‫סיור קולי רובע הרודיאני‬ ‫תחנה ‪ - 1‬קומת כניסה‪:‬‬ ‫החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי מברכת אתכם בבואכם לרובע ההרודיאני ‪ -‬מוזיאון וואהל‬ ‫לארכיאולוגיה‪ .‬בשעה הקרובה נצא למסע מרתק אל ירושלים הבנויה בתפארתה – ירושלים שלפני ‪2000‬‬ ‫שנה‪ .‬ב‪ 1900 -‬השנים האחרונות הגיעו מבקרים רבים לירושלים‪ .‬הם פסעו בסמטאותיה הקסומות‪ ,‬נשמו‬ ‫מאווירה הצח‪ ,‬הצלול כיין‪ ...‬ולא תיארו לעצמם כי אוצר חבוי ממש מתחת לרגליהם‪.‬‬ ‫היהודים שבהם‪ ,‬שזכו לעלות ירושלימה‪ ,‬קרעו קריעת אבל ושאלו עצמם "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי‬ ‫משוש לכל הארץ?" הרי בביתם סיפרו על הדרה ועל יופיה של ירושלים‪ :‬על בתיה וארמונותיה‪ ,‬על‬ ‫רחובות שיש ורצפות פסיפס‪ ,‬על שפע מים ושפע אוכל‪ ,‬על ריחות ועל טעמים‪ ...‬אך היכן כל אלה?‬ ‫בשעה הקרובה נחזה בהיסטוריה במו עינינו‪ .‬נגלה את התקופה והזיכרונות באמצעות השרידים והחפצים‬ ‫שהוצאו מבטן האדמה רק לפני כ‪ 40-‬שנה‪ .‬הממצאים שנחשפו מתחת לבתי העיר העתיקה של ימינו‬ ‫מגלים את עברה המפואר‪ .‬בואו נחדור אל עומק שכבות ההיסטוריה‪ ,‬אל יסודותיה של ירושלים‪ ,‬בואו‬ ‫נחזור אל תקופה אחרת‪ ...‬אל העיר העליונה של ימי בית שני‪ ,‬לירושלים בתפארתה!! נרד במדרגות ונלך‬ ‫בעקבות החצים עד לשלט מספר ‪.2‬‬ ‫תחנה ‪ - 2‬המבנה הראשון‬ ‫ירדנו כ‪ 3-‬מטרים מתחת לפני הרחוב – וחזרנו כ‪ 2000-‬שנה לאחור‪ .‬עם חורבן בית שני וירושלים‪ ,‬לפני‬ ‫יותר מ‪ 1900-‬שנה‪ ,‬כוסה כל פארה תחת עיי החורבן‪ .‬נביט סביב ונכיר את אורח החיים של הימים ההם‬ ‫בואו נלמד יחד ממראה עינינו‪ :‬ניתן לראות שלפנינו בית גדול‪ .‬ארבע המדרגות שמעל הקשת המוארת‬ ‫מעידות שהיו כאן קומות נוספות‪ .‬בין שרידי הקירות מתגלים שלושה פסיפסים‪ :‬האחד ‪ -‬רחוק מאיתנו‬ ‫מימין‪ ,‬בדוגמת מסגרת ריקה‪ ,‬השני ‪ -‬קרוב אלינו ומציג מסגרת ובתוכה עיגול מעוטר‪ ,‬וימינה ממנו פינת‬ ‫פסיפס שלישי‪ .‬רצפת פסיפס מייצגת עושר‪ .‬לעומת מחצלת‪ ,‬שאותה קונים בשוק‪ ,‬עבור רצפת פסיפס יש‬ ‫להביא אבנים צבעוניות מרחוק ומקרוב‪ ,‬יש צורך באומנים ובפועלים‪.‬‬ ‫הפסיפסים יכולים לסייע גם באפיון האוכלוסייה שהשתמשה בבית‪ .‬כיצד? הישירו מבט אל הפסיפס‬ ‫הקרוב אלינו‪ .‬בין המסגרת לעיגול בפינה השמאלית העליונה שולב ציור ייחודי של בקבוקון אדום דמוי‬ ‫כישור‪ .‬בבקבוק מסוג זה השתמשו לאחסון בשמים רק עד סוף ימי בית ראשון‪ .‬יש להניח שהאומן הכיר‬ ‫בקבוקים מסוג זה ולכן ניתן לשער כי הפסיפס אינו מאוחר לתקופה המכונה התקופה ההרודיאנית – שלהי‬ ‫ימי בית המקדש השני‪ ,‬לפני יותר מ‪ 2000-‬שנים‪ .‬לפסיפסים אפיון יהודי ייחודי‪ :‬העיטורים המופיעים בהם‬ ‫מציגים צמחים וצורות גיאומטריות‪ ,‬ללא דמויות אדם או חיה‪ ,‬ככל הנראה מתוך הקפדה על הציווי "לא‬ ‫תעשה לך פסל וכל תמונה"‪ .‬מאפיין נוסף של הבית ושל יתר בתי השכונה המכונה "הרובע ההרודיאני"‪,‬‬ ‫הוא ריבוי מקוואות‪ .‬בבית הזה אפשר לזהות בבירור שניים מהם ‪ -‬האחד נשתמר כולו מתחת לקשת‬ ‫המוארת ואילו השני מתחתנו‪ ,‬כשתקרתו חסרה‪.