בין תרבות מינית לבין - הומוסקסואליות במזרח התיכון : מחקר ה נושא זהות מי

‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬
‫החטיבה ללימודי מגדר‬
‫מבוא לתיאוריה קווירית ופוליטיקה קווירית‬
‫דר' עמליה זיו‬
‫נושא המחקר‪ :‬הומוסקסואליות במזרח התיכון‪ -‬בין תרבות מינית לבין‬
‫זהות מינית‪.‬‬
‫הילה פז‬
‫‪01.11.1010‬‬
‫‪1‬‬
‫ראשי פרקים‪:‬‬
‫מבוא‬
‫‪3‬‬
‫פרק א'‪' :‬הומוסקסואליות'‪ :‬דיון מושגי‪.‬‬
‫‪4-7‬‬
‫פרק ב'‪ :‬הומוסקסואליות במזרח התיכון‪ :‬מקרי בוחן של 'הומוסקסואליות'‬
‫‪8-9‬‬
‫במדינות ערביות‪ -‬אסלאמיות במזרח התיכון‬
‫פרק ג'‪ :‬בין תפיסה מזרחית על הומוסקסואליות לבין פרקטיקה מינית‪ -‬גברית‬
‫‪01-03‬‬
‫במזרח התיכון‪.‬‬
‫פרק ד'‪ :‬סיכום ומסקנות‪ :‬כפיית השיח המערבי – ההומוסקסואלי על החברה‬
‫‪04-01‬‬
‫הערבית‪ -‬מזרחית‪.‬‬
‫רשימת מקורות ביביליוגרפים‬
‫‪07-08‬‬
‫נספחים‪ :‬איורים (דגדגן מספר רפואה מוסלמי‪ ,‬איור מוולינה ותּבריזי)‬
‫‪09‬‬
‫איור שני גברים במרחצאות (חמאם) בתקופת האימפריה העות'מאנית‪ ,‬בעיר דמשק‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫'אין הומואים באיראן!''‪ ,‬מתוך נאום אחמדינג'אד (‪ 52‬לספטמבר‪ ,‬שנת ‪ .)5117‬באוניברסיטת‬
‫קולומביה‪ ,‬ארצות הברית‪ .‬הנשיא טען בנאום כי ''באיראן‪ ,‬אין הומוסקסואלים כמו בארץ‬
‫שלכם‪ ...‬אין לנו את זה בארץ שלנו‪ .''...‬בתגובה לקריאות הבוז אליו חזר וטען‪'' :‬באיראן אין לנו‬
‫את התופעה הזו‪ ,‬אני לא יודע מי אמר לכם שיש לנו אותה''‪.‬‬
‫בעקבות אירוע זה‪ ,‬בחרתי להשתמש בהצהרתו של אחמדינג'אד בניסיון להבין גישה מוסלמית‪-‬‬
‫ערבית ביחס לפרקטיקה ולזהות מינית גברית במזרח‪ -‬התיכון‪ ,‬תחת שלטון מוסלמי‪ -‬ערבי במזרח‬
‫התיכון‪ .‬בסקירה היסטורית התייחסתי למאמרים אשר נכתבו על תפיסת המיניות בחברה‬
‫המוסלמית בתקופת האימפריה העות'מאנית (‪ )0907 -0495‬וכן היום‪.‬‬
‫האם הזעם שהתעורר כלפי הצהרתו של אחמדיניג'אד הוא זעם כללי של המערב כנגד המזרח‬
‫'הנחות'‪' ,‬הפרימיטיבי'‪ ,‬שאולי 'לא מבין' מהי החשיבות של זכויות אדם? או שמא‪ ,‬אנו ממהרים‬
‫לשלוף אצבע מאשימה כלפי המזרח‪ ,‬בגלל החינוך המערבי‪ ,‬התרבות המערבית והחשיבה‬
‫המערבית החזקה בחיי‪.‬‬
‫במחקר זה‪ ,‬ניסיתי לבחון את מושג ה'הומוסקסואליות'‪ .‬תקופת התנ''ך והקוראן כמשכב זכר‬
‫האוסר על פרקטיקה מינית מוגדרת וספציפית (אפרט בפרק א')‪ .‬התייחסתי לאקדמאים שונים‬
‫ולהוגי דעות כגון פוקו אשר חקר את המיניות בכלל והתייחס להומוסקסואליות בפרט‪ .‬את‬
‫המושגים של הומוסקסואליות אשר הנם מושגים מערביים בחרתי לבחון אל מול משמעותם‬
‫במזרח‪ -‬מי הוא ההומוסקסואל המזרחי? האם הוא קיים? בין התפיסה של הומוסקסואליות‬
‫כזהות לבין הומוסקסואליות כפרקטיקה מינית‪ .‬ניסיתי להבין את מורכבות המושג‪ -‬מהלכה‬
‫למעשה ולנסות להבין האם להפרדה זו יש משמעות תחת המיניות המוסלמית‪ -‬ערבית‪ .‬העלתי‬
‫לדיון מחקרים אקדמאים שונים ביחס להמשגה המערבית של הומוקסואליות‪ ,‬יחד עם ביקורת‬
‫של אקדמאים מזרחים ביחס לשיח המערבי ולכפייתו‪.‬‬
‫לבסוף שאלתי האם אותם הומוסקסואלים החיים במדינות מזרחיות‪ -‬ערביות ''יורים לעצמם‬
‫ברגליים'' כאשר הם מזהים עצמם כהומוסקסואלים? האם הגדרה מערבית זו בעולם ערבי‪-‬‬
‫מזרחי היא מעין חריצת גזר דינם? האם יש בכך כפיית שיח מערבי על חברה לא מערבית?‬
‫‪3‬‬
‫פרק א'‪'' :‬הומוסקסואליות''‪ :‬התנ''ך‪ ,‬הקוראן‪ ,‬פרשנים וממשיגים אחרים‪:‬‬
‫איסור משכב זכר מהתנ''ך (כמו גם בקוראן ובברית החדשה) מתחיל בפסוקים מתוך ספר ויקרא‪:‬‬
‫ּתֹוע ָבה ִהוא'' (פרק יח' פסוק כב')‪ .‬העונש למעשה משכב זכר‬
‫ָכר לֹא ִת ְש ַּכב ִמ ְש ְכ ֵבי ִא ָשה ֵ‬
‫וְאת ז ָ‬
‫" ֶ‬
‫יהם‬
‫יּומתּו ְד ֵמ ֶ‬
‫ֵיהם מֹות ָ‬
‫ּתֹוע ָבה ָעׂשּו ְשנ ֶ‬
‫ָכר ִמ ְש ְכ ֵבי ִא ָשה ֵ‬
‫''וְאיש ֲא ֶשר ִי ְש ַּכב ֶאת ז ָ‬
‫מפורט בהמשך‪ִ :‬‬
‫ָבם'' (פרק כ' פסוק יג')‪ .‬הפסוקים מתארים את האיסור על משכב זכר ואת גזר דין המוות על‬
‫המעשה‪ .‬הפרשן רש''י מבאר את האיסור‪ :‬יחסי מין אנאליים בין שני גברים‪ ,‬משמע יחסי מין עם‬
‫חדירה‪ .‬לאיסור זה נוספים סעיפים אחרים לדוגמא‪ :‬מין ללא חדירה מחשש שפיכת זרע לבטלה‬
‫האסורה משום מצוות פרו ורבו‪ ,‬סעיף אחר לדוגמא הוא‪ :‬איסור לינת שני גברים רווקים תחת‬
‫שמיכה אחת על מנת להרחיק את האדם מן הסיכון בעבירת משכב זכר‪.‬‬
‫בדת המוסלמית‪ ,‬הקוראן מגנה את משכב הזכר בסורות (הפסוקים) המתייחסות לסיפור לוט‪.‬‬
‫הפרשנות הרווחת של הלכות החדית' מגנות יחסי מין בין בני אותו המין‪ .‬מהפכת סדום ועמורה‬
‫מוסברת בין היתר על בסיס יחסים חד מיניים‪ .‬מלומדים איסלאמים פסקו כי האסלאם אוסר על‬
