סיכום העולם ההלניסטי
בס"ד העולם ההלניסטי המאה ה 4-לפנה"ס עד המאה ה 1-לפנה"ס. המקורות ההיסטוריים לתקופה זו :ספרי מכבים )חשמונאים( א' ו-ב' וכתבי יוסף בן-מתיתיהו )קדמוניות היהודים(. מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסאלית )שילוב תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון(. מהי התרבות ההלניסטית ? תרבות -היא מכלול המסורות ,המנהגים ,האמונות והסמלים של אדם או חברה. הגדרה – = התרבות ההלניסטית ,היא התרבות שמיזגה/ששילבה את תרבויות המזרח )=התרבויות של פרס ,בבל ,מצרים ,סוריה ,אסיה הקטנה ,ארץ-ישראל( עם תרבות המערב = תרבות יוון. = התרבות ההלניסטית חצתה גבולות לאומיים ופוליטיים ופנתה לכל אדם .היא תרבות אוניברסאלית )= כלל-עולמית ,כוללת את המערב והמזרח ,מכילה מאפיינים שיכולים 'לדבר' אל כולם( = התרבות ההלניסטית היא תרבות סינקרטיסטית )=ממזגת בין יסודות שונים -יסודות מערביים ויסודות מזרחיים(. = התרבות ההלניסטית נוצרה כתוצאה מהמפגש בין תרבות יוון לתרבויות המזרח ,על רקע כיבושיו של אלכסנדר מוקדון את ארצות המזרח .במפגש בין התרבויות ,אף תרבות לא נעלמה - הן השתנו .תרבות יוון קלטה יסודות מזרחיים מתרבויות המזרח ,ותרבויות המזרח קלטו יסודות מערביים מתרבות יוון. מהם מאפייני התרבות ההלניסטית ? (1הפוליס ההלניסטית )פוליס = עיר-מדינה .ברבים :פולֵייס(. הפוליס היא השפעה מתרבות יוון .הבסיס לפוליס ההלניסטית היא הפוליס היוונית .ארצות המזרח לא הכירו את המונח פוליס. הפוליס היא צורה של ארגון מדיני שהיה אופייני ליוון .ברחבי יוון הוקמו מאות ערי-מדינה כגון: אתונה וספרטה .היוונים חשבו שמשטר הפוליס היא צורת המשטר הראויה לאדם חופשי. המאפיינים של הפוליס ההלניסטית )ערי מדינה שהוקמו במזרח ,בממלכות ההלניסטיות של בית תלמי ובית סלבקוס -יורשיו של אלכסנדר מוקדון( .לדוגמא :הפוליס אלכסנדריה במצרים. א .שטח הפוליס ההלניסטית היה גדול יותר משטחה של פוליס יוונית והיא הייתה מאוכלסת יותר .חיו בה תושבים מזרחיים מקומיים ויוונים שהיגרו מיוון אל ארצות המזרח )לרוב בעידוד המלכים ההלניסטיים ,שרצו בממלכותיהם משענת נאמנה של יוונים(. ב .הריבונות )העצמאות( של הפוליס ההלניסטית הייתה מוגבלת והפוליס הייתה כפופה למלך ההלניסטי ,שריכז בידיו את סמכויות השלטון .אסור היה לפוליס לנהל מדיניות חוץ עצמאית: לכרות בריתות או להכריז מלחמה .האנשים הנאמנים למלך )גם יוונים וגם תושבים מקומיים 1 מעמי המזרח( ,היו בעלי המשרות הבכירות ביותר בפוליס :הם גבו את המיסים ,הם פיקחו על המסחר ועל חיל-המצב )צבא( שחנה בכל פוליס. ג .בכל פוליס היו מוסדות פוליטיים כמו :אסיפת עם שקיבלה החלטות מכריעות ומועצה שייעצה לאסיפה .היה גם חֶ בֶ ר-אזרחים שחוקק את החוקים ,אך האזרחים נחשבו נתיני המלך והם לא ריכזו בידיהם את סמכויות השלטון .הם חויבו בתשלום מיסים למלך. ד .בכל פוליס היו מוסדות חינוך ותרבות: גימנסיון; מוסד בו למדו נערים את מקצועות הספורט ,נערכו בו אימונים ותחרויות ספורט, אך למדו בו גם שירה ,ספרות ,מדעים ,פילוסופיה ,רטוריקה )= תורת הנאום( וכו'. אפביון; מוסד בו קיבלו הנערים הכשרה קדם-צבאית והכשרה להיות אזרחים בפוליס. הגימנסיון והאפביון היו הסמל המובהק של התרבות היוונית. האיצטדיון והתיאטרון – נחשבו חלק מהפולחן וההצגות בו היו חובה לכולם. ה .השפה היוונית הייתה שפת השלטון והשפה הרשמית בפוליס ההלניסטית )היה בה שילוב של שפות מזרחיות(. ו .בכל פוליס היו מקדשים בהם נערך פולחן מיוחד למלך ההלניסטי שנחשב אל ולאלים נוספים )האלים הפטרונים = המשגיחים של הפוליס וכו'(. הפולייס ההלניסטיות היו מרכזים של פעילות כלכלית-תרבותית ענפה. (2מעמד המלך )השפעה מתרבויות-המזרח( ביוון היה המלך ראשון בין שווים )=בין האצילים( והוא הוגבל על-ידי החוק. בתרבויות המזרח )בפרס ,במצרים וכו'( ,המלך נחשב אל .פולחן המלך היה פולחן לאל :הוקמו מקדשים בהם התקיימו טקסים דתיים לכבודו ,הוקרבו לכבודו קורבנות ופסליו הוצבו בכל מקום .פולחן המלך היה הפולחן הרשמי בממלכה וכולם חויבו להשתתף בפולחן .המלכים נקראו בשמות של אלים .עבירה כלפי המלך נחשבה עבירה דתית .שלטון המלך היה אבסולוטי )בלתי- מוגבל(; רצונו נחשב לחוק שלא ניתן לערער עליו ,כל אדמות הממלכה נחשבו כרכושו הפרטי וענפי כלכלה שונים היו בבעלותו הפרטית. המלכים ההלניסטיים אימצו את שיטת המלוכה של המזרח ,על מנת לשלוט ביתר קלות על אוכלוסייה רבה ומגוונת )יוונים ועמים מזרחיים(. דוגמאות :בהשפעת המזרח ,אלכסנדר מוקדון דרש כבוד אלים והמלכים לבית תלמי במצרים, אימצו מנהגים שהיו זרים לחלוטין לתרבות היוונית כגון :נישואין בין אחים ואחיות וכו'. (3הדת התרבות ההלניסטית מיזגה בין הפולחנים של אלי יוון לבין הפולחנים של אלים מזרחיים. לדוגמה :זאוס היווני מלך האלים ,זוהה עם בעל האל הסורי ואפרודיטה ,אלת האהבה והיופי היוונית ,זוהתה עם עשתורת הכנענית )אלת הפריון( .יוונים אימצו תפיסות דתיות מזרחיות כמו: יש גאולה לנשמה לאחר מות הגוף .כוהני דת במזרח שילבו בפולחנים שלהם יסודות מהדת היוונית ,שנתפסה כדת יותר מופשטת מהדתות המזרחיות. מעמד הכוהנים; ביוון ,משרת הכוהנים הייתה פתוחה בפני כל אזרח והכוהנים נבחרו על ידי האזרחים או ,שהפכו כוהנים כתוצאה מהפלת גורל .במזרח ,תפקיד הכוהנים עבר בירושה. 2 הכהנים בממלכות ההלניסטיות ,אימצו את המנהג המזרחי וגם הם העבירו את התפקיד בירושה, בקרב המשפחות המיוחסות. (4השפה השפה היוונית הפכה לשפה הרשמית של העולם ההלניסטי ,אך בעיקר בני השכבות הגבוהות במזרח דיברו יוונית )נכנסו לשפה היוונית גם מילים וביטויים משפות מזרחיות( .היוונית הייתה שפת המינהל )הפקידות( בממלכה -כל הקשר עם השלטון התבצע ביוונית ,המסחר הבינלאומי התנהל ביוונית ,כך גם החינוך בפוליס ,יצירות ספרותיות והיסטוריות של עמי המזרח תורגמו ליוונית כגון" :תרגום ה - "70-תרגום התנ"ך ליוונית. באלכסנדריה שבמצרים ,הקים המלך תלמי השני ספריה ענקית ובה היו כתבים מהתרבות היוונית וכתבים מתרבויות המזרח ,שתורגמו ליוונית. בארצות המזרח גם אימצו שמות יווניים ויוונים אימצו שמות שהיו מקובלים בעמי המזרח. (5הפילוסופיה הפילוסופיה ההלניסטית שמה דגש על התנהגות האדם כיחיד ,חשיבותו של הפרט ומיקומו בעולם .