‬‬ ‫על פי ההלכה היהודית‪ ,‬אדם שנטמא על ידי הפרשות שיצאו מגופו‪ ,‬כגון דם נידה או קרי‪ ,‬מחויב להיטהר‬ ‫על ידי טבילה במקווה בטרם יעסוק בקדושה‪ .‬טומאה איננה לכלוך וטהרה איננה ניקיון‪ .‬הטבילה נעשית‬ ‫לאחר רחצה מהלכלוך‪ ,‬הכנה רוחנית ופיזית‪ ,‬ללא חציצה בין המים והגוף‪.‬‬ ‫נרד בעינינו בשרידי המדרגות אשר מעל הקשת המוארת‪ .‬נרחץ באמבט שבחדר הרחוק מאיתנו‪ .‬בסיום‬ ‫הרחצה נשים פעמינו לכיוון המקווה הקרוב אלינו‪ .‬ייתכן כי בעקבות ההליכה מהרחצה ועד המקווה‬ ‫התלכלכו כפות רגלינו‪ ,‬לכן נרחץ את הרגלים בכלי האבן המונח לצד המדרגות – זו עריבת הרגלים‬ ‫המוזכרת במשנה‪ .‬ניתן לראות שחזור של תהליך הרחצה והטבילה בהולוגרמות התלויות על העמודים‬ ‫הסמוכים אלינו‪.‬‬ ‫נרד במדרגות ונפנה ימינה לתחנה הבאה‪.‬‬ ‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תחנה ‪ -3‬מסדרון א' – תמונת ההשוואה‬ ‫בטרם נמשיך במסענו בירושלים הקסומה‪ ,‬נעצור בשתי תחנות שבהן נבין כיצד ומדוע נמצאו נמצאו‬ ‫תגליות אלו רק כעת‪ .‬נביט בצילום העליון שבו מתועדת הצפיפות הרבה ששררה בעיר העתיקה לפני‬ ‫המלחמה בשנת תש"ח‪ .1948 ,‬בצד הימני של התמונה בולט הר הבית‪ .‬הקיר החשוף יחסית הוא הכותל‬ ‫המערבי‪ ,‬ונדבכיו התחתונים מתוארכים לתקופת הבית השני‪ ,‬ימי הורדוס‪.‬‬ ‫במרכז התמונה בולטות שתי כיפות‪ :‬השמאלית‪ ,‬רחבה וכמו נבלעת בין הבתים – הינה גג בית הכנסת‬ ‫החורבה ע"ש רבי יהודה החסיד‪ .‬הימנית‪ ,‬המתנשאת מעל מבנה בן כ‪ 6-‬קומות‪ ,‬היא גג בית הכנסת‬ ‫תפארת ישראל‪ .‬שתיהן נבנו לפני כ‪ 150-‬שנים‪ .‬פניה של העיר השתנו בעקבות המלחמה בתש"ח‪.1948 ,‬‬ ‫אחרי שישה חודשים שבהם עמד הרובע היהודי במצור כפול‪ ,‬חדר הלגיון הירדני את החומות וכבש את‬ ‫הרובע היהודי‪ .‬שוב הפכו הקרבות את הרובע היהודי לעיי חורבות‪ .‬ב‪ 19 -‬השנים הבאות שלטו הירדנים‬ ‫בחלק זה של העיר‪ ,‬כשהם מותירים את הרובע בחורבנו ובהריסותיו‪ .‬בשנת תשכ"ז‪ ,1967 ,‬שבה העיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬והרובע היהודי בתוכה‪ ,‬לידי מדינת ישראל והטיפול ברובע החל מיד‪ .‬החברה לשיקום ולפיתוח‬ ‫הרובע היהודי הופקדה מטעם ממשלת ישראל להיות המנוף הלאומי לביצוע המלאכה הכפולה – לבנות‬ ‫מחדש את הרובע מחורבות מלחמת העצמאות מחד גיסא‪ ,‬ולפתח את הרובע על אוצרותיו כאתר לאומי‪,‬‬ ‫היסטורי‪ ,‬דתי ותיירותי מאידך גיסא‪ .‬ההרס וההזנחה גרמו לכך שמשקמי הרובע נאלצו להרוס רבים‬ ‫מהבתים ולבנותם מחדש‪ .‬בתכנון מדוקדק נבנה רובע מודרני‪ ,‬המשמר בצורתו ובאופיו את הרובע הישן‬ ‫של ה"ימים ההם"‪ ,‬אך בטרם החלו בבנייה ‪ -‬נחפר הרובע ונחשף עברו‪.‬‬ ‫נביט כעת בתמונה התחתונה המציגה את ירושלים בימינו‪ ,‬לאחר השיקום‪ .‬כדי לאפשר למיליוני המבקרים‬ ‫בירושלים להכיר את התקופות העיקריות בעברו של אזור הרובע ‪ ,‬נבחרו בקפידה שרידים שייצגו כל‬ ‫תקופה לפי הממצאים הארכאולוגיים שנחשפו‪ .‬ביניהם‪ :‬החומה הרחבה והמגדל הישראלי ‪ -‬כשרידים‬ ‫מתקופת הבית הראשון‪ ,‬כ‪ 2800-‬שנים לאחור‪ .