תקצירים והרצאות - הקריה האקדמית אונו

‫מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‬
‫והמרכז לחקר קבלת החלטות רפואיות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫הכנס ה‪4-‬‬
‫קבלת החלטות בתחומי בריאות – מדיניות‪ ,‬פרט ואנשי מקצוע‬
‫יום ב' ‪0..4.04.4‬‬
‫תקצירי ההרצאות‪:‬‬
‫הרצאת מפתח‪ :‬קבלת החלטות במסגרת סל התרופות‬
‫ח"כ ד"ר רחל אדטו – מפלגת קדימה ולשעבר חברה בועדת סל התרופות‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים‪,‬‬
‫הקריה האקדמית אונו‪ .‬לצפייה בהרצאה ‪ -‬לחץ כאן‬
‫הצורך האישי לאור הפנס הציבורי – תעדוף טכנולוגיות לסל שירותי הבריאות‬
‫ד"ר ארן שביט – בית הספר לרוקחות‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫מדי שנה מוגשות מאות בקשות להכללת טכנולוגיות רפואיות במסגרת המימון הציבורי של סל שירותי‬
‫הבריאות‪ .‬להחלטות אלו השלכות ישירות על בריאותם של אנשים רבים כמו גם על ההוצאה הלאומית‬
‫לבריאות‪ .‬חלק הארי של הבקשות דן בטכנ ולוגיות חדשות וחדשניות‪ .‬נטיית הלב עשויה להיות להזדרז‬
‫ולאמץ טכנולוגיות חדשות אלו בשל ההבטחה הטמונה בחובן‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאור המשאבים המוגבלים‬
‫העומדים לרשות מערכת הבריאות‪ ,‬יש לבחון את התרומה היחסית של טכנולוגיות אלו לבריאות הציבור‪,‬‬
‫בהשוואה לחלופות אחרות ובהן שימושים חדשניים בטכנולוגיות וותיקות (כגון ביטול ההשתתפות העצמית‬
‫לטיפולים מניעתיים‪ ,‬ייעוץ רוקחי להתאמה מיטבית של הטיפול התרופתי לחולה‪ ,‬תשלום לרופא עבור‬
‫הקדשת זמן ממושך יותר לחולה קשיש‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫הערכת טכנולוגיות בריאות היא גישה מדעית להערכת מידע הנוגע לטיפולים ושרותי בריאות‪ .‬גישה זאת‬
‫נוגעת בשאלה האם תוספת הבריאות שמציעה הטכנולוגיה הנבחנת מצדיקה את תוספת העלות הנדרשת‬
‫להטמעתה‪ .‬ייעודה של גישה זו אינו קיצוץ בהוצאות (כי אז היתה תמיד דוגלת בגישה של לא לעשות‬
‫כלום)‪ ,‬אלא סיוע בקבלת החלטות הנוגעות להקצאת משאבים בכדי להשיא (למקסם) את תועלת הבריאות‬
‫המתאפשרת תחת אילוצי תקציב נתון ובתנאי אי וודאות‪.‬‬
‫גופים לאומיים מקצועיים להערכת טכנולוגיות בריאות פועלים במספר מדינות בעולם‪ .‬הבולט שבהם הוא‬
‫הארגון האנגלי ‪ The National Institute for Health and Clinical Excellence‬המוכר בקיצור כ‪.NICE-‬‬
‫ג ופים דומים פועלים באוסטרליה‪ ,‬קנדה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צרפת ועוד‪ .‬להערכות המתקבלות מגופים אלו משקל‬
‫מכריע בקבלת ההחלטות הנוגעות למימון הציבורי של תרופות‪ ,‬שרותי בריאות וטכנולוגיות בריאות נוספות‬
‫במדינות אלו‪ ,‬ומשקפות את המגמה הרווחת במערכות הבריאות המתקדמות לבסס את התפישה של‬
‫הערכת טכנולוגיות בריאות בתהליכי קבלת ההחלטות‪ .‬חיוני להקים גם בארץ גוף מקצועי לאומי להערכת‬
‫טכנולוגיות ושרותי בריאות‪ .‬גוף שיורכב מאנשי מקצוע נטולי ניגודי עניינים‪ ,‬שיעסקו בבחינה שוטפת של‬
‫כלל המידע הקיים בנוגע לטיפולים ושרותי בריאות (בטיחות‪ ,‬יעילות והשלכה כלכלית)‪ ,‬שיפעל באופן‬
‫שיטתי‪ ,‬עקבי וחף מהשפעות של גורמים אינטרסנטים‪ .‬ועדה ציבורית תוכל אז לבחון הערכות אלו לאור‬
‫שיקולים חברתיים (כגון שוויוניות‪ ,‬הקצאה הוגנת‪ ,‬שיקולים מוסריים וכו')‪ ,‬ולתעדף הטכנולוגיות לפי מכלול‬
‫המידע‪.‬‬
‫בחינה של התרומה היחסית לבריאות הציבור של תרופות‪ ,‬שירותים וטכנולוגיות בריאות אחרות‪ ,‬באמצעות‬
‫המתודולוגיה של הערכת טכנולוגיות בריאות‪ ,‬במסגרת גוף לאומי נטול ניגודי עניינים‪ ,‬תביא להקצאה יעילה‬
‫יותר של התשומות הקיימות‪ ,‬לשיפור הנגישות של הציבור לטכנולוגיות בריאות הנחוצות לו ולהשאה‬
‫(מקסימיזציה) של תועלת הבריאות של הציבור בישראל‪.‬‬
‫במסגרת ההרצאה יוצגו העקרונות של הערכת טכנולוגית בריאות‪ ,‬יוסבר הצורך בשילוב מתודולוגיה זאת‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות של וועדת הסל ויוצג הרעיון למרכז לאומי להערכת טכנולוגיות בריאות‪.‬‬
‫לצפייה בהרצאה ‪ -‬לחץ כאן‬
‫זכויות של קטינים בקבלת החלטות ומהי המדיניות הראויה‬
‫ד"ר פנינה ליפשיץ‪-‬אבירם‪,‬עו"ד‪ ,‬המרכז למשפט רפואי‪ ,‬ביואתיקה‪ ,‬ומדיניות בריאות – הקריה האקדמית‬
‫אונו‬