הפילוסופיה ההלניסטית דגלה באוניברסליזם -העולם ההלניסטי כמערכת אחת גדולה, כולם כגוף אחד וההבדל הוא רק בין טובים ורעים .הפילוסופיה ההלניסטית דגלה באינדיבידואליזם :אי-התערבות הפוליס בחיי הפרט ודגלה בריאליזם -הנטייה להכיר בעובדות החיים כפי שהן וכו'. (6הכלכלה; העולם ההלניסטי היה למשק כלכלי אחד גדול .הערים ההלניסטיות קיימו קשרי מסחר בינן לבין עצמן ובממלכות ההלניסטיות היה שימוש במטבע אחיד. (7הציור ,הפיסול ,הבנייה; היו השפעות הדדיות .היוונים קיבלו לתחומים אלה השפעות מזרחיות ועמי המזרח קיבלו השפעות יווניות. הערה -השימוש בשפה היוונית וקשרי המסחר בין יוונים לעמי המזרח ,סייעו להפצת התרבות ההלניסטית. היקף ההשפעה של תרבות יוון על המזרח היה רחב מאד ,באמצעות הפוליס ההלניסטית, ורואים את ההשפעה בעיקר בקרב בני השכבות העליונות )האליטה( במזרח. ההשפעה של תרבויות המזרח על היוונים בלטה בעיקר בקרב בתי המלוכה של תלמי וסלבקוס. הערה :ליוונים הייתה תחושה של עליונות תרבותית ,אך הם רצו שעמי המזרח יאמצו את התרבות היוונית ומי שאימץ את התרבות היוונית נחשב ביניהם יווני .בתקופה ההלניסטית אדם לא היה צריך להיוולד יווני ,כדי להיחשב יווני אלא די היה בכך שיאמץ את התרבות היוונית ואז הוא נחשב בעיני היוונים ליווני. כלומר :הגישה שמדגישה את חשיבות המוצא התחלפה בגישה שמדגישה את חשיבות התרבות. 3 המפגש בין החברה היהודית ביהודה לבין ההלניזם )=לתרבות ההלניסטית( תהליך ההתייוונות )=ההלניזציה -אימוץ התרבות היוונית/ההלניסטית( מה הייתה השפעת המפגש עם ההלניזם על צביונה )אופייה( של החברה היהודית? המפגש בין ההלניזם לחברה היהודית ביהודה ,נוצר על רקע חדירת ההלניזם לארץ-ישראל. המפגש בין ההלניזם לחברה היהודית ביהודה ,הביא לתהליך של התייוונות בקרב החברה היהודית. תהליך ההתייוונות תהליך ההתייוונות הוא התהליך בו יהודים הושפעו מהתרבות היוונית )ההלניסטית( ואימצו מנהגים ואורחות-חיים של התרבות היוונית. תהליך ההתייוונות היה תהליך הדרגתי ,איטי וממושך .הוא התחיל עם שלטון בית תלמי על ארץ- ישראל והמשיך בתקופת שלטון בית סלבקוס על ארץ-ישראל .בהשפעת תהליך ההתייוונות, החברה היהודית נחלקה לשתי קבוצות :מתייוונים ומתנגדים. .1מתייוונים )פתוחים לקבלת התרבות היוונית(. בעקבות הדחת יאסון מן הכהונה הגדולה וקניית הכהונה על-ידי מנלאוס ,התפלגו המתייוונים לשניים: מתייוונים מתונים ,שאימצו רק סממנים תרבותיים .לדוגמא :שימוש בשפה היוונית ,שימוש בשמות יווניים ,סגנון לבוש יווני וכו'. מתייוונים קיצוניים ,שבסופו של דבר ,נטשו את הדת היהודית .קיצוניותם הגיעה לשיא, כאשר הטיל אנטיוכוס אפיפנס את גזרות הדת על היהודים. הם קיימו את הגזרות מרצון ואף סייעו לשלטון לרדוף יהודים שלא עשו כך. ההתייוונות )גם המתונה וגם הקיצונית( ,בלטה בעיקר בקרב השכבות הגבוהות והעשירות בעם היהודי :אצילים ,בעלי-אדמות ,סוחרים ,חלק מהכוהנים ואפילו כוהנים גדולים. שיא בתהליך ההתייוונות --הפיכת ירושלים לפוליס הלניסטית. שיא בתהליך ההתייוונות -נטישת הדת היהודית -התייוונות קיצונית. .2מתנגדים )מתנגדים לקבלת התרבות היוונית ואף מוכנים להתעמת איתה(. הם נקראים גם חסידים )חסידי השם( .הם הסתגרו ודחו כל סממן של התרבות היוונית וחיו רק על-פי "חוקי האבות"/חוקי התורה. המתנגדים היו בעיקר בני השכבות הנמוכות בעם היהודי ,אך כללו גם מנהיגים רוחניים- דתיים כמו :הסופרים ,חלק מהכוהנים ,כולל כוהנים גדולים. השיא בתהליך ההתנגדות --מרד החשמונאים ,על רקע גזרות הדת של המלך הסלבקי אנטיוכוס אפיפנס )=אנטיוכוס הרביעי(. 4 מהם הגורמים להתייוונות בקרב החברה היהודית ביהודה? תחת שלטון בית תלמי על ארץ-ישראל )המאה ה 3-לפנה"ס( ותחת שלטון בית סלבקוס )המאה ה 2-לפנה"ס( עד מלכות אנטיוכוס אפיפנס ,השליטים ההלניסטיים לא כפו את ההתייוונות ,אז מדוע בכל זאת התייוונו? א .גורם מדיני-פוליטי -המלכים לבית תלמי והמלכים לבית סלבקוס ,עד לימי אנטיוכוס אפיפנס ,לא כפו את התרבות היוונית/ההלניסטית ,אך הם היו מעוניינים בהפצת התרבות ,כי הם רצו תרבות אחידה בממלכות שלהם כדי שיהיה להם קל יותר לשלוט עליהן )היו בממלכות עמים שונים ומגוונים -יוונים ועמי מזרח( .לכן -הם עודדו התייוונות. ב .גורם חברתי -מאחר שיהודים קיימו קשרים יומיומיים עם יוונים :עם סוחרים ,נציגי שלטון, גובי-מיסים ,חיילים -הם למדו את השפה היוונית כדי לתקשר איתם ודרך השפה היוונית התקרבו אל התרבות היוונית והחלו לאמץ אותה. ג .אינטרסים אישיים )אינטרסים פוליטיים ,כלכליים ,חברתיים( -יהודים התייוונו כדי להתקרב אל השלטון ההלניסטי ולקדם את המעמד החברתי-כלכלי-פוליטי האישי שלהם. ההתייוונות אפשרה ליהודים להשתלב בתפקידים בכירים בממלכות ההלניסטיות כמו: חוכרי/גובי-מיסים והקנתה למתייוונים אזרחות של הפוליס ופריבילגיות )=זכויות-יתר( פוליטיות וכלכליות כמו :רישיונות מסחר .כלומר :יש כאן תועלת אישית )אינטרסים( .בני המעמדות הגבוהים ביהודה הבינו שההתייוונות היא "כרטיס הכניסה" לתפקידים כלכליים ופוליטיים בכירים בממלכות ההלניסטיות. ד .גורם חברתי-תרבותי -יהודים התייוונו כדי להיות חלק מהעולם ההלניסטי הגדול ,היה להם רצון להשתייך לעולם ההלניסטי והתרבות ההלניסטית גם הקסימה יהודים רבים -היא עשירה וזוהרת )הפילוסופיה ,השירה ,המדע והאמנות שלה היו מפותחים( והיה רצון לחקות אותה .העשירים בחברה היהודית רצו לחקות את אורח-החיים של העשירים בממלכות ההלניסטיות. מה היו הביטויים להתייוונות/להלניזאציה ביהודה ? .1שימוש בשפה היוונית -השפה היוונית החליפה את השפה הארמית ,שהייתה עד אז השפה של אזור המזרח .השפה שימשה כלי ליצירת קשרים כלכליים ,חברתיים ופוליטיים .השפה אפשרה ליהודים לקרוא יצירות ספרות ביוונית ,לצפות בתיאטרון ,ללמוד במוסדות חינוך יווניים וכו' .גם יצירות יהודיות תורגמו ליוונית כמו :ספר התנ"ך )= תרגום השבעים(. .2 אימוץ שמות יווניים -יהודים אימצו שמות יווניים והיו ששמרו על שמם היהודי והוסיפו לו שם יווני כמו :יאסון הכהן הגדול )ישוע( .