‫משכב זכר ומורה על עונש מוות לאשמים בכך‪ .‬משכב זכר נחשב פשע במדינות הערביות‬
‫המוסלמיות והענישה נעה בין קנסות‪ ,‬מאסרים והוצאות להורג בפומבי‪.‬‬
‫בעולם היהדות ובעולם האסלאם‪ ,‬המסורות מתייחסות לאקט המיני‪ ,‬לפרקטיקת החדירה‬
‫הנקראת משכב זכר‪ .‬המושג הומוסקסואל הוטבע בשנת ‪ 0819‬על ידי העיתונאי האוסטרו‪ -‬הונגרי‬
‫קארל קרטבני במסגרת פמפלט שיצא בחוק הפרוסי האוסר על מעשי סדום‪ .‬מונח זה נקלט‬
‫במהרה והחליף מונחים אחרים שיוחסו למשכב זכר‪.‬‬
‫מקורות מוסלמים‪ -‬ערבים אחרים העוסקים במין ומיניות אינם אקדמים אלא ספרי רפואה‪ ,‬ספרי‬
‫חוק‪ ,‬ספרי אומנות ושירה‪ ,‬ספרי הדרכה למין ואיורים‪.‬‬
‫מקור אחד הוא‪ ,‬ספרי רפואה מהמאה ה‪ :01-‬הבנתי מאיור מספרי הרפואה (נספח ‪ :)0‬כי דימוי‬
‫הגוף האדם הוא כשל מכונה‪ .‬מכונה המוציאה אנרגיה‪ ,‬משתמשת באיבריה‪ -‬חלקיה‪ .‬הגוף פועל‬
‫כמעין מטבח אשר בו האוכל מתבשל ויוצר תוצרים שונים‪ -‬דם‪ ,‬זרע‪ ,‬חלב‪ .‬לכן‪ ,‬יש מעין מערכת‬
‫הפעלה 'נכונה' להפעלת 'המכונה'‪ .‬ספר מהמאה ה‪ 02-‬העוסק בכירורגיה ובין השאר בסדרת‬
‫ניתוחים הקשורים למין (כמו מילת הדגדגן)‪ -‬רואים ניסיון של רפואה לקשר בין מגדר למין‪ .‬המין‬
‫והמגדר מייצגים הלימה מסוימת‪ ,‬כמו לדוגמא אם דגדגן יהיה גדול מדי זה עלול לרמז על משהו‬
‫זכרי באישה‪ .‬נראה בספרי הרפואה שיש צורך שגם הגבר וגם האישה יהנו ממין‪ ,‬המין נועד להנאת‬
‫‪4‬‬
‫שני המינים‪ .‬עדות לכך היא קיומם של ספרי הדרכה להנאה ממין שהכרתי בלימודי מזרח תיכון‪.‬‬
‫אפשר לומר כי מערכת אשר מדגישה את הההנאה של שני הצדדים מיחסי המין היא מערכת‬
‫חברתית אשר מתבססת על כך שגבר ואישה זהים מבחינה ביולוגית‪ .‬הכוונה היא‪ ,‬שהגבר הוא‬
‫עדיין נזר הבריאה אך לשניהם איברי מין 'שימושיים'‪ .‬הגבר עומד במעמד גבוה לכיוון המלאכים‬
‫והאל והאישה‪ -‬במעמד שני לו‪ .‬בהיבטים השכליים (ע'קל) הגבר הוא בעל ההיגיון הגבוה משל‬
‫האישה הרגשית‪ ,‬התופסת ומנתחת את העולם דרך האמוציות שלה‪ .‬הגבר‪ ,‬שהינו יצור משוכלל‬
‫וחזק יותר הוא המרסן את האישה הפחות מרוסנת‪ ,‬המסוכנת והפזיזה‪ .‬הזרע שלו משוכלל יותר‬
‫מבחינת היכולת שלו לעומת הזרע הנקבי‪ .‬באיורי ספרי רפואה (מהמאה ה‪ )01,07‬של גוף הגבר וגוף‬
‫האישה רואים את הדמיון בין צוואר הרחם והרחם לבין איבר המין הזכרי והאשכים‪.‬‬
‫המערכת הדתית המוסלמית (כמו הרבה אחרות) מדגישה את ההפרדה בין המינים (בתפילה‪,‬‬
‫בבית‪ ,‬בספירה הציבורית‪ -‬בכל מקום יש לנשים ולגברים מקום מוגדר נפרד)‪ .‬ההלכה האסלאמית‬
‫התמודדה עם יחסה לאנדרוגינוס זמן רב ובתקופות מאוחרות הוגדרו ניתוחים לכך‪ ,‬על מנת‬
‫להפריד בין המינים וליצור מערכת של סדר חברתי גם בנושא המיניות וחלוקת תפקידים מגדרית‪.‬‬
‫מקור אחר הוא מערכות החוק‪ :‬מערכת אחת היא החוק הדתי‪ -‬ההלכה המוסלמית‪ -‬השריעה‪.‬‬
‫מערכת נוספת היא מערכת החוק המקומית מחוץ לשריעה‪ -‬הקאנון (חוקים לפי 'מנהג המקום')‪.‬‬
‫במערכות אלו נקבעו חוקים אשר אוסרים על משכב זכר= חדירת גבר לגבר אחר ועל שפיכת הזרע‬
‫הגברי לאחר אקט מיני לבטלה‪ .‬אך שתי מערכות החוק‪ ,‬כפי שציינו לא אסרו מגע מיני בין גברים‬
‫באופן טוטאלי ולהיפך‪ ,‬מגע מיני התקיים במרחצאות (חמאם) ובארמון בתקופה העות'מאנית‪.‬‬
‫קטעי אומנות ושירה‪'' :‬מוולנה ותּבריזי''‪( :‬נספח ‪ )5‬איור המתאר את המפגש בין מוולנה ושמס‬
‫תּבריזי‪ :‬שני המיסטיקנים המוסלמים (= הצופים) הם גיבורי סיפור האהבה המכונן של המאה‬
‫ה‪ .03-‬תבריזי הוא מלומד צופי ומוולנה הוא משורר מפתח בעולם המוסלמי‪ .‬זה לזה כתבו שירי‬
‫אהבה אירוטים‪ .‬כתוצאה מהקשר‪ ,‬תלמידי מוולנה רצחו את תבריזי והעלימו את גופתו‪ .‬השירה‬
‫מלמדת על האירוטיקה ועל הקשר בין השניים‪ .‬עצם העובדה שבתרבות יש איש דתי מכובד הכותב‬
‫שירה אירוטית לגבר מוחשי ולא כמטאפורה או סמל יופי‪ ,‬מצביעה על תפיסה פילוסופית אשר‬
‫לפיה הקיום כולו הוא מהאלוהות ולכן הבנת האל היא מהתבוננות בדברים היפים‪ -‬נזר הבריאה‪.‬‬
‫רויאהיב )‪ (Al- Rouayheb, 2005‬מספר כי תיירים אירופאים הביאו עמם הגדרות‬
‫הומוסקסואליות במסעותיהם במזרח התיכון‪ .‬הוא מתאר את 'מושא האהבה לנער' כמושא קיים‬
‫‪5‬‬
‫בחברה המוסלמית‪ -‬ערבית וטוען כי התיירים המערביים הגיבו באמירות נדחות מהפעילות‬
‫הגברית הערבית אל ועם הנער‪ .‬פעילות זו הוגדרה בפי המערבים כהומוסקסואליות‪ ,‬כמעשה סדום‬
‫שלא נאכף‪ .‬הכותב ג'וזף פיטס תאר זאת כהתאהבות בנער כאילו והיה אישה אנגליה‪ .‬התיירים‬
‫המוסלמים באירופה לא פעלו באותה הצורה מול נערים אירופאים (לא שיבחו או חיזרו אחריו)‪.‬‬
‫לואיס והודג'סון טוענים כי מה שטופח באופן פתוח בציבור היה בדיוק מה שהחוק האסלאמי‬
‫אוסר‪ -‬משכב זכר ובמיוחד חדירה‪ .‬מה שהיה פתוח בציבור היו חיזור והבעה של תשוקת אהבה‬
