‫משחק ניווט ברובע היהודי בירושלים‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המחשת משתני שמש היהדות באופן חי ופועם ברחוב הירושלמי ובהיסטוריה היהודית‪.‬‬ ‫‪ .2‬היכרות עם העיר העתיקה ואוצרותיה בהקשר היהודי הרחב‪.‬‬ ‫‪ .3‬יצירת חוויה מהנה ומגבשת העושה שימוש בניווט ברחבי העיר העתיקה‪ ,‬במשימות‬ ‫ובמפגש האנושי‪.‬‬ ‫אביזרים דרושים‪:‬‬ ‫דפי הסבר למשימות ידע ואתגר בכל תחנה‬ ‫קופסה‪+‬מנעול‬ ‫פתקים ‪ +‬עטים (לכותל)‬ ‫משך ההעברה‪ :‬כשעתיים וחצי (כולל עיבוד)‪.‬‬ ‫תחנות במשחק הניווט‪:‬‬ ‫‪ .1‬לאום ‪ -‬לחוש שייכות ואחריות לעם כמשפחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬היסטוריה ‪ -‬יציקת בסיס ידע רחב ויצירת זיקה כלפיו ‪ -‬תחושת שייכות לרצף היסטורי‬ ‫ארוך ומרשים והפנמת התמורות של ההיסטוריה על זהות אישית‪.‬‬ ‫‪ .3‬תרבות ‪ -‬מציגה בסיס יהודי עשיר ויצירת נגישות ואחריות אליו‪.‬‬ ‫‪ .4‬דת ‪ -‬התמקדות בפן המסורתי ובריטואלים‪.‬‬ ‫להכניס את הלב והחום לתוך הריטואלים ‪ -‬להיות בפנים‪.‬‬ ‫להיות גאה במסורת המשפחתית‪.‬‬ ‫‪ .5‬אחר ‪ /‬אישי ‪ -‬הצגת היהדות כתחום רב‪-‬ממדי כך שכל אדם יכול למצוא אליו זיקה‪.‬‬ ‫אתרים ברובע‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקארדו‬ ‫‪‬‬ ‫החומה הרחבה‬ ‫‪‬‬ ‫קבר אחים של לוחמי הרובע (‪)1441‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכותל‬ ‫‪‬‬ ‫שער ציון (משימת בונוס)‬ ‫‪‬‬ ‫גן בוני ירושלים‬ ‫הוראות המשחק‪:‬‬ ‫למשחק כמה כללים בסיסיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המנחה מלווה את הקבוצה שלו‪ ,‬נותן לה משימות ומוליך אותה לפי המסלול שלו‪ .‬כמובן‬ ‫שכל מנחה בעד ניצחון הקבוצה שלו‪ ,‬אך לצד זה תפקידו לדאוג לכך שקבוצתו לא מרמה!‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל קבוצה עוברת במהלך המשחק ב‪ 5 -‬אתרים‪ .‬נקודת ההתחלה תהיה בשער ציון‪ ,‬משם‬ ‫תצאנה הקבוצות למשימתן הראשונה‪ .‬העיבוד ייערך בגן בוני החומה (במידה ומזג האוויר‬ ‫מאפשר)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל קבוצה מקבלת את אותן משימות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניקוד המשימות‪ :‬כל משימה נמדדת בהצלחה או כישלון במשימה (מאוד פשוט)‪ .‬זהו‬ ‫הניקוד‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצלחה במשימה = ‪ 011‬נקודות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כישלון מוחלט במשימה= ‪ 1‬נקודות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצלחה חלקית= ‪ 01‬נקודות תמיד‪.‬חדר הפיקוד יודיע לקבוצה כמה נקודות‬ ‫הרוויחה במשימה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל אתר הקבוצה עוברת משימת ידע ובעקבותיה משימת אתגר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬קיימת משימת בונוס בשער ציון לקבוצות מהירות‪.‬‬ ‫מהי משימת ידע?‬ ‫בכל אתר המנחה נותן לקבוצה מעטפה עם משימת ידע של אותו אתר‪ .‬מדובר במשימה בה כל‬ ‫הקבוצה צריכה לפענח טקסט או קטעי מידע הכוללים אינפורמציה על האתר‪ .‬לאחר שהקבוצה‬ ‫הצליחה‪ ,‬עליה להתקשר לחדר פיקוד ולהגיד שסיימה את משימת הידע‪ .‬המוקד ישלח בחזרה‬ ‫שאלה המתייחסת למידע שבקטע‪ .‬על הקבוצה לקרוא את הפסקה‪ ,‬להבינה‪ ,‬ולשלוח את התשובה‬ ‫למוקד פיקוד באמצעות ‪ .SMS‬המוקד ישלח ‪ SMS‬ובו הניקוד שהקבוצה קיבלה על משימה זו‪.‬‬ ‫מהי משימת אתגר?‬ ‫משימה זו משתנה מאתר לאתר‪ ,‬ומתקיימת רק בחלק מהאתרים‪ .‬המשימה היא בדרך כלל‬ ‫תחרותית וחווייתית‪ .‬המנחה נותן לקבוצה מעטפה עם משימת האתגר באותו אתר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר כל משימת ידע על המנחה להגיד כמה מילים על התקופה והמקום בו‬ ‫הקבוצה נמצאת (החומר על כל האתרים מצ"ב בתיק מנחה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין הגבלת זמן למשימות‪ ,‬המנחה מזרז את הקבוצה לפי הלו"ז שברשותו‪.‬‬ ‫המשחק‪:‬‬ ‫רציונאל המשחק הוא מעבר באתרים שונים בעלי משמעות יהודית שונה – תרבותית‪ ,‬היסטורית‪,‬‬ ‫לאומית‪ ,‬דתית ואישית‪ .‬בכל תחנה יתמקדו המשימות באספקט הספציפי‪ ,‬הרלוונטי לתחנה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הכותל המערבי – דת‪.‬‬ ‫‪ .2‬החומה הרחבה – היסטוריה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אנדרטת לוחמי הרובע היהודי – לאום‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקארדו – תרבות‪.‬‬ ‫‪ .5‬גן בוני החומה – אישי (תחנת סיום המשחק והעיבוד)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יש לחבר כל תחנה לשמש האסוציאציות של היהדות‪ ,‬בכדי שהמשתתפים יבינו מה נושא התחנה‬ ‫ואיזו משימות מצפות להן‪.‬‬ ‫המעבר בין תחנה לתחנה מתבצע בהתאם ללו"ז‪ ,‬כאשר המשתתפים מנווטים באמצעות מפה‪,‬‬ ‫לאחר שהמנחה גילה להם היכן נמצאת התחנה הבאה‪ .‬במידה וקבוצה מסוימת תקדים את הלו"ז‪,‬‬ ‫יש אפשרות לבצע משימת בונוס בגן בוני החומה (לפני התחנה העוסקת ביהדות אישית)‪.‬‬ ‫סדר התחנות יהיה שונה בין קבוצה לקבוצה כדי למנוע הצטברות של מספר קבוצות בתחנה אחת‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬תחנת הכותל לא תהיה התחנה הראשונה‪ ,‬ותחנת גן בוני החומה תהיה תמיד‬ ‫האחרונה‪ ,‬שכן היא מובילה באופן טבעי לעיבוד המשחק‪.‬‬ ‫דגשים להעברת משחק הניווט‬ ‫תפקיד המנחה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפקיד המנחה להלהיב ולהחדיר מוטיבציה‪ .‬יש לבנות מתח לקראת המשחק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשוב לבצע מורל קבוצתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפקיד המנחה בנוסף להובלת הקבוצה הוא לתת מידע קצר ותמציתי על כל אתר ואתר‪.‬‬ ‫הערות טכניות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשוב להסביר שהקבוצה המנצחת היא לא זו שמסיימת ראשונה את כל המשימות‪ ,‬אלא‬ ‫זו שעונה על כל השאלות ומבצעת בשלמות את כל משימות האתגר‪ .‬במשחק הזה‪ ,‬איכות‬ ‫עדיפה על הספק‪ ,‬ולכן אין צורך לרוץ ממקום למקום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך המשחק יש להפעיל את ההיגיון הפשוט לגבי בעיות שמתעוררות‪ .‬אם בכל זאת יש‬ ‫התלבטות ‪ -‬בכל בעיה יש ליידע את הרכז‪ .