‬הרובע ההרודיאני שבו אנו נמצאים‪ ,‬והבית השרוף הפועל‬ ‫בסמוך ‪ -‬כדוגמת שכונת המגורים המפוארת בעיר העליונה שהתפרשה על כל הגבעה בימי בית שני‪.‬‬ ‫הקרדו וכנסיית הניאה ‪ -‬כעדות לפאר התקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬ ‫נמשיך עוד מספר צעדים לאורך המסדרון ונראה כיצד התבצעו החפירות כהקדמה לשיקום ופיתוח הרובע‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫תחנה ‪ - 4‬מסדרון ב' – תהליך החפירות‬ ‫קבוצת התמונות משמאל מתעדת את הרובע כפי שנמצא ואת פינוי ההריסות לאחר ‪ .1967‬הבניין בן ‪3‬‬ ‫הקשתות הינו שריד לבית הכנסת תפארת ישראל‪ ,‬הנמצא מאחורי הקיר שלפנינו‪ ,‬אך במפלס הרחוב של‬ ‫היום‪ ,‬כשישה מטרים למעלה‪ .‬לאחר שיושר השטח‪ ,‬החלו החפירות הארכאולוגיות‪ :‬הוסרה שכבת‬ ‫השפכים‪ ,‬השטח חולק לריבועי חפירה וקולפו השכבות הארכאולוגיות‪.‬‬ ‫הביטו בתמונה‪ :‬במכוניות החונות במפלס הרחוב ובהולכי הרגל‪ ,‬לעומת האזור החפור שבו עובדים‬ ‫הארכאולוגים‪ .‬אפשר לזהות את דגמי המכוניות ואת אופנת שנות השבעים‪ ...‬ולהבחין שכיפת הכסף עדיין‬ ‫נוצצת‪ ...‬בתמונה התחתונה‪ ,‬בשחור‪-‬לבן‪ ,‬מצולם הארכאולוג הראשי של חפירות הרובע ההרודיאני בפרט‬ ‫ו"העיר העליונה" בכלל ‪ -‬פרופ' נחמן אביגד‪.‬‬ ‫נתקדם לקבוצות התמונות שבמרכז הקיר‪ .‬בכל שכבה ארכאולוגית ממיינים‪ ,‬מצלמים‪ ,‬מתעדים‪ .‬המקוואות‬ ‫ובורות המים היו מקור בלתי נדלה של ממצאים מרגשים שנפגוש בהמשך סיורנו‪ :‬לאורך הדורות נהרסו‬ ‫הקירות העליונים של המבנים בשל אסונות טבע ומעשי אדם‪ ,‬ועפרם שנדחס לתוך המקוואות ייצר‬ ‫תשתית לבנייה מעליהם‪ .‬כך הפכו המקוואות לתיבות אוצר שבהן שרדו בשלמותם ממצאים רבים‪ ,‬רובם‬ ‫מוצגים במוזאון‪ .‬בהמשך נראה גם את הגילוי והטיפול בפסיפסים‪ ,‬עמודים וכדים שנתגלו‪ ,‬וייתכן שתזהו‬ ‫גם ממצאים אחרים‪.‬‬ ‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬ ‫‪3‬‬ ‫התמונות האחרונות על קיר זה מתארות את שילוב החדש בישן‪ ...‬התגליות העתיקות והרגישות כוסו‬ ‫בבדים בעת שסביבם ובתוכם החלה יציקת עמודי בטון‪ .‬עמודים אלו‪ ,‬המלווים אותנו לאורך הסיור‪,‬‬ ‫תומכים במבנים שמעלינו‪ .‬פרויקט מורכב זה שנמשך קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬הינו דוגמה לשילוב מוצלח בין‬ ‫צורכי פיתוח אורבאני מודרני לבין שימור והנגשת עתיקות‪ ,‬כמו גם החייאת הזיכרון הלאומי מתוך העבר‪.‬‬ ‫נתקדם לחלון הממצאים הראשון בהמשך המסדרון ‪ -‬שם תחנתנו הבאה‪.‬‬ ‫תחנה ‪ - 5‬מממצאים מימי בית ראשון ומתקופת החשמונאים‬ ‫בחלונות שלפנינו מוצגים מימי הבית הראשון ומימי החשמונאים‪ ,‬מתקופות הפאר של ירושלים הקדומה‪.‬‬ ‫הממצאים מתקופת בית ראשון‪ ,‬שהתגלו באזור שבו אנו עומדים‪ ,‬הם מעטים‪ .‬ניתן לתלות את הסיבה לכך‬ ‫בבנייה משלהי ימי הבית השני‪ ,‬כדוגמת מרתפי הבית שראינו קודם‪ ,‬שגרמה ל"מחיקת" ההיסטוריה‬ ‫הקודמת לה‪ ,‬משום שהייתה יסודית ביותר וכללה ריבוי מקוואות ובורות מים‪ ,‬פינוי השכבות הקדומות‬ ‫וחציבה בסלע האם‪.