‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬ ‫החטיבה ללימודי מגדר‬ ‫מבוא לתיאוריה קווירית ופוליטיקה קווירית‬ ‫דר' עמליה זיו‬ ‫נושא המחקר‪ :‬הומוסקסואליות במזרח התיכון‪ -‬בין תרבות מינית לבין‬ ‫זהות מינית‪.‬‬ ‫הילה פז‬ ‫‪01.11.1010‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ראשי פרקים‪:‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪3‬‬ ‫פרק א'‪' :‬הומוסקסואליות'‪ :‬דיון מושגי‪.‬‬ ‫‪4-7‬‬ ‫פרק ב'‪ :‬הומוסקסואליות במזרח התיכון‪ :‬מקרי בוחן של 'הומוסקסואליות'‬ ‫‪8-9‬‬ ‫במדינות ערביות‪ -‬אסלאמיות במזרח התיכון‬ ‫פרק ג'‪ :‬בין תפיסה מזרחית על הומוסקסואליות לבין פרקטיקה מינית‪ -‬גברית‬ ‫‪01-03‬‬ ‫במזרח התיכון‪.‬‬ ‫פרק ד'‪ :‬סיכום ומסקנות‪ :‬כפיית השיח המערבי – ההומוסקסואלי על החברה‬ ‫‪04-01‬‬ ‫הערבית‪ -‬מזרחית‪.‬‬ ‫רשימת מקורות ביביליוגרפים‬ ‫‪07-08‬‬ ‫נספחים‪ :‬איורים (דגדגן מספר רפואה מוסלמי‪ ,‬איור מוולינה ותּבריזי)‬ ‫‪09‬‬ ‫איור שני גברים במרחצאות (חמאם) בתקופת האימפריה העות'מאנית‪ ,‬בעיר דמשק‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫'אין הומואים באיראן!''‪ ,‬מתוך נאום אחמדינג'אד (‪ 52‬לספטמבר‪ ,‬שנת ‪ .)5117‬באוניברסיטת‬ ‫קולומביה‪ ,‬ארצות הברית‪ .‬הנשיא טען בנאום כי ''באיראן‪ ,‬אין הומוסקסואלים כמו בארץ‬ ‫שלכם‪ ...‬אין לנו את זה בארץ שלנו‪ .''...‬בתגובה לקריאות הבוז אליו חזר וטען‪'' :‬באיראן אין לנו‬ ‫את התופעה הזו‪ ,‬אני לא יודע מי אמר לכם שיש לנו אותה''‪.‬‬ ‫בעקבות אירוע זה‪ ,‬בחרתי להשתמש בהצהרתו של אחמדינג'אד בניסיון להבין גישה מוסלמית‪-‬‬ ‫ערבית ביחס לפרקטיקה ולזהות מינית גברית במזרח‪ -‬התיכון‪ ,‬תחת שלטון מוסלמי‪ -‬ערבי במזרח‬ ‫התיכון‪ .‬בסקירה היסטורית התייחסתי למאמרים אשר נכתבו על תפיסת המיניות בחברה‬ ‫המוסלמית בתקופת האימפריה העות'מאנית (‪ )0907 -0495‬וכן היום‪.‬‬ ‫האם הזעם שהתעורר כלפי הצהרתו של אחמדיניג'אד הוא זעם כללי של המערב כנגד המזרח‬ ‫'הנחות'‪' ,‬הפרימיטיבי'‪ ,‬שאולי 'לא מבין' מהי החשיבות של זכויות אדם? או שמא‪ ,‬אנו ממהרים‬ ‫לשלוף אצבע מאשימה כלפי המזרח‪ ,‬בגלל החינוך המערבי‪ ,‬התרבות המערבית והחשיבה‬ ‫המערבית החזקה בחיי‪.‬‬ ‫במחקר זה‪ ,‬ניסיתי לבחון את מושג ה'הומוסקסואליות'‪ .‬תקופת התנ''ך והקוראן כמשכב זכר‬ ‫האוסר על פרקטיקה מינית מוגדרת וספציפית (אפרט בפרק א')‪ .‬התייחסתי לאקדמאים שונים‬ ‫ולהוגי דעות כגון פוקו אשר חקר את המיניות בכלל והתייחס להומוסקסואליות בפרט‪ .‬את‬ ‫המושגים של הומוסקסואליות אשר הנם מושגים מערביים בחרתי לבחון אל מול משמעותם‬ ‫במזרח‪ -‬מי הוא ההומוסקסואל המזרחי? האם הוא קיים? בין התפיסה של הומוסקסואליות‬ ‫כזהות לבין הומוסקסואליות כפרקטיקה מינית‪ .‬ניסיתי להבין את מורכבות המושג‪ -‬מהלכה‬ ‫למעשה ולנסות להבין האם להפרדה זו יש משמעות תחת המיניות המוסלמית‪ -‬ערבית‪ .‬העלתי‬ ‫לדיון מחקרים אקדמאים שונים ביחס להמשגה המערבית של הומוקסואליות‪ ,‬יחד עם ביקורת‬ ‫של אקדמאים מזרחים ביחס לשיח המערבי ולכפייתו‪.‬‬ ‫לבסוף שאלתי האם אותם הומוסקסואלים החיים במדינות מזרחיות‪ -‬ערביות ''יורים לעצמם‬ ‫ברגליים'' כאשר הם מזהים עצמם כהומוסקסואלים? האם הגדרה מערבית זו בעולם ערבי‪-‬‬ ‫מזרחי היא מעין חריצת גזר דינם? האם יש בכך כפיית שיח מערבי על חברה לא מערבית?‬ ‫‪3‬‬ ‫פרק א'‪'' :‬הומוסקסואליות''‪ :‬התנ''ך‪ ,‬הקוראן‪ ,‬פרשנים וממשיגים אחרים‪:‬‬ ‫איסור משכב זכר מהתנ''ך (כמו גם בקוראן ובברית החדשה) מתחיל בפסוקים מתוך ספר ויקרא‪:‬‬ ‫ּתֹוע ָבה ִהוא'' (פרק יח' פסוק כב')‪ .‬העונש למעשה משכב זכר‬ ‫ָכר לֹא ִת ְש ַּכב ִמ ְש ְכ ֵבי ִא ָשה ֵ‬ ‫וְאת ז ָ‬ ‫" ֶ‬ ‫יהם‬ ‫יּומתּו ְד ֵמ ֶ‬ ‫ֵיהם מֹות ָ‬ ‫ּתֹוע ָבה ָעׂשּו ְשנ ֶ‬ ‫ָכר ִמ ְש ְכ ֵבי ִא ָשה ֵ‬ ‫''וְאיש ֲא ֶשר ִי ְש ַּכב ֶאת ז ָ‬ ‫מפורט בהמשך‪ִ :‬‬ ‫ָבם'' (פרק כ' פסוק יג')‪ .‬הפסוקים מתארים את האיסור על משכב זכר ואת גזר דין המוות על‬ ‫המעשה‪ .‬הפרשן רש''י מבאר את האיסור‪ :‬יחסי מין אנאליים בין שני גברים‪ ,‬משמע יחסי מין עם‬ ‫חדירה‪ .‬לאיסור זה נוספים סעיפים אחרים לדוגמא‪ :‬מין ללא חדירה מחשש שפיכת זרע לבטלה‬ ‫האסורה משום מצוות פרו ורבו‪ ,‬סעיף אחר לדוגמא הוא‪ :‬איסור לינת שני גברים רווקים תחת‬ ‫שמיכה אחת על מנת להרחיק את האדם מן הסיכון בעבירת משכב זכר‪.‬‬ ‫בדת המוסלמית‪ ,‬הקוראן מגנה את משכב הזכר בסורות (הפסוקים) המתייחסות לסיפור לוט‪.‬‬ ‫הפרשנות הרווחת של הלכות החדית' מגנות יחסי מין בין בני אותו המין‪ .‬מהפכת סדום ועמורה‬ ‫מוסברת בין היתר על בסיס יחסים חד מיניים‪ .