‬לרכז יש את התמונה הכוללת על מיקום‬ ‫הקבוצות ועל מצבכם ביחס לקבוצות האחרות ולכן חשוב ליידע אותו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במשחק משתתפות קבוצות רבות במקביל שהולכות פחות או יותר את אותו מסלול‪ ,‬לכן‬ ‫חשוב לשים לב לקבוצה שלכם‪ ,‬לבדוק איפה התלמידים ולהיעזר במורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם התלמידים במהלך הניווט טועים בדרך – אל תתנו להם ללכת לאיבוד ותאמרו להם‬ ‫שהם טועים בכיוון ושיסתכלו שנית במפה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש להגדיר בתחילת המשחק מי מהמלווים מאסף ומי ראשון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש להגדיר בתחילת המשחק מי מהתלמידים מקבל את המפה ומנווט‪ .‬ניתן להחליף מדי‬ ‫פעם את המנווט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פלאפון – על בסיס התלמידים‬ ‫‪‬‬ ‫חדר פיקוד יגיד לכם לפעמים לדלג על תחנה‪ ,‬נא להישמע להוראות החדר פיקוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין צורך לחכות לניקוד מחדר הפיקוד‪ ,‬הוא ישלח לכם אותו תוך כדי המשחק‪ .‬כאשר‬ ‫מקבלים ניקוד מחדר פיקוד יש ליידע את כל המשתתפים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שירותים‪ :‬מאוד חשוב לתת זמן לעצירות שירותים‪ .‬יש בתחנה של "החומה הרחבה"‬ ‫שירותים ציבוריים ובכותל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הערות תוכן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשוב להפעיל את כלל חברי הקבוצה ולא לתת רק לשניים‪-‬שלושה להוביל‪ .‬המשחק בנוי‬ ‫בצורה כזו שכל הזמן מחלקים את התלמידים לתתי‪-‬קבוצות כדי שכולם ייקחו חלק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נא לא לעגל פינות‪ .‬אם הקבוצה ענתה תשובה לא נכונה להתעקש שינסו שוב לחבר את‬ ‫הפסקה ולהבין מהי התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השהות בכותל מרגשת וחשובה עבור המשתתפים‪ ,‬נא לתת זמן הסתובבות בכותל ולתת‬ ‫לילדים לכתוב פתקים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להקפיד שהמשתתפים חוזרים אחרי ‪ 22‬דקות בדיוק‬ ‫כדי שלא יעכבו את הקבוצה בהמשך המשחק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫את משימת הבונוס יש לבצע לפני המעבר לעיבוד‪ ,‬ורק במידה והקבוצה מקדימה את לוח‬ ‫הזמנים של המשחק‪ .‬לכן רק קבוצות שהגיעו לשער ציון תוך פחות משעה ו‪ 52-‬דקות‬ ‫מרגע הזנקת המשחק‪ ,‬רשאיות לבצע את משימת הבונוס‪ .‬קבוצות שיגיעו לשער ציון‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬ימשיכו במשחק כרגיל ויעברו מיידית לעיבוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העיבוד הוא למעשה תחנת היהדות האישית בשמש האסוציאציות‪ .‬יש להבהיר‬ ‫למשתתפים כי משחק הניווט הסתיים‪ ,‬וכעת עושים עיבוד וסיכום למשחק הניווט‪ .‬זמן‬ ‫העיבוד‪ :‬חצי שעה (לקבוצות שתסיימנה את משחק הניווט תוך פחות משעתיים יהיה‬ ‫קצת יותר זמן)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סך משך משחק הניווט ‪ +‬עיבוד = שעתיים וחצי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫משימות הידע והאתגר על פי תחנות‬ ‫לאום – אנדרטת לוחמי הרובע‬ ‫משימת ידע‬ ‫א‪ .‬במשימה זו ‪ 3‬תקופות לאומיות שונות בתולדות עם ישראל‪ :‬תקופת הממלכה המאוחדת ‪ /‬תקופת‬ ‫בית שני ‪ /‬מדינת ישראל‪ .‬לכל תקופה יש למצוא ‪ 5‬כרטיסיות המתאימות לה‪ ,‬ע"פ הנושאים‬ ‫הבאים‪ :‬שנים‪ /‬עם ישראל בתקופה‪ /‬שיר מהתקופה‪ /‬דמויות דומיננטיות מהתקופה ‪ /‬מבשרי‬ ‫התקופה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כל אחד מכם יקבל כרטיסיה‪ .‬עליכם לסדר את הכרטיסיות לפי התקופה המתאימה לכל כרטיסיה‪,‬‬ ‫ב‪ 3-‬סדרות‪ .‬התקשרו לחדר פיקוד ותגידו לו שחיברתם נכון את הכרטיסיות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קבלו שאלת ידע על הכרטיסיות מחדר הפיקוד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ענו על השאלה ע"פ המידע שבכרטיסיות ושלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר פיקוד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬ ‫הכרטיסיות שצריך חבר‬ ‫כרטיסיות "תקופה"‪:‬‬ ‫ממלכה מאוחדת‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫תקופת בית שני‬ ‫כרטיסיות "שנים"‪:‬‬ ‫מאות ‪ 8-10‬לפנה"ס‬ ‫‪ 516‬לפנה"ס ועד ל‪ 70-‬לספה"נ‬ ‫‪ 1948‬ואילך‬ ‫כרטיסיות‪" :‬עם ישראל בתקופה"‪:‬‬ ‫"‪..‬קשרי מסחר הדוקים עם צידון שבצפון (לבנון) ועד לשבא שבדרום (תימן)"‬ ‫"במשך כל אותה תקופה‪ ,‬במקביל לישוב היהודי בארץ ישראל היו קהילות יהודיות מחוץ‬ ‫לארץ ישראל‪".‬‬ ‫" בשנותיה הראשונות היו גלי הגירה יהודיים מארצות רבות ותוך מספר שנים הוכפל‬ ‫מספרם‪".‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כרטיסיות "שיר מהתקופה"‪:‬‬ ‫"ברכי נפשי את‬ ‫"על‬ ‫ה' הללויה"‬ ‫בבל‪"...‬‬ ‫"הינך‬ ‫נהרות‬ ‫יפה‬ ‫רעייתי ‪"...‬‬ ‫כרטיסיות "דמויות דומיננטיות בתקופה"‬ ‫המלך‪,‬‬ ‫דוד‬ ‫שלמה‬ ‫המלך‬ ‫עזרא‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬שמעון‬ ‫ונחמיה‬ ‫פרס‬ ‫כרטיסיות "מבשרי התקופה"‬ ‫יציאת מצרים‪ ,‬מעמד‬ ‫הצהרת‬ ‫הצהרת‬ ‫הר סיני‬ ‫כורש‬ ‫בלפור‬ ‫בסיום חיבור הכרטיסיות יש להתקשר לחדר הפיקוד ולקבל שאלה‪ .‬יש לענות על השאלה ב‪SMS-‬‬ ‫לחדר הפיקוד‪.‬‬ ‫השאלה‪ :‬מה הייתה התקופה הלאומית הארוכה ביותר בתולדות עם ישראל?‬ ‫תשובה‪ :‬תקופת בית שני (כמעט ‪ 011‬שנה!!)‪.‬‬ ‫משימת אתגר‪:‬‬ ‫עליכם לענות על שלוש שאלות שתשובותיהן ייצרו מילה מסוימת בטור המסומן באפור‪.‬‬ ‫‪ .1‬מהו שמו של המלך היהודי שכבש את ירושלים? תשובה‪ :‬דוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהו שם משפחתו של צעיר הלוחמים היהודיים שנפלו בהגנה על הרובע היהודי ב‪ ?1441-‬גיני‪.‬‬ ‫‪ .3‬מהו השם הראשון של העיר "ירושלים"‪ ,‬אשר מופיע בתנ"ך? שלם‪.‬‬ ‫תשובה ‪1‬‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫תשובה ‪2‬‬ ‫תשובה ‪3‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫לאחר שתפתרו את השאלות‪ ,‬תקבלו מילה בטור האפור בעלת משמעות לאומית‪.‬‬ ‫עליכם ליצור בגופכם את התשובה שקיבלתם ולצלם את עצמכם‪.‬‬ ‫את הניקוד עבור ביצוע המשימה תקבלו מהמנחה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫דת – הכותל ‪ /‬מנורה‬ ‫משימת ידע‬ ‫א‪ .‬במשימה זו כל ‪ 4‬מכם‪ ,‬מקבלים משפט משובש בכתב סתרים "אתבש"‪ .‬עליכם לפענח את‬ ‫המשפט לעברית רגילה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כל הקבוצה צריכה לחבר את כל המשפטים לטקסט אחד שייתן לכם מידע על המקום בו אתם‬ ‫נמצאים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התקשרו לחדר פיקוד ותגידו שהרכבתם את הטקסט‪ .