‫המעמד המשפטי של קטין הזקוק לטיפול רפואי הוא מיוחד במינו‪ .‬הקטין שייך‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לקטגוריה של‬
‫"חסרי כושר"‪ ,‬וקיים ספק משפטי אם מושג ההסכמה – המשקף רצון משפטי חופשי – חל ביחס אליו‪.‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬כאשר נדרשת הסכמתו של קטין‪ ,‬את ה"הסכמה" צריכים לתת בשמו בעלי כושר משפטי אחרים‬
‫– בדרך כלל ההורים‪ ,‬שהם ברגיל האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין‪ .‬זהו המצב המשפטי הנוכחי למעט‬
‫חריגים‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬סוגיית ההסכמה מדעת של קטין לוטה בערפל‪ ,‬ובערפל הזה מגששים גם הרופאים וגם‬
‫המשפטנים העוסקים בתחום‪ .‬חוק זכויות החולה משנת ‪ 1996‬לא נתן מענה הולם לשאלות הרבות‬
‫והקשות בתחום זה‪ ,‬והדין הישראלי עדיין ניזון מההלכות במדינות האנגלו‪-‬אמריקניות‪ .‬שאלות אלה הן‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬האם מותר לטפל בקטין המתבגר ולכבד את החלטתו אף ללא הסכמת הוריו? האם דעתו של‬
‫הקטין עדיפה על דעת הוריו? האם ראוי להבחין בין קטינים על פי גילי קטינות שונים‪ ,‬ולתת לדעתו של‬
‫הקטין משקל בהתאם לגילו או למידת התפתחותו? האם לעניין הסכמתם של קטינים בגילים שונים ראוי‬
‫להבחין בין סוגי טיפול‪ ,‬ולתת משקל רב יותר לדעתו של הקטין ככל שהטיפול מסוכן וקשה יותר‪ ,‬וככל שהוא‬
‫בוגר או מבין טוב יותר את מצבו?‬
‫במצב המשפטי הקיים הקטין אינו משולל זכויות‪ ,‬אלא שנוכח קטינותו – על כל המשתמע ממנה‪ ,‬כגון‬
‫"חולשתו" והיעדר ניסיונו – החוק מבקש להגן עליו באמצעות האפוטרופוס ואינו קובע הסדרים ספציפיים‬
‫שיעניקו משמעות לזכויותיו וימלאו אותן בתוכן שיקבע הקטין עצמו; כל שהחוק קובע הוא שאדם אחר ידאג‬
‫לכך‪ .‬ה"אחר" הם בדרך כלל ההורים‪.‬‬
‫בימים אלה מתגבשת הצעה לתיקון חוק זכויות החולה בנושא של הסכמת קטין לטיפול רפואי‪ .‬התיקון‬
‫המוצע לחוק מכיר בכך שבד בבד עם הצורך שהורים יקבלו החלטה בדבר קבלה או סירוב לטיפול רפואי‪,‬‬
‫מקום שהם כשירים לעשות כן‪ ,‬יש להכיר בצורך של קטין בשל בגיל ההתבגרות‪ ,‬לקבל או לסרב לקבלת‬
‫טיפול רפואי בעצמו‪.‬‬
‫התיקון לחוק יוצא מתוך הנחה שקיימים קטינים בגיל ההתבגרות‪ ,‬שהם בוגרים בנפשם וביכולתם‬
‫הקוגניטיבית והם בשלים ומסוגלים לקבל החלטות בעצמם‪.‬‬
‫הרעיון להכיר בזכויותיו של הקטין ולחזק את מעמדו‪ ,‬בלי קשר לגילו הכרונולוגי‪ ,‬אינו זר לשיטת המשפט‬
‫הישראלית‪ .‬סעיף ‪ 6‬לחוק הכשרות‪ ,‬המכיר בפעולות של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות‪ ,‬מאפשר‬
‫להכניס תכנים חדשים לאותן "פעולות של קטין" ופותח פתח לפרשנות המתבססת הן על מאפייני הקטין‬
‫(בשל‪ ,‬עצמאי) והן על אופי הפעולות‪ .‬יתרה מזו‪ :‬חוק הכשרות כולל עניינים רבים שבהם ההורים אינם‬
‫מוסמכים להחליט בשם הקטין כגון העברה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬חלוקה או חיסול יחידה משקית בחקלאות‪ ,‬בתעשייה‪,‬‬
‫בדירה וגו'‪ ,‬וכן פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק וכו' (סעיף ‪ 20‬לחוק הכשרות)‪.‬‬
‫הזכות להסכים בשם הקטין נשללת מההורים גם בנסיבות הקשורות להורים עצמם‪ ,‬כגון הורים שאינם‬
‫מסוגלים למלא את חובותיהם (סעיף ‪ 26‬לחוק הכשרות)‪ ,‬ואז מועברת הזכות למסלול ציבורי של שירותי‬
‫הרווחה או של בתי המשפט‪ .‬חוק זכויות החולה‪ ,‬שניתן היה לצפות כי ייתן את הדעת לסוגיה זו‪ ,‬לא‬
‫התייחס אליה במפורש‪ .‬סעיף ‪ 3‬לחוק זה משמר את הדינים הקיימים וסעיף ‪ 4‬קובע כי אין להפלות בין‬
‫חולה לחולה מטע מי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬גיל‪ ,‬לאום ומין‪ .‬התוצאה המשפטית המתקבלת‪ ,‬לכאורה‪ ,‬היא שחוק זכויות‬
‫החולה "משמר" התייחסות שונה אל בעלי גיל שונה‪.‬‬
‫בחוקים שונים – סעיף ‪ 13‬לחוק העונשין‪ ,‬סעיף ‪ 9‬לפקודת הנזיקין וכו' – נקבעו קריטריונים שונים לבגירות‪.‬‬
‫לעתים נקבעו גילי מעבר הנמוכים מגיל ‪ ,18‬ולעתים נקבעו אמות‪-‬מידה המתחשבות ברצון הקטין‪ ,‬במידת‬
‫הבנתו ובבגרותו – כגון סעיף ‪ 7‬לחוק אימוץ ילדים‪ ,‬סעיף ‪ 316‬לחוק העונשין וכו'‪.‬‬
‫עתות החיים המשתנות וההכרה ההולכת וגוברת בזכויותיהם של קטינים‪ ,‬הן בעולם המערבי והן באמנת‬