‫כחלק מפעילות ומתפיסה של מיניות גברית‪ .‬המוסלמים הערבים לא תופסים‪ /‬לא תפסו את‬
‫האקטים הללו תחת הגדרת מעשה הסדום שהייתה כה אסורה על ידי החוק הדתי (הנוצרי‪ ,‬היהודי‬
‫והאסלאמי כאחד)‪ .‬רויאהיב טוען כי צריך להבדיל בין מושגים וביטויים אשר שומשו בהקשרים‬
‫רחבים בכדי להבחין מעשים ועושים תחת הגדרה של הומוסקסואליות‪ .‬רק הבחנה שכזו תאפשר‬
‫להכריע אם המושגים של מיניות 'ערבית‪ -‬מוסלמית' זהה למיניות אנגלית‪ -‬מערבית‪ .‬לטענת‬
‫המחבר רוב החוקרים המודרנים לא זהירים בהבחנות ומשווים באופן ישיר בין הגדרות שלא ניתן‬
‫להבחין בניהם‪.‬‬
‫פוקו‪ ,‬חוקר מערבי טוען בפרק 'הרצון לדעת' מתוך הספר 'תולדות המיניות' (פוקו‪ )0991 ,‬כי‬
‫ההגדרה של הומוסקסואליות (כמו גם של הטרוסקסואליות) היא תולדה של התרבות המודרנית‬
‫ולא הייתה קיימת עד למאה ה‪ .09-‬פוקו טוען כי השיח על מיניות מגביל ומגדיר את תוכן המיניות‬
‫ומקבע אותו בתבנית‪ .‬משמע‪ ,‬כדי להבין את המיניות צריך להבין את הניסוח‪ -‬כיצד מדברים על‬
‫מיניות ומה אומרים עליה‪ .‬המיניות מתפקדת כמנגנון של כוח אשר כולל מנגנוני פיקוח שמייצרים‬
‫הבחנה בין הנורמאלי ללא נורמאלי‪ .‬השיח על המיניות הוא גורם ממשטר עדה לכך בכך שבכל‬
‫פעם שעולה נושא המין עולה יחד עמו נושא 'החטא'‪ .‬זו דוגמא לכך שדיכוי או איסור בנושא‬
‫מסוים מייצרים שליטה על צורות המין המקובלות ועל צורות המין החורגות‪ .‬צורות מין חורגות‬
‫הן אלו אשר לא מיועדות לרבייה ולהעמדת צאצאים‪ -‬כמו משכב זכר‪.‬‬
‫בוהדיבה )‪ (Bouhdiba, 1985‬מתייחס למושגים‪ :‬הטרוסקסואליות והומוסקסואליות ושואל אם‬
‫אלו מושגים אירופאים בלבד‪ .‬הוא משתמש בציטוטים מן הקוראן ומחפש אחר הגדרה לזוגיות‬
‫ולמיניות מן הקוראן‪ .‬הוא טוען כי התרגומים של הקוראן מערבית לשפות מערביות מדגישה‬
‫באופן ברור כי כי המיניות היא בין גבר לאישה ולא מוגדרת במילים 'זוגיות הטרוסקסואלית' וכי‬
‫זו המשגה מאוחרת‪ .‬המיניות הזוגית בין גבר לאישה על פי הקוראן היא משאלה אוניברסאלית‪,‬‬
‫היא חלק מהסדר הקוסמי של העולם‪ .‬הגשמת מיניות זו מתבססת על מיתוס הבריאה‪ ,‬מיתוס‬
‫‪6‬‬
‫אדם וחוה הוא מודל של זוגיות ומשפחה‪ .‬מטרת המיניות היא שכפול הקיום לגברים חלק מעבודה‬
‫נשגבת שהיא מתן משמעות חדשה לקיומם‪ .‬מיניות היא התפתחות אינטנסיבית של החיים‪ .‬בוהד‬
‫הלפרין )‪ (Halperin, 1990‬טוען כי בשנות ה‪ 91-‬של המאה ה‪ 51-‬המושג ''מחלה'' מפנה את מקומו‬
‫סופית למושג של הומוסקסואליות כמצב קיים‪ .‬בספרו‪ ,‬דן הלפרין במיניות כהמצאה מודרנית‪.‬‬
‫הלפרין ממשיך בהפצת תיאוריית ההבנייה החברתית כפי שפוקו הציג אותה ומדגיש כי גם‬
‫הטרוסקסואליות הנה מושג מודרני‪ .‬הלפרין מדגיש כי במושגים הומוסקסואליות‬
‫והטרוסקסואליות‪ ,‬חבויה למעשה ההנחה בדבר קיומה של סקסואליות‪ -‬מיניות‪ .‬ההנחה היא כי‬
‫קיים אזור נפרד בטבעו של האדם והוא המיניות‪ .‬לטענת הלפרין‪ ,‬לפני הופעת קטגוריות מיניות‬
‫היו מעשיים מיניים‪ .‬פעולות שהוערכו וקוטלגו וכן טעמים מיניים שונים אך לא הייתה תפיסה של‬
‫'נטייה מינית' קבועה המגדירה את האדם‪ .‬הלפרין ממחיש את השינויים על ידי הדגמה מארגון‬
‫המין ביוון העתיקה‪ .‬ביוון גבר (אזרח בוגר) יכל לקיים יחסי מין עם כל הנחותים ממנו במעמד‬
‫החברתי והפוליטי‪ -‬נשים ונערים‪ .‬המין ביוון היה חלק מהמערך הפוליטי חברתי ו'המיניות' לא‬
‫התקיימה בנפרד כמו בעידן המודרני‪ .‬לאזרחי יוון העתיקה לא היו שני סוגים של מיניות אלא סוג‬
‫אחד שהיה משותף לכל האזרחים הבוגרים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫פרק ב'‪ :‬הומוסקסואליות במזרח התיכון‪ :‬מקרי בוחן של הומוסקסואליות במדינות ערביות‪-‬‬
‫אסלאמיות במזרח התיכון‪:‬‬
‫פראט )‪ (Pratt, 2007‬מתארת את סיפור 'ספינת המלכה' שהתרחש באחד עשר למאי שנת ‪.5110‬‬
‫ספינת המלכה הינה מרחב להומוסקסואלים מצרים‪ ,‬על הספינה התקיימו ערבי ריקודים‬
‫והיכרויות לגברים הומוסקסואלים כמו גם חדרי צ'אט פתוחים להיכרות בינלאומית עם‬
‫הומוסקסואלים אחרים‪ .‬עד לתאריך המדובר הממשלה העלימה עין מפעילות חד מינית גברית אך‬
‫באותו הערב אשר מתארת פראט נעצרו ‪ 11‬גברים‪ 24 ,‬נלקחו למעצר ו‪ 25‬נשפטו והואשמו בעבירת‬
‫הוללות‪ .‬העבירה לא הוגדרה כהומוסקסואליות היות ואין שימוש בהגדרה של הומוסקסואליות‬
‫בספר החוקים המצרי‪ .‬פראט רואה במקרה זה התנקלות מוכוונת של המשטרה ושל הממשלה‬
‫המצרית כלפי הומוסקסואלים מצרים‪.‬‬
‫פראט מקשרת בין גוף האדם (אישה או גבר) לבין המדינה‪ ,‬הלאומיות כפי שעשו חוקרים רבים‬
‫לפניה‪ .‬אך היא מקשרת גם את גוף הגבר במובן היחסים החד מיניים בין גברים החושפים את‬
