‫‪1‬‬ ‫מבזק מס‬ ‫‪ 26‬בדצמבר‪1023 ,‬‬ ‫מס' ‪125‬‬ ‫לקוחות וחברים יקרים‪:‬‬ ‫הרינו מתכבדים לשלוח אליכם חדשות‪ ,‬עדכונים ומאמרים על הנעשה בתחום המסים‪ .‬והפעם‬ ‫מבזקנו יעסוק בנושא‪ ,‬אימתי חברה זרה תיחשב תושבת ישראל לצורכי מס בהתאם למבחן‬ ‫השליטה והניהול‪ ,‬קריאה נעימה‪.‬‬ ‫הגדרת תושב ישראל קובעת כי חברה תיחשב כתושבת‬ ‫בבלגיה‪ .‬לעמדת ינקו וייס רווח ההון שנוצר בידה כתוצאה‬ ‫ישראל אם החברה התאגדה בישראל ו‪/‬או אם השליטה‬ ‫ממכירת סלטי צבר חייב במס בבלגיה ולא בישראל בשל‬ ‫על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל‪ .‬מחוקק הפקודה‬ ‫היותה תושבת מדינת בלגיה‪ .‬מנגד‪ ,‬פקיד השומה טען כי‪,‬‬ ‫נמנע מלהגדיר מהי "שליטה" או מהו "ניהול" לצורך‬ ‫ינקו וייס הנה תושבת ישראל בשל היותה נשלטת ומנוהלת‬ ‫יישום מבחן השליטה והניהול‪ ,‬כמו כן לא הובהר דיו‬ ‫מישראל וברי כי‪ ,‬רווח ההון ממכירת מניות סלטי צבר חייב‬ ‫האם מדובר במבחן אחד משולב הבוחן "שליטה‬ ‫במס בישראל‪ .‬השופט מגן אלטוביה שישב בדין הסביר כי‬ ‫וניהול" או שמא מדובר בשני מבחנים נפרדים‬ ‫אין דעה או תשובה אחידה למהות השליטה והניהול‬ ‫ומצטברים בהם נבדקים נסיבות ייחודיות שונות‪.‬‬ ‫הנדרשת בהגדרת "תושב ישראל"‪ .‬בית המשפט מציין כי‪,‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬פורסם פסק הדין בעניין ינקו וייס במסגרתו‬ ‫לדעת חלק מהמלומדים מקום כינוס מועצת המנהלים של‬ ‫עלתה שאלת התושבות בישראל של חברת ינקו וייס‬ ‫החברה זהו המקום בו נקבעת מדיניותה ולאסיפת בעלי‬ ‫בשנת המס ‪ 0222‬בהתאם למבחן השליטה והניהול‪.‬‬ ‫המניות אין השפעה על קביעת תושבות החברה כיוון‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬יצוין כי הגדרת תושב ישראל בפקודה‬ ‫שמדובר בישות משפטית המנוהלת על ידי מנהליה ולא על‬ ‫שונתה מאז שנת ‪ 0222‬מספר פעמים‪ ,‬אם כי מבחן‬ ‫ידי בעלי מניותיה‪ .‬בעוד מלומדים אחרים סבורים כי מדובר‬ ‫השליטה והניהול נותר על כנו ללא כל שינוי‪ .‬מעובדות‬ ‫בשתי דרישות מצטברות‪ ,‬היינו מקום השליטה יהיה המקום‬ ‫עניין ינקו וייס עולה כי‪ ,‬חברת ינקו וייס הייתה רשומה‬ ‫בו מצויות רוב זכויות ההצבעה ומינוי המנהלים ומקום‬ ‫כחברה בלוקסמבורג ולאחר מכן בבלגיה‪ .