‬‬ ‫רוב הממצאים מימי הבית הראשון התגלו בעיקר בין שרידי הבניה של שלהי ימי הבית השני‪ ,‬ביניהם‬ ‫קירות בתים שנחשפו גם מתחת למסדרון ולאולם שבהם אנו עומדים‪ .‬בשל אילוצי הבנייה לא ניתן היה‬ ‫לשמר את כל השרידים‪ .‬הכלים המוצגים במדפים הם מתקופת הבית הראשון‪ ,‬בני יותר מ‪ 2800-‬שנים!!‬ ‫הם היו בשימוש יום‪-‬יומי ומעידים כי הגבעה שבה אנו נמצאים היתה מיושבת כבר אז על ידי יהודים‪ .‬נבחין‬ ‫בכלי חרס‪ ,‬צלחות כדים‪ ,‬נרות ואפילו צלמיות ‪ -‬עדות לעבודה הזרה שעליה מחו הנביאים‪.‬‬ ‫בארונית הזכוכית משמאל מוצגות ידיות קנקנים ועליהן טביעות חותם וסמלים של שמש דו‪-‬כנפית‬ ‫וחיפושית ארבע‪-‬כנפית ולידם כתובות בכתב עברי עתיק ובהן כתוב‪ :‬למלך חברון‪ ,‬למלך זיף‪ ,‬למלך שכה‬ ‫למלך ממש‪ .‬על אחת מהן מופיע שמו של אחד הפקידים לנרא שבנא‪.‬מניחים כי הידיות הן מלפני כ‪2800-‬‬ ‫שנה‪ ,‬וכי הקנקנים שימשו לגביית מיסים בימי המלך חזקיהו‪.‬‬ ‫בארון הבא מוצגים ממצאים מתקופת החשמונאים‪ ,‬היא התקופה ההלניסטית המאוחרת‪ ,‬לפני כ‪2150-‬‬ ‫שנים‪ ,‬התקופה שעליה מסופר נס חנוכה‪ .‬גם כאן נבחין בכלי חרס מגוונים שהיו בשימוש‪ :‬כדים‪ ,‬צלחות‪,‬‬ ‫ובמדף האמצעי מצד ימין – נרות שמולאו בחומר בערה כמו שמן ודלקו באמצעות פתיל‪ .‬הנרות מימין‬ ‫מעידים בהדרם ותחכומם על השפעות אומנותיות ותרבותיות מן החוץ‪.‬‬ ‫מתקופה זו נמצאו גם ידיות קנקנים המוצגות מימין‪ ,‬ועליהן טבועות בעברית הכתובות יהד‪ .‬זהו שמה של‬ ‫יהודה בארמית‪ ,‬או אולי חלק מהמלה יהודה או יהודי‪ ,‬בכתיב ללא אמות הקריאה‪ .‬באחת הידיות ניתן‬ ‫לראות כוכב מחומש שבין קצותיו מופיעה המילה ירשלם‪ ,‬גם כאן ללא אמות הקריאה‪ .‬זהו הכוכב‬ ‫המחומש‪ .‬ידיות הקנקנים האחרות שייכות לקנקני יין שיובאו מרודוס לפני כ‪ 2300-‬שנים ועליהם טבועות‬ ‫כתובות ביוונית המציינות את שמות הממונים על הייצור‪.‬‬ ‫נמשיך ונתקדם אל התחנה הבאה‪ :‬נעבור את מיצג הכלים ובפיצול המסדרונות נבחר במסדרון השמאלי‪,‬‬ ‫עד לסופו‪.‬‬ ‫תחנה ‪ - 6‬בניין העמודים‬ ‫נכנסנו לאולם המרכזי של המוזאון‪ .‬בחלל הפרוס לפנינו שרידים של לפחות ארבעה מבנים גדולים‬ ‫מהתקופה ההרודיאנית‪ ,‬מלפני כ‪ 2000-‬שנה‪ .‬המבנים מפוארים כולם‪ ,‬ובתוכם התגלו פריטים יקרי ערך‪.‬‬ ‫משמאלנו בניין המכונה בניין העמודים‪ .‬נתקרב אל שרידי הבית ונראה כי הוא שונה מכל יתר מבני הרובע‬ ‫ההרודיאני‪ ,‬משום שנעשה בו שימוש בעמודים‪ .‬מולנו שורה של שישה עמודים הניצבים על יסוד אבן איתן‬ ‫שאורכו כעשרה מטרים‪ .‬רק שניים מהעמודים הם מקוריים ואילו השאר משוחזרים‪ .‬העמודים מצופים טיח‬ ‫מחורץ בסגנון הקלאסי של אותם ימים‪ .‬לעמודי הפינות צורת לב המעידה על כך ששדרות העמודים פנו‬ ‫מזרחה‪ .‬אולי אנו עומדים במבנה המשקיף אל בית המקדש‪ ,‬שעליו נאמר 'מי שלא ראה בניינו של הורדוס‬ ‫לא ראה בניין נאה מימיו'‪ .‬נסו לדמיין את הנוף שנשקף ממקום זה באותם ימים‪.‬‬ ‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בית המקדש כלל מתחם עצום היכול להכיל כ‪ 20-‬מגרשי כדורגל‪ ,‬נתמך על ידי ארבעה כתלים מפוארים‪,‬‬ ‫הארוך ביניהם הוא הכותל המערבי שבו ‪ 4‬שערים‪ .