‫הדרך של ריבונות לאומית ובטחון דרך מושגים של זהות מגדרית ויחסים מגדריים‪ .‬התפיסה כי‬
‫יחסים הומוסקסואלים בין גברים מסכנת את ביטחונה המדיני של מצרים לטענת פראט‪ ,‬היא סוג‬
‫של תירוץ או סיפור כיסוי לצמצום הפעילות ההומוסקסואלית במצרים‪.‬‬
‫לטענת פראט‪ ,‬רדיפת הממשל המצרי את הגברים ההומוסקסואלים מדגימה כי היחסים המיניים‬
‫במצרים אינם רק עניין פרטי אלא עניין שהפך לזירת תחרות על שליטה והישרדות‪ .‬תחרות שלא‬
‫ניתן להפריד מהלאומיות ומהתהליך המדיני שמבנה ספרה של פוליטיקה בינלאומית‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬הדרך שבה מצרים בוחר לייצג ולהתייצג במרחב הבינלאומי מול המערב ומול המזרח‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ברגע שהגדרות המיניות המערביות נכנסו לתמונה‪ ,‬כמו המושג 'הומוסקסואליות'‬
‫התמונה השתנתה‪ .‬יש פער בין האידיאולגיה הרשמית‪ ,‬ההטרו‪ -‬נורמאלית לבין התרבות הקיימת‬
‫במזרח התיכון בכלל ובמצרים בפרט‪ .‬סיפור ספינת המלכה וטענותיה של פראט מציגות לנו תמונה‬
‫של מצרים‪ ,‬אשר נחשבת כמדינה 'מתקדמת' במזרח התיכון‪ ,‬על פי תפיסות מקובלות בלימודי‬
‫המזרח התיכון‪ .‬היא קרובה ביותר למערב בתפיסות זכויות האדם‪ ,‬בהישגיה האקדמאים‬
‫והצבאיים אך היא רואה עצמה כחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון וכמדינה ערבית לכל דבר‪.‬‬
‫סיפור הספינה משקף חרדה משינוי הסדר החברתי הישן‪ ,‬החרדה מהאפשרות שתהליך שכזה‬
‫יתקבע‪' ,‬מהשחיתות המוסרית'‪ .‬לאו דווקא בגלל התא המשפחתי אלא בגלל ההגדרה המינית‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫ברמת הזהות כהומוסקסואל‪ .‬בהתנגדות להומוסקסואליות ישנה הצהרה שהיא מעין התנגדות‬
‫לתרבות המערב ולכפיית התרבות המערבית‪ -‬גם המינית בעולם הערבי‪ -‬מוסלמי‪.‬‬
‫מקרה בוחן אחר ניתן ללמוד מאיראן‪ ,‬המדינה השניה (לאחר תאילנד) המובילה בכמות ניתוחים‬
‫פלסטיים בעולם‪ .‬ומה לניתוחים פלסטיים ולאיראן?‬
‫עיתון 'הגרדיאן' בבריטניה הציג נתונים לפיהם בין ‪ 02‬אלף ל‪ 51-‬אלף טרנס‪-‬סקסואלים העוברים‬
‫ניתוחי מין באיראן (סכום כללי של ניתוחים‪ ,‬ללא חלוקה על ידי מין ראשוני)‪ .‬בכתבה פורסם כי‬
‫אייתולה חומייני הוציא לפני עשרים וחמש שנה פסק הלכה המחייב לרפא טרנס‪-‬סקסואליות‬
‫באמצעות ניתוח לשינוי מין‪ .‬בעקבות ההחלטה אושרו במדינת איראן ניתוחים לשינויי מין‬
‫והמטופלים העוברים ניתוחים אלו נהנים מטיפול רפואי והורמונאלי ואף מקבלים מענק כספי‬
‫לצרכי שיקום והחלמה‪.‬‬
‫הממשל האיראני שומר על פרופיל נמוך בכל הקשור לזכויות הטרנסקסואלים בכדי לא למשוך‬
‫אליהם ביקורת מצד העולם המוסלמי‪ -‬ערבי‪ .‬אך התמיכה בציבור הטרנסג'נדרים גברה מאז‬
‫שאחמדיניג'אד הפך לנשיאה‪ .‬טענה זו הולמת את הצהרתו של אחמדיניג'אד על כך שאין‬
‫הומוסקסואלים באיראן‪ ,‬הוא באמת מאמין כי הומוקסואליות אינה 'תופעה' ואינה קיימת‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬ההטרו‪ -‬נורמאליות קיימת באופן שונה בתרבות הערבית מאשר במערבית‪.‬‬
‫באיראן עדיין טרנסג'נדרים רבים מתקשים להשתלב בעולם העבודה וממשלתו של אחמדיניג'אד‬
‫החלה בהענקת מענקים שנועדו לסייע למנותחים להקים עסקים עצמאיים או להשתלב בעסקים‬
‫קיימים‪ .‬ממשלת אחמדיניג'אד מסייעת למנותחים להתבסס מחדש ולהתפרנס בכוחות עצמם‪ .‬אין‬
‫זה אומר שאיראן סובלנית להומוסקסואלים‪ .‬אלא ההיפך‪ ,‬באיראן יש חוק הגוזר עונש מוות‬
‫לאדם שהורשע בקיום יחסים הומוסקסואלים ובשנים האחרונות בוצעה הגזרה מספר פעמים‪.‬‬
‫רוב המקרים לא דווחו לעיתונות העולמית בגלל חשאיות בנושא (מחשש לדעת הקהל העולמית)‪.‬‬
‫חלק מההוצאות להורג בוצעו בפומבי במטרת הרתעה ופורסמו באמצעי התקשורת בעולם‪.‬‬
‫בשני המקרים שציינתי‪ ,‬עולה תמונה מורכבת של הגדרות מיניות ושל חוקיותם של אקטים חד‬
‫מיניים יחד עם התמודדות המדינות (מצרים ואיראן) איתם‪ .‬לטעמי‪ ,‬רואים התמודדות עם תנועות‬
‫אקדמיות‪ ,‬תנועות מאבק לזכויות אדם וגם פתרונות 'יצירתיים' של המדינה לעיתים‪ .‬השאלה‬
‫הנשאלת האם זו התקדמות או שמא כניעה לכפייה המערבית של הומוסקסואליות ושל מיניות‬
‫מערבית המוגדרת באופן שונה ממיניות ערבית‪ -‬אסלאמית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פרק ג'‪ :‬מעולם ההלכה לעולם המעשה‪ :‬בין תפיסה מזרחית על הומוסקסואליות לבין פרקטיקה‬
‫מינית‪ -‬גברית במזרח התיכון‪:‬‬
‫וויקס )‪ (Weeks, 1994‬טוען כי התפיסות השולטות בחקר המיניות מתעלמות ממגוון דפוסים‬
‫תרבותיים ומשמעויות של פעילות המינית )‪ .(Sexual activity‬וויקס מבקר את התיאוריה הניאו‪-‬‬
‫פרוידיאנית ושואל איזה כוח משתלט‪ -‬הביולוגי או החברתי‪ .‬האם המאפיינים הביולוגים מעצבים‬