יוחנן הורקנוס החשמונאי. היו יהודים ,שהשתמשו בשם עברי לענייני פנים ובשם הלניסטי לעניינים מחוץ ליהודה. .3אימוץ סגנון לבוש יווני -לבוש ססגוני וראוותני. .4אימוץ סגנונות בנייה יווניים -יהודים בנו בניינים בסגנון יווני אך המתייוונים המתונים הוציאו מהם את היסודות שהיו מנוגדים ליהדות כלומר :צורות גיאומטריות -כן ,אבל פסלים או ציורי בני אדם וחיות בבתים -לא! 5 .5אימוץ מנהגים וערכים יווניים -יהודים חיקו את אורח החיים היווני -טיפוח תרבות הגוף וספורט ,אימצו ערכים של דאגה לפרט בראש וראשונה ,הקפדה על רווחה אישית ,רצון להשגת הצלחה אישית בכל מחיר גם על חשבון הכלל )אינדיבידואליזם( ,שימת דגש על חיצוניות ,יופי ,אסתטיקה וכו' ,בשעה שהיהדות מופנמת ומחנכת לצניעות .יהודים התחנכו במוסדות חינוך יווניים כמו :הגימנסיון והאפביון. .6התייוונות קיצונית -נטישה מוחלטת של היהדות -אימוץ פולחנים דתיים של היוונים )עבודת אלילים( ,אכילת מאכלים לא-כשרים כמו חזיר ,נישואי תערובת וכו'. סיפור בית טוביה -דוגמא מרכזית להתייוונות ביהודה )בימי שלטון בית תלמי על ארץ-ישראל( הערה – צריך להציג את סיפור בית טוביה ,כשצריך להסביר ביטויים להתייוונות ואז -דרך הסיפור ניתן לתת מספר ביטויים להתייוונות )מהתייוונות מתונה ועד להתייוונות קיצונית(. בית טוביה -משפחת אצולה מעבר הירדן המזרחי. בית טוביה הם חלק משכבת הנהגה חדשה שצמחה בתקופה ההלניסטית. הם שכבת אצולה שלא היו ממעמד הכהונה ולא היו צאצאים של בית-דוד. משפחת טוביה הייתה בעלת עושר ועוצמה ,הודות לקשר שלה עם בית תלמי והודות לקשרי הנישואין עם הכהן הגדול. בית טוביה ,נחשבים לחלוצֵ י )ראשונֵי( ולמובילי תהליך ההתייוונות ביהודה תחת שלטון בית תלמי והם השפיעו על אצילים נוספים להתייוון. בני משפחת טוביה הבינו מהר מאוד שכדי לקדם את מעמדם ,עליהם להתייוון ולהתקרב לשלטון התלמי. המעמד והכוח הפוליטי של בית טוביה ,התחזקו מאוד בזכות יוסף בן-טוביה .יוסף מייצג בצורה מובהקת את הטיפוס ההלניסטי -שאפתן ,חותר להצלחה אישית בכל מחיר גם במחיר פגיעה בכלל וגם במחיר פגיעה במסורת היהודית. הכסף והכוח היו בעיניו ערכים מרכזיים .בזכות תככים ושוחד ,הוא התקרב לשלטון התלמי וביסס את מעמדו .הוא ניצל את המתיחות ששררה בין הכהן הגדול ,חוניו השני ,למלך תלמי השלישי ,מתיחות שבעקבותיה לא הועברו למלך תשלומי המיסים ,והוא גזל מחוניו -הדוד שלו, את תפקידו כאחראי על גביית מיסים. בנוסף לכך ,המלך תלמי העניק ליוסף את משרת חוכר )גובֵ ה( המיסים באזור סוריה ופניקיה, תפקיד שנחשב ליוקרתי ביותר והיה בסיס טוב להתעשרות )חוכרי המיסים התחייבו להעביר למלך את סכום כספי המיסים עוד בטרם גבו אותם ,ועל ידי כך יכלו להגדיל את הרווחים שלהם כי הם יכלו לגבות סכום גבוה יותר מהסכום שכבר שילמו למלך(. יוסף בן-טוביה היה היהודי הראשון שזכה בתפקיד והחזיק בו למעלה מעשרים שנה. בתפקידו כגובה מיסים ,הוא נעזר בכוח צבא ,הכביד את עול המיסים ,נהג באלימות ,הרג אנשים שלא שילמו מיסים ואף גזל את רכושם. קשריו ההדוקים עם השלטון ,הביאו לכך שהוא היה אורח קבוע בטקסים ובארוחות חגיגיות בארמון המלך ושם אכל מאכלים אסורים .בנו של יוסף ,גם אימץ שם יווני -הורקנוס. 6 אורח החיים של בית טוביה היה מפואר וראוותני ,כדרך החיים ההלניסטית .הם החזיקו עבדים, אימצו מנהגים הלניסטיים -זלזלו בטהרת המשפחה ,חטאו בגילוי עריות ,התגוררו בבניינים מפוארים בעלי סגנון בנייה הלניסטי ,וכמובן דיברו ,קראו וכתבו בשפה היוונית. מה היו ביטויים להתייוונות כפי שעולים מסיפור בית טוביה ? .1אימוץ ערכים הלניסטיים :אינדיבידואליזם -חתירה להצלחה ולרווחה אישית בכל מחיר ,גם על חשבון הקהילה ,שאפתנות יתר -יוסף בן טוביה פגע בדוד שלו חוניו ,הכהן הגדול ובעם היהודי )הוא גזל מחוניו את תפקידו כגובה מיסים ,גבה מיסים גבוהים מהיהודים ,גם באלימות וכו'(. .2אימוץ מנהגים הלניסטיים -הם השתתפו בסעודות המלך )אכלו אוכל לא-כשר( ,אורח חייהם היה מפואר וראוותני ,אימצו לבוש יווני ,התגוררו בבתים בעלי סגנון בנייה הלניסטי ,זלזלו בטהרת המשפחה ,חטאו בגילוי עריות ,פגעו במוסר ובמסורת. .3אימוץ שמות יוונים -הורקנוס בן-יוסף. .4אימוץ שפה יוונית -דיבור ,קריאה וכתיבה. .5עבירה על חוקי התורה " -לא תרצח" -יוסף בן טוביה רצח אנשים שלא שילמו מיסים וגזל את רכושם .אכילת מאכלים לא כשרים. תרגום השבעים :זהו תרגום קדום של התנ"ך ליוונית. מדוע תורגם? המלך תלמי השני היה חובב ספרים .הוא הקים באלכסנדריה שבמצרים ספריה גדולה .ישנה השערה הטוענת כי המלך הזמין תרגום הספר ליוונית כי נודע לו שהתורה היהודית ראויה להיות מתורגמת ולהיכלל בספרייתו .השערה אחרת טוענת כי יהודי מצרים אשר אימצו את השפה היוונית ושכחו את העברית ביקשו לתרגם את התנ"ך על מנת שהיא לא תשכח. בתלמוד מסופר כי תרגום התורה ליוונית נעשה על ידי 72סופרים שהזמין המלך תלמי השני מירושלים .חוקרים טוענים כי כנראה מדובר בחכמים יהודים שישבו במצרים והם תרגמו את התנ"ך ליוונית .בהתחלה תרגמו רק את התורה .אחר כך תרגמו גם את הנביאים והכתובים. המסורת מספרת על 70מתרגמים שתרגמו ב 70-ימים ומכאן שמו "תרגום השבעים". הספר "חכמת בן-סירא" :בן סירא היה כוהן וחי בירושלים .היה בקיא בתורה ,בהשכלה חילונית. כתב את ספרו בעברית .חי בתקופה ההלניסטית .ספר בן סירא שייך לספרים החיצוניים ,ספרים שלא נכללו בתנ"ך .נכדו תרגם את הספר ליוונית עבור יהודי מצרים. מספרו של בן סירא ניתן ללמוד על החברה ביהודה ועל אורחות חייה .הוא אינו מזכיר במפורש את היוונים ואת תרבות יוון .אבל נראה שהוא כתב את ספרו נגד היהודים המתייוונים. בספר מבקש בן סירא מהאדם לקיים את המצוות ולנהוג ביראת שמים .על ידי כך הוא ביקש מהם להתרחק מהפילוסופיה היוונית שאינה מדגישה את יראת האל ואת קיום המצוות .גם לממלאי תפקידים ציבוריים – מושלים ושופטים – יעץ להם בן סירא לנהוג בדרך זו. 7 דברי המוסר שנכתבו בספר מלמדים אותנו על המתח ששרר בין עניים לעשירים בחברה היהודית. הוא הטיף מוסר לעשירים על גאוותם ,על רדיפתם אחר הכסף .