‬קבלו שאלת ידע מחדר הפיקוד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ענו על השאלה ע"פ המידע הרשום בטקסט ושלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר פיקוד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬ ‫פיתרון כתב החידה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכותל המערבי שריד בית המקדש השני שימש במשך שנים רבות מקום לתפילה ובכיות‬ ‫על הגלות והחורבן‪,‬‬ ‫‪ .2‬והפך לסמל הגעגועים של יהודים מהעולם כולו לארץ ישראל וירושלים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכותל המערבי הוא המקום אליו פונים כאשר מתפללים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הוא נחשב לקדוש במיוחד ליהודים בגלל שהוא הכותל הקרוב ביותר ל"קודש הקודשים"‪,‬‬ ‫‪ .5‬שהוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי‪ ,‬והוא נמצא במערב הר הבית‪.‬‬ ‫שאלת ידע‪ :‬מדוע הכותל המערבי נחשב לכותל המקודש יותר עבור היהודים?‬ ‫תשובה‪ :‬בגלל שהוא הקרוב ביותר לקודש הקודשים‪.‬‬ ‫בין משימת הידע למשימת האתגר המשתתפים מקבלים זמן חופשי להסתובב בכותל!‬ ‫"אתם מוזמנים לגשת לכותל‪ ,‬להטמין פתק‪ ,‬להתפלל ולהתרשם ולשוב לנקודת המפגש‬ ‫הזו בעוד עשרים דקות בדיוק לקבלת משימת אתגר מהמנחה‪ .‬לרשותכם עשרים דקות‬ ‫בכותל!"‬ ‫‪‬‬ ‫יש לשים לב שכל המשתתפים חוזרים בזמן ואז מתחילים את משימת האתגר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפני שמשחררים אותם לכותל כדאי להבהיר שאיחור יגרום לעיכוב הקבוצה ולהפסד זמן במשחק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לרשותכם יהיו עטים ופתקים כדי שהמשתתפים יוכלו לכתוב פתקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא לשכוח לציין נקודת כינוס מוכרת לכולם!‬ ‫משימת אתגר‬ ‫‪ .1‬לפניכם ‪ 12‬שאלות העוסקות במסורות ומנהגים יהודיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬עליכם לפתור את השאלות ולרשום את התשובות בדף המצורף‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאחר מכן יש לחבר את האותיות המסומנות באפור‪ ,‬אשר חיבורן יוצר דמות יהודית ידועה‪.‬‬ ‫‪ .4‬עליכם לשלוח את הכינוי של אותה דמות לחדר הפיקוד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .5‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מהם שלושת המרכיבים של ההבדלה בצאת השבת?‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫‪ .2‬מה אוכלים בראש השנה?‬ ‫ת‬ ‫‪.3‬‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫‪ .3‬מה החלק הכי ארוך בליל הסדר?‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫‪ .4‬איזו מגילה קוראים בשבת של חול המועד פסח?‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪ .5‬קופסת עור שמכילה פסוקים‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫‪ .6‬שם נוסף לחג השבועות?‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫‪ .7‬איזו תפילה מתפללים באמצע היום?‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫‪ .1‬מתי אומרים עשרה וידויים?‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫‪ __ __ __ __" .4‬תציל ממוות" (משלי י' ‪)2‬‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫‪ __ __ __ __" .12‬איניש לבסומי בפוריא"‪.‬‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪ .11‬למה שייך הטקסט הבא ‪" -‬ויכולו השמים והארץ וכל צבאם"?‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫‪ .12‬למה שייך הטקסט הבא ‪" -‬בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל"?‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫שם הדמות‪ :‬רבי שלמה יצחקי‪.‬‬ ‫התשובה שנשלחת לחדר הפיקוד‪ :‬רש"י‪.‬‬ ‫היסטוריה – החומה הרחבה‬ ‫משימת ידע‪:‬‬ ‫א‪ .‬במשימה זו כל אחד מכם יקבל מהמנחה דף ועליו מילים‪ .‬עליכם להרכיב את כל המילים‬ ‫לטקסט קריאה הגיוני ולגלות קצת על המקום בו אתם נמצאים‪( .‬שימו לב כל משפט בעל‬ ‫צבע אחר)‬ ‫ב‪ .‬לאחר שסיימתם את הרכבת הטקסט‪ ,‬התקשרו לחדר פיקוד‪ .‬קבלו שאלת ידע מחדר‬ ‫הפיקוד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ענו על השאלה ע"פ המידע הרשום בטקסט ושלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר‬ ‫פיקוד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬ ‫פיתרון ‪ :‬לפניכם החומה הרחבה אשר הוקמה על ידי המלך חזקיהו‪ ,‬אשר התכונן למצור האשורי‪.‬‬ ‫האשורים אשר כבשו את ממלכת ישראל הטילו מצור גם על ירושלים‪.‬‬ ‫בזמן המצור נאם שר צבא אשור‪ ,‬רבשקה‪ ,‬וקרא לחיילים היהודים להכנע‪.‬‬ ‫למרות איומיו לא נכנעו לוחמי יהודה ובדרך נס ניצלה ירושלים‪.‬‬ ‫שאלת ידע‪ :‬איזו ממלכה נפלה בידי האשורים?‬ ‫תשובה‪ :‬ממלכת ישראל‪.‬‬ ‫משימת אתגר‪:‬‬ ‫‪ .1‬במשימה זו כל אחד מכם יקבל מהמנחה דף ועליו שם של דמות היסטורית‪ .‬עליכם ליצור‬ ‫טור בודד‪ ,‬כשהדמות המוקדמת ביותר מבחינה כרונולוגית עומדת בתחילת הטור והדמות‬ ‫המאוחרת ביותר בקצהו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .2‬לאחר שסיימתם את ההעמדה ע"פ סדר כרונולוגי‪ ,‬עליכם להעביר משפט בלחישה מאחד‬ ‫לשני (טלפון שבור)‪ .‬את המשפט תקבלו מהמנחה כאשר תסיימו את ההעמדה ע"פ הסדר‬ ‫הנכון‪ .‬אסור לצעוק את המשפט או לומר אותו בכוונה בקול רם‪ ,‬אחרת הניקוד לקבוצה‬ ‫ירד!! ניתן לעשות ניסיון לפני קבלת המשפט מהמנחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הדמות האחרונה תחזיק את הפלאפון ותשלח את המשפט ששמעה ישירות לחדר הפיקוד‪.‬‬ ‫אסור לדבר עד שההודעה נשלחה!!‬ ‫‪ .4‬חדר הפיקוד ישלח את הניקוד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫סדר הדמויות הנכון‪ :‬דוד – שלמה – חזקיהו – רחבעם – ישעיהו – עזרא ונחמיה – ר' יוחנן בן‪-‬‬ ‫זכאי – בר כוכבא – ר' יהודה הנשיא – בנימין מטודלה – ר' יהודה החסיד – משה מונטיפיורי –‬ ‫הרב קוק – ר' אריה לוין – טדי קולק – ר' שלמה גורן – אהוד בנאי – שאנן סטריט – אורי‬ ‫לופוליאנסקי – אני‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫אפשר קצת לשחק עם הסדר בדמויות העכשוויות (אהוד בנאי ואורי לופוליאנסקי הם בני‬ ‫אותו גיל‪ ,‬למשל)‪ ,‬העיקר שיהיה להם הסבר מדוע הם סידרו בסדר המסוים (גיל‪ ,‬תאריך‬ ‫פרסום‪ ,‬חשיבות וכו')‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫אם אין ‪ 22‬משתתפים בקבוצה ניתן לוותר על כמה דמויות מתקופות זמן חופפות יחסית‪.