שינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות
תוכן עניינים .1מבוא 1 ............................................................................................................................................... 1.1עמדות 1 ........................................................................................................................................ 1.1.1שינוי עמדות2 ......................................................................................................................... . 1.2הקהילה ההומו-לסבית 3 .................................................................................................................... 1.3עמדות כלפי הומוסקסואליות 4 ........................................................................................................... 1.3.1חילונים ודתיים5 ..................................................................................................................... . 1.4התערבויות לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות 6 .................................................................................. 1.4.1פאנלים של דוברים מן הקהילה הלהט"בית7 .................................................................................. . 1.5השערות המחקר 8 ........................................................................................................................... .2שיטה 9 .............................................................................................................................................. 2.1נבדקים 9 ....................................................................................................................................... 2.2כלים 9 .......................................................................................................................................... 2.3הליך 11 ........................................................................................................................................ .3ממצאים 11 ......................................................................................................................................... .4דיון 14 ............................................................................................................................................... .5ביבליוגרפיה 18 ................................................................................................................................... .6נספחים 26 .......................................................................................................................................... 1 .1מבוא עמדות הן נושא בעל חשיבות ייחודית בפסיכולוגיה החברתית והינן רבות השפעה על מחקרים בתחום ,מחקרים הלוקחים בחשבון את תפיסתם של פרטים את אופייה של ההתנהגות האנושית (.)Tailor, Peplau & Sears, 2006 ניתן להשפיע על עמדות באמצעות תהליכים חינוכיים ( )Cerny & Polyson, 1984ורבים המחקרים שמתמקדים בניסיונות למצוא את הדרך המיטבית להשפיע על עמדותיהם של פרטים כלפי אוכלוסיות מגוונות ונושאים שונים (לדוגמה.)Chonody, Siebert & Rutledge, 2009; Mukhopadhyay & Molosiwa, 2010 , המחקר הנוכחי מציג מענה לשאלה האם הרצאה חד-פעמית ,הכוללת סיפור אישי של אדם מהקהילה הלהט"בית (הומואים ,לסביות ,ביסקסואלים ,טרנסקסואלים) ומידע כללי על הקהילה ,הינה בעלת השפעה ובכוחה לשנות עמדותיהם של סטודנטים לתואר ראשון בחינוך .האם עמדותיהם הופכות חיוביות יותר ,בעקבות ההרצאה ,בהשוואה לסטודנטים בחוג לעבודה סוציאלית שעוברים הרצאה ניטראלית במסגרת קורס השייך לחוג הלימוד שלהם .בנוסף, נבדק קיומם של הבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות ומידת השתנות העמדות בעקבות ההרצאה בקרב דתיים וחילונים .ישנה חשיבות גדולה ללימוד נושאים הקשורים להומוסקסואליות בקרב סטודנטים שהינם אנשי חינוך וטיפול לעתיד ,לאור העובדה כי יתכן ויתקלו בתלמידים ומטופלים מן הקהילה הלהט"בית וגם משום היותם דמויות מפתח בעלות עוצמה בכל הנוגע לעיצוב ושינוי עמדות בקרב הקהילה הכללית ( Ben-Ari, 1998; Schoenberg, Goldberg .)& Shore, 1984מסקנות מחקר זה ,בכוחן לסייע בבניית תוכניות התערבות שמטרתן שיפור עמדות כלפי הומוסקסואליות והן מספקות תשובות לשאלות כמו :האם יש בכוחה של התערבות חד-פעמית לשנות עמדות או שישנו צורך בנקיטת מענה ארוך-טווח ,האם סיפור אישי הינו בעל עוצמה מספקת ועוד .בנוסף ,נושא זה לא נחקר רבות בישראל ועל כן ,כל פיסת מידע שופכת אור נוסף על הסוגיה (שילה.(2119 , 1.1עמדות המושג "עמדות" הופיע לראשונה במחציתה השנייה של המאה ה Spencer( 19-בתוך )Fishbein, 1967ולו הגדרות רבות ומגוונות .הגדרה מקובלת של עמדה הינה מושג מופשט ,שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות מסוימת של אדם ולעיתים אף לחזות אותה ( .)Allport, 1935; Campbell, 1963עמדה ,כמוה כמבנים קוגניטיביים 1 אחרים כמו מחשבה ,זיכרון ,מניעה ועוד .בהיותה מושג מופשט ,אין היא מסוג הדברים שאפשר לחוש אותם ,או לגעת בהם .כלומר ,עמדה היא הערכה כללית וקבועה יחסית שיש לפרט על אנשים ,על אובייקטים ועל נושאים שונים .עמדות הן יציבות יחסית ,כלליות ומבטאות יחס שלילי או חיובי כלפי נושא העמדה (בראל ונוימאיר .)1996 ,כמו כן ,ישנם הבדלים במבנה הבסיסי של עמדות ,אשר משמעם הבדלים בעוצמתן של העמדות ומשתנים כמו התמדה לאורך זמן והשפעה על שיפוט והתנהגות ,הופכים עמדות לחזקות יותר (.)Petty & Krosnick, 1995 יש להבחין בין רכיבים קוגניטיביים ,רגשיים והתנהגותיים של עמדה ,אשר מייצגים פנים שונות של החוויה האנושית ( .)Hilgard, 1980הרכיב הרגשי מתייחס לרגשות ,תחושות ודחפים שעולים בעקבות היחס לאובייקט מסוים ( ,)Fleming, 1967הרכיב הקוגניטיבי מתייחס למחשבות ,אמונות ושיפוט ביחס לאובייקט מסוים ( & Breckler )Wiggins, 1989והרכיב ההתנהגותי מתייחס לנכונות של הפרט להתנהג בדרך חיובית או שלילית כלפי נושא העמדה (בראל ונוימאיר.)1996 , עמדה היא מרכיב נרכש באישיותו של אדם .היווצרותן של עמדות נובעת מהשפעות חברתיות-דרך חיקוי ,התניה קלאסית והתניה אופרנטית; השפעות קוגניטיביות-עם ההתוודעות לסביבה מתגבשות עמדות; והשפעות התנהגותיות- לפרט צורך יסודי לשמור על איזון בין מרכיבי ידע שונים ועם קליטת מידע חדש מתרחשת התחזקות עמדות או ערעורן ושינויין בעקבות כך (זיו.)1999 , 1.1.1שינוי עמדות .לא תמיד התנהגות האדם תואמת את עמדותיו ,מה שיוביל לדיסוננס קוגניטיבי – תחושה של חוסר נוחות עקב הפער ,ולעיתים לשינוי העמדות ,על מנת להשיג תחושה של רווחה ואיזון ( & Festinger .)Carlsmith, 1959עם זאת ,שינוי עמדות יתרחש על הצד הטוב ביותר ,אם תתרחש התערבות הנוגעת לשלושת רכיביה של העמדה (.)Westwood, Vargo & Vargo, 1981 ניסויו של )1961( Kelmanהפך לאחד הקלאסיים בנושא שינוי עמדות .