‬מלומדים איסלאמים פסקו כי האסלאם אוסר על‬ ‫משכב זכר ומורה על עונש מוות לאשמים בכך‪ .‬משכב זכר נחשב פשע במדינות הערביות‬ ‫המוסלמיות והענישה נעה בין קנסות‪ ,‬מאסרים והוצאות להורג בפומבי‪.‬‬ ‫בעולם היהדות ובעולם האסלאם‪ ,‬המסורות מתייחסות לאקט המיני‪ ,‬לפרקטיקת החדירה‬ ‫הנקראת משכב זכר‪ .‬המושג הומוסקסואל הוטבע בשנת ‪ 0819‬על ידי העיתונאי האוסטרו‪ -‬הונגרי‬ ‫קארל קרטבני במסגרת פמפלט שיצא בחוק הפרוסי האוסר על מעשי סדום‪ .‬מונח זה נקלט‬ ‫במהרה והחליף מונחים אחרים שיוחסו למשכב זכר‪.‬‬ ‫מקורות מוסלמים‪ -‬ערבים אחרים העוסקים במין ומיניות אינם אקדמים אלא ספרי רפואה‪ ,‬ספרי‬ ‫חוק‪ ,‬ספרי אומנות ושירה‪ ,‬ספרי הדרכה למין ואיורים‪.‬‬ ‫מקור אחד הוא‪ ,‬ספרי רפואה מהמאה ה‪ :01-‬הבנתי מאיור מספרי הרפואה (נספח ‪ :)0‬כי דימוי‬ ‫הגוף האדם הוא כשל מכונה‪ .‬מכונה המוציאה אנרגיה‪ ,‬משתמשת באיבריה‪ -‬חלקיה‪ .‬הגוף פועל‬ ‫כמעין מטבח אשר בו האוכל מתבשל ויוצר תוצרים שונים‪ -‬דם‪ ,‬זרע‪ ,‬חלב‪ .‬לכן‪ ,‬יש מעין מערכת‬ ‫הפעלה 'נכונה' להפעלת 'המכונה'‪ .‬ספר מהמאה ה‪ 02-‬העוסק בכירורגיה ובין השאר בסדרת‬ ‫ניתוחים הקשורים למין (כמו מילת הדגדגן)‪ -‬רואים ניסיון של רפואה לקשר בין מגדר למין‪ .‬המין‬ ‫והמגדר מייצגים הלימה מסוימת‪ ,‬כמו לדוגמא אם דגדגן יהיה גדול מדי זה עלול לרמז על משהו‬ ‫זכרי באישה‪ .‬נראה בספרי הרפואה שיש צורך שגם הגבר וגם האישה יהנו ממין‪ ,‬המין נועד להנאת‬ ‫‪4‬‬ ‫שני המינים‪ .‬עדות לכך היא קיומם של ספרי הדרכה להנאה ממין שהכרתי בלימודי מזרח תיכון‪.‬‬ ‫אפשר לומר כי מערכת אשר מדגישה את הההנאה של שני הצדדים מיחסי המין היא מערכת‬ ‫חברתית אשר מתבססת על כך שגבר ואישה זהים מבחינה ביולוגית‪ .‬הכוונה היא‪ ,‬שהגבר הוא‬ ‫עדיין נזר הבריאה אך לשניהם איברי מין 'שימושיים'‪ .‬הגבר עומד במעמד גבוה לכיוון המלאכים‬ ‫והאל והאישה‪ -‬במעמד שני לו‪ .‬בהיבטים השכליים (ע'קל) הגבר הוא בעל ההיגיון הגבוה משל‬ ‫האישה הרגשית‪ ,‬התופסת ומנתחת את העולם דרך האמוציות שלה‪ .‬הגבר‪ ,‬שהינו יצור משוכלל‬ ‫וחזק יותר הוא המרסן את האישה הפחות מרוסנת‪ ,‬המסוכנת והפזיזה‪ .‬הזרע שלו משוכלל יותר‬ ‫מבחינת היכולת שלו לעומת הזרע הנקבי‪ .‬באיורי ספרי רפואה (מהמאה ה‪ )01,07‬של גוף הגבר וגוף‬ ‫האישה רואים את הדמיון בין צוואר הרחם והרחם לבין איבר המין הזכרי והאשכים‪.‬‬ ‫המערכת הדתית המוסלמית (כמו הרבה אחרות) מדגישה את ההפרדה בין המינים (בתפילה‪,‬‬ ‫בבית‪ ,‬בספירה הציבורית‪ -‬בכל מקום יש לנשים ולגברים מקום מוגדר נפרד)‪ .‬ההלכה האסלאמית‬ ‫התמודדה עם יחסה לאנדרוגינוס זמן רב ובתקופות מאוחרות הוגדרו ניתוחים לכך‪ ,‬על מנת‬ ‫להפריד בין המינים וליצור מערכת של סדר חברתי גם בנושא המיניות וחלוקת תפקידים מגדרית‪.‬‬ ‫מקור אחר הוא מערכות החוק‪ :‬מערכת אחת היא החוק הדתי‪ -‬ההלכה המוסלמית‪ -‬השריעה‪.‬‬ ‫מערכת נוספת היא מערכת החוק המקומית מחוץ לשריעה‪ -‬הקאנון (חוקים לפי 'מנהג המקום')‪.‬‬ ‫במערכות אלו נקבעו חוקים אשר אוסרים על משכב זכר= חדירת גבר לגבר אחר ועל שפיכת הזרע‬ ‫הגברי לאחר אקט מיני לבטלה‪ .‬אך שתי מערכות החוק‪ ,‬כפי שציינו לא אסרו מגע מיני בין גברים‬ ‫באופן טוטאלי ולהיפך‪ ,‬מגע מיני התקיים במרחצאות (חמאם) ובארמון בתקופה העות'מאנית‪.‬‬ ‫קטעי אומנות ושירה‪'' :‬מוולנה ותּבריזי''‪( :‬נספח ‪ )5‬איור המתאר את המפגש בין מוולנה ושמס‬ ‫תּבריזי‪ :‬שני המיסטיקנים המוסלמים (= הצופים) הם גיבורי סיפור האהבה המכונן של המאה‬ ‫ה‪ .03-‬תבריזי הוא מלומד צופי ומוולנה הוא משורר מפתח בעולם המוסלמי‪ .‬זה לזה כתבו שירי‬ ‫אהבה אירוטים‪ .‬כתוצאה מהקשר‪ ,‬תלמידי מוולנה רצחו את תבריזי והעלימו את גופתו‪ .‬השירה‬ ‫מלמדת על האירוטיקה ועל הקשר בין השניים‪ .‬עצם העובדה שבתרבות יש איש דתי מכובד הכותב‬ ‫שירה אירוטית לגבר מוחשי ולא כמטאפורה או סמל יופי‪ ,‬מצביעה על תפיסה פילוסופית אשר‬ ‫לפיה הקיום כולו הוא מהאלוהות ולכן הבנת האל היא מהתבוננות בדברים היפים‪ -‬נזר הבריאה‪.‬‬ ‫רויאהיב )‪ (Al- Rouayheb, 2005‬מספר כי תיירים אירופאים הביאו עמם הגדרות‬ ‫הומוסקסואליות במסעותיהם במזרח התיכון‪ .‬הוא מתאר את 'מושא האהבה לנער' כמושא קיים‬ ‫‪5‬‬ ‫בחברה המוסלמית‪ -‬ערבית וטוען כי התיירים המערביים הגיבו באמירות נדחות מהפעילות‬ ‫הגברית הערבית אל ועם הנער‪ .‬פעילות זו הוגדרה בפי המערבים כהומוסקסואליות‪ ,‬כמעשה סדום‬ ‫שלא נאכף‪ .‬הכותב ג'וזף פיטס תאר זאת כהתאהבות בנער כאילו והיה אישה אנגליה‪ .‬התיירים‬ ‫המוסלמים באירופה לא פעלו באותה הצורה מול נערים אירופאים (לא שיבחו או חיזרו אחריו)‪.