‬‬ ‫המשפט‪" :‬עם שאינו זוכר את עברו‪ ,‬ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל (יגאל אלון)‪.‬‬ ‫קצת פרטים על יגאל אלון (‪ 01‬באוקטובר ‪ 91 - 0101‬בפברואר ‪ - )0111‬היה מפקד הפלמ"ח‪ ,‬מראשי‬ ‫תנועת העבודה‪ ,‬ראש ממשלת ישראל בפועל‪ ,‬חבר כנסת ושר בממשלות ישראל מהממשלה ה‪ 12-‬ועד‬ ‫הממשלה ה‪.17-‬‬ ‫הערה‪ :‬אין צורך שהם יעבירו גם את שמו של אלון‪ ,‬אלא רק את המשפט‪...‬‬ ‫תרבות ‪ -‬הקארדו‬ ‫משימת ידע‪:‬‬ ‫א‪ .‬לפניכם משחק זיכרון‪ .‬המשחק מורכב מ‪ 12-‬קטעים מתוך שירים ‪ /‬ספרים יהודיים ו‪12-‬‬ ‫שמות של יוצריהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עליכם למצוא לכל טקסט את יוצרו במהירות הגבוהה ביותר‪ ,‬כאשר כל הקבוצה עומדת‬ ‫במעגל מסביב לכרטיסיות וכל אחד בתורו הופך שתי כרטיסיות עד שיימצאו כל הזוגות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מותר לעזור למי שתורו להפוך את הכרטיסיות‪ ,‬אולם אסור להפוך אותן עבורו‪.‬‬ ‫ד ‪ .‬כאשר תמצאו את כל הזוגות‪ ,‬יהיה עליכם לפתוח את קופסת העץ‪ ,‬בתוכה נמצאת שאלה‪.‬‬ ‫לפתיחת הקופסה עליכם לפצח את הקוד באמצעות המספרים המופיעים על חלק‬ ‫מהכרטיסיות במשחק הזיכרון‪ .‬את המספרים יש לרשום על דף ההנחיות לפתיחת הקופסה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שימו לב!! אם טעיתם ביצירת הזוגות‪ ,‬ייתכן ותטעו גם במציאת הקוד לפתיחת הקופסה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש לוודא כי כל הזוגות שיצרתם נכונים לחלוטין‪.‬‬ ‫פיתרון‪:‬‬ ‫‪12‬‬ ‫א‪ .‬תורה – "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תהילים (דוד המלך) – "איך נשים את שיר ה'‪."...‬‬ ‫ג‪ .‬ר' שמעון בר יוחאי – ספר הזוהר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תלמוד בבלי – "שניים אוחזין בטלית‪."...‬‬ ‫ה‪ .‬דונש בן‪-‬לברט ‪" -‬דרור יקרא‪"...‬‬ ‫ו‪ .‬יהודה הלוי ‪" -‬ליבי במזרח‪"...‬‬ ‫ז‪ .‬ר' שלמה אלקבץ – "לכה דודי לקראת כלה"‪.‬‬ ‫ח‪ .‬ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק – "הכנסיני תחת כנפך‪."...‬‬ ‫ט‪ .‬יהודה עמיחי – "מן המקום שבו אנו צודקים‪"...‬‬ ‫י‪ .‬מאיר אריאל ‪" -‬שאלו על לב ירושלים‪"...‬‬ ‫דף הנחיות לפתיחת הקופסה‪:‬‬ ‫א‪ .‬לפניכם קופסה נעולה במנעול‪ .‬עליכם לפתוח את הקופסה כדי שתוכלו להמשיך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקבוצה צריכה לחבר את המספרים ממשחק הזיכרון לקוד‪ .‬זהו הקוד לפתיחת הקופסה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פתחו את הקופסה וקראו את הטקסט‪ .‬התקשרו לחדר פיקוד וקבלו שאלה על הטקסט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ענו על השאלה ע"פ המידע המופיע בטקסט‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר פיקוד‪.‬‬ ‫ו‪ .‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬ ‫שם הטקסט‪ :‬השיר "היברומאן" של אהוד בנאי (הטקסט מצורף בעמוד האחרון של התדריך)‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מנה ‪ 3‬דמויות שמזכיר אהוד בנאי בשיר‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬ישו‪ ,‬מריה מגדלנה‪ ,‬אברהם‪ ,‬דילן‪ ,‬ירמיהו‪ ,‬איינשטיין‪.‬‬ ‫הקודים לפתיחת המנעולים‪:‬‬ ‫מנעול ‪:0‬‬ ‫הקוד למנעול הוא ‪ .21 ,1 ,24‬אותו מקבלת הקבוצה באופן הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬להביא ל‪2-‬‬ ‫‪ .2‬לסובב מנעול תשובה א (‪ )3‬פעמים ימינה עד ל‪.2-‬‬ ‫‪ .3‬להמשיך את הסיבוב עד למספר תשובה ב (‪ )1‬תשובה ג (‪)2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫לסובב שמאלה תשובה ד (‪ )1‬פעמים‬ ‫‪ .5‬להמשיך את הסיבוב ולעצור ב‪ -‬תשובה ז (‪)1‬‬ ‫‪ .6‬לסובב ימינה עד שנתקלים בפעם הראשונה במס תשובה ח (‪ )4‬תשובה ט (‪.)2‬‬ ‫מנעול ‪:2‬‬ ‫הקוד למנעול הוא ‪ .6 ,31 ,11‬אותו מקבלת הקבוצה באופן הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬להביא ל‪2-‬‬ ‫‪ .2‬לסובב מנעול תשובה א (‪ )3‬פעמים ימינה עד ל‪.2-‬‬ ‫‪ .3‬להמשיך את הסיבוב עד למספר תשובה ב (‪)6‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .4‬לסובב שמאלה תשובה ג (‪ )1‬פעמים‪.‬‬ ‫‪ .5‬להמשיך את הסיבוב ולעצור ב‪ -‬תשובה ד (‪ )1‬תשובה ה (‪)3‬‬ ‫‪ .6‬לסובב ימינה עד שנתקלים בפעם הראשונה במס' תשובה ו (‪ )1‬תשובה ז (‪)1‬‬ ‫משימת אתגר‪:‬‬ ‫‪ .1‬לרשותכם דף ועט‪.‬‬ ‫‪ .2‬עליכם לחבר חמשיר בחרוזים שיכלול את המילים הבאות‪ :‬ירושלים‪ ,‬יהודים‪ ,‬קארדו‪ ,‬גשר‪.‬‬ ‫‪ .3‬בסיום הכתיבה יש לשלוח את החמשיר לחדר הפיקוד ב‪.SMS-‬‬ ‫משימת בונוס – שער ציון‬ ‫‪ .1‬במשימה זו כל ‪ 4‬מכם מקבלים משפט בכתב פלאפון‪ .‬עליכם לפענח את הכתוב‪.‬‬ ‫‪ .2‬כל הקבוצה צריכה לחבר את כל המשפטים לטקסט אחד שייתן לכם מידע על המקום בו‬ ‫אתם נמצאים‪.‬‬ ‫‪ .3‬התקשרו לחדר פיקוד ותגידו לו שהרכבתם את הטקסט‪ .‬קבלו שאלת ידע מחדר הפיקוד‪.‬‬ ‫‪ .4‬ענו על השאלה ע"פ המידע הרשום בטקסט ושלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר‬ ‫פיקוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬ ‫פיתרון‪ :‬למרות שבמלחמת השחרור הצליחו לוחמי הפלמ"ח לפרוץ את השער‪,‬‬ ‫הם נאלצו לנטוש אותו בגלל שהתגבורת לא הגיעה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬נותר הרובע היהודי בידי הכוחות הירדנים אשר גירשו את תושבי הרובע והרסו את המבנים‬ ‫בתוכו‪ .‬רק במלחמת ששת הימים הצליחו חיילי ההנדסה הקרבית לכבוש את האזור ולחבור‬ ‫לצנחנים שפרצו את שער האריות ובכוחות משותפים שיחררו את העיר העתיקה‪.‬‬ ‫שאלת ידע‪ :‬לאחר איזו מלחמה השיגה ישראל שליטה באזור השער?‬ ‫תשובה‪ :‬לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫להזכירכם!! רק מי שמגיע מוקדם מהצפוי לשער ציון רשאי לעשות את משימת הבונוס‪ ,‬אחרת‬ ‫מדובר במתכון לויכוחים בין הקבוצות בנושא!!‬ ‫אישי – גן בוני החומה‬ ‫הצגה‪:‬‬ ‫עליכם לבחור ארבעה מתנדבים שיציגו מספר דמויות יהודיות‪ ,‬אותן תקבלו מהמנחה‪ .‬הדמויות‬ ‫יקבלו כל אחת תחפושות ותעודת זהות ובה מספר פרטים על מנת שיוכלו להיכנס לדמות‪.‬‬ ‫המנחה יציג את הסיטואציה בפני המשתתפים והללו יצטרכו להציג תוך כדי שיחה משותפת את‬ ‫עמדות הדמויות שהן משחקים ביחס לסיטואציה‪.