הוא ערך סדרת מחקרים על קהלים של סטודנטים ,מתוך ניסיון למדוד מה יגרום להם להשתתף בפעילות התנדבותית בקהילה ,שבה לא לקחו חלק קודם לכן. נמצא כי ניתן לשנות עמדה ברובד ההתנהגותי ולטווח קצר באמצעות יצירת ציפייה לתגמול או חשש מעונש .כדי להשפיע על יצירת שינוי לטווח זמן ארוך ,יצירת השינוי צריכה להתבסס גם על הרכיב הרגשי של ההזדהות .נדרשת, אם כן ,השפעה הכוללת בתוכה רכיבים קוגניטיביים ורגשיים גם יחד כדי שתתרחש הפנמה. 2 באשר להפחתת עמדות שליליות כלפי קבוצות "אחר" )1958( Allport ,ניסח את השערת המגע .זו טוענת שקשר בין קבוצות תחת תנאים מיטביים ,יש בכוחו להפחית עמדות שליליות כלפי קבוצות "אחר" .תנאים מיטביים כוללים שיתוף פעולה בין קבוצות ,מרדף אחר מטרות משותפות ,אינטראקציה זהה לזו שהיתה מתקיימת בין שתי קבוצות של בני שווים ,קיומן של נורמות חברתיות המקיימות שוויון זכויות ואפשרות למעורבות רגשית .במטה-אנליזה הנוגעת לשינוי עמדות ,נמצא כי קשר עם מגוון של קבוצות היה יעיל ביצירת שינוי עמדות ,במיוחד כאשר הקשר התבסס על מפגשים של פנים-אל-מול-פנים וקבוצת ה"אחר" הורכבה מלסביות ,הומואים וביסקסואלים ( Pettigrew & Tropp, .)2000 על פי התיאוריה של )1984; 1986( Herekעל עמדות פונקציונאליות (,)Functional Attitudes Theory עמדות ממלאות צרכים פסיכולוגיים .חלק מהצרכים משמשים את הפרט להערכה תפקודית וישנם צרכים המשרתים את הזהות וההערכה העצמית של הפרט ,המונעים על ידי גורמים פנימיים כמו מערכות ערכים והגנה )1986( Herek .טען שעמדות הן לעיתים ספציפיות (פונות רק כלפי פרט ספציפי) או סכמטיות (מוכללות לקטגוריה של פרטים) והן מושמות לבחינה נוספת ומוטלות בספק כשהאינטראקציה עם פרט מקבוצה אחרת מזכירה לפרט אינטראקציות דומות עם פרטים מקבוצתו שלו. תיאוריית העצמי הקוגניטיבי-חווייתי ( )Cognitive-Experiential Self Theory, Epstein, 1994גורסת כי ישנן שתי מערכות למידה :המערכת הרציונאלית-שמתבססת על מחשבות רציונאליות וניתוחים ,והמערכת החווייתית- שהיא יותר הוליסטית ומונעת על ידי רגשות .עמדות משקפות את מה שגרם לפרטים להרגיש רע או טוב בעברם ויתכן שסיטואציות שיבליטו מעורבות של רגשות ,יובילו לשינוי עמדות על ידי המערכת החווייתית ללמידה. 1.2הקהילה ההומו-לסבית קהילה מוגדרת כמסגרת חברתית בסביבה כלשהי ,המקיימת פעילויות משותפות והדדיות בין חבריה ,החולקים את אותם ערכים ותחומי עניין ומחזיקים בתחושת סולידריות משותפת ( .)Colombo, Mosso & Piccoli, 2001בסוף המאה ה ,19-החלו להופיע סימנים ראשונים של קהילה הומו-לסבית באירופה .קיומה של הקהילה בא לידי ביטוי בתרבות פנאי ענפה ולצידה גם תנועות פוליטיות והתעניינות אקדמית .הקהילה ההומו-לסבית בארץ התפתחה במקביל להתפתחותה בעולם המערבי ,אם כי בעיכוב מסוים .בשנות ה 31-של המאה הקודמת ניתן היה למצוא עדויות רבות 3 לקיומן של קבוצות של הומואים ומיעוט קטן של לסביות ,שפעלו תחילה במחתרת ,ובהמשך יצאו לרחובות ופעלו למען נראות ושוויון זכויות (קמה.)2113 , בשנים האחרונות ,ישנה עלייה במודעות הציבורית לנושא ההומוסקסואליות בישראל .בדומה למדינות מערביות אחרות ,גם כאן נחקקו חוקים הנוגעים לשוויון זכויות בחברה ומסייעים בקידום מעמדה של הקהילה ההומו-לסבית ( .)Harel, 2000; Kama, 2005המחקר בתחום הנטייה המינית מתמקד בקשיים ובמצוקות המאפיינים את המיעוט ההומו-לסבי בקרב יחידים ( ,)Perez, DeBord & Bieschke, 2008ולאחרונה גם בקרב אוכלוסייה זו כקהילה .דגש מיוחד ניתן לחקר עמדות החברה הכללית כלפי פרטים בקהילה והקהילה כולה ,תוך שניתנת תשומת-לב למרכיבים של אפליה ,סטיגמות ודעות קדומות .כל אלה הינם חלק מן הקשיים שחווים פרטים בקהילה ההומו-לסבית ( & Blum .)Fretzing, 1997; Davies & Neal, 1996; Herek & Capitanio, 1996 1.3עמדות כלפי הומוסקסואליות המושגים 'הומופוביה' ו'הטרוסקסיזם' הופיעו בשנות ה 71-של המאה הקודמת ( .)Fish, 2008הומופוביה מערבת תחושות של פחד ושנאה כלפי הומואים ולסביות ( )Cramer, 1997; Messinger, 2004וישנם גם חוקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה החברתית והחינוכית שטוענים שהתגובות השליליות כלפי הומואים ולסביות אינן תוצר של פחד, אלא הן נלמדות והינן תוצר של חיזוק חברתי ( .)Herek, 1984ההומופוביה באה לידי ביטוי ברמות חומרה משתנות, החל מהדרה של לסביות והומואים ,תגובות פוגעניות ופעולות של אפליה ,ובצורתה המסוכנת ,יכולה לבוא לידי ביטוי בביטויים של אלימות .הטרוסקסיזם הוא פחות גלוי ויותר שכיח מהומופוביה ( )Berkman & Zinberg, 1997ומשמעו החזקה באמונה כי העולם כולו הוא הטרוסקסואלי וחייב להיות כזה .אם כך ,הטרוסקסיזם הינו ה"תשתית המחשבתית" וההומופוביה היא ,למעשה ,הוצאה של המחשבות מן הכח אל הפועל .הטרוסקסיזם והומופוביה פועלים יחדיו ומייצגים צורות מגוונות של דיכוי סקסואלי ,הפוגע במי שאינו "הולך בתלם" הסטנדרטים החברתיים ההטרוסקסואלים ( Pharr, .)1997כראיה ,הומוסקסואלים ,מדווחים יותר מהטרוסקסואלים ,על כך שנפלו קורבן להתעללות פיזית או סקסואלית במהלך חייהם ( .)Balsom, Rothblom & Beauchaine, 2005בצורתה ה"עדינה" יותר ,יכולה להתבטא האפליה גם בצורות כמו אי-העסקת פרטים מן הקהילה הלהט"בית (.)Horvath & Ryan, 2003 4 עמדות כלפי הומוסקסואליות החלו להימדד אמפירית בתחילת שנות ה 71-של המאה הקודמת ,במקביל להחלטה להוציא את ההומוסקסואליות מספר האבחנות הפסיכו-פתולוגיות ולא להגדירה כפסיכופתולוגיה (שילה.)2119 , מחקרים רבים בחנו את הקשרים בין עמדות כלפי הומוסקסואליות לבין משתנים רבים ,בניסיון לאתר גורמים המנבאים עמדות שליליות .נמצא כי גברים מחזיקים בעמדות שליליות יותר כלפי הומוסקסואליות מנשים וכן העמדות שליליות יותר ככל שעולים עם הגיל .בנוסף ,הטרוסקסואלים ,דתיים ,אנשים עם גישות מגדריות מסורתיות ,השכלה נמוכה ומספר ילדים רב יותר גם הם גורמים מנבאים לעמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות ( Blackburn, Fowler, .)Mulling & Marquart, 2011; Herek & Gonzalez-Rivera, 2006; Hon et al., 2005כמו כן ,בארה"ב, עמדות כלפי הומוסקסואליות הן שליליות יותר בקרב שחורים מאשר בקרב לבנים (.)Glick & Golden, 2010 גורמים כמו פתיחות כמימד המאפיין את האישיות ,השכלה גבוהה ,קשר קרוב או חברות עם פרטים מהקהילה הלהט"בית והחזקה בידע על הומוסקסואליות מנבאים עמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ( Glick & Golden, .)2010; Hou et al., 2006; Shackelford & Besser, 2007שינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות ,יוכל ,אם כן, להתרחש על ידי קיום מפגש בין פרטים מן הקהילה הכללית לבין פרטים מן הקהילה הלהט"בית ( & Herek ,)Capitanio, 1996תוך כדי הרחבת הידע בנושא זה ,שאפשר שיתקיים במסגרת רכישת השכלה גבוהה (שילה, .)Britton, 1990 ;2119 1.3.1חילונים ודתיים .ערכים חברתיים ,בעיקר כאלה הנקבעים על ידי הדת ,הינם גורמים משמעותיים הקשורים לגיבוש עמדות וסטריאוטיפים הנוגעים לקבוצות מסוימות בחברה .