלא אמדוהו כלל ועכשיו הוא דמעיינו בדיניה ואמרו אין יכול וממתינין לו עד שיבריא ויהיו אומדין אותו אומד הראוי לו וכן אמדו תחלה לי"ח ובו ביום חזרו ואמדו שיכול לקבל ארבעים איגלאי מילתא דטעו באומד ראשון ואינו כלום והלכך אם לקה כבר כל השמונה עשרה פוטרין אותו דכיון דיצא מב"ד כבר בזיון ב"ד הוא להחזירו אבל לא לקה רשאין להוסיף על אומד ראשון דאינו כלום. וברייתא בדאמדוהו למחר או ליומא אוחרא - ליום אחר דההוא ודאי אומד גמור הוא שיפה עיינו שהיה יכול זה לקבל עד אותו יום כך וכך מכות אלא נשתנה והכחיש הלכך כי אמדוהו לארבעים עד יום פלוני וכשהגיע יום פלוני אמדו שאין יכול לקבל כולם אומד ראשון אומד גמור היה והואיל ונשתנה ונתקלקל שאין יכול לקבל פטור אע"פ שלא לקה שהרי נתבזה באותו אומד וכי אמדוהו נמי לשמונה עשרה עד יום פלוני וכשהגיע יום פלוני אמדו שיכול לקבל ארבעים אין לוקה אלא אומד ראשון דאומד גמור היה כך נראה לרבי ,לישנא אחרינא מתני' דאמדוהו ליומיה לקבל ארבעים והלכך אין פוטרין אותו אלא אם כן לקה דודאי יהא בו כח לקבל קצת מן המכות אמדוהו לקבל ליום או ליומים ודאי אין בו כח ואם חזרו בהם פטור מיד וכן קיבל ר' מח"ע ולא נהירא דמשום דאמדוהו ליומיה אמאי ברירא לן שיהא בו כח לקבל קצת מן המכות הם אומדין שאין יכול ואנן אמרינן לילקי ולימות ועוד דאם לקה אמרינן במתניתין ולא דמלקינן ליה לכתחלה ,מ"ר. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 146 סוגיה 111 .222כב ,ב ִמ ְׁשנָה ָעבַ ר עֲ בֵּ ָירה ֶׁׁשי ֵּׁש ָבה ְ ׁשנֵּי לָ אוִ ין: או ֶׁמד אֶׁ חָ ד -לוֹ ֶׁקה ,ו ָפטור; א ֲָמדוהו ֹ וְ ִאם לָ או -לוֹ ֶׁקה ,ו ִמ ְת ַר ֵּפא ,וְ חוֹ זֵּר וְ לוֹ ֶׁקה. מתני'. עבירה שיש בה שני לאוין -כגון חורש בשור וחמור ְׁגמָ ָרא וְׁ הָ ַתנְׁ יָא: "אֵּ ין אוֹ ְמ ִדין אוֹ ֶׁמד אֶׁ חָ ד ִל ְ ׁשנֵּי לָ אוִ ין"! גמ'. שת: אֲ מַ ר ַרב ש ֶּ לָ א ַק ְׁשיָא: הָ א ַ -דאֲ מָ דוהו לְׁ ַא ְׁר ָבעִ ים ַו ֲח ָדא, הָ א ַ -דאֲ מָ דוהו לְׁ ַא ְׁר ָב ִעים וְׁ ַת ְׁר ֵּתי. וכלאים בכרם. ואם לאו -דלא אמדוהו אומד אחד אלא ללאו אחד אמדוהו תחלה לוקה ומתרפא. אמדוהו לארבעים וחדא -כל מה שאומדין עליו עד שלשים ותשע חשבינן משום חד לאו דכך הוא דינו למלקות ארבעים חסר אחת על לאו אחד ואם מוסיפין עליו אפילו שלש מכות דהוה להו ארבעים ותרתי חשובין אותן שלש אומד ללאו האחר ואם לא הוסיפו אלא שתים מכות דהוו להו ארבעים וחדא לוקה שלשים ותשע משום לאו אחד ומתרפא וחוזר ולוקה דמכות שאינן ראויות להשתלש לא מלקינן ליה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 147 סוגיה 112 .220כב ,ב ִמ ְׁשנָה ֵּכיצַ ד ַמ ְל ִקין אוֹ תוֹ ? מתני'. על העמוד -עץ אחד נעוץ בקרקע וגבוה כנגד שתי אמות או אמה וחצי והוא כפוף ומוטה על אותו העמוד כאדם הנסמך על בריח דלת ותולה ידיו למטה וכופתין לו ידיו בצידי העמוד. כוֹ פֶׁ ה ְ ׁש ֵּתי י ָָדיו ַעל הָ ַעמוד הֵּ ָיל ְך וְ הֵּ ילָ ְך, חזן -שמש הקהל ולא שמעתי בו שום משמעות. וְ חַ ַזן הַ ְכנ ֶֶׁׁסת אוֹ חֵּ ז ִב ְבגָ ָדיו: נפרמו -דשקושרר"א בלע"ז קריעה של תפירה. ִאם נִ ְק ְרעו נִ ְק ְרעו ,וְ ִאם נִ ְפ ְרמו נִ ְפ ְרמוַ ,עד ֶׁׁ שהוא ְמגַ ֶׁלה אֶׁ ת ִלב ֹו .מאחריו -של נידון. כפולה אחת לשתים -ועוד רצועה אחרת כפולה לשתים היינו שתים רצועות שהן ארבע ואותן השתי רצועות עולות וְ ָהאֶׁ בֶׁ ן נְ תונָ ה ֵּמאַ ח ֲָריו. ויורדות בה כלומר אותן שתי רצועות היו תלויות באמצע חַ ַזן הַ ְכנ ֶֶׁׁסת עוֹ ֵּמד ָעלָ יו, הרצועה ושל חמור לקיים בהן יבא מי שמכיר אבוס בעליו כו'. היה מכה -וכשהוא מגביה ידו ומוריד הן עולות ויורדות כך ו ְרצו ָעה ְביָדוֹ ֶׁׁ ,של ֵּעגֶׁ לְ ,כפולָ ה אֶׁ חָ ד ִל ְ ׁש ַניִם ו ְ ׁש ַניִם ְלאַ ְר ָב ָעה, קיבל רבי מעיקרא ולא נהירא לשון אחר מפי רבי עולות דות ָבה. לות וְ ֹיו ְר ֹ עו ֹ ו ְ ׁש ֵּתי ְרצועוֹ ת ֶׁׁשל חֲ מוֹ ר ֹ ויורדות כן דרך תפירה של רצועה תוחב ראש רצועה בנקב כנגד מטה וחוזר ותוחב בנקב אחר דרך מעלה ונראה כמעלה ֹאשה ַמ ַג ַעת ַעל ִפי ְכ ֵּריסוֹ . י ָָדה ֶׁטפַ ח ,וְ ָר ְח ָבה ֶׁטפַ ח ,וְ ר ָׁ ומוריד. ידה טפח -מקל שתלויה בה ארכה טפח ורצועה עצמה רחבה יש ִמ ְל ָפנָ יו ,ו ְ ׁש ֵּתי יָדוֹ ת ִמ ְלאַ חָ ָריו. תו ְ ׁש ִל ׁ ו ַמ ֶׁכה אוֹ ֹ טפח ומגעת עד פי כריסו שמשער כך שכשהוא מכה כלה ראשה של רצועה בפי כריסו בתחלת כריסו שהמכה עומד בצד המוכה ומכה אותו ברוחב גבו הלכך אורך הרצועה ברוחב כל וְ אֵּ ינוֹ ַמ ֶׁכה אוֹ תוֹ ,לֹא עוֹ ֵּמד וְ לֹא יוֹ ֵּׁשב ,אֶׁ ָלא מו ֶׁטה; גבו עד מקום שמתחיל שם הכרס ואף ע"ג דאמרן לעיל האבן נתונה לה לאחוריו אעפ"כ היה הוא משלחף עצמו לצד צדו ילו ַהש ֹו ֵפט" (דברים כה). ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וְ ִׂה ִׂפ ֹ והיה מכה ברחבו. שליש מלפניו -על הבטן ושתי ידות מאחוריו בגְּמָ ָרא מפרש טעמא. וְ הַ ַמ ֶׁכה ַמ ֶׁכה ְביָדוֹ אַ חַ תְ ,בכָ ל כֹחוֹ . והקורא קורא אם לא תשמור -הא מיפשט פשיטא לן דבעי קריאה כדאמרן [כריתות] (דף יא) בקורת תהיה בקרייה תהא קו ֵּרא: וְ הַ קוֹ ֵּרא ֹ דלהכי קתני הכא והקורא. אם מת תחת ידו פטור -דשליח ב"ד הוא ואמרן לעיל " ִׂאם לֹא ִׂת ְשמ ֹור לַ עֲ ש ֹות וְ גוֹ ', /מכות( /דף ח) יצא האב המכה את בנו ושליח ב"ד. וְ ִׂה ְפלָ א ה' ֶאת ַמכ ֹו ְת ָך וְ ֶאת ַמכ ֹות" וְ גוֹ ' (דברים כח), הוסיף לו רצועה -על האומד ומת ה"ז גולה על ידו ולא דמי להכהו עשרה בני אדם בעשר מקלות דאמרינן בהנשרפין חוזֵּר ִל ְת ִח ַלת הַ ִמ ְק ָרא; וְ ֹ (סנהדרין דף עח) כולן פטורין דההיא אוקימנא לה בגוסס בידי "ו ְש ַמ ְר ֶתם ֶאת ִׂד ְב ֵרי ַה ְב ִׂרית ַהזֹאת" וְ גוֹ ' (דברים כט); אדם. נתקלקל כו' פטור -דכתיב ונקלה והרי נקלה. וְ חוֹ ֵּתם" :וְ הוא ַרחום יְ ַכ ֵפר ָע ֹון" וְ גוֹ ' (תהילים עח), חוזֵּר ִל ְת ִח ַלת הַ ִמ ְק ָרא. וְ ֹ וְ ִאם ֵּמת ַתחַ ת יָדוֹ ָ -פטור. הוֹ ִסיף לוֹ עוֹ ד ְרצו ָעה אַ חַ ת ,ו ֵּמת -הֲ ֵּרי זֶׁה גוֹ לֶׁ ה ַעל יָדוֹ . יעי ֵּבין ְב ַמיִם ָ -פטור. נִ ְת ַק ְל ֵּקלֵּ ,בין ְב ֵּר ִ רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: יעי, יש ְ -ב ֵּר ִ הָ ִא ׁ וְ ָה ִא ָׁשה ְ -ב ַמיִם. דף כג,א ְׁגמָ ָרא מַ אי טַ עְׁ מָ א? גמ'. אין חוסמין -אין מגערין בה שלא תאמר אי אפשי בו. ִמשום" :נִׂ ְקלָ ה" (דברים כה). רַבןַעז ְׁריה: שת ִמשום רביַאֶּ ְׁלעז ֶּ ָאמַ ר ַרב ש ֶּ של עֵּ גֶׁל? ש ִהיא ֶׁ ִמנַיִ ן לִ ְׁרצועָ הֶׁ , ִד ְׁכ ִתיבַ " :א ְר ָב ִׂעים י ֶַכנו" (דברים כה), ו ְׁס ִמ ְׁ יך לֵּ יה" :לֹא ַת ְחס ֹום ש ֹור ְב ִׂדיש ֹו" (דברים כה). רַבןַעז ְׁריה: שת ִמשום רביַאֶּ ְׁלעז ֶּ וְׁ ָאמַ ר ַרב ש ֶּ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 148 סוגיה 112 ש ֵּאין חוֹ ְׁס ִמין אוֹ ָתה? שנ ְָׁפלָ ה לִ ְׁפנֵּי מו ֵּכה ְׁש ִחיןֶׁ , ִמנַיִ ן לִ יבָ מָ ה ֶׁ ִד ְׁכ ִתיב" :לֹא ַת ְחס ֹום ש ֹור ְב ִׂדיש ֹו", ו ְׁס ִמ ְׁ יך לֵּ יהִׂ " :כי י ְֵשבו ַא ִׂחים י ְַח ָדו" וְׁ גוֹ ' (דברים כה). רַבןַעז ְׁריה: שת ִמשום ר'ַאֶּ ְׁלעז ֶּ וְׁ ָאמַ ר ַרב ש ֶּ ָכל הַ ְׁמבַ זֶׁה ֶׁאת הַ מוֹ ע ֲִדים ְׁ -כ ִאילו עוֹ בֵּ ד ֲעבוֹ ָדה ז ָָרה . ִד ְׁכ ִתיב" :אֱ ל ֵֹהי ַמ ֵס ָכה לֹא ַתעֲ ֶשה ָל ְך" (שמות לד), ו ְׁס ִמ ְׁ יך לֵּ יהֶ " :את ַחג ַה ַמצ ֹות ִׂת ְשמ ֹור" (שמות לד). 99 את המועדות -חולו של מועד. חג המצות תשמור -מפרש בחגיגה (דף יח) אם בראשון ובשביעי הרי כבר אמור הא לא בא להזהיר אלא על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה. אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס -היינו מעיד עדות שקר. רַבןַעז ְׁריה: שת ִמשום ר'ַאֶּ ְׁלעז ֶּ וְׁ ָאמַ ר ַרב ש ֶּ ָכל הַ ְׁמסַ ֵּפר לָ שוֹ ן הָ ָרע, וְׁ כָ ל הַ ְׁמ ַק ֵּבל לָ שוֹ ן הָ ָרע, שקֶׁ ר - וְׁ כָ ל הַ ֵּמעִ יד עֵּ דות ֶׁ ָראוי לְׁ הַ ְׁשלִ יכוֹ לַ ְׁכלָ ִבים. תו" (שמות כב), או ֹ ִד ְׁכ ִתיב" :לַ ֶכלֶ ב ַת ְשלִׂ יכון ֹ ו ְׁס ִמ ְׁ יך לֵּ יה" :לֹא ִׂת ָשא ֵש ַמע ָשוְ א" וְׁ גוֹ ' (שמות כג) - ָק ֵּרי ֵּביה נ ִַמי :לֹא ַת ִשיא. 99כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :עכו"ם. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 113 .223כג ,א "ו ְ ׁש ֵּתי ְרצועוֹ ת" וְׁ כו'. ָתנָא: ֶׁׁשל חֲמוֹ ר. ִכ ְׁד ָד ֵּריש הַ הוא גָלִ ילָ ָאה ֲעלֵּיה ְׁד ַרב ִח ְס ָדא: מור ֵאבוס ְב ָעלָ יו ,יִׂ ְש ָר ֵאל לֹא י ַָדע" וְׁ גוֹ ' (ישעיהו א) - קנֵהו ,וַ חֲ ֹ "י ַָדע ש ֹור ֹ ְׁ ָאמַ ר הַ ָקדוֹ ש ָברוך הוא: ש ֵּאינוֹ מַ ִכיר ֵּאבוס ְׁבעָ לָ יו. ש ַמ ִכיר ֵּאבוס ְׁבעָ לָ יו ,וְׁ יִ ָפ ַרע ִמ ִמי ֶׁ ָיבֹא ִמי ֶׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 149 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 114 .224כג ,א "י ָָדה ֶׁטפַ ח" וְׁ כו'. אֲ מַ ר ַא ַביי: ַביה עָ ְׁב ִדינַן לֵּ יה. ְׁשמַ ע ִמינַהָ :כל חַ ד וְׁ חַ ד -לְׁ פום ג ֵּ אֲ מַ ר לֵּ יה ָרבָ א: ִאם ֵּכן -נְׁ ִפיש לְׁ הו ְׁרצועוֹ ת טובָ א! ֶׁא ָלא, אֲ מַ ר ָרבָ א: אֲ בַ ָק ָתא ִאית לֵּ יה: יקטַ ר ֵּביה, ִכי ָבעֵּ י ִ -מ ְׁ ִכי ָבעֵּ י -מַ ְׁר ֶׁפה ָבה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 151 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 151 סוגיה 115 .222כג ,א " ַמ ְל ִקין אוֹ תוֹ " וְׁ כו'. במספר -שתי רשעיות מאחריו ילי? ְׁמנָא הָ נֵּי ִמ ֵּ הנָא: אֲ מַ ר ַרב ָכ ֲ תו ְב ִׂמ ְס ָפר" ילו ַהש ֹו ֵפט וְ ִׂה ָכהו לְ ָפנָ יוְ ,כ ֵדי ִׂר ְש ָע ֹ ַדאֲ מַ ר ְׁק ָרא" :וְ ִׂה ִׂפ ֹ ִר ְׁשעָ ה ַאחַ ת ִ -מ ְׁלפָ נָיו, ְׁש ֵּתי ִר ְׁשעֻיוֹ ת -מֵּ ַא ֲח ָריו. (דברים כה) - כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 116 .221כג ,א "אֵּ ין ַמ ְל ִקין אוֹ תוֹ " וְׁ כו'. אֲ מַ ר ַרב ִח ְס ָדא אֲ מַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָן: ש ִהיא מו ְׁכ ֶׁפלֶׁ ת? ִמנַיִ ן לִ ְׁרצועָ הֶׁ , ילו". שנֶׁאֱ מַ ר "וְ ִׂה ִׂפ ֹ ֶׁ יבעֵּ י לֵּ יה לְׁ גופֵּ יה! וְׁ הָ א ִמ ָ ִאם ֵּכן -לִ ְׁכתוֹ ב ְׁק ָרא 'י ֵַּטיהו'; ילו"? ְׁ -שמַ ע ִמינַה ַת ְׁר ֵּתי. מַ אי " ִׂה ִׂפ ֹ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 152 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 153 סוגיה 117 .220כג ,א "הַ ַמ ֶׁכה ַמ ֶׁכה ְביָדוֹ ". ָתנו ַר ָבנָן: ית ֵּירי ַמ ָדע; אֵּ ין ַמעֲ ִמ ִידין חַ זָנִ ין ,אֶׁ ָלא ֲח ֵּס ֵּירי כֹחַ וִ ֵּ רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: ית ֵּירי כֹחַ . א ֲִפילו חֲ ֵּס ֵּירי ַמ ָדע וִ ֵּ אפילו יתירי כח ואפילו חסירי מדע -דאין להקפיד בכך. אי אמרת בשלמא דאפילו חסירי מדע -יכולין להעמיד בהן היינו דאיצטריך כו' למזרז. אֲ מַ ר ָרבָ א: ָותיה ְׁד ַר ִבי יְׁ הו ָדה ִמ ְׁס ַת ְׁב ָרא. ְׁכו ֵּ ִד ְׁכ ִתיב" :לֹא י ֹו ִׂסיףֶ ,פן י ֹו ִׂסיף" (דברים כה) - ְׁ ירי מַ ָדע -הַ יְׁ ינו ְׁדצָ ִריך לְׁ ַאזְׁהוֹ ֵּרי; ִאי ָא ְׁמ ַר ְׁת ִב ְׁשלָ מָ אֲ :חסֵּ ֵּ ְׁ ירי מַ ָדע ִ -מי צָ ִריך לְׁ ַאזְׁהוֹ ֵּרי?! ֶׁא ָלא ִאי ָא ְׁמ ַר ְׁת :יְׁ ֵּת ֵּ וְׁ ַר ָבנָן? ֵּאין ְׁמז ְָׁרזִין ֶׁא ָלא לִ ְׁמז ָֹרז. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 118 .228כג ,א ָתנָא: יה ִב ְ ׁש ֵּתי י ָָדיו; יה ַ -מגְ ִב ַ ְכ ֶׁׁשהוא ַמגְ ִב ַ ו ְכ ֶׁׁשהוא ַמ ֶׁכה ַ -מ ֶׁכה ְביָדוֹ אַ חַ ת. ידיה. יתה ִמ ִד ֵּ יכי ְׁדלֵּ ַ ִכי הֵּ ִ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 154 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 119 .229כג ,א קו ֵּרא" כו'. "וְ הַ קוֹ ֵּרא ֹ ָתנו ַר ָבנָן: דול ֶׁׁש ַב ַדיָינִ ין -קוֹ ֵּרא, הַ ָג ֹ הַ ֵּׁשנִ י -מוֹ נֶׁה, ישי -אוֹ ֵּמר' :הַ ֵּכהו'. וְ הַ ְ ׁש ִל ִ ׁ ִבזְ ַמן ֶׁׁש ַמ ָכה ְמרו ָבה ַ -מא ֲִר ְ יך; ִבזְ ַמן ֶׁׁש ַמ ָכה מו ֶׁע ֶׁטת ְ -מ ַק ֵּצר. וְׁ הָ א אֲ נַן ְׁתנַן: "חוֹ זֵּר ִל ְת ִח ַלת הַ ִמ ְק ָרא"! ִמ ְׁצ ָוה לְׁ צַ ְׁמצֵּ ם, וְׁ ִאי לֹא ִצ ְׁמצֵּ ם -חוֹ זֵּר לִ ְׁת ִח ַלת הַ ִמ ְׁק ָרא. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 155 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 156 סוגיה 120 .207כג ,א ָתנו ַר ָבנָן: " ַמ ָכה ַר ָבה" (דברים כה) - אֵּ ין ִלי אֶׁ ָלא ַמ ָכה ַר ָבה; ַמ ָכה מו ֶׁע ֶׁטת ִמ ַניִן? לו ַמר" :לֹא י ֹו ִׂסיף". ַת ְלמוד ֹ לו ַמרַ " :מ ָכה ַר ָבה"? ִאם ֵּכןַ ,מה ַת ְלמוד ֹ אשוֹ נוֹ תֶׁׁ ,שהֵּ ן ַמ ָכה ַר ָבה. ימד ַעל הָ ִר ׁ ִל ֵּ מכה מועטת -כגון שאמדוהו לפחות מכה בסידור אחד. אין לי אלא מכה רבה כו' -רישא דברייתא הכי איתא בסיפרי אין לי אלא בזמן שמוסיפין על מנין ארבעים על כל אומד ואומד שאמדוהו בית דין מנין ת"ל לא יוסיף מכל מקום מכה רבה אין לי אלא מכה רבה כו' ,אין לי דחייב על לא יוסיף אלא בזמן שהכהו מכות הרבה על האומד מכות מועטות אפילו שתי מכות או אחת מנין דאסור להוסיף ת"ל לא יוסיף לא יוסיף להכותו על אלה על מנין האומד. שהוא מכה רבה -שניתן להכותו בעל כורחו כן נראה לרבי ובלשון אחר קיבל רבי. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 157 סוגיה 121 .202כג ,א "נִ ְת ַק ְל ֵּקל" וְׁ כו': ָתנו ַר ָבנָן: יעי ,וְ לֹא ְב ַמיִם; יש וְ אֶׁ חָ ד הָ ִא ָׁשה ְ -ב ֵּר ִ אֶׁ חָ ד הָ ִא ׁ יַמאיר. ִד ְב ֵּרי רב ֵ רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: יעי ,וְ הָ ִא ָׁשה ְ -ב ַמיִם. יש ְ -ב ֵּר ִ הָ ִא ׁ וַחֲכָ ִמים אוֹ ְמ ִרים: יעיֵּ ,בין ְב ַמיִם. יש וְ אֶׁ חָ ד ָה ִא ָׁשה ֵּ -בין ְב ֵּר ִ אֶׁ חָ ד ָה ִא ׁ וְׁ הָ ַתנְׁ יָא: "רביַיְׁהודהַאוֹ ֵּמר: יעי"! יש וְ אֶׁ חָ ד הָ ִא ָׁשה ְב ֵּר ִ אֶׁ חָ ד הָ ִא ׁ אֲ מַ ר ַרב נ ְַחמָ ן ַבר יִ ְצחָ ק: שוִ ין ְׁב ֵּריעִ י. ְׁשנֵּיהֶׁ ם ָ אֲ מַ ר ְשמואל: ְׁכפָ תוהו ,וְׁ ָרץ ִמ ֵּבית ִדין ָ -פטור. יתיבֵּ י: מֵּ ִ " ָקלָ ה: אשוֹ נָ הֵּ ,בין ַב ְ ׁשנִ יָה -פוֹ ְט ִרין אוֹ תוֹ ; ֵּבין ָב ִר ׁ נִ ְפ ְס ָקה ְרצו ָעה: ַב ְ ׁשנִ יָה -פוֹ ְט ִרין אוֹ תוֹ , אשוֹ נָ ה -אֵּ ין פוֹ ְט ִרין אוֹ תוֹ ". ָב ִר ׁ ה ֵּוי ְׁכ ָרץ! ַא ַמאי? לֶׁ ֱ ה"ג -ת"ר אחד האיש ואחד האשה בריעי ולא במים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר האיש בריעי והאשה במים וחכמים אומרים אחד האיש ואחד האשה בין בריעי בין במים והתניא רבי יהודה אומר אחד האיש ואחד האשה בריעי אמר רבי יצחק הא דקאמר רבי יהודה אחד האיש ואחד האשה בריעי הכי קאמר שניהן שוין בריעי דמשנתקלקל בריעי פטורין אבל במים איכא פלוגתא. קלה -נתקלקל בריעי ולישנא דקרא נקט ונקלה לשון זלזול. בין בראשונה בין בשניה -בין קודם שהכהו כלל בין לאחר שהכהו והיינו ראשונה הגבהה ראשונה שמגביה ידו להכות אם נתקלקל באותה הגבהה מחמת פחד או שנתקלקל בהגבהה שניה דהיינו לאחר שהכהו. פוטרין אותו -דנקלה קרינא ביה דהא קלה. נפסקה הרצועה -אם בהגבהה שניה נפסקה פוטרין אותו דהא נקלה באותה הכאה שהכהו ואם קודם שהכהו נפסקה כשהרים ידו להכות אין זו קלה. לכשילקה קלה -פירושו לכשילקה יקלה שאמדוהו שאם ילקוהו מיד יתקלקל בריעי פוטרים דפן יוסיף ונקלה כתיב דאין נותנין לו מכה שיקלה עליה מיד כך שמעתי אבל אמדוהו שלא יתקלקל עד לאחר המלקות מלקין אותו. קלה תחלה -קודם שקיבל שום הכאה מלקין אותו אחרי כן. הָ ָתם ָ -רץ, הָ כָ א -לָ א ָרץ. ָתנו ַר ָבנָן: א ֲָמדוהוִ ' :ל ְכ ֶׁׁשי ְִל ֶׁקה ִי ְקלֶׁ ה' -פוֹ ְט ִרין אוֹ תוֹ ; ' ִל ְכ ֶׁׁשיֵּצֵּ א ִמ ֵּבית ִדין ִי ְקלֶׁ ה'ַ - 044מ ְל ִקין אוֹ תוֹ . וְ לֹא עוֹ ד ,אֶׁ ָלא א ֲִפילו ָקלָ ה ַב ְת ִח ָלה ַ -מ ְל ִקין אוֹ תוֹ ; 101 ְכבָ ר ְבבֵּ ית ִדין. ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וְ ִׂה ָכהו [וְׁ גוֹ '] וְ נִׂ ְקלָ ה" (דברים כה) -וְ לֹא ֶׁׁש ִנ ְקלָ ה 100 100כך בב"ח .בגוף הספריםָ :ק ָלה. 101כך במסורת הש"ס .בגוף הספריםֶׁׁ :ש ָל ָקה. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 158 סוגיה 122 .200כג ,א ִמ ְׁשנָה ית ָתם; ָכל חַ ְייבֵּ י ְכ ִריתוֹ ת ֶׁׁש ָלקו -נִ ְפ ְטרו י ְֵּדי ְכ ִר ָ יך ְל ֵעינ ָ ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וְ נִׂ ְקלָ ה ָא ִׂח ָ ֶיך" (דברים כה) - ְכ ֶׁׁש ָל ָקה ,הֲ ֵּרי הוא ְכאָ ִח ָ יך; הַבןַג ְׁמליאֵ לַ . ִד ְב ֵּרי רביַחננְׁ י ֶּ מתני'. הַבןַג ְׁמליאֵ ל: וְ אָ ַמר רביַחננְׁ י ֶּ ָמה ִאם הָ עוֹ בֵּ ר עֲ בֵּ ָירה אַ חַ ת -נוֹ ֵּטל ַנ ְפ ׁשוֹ ָעלֶׁ יהָ , הָ עוֹ ֶׁשה ִמ ְצוָה אַ חַ ת ַ -על אַ חַ ת ַכ ָמה וְ כַ ָמהֶׁׁ ,ש ִת ָנ ֵּתן לוֹ ַנ ְפ ׁש ֹו! קומוֹ הוא ָל ֵּמד: ר'ַש ְׁמעוֹ ן אוֹ ֵּמרִ :מ ְמ ֹ ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :וְ נִׂ ְכ ְרתו ַה ְנ ָפש ֹות ָהע ֹוש ֹות" וְ גוֹ ' (ויקרא יח), דף כג,ב וְ אוֹ ֵּמר"^ :אֲ ֶשר יַעֲ ֶשה א ָֹתם ָה ָא ָדם וָ ַחי ָב ֶהם" (ויקרא יח). על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו -דמדה טובה מרובה ממדת פורענות אחד מחמש מאות דבמדת פורענות כתיב (שמות כ) פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים ובמדה טובה כתיב (שם /שמות כ' )/עושה חסד לאלפים ומתרגמינן לאלפין דרי ארבעה דורות כנגד אלפים דורות היינו אחד מחמש מאות מיעוט לאלפים אינו פחות משני אלפים וכל שכן אם כפשוטו דמשמע אלפים עד סוף כל הדורות. דכתיב -אחר כל העריות ונכרתו הנפשות העושות הרי חייב כרת על הנכשל בהן ונתן חיים למונע ובדל מהם דכתיב קודם העריות ושמרתם את חוקותי ואת משפטי וגו'. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם -וסמיך ליה איש איש אל כל שאר בשרו דמשמע מי שעושה חוקותי אני נותן חיים לו ואלו הן חוקותי איש איש וגו' הא למדת כל היושב ואינו עובר כו'. לזכות את ישראל -כדי שיהו מקבלין שכר במה שמונעין עצמן מן העבירות לפיכך הרבה להן שלא היה צריך לצוות כמה מצות וכמה אזהרות על שקצים ונבלות שאין לך אדם שאינו קץ בהן אלא כדי שיקבלו שכר על שפורשין מהן. הָ א ָ -כל הַ י ֹו ֵּׁשב וְ לֹא ָעבַ ר עֲ בֵּ ָירה ,נוֹ ְתנִ ין לוֹ ָשכָ ר ְכעוֹ ֶׁשה ִמ ְצוָה. ַ ר'ַש ְׁמעוֹ ןַברַרביַאוֹ ֵּמר: 102 או ֵּמרַ " :רק חֲ זַק ְל ִׂב ְל ִׂתי אֲ כ ֹול ַה ָדם ִׂ ,כי ַה ָדם הוא ַה ָנ ֶפש" וְׁ גוֹ ' (דברים יב) - הֲ ֵּרי הוא ֹ ו ָמה ִאם הַ ָדםֶׁׁ ,ש ַנ ְפ ׁש ֹו ֶׁׁשל אָ ָדם ָקצָ ה ִמ ֶׁמנו - הַ פוֹ ֵּר ׁש ִמ ֶׁמנו ְמ ַק ֵּבל ָשכָ ר; ֶׁגזֶׁל וַעֲ ָריוֹ תֶׁׁ ,ש ַנ ְפ ׁשוֹ ֶׁׁשל אָ ָדם ִמ ְתאַ וָה לָ הֶׁ ן ו ְמחַ ְמ ָד ָתן - הַ פוֹ ֵּר ׁש ֵּמהֶׁ ן, רות. סוף ָכל הַ ד ֹו ֹ דורוֹ ָתיו ו ְלדוֹ רוֹ ת דוֹ רוֹ ָתיוַ ,עד ֹ לו ו ְל ֹ ַעל אַ חַ ת ַכ ָמה וְ כַ ָמה ֶׁׁש ִיזְ ֶׁכה ֹ שיַאַאוֹ ֵּמר: ק ְַׁ עַ אַבןַ ַ ר'ַחננְׁ י ֶּ ְ ָרצָ ה הַ ָקדוֹ ׁש ָברוך הוא ְלזַכ ֹות אֶׁ ת י ְִש ָראֵּ ל, ְל ִפיכָ ְך ִה ְר ָבה ָלהֶׁ ם תוֹ ָרה ו ִמ ְצוֹ ת; קו ,יַגְ ִׂדיל ת ֹו ָרה וְ י ְַא ִׂדיר" ֶׁׁש ֶׁנא ֱַמר" :ה' ָח ֵפץ ְל ַמ ַען ִׂצ ְד ֹ (ישעיהו מב). ְׁגמָ ָרא יאל. ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ נָןֲ :חלו ִקין עָ לָ יו חֲבֵּ ָריו ,עַ ל ַר ִבי ֲחנַנְׁ יָה ֶׁבן ג ְַׁמלִ ֵּ אֲ מַ ר ַרב ַא ָדא ַבר ַאהֲבָ הָ ,א ְׁמ ֵּרי ֵּבי ַרב: ְׁתנִ ינַן: "אֵּ ין ֵּבין ַׁש ָבת ְל ֹיום הַ ִכפו ִרים, אֶׁ ָלאֶׁׁ ,שזֶׁה -זְ דוֹ נוֹ ִב ֵּידי אָ ָדם, וְ זֶׁה -זְ דוֹ נוֹ ְב ִה ָכ ֵּרת". ידי ָא ָדם הוא! יתא ִ -אי ִדי וְׁ ִא ִידי ִב ֵּ וְׁ ִאם ִא ָ גמ'. תנינא -במסכת מגילה אין בין שבת כו'. בהכרת -לשון הכרת תכרת (במדבר טו) ואינו שם דבר. הא -מתני' דמגילה רבי יצחק היא ולהכי קאמר דזדון כרת בידי שמים ולא בידי אדם אבל מאן דסבירא ליה דמלקות איכא בחייבי כריתות מודי לרבי חנניא דנפטרו מידי כריתתן כיון שלקו ואיצטריך ליה לרבי יוחנן לאשמעינן דחלוקין. ַרב נ ְַחמָ ן ַבר יִ ְׁצחָ ק אוֹ מֵּ ר: הָ א מַ ִני? ַ -ר ִבי יִ ְׁצחָ ק ִהיאַ ,דאֲ מַ ר: יכא. מַ לְׁ קוֹ ת ְׁבחַ ְׁייבֵּ י ְׁכ ִריתוֹ ת לֵּ ָ ְׁד ַתנְׁ יָא: "רביַי ְׁצחקַאוֹ ֵּמר: חַ ְייבֵּ י ְכ ִריתוֹ ת ִ -ב ְכ ָלל הָ יו; וְ לָ ָמה יָצָ את ָכ ֵּרת ַבאֲחוֹ תוֹ ? ְ -לדו ֹנו ְבכָ ֵּרת וְ לֹא ְב ַמ ְלקות". ַרב ַא ִשי אֲ מַ ר: 102כך מתוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספריםֶ :את ַה ָדם. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין אֲ ִפילו ֵּתימָ אַ :ר ָבנָן; ידי ָא ָדם, יקר זְׁדוֹ נוֹ ִב ֵּ זֶׁה ִ -ע ַ שמַ יִ ם. ידי ָ יקר זְׁדוֹ נוֹ ִב ֵּ וְׁ זֶׁה ִ -ע ַ אֲ מַ ר ַרב ַא ָדא ַבר ַאהֲבָ ה אֲ מַ ר ַרב: יאל. הֲלָ כָ ה ְׁכר' ֲחנַנְׁ יָה ֶׁבן ג ְַׁמלִ ֵּ אֲ מַ ר ַרב יוֹ סף: ילא ,וַאֲ ָתא וַאֲ מַ ר?! מַ אן ְׁסלִ יק לְׁ עֵּ ָ 159 סוגיה 122 רב אשי אמר אפי' תימא -מתני' דמגילה רבנן היא דאמרי חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים ואפילו הכי מודו לר' חנניא דנפטרו מידי כריתתן ודקא אמרת מיתה וכרת בידי אדם הוא לא דמי דזה עיקר זדונו בידי אדם עיקר עונש של שבת בידי אדם דקאי בסקילה ועיקר עונשו של יום הכפורים בידי שמים דאע"ג דאיכא חיוב מלקות בחייבי כריתות הוא אינו עיקר החיוב דכרת חמור ממלקות ואי מזיד בלא התראה הוא הוי בכרת ונמצא חיובו החמור בידי שמים ואנן בתר עיקר החיוב אזלינן וכן עיקר ,מורי ,ואית דפרשי עיקר זדונו תחלתו בר כרת הוא ואילו לא לקי נכרת ולא נהירא דהא תרוייהו בהדדי איתנהו ביה לרבנן דאמרי מלקות בחייבי כריתות איכא. אֲ מַ ר לֵּ יה ַא ַביי: שעַ ֶׁבן לֵּ וִ י: ֶׁא ָלא הָ א ַדאֲ מַ ר ַר ִבי יְׁ הוֹ ֻ של מַ ְׁעלָ ה עַ ל י ָָדם"- של מַ ָטה ,וְׁ ִה ְׁס ִכימו ֵּבית ִדין ֶׁ ֹשה ְׁדבָ ִרים עָ שו ֵּבית ִדין ֶׁ " ְׁשל ָ ילא ,וַאֲ ָתא וַאֲ מַ ר?! מַ אן ְׁסלִ יק לְׁ עֵּ ָ ֶׁא ָלא ְׁ -ק ָר ֵּאי ָקא ָד ְׁר ִשינַן; הָ ִכי נ ִַמי ְׁ -ק ָר ֵּאי ָקא ָד ְׁר ִשינַן. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 161 סוגיה 123 .203כג ,ב גופָ א: שעַ ֶּבן לוִ י: ָאמַ ר ַר ִבי יְ הוֹ ֻׁ של מַ ְׁעלָ ה עַ ל י ָָדם; של מַ ָטה ,וְׁ ִה ְׁס ִכימו ֵּבית ִדין ֶׁ ֹשה ְׁדבָ ִרים עָ שו ֵּבית ִדין ֶׁ ְׁשל ָ 103 ֵּאלו הֵּ ן: ילה, ִמ ְׁק ָרא ְׁמגִ ָ 104 שם , שלוֹ ם ְׁב ֵּ ו ְׁש ִאילַ ת ָ ֲשר. ַוהֲבָ ַאת מַ ע ֵּ ילה - ִמ ְׁק ָרא ְׁמגִ ָ ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :ק ְימו וְ ִׂק ְבלו ַה ְיהו ִׂדים" ש ִק ְׁבלו לְׁ מַ ָטה. ִק ְׁיימו לְׁ מַ עְׁ לָ ה מַ ה ֶׁ (אסתר ט) - שם- 105 שלוֹ ם ְׁב ֵּ ו ְׁש ִאילַ ת ָ ֹאמר לַ ק ֹו ְצ ִׂרים ה' ִׂע ָמ ֶכם" (רות ב), ִד ְׁכ ִתיב" :וְ ִׂהנֵה ב ֹו ַעז ָבא ִׂמ ֵבית לֶ ֶחם ,וַ י ֶ וְׁ אוֹ מֵּ ר" :ה' ִׂע ְמ ָך ִׂגב ֹור ֶה ָחיִׂ ל" (שופטים ו). מַ אי וְׁ אוֹ מֵּ ר? וְׁ ִכי ֵּתימָ א: בוֹ עַ ז הוא ְׁדעָ בֵּ יד ִמ ַדעְׁ ֵּתיה ,ו ִמ ְׁשמַ יָא לָ א ַא ְׁס ִכימו עַ ל יָדוֹ ! ָתא ְׁשמַ ע: ָ וְׁ אוֹ מֵּ ר" :ה' ִׂע ְמך ִׂגב ֹור ֶה ָחיִׂ ל". מקרא מגילה -דחייבין על מקרא מגילה. ושאילת שלום בשם -דמותר לאדם לשאול בשלום חבירו בשם כגון ישים ה' עליך שלום ואין בו משום מוציא שם שמים לבטלה ,מרבי ,ל"א שאילת שלום בשם דחייב אדם לשאול בשלום חבירו בשם ואנו נמי כי שיילינן אהדדי מדכרינן שם דשלום שמו של הקב"ה דכתיב (שופטים ו) ויקרא לו ה' שלום לשם ה'. והבאת מעשר -כדאמרינן ביבמות (דף פו ):דעזרא הסופר קנסינהו ללוים לפי שלא עלו עמו וצוה להביא כל המעשרות אל לשכת בית ה' והיו הכהנים והלוים שוים במעשר ראשון כדכתיב בעזרא (נחמיה י) והיה הכהן בן אהרן עם הלוים במעשר הלוים וגם חזקיהו עשה כמו כן הכין לשכות להביא כל המעשרות בהן כדי שלא יקבלום הלוים שהיו עכו"ם כדכתיב בדברי הימים (ב לא) ויאמר חזקיהו להכין לשכות בבית ה' ויכינו ויביאו את התרומה ואת המעשר וגם הוא תיקן להעלות לירושלים מעשר ירק ומעשר אילן דכתיב (שם /דברי הימים ב' ל"א )/וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר וגו' ומפרש בנדרים (דף נה) מאי וכפרוץ הא כל הני דאורייתא נינהו ומשני מעשר ירק ומעשר אילן וכתיב בתרי עשר דקאמר להו נביא לישראל הביאו את כל המעשר אל בית האוצר [וגו'] ובחנוני נא בזאת וגו' אלמא דהסכים. ואומר ה' עמך גבור החיל -מדקאמר ליה מלאך לגדעון שאילת שלום בשם אלמא דהסכים. ֲשר - הֲבָ ַאת מַ ע ֵּ ִד ְׁכ ִתיב: יתי, יהי ֶט ֶרף ְב ֵב ִׂ או ָצר ,וִׂ ִׂ " ָה ִׂביאו ֶאת ָכל ַה ַמעֲ ֵשר ֶאל ֵבית ָה ֹ אות, ו ְב ָחנונִׂ י נָ א ָבזֹאתָ ,א ַמר ה' ְצ ָב ֹ לי ָדי" (מלאכי ג). ִׂאם לֹא ֶא ְפ ַתח לָ ֶכם ֵאת אֲ רוב ֹות ַה ָש ַמיִׂ ם ,וַ הֲ ִׂריק ֹו ִׂתי לָ ֶכם ְב ָר ָכה ַעד ְב ִׂ מַ אי " ַעד ְב ִׂלי ַדי"? אֲ מַ ר ָרמי ַבר ַרב: ש ִי ְׁבלו ִש ְׁפתוֹ ֵּתיכֶׁ ם ִמלוֹ מַ רַ ' :די'. עַ ד ֶׁ 103כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "אלו הן". 104כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "בשם". 105כך בב"ח .בגוף הספרים :בלי "בשם". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 124 .204כג ,ב 161 הופיע -נגלה והוכיח בשעת הצורך בלע"ז ָאמַ ר ַר ִבי ֶּאלְ עָ זָר: ברובי"ר כך שמעתי ,ל"א הופיע נשמעה בקול גדול ,בנימוקי רבי. ֹשה ְׁמקוֹ מוֹ ת הוֹ ִפיעַ רוחַ הַ קוֹ ֶׁדש: ִב ְׁשל ָ בבית דינו של שם -לא היה שם חי באותה שם, של ֵּ ְׁבבֵּ ית ִדינוֹ ֶׁ שעה שהרי מת אלא בית דין של אחריו מבניו של ְׁשמו ֵּאל הָ ָרמָ ִתי, ו ְׁבבֵּ ית ִדינוֹ ֶׁ ותלמידיו וקרי ליה בית דין של שם כמו בית שמאי ובית הלל. של ְׁשלֹמֹה. ו ְׁבבֵּ ית ִדינוֹ ֶׁ ממני יצאו כבושים -דברים נעלמים הללו מאתי יצאו שלפי שיהודה היה מלך והיא שם - של ֵּ ְׁבבֵּ ית ִדינוֹ ֶׁ זכתה לצאת ממנה מלכים מתוך שהיתה צנועה בבית חמיה יצאתה גזירה זו מלפני ֹאמר ָצ ְד ָקה ִׂמ ֶמ ִׂני" (בראשית לח). ִד ְׁכ ִתיב" :וַ י ֵַכר יְ הו ָדה ,וַ י ֶ 106שיצא זרע משניהם כך קיבל רבי מעיקרא יכי ַדאֲ זַל ִאיהו לְׁ ג ַָבה ,אֲ זַל נ ִַמי אֱ ינָש ַאח ֲִרינָא לְׁ ג ָ ְׁמנָא י ַָדע? ִדלְׁ מָ אִ ,כי הֵּ ִ ַבה ? לישנא אחרינא מאתי היתה שיצאו ממנה שני בנים הללו לכבוש העולם שהרי עתיד דוד יָצָ את ַבת קוֹ ל וְׁ ָא ְׁמ ָרהִׂ :מ ֶמ ִׂני י ְָׁצאו ְׁכבו ִשים.ומשיח לצאת ממנה. בית דינו של שמואל -לעולם ישראל אמרו עד דהא דכתיב ויאמר בני ישראל איקרו יחיד. של ְׁשמו ֵּאל - ְׁבבֵּ ית ִדינוֹ ֶׁ ִד ְׁכ ִתיב: מור ִׂמי לָ ַק ְח ִׂתי... יחוֶ ,את ש ֹור ִׂמי לָ ַק ְח ִׂתי ,וַ חֲ ֹ " ִׂהנְ נִׂ י עֲ נו ִׂבי ֶנגֶד ה' וְ ֶנגֶד ְמ ִׂש ֹ ֹאמרו לֹא עֲ ַש ְק ָתנו וְ לֹא ַרצ ֹו ָתנו... וַ י ְ אתם ְבי ִָׂדי ְמאו ָמה; יחוִׂ ...כי לֹא ְמ ָצ ֶ ֹאמרֵ ...עד ה' ...וְ ֵעד ְמ ִׂש ֹ וַ י ֶ ֹאמר ֵעד" (שמואל א יב). וַ י ֶ יבעֵּ י לֵּ יה! אמרו' ִמ ָ ֹאמר"?! ַ ' -ויֹ ְׁ "וַ י ֶ יָצָ את ַבת קוֹ ל וְׁ ָא ְׁמ ָרה :אֲ נִ י ֵעד ְׁב ָדבָ ר זֶׁה.של ְׁשלֹמֹה - ְׁבבֵּ ית ִדינוֹ ֶׁ ִד ְׁכ ִתיב: ֹאמר, ַהיָלוד "וַ י ַַען ַה ֶמלֶ ְך וַ י ֶ ְתנו לָ ה ֶאת ַה ֶילֶ דַ 107ה ַחי ,וְ ָה ֵמת לֹא ְת ִׂמיתוהו, ִׂהיא ִׂאמ ֹו( "108מלכים א ג). ְׁמנָא י ַָדע? ִדלְׁ מָ א ִאיעֲרומָ א ִמיעַ ְׁרמָ א? יָצָ את ַבת קוֹ ל וְׁ ָא ְׁמ ָרהִׂ :היא ִׂאמ ֹו.אֲ מַ ר ָרבָ א: ִמ ַמאי? ִדלְׁ מָ א יְׁ הו ָדה - ית ְׁרמֵּ י - שיב י ְַׁרחֵּ י וְׁ יוֹ מֵּ י ,וְׁ ִא ְׁ ֵּכיוָ ן ְׁדחַ ֵּ ְׁדחָ זֵּינַן -מַ ְׁחז ְִׁקינַןְׁ ,דלָ א חָ זֵּינַן -לָ א מַ ְׁחז ְִׁקינַן! ְׁשמו ֵּאל נ ִַמי - כו ְׁלהו יִ ְׁש ָר ֵּאל ָ -ק ֵּרי לְׁ הו ְׁבלָ שוֹ ן יְׁ ִח ִידי; ִד ְׁכ ִתיב" :יִׂ ְש ָר ֵאל ֹנו ַשע ַבה'" (ישעיהו מה). ְׁשלֹמֹה נ ִַמי - ִמ ְׁדהָ א ָ -קא ְׁמ ַרחַ ְׁמ ָתא ,וְׁ הָ א -לָ א ָקא ְׁמ ַרחַ ְׁמ ָתא! ֶׁא ָלא, ְׁגמָ ָרא. 106כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "לגבה". 