‬אל השער האחד עלה גרם מדרגות ענק ואל השני ‪-‬‬ ‫גשר המחבר את השכונה שבה אנו מבקרים אל מתחם הר הבית‪ .‬במרכז המתחם התנשא בית המקדש‬ ‫לגובה‪ .‬ממקום זה היינו יכולים להשקיף אל המבקרים הרבים‪ ,‬אל המולת השוק‪ ,‬אל הריקודים בשמחת‬ ‫בית השואבה‪ ,‬אל טקסי הקדושה בימי חג ומועד‪ ,‬ואולי אפילו לראות את בני הבית ושכניהם בעבודתם‪...‬‬ ‫זה היה מבנה מגורים מוקף חצר אטריום שהיה חלק מבית מגורים מפואר‪ .‬הצעה לשחזור של השערה זו‬ ‫ניתן לראות על דופן העמוד לצדנו‪ .‬במקום נמצאו שרידי מרצפות אבן צבעוניות‪ .‬חלק מהרצפה שוחזר‬ ‫וניתן להתפעל מהדגם הנאה של מעגלים שלובים‪ ,‬הנוצרים בין המרצפות המשולשות האדומות‪ ,‬הרבועות‬ ‫השחורות והמחומשות הלבנות‪ .‬שיטת ריצוף זו ידועה בשם אופוס סקטילה ואפשר למצוא דוגמתה‬ ‫בארמונות של הורדוס במצדה וביריחו‪.‬‬ ‫על הקיר הרחוק משמאלנו אפשר להבחין בשרידי טיח צבוע הנקרא פרסקו‪ .‬מרכיבים אלו מעידים שוב על‬ ‫עושרם של תושבי השכונה ועל החשיבות שייחסו לאומנות ולסגנון החיים‪.‬‬ ‫נסתובב לאחור‪ ,‬נגלה תצוגה של חלקי עמודים וכותרות מימי בית שני שנמצאו במקומות שונים בעיר‬ ‫העליונה ונכיר את הסגנונות הארכיטקטוניים שהיו נהוגים באותה תקופה‪ .‬מימין ‪ -‬עמוד בן שלוש חוליות‬ ‫וכותרת פשוטה‪ ,‬השייך לסגנון יווני קלאסי קדום‪ ,‬המכונה דורי‪ .‬הכותרות המזכירות שבלולים שייכות‬ ‫לסגנון יווני אסיאתי המכונה היוני‪.‬‬ ‫הסגנון המפואר ביותר נראה בכותרת הגבוהה מכולם – היא הכותרת הקורינתית‪ ,‬המתאפיינת בקישוטים‬ ‫המזכירים את עלי צמח הקטנוס אם תתקרבו לכותרות תבחינו כי חלק מהמוצגים נוצרו על ידי סיתות‬ ‫האבן עצמה בעוד שחלק אחר הינו עבודת אומנות הנקראת סטוקו‪ ,‬שכנראה הייתה מודרנית באותה‬ ‫תקופה‪ ,‬שיוצרה ע"י עיצוב הטיח המוצמד על העמוד‪ .‬עיצובי סטוקו נוספים נראה בהמשך הסיור‪ .‬על‬ ‫אודות הממצאים האחרים בתצוגה זו תוכלו לקרוא על הלוחות שמולנו‪ .‬חלק מהעמוד הענק המתואר‬ ‫בהשוואה לגובהו של אדם בשרטוט שמולנו‪ ,‬מוצב כיום בכיכר בתי מחסה‪.‬‬ ‫שלל הממצאים מעידים על קיומם של אומני אבן ברמה גבוהה בירושלים של אותה תקופה ועל בניינים‬ ‫מונומנטאליים ברמה ארכיטקטונית גבוהה בעיר העליונה‪ .‬קשה לדעת לאיזה סוג מבנים הם שייכים משום‬ ‫שלא נמצאו במקומם המקורי‪ .‬אין ספק כי תושבי השכונה פארו את ירושלים במיטב האומנות שרווחה‬ ‫בימיהם‪ ,‬תוך שינויים קלים שהפכוה לאומנות יהודית על פי כללי ההלכה‪.‬‬ ‫נחזור חזרה לפיצול המסדרונות‪ ,‬אל תצוגת הכלים‪.‬‬ ‫תחנה ‪ - 7‬תצוגת הכלים‬ ‫בפינה זו מוצגים ממצאים שנתגלו בחפירות בתים אלה ובאתרים סמוכים לעיר העליונה‪.‬‬ ‫בארון שמשמאל נבחין בסירי בישול רבים שהיו בשימוש יום‪-‬יומי במשק הבית‪ :‬צפחות תלויות לא‬ ‫סימטריות‪ ,‬פכיות שמן‪ ,‬כלי מטבח‪ ,‬קערות מצוירות עדינות‪ ,‬חלקם בעיצוב ירושלמי שלא נמצא כמעט‬ ‫במקומות אחרים‪ ,‬ועוד‪ .‬בשני הארונות הימניים מוצגים כלים עשויים מאבן רכה‪.‬‬ ‫מדוע דווקא מאבן? הרי ייצור כלים מאבן קשה יותר ולכן יקר יותר‪ ,‬הם כבדים יותר ופחות נוחים לשימוש‪.