למעשה ,עמדות הומופוביות הינן תוצאה של ערכים חברתיים וגורמים דתיים .)Gray et al., 1996( .יותר מכך ,על פי הספרות המחקרית ,אחד מן המנבאים הכי עקביים של עמדות כלפי הומוסקסואליות הינו הדת ()Brown & Henriquez, 2008; Olson, Cadge & Harrison, 2004 ובמחקרים רבים נמצאו הבדלים משמעותיים בין חילונים ודתיים באשר לעמדות כלפי הומוסקסואליות ,כאשר החילונים אוחזים בעמדות חיוביות יותר ( .)Herek, 1984; 1988כמו כן ,נמצאו הבדלים בעמדות על פי מידת הדתיות ,כאשר אלו שהגדירו עצמם דתיים מאוד החזיקו בעמדות שליליות יותר מן הפרטים שהגדירו עצמם כדתיים במידה ממוצעת ואלה החזיקו בעמדות שליליות יותר מן הפרטים שהגדירו עצמם כחילונים (.)Arndt & DeBruin, 2006 5 1.4התערבויות לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות על אף שצורות של הומופוביה ,לעיתים ,מושרשות עמוק וקשורות לגורמים אישיותיים ,ישנה תמיכה בכך שעמדות שליליות יכולות להשתנות באמצעות חינוך ( .)Cerny & Polyson, 1984מספר חוקרים ניסו להעריך טכניקות חינוכיות שונות שעוצבו על מנת ליצור שינוי עמדות .אסטרטגיות התערבות אלו כללו קורס מיניות האדם ,יחידה על הומוסקסואליות במסגרת קורס אחר ,סמינרים ופאנלים שדובריהם הינם מן הקהילה הלהט"בית ( Nelson & Krieger, .)1997 במחקר שהשווה יעילותן של שיטות התערבות שונות ,יושמו שלוש תוכניות שכללו סרט שדן בגישות פוגעניות כלפי קבוצות מגוונות ,לא כולל הומוסקסואליות; סרט שיוצרו הינו כומר הומוסקסואל ודן בנושא ההומוסקסואליות; שני סרטים שמציגים התנהגות הומוסקסואלית מוחצנת בקרב זוגות הומוסקסואלים .במחקר נמצא כי סטודנטים שצפו בסרט שנוגע לקבוצות מגוונות ובסרט של הכומר ,היו יותר סובלניים כלפי הומוסקסואליות מאשר סטודנטים שצפו בסרט שכלל התנהגות הומוסקסואלית מוחצנת .חשוב לציין כי השינוי בעמדות לא צלח בבדיקה שנערכה זמן-מה לאחר ביצוע המחקר (.)Goldberg, 1982 במחקר שנערך בקרב סטודנטים ,הוערכה ההשפעה של סדנת מיניות האדם שכללה הרצאה לא פורמאלית ,סרט הומוסקסואלי מוחצן ,דיון על הסרט ושיחה עם מומחים לבריאות מנטאלית הומוסקסואלית .נמצא כי לאחר הסדנה, סובלנות הסטודנטים כלפי הומוסקסואליות גברה ואף יותר מכך ,העמדות החיוביות נותרו בעינן גם בבדיקת מעקב, לאחר ארבעה חודשים (.)Anderson, 1981 (1984( Cerny and Polysonחקרו שינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות בקרב שתי קבוצות סטודנטים שאחת מהן למדה קורס מיניות האדם שכלל שתי הרצאות בנות 75דקות ,דיון בנושא ההומוסקסואליות וסגנונות חיים אחרים במליאה הכללית ובקבוצות קטנות וצפייה בסרטים ,והקבוצה השנייה למדה קורס במבוא לפסיכולוגיה .שאלון העמדות שמילאו שתי הקבוצות אחרי הקורס חשף כי סטודנטים שלמדו קורס על מיניות האדם ,הציגו עמדות חיוביות יותר מאלו שהציגו סטודנטים שלמדו מבוא לפסיכולוגיה ,כלפי הומוסקסואליות .במחקר דומה נמצא כי סטודנטים שלמדו קורס סימסטריאלי במיניות האדם ,הציגו פחות עמדות שליליות במדידה שלאחר הקורס בהשוואה למדידה שהתרחשה לפני תחילתו של הקורס (.)Iyriboz & Carter, 1986 6 מחקרים רבים דיווחו על כך שפרטים אשר מעורבים בקשר חיובי ואינטראקציה עם הומוסקסואלים ,הופכים סובלניים יותר ומציגים עמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ( Herek, 1988; Lance, 1987; Whitley, .)1990מחקר אורך שנערך בקולג' כלל קמפיין חינוכי בנושא הומוסקסואליות .הסטודנטים נחשפו במשך שנתיים ללוחות מודעות שנתלו ברחבי הקמפוס ועליהם כתבים שנרשמו בידי סטודנטים הומוסקסואלים וכללו מידע ופרטים אישיים .אחרי שנתיים ,נמצא כי סטודנטים רבים יותר דיווחו על כך שהידע שלהם בנושא ההומוסקסואליות גדל והם חשים יותר בנוח עם הנושא (.)Geller, 1991 1.4.1פאנלים של דוברים מן הקהילה הלהט"בית .שיטת התערבות זו היא הדומה ביותר לשיטת ההתערבות עליה נסמך המחקר הנוכחי .פאנלים שדובריהם הינם מהקהילה הלהט"בית עוצבו על מנת להפחית עמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות דרך אינטראקציה גלוית-לב .הפאנל כלל בדרך כלל שלושה חלקים :מבוא ,סיפור אישי ודיון לא פורמאלי ( .)Blumenfeld, 1992; Burkholder & Dieneen, 1996מטרת המבוא היתה "לסמן" את המטרה והגבולות של המפגש ,הדובר/ת הציג/ה עצמו/ה במטרה "לשבור את הקרח" ,להפחית איבה ולפתח תקשורת גלוית-לב. החלק של הסיפור האישי כלל סיפור על החיים כלהט"ב-סיפור יציאה מהארון ,סיפור על קשרים רומנטיים ומשפחתיים או דיון על האספקטים הרלוונטיים של החיים .הדרך האופטימאלית להעברת החלק האחרון נשאה אופי לא פורמאלי וחלק זה אפשר זמן לשאלות והתפתחות של דיון .פאנלים משמשים להשגת מספר מטרות( :א) הפצת מידע מדויק אודות הומוסקסואליות( .ב) שבירת מיתוסים על הומוסקסואליות( .ג) אפשרות לקשר עם פרטים מן הקהילה הלהט"בית. הפאנלים מאפשרים לדוברים ולמשתתפים לעבוד בשותפות להשגת מטרה משותפת של הפחתת עמדות שליליות .הדיון הלא פורמאלי מאפשר קיומה של אינטראקציה בין שווים ,התקשרות רגשית וטבעו יוצר סביבה שנתמכת על ידי נורמות משותפות (.)Rye & Meaney, 2009 במחקר שבחן יעילותו של פאנל בהפחתת עמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות ,סטודנטים עברו סדנה הכוללת היכרות עם דוברים מן הקהילה הלהט"בית ,בחינה אישית של הפרטים את עמדותיהם ,סיפורי יציאה מהארון ,זמן לשאלות ,דיון על מיתוסים ומודעות הטרוסקסיסטית .בבדיקה של העמדות שנערכה לפני ואחרי ,נמצא כי היתה הפחתה משמעותית בעמדות השליליות של הסטודנטים ( .)Rye & Meaney, 2009בדומה למחקר זה ,מחקרים רבים מצאו שפאנלים יעילים בהפחתת עמדות שליליות ( Burkholder & Dineen, 1996; Nelson & Kriger, 1997; Wells, 7 .)1991מנגד ,ישנם גם מחקרים שמצאו שפאנל אינו יעיל בהפחתת עמדות שליליות ,אך נדמה כי הם מעטים יותר (.)Chng & Moore, 1991; Cotton-Huston & Waite, 2000 1.5השערות המחקר לאור כל האמור לעיל ,השערות המחקר הנוכחי הן כדלקמן: .1 בקבוצת הניסוי ,ימצא הבדל גדול יותר בשינוי העמדות כלפי הומוסקסואליות בין הבדיקה שלפני ההרצאה לבדיקה שאחריה ,בהשוואה לקבוצת הביקורת ,כאשר עמדותיהם של הנבדקים בקבוצת הניסוי יהיו חיוביות יותר לאחר ההרצאה. .2 בקרב הנבדקים בקבוצת הניסוי ,ימצא הבדל בעמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים לדתיים ,הן לפני ההרצאה והן לאחריה ,כאשר עמדות החילוניים יהיו חיוביות יותר מעמדות הדתיים. .3 ימצא הבדל מובהק בשינוי העמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים לדתיים בקבוצת הניסוי .עמדות כלל הנבדקים יהפכו חיוביות יותר ,אך עמדותיהם של הדתיים ישתפרו יותר מעמדותיהם של החילונים. 8 .2שיטה 2.1נבדקים במחקר לקחו חלק 117סטודנטים בשנת הלימודים הראשונה של תוארם הראשון במכללת תל-חי .קבוצת הניסוי מנתה 43סטודנטים אשר למדו בחוג לחינוך מיוחד ,נרשמו לקורס "הכרת מסגרות החינוך המיוחד" ,להם העברתי הרצאה בת שעה וחצי בנושא הומוסקסואליות .קבוצה זו כללה בעיקר נשים ( ,)n = 41, 95.35%בטווח גילאים של ,)M = 24.17, SD = 1.77( 21-28רווקים ( ,)n = 35, 81.40%ללא ילדים ( ,)n = 42, 97.67%יהודים (n 111% )= 43,וחילונים ( .)n = 34, 79.07%קבוצת הביקורת מנתה 64סטודנטים שהיו בשנת לימודיהם הראשונה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי .הם עברו הרצאה בת שעה וחצי ,בנושא ניטראלי ,כחלק מקורס שנלמד במסגרת החוג .הסטודנטים בקבוצת הביקורת נלקחו מהחוג לעבודה סוציאלית שהינו חד-חוגי בלבד ,כמקדם ביטחון לכך שבוודאות לא שמעו את ההרצאה שהעברתי .קבוצה זו כללה גם היא ,בעיקרה ,נשים ( ,)n = 52, 82.81%בטווח גילאים של ,)M = 24.99, SD = 4.77( 21-55רווקים ( ,)n = 51, 79.69%ללא ילדים (,)n = 62, 96.88% יהודים ( )n = 61, 95.31%וחילונים ( 3 .)n = 49, 76.56%נבדקות שדיווחו על עצמן כעל לסביות ו 2-נבדקים שדיווחו שהינם ביסקסואלים לא נכללו בניתוחים הסטטיסטיים מתוך הנחה שעמדותיהם חיוביות מראש ,המדגם הסופי כלל הטרוסקסואלים בלבד. 2.2כלים על מנת למצוא מגמות וקשרים בין עמדות כלפי הומוסקסואליות ונתונים דמוגרפיים ,הנבדקים השיבו למספר שאלות דמוגרפיות ,הכוללות מין ,גיל ,מצב משפחתי ומספר ילדים ,נטייה מינית ,דת ומידת דתיות. על מנת לבחון את המשתנה עמדות כלפי הומוסקסואליות נעשה שימוש בשאלון דיווח עצמי Attitudes Toward )ASTH, Kite & Deaux, 1986( Homosexualityהכולל 21היגדים אודות עמדות כלפי הומואים ולסביות (לדוגמה" ,לא אכפת לי שיהיו לי חברים הומוסקסואלים")( ,ראו נספח מס' .)1על הנבדק היה לבטא את מידת הסכמתו לכל פריט בסולם בן 5דרגות ,הנע בין ( 1מסכים מאוד) לבין ( 5לא מסכים כלל) .ציון העמדה כלפי הומוסקסואליות התקבל מחישוב סיכום התשובות לכל הפריטים ,לאחר היפוך הפריטים החיוביים ,ונע בין .21-115ציון גבוה ,משמעו, עמדות חיוביות כלפי הומוסקסואליות .מהימנות ותוקף גבוהים נמצאו במחקר המקורי של .)1986( Kite and Deaux 9 במחקר הנוכחי נעשה שימוש בגרסה המתורגמת של השאלון (שילה .)2114 ,בעת תרגום השאלון לעברית ,הוסף פריט המתייחס לנושא האיידס ,שנעדר מהכלי המקורי ,אך רלוונטי נוכח הקישור הקיים בחברה בין איידס להומוסקסואליות ( .)Goh, 2008; White & Carr, 2005אם כך ,השאלון הסופי כולל 22פריטים וציון השאלון נע בין .22-111 מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון המתורגם הינה .93במבחן מהימנות במחקר הנוכחי ,מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון שהועבר לפני ההרצאה הינה .91מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון שהועבר אחרי ההרצאה הינה .92 2.3הליך במכללת תל חי ישנו קורס חובה סימסטריאלי"-הכרת מסגרות החינוך המיוחד"-המיועד לסטודנטים הלומדים חינוך מיוחד ,בשנתם הראשונה בתואר או לסטודנטים מהחוג לפסיכולוגיה ,אשר בוחרים לקחת חלק במסלול שמציעה היחידה ללימודי שדה .בקורס זה נחשפים הסטודנטים למוסדות חינוך מיוחד ,כגון בית לאנשים עם פיגור והוסטלים למיניהם, ופוגשים אנשים עם צרכים מיוחדים ,אנשים עם סיפור יוצא דופן ,או בעלי מקצוע בתחום החינוך המיוחד .הסטודנטים נפגשים עם ה"שטח" בסביבה המוגנת של המכללה ,לפני יציאתם האמיתית לשטח ,בשנים ב' וג' ,בהן מבצעים הסטודנטים את לימודי השדה שלהם במסגרות השונות .כחלק מקורס זה ,אני מעבירה הרצאה על חיי האישיים ,מספרת את סיפורי :תהליך היציאה מהארון ,חיי הבוגרים ,נישואיי לבחורה וכוונותיי להקים עמה משפחה ,משנות ילדותי ועד היום. הנבדקים ,הן מקבוצת הניסוי והן מקבוצת הביקורת ,התבקשו למלא את פרטיהם הדמוגרפיים ואת שאלון העמדות כלפי הומוסקסואליות (ראו נספח )1לפני ואחרי הרצאה .בקבוצת הניסוי ,העבירה את השאלונים המרצה של הקורס "הכרת מסגרות החינוך המיוחד" בו אני העברתי את הרצאתי .זאת על מנת למנוע ,עד כמה שניתן ,אפשרות של רצייה חברתית מצד הנבדקים ,שיתכן כי ביודעם עלי כעל מבצעת המחקר ועל נטייתי המינית ,יעדנו את תשובותיהם .המרצה העבירה את השאלונים לפני ההרצאה שלי וכן לאחריה .הליך זה התבצע פעמיים ,בשני הסמסטרים של שנת הלימודים תשע"ב ,על מנת להשיג מספר נבדקים רב ככל שניתן .לקבוצת הביקורת ,אשר חבריה הם סטודנטים בחוג לעבודה סוציאלית ,העברתי את השאלונים בעצמי ,לפני ואחרי הרצאה ניטראלית ,שאינה קשורה לנושא המעורר מורכבויות חברתיות ,והינה חלק משגרת קורס אחר במכללה .לבסוף ,השאלונים רוכזו אצלי ,להזנת הנתונים וניתוחם. 11 .3ממצאים המחקר הנוכחי בחן האם הרצאה חד-פעמית ,שכללה סיפור אישי של אדם מהקהילה הלהט"בית ומידע כללי על הקהילה ,הינה בעלת השפעה ובכוחה לשנות עמדות ולהפכן לחיוביות יותר ,זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת ששמעה הרצאה ניטראלית .כמו כן ,המחקר עסק בשאלת ההבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים לדתיים ובשונות ההשתנות של העמדות הללו בקרב קבוצות אלה. ראשית ,יש לציין כי בבדיקת מבחן מהימנות אלפא של קרונבאך נמצא כי פריט מספר שבע בשאלון העמדות כלפי הומוסקסואליות מוריד את המהימנות של השאלון ועל כן הוא נוקה ולא נכלל בחישובים הסטטיסטיים ,הן משאלון העמדות של "לפני" והן משאלות העמדות של "אחרי" .שנית ,על מנת לבחון את השינוי בעמדות שחל בין הזמן שלפני ההרצאה לזמן שלאחריה ,חושב הפרש ציוני השאלונים של "לפני" ו"אחרי" .כלומר ,עבור כל נבדק חושב הפרש זה על ידי הפחתת ציון השאלון שמולא על ידו לפני ההרצאה מן הציון של השאלון שמולא אחרי ההרצאה .שלישית ,לשם השוואה בין חילונים לדתיים ,אוגדו כל רמות המשתנה "דתיות" שהינן "מסורתי" ומעלה לכדי קבוצה אחת .רביעית ,כל העיבודים הסטטיסטיים בוצעו ברמת מובהקות של .15 באופן כללי ,טווח ציוני העמדות שנמצא בקבוצת הניסוי לפני ההרצאה של חברת הקהילה הלהט"בית ששמעו הוא )M = 95.19, SD = 9.84( 72-115ולאחריה .)M = 97.02, SD = 9.64( 71-115טווח ציוני העמדות שנמצא בקבוצת הביקורת לפני ההרצאה הניטראלית ששמעו הוא )M = 98.06, SD = 10.56( 61-115ולאחריה 56-115 (.)M = 98.20, SD = 10.19 על מנת לבחון את ההשערה הראשונה ,לפיה בקרב הנבדקים בקבוצת הניסוי ,ימצא הבדל גדול יותר בשינוי העמדות כלפי הומוסקסואליות בין הבדיקה שלפני ההרצאה לבדיקה שאחריה ,בהשוואה לקבוצת הביקורת ,כאשר עמדותיהם של הנבדקים בקבוצת הניסוי יהיו חיוביות יותר לאחר ההרצאה ,הושוו הפרשי הציונים של שאלוני העמדות שמולאו לפני ואחרי ההרצאה באמצעות מבחן טי למדגמים בלתי תלויים (ראו גרף מספר .)1ההשערה אוששה :נמצא הבדל מובהק בהפרשי הציונים בשאלוני העמדות כלפי הומוסקסואליות בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת [ = )t(105 ]2.04, p < .05כך שבקבוצת הניסוי ,השינוי בעמדות בין "לפני" ל"אחרי" ההרצאה ,היה גדול יותר ( M = 1.84, )SD = 5.12בהשוואה לשינוי בעמדות שחל בקרב הנבדקים בקבוצת הביקורת (.)M = .14, SD = 2.32 11 גרף מספר – 1ממוצעי קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת :הפרשי הציונים של שאלוני העמדות כלפי הומוסקסואליות שמולאו לפני ואחרי ההרצאה 2 1.5 1 ממוצע הפרש הציונים 0.5 0 קבוצת ניסוי קבוצת ביקורת על מנת לבחון את ההשערה השניה ,לפיה בקרב הנבדקים בקבוצת הניסוי ,ימצא הבדל בעמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים לדתיים ,הן לפני ההרצאה והן לאחריה ,כאשר עמדות החילוניים יהיו חיוביות יותר מעמדות הדתיים ,הושוו ממוצעי הקבוצות ,לפני ההרצאה ואחריה ,באמצעות מבחן מאן-וויטני למדגמים בלתי-תלויים (ראו גרף מספר .)2נעשה שימוש במבחן זה ,שהינו א-פרמטרי ,לאור מספרם הנמוך של הנבדקים שהצהירו על עצמם כי אינם חילונים ( .)n = 9ההשערה אוששה :בבדיקה שלפני ההרצאה נמצא הבדל מובהק בין חילונים לדתיים [ = )U(43 ,]53.50, p < .01כך שהחילונים החזיקו בעמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ()M = 98.00, SD = 7.67 בהשוואה לדתיים ( .)M = 84.56, SD = 10.22תמונה דומה הצטיירה גם בבדיקה שלאחר ההרצאה עם הבדל מובהק בין שתי הקבוצות [ ,]U(43) = 66.00, p < .01כך שהחילונים החזיקו בעמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ( M )= 99.5, SD = 7.33בהשוואה לדתיים (.)M = 87.67, SD = 11.91 גרף מספר – 2ממוצעי דתיים וחילונים :הבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות לפני ואחרי ההרצאה 105 100 95 חילונים 90 דתיים 85 80 75 לפני אחרי 12 על מנת לבחון את ההשערה השלישית ,לפיה ימצא הבדל מובהק בשינוי העמדות כלפי הומוסקסואליות בין חילונים לדתיים בקבוצת הניסוי ועמדות כלל הנבדקים יהפכו חיוביות יותר ,אך עמדותיהם של הדתיים ישתפרו יותר מעמדותיהם של החילונים ,הושוו הפרשי הציונים של שאלוני העמדות שמולאו על ידי חילונים ודתיים לפני ואחרי ההרצאה באמצעות מבחן מאן-וויטני למדגמים בלתי-תלויים .ההשערה לא אוששה ,לא נמצא הבדל מובהק בין הפרשי הציונים בשאלוני העמדות של דתיים וחילונים [ .]U)43( = 123.50, n.s.על אף שההשערה לא אוששה ,חשוב לציין שההבדל בשינוי שחל בעמדותיהם של חילונים ודתיים הוא רב .הדתיים מציגים שינוי בעמדות הגדול פי שתיים מן השינוי שחל בעמדותיהם של החילונים כלפי הומוסקסואליות בין הבדיקה שלפני ההרצאה לבדיקה שלאחריה. 13 .4דיון המחקר הנוכחי בחן האם הרצאה חד-פעמית בדמות סיפור אישי של אדם מהקהילה הלהט"בית הינה בעלת השפעה ובכוחה לשנות עמדות ולהפכן לחיוביות יותר ,בהשוואה לקבוצת ביקורת ששומעת הרצאה ניטראלית .בנוסף ,נבדק קיומם של הבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות ומידת השתנותן בעקבות הההרצאה בקרב דתיים וחילונים .ההשערה הראשונה גרסה כי עמדותיהם כלפי הומוסקסואליות של נבדקים שיקשיבו להרצאה הנושאת אופי של סיפור אישי של אדם מהקהילה הלהט"בית יעברו שינוי גדול יותר ובכיוון חיובי ,בהשוואה לקבוצת נבדקים שיקשיבו להרצאה ניטראלית .השערה זו אוששה ,אכן נמצא הבדל מובהק בשינוי העמדות של הקבוצות ועמדות קבוצת הניסוי הפכו חיוביות יותר .ההשערה השנייה גרסה כי עמדותיהם של דתיים כלפי הומוסקסואליות יהיו שליליות יותר מעמדותיהם של חילונים ,הן לפני ההרצאה והן לאחריה .השערה זו אוששה ,אכן נמצא הבדל מובהק בעמדות כלפי הומוסקסואליות בין דתיים לחילונים ,בשני שלבי המחקר ,כאשר עמדות הדתיים היו שליליות יותר .ההשערה השלישית גרסה כי עמדות כלל הנבדקים כלפי הומוסקסואליות יהפכו חיוביות יותר בעקבות ההרצאה של חבר קהילת הלהט"ב ,אך עמדות הדתיים יעברו שינוי גדול יותר מעמדות החילונים .השערה זו הופרכה. ממצאי המחקר הנוגעים להשפעתה המוצלחת של הרצאה של אדם מן הקהילה הלהט"בית על חייו ,על חיי הקהילה ומתן מענה לשאלות שעולות במליאה דומים באופיים לממצאים שהוצגו לא מכבר בספרות המחקרית .מחקרים רבים הציגו הפחתה משמעותית בעמדות השליליות של הסטודנטים בעקבות פאנלים וסדנאות חשיפה של נושא ההומוסקסואליות ( ;Burkholder & Dineen, 1996; Nelson & Kriger, 1997; Rye & Meaney, 2009 .)Wells, 1991מנגד ,ישנם גם מחקרים שמצאו שפאנל אינו יעיל בהפחתת עמדות שליליות ,אך נדמה כי הם מעטים יותר ( .)Chng & Moore, 1991; Cotton-Huston & Waite, 2000בנוסף ,הרצאה של חבר הקהילה הלהט"בית מפגישה את חברי המליאה עם האדם עצמו ,יחד עם סיפורו המרתק ועם מידע רב אודות הנושא וההתמודדות היום- יומית של חברי קהילת הלהט"ב .שני נושאים אלה ,היכרות עם חבר קהילת הלהט"ב ואחזקה בידע על הנושא ,נמצאו כמשתנים אשר מנבאים עמדות חיוביות כלפי הומוסקסואליות (שילה .)2119 ,כמו כן ,כפי שטען ,)1961( Kelman כדי להשפיע על עמדות לטווח זמן ארוך ,יצירת השינוי צריכה להתבסס על הרכיב הרגשי של ההזדהות ,בנוסף לרכיבים 14 קוגניטיביים .מפגש עם חבר קבוצת הלהט"ב הכולל חשיפה אישית של חייו הפרטיים מעורר את הזדהות המשתתפים בנוסף למידע העובדתי החדש אליו הם נחשפים ואולי כאן נעוצה חלק מן ההצלחה בשינוי עמדותיהם. יש לציין כי עמדותיהם כלפי הומוסקסואליות של הסטודנטים במחקר הנוכחי היו חיוביות יחסית ,מלכתחילה, בדומה למחקר שעשה שימוש בכלי זהה (שילה )2119 ,ובשונה ממחקר שגם הוא עשה שימוש באותו כלי ודיווח על עמדות שליליות יותר בקרב סטודנטים ( .)Hinrichs & Rosenberg, 2002יתכן וההבדל בעמדות בין המחקרים נובע מן העלייה במודעות הציבורית לנושא ההומוסקסואליות ,חוקים שנחקקו ונוגעים לשוויון זכויות בחברה ומסייעים בקידום מעמדה של הקהילה ההומו-לסבית והנראות ההולכת וגוברת של חברי הקהילה במדיות השונות בפרט ובמציאות היום-יומית ככלל ( .)Harel, 2000; Kama, 2005; Salvin-Williams & Ream, 2007ניתן לשייך את העמדות החיוביות גם לעובדת היותו של המדגם בעל רוב נשי ,כאשר מחקרים רבים מצאו כי נשים הן בעלות עמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ( .)Hon et al., 2005; LaMar & Kite, 1998כמו כן ,יתכן שסטודנטים הלומדים חינוך מיוחד ועבודה סוציאלית הינם יותר סובלניים ומתאפיינים בקבלה ואהבת הזולת באשר הוא .על אף העמדות החיוביות מלכתחילה ,ההרצאה הצליחה להביא להטבה נוספת. ממצאי המחקר הנוגעים להבדלים הקיימים בעמדות כלפי הומוסקסואליות בקרב דתיים וחילונים תומכים במחקרים נוספים אשר הגיעו למסקנות דומות בעבר .במחקרים רבים נמצאו הבדלים משמעותיים בין חילונים ודתיים באשר לעמדות כלפי הומוסקסואליות ,כאשר החילונים אוחזים בעמדות חיוביות יותר ( )Herek, 1984; 1988וכן הבדלים בעמדות כלפי הומוסקסואליות בין פרטים אשר מידת הדתיות שלהם שונה ,כאשר דתיים שדיווחו שרמת הדתיות שלהם גבוהה הציגו עמדות שליליות יותר בהשוואה לפרטים שהגדירו עצמם כבעלי רמת דתיות ממוצעת ולאלו היו עמדות שליליות יותר בהשוואה לפרטים שדיווחו על היותם חילוניים ( .)Arndt & DeBruin, 2006יתכן וההבדלים נובעים מן ההגבלות הדתיות הנוגעות ליחסים הומוסקסואליים בכל הדתות ( .)Mondimore, 1996אפשר להניח כי אנשים הגדלים בבתים בעלי אופי מסורתי ודתי ומתחנכים על פי ערכי הדת מפתחים אישיות שמרנית ,אשר נמצאה קשורה לעמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות ( .)Whitley, 1987כמו כן ,החינוך הדתי וההקפדה להתרחק מכל מי שאינו מתחנך על פי אותם ערכים מונעים מפרטים אלה להכיר אנשים מן הקהילה הלהט"בית ,לבוא עמם או עם נושא ההומוסקסואליות במגע ולרכוש ידע ,דבר שכאמור ,מנבא עמדות חיוביות כלפי הומוסקסואליות (שילה .)2119 ,הסבר 15 אפשרי לכך שגם אחרי ההרצאה ההבדל בין עמדות החילונים כלפי הומוסקסואליות לעמדותיהם של הדתיים נותר בעינו יכול להיות העובדה כי הפערים בין השניים היו מראש גדולים מאוד ובשל כך קשים לצמצום באמצעות הרצאה יחידה. באשר להשערה שהופרכה וגרסה כי השינוי החיובי בעמדות הדתיים כלפי הומוסקסואליות יהיה גדול יותר מן השינוי בעמדות החילונים ,חשוב לציין כי אמנם לא נמצא הבדל מובהק ,אך תמונת המצב אכן מראה כי עמדות הדתיים עברו שינוי הגדול פי שתיים מן השינוי שעברו עמדות החילוניים .