כיצד באה לידי ביטוי דמות האריה ב פיסול הישראלי
האוניברסיטה הפתוחה
הפקולטה למדעי החברה והרוח
המחלקה לספרות ,לשון ואמנויות
כיצד באה לידי ביטוי דמות האריה ב פיסול הישראלי?
סמינריון במסגרת הקורס:
סמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית
מגישה :נטע לי רון
שם המנחה :ד"ר אביבית אגם-דאלי
תאריך הגשה27.6.2010 :
1
כיצד באה לידי ביטוי דמות האריה כמוטיב הנצחה בפיסול
הישראלי?
תוכן עניינים:
מבוא6-3..............................................................................................................
.1דמות האריה בדתות ובתרבויות
1.1האריה ביהדות10-7.....................................................................................
2.1האריה בנצרות ובתרבויות קדומות 12-11...............................................................
.2האריה כסמל גבורה באנדרטאות הישראליות 15-14...................................................
אמנות כנענית16....................................................................................................
פסל האריה השואג של מלניקוב 21-18..........................................................................
האנדרטה לזכרו של דב גרונר של אורלוף 27-22..............................................................
פסל האריה בסמטה פלונית של יד גורדון 30-28.............................................................
פסל האריה בבניין ג'נרלי33-30...................................................................................
מזרקת האריות של גרנות ראמף35-34.........................................................................
.3סיכום37-36..........................................................................................................
2
מבוא:
סמל האריה:
1האריה-חיית ֶט ֶרף גדולה ,ממשפחת החתוליים.
בתקופת המקרא היה האריה מצוי בכל ארץ ישראל -הוא מופיע פעמים רבות בסיפורי המקרא
ובדימויים שבשירה המקראית .
שמות נרדפים לאריה הםֲ :א ִריְּ ,כ ִפירָ ,ל ִביאַ ,ליִ ׁשַׁ ,ש ַחלַׁ ,ש ַחץ וכן גּור אריה .
האריה ידוע בכוחו ובגבורתו ,על כן הוא מכונה "מלך החיות".
בשירה המקראית מדומים לאריה ,בהדגשת תכונות שונות :ה' ,עם ישראל ,אחדים משבטי
ַאר ֵבה.
ישראלַ ,מ ְּל ֵכי יהודה ,מלכי האומות ,אויֵבי ישראל ,אויבי הצדיק ,הרשעיםָ ,ה ְּ
בחזון אחרית הימים שבספר ישעיה מתואר מצב אידיאלי של שלום ֶׁשיִ ְּשרֹור בעתיד -מצב שבו
יימנְּ עו מלטרוף .הדימוי מגיע לשיא בביטוי " :ואריה כבקר יאכל ֶת ֶבן" (ישעיה
אפילו חיות הטרף ָ
י"א .)7
בָאמנּות בישראל ובעמים אחרים :בפיסול ,בציור ,בגילוף
דמות האריה מופיעה לעתים קרובות ָ
ובתחריט.
ִפ ְּס ֵלי אריות מּוצבים כ"שומרי סף" בפתחי ארמונות .רגלי כיסאות ותומכי קירות מעוצבים גם הם
בדמות אריות ,ועוד .אריות המוצבים משני צידי הדלת הם סימן להשגחה אלוהית .זו הסיבה
שהם הוצבו מעל אוצרות הטמונים באדמה .האריה הוא גם ס מל לצדק ,זו הסיבה שהאריות
מעטרים את כס מלכותו של שלמה המלך ,כמו גם את כס המלכות של מלכי צרפת ושל בישופים
מימי הביניים .האריה מסמל חוכמת סתרים ,המלך שלמה לעיתים סומל ע "י אריה.
באמנות היהודית מוצבים גורי אריות כתומכים ומגינים משני צדדיו של ארון הקודש ,וכן הם
מופיעים בתנוחה זו בעיצוב חנּוכיֹות 2 .בתרבויות קדומות האריה כמלך החיות ייצג את עוצמתה
של השמש ,לכן היה קשור לאלי שמש רבים כמו האל המצרי ,רע ,ואל השמש הרומי ,מיתרה .בכך
הם מסמלים אומץ ,דריכות ועירנות .
האריה מסמל מלכותיות ,כוח ,אומץ ,צדק ,חוק ,כוח צבאי ,אך עם זאת הוא מסמל גם אכזריות ,
חמת זעם ואת הצד החייתי שבאדם ,הוא גם סמל למלחמה .
האריה מייצג גם אלות רבות .הוא הלביאה המלווה את האלה האם הגדולה ומושכת את
מרכבתה ,ומסמלת אינסטינקטים אמהיים .הלביאה מתוארת לרוב עם האלות הבתולות
הלוחמות .אלות כרתים ,פריגיה ,סוריה וספרטה ,את כולן מסמלת הלביאה.
הלביאה מופיעה גם עם אלת הצייד היוונית ארטמיס המכונפת ,האלות היווניות סיבל ,פורטונה
והגורגונות .בהודו ובטיבט היא סמל של האלה טרה -סמל האדמה והאימהות .
אריות מופיעים רבות כסמלי מלוכה בדגלים ושושלות יוחסין .
1אינצקלופדיה גשרhttp://www.mikragesher.org.il -
2פישמן ,רותי .סמליות במבט נשי-סימבולים וארכטיפים נבחרים ,אסטרולוג .2008 ,עמ' .60-58
3
3האריה הוא מטען 4הרלדי נפוץ .הוא החיה הנחשבת ביותר המופיעה על שלטי יוחסין ,משום
שהאצילים ביקשו להיות מזוהים עם אומץ לב וכוחו .האריה הוא החיה שמעוררת אצל האדם
תחושת ההערצה ועם זאת גם יראה עמוקה .בתרבות האנושית ובסיפורי עמים רבים נחשב ה אריה
כמלך החיות ,ועל כן נוכחותו מסמלת גבורה ,אומץ ,כוח ומלכות .בהשוואה לנתונים הפיזיים של
האריה עם חיות אח רות ,ניתן לראות את עליונותו הפיזית על חיות אחרות .סמל האריה מוצג
בדגלים בשתי תנוחות עיקריות:כאשר הוא פוסע על ארבע רגליו ( )Passantכאשר הוא עומד זקוף
על שתי רגליו האחוריות ( .)Rampantפעמים רבות הוא נראה שואג וזועם בתנוחה זו ( Rampant
.)Guardantאריות זקופים :ראה נספחים תמונות עמוד 1אריות פוסעים :ראה נספחים תמונות
עמוד 1
5
האריה וסמל העיר ירושלים:סמל העיר ירושלים מספר את סיפור ימיה הראשונים של
מדינת ישראל .מיד עם קום המדינה התקבלה החלטה שסמל העיר ירושלים כעיר הבירה של
מדינת ישראל צריך לבטא את משמעותה המיוחדת של העיר עבור העם היהודי .
בראש חודש אדר תש''י ( )1950נבחר והודפס הס מל הרישמי של עיר הבירה ירושלים .הסמל
שנבחר מאזכר את פאר עברו של עם ישראל -חומת האבן ולעומתם ענפי הזית המציגים את
התקווה ופעמי השלום של עיר הבירה במדינה המתחדשת .סמל האריה ,השומר על החומה ,מסמל
את זיקתה של עיר הבירה לנחלת שבט יהודה ומהווה אחד הסמלים היהודיים השכיחים אשר
עיטרו תשמישי קדושה ואת פרכותיו ודלתותיו של ארון הקודש בבית הכנסת .סמלה של עיריית
ירושלים כולל :אריה בהשראת ברכת יעקב לשבט יהודה ("גור אריה יהודה" ,בראשית מט ט) ,עלי
זית כסמל לשלום בהשראת היונה של נוח בפרשת המבול ובהשפעת חזון זכריה על שיבולי זיתים.
סמל זה מופיע ברחבי ירושלים (למשל על גבי ספסלים ,סלי אשפה ,לוחות מודעות ) כך שמי שגר
בירושלים או מבקר בה נתקל בו לעתים קרובות .
סמל העיר ירושלים ראה נספחים תמונות עמוד 3
שאלת המחקר שלי היא :כיצד באה לידי ביטוי דמות האריה כמוטיב בפיסול הישראלי?
בעבודתי אתייחס לחמישה פסלים של אריות המייצגים בעיקר א ת האומץ ,הכוח ,הגבורה
והעמידה מול האויב .אתמקד בהיות האריה סמל המשמש להנצחת גיבורים -פסל "האריה
השואג"" ,אנדרטת דב גרונר" וכן ככלי להעברת מסרים .פסל "האריה בסימטה פלונית " מעביר
מסר אישי בין גבר לאשתו האהובה .שימוש באריה כסמל דתי של חברה זרה שפעלה בארץ בפסל ה
של "חברת ג'נרלי" ובמסר רעיוני של דו קיום ב "מזרקת האריות".
3ברוס מיטפורד ,מירנדה .סימנים וסמלים ,הוצאת כתר .2000 ,עמ' .62
4
הרלדיקה -הרלדיקה (באנגלית )Heraldry :היא המדע והאמנות של תכנון ,הצגת ,תיאור ותיעוד שלטי אצולה (הנקראים
גם שלטי גיבורים) .יסודה של ההרלדיקה בצורך שהתעורר בימי הביניים בשיטה להבדלה בין האבירים שלחמו בקרבות או
בתחרויות הפלה ברומח ולתיאור ההתקנים (התקן -חלק משלט אצולה) שהם נשאו ,או ציירו ,על מגינם.
http://www.jerusalem.muni.il 5
4
ההנצחה היא פעולה רוחנית של שימור הזיכרון והיא משלבת בתוכה אידאולוגיה אשר בדרך כלל
תתאם את אורח החיים וקווי המחשבה של מקבל ההחלטות לגבי הצבת אנדרטה כלשהי .
בעבודה יתוארו החומרים מהם עשויה האנדרטה ו מהי המשמעות שיש לשימוש חומרי זה .
באיזה אופן מעוצבות האנדרטאות והפסלים ובאיזה אופן הם עומדים בנוף ?
הפסל הראשון שאציג בעבודתי הוא פסלו של אברהם מלניקוב' -פסל האריה השואג' בתל חי,
המסמל גבורה והקרבה של אנשי היישוב למען המולדת .
הפסל הוצב בתל חי לזכר שמונת ההרו גים בקרב תל חי בי"א באדר תר"פ ( )1920וסגנונו תואם
למגמות באמנות הארץ ישראלית של שנות העשרים של המאה העשרים ,המתרחקת מיהדות
ומתקרבת לעבריות .בשנות העשרים ,השנים שבהן יצר אברהם מלניקוב בארץ ,הייתה האמנות
מובנת לכלל ,ביטאה את רוח האדם ואפשרה הזדהות .
האמן היה מקורב לממסד ולעיתים אף פעיל בו ,והאינטרסים היו זהים ,שניהם ראו עצמם יוצרים
יש מאין.
לצורך ניתוח הפסל נעזרתי באתר חצר מוזיאון תל חי ,בספר "תל חי -פסל האריה מסמל לאומי
לסמל עממי"" ,הנצחה וזיכרון" .ובספרים על תולדותיו של הפסל אברהם מלניקוב" -הפיסול
הארצישראלי"" ,סיפורה של אמנות ישראל "" ,פרקים באמנות הישראלית " ,ו"האינצקלופדיה
לאמנות הציור והפיסול ".
פסלה של חנה אורלוף-האנדרטה לזכרו של דב גרונר כמסמל את גבורתם של הלוחמים במאבקם
באימפריה הבריטית .הפסל מציג מאבק בין אריה לכפיר .הכפיר מסמל את היישוב העברי בארץ
ישראל "גור אריה יהודה " ,והאריה מסמל את האימפריה הבריטית כאשר הכפיר א ינו נרתע
ממאבק עם האריה הגדול ממנו .לצורך ניתוח הפסל השתמשתי בספרים "אוסף פרטי מבית חנה
אורלוף-אמני אסכולת פריז ואמנים ארץ ישראלים " ,הספר"אנדרטת זיכרון למחתרת ולדב
גרונר"" ,תרומת ר"ג לביטחון ישראל " ,צה"ל נולד ברמת גן"" ,בכוח המעשה"" ,ספר
הפרוטוקולים של מו עצת עיריית רמת גן".
פסלו של י.ד גורדון -האריה בסמטה פלונית בתל אביב ,כמסמל את אהבתו הרבה של האדון
מאיר גצל שפירא לאשתו סוניה .
לצורך ניתוח הפסל השתמשתי בספרים " :תל אביב-עיר גלויה"" ,הפיסול הארץ ישראלי " ,אמנים
יוצרים בתל אביב-יפו"" ,טיול קטן בעיר הגדולה ".
פסל של האריה בבניין ג'נרלי בירושלים כסמלו של הקדוש הנוצרי מרקוס ,פטרון העיר ונציה ,
מעט מאוד ידוע על זהות יוצר הפסל .בשיחה שהייתה לי עם הסופר והאדריכל דוד קרוינקר נאמר
לי שפיסל אותו פסל בשם דוד אוזרנסקי .לפי אחד מהמאמרים שקראתי פיסל אותו אמן איטלקי
לא ידוע ,ובמאמר אחר שקראתי האמן זאב רבן יצר את הפסל .מאחר שלא הצלחתי למצוא מידע
לגבי זהות היוצרים הראשונים ,התייחסתי לתולדות חייו של האמן זאב רבן .
לצורך ניתוח הפסל השתמשתי בספר " :זאב רבן-סימבוליסט עברי"" ,רחוב ירושלים -ביוגרפיה של
רחוב" ,ובמאמר "מי האתה –האריה לבניין ג'נרלי?".
הפסל האחרון הוא פסל מזרקת האריות של האמן הגרמני גרנות ראמף ,כמסמל דו קיום ושלום
בין יהודים לערבים בעיר ירושלים.
5
לצורך ניתוח הפסל השתמשתי באתר האינטרנט של עיריית ירושלים ,ובספר אודות הפסל הגרמני
גרנות ראמף ,באדיבות ארכיון עיריית ירושלים .
בתחילה אפרט על סמל האריה בתרבויות שונות ובדתות ,ולאחר מכן אתייחס לאריה כסמל
הנצחה וזיכרון בפסלים הנ"ל ליצירת חוויה רגשית .לשם כך נעזרתי בספר "סמליות במבט נשי",
הספר"סימנים וסמלים" ,במאמר של הוברמן אידה" -אריה על חומה עתיקה " ,ובמאמרים "-מדוע
האריה נעלם בהתגלות"? ובמאמר של אוניברסיטת בר אילן .
6
.1דמות האריה בדתות ובתרבויות קדומות:
1.1האריה ביהדות:
6בברכת יעקב ליהודה שבספר בראשית מתוארת עצמת האריה וגבורת ריסון כוחו " :יהודה
עלית כרע
ָ
אתה יודוך אחיך ידך בערף אֹיביך ישתחוו לך בני אביך .גור אריה יהודה מטר ף בני
רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו " ( מט:ח-ט) .יעקב אבינו מתאר תמונה ריאלית של גור אריה
.הנסיגה של גור
התופס בעורף טרפו אך נסוג מרצונו ורובץ בתנוחה מלכותית כאריה בוגר
האריה אינה מלמדת על הפסד במאבק .אדרבה ,גור אריה זה כבש את יצרו 1 .יעקב מעביר מסר
חינוכי ליהודה ובאמצעותו לעם כולו " :גור אריה " חזק אך מרוסן הוא הראוי למלוכה .האריה
המסמל מלכות מופיע בכמה מקומות במקרא .
העצמתי של האריה ,שאגתו והתנהלותו ממחישים היטב דמות של מנהיג הדבק
2המראה ָ
במטרתו ומשכיל לכפות את דעתו על נתיניו ,כדברי שלמה המלך בספר משל יַ " :ליִ ׁש ִגבֹור
בבהמה ולא ישוב מפני כל " ( ל:ל) ,ובנבואת בלעם " :הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב
ושלו משווה לו
עד יאכל טרף ודם חללים ישתה " (במ' כג:כד) .מראהו האציל בהיותו בעל רעמה ֵ
"מראה מלכותי " ,כלשון בלעם " :כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו " ( במ' כד:ט) ,וכדברי מר
במסכת חגיגה (יג ע "ב) " :מלך שבחיות ארי " .ואולם עדיין יש לברר את סיבת בחירתו של גור
האריה למושא המשל בברכת יעקב ליהודה ,שכן ייתכן שדברי יעקב היו מובנים היטב גם אילו
נאמר אריה.