תקף את הסוחרים שחיפשו דרכים להתעשר בקלות .הוא קרא לצניעות ,לגמילות חסדים וקורא לעשירים להימנע מניצול ולדאוג לחלשים .בספר יש גם ביטוי למתח ששרר בין שומרי המסורת היהודית לבין המתייוונים. המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם ביהודה .1הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה :הניסיון להקים את הפוליס "אנטיוכיה" בירושלים. .2ה'חסידים' כמובילים את ההתנגדות לתהליך ההתייוונות. הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה: הניסיון להקים את הפוליס "אנטיוכיה" בירושלים. הרקע להעמקת תהליך ההתייוונות :בימיו של אנטיוכוס הרביעי )אנטיוכוס אפיפנס לבית סלבקוס( חלה העמקה בתהליך ההתייוונות .המלך אנטיוכוס אפיפנס היה שונה מאוד מהמלכים ההלניסטיים שקדמו לו .הוא היה אכזר והלניסט מובהק ולכן רצה להפיץ את התרבות ההלניסטית ברחבי ממלכתו גם בכפייה .מחנה המתייוונים ביהודה הוביל בימיו מהלך שהעמיק את תהליך ההתייוונות ביהודה :הרפורמה של יאסון. הרפורמה של יאסון = רפורמה מדינית ולא דתית : א .קניית משרת הכהונה הגדולה ע"י יאסון 175 ,לפנה"ס :יאסון )יהושע( ,ניצל את העדרו של אחיו הכהן הגדול ,חוניו ה ,3-מיהודה פנה אל אנטיוכוס והציע לו סכום כסף גדול תמורת משרת הכהן הגדול .אנטיוכוס אפיפנס נענה לפנייתו ,הדיח את חוניו ה 3-ומינה את יאסון לכהן גדול. מה הייתה משמעות המהלך שעשה יאסון? )התחלת ההתדרדרות במעמד הכהונה( .1קרע במשפחת הכהונה הגדולה ,בין יאסון המתיוון ,לבין חוניו ה 3-המתנגד להתייוונות. .2קניית הכהונה הגדולה ע"י יאסון היוותה פגיעה גדולה במעמד הכהן הגדול ובמסורת האבות .ע"פ המסורת תפקיד הכהן הגדול עבר בירושה מאב לבן בכור או לאח ,רק לאחר מות הכהן הגדול .כאן ,לראשונה ,התמנה כהן גדול בשעה שהכהן הגדול עדיין חי )תקדים(. .3לראשונה ,השלטון הזר התערב במינוי התפקיד הבכיר באוטונומיה היהודית וזה קרה בהזמנת יאסון היהודי. .4לראשונה ,נקנתה משרת הכהן הגדול בכסף והסכנה שמכאן כל מי שיציע סכום כסף גבוה יותר יקבל את המשרה .הכוהן הופך לפקיד המלך ומבצע דברו ולא לנציג העם בפני המלך. ב .הפיכת ירושלים לפוליס הלניסטית בשם "אנטיוכיה" 175 ,לפנה"ס :ציטוט …" :שאף יאסון )יהושע( ...אל הכהונה הגדולה ,בהבטיחו למלך ...ועל אלה הבטיח בכתב עוד מאה 8 וחמישים )כיכר( ,אם יינתן לו הרישיון להקים בכוחו גימנסיון ואפביון ולרשום את אנשי ירושלים כאנשי "אנטיוכיה") ".ספר מכבים ב'(. יאסון רוכש את הזכות ,להפוך את ירושלים לפוליס הלניסטית ,שתקרא על-שמו של אנטיוכוס אפיפנס .אנטיוכוס הסכים למהלך. התנאי להפיכת ירושלים לפוליס הוא :הקמת גימנסיון ואפביון .רישום התושבים נעשה לצורך הדמוס = חֶ בֶ ר-האזרחים. הרכבת ֶ הפיכת ירושלים לפוליס הלניסטית נחשבת לשיא בתהליך ההתייוונות ביהודה. מה הייתה משמעות המהלך ? .1מבחינה תרבותית :מוסדות הגימנסיון והאפביון הכניסו לירושלים אווירה אלילית וערכים שהיו זרים לרוח היהודית .הגימנסיון הפך למרכז החיים החברתיים ומעמד בית המקדש נפגע .כהנים היו ממהרים לסיים את עבודתם בבהמ"ק כדי לצפות בתחרויות ספורט בגימנסיון. .2מבחינה דתית -פוליטית :בוטלה הסמכות העליונה של חוקי התורה שסימלו את האוטונומיה היהודית .לא נאסר על היהודים לקיים את חוקי התורה ,אך לפוליס היו חוקים משלה. .3מבחינה חברתית -כלכלית :רק המתייוונים יכלו להשתתף בחיי העיר מבחינה כלכלית, פוליטית )היו להם זכויות יתר= פריבילגיות( ושאר תושבי ירושלים איבדו את מעמדם. קניית הכהונה הגדולה והפיכת ירושלים לפוליס הלניסטית ,מהווים את הרפורמה של יאסון. הרפורמה של יאסון ,היא ביטוי להעמקה בתהליך ההתייוונות ביהודה. התפתחות האירועים בשנים 172לפנה"ס 167 -לפנה"ס )מהדחת יאסון מהכהונה הגדולה ועד גזרות הדת של אנטיוכוס אפיפנס( הקדמה -בשנים 167-172לפנה"ס התרחשו אירועים משמעותיים ביהודה .במהלך האירועים, החמיר המאבק הפנימי בתוך העם היהודי: א( בין החסידים/המתנגדים להתייוונות לבין המתייוונים. ב( בין המתייוונים המתונים למתייוונים הקיצוניים. גם החמיר המאבק בין היהודים )= חסידים ומתייוונים מתונים( לשלטון הסלבקי. החסידים התחילו להוביל התנגדות לתהליך ההתייוונות :תחילה נגד המתייוונים הקיצוניים ובהמשך נגד המתייוונים המתונים )ובתוך כך ,גם נגד השלטון הסלבקי(. האירועים: (1הדחת יאסון וקניית הכהונה הגדולה על-ידי מנלאוס ) 172לפנה"ס( -מנלאוס ,כהן מבית בלגה ,שאיננה ממשפחת הכהונה הגדולה .מנלאוס חתר תחת יאסון ,והציע למלך אנטיוכוס אפיפנס סכום כסף גבוה בהרבה ממה ששילם לו יאסון ,תמורת הכהונה הגדולה .המלך הסכים, הדיח את יאסון ומינה את מנלאוס לכהן גדול. 9 המשמעות: 10 (1מנלאוס היה ממשפחת כוהנים ,אך לא השתייך לבית-צדוק = משפחת הכהונה הגדולה. (2במעשה של מנלאוס ,נקבעה נורמה ,שכל המרבה במחיר -זוכה בתפקיד הכהן הגדול .תהליך הפגיעה וההידרדרות במעמד הכהן הגדול ,החל בתקדים ,שקבע יאסון והמשיך במעשה של מנלאוס. (3הכהן הגדול הפך לפקיד סלבקי ,שמייצג את השלטון ,שמינה אותו -במקום לייצג את העם היהודי ,בפני השלטון. המשך האירועים: (2התגובה למעשה :המעשה של מנלאוס ,פילג את המתייוונים לשני מחנות :מתייוונים מתונים, בראשות יאסון ,שאימצו את הסממנים התרבותיים ההלניסטיים ,אך ראו עצמם חלק מהעם היהודי ומתייוונים קיצוניים ,בראשות מנלאוס ,שהחלו להתנתק מהעם היהודי ומהדת היהודית. )כשאנטיוכוס אפיפנס גזר את גזרות הדת ,הם קיימו את הגזרות ואף סייעו לשלטון לאכוף את הגזרות(. מינוי מנלאוס לכהן גדול ,התקבל בזעם על-ידי המתייוונים המתונים והחסידים. בירושלים פרצו התנגשויות דמים ,ויאסון נמלט מהעיר. (3מנלאוס שלט בירושלים בעריצות ,הכביד את עול המיסים ושדד אוצרות מבית-המקדש ,כדי לעמוד בהתחייבויות לאנטיוכוס אפיפנס .כשנקרא לאנטיוכיה שבסוריה ,השאיר את אחיו ליסימאכוס ,כממלא-מקום ואף הוא שדד אוצרות מבית-המקדש. בעקבות המעשה ,פרצו מהומות בירושלים ,במהלכן נרצח ליסימאכוס. (4בשנים 168-169לפנה"ס ,יצא אנטיוכוס אפיפנס ,למסעות-מלחמה במצרים ,נגד בית תלמי. כשחזר מהמסע הראשון ,עבר בירושלים ושדד אוצרות מבית-המקדש ,כולל :מנורת המאור. )בעיניו -צעד מקובל של שוד מקדשים ואצל היהודים -אֵ בל(. במהלך מסע-המלחמה השני ,פשטו שמועות על מותו .