הסבר אפשרי לממצאים הללו יכול להיות נעוץ בעובדה שעמדות החילונים נרכשו במהלך חיים שלמים ולאור חינוך בעל אופי מסוים ,פתוח ומודרני יותר שקשה "להשיגו" בהרצאה אחת בת שעה וחצי .בנוסף ,האיסורים הדתיים מעמדם כחוקים שאין להפר אותם ועל כן ,גם אם נוצר שינוי רגשי ,יתכן והכוחות הקוגניטיביים מנעו את השפעתו .כמו כן ,יתכן שלא נמצא אפקט משום מספר הנבדקים הקטן בקבוצת הדתיים והשימוש במבחן הסטטיסטי מאן-וויטני שהינו מבחן א-פרמטרי ,עבורו יש צורך במדגם גדול יחסית. אם כן ,מתוצאות המחקר ניתן ללמוד כי תוכנית התערבות יעילה ומוצלחת לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות יכולה להיות הרצאה של חבר הקהילה הלהט"בית הכוללת חשיפת סיפורו האישי ומענה לשאלות שעולות במסגרת המליאה .מחקרים על תוכניות התערבות יעילות לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות כבר נעשו מחוץ לארץ והגיעו לתוצאות דומות ( ,)Burkholder & Dineen, 1996; Nelson & Kriger, 1997; Wells, 1991אך נדמה שבישראל עוד לא נעשו מחקרים הבוחנים דרכים לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות והתחום עוד נמצא בחיתוליו. בעמותת חוש"ן (חינוך ושינוי) ,אשר מטרתה "שינוי הסטריאוטיפים כלפי הומוסקסואליּות ,לסביּות ,ביסקסואליּות וזהות מגדר ,והכשרת אנשי מקצוע לעיסוק בנושאים הקשורים לקהילה" (חוש"ן-חינוך ושינוי )2112 ,החלו רק השנה בתהליך בחינת יעילות פועלם (הכוללת הרצאה של שני סיפורים אישיים) על ידי הליך דומה למחקר הנוכחי ,הכולל העברת שאלון לפני ואחרי ההרצאה .נשאלת השאלה האם תוכנית התערבות דוגמת זו הינה בעלת השפעה ארוכת טווח באשר לעמדות כלפי הומוסקסואליות והאם לתוכנית תהיה השפעה דומה על אוכלוסיה שאינה סטודנטים צעירים ,רוכשי השכלה .סטודנטים הלומדים באקדמיה הינם אחת מתת-הקבוצות הליברליות ביותר ( )Herek, 2000ובנוסף ,להשכלה השפעה מובהקת על הומופוביה ,כאשר סטודנטים בעלי השכלה גבוהה מציגים עמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות (.)Smith, 1998 16 כמו כן ,מתוך הממצאים על קיומם של קשרים בין עמדות כלפי הומוסקסואליות למשתני רקע כמו דתיות ,ניתן להסיק על אפשרות של צורך שונה באשר לשינוי העמדות בקרב אוכלוסיות ייחודיות דוגמת הדתיים .יתכן וקבוצה כגון זו דורשת התערבות ארוכת טווח ,הכוללת מספר מפגשים ,על מנת להצליח לשנות עמדות .מחקרים שהציגו יעילותן של תוכניות התערבות שכללו קורסים מתמשכים בנושאים של מיניות עם שימת דגש על הומוסקסואליות דיווחו כי סטודנטים שנכחו בקורסים הללו הציגו פחות חששנות מקשר עם הומוסקסואלים ולסביות והיו יותר סובלניים להתנהגותם ולנורמות החברתיות שלהם .מחקרים אלה מציינים כי גם תוכנית התערבות מעין זו יתכן ומוגבלת בהיקף שינוי העמדות ובמשכו ( .)Iyriboz & Carter, 1986; Stevenson, 1988מנגד ,ישנם מחקרים שמצאו כי השפעתה של תוכנית ההתערבות על עמדות כלפי הומוסקסואליות ,דוגמת סדנת מיניות האדם ,ניכרה גם לאחר מספר חודשים ( .)Anderson, 1981אם כן ,הממצאים אינם עקביים ויש מקום למחקר נוסף. על אף היותו של המחקר הנוכחי חדשני יחסית ברמה הארצית באשר לבחינת היעילות של תוכנית התערבות שמטרתה שינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות ,הוא מאופיין במספר מגבלות .ראשית ,המדגם אינו גדול דיו ואינו מאפשר בחינת קשרים בין הומוסקסואליות ומשתני רקע נוספים ,משום הייצוג הנמוך שיש לקבוצות מסוימות במדגם ,כמו גברים ,נשואים ועוד .כמו כן ,גודל המדגם מצמצם את עוצמת המבחן ומעלה את הסיכוי לטעות מסוג שני .שנית ,המדגם אינו מייצג דיו את מאפייני האוכלוסייה הישראלית .היות המדגם מורכב מסטודנטים בלבד ,בעיקר נשים צעירות, רווקות ,שסביר כי מעמדן הסוציו אקונומי אינו נמוך והן לומדות מקצועות המערבים חינוך וטיפול בפרט ובחברה, מצמצם את התוקף החיצוני של המחקר ,מצטמצמת היכולת להכליל את תוצאות המחקר על כלל האוכלוסיה .שתי המגבלות הללו מעלות את הצורך במחקר דומה אשר יעשה שימוש במדגם גדול ומייצג דיו .שלישית ,כדרכם של מחקרים רבים הבוחנים שינוי עמדות ,ממצאי המחקר אמנם מעידים על שינוי בעמדות הסטודנטים כלפי הומוסקסואליות בעקבות הרצאה של חבר הקהילה הלהט"בית ,אך שינוי בעמדות אינו בהכרח מעיד על שינוי בהתנהגות .על כן ,ישנו צורך במחקר שיבחן את השינוי בהתנהגות שחל בעקבות תוכנית התערבות לשינוי עמדות כלפי הומוסקסואליות ,שיתכן והינו פועל יוצא של השינוי בעמדות כלפי הומוסקסואליות .רביעית ,המחקר לא בחן את עקביות השינוי שחל בעמדות הסטודנטים לאורך זמן .חשוב לבחון האם השינוי שחל בעמדות הינו עקבי ומתמשך או שישנו צורך בשימוש או בפיתוח תוכנית התערבות ארוכה ואינטנסיבית יותר אשר תהיה יעילה בשינוי עמדות ושימורן לאורך זמן. 17 ביבליוגרפיה.5 . רכס: אבן יהודה,פסיכולוגיה התפתחותית-מפגש שני- מפגשים עם הפסיכולוגיה.)1996( . מ, ונוימאיר. צ,אל-בר . עם עובד: תל אביב.מדע הבנת האדם- פסיכולוגיה.)1999( . א,זיו .http://www.hoshen.org/- מ,2112 , באוגוסט13- נדלה ב. בחוש"ן.)2112( .חינוך ושינוי-חוש"ן . הקיבוץ המאוחד: תל אביב. דפוסי תקשורת של הומואים:) העיתון והארון2113( . ע,קמה .עבודה לשם קבלת תואר מוסמך- עמדותיהם של סטודנטים לעבודה סוציאלית כלפי הומוסקסואליות.)2114( . ג,שילה . אוניברסיטת תל אביב:אביב-תל ,)4(92 , חברה ורווחה. עמדותיהם של סטודנטים לעבודה סוציאלית כלפי הומוסקסואליות.)2119( . ג,שילה .455-481 Allport, G. W. (1935). Attitudes. In C. Murchison (Ed.), Handbook of social psychology (pp. 798-844). Worcester, MA: Clark University Press. Allport, G. W. (1958). The Nature of Prejudice. Garden City, NY: Doubleday. Anderson, C. L. (1981). The effects of a workshop on attitudes of female nursing students toward homosexuality. Journal of Homosexuality, 1, 52-79. Arndt, M., & DeBruin, G. (2006). Attitudes toward lesbians and gay men: Relations with gender, race and religion among university students. PINS, 33, 16-30. Balsom, K. F., Rothblum, E. D., & Buchaine, T.P. (2005). Victimization over the lifespan: A comparison of lesbian, gay, bisexual, and heterosexual siblings. Journal of Counseling and Clinical Psychology, 73, 477–487. Ben-Ari, A. R. (1998). An experiential attitude change: Social work students and homosexuality. Journal of Homosexuality, 36, 59-71. 