107בכתובַ :היָלוד. 108כך מתוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספריםִׂ :כי ִׂהיא ִׂאמ ֹו. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 162 סוגיה 125 .202כג ,ב ָד ַרש ַר ִבי ִש ְמלָ ִאי: ֹשה: שש מֵּ אוֹ ת ו ְׁשלֹש עֶׁ ְׁש ֵּרה ִמ ְׁצוֹ ת נ ֶֶׁׁא ְׁמרו לוֹ לְׁ מ ֶׁ ֵּ ְׁשלֹש מֵּ אוֹ ת וְׁ ִש ִשים וְׁ חָ מֵּ ש לָ אוִ ין ְׁ -כ ִמנְׁ יַן יְׁ מוֹ ת הַ חַ ָמה; של ָא ָדם. ֲשה ְׁ -כ ֶׁנגֶׁד ֵּאיבָ ָריו ֶׁ אתיִ ם וְׁ ַא ְׁר ָבעִ ים ו ְׁשמוֹ נָה ע ֵּ ומָ ַ רמ"ח מצות עשה -דכל אבר ואבר אומר לו עשה מצוה. שס"ה [מצות] לא תעשה -שבכל יום מזהירים עליו שלא לעבור. מפי משה שית מאה וחד סרי -והיינו דכתיב תורה צוה לנו משה ושתים מפי הגבורה הרי שית מאה ותליסרי. אֲ מַ ר ַרב הַ ְמנונָא: מפי הגבורה שמענום -דכתיב אחת דבר מַ אי ְׁק ָרא? אלהים ושתים זו שמענו במכילתא. מו ָר ָשה" (דברים לג) - משהֹ , "ת ֹו ָרה ִׂצ ָוה לָ נו ֶ והעמידן על אחת עשרה -שבתחלה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה דף כד,א 'תוֹ ָרה' ְׁבגִ ימַ ְׁט ִריָא ִ ^ -שית מֵּ ָאה וְׁ חַ ד ְׁס ֵּרי הָ וֵּי; אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך " ָאנ ִֹׂכי" (שמות כ) וְׁ "לֹא יִׂ ְהיֶה לְ ָך" ִ -מ ִפי הַ ְׁגבו ָרה ְׁשמַ עְׁ נום. ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה ובא דוד והעמידן כו' כדי שיזכו אם יקיימו י"א מצות הללו וכן כל שעה דורות של מטה הולכין (סימן דמשמ"ק ס"ק) וממעטין אותו. ידן עַ ל ַאחַ ת עֶׁ ְׁש ֵּרה. ָבא ָדוִ ד ,וְׁ הֶׁ ע ֱִמ ָ רב ספרא -בשאלתות דרב אחא (שאילתא לו) והכי הוה עובדא דרב ספרא היה לו חפץ אחד ִד ְׁכ ִתיב: למכור ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא מור לְ ָדוִׂ ד, " ִׂמזְ ֹ ק"ש ואמר לו תן לי החפץ בכך וכך דמים ולא 109 ענהו מפני שהיה קורא ק"ש כסבור זה שלא ִׂמי יָגור ְב ָאהלֶ ָךִׂ ,מי יִׂ ְשכ ֹון ְב ַהר ָק ְד ֶש ָך. ה', היה רוצה ליתנו בדמים הללו והוסיף אמר תנהו ְ לי בכך יותר לאחר שסיים ק"ש אמר לו טול בו. הולֵ ך ָת ִׂמים ופ ֹו ֵעל צֶ ֶדק ,וְ ד ֹו ֵבר אֱ ֶמת ִׂב ְל ָב ֹ ֹ החפץ בדמים שאמרת בראשונה שבאותן דמים לֹא ָרגַ ל ַעל לְ ש ֹו ֹנו ,לֹא ָע ָשה לְ ֵר ֵעהו ָר ָעה ,וְ ֶח ְר ָפה לֹא נָ ָשא ַעל ְקר ֹו ֹ בו .היה דעתי ליתנם לך. (אף) לא רגל על לשונו [כו'] -לא רצה נִׂ ְבזֶה ְב ֵעינָ יו נִׂ ְמ ָאס ,וְ ֶאת יִׂ ְר ֵאי ה' יְ ַכ ֵבד ,נִׂ ְש ַבע ְל ָה ַרע וְ לֹא י ִָׂמיר. לשקר מתחלה שאמר אולי ימושני [אבי] אלא ֶש ְך ,וְ ש ֹו ַחד ַעל נָ ִׂקי לֹא לָ ָקח, ַכ ְספ ֹו לֹא נָ ַתן ְבנ ֶ שאמו הכריחתו ועל פי הדבור דכתיב עלי קללתך בני ומתרגמינן אלי אתאמר בנבואה עולָ ם" (תהילים טו) - ע ֹו ֵשה ֵא ֶלה לֹא יִׂ מ ֹוט ְל ֹ [דלא ייתון לווטיא עלך ברי]. וחרפה לא נשא על קרובו -לא סבל חרפת קרובו. הולֵ ְך ָת ִׂמים" -זֶׁה ַא ְׁב ָרהָ ם; " ֹ נבזה בעיניו נמאס -הנמאס להקב"ה נבזה ְ ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :ה ְת ַה ֵלך לְ ָפנַי וֶ ְהיֵה ָת ִׂמים" (בראשית יז). הוא בעיניו של אדם זה חזקיהו שנבזה היה בעיניו אביו שנמאס בעבודת כוכבים. "פ ֹו ֵעל צֶ ֶדק" ְׁ -כגוֹ ן ַא ָבא ִחלְׁ ִקיָהו. שגיררו במטה של חבלים -גְּמָ ָרא היא ולא בו" ְׁ -כגוֹ ן ַרב סָ ְׁפ ָרא. "וְ ד ֹו ֵבר אֱ ֶמת ִׂבלְ ָב ֹ קרא. (וקורא לו -רבי רבי). "לֹא ָרגַ ל ַעל לְ ש ֹֹנו" -זֶׁה ַי ֲעקֹב ָא ִבינו; ואפילו לעובד כוכבים -כדי שלא ימשוך יתי ְב ֵעינָ יו ִׂכ ְמ ַת ְע ֵת ַע" (בראשית כז). ִד ְׁכ ִתיב" :אולַ י יְ מו ֵשנִׂ י ָא ִׂבי ,וְ ָהיִׂ ִׂ ויבוא להלוות לישראל ברבית. שלֹא י ַָרד לְׁ או ָמנות חֲבֵּ ירוֹ . "לֹא ָע ָשה לְ ֵר ֵעהו ָר ָעה" ֶׁ - שוחד על נקי לא לקח -אפילו שוחד שהיה רשאי ליקח. ֹבו" -זֶׁה הַ ְׁמ ָק ֵּרב ֶׁאת ְׁקרוֹ בָ יו. "וְ ֶח ְר ָפה לֹא נָ ָשא ַעל ְקר ֹ כגון ישמעאל ברבי יוסי -שהיה אריסו מביא "נִׂ ְבזֶה ְב ֵעינָ יו נִׂ ְמ ָאס" -זֶׁה ִחז ְִׁקיָהו הַ ֶׁמלֶׁ ְׁך, לו משלו [קודם זמנו] ולא רצה ליקח כדי להיות לו דיין. של חֲבָ לִ ים. ירר עַ ְׁצמוֹ ת ָא ִביו ְׁב ִמ ָטה ֶׁ ש ִג ֵּ ֶׁ שפָ ט מֶׁ לֶׁ ְׁך יְׁ הו ָדה; "וְ ֶאת יִׂ ְר ֵאי ה' יְ ַכ ֵבד" -זֶׁה יְׁ הוֹ ָ שהָ יָה רוֹ ֶׁאה ַתלְׁ ִמיד חָ כָ ם, שעָ ה ֶׁ ש ְׁב ָ ֶׁ ַשקוֹ , הָ יָה עוֹ מֵּ ד ִמ ִכ ְׁסאוֹ ,ו ְׁמחַ ְׁבקוֹ ו ְׁמנ ְׁ וְׁ קוֹ ֵּרא לוֹ ַ 110 :ר ִבי ַר ִבי ,מָ ִרי מָ ִרי. "נִׂ ְש ַבע לְ ָה ַרע וְ לֹא י ִָׂמיר" ְׁ -כר' יוֹ חָ נָן; יתי'. ש ָאבֹא לְׁ בֵּ ִ ַד ָאמַ ר ַר ִבי יוֹ חָ ָנן' :אֱ הֵּ א ְׁב ַתעֲנִ ית ,עַ ד ֶׁ 111 ֶש ְך" -אֲ ִפילו ְׁב ִר ִבית גוֹ י . " ַכ ְספ ֹו לֹא נָ ַתן ְבנ ֶ "וְ ש ֹו ַחד ַעל נָ ִׂקי לֹא לָ ָקח" ְׁ -כגוֹ ן ר' יִ ְׁשמָ עֵּ אל ְׁבר' יוֹ סֵּ י. עולָ ם" - ְׁכ ִתיב "ע ֹו ֶשה ֵא ֶלה לֹא יִׂ מ ֹוט ְל ֹ 109כך מתוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספרים :בלי "ה'". 110כך במסורת הש"ס .בגוף הספרים נוסףָ :א ִבי ָא ִבי. 111כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :עוֹ בֵּ ד כוֹ כָ ִבים. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 163 סוגיה 125 יאל מַ ִגיעַ לַ ִמ ְׁק ָרא הַ זֶׁה ,הָ יָה בוֹ כֶׁ ה; שהָ יָה ַר ָבן ַג ְׁמלִ ֵּ ְׁכ ֶׁ בבצע מעשקות -שלא רצה ליטול לעצמו ראשית הגז שהביא אֲ מַ ר: לו אדם אחד שבא לדון לפניו אע"ג דהוה כהן רבי ישמעאל בן אלישע משום דדמי כאילו עושקו לכהן שהיה רגיל זה ליתן לו מַ אן ְׁדעָ בֵּ יד לְׁ הו לְׁ כו ְׁלהו הוא ְׁדלֹא יִ מוֹ ט, מתנותיו. הָ א ֲח ָדא ִמינַיְׁ יהו -יִ מוֹ ט! אוטם אזנו משמוע דמים -אזנו חתומה וסתומה בדבר זה ָא ְׁמרו לֵּ יה: שלא ישמע בה דבר גנאי ושותק והיינו דמים לשון שתיקה. כגון רבי אלעזר ברבי שמעון -בהשוכר את הפועלים (ב"מ שה ָכל ֵּא ֶׁלה'?! ִמי ְׁכ ִתיב' :עוֹ ֶׁ דף פד ):דנפק ריחשא מאודניה ואתחזי לאיתתיה בחלמא ואמר עו ֶשה ֵא ֶלה" ְׁכ ִתיב -אֲ ִפילו ַב ֲח ָדא ִמינַיְׁ יהו. " ֹ לה האי דשמעית בזילותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדמבעי לי אלמא בחייו הוה רגיל לדקדק בכך ולפיכך הקפיד הקב"ה עליו ְׁד ִאי לָ א ֵּתימָ א הָ ִכי - על אותו הפעם שלא מיחה. ְׁכ ִתיב ְׁק ָרא ַאח ֲִרינָאַ " :אל ִׂת ַט ְמאו ְב ָכל ֵא ֶלה" (ויקרא יח); זו הוצאת המת והכנסת הכלה -דכתיב בהו לכת טוב ללכת הָ ָתם נ ִַמי -הַ נוֹ גֵּעַ ְׁבכָ ל אֵּ ֶׁלה הוא ְׁד ִמ ַט ֵּמאַ ,ב ֲ ח ָדא ִמינַיְׁ יהו לָ א?! אל בית אבל מלכת וגו'. בא ישעיה בן אמוץ -כל שעה דורות של מטה היו מתמעטין. ֶׁא ָלא לָ או ְׁ -ב ַאחַ ת ִמ ָכל ֵּא ֶׁלה; הָ כָ א נ ִַמי ְׁ -ב ַאחַ ת ִמ ָכל ֵּאלו. שש. ידן עַ ל ֵּ שעְׁ יָהו ,וְׁ הֶׁ ע ֱִמ ָ ָבא יְׁ ַ ִד ְׁכ ִתיב: יש ִׂרים ,מ ֹו ֵאס ְב ֶב ַצע ַמעֲ ַשק ֹות, קות וְ ד ֹו ֵבר ֵמ ָ "ה ֹולֵ ְך ְצ ָד ֹ נ ֹו ֵער ַכ ָפיו ִׂמ ְתמ ֹו ְך ַבש ֹו ַחד ,א ֹו ֵטם ָאזְ ֹנו ִׂמ ְשמ ֹו ַע ָד ִׂמים, ב ָרע" (ישעיהו לג) - אות ְ וְ ע ֹוצֵ ם ֵעינָ יו ֵמ ְר ֹ קות" -זֶׁה ַא ְׁב ָרהָ ם ָא ִבינו; "ה ֹולֵ ְך ְצ ָד ֹ ִד ְׁכ ִתיבִׂ " :כי יְ ַד ְע ִׂתיו ,לְ ַמ ַען אֲ ֶשר יְ ַצ ֶוה" וְׁ גוֹ ' (בראשית יח). ש ֵּאינוֹ מַ ְׁקנִ יט ְׁפנֵּי ֲחבֵּ ירוֹ ָב ַר ִבים. יש ִׂרים" -זֶׁה ֶׁ "וְ ד ֹו ֵבר ֵמ ָ ישע. "מ ֹו ֵאס ְב ֶב ַצע ַמעֲ ַשק ֹות" ְׁ -כגוֹ ן ר' יִ ְׁשמָ עֵּ אל ֶׁבן אֱ לִ ָ "נ ֹו ֵער ַכ ָפיו ִׂמ ְתמ ֹו ְך ַבש ֹו ַחד" ְׁ -כגוֹ ן ר' יִ ְׁשמָ עֵּ אל ְׁבר' יוֹ סֵּ י. שמַ ע ְׁבזִילו ָתא ְׁדצו ְׁרבָ א מֵּ ַר ָבנָן ,ו ְׁש ֵּתיק; "א ֹו ֵטם ָאזְ ֹנו ִׂמ ְשמ ֹו ַע ָד ִׂמים" ְׁ -דלָ א ָ ְׁכגוֹ ן ַר ִבי ֶׁאלְׁ עָ זָר ְׁב ַר ִבי ִש ְׁמעוֹ ן. אות ְב ָרע" ִ -כ ְׁד ַר ִבי ִחיָיא ַבר ַא ָבא; "וְ ע ֹוצֵ ם ֵעינָ יו ֵמ ְר ֹ שעוֹ ְׁמדוֹ ת עַ ל הַ ְׁכ ִביסָ ה. שעָ ה ֶׁ ש ֵּאינוֹ ִמ ְׁס ַת ֵּכל ַב ָנ ִשיםְׁ ,ב ָ ַדאֲ מַ ר ר' ִחיָיא ַבר ַא ָבא :זֶׁה ֶׁ 112 רו ִׂמים יִׂ ְשכ ֹון" וְׁ גוֹ ' (ישעיהו לג). ו ְׁכ ִתיב" :הוא ְמ ֹ שלֹש. ידן עַ ל ָ ָבא ִמיכָ ה ,וְׁ הֶׁ ע ֱִמ ָ ִד ְׁכ ִתיב: " ִׂה ִׂגיד לְ ָך ָא ָדם ַמה ט ֹוב ,ו ָמה ה' ד ֹו ֵרש ִׂמ ְמ ָך, ִׂכי ִׂאם עֲ ש ֹות ִׂמ ְשפט ,וְ ַאהֲ ַבת ֶח ֶסד ,וְ ַה ְצנ ֵַע לֶ ֶכת ִׂעם אֱ ל ֶֹה ָ יך( "113מיכה ו). ָ "עֲ ש ֹות ִׂמ ְש ָפט" -זֶׁה הַ ִדין. " ַאהֲ ַבת ֶח ֶסד" -זֶׁה ְׁג ִמילות ֲחסָ ִדים. "וְ ַה ְצנ ֵַע לֶ ֶכת" -זֶׁה הוֹ צָ ַאת הַ ֵּמת וְׁ הַ ְׁכנָסַ ת ַכ ָלה. הלֹא ְׁדבָ ִרים ַקל וָחוֹ מֶׁ ר: ַו ֲ ש ֵּאין ַד ְׁר ָכן לַ עֲשוֹ ָתן ְׁב ִצנְׁ עָ א ָ -א ְׁמ ָרה תוֹ ָרה" :וְ ַה ְצנ ֵַע לֶ ֶכת"; ומַ ה ְׁדבָ ִרים ֶׁ ש ַד ְׁר ָכן לַ עֲשוֹ ָתן ְׁב ִצנְׁ עָ א -עַ ל ַאחַ ת ַכ ָמה וְׁ כַ ָמה! ְׁדבָ ִרים ֶׁ ידן עַ ל ְׁש ַתיִ ם. שעְׁ יָהו ,וְׁ הֶׁ ע ֱִמ ָ חָ זַר יְׁ ַ שנֶׁאֱ מַ ר" :כֹה ָא ַמר ה'ִׂ ,ש ְמרו ִׂמ ְש ָפט וַ עֲ שו ְצ ָד ָקה" ֶׁ (ישעיהו נו). ידן עַ ל ַאחַ ת. ָבא עָ מוֹ ס ,וְׁ הֶׁ ע ֱִמ ָ 112כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "וגו'". 113כך מתוקן בדפוסים ,על פי הכתוב .בגוף הספרים :ה' אֱ ל ֶֹהיךָ. כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכ ֹות פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 125 שנֶׁאֱ מַ רִׂ " :כי כֹה ָא ַמר ה' לְ ֵבית יִׂ ְש ָר ֵאלִׂ ,ד ְרשונִׂ י ִׂו ְחיו" (עמוס ה). ֶׁ מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַרב נ ְַחמָ ן ַבר יִ ְצחָ ק: ֵּאימָ אִׂ " :ד ְרשונִׂ י" ְׁ -בכָ ל הַ תוֹ ָרה כו ָלה! ֶׁא ָלא, ידן עַ ל ַאחַ ת. ָבא חֲבַ קוק ,וְׁ הֶׁ ע ֱִמ ָ תו יִׂ ְחיֶה" (חבקוק ב). שנֶׁאֱ מַ ר" :וְ ַצ ִׂדיקֶ ,באֱ מונָ ֹ ֶׁ כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 164 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין 165 סוגיה 126 .201כד ,א חנִ י ָנא: ָאמַ ר ר' יוֹ סי ַבר ֲ ֹשה ַר ֵּבינו עַ ל יִ ְׁש ָר ֵּאל, ַא ְׁר ַבע ְׁגזֵּירוֹ ת ָגזַר מ ֶׁ יטלום: יאים ו ִב ְׁ ָבאו ַא ְׁר ָבעָ ה נְׁ ִב ִ ֹשה ָאמַ ר" :וַ ִׂי ְשכ ֹון יִׂ ְש ָר ֵאל ֶב ַטחָ ,ב ָדד ֵעין יַעֲ קֹב"; מ ֶׁ יטלָ ה, ָבא עָ מוֹ ס ו ִב ְׁ 115 שנֶׁאֱ מַ ר" :114חֲ ַדל נָ א ִׂמי יָקום יַעֲ קֹב" וְׁ גוֹ ' (עמוס ז) ,ו ְׁכ ִתיב" :נִׂ י ַחם ה' ַעל זֹאת" וְׁ גוֹ ' (עמוס ז). ֶׁ יע" (דברים כח); ֹשה ָאמַ ר" :ו ַבג ֹויִׂ ם ָה ֵהם לֹא ַת ְר ִׂג ַ מ ֶׁ ְ יעו יִׂ ְש ָר ֵאל" (ירמיהו לא). לוך ְל ַה ְר ִׂג ֹ ָבא יִ ְׁר ְׁמיָה וְׁ ָאמַ רָ " :ה ֹ בות ַעל ָבנִׂ ים" (שמות לד); ֹשה ָאמַ ר" :פ ֹו ֵקד עֲ ֹון ָא ֹ מ ֶׁ יטלָ הַ " :הנ ֶֶפש ַהח ֹו ֵטאת ִׂהיא ָתמות" (יחזקאל יח). ָבא יְׁ חֶׁ ז ְֵּׁקאל ו ִב