‫האו"ם הולידו את הצורך החיוני בשינוי החוק‪ .‬לצפייה בהרצאה ‪ -‬לחץ כאן‬
‫מושב בהנחיית ד"ר טליה מירון שץ‪,‬‬
‫ראש המרכז לחקר קבלת החלטות רפואיות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪:‬‬
‫קבלת החלטות הפרט בנושאים רפואיים‬
‫קבלת החלטות של חולים כשירים ושל חולים לא כשירים ביחס לטיפול בהם‬
‫גב' שירלי רזניצקי ופרופ' נטע בנטור‪ ,‬מאיירס ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‬
‫רקע‪ :‬המודל המשפטי והאתי המקובל בעולם המערבי ובישראל מכיר בזכותו האוטונומית של החולה לקבל‬
‫החלטות בנוגע לשירותים הרפואיים שאותם הוא יקבל‪ .‬ספרות ענפה דנה ביחסים בין הרופא לחולה בתהליך‬
‫קבלת ההחלטות הרפואיות כאשר החולה כשיר ומסוגל להביע את רצונו‪ .‬מקובלים שלושה מודלים עיקריים‪:‬‬
‫הפטרנליסטי‪ ,‬המיידע והמשתף‪ .‬ואולם‪ ,‬יש מעט מאוד ספרות ומידע אמפירי לגבי מקומם של בני המשפחה‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬וזאת‪ ,‬למרות שפעמים רבות הם לו קחים חלק פעיל בטיפול בחולה‪ .‬יתר על כן אין‬
‫להם מעמד ותפקיד חוקי‪ .‬במצבים בהם החולה אינו כשיר פותחו כלים לתכנון מתקדם‪ ,‬כמו מסמך הנחיות‬
‫מקדימות ומתן ייפוי כוח‪ ,‬שנועדו לשמור על רצון החולה‪ .‬מטרת ההרצאה היא להציג את הגישות המקובלות‬
‫לקבלת החלטות רפואיות לגבי חולים כשירים ולגבי חולים שאינם כשירים‪ ,‬ולבחון את ישומן במציאות באמצעות‬
‫ממצאי מחקר‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬ראיון פנים אל פנים מובנה עם כ‪ 200 -‬בני משפחה של חולים שנפטרו מסרטן מפושט‪ .‬בני המשפחה‬
‫נשאלו לגבי מעורבותם בקבלת החלטות כאשר החולה היה כשיר ולא כשיר‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬בני המשפחה העידו כי ‪ 40%‬מהחולים תמיד היו כשירים לקבל החלטות בנוגע לטיפול בהם‪ ,‬אך ‪30%‬‬
‫איבדו יכולת זאת בין שבוע לחודש לפני המוות; ‪ 15%‬יותר מחודש ועד שלושה חודשים; והשאר (‪ )15%‬לא יכלו‬
‫לקבל החלטות יותר משלושה חודשים לפני המוות‪ .‬רק למיעוט מהחולים היו כלים לתכנון מתקדם‪ :‬ל‪ 12% -‬היה‬
‫מסמך הנחיות מקדימות‪ ,‬ול‪ 10% -‬היה מסמך ייפוי כוח (‪ .) 10%‬שיעורם של אלו שהיו להם כלי תכנון מתקדם‬
‫גבוה יותר בקרב יהודים לעומת ערבים‪ ,‬ובקרב חולים שטופלו בהוספיס בית לעומת מקומות טיפול אחרים‪.‬‬
‫כאשר החולה היה עדיין כשיר‪ ,‬רוב בני המשפחה אמרו כי הם היו מעורבים במידה רבה או רבה מאוד בקבלת‬
‫ההחלטות הקשורות לטיפול הרפואי (‪ ,) 77%‬לסוג השירותים הרפואים שהחולה קיבל (‪ )73%‬ולסוג הטיפולים‬
‫שהוא קיבל (‪ .)61%‬רק ‪ 8%‬אמרו כי החולה קיבל את רוב ההחלטות הנוגעות לטיפול בו לבדו‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬למרות שרבים מהחולים מאבדים לקראת סוף חייהם את היכולת לקבל החלטות בנוגע לטיפול בהם‪,‬‬
‫רק למיעוט מהם כלים לתכנון מתקדם‪ .‬למרות שלבני המשפחה יש מעמד חוקי רק כאשר החולה אינו כשיר‪,‬‬
‫רבים מהם מעורבים בפועל בקבלת ההחלטות הרפואיות גם כאשר הוא כשיר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן כי התפיסה‬
‫הקומוניטרית או גישת ה'אוטונומיה של היח סים' עשויות להסביר טוב יותר את המציאות הישראלית‪ .‬ראוי‬
‫להעמיק את הבדיקה ביחס למקומם המשפטי והאתי של בני המשפחה בתהליך המורכב הזה‪ ,‬כדי להקל על‬
‫החולה‪ ,‬בני משפחתו והמערכת הרפואית‪.‬‬
‫שימוש במטלות קבלת החלטות לאבחון‪ :‬המקרה של אוטיזם‬
‫ד"ר אלדד יחיעם‪ ,‬הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫ההרצאה הנוכחית סוקרת את פוטנציאל השימוש במטלות קבלת החלטות לאבחון קליני‪ .‬הממצאים הקלאסיים‬
‫של דמאסיו ועמיתיו הראו כי ניתן "לתפוס" התנהגות קבלת החלטות לקוייה (עקב פגיעה מוחית) באמצעות‬
‫מטלות מעבדה‪ .‬נסקרים שני כיווני מחקר עדכניים בנושא זה‪ :‬היכולת לתפוס סגנון קבלת החלטות הרגיש‬
‫לאוכלוסיות קליניות שונות באמצעות המטלה‪ ,‬והרגישות של מטלות אלו לניסיון לעוות את התשובות על מנת‬
‫ליצור רושם חיובי ‪ ,‬ביחס לשאלוני אישיות‪ .‬בהקשר הראשון‪ ,‬נראה כי לגבי סינדרומים נוירופסיכולוגיים‬
‫מסויימים‪ ,‬ישנו סגנון קבלת החלטות ייחודי שמאפשר רגישות קלינית‪ .‬דוגמא בהקשר זה הינה תסמונת‬
‫אספרגר (סינדרום ברצף האוטיזם) שבה הסבירות להתנהגות אירטית בקרב אוכלוסית מטרה המופיעה בכ‪-‬‬