אפשר להסביר את המילה "גור" על ידי מילים אחרות בהמשך הפסוק " :בני" ו"עלי ָת" .הכינוי
"בני" תואם את בחירת הכינוי "גור" ,שכן יהודה הוא בנו של יעקב וכפוף לו .המילה " :עלית",
מתארת עלייה בדרגה ממצב של תחילת ההנהגה (גור) לביסוסה (אריה) ,כדברי רש"י" :בתחילה
3
גור ...לבסוף אריה כשהמליכוהו עליהם ".
בפירוש המוצע להלן ,יש ניסיון לברר את מש מעות הכינוי "גור" וכך להבין את המסר בברכה .
בכתובים רבים במקרא משמע השורש ג -ו-ר הוא מורא ,כדברי המזמור " :ייראו מה' כל הארץ
ממנו יגורו כל ישבי תבל " ( תה' לג:ט) 4.השאגה של האריה הנשמעת למרחקים היא הרתעה
ואיום מוחשי ,כדברי הנביא עמוס " :אריה שאג מי לא יירא " ( ג:ח) ,וכדברי הנביא ירמיהו " :ה'
ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו ,שאג ישאג על נוֵהו " ( יר' כה:ל) 5.איום המלך בכוחו מגדיר
את עצמתו" :נהם ככפיר אימת מלך מתעברו 6חוטא נפשו" (מש' כ:ב).
[1]1
6
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayechi/nah.html1.
7
אפשר להשוות רעיון זה לנבואות יחזקאל ונחום .בנבואת יחזקאל מתוארת פעמיים בחיר ת גור
האריות למלוכה .אלא שהגורים המסמלים את מלכי יהודה בדור החורבן הובסו לאחר שנהגו
אלימות שלטונית (יח' יט:ג-ח) :
"ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף -טרף ,אדם אכל .וישמעו אליו גוים ,בשחתם נתפש ...
ותקח אחד מגריה ,כפיר שמתהו .ויתהלך בתוך -אריות ,כפיר היה וילמ ד לטרף -טרף ,אדם
אכל ...ותשם ארץ ומלֹאה ,מקול שאגתו .ויתנו עליו גוים סביב ,ממדינות ויפרשו עליו רשתם ,
בשחתם נתפש".
[2]1
כלומר יחזקאל מציג דגם :גור האריה ראוי למלוכה ,אך אם בבגרותו טרף אדם ,הוא מודח .
[3]1
גור האריות נזכר אף בנבואת נחום (ב:יב-יד) ,שבה הוא תולה את חורבן נינוֵה בפשעיה :
איה מעון אריות ,ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ,ואין מחריד .אריה
טֹרף בדי גֹרותיו ,ומחנק ללבאֹתיו וימלא טרף חריו ,ומענתיו טרפה .הנני אליך ,נאם ה ' צבאות,
והבערתי בעשן רכבה ,וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך .
גור האריות מתואר בתחילת הנבואה כמנהיג בעל ָעצמה – "ואין מחריד " .אבל כאשר הוא טורף
ללא הרף בבגרותו – "בדי גרותיו ומחנק ללבאותיו " ,כלומר ממלא את מעונו בבשר טרף דרך
קבע ,כדי שיהיה די לגורים הגרגרנים ,
[4]1
ונעשה מסוכן לסביבתו ,הרי סופו כסופו של הכפיר
בנבואת יחזקאל :האלימות מביאה עונש מוות מאת ה '.
יש אפוא דמיון בין ברכת יעקב ליהודה ובין נבואות יחזקאל ונחום בבחירת המתאים למלוכה ,
הלוא הוא גור אריות .
[5]1
יש שהאריה מוסיף למלוך ,אולם אם האריה הבוגר נתפש לאלימות
שלטונית שאינה מוצדקת ,הוא מודח ממלכותו .המשלתו ל "גור אריות " היא המטיפה לריסון
בצדו .מכאן אפשר להתאים את המשל המופיע בברכת
כוחו של המלך ,שכן ריכוז ָעצמה -סכנה ִ
יעקב ובדברי יחזקאל ונחום לרעיון המלך האידיאלי על פי "חוק המלך " בספר דברים :המלך
זוכה לברכת שמים אם הוא צנוע ומרוסן " :רק לא ירבה לו סוסים ...ולא ירבה לו נשים ...וכסף
וזהב לא ירבה לו מאד ...לבלתי רום לבבו מאחיו " ( יז:טז-כ) .הצניעות והריסון מאפיינים את
המלך האידיאלי גם בנבואת אחרית הימים בספר זכריה (ט:ט-י) :בפשטותו הוא רוכב על חמור
לעצמת שלטונו " :הנה מלכך יבוא לך ,צדיק ונושע הוא עני ו רכב
ולא על סוס ,ואין בזה סתירה ָ
על-חמור ,ועל-עיר בן -אתֹנות ...ומשלו מים עד -ים ,ומנהר עד -אפסי-ארץ" .ומדגיש ר ' אלעזר
מבלגנצי " :ולא ברכב ובסוס ופרשים אלא רוכב על חמור ,ולא חמור גדול וחזק אלא על עיר בן
אתונות".
[6]1
8
מן האמור לעיל אפשר להסיק שבחירת הכינוי "גור אריה " למושא המשל למלך החיות בדברי
יעקב ,בדברי יחזקאל ובדברי נחום מסמלת את כוח ההרתעה של האריה .מראהו האציל מקנה
לו "סטטוס מלכותי " ,אולם הרתיעה מפני השלכות כוחו – הטרף (רצח) ,מסמלת את הסכנה
העצמה אשר על המלך האידיאלי להישמר ממנה .יעקב משבח את יהודה על
הנובעת מריבוי ָ
ריסונו ,ובאמצעות הכינוי "גור" מברכו שישמור על תכונותיו החיוביות בעתיד .
7בבתי כנסת העתיקים ניצבו אריות משני עברי ארון הקודש .באמנות היהודית העתיקה האריה
,למרות
הוא הדמות היחידה שהורשתה להתייצב במקומות של קדושה כפסל תלת מימדי
האיסור החמור של הדת היהודית למעשי פיסול וכל תמונה .הוא מופיע בצורות שונות ,כפסיפס
,ברקמות
ברצפות בתי הכנסת ,כעיטור בתשמישי הקדושה בכל הדורות ובארצות שונות
ובגילופי עץ ,בבתי כנסת ובבתים פרטיים ,וכן בכתבי יד רבים וכסמל לבתי דפוס .על פי רב הוא
עומד בפרופיל ,מול בן זוגו ,וראשו מופ נה לאחור או אל האובייקט המרכז י .בתנ"ך מוזכר
האריה פעמים מספר כסמל לגבורה אישית .כמייצג אויב המביא חורבן וגם כמייצג מלך מושיע .
שבט יהודה שהנהיג את העם ,שמלך המשיח עתיד לצאת מקרבו ,נמשל לאריה.
בפיוט ,באלגוריה ובמטפיסיקה הוא מסמל אומץ ושלטון ,הוא מעניש ו מגן והוא משול לאור ,
לאש ולשמש .הקשר בין אריה ובין קבורה אינם ברורים במסורת היהודית .אמנם בבית שערים
נמצאו תבליטי אריות ,אך זאת תופעה נדירה באמנות היהודית העתיקה .לעומת זאת נמצאו
דמויות אריות על קברים יהודיים במאה ה 18 -וה .19-אריות אלה הם ריאליסטיים למדי ,ולא
פעם ההקשר פשוט :שמו של הנפטר .קשה למצוא קשר בין תופעה מאוחרת זאת ובין מקומו של
האריה באמנות הקבורה של המזרח התיכון העתיק .עם חדירתם של המוטיבים האלה לתרבות
,בהתאם למגמות ההתבדלות הדתית
היהודית חלו שינויים במשמעויותיהם ובתכניהם
והתרבותית של היהודים מהאמנות האליליות .מוטיבים אלה ,המעידים על השפעת הסביבה על
היהודים בארץ ישראל במאות הראשונות לספירת הנוצרים והקשורים גם בפריון ובתנובת
הארץ ,היו בגולה למוטיבים יהודיים מקובלים ,המצביעים על הסתגרות מפני הסביבה
הנוכרית.
8דימוי האריה בתנ"ך העברי
כפי ש Howard Jacksonמציין במחקר על דימוי האריה במסו רת של כתבי הקודש' :המקום שבו
יש להתחיל...הוא הברית הישנה ,מאחר שניתן לתעד את השבילים היוצאים מדימויי האריות
שבה [כמגיעות עד] ליהדות ולנצרות המוקדמת ועד למערכות הגנוסטיות של המאה השניה ומעבר
לה [.]13
במהותו של דבר ,דימויי אריות ,כאשר הם משמשים בצורה מטפורית בתנ"ך מתייחסים לארבעה
רפרנטים :העצמי או הצדיק ,האויב ,המלך/החזק ,והאל .בכל אחד ממקרים אלה ,האריה הוא
7הוברמן ,אידה .אריה על חומה עתיקה ,עיתון 77לספרות ולתרבות .1977 2:6,עמ'.7-6
8
מדוע האריה נעלם בהתגלות [ ?5התגלות של הקדוש ג'ון האלוהי – הספר האחרון בברית החדשה שמספר על התגלות אלוהית של
העתיד לקדוש ג'ון]
דימויי אריות בספרות היהודית והנוצרית המוקדמת
Brent A. Strawn
9
משל לאיום ולכוח .ההבדל ,אם כן ,טמון לא בקונוטציות של הדימוי ,אלא באופן שבו הן משמשות
באופן רטורי .כאשר הוא משמש לגבי העצמי או הצדיק ,הדימוי משמש באופן חיו בי; כאשר הוא
מיושם לאויב או לרשע ,הוא משמש באופן שלילי .בשני הסוגים טון המטפורה אלים ושלילי למדי
– הוא תמיד תוצר של האופן שבו הדימוי מוקצה .אם 'אנו' (הקבוצה של החוג הפנימי ) כמו אריה,
זה טוב לנו ורע לאוייבינו ; אם 'הם' (הקבוצה החיצונית ) אריות ,זה רע לכולם .בנוסף ,אפילו
הקבוצה הפנימית יכולה להיות מתוארת באופן שלילי באמצעות הדימוי של האריה .
לא מפתיע ,אם כך ,שכאשר דימוי האריה מתייחס למלך /לבעל הכוח ,הערכיות יכולה ללכת לשני
הכיוונים :חלק מהדמויות של האריות הללו מתוארות בצורה חיובית ,ואחרות לא .אותו הדבר
נכון לגבי האל .בהתאם לפרספקטיבה של האדם ולקשר שלו לאלוהים ,ה' האריה הוא מגן או
מהווה איום .השימוש האחרון [איום] שולט באופן ברור ומרוכז בספרי הנביאים .
בכל המקרים הללו' ,האריה הוא משל לאיום ולכוח .כאשר אדם פוגש באריה הוא יכול לצפות
להפוך לטרף ,לשבר ,להיאכל .לא מפתיע ,אם כן ,למצוא את הצירוף 'אין מציל' כמשמש לעיתים
תכופות ביחד עם דימוי האריה ' [.]19
10
2.1האריה בנצרות:
בנצרות האריה זוכה לסמליות אמביוולנטית ככוחו ועוצמתו של ישו מחד ,את טבעו המלכותי
כאריה המייצג את בית דוד כנצר לשבט יהודה ,שעל צאצאיו נמנה ישו ,אך גם את השטן כ"אריה
שואג" מאידך .האריה ישן עם עיניו פקוחות ,על כן הוא מסמל עירנות רוחנית .רווחה אמונה
בנצרות כי גורי אריה נולדים מתים ואביהם נופח בהם נשמת חיים ,ומכאן סמלו של האריה –
תחיית מתים .כחיה יחידנית ,הוא מסמל יחידיות ,בדידות ונזירות .
דימוי האריה בברית החדשה ()NT
'אריה' מופיע תשע פעמים בברית החדשה .הקטעים הללו ,כמו האחרים שנבחנו עד כה ,יכולים
להיות מסווגים על פי הרובריקות שתוארו לעיל .
.1השד ( – )devilהישות הרעה פר אקסלנס – מתוארת כאריה בפטר )Peter 1( 1
פטר :5.8 1רסנו את עצמכם ,היו ערניים .כמו אריה שואג המשחר לטרף היריבים שלכם ,מחפש
מישהו לטרוף.
.2ישויות על טבעיות שונות (גם רעות וגם טובות) מקבלות מאפיינים של אריה או מתוארות כמו
אריה בקטעים הבאים מההתגלות (:)Revelation
התגלות :4.6b-7סביב כס המלכות ,ומכל צד של כס המלכות ,מצויים ארבעה יצורים חיים ,מלאי
עיניים בחזית ובגב :היצור החי הראשון כמו אריה ,היצור החי השני כמו שור ,היצור החי השלישי
עם פני בן אנוש והיצור החי הרביעי כמו נשר עף .
התגלות :9.7-9במראה שלהם הארבה היו כמו סוסים המצויידים לקרב .על ראשיהם היו מעין
כתרי זהב; פניהם היו כמו פניה ם של בני אנוש ,שיערם כמו שיער נשים ,ושיניהם כמו שיני
אריות...
התגלות :9.17וכך ראיתי את הסוסים בחזון שלי :הרוכבים לבשו שריון חזה בצבע האש וספיר
וגפרית; ראשי הסוסים היו כמו ראשי אריות ,ואש ועשן וגפרית יצאו מפיהם .
התגלות :10.3הוא [מלאך חזק] נתן צעקה גדולה ,כמו אריה שואג .וכאשר הוא צעק ,שבעה
רעמים נשמעו.
התגלות :13.2והחיה שראיתי היתה כמו נמר ,רגליה היו כמו של דוב ופיה כמו פה אריה .והדרקון
נתן לה את כוחו וכס המלכות שלו והסמכות הגדולה שלו .
כפי שצויין לעיל (סעיף ,)2התגלות 5.5מתארת את המשיח – במקרה זה ,ישו – כאריה ,למרות
שמוטיב זה נפסק באופן פתאומי ,ומוחלף בדימוי הטלה .
.4הצלה מהאריה היא מוטיב טיפוסי לצדיקים או לבעלי האמונה ,בשני קטעי מפתח :
טימותי :4.17 2אך האדון עמד לצידי ונתן לי כוח ,כך שדרכי המסר יועבר בצורה מלאה וכל
הגויים ישמעו אותו .כך ניצלתי מפי האריה .
העברים :11.32-33ומה עוד אני צריך לומר ? הזמן לא מספיק לי לספר על גדעון ,ברק ,שמשון,
יהושפט ,על דוד ושמואל ועל הנביאים – אשר באמצעות האמונה שלהם כבשו ממלכות ,השליטו
צדק ,קיבלו הבטחות ,סגרו את פיות האריות .
11
לידתו של האריה בדברי יחזקאל הנביא ,אשר בחזון המרכבה ,הפותח את ספר נבואותיו ,מספר
על מראה מופלא של ארבע חיות את כסא הכבוד ,ולהן ארבעה מראות שונים :אדם ,אריה ,שור
ונשר.
תיאור זה הובא בספר "אפוקליפסה של יוחנן" שבברית החדשה ( )7,4מכאן התקבלו חיות אלו
באמנות הנוצרית כסמלים לארבעת ספרי האוונגליונים :מתי ,מרקוס ,לוקס ויוחנן .מתי קיבל
כסמל את האדם ,לוקס את השור ,מרקוס את האריה ,ויוחנן את הנשר .בדרך זו נראות ארבע
חיות אלו לעיתים קרובות באיקונוגרפיה הנוצרית ,מראשיתה עד ימינו -בכתבי יד ,בתבליטים,
בציורים ובתמונות ,והן בין הדמויות הנפוצות בה ביותר .כאשר החיות ממלאות את התפקיד
המרומם הזה ,מקבלת כל אחת מהן ,בדרך כלל הילה מסביב לראש ,כנפיים ,ואחד מספרי
האוונגליון.