‬‬ ‫כלים אלו מעידים כי תושבי השכונה שמרו בדבקות על ההלכה היהודית שלפיה כלי אבן אינו מקבל‬ ‫טומאה‪ .‬עובדה זו קשורה גם למקוואות הרבים שאנו רואים בבתים שנחשפו‪.‬‬ ‫‪3‬טין ירוקה‪ ,‬נדיר בגודלו‪ ,‬כלי רבוע ובו חלונות מסביב‪,‬‬ ‫רפנ ‪2‬‬ ‫בין הכלים ניתן להבחין בבקבוק גדול עשוי אבן ‪4‬ס ‪4‬‬ ‫ששימושו אינו ידוע‪ ,‬שני שעוני שמש שלוח הקעור שלהם מזכיר צדפות גדולות – האחד מעוטר בדגמי‬ ‫וורדות והשני בדגמי נקודות‪ ,‬משקולות אבן‪ ,‬מכתש בזלת שבתוכו עלי דמוי אצבע‪ ,‬תיבות מעוטרות‪,‬‬ ‫עריבות רגליים ועוד‪ .‬חשוב להזכיר כי כלי הבזלת הובאו כנראה מרחוק‪ ,‬וכן כלי הזכוכית שחלקם הובאו‬ ‫בייבוא מיוחד ירושלימה‪.‬‬ ‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מוצרי האבן כוללים גם שולחנות אבן המוצגים בפינה‪ .‬חלקם לוחות שולחן עגולים וחלקם מלבניים‪ ,‬חלקם‬ ‫שלמים וחלקם שבורים – אך כולם עשויים בקפידה‪ .‬השולחנות המלבניים נוצרו על רגל מרכזית עשויה‬ ‫מאבן בעוד העגולים על חצובה עשוייה משלוש רגלי עץ‪.‬‬ ‫אם נתקרב ונתבונן באיורי השוליים של השולחנות נגלה עיטורים גיאומטריים וצמחיים‪ ,‬המעידים שוב על‬ ‫רמתם המקצועית של אומני האבן שפעלו בעיר‪ .‬אחד משיאי תצוגה הם שני שברי טיח הנמצאים על‬ ‫הקיר‪ .‬על שברי הטיח‪ ,‬חרוטה מנורת שבעת הקנים ושני כלים נוספים – ייתכן כי אלו מזבח הזהב ושולחן‬ ‫לחם הפנים‪ .‬זהו אחד התיאורים המפורטים הקדומים ביותר של המנורה‪ .‬כאשר נחרטה על אחד מקירות‬ ‫בתי השכונה‪ ,‬בעת ששמשה המנורה המקורית בבית המקדש! מכיוון שכאן גרו מי ששימשו בקודש‪ ,‬סביר‬ ‫להניח כי חורט דגם המנורה ראה אותו במו עיניו‪.‬‬ ‫העיגולים והקווים הינם הכפתורים והפרחים המתוארים בתורה‪ .‬בסיסה המשולש אינו מוכר לנו ממקורות‬ ‫נוספים‪ ,‬בעוד שקני המנורה עגולים ומזכירים את המנורה החרוטה בשער טיטוס‪ ,‬שלפיה הוכן סמל מדינת‬ ‫ישראל לפני שהתגלה תחריט זה‪.‬‬ ‫נמשיך לתחנתנו הבאה‪ .‬בדרך נעבור תעלת ניקוז מקורה מאוחרת‪ ,‬מהתקופה הביזנטית‪ ,‬שלצורך בנייתה‬ ‫נהרס הפסיפס הסמוך לנו‪.‬‬ ‫תחנה ‪ - 8‬חדר מגורים עם פסיפס מיאנדרים‬ ‫אנו עומדים מול חדר המגורים הראשי – הטרקלין‪ .‬החדר מרווח ומעטרת אותו רצפת פסיפס יפיפייה‬ ‫ייחודית‪ .‬בנוסף למסגרות המושקעות המוכרות גם מרצפות אחרות‪ ,‬מביא בפנינו דגם זה עיטור שטיח של‬ ‫‪8‬מיא‪6‬נ ‪6‬דר‪2‬ים משולבים‪ ,‬הוא דגם עקלתון‪ .‬משמאלנו ‪ -‬חדר נוסף שנהרס ברובו על ידי תעלת הניקוז‬ ‫הביזנטית‪ .‬ננסה לדובב את השרידים ולהחיות רגעים מחיי היומיום שהתקיימו בבתים אלו‪ .‬כיצד נראו‬ ‫השמחות? המפגשים המשפחתיים? הארוחות?‬ ‫הכתבים בני אותו הזמן מתארים בפירוט את שלושת הרגלים‪ .‬בחגים העיר מלאה אדם והמבקרים‬ ‫מבקשים לטבול ולהיטהר לקראת הטקסים בבית המקדש‪ .‬האם תושבי בית זה אפשרו לאנשים לטבול‬ ‫בבתיהם? אולי לשם כך המקוואות הרבים בכל הבתים?‬ ‫שני כדי האבן שהכילו נוזלים שונים‪ ,‬כגון מים ויין‪ ,‬הם עדות חוזרת לאומנות האבן המפוארת שפרחה‬ ‫בירושלים בתקופה זו ונעלמה עם סיומה‪ .