‬נכסי חברת‬ ‫הניהול יהיה המקום בו מתנהל הניהול היום יומי השוטף‪,‬‬ ‫ינקו וייס כללו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את כל הון המניות המונפק‬ ‫קרי מקום מושבם של המנכ"ל‪ ,‬מועצת המנהלים והניהול‬ ‫והנפרע של חברת סלטי צבר שהינה חברה ישראלית וכן‬ ‫השוטף של עסקי החברה‪ .‬בית המשפט מוסיף ומציין‬ ‫מספר נכסי נדל"ן בבלגיה‪ .‬בנוסף ינקו וייס הציגה לבית‬ ‫בהקשר לחברת ינקו וייס כי אין חולק שבעלי מניותיה הם‬ ‫המשפט מספר זיקות עובדתיות לבלגיה ובכללם צוין‬ ‫תושבי ישראל ובתקופה הרלוונטית התגוררו בישראל‪.‬‬ ‫כי‪ ,‬דוחותיה ודיווחיה של ינקו וייס נערכו בבלגיה‪,‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בעניין ינקו וייס ככל שיוכח כי המדיניות העסקית‪,‬‬ ‫ההסכמים בהם התקשרה החברה נערכו בבלגיה‪,‬‬ ‫ההחלטות האסטרטגיות וההחלטות המהותיות הנוגעות‬ ‫ישיבות דירקטוריון קוימו בבלגיה ומנהלי ינקו וייס‬ ‫לניהול עסקי החברה השוטפים התקבלו על ידי בעלי‬ ‫התגוררו ופעלו בבלגיה‪ .‬בשנת ‪ 0222‬מכרה ינקו וייס את‬ ‫מניותיה‪ ,‬כטענת פקיד השומה‪ ,‬אזי אין אלא לקבוע כי‬ ‫מניות חברת צבר והמכירה דווחה לשלטונות המס‬ ‫השליטה והניהול על ינקו וייס הופעלו בישראל‪ .‬מכאן‪ ,‬בית‬ ‫עמוד ‪1 1‬‬ ‫מבזק מס‬ ‫‪ 26‬בדצמבר‪1023 ,‬‬ ‫מס' ‪125‬‬ ‫המשפט קובע מספר קווים מנחים לבחינה אימתי יקבע‬ ‫החברה נעשה בפועל מישראל על ידי בעלי מניותיה‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫כי חברה אינה מנוהלת מישראל שעה שמנהליה תושבי‬ ‫בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי ינקו‬ ‫ישראל ומקיימים את אסיפות המנהלים מחוצה לה‪,‬‬ ‫וייס הייתה תושבת ישראל במועדים הרלוונטים וכי רווח‬ ‫בזו הלשון‪:‬‬ ‫ההון שנוצר בידה כתוצאה ממכירת סלטי צבר חייב במס‬ ‫"דומה כי קיומו של מערך ניהולי קבוע ורציף מחוץ‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫לישראל הן ברמת היום יום והן ברמת קביעת‬ ‫אנו סבורים כי‪ ,‬קיימת עמימות וחוסר בהירות ביחס‬ ‫המדיניות יכול להוביל למסקנה כי אין המדובר בניהול‬ ‫להפעלת והיקף השתרעותו של מבחן השליטה והניהול‪.‬‬ ‫מישראל אף אם חלק מהמנהלים הם תושבי ישראל‪.