כאחד האוונגליסטים ,מרקוס הקדוש מופיע בתמונותיו כשהאריה על ידו .מרקוס זה נקבע כמגן
וכפטרון של העיר ונציה ,ומשום כך מופיע האריה המכונף בסמל של העיר עצמה :ברגליו
הקדמיות הוא מחזיק ספר פתוח ,ועליו המילים הלטיניות "שלום עליך ,מרקוס ,האוונגליסט
שלי"-מילים שאמר ישו למרקוס ,לפי האגדה הנוצרית .האריה מופיע בונציה במקומות רבים :
רואים אותו בכל תפארתו במגדל השעון שבכיכר סאן מארקו ובראש העמוד שבכיכר הסמוכה .
תרבויות המזרח:
9בבודהיזם האריה מסמל להט רוחני ,תבונתו של האל בודהה ,התקדמות ,מודעות והכרה ,נאורות
ואומץ .בודהה מתואר לעיתים כיושב על כסא מלכות האריה .הלביאה היא סמלה של האלה
טרה .האל ההינדי רטנאסמבהוה רוכב על אריה .אריה עם גור אריות תחת כפותיו מסמל את
האל בודהה השולט בעולם ומסמל חמלה .שאגת האריה מייצגת את בודהה המלמד באומץ את
הדהארמה (בסנסקריט -המציאות המוחלטת של החיים ,היושר והאמת) .בסימבוליזם הסיני
האריה מסמל אומץ ,אנרגיה ,כוח .האריה עם הכדור מסמל את השמש או את הביצה הקוסמית
ודואליזם בטבע.
בהינדוניזם הוא מסמל את ה התגלמות הרביעית של האל וישנו .האריה הוא האדון העילאי ,קצב,
והלביאה היא כוחה של המילה המדוברת .האריה הוא מגן הצפון ומיוחס לאלה דוי ול אלה דורגה
כמחריבי השדים .בסימבוליזם האירני הארי ה מסמל מלכותיות ,כוח שמשי ,אור.
בסימבוליזם היפני האריה הוא מלך החיות ומופיע יחד עם האדמונית כמלכת הפרחים .
בתרבות רומי ,האריה מסמל כוח שמשי ,מלכותיות ,מיוחס לאלים אפולו ,הרקולס ולפורטונה ,
ומסמל את נצחונו של האדם על המוות .מיתרה ,אל השמש הרומי ,עצמו צוייר לעיתים עם ראש
אריה וזוג כנפיים .
בתרבויות השומריות והשמיות האריה מסמל את אש הש מש ,תבונה ,כוח ,אומץ .סמל של אל
השמש השומרי ,מרדוך .האלה אישתר ,כאם גדולה ,מלווה בשני אריות .
בתרבות מצריים העתיקה האריה סימל הגנה ,שומר .הוא חיה שמשית כאשר הוא מתואר לצד
דיסק השמש ,וירחי כאשר הוא לצד חצי הסהר .
9פישמן ,רותי .סמליות במבט נשי -סימבולים וארכטיפים נבחרים ,אסטרולוג .2008 ,עמ' .60-58
12
אריה עם ראש משני צידי גופו מייצג את אלי השמש ש ל זריחה ושקיעה .שני אריות גב אל גב ,עם
דיסק השמש ,הם העבר והעתיד ,או האתמול והמחר .
במצרים ובתרבויות המזרח העתיק היו האגדות על לידתו של האריה קשורות בפולחן השמש
והכוכבים ובאמונות הקשורות בו .האריה הוא סמל חיי הנצח אחר המוות ,והוא תואר עם פני
אנפס ועם רעמה דומה לאש או לקרני שמש מסוגננות .פניו המסוגננים העידו על הכוחות
המיסטיים המצויים בו על פי האמנות הפגניות .הלביאה מיוחסת לאלה סח'מת ולאלה האם
ומסמלת אמהות ,אך כסח'מת היא עשויה לסמל גם נקמנות .יחד עם דיסק השמש מסמל האריה
את רע ,אל השמש ,ועם חצי הסהר הוא מסמל את אוסיריס ,שופטת המתים .המצרים נהגו לעטר
את דלתות בתיהם בלוע פעור של אריה ,מפני שהנילוס ,מקור המים החיים ,החל לעלות על גדותיו
כשהשמש הייתה במזל אריה .האריה שמר על המנהרה שבה עבר רע ,אל השמש ,בלילה.
מתוקף מעמדו כמלך החיות וכמייצג את עוצמתה של השמש היה האר יה קשור לאלי השמש
ומאוחר יותר למלכים .
13
פרק :2
האריה כמוטיב גבורה באנדרטאות ישראליות
10מקום בכורה מוענק בדימוי של הגבורה לאריה ,אשר הוא סמל יהודה ובית דוד .בנוסף ,מאז
ממלכת אשור ,דרך יוון ,ועד התרבות המערבית בעת החדשה ,מסמל האריה ,גבריות ,תעוזה,
דבקות במטרה ,ניצחון ,ועוצמה צבאית .פסל האריה המוכר ביותר למעט אנדרטת תל חי ,הוא
זה של חנה אורלוף ( ,)1954לזיכרו של דב גרונר ,שהוצב מול בניין המשטרה ברמת גן .המאבק בין
האריה לגור האריות מבטא את "העימות בין האימפריה הבריטית רבת העוצמה ליש וב היהודי
הקטן בארץ ישראל :למרות נחיתותו הברורה תוקף הגור באומץ את האריה ".
שלוש האנדרטאות הבאות מציגות דימוי של הגיבור ,הממשיך לעמוד למרות שכידון שלוח לעברו
או מפלח את גופו .מוטיב זה מופיע לראשונה ביצירה של בוריס שץ שהוכנה ליום השנה
למאורעות תל חי ,ותבליט האריה שלו הוצב בשנת 1922על עמוד הזיכרון בפתח תקוה ,לזכר
ארבעת בני העיר שנהרגו במאורעות .1921עבודה אחרת היא פסיפס של ישראל רובינשטיין על
עמוד זיכרון בנווה שאנן בחיפה ( ,)1952שבו החץ תלוי עדיין באוויר ,שלוח לעבר פיו הפעור של
האריה .אנדרטה שלישית היא תבליט אבן של יעקב לוצ'נסקי בגן הזיכרון ברמת גן (.)1960
במקרה האחרון מוצג הגיבור כשהוא פצוע .האריה רובץ על אחוריו ,זנבו אסוף בין רגליו וראשו
שמוט .הכתובת " :כאריות עלו מגאון ישראל " ,מתייחסת לנבואת ירמיהו " :כאריה יעלה מגאון
הירדן" (ירמיהו ,מ"ט ,19נ )44:שבה האריה הוא שליחו של האל העולה על אדום ובבל כדי
להכחידם .התבליט ,כמו גם הכתובת ,עונה על פרסום העירייה כי "יד הזיכרון צריכה לבטא את
הגבורה ,המסירות וההתלהבות של הנוער ,ואת העובדה שלרשות הלוחמים עמדו רק אמצעים
מעטים".
האנדרטה:
11האנדרטה היא אלמנט פולחני שיש לו נוכח ות פיסית בנוף ובמרחב הציבורי .האנדרטה מנציחה
אירועים או גיבורים והיא מייצגת את העבר שיש לו מעמד גבוה בתרבות האנושית ותפקיד מוכר
בזיכרון הקולקטיבי .האנדרטה ממזגת את המיתוס עם חיי היום יום ,משלבת את ההיסטוריה
והגיאוגרפיה ויוצרת אחדות בין הנוף לקהילה .
הופעתה של האנדרטה בנוף הישראלי ביטאה את חידוש הקשר בין העם היהודי לטריטוריה
הלאומית .האנדרטה הציעה דרך יחודית להנצחה שהדגישה את מוטיב ההקרבה ההירואית
ואפשרה לספר את סיפור המערכה הצבאית והניצחון בזירת ההתרחשות .
האנדרטאות היו אמצעי שסייע להשלים עם המוות ולקבלו בכוח ההכרה .הנפילה בקרב למען
המולדת מעניקה משמעות לחיים וכי נופלים מילאו בכך שליחות .
10לוינגר אסתר .אנדרטות לנופלים בישראל ,הוצאת הקיבוץ המאוחד .1993 ,עמ' .25-24
11אלמוג ,ע' .אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל -ניתוח סמיולוגי ,מגמות ,לד ( ,)2תל אביב .עמ' .210-179
14
זיכרון קולקטיבי של ארגון חברתי נבנה מצירוף זיכרונות עבר של קבוצות ויחידים ,המעבדים את
חומרי הזיכרון ,מחברים פרטים לרצף משמעותי ויוצרים מהם מהות חדשה .
האנדרטה חיברה בין הגבורה ובין הנוף ומשמשת כמוקד עלייה לרגל של מוקירי זכר הגיבורים
ושימשה כיעד לטיולים של הקהל הרחב .
12במערכת הסממנים באנדרטה בולטים מאפיינים מרכזיים:
.1הנצחת הנופלים כגיבורים -ציון שמותיהם של אנשי מופת שמסרו נפשם למען הקמת המדינה .
הנצחת אנשים ואירועים משמעותם עי גונם בזיכרון הקולקטיבי .זיכרון קולקטיבי נבנה מצירוף
זכרונות עבר של קבוצות ויחידים ,המעבדים את חומרי הזיכרון ,מחברים פרטים לרצף משמעותי
ויוצרים מהם מהות חדשה .זו הופכת את החברה לקהילת זיכרון .החברה הישראלית מעלה
לתודעתה את אלה שנפלו במערכותיה ,כחלק מתרבות הזיכרון והאזרחות החילו נית שלה ונותנת
פירוש יוצר לצו "זכור" .כמו ציון שמותיהם של שמונת הנופלים בקרב תל חי על אנדרטת ה "אריה
השואג" של מלניקוב .רב האנדרטאות הן מאבן קשה במיוחד ,המסמלת בעצם טבעה את העמידה
והגבורה .ההגבהה של האנדרטה כבמה מבליטה את האנדרטה מהסביב ה ומרומם את הנצחת
הנופלים.
.2קדושת הנופלים והאנדרטה -השימוש הנפוץ באבן המסותתת ,העדר קישוטים ועיצוב האנדרטה
כ"במה" .רב האנדרטאות הן בבחינת גלעד –כינוס של מצבור אבנים מאותו מקום ,לרב קבוע
עליהן לוח שיש וכתובת .יש שהמונוליט מפותח ומעובד ,ויש שהוא נשאר במצבו הטבעי ,ורק
משטח חלקי מעובד בו ,ועליו הכתובת .לפעמים חקוקה הכתובת באבן עצמה ,ולעיתים היא עשויה
באותיות מתכת הקבועות בה .
.3האנדרטה כסיפור היסטורי -גיאוגרפי –הבלטת האנדרטה מהרקע הסביבתי .האנדרטה מודגשת
ובולטת בנוף .סימני המלל והשימוש במושגים " :שלחמו"" ,למען תקומת ישראל" ,המציינים את
העוז והגבורה של הנופלים .
.4אנדרטת השכול-צמצום הפרופיל האומנותי ופשטות העיצוב .היעדר קישוטים .הדגשת הקדרות
והקשר בין האנדרטה לקבר .שימוש בצבעים כמו שחור ואפור המסמלים מוות ושכול ,או לבן
המסמל טוהר.
האנדרטה היא חלק מהמיתוס הלאומי ,ולכן צרכני המיתוס הם כל אלה הבאים במגע עם
האנדרטה ,כלומר כלל האוכלוסייה .אנדרטה מוצלחת ,היא זו המעבירה את המסרים עליהם
התכוונו מקימיה בצורה אופטימאלית ,למספר צופים רב ככל הניתן .
המסרים הם :האדרת האירוע או הגיבורים ,גבורה ,הקרבה ,התנדבות ,מסירות ונחישות .
הסרת הלוט מעל מצבת הזיכרון מסמנת את תחילת קיומה העצמאי כחלק מנוף הזיכרון .עד לרגע
הסרת הלוט הייתה מצבת הזיכרון אידיאה בתהליך של מימוש ואוסף של אינטרסים שמחפשים
ביטוי בנוף .אך מבחנה האמיתי הוא באופן שהיא מתפקדת בנוף הזיכרון לאחר שהוקמה .כאן,
הרלוונטיות של האנ דרטה לגבי הקהילה מתבטאת ישירות בדרך שבה משולבת האנדרטה במרקם
החברתי-סמלי ,ובמיוחד במפגש הטקסי שבין הקהילה לבין האנדרטה ,שהתבטא "בעלייה לרגל",
במובן החילוני לאומי .
15
תחילת ההנצחה בארץ ישראל
13בשנות העשרים חלה בארץ התעוררות תודעתית לגבי הנצחת אישים .בשנה זו נכתב בירחון
"כתובים" על הנעשה בתחום "הפסלות" וההנצחה בארץ:
"אין כמעט אנדרטאות לשיפור החזות הציונית בערים ,יתכן שלפרנסי הציבור אין תודעה של הערצת
האישיות ,יש לעשות על מנת לנטוע בלב העברי אהבה גדולה לגדולי רוחנו ,ושמא נחכה עד שאומות
העולם יקדימו להעריץ את גד ולי ישראל ,קבר טרומפלדור עזוב וגם קבר י .ח ברנר זקוק לאוהל
גרנדיוזי".
בשנים אלה התחולל ביישוב בארץ ויכוח ציבורי (שהחל עשרה ימים לאחר אירוע י "א באדר) על
דרך ההנצחה של אירועי כפר גלעדי ,תל חי ומטולה ונפילתם של טרומפלדור וחבריו .בקונטרס
חוב' ל' ,כ"א אדר תר"פ ,כתב אלמוני ,אולי מחברי ה"חלוץ" הקרובים יותר למשנתו של
טרומפלדור:
"יוסף טרומפלדור כבר איננו איתנו ,יוסף טרומפלדור לא ישמיענו יותר את פקודותיו ,גם פעולותיו נפסקו יחד
עם פתיל חייו ,עתה לא יבואו ויספרו לנו על דבר עברו הגדול ,אבל סופו להישכח אם לא נעמיד על קב רו מצבת
נצח .בעלי הדעות ודאי מרחפים בחיפוש צורה של מצבה לזכרו ,אבל חברים! אל נמריא לשחקים לחפש אחרי
מצבה כזו ,יוסף טרומפלדור עוד בימי חייו התחיל בבנינה והיא הצעת האיחוד ,חברים! אם מכבדים אנו באמת
ובתום לב את זכרו של הגבור הקדוש הזה -נתגבר על כל המכשולים ונ קים לו המצבה הזאת " .
זרם חדש בישראל :אמנות כנענית
14מתחילת שנות הארבעים מספר אמנים ,המכונים "הכנענים" ,יצאו נגד הסגנון של האמנות
,היונקת
שהיה בארץ ונגד ההשפעות האירופאיות .הם קראו לעודד תרבות עברית חדשה
מהערכים המקוריים של האזור ,מהתקופה העתיקה ,ולהנחיל אותם לתושבי הארץ כולה .הם
האמינו שללא קשר לדת ,כל מי שחי כאן שייך לעם הזה ,ובתנאי שהשפה ,הטריטוריה והאינטרס
הכלכלי יהיו משותפים .לפיכך צריך להתנתק מאירופה ולקשור קשר תרבותי עם המזרח הקדום .
האמנות הכנענית ניסתה ליצור קשר בלתי אמצעי עם הארץ ,תוך התעלמות מן המטען ההיסטורי
היהודי ,מכאן העדפת השם הקדום "כנען" על פני "ישראל".
ההשפעות של אמנים אלה נבעו מאשור ומצרים הקדומות .השימוש והתלות בפיסול המצרי
והאשורי כמודל ,הביאו לראיית הפיסול באבן כדבר עיקרי באמנות הכנענית .האבן הייתה גורם
12עזריהו .מ' .האנדרטה הישראלית :מיתוס ,אמנות ופוליטיקה ,סטודיו ,37אוקטובר.1992 ,
13תל חי 2000-1920פסל האריה :מסמל לאומי לסמל עממי ,המוזיאון לצילום ע "ש אלי למברגר בגן התעשייה תל חי ,עמ'
.24-21
/http://www.alon.hasharon.k12.il 14
16
מקשר לעבר הכנעני .הם מדגישים את הפשטות בצורה ובצבע ,ומחפשים אחר המיזוג בין האדם
לארץ.