‬‬ ‫לואיס והודג'סון טוענים כי מה שטופח באופן פתוח בציבור היה בדיוק מה שהחוק האסלאמי‬ ‫אוסר‪ -‬משכב זכר ובמיוחד חדירה‪ .‬מה שהיה פתוח בציבור היו חיזור והבעה של תשוקת אהבה‬ ‫כחלק מפעילות ומתפיסה של מיניות גברית‪ .‬המוסלמים הערבים לא תופסים‪ /‬לא תפסו את‬ ‫האקטים הללו תחת הגדרת מעשה הסדום שהייתה כה אסורה על ידי החוק הדתי (הנוצרי‪ ,‬היהודי‬ ‫והאסלאמי כאחד)‪ .‬רויאהיב טוען כי צריך להבדיל בין מושגים וביטויים אשר שומשו בהקשרים‬ ‫רחבים בכדי להבחין מעשים ועושים תחת הגדרה של הומוסקסואליות‪ .‬רק הבחנה שכזו תאפשר‬ ‫להכריע אם המושגים של מיניות 'ערבית‪ -‬מוסלמית' זהה למיניות אנגלית‪ -‬מערבית‪ .‬לטענת‬ ‫המחבר רוב החוקרים המודרנים לא זהירים בהבחנות ומשווים באופן ישיר בין הגדרות שלא ניתן‬ ‫להבחין בניהם‪.‬‬ ‫פוקו‪ ,‬חוקר מערבי טוען בפרק 'הרצון לדעת' מתוך הספר 'תולדות המיניות' (פוקו‪ )0991 ,‬כי‬ ‫ההגדרה של הומוסקסואליות (כמו גם של הטרוסקסואליות) היא תולדה של התרבות המודרנית‬ ‫ולא הייתה קיימת עד למאה ה‪ .09-‬פוקו טוען כי השיח על מיניות מגביל ומגדיר את תוכן המיניות‬ ‫ומקבע אותו בתבנית‪ .‬משמע‪ ,‬כדי להבין את המיניות צריך להבין את הניסוח‪ -‬כיצד מדברים על‬ ‫מיניות ומה אומרים עליה‪ .‬המיניות מתפקדת כמנגנון של כוח אשר כולל מנגנוני פיקוח שמייצרים‬ ‫הבחנה בין הנורמאלי ללא נורמאלי‪ .‬השיח על המיניות הוא גורם ממשטר עדה לכך בכך שבכל‬ ‫פעם שעולה נושא המין עולה יחד עמו נושא 'החטא'‪ .‬זו דוגמא לכך שדיכוי או איסור בנושא‬ ‫מסוים מייצרים שליטה על צורות המין המקובלות ועל צורות המין החורגות‪ .‬צורות מין חורגות‬ ‫הן אלו אשר לא מיועדות לרבייה ולהעמדת צאצאים‪ -‬כמו משכב זכר‪.‬‬ ‫בוהדיבה )‪ (Bouhdiba, 1985‬מתייחס למושגים‪ :‬הטרוסקסואליות והומוסקסואליות ושואל אם‬ ‫אלו מושגים אירופאים בלבד‪ .‬הוא משתמש בציטוטים מן הקוראן ומחפש אחר הגדרה לזוגיות‬ ‫ולמיניות מן הקוראן‪ .‬הוא טוען כי התרגומים של הקוראן מערבית לשפות מערביות מדגישה‬ ‫באופן ברור כי כי המיניות היא בין גבר לאישה ולא מוגדרת במילים 'זוגיות הטרוסקסואלית' וכי‬ ‫זו המשגה מאוחרת‪ .‬המיניות הזוגית בין גבר לאישה על פי הקוראן היא משאלה אוניברסאלית‪,‬‬ ‫היא חלק מהסדר הקוסמי של העולם‪ .‬הגשמת מיניות זו מתבססת על מיתוס הבריאה‪ ,‬מיתוס‬ ‫‪6‬‬ ‫אדם וחוה הוא מודל של זוגיות ומשפחה‪ .‬מטרת המיניות היא שכפול הקיום לגברים חלק מעבודה‬ ‫נשגבת שהיא מתן משמעות חדשה לקיומם‪ .‬מיניות היא התפתחות אינטנסיבית של החיים‪ .‬בוהד‬ ‫הלפרין )‪ (Halperin, 1990‬טוען כי בשנות ה‪ 91-‬של המאה ה‪ 51-‬המושג ''מחלה'' מפנה את מקומו‬ ‫סופית למושג של הומוסקסואליות כמצב קיים‪ .‬בספרו‪ ,‬דן הלפרין במיניות כהמצאה מודרנית‪.‬‬ ‫הלפרין ממשיך בהפצת תיאוריית ההבנייה החברתית כפי שפוקו הציג אותה ומדגיש כי גם‬ ‫הטרוסקסואליות הנה מושג מודרני‪ .‬הלפרין מדגיש כי במושגים הומוסקסואליות‬ ‫והטרוסקסואליות‪ ,‬חבויה למעשה ההנחה בדבר קיומה של סקסואליות‪ -‬מיניות‪ .‬ההנחה היא כי‬ ‫קיים אזור נפרד בטבעו של האדם והוא המיניות‪ .‬לטענת הלפרין‪ ,‬לפני הופעת קטגוריות מיניות‬ ‫היו מעשיים מיניים‪ .‬פעולות שהוערכו וקוטלגו וכן טעמים מיניים שונים אך לא הייתה תפיסה של‬ ‫'נטייה מינית' קבועה המגדירה את האדם‪ .‬הלפרין ממחיש את השינויים על ידי הדגמה מארגון‬ ‫המין ביוון העתיקה‪ .‬ביוון גבר (אזרח בוגר) יכל לקיים יחסי מין עם כל הנחותים ממנו במעמד‬ ‫החברתי והפוליטי‪ -‬נשים ונערים‪ .‬המין ביוון היה חלק מהמערך הפוליטי חברתי ו'המיניות' לא‬ ‫התקיימה בנפרד כמו בעידן המודרני‪ .‬לאזרחי יוון העתיקה לא היו שני סוגים של מיניות אלא סוג‬ ‫אחד שהיה משותף לכל האזרחים הבוגרים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק ב'‪ :‬הומוסקסואליות במזרח התיכון‪ :‬מקרי בוחן של הומוסקסואליות במדינות ערביות‪-‬‬ ‫אסלאמיות במזרח התיכון‪:‬‬ ‫פראט )‪ (Pratt, 2007‬מתארת את סיפור 'ספינת המלכה' שהתרחש באחד עשר למאי שנת ‪.5110‬‬ ‫ספינת המלכה הינה מרחב להומוסקסואלים מצרים‪ ,‬על הספינה התקיימו ערבי ריקודים‬ ‫והיכרויות לגברים הומוסקסואלים כמו גם חדרי צ'אט פתוחים להיכרות בינלאומית עם‬ ‫הומוסקסואלים אחרים‪ .‬עד לתאריך המדובר הממשלה העלימה עין מפעילות חד מינית גברית אך‬ ‫באותו הערב אשר מתארת פראט נעצרו ‪ 11‬גברים‪ 24 ,‬נלקחו למעצר ו‪ 25‬נשפטו והואשמו בעבירת‬ ‫הוללות‪ .‬העבירה לא הוגדרה כהומוסקסואליות היות ואין שימוש בהגדרה של הומוסקסואליות‬ ‫בספר החוקים המצרי‪ .‬פראט רואה במקרה זה התנקלות מוכוונת של המשטרה ושל הממשלה‬ ‫המצרית כלפי הומוסקסואלים מצרים‪.‬‬ ‫פראט מקשרת בין גוף האדם (אישה או גבר) לבין המדינה‪ ,‬הלאומיות כפי שעשו חוקרים רבים‬ ‫לפניה‪ .