‬‬ ‫בפסק דין בעניין ינקו וייס יחד עם פסק הדין בעניין ניאגו‬ ‫מנהל השוהה שהייה של ממש‪ ,‬שהייה המאפשרת‬ ‫שפורסם לפני כשנתיים‪ ,‬התווה השופט אלטוביה מגן מספר‬ ‫ניהול‪ ,‬במובדל מגיחה מזדמנת‪ ,‬במפעל או בעסק‬ ‫קווים מנחים ביחס למבחן השליטה והניהול‪ ,‬שלדעתנו יש‬ ‫בבעלות חברה בחו"ל ומנהל אותו שם‪ ,‬העובדה שהוא‬ ‫לקחת אותם בחשבון בעת בנייה והפעלת מערך ניהולי של‬ ‫תושב ישראל יכול ולא תוביל בהכרח למסקנה כי היא‬ ‫חברה זרה‪ .‬בכלל זה‪ ,‬בכדי שייקבע כי ניהול חברה זרה‬ ‫מנוהלת מישראל‪ .‬ואין הדברים פשוטים בעידן זה שבו‬ ‫נעשה מחוץ לישראל יש להראות כי המדיניות העסקית‪,‬‬ ‫באמצעים הטכנולוגיים במרחק יד ניתן להיות בקשר‬ ‫תהליך‬ ‫האסטרטגיות‬ ‫רציף גם ממרחק של אלפי קילומטרים‪ .‬יכולות אילו‬ ‫והמהותיות עצמן מתקבלות מחוץ לישראל‪ .‬בית המשפט‬ ‫מעלות את רף נטל ההוכחה כשמדובר במי שהוא תושב‬ ‫מצביע כי השימוש ב"דירקטורים להשכרה" שאינם מספיק‬ ‫ומבקש להוכיח כי לא ניהל ממנה את החברה בחו"ל‬ ‫בקיאים בתחומי הפעילות של החברה ו‪/‬או שאין בידם‬ ‫מישראל‪ .‬על הנישום יהיה לגבור על עמדה אפשרית‬ ‫סמכויות לקבלת החלטות משמעותיות בחברה‪ ,‬אינו יעיל‬ ‫של המשיב כי גיחותיו מחוץ לישראל נועדו להסוות‬ ‫דיו בכדי לבסס שליטה וניהול מחוץ לישראל‪ .‬נבקש להזכיר‬ ‫ניהול מישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬מנהל היוצא מישראל‬ ‫כי‪ ,‬מבחן השליטה והניהול יכול וייבחן בכל שנת מס בנפרד‪,‬‬ ‫לישיבות דירקטוריון מחוץ לישראל‪ ,‬ישיבות שהן‬ ‫ועל כן מומלץ לחברות הזרות המפעילות מערך ניהולי מחוץ‬ ‫בעלות תוכן של ממש‪ ,‬מתקיימות ברציפות בתוך‬ ‫לישראל‪ ,‬לבחון מחדש את אופן הפעלת מערך שליטה וניהול‬ ‫ובצמידות למערך ניהולי שלם המצוי בחו"ל ולא‬ ‫זה ולבצע את ההתאמות הנדרשות לאור הפסיקה החדשה‪.‬‬ ‫מנוהלות למראית עין בעוד הפעילות הניהולית נעשית‬ ‫לבירורים‪ ,‬וייעוץ משפטי אנא פנו לד"ר עו"ד איל שנהב‪,‬‬ ‫ולו חלקה מישראל‪ ,‬יכול ואף מצב זה יעיד כי אין ניהול‬ ‫עו"ד אורן בירן‪ ,‬עו"ד יפעת וייס ועו"ד מוטי בללתי‬ ‫מישראל‪".‬‬ ‫ממחלקת המסים של המשרד‪ .‬אין באמור ברשימה זו כדי‬ ‫לבסוף‪ ,‬בית המשפט מציין כי מהעדויות עולה כי ינקו‬ ‫להוות חוות דעת ו‪/‬או ייעוץ משפטי בסוגיות הנידונות ובכל‬ ‫וייס הפעילה מעין "דירקטורים להשכרה" מבלי שאלו‬ ‫אופן מומלץ להתייעץ עם מומחה מס לפני נקיטת צעדים‬ ‫ביצעו תפקיד ממשי של דירקטור או מנהל‪ ,‬בעוד ניהול‬ ‫משפטיים ו‪/‬או אחרים המסתמכים על רשימה זו‪.‬‬ ‫קבלת‬ ‫ההחלטות‬ ‫וההחלטות‬