‫‪ 60%‬מהמשתתפים מגיעה עד לפי ‪ 4.2‬מאוכלוסיית הבקרה‪ .‬דוגמאות אחרות מראות יכולת דומה של מטלות‬
‫קבלת החלטות ושאלוני אישיות בחיזוי התנהגות סיכונית‪ .‬מטלות קבלת החלטות גם מראות חסינות רבה יותר‬
‫לרצייה חברתית מאשר שאלוני אישיות‪.‬‬
‫הטמעת הערכת סיכון בעקבות ממצאי בדיקה גנטית אצל חולים ‪Mind like a Sieve‬‬
‫ד"ר טליה מירון שץ‪ ,‬ראש המרכז לחקר קבלת החלטות רפואיות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫ההתפתחויות בסריקות הגנום מאפשרות לבצע בדיקות גנטיות ולאתר ליקויים עתידיים גם כאשר לאדם אין כל‬
‫סימפטומים גלויים לעין‪ .‬אבל האם אנשים מבינים את המידע המתקבל כתוצאה מהבדיקות הללו?‬
‫אנשים אשר במשפחותיהם יש חולה אלצהיימר נבדקו לגבי נוכחות הגן אשר מוביל למחלה‪ .‬המחקר שלי אשר‬
‫יתואר בהרצאה מצא כי‪ ,‬באופן מפתיע‪ ,‬ולמרות שהערכת הסיכון ניתנת במספר יחיד‪ ,‬חלק ניכר מהאנשים אינם‬
‫זוכרים את הערכת הסיכון שקיבלו‪ .‬חלק אחר מהם זוכרים אותה‪ ,‬אך הערכת הסיכון הסובייקטיבית שלהם‬
‫שונה ממנה (למשל "הרופאה אמרה שמבחינה גנטית יש לי ‪ 25%‬סיכוי לחלות באלצהיימר‪ ,‬אבל אני מאמינה‬
‫שיש לי ‪ 50%‬סיכוי")‪ .‬באמצעות ניתוח פקטורים התבררו הגורמים שמובילים לחוסר זיכרון וכן לחוסר הטמעה‬
‫של הערכת הסיכון‪ .‬גורמים אלה משמעותיים לכל מי שמעביר לחולים נתונים לגבי סיכון‪ ,‬ומצפה שאלה ייזכרו‬
‫ויוטמעו‪.‬‬
‫* המאמר נכתב בשיתוף דר' רוברט גרין מ ‪ Boston University‬למצגת ‪ -‬לחץ כאן‬
‫מושב בהנחיית ד"ר אורית להב‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫הקריה האקדמית אונו‪:‬‬
‫גישות התערבות שונות בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז‬
‫צמתי בחירה באבחון וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז‬
‫גב' ליליה מנצר – נוירו פסיכולוגית‪ ,‬מרפאת פוקוס – המרפאה להפרעות קשב במבוגרים‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש‬
‫שיבא‪ ,‬תל‪-‬השומר‬
‫ההרצאה תעסוק בדילמות העולות בבואנו לסייע למבוגרים הפונים לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז‪.‬‬
‫השאלות העיקריות העולות הן‪:‬‬
‫האם ילד עם ‪ ADHD‬הופך למבוגר עם ‪ ?ADHD‬מתי?‬
‫הפרעת קשב וריכוז מופיעה בקרב כ‪ 7% -‬מהילדים בגיל ביה"ס‪ .‬אולם‪ ,‬למרות שמקובל לחשוב כי מהפרעה זו‬
‫סובלים בעיקר ילדים‪ ,‬היא אינה נעלמת כאשר אלו הופכים בני ‪ .18‬ההפרעה‪ ,‬בצורות שונות‪ ,‬ממשיכה לתת את‬
‫אותותיה גם במהלך חייהם הבוגרים של רבים (עד כ‪ )60% -‬מאלו שסבלו ממנה כילדים‪ .‬בשל מודעות נמוכה‬
‫לקיומה של הפרעה זו בקרב מבוגרים‪ ,‬היא לרוב אינה מאובחנת ואינה מטופלת באוכלוסיה זו‪ ,‬והסובלים ממנה‬
‫נפגעים בתפקודם בתחומי חיים שונים‪ .‬מדובר באחת ההפרעות השכיחות ביותר באוכלוסיה הבוגרת עם שיעור‬
‫של כ‪ . 4% -‬ברוב המקרים תהייה הימשכות של תסמינים מסוימים מהילדות לבגרות‪ ,‬אולם אלו יופיעו בצורה‬
‫שונה אצל מבוגרים‪.‬‬
‫האם צריך לבצע הערכה מחודשת‪/‬חדשה? מתי ואיך?‬
‫במהלך ההתבגרות הסימפטומים האופייניים להיפראקטיביות לרוב מתמתנים‪ ,‬כך שהנטייה לתנועתיות‪-‬יתר‬
‫שכיחה פחות‪ ,‬ובמקומה מופיעות תחושות אי‪-‬שקט פנימי וחוסר מנוחה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הסימפטומים האופייניים‬
‫לאימפולסיביות‪ ,‬ובעיקר לחוסר קשב‪ ,‬ממשיכים להתקיים‪ ,‬ופוגעים באופן משמעותי בתפקודו של האדם‪ .‬אחת‬
‫הבעיות המרכזיות הינה שאנשים אלו גדלים והופכים לבוגרים אשר מקבלים מהסביבה משובים שליליים‪ ,‬על‬
‫ה'פוטנציאל שלא ממומש'‪ ,‬על יכולת שכלית תקינה לצד ילדותיות‪ ,‬עצלנות‪ ,‬חוסר סדר‪ ,‬חוסר משמעת עצמית‪,‬‬
‫חוסר אחריות ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבוגרים עם ‪ ADHD‬נוטים לסבול יותר מהפרעות מצב‪-‬רוח ומהפרעות חרדה‪.‬‬
‫הבעיה הופכת מורכבת יותר כאשר מדובר על אנשים מוכשרים שסיגלו לעצמם 'דרכי פיצוי' לאורך השנים אך‬
‫עדיין סובלים מסימפטומים‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬אשר עלולים לחמוק גם מאנשי מקצוע‪ ,‬חשוב לבצע אבחון מדוקדק על‬
‫מנת לסייע לאותם אנשים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם‪.‬‬
‫איזה טיפול מתאים למי?‬