‬‬ ‫הסיטואציה‪ :‬הכנסת דנה בשינוי הגדרת המונח "יהודי" והיא בוחנת מספר אופציות‪ .‬אתם‬ ‫מוזמנים לכנסת לדיון על השאלות‪ :‬מיהו יהודי אמיתי ומהי יהדות אמיתית‪ .‬תפקידכם לשכנע‬ ‫את הנוכחים (חברי הכנסת) בצדקת דבריכם‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תעודות הזהות‪:‬‬ ‫שם‪ :‬מנחם מנדל‪.‬‬ ‫גיל‪.24 :‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬מאה שערים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫עיסוק‪ :‬תלמיד ישיבה‪.‬‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי ליוכבד ‪.3 +‬‬ ‫יהודי אמיתי הוא‪ :...‬אדם שומר תרי"ג מצוות ותלמיד גדול בתורה‪ ,‬אדם ירא שמיים ובעל אמונה‬ ‫חזקה באלוקים‪.‬‬ ‫שם‪ :‬רונית ויס‪-‬ברקוביץ'‪.‬‬ ‫גיל‪.54 :‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫עיסוק‪ :‬תסריטאית ("במרחק נגיעה") ובמאית סרטים‪.‬‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬נשואה ‪.2 +‬‬ ‫יהודי אמיתי הוא‪ :...‬אדם שחי לפי הקודים המוסריים והתרבותיים של היהדות‪" :‬ואהבת לרעך‬ ‫כמוך"‪ ,‬למשל‪ .‬אדם שיודע להפריד בין הדברים התפלים ביהדות לבין הדברים היפים שבה‪.‬‬ ‫שם‪ :‬יוליה ספסיבה‬ ‫גיל‪.26 :‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬כרמיאל‪.‬‬ ‫עיסוק‪ :‬מהנדסת חשמל‪.‬‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי לאולגה ‪.1 +‬‬ ‫יהודי אמיתי הוא‪ :...‬אדם שהרגיש איך זה להיות נרדף רק בגלל שהוא יהודי‪ ,‬שמבין שאין לנו‬ ‫ארץ אחרת מלבד מדינת ישראל‪ ,‬שזוהי הארץ של עם ישראל כבר ‪ 3,222‬שנה‪ ,‬ולכן אסור לוותר‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫שם‪ :‬יונתן קליין‪.‬‬ ‫גיל‪.23 :‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬קיבוץ מעגן מיכאל‪.‬‬ ‫עיסוק‪ :‬טייס מסוקי קרב (קוברה)‪.‬‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬רווק‪.‬‬ ‫יהודי אמיתי הוא‪ :...‬אדם שמבין את המצוקות של המדינה ומנסה בכל יכולתו לעזור לה להתגבר‬ ‫על הבעיות הללו‪.‬‬ ‫החלוקה בין הדמויות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מנחם מנדל – דתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬רונית ויס‪-‬ברקוביץ' – תרבותי‪.‬‬ ‫‪ .3‬יוליה ספסיבה – היסטורי‪.‬‬ ‫‪ .4‬יונתן קליין ‪ -‬לאומי‬ ‫‪13‬‬ 14 ‫רקע על האתרים במשחק ניווט ‪ -‬מידע למנחה‬ ‫הכותל המערבי‬ ‫מה הוא הכותל? המחשת גודלו העצום‪...‬‬ ‫מפעל הבניה הגדול והמפואר ביותר‪ ,‬שנבנה על ידי הורדוס בימי מלכותו בירושלים‪ ,‬היה מתחם‬ ‫הר הבית ובית המקדש‪ .‬בית המקדש השני נבנה בשנת ‪ 516‬לפני הספירה ( בהנהגת עזרא ונחמיה )‬ ‫במתכונת דלה יחסית לבית הראשון והוא עמד על כנו עד לימי הורדוס (‪ 37 – 4‬לפנה"ס) ואף‬ ‫אחריו‪ .‬בזמנו של הורדוס הורחב מתחם הר הבית‪ ,‬והוקמו קירות תמך ענקיים שנשאו עליהם את‬ ‫רחבת הר הבית ששטחה היה ‪ 144‬אלף מ"ר – כשטחם של ‪ 12‬מגרשי כדורגל מודרניים‪ ,‬שבמרכזה‬ ‫עמד בית המקדש‪ .‬הכותל המערבי הינו חלק מקיר התמך המערבי‪ ,‬שארכו הכולל ‪ 416‬מ'‪ ,‬גובהו‬ ‫מעל לרחוב בתקופה שנבנה היה (כמו שאר הכתלים) ‪ 32‬מטר – כגובה בניין בן ‪ 12‬קומות‪ .‬האבנים‬ ‫הקטנות ביותר ששמשו לבנייה היו במשקל של ‪ 2 -5‬טון (כמשקל פיל בינוני)‪.‬‬ ‫לאחר שירושלים ובית המקדש נחרבו בידי הרומאים (‪ 72‬לספירה)‪ ,‬בתום המרד הגדול‪ ,‬נותרו‬ ‫קירות התמך והרחבה שעליהם‪ .‬במאות השנים שלאחר החורבן התפתחו אגדות ומדרשים‬ ‫שהתייחסו לכותל המערבי ולקדושתו ‪" -‬זה כותל מערבי של בית המקדש‪ ,‬שאינו חרב לעולם מפני‬ ‫שהשכינה במערב" (במדבר רבה‪ ,‬י"א‪ ,‬ס"ג)‪.‬‬ ‫נדבכי אבניו‪ ,‬הנראים על פני האדמה בימינו‪ ,‬הם מתקופת בית‪-‬המקדש השני‪ ,‬מלפני כאלפים שנה‪.‬‬ ‫עליהם נוספו נדבכים בתקופה יותר מאוחרת והעליונים ביותר מלפני כמאה שנה‪ ,‬בהשתדלותו של‬ ‫השר משה מונטיפיורי בונה ירושלים החדשה‪.‬‬ ‫עומק הכותל הטמון באדמה הוא כמעט כגובה הכותל הגלוי מעל האדמה‪ .‬רצפת הכותל בימינו‬ ‫נמצאת ‪ 721‬מ' מעל פני הים התיכון‪ ,‬זה המקום הנמוך ביותר בשטח העיר העתיקה של ימינו‪.‬‬ ‫מעבר לכותל‪ ,‬מזרחה‪ ,‬חצר המקדש ובו האתרים הקדושים למוסלמים‪ :‬כיפת‪-‬הסלע‪ ,‬ומסגד אל‪-‬‬ ‫אקצא‪.‬‬ ‫התפילה בכותל ‪-‬התפילה היהודית סמוך לכותל המערבי ראשיתה במאה ה‪ ,13-‬עם חידוש היישוב‬ ‫היהודי בירושלים על‪-‬ידי הרמב"ן (ר' משה בן נחמן‪ ,‬יליד ספרד‪ ,‬שחי בארץ)‪ .‬השכונה הצלבנית על‬ ‫הגבעה המערבית הייתה נטושה מתושביה‪ ,‬והרמב"ן יכול היה לבחור לו שם חורבות כאוות‪-‬נפשו‪,‬‬ ‫ולשקמן‪ .‬בין אלה היה גם מבנה שהפך לבית‪-‬כנסת‪ .‬סביבו קם גרעין ליישוב היהודי המתחדש‬ ‫בירושלים‪ .‬היום‪ ,‬אזור זה הוא לבו של הרובע היהודי בעיר העתיקה‪ .‬מורשתו‪ ,‬כאמור‪ ,‬היא בת‬ ‫‪ 722‬שנה‪ .‬היהודים חיפשו מקום תפילה סמוך להר הבית ואיתרו לשם כך קטע של כמה עשרות‬ ‫מטרים מן הכותל המערבי של הר הבית‪ .‬בקטע זה נראו אבנים גדולות‪ ,‬שעוררו רושם של הוד‬ ‫והדר‪ .‬מאז אותם ימים הפך האתר למקום תפילה קבוע של היהודים‪ ,‬ליד חורבות הר הבית‪ .‬כמה‬ ‫עדויות של נוסעים יהודיים בשנים שלאחר‪-‬מכן מעידות על הדבר‪ .‬אבל את עיקר הדחיפה למתן‬ ‫הזכות הקבועה ליהודים לתפילה ליד הכותל‪ ,‬נתן הסולטאן העות'מאני סלימאן המפואר‪ ,‬בונה‬ ‫חומות ירושלים ושעריה‪ .‬הסולטאן רצה את היהודים מגורשי פורטוגל וספרד‪ ,‬שנדדו עדיין ללא‬ ‫מקום מושב קבוע‪ .‬הוא העריך את יכולתם הכלכלית והמנהלית‪ ,‬ורצה בשירותיהם‪ .‬הוא גם רצה‬ ‫בקיום קהילה גדולה שאיננה ערבית בירושלים‪ ,‬שתסייע לו בשליטתו על העיר‪ .‬עוד בראשית‬ ‫שלטונו נאלץ להשקיע מאמצים רבים בדיכוי מרידות של הערבים המקומיים נגד השלטון‬ ‫העות'מאני‪ .‬כדי לפתות את היהודים לעלות לירושלים‪ ,‬הוא הבטיח להם מעמד באזור הר הבית‬ ‫‪15‬‬ ‫על ידי קביעת מקום תפילה שיהיה בלעדי להם‪ .‬המקום שנבחר היה כמובן אותו הקטע בכותל‬ ‫המערבי‪ ,‬ששימש את היהודים לתפילה במשך מאתיים שנה‪.‬‬ ‫במשך השנים באו יהודים אל הכותל ושפכו על אבניו הדוממות את מרי שיחם ודמעותיהם; בשל‬ ‫כך כונה מקום זה על‪-‬ידי הגויים בשם כותל הבכיות או כותל הקינות‪.‬‬ ‫הכותל כיום‬ ‫בעליו החוקיים של הכותל הוא הווקף המוסלמי‪ ,‬והניסיונות השונים במהלך הדורות לרכוש את‬ ‫המקום לא הצליחו‪ .