הן לא היו נכונות. בירושלים פרצו מהומות ,יאסון חזר לירושלים ,הדיח את מנלאוס מהכהונה וטבח באנשיו - מנלאוס נמלט מירושלים )האירועים האלה מכונים" :המרד של יאסון"(. יאסון רצה לשוב אל הכהונה הגדולה ,אך כעת קמו נגדו החסידים ,ששיתפו איתו פעולה בשעה שנאבק במנלאוס. בירושלים פרצה "מלחמת אזרחים" ,בין החסידים למתייוונים ובה נפלו קורבנות רבים. החסידים ניצחו ויאסון נמלט מיהודה) .הם לא מינו כהן גדול(. החסידים השתלטו על ירושלים ,הכריזו על ביטול הפוליס "אנטיוכיה" ועל החזרת משטר חוקי התורה לירושלים. 11 (5אנטיוכוס אפיפנס נחל נצחונות במצרים ,אך הושפל על-ידי הרומים ,שלא אפשרו לו להנות מפירות נצחונותיו. בנוסף לתחושת ההשפלה ,שמע על האירועים בירושלים .על רקע האירועים )= הדחת מנלאוס, ביטול הפוליס( ,הוא ראה בירושלים עיר של מורדים ,ונהג בה בהתאם. הוא טבח באכזריות עשרות אלפי יהודים ,מכר יהודים לעבדות ,הקים מחדש את הפוליס אנטיוכיה ,החזיר את מנלאוס לתפקיד הכהן הגדול ומינה שר צבא בירושלים )אפולוניוס(. אפולוניוס הטיל על היהודים מיסים כבדים ,ניפץ את חומות ירושלים ,גירש יהודים רבים מהעיר ויישב בה נוכרים והקים את מצודת )מבצר( החקרא ,מול בית-המקדש. החקרא הייתה סמל לשליטת הנוכרים בעיר ,היה בה רובע מגורים ,אשר בו התגוררו חיילים סורים )סלבקים( ,נציגי שלטון ומתייוונים קיצוניים .הם הכניסו לירושלים עבודה זרה! בתגובה ,רבים מהחסידים ברחו מירושלים! החסידים )חסידי ה'( מובילים את ההתנגדות לתהליך ההתייוונות. בעקבות תהליך ההתייוונות נחלקה החברה היהודית לשני מחנות :המתייוונים והחסידים. הרפורמה של יאסון הובילה לכך שהחסידים איבדו את המעמד שלהם ,זאת משום שהם לא התייוונו .למרות זאת ,לא שומעים על התנגדות של החסידים כלפי יאסון )ייתכן מכיוון שהוא בן למשפחת הכהונה הגדולה(. המצב השתנה כשמנלאוס מתייוון קיצוני ממשפחת כוהנים זוטרה ,הדיח את יאסון וקנה את משרת הכהונה הגדולה .אז החלו החסידים להוביל מהלך של התנגדות לתהליך ההתייוונות ולשלטון הסלבקי .שיאו היה ביטול הפוליס "אנטיוכיה" בירושלים והחזרת שלטון חוקי התורה בירושלים .במרד החשמונאים החסידים הופיעו כקבוצה מאורגנת תחת מנהיגות משפחת החשמונאים. ההתנגדות באה לידי ביטוי: .1במהומות נגד מנלאוס ,המתייוון הקיצוני ,שקנה את משרת הכהן הגדול ולא היה ממשפחת הכהונה הגדולה ,ואשר שדד את אוצרות בית-המקדש. .2ברצח אחיו ליסימאכוס. .3בסיוע ליאסון להדיח את מנלאוס מן הכהונה. .4בגירוש יאסון מירושלים ובביטול הפוליס אנטיוכיה. בהתנגדות שלהם ,ביטאו החסידים את רצונם להאבק על שמירת חוקי התורה ,לחיות על-פי חוקי התורה ולהשיב לעצמם את מעמדם וזכויותיהם ,שאבדו עם הפיכת ירושלים לפוליס הלניסטית. כשהוקמה מצודת החקרא בירושלים והוכנסה לעיר עבודה זרה ,רבים מהחסידים גורשו או ברחו מהעיר .הם המשיכו לארגן התנגדות כלפי המתייוונים הקיצוניים והשלטון הסלבקי. החסידים התארגנו ,הודות לשיתוף פעולה בין מעמדות שונים בחברה היהודית :בעלי-מלאכה, רוכלים )= סוחרים קטנים( -אנשי המעמדות הנמוכים ומנהיגים רוחניים כמו :הסופרים ,שנאבקו על שמירת התורה ,ממנה שאבו את כוחם. הקדמה לגזרות 12 אנטיוכוס :ב 167-לפנה"ס ,הגיע העימות בין היהודים לאנטיוכוס אפיפנס לשיא ,כאשר אנטיוכוס הטיל את גזרות הדת על היהודים) .הגזרות הוטלו על היהודים ביהודה ובשאר האזורים בארץ-ישראל ,בהם ישבו יהודים(. גזרות הדת נמשכו שלוש שנים 164-167 :לפנה"ס. .1פירוט הגזרות היהודים חויבו לחלל בפועַ ל את מצוות התורה: א .היהודים חויבו לאכול מאכלים אסורים כמו :חזיר. ב .היהודים חויבו להשתתף בטקסים אליליים כמו :תהלוכות לאל היין ,דיוניסוס. ג .ברחבי יהודה ,הוקמו מזבחות )במות( לאלילים ,ויהודים חויבו להשתחוות בפניהם. ד .היהודים חויבו להקריב קורבנות לאלילים. נאסר על היהודים לקיים את מצוות התורה: ה .נאסר על יהודים לשמור שבת ומועד )חג(. ו .נאסר על היהודים לקיים ברית מילה. ז .נאסר על היהודים ללמוד תורה. ח .בית-המקדש חולל ,הפך למקדש על-שם זאוס )ראש-האלים היווניים( ונאסר על היהודים להקריב את קורבן התמיד ,בבית-המקדש. הגזרות הקיפו את כל תחומי החיים ומטרתן הייתה :לעקור את הדת היהודית. שליחים מטעם המלך ,אילצו את היהודים לקיים את הגזרות והוטל עונש מוות על יהודים ,שהפרו את הגזרות. .2ההסברים השונים למתן הגזרות הקדמה -הטלת הגזרות נחשבה לתופעה חריגה ,קיצונית ויוצאת-דופן בתולדות התקופה. העולם ההלניסטי התאפיין בסובלנות דתית ותרבותית. המלכים ההלניסטיים ,כיבדו דתות ומקדשים של עמים עליהם שלטו -כתב הזכויות של המלך אנטיוכוס השלישי ,הוא ביטוי לכך. בתקופת בית סלבקוס ,אין עדות לכך שפולחן מזרחי דוכא על-ידי השלטון. על-כן נשאלת השאלה :כיצד אדם כמו אנטיוכוס אפיפנס ,שחונך על סובלנות דתית ותרבותית, הטיל גזרות על הדת היהודית? מה היו הסיבות לפי חוקרים היסטוריים ,להטלת הגזירות על היהודים? א .האישיות הבלתי-יציבה של אנטיוכוס אפיפנס :אנטיוכוס אפיפנס נודע כאדם לא-יציב מבחינה נפשית ,שכונה "אפימנס" )המשוגע( ,מאחורי גבו .צעד קיצוני ויוצא-דופן שכזה, מתאים לאישיותו. )טענה נגד הסבר זה :הזהירות בה נקט מול רומא ,שלא אפשרה לו לממש את נצחונותיו במצרים ,לא מעידה על חוסר-יציבות נפשית(. ב .דבקות בהלניזם )בתרבות ההלניסטית( כגורם מאחד; אנטיוכוס אפיפנס היה הלניסט מובהק ,שרצה לייוון את ממלכתו ,כדי ליצור ממלכה אחידה מבחינה תרבותית ,ולכן כפה את 13 רצונו באמצעות הגזרות ,כשראה שדתם של היהודים ,לא מאפשרת להם להתייוון באופן מלא. )טענה נגד הסבר זה (1 :אנטיוכוס אפיפנס לא נקט כפייה דתית כלפי עמים מזרחיים נוספים, ששמרו על הפולחן שלהם ,רק כלפי היהודים (2 .הרצון של אנטיוכוס אפיפנס לייוון את ממלכתו היה פוליטי ולא דתי ,ואנטיוכוס הסתפק בהקמת פולייס הלניסטיות ברחבי הממלכה ,ביוזמתו או ביוזמת נתיניו כמו במקרה של יאסון ,שיזם את הפיכת ירושלים לפוליס(. ג .הגזרות הן יוזמה שנקטו המתייוונים הקיצוניים בראשות מנלאוס )החוקר ביקרמן(; המתייוונים הקיצוניים יזמו את הגזרות ,ואנטיוכוס הוציא את הצו .