‬כשהגיע חג הפסח התכנסו התושבים והאורחים בבתים‪ ,‬ישובים‬ ‫בהסבה‪ ,‬נשענים על כרים וכסתות‪ ,‬והיו מעבירים את השולחן מאחד לשני‪.. .‬מנהג זה נשמר בפסח עד‬ ‫היום – כאשר קערת הסדר ועליה תבשילי החג היא השולחן של אותם ימים‪.‬‬ ‫נמשיך לתחנה הבאה‪ ,‬ובהמשך המסדרון על הקיר שמימיננו נגלה רצפת פסיפס‪ ,‬קדום מזה שבטרקלין‪,‬‬ ‫שנחשפה מתחת לפסיפס המיאנדרים‪ .‬ניתן להבחין כי הפסיפס התלוי מחוספס ופשוט יותר וייתכן כי בעלי‬ ‫הבית החדשים ערכו בביתם שיפוץ והתאמה לסגנון המודרני העשיר‪.‬‬ ‫תחנה ‪ - 9‬בית המידות‬ ‫לקראת סיום הגענו אל הבית הגדול‪ ,‬המפואר והמשומר מבין ששת הבתים שנחשפו באתר זה‪ ,‬ואולי‬ ‫בירושלים בכלל‪ ,‬משלהי ימי בית שני‪ .‬גודלו ותפארתו הובילו את הארכאולוגים לכנותו "בית המידות"‪.‬‬ ‫בבית הזה נחשפו שרידים של שתי קומות‪ :‬קומת מרתף ‪ -‬הדומה לקומות המרתף שראינו‪ ,‬המכילה גם‬ ‫חדרי שירותים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬מקוואות‪ ,‬פסיפסים ושאר מתקני מים‪ ,‬וקומת הקרקע – המוצגת לפנינו ברוב‬ ‫פארה והדרה‪ .‬אנו נמצאים באולם רחב ידיים‪ .‬עמודי הבטון התומכים בבניין שמעלינו מקשים על תפיסת‬ ‫המרחב‪ .‬בנוסף לגודלו יוצא הדופן‪ ,‬ניתן להתרשם מהקירות שעוטרו בטיח סטוקו לבן‪ .‬העיצוב מתאר אבני‬ ‫גזית גדולות בעלות סיתות שוליים‪ ,‬בדגם המזכיר את מבני הציבור הגדולים בני התקופה‪ ,‬ביניהם אבני‬ ‫הכותל‪.‬‬ ‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הקיר שמולנו הוא הקיר הגדול ביותר שבו נשתמר עיצוב זה‪ .‬זוהי חצר האירוח המפוארת של בית המידות‬ ‫מהאולם שמאלה מסתעפים שלושה חדרים שבפינותיהם שרדו קטעים של ציורי פרסקו צבעוניים על‬ ‫הטיח‪ .‬נצעד אל ארון הזכוכית שמולנו‪ ,‬שבו נמצאים שברי סטוקו רבים שהתגלו על רצפת האולם‪ .‬הביטו‬ ‫בשברים היוצרים דגמים מורכבים של משולשים‪ ,‬ריבועים‪ ,‬משושים ומתומנים‪ ,‬שהם חלקים מעיצובה של‬ ‫התקרה כפי ששוחזרה מעלינו‪ .‬למה שימשו חדרים אלו? האם אלו חדרי מגורים ואנו נמצאים כעת בחדר‬ ‫אירוח ?‬ ‫בארון התצוגה שמימיננו נבחין בכלי תמרוקים‪ ,‬בקבוקוני בושם קטנים‪ ,‬פלכי טוויה‪ ,‬כפיות תמרוקים‪,‬‬ ‫מחטים‪ ,‬קוביות משחק‪ ,‬דיסקיות משחק מעוטרות ועוד‪ .‬במדף העליון נרות שמן מיובאים גדולים וקטנים‪.‬‬ ‫כדי להאיר חלל גדול כל כך השתמשו גם בנר המיובא מסוג אפסוס הנדיר בגודלו‪.‬‬ ‫‪9‬טה" מיובאים‪ ,‬מן המאה‬ ‫"טרה ‪2‬סיג‪2‬יל ‪9‬‬ ‫בארון השני‪ ,‬הסמוך למרכז החדר‪ ,‬מוצגים כלי חרס אדומים מסוג ‪4‬‬ ‫הראשונה לפני הספירה‪.‬‬ ‫נצא מהפתח ימינה ונעמוד על רצפת הפסיפס המקורית‪.‬‬ ‫תחנה ‪ - 10‬החדר השרוף‬ ‫נביט אל ארון הזכוכית שלרגלינו‪ :‬בחלק הימני מוצגים קורות עץ שרופות ואפר ששרד מהשריפה הגדולה‬ ‫בשנת ‪ 70‬לספירה‪ ,‬שהחריבה את בית המקדש ואת העיר ירושלים‪ .‬האפר כיסה את כל הפאר שראינו‬ ‫קודם לכן‪ .‬האפר הזה הוא חלק מקורת עצי ארז וברוש ששימשו כחלק מגג החדר שבו אנו עומדים‪.‬‬ ‫במהלך השנים שעברו מאז הגילוי‪ ,‬התפוררה הקורה והפכה לאפר‪ .