‬אך היא מקשרת גם את גוף הגבר במובן היחסים החד מיניים בין גברים החושפים את‬ ‫הדרך של ריבונות לאומית ובטחון דרך מושגים של זהות מגדרית ויחסים מגדריים‪ .‬התפיסה כי‬ ‫יחסים הומוסקסואלים בין גברים מסכנת את ביטחונה המדיני של מצרים לטענת פראט‪ ,‬היא סוג‬ ‫של תירוץ או סיפור כיסוי לצמצום הפעילות ההומוסקסואלית במצרים‪.‬‬ ‫לטענת פראט‪ ,‬רדיפת הממשל המצרי את הגברים ההומוסקסואלים מדגימה כי היחסים המיניים‬ ‫במצרים אינם רק עניין פרטי אלא עניין שהפך לזירת תחרות על שליטה והישרדות‪ .‬תחרות שלא‬ ‫ניתן להפריד מהלאומיות ומהתהליך המדיני שמבנה ספרה של פוליטיקה בינלאומית‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬הדרך שבה מצרים בוחר לייצג ולהתייצג במרחב הבינלאומי מול המערב ומול המזרח‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ברגע שהגדרות המיניות המערביות נכנסו לתמונה‪ ,‬כמו המושג 'הומוסקסואליות'‬ ‫התמונה השתנתה‪ .‬יש פער בין האידיאולגיה הרשמית‪ ,‬ההטרו‪ -‬נורמאלית לבין התרבות הקיימת‬ ‫במזרח התיכון בכלל ובמצרים בפרט‪ .‬סיפור ספינת המלכה וטענותיה של פראט מציגות לנו תמונה‬ ‫של מצרים‪ ,‬אשר נחשבת כמדינה 'מתקדמת' במזרח התיכון‪ ,‬על פי תפיסות מקובלות בלימודי‬ ‫המזרח התיכון‪ .‬היא קרובה ביותר למערב בתפיסות זכויות האדם‪ ,‬בהישגיה האקדמאים‬ ‫והצבאיים אך היא רואה עצמה כחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון וכמדינה ערבית לכל דבר‪.‬‬ ‫סיפור הספינה משקף חרדה משינוי הסדר החברתי הישן‪ ,‬החרדה מהאפשרות שתהליך שכזה‬ ‫יתקבע‪' ,‬מהשחיתות המוסרית'‪ .‬לאו דווקא בגלל התא המשפחתי אלא בגלל ההגדרה המינית‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ברמת הזהות כהומוסקסואל‪ .‬בהתנגדות להומוסקסואליות ישנה הצהרה שהיא מעין התנגדות‬ ‫לתרבות המערב ולכפיית התרבות המערבית‪ -‬גם המינית בעולם הערבי‪ -‬מוסלמי‪.‬‬ ‫מקרה בוחן אחר ניתן ללמוד מאיראן‪ ,‬המדינה השניה (לאחר תאילנד) המובילה בכמות ניתוחים‬ ‫פלסטיים בעולם‪ .‬ומה לניתוחים פלסטיים ולאיראן?‬ ‫עיתון 'הגרדיאן' בבריטניה הציג נתונים לפיהם בין ‪ 02‬אלף ל‪ 51-‬אלף טרנס‪-‬סקסואלים העוברים‬ ‫ניתוחי מין באיראן (סכום כללי של ניתוחים‪ ,‬ללא חלוקה על ידי מין ראשוני)‪ .‬בכתבה פורסם כי‬ ‫אייתולה חומייני הוציא לפני עשרים וחמש שנה פסק הלכה המחייב לרפא טרנס‪-‬סקסואליות‬ ‫באמצעות ניתוח לשינוי מין‪ .‬בעקבות ההחלטה אושרו במדינת איראן ניתוחים לשינויי מין‬ ‫והמטופלים העוברים ניתוחים אלו נהנים מטיפול רפואי והורמונאלי ואף מקבלים מענק כספי‬ ‫לצרכי שיקום והחלמה‪.‬‬ ‫הממשל האיראני שומר על פרופיל נמוך בכל הקשור לזכויות הטרנסקסואלים בכדי לא למשוך‬ ‫אליהם ביקורת מצד העולם המוסלמי‪ -‬ערבי‪ .‬אך התמיכה בציבור הטרנסג'נדרים גברה מאז‬ ‫שאחמדיניג'אד הפך לנשיאה‪ .‬טענה זו הולמת את הצהרתו של אחמדיניג'אד על כך שאין‬ ‫הומוסקסואלים באיראן‪ ,‬הוא באמת מאמין כי הומוקסואליות אינה 'תופעה' ואינה קיימת‬ ‫במזרח התיכון‪ ,‬ההטרו‪ -‬נורמאליות קיימת באופן שונה בתרבות הערבית מאשר במערבית‪.‬‬ ‫באיראן עדיין טרנסג'נדרים רבים מתקשים להשתלב בעולם העבודה וממשלתו של אחמדיניג'אד‬ ‫החלה בהענקת מענקים שנועדו לסייע למנותחים להקים עסקים עצמאיים או להשתלב בעסקים‬ ‫קיימים‪ .‬ממשלת אחמדיניג'אד מסייעת למנותחים להתבסס מחדש ולהתפרנס בכוחות עצמם‪ .‬אין‬ ‫זה אומר שאיראן סובלנית להומוסקסואלים‪ .‬אלא ההיפך‪ ,‬באיראן יש חוק הגוזר עונש מוות‬ ‫לאדם שהורשע בקיום יחסים הומוסקסואלים ובשנים האחרונות בוצעה הגזרה מספר פעמים‪.‬‬ ‫רוב המקרים לא דווחו לעיתונות העולמית בגלל חשאיות בנושא (מחשש לדעת הקהל העולמית)‪.‬‬ ‫חלק מההוצאות להורג בוצעו בפומבי במטרת הרתעה ופורסמו באמצעי התקשורת בעולם‪.‬‬ ‫בשני המקרים שציינתי‪ ,‬עולה תמונה מורכבת של הגדרות מיניות ושל חוקיותם של אקטים חד‬ ‫מיניים יחד עם התמודדות המדינות (מצרים ואיראן) איתם‪ .‬לטעמי‪ ,‬רואים התמודדות עם תנועות‬ ‫אקדמיות‪ ,‬תנועות מאבק לזכויות אדם וגם פתרונות 'יצירתיים' של המדינה לעיתים‪ .‬השאלה‬ ‫הנשאלת האם זו התקדמות או שמא כניעה לכפייה המערבית של הומוסקסואליות ושל מיניות‬ ‫מערבית המוגדרת באופן שונה ממיניות ערבית‪ -‬אסלאמית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פרק ג'‪ :‬מעולם ההלכה לעולם המעשה‪ :‬בין תפיסה מזרחית על הומוסקסואליות לבין פרקטיקה‬ ‫מינית‪ -‬גברית במזרח התיכון‪:‬‬ ‫וויקס )‪ (Weeks, 1994‬טוען כי התפיסות השולטות בחקר המיניות מתעלמות ממגוון דפוסים‬ ‫תרבותיים ומשמעויות של פעילות המינית )‪ .