הם יזמו את הגזרות כדי להאבק במתנגדיהם ביהודה = המתייוונים המתונים והחסידים .הם רצו להביס את מתנגדיהם ולהקצין את ההתייוונות .הם רצו לבטל את ההתבדלות היהודית ,שנתפסה בעיניהם -ברברית. )טענה נגד הסבר זה :לא ניתן לייחס למתייוונים הקיצוניים קנאות קיצונית שכזו(. ד .הגזרות באו בתגובה למרד )החוקר צ'ריקובר(; מרד -גזרות -מרד הגזרות באו בתגובה למרד ,ולא המרד בא בתגובה לגזרות )מרד החשמונאים ,שפרץ לאחר הגזרות ,הוא המשך של המרד ,שהחל לפני הגזרות(. בשנים 167-168לפנה"ס ,התרחש ביהודה מרד עממי בהנהגת החסידים. לאחר הקמת מצודת החקרא בירושלים ,הייתה בריחה המונית של חסידים מירושלים ,וזו לא הייתה בריחה שקטה! בנוסף לכך ,גם היה ביהודה אי-שקט במשך מספר שנים במהלך האירועים :מינוי מנלאוס לכהן גדול ,המרד של יאסון במנלאוס וביטול הפוליס אנטיוכיה על- ידי החסידים .מאחר שבראש המרד עמדו חסידים שמצוות התורה היו הדבר החשוב מבחינתם -גזרות הדת הוטלו כעונש על המרד. )טענה נגד הסבר זה :אין במקורות ההיסטוריים התייחסות לְ מרד ,לפני מרד החשמונאים(. ה .שילוב בין מניעים אישיים למדיניים )החוקר שטרן(; .1אנטיוכוס אפיפנס נוכח לדעת בתום כמה שנים של מהומות ,מאז מינוי מנלאוס לכהן גדול, כי הבעיה טמונה בדת היהודית. אנטיוכוס הבין ,כי האופי השונה והמיוחד של הדת היהודית )מונותאיסטית( ,ששונה מהתפיסה הפוליתאיסטית שלו -הוא שעורר את התנגדות היהודים כלפיו ,ולכן אם הדת היא הגורם להתנגדות ,צריך לעקור את הדת כדי לדכא את ההתנגדות. .2אנטיוכוס החל לחשוש ,שהמתיחות והתסיסה הממושכת ביהודה ,מהווים סכנה ליציבות של הממלכה שלו .לממלכה הסלבקית ,היו בעיות חיצוניות קשות מול בית תלמי ומול האימפריה הרומית המתחזקת ,ואנטיוכוס רצה לדכא את התסיסה ולהשקיט את אזור יהודה כדי לייצב את ממלכתו ,ולכן הטיל את גזרות הדת. מה הייתה תגובת היהודים על גזרות הדת ? .1קיום גזרות הדת: 14 א( קיום מרצון של גזרות הדת ,על-ידי המתייוונים הקיצוניים ,שאף סייעו לשלטון לרדוף אחרי יהודים שהפרו את הגזרות. ב( קיום גזרות הדת מתוך הכרח ומפחד .יהודים קיימו את הגזרות ,מחוסר ברירה. .2בריחה למדבר: יהודים שסֵ רבו לקיים את הגזרות ,ברחו למדבר כדי להמשיך ולקיים את המצוות .כשנתפסו בשבת -סֵ רבו להלחם והומתו. .3מוות על קידוש השם: נאמנות לדת ללא פשרות ,נכונות למות ולא לעבור על מצוות התורה לדוגמא :חנה ושבעת בניה, סרבו לאכול חזיר והומתו. .4מרד החשמונאים: תגובה אקטיבית )פעילה( על גזרות הדת. מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המכבי .1מה היו הסיבות למרד החשמונאים ? הקדמה מתיתיהו החשמונאי הנהיג את המרד במשך כשנה 166-167 ,לפנה"ס. מתיתיהו היה כהן ממשמר יהויריב ,הוא חי עם משפחתו במודיעין ,כפר באזור הרי-יהודה ,שהיה רחוק מהשפעה הלניסטית. מתיתיהו ובניו אחריו ,הובילו את מחנה החסידים/המתנגדים להתייוונות. המורדים ,המסורים לתורה ,רצו להאבק למען שמירת המצוות והחזרת משטר התורה. ספר מכבים א' ,מתאר את תחילת המרד ,באירוע שהתרחש במודיעין: חיילי אנטיוכוס ,הציבו מזבח במודיעין ואילצו את היהודים להקריב קורבנות לאלילים .מתיתיהו הרס את המזבח ,הרג את אחד מחיילי המלך ואת היהודי שציית לפקודה .במעשה הזה ,הניף מתיתיהו את נס )דגל( המרד )כלומר :התחיל את המרד( .מתיתיהו פנה לנוכחים וקרא: "מי לאדונַי -אֵ לַי" .בקריאה הזו ,מתיתיהו הפך את עצמו למנהיג המרד .מתיתיהו והאנשים שהצטרפו אליו ,נמלטו להרים ומשם החלו לארגן את המרד. הסיבות למרד: .1מלחמה דתית ,למען התורה ,למען טיהור בית-המקדש מעבודה זרה ,ולמען ביטול גזרות הדת והחזרת האוטונומיה )החירות( הדתית-תרבותית )זו מלחמת-הקיום של החסידים ,למען שמירת התורה והחזרת מעמדם וזכויותיהם(. .2מלחמה במתייוונים -מאבק פוליטי בין החסידים למתייוונים ,על החזרת השלטון ביהודה לידי החסידים. 15 .3מאבק לאומי בשלטון הסלבקי ,שניסה לעקור את הדת היהודית .מאבק למען החזרת העצמאות ליהודה. הוויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית בעקבות הישגיו של יהודה המכבי )שהמשיך את המאבק בסלבקים לאחר פטירתו של אביו(, לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית בשנת 164לפנה"ס --חל פילוג בצבא של יהודה המכבי .חסידים רבים ביקשו להפסיק את הלחימה ,מאחר שהושגה מטרת המרד :טוהר בית- המקדש מעבודה זרה ,בוטלו גזרות הדת והוחזרה החירות הדתית. חסידים רבים נטשו בשלב הזה 164 -לפנה"ס -את המערכה ,אך יהודה המכבי וחסידים נוספים לא רצו להפסיק את הלחימה. היו להם מטרות נוספות: (1להשתלט על מצודת החקרא. (2לשחרר את היהודים מהשלטון הסלבקי ולהשיג חירות מדינית. מאחר שרבים נטשו את הצבא ,יהודה המכבי המשיך להלחם לאחר ביטול הגזרות ,בראש צבא קטן כדי להשיג חירות מדינית. עכשיו אנחנו מדלגים בזמן יותר מ 200-שנים קדימה ,לתקופה שבה האימפריה הרומית שולטת באיזור ארץ ישראל .השלטון ההלניסטי כבר מזמן לא קיים ,ויהודה נשלטת על ידי אימפריה חזקה אחרת. בשנת 66לספירה התחיל "המרד הגדול" של יהודים בשלטון הרומי ,ואנחנו נדבר על תוצאותיו. תוצאות המרד הגדול וחורבן בית -המקדש 16 המרד הגדול של היהודים ברומאים פרץ בירושלים בשנת 66לספירה והקיף את מרבית שטחי יהודה והגליל .המרד הוכרע בשנת 70לספירה לאחר שהרומאים פרצו לירושלים והעלו באש את בית המקדש השני .ספיחי המרד הסתיימו עם נפילת מצדה בשנת 73לספירה .לאחר החורבן התקיימה אווירת ייאוש בחברה היהודית. תוצאות המרד בתחום הדתי חורבן ירושלים וחורבן בית המקדש ששימש מרכז דתי -רוחני ולאומי של העם היהודי במשך כ- 600יצרו משבר עמוק בעולמם של היהודים .כתוצאה מחורבן המקדש לא ניתן היה לקיים את המצוות הקשורות בו :הקרבת קרבנות ,העלייה לירושלים בימי שלושת הרגלים ,מתן תרומות ומעשרות ועוד .משרת הכהן הגדול התבטלה ושכבת הכהנים והלויים שהייתה תלויה בבית- המקדש נפגעה .מוסד הסנהדרין )מועצת הזקנים( החל לנדוד מירושלים. תוצאות המרד בתחום החברתי אובדן ההנהגה היהודית :רוב מנהיגי המרד נהרגו בזמן המלחמה או נלקחו בשבי והוצאו להורג. המעטים שהצליחו להישאר בחיים ולא נתפסו נאלצו להסתתר .