‫את המוסדות החברתיים האנושיים או שמא המאפיינים החברתיים‪ .‬זו שאלה אשר לטעמי צריכה‬
‫להישאל ביחס לחקר 'הומוסקסואליות' במדינות הערביות המוסלמיות במזרח התיכון‪.‬‬
‫וויקס טוען כי מין יכול להיות מובן או להיחקר רק בהקשר היסטורי משלו ובתנאי משמעויות‬
‫תרבותיות משלו‪ .‬על בסיס טענה זו ניתן לשאול‪ ,‬באיזה הקשר היסטורי ותחת אילו משמעויות‬
‫תרבותיות נחקר תחום ההומוסקסואליות בפרט והמיניות בכלל במזרח התיכון? האם המאפיינים‬
‫החברתיים כמו המאפיינים של התרבות המערבית יוצרים שיח מערבי בתוך מציאות חברתית‬
‫מוסלמית‪ -‬ערבית‪ .‬האם מוסדות חברתיים כמו חוקים נגד הומוסקסואליות נוצרים תחת השפעה‬
‫מערבית בעולם ערבי אשר יוצרת התנגדות ערבית לשיח המערבי‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬אפשר להגדיר את טענתו של וויקס ביחס למשמעות התרבותית‪ ,‬כסוג של התעלמות‬
‫מערבית מהמשמעות התרבותית שנותן המזרח למיניותו‪ .‬סעיד (סעיד‪ )5115 ,‬בספרו‬
‫''אוריינטליזם'' מעלה את טענתו המרכזית באשר לדרך בה לדעתו‪ ,‬המערב תופס את המזרח ואת‬
‫המזרחי‪ .‬המזרחי הוא האוריינטלי‪ ,‬המפגש והנחשל‪ .‬המערבי‪ ,‬הוא הניגוד הבולט לכך‪ ,‬הרציונאלי‬
‫והנאור‪ .‬השיח הנוגע למזרח מתבטא במחקר אקדמי‪ ,‬באוצר מילים ובמערכת דימויים‪,‬‬
‫בדוקטורינות ובסגנון קולוניאלי‪ .‬השיח עצמו הוא גוף ידע הנוצר וניזון על ידי המערב‪ .‬הסגנון‬
‫המערבי הוא סגנון אשר שולט באוריינט‪ ,‬מארגן אותו מחדש ובונה את סמכותו על המזרח‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫שהאוריינטליסט הוא זה שמלמד‪ ,‬כותב או חוקר את האוריינט‪ ,‬ובמערכת יחסים זו יש כל הזמן‬
‫חזרה על כך שהמערב הוא זה המלמד‪ ,‬הכותב או החוקר את המזרח‪ ,‬המזרחי‪.‬‬
‫האוריינטליזם כפילטר אשר קובע מה מותר ומה אסור לומר ביחס לאוריינט‪ ,‬הוא מייצר שיח‬
‫אשר דרכו ניתן להבין את מנגנון השליטה של התרבות האירופאית בארצות המזרח לטענת סעיד‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬היחסים הם יחסים של כוח ושליטה האוריינט הפך לאוריינטלי לא רק בגלל שהוא אותנטי‪,‬‬
‫רומנטי ואקזוטי אלא מפני שניתן היה לאלץ אותו להפוך לכזה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫האוריינטליזם לטענת סעיד זו הדרך בה המערב מסתכל ומבין את המזרח‪ ,‬לכן הוא קשור יותר‬
‫למערב מאשר למזרח והוא ספוג בחשיבה אירופוצנטרית מאשר חשיבה הבוחנת באמת‪ ,‬לעומק‬
‫את המזרח ומנסה ללמוד אותו‪ ,‬אלא תפיסה השרויה בנקודת מבט מערבית אירופאית בלבד‪.‬‬
‫סעיד טוען כי המחקרים על האוריינט לא מציגים את האוריינט עצמו אלא את הייצוג שלו‬
‫מנקודת ראותו של החוקר‪ ,‬האדם האוריינטלי 'חסר פה'‪ ,‬החוקר המערבי מדבר בשמו ומפרש את‬
‫המציאות באוריינט‪ .‬הוא שואל כיצד ניתן לערוך מחקר תרבותי מנקודת מבט ליברלית‪ ,‬לא‬
‫מדכאת ולא מתנשאת אשר אין בה הנצחה של יחסי כוח‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬וביחס לשאלת המחקר‪,‬‬
‫האם ניתן בכלל לחקור את ההומוסקסואל המזרחי? האם הגדרת מושא החיפוש כהומוסקסואל‬
‫מזרחי לא מניחה הנחות מערביות כבר מלכתחילה? כיצד נחקור את המיניות הערבית‪ -‬מוסלמית‬
‫מבלי לפגוע בטהרת המחקר?‬
‫מאסד )‪ (Massad, 2002‬טוען כי אחד מהנושאים המרכזיים שמציבה התנועה לזכויות‬
‫הומוסקסואלים בשני העשורים האחרונים הוא האוניברסליזם של זכויות ההומוסקסואלים‬
‫)‪ .(Gay Rights‬אוניברסליזם זה נוצר במטרה להגן ולעגן זכויות הומוסקסואלים בכל העולם‪.‬‬
‫מאסד טוען כי מסגרת שכזו היא חלק מהמאבק בהכרה‪ ,‬בשחרור בעולם בפרט וברמה המקומית‬
‫בכלל‪ .‬המשימה והשיח המקדם אותה‪ ,‬יחד עם הארגון המייצג אותה מתאחדים תחת‪Gay :‬‬
‫‪( International‬תרגמתי כ‪ :‬הגאווה האוניברסאלית)‪ .‬לטענתו הגאווה האוניברסאלית משמרת‬
‫מקום מיוחד לעולם המוסלמי בשני עולמות השיח (המערבי והערבי)‪ .‬הדחף האוריינטליסטי‬
‫מושאל מייצוג השליט של העולם הערבי והמוסלמי בארה''ב ובאירופה וממשיכה להנהיג את כל‬
‫הארגונים הנאבקים לזכויות אדם אוניברסאליות‪ .‬מאסד דן עם חוקרים שונים על‬
‫הומוסקסואליות במזרח התיכון ועל הדרך בה מיוצגת‪ .‬טיעונו העיקרי מול החוקרים המערבים‬
‫הוא כי שיח הגאווה האוניברסאלית שנוצר על ידי הומוסקסואלים במקום בו אינם מתקיימים‬
‫דוחק את התשוקה החד מינית ואת הפרקטיקות החד מיניות תחת אותה קטגוריה של מיניות‪.‬‬
‫מאסד רוצה להראות כיצד השיח המערבי מניח כי הומוסקסואליות היא קטגוריה בינלאומית‬
‫הקיימת באותה הצורה בעל מקום בעולם‪ .‬הגאווה האוניברסאלית מניחה כי משימתה להגן על‬
‫ההומוסקסואלים וזכויותיהם המיניות תוענק בכל מקום ותישמר בכל מקום‪ .‬במעשה שכזה‬