הכנעניות הציעה ,כתחליף לציונות ,נקודת מגע עם הארץ ,ללא כל משמעות יהודית .צעירי העלייה
השנייה והשלישית ינקו מהמקורות הקדומים של עם ישראל בארצו וניסו להיפרד מהתרבות
היהודית שהתהוותה במשך 2000שנות גלו ת .אך הם לא ל חלוטין התעלמו המיצירה התרבותית
ההיסטורית של היהדות ,ובנו עליה נדבך חדש .הם לקחו עימם את סמלי האריה ,מגן הדוד
והטלית.
האמנים הקשורים לזרם זה הם :א .מלניקוב ,י .דנציגר ,מ .קסטל ,בנימין תמוז ,רודי להמן .
הסופר אהרון אמיר ,המשורר יונתן רטוש ,והציירים נחום גוטמן ,ראובן רובין וציונה תג 'ר.
מלניקוב אברהם (:)1960-1892
פסל ישראלי
15בוגר לימודי אמנות במכון לאמנות של שיקגו .בשנת 1918עלה ארצה מרוסיה והתנדב לגדוד
העברי .במהלך שנות העשרים לימד אמנות בירושלים ,באותה תקופה מלניקוב היה הפסל היחיד
בארץ .בעבודותיו של מלניקוב באה לידי ביטוי החזרה למקורות קדומים של תרבויות מסופוטמיה
(שומר ,אשור ,בבל וכנען) ומצרים העתיקה יותר מאשר היהדות .מגמה זו מאפיינת את חברי
ה"אסכולה הארץ ישראלית" שמרדו בבצלאל.
פיסולו של מלניקוב היה פיסול ציבורי ,פיסול בבתי עלמין ,ורעיונותיו ה ובילו להפיכת בתי קברות
"לתצוגת קבע של פסלים" .בתחילת שנות השלושים הצטרף מלניקוב ל 'אג"ד' -זרם אמנותי שדגל
באמנות נרטיבית מקומית והתנגד ל 'מס"ד'-קבוצת אמנים אחרת ,שדגלה בחיבור למגמות
אמנותיות אוניברסליות .בשנת 1934חנך את אנדרטת 'האריה השואג' בתל חי .במידה רבה חזה
מלניקוב את התפתחות התנועה הכנענית שהתחזקה בשנות הארבעים .
ברבות מעבודותיו של מלניקוב בולטות וריאליסטיות במיוחד הידיים .הן מופיעות בפסל אלנבי
שהיה בבאר שבע ונהרס ,וכן במצבה לזכר בצלאל יפה ברחוב טרומפלדור בתל אביב ,שבו שתי
ידיים גדולות תומכות ראש קטן .בהתבוננות קפדנית בפסל "האריה השואג" ובצילומיו ניתן
להבחין בבירור בשתי כפות ידי אדם התומכות מכל צד את ירכיו הזקופות של האריה .ניתן לראות
בכך הוכחה לניצחון האדם ,או רמז להאנשת "גור אריה יהודה" כפי שקרא לו מלניקוב .
השפעת התקופה המסופוטמית על מלניקוב:
את תפיסתו ודרכו האמנותית גיבש בירושלים במפגש עם המזרח .מלניקוב חיפש את הסגנון
המתאים לארץ ,שיבה אל הפיסול של התקופות הכנענית ,הבבלית ,האשורית ,והמצרית ,אל
האמנות המזרח תיכונית העתיקה שאירופה התעלמה ממנה והשכיחה אותה .הוא ביקר
במוזאונים של דמשק וקהיר וראה את הפסל ים האשוריים והבבלים החצובים באבן ,כמו האבן
15הפיסול הארצישראלי ,)1939-1906( ,.מוזיאון הרצליה ,1990 ,עמ' .28
בניימין תמוז (ער') ,סיפורה של אמנות ישראל ,מסד ,1980 ,תל-אביב ,עמ' .133 ,131 ,57 ,42 ,39
סבג ,ר ,.פרקים באמנות ישראלית ,מעלות ,ירושלים ,תשמ"ט ,ע"מ .45 – 33
פייפר ,ד( ,.ער') אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול ,כרך ,4כתר ,1984 ,ירושלים ,ע"מ .120
17
שבגליל ,דשנים ורבי כוח .באינטואיציה מפתיעה הבין שאריות האבן של אשור ,בבל וסוריה היו
גם אריות ארץ ישראל .כ 30-שנה אחרי שחצב את האריה שלו לזכר טרומפלדור וחבריו נתגלו
פסלי אריות בחפירות חצור .הנצחות לגיבורים בארץ שקדמו לפסל האריה על פי ספר "גדוד
העבודה" מ 1924-הן.1 :הקמת "גדוד העבודה" – שנקרא על שם יוסף טרומפלדור . 2 .פסל של יד'
גורדון-שבו נראה טרומפלדור ולצידו אריה .3 .פסל נוסף של י' גורדון"-הגליל ושומרותיו" המדגיש
את גבורת האישה ,ובו דמויותיהן של שרה צ 'יזיק ודבורה דרכלר ,נופלות תל חי .הן היו חברות
בכפר גלעדי וירדו לעזרת אנשי תל חי ימי מספר לפני האירוע .לא ידוע מה עלה בגורלם של שני
פסלים אלה.4 .מחזה שנכתב בגרמנית ב 1922-ע"י עזיז דומייט ,משורר ערבי נוצרי שחי בארץ
ישראל ולאחר מכן בגרמניה ,שם פירסם את המחזה שתורגם לאידיש ,ובו התפעלות מגבורת אנשי
תל חי כפר גלעדי והצורך בשלום עם שכניהם .ב ,1954-כתב מלניקוב מכתב שפורסם על ידי נתן
זך:
"עלינו לפנות למזרח ,לא לחינם הפניתי את האריה שלי בתל חי כשפני למזרח ,יש כאן היגיון וכוונה שכן
ככל שאנו בלולים ומזוגים פיזית בצאצאי כל העמים אבד נאבד אם לא נשנה את האורנטייציה המערבית
הבלעדית שלנו ,בעכו אני מקווה למצוא את אשר אהבתי ,קהילה מעורבת של יהודים וערבים".
16
על הפסל כתב ד"ר חיים גמזו " :הפיסול הישראלי מתחיל ברגע שבו הוא נענה למסורת קדומה ...אברהם
מלניקוב היה ראשון הפסלים הארצישראלים ,אשר מצ א את השביל המוליך למשהו חדש הנובע מן הישן ,וטובל
במימיו של נחל קדומים ,אחיהם של היאור ,הפרת והחידקל .יש יותר מנקודת מגע אחת בין אנדרטת תל -חי לבין
האריה האשורי מחורסאבאד ,הנמצא במוזיאון ה "לובר" בפריז ...גם מבחינה טכנית דומה הגילוף של מלניקוב
לחיצוב האשורי של המאות ה 7 -וה 8 -לפני הספירה .סלסולי רעמתו של האריה מתל -חי דומים לסלסולי זקנו של
השור המכונף ...עוד יותר דמיון מבחינת השפעה אפשר לראות בפסל האשורי מאותה תקופה המתאר את גילגמש
שמחזיק בידו אריה ".
פסל
"האריה השואג" של מלניקוב :ביטוי להגנה ,גבורה והקרבה למען המולדת
החומר ממנו היא עשויה :אבן שחם ,קונגלומרט כפר גלעדי
מידות 1.80X1.30 :מ'
רוחב ,2.75 :גובה 3.85:מ'
גובה הכן 2.85 :מ' 24 ,אבני גזית
מקום הימצאה :בית הקברות בתל חי
18 17פסל האריה השואג הבנוי על קברם של יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו בבית הקברות שליד
תל חי ,שנפלו בתל חי בי "א באדר תרפ"א ( .)1920המוות בתל חי ,גבורתם של המגינים שהיו
16
גמזו ,חיים ,.אמנות הפיסול בישראל ,1957 ,מצוטט אצל בניימין תמוז (ער') ,סיפורה של אמנות ישראל ,מסד,
,1980תל-אביב ,עמ' .)133
17תל חי 2000-1920פסל האריה :מסמל לאומי לסמל עממי ,המוזיאון לצילום ע "ש אלי למברגר בגן התעשייה תל חי ,עמ'
.24-212000
18
בחצר ,נהפכו לסמל ומיתוס של עמידה ,הגנה ,גבורה והקרבה למען המולדת .הפסל הינו יצירת
מופת ונקודת ציון מיוחדת בדרכו של הפיסול הישראלי לדורותיו .כמו כן ,הפסל הוא גם
האנדרטה הציונית הראשונה שהוקמה בארץ .האנדרטה ניצבת בבית הקברות של תל חי ,גדולה
ובולטת מהקברים שסביבה.
הפסל ,מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב מתאר אריה שואג הפנה מזרחה ורובץ על רגליו
הקדמיות הנחות בכבדות על בסיס האנדרטה .הפסל נחצב מאבן מונוליטית דמוית שיש ,הנשענת
על בסיס עשוי אבני ם כבדות שנחצבו במקום.
הרקע להקמת האנדרטה :ב 1925-ביקר מלניקוב ב'גבעת החוצבים' שליד כפר הגלעדי ואז
נולד לראשונה הרעיון להקמת האנדרטה .ב 1929-חזר הפסל לכפר גלעדי ויחד עם משה נויפלד,
איש "גדוד העבודה" וסתת ידוע ב"גדוד" ,איתר בגבעה שממול לתל חי סלע בגוון אפור צהבהב,
ששימש לאנדרטה .האבן נחצבה בגליל העליון ,בכך נראה הקשר לאדמה ,חזרה לטריטוריה ,
לעבודה הקשה .כחמישה חודשים נדרשו לעקירת הסלע בן 20הטונות ממקומו ,וחודשים ארוכים
נוספים להעברתו באמצעים הצנועים של אותם הימים לבית העלמין של תל חי .תוך חמישה
חודשים הוצבה האבן על בסיסה ורק אז החל מלניקוב במלאכת הפיסול עצמה .העבודה לא
הייתה רצופה ורק בראשית 1934הושלמה מלאכת האנדרטה ,המתנשאת לגובה 3.85מ'.
הפסל מודרני במינימליות שלו ,אך סגנונו כמו ארכאי .מלניקוב החליט לעשות פסל פיגורטיבי ,
ולקח מודל מסופוטמי ,מתבליטי הארמון באשור .הסגנון מושפע מפיסול אשורי ומסופוטמי מן
המאה ה 7-לפנה"ס.
האמן הציב את הפסל על כן גבוה שעליהם מופיעים שמות הנופלים ,כשפני של הפסל פונות
מזרחה ,כמסמל את היותנו עם ששורשיו בארצות המזרח .הלביאה הפצועה מרימה את ראשה
בשאגה לעבר השמיים .תנוחת הראש והגוף ו הסכמטיות של החריטה מזכירים את סגנון ה פיסול
של תרבות אשור .הפסל מעוצב בטכניקה של סילוק האבן והחריטה בה ,והוא כולו שואף כלפי
מעלה .העיצוב מורכב מקווים ישרים וזוויות חדות העולות כלפי מעלה בקו ישיר מהרגליים עד
לראש.
18אתר-מוזיאון חצר תל חיwww.hatser-telhai.org.il-
19
הגדרת הפסל כנוף זיכרון
19ב 6.2.34-הוגש לוועד הלאומי דו"ח שבו נכתב:
"הועדה להקמת מצבה לחל לי תל חי ,יוסף טרומפ לדור וחבריו למלא את השליחות שהטלתם עלינו ,בקרנו
בכפר גלעדי את המצבה שהוקמה שם ע "י הפסל א.מלניקוב .מחשבתו של הפסל להקים לזכר הגיבורים ,מגיני
תל חי בנפשם ,מצבה בדמות אריה אדיר ,השולח שאגתו לחלל העולם ,או לשמיים ,והתקימה במלאכתו במידה
רבה".
חתומים על הדו"ח חיים נחמן ביאליק ,ישראל שוחט ,דוד רמז ,דוד קניבסקי והאדריכל יוסף
מינור .ב 23.2.34-נערך טקס הסרת הלוט מעל אנדרטת תל חי ,בנוכחות חיים נחמן ביאליק ,יצחק
בן צבי ,נחום הורביץ איש ה "שומר" וחבר כפר גלעדי ,יצחק גרינבוים ,שלמה קפלנסקי (מנהל
הטכניון) אליעזר קפלן ואחרים ,חברי כפר גלעדי וחלוצים שבאו מכל קצות הארץ .
למחרת דווח ב"הארץ" ,כי "אל החגיגה באו יותר ממאה איש " ,ובהם מנהלת הועד הלאומי
(שהחגיגה סודרה על ידו ) ,חברי הנהלת הסוכנות ,ומושל נפת צפת ,נציג ממשלת המנדט .נשאו בו
דברים ה' קרול מותיקי המתיישבים בכפר הגלעדי ,אחריו נאמו בן צבי בשם הועד הלאומי ,ה'
גרינבאום בשם הסוכנות ,ה' קפלנסקי בשם קרן היסוד ,וה' קפלן בשם הועד הפועל של הסתדרות
העובדים .כולם עמדו בדבריהם על ערך המאורע ההיסטורי של תל חי ועל האגד ה שנוצרה בעם
מסביב לגיבורי הגליל ,שקידש שם ישראל ברבים בהגינם על העמדות שנרכשו על ידי היהודים ,
בקצה הגליל העליון .צוינה העובדה "שעל ידי מעשי הגבורה של טרומפלדור וחבריו נכללה פינה
יפה זו בגבולות ארץ ישראל " .האנדרטה שקמה בתל חי הייתה לנק ודת ציון בנוף והגדירה את
המקום כנוף זיכרון .יום לאחר חנוכתה החלו לעלות למקום חברי תנועת "הנוער העובד",
"הבחרות הסוציאליסטית "" ,השומר הצעיר"" ,המחנות העולים " ,וכן חברים מארגון ה "פועל",
וחברי הסתדרות העובדים הכללית .כעבור יומיים הייתה עלייה נפרדת של בית "ר .הטקס
בהשתתפות הנהגת הי ישוב והנהירה למקום היוו מפגן כוח להתיישבות ולהגנה עליה .האריה-סמל
קולקטיבי שהדגיש את העוצמה והגבורה –היה לסמלו של הישוב המתחדש בארץ ישראל .
בשנים אלה התחולל ביישוב בארץ ויכוח ציבורי (שהחל עשרה ימים לאחר אירוע י "א באדר) על
דרך ההנצחה של אירועי כפר גלעדי ,תל חי ומטולה ונפילתם של טרומפלדור וחבריו .בקונטרס
חוב' ל' ,כ"א אדר תר"פ ,כתב אלמוני ,אולי מחברי ה"חלוץ" הקרובים יותר למשנתו של
טרומפלדור:
"יוסף טרומפלדור כבר איננו איתנו ,יוסף טרומפלדור לא ישמיענו יותר את פקודותיו ,גם פעולותיו נפסקו יחד
עם פתיל חייו ,עתה לא יבואו ויספרו לנו על דבר עברו הגדול ,אבל סופו להישכח אם לא נעמיד על קברו מצבת
נצח .בעלי הדעות ודאי מרחפים בחיפוש צורה של מצבה לזכרו ,אבל חברים! אל נמריא לשחקים לחפש אחרי
מצבה כזו ,יוסף טרומפלדור עוד בימי חייו התחיל בבנינה והיא הצעת האיחוד ,חברים! אם מכבדים אנו באמת
ובתום לב את זכרו של הגבור הקדוש הזה -נתגבר על כל המכשולים ונקים לו המצבה הזאת " .
תמונות של הפסל ראה נספחים תמונות עמוד 4
20
חשיבות הפסל:
הפסל הפך לאיקון של התרבות עברית -מזרחית מתחדשת .הפסל מבטא את זניחת המורשת
המערבית הקלאסית אשר נתפסה כמיושנת וכבורגנית ,והצביע כי האלטרנטיבה היא המזרח .