‫מחקרים בתחום הטיפול במבוגרים עם ‪ ADHD‬ממליצים על שילוב של טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי‬
‫קוגניטיבי‪-‬התנהגותי (‪ ) CBT‬כמענה הטיפולי האופטימלי‪ .‬ההרצאה תסקור את האופנים השונים בהם ניתן‬
‫לשלב בין השניים‪ ,‬בהתאם לסימפטומים האופייניים למטופלים שונים‪ .‬לצפייה בהרצאה ‪ -‬לחץ כאן‬
‫מלקות לחרות – קבלת החלטות בניהול קריירה‬
‫גב' אורלי צדוק מכללת תל אביב יפו ומכללת תל חי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫נושאי ההרצאה‪ :‬איך לקות למידה משפיעה על הזהות התעסוקתית?‬
‫מבוא – פסיכולוגיה תעסוקתית‪ ,‬לקויות למידה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫קושי בקבלת החלטת קריירה כתוצאה מחוויות שליליות מצטברות (לפי מה שאני טוב‪ ,‬לפי מה‬
‫‪.2‬‬
‫שאני אוהב‪ ,‬האם אצליח במה שאני אוהב)‪.‬‬
‫קבלת החלטת קריירה מהמקום ההגנתי – אחת הבעיות המרכזיות של הפרעות קשב‪ .‬עצם חוויה של‬
‫‪.3‬‬
‫אי הצלחה מכניס ה את האדם למצב של התגוננות שמקשה עליו לעשות החלטת קריירה אותנטית‪ .‬אחרי‬
‫תקופה מסוימת המקום ההגנתי כבר לא מייצר סיפוק מהעבודה‪.‬‬
‫אחרי קבלת ההחלטה עולות בעיות בעבודה עצמה‪ :‬ארגון‪ ,‬דחיינות‪ ,‬שליפה‪ ,‬ריכוז‪ ,‬הצפה‪ ,‬קושי‬
‫‪.4‬‬
‫להתמקד‪.‬‬
‫למצגת – לחץ כאן‬
‫לצפייה בהרצאה – לחץ כאן‬
‫התערבות קוגניטיבית ממוחשבת בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז‬
‫גב' עדי שטרן‪ ,Msc ,‬מרפאה בעיסוק‪ ,‬בית הספר לריפוי בעיסוק‪ ,‬האוניברסיטה העברית והמחלקה‬
‫לפסיכיאטריה של המבוגר‪ ,‬הדסה עין‪-‬כרם‪ .‬דוקטורנטית בבית הספר לריפוי בעיסוק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫לליקויים בתפקודים ניהוליים בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז (‪ )ADHD‬ישנה השפעה שלילית‬
‫ומתמשכת על תפקודם היום‪-‬יומי ואיכות חייהם‪ .‬נמצאו מ עט מחקרי התערבות קוגניטיביים המכוונים לליקויים‬
‫בתפקודים ניהוליים באנשים עם הפרעת קשב וריכוז‪ .‬במחקרים שנמצאו הוצגו השפעות חיוביות של אימון‬
‫קוגניטיבי רמדיאלי על מטלות אימון דומות‪ ,‬מדדים נוירופסיכולוגים ודירוג של תסמיני ההפרעה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫צורך בעדויות נוספות על מנת לאשר את הממצאים הראשוניים הללו‪ ,‬כמו גם לבחון את ההשפעות של‬
‫התערבות קוגניטיבית על תפקוד יום‪-‬יומי ואיכות חיים‪ .‬במחקר חלוץ שנערך בבית הספר לריפוי בעיסוק‬
‫בשיתוף עם "הדסה אופטימל" נבדקה יעילותה של התערבות קוגניטיבית ממוחשבת למבוגרים עם הפרעת‬
‫קשב וריכוז על מדדים של תסמיני ההפרעה‪ ,‬תפקודים ניהוליים ואיכות חיים‪ .‬שיטה‪ :‬מבוגרים עם הפרעת קשב‬
‫(‪ )n=14‬התאמנו על התוכנה ‪ ,™AttenFocus‬תוכנה אינטרנטית קוגניטיבית ממוחשבת‪ ,‬לתקופה של כשלושה‬
‫חודשים‪ .‬הנבדקים‪ ,‬שאובחנו על‪-‬ידי גורם מוסמך‪ ,‬עברו הערכה ראשונית לפני האימון‪ ,‬הערכה שכללה מדדים‬
‫של תסמיני הפרעת קשב‪ ,‬תפקודים ניהוליים‪ ,‬תפקוד יום‪-‬יומי ואיכות חיים‪ .‬הם התאמנו על התוכנה כ‪4-5-‬‬
‫פעמים בשבוע‪ ,‬כ‪ 25-‬דקות כל פעם‪ .‬בתום תקופת האימון הועברה הערכה נוספת שכללה את אותם המדדים‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬השוואה של התוצאות לפני ואחרי האימון הראתה הבדלים מובהקים וגדלי אפקט בינוניים‪-‬גדולים של‬
‫האימון ברב מדדי התוצאה‪ .‬מסקנות‪ :‬הממצאים מספקים תמיכה ראשונית ליעילות של אימון קוגניטיבי‬
‫ממוחשב בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב‪ .‬יש צורך במחקרים מבוקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעות‬
‫האפשריות של אימון מסוג זה‪.‬‬
‫בימים אלה מתקיים מ חקר המשך בבית הספר לריפוי בעיסוק בשיתוף עם המחלקה לפסיכיאטריה של‬
‫‪.5‬‬
‫המבוגר בהדסה עין‪-‬כרם‪ .‬במחקר זה מספר הנבדקים גדול יותר (‪ )n=60‬וישנה קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת‬
‫(תוכנת דמה)‪ ,‬עם חלוקה רנדומלית‪ .‬מדדי התוצאה נשארו דומים‪ .‬לצפייה בהרצאה – לחץ כאן‬
‫מושב בהנחיית פרופ' אסתר דרומי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪:‬‬
‫גישות שונות בהתערבות תקשורת ושפה לילדים צעירים‬
‫עם לקויות על הרצף האוטיסטי‬
‫פרופ' אסתר דרומי‪ , ¹‬גב' ענת אופנהיים‪ , ²‬גב' אלונה אורן‪³‬‬