(Sexual activity‬וויקס מבקר את התיאוריה הניאו‪-‬‬ ‫פרוידיאנית ושואל איזה כוח משתלט‪ -‬הביולוגי או החברתי‪ .‬האם המאפיינים הביולוגים מעצבים‬ ‫את המוסדות החברתיים האנושיים או שמא המאפיינים החברתיים‪ .‬זו שאלה אשר לטעמי צריכה‬ ‫להישאל ביחס לחקר 'הומוסקסואליות' במדינות הערביות המוסלמיות במזרח התיכון‪.‬‬ ‫וויקס טוען כי מין יכול להיות מובן או להיחקר רק בהקשר היסטורי משלו ובתנאי משמעויות‬ ‫תרבותיות משלו‪ .‬על בסיס טענה זו ניתן לשאול‪ ,‬באיזה הקשר היסטורי ותחת אילו משמעויות‬ ‫תרבותיות נחקר תחום ההומוסקסואליות בפרט והמיניות בכלל במזרח התיכון? האם המאפיינים‬ ‫החברתיים כמו המאפיינים של התרבות המערבית יוצרים שיח מערבי בתוך מציאות חברתית‬ ‫מוסלמית‪ -‬ערבית‪ .‬האם מוסדות חברתיים כמו חוקים נגד הומוסקסואליות נוצרים תחת השפעה‬ ‫מערבית בעולם ערבי אשר יוצרת התנגדות ערבית לשיח המערבי‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬אפשר להגדיר את טענתו של וויקס ביחס למשמעות התרבותית‪ ,‬כסוג של התעלמות‬ ‫מערבית מהמשמעות התרבותית שנותן המזרח למיניותו‪ .‬סעיד (סעיד‪ )5115 ,‬בספרו‬ ‫''אוריינטליזם'' מעלה את טענתו המרכזית באשר לדרך בה לדעתו‪ ,‬המערב תופס את המזרח ואת‬ ‫המזרחי‪ .‬המזרחי הוא האוריינטלי‪ ,‬המפגש והנחשל‪ .‬המערבי‪ ,‬הוא הניגוד הבולט לכך‪ ,‬הרציונאלי‬ ‫והנאור‪ .‬השיח הנוגע למזרח מתבטא במחקר אקדמי‪ ,‬באוצר מילים ובמערכת דימויים‪,‬‬ ‫בדוקטורינות ובסגנון קולוניאלי‪ .‬השיח עצמו הוא גוף ידע הנוצר וניזון על ידי המערב‪ .‬הסגנון‬ ‫המערבי הוא סגנון אשר שולט באוריינט‪ ,‬מארגן אותו מחדש ובונה את סמכותו על המזרח‪ .‬מכאן‪,‬‬ ‫שהאוריינטליסט הוא זה שמלמד‪ ,‬כותב או חוקר את האוריינט‪ ,‬ובמערכת יחסים זו יש כל הזמן‬ ‫חזרה על כך שהמערב הוא זה המלמד‪ ,‬הכותב או החוקר את המזרח‪ ,‬המזרחי‪.‬‬ ‫האוריינטליזם כפילטר אשר קובע מה מותר ומה אסור לומר ביחס לאוריינט‪ ,‬הוא מייצר שיח‬ ‫אשר דרכו ניתן להבין את מנגנון השליטה של התרבות האירופאית בארצות המזרח לטענת סעיד‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬היחסים הם יחסים של כוח ושליטה האוריינט הפך לאוריינטלי לא רק בגלל שהוא אותנטי‪,‬‬ ‫רומנטי ואקזוטי אלא מפני שניתן היה לאלץ אותו להפוך לכזה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫האוריינטליזם לטענת סעיד זו הדרך בה המערב מסתכל ומבין את המזרח‪ ,‬לכן הוא קשור יותר‬ ‫למערב מאשר למזרח והוא ספוג בחשיבה אירופוצנטרית מאשר חשיבה הבוחנת באמת‪ ,‬לעומק‬ ‫את המזרח ומנסה ללמוד אותו‪ ,‬אלא תפיסה השרויה בנקודת מבט מערבית אירופאית בלבד‪.‬‬ ‫סעיד טוען כי המחקרים על האוריינט לא מציגים את האוריינט עצמו אלא את הייצוג שלו‬ ‫מנקודת ראותו של החוקר‪ ,‬האדם האוריינטלי 'חסר פה'‪ ,‬החוקר המערבי מדבר בשמו ומפרש את‬ ‫המציאות באוריינט‪ .‬הוא שואל כיצד ניתן לערוך מחקר תרבותי מנקודת מבט ליברלית‪ ,‬לא‬ ‫מדכאת ולא מתנשאת אשר אין בה הנצחה של יחסי כוח‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬וביחס לשאלת המחקר‪,‬‬ ‫האם ניתן בכלל לחקור את ההומוסקסואל המזרחי? האם הגדרת מושא החיפוש כהומוסקסואל‬ ‫מזרחי לא מניחה הנחות מערביות כבר מלכתחילה? כיצד נחקור את המיניות הערבית‪ -‬מוסלמית‬ ‫מבלי לפגוע בטהרת המחקר?‬ ‫מאסד )‪ (Massad, 2002‬טוען כי אחד מהנושאים המרכזיים שמציבה התנועה לזכויות‬ ‫הומוסקסואלים בשני העשורים האחרונים הוא האוניברסליזם של זכויות ההומוסקסואלים‬ ‫)‪ .(Gay Rights‬אוניברסליזם זה נוצר במטרה להגן ולעגן זכויות הומוסקסואלים בכל העולם‪.‬‬ ‫מאסד טוען כי מסגרת שכזו היא חלק מהמאבק בהכרה‪ ,‬בשחרור בעולם בפרט וברמה המקומית‬ ‫בכלל‪ .‬המשימה והשיח המקדם אותה‪ ,‬יחד עם הארגון המייצג אותה מתאחדים תחת‪Gay :‬‬ ‫‪( International‬תרגמתי כ‪ :‬הגאווה האוניברסאלית)‪ .‬לטענתו הגאווה האוניברסאלית משמרת‬ ‫מקום מיוחד לעולם המוסלמי בשני עולמות השיח (המערבי והערבי)‪ .‬הדחף האוריינטליסטי‬ ‫מושאל מייצוג השליט של העולם הערבי והמוסלמי בארה''ב ובאירופה וממשיכה להנהיג את כל‬ ‫הארגונים הנאבקים לזכויות אדם אוניברסאליות‪ .‬מאסד דן עם חוקרים שונים על‬ ‫הומוסקסואליות במזרח התיכון ועל הדרך בה מיוצגת‪ .‬טיעונו העיקרי מול החוקרים המערבים‬ ‫הוא כי שיח הגאווה האוניברסאלית שנוצר על ידי הומוסקסואלים במקום בו אינם מתקיימים‬ ‫דוחק את התשוקה החד מינית ואת הפרקטיקות החד מיניות תחת אותה קטגוריה של מיניות‪.‬‬ ‫מאסד רוצה להראות כיצד השיח המערבי מניח כי הומוסקסואליות היא קטגוריה בינלאומית‬ ‫הקיימת באותה הצורה בעל מקום בעולם‪ .