ְׁ ֹשה ָאמַ ר" :וַ אֲ ַב ְד ֶתם ַבג ֹויִׂ ם" (ויקרא כו); מ ֶׁ דול" וְׁ גוֹ ' (ישעיהו כז). שעְׁ יָהו וְׁ ָאמַ ר" :וְ ָהיָה ַבי ֹום ַההוא ,יִׂ ָת ַקע ְבש ֹו ָפר ָג ֹ ָבא יְׁ ַ אֲ מַ ר ַרב: ִמ ְׁס ְׁתפֵּ ינָא מֵּ הַ אי ְׁק ָרא" :וַ אֲ ַב ְד ֶתם ַבג ֹויִׂ ם"! חדל נא -אותה ברכה שאמר משה וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב כלומר אימתי ישכון ישראל בטח כשיהיו צדיקים כעין יעקב. מי יקום יעקב -מי יוכל להיות חסיד כיעקב כי קטן הוא קטנים הם הטובים שיהיו צדיקים כיעקב. מכאן ואילך מפירוש רבינו גרשום, הלוך להרגיעו ישראל -שיהא להם מנוחה בגלותן. בשופר גדול וגו' -ובאו האובדים בארץ מלמד שלא יהו אבודים בין העובדי כוכבים. כאבידה המתבקשת -ונמצאת לאחר זמן. כאכילת קשואין ודלועין -שאוכלים מקצתם ומקצתם אין אוכלין. מַ ְׁת ִקיף לַ ה ַרב ַפ ָפא: שת, ידה הַ ִמ ְׁת ַב ֶׁק ֶׁ ִדלְׁ מָ א ַכאֲ בֵּ ָ ָ יתי ְכ ֶשה א ֹו ֵבדַ ,ב ֵקש ַע ְב ֶדך" (תהילים קיט)? ִד ְׁכ ִתיב " ָת ִׂע ִׂ ֶׁא ָלא, יכם" (ויקרא כו)! ִמ ֵּסיפָ א ִד ְׁק ָרא " :וְ ָא ְכלָ ה ֶא ְת ֶכם ֶא ֶרץ א ֹויְ ֵב ֶ 116 מַ ְׁת ִקיף לַ ה ָמר זו ְט ָרא: ִדלְׁ מָ א ַכאֲ ִכילַ ת ִקישו ִאין וְׁ ִדילו ִעין? 114כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "שנאמר". 115כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "וגו'". 116כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "דקרא". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200 מַ סֶּ כֶּת מַ ּכוֹת פֶּ ֶּרק ג – וְׁ אֵּ ּלּו הֵּ ן הַ ּלו ִֹקין סוגיה 127 .200כד ,א 166 שעַוְ רביַעקיבאַ ְמהַ ְל ִכין ַב ֶׁד ֶׁר ְך, רַבןַעז ְׁריהַוְ רביַיְׁהוֹ ֻׁ ו ְכבָ ר הָ יָה רבןַג ְׁמליאֵ לַוְ רביַאֶּ ְׁלעז ֶּ 117 ֵּמאָ ה וְ ֶׁע ְש ִרים ִמיל; רו ִמי ִמ ַפ ְל ָטהְ ,ב ִרחוק וְ ָׁש ְמעו קוֹ ל הֲ מוֹ נָ ה ֶׁׁשל ֹ וְ ִה ְת ִחילו בוֹ ִכין ,וְ ַר ִבי עֲ ִקיבָ א ְמ ַשחֵּ ק. אָ ְמרו לוֹ ִ :מ ְפנֵּי ָמה אַ ָתה ְמ ַשחֵּ ק? אָ ַמר לָ הֶׁ ם :וְ אַ ֶׁתםִ ,מ ְפנֵּי ָמה אַ ֶׁתם בוֹ ִכים? אָ ְמרו לוֹ : 120 119 118 הַ ָללו גוֹ ִים ֶׁׁ ,ש ִמ ְ ׁש ַתחֲ וִ ים ְל ֱא ִל ִילים ו ְמ ַק ְט ִרים ְל ֱא ִל ִילים ֹ -יו ְ ׁש ִבין ֶׁב ַטח וְ הַ ְ ׁש ֵּקט; דום ַרגְ לֵּ י ֱאלֹהֵּ ינו ָשרוף ^ ָבאֵּ ׁש! דף כד,ב וְ אָ נו ֵּ -בית הֲ ֹ מפלטירו -בית של רומי. וְ לֹא נִ ְב ֶׁכה?! ְ ומה לעוברי רצונו כך -שמשתחוים לעבודת אָ ַמר לָ הֶׁ ןְ :לכָ ך אֲנִ י ְמ ַצחֵּ ק; כוכבים שלהם יושבים בהשקט ושלוה ישראל ו ַמה ְלעוֹ ְב ֵּרי ְרצוֹ ֹנו ָ -כ ְך, שעושין רצונו על אחת כמה וכמה שישלם להם שכר טוב. ְלעוֹ ֵּשי ְרצוֹ נוֹ ַ -על אַ חַ ת ַכ ָמה וְ כַ ָמה! קרעו בגדיהם -דדינו ליעבד הכי. והלא אוריה במקדש ראשון היה -ככתוב בספר ׁשוב ַפ ַעם אַ חַ ת ָהיו עוֹ ִלין ִלירו ָׁשלַ יִם. מלכים. זכריה מנביאים אחרונים היה -שהיה במקדש ֵּכיוָן ֶׁׁש ִה ִגיעו ְלהַ ר הַ צוֹ ִפיםָ ,ק ְרעו ִבגְ ֵּדיהֶׁ ם. שני. ֵּכיוָן ֶׁׁש ִה ִגיעו ְלהַ ר הַ ַביִתָ ,ראו ׁשו ָעל ֶׁׁשי ָָצא ִמ ֵּבית ָק ְד ֵּׁשי הַ ק ָד ִ ׁשים. תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של ִה ְת ִחילו הֵּ ן בוֹ ִכין ,וְ ַר ִבי עֲ ִקיבָ א ְמצַ חֵּ ק. אוריה -כלומר שפורענות שניבא אוריה שאמר ירושלים לעיים תהיה והר הבית לבמות יער נתקיים אָ ְמרו לוֹ ִ :מ ְפנֵּי ַמה אַ ָתה ְמצַ חֵּ ק? כמו כן עתיד להתקיים דברי ניחומים של זכריה אָ ַמר לָ הֶׁ םִ :מ ְפנֵּי ַמה אַ ֶׁתם בוֹ ִכים? שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן סלה. אָ ְמרו לוֹ : הדרן עלך אלו הן הלוקין וסליקא לה מסכת ָמקוֹ ם ֶׁׁש ָכתוב בוֹ " :וְ ַה ָזר ַה ָק ֵרב יו ָמת" (במדבר א); מכות. וְ ַע ְכ ָׁשיו ׁ -שו ָע ִלים ִה ְלכו ב ֹו! וְ לֹא נִ ְב ֶׁכה?! ְ אָ ַמר לָ הֶׁ ןְ :לכָ ך ֲאנִ י ְמצַ חֵּ ק. ִד ְכ ִתיב: ידה ִׂלי ֵע ִׂדים נֶאֱ ָמנִׂ יםֵ ,את או ִׂריָה ַהכ ֵֹהן וְ ֶאת זְ ַכ ְריָהו ֶבן יְ ֶב ֶר ְכיָהו" (ישעיהו ח); "וְ ָא ִׂע ָ וְ ִכי ָמה ִענְ יַן או ִריָה אֵּ צֶׁ ל זְ כַ ְריָה? אשוֹ ן ,וזְ כַ ְריָה ְ -ב ִמ ְק ָד ׁש ֵּׁשנִ י! או ִריָה ְ -ב ִמ ְק ָד ׁש ִר ׁ אֶׁ ָלא, תו ֶׁׁשל או ִריָה: תו ֶׁׁשל זְ כַ ְר ָיה ִבנְ בואָ ֹ ָת ָלה הַ ָכתוב נְ בואָ ֹ 121 ְבאו ִריָה ְכ ִתיב" :לָ ֵכן ִׂבגְ לַ ְל ֶכם ִׂצי ֹון ָש ֶדה ֵת ָח ֵרש" וְ גוֹ ' (מיכה ג), בות יְ רו ָשלַ יִׂ ם" (זכריה ח). ִבזְ כַ ְריָה ְכ ִתיב" :ע ֹוד י ְֵשבו זְ ֵקנִׂ ים וזְ ֵק ֹנות ִׂב ְרח ֹו ֹ ימה נְ בואָ תוֹ ֶׁׁשל או ִריָה, ַעד ֶׁׁשל ֹא נִ ְת ַק ְי ָ ִיתי ִמ ְתי ֵָּירא ֶׁׁשלֹא ִת ְת ַקיֵּים נְ בואָ תוֹ ֶׁׁשל זְ כַ ְריָה; הָ י ִ תו ֶׁׁשל או ִריָה, ימה נְ בואָ ֹ ַע ְכ ָׁשיוֶׁׁ ,ש ִנ ְת ַק ְי ָ ֶׁימת. ְביָדו ַע ֶׁׁש ְנבואָ ת ֹו ֶׁׁשל זְ כַ ְריָה ִמ ְת ַקי ֶׁ ַב ָל ׁש ֹון הַ זֶׁה אָ ְמרו לוֹ ' :עֲ ִקיבָ א ,נִ יחַ ְמ ָתנו; עֲ ִקיבָ א ,נִ יחַ ְמ ָתנו'. 117כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "ברחוק". 118כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :כו ִ ׁשיִים. 119כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :לַ עֲ צַ ִבים. 120כך בכתבי היד .בדפוסים ,מחמת הצנזורה :לַ עֲ בוֹ ַדת כוֹ כָ ִבים. 121כך מתוקן בדפוסים .בגוף הספרים :בלי "וגו'". כל הזכויות שמורות -גמרא סדורה – עמותת וכל בנייך – [email protected]דניאל ברק ווינט 7201702200
© Copyright 2024