‬בשנת תרפ"ט ‪ 1424 -‬שימש הכותל כגורם להתפרצות מאורעות הדמים בין‬ ‫הערבים והיהודים‪ ,‬וועדה שנתמנתה מטעם הממשלה הבריטית‪ ,‬בהסכם חבר‪-‬הלאומים‪ ,‬החליטה‬ ‫שזכות הבעלות על הכותל היא לערבים‪ ,‬אך ליהודים הזכות השלימה להתפלל לפניו בכל עת‪ .‬עם‬ ‫זה נאסר על היהודים לקבוע מקומות‪-‬ישיבה ולתקוע בשופר בימים הנוראים‪ ,‬אולם צעירי ישראל‬ ‫לא השלימו עם הגזירה הזאת והיו תוקעים בשופר הגאולה וקהל המתפללים מריעים להם‬ ‫בהוקרה רבה עד למלחמת השחרור היה הכותל מקום עליה לרגל של יהודים מכל העולם‪ ,‬אולם‪,‬‬ ‫נפילת הרובע בידי הירדנים שמה קץ לאפשרותם של יהודים להגיע למקום הקדוש‪ .‬רק לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה שוחרר הכותל על ידי צה"ל ובראשו חטיבת הצנחנים‪ ,‬יכלו יהודים לשוב‬ ‫למקום ולהתפלל בו‪.‬‬ ‫שאלות לעורר עניין‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהו המבנה הגדול ביותר שאתם מכירים?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם הוא בגודל ‪ 12‬מגרשי כדורגל? (גודל הרחבה של בית המקדש השני)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מה גובה הבניין שלכם? (גובה הכותל המערבי היה כבניין ‪ 12‬קומות)‪.‬‬ ‫להמחיש את גודל האבנים (הקטנות ביותר היו בגודל של פיל בינוני)‪.‬‬ ‫לשאול את התלמידים‪ ,‬אם הם זוכרים את סבא שלהם‪ ,‬ואת סבא של סבא שלהם‪ ,‬וסבא שלו?‬ ‫האם אחד מהם עשה משהו שיישאר לאלפיים שנה (‪ 42‬דורות) ? שיבינו שהם עומדים מול משהו‬ ‫שאדם ציווה לבנות לפני אלפיים שנה ויש עדיין זכר לכך‪...‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תחת שלטון המלך חזקיה‬ ‫(‪ 641-727‬לפני הספירה)‬ ‫עלייתו של חזקיהו לשלטון בירושלים הביאה רפורמה מקפת בנושאי דת ומדינה‪ .‬לאחר תקופה‬ ‫ארוכה‪ ,‬שבה השתרשה בעיר עבודת האלילים‪ ,‬חידש חזקיהו את עבודת ה' ואת מסורת העלייה‬ ‫לרגל בחג הפסח‪.‬‬ ‫את החג ניצל חזקיהו לביסוס הרפורמה הדתית ולהחזרת העם לעבודת ה'‪ .‬במקביל שינה חזקיהו‬ ‫את הגישה המדינית שהתווה אביו‪ ,‬אחז‪ ,‬ופנה למצרים בבקשו לעצור את ההתפשטות האשורית‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫גישתו הפרגמטית זכתה לביקורת נוקבת וללעג מצדו של הנביא ישעיהו אשר פעל בירושלים‬ ‫והשפיע רבות בעת ההיא‪ .‬הנביא טען‪ ,‬כי כיבושיה של אשור לא היו אלא אות לעם לשוב אל עבודת‬ ‫האלוהים‪ .‬באופן זה דחה גם את ניסיון ההתקרבות לבבל‪.‬‬ ‫חזקיהו נקט שורת צעדים כהכנה למצור האשורי‪ ,‬שהוטל לבסוף על ירושלים בשנת ‪ 721‬לפנה"ס‬ ‫על ידי סנחריב‪.‬‬ ‫במפעל הנדסי מרשים נחצבה ניקבה באורך ‪ 533‬מטרים להזרמת מי מעיין הגיחון אשר מחוץ‬ ‫לחומות‪ ,‬פנימה‪ ,‬לתוך העיר‪ .‬מסביב לעיר‪ ,‬אשר התרחבה בעת ההיא אל מורדות הר ציון‪ ,‬נבנתה‬ ‫חומה‪ .‬שריד מרשים לחומה זו‪ ,‬שעדות לבנייתה מצויה בספר ישעיהו כ"ב י"א‪ ,‬הוא קטע "החומה‬ ‫הרחבה"‪.‬‬ ‫באורח נס‪ ,‬שניתן לו גם פירוש ריאליסטי ניצלה העיר מהמצור (סיפור הנס בהמשך‪.)...‬‬ ‫החומה הרחבה‬ ‫בראשית שנות השבעים‪ ,‬גילתה משלחת חופרים בראשותו של פרופ' נחמן אביגד‪ ,‬קטע מחומת‬ ‫העיר מימי חזקיהו‪( ,‬סוף המאה השמינית לפנה"ס)‪ ,‬רוחב בסיס החומה עולה על שבעה מטרים (!)‪,‬‬ ‫החוקרים זיהו את החומה עם ה 'חומה הרחבה' הנזכרת בספר נחמיה‬ ‫('עַ ל יָד ֹו הֶ חֱ זִ יק עֻזִ יאֵ ל בֶ ן חַ ְרהֲ יָה צו ְֹרפִ ים ס וְ עַ ל יָד ֹו הֶ חֱ זִ יק חֲ ַנ ְניָה בֶ ן הָ ַר ָק ִחים וַ יַעַ זְ בּו‬ ‫רּוש ִ ַלם עַ ד הַ חוֹמָ ה הָ ְרחָ בָ ה‪ :‬ס (ט) וְ עַ ל י ָָדם הֶ חֱ זִ יק ְרפָ יָה בֶ ן חּור ַשר חֲ ִצי פֶ לְֶך‬ ‫יְ ָ‬ ‫רּוש ִ ָלם‪ ':‬ס ‪ /‬נחמיה ג' ח‪-‬ט)‬ ‫יְ ָ‬ ‫עם‬ ‫נראה שעוד לפני ימי חזקיהו גדל מספר תושבי העיר‪ ,‬ובתים נבנו על מורדות הר ציון‪.‬‬ ‫התקרב צבא האשורים לירושלים‪ ,‬נדרש המלך לבצר את העיר ולהקיף בחומה את האזורים‬ ‫הבנויים שנוספו לה‪.‬‬ ‫ניתן לראות בקצה המערבי של החומה שתוואי החומה חוצה והורס שרידי בית שעמד במקום‪,‬‬ ‫כנראה בית קיצוני בשכונה‪ ,‬שמהנדסי חזקיהו פינו את יושביו בצו מלכותי ואולי אפילו השתמשו‬ ‫בחלק מאבניו לביצור החומה החדשה‪ .‬אולי לזה כיוון ישעיהו כשהוא אומר‪" :‬ואת בקיעי עיר דוד‬ ‫ראיתם‪ ...‬ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה" (ישעיהו כ"ב ט'‪-‬י')‪ .‬במונחים‬ ‫של ימינו מדובר בצו פינוי לרגל עבודות ציבור‪...‬‬ ‫בשנת ‪ 721‬לפנה"ס באה שעת המבחן לחומה‪ ,‬וגדודי סנחריב מלך אשור הגיעו לשערי ירושלים‬ ‫והתייצבו נוכח החומה‪ .‬יתכן שבמקום זה נאם רבשקה‪ ,‬המפקד האשורי את נאומו‪...‬‬ ‫וַ יֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם ַרב ָש ֵקה ִא ְמרּו נָא אֶ ל ִחזְ ִקיָהּו‪ ...‬עַ ל ִמי בָ טַ ְח ָת כִ י מָ ַר ְד ָת בִ י‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫עַ ָתה ִהנֵה בָ טַ ְח ָת לְ ָך עַ ל ִמ ְשעֶ נֶת הַ ָקנֶה הָ ָרצּוץ הַ זֶ ה עַ ל ִמ ְצ ַריִם אֲ ֶשר יִסָ מֵ ְך ִאיש עָ לָיו‬ ‫ּובָ א בְ כַפ ֹו ּונ ְָקבָ ּה כֵן פַ ְרעֹה מֶ לְֶך ִמ ְצ ַריִם לְ כָל הַ ב ְֹט ִחים עָ לָיו‪ ...‬ה’ ָאמַ ר אֵ לַי ֲעלֵה עַ ל‬ ‫ָארץ הַ זֹאת וְ הַ ְש ִחיתָ ה‪...‬‬ ‫הָ ֶ‬ ‫יְהּודית וַ יְ ַדבֵ ר וַ יֹאמֶ ר ִש ְמעּו ְדבַ ר הַ מֶ לְֶך הַ גָדוֹל מֶ לְֶך‬ ‫ִ‬ ‫וַ ַי ֲעמֹד ַרב ָש ֵקה וַ יִ ְק ָרא בְ קוֹל גָדוֹל‬ ‫אַ ּׁשּור‪:‬‬ ‫כֹה ָאמַ ר הַ מֶ לְֶך ַאל י ִַּׁשיא לָכֶם ִחזְ ִקיָהּו כִ י ֹלא יּוכַ ל לְ הַ ִציל אֶ ְתכֶם ִמיָדוֹ‪:‬‬ ‫וְ ַאל יַבְ טַ ח אֶ ְתכֶם ִחזְ ִקיָהּו אֶ ל ה’ לֵאמֹר הַ צֵ ל יַצִ ילֵנּו ה' וְ ֹלא ִתנָתֵ ן אֶ ת הָ עִ יר הַ זֹאת בְ יַד‬ ‫ּושתּו‬ ‫ּוצאּו אֵ לַי וְ ִאכְ לּו ִאיש גַפְ נ ֹו וְ ִאיש ְתאֵ נָת ֹו ְ‬ ‫מֶ לְֶך אַ ּׁשּור‪ַ ...‬אל ִת ְש ְמעּו אֶ ל ִחזְ ִקיָהּו ‪ְ ...‬‬ ‫ִאיש מֵ י בוֹרוֹ‪:‬‬ ‫ַאר ְצכֶם אֶ ֶרץ ָדגָן וְ ִתירוֹש אֶ ֶרץ לֶחֶ ם ּוכְ ָר ִמים אֶ ֶרץ‬ ‫עַ ד ב ִֹאי וְ ל ַָק ְח ִתי אֶ ְתכֶם אֶ ל אֶ ֶרץ כְ ְ‬ ‫ּודבַ ש וִ ְחיּו וְ ֹלא תָ מֻ תּו וְ ַאל ִת ְש ְמעּו אֶ ל ִחזְ ִקיָהּו כִ י י ִַסית אֶ ְתכֶם לֵאמֹר ה’‬ ‫זֵ ית יִצְ הָ ר ְ‬ ‫י ִַצילֵנּו‪:‬‬ ‫(מלכים ב‪ ,‬יח יט‪-‬לב)‬ ‫כאשר צבא אשור כבר נמצא בהכנות למצור‪ ,‬לאחר הנאום שבא לדרדר מורלית את השומרים על‬ ‫החומה‪ ,‬קוראת תפנית מפתיעה‪...‬‬ ‫יְהי בַ לַיְ לָה הַ הּוא וַ יֵצֵ א מַ לְ אַ ְך ה' וַ יְַך בְ מַ חֲ נֵה אַ ּׁשּור מֵ ָאה ְשמ ֹונִים וַ חֲ ִמ ָּׁשה ָאלֶף‬ ‫וַ ִ‬ ‫וַ י ְַשכִ ימּו בַ ב ֶֹקר וְ ִהנֵה ֻכלָם פְ ג ִָרים מֵ ִתים‪:‬‬ ‫וַ יִ סַ ע וַ ֵילְֶך וַ י ָָשב סַ נְחֵ ִריב מֶ לְֶך אַ ּׁשּור וַ י ֵֶשב בְ נִינְוֵ ה‪:‬‬ ‫(מלכים ב‪ ,‬יט לה‪-‬לו)‬ ‫מתודות מוצעות‬ ‫‪-‬‬ ‫להמחיש את הריסת הבתים בצו מלכותי מאירועים שהם מכירים היום – כשהממשלה‬ ‫מחליטה להרוס‪ /‬לפנות בתים‪ ...