הסגנון מבטא את הראשוניות של החיים בארץ .החומר-אבן שחם מקומית-מבטא עבודת כפיים
ושאיפה לקשר אל הקרקע .על בסיס הפסל חקוקים שמות הנופלים בקרב על תל חי ש נערך בי"א
באדר תרפ"א ( .)1920לרגלי האנדרטה חקוקות המילים האחרונות של טרומפלדור "טוב למות
בעד ארצנו" .בפסלו המונומנטאלי הצליח מלניקוב ליצור סמל שביטא את הטראומה שחווה
היישוב בשנות העשרים בא"י ,שהיה מורכב בעיקר מצעירים שעלו אליה כדי ליצור עולם חדש .
יצירתו של מלניקוב נגעה בציפור נפשם ובעוז האידיאולוגיה שלהם ,ולפיכך השפיעה עמוק ות על
זהותם העצמית של צעירים חלוצים חולמים ומגשימים אלו .דמות הפסל הפכה לדימוי
הקולקטיבי שהצעירים ,מהפכנים ככל שיהיו ,יכלו להתאחד סביבו .מעין "נביא חדש בארץ
חדשה" .לאף מונומט אחר לא הייתה השפעה רבה כל כך ,להוציא אולי את 'אנדרטת השואה
והגבורה' של רפפורט ביד מרדכי.
פסל האריה איננו רק יצירת אמנות ,יתכן שלולא הפסל הייתה לקבר האחים ולאירוע תל חי פחות
משמעות וחשיבות .באמצעות האמנות נתן מלניקוב ביטוי לרעיון גבורתם של מתיישבי הצפון ,
איכרי מטולה ,אנשי ה"שומר" בכפר גלעדי ,בתל חי ובחמרה ,אנשי גדוד "העבודה" ומתיישבים
אחרים מקרב העלייה שנייה והעלייה השלישית .מלניקוב נתן למיתוס הסבר אבסטר קטי שנעשה
קונקרטי ,ובכך סיפק את צרכי ההזדהות וההערצה הקולקטיביים בשנים שתל חי חדלה להיות
יישוב .זה היה תפקידו בתקופה שכל אחד היה תפקיד ביצירה אחת גדולה -יצירת היישוב היהודי
בא"י.
19שמיר ,אילנה .הנצחה וזיכרון ,עם עובד .1996 ,עמ' .24-22
21
פרק :3
חנה אורלוף ( :)1888-1968
פסלת ישראלית
20ילידת קונסטנטינובסקה ,אוקראינה -1905 .עלתה עם משפחתה לארץ ישראל .ב -1910-נסעה
לפריז והתקבלה שם לבית ספר הלאומי לאמנויות דקורטיביות ובמקביל ביקרה באקדמיה
וסילייב ,והתוודעה אל חוג האמנים והמשוררים של מונפארנאס -1915 .הציגה יחד עם מאטיס ,
רואו ואן דונגן בגלריה הרנהיים ז 'ון -1923 .יצא לאור האלבום דמויות של ימינו -סדרת רישומים
של אנשי שם שרשמה אורלוף בלווית שיריו של גאסטון פיקאר (אותו פיסלה ב .)1920-זכתה
בתואר הצרפתי "אביר לגיון הכבוד " והציגה בפאריז ובאמסטרדם -1949 .הציגה את יצירותיה
במוזיאון תל אביב ,בירושלים ובחיפה .נשארה לעבוד בארץ ויצרה את האנדרטה "אימהות" בעין
גב ,אחת מכמה אנדרטאות שהקימה בארץ-1961 .תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה במוזיאון תל
אביב ,בבצלאל בירושלים ,במוזיאון לאמנות חדשה בחיפה ,ובמשכן לאמנויות בעין חרוד .
שם היצירה" :אנדרטת הזיכרון למחתרת ולדב גרונר"
הנושא :גור אריה נלחם באריה גדול מידות והודף אותו.
תאריך היצירה1954-1953 :
החומר ממנו היא עשויה :ברונזה
מידות 1.5 :מ' 2 Xמ"ר בקרוב.
מקום הימצאה :רמת גן.
תיאור האנדרטה:
21הקומפוזיציה :הפסל בנוי מחלקים אחדים ,נפחים -נפחים ,המרכיבים יחדיו קצביות רתמית
המייחסת חשיבות לצורתם של גושים מחד גיסא וקיומם של החללים שביניהם והחלל אשר
סביבם מאידך גיסא .עובדה זו תורמת להדגשת התלכדותם המעגלית הסגורה ,עם ציר אלכסוני
החוצה את היצירה ,בשיפוע לאורכה .בקומפוזיציה שורה רוח של הרמוניה מרבית ,הן מן הבחינה
הצורנית האסתטית והן מבחינת שיווי המשקל .יש בקומפוזיציה מן זרימה צורנית המובילה את
עיני הצופה מחלק ל חלק ברתמיות (קצביות) .לכן צריך לראות את הפסל תוך כדי הליכה סביבו ,
כדי לעמוד על מגוון צורותיו ויופיו ,וכדי לראות עד כמה מבליטה הקומפוזיציה את הרעיון הכללי
של נושא הפסל.
צד :1אליו עולים במדרגות ,לבמת הבטון הנמוכה ,שעליה בסיס האנדרטה ,עם כתובות הזיכרון
(ברקע נראית משטרת רמת גן ) .הקומפוזיציה בצד זה בנויה בקו אלכסוני בולט ,המאפיין תנועה
ורוח ,והוא עובר מהאריה הגדול לארי הקטון וחוזר חלילה .גם קשת זנבו של האריה הקטן
משתלבת באותו אלכסון .החלל המסומן ב ,X-עוזר לחוש בכיוון האלכסוני של הציר הנ "ל כולו,
20אוסף פרטי מבית חנה אורלוף -אמני אסכולת פאריז ואמנים ארץ ישראליים ,מוזיאון מאנה -כץ .2002 ,עמ' .14
22
בהיותו מקשר בין 2חלקיו בדרך עדינה ,ובהיותו חלל אסתטי המפריד גם בין 2גושי היצירה
מבחינה אסתטית .חלל המשתלב במשחק החללים של שאר חלקי היצירה (בין רגלי האריות
וזנבותיהם והחלל החיצון אשר "במסגרת" השמים) ומהווה מוקד למשיכת העין בהמצאו בחודו
של משולש חללים ומרכז חלול למשולש –גושים באופן הצורם להדגשת אלכסוניות הקומפוזיציה ,
אך גם לאיזון שיווי המשקל .הריתמוס הפנימי שביצירה מורגש בעיקר על ידי 3משולשים
המתאחדים בחלקה התחתון של היצירה ,והעין "מטיילת" ביניהם וחשה במקצבהם .ואלה הם:
.1משולש של חללים הנראה מבעד לגוש החומר .
.2משולש של שלושה גושי חומר ,שביניהם וסביבם-חלל שמיים.
.3משולש המורכב מפסיפס שחור תכלכל של גושי החומר והחללים שביניהם ,ומשולש זה דוחף
גוש כבר הנוטה הצידה באלכסון הלא הוא פ לג גופו העליון של האריה הגדול (עם זאת משולש
תחתון עומד איתן ,כפי שצורת משולש משפיעה לרוב ביציר ה) .קיימות צורות חוזרות בכיוון
מנוגד ,בסימטריה הפוכה ,תמימה ומתוחכמת כאחד ,סימטריה שמשקל חלקיה אינו שווה ,אלא
עומד ביחס הפוך .כאלה הם הקווים המתעגלים במעין קשתות מאורכות של ראשי האריות ,ראש
מול ראש ,קשת מול קשת ,בליטות מול בליטות (הנוצרות על ידי גבשושיות ש ל הזעפת המצח
וגבות האריות ,או זקיפת אוזניהם ) ,וכן בקשת עיקול זנבו של גור האריה מול קשת ראשו של
האריה הגדול ,וקשת ראשו של גור האריה מול זנב האריה הגדול ,או צורות "הנכנסות" פנימה
בזוויות חדה כמו הזוית שבקצה התחתון של קשתות הפלג העליון של גופם וראשיהם של הארי ות,
וירכיהם המפוסלות אף הן באותה סימט ריה הפוכה ,וכך זנב "עונה לזנב".
בצילום נוסף האור הנופל על הפסל בחלקיו השונים יוצר משח ק מעניין ,המשתנה על פי כיוונו
(של האור) ,מדגיש את חלקלקותם של החלקים המוחלקים -מול חספוסם של השטחים
המחוספסים ,ופה ושם מדגיש קווים י שרים וחדים ,דבר המעניק לפסל יופי מיוחד .
בסגנון האקספרסיבי ,הצורות העשויות בסימפליקציה מסוימת "מפושטות" כלשהו ,עם הדגשה
מכוונת לצורך הבעתו ולצורך אסתטי ,מדגשים בפסל זה גושי ברונזה חלקים מול שטחים
מחוספסים באופן מודגש ומסוגנן (כמו תלתלי האריות ) ,בדרך התורמת גם לדינאמיזם הפנימי של
היצירה (המעודן ע"י הרמוניה כללית ביצירה ) .אותו חלק עליון שבין 2האריות ,שנראה כמרכז
שיווי המשקל העדין של היצירה מבחינת הצורה והאיקונוגרפיה -דבר זה "מופר" בכוונה תחילה
על ידי האמנית ,על ידי הקו האלכסוני שמטרתו להכניס תנועה ומתח .מצדו זה של הפסל ניתן
להבחין במבניות נוספת :של 4הגושים המדורגים לסירוגין ,ובהקבלה מסוימת של כל המראה
מצד זה.
צד :2
בצד השני של הפסל ,הקומפוזיציה בנויה על גוש גדול ומחוספס (ראש האריה הגדול ותלתלי
רעמתו) ,הנשען על בסיס רגלים בקווים ישירים ובצורה מחולקת .בצד זה ,אין חשים בהרמוניה
הכללית של היצירה ,או בדיסהרמוניה מכוונת של מאבק ומתח .קיימת אומנם התכנסות פנימה
וכן עיצוב החומר האופייני ,אך דומני שצד זה מקופח (בניגוד לפסלים אחרים של חנה אורלוף ,
שבהם כל צד מעניין).
21שרון ,ישראלה .אנדרטת זיכרון למחתרת ולדב גרונר .1994 ,עמ' .11-3
23
צד :3
מרבית הדברים שנאמרו לגבי צד 1נכונים גם לגבי צד זה ,אולם האלכסון המאפיין את
הקומפוזיציה הכללית נראה מצד זה פחות אלכסוני .זוהי כנראה הסיבה העיקרית אשר בגללה
אין צד זה הצד המשמעותי של הפסל ,ולכן גם לא בנו את מדרגות הגישה אל צד זה בשנים
מאוחרות יותר .עם זאת יש גם כאן שוני במראה החללים והבולט שבהם 3 :חללים השונים לגמרי
שנוצרים בין רגלי האריות מצד זה .אולם ,החלל הקטן שבין 2החלקים העליונים של האריות
נשאר ,בשומרו על סגולותיו ,כמו בצד מס' .1בצילומים ישנים נבלעים משחקי החלל ברקע
האטום והמטושטש של הרחוב ,ועובדה זו הייתה כנראה אחת הסיבות לבניית הבמה המחודשת
לפסל זה.
צד :4
צד זה נותן תמונה מצומצמת של הפסל הן מבחינת השטח והן מבחינה איקונוגרפיה ,וגם מבחינת
משחקי הצורות והחל .אך מעניין כי המאבק בין האריות נראה כאן בצורה שונה לגמרי ,ומעניינת:
מורגשת מן תנועה הצומחת מלמטה למעלה ומראה גם את התכנסות הצורות אחת בתוך השנייה
במאבקן-הן מבחינה קומפוזיציונית והן מבחינת איקונוגרפיה .
22ניתוח סימני החומר –החומרים מהם בנויה האנדרטה ומשמעויות החומרים:
האנדרטה בנויה מאבן וברזל העומד על בימה .למעלה מתשעים אחוזים מהאנדרטאות עשויות
אבן מסותת או סלע גולמי .האנדרטה אינה מתבלה או נרק בת ,היא בנויה מיסודות מוצקים ובכך
היא מסמלת את חיי הנצח התרבותיים של הנופלים .דממת המוות מסומלת בדממת אבן .
שתיקת האבנים ונייחותן כמוה כשתיקת המתים .המוות מסומן באי רחישת החיים באבן ובברזל ,
בקרבתה לאדמה ובחוסר תנועתה .נוקשותה וחוזקה של האבן עשויים לסמל את עמידתו האיתנה
של החלל ,כפי שמתואר בתבליט האריה והכפיר .בנוסף יכולות האבן והברזל לסמל את הכאב שכן
לובנה של האנדרטה מסמל חיוורות ,קדרות ותעוקה .האנדרטה משולה למזבח אבן (הקישור
הסמלי לעקידת יצחק התנ "כית) כפי שהוקרבו אנשי המחתרות על מזבח המולדת .האבן חונטת
את הנופלים חניטה סמלית ומשיגה אפקט של זיכרון היסטורי מתמשך .האבן למעשה מסמלת אף
קדושה ,היא מקושרת לבית המקדש .
הלבטים של הפסלת בתכנון פסלה (כפי שהתבטאה ורואיינה בעיתונות התקופה):
א.בחירתה בסמלים מעולם הספרות ,לדבריה משום שהציבור בארץ לא היה מוכן עדיין לקלוט
פיסול בכלל ופסלים בחוצות העיר בפרט ,ולכן סיכוייו של פסל המציג בעל חיים להתקבל על ידי
היישוב בארץ אשר למענו הוכן ,טובים יותר.
ב .הפסלת רצתה לדבריה ,לפסל חד קרן (יוניקורן) כסמל המייצג את בריטניה ,שכן הוא מופיע על
סמלה לצד האריה ושורשיו ההיסטוריים עמוקים יותר .אולם ,היא חששה מן הצד האלילי שבו ,
שכן זהו יצור מיתולוגי וגם בנצרות הוא מסמל את ישו ,והיא דאגה שמא הדבר יגרום לתגובות
נגד.
22אלמוג ,ע' .אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל -ניתוח סמיולוגי ,מגמות ,לד ( ,)2תל אביב .עמ' .210-179
24
ג .כמו כן ,טענה חנה אורלוף ,כי טובת המדינה הצעירה דורשת לכונן יחסים דיפלומטיים טובים
עם בריטניה ,והשימוש בחד קרן באנדרטה כזו ינגח א ת גאוותם הלאומית של הבריטים ,בעוד
שלמלחמתם של שני אריות אין פירוש גלוי כמלחמה נגד הבריטים .
האנדרטה ברמת גן ותהליך קבלת ההחלטות:
23ההנצחה הגדולה של דב גרונר ופעולתו באה לידי ביטוי בהקמת האנדרטה והצבתה אל מול
משטרת רמת גן-מקום הפעולה בה נפצע ונשבה דב .האנדרטה הוצבה במקום זה בשנת .1954
האנדרטה יצוקה ברונזה בגובה של שני מטרים ,קובעה על כן בטון ,והיא בצורת גור אריה (כפיר)
השולח ציפורניו ומנסה להכניע את האריה הגדול ממנו -מסמלת את פעולת האצ"ל בבריטים.
לדברי הפסלת רעיון האנדרטה נהגה יחד עם מפקדי האצ "ל ,והעבודה על הפסל נמשכה כשנתיים .
בצד הקדמי של האנדרטה קובע סמל האצ "ל ונכתבה כתובת באותיות מברונזה" -לחיילי הארגון
הצבאי הלאומי דב גרונר עלה לגרדום במבצר עכו כ"ד בניסן תש"ז ( )16.4.1947סמל אהוד
פיינרמן ישראל ,ר"ק נמרוד זלוטניק יעקב ,החייל יצחק פילו יצחק ,נפלו על כיבוש נשק החרות
בהתקפה על מבצר זה של המשטרה הבריטית כ"ב ניסן תש"ו (.)23.4.1946
מהצד הימני של האנדרטה חקוקה האמרה הידועה :
"בלהב המרד שא אש להצית " -זאב ז'בוטינסקי.