‬הגאווה האוניברסאלית מניחה כי משימתה להגן על‬ ‫ההומוסקסואלים וזכויותיהם המיניות תוענק בכל מקום ותישמר בכל מקום‪ .‬במעשה שכזה‬ ‫הגאווה האוניברסאלית מייצרת לטענת מאסד אפקט פחות משחרר משהיה רוצה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מאסד טוען כי החוקרים המערביים חוטאים באוריינטליזם ומבחינים בין המערביים למזרחיים‬ ‫כל הזמן‪ ,‬כל הקטגוריות מתקיימות בין המזרח למערב‪ .‬הוא טוען כי מתקיימת אובייקטיביזציה‬ ‫של המזרח במערב‪ .‬הוא מצטט טענות של חוקרים מערביים על כך שהאסלאם תמיד היה זה‬ ‫שקיבל פרקטיקות הומוסקסואליות‪ .‬מאסד מצטט את אבו‪ -‬קחליל החוקר דרך ספר רפואה בו‬ ‫כותב הרופא אל ראזי‪ .‬אל ראזי מציג את היחס בין הזרע הזכרי לנקבי (כפי שתארנו בפרק א')‪.‬‬ ‫מתוך היחס בניהם טוען אל ראזי כי הומוסקסואליות‪ ,‬הטרוסקסואליות והומופוביה הינן זהויות‬ ‫מעבר להיסטוריה והן צורה מיושנת לקטלוג בני אדם‪ .‬הופעת המערביות (הנוצרית) במזרח התיכון‬ ‫הביאה עמה אלמנטים מגוונים של חשיבה מערבית בכלל ושל עוינות בפרט‪ -‬כמו הומופוביה‬ ‫(במובן הממוסד) שלא הייתה קיימת קודם לכן בעולם המוסלמי‪ -‬ערבי לטענת מאסד‪ .‬הזהות‬ ‫ההומוסקסואלית המוצהרת בין ערבים אפשרה להומוסקסואלים באופן היסטורי רמה מסוימת‬ ‫של סובלנות אשר נמנעה מהומוסקסואלים במערב במשך מאות‪ .‬כאשר הומוקסואלים נרדפו‬ ‫כפושעים בימי הביניים באירופה‪ ,‬במדינות המוסלמיות היו שרים ושליטים 'הומוסקסואלים'‬ ‫לטענת אבו‪ -‬קחליל‪.‬‬ ‫מאסד רוצה להוכיח את השפעת הקולוניאליזם בעולם המוסלמי והערבי‪ ,‬בנוכחותו הקיימת‪.‬‬ ‫ההתגלות הקולוניאליסטית וההון המערבי בעולם הערבי שינו את צורתם של אספקטים רבים‬ ‫באורח החיים הערבי‪ -‬מוסלמי‪ .‬מאמצים לכפות משטר הטרוסקסואלי מערבי על גברים ערבים‬ ‫הצליחו בקרב המעמד הגבוה ובמערביזציה של המעמד הבינוני‪ .‬מאסד טוען כי למרות היחסים‬ ‫החד מיניים של חברים במעמדות אלו אשר אימצו את הזהות המינית המערבית‪ ,‬הם ממשיכים‬ ‫להוות מיעוט בין אלו המקיימים יחסים חד מיניים אשר לא מגדירים עצמם כהומוסקסואלים‬ ‫ואינם מביעים צורך בפוליטיקה קווירית‪ .‬המיעוט הזה הוא הלוקח חלק בפעילות הפוליטית של‬ ‫ארגונים שונים אשר נאבקים לזכויות ההכרה של הקהילה הגאה האוניברסאלית‪.‬‬ ‫שמיט )‪ (Schmitt, 2003‬כותב מאמר בתגובה להנחותיו של מאסד על המחקר המערבי על‬ ‫הומוסקסואליות במזרח התיכון‪ .‬המאמר כולו מנוסח בצורת ציטוט ותגובה למאסד על כל‬ ‫'הפשעים' בהם הוא מאשים את האקדמיה המערבית בחקר המיניות במזרח התיכון‪.‬‬ ‫שמיט מעלה שתי שאלות עיקריות אשר לטעמו מאסד לא התייחס אליהן כלל‪ :‬האחת‪ ,‬מדוע‬ ‫הגאווה האוניברסאלית )‪ (GI= Gay International‬ממשיכה להתקיים אם תוצאותיה כה שליליות‬ ‫‪12‬‬ ‫כפי שמאסד מתאר (הכוונה לביקורת על כפיית המערב את המזרח למושגים מערביים)‪ .‬השניה‪,‬‬ ‫מדוע התגובה של המזרח כה שלילית למאבק האוניברסאלי לזכויות הומוסקסואלים?‬ ‫שמיט טוען כי זכויות אדם מתקיימות באופן שונה במדינות שונות‪ ,‬יש מדינות בהן זכויות האדם‬ ‫מגיעות לאדם מתוקף היותו ומכאן זכותו לקיים פרקטיקה מינית ככל שיבחר‪ .‬ויש מדינות בהן‬ ‫זכויות האדם ניתנות על פי היותו חלק מקבוצה‪ ,‬כמו קבוצה הומוסקסואלית הדורשת זכויות‬ ‫קבוצתיות לקיום פרקטיקות מיניות מסוימות‪ .‬הוא מנסה לענות על השאלה הראשונה שהציב‬ ‫ומביא לדוגמא את המאבק ההומו‪ -‬פקיסטני בארצות הברית אשר קיבלו תוצאות שליליות רבות‬ ‫מאוד אך המאבק נמשך דווקא בגלל התוצאות השליליות‪ ,‬אלו לא מתריעות אותן אלא מגבירות‬ ‫את הרצון להיאבק עבור זכויות הומוסקסואלים בפקיסטן‪.‬‬ ‫בניסיון לענות על השאלה השניה‪ ,‬שמיט מביא את נקודות ההתייחסות של עולם האסלאם למשכב‬ ‫זכר אשר כן נתפס כאקט חמור אך נעשה בחשאיות‪ ,‬אינו מבייש אף אחד‪ ,‬אינו משייך קבוצתית‬ ‫ואינו מוביל להריון לא רצוי‪ .‬יחסי מין חד מיניים הם נורמאליים אך גברים אדוקים דתיים לא‬ ‫צריכים 'להיכנע לכך'‪ .‬יחסי מין נתפסים כמעשה פרטי ולכן אין חוק לאכוף את איסור משכב הזכר‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬שמירה על הפרטיות היא חלק מחוקי השריעה (ההלכה המוסלמית)‪.‬‬ ‫אנסה גם אני לענות על השאלות ששמיט מעלה‪ .‬לשתי השאלות תשובה זהה מבחינתי‪ .‬האקדמיה‬ ‫המערבית כה שקועה בתפיסות שלה את המזרח ואת האמת של המערב שאינה מבינה מהי מידת‬ ‫הנזק הנעשית ברמה התרבותית וברמה החינוכית למזרח את עצמו‪ .‬המערב תקוע בשלב של‬ ‫שליחות מתרבתת לטעמי והוא דורש מהמזרח להגיב באותה הצורה לפרקטיקות המיניות‬ ‫הקיימות במערב‪ .‬לטעמי קיימת שאלה ערכית משמעותית וקשה ביחס לזכויות אדם וקשה‬ ‫להכריע כי יש פה צד 'צודק' אך אני בטוחה כי לא ניתן למחוק את התרבות המינית באסלאם‬ ‫במזרח התיכון ולכפות או להכפיף אותה למיניות הומוסקסואלית אחת‪ ,‬למושגיה ולפעולותיה‪.