‫הגאווה האוניברסאלית מייצרת לטענת מאסד אפקט פחות משחרר משהיה רוצה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מאסד טוען כי החוקרים המערביים חוטאים באוריינטליזם ומבחינים בין המערביים למזרחיים‬
‫כל הזמן‪ ,‬כל הקטגוריות מתקיימות בין המזרח למערב‪ .‬הוא טוען כי מתקיימת אובייקטיביזציה‬
‫של המזרח במערב‪ .‬הוא מצטט טענות של חוקרים מערביים על כך שהאסלאם תמיד היה זה‬
‫שקיבל פרקטיקות הומוסקסואליות‪ .‬מאסד מצטט את אבו‪ -‬קחליל החוקר דרך ספר רפואה בו‬
‫כותב הרופא אל ראזי‪ .‬אל ראזי מציג את היחס בין הזרע הזכרי לנקבי (כפי שתארנו בפרק א')‪.‬‬
‫מתוך היחס בניהם טוען אל ראזי כי הומוסקסואליות‪ ,‬הטרוסקסואליות והומופוביה הינן זהויות‬
‫מעבר להיסטוריה והן צורה מיושנת לקטלוג בני אדם‪ .‬הופעת המערביות (הנוצרית) במזרח התיכון‬
‫הביאה עמה אלמנטים מגוונים של חשיבה מערבית בכלל ושל עוינות בפרט‪ -‬כמו הומופוביה‬
‫(במובן הממוסד) שלא הייתה קיימת קודם לכן בעולם המוסלמי‪ -‬ערבי לטענת מאסד‪ .‬הזהות‬
‫ההומוסקסואלית המוצהרת בין ערבים אפשרה להומוסקסואלים באופן היסטורי רמה מסוימת‬
‫של סובלנות אשר נמנעה מהומוסקסואלים במערב במשך מאות‪ .‬כאשר הומוקסואלים נרדפו‬
‫כפושעים בימי הביניים באירופה‪ ,‬במדינות המוסלמיות היו שרים ושליטים 'הומוסקסואלים'‬
‫לטענת אבו‪ -‬קחליל‪.‬‬
‫מאסד רוצה להוכיח את השפעת הקולוניאליזם בעולם המוסלמי והערבי‪ ,‬בנוכחותו הקיימת‪.‬‬
‫ההתגלות הקולוניאליסטית וההון המערבי בעולם הערבי שינו את צורתם של אספקטים רבים‬
‫באורח החיים הערבי‪ -‬מוסלמי‪ .‬מאמצים לכפות משטר הטרוסקסואלי מערבי על גברים ערבים‬
‫הצליחו בקרב המעמד הגבוה ובמערביזציה של המעמד הבינוני‪ .‬מאסד טוען כי למרות היחסים‬
‫החד מיניים של חברים במעמדות אלו אשר אימצו את הזהות המינית המערבית‪ ,‬הם ממשיכים‬
‫להוות מיעוט בין אלו המקיימים יחסים חד מיניים אשר לא מגדירים עצמם כהומוסקסואלים‬
‫ואינם מביעים צורך בפוליטיקה קווירית‪ .‬המיעוט הזה הוא הלוקח חלק בפעילות הפוליטית של‬
‫ארגונים שונים אשר נאבקים לזכויות ההכרה של הקהילה הגאה האוניברסאלית‪.‬‬
‫שמיט )‪ (Schmitt, 2003‬כותב מאמר בתגובה להנחותיו של מאסד על המחקר המערבי על‬
‫הומוסקסואליות במזרח התיכון‪ .‬המאמר כולו מנוסח בצורת ציטוט ותגובה למאסד על כל‬
‫'הפשעים' בהם הוא מאשים את האקדמיה המערבית בחקר המיניות במזרח התיכון‪.‬‬
‫שמיט מעלה שתי שאלות עיקריות אשר לטעמו מאסד לא התייחס אליהן כלל‪ :‬האחת‪ ,‬מדוע‬
‫הגאווה האוניברסאלית )‪ (GI= Gay International‬ממשיכה להתקיים אם תוצאותיה כה שליליות‬
‫‪12‬‬
‫כפי שמאסד מתאר (הכוונה לביקורת על כפיית המערב את המזרח למושגים מערביים)‪ .‬השניה‪,‬‬
‫מדוע התגובה של המזרח כה שלילית למאבק האוניברסאלי לזכויות הומוסקסואלים?‬
‫שמיט טוען כי זכויות אדם מתקיימות באופן שונה במדינות שונות‪ ,‬יש מדינות בהן זכויות האדם‬
‫מגיעות לאדם מתוקף היותו ומכאן זכותו לקיים פרקטיקה מינית ככל שיבחר‪ .‬ויש מדינות בהן‬
‫זכויות האדם ניתנות על פי היותו חלק מקבוצה‪ ,‬כמו קבוצה הומוסקסואלית הדורשת זכויות‬
‫קבוצתיות לקיום פרקטיקות מיניות מסוימות‪ .‬הוא מנסה לענות על השאלה הראשונה שהציב‬
‫ומביא לדוגמא את המאבק ההומו‪ -‬פקיסטני בארצות הברית אשר קיבלו תוצאות שליליות רבות‬
‫מאוד אך המאבק נמשך דווקא בגלל התוצאות השליליות‪ ,‬אלו לא מתריעות אותן אלא מגבירות‬
‫את הרצון להיאבק עבור זכויות הומוסקסואלים בפקיסטן‪.‬‬
‫בניסיון לענות על השאלה השניה‪ ,‬שמיט מביא את נקודות ההתייחסות של עולם האסלאם למשכב‬
‫זכר אשר כן נתפס כאקט חמור אך נעשה בחשאיות‪ ,‬אינו מבייש אף אחד‪ ,‬אינו משייך קבוצתית‬
‫ואינו מוביל להריון לא רצוי‪ .‬יחסי מין חד מיניים הם נורמאליים אך גברים אדוקים דתיים לא‬
‫צריכים 'להיכנע לכך'‪ .‬יחסי מין נתפסים כמעשה פרטי ולכן אין חוק לאכוף את איסור משכב הזכר‬
‫בעולם הזה‪ ,‬שמירה על הפרטיות היא חלק מחוקי השריעה (ההלכה המוסלמית)‪.‬‬
‫אנסה גם אני לענות על השאלות ששמיט מעלה‪ .‬לשתי השאלות תשובה זהה מבחינתי‪ .‬האקדמיה‬
‫המערבית כה שקועה בתפיסות שלה את המזרח ואת האמת של המערב שאינה מבינה מהי מידת‬
‫הנזק הנעשית ברמה התרבותית וברמה החינוכית למזרח את עצמו‪ .‬המערב תקוע בשלב של‬
‫שליחות מתרבתת לטעמי והוא דורש מהמזרח להגיב באותה הצורה לפרקטיקות המיניות‬
‫הקיימות במערב‪ .‬לטעמי קיימת שאלה ערכית משמעותית וקשה ביחס לזכויות אדם וקשה‬
‫להכריע כי יש פה צד 'צודק' אך אני בטוחה כי לא ניתן למחוק את התרבות המינית באסלאם‬
‫במזרח התיכון ולכפות או להכפיף אותה למיניות הומוסקסואלית אחת‪ ,‬למושגיה ולפעולותיה‪.‬‬
‫בפרק זה שאלתי מה בין התפיסה המזרחית על הומוסקסואליות לבין פרקטיקה מינית גברית‬
‫במזרח התיכון‪ .‬דרך החוקרים השונים שאלתי האם ניתן בכלל להתייחס באופן 'מזרחי'‬