בצד שמאל על הבסיס מתנוססת כתובת של דוד רזיאל :
"ההולכים למות ,מקימים אותך מולדת".
ובצד האחורי של האנדרטה חקוקים שמותיהם של כל עולי הגרדום "-לזכרם של כל עולי הגרדום
שלחמו בשלטון הזר למען תקומת ישראל".
הכיכר המקיפה את האנדרטה מכונה "כיכר דב גרונר" והיא כיכר מרכזית בעיר רמת גן .הכיכר
ניצבת מול משטרת רמת גן בקרן הרחובות ז 'בוטינסקי ורש"י ,ומלאה בעוברי אורח .
בנוסף נערכות עצרות זיכרון וטקסים לאנשי הארגון ולעולי הגרדום במקום זה .
מאחורי האנדרטה הוקמו "מגדלי גרונר" כמבני מגורים ומשרדים .אין ספק כי על המתחם ממול
למשטרת רמת גן נושא אופן הנצחתי של דב גרו נר ופעולתו ואף יותר מכך ,הנצחת איש האצ"ל,
הסמל ואף משפטים אשר צוט טו על ידי האנשים תומכי הארגון והיוו יסוד לארגון .
כיצד בשנות החמישים ,כאשר המפה הפוליט ית במדינת ישראל נוטה "שמאלה" ובשלטון יושבים
אנשי מפא"י-יוצאי "ההגנה" –אשר לא היו מתומכיהם ומידידהם של אנשי הארגון ,מוקמת בעיר
מרכזית בארץ ,במרכז העיר אנדרטה כזו ומערך הנצ חה שכזה?
על מנת לענות על שאלה זו יש לזכור ולהבין כי למעשה בהנצחה ,שהיא פעולה רוחנית של שימור
הזיכרון ,הרבה פעמים חלה "פוליטיזציה" בנוגע לנעשה "מאחורי הקלעים" ובנוגע לקבלת
ההחלטות ולאישור סופי של אופי ההנצחה .העיר רמת גן שימשה מוקד לפעילות רבה של
המחתרות בתקופת המנדט הבריטי .הבולשת הבריטית כינתה את העיר בשם "אינקובטור של
טרור" בשל הפעילות הענפה שהתקיימה בחשאי ברחבי העיר .בפי תושבי העיר היא כונתה
"מדגרה של מחתרות" .המועצה המקומית הגישה סיוע רב לחברי המחתרות בתחום הכספי ,
בקשרים עם אנשי הממשל במקומות מפגש ועוד .
23שמיר ,אילנה .הנצחה וזיכרון:דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי זיכרון ,עם עובד ,תל אביב.1996 ,
25
מוקדים עיקריים ודוגמאות לפעילות מחתרתי בעיר :בפרדס גולדבר היה בית ספר למפקדים של
האצ"ל וכן מחסן נשק .בפרדס הרב גולד התאמנו אנשי ההגנה .בבית ראש המועצה -התקיימו
24
פגישות עם אנשי האצ"ל כפי שמתאר קריניצי בספרו "בכוח המעשה" :פגישותיי עם אנשי האצ "ל
ול"חי היו מקיימות על פי רב בביתי .היו אנשי קשר קבועים ,אשר הכרתים וידעתי בכל שעה היכן אפשר למצוא
אותם ,כדי למסור הודעה נחוצה .וודאי מעטים מאוד היו האנשים שבעורף האזרחי ,שידעו על מקומות מגוריהם של
ראשי מחתרת ועל מקומות מחסני נשק " .אחרי ככלות הכל " טיילתי פעם עם ד "ר שייב בפרברי ר "ג ,והוא "גילה לי
בחגיגיות רבה את הבית בו התגורר בימי המחתרת ,ואני צחקתי צחוק גדול ,כי ...אני הוא שנתתי את הרשיון לבנות
אותו בית וידעתי למי הוא נועד ."...
25בשנת 1952התרחש דיון בעיריית רמת גן בעניין הקצאת מקום בכניסה לנחלת גנים להקמת
מצבה על שם דב גרונר .פתח את הדיון מר קריניצי " :גוף שהיה קשור עם האצ "ל פנה לעירייה בבקשה
להקצות לו מול משטרת רמת גן בכניסה לנחלת גנים לשם הקמת מצבה ע "ש דב גרונר ז"ל ...בוודאי ישנם לכל אחד
מאיתנו חשבונות פוליטיים ,אולם חושבני שאף אחד מאיתנו לא יתווכח על אישיותו של דב גרונר אשר הקריב את
חייו בצורה כה נועזה למען המולדת .לא היו אנשים רבים כמותו אשר נלחמו בעד שחרור המדינה .השטח המבוקש
הוא אפסי ומיועד להקמת אנדרטה בלבד ולדעתי המקום מתאים למטרה ".
הצעתו של מר קריניצי גררה אחריה מספר תגובות .בין התגובות היו שסברו כי זה לא המק ום ולא
הזמן עבור מצבה לאדם בודד ,עדיף להקצות ולכלול את כל הנופלים במצבה כללית ולא לפלג את
התושבים .היו שחשבו כמו מר קריניצי – כי תהייה זו גאווה לרמת גן להנציח אדם שכזה שלחם
כנגד הבריטים והווה מורה דרך לשאר הלוחמים .והיו אף שסברו כי אנשי האצ "ל בפעולתם לא
ייצגו את העם ועשו את הפעולות על דעת עצמם וערכיה לא יכולים לשמש סמל לחינוכו של העם
לאחדות והציעו להוריד את ההצעה מסדר היום ,בראשם עמד מר בנימיני .
בסופו של דבר על אף כל הדברים נערכה הצבעה 9 :הצביעו בעד הצעתו של מר קריניצי ו 6 -בעד
הצעתו של מר בנימיני .הוחלט להקציב את הקרקע למטרת מצבת זיכרון לדב גרונר .
26שילובה של האנדרטה בסביבה ,אופן עיצובה והעמדתה בנוף וניתוח סימני צורה
בעוד שאמנים רבים מציבים את הפסל בהתאמה לרקע הסביבה ,ומעצבים אותו בדרך שתיצור
תיאום והשלמה ביניהם ,הרי אנדרטת דב גרונר לא הוצבה בתיאום עם סביבתה .הסביבה בזמן
הצבת האנדרטה בלטה בפשטותה ,ובשילוב בשלטי פרסומת ומודעות וחנויות מסביב לרחבה
המתערבבים במראה האנדרטה ומטשטשים את מראיה .ניתן לומר שהיה כאן שיקול חוץ אומנותי
שמראה הפסל "יתמזג" עם בניין המשטרה שממוקם ממול לאנדרטה לשם תזכורת דידקטית ולא
אמנותית .המקום היה מוזנח הרבה שנים ,ובשנים האחרונות עבר שיקום.
עם הבניה של בניין רב קומות כל הבתים עברו מסביב עברו שיפוץ יסודי שכלל צביעה והחלפת
ריצוף ברחבה ,וכן שיפוץ האנדרטה .
כיום האנדרטה נראית מרשימה מתמיד ובולטת במלוא עוצמתה ,וממלאת את משמעותה כפי
שהייתה בזמן הצבתה ובמחשבות מתכנניה .הייתה חשיבות רבה להגבהת האנדרטה כך שהיא
תשתלב עם חל השמיים – סביב ,ובנוסף לכך הוספת המדרגות מאפשר לאנשים המעוניינים
לראותה מהגובה המתאים למפגש העין עם היצירה .
24קריניצי ,אברהם .בכוח המעשה ,מסדה ,ת"א ,תש"י ,ע' .167-166
25ספר הפרוטוקולים של מועצת עיריית רמת גן ,1951,עמ' .241-234
26ניתוח אנדרטת עולי הגרדום ברמת גן -ארכיון מוזיאון אברהם קריניצי ,רמת גן.
26
27אנדרטת דב גרונר ("עולי הגרדום") מעוצבת בפשטות רבה אולי בצניעות מה ומתרח קת
מתחכום אומנותי שובה עין .האנדרטה ,כמו המצבה הצבאית ,אינה מעוטרת בצבעים .הצבעים
השולטים הם שחור ולבן .העדר כמעט מוחלט של משחק צבעים משווה לאנדרטה חזות קודרת .
המלל החקוק על גבי האבן (האנדרטה) אינו מוצנע מהעין ,הוא בולט ומודגש על רקע צבעה הלבן
של האנדרטה .האותיות אינן מלוות בקישוטים או בעיטורים .עיצוב האותיות הוא בדרך כלל
בסטנדרט אחיד ובכתב ריבועי .
תמונות של האנדרטה ראה נספחים תמונות עמ' 6
27עזריהו .מ' .האנדרטה הישראלית :מיתוס ,אמנות ופוליטיקה ,סטודיו ,37אוקטובר.1992 ,
27
פרק :4
פסל האריה בסמטה פלונית:
28אוצר האמנות והחוקר גדעון עפרת ורבים אחרים נדרשו לדמותו ה נעלמה של הפסל שפיסל את
אריה האבן בסמטה פלונית .הפסלת בתיה לישנסקי סיפרה שנפגשה בימי לימודיה ברומא עם
הפסל י"ד גורדון ,יהודי אמריקני יליד רוסיה ,שזכה מטעם אקדמיה בארצות הברית במלגה
לעבודה לשנה בארץ ישראל .ואכן ,בשנת 1921הם הפליגו יחדיו בדרכם ליפו .גורדון התיישב בתל
אביב ,השתלב בעשייה והתבלט בנוף האמנות העירוני המקומי .את שמו המלא לא זכרה ,עד
שגדעון עפרת ,מצא ששמו היה יעקב דב .מהמחקר התברר שיעקב דב גורדון השאיר את חותמו
בעשייה האמנותית בתל אביב :הוא היה ככל הנראה הראשון שהציע עוד בשנות העשרים להקים
מוזיאון בתל אביב" ,בית נכות" בלשון אותם ימים ,ליד הגימנסיה הרצליה ,וקרא להציג בו
עתיקות ,מחצבים וכדומה.
גורדון יצר שלושה פסלי אריות זהים .שניים הותקנו בחזית ביתה של אליס פלמר ,בלילנבלום ,39
כיום מגרש חנייה ,ואריה נוסף ששרד עד היום הוצב בחזית ביתו של געציל שפירא בסמטה
פלונית.
יעקב דב גורדון
פסל ישראלי
29מעט ידוע על הפסל יעקב דב גורדון:
יליד רוסיה.בשנת 1920עלה ארצה לירושלים 30 .הגיע לארץ לשנה על בסיס מלגה שקיבל
מהאקדמיה שבה למד בארה"ב .הוא הגיע באונייה ,בה הכיר את היוצרת האמנית בתיה לישנסקי .
בדרכו לארץ עבר במצרים ובה השתלם באדריכלות המקומית .בשנת 1921הציג בתערוכה
שנתקיימה במגדל דוד ,בירושלים .אחד מפסליו היה פרוטומה של יוסף טרומפלדור ,כשמעליו
מרחף נשר פרוס כנפיים ,ושני ילדים מסתתרים מתחת לכנפי הנשר ואריה רובץ מתחת לכל
קבוצה .הפסל היה גדול ,גובהו שני מטרים ,ורוחבו כ 1.5-מטרים .הוא ניסה למכור את הפסל אך
ללא הצלחה .חלק מהפסל הוצב מעל לכניסה למלון בן נחום בתל אביב .הוא הבין שהעיר תל אביב
תתרחב מאוד והתריע על כך לפני מועצת העיר ,ודרש שייתנו את דעתם לצורת העיר ולרוחב
רחובותיה .ביקש לבנות ליד הגימנסיה הרצליה בית נכות (מוזיאון) ,אך דבר מכל רעיונותיו לא
מומש והוא עזב את הארץ .יש אומרים כי ניתץ את הפסל "טרומפלדור" ,מאחר שלא היה מי
שיקנה אותו.
28גולדנברג יוסי ,וידריך שולה ,ד"ר עמית כהן עירית .תל אביב –עיר גלויה ,הוצאת אחיאסף.1982 ,עמ' .139-138
29הפיסול הארצישראלי ,1939-1906מוזיאון הרצליה .1990,עמ' .34
30מרקל ,יעקב .אמנים יוצרים בתל אביב יפו -פסלי חוצות ,הוצאת יעקב מרקל .2010 ,עמ' .64
28
סמטה פלונית:
31הסמטה בנויה לצד רחוב המלך ג 'ורג' ,שנקרא בעבר רחוב הכרמל .בשנת 1922רכש היזם מאיר
געצל שפירא חלקת אדמה מצפון לרחוב אל נבי והקים בה שכונת מגורים .
באותן השנים הגיעו ארצה עולים מארצות הברית ,חלקם אקדמאים ובעלי הון -אלה היו קהל
היעד לבתי שפירא .השכונה נבנתה בפאר רב ,בצורת חצר פנימית ,ובקצה הסמטה ,מול ביתו של
שפירא עצמו ,הוצב פסל אריה ולו עיניים -נורות אדומות ומבהיקות .בכניסה הוצבו שני עמודי
בטון בצורת אובליסקים מצריים ,ושער השכונה היה נסגר לעת ערב .שפירא אף ריצף את הרחוב
על חשבונו ,כדי שרעייתו הכבודה לא תיאלץ לכתת רגליה בחול אל השוק .היזם המוכשר החליט
כי ראוי לה לסמטה לשאת את השם הנאה "שפירא" .עיריית תל אביב התנגדה ושפירא איים כי
יבקש לכלול שכונה נוספת שהקים בדרום תל אביב (שכונת שפירא) בשטח המונציפלי של יפו .
ראש העיר התעמת בתקיפות עם היזם ( יש אומרים שאף הייתה תגרת ידיים ) וגזר כי השכונה
החדשה ,בצפונה של תל אביב דאז ,תישא שם שישכיח את שפירא כליל .
באופן זמני ניתן לסמטה השם "סמטה פלונית" ( סמטה הסמוכה לה נקראה בשם "סמטה
אלמונית").
שם היצירה" :פסל האריה בסמטה פלונית"
הנושא :אריה הפוער את פיו בשאגה.
תאריך היצירה :לא ידוע
החומר ממנו היא עשויה :אבן
מידות 1.20X 1.75 :
מקום הימצאה :תל אביב ,רחוב סמטה פלונית.
שם האמן :י"ד גורדון ,לא ידוע תאריכי לידה ופטירה.
זהו האריה שהציב האדון מאיר געצל שפירא שישמור על הכניסה לארמון שבנה בעבור אשתו
סוניה .הפסל בנוי על במה לבנה גבוהה שגובהה 95ס"מ .דמות הפסל היא של אריה שצבעו חום
ברונזה .האריה עומד על ארבעת רגליו ,הוא בעל רעמת שיער שופעת ,פיו פעור כאילו הוא מתכוון
לשאוג .האריה חסר שיניים וזנב .בעיניו הותקנו נורות חשמל אדומות שזוהרות בחושך ,אך הן
נופצו ,ונותרו רק חורים .בעל נחיריים.
הסיפור מאחורי פסל האריה בסמטה פלונית:
סמטה פלונית וסמטה אלמונית הן סמטאות קטנות ,המקבילות זו לזו ,ויוצאות מרחוב המלך
ג´ורג´ במרכז העיר תל אביב .הסמטאות ,אשר מחוברות זו לזו בצידן המזרחי ,נבנו בשנת 1922
בסגנון האקלקטי .בקצה סמטה פלונית ניצב פסל אריה בולט .הפסל הוזמן על ידי מייסד הרחובות
,מאיר גצל שפירא ,יהודי אמיד מדטרויט שב לארצות הברית (על שמו נקראת שכונת שפירא
בדרום העיר) ,כמחווה לאשתו .שמן של הסמטאות כרוך זה בזה ,שפירא,מייסדן ,רצה לקרוא
31רגב עופר .טיול קטן בעיר הגדולה ,משהב"ט-הוצאה לאור .1999 ,עמ' .160-159
29
לסמטאות על שמו ועל שם אשתו ,סוניה .אולם מאיר דיזנגוף ,ראש העיר דאז ,התנגד לכך ששפירא
יקבע לבדו את שמותיהם של הרחובות .המחלוקת בדבר שמן של הסמטאות התפתחה למריבה
עזה בין שפירא לדיזנגוף ,וראש העיר הודיע כי הסמטאות יקראו פלונית ואלמונית ,כך שלא ישאר
זכר למייסדן.