‬‬ ‫בפרק זה שאלתי מה בין התפיסה המזרחית על הומוסקסואליות לבין פרקטיקה מינית גברית‬ ‫במזרח התיכון‪ .‬דרך החוקרים השונים שאלתי האם ניתן בכלל להתייחס באופן 'מזרחי'‬ ‫להומוסקסואליות או שמא בכך ישנה הסקת מסקנות מערבית‪ .‬דנתי דרך חוקרים שונים במושג‬ ‫ההומוסקסואליות והנחתי מספר טענות לדיון בשאלת המחקר בפרק הבא‪ :‬כפיית השיח המערבי‬ ‫בנושא מיניות בכלל והומוסקסואליות בפרט על החברה הערבית‪ -‬מוסלמית במזרח התיכון‪ .‬האם‬ ‫ישנה כפייה‪ ,‬הכפפה או ניסיון אוניברסאלי להענקת זכויות אדם באשר הם לחופש מיני?‬ ‫‪13‬‬ ‫פרק ד'‪ :‬כפיית השיח המערבי בנושא מיניות בכלל והומוסקסואליות בפרט על החברה‬ ‫הערבית‪ -‬מוסלמית במזרח התיכון‪:‬‬ ‫ספיבק (ספיבק‪ )0992 ,‬שואלת 'כלום יכולים המוכפפים לדבר'? במאמרה מציינת שני מושגים של‬ ‫כוח‪ :‬מכפיף ומוכפף‪ .‬המכפיף הוא האינטלקטואל המערבי המייצג את המבנה החברתי והתרבותי‬ ‫של הכובש המערבי‪ ,‬אותו כובש אשר מחזיק בהגמוניה ולוקח את קול הסובייקט במהלך מחקר‬ ‫כביכול אובייקטיבי‪ .‬הניסיון להציג את 'האמת' במחקרם של אינטלקטואלים מערבים לא יוכל‬ ‫להיות כזה לעולם בגלל מערכת יחסים של כוח בין המכפיף למוכפף‪ .‬הדרך שבה אינטלקטואלים‬ ‫מערביים מנסים לדבר באופן 'אובייקטיבי' על הסובייקט המוכפף מקבעת את מעמדו של המכפיף‬ ‫ומכאן‪ ,‬גם של המוכפף כמעגל‪ .‬ביקורתה המרכזית של ספיבק היא לאינטלקטואל המערבי אשר‬ ‫חושב שהצליח לצאת מההקשר החברתי‪ -‬תרבותי שהתחנך בו‪ .‬אותו אינטלקטואל הצליח כביכול‬ ‫לבחון את הסובייקט המוכפף באופן נטול הקשר המאפשר למוכפף להשמיע את קולו‪.‬‬ ‫ספיבק לטעמי הכרחית לדיון בשיח בנושא מיניות בכלל והומוסקסואליות בפרט בחברה הערבית‪-‬‬ ‫מוסלמית במזרח התיכון‪ .‬כאשר אנו דנים בסובייקט‪ ,‬ניתן להבין אותו ביחס למאמרה של ספיבק‪,‬‬ ‫בשתי צורות‪:‬‬ ‫האחת‪ ,‬זהותו המינית והגדרת הפרקטיקה המינית של הגבר המוסלמי‪ -‬ערבי במזרח התיכון‪.‬‬ ‫השניה‪ ,‬השיח על מיניות במדינות המוסלמיות‪ -‬ערביות במזרח התיכון‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬הדיון המרכזי הוא השיח על המיניות אשר גדול יותר מהזהות המינית או מהפרקטיקות‬ ‫של מיניות‪ .‬הזהות והפרקטיקות הנן נגזרות של השיח‪ ,‬אותו שיח אשר לטענתי נאבק על עצמאותו‬ ‫ועל הגדרותיו התרבותיות‪ .‬עדות לדיון בשיח זה יחד עם ניסיון כלשהו להתנגדות לשיח ניתן‬ ‫לראות במקרי הבוחן בפרק ב'‪ :‬ספינת המלכה במצרים וניתוחי שינויי המין באיראן‪.‬‬ ‫דוגמאות אלו לטעמי‪ ,‬משקפות את ניסיון ההתמודדות התרבותי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הדתי והאידיאולוגי‬ ‫של מדינות מוסלמיות‪ -‬ערביות עם זהות ועם פרקטיקות מיניות‪.‬‬ ‫האם זכויות האדם האוניברסאליות אשר דנו בהן בפרק ג' דרך טיעוניו של שמיט בביקורת על‬ ‫מאסד‪ ,‬הן זכויות שאכן צריך לכפות על העולם כולו? האם כל חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬דת צריכה להכיל על‬ ‫קהילתה זכויות שאינה רואה דווקא בהן משמעות חברתית‪ ,‬צדק‪ ,‬אמת מוחלטת?‬ ‫‪14‬‬ ‫האם עצם העובדה כי באיראן אלו המגדירים עצמם הומוסקסואלים גוזרים על עצמם גזר דין‬ ‫מוות‪ ,‬היא מחייבת מציאות של התערבות המערב והכפפת כללים אוניברסאלים כמו זכויות אדם‬ ‫או שמא‪ ,‬הכפפת תרבות וחוק מערביים כמו השיח עצמו?‬ ‫לעניות דעתי‪ ,‬עצם כניסת המערב ודרישתו מן המזרח להגדיר באופן זהה לו את הזהות‬ ‫ההומוסקסואלית‪ ,‬פוגעת בהומוסקסואלים המוסלמים‪ -‬ערבים יותר מאשר מקדמת אותם‪.‬‬ ‫כאשר הומוסקסואלים מוסלמים‪ -‬ערבים חיים במציאות תרבותית אשר לא מכירה בפעילותם‬ ‫'ההומוסקסואלית' כלגיטימית‪ ,‬אלא מגנה פעילות זו‪ ,‬יש בה משום 'יריה לעצמם ברגליים'‪ .‬אולי‬ ‫דווקא כאשר גברים מוסלמים‪ -‬ערבים לא מיהרו להגדיר את זהותם המינית כהומוסקסואלית‪,‬‬ ‫יכלו לקיים פרקטיקות חד מיניות ללא כל חשש לחייהם או בושה ממעשיהם‪.‬‬ ‫האם דווקא כאשר לא יבחרו להעדיף את הזהות המינית שלהם אלא כחלק שווה במכלול הדתי‪-‬‬ ‫לאומי‪ -‬מגדרי‪ -‬מיני‪ ,‬יקבלו זכויות ככל האזרחים ולא ישפטו על הזהות המינית המערבית שהם‬ ‫מייחסים לעצמם‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אולי מאבקה של התנועה לזכויות ההומוסקסואלים בנושא נישואין חד מיניים הוא‬ ‫מאבק מערבי בלבד‪ ,‬הרי שלגברים בעולם המוסלמי‪ -‬ערבי חל אישור חברתי לקיים פעילות מינית‬ ‫חד‪ -‬מינית במוסדות חברתיים מסוימים ועדיין אפשרות להחזיק בית משפחתי‪ .‬לדעתי‪ ,‬המודל‬ ‫הזה אינו פחות נכון‪ ,‬מוחלט ממודל מערבי של בית משפחתי באחזקת הורים מאותו המין‪.