‫להומוסקסואליות או שמא בכך ישנה הסקת מסקנות מערבית‪ .‬דנתי דרך חוקרים שונים במושג‬
‫ההומוסקסואליות והנחתי מספר טענות לדיון בשאלת המחקר בפרק הבא‪ :‬כפיית השיח המערבי‬
‫בנושא מיניות בכלל והומוסקסואליות בפרט על החברה הערבית‪ -‬מוסלמית במזרח התיכון‪ .‬האם‬
‫ישנה כפייה‪ ,‬הכפפה או ניסיון אוניברסאלי להענקת זכויות אדם באשר הם לחופש מיני?‬
‫‪13‬‬
‫פרק ד'‪ :‬כפיית השיח המערבי בנושא מיניות בכלל והומוסקסואליות בפרט על החברה‬
‫הערבית‪ -‬מוסלמית במזרח התיכון‪:‬‬
‫ספיבק (ספיבק‪ )0992 ,‬שואלת 'כלום יכולים המוכפפים לדבר'? במאמרה מציינת שני מושגים של‬
‫כוח‪ :‬מכפיף ומוכפף‪ .‬המכפיף הוא האינטלקטואל המערבי המייצג את המבנה החברתי והתרבותי‬
‫של הכובש המערבי‪ ,‬אותו כובש אשר מחזיק בהגמוניה ולוקח את קול הסובייקט במהלך מחקר‬
‫כביכול אובייקטיבי‪ .‬הניסיון להציג את 'האמת' במחקרם של אינטלקטואלים מערבים לא יוכל‬
‫להיות כזה לעולם בגלל מערכת יחסים של כוח בין המכפיף למוכפף‪ .‬הדרך שבה אינטלקטואלים‬
‫מערביים מנסים לדבר באופן 'אובייקטיבי' על הסובייקט המוכפף מקבעת את מעמדו של המכפיף‬
‫ומכאן‪ ,‬גם של המוכפף כמעגל‪ .‬ביקורתה המרכזית של ספיבק היא לאינטלקטואל המערבי אשר‬
‫חושב שהצליח לצאת מההקשר החברתי‪ -‬תרבותי שהתחנך בו‪ .‬אותו אינטלקטואל הצליח כביכול‬
‫לבחון את הסובייקט המוכפף באופן נטול הקשר המאפשר למוכפף להשמיע את קולו‪.‬‬
‫ספיבק לטעמי הכרחית לדיון בשיח בנושא מיניות בכלל והומוסקסואליות בפרט בחברה הערבית‪-‬‬
‫מוסלמית במזרח התיכון‪ .‬כאשר אנו דנים בסובייקט‪ ,‬ניתן להבין אותו ביחס למאמרה של ספיבק‪,‬‬
‫בשתי צורות‪:‬‬
‫האחת‪ ,‬זהותו המינית והגדרת הפרקטיקה המינית של הגבר המוסלמי‪ -‬ערבי במזרח התיכון‪.‬‬
‫השניה‪ ,‬השיח על מיניות במדינות המוסלמיות‪ -‬ערביות במזרח התיכון‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬הדיון המרכזי הוא השיח על המיניות אשר גדול יותר מהזהות המינית או מהפרקטיקות‬
‫של מיניות‪ .‬הזהות והפרקטיקות הנן נגזרות של השיח‪ ,‬אותו שיח אשר לטענתי נאבק על עצמאותו‬
‫ועל הגדרותיו התרבותיות‪ .‬עדות לדיון בשיח זה יחד עם ניסיון כלשהו להתנגדות לשיח ניתן‬
‫לראות במקרי הבוחן בפרק ב'‪ :‬ספינת המלכה במצרים וניתוחי שינויי המין באיראן‪.‬‬
‫דוגמאות אלו לטעמי‪ ,‬משקפות את ניסיון ההתמודדות התרבותי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הדתי והאידיאולוגי‬
‫של מדינות מוסלמיות‪ -‬ערביות עם זהות ועם פרקטיקות מיניות‪.‬‬
‫האם זכויות האדם האוניברסאליות אשר דנו בהן בפרק ג' דרך טיעוניו של שמיט בביקורת על‬
‫מאסד‪ ,‬הן זכויות שאכן צריך לכפות על העולם כולו? האם כל חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬דת צריכה להכיל על‬
‫קהילתה זכויות שאינה רואה דווקא בהן משמעות חברתית‪ ,‬צדק‪ ,‬אמת מוחלטת?‬
‫‪14‬‬
‫האם עצם העובדה כי באיראן אלו המגדירים עצמם הומוסקסואלים גוזרים על עצמם גזר דין‬
‫מוות‪ ,‬היא מחייבת מציאות של התערבות המערב והכפפת כללים אוניברסאלים כמו זכויות אדם‬
‫או שמא‪ ,‬הכפפת תרבות וחוק מערביים כמו השיח עצמו?‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬עצם כניסת המערב ודרישתו מן המזרח להגדיר באופן זהה לו את הזהות‬
‫ההומוסקסואלית‪ ,‬פוגעת בהומוסקסואלים המוסלמים‪ -‬ערבים יותר מאשר מקדמת אותם‪.‬‬
‫כאשר הומוסקסואלים מוסלמים‪ -‬ערבים חיים במציאות תרבותית אשר לא מכירה בפעילותם‬
‫'ההומוסקסואלית' כלגיטימית‪ ,‬אלא מגנה פעילות זו‪ ,‬יש בה משום 'יריה לעצמם ברגליים'‪ .‬אולי‬
‫דווקא כאשר גברים מוסלמים‪ -‬ערבים לא מיהרו להגדיר את זהותם המינית כהומוסקסואלית‪,‬‬
‫יכלו לקיים פרקטיקות חד מיניות ללא כל חשש לחייהם או בושה ממעשיהם‪.‬‬
‫האם דווקא כאשר לא יבחרו להעדיף את הזהות המינית שלהם אלא כחלק שווה במכלול הדתי‪-‬‬
‫לאומי‪ -‬מגדרי‪ -‬מיני‪ ,‬יקבלו זכויות ככל האזרחים ולא ישפטו על הזהות המינית המערבית שהם‬
‫מייחסים לעצמם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אולי מאבקה של התנועה לזכויות ההומוסקסואלים בנושא נישואין חד מיניים הוא‬
‫מאבק מערבי בלבד‪ ,‬הרי שלגברים בעולם המוסלמי‪ -‬ערבי חל אישור חברתי לקיים פעילות מינית‬
‫חד‪ -‬מינית במוסדות חברתיים מסוימים ועדיין אפשרות להחזיק בית משפחתי‪ .‬לדעתי‪ ,‬המודל‬
‫הזה אינו פחות נכון‪ ,‬מוחלט ממודל מערבי של בית משפחתי באחזקת הורים מאותו המין‪.‬‬
‫כאשר ספיבק שואלת 'כלום יכולים המוכפפים לדבר'? עלינו לשאול האם המוכפפים‪ ,‬שהם כפי‬
‫שציינתי לא רק הגברים המוסלמים‪ -‬ערבים אלא שיח המיניות בחברה המוסלמית‪ -‬ערבית אשר‬
‫מוכפפת לשיח מיני מערבי‪ ,‬יכולים לייצג את עצמם‪ ,‬את תרבותם‪ ,‬את זהותם המינית‪ ,‬את‬