‬בחלק השמאלי של הארון מוצג‬ ‫שחזור הקורה כפי שנמצאה‪ .‬מעבר לארון ניתן לראות את המקום שבו נמצאה הקורה‪ :‬סימני השריפה‬ ‫בולטים על רצפת הפסיפס‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬נפלה הקורה מגג החדר במהלך השריפה ונקברה תחת‬ ‫ההריסות‪ .‬עדות נוספת לשריפה הנוראה נמצא על קיר הפרסקו האדום המדהים שמשמאלנו‪ .‬מוראות‬ ‫השריפה ואירועי הימים האחרונים בעיר מסופרים בגוף ראשון במיצג אורקולי מרגש באתר "הבית השרוף‬ ‫ בית קתרוס" הנמצא סמוך למוזיאון‪.‬‬‫לפני הביקור במיצג נתקדם אל עבר הדגם הנמצא בחצר שמאחורינו‪.‬‬ ‫תחנה ‪ - 11‬הדגם אשר בחצר‬ ‫נעמוד לפני הדגם כשפנינו פונות לעבר מכלול הבתים שבהם ביקרנו‪ .‬במסענו הכרנו שישה בתי פאר‬ ‫בשכונה ירושלמית מלפני ‪ 2000‬שנים‪ .‬עושרם בולט מאוד‪ ,‬אהבתם לאמנות תוך הקפדה על כללי ההלכה‬ ‫היהודים‪ ,‬ראויה להערכה אף היא‪ .‬ריבוי המקוואות והשימוש בכלי אבן מלמד אותנו על ההקפדה בשמירת‬ ‫הטהרה‪ .‬ייתכן שהבתים היו שייכים לכוהנים‪ ,‬שכן מכתביו של פלביוס עולה שהכוהנים היו עשירים‬ ‫והקפידו הקפדה יתירה על הטהרה‪ .‬ניתן להבחין בקומות המרתף‪ ,‬במקוואות‪ ,‬במחסנים ובבורות מים‪,‬‬ ‫ולהתבונן באנשים העוסקים במלאכות השונות‪ ,‬כשהם עושים שימוש בדגמי המוצגים במוזיאון‪ .‬בכדי‬ ‫להשלים את התמונה‪ ,‬הביטו אל הקיר משמאל‪ ,‬אל הצילום התלוי‪ ,‬שבו מוצג לגין זכוכית שנמצא בבית‬ ‫המידות‪ .‬הכד הוא אחד משלושה שהתגלו בעולם כולו‪ ,‬אשר עוצבו על ידי אומן זכוכית ידוע בן אותה‬ ‫התקופה‪' ,‬אניון מצידון'‪ .‬הימצאותו של כד מצביע על עושרם המופלג של בעלי הבית‪.‬‬ ‫בעומדנו בנקודה זו ניתן להרגיש גאווה‪ :‬אשרי העם שעושר זה בעיר בירתו הוא חלק מעברו‪.‬‬ ‫לפני שנצא מהמוזיאון תוכלו לעלות במסלול ההליכה שמימיננו ולהביט בתצוגת המטבעות המוצגת על‬ ‫הקיר‪ .‬מטבעות מימי המלך הורדוס‪ ,‬המלך אגריפס‪ ,‬שקלים ומחציות שקל משלהי ימי בית שני הנושאים‬ ‫את הכתובת העברית "ירושלים הקדושה" ומטבעות ממלחמת היהודים ברומאים המציינים את הכתובות‬ ‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שנת שתיים חירות ציון‪ ,‬שנת שלוש חירות ציון‪ ,‬שנת ארבע לגאולת ציון‪ .. .‬לאחר‪ ,‬נסתם הגולל על תקופת‬ ‫הפאר והיופי‪...‬‬ ‫קריאה מעמיקה בין השורות מזכירה לנו את הנסיבות שהביאו לחורבן‪ :‬חז"ל מספרים שבעבור שנאת‬ ‫חינם חרב בית המקדש השני‪ .‬יוספוס פלביוס מספר על זרמים פוליטיים וחברתיים מקוטבים‪ ...‬האם כאלו‬ ‫היו הרגעים האחרונים של ירושלים בתפארתה? האם הקיטוב החברתי הקל על הרומאים בכיבוש וחורבן‬ ‫העיר? ידיעת העבר מציבה לפנינו אופק חדש‪ ,‬שאיפה אחרת לעתידה של ירושלים‪.‬‬ ‫סיורנו ברובע ההרודיאני‪-‬מוזיאון וואהל לארכאולוגיה בא לסיומו‪ ,‬אך מסענו בירושלים רק מתחיל‪.‬‬ ‫בתוך ומתחת לסמטאות הרובע היהודי של ימינו נסתרים מטמונים נוספים מימי בית ראשון ועד היום‪,‬‬ ‫באתרי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי‪ .‬נשמח לראותכם גם בהם וראו בטוב ירושלים‪.‬‬ ‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