18 Berkman, C., & Zinberg, G. (1997). Homophobia and heterosexism in social workers. Social Work, 42, 319-332. Blackburn, A. G., Fowler, S. K., Mullings, J. L., & Marquart, J. W. (2011). Too close for comfort: Exploring gender differences in inmate attitudes toward homosexuality in prison. American Journal of Criminal Justice, 36, 58-72. Blum, A., & Fretzing, V. (1997). Assaults to the Self: The trauma of growing up gay. Gender and Psychoanalysis, 2, 427-442. Blumenfeld, W. J. (1992). Conducting anti-heterosexism workshops: A sample. In W.J. Blumenfeld (Ed.), Homophobia: How we all pay the price (pp. 27–302). Boston: Beacon Press. Breckler, S. J., & Wiggins, E. C. (1989). Affect versus evaluation in the structure of attitudes. Journal of Experimental Social Psychology, 25, 253-271. Britton, D. M. (1990). Homophobia and homosociality: An analysis of boundary maintenance. The Sociological Quarterly, 31, 422-439. Brown, M.J., & Henriquez, E. (2008). Socio-demographic predictors of attitudes towards gays and lesbians. Individual Differences Research, 6, 193-202. Burkholder, G. J., & Dineen, A. (1996). Using panel presentations to increase awareness of gay, lesbian, and bisexual people. Journal of College Student Development, 37, 469–470. Campbell, D. T. (1963). Social attitudes and other acquired behavioral dispositions. In S. Koch. (Ed.), Psychology: A Study of a Science, (pp. 94-172). NY: McGraw-Hill. Cerny, J. A., & Polyson, J. (1984). Changing homonegative attitudes. Journal of Social Clinical Psychology, 2, 366-371. 19 Chng, C. L., & Moore, A. (1991). Can attitudes of college students towards AIDS and homosexuality be changed in six weeks?: The effects of a gay speaker panel. Health Values, 15, 41–49. Chonody, J. M., Siebert, D. C., & Rutledge, S. E. (2009). College students' attitudes toward gays and lesbians. Journal of Social Work Education, 45, 499-512. Colombo, M., Mosso, C., & De Piccoli, N. (2001). Sense of community and participation in urban contexts. Journal of Community and Applied Social Psychology, 11, 457-464. Cotten-Huston, A. L., & Waite, B. M. (2000). Anti-homosexual attitudes: Predictors and classroom interventions. Journal of Homosexuality, 38, 117–133. Cramer, E. (1997). Effects of an educational unit about lesbian identity development and disclosure in a social work methods course. Journal of Social Work Education, 33, 461– 472. Davies, D., & Neal, C. (1996). Pink therapy: a guide for counselors and therapists working with lesbian, gay and bisexual clients. Buckingham, England: Open University Press. Epstein, S. (1994). Integration of the cognitive and the psychodynamic unconscious. American Psychologist, 49, 709–724. Festinger, L., & Carlsmith, J. M. (1959). Cognitive consequences of forced compliance. Journal of Abnormal and Social Psychology, 58, 203-211. Fish, J. (2008). Far from mundane: theorizing heterosexism for social work education. Social Work Education, 27, 182–193. Fishbein, M. (1967). Readings in Attitude theory and measurement. NY: Wiley and Sons. 21 Fleming, D. (1967). Attitude: The history of a concept. Perspectives in American History, 1, 287– 365. Geller, W. W. (1991). Lesbian and gay topics: Awakening a campus. Journal of College Student Development, 32, 91-92. Glick, S. N., & Golden, M. R. (2010). Persistence of racial differences in attitudes toward homosexuality in the United States. Journal of Acquired Immune Deficiency Syndromes, 55, 516-523. Goh, D. (2008). It's the gays' fault: News and HIV as weapons against homosexuality in Singapore. Journal of Communication Inquiry, 32, 383-399. Goldberg, R. (1982). Attitude change among college students toward homosexuality. Journal of American College Health, 30, 260-268. Gray, D.P., Kramer, M., Minick, P., McGee, L., Thomas, D., & Greiner, D. (1996). Heterosexism in nursing education. Journal of Nursing Education, 35, 204-210. Harel, A. (2000). The rise and fall of the Israeli gay legal revolution. Columbia Human Rights Law Review, 31, 443-471. Herek, G. M. (1984). Beyond “homophobia:” A social psychological perspective on attitudes towards lesbians and gay men. Journal of Homosexuality, 10, 39–51. Herek, G. M. (1986). The instrumentality of attitudes: Toward a neofunctional theory. Journal of Social Issues, 42, 99–114. Herek, G. M. (1988). Heterosexuals’ attitudes toward lesbians and gay men: Correlates and gender differences. The Journal of Sex Research, 25, 451-477. 21 Herek, G. M. (2000). The psychology of sexual prejudice. Current Directions in Psychological Science, 9, 19-22. Herek, G. M., & Capitanio, J. P. (1996). “Some of my best friends”: Intergroup contact, concealable stigma, and heterosexuals’ attitudes toward gay men and lesbians Personality. Social Psychology Bulletin, 22, 412–424. Herek, G. M., & Gonzalez-Rivera, M. (2006). Attitudes toward homosexuality among U.S. residents of Mexican descent. Journal of Sex Research, 43, 122-135. Hilgard, E. R. (1980). The trilogy of mind: Cognition, affection, and conation. Journal of the History of the Behavioral Sciences, 16, 107-117. Hinrichs, D.W. & Rosenberg, P.J. (2002). Attitudes toward gay, lesbian, and bisexual persons among heterosexual liberal arts college students. Journal of Homosexuality, 43, 61-84. Hon, K. E., Leung, T., Yau, A. P., Wu, S., Wan, M., Chan, H., et al. (2005). A survey of attitudes toward homosexuality in Hong Kong Chinese medical students. Teaching and Learning in Medicine, 17, 344-348. Horvath, M. & Ryan, A. M. (2003). Antecedents and potential moderators of the relationship between attitudes and hiring discrimination on the basis of sexual orientation. Sex Roles, 48, 115–130. Hou, S., Pan, S., Ko, N., Liu, H., Wu, S., Yang, W., et al. (2006). Correlates of attitudes toward homosexuality and intention to care for homosexual people among psychiatric nurses in southern Taiwan. Kaohsiung Journal of Medical Sciences, 22, 390-397. Iyriboz, Y., & Carter, J. A. (1986). Attitudes of a southern university human sexuality class toward sexual variance, abortion, and homosexuality. College Student Journal, 20, 89-93. 