‫הפרקטיקה המינית שלהם מבלי להישפט כנחותים‪ ,‬אוריינטליים או 'שונאי הומוסקסואלים'‬
‫(קריאות הבוז שהופנו לאחמדיניג'אד בנאום באוניברסיטת קולומביה)‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬למחקר עתידי הייתי מעוניינת להתנסות בעבודת שדה באיראן‪ .‬ראשית‪ ,‬עליי ללמוד את‬
‫השפה הפרסית ולשהות תקופה במקום‪ .‬לאחר מכן אאסוף ואלמד תפיסות של פרקטיקה מינית‬
‫ושל זהות מינית‪ -‬של גברים ונשים באיראן‪ ,‬כמו גם של גברים ונשים טרנסג'נדרים לפני ואחרי‬
‫ניתוחים לשינויי מין‪ .‬כלי המחקר יהיו מחקרים אקדמאים של איראנים שונים בנושא מיניות‬
‫באיראן‪ ,‬אך גם ספרי רפואה‪ ,‬אומנות‪ ,‬קוראן וחדית' (התורה שבעל פה)‪ ,‬נאומי מנהיגים דתיים של‬
‫‪15‬‬
‫זרם השיעה באיראן‪ ,‬פורומים אינטרנטים של הומוסקסואלים באיראן ושימוש בספרי חוק בנושא‬
‫מיניות של הממשל האיראני‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬שימוש במתודולוגיות שונות יכול להביא לפריסת חומר רחבה אשר יכולה לייצג את‬
‫התפיסות השונות של איראנים את המיניות‪ .‬לא מתוך תפיסה אשר שוללת הומוסקסואליות אלא‬
‫מתוך תפיסה אשר מקדמת תפיסה של מיניות תרבותית מקומית‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אני חוקרת 'מערבית'‪ ,‬אישה‪ ,‬אנתרופולוגית (בעתיד‪ )...‬אך ישנו צמצום מסוים של יחסי‬
‫הכוחות כאשר המחקר נעשה באיראן‪ ,‬בשפה האיראנית‪ ,‬כאשר החיפוש הוא ממה שיש באיראן‪,‬‬
‫ולא ממה שאין (הומוסקסואלית לדוגמא‪ .)...‬מחקר שתר אחר הקיים באיראן ולא מחקר אשר‬
‫מחפש נחיתות בהגדרת מיניות‪ ,‬זהות מינית או פרקטיקה מינית 'מוסרית'‪' ,‬נכונה'‪.‬‬
‫לטעמי‪ ,‬מחקר שכזה חייב להתבצע על בסיס תרבותי ולא על בסיס של מערכות חוק‪ ,‬מערכות דת‬
‫או מערכות משפט‪ .‬מערכות שכאלו הינן מערכות השוואה‪ .‬מחקר שיוכל לפרוץ את מעגל יחסי‬
‫הכוחות בין המכפיף למוכפף הוא מחקר אשר מתדיין בשפה אחרת‪.‬‬
‫‪16‬‬
:‫רשימת מקורות אקדמיים‬
.5115 ,‫ ספריית אפקים‬/‫ הוצאת עם עובד‬.‫ עתליה זילבר‬:‫ תרגום‬.''‫ ''אוריינטליזם‬:)0978( .‫סעיד א‬
:‫ מתוך‬.‫ איה ברואיר ועדי אופיר‬:‫ ''כלום יכולים המוכפפים לדבר?'' תרגום‬:)0984( ‫צ‬.‫ספיבק ג‬
.30-11 '‫ עמ‬.0992 ,‫ליר‬-‫ הוצאת מכון ואן‬,7 ‫תיאוריה וביקורת גליון‬
:‫ תרגום‬,‫ הוצאת הקיבוץ המאוחד‬.‫ תולדות המיניות‬:)‫ (כרך ראשון‬:‫ הרצון לדעת‬:)0971( .‫פוקו מ‬
.018-90 ,70-14 ,7-38 '‫ עמ‬.0991
Bouhdiba Abdelwahab (1985): "Sexuality in Islam", London. Pg. 272-288
Halperin David. (1990): "One Hundred Years of Homosexuality": in One Hundred
Years of Homosexuality. New York, Routledge. Pg. 15-40.
Massad Joseph. (2002): "Re- Orienting Desire: The Gay International and the Arab
World": Public Culture Vol 14. Duke University Press. Pg. 361-385
Al- Rouayheb Khaled. (2005): "Before Homosexuality in the Arab- Islamic World
1500-1800". Chicago, University of Chicago Press. Pg. 1-12, 163-165.
Pratt Nicola (2007) "The Queen Boat Case in Egypt: Sexuality, National Security and
State Sovereignty". Cambridge University Press. Pg. 129-144
Schmitt Arno (2003) "Gay Rights Versus Human Right: Replay to Joseph Massad's: Re
Orienting Desire". Public Culture Vol 15. Duke University Press. Pg. 587-591
Weeks Jeffrey (1994):" Sex, Politics and Society": The Regulation of Sexuality Since
1800, London.
17
‫מקורות נוספים‪:‬‬
‫הקוראן‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תרגום‪( :‬רובין‪ ,‬אורי) ‪.5112‬‬
‫התנ''ך‪ ,‬ספר ויקרא‪ ,‬פרקים‪ :‬יח'‪ ,‬כ'‪ .‬הוצאת ארץ התנ''ך‪.‬‬
‫אתרי אינטרנט‪:‬‬
‫‪ 04.00.5101 http://www.gogay.co.il/ :GoGay‬כתבות‪:‬‬
‫איך עברנו מ'הומוסקסואל' ל'הומו'‪ :‬טריגר‪www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6957 :‬‬
‫ניתוחים לשינוי מין‪ :‬אירן במקום השני‪:‬‬
‫‪http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6475‬‬
‫בלוג המטייל פול‪ :‬איור הגברים במרחצאות‪51.00.5101 http://www.paulstravelblog.com :‬‬
‫האנציקלופדיה החופשית למין ומיניות‪55.00.5101 http://www.wikisex.co.il :‬‬
‫ערכים‪ :‬איסור משכב זכר‪ ,‬הומוסקסואליות‪ ,‬הומוסקסואלים דתיים בישראל‪.‬‬
‫ויקיפדיה‪ :‬האנציקלופדיה החופשית‪55.00.5101 http://he.wikipedia.org :‬‬
‫ערכים‪ :‬הומוסקסואליות‪ ,‬משכב זכר‪ ,‬קוראן‪ ,‬מעשה סדום‪ ,‬התנגדות לזכויות להט''ב‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫נספח ‪ :0‬איור מספר רפואה‪:‬‬
‫נספח ‪ :5‬איור סיפורם של מוולינה ותּבריזי‪:‬‬
‫‪19‬‬