‫‪ .1‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ .2‬מרכז מילמן חיפה‬
‫‪ .3‬בית איזי שפירא רעננה‬
‫בפאנל יודגמו עקרונות מרכזיים המנחים טיפולי תקשורת ושפה‪ .‬יוצגו שלוש גישות מקובלות לטיפול בילדים‬
‫צעירים הסובלים מלקויות התפתחותיות שונות‪ :‬הגישה ההתפתחותית‪-‬טבעית (‪ ,)NDI‬הגישה הרגשית "זמן‬
‫יחד" או גישת גרינספן (‪ ,)DIR‬והגישה ההתנהגותית (‪ .)ABA‬כל אחת משלוש הגישות תוצג ותודגם על ידי‬
‫מטפלת מוסמכת לגישה העוסקת בה שנים רבות ומעורבת בפיתוחה ובהתאמתה לאוכלוסיות בישראל ולשפה‬
‫העברית‪ .‬את הגישה ההתפתחותית טבעית תציג פרופ' דרומי‪ .‬גישה זו מבוססת על ההנחה שגם ילדים עם‬
‫לקויות קשות יוכלו לפתח תקשורת ושפה במידה ומטרות ההתערבות יותאמו לפרופיל ההתפתחותי האישי‬
‫שלהם‪ .‬גישה זו מבוססת על בחירת מטרות הקשורות לבסיס ידע מאורגן על שלבים בהתפתחות העברית‬
‫כשפת‪ -‬אם לשם תכנון והגדרת מטרות להתערבות‪ .‬אסטרטגיות מרכזיות המאפיינות את הגישה הן‪ :‬ייסוד קשב‬
‫משותף‪ ,‬תכנון התזמון של התשומה הלשונית‪ ,‬התאמה סמנטית תחבירית ומורפולוגית לרמת השפה של‬
‫הילד‪ ,‬בחירה מזדמנת של מטרות וכן השענות על תכנון מוקדם‪ ,‬התייחסות לאירועים בעבר ובעתיד‪ .‬הגישה‬
‫הרגשית תוצג על ידי גב' ענת אופנהיים‪ .‬יוסברו מושגים מרכזיים במודל תוך התייחסות למרכיבים של‬
‫התפתחות‪ ,‬הבדלים בין‪-‬אישיים‪ -‬בעיבוד חושי ובויסות‪ ,‬ובניית הקשר הרגשי בין הילד להוריו בשנים הראשונות‬
‫לחיים‪ .‬הגישה השלישית תוצג על ידי גב' אלונה אורן שתדגים כיצד נסיבות ותוצאות מביאות לייסוד ולשימור‬
‫של התנהגויות תקשורת ושפה‪ .‬ההרצאה תלווה בהדגמה של דרך הניתוח האופרנטי כאשר מדובר בהתנהגות‬
‫שרוצים ללמד‪ ,‬לחזק או התנהגות המיועדת להפחתה‪ .‬הדיון יתמקד בהתנהגויות תקשורת ושפה השכיחות‬
‫בקרב נבדקים עם לקות על הרצף האוטיסטי ברמות תפקוד שונות‪ .‬במקביל לניתוח הקשיים יודגמו אסטרטגיות‬
‫מרכזיות להגברת הצלחה כמו למשל‪ :‬התאמת הגירויים ‪ ,‬למידה ללא שגיאות‪ ,‬ושימוש במלכודת התנהגות‪.‬‬
‫למצגת‪ -‬לחץ כאן‬
‫לצפייה בהרצאתה של פרופ' אסתר דרומי – לחץ כאן‬
‫לצפייה בהרצאתה של גב' אלונה אורן – לחץ כאן‬
‫מושב בהנחיית פרופ' נעמי כץ‪,‬‬
‫ראש מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪:‬‬
‫קבלת החלטות מקצועיות‬
‫החלטות שופטים בקשר לתביעות נזיקין על סמך חוות דעת של מרפאים בעיסוק‪.‬‬
‫גב' דגנית כץ‪ ,¹‬פרופ' נעמי כץ‪ ,²‬דר' גיל סיגל‪³‬‬
‫‪ .1‬ביה"ס לריפוי בעיסוק‪ ,‬של הדסה והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .2‬מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫‪ .3‬המרכז למשפט רפואי וביו‪-‬אתיקה‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫רציונאל המחקר‪ :‬מרפאים בעיסוק משמשים כעדים מומחים במהלך תביעות לפיצוי בגין נזקי גוף בבתי‬
‫המשפט בישראל‪ .‬נזקים אלה כוללים בין השאר הוצאות בגין עזרים‪ ,‬עזרה סיעודית‪ ,‬טיפולים והתאמת דיור‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מתאר תמונת מצב לגבי הקשר שבין פסקי דין של שופטים לבין חוות דעת של מרפאים‪/‬ות‬
‫בעיסוק‪ ,‬נושא שלא נבדק עד כה בישראל‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫‪ . 1‬לבדוק את ההשפעה שיש לאחוז הנכות על חוות הדעת של המרפא‪/‬ה בעיסוק ועל פסק הדין של השופט‪.2 .‬‬
‫לבחון את המתאם בין המלצות המרפא‪/‬ה בעיסוק בחוות הדעת לבין החלטת השופט‪/‬ים בפסק הדין‪.‬‬
‫‪ . 3‬לבדוק את ההשפעה שיש לנסיבות על פיהן נדונה התביעה (נזיקין או פלת"ד) על פסיקת השופט‪/‬ים ביחס‬
‫להמלצות המרפאה בעיסוק‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪:‬‬
‫סקירת פסקי דין בישראל בשנים ‪ ,1992-2009‬בעזרת שימוש במאגרי מידע משפטיים מקוונים‪ .‬הפרמטרים‬
‫שהוצגו במטרות המחקר נבדקו בנפרד לגבי ארבעה תחומים‪ :‬עזרים‪ ,‬עזרה סיעודית‪ ,‬טיפולים רפואיים ופרא‪-‬‬
‫רפואיים והתאמת דיור‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫נבדקו ‪ 74‬פסקי דין שנפסקו בין השנים ‪ ,1992-2009‬בהן הוגשה חוות דעת של מרפא‪/‬ה בעיסוק‪.‬‬
‫בשניים מתוך ארבעת התחומים שנבדקו (עזרה סיעודית ועזרים) נמצא מתאם חיובי מובהק בין אחוזי הנכות‬