עם חורבן בית המקדש השני משרת הכהן הגדול התבטלה והאצולה ממעמד הכהנים נעלמה. התדלדלות היישוב :כתוצאה מהמרד נהרגו מאות אלפי יהודים .כרבע מהאוכלוסייה היהודית בארץ .מספר ההרוגים הגדול נבע בחלקו מהמלחמה ברומא ,ממלחמת האחים בירושלים מרעב ומגיפות. כמאה אלף יהודים נלקחו בשבי ע"י טיטוס למצעד הניצחון ,חלקם נשלחו לעבודות פרך ,חלקם הפכו לגלדיאטורים בערי האימפריה ורבים מהם נמכרו לעבדות. תוצאות המרד בתחום הכלכלי הרס כלכלי :המלחמה גרמה להרס ישובים ,פגעה בענפי החקלאות השונים והביאה להרס ברכוש. באזור יהודה ובאזורים הסמוכים לו הפגיעה הייתה החמורה ביותר .יבולים הושחתו ,עצים נכרתו ,חלק מהשטחים החקלאיים הושמד בידי היהודים עצמם ,בכדי שלא יפלו וינוצלו ע"י הרומאים ,לדוגמא :ליד יריחו היו מטעי אפרסמון שהושמדו ע"י היהודים עצמם .חשוב לומר כי הרומאים לא פגעו בערים שלא מרדו בהם ,כמו ציפורי וטבריה. הפקעת קרקעות :השלטון הרומי הפקיע קרקעות מבעלות יהודית .היקף התופעה לא ברור .יש הטוענים כי הופקעו רק קרקעותיהם של מורדים שנהרגו או נלקחו בשבי .לעומתם ,יש הטוענים כי הופקעו קרקעות מכלל תושבי המקום כאמצעי ענישה קולקטיבי של האוכלוסייה המקומית. חלק מהקרקעות שהופקעו הועברו לבעלות הקיסר וחלקם נמסרו לנוכרים. כתוצאה מהפקעת הקרקעות נושלו האיכרים .חלקם הפכו לאריסים )=איכרים שמקבלים את הקרקע לזמן מוגבל לשם עיבודו ותמורת חלק מהיבול לבעלי הקרקע(. מיסים :היהודים חויבו בתשלום מס מיוחד" :המס היהודי" .מס זה הוטל על כל היהודים בשטחי האימפריה הרומית והוא נועד להחזקת מקדש יופיטר -אבי האלים הרומאי ושימש כהוכחה לניצחון האל יופיטר על אלוהי ישראל .לראשונה הוטל על היהודים מס בשל יהדותם. בנוסף ,הוטלו עליהם תשלומי מיסים אחרים :מס גולגולת ,מס קרקע ,עבודות כפיה ,כגון :סלילת דרכים ,תיקון דרכים וכו' ע"י השלטון הרומי. תוצאות המרד בתחום המדיני 17 יהודה המשיכה להיות פרובינציה רומית )אזור בשליטת האימפריה הרומית מחוץ לתחומי האימפריה ובראשה עמד הנציב( שהייתה כפופה לקיסר הרומי .הקיסר מינה נציבים ממעמד גבוה ולרשותם הועמד לגיון רומי שחנה בקביעות בירושלים. האוטונומיה המשפטית של יהודה התבטלה והם הפכו להיות נתינים זרים נטולי זכויות משפטיות -פוליטיות .נותרה להם רק האפשרות לחיות ע"פ דתם היהודית. קיסריה הייתה בירת הפרובינציה. התחזקות האוכלוסייה הנוכרית :מעמדם התחזק כי הם היו נאמנים לרומים .ערים ,כמו קיסריה ויפו ,התרוקנו מיהודים והתמלאו בנוכרים .בנוסף ,הרומים בנו ערים מיוחדות בשביל האוכלוסייה הנוכרית. מירושלים ליבנה -המרכז הדתי ביבנה הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הקמת המרכז ביבנה הינו שיקום של האומה היהודית. מעבר מפעילות דתית שנעשתה במקדש לחיים יהודיים ללא בית-מקדש. המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש השני לאחר חורבן בית המקדש השני נוצרה בחברה היהודית אווירה של ייאוש ומשבר .עד לחורבן, בית -המקדש שימש כמרכז הדתי ,המשפטי והלאומי של החברה היהודית .יחד עם חורבן בית המקדש השני נוצר משבר הנהגה ,הכהונה הגדולה התבטלה ,הפולחן הדתי והעלייה לרגל חדלו להתקיים .בא"י היה הרס כלכלי והרס דמוגראפי על רקע המרד וכל אלה תרמו לאווירה של ייאוש ,משבר והלם שמצאו ביטוי ביצירות הספרותיות השונות ,לדוגמא :הספר "חזון ברוך" ,ספר חיצוני שנכתב אחרי החרבן ובו קריאה לעם היהודי לא לזרוע את השדות ,לא להינשא ולא להוליד ילדים ,שכן בלי ביהמ"ק אין שום תכלית לקיומו של העם היהודי .בירושלים ,העיר המרכזית ביהודה ,התיישבו נוכרים ,הוצב בה לגיון רומי והתקיימה בה עבודה אלילית. לפי מקורות חז"ל יהודים רבים בארץ גזרו על עצמם לא לאכול בשר ולא לשתות יין ,זאת משום שאכילת בשר מזכירה את הקרבת הקרבנות ושתיית היין מזכירה את טקס נסך היין של המזבח שחרב. עקב המשבר נשקפו סכנות לחברה היהודית )=התגובה של החברה היהודית בעקבות המשבר( • התרסה נגד האלוהים שנטש את עמו" ,שאיפשר" להחריב את בית-המקדש ,שבא כביכול לעזרת הרשעים -הרומים .ניצבה "חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים" ,מתוך מסכת ברכות. • משבר :בעקבות המשבר העמיק השבר שבו היה נתון העם היהודי .היה חשש שיהודים יעזבו את ארץ-ישראל אם מתוך ייאוש או מתוך חשש מפני העתיד לבוא. • סכנה -טיפוח ציפיות משיחיות :אם אין מקום של קדושה אז לאן נפנה? היה חשש שילכו אחר משיחים .דבר זה אכן קרה ,שנים רבות מאוחר יותר ,כאשר הופיע בר- כוכבא .הם ראו בו המלך המשיח שלבסוף הפך למלך המחריב. • נטישת היהדות והצטרפות לזרם דתי אחר. • 18 אי-השלמה עם החורבן :יהודים רבים אימצו מנהגי אבל ומנהגים סגפניים באופן קבוע )ראה "חזון ברוך"( .משמעות :היה חשש להתפוררות העם היהודי כעם יהודי. בניית המרכז ביבנה ועיצוב החיים היהודים ללא המקדש קבוצת חכמים שצמחה עם פעילותם של הספרים ומפרשי התורה התמודדה עם השאלה כיצד ניתן להמשיך את קיומו של העם היהודי ולאפשר את קיום הדת היהודית והפולחן הדתי ללא ביהמ"ק .אחד מראשי החכמים היה רבן יוחנן בן-זכאי ,ריב"ז. ריב"ז התנגד למרד ברומאים ,עזב את העיר והקים בעיר יבנה מרכז רוחני בו קמה ההנהגה החדשה של העם. עולה שאלה כיצד הגיע ריב"ז לעיר יבנה? על פי הגרסא התלמודית יבנה הייתה מקום מושבם של חכמים .ע"פ המחקר ההיסטורי יבנה הייתה עיר מעצר ,אליה נשלחו יהודים שמסרו את עצמם במהלך המלחמה לרומאים ואליה נשלח ריב"ז בעל כורחו. ריב"ז לא מונה להנהיג את העם היהודי ,אלא הוא החל להנהיג את העם ביוזמתו ,זאת משום שחש חובה ליצור מנהיגות חלופית כדי לשקם את חיי העם .ריב"ז פעל ביבנה בין השנים 70ל80- לספירה .בשנים אלה הוא התמודד עם שאלות מרכזיות וקיומיות הנוגעות לקיומה של האומה היהודית ללא קיומו של בית-מקדש )לאחר מותו של ריב"ז ,רבן גמליאל המשיך בפעילות זו(: • כיצד להמשיך לקיים את הפולחן הדתי ואת ההלכות שהיו קשורות במקדש בהעדר בית-מקדש. • הצורך לפתור את בעיית ההנהגה. המטרות של ריב"ז: .1לאפשר ליהודים להסתגל למציאות חדשה ללא בית-מקדש ולהמשיך את החיים. .2שמירת זכר המקדש כאחד ממרכיבי הזהות ותוך תקווה לבנייתו מחדש. הצעדים שנעשו: .1הקמת מוסדות הנהגה :הוקם "בית הדין הגדול" שירש חלק מתפקידי הסנהדרין שישבה בבהמ"ק .