בני הזוג סוניה ומאיר גצל שפירא ,יהודים עשירים מדטרויט ,אשר עלו לארץ ישראל אחרי מלחמת
העולם הראשונה .מר שפירא ,איש עסקים עשיר ,היה גבר שלא חושש מלהביע את רגשותיו ,
החליט להרשימה ולהוכי ח את רגשותיו כלפיה .כדי להמחיש זאת הוא בנה לה בית במיטב כספם
באמצע שום מקום ,בין גבעת חול אחת לשנייה .אולם ליבה של סוניה ,שאף להוכחה מסוג אחר
והרבה פחות חומרי ,היא ציפתה למחווה רגשית יותר ,אשר תהדק את השותפות בינה ובין האיש
שנסעה איתו מעל ימים ויבשות כדי ל הפריח את השממה הציונית .הזוג נקלע למשב ר זוגי.
בתושיית אין קץ ניסה שפירא למצוא דרך לשמח את חמדת נפשו ,או לפחות כך הוא ח שב .שפירא
גייס פסל בעל מוניטין שיבטא במקומו את עצמת רגשותיו ,וידגיש את מידת המחויבות וההוקרה
שהוא חש כלפי בת זוגו האהובה .מטולטלת מעומק המחווה מוצאת עצמה בוקר אחד הגברת
שפירא מתעוררת מול עיניו הבורקות של פסל אריה גיבור ועצמתי .מאוכזבת וכועסת היא נוטשת
את הבית ואת בעלה ,רגע לפני שהפור נופל ,מנסה אדון שפירא שוב להקסים את אשתו ומחליט
לרצף את הרחוב ,ולקרוא לו סוניה שפירא ואילו את הרחוב המקביל הו א מכבד בנשיאת שמו שלו.
גם מחווה זו לא נתקבלה בלב רחב מצד סוניה .
אבל נראה שהפעם לא רק היא ח שבה שמדובר באיש חסר רגישות וטעם .מר שפירא ,איש עסקים
חובק עולם ,מצליח לעורר עליו גם את כעסו של ראש העיר הראשון של תל אביב ,אדון מאיר
דיזינגוף .ראש העיר מצווה להסיר את שלטי הרחוב ,ולרסן את סרנדות האהבה הפומביות של
האדון שפירא .פקידי העירייה ממהרים לעשות כמצוותו של דיזינגוף .השלטים מורדים והשמות
נמחקים .כאשר מר שפירא שומע על כך ,הוא מתמלא זעם ומיד שב להציב את השלטים עם שם
רעייתו ושמו בכניסה לסמטאות .אדון דיזנגוף שומע על כך ושוב מורה לפקידיו להסיר את
השלטים ושוב מר שפירא מחזיר את השלטים .התנצחות זו נמאסה על אדון דיזינגוף וזה החליט
לערוך ביקור בביתו של מר שפירא הנמצא בקצה הסמטה .הפגישה בין השניים התנהלה בארבע
עיניים ,אולם עדים שהיו מחוץ לבית ידעו לספר כי מהבית בקעו צעקות ש ני האישים שהגיעו עד
לב השמים .בסופו של דבר הוחלט להביא את הנושא בפני ועדת השמות של העירייה ,בועדת
השמות החליטו שלא להחליט מיד ולקראו לסמטאות בשמות זמניים .הדרומית היא סמטה
אלמונית ואילו הצפונית סמטה פלונית .
תמונות ראה נספחים תמונות –עמוד 7
30
פרק :5
שם היצירה" :פסל האריה בבניין ג'נרלי"
הנושא :אריה מכונף.
תאריך היצירה :לא ידוע
החומר ממנו היא עשויה :אבן
מידות :לא ידוע
מקום הימצאה :ירושלים ,בניין ג'נרלי ,מפגש רחובות יפו ושלומציון המלכה (כיכר בר כוכבא).
שם האמן :התייחסות לשלושה יוצרים :דוד אוזרנסקי או אמן איטלקי לא ידוע או זאב רבן .
זאב רבן (:)1890-1970
מאייר ,מעצב ,צייר ופסל ישראלי
32זאב רבן נודע בזכות תרומתו הגדולה לפיתוח הסגנון האמנותי היהודי -ארצ-ישראל .הוא הצליח
ליצור אמנות מקורית המשלבת יסודות אמנותיים אירופיים כגון אר -נובו עם נושאים מקומיים
ויהודיים .כמו כן הוא היה מורה לתחומי הגרפיקה ,ויוזם תעשיות של אמנות שימושית מקומית ,
עיצוב גרפי ,מזכרות ותשמישי קדושה .
יליד לודג' ,פולין .בשנת 1912עלה ארצה בעקבות הזמנתו של בוריס שץ ללמד בבית הספר החדש
בצלאל .שנתיים לאחר מכן החל לנהל את מחלקת "המקשה" )היציקה) בבצלאל .בשנת 1913
הקים יחד עם מאיר גור אריה ושמואל פרסוב סדנת עבודה בשם " מנורה" .בסדנה הם עיצבו
תבליטים ומזכרות עשויים חומר .הנושאים שבהם עסקו היו סיפורי חד גדיא ,סיפור שמשון
והאריה ,סיפורי אדם וחווה ,קין והבל ,ונופי הארץ ומקומות קדושים .בין תלמידיו נמנים ראובן
רובין ונחום גוטמן.
זאב רבן השכיל לשלב בין סגנונות אירופיים בני זמנו ,כמו סגנון האר -נובו ,לבין טכניקות של
אמנות שימושית מן המזרח ומוטיבים יהודיים ותנ "כיים .הוא הצליח לפתח שפה עיצובית
מקורית עשירה במוטיבים ,עיטורים וטיפוגרפיות ייחודיות .יצירתו הסגנונית החדשה אפיינה את
הסגנון החזותי של " בצלאל" בשלושים השנים הראשונות של בית הספר .
פסל האריה בבניין ג'נרלי בירושלים:
תיאור הפסל:
33האריה ניצב על "במה" המורכבת משתי מדרגות ,כאשר בחזית חקוקות אותיות לטיניות
.MDCCCXXXIפסל האריה מוצק ,צבעו לבנבן -אפור ,האריה עומד על ארבע רגליים כאשר
הרגל הימנית אוחזת בספר פתוח שעליו חקוקות אותיות לטיניות PAX, TIBI, MARCE ,
32בת שבע גולדמן אידה ,זאב רבן -סימבוליסט עברי ,הוצאה משותפת של יד בן צבי ומוזיאון תל אביב .2001,
33אתר המועצה לשימור אתריםhttp://www.shimur.org -
31
"( EVANGELISTA MEUSשלום עליך מרקוס ,האוונגליסט שלי ") שלוש אצבעותיו אוחזות
בספר.
לאריה זוג כנפיים גדולות כשל נשר ,זנבו מוטה כלפי מטה .פניו אינן מופנות קדימה אלא במעין
פרופיל ,הוא פוער מעט את פיו ושיני ו הקטנות נחשפות .את פניו של האריה מעטרת רעמת שיער
שנחרצות בה קווים בולטים .עיניו קטנות ובאפו יש נחיריים .הפסל עומד ואינו נראה בתנועה .
הפסל מורכב משישה חלקים ,נעשה באבן ירושלמית על ידי שלושה סתתים (שניים מהם
איטלקים).
34בניין חברת הביטוח ג ‘נרלי שוכן בכיכר בר -כוכבא ,ומפגש רחובות יפו ושלומציון המלכה ,הינו
אחד מהמבנים המרשימים בלב העיר .
בשנת ,1932במלאת 100שנה לייסוד חברת הביטוח האיטל קית הגדולה "אסיקוראציוני ג'נרלי",
על ידי קבוצת יזמים מטריאסטה ,רובם יהודים ובמלאת 50שנה לפעילותה בארץ ,החליטה
החברה לבנות בירושלים בניין משרדים .היה זה הבניין הראשון שחברת ביטוח זרה הקי מה
כמשכנה הרשמי כאן (פלסטיין אילוסטרייטד .)30.3.1934 ,החברה רכשה מעיריית ירושלי ם מגרש
פינתי בולט וחשוב בצומת הרחובות יפו ורחוב הנסיכה מרי דאז .קודם לכן ,שימש המגרש תחנה
לאוטובוסים מירושלים ללוד -אז צומת חשוב בתנועת הרכבות ברחבי המזרח התיכון (סרנה,
.)7.5.1982
התכנון בוצע על ידי האדריכל האיטלקי הנודע מרצ 'לו פיאצ'נטיני ,מי שהיה מקורב ל חוגי השלטון
הפשיסטי של בניטו מוסוליני .
התכנית של פיאצ'נטיני משלבת מרכיבים קלאסיים עם מרכיב ים של הסגנון הבינלאומי האופנתי .
כל החזיתות של קומת הקרקע ,שבהן פתחי חנויות קמורים ,בנויות מאבן בעיבוד גס בדומה
לבניינים רנסאנסיים באירופה .לעומת זאת ,שלוש הקומות העלי ונות בנויות מאבן בעיבוד טלטיש
עדין ,עם פתחי מרפסות וחלונות ישרי זווית ,פסי אבן אופקיים ובולטים ,ה"רצים" לאורך הבניין ,
מדגישים את המעבר מקומה לקומה .צורת הבניין תואמת בינוי "מסדרון" ,המאפיין את הבנייה
בתקופה זו במרכז העיר ומגדיר את פינת הרחובות והצומת .
בראש הבניין ניצב פסל אריה מכונף -סמלו של השליח האוונגליסט מרקוס הקדוש ,פטרון העיר
ונציה ,המהווה גם סמל מסחרי של חברת הביטוח שמרכזה בונציה .תחת כף רגלו של האריה מונח
גם ספר פתוח עם כתובת בלטינית ,ולמרגלותיו חקוקות הספרות הרומיות MDCCCXXXI
המציינות את שנת יסוד החברה .1831
32
35קווים לדמותו של פסל האריה בבניין ג'נרלי:
הבניין נבנה בימי המנדט הבריטי לכבוד חברת הביטוח .ASSICURAZIONI GENERALI
מכיוון שחברה זו מרכזה בונציה ,בחרה לה לסמל את סמל עירה ,האריה המכונף ,ומסיבה זו
החליטה לפאר בתמונתו אף את ביתה בירושלים .בשיחתי עם האדריכל דוד קרויאנקר נאמר לי כי
האריה עוצב על ידי הפסל דוד אוזרנסקי .פרטים שונים לחלוטין על אודות אריה זה נמסרו בספר
"בלב ירושלים" לשמואל אבן אור ויהושע ביבר ,לפיהם המהנדס ד"ר אשר הלוי ,שעבד בחברת
הבנייה אשר הקימה את הבניין ,מספר כי את האריה פיס ל אמן איטלקי באיטליה .
ועדיין אין זה הכל ,בספר RABAN REMEMBEREDשהוא קטלוג של תצוגת עבודותיו של זאב
רבן ,שנערכה בניו יורק בשנת -1983-1982בעמודים 118-120מופיעות כמה תמונות תחת הכותרת
ARCHITECTURAL ORANENTATIONולאחד הקישוטים האלה הכותר GENERALI
– BUILDING- SCUPTURE OF WINGED LION-GERUSALEM.C.1934דבר המראה
שמחבר הקטלוג היה סבור שהאריה הוא מעשי ידיו של רבן .אשר לתאריך-קרויאנקר מוסר לנו
שתכנית הבניין הוכנה בשנת ,1933ואילו בספר THE GLORY OF GERUSALEMלשלמה
גפני וא' ואן דר היידן נאמר שהאריה הוקם במקומו בשנת ( .1931ואולי בלבל את המחברים
התאריך ,1831הכתוב בספרות רומיות תחת הפסל ,והוא תאריך ייסוד החברה ).
ראה תמונות נספחים תמונות -עמוד 8
34קרויאנקר ,דוד .רחוב יפו -ירושלים ,ביוגרפיה של רחוב ,סיפורה של עיר ,הוצאת כתר.2005,
35צרפתי ,גדי בן עמי ,.מי אתה ,האריה לבית ג'נרלי? " ,טבע וארץ" יוני ,1993חוברת ,257הוצאת החברה להגנת הטבע.
33
פרק :6
36גארנות ראמף ,Gernot Rumpf -יליד 1941
פסל גרמני ,בוגר האקדמיה לאמנויות היפות .בשנת 1965פתח את סדנאתו.
עבודותיו ידועות בעיקר במזרקות ופסלים בעלי מוטיבים תנ "כיים.
שם היצירה" :מזרקת האריות"
הנושא :אריות
תאריך היצירה1989 :
החומר ממנו היא עשויה :ברונזה מוזהבת
מידות :לא ידוע
מקום הימצאה :גן בלומפילד ,ירושלים
שם האמן :הפסל גארנות ראמף
שי מאת הרפובליקה הפדרלית הגרמנית
38 37מזרקת האריות שתרמה ממשלת גרמניה לירושלים ,בשאיפתה לחזק את הקשר בין אירופה
לירושלים ,לספק הנאה לאנשים ולהוות מקום למפגש ,שיחה ושלווה עירונית .
על פי דבריו של אוסקר שניידר ,השר הפדרלי הגרמני דאז לתכנון אזורי לבניה ולפיתוח עירוני
"אכן ,ירושלים היא עיר יפה והמזרקה ,אשר היה לי הכבוד למסור לעיר ירושלים היום ,מיועדת
לתרום תרומה קטנה ליופי הזה "...
האמן הגרמני גרנות ראמפף ,אמן נוצרי ,ביקר בירושלים ,הוא סייר באתריה ,ראה מוצגים
ארכיאולוגיים והשתדל לעמוד על מאפייני המקום .
הגישה של האמן היא שמרנית ,והוא יוצר בסגנון נטורליסטי (חיקוי הטבע) כמו האמנים
הקלאסיים.
אתר הצבת המזרקה נבחר בכוונה בכדי ליצור מקום מפגש לאוכלוסייה המעורבת של ירושלים ,
ולחבר בין העיר הישנה והחדשה .הבחירה באריות נבעה מן הרצון לעסוק בקדושתה ובעוצמתה
של ירושלים ,ומתוך התבוננות בממצאים אריכ אולוגיים ,שבהם מופיע האריה פעמים רבות כמלך ,
שומר ומגן.
משמעות הפסל:
כוונתו של ראמפף היה ליצור מזרקה שתהא סמלית עבור שלושת העמים אשר חיים בירושלים ,
יהודים ,נוצרים ומוסלמים .חשוב היה לו להשתמש במטאפורות פשוטות בעיצוב הפסל ,בכדי
שלציבור יהיה קל להבין את מש מעותו :האריה הגדול ,מלך החיות ,ה"שומר החזק" ,זוג אריות
צעיר ומבוגרים יותר כמו גם אריה קטן שנותן לילדים מי שתיה .
36
לא קיים מידע ספרותי אודות האמן גרנות ראמפף ,שימוש באתר ויקפדיה
-www.jerusalem.muni.il 37אתר עיריית ירושלים
noar.education.gov.il
– der lowenbrunnen zu gerusalem-von gernot und Barbara rumpf 38באדיבות ארכיון עיריית ירושלים .2003 ,
34
הילדים ,המטפסים על גב האריות או רוחצים במי הבריכה ,מבטאים את השאיפה לחיים של דו
קיום בין יהודים לערבים .המזרקה נושאת מסר סמלי ,המתבסס על המיתוסי ם המשותפים
לשלושת הדתות המקומיות .
האריות הם המסגרת לדבר המהותי עליו הם שומרים ' :עץ החיים'.
דימוי מרכזי זה נלקח מתיאור גן העדן בספר בראשית .במרכז המזרקה מצוי מוטיב העץ ,לעץ
צורה מסוגננת מאוד ,שאובה אף היא מיצירות ארכיאולוגיות ,שבהן עבר העץ גלגולים שונים ,
והוא נטוע במרכז בריכת מים ,המרמזת על גן עדן נכסף .