‬‬ ‫כאשר ספיבק שואלת 'כלום יכולים המוכפפים לדבר'? עלינו לשאול האם המוכפפים‪ ,‬שהם כפי‬ ‫שציינתי לא רק הגברים המוסלמים‪ -‬ערבים אלא שיח המיניות בחברה המוסלמית‪ -‬ערבית אשר‬ ‫מוכפפת לשיח מיני מערבי‪ ,‬יכולים לייצג את עצמם‪ ,‬את תרבותם‪ ,‬את זהותם המינית‪ ,‬את‬ ‫הפרקטיקה המינית שלהם מבלי להישפט כנחותים‪ ,‬אוריינטליים או 'שונאי הומוסקסואלים'‬ ‫(קריאות הבוז שהופנו לאחמדיניג'אד בנאום באוניברסיטת קולומביה)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬למחקר עתידי הייתי מעוניינת להתנסות בעבודת שדה באיראן‪ .‬ראשית‪ ,‬עליי ללמוד את‬ ‫השפה הפרסית ולשהות תקופה במקום‪ .‬לאחר מכן אאסוף ואלמד תפיסות של פרקטיקה מינית‬ ‫ושל זהות מינית‪ -‬של גברים ונשים באיראן‪ ,‬כמו גם של גברים ונשים טרנסג'נדרים לפני ואחרי‬ ‫ניתוחים לשינויי מין‪ .‬כלי המחקר יהיו מחקרים אקדמאים של איראנים שונים בנושא מיניות‬ ‫באיראן‪ ,‬אך גם ספרי רפואה‪ ,‬אומנות‪ ,‬קוראן וחדית' (התורה שבעל פה)‪ ,‬נאומי מנהיגים דתיים של‬ ‫‪15‬‬ ‫זרם השיעה באיראן‪ ,‬פורומים אינטרנטים של הומוסקסואלים באיראן ושימוש בספרי חוק בנושא‬ ‫מיניות של הממשל האיראני‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬שימוש במתודולוגיות שונות יכול להביא לפריסת חומר רחבה אשר יכולה לייצג את‬ ‫התפיסות השונות של איראנים את המיניות‪ .‬לא מתוך תפיסה אשר שוללת הומוסקסואליות אלא‬ ‫מתוך תפיסה אשר מקדמת תפיסה של מיניות תרבותית מקומית‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬אני חוקרת 'מערבית'‪ ,‬אישה‪ ,‬אנתרופולוגית (בעתיד‪ )...‬אך ישנו צמצום מסוים של יחסי‬ ‫הכוחות כאשר המחקר נעשה באיראן‪ ,‬בשפה האיראנית‪ ,‬כאשר החיפוש הוא ממה שיש באיראן‪,‬‬ ‫ולא ממה שאין (הומוסקסואלית לדוגמא‪ .)...‬מחקר שתר אחר הקיים באיראן ולא מחקר אשר‬ ‫מחפש נחיתות בהגדרת מיניות‪ ,‬זהות מינית או פרקטיקה מינית 'מוסרית'‪' ,‬נכונה'‪.‬‬ ‫לטעמי‪ ,‬מחקר שכזה חייב להתבצע על בסיס תרבותי ולא על בסיס של מערכות חוק‪ ,‬מערכות דת‬ ‫או מערכות משפט‪ .‬מערכות שכאלו הינן מערכות השוואה‪ .‬מחקר שיוכל לפרוץ את מעגל יחסי‬ ‫הכוחות בין המכפיף למוכפף הוא מחקר אשר מתדיין בשפה אחרת‪.‬‬ ‫‪16‬‬ :‫רשימת מקורות אקדמיים‬ .5115 ,‫ ספריית אפקים‬/‫ הוצאת עם עובד‬.‫ עתליה זילבר‬:‫ תרגום‬.''‫ ''אוריינטליזם‬:)0978( .‫סעיד א‬ :‫ מתוך‬.‫ איה ברואיר ועדי אופיר‬:‫ ''כלום יכולים המוכפפים לדבר?'' תרגום‬:)0984( ‫צ‬.‫ספיבק ג‬ .30-11 '‫ עמ‬.0992 ,‫ליר‬-‫ הוצאת מכון ואן‬,7 ‫תיאוריה וביקורת גליון‬ :‫ תרגום‬,‫ הוצאת הקיבוץ המאוחד‬.‫ תולדות המיניות‬:)‫ (כרך ראשון‬:‫ הרצון לדעת‬:)0971( .‫פוקו מ‬ .018-90 ,70-14 ,7-38 '‫ עמ‬.0991 Bouhdiba Abdelwahab (1985): "Sexuality in Islam", London. Pg. 272-288 Halperin David. (1990): "One Hundred Years of Homosexuality": in One Hundred Years of Homosexuality. New York, Routledge. Pg. 15-40. Massad Joseph. (2002): "Re- Orienting Desire: The Gay International and the Arab World": Public Culture Vol 14. Duke University Press. Pg. 361-385 Al- Rouayheb Khaled. (2005): "Before Homosexuality in the Arab- Islamic World 1500-1800". Chicago, University of Chicago Press. Pg. 1-12, 163-165. Pratt Nicola (2007) "The Queen Boat Case in Egypt: Sexuality, National Security and State Sovereignty". Cambridge University Press. Pg. 129-144 Schmitt Arno (2003) "Gay Rights Versus Human Right: Replay to Joseph Massad's: Re Orienting Desire". Public Culture Vol 15. Duke University Press. Pg. 587-591 Weeks Jeffrey (1994):" Sex, Politics and Society": The Regulation of Sexuality Since 1800, London. 17 ‫מקורות נוספים‪:‬‬ ‫הקוראן‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תרגום‪( :‬רובין‪ ,‬אורי) ‪.5112‬‬ ‫התנ''ך‪ ,‬ספר ויקרא‪ ,‬פרקים‪ :‬יח'‪ ,‬כ'‪ .‬הוצאת ארץ התנ''ך‪.‬‬ ‫אתרי אינטרנט‪:‬‬ ‫‪ 04.00.5101 http://www.gogay.co.il/ :GoGay‬כתבות‪:‬‬ ‫איך עברנו מ'הומוסקסואל' ל'הומו'‪ :‬טריגר‪www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6957 :‬‬ ‫ניתוחים לשינוי מין‪ :‬אירן במקום השני‪:‬‬ ‫‪http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6475‬‬ ‫בלוג המטייל פול‪ :‬איור הגברים במרחצאות‪51.00.5101 http://www.paulstravelblog.com :‬‬ ‫האנציקלופדיה החופשית למין ומיניות‪55.00.5101 http://www.wikisex.co.il :‬‬ ‫ערכים‪ :‬איסור משכב זכר‪ ,‬הומוסקסואליות‪ ,‬הומוסקסואלים דתיים בישראל