הוקם בית -מדרש -מקום בו לומדים תורה .מטרה :הסתגלות למציאות חדשה והמשכיות חיי העם היהודי. .2בתי-כנסת :הפכו בתי כנסת למרכזי פולחן ,תפילה ולימוד תורה ,במקום ביהמ"ק .חשוב לומר כי בתי כנסת היו קיימים גם בימי ביהמ"ק השני ,אך הם שימשו מוקד פולחן מקביל ומשלים לביהמ"ק .מטרה :הסתגלות למציאות חדשה והמשכיות חיי העם היהודי. .3ריב"ז קבע שתשובה ,תפילה וגמילות חסדים יכולים לבוא במקום הקרבת הקרבנות בבהמ"ק כדרך לכפר על העוונות .מטרה :הסתגלות למציאות חדשה והמשכיות חיי העם היהודי. .4קביעת תקנות והלכות :ריב"ז קבע תקנות והלכות שנועדו ,מחד להמשיך באורח החיים היהודים במציאות החדשה ,ומאידך ,לשמר על זכר המקדש והמנהגים שהתקיימו בו. התקנות: תקנות שמטרתן ליצור זכר למקדש ולחורבן: 19 א .מצוות תקיעה בשופר בראש השנה שחל בשבת :בראש-השנה שחל בשבת נהגו הכהנים לתקוע בשופר ,רק בבהמ"ק .התקיעה בשופר הייתה חלק מטקס הקרבת הקרבנות של ראש השנה .אחרי חורבן בהמ"ק ביקשו לבטל את מנהג התקיעה בשופר ,שהרי התבטלו הקרבנות .ריב"ז תיקן תקנה כי מותר לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת ,אך ורק במקום בו יושב בית-הדין הגדול .ביבנה תקעו בשופר ,כפי שהיה נהוג בבהמ"ק. באמצעות תקנה זו ריב"ז חיזק את מעמדו של המרכז ביבנה ושמר את זכר בית-המקדש. ב .מצוות נטילת לולב בסוכות :נטילת לולב הייתה חלק מהטקס שהתקיים בבהמ"ק בחג הסוכות .במהלך הטקס שהתקיים בכל ימי הסוכות נהגו לשאת את הלולבים ולהקיף את המזבח בבית המקדש .בכל מקום אחר ,נהגו לשאת את הלולב רק ביום הראשון של החג. לאחר החורבן ריב"ז קבע כי יש ליטול לולב במשך כל שבעת ימי חג הסוכות ,זכר לטקס שנערך בחג ,כאשר בהמ"ק היה קיים. ג .ברכת הכהנים :הכהנים בבהמ"ק נהגו לברך את העם "בברכת הכהנים" כשהם יחפים ובבתי כנסת כשהם נועלים נעליים .לאחר חרבן בהמ"ק השני תיקן ריב"ז כי על הכהנים לחלוץ את סנדליהם כאשר הם מברכים את העם בבית הכנסת .באמצעות תקנה זו ריב"ז העביר את קדושתו של בית-המקדש לבית-הכנסת. תקנות שמטרתן להסתגל לחיים בלי קיומו של בהמ"ק: ד .עדות= קידוש החודש :לפני החורבן קבעה הסנהדרין את ראשי החודשים על-סמך עדויות של עדים שראו את מולד הלבנה )כינוי להופעתו של הירח בדמותו של חרמש דקיק ,לאחר "שנעלם" לחלוטין( .מולד הלבנה מבשר על לידתו של חודש חדש .העדות נבחנה ע"י הסנהדרין ואז היו מודיעים לקהילות באמצעות שליחים או ע"י הדלקת משואות. כשבית-המקדש היה קיים העדים היו רשאים לחלל את השבת ,בכדי שיוכלו להקריב את קרבנות ראש החודש בבהמ"ק במועדם .עם חרבן בהמ"ק נפסקה עבודת הקרבנות ,לכן לא היה צורך כה דחוף להודיע על מולד הלבנה .ריב"ז הנהיג תקנה שלפיה מותר לחלל את השבת רק כשמוסרים עדות בחודשים ניסן ותשרי ,זאת בשל החגים שחלים בהם :ראש- השנה ופסח ,להם משמעות מיוחדת .כך הוא ביקש להמשיך את המשך החיים היהודיים, למרות שבהמ"ק השני חרב. לסיכום :ריב"ז פעל בתקופת מעבר וניסה להנהיג אורח חיים חדש בעם לאחר השבר שיצר החורבן .ריב"ז ביקש לאפשר את המשך החיים ללא המקדש ,ללא הקרבת קרבנות וללא עליה לרגל .ריב"ז ביקש לסייע לציבור היהודי להשלים עם אובדן בהמ"ק ,אך באותה נשימה ,הוא ביקש לטפח את זכר המקדש ולכן הוא שימר מנהגים שנהגו בו .כך הוא טיפח את התקווה לבנייתו של בהמ"ק מחדש. רבן גמליאל 20 מגדולי חכמי ישראל ,המשיך להנהיג את העם היהודי לאחר חורבן בהמ"ק השני ע"פ העקרונות שהתווה ריב"ז .פעילותו של רבן גמליאל: .1שינוי מנהגי חגים ומועדים : המטרה :המשך החיים היהודיים בהעדר בית-מקדש. בזמן שבהמ"ק היה קיים ,עמדה הקרבת הקרבנות במרכז הפעילות הדתית של החגים: חג פסח :לפני החורבן ,נהוג היה להקריב את קרבן הפסח במקדש ואח"כ נערכה סעודה בה אכלה כל המשפחה את קרבן הפסח )זכר לנס שנעשה לבני ישראל במצרים( ,מצות וככל הנראה גם מרור. לאחר החורבן ,נקבע שאכילת מצה ומרור בסעודת הפסח היא החלק המרכזי של קיום החג. בנוסף ,קריאת ההגדה של פסח שאת חיבורה מיחסים לרבן גמליאל. יום הכיפורים :לפני החורבן ,עיקר יום זה היה בהקרבת הקרבנות במקדש ע"י הכהן הגדול. מטרת ההקרבה הייתה לכפר על חטאי העם .לאחר החורבן ,הונהג להקדיש את היום לתפילה ולבקשת כפרה. .2ימי צום :החכמים חזרו והנהיגו מחדש ארבעה ימי צום שהיו נהוגים לאחר חורבן בהמ"ק הראשון ) 586לפנה"ס( שהתבטלו עם הקמתו של בהמ"ק השני ) 515לפנה"ס( .ימי הצום הקשורים בחורבן בהמ"ק :י' בטבת ,יז' בתמוז ,ט' באב ,צום גדליה. המטרה :לשמר את זכר בית-המקדש. .3התפילה :לפני החורבן ,חובת התפילה חלה רק בציבור .לאחר החורבן ,קבע רבן גמליאל כי חובת התפילה חלה גל ביחידות .בנוסף ,הוא קבע נוסח אחיד לתפילת שמונה-עשרה הנאמרת שלוש פעמים ביום בתפילת שחרית ,מנחה ומעריב .לתפילת שמונה-עשרה הוספה "ברכת המינים" .זוהי למעשה קללה המצויה בתפילת שמונה-עשרה ומכוונת אל יהודים שהאמינו במשיחיותו של ישו ועם זאת ראו בעצמם יהודים .בכדי להרחיקם מהתפילה ולמנוע מהם להשפיע על הציבור היהודי חוברה תפילה זו .המטרה :הסתגלות לחיים ללא בית-מקדש. לסיכום :במעשים אלו ביקש רבן-גמליאל להגדיר את גבולות השייכות לעם היהודי והצורך בגיבוש העם נוכח המשבר שפקד את העם בעקבות חרבן בהמ"ק השני. 21 הערכת פועלם של ריב"ז ורבן גמליאל לשיקום החיים היהודיים לאחר חורבן בית-המקדש היהדות הפכה לדת מסתגלת ,דהיינו ,דת דינאמית שמתאימה את עצמה לחיים המשתנים.חיים יהודיים ללא בית-מקדש" .העבודה שבלב" התחזקה ושימשה תחליף לעבודת הקרבנות. חגי ישראל קיבלו תכנים פולחניים לעיתים שונים ולעיתים חדשים בהעדר בית-מקדש. המרכז ביבנה הביא לאחדות האומה היהודית .העם התלכד סביב הזרם הפרושי והלכה "כביתהלל". ההנהגה ביבנה שימשה תחליף להנהגה שהתפוררה בעקבות חורבנו של בית-המקדש השני,והנהגת החכמים החליפה את הנהגת הכהנים. בתקופת יבנה גובשו הלכות כלכליות לאומיות שנועדו לשמר את אדמת ארץ-ישראל בידי העםהיהודי.
© Copyright 2024