22 Kama, A. (2005). LGBT youth in Israel. In J.T Sears (Ed.), Youth, education and sexualities: An international encyclopedia (pp. 453-457). Westport, CT: Greenwood. Kelman, H. C. (1961). Processes of opinion change. Public Opinion Quarterly, 25, 57-78. Kite, M. E., & Deaux, K. (1986). Attitudes toward homosexuality: Assessment and behavioral consequences. Basic and Applied Social Psychology, 7, 137-162. LaMar, L., & Kite, M. (1998). Sex differences in attitudes toward gay men and lesbians: A multidimensional perspective. Journal of Sex Research, 35, 189-196. Lance, L. M. (1987). The effects of interaction with gay person on attitudes toward homosexuality. Human Relations, 4, 329-336. Messinger, L. (2004). Out in the field: gay and lesbian social work students’ experiences in the field placement. Journal of Social Work Education, 40, 187–204. Mondimore, F.M. (1996). A natural history of homosexuality. Baltimore, MD: Jhons Hopkins University Press. Mukhopadhyay, S., & Molosiwa, S. M. (2010). Influence of an introductory special education course on attitude change of PGDE students of university of Botswana. Asia Pacific Disability Rehabilitation Journal, 21, 47-56. Nelson, E. S., & Krieger, S. L. (1997). Changes in attitudes toward homosexuality in college students: Implementation of a gay men and lesbian peer panel. Journal of Homosexuality, 33, 63-81. Olson, L.R., Cadge, W., & Harrison, J.T. (2006). Religion and public opinion about same-sex marriage. Social Science Quarterly, 87, 340-360. 23 Perez, R. M., DeBord, K. A., & Bieschke, K. J. (2008). Handbook of counseling and psychotherapy with lesbian, gay and bisexual clients. Washington, DC: American Psychological Association. Pettigrew, T. F., & Tropp, L. R. (2000). A meta-analytic test of intergroup contact theory. Journal of Personality and Social Psychology, 90, 751-783. Petty, R. E., & Krosnick, J. A. (1995). Attitude Strength: Antecedents and Consequences. Mahwah, NJ: Erlbaum. Pharr, S. (1997). Homophobia: A weapon of sexism. Little Rock, AR: The Women’s Project. Rye, B. J., & Meaney, G. J. (2009). Impact of a homonegativity awareness workshop on attitudes toward homosexuality. Journal of Homosexuality, 56, 31-55. Salvin-Williams, R. C., & Ream G. L. (2007). Prevalence and stability of sexual orientation components during adolescence and young adulthood. Archives of Sexual Behavior, 36, 385-394. Schoenberg, R., Goldberg, R.S., & Shore, A.D. (Eds.). (1984). With compassion towards some: homosexuality and social work in America. New York: Harrington Park Press. Shackelford, T. K., & Besser, A. (2007). Predicting attitudes toward homosexuality: Insights from personality psychology. Individual Differences Research, 5, 106-114. Smith, G. W. (1998). The ideology of fag: The school experience of gay students. Sociological Quarterly, 39, 309-335. Stevenson, M. R. (1988). Promoting tolerance for homosexuality: An evaluation of intervention strategies. Journal of Sex Research, 25, 500-511. 24 Tayloer, S., Peplau, L. A. and Sears, D. (2006). Social Psychology. NJ: Pearson-Prentice-Hall. Wells, J.W. (1991). What makes a difference? Various teaching strategies to reduce homophobia in university students. Annals of Sex Research, 4, 229–238. Westwood, M. J., Vargo, J. W., & Vargo F. (1981). Methods for promoting attitude change toward and among physically disabled persons. Journal of Applied Rehabilitation Counseling, 12, 220-225. White, R. C., & Carr, R. (2005). Homosexuality and HIV/AIDS stigma in Jamaica. Culture, Health and Sexuality, 7, 347-359. Whitley B. E. (1987). The relationship of sex-role orientation to heterosexuals' attitudes toward homosexuals. Sex Roles, 17, 103-113. Whitley, B. E. (1990). The relationship of heterosexuals’ attributions for the causes of homosexuality to attitudes toward lesbians and gay men. Personality and Social Psychological Bulletin, 16, 369-377. 25 .6נספחים נספח מס' 1 משתתף/ת יקר/ה, במסגרת לימודיי במכללה ,אני עורכת מחקר העוסק בקהילה ההומו-לסבית. השאלון אותו אבקש שתמלא/י הינו אנונימי .בשאלון אין תשובות נכונות או לא נכונות .השאלות באות לבדוק אך ורק את דעותיך האישיות ,ולשם כך עליך לבחור בתשובה המשקפת הכי טוב את דעתך האישית .השתדל/י לענות על כל השאלות מבלי לדלג על אף אחת. תודה על השתתפותך ותרומתך הכה חשובה למחקרי, סטודנטית בחוג לפסיכולוגיה ,מכללת תל חי. פרטים דמוגרפיים: .1ארבע ספרות אחרונות של מספר הזהות( ____________ :חשוב למלא סעיף זה! האנונימיות נשמרת .הנתון הוא לשם לוגיסטיקה מחקרית בלבד). .2מין :נ /ז .3גיל______ : .4מצב משפחתי :נשוי/אה /ידוע/ה בציבור /במערכת יחסים מחייבת /גרוש/ה /אלמן/ה /רווק/ה .5ילדים :כן /לא .כמה? _____ .6מגדיר/ה עצמי כ :הומו /לסבית /ביסקסואל/ית /טרנסג'נדר/ית /סטרייט\ית .7דת :מוסלמי/ת /נוצרי/ה /דרוזי/ת /יהודי/ה /אחר .8מידת דתיות :חילוני/ת /מסורתי/ת /דתי/ת /דתי/ת מאוד /חרדי/ת 26 אנא ,סמן/י את מידת הסכמתך עם ההיגדים הבאים: מסכים מאד 1 .1לא אכפת לי שיהיו לי חברים הומואים או לסביות .2הגילוי שאמן/ית הם לסבית או הומו לא ישפיע על הערכתי את עבודתם .3ככל שזה תלוי בי ,לא אתחבר עם כאלו שידוע שהם לסביות או הומואים .4אם אגלה ששותפי/תי לדירה הומו/לסבית ,אחפש מקום חדש לגור בו .5הומוסקסואליות היא מחלת נפש .6לא אפחד שלילדי יהיה מורה הומו או לסבית .7לסביות והומואים לא אוהבים את בני המין הנגדי .8אני לא מוצא את המחשבה אודות אקט הומוסקסואלי מגעילה .9סביר יותר שהומואים ולסביות יבצעו סטיות מיניות (כגון תקיפה מינית של ילדים ,אונס או מציצנות) מאשר הטרוסקסואלים .11יש לשמור על הפרדתם של לסביות והומוסקסואלים משאר החברה (זאת אומרת -דיור נפרד ,תעסוקה מוגבלת) .11זה מעורר בחילה כששני אנשים מאותו מין מחזיקים ידיים או מפגינים גילויי אהבה בציבור. .12האהבה של שתי נשים או שני גברים די שונה מהאהבה בין גבר לאשה .13אני רואה את התנועה לזכויות ההומואים והלסביות כדבר חיובי .14ככל שזה נוגע לי ,הומוסקסואליות אינה חטא .15לא אכפת לי להיות מועסק על ידי לסבית או הומו 27 לא מסכים כלל 2 3 4 5 מסכים מאוד 1 .16צריך להכריח הומואים ולסביות להיות בטיפול פסיכולוגי .17הקבלה ההולכת וגוברת בחברה שלנו כלפי הומוסקסואליות מסייעת להתדרדרות מוסרית .18לא אדחה חברות בארגון רק בגלל שיש בו חברים/ות לסביות/הומואים .19אני אצביע עבור לסבית או הומו למשרה ציבורית .21אם אדע שמישהו הוא הומו או לסבית ,עדיין אמשיך לנסות ליצור איתה/ו קשר ידידותי .21אם הייתי הורה ,יכולתי לקבל את בני או בתי כהומו או לסבית .22ההומוסקסואלים אשמים בהתפשטות מחלת האיידס תודה על שיתוף הפעולה 28 לא מסכים כלל 2 3 4 5
© Copyright 2024