‫שנפסקו לבין המלצת המרפא‪/‬ה בעיסוק‪ .‬בשלושה מתוך ארבעת התחומים שנבדקו (עזרה סיעודית‪ ,‬עזרים‬
‫וטיפולים) נמצא מתאם חיובי מובהק בין אחוזי הנכות שנפסקו לבין פסיקת השופט‪ .‬מתאם חיובי מובהק נמצא‬
‫בין חוות הדעת של המרפא‪/‬ה בעיסוק לבין פסיקת השופט בכל ארבעת התחומים שנבדקו ‪.‬‬
‫המגמה היא כי במקרים בהם המלצת המרפא‪/‬ה בעיסוק הייתה לסכומים גבוהים יחסית גם פסיקת השופט‬
‫הייתה גבוהה‪ .‬לא נמצא הבדל מובהק בין סוג התביעה (נזיקין או פלת"ד) לבין פסיקת השופט בתחומים‬
‫שנבדקו‪ .‬מידת ההסכמה של השופט להמלצות המרפא‪/‬ה בעיסוק הייתה בינונית והממוצע נע בין ‪41%-61%‬‬
‫בתחומים השונים‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לתאר את המשקל אותו מייחס השופט לחוות הדעת של המרפאה בעיסוק‬
‫בתביעות נזקי גוף‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על כך שאחוזי הנכות של הנפגע משפיעים על המלצת המרפאה‬
‫בעיסוק ועל פסיקת השופט בנוגע לעלויות הצרכים השונים‪ .‬כמו כן נמצא כי קיימת הלימה בין המלצות המרפאה‬
‫בעיסוק לבין פסיקות השופט לגבי המגמה הכללית למי מהנתבעים מגיעים סכומים גבוהים יותר ולמי פחות‪.‬‬
‫בפסק הדין מאמץ השופט בממוצע כ‪ 50%-‬מהמלצות המרפאה בעיסוק לגבי עלויות התחומים שנבדקו‪.‬‬
‫מחקרים ומאמרים ר בים פורסמו על תרומתו ומעורבותו של מקצוע הריפוי בעיסוק בתהליכי שיקום‪ .‬מחקר זה‬
‫הינו פורץ דרך בבדיקת ההשפעה שיש לחוות הדעת של מרפאה בעיסוק בתהליך קבלת ההחלטה של שופטים‬
‫בתביעות נזקי גוף‪.‬‬
‫הערכת יכולות לצרך קבלת החלטות לגבי השמה בעבודה של מבוגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה – תיקוף‬
‫שאלון מיומנויות עבודה (שמ"ע)‬
‫ענת בן מאיר‪ ,¹‬פרופ' נעמי כץ‪ ,²‬ד"ר עינת גל‪³‬‬
‫‪ .1‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫‪ .2‬מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫‪ .3‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫אנשים עם אוטיזם (‪ ,) ASD‬כמו כל אדם בוגר‪ ,‬מעונינים למצוא עבודה שתפרנס אותם לפי יכולת ורצונותיהם‪.‬‬
‫על מנת להתגבר על הקשיים בזיהוי מקצוע עתידי באוכלוסייה זו‪ ,‬נבנה שאלון לזיהוי נטיות מקצועיות‪/‬עבודה‬
‫(שמ"ע) תוך התמקדות במציאת כיוון מקצועי מותאם לרצון ותחומי העניין של האדם עם אוטיזם והתחשבות‬
‫במגבלותיו עקב הלקות שלו‪.‬‬
‫שאלון שמ"ע בודק את היכולות והצרכים הייחודיים של אוכלוסיית אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה ‪HFASD‬‬
‫בסביבת עבודה‪ ,‬על היבטיה השונים‪ .‬החל מהתנהלות שבשגרה כאדם עובד‪ ,‬התנהגות חברתית בסביבת‬
‫עבודה וכלה ביכולת לעבוד באופן עצמאי‪ .‬יחד ע ם שאלון זה נעשה שימוש בשאלון הולנד הבודק את תחומי‬
‫הפעילות של האדם‪ ,‬ואת התחום המקצועי בו היה רואה עצמו עובד בעתיד‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה לבסס מהימנות ותוקף של השאלון וכן לבדוק ההבדלים שבין דיווח עצמי של אנשים עם‬
‫‪ HFASD‬לבין דיווח הורים על תפקודי ילדיהם האוטיסטים הבוגרים ובין אנשי צוות המכירים אותם‪..‬‬
‫אוכלוסיית המחקר מנתה ‪ 46‬נבדקים בגילאי ‪ ,18-38‬במקביל לכל נבדק שהשתתף במחקר נבדק הורה ול‪25-‬‬
‫מהנבדקים גם איש צוות‪ .‬שתי קבוצות ההורים ואנשי הצוות היוו קבוצות השוואה‪.‬‬
‫בבדיקת תוקף תוכן של השאלון בעזרת מומחים חיצוניים‪ ,‬נמצאה רמת הסכמה גבוהה בין המומחים ובוני‬
‫השאלון‪ .‬בבדיקת מהימנות פנימית בתחומי השאלון השונים נמצאו ערכי קרונבך אלפא גבוהים הנעים בין‬
‫‪ . = r0.645 - 0.900‬תוצאות המחקר הראו כי בשני השאלונים שמ"ע והולנד‪ ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין‬
‫תוצאות הנבדקים וההורים‪ ,‬כמו גם בין הנ בדקים לאנשי הצוות העובדים עימם דבר המצביע על מיהמנות‬
‫המידע המתקבל מהנבדק עצמו‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מעידות כי שאלון שמ"ע מהווה כלי מהימן לזיהוי סביבות עבודה מותאמות לאנשים עם‬
‫‪ HFASD‬וכן עשוי לספק מידע חשוב ביותר לפני בחירת מקצוע‪ ,‬לזיהוי היכולות הייחודיות של כל אדם עם‬
‫‪ HFASD‬על מנת לאפשר הכנה מכסימלית לקראת כניסה לעבודה‪.‬‬
‫המידע המתקבל משאלון שמ"ע מהווה כלי ייחודי וחשוב בזיהוי שני מוקדים עיקריים‪ .1 :‬תנאי הסביבה‬
‫האופטימאליים שלהם זקוק האדם עם ‪ HFASD‬כדי לתפקד במיטבו‪ .2 .‬זיהוי היכולות הייחודיות של האדם עם‬