העץ המורכב משלושה שלבים של גזעים מפותלים הפורצים חריצי המים ,מחזק את תחושת
האידיליה של גן העדן ,וארבעת המקומות בהן נפרץ מעקה המזרקה והמים גולשים מעליו ,
מסמלים את ארבעת הנהרות ,שיצאו מהגן הקדום.
העץ מתפקד גם כארץ מובטחת ,שבה כלו המים -כפי שחוזרת ומגלה יונת השלום אשר שלח נוח מן
התיבה .ירושלים שבין העיר העתיקה לחדשה ,גן עדן חלומי .
'עץ החיים' מופיע בספר הראשון של התורה :
באמצע גן (העדן) גדלו שני מיני עצים :עץ אחד שפירותיו מעניקים חיי נצח ועץ אחד שפירותיו
מעניקים ידע בלתי מוגבל ".
ראמף שאב השראה לשימוש במוטיב 'עץ החיים' מהמגוון הרב של כותרות עמודים אשר
נמצאות במוזיאון ישרא ל ועל הר הבית ליד מסגד אל אקצה .
במחלקת היודאיקה של מוזיאון ישראל ,הבחין ראמף לעיתים קרובות במוטיבים של האריה
והציפור ,העשויים מכסף מרוקע על החנוכיה ועל מגילות המתכת שעוטפות את ספר התורה .
האריה הוא החיה שמסמלת את שבט יהודה בברית הישנה .זוהי גם החיה שמופיעה על שלטי
גיבורים בעיר ירושלים .
משפחת האריות המתוארת בוריאציות שונות סביב המזרקה ,נוצרה בהשראת סמלה של העיר
ירושלים ,תוך התייחסות לדימו יים נוספים .גור האריה נדמה ,בין השאר ,לפסוק "גור אריה
יהודה" (בראשית מט:ט) .יותר מכל מזוהה הגור ,עם הילדים המשחקים במקום ורק מפיו
זורמים מים ראויים לשתייה .
לעץ שבפסל זיזים שתפקידם אינו רק להזיז מים ,אלא שלדברי האמן הם מייצגים את העובדה
שעדיין אין שלום בירושלים ,והעיר מלאה חוחים .
השלווה ההרמונית שנוצרת מהשילוב בין היונים ,העכברים והאריות מבטאת עולם אידילי ,
המשתלב עם השושנים שבבריכה ומזכיר את תיאורי "שיר השירים" ומעין "שושנה בין החוחים ".
כמו בדימוי כך גם בפסל ,בגזע העץ ישנם קוצים ,המייצגים את הקושי והמכאוב ,המאפיינים את
יחסי העמים באזור ,אך הסמליות ה אופטימית היא זאת שבולטת ביצירה .
יש הומור ,משולב לרמזים ל"גר זאב עם כבש" ,ובמקרה הזה אריה עם עכבר .
העמדת העכברים בסמוך לאריות ,מתייחסת למשל המופיע בשלושת הדתות ,בדבר האריה שחס
על חייו של העכבר ובסופו של דבר ,למרות עוצמתו ,נעזר בו כדי להיחלץ ממלכודת המוות .
מוסר ההשכל של משל זה מתאים לתוכן היצירה .
סמל השלום ,היונה עם עלה הזית בפיה ,מייצגת את סוף הפורענות של המבול ,ועמידתה על הכלוב
העגול ,המדומה לכדור הארץ ,מייצגת את אידיאל השלום העולמי .
בעוד באירופה ממנה הגיע האמן ק יים שימוש נרחב במזרקות ,בירושלים בזמן הקמת המזרקה
לא הייתה אפילו לא אחת .
35
סיכום:
המראה העצמתי של האריה ,ייצוגיו החזקים לאורך ההסטוריה ,בדתות ובתרבויות השונות ,
המסמלים כח ,אומץ צדק וגבורה ,מסבירים את השימוש הרב במוטיב האריה באמנות הישראלית
ובפיסול הישראלי בפרט.
האריה ,בשל היותו מסמל עמידה איתנה מול האויב ,יוצר הזדהות בנוף הישראלי במובנים של
ניצחון ישראלי על האויב ויש בכך כדי לשרת את הממסד בהבניית הזיכרון הקולקטיבי .
פסל האריה השואג של מלניקוב ,המסמל את הקרבת אנשי היישוב למען המולדת ,והאנדרטה
לזכרו של דב גרונר כמסמל את גבורתם של הלוחמים היהודים נגד האמפריה הבריטית מהוות
מוקד של פולחן הקשור במיתוס של גבורה והקרבה ,מיתוס אותו חיברו האנדרטאות עם הנוף ,
והגדירו אתרים שיכלו לשמש כמוקד עלייה לרגל של מוקירי זכר הגיבורים .
בנוסף לכן ,האריה המסוגנן של מלניק וב מעיד על הכוונה לשלב בסמל זה את העבר וההוה ,את
יהדות הגולה עם השתרשות מחדש באיזור הים התיכו ן .האנפס המלא והמסוגנן של פניו ,עיצובו
הסטאטי והקשרים בינו ובין הנצח ,הזכרון והקבורה מצביעים לכ יוון התרבויות המזרחיות
העתיקות ויש בכך ביטוי לשאיפה לגשר על פני אלפיים שנה ,למזג מקורות עתיקים עם סמליות
חדשה ,כיאה להשתייכותו של מלניקוב לזרם הכנעני .פסל האריה השואג הפך לסמל ולמוקד
עלייה לרגל ביום תל חי ,בי"ב באדר .זהו אולי הסמל הנפוץ ביותר באצבע הגליל ומופיע בין השאר
על סמלה של המועצה האזורית ובסמלים של אגודות וארגונים שונים הק שורים לאזור .
הפסל הוא ביטוי סימבולי מוצלח ,המסמל את "גור אריה יהודה " שהוא סמל יהודי של גבורה .
אנדרטת הזיכרון לדב גרונר מיועדת ליצור חוויה אצל מי שבא עימה במגע .
בניגוד ליצירת אמנות המוצבת בנוף הציבורי ,מצבת הזיכרון אינה אמורה ליצור אצל הצופה
חוויה אסתטית אלא חוויה רגשית .האנדרטה אמורה לאפשר את המפגש בין הצופה למורשת
ולזיכרון הקולקטיבי ,מפגש שהוא הכרחי ליצירת תחושת השתתפות והזדהות ,המאשרת ומחזקת
את המחויבות של היחיד למורשת הקוקטיבית .
האסטטיקה והאומנות אינן מטרה בזכות עצמה ,אלא ,כלי למילוי הפונקציה הבסי סית של
האנדרטה.
הגבהת אנדרטת דב גרונר ("עולי הגרדום") מעל פני השטח יוצרת את הבלטת האנדרטה
מסביבתה ,דבר המבטא התעלות ורוממות הנצחת הנופלים וזכרם .
הקמת האנדרטה לנופלים הייתה בבחינת חידוש הקשר בין העם היהודי לטריטוריה הלאומית .
פעילות ארגוני המחתרות הייתה בבחינת חוויה בעלת מימדים מיתולוגיים בהוויה הישראלית
המתחדשת .בתודעה הקולקטיבית נתפס המאבק של ארגוני המחתרות כאירוע בעל משמעות
מכרעת בהיסטוריה הלאומית .אנדרטת דב גרונר ("עולי הגרדום") יוצרת בנוף אתר מקודש .
האנדרטה בנויה במקום שאינו טעון במשמעות היסטורית ,במקרה כזה האנדרטה היא שמשרה
"קדושה" על סביבתה המיידית .תחומי האתר ברורים כאשר המעבר מ "קודש" ל"חול" הוא חד.
אין הרבה מידע אודות הפסל של י .ד גורדון -האריה בסמטה פלונית ,בתל אביב .הפסל נועד
להנציח את אהבתו הרבה של אדון שפירא לאשתו .יתכן שביקש מיוצר הפסל לפסל אריה כגיבור
וכחיה המייצגת עוצמה .
36
הפסל של האריה בבניין ג 'נרלי-בספר יחזקאל הנביא מסופר על ארבע חיות הנושאות את כס
הכבוד ואלו הם :אדם ,נשר ,אריה ופר .תיאור זה הובא ב "אפוקליפסה של יוחנן " בברית החדשה.
מתי -קיבל את דמות המלאך ,לוקאס את דמות הפר ,יוחנן את דמו ת הנשר ,ומרקוס את דמות
האריה .חיות אלו נראות לעיתים קרובות באיקונוגרפיה הנוצרית ,דמויות אלו מקבלות הילה ,
ספר וכנפיים .פסל האריה המ כונף המייצג את מרקוס האוונגליסט .האריה מייצג את מרקוס
הקדוש כי הוא מתחיל את סיפורו "כקול קורא במדבר"-חיי יוחנן המטביל ,מדבר מתקשר
לאריה .מרקוס הקדוש הוא פטרונה של העיר ונציה ,והאריה משמש לו כבן לוויה ,כמו כן הפך
לסמלה של חברת הביטוח הגדול "אינטרקציוני ג 'נרלי" .סמלה של הרפובליקה היה אריה מכונף
שאחד מטלפיו נשען על האוונגליון ,ועליו רשומה הכתובת" :השלום עליך מרכוס שליחי "
PAX TIBI MARCE, EVANGELISTA MEUS)).סמל זה קשור באחד המיתוסים
החשובים של המדינה הוונציאנית .מרכוס הקדוש הוא מחברו של אחד מספרי הבשורה הנוצרית,
ולפי המיתוס הוונציאני ,הוברחה גופתו מאלכסנדריה בשנת 828על ידי שני סוחרים ונציאנים .
בדרך חזרה הם נקלעו לסערה קשה בלב ים ,והתפללו לעזרתו של הקדוש .זמן קצר אחר כך
נשמעה מן השמים הקריאה " :השלום עליך מרכוס שליחי " ,ומיד שככה הסערה .גופתו של מרכוס
הובאה לוונציה ונקברה בכנסייה הראשית של העיר .מאז נחשב הקדוש ,שהאריה המכונף הוא
סמלו ,לפטרונה של הרפובליקה .
בכל מקום שבו שלטה ונציה הוצב פסל האריה המכונף בכיכרות המרכזיות ,על חומות הערים
ובמקומות רבים אחרים .זאת ,כדי לציין כי הרפובליקה היא השולטת במקום .הפסל נחשב גם
למעין קמיע ששמר על שלומה של ונציה ושל אלה החוסים תחת כנפיה .לא בכדי כונתה
הרפובליקה של ונציה " LA SERENISSIMA,השלווה ביותר" .הוונציאנים היו אומה של
סוחרים ,וככאלה היה להם עניין מיוחד בשמירתו של השלום ,שאיפשר להם להתעשר ולשגשג ..
פסל מזרקת האריות בירושלים של ראמף -האמן בחר לפסל את האריות כחיה המייצגת עוצמה ,
כחיה המסמלת את ירושלים ,אך גם כחיה היכולה לחיות בשלווה ובאידיליה עם חיות ה קטנות
ממנה ,כמו עכברים .כך גם אנו היהודים ,יכולים לחיות בדו קיום ביחד עם בני דתות אחרות .
37
ביבליוגרפיה:
.1אביעד ,רוית .צה"ל נולד ברמת גן ,עיריית רמת גן.2002 ,
.2אלמוג ,ע' .אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל -ניתוח סמיולוגי ,מגמות ,לד ( ,)2תל אביב .עמ'
.210-179
.3בנימין תמוז (ער') ,סיפורה של אמנות ישראל ,מסד ,1980 ,תל-אביב.
.4ברוס מיטפורד ,מירנדה .סימנים וסמלים ,הוצאת כתר. 2000 ,
.5בת שבע גולדמן אידה ,זאב רבן -סימבוליסט עברי ,הוצאה משותפת של יד בן צבי ומוזיאון תל
אביב.2001 ,
.6גולדנברג יוסי ,וידריך שולה ,ד"ר עמית כהן עירית ,.תל אביב –עיר גלויה ,הוצאת אחיאסף,
.1982
.7הוברמן,אידה .אריה על חומה עתיקה ,עיתון 77לספרות ולתרבות .1977 ,2:6,
.8ויליס ,רוי .המיתולוגיה של עמי העולם ,הד ארצי. 1999,
.9זיו ,אפי .מיתולוגיה עכשיו -לקסיקון ,מושגים ,שמות ,ביטויים ומונחים ,עם עובד.2003 ,
.10ישראלי ,שלומית .המיתולוגיה המצרית ,מפה.2005 ,
.11לוינגר ,אסתר .אנדרטות לנופלים בישראל ,הוצאת הקיבוץ המאוחד .1993 ,
.12מרקל ,יעקב .אמנים יוצרים בתל אביב יפו -פסלי חוצות ,הוצאת יעקב מרקל.2010 ,
.13נאור ,מרדכי .תרומת רמת גן לביטחון ישראל .2009 ,
.14ניתוח אנדרטת עולי הגרדום ברמת גן -ארכיון מוזיאון אברהם קריניצי ,רמת גן.
.15סבג ,ר .פרקים באמנות ישראלית ,מעלות ,ירושלים ,תשמ"ט.
.16ס .מוריי ,אלכסנדר .מדריך המיתולוגיה ,אסטרולוג.2002 ,
.18עזריהו .מ' .האנדרטה הישראלית :מיתוס ,אמנות ופוליטיקה ,סטודיו ,37אוקטובר.1992 ,
38
.19פייפר ,ד( ,.ער') אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול ,כרך ,4כתר ,ירושלים.1984 ,
.20פינק ,גרהרד ,מי ומי במיתולוגיה העתיקה ,מעריב.1998 ,
.21פישמן ,רותי .אוצר המיתולוגיות והמיתוסים -מילון אינצקלופדי ,אסטרולוג.2002 ,
.22פישמן ,רותי .סמליות במבט נשי -סימבולים וארכטיפים נבחרים ,אסטרולוג.2008 ,
.23צרפתי ,גדי בן עמי ,.מי אתה ,האריה לבית ג'נרלי? " ,טבע וארץ" יוני ,1993חוברת ,257
הוצאת החברה להגנת הטבע .
.24שמיר ,אילנה .הנצחה וזיכרון ,עם עובד.1996 ,
.25שמיר ,אילנה .הנצחה וזיכרון :דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי זיכרון ,עם עובד ,תל
אביב.1996 ,
.26שרון ,ישראלה .אנדרטת זיכרון למחתרת ולדב גרונר .1994 ,
.27קריניצי ,אברהם .בכוח המעשה ,מסדה ,ת"א ,תש"י.
.28קרויאנקר ,דוד .רחוב יפו -ירושלים ,ביוגרפיה של רחוב ,סיפורה של עיר ,הוצאת כתר. 2005 ,
.29רגב עופר .טיול קטן בעיר הגדולה ,משהב"ט-הוצאה לאור.1999 ,
.30אוסף פרטי מבית חנה אורלוף -אמני אסכולת פאריז ואמנים ארץ ישראליים ,מוזיאון מאנה-
כץ.2002 ,
.31הפיסול הארצישראלי ,)1939-1906( .מוזיאון הרצליה .1990 ,
.32מדוע האריה נעלם בהתגלות [ ?5התגלות של הקדוש ג 'ון האלוהי – הספר האחרון בברית
החדשה שמספר על התגלות אלוהית של העתיד לקדוש ג 'ון]
דימויי אריות בספרות היהודית והנוצרית המוקדמת
Brent A. Strawn
39
המוזיאון לצילום ע "ש אלי, מסמל לאומי לסמל עממי: פסל האריה2000-1920 תל חי.33
.2000 למברגר בגן התעשייה תל חי
.1951 , ספר הפרוטוקולים של מועצת עיריית רמת גן.34
:אתרים באינטרנט
http://www.mikragesher.org.il -אנצקלופדיה גשר
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayechi/nah.html
/http://www.alon.hasharon.k12.il.
אתר עיריית ירושלים-www.jerusalem.muni.il
noar.education.gov.il.
באדיבות ארכיון עיריית-der lowenbrunnen zu gerusalem-von gernot und Barbara rumpf
2003 ,ירושלים
אתר הסוכנות היהודית-www.jafi.org.il
אתר לח"י-www.lehi.org.il
www.hatser-telhai.org.il-מוזיאון חצר תל חי-אתר
http://www.shimur.org -אתר המועצה לשימור אתרים
.
40
© Copyright 2024