‬לא חסרות דוגמאות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫להמחיז את נאום רבשקה ולנסות להעביר לתלמידים את התחושות שייתכן ועברו על‬ ‫השומעים אותו מאחורי החומה הרחבה‪.‬‬ ‫שער ציון‬ ‫שער ציון נמצא בחלק הדרום‪-‬מערבי של חומות ירושלים‪ .‬השער מקשר את הרובע היהודי והרובע‬ ‫הארמני עם הר ציון‪ ,‬וזהו גם המקור לשמו‪ .‬עוד שמות לשער‪" :‬באב א‪-‬נבי דאוד" (שער הנביא דוד)‬ ‫– קשור לקרבת קבר דוד לשער‪.‬‬ ‫"באב חרת אליהוד" (שער הרובע היהודי) בימי הביניים המאוחרים‪ ,‬החזיקו היהודים במפתחות‬ ‫השער‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בעת עזיבת הבריטים את הארץ‪ ,‬בשנת ‪ ,1441‬עצר המפקד האנגלי ליד בתו של מוכתר (ראש‬ ‫שכונה) הרובע היהודי ומסר לידיו את המפתחות של שער ציון באומרו ''משנת שבעים לספירה ועד‬ ‫היום לא נתנו מפתחות חומות ירושלים בידי היהודים ‪ -‬זאת הפעם הראשונה לאחר למעלה מאלף‬ ‫שבע מאות שנים שאתם זוכים בכך''‪ .‬אך קצין בריטי זה לא ידע כי במאות ה‪ -15‬וה‪ -16‬היה מפתח‬ ‫שער ציון בידי היהודים‪.‬‬ ‫הקרבות על השער‬ ‫שער זה נבנה בשנת ‪ 1542‬בפקודת הסולטן העות'מני סולימאן המפואר‪ ,‬במסגרת שיקום חומת‬ ‫ירושלים‪ .‬ריחוקו מהרובע מנע מהבריטים להקים כאן עמדת הגנה כפי שעשו במקומות אחרים‬ ‫בתחום הרובע היהודי בתקופת מלחמת השחרור היה השער זירה לקרבות קשים‪ ,‬עת ניסו חיילי‬ ‫צה"ל לפרוץ את המצור על הרובע היהודי בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫בניסיון לסייע לרובע היהודי הנצור‪ ,‬החלה ב‪ 17-‬במאי ‪ 1441‬מתקפה על שער יפו‪ ,‬כשבמקביל‬ ‫נערכה פעולת הסחה בהר ציון‪ .‬ההתקפה על שער יפו נכשלה כשלון חרוץ‪ ,‬אך דווקא פעולת‬ ‫ההסחה זכתה להצלחה‪ ,‬ואנשי הפלמ"ח כבשו את הר ציון‪ .‬לאור ההצלחה‪ ,‬פרצו ב‪ 11-‬במאי‬ ‫‪ 1948‬אנשי הפלמ"ח יחד עם לוחמים מחטיבת "עציוני" של ה"הגנה"‪ ,‬את השער במטרה‬ ‫להתחבר למגני הרובע‪ ,‬אבל התגבורת שהובטחה לכוחות הפורצים לא הגיעה ובפקודת עוזי‬ ‫נרקיס‪ ,‬מפקד הכוח‪ ,‬הלוחמים נאלצו לחזור לבסיסם לביצוע משימות אחרות‪ .‬השער והדרך לרובע‬ ‫היהודי נותרו נטושים‪ .‬כוח לגיון ירדני מיהר לנצל את המצב והשתלט על השער שנותר יחד עם‬ ‫העיר עתיקה כולה בידי הלגיון‪ ,‬תשעה ימים לאחר מכן נכבש הרובע‪.‬‬ ‫קרבות אלו הם הסיבה לסימני הכדורים הרבים והפגזים בחזית השער‪.‬‬ ‫מבנה השער‬ ‫משני צדי הפתח חרכי ירי מסוגננים‪ ,‬מעליהם כותרות של עמודים בשימוש משני‪ .‬מעל לפתח עצמו‬ ‫עיגול מקושט ומעליו מרפסת בולטת ללא רצפה [="משיקולי"] לשפיכת זפת או שמן רותח על‬ ‫אויב המנסה לפרוץ פנימה‪ .‬בראש השער כותרת נוספת‪ ,‬אף היא בשימוש משני‪ .‬בניגוד לשערים‬ ‫אחרים בחומות העיר הנכנסים בשער פונים לימין ולא לשמאל‪.‬‬ ‫קרדו‬ ‫בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית (‪ 631 – 72‬לספירה) הפכה ירושלים לעיר רומאית‪ -‬אלילית עם כל‬ ‫המאפיינים של עיר כזאת‪ .‬בין השאר נבנו בה גמנסיון‪ ,‬אמפיתאטרון‪ ,‬והרחובות בה היו רחובות‬ ‫רומאיים קלאסיים‪ .‬העיר הרומית שנבנתה ע"י הקיסר אדריאנוס נקראה "אליה קפיטולינה"‬ ‫(איליה = אחד משמות הפרטיים של הקיסר‪ ,‬איליוס; קפיטולינה = כינויו של אבי האלים יופיטר)‪.‬‬ ‫אליה קפיטולינה נבנתה במתכונת של ערים רומיות ‪ ,‬בהן רחובות ראשיים חוצים את העיר‬ ‫לאורכה ולרוחבה‪ .‬לפי מפת מידבא תחילתו של רחוב האורך – הקרדו ‪ -‬בשער הצפון (שער שכם‬ ‫של היום) והוא חוצה את העיר בקו ישר מצפון לדרום עד לשער הדרומי‪( .‬קרדו‪ -‬בא מאותו השורש‬ ‫של המילה קרדיולוג‪ -‬רופא שמתמחה בלב‪ ,‬קרדו‪ -‬הרחוב שחוצה את לב העיר)‪ .‬משני צידי הרחוב‬ ‫הרחב היו שדרות עמודים וחנויות‪ .‬בחפירות נתגלו שרידי ריצוף ועמודים רבים‪ ,‬כמו כן ניתן‬ ‫לראות מדרכה ברחוב ותעלת ניקוז‪ .‬מדוע החנויות כה קטנות לפי השחזור? כמו היום גם אז‬ ‫‪14‬‬ ‫החנויות עצמן כנראה שמשו לאחסון הסחורה במשך הלילה ואילו במשך שעות פעילות השוק‬ ‫הסחורה יצאה אל הרחוב‪ ,‬או נתלתה על הקירות לצד החנות‪ ,‬דבר שהוסיף לצבעוניות השוק‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שאת הבנייה הזו ניתן לראות בעוד ערים שנשלטו ע"י רומא‪ :‬קיסריה‪ ,‬בית שאן‬ ‫ועוד‪ ...‬בכולם ניתן לראות אותו סגנון מדויק שעובד ע"פ כללים ברורים‪.‬‬ ‫פרט מעניין בחנות השמאלית שנשתמרה כולה הוא שאפשר לראות שקירותיה צופו טיח עבה‪,‬‬ ‫ושבקשת נחצב חור גדול‪ ,‬שנסתם אחר כך‪ .‬דבר זה מלמד שבתקופה יותר מאוחרת מהתקופה בה‬ ‫נבנתה החנות כבר עלה מפלס החיים ובמפלס הקודם היו שפכים ופסולת‪ ,‬והחנות עצמה הפכה‬ ‫לשמש כבור מים‪.‬‬ ‫מפת מידבא‬ ‫במפה המצויה על הקיר‪ ,‬בין הקרדו המקורה לקרדו הפתוח‪ ,‬מתוארת ירושלים בסכימטיות רבה‬ ‫ממעוף הציפור‪ ,‬והמבנים "הושכבו" על צדם כדי שיהיה ניתן להבחין בחזיתות שלהם‪ .‬ניתן לראות‬ ‫במפה את כנסיית הקבר מודגשת מאוד‪ ,‬כמו שאר המבנים הנוצריים‪ ,‬בעוד שרחבת הר הבית‬ ‫(שאיבדה מחשיבותה בזמן השלטון הביזנטי) מוצנעת במפה‪ ,‬על אף גודלה העצום – אולי זה בא‬ ‫להציג את ניצחון הנצרות על היהדות‪.‬‬ ‫(המפה מתוך 'ירושלים וכל נתיבותיה'‪ /‬יד בן צבי‪ ,‬עמוד ‪)45‬‬ ‫‪22‬‬ ‫כאשר אתם עם התלמידים בקרדו אמרו להם לנסות לדמיין‪ :‬משני צידי הדרך חנויות ובתי קפה‪,‬‬ ‫ריחות השוק עולים באף‪ ,‬בעלי מלאכה וסוחרים מכריזים על מרכולתם והרחוב‪ -‬לב העיר שוקק‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫ניתן לספר את הסיפור הבא‪:‬‬ ‫ומעשה היה ברבי יהודה ורבי שמעון בר יוחאי שהיו יחד בשוק‪ ,‬והיה ביניהם אדם אחד ששמו היה‬ ‫יהודה בן גרים‪ .‬פתח רבי יהודה ואמר‪ :‬טובה הנהגתה של אומה זו שתיקנו שווקים וגשרים‬ ‫ומרחצאות‪ .‬ור' יוסי שתק‪ .‬אבל רבי שמעון השיב להם ואמר‪ :‬כל מה שתיקנו לא היה לטובת‬ ‫העולם‪ ,‬אלא להנאת עצמם‪ ,‬כי השווקים תיקנו להושיב בהם זונות מוכנות‪ .‬והמרחצאות לעדן‬ ‫עצמם בהם והגשרים כדי לגבות בהם מכס מכל אחד‪ .‬הלך יהודה בן גרים וסיפר הדברים לאנשי‬ ‫ביתו‪ ,‬ומפה לפה נתפרסמו והגיעו הדברים לאזני המלך‪ .‬ויצא גזר הדין לאמר‪ :‬יהודה שדיבר טוב‬ ‫ראוי להיות ראש המדברים‪ .