‫‪ HFASD‬שיהוו מנוף לעבודה מותאמת ומאתגרת‪ .‬בקבלת החלטות להכוונה מקצועית נעשה שילוב המידע של‬
‫שאלון שמ"ע ושאלון הולנד בנוסף לכל מידע נוסף הקיים לגביהם‪.‬‬
‫סכום שני השאלונים נעשה על סמך ניתוח המקצוע שבו בוחר האדם ומהם הצרכים הייחודיים למקצוע‪ .‬במידה‬
‫ויש הלימה בין היכולות של האדם‪ ,‬הצרכים של המקצוע‪ ,‬אזי תינתן המלצה חד משמעית‪ .‬במקרים בהם‬
‫בעקבות שאלון שמ"ע מתברר כי האדם נמצא בשלב טרום עבודה‪ ,‬למשל המיומנויות החברתיות שלו אינן‬
‫מפותחות‪ .‬במקרה זה לדוגמא תהיה המלצה לפני התחלת לימוד מקצוע‪ ,‬לפתח את המיומנויות החברתיות‪.‬‬
‫בהצגה יתואר השאלון‪ ,‬יוצ גו תוצאות המחקר ויודגם תהליך קבלת ההחלטות להמלצה לכיוון עבודה‪.‬‬
‫למצגת‪ -‬לחץ כאן‬
‫המניעים לבחירת תחום ומקום עבודה בקרב מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת‬
‫נעמי כץ‪ ,¹‬סמדר גלעד יצחקי‪ ,¹‬יוסי פריאר‪-‬דרור‪²‬‬
‫‪ .1‬מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫‪ .2‬משב – מחקר ישומי‬
‫ישנה ספרות מגוונת שעוסקת בנושא קבלת החלטות בבחירת מקצוע‪ .‬המגמות העיקריות במחקר מצביעות על‬
‫מספר סגנונות מרכזיים של קבלת החלטות בהתבסס על תכונות אישיות דומיננטיות (לדוגמא‪ :‬רציונאליות‪,‬‬
‫אינטואיטיביות ותלותיות )‪ ,‬דנות בהשפעת גורמים חיצוניים לעומת גורמים פנימיים על תהליך קבלת ההחלטות‬
‫ובחשיבות ההתאמה בין הפרט לבין סביבת העבודה‪.‬‬
‫מחקרים בנושא קבלת החלטות בבחירת קריירה במקצועות הבריאות עוסקים ברובם באוכלוסיות של‬
‫סטודנטים לפני ובמהלך לימודיהם‪ ,‬ומדגישים את הצורך למשוך מועמדים איכותיים לתכניות הלימודים‬
‫בתחומים אלה‪ ,‬ולהכשיר אנשי מקצוע לקראת הצורך הגובר והמחסור במטפלים‪ .‬כמו כן נחקרות שאלות בנוגע‬
‫לגיוס אנשי המקצוע והאתגר שבהישארותם בתחום למשך זמן רב‪.‬‬
‫הס פרות מנסה להתחקות אחר המניעים של הפרט לבחירה במקצועות הבריאות (מקצועות העזרה)‬
‫ומצביעה על הדומיננטיות של המניעים האישיים (אלטרואיזם‪ ,‬עניין בתחום) ולצדם מניעים הקשורים לתעסוקה‬
‫והשכלה‪.‬‬
‫מטרת הסקר היתה להבין את המניעים העומדים בבסיס קבלת ההחלטות בבחירת תחום ומקום‬
‫עבודה של מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת‪ .‬לצורך כך נבנה שאלון והופץ בין אנשי שני המקצועות הללו‪.‬‬
‫השאלון כלל ‪ 2‬חלקים והמשיבים נשאלו‪ )1 :‬מהם השיקולים בבחירת התחום הקליני (האקדמי או מנהלי) שבו‬
‫את‪/‬ה עובד‪/‬ת‪ ,‬ו‪ )2 -‬מהם השיקולים בבחירת מקום העבודה הנוכחי‪ .‬כל חלק כלל ‪ 17‬שאלות שהיה צורך‬
‫לדרגם על סקלה של ‪ 5‬דרגות (רבה מאד‪ ,‬רבה‪ ,‬בינונית‪ ,‬מועטה וככל לא) בהתאם למידת החשיבות שניתנה‬
‫לשאלה בשיקולים לבחירת התחום או מקום העבודה‪.‬‬
‫תשובות נתקבלו מ‪ 88-‬מרפאות בעיסוק ו‪ 85-‬קלינאיות תקשורת (כל השאלונים הגיעו מנשים)‪.‬‬
‫גיל המשיבים בממוצע קלינאי תקשורת ‪ ) 8.95( 37.5‬ריפוי בעיסוק ‪ ,) 10.75 ( 38.9‬ותק בעבודה קלינאי‬
‫תקשורת ‪ ) 9.11( 11.8‬ריפוי בעיסוק ‪ ,) 10.3( 12.5‬בשני המקצועות עובדים במגזר ציבורי ‪ 77%‬ובפרטי‬
‫‪. 23%‬‬
‫התוצאות הראו שאין הבדלים בבחירת התחום בין אנשים משני המקצועות בשלב ראשון של ניתוח‬
‫השאלות הבודדות‪ .‬בהמשך נעשה קיבוץ השאלות בעזרת ניתוח גורמים ונמצאו ‪ 4‬פקטורים מובהקים‬
‫המסבירים במשותף כ‪ 60%-‬מהשונות המוסברת המצטרפת (‪-1‬תנאים וזכויות‪-2 ,‬מקצועיות ואקדמאיות ‪-3 ,‬‬
‫נוחות בעבודה ‪-4 ,‬עבודת צוות )‪ .‬בשלושת הפקטורים הראשונים נמצאו הבדלים מובהקים בין אנשי שני‬
‫המקצועות‪ ,‬בראשון ובשלישי ממוצעים גבוהים יותר לקלינאי התקשורת (‪ p<.002,,0001‬ובשני לריפוי בעיסוק‬
‫(‪ , (p<.027‬בפקטור הרביעי לא נמצא הבדל מובהק אך הממוצעים גבוהים יותר בריפוי בעיסוק‪ .‬מהימנות‬
‫פנימית של הפקטורים בעזרת עיבודי קרונבך אלפא מראים בהתאמה ערכים גבוהים ‪.( = .789, .751, .703,‬‬
‫) ‪.524‬‬
‫התוצאות מצביעות על כיוונים רבים זהים בין אנשי שני המקצועות אך גם על שוני בדגשים‪ .‬בדיון‬
‫נתמקד בקשר בין תוצאות המחקר לספרות הקיימת‪ ,‬יפורטו בהצגה התוצאות עם חשיבה ודיון על משמעותם‬
‫והצעות להמשך מחקר כמו גם דיון במגבלות המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫למצגת‪ -‬לחץ כאן‬