‬שאם יהיה בישיבה לא יהא שום אדם רשאי לדבר לפניו ויצטרך‬ ‫להמתין עד שיגמור‪ ,‬ואף יהיה ראש ישיבה בכל מקום שירצה‪ ,‬ור' יוסי ששמע לשון הרע ושתק‪,‬‬ ‫יגלה‪ .‬וגרשוהו לצפורי הסמוכה לצפת‪ .‬ושמעון שדיבר רע ייהרג‪ .‬וכששמע ר' שמעון פסק הדין ברח‬ ‫הוא ובנו ר' אלעזר ונסגרו בישיבה ולא יצאו החוצה‪.‬‬ ‫מתודות מוצעות‬ ‫‪-‬‬ ‫ניתן לקחת חלק מהתלמידים (בקבוצות רגועות) בעיניים מכוסות לתוך חלק הקרדו בו יש‬ ‫חנויות פעילות ולתת להם לשמוע את המולת השוק שהייתה במקום הזה לפני אלפיים‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫אנדרטת לוחמי הרובע‬ ‫משהחלו הקרבות הרצופים על הרובע במלחמת השחרור (‪ )1441‬לא ניתן היה לקבור את החללים‬ ‫מחוץ לתחומי העיר והרבנים נתנו אישור מיוחד לקבורה זמנית בתוך הרובע‪ .‬לאחר שחרור הרובע‬ ‫ב‪ 1467-‬זוהה מקום הקבורה‪ ,‬הנופלים הובאו למנוחת עולמים בהר הזיתים‪ ,‬ובמקום הוקם גלעד‪.‬‬ ‫הגלעד‬ ‫הוצב‬ ‫בעיר‬ ‫העתיקה‪,‬‬ ‫ברחוב‬ ‫גלעד‪,‬‬ ‫במקום‬ ‫שבו‬ ‫נקברו‪.‬‬ ‫על קיר סמוך לגלעד נרשמו באותיות מתכת הדברים הבאים‪" :‬ברחבה זו נטמנו חללי הרובע‬ ‫היהודי הי"ד שנפלו בקרב גיבורים במלחמת השחרור בין ד' אייר ל‪-‬י"ט אייר תש"ח‪ ,‬לאחר חצי‬ ‫שנה של מצור‪ .‬מכאן הועברו למנוחת עולמים להר הזיתים ביום כ"ו בתמוז תשכ"ז"‪ .‬על שלט‬ ‫סמוך חרוטים מהלכי הקרב בעיר העתיקה‪ .‬הדברים מובאים בעברית ובאנגלית‪.‬‬ ‫האדריכל‬ ‫יואל‬ ‫בר‪-‬דור‬ ‫עיצב‬ ‫את‬ ‫הגלעד‪,‬‬ ‫והוא‬ ‫נחנך‬ ‫בשנת‬ ‫תש"ל‪(1970).‬‬ ‫במהלך ששת חודשי המצור והקרבות ברובע נפלו ‪ 34‬ממגיניו ו‪ 31-‬מתושביו ‪,‬רובם ב‪ 14-‬ימי‬ ‫הקרבות האחרונים‪ .‬הם מונצחים גם באתר ההנצחה לקרב על הרובע היהודי ‪,‬הנמצא בקרן‬ ‫הרחובות לוחמי הרובע בתש"ח ורחוב היהודים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ 22 ‫ציר זמן ירושלים‬ ‫‪ 1252‬לפנה"ס בערך‪ -‬יהושע נלחם באדוני‪-‬צדק מלך ירושלים‪.‬‬ ‫‪ 1225‬לפנה"ס – דוד המלך כובש את יבוס‪ ,‬מבצר אותה בחומות ומעביר אליה את ארון הקודש‪.‬‬ ‫‪ 452‬לפנה"ס – שלמה המלך מקים את בית המקדש הראשון‪.‬‬ ‫‪ 722‬לפנה"ס – חורבן ממלכת ישראל‪.‬‬ ‫‪ 516‬לפנה"ס – ירושלים נכבשת ע"י נבוזראדן המצביא הבבלי ונחרבת בפקודת המלך נבוכדנאצר‪.‬‬ ‫‪ 536‬לפנה"ס – מפלת בבל והצהרת כורש מלך פרס שהתירה לגולים לחזור לירושלים‪.‬‬ ‫‪ 522‬לפנה"ס – המושל זרובבל משלים את בניין בית המקדש השני‪ .‬העיר עצמה נותרת עדיין חרבה ברובה‪.‬‬ ‫‪ 451‬לפנה"ס – תקופת עזרא ונחמיה‪ :‬נחמיה בונה מחדש את העיר‪.‬‬ ‫עזרא מקים את "הכנסת הגדולה" – מוסד שריכז סמכויות השלטון הדתי והמשפטי בארץ‪.‬‬ ‫‪ 332‬לפנה"ס – אלכסנדר מוקדון כובש את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ 175‬לפנה"ס – אנטיוכוס הרביעי החליט ליוון את הממלכה‪ .‬המקדש חולל ואוצרותיו הוחרמו‪ .‬כתגובה פרץ‬ ‫מרד בהנהגת בית חשמונאי‪ :‬מתיתיהו הכהן וחמשת בניו‪.‬‬ ‫‪ 164‬לפנה"ס – יהודה המכבי‪ ,‬כובש את ירושלים ומטהר את המקדש‪.‬‬ ‫‪ 133‬לפנה"ס – במסגרת הסכם שלום עם היוונים נקבעת ירושלים כבירת הממלכה החשמונאית‪.‬‬ ‫‪ 63‬לפנה"ס – סכסוכים בקרב המשפחה השלטת מביאים להתערבות הרומאים‪ .‬פומפיוס מטיל מצור על הר‬ ‫הבית וכובש אותו‪.‬‬ ‫‪ 42‬לפנה"ס – הורדוס שולט ביהודה כמלך בחסד הרומאים‪ .‬הוא בונה מחדש את בית המקדש‪.‬‬ ‫‪ 63‬לספירה – כתגובה למדיניות היד הקשה של הנציבים הרומאים פורץ המרד הגדול‪ .‬הודות לחומות‬ ‫ולמבצרים שהקים הורדוס‪ ,‬עמדו המורדים במצור זמן רב‪.‬‬ ‫‪ 72‬לספירה – בתשעה באב‪ ,‬לאחר קרבות כבדים‪ ,‬חרב בית המקדש והעיר הוחרבה ברובה בפקודת טיטיוס‬ ‫פלאוויס‪.‬‬ ‫‪ 132‬לספירה – לאחר ביקורו של הקיסר אדריאנוס מוקמת על חורבות העיר המושבה הרומית איליה‬ ‫קאפיטולינה‪.‬‬ ‫‪ – 132‬מרד בר כוכבא‪ .‬המרד נמשך שלוש שנים וירושלים חזרה להיות מושבה רומית‪.‬‬ ‫‪ – 324‬הקיסר קונסטאנטינוס הגדול קובע את הנצרות כדת הרשמית של האימפריה ומקים בירושלים‬ ‫כנסיות ומנזרים רבים‪.‬‬ ‫‪ – 335‬הלנה‪ ,‬אמו של הקיסר‪ ,‬מקימה את כנסיית הקבר הקדוש‪ .‬על היהודים חל איסור להיכנס לעיר‪ ,‬עד‬ ‫המאה ה – ‪.5‬‬ ‫‪ – 631‬ירושלים נכבשת ע"י החליף המוסלמי עומר‪.‬‬ ‫‪ – 641‬החליף מבי אומאייה‪ ,‬עבד' אל‪-‬מאליך‪ ,‬מקים את מסגד כיפת הסלע על הר הבית‪ .‬היהודים חיים‬ ‫בשלווה בכל תקופת החליפות האומאיית‪ ,‬אך העיר הפכה מוסלמית ברובה ואיבדה ממעמדה‪.‬‬ ‫‪ – 1244‬כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים וקביעתה כבירת הממלכה הצלבנית‪.‬‬ ‫‪ – 1256‬כיבוש העיר ע"י הממלוכים‪.‬‬ ‫‪ – 1516‬כיבוש העיר ע"י העותומאנים – שליטים תורכיים מוסלמים מבית עות'מן‪.‬‬ ‫‪ – 1531‬הסולטן סולימאן המפואר בונה את חומת ירושלים ומביא את העיר לשגשוג‪ .‬עם מותו הוזנחה העיר‬ ‫ואיבדה ממעמדה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫סוף המאה ה‪ – 11 -‬גוברת ההתעניינות של המעצמות האירופאיות בנעשה במזרח התיכון בכלל ובארץ‬ ‫ישראל בפרט‪ .‬השלטון התורכי החלש העניק למעצמות הזרות "קפיטולציות" – זכויות יתר בירושלים‪ .‬בעיר‬ ‫הוקמו קונסוליות זרות והחלה תנופת הקמה של מבנים ציבוריים‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬בתי הארחה וכנסיות‪.‬‬ ‫‪ – 1155‬השר היהודי – אנגלי משה מונטיפיורי קונה חלקת אדמה מחוץ לחומה ומקים את השכונה הראשונה‬ ‫שמחוץ לחומות – "משכנות שאננים"‪ .‬זה היה אות לתחילתו של תהליך יציאה מעבר לחומות העיר העתיקה‪.‬‬ ‫ב‪ 1422 -‬היו כבר ‪ 62‬שכונות יהודיות מוץ לחומה‪.‬‬ ‫‪ – 1417‬הגנרל אלנבי נכנס לירושלים ללא קרב והעיר עוברת מידי התורכים לשלטון הבריטי‪.‬‬ ‫‪ – 1422‬הבריטים בחרו את ירושלים כמרכז שילטונם‪ .‬המושל הבריטי‪ ,‬הגנרל סטורם‪ ,‬קבע כי הבניה‬ ‫בירושלים תיעשה רק באבן מקומית‪ ,‬החלטה זו נשמרת עד היום‪.‬‬ ‫‪ – 1447‬האו"ם מחליט על בינאום ירושלים‪ ,‬צעד שעורר תוקפנות מיידית‪ .‬הרובע היהודי נותק והעיר החדשה‬ ‫הושמה במצור‪.‬‬ ‫‪ – 1441‬בחודש מאי נופל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני ו – ‪ 1322‬מועברים לעיר החדשה‪.‬‬ ‫‪ – 1444‬בדצמבר מכריזה ממשלת ישראל על ירושלים כבירתה הנצחית של ישראל‪ .‬הכנסת עוברת לירושלים‪.‬‬ ‫התנגדות של ירדן וישראל גורמות לביטול ההחלטה על בינאום ירושלים‪ .‬ירושלים המזרחית הוכרזה כבירה‬ ‫שניה של ממלכת ירדן‪.‬‬ ‫‪ – 1467‬מלחמת ששת הימים – העיר מאוחדת מחדש לאחר שלושה ימי קרבות‪.‬‬ ‫מתוך‪ :‬אתר העיר ירושלים‪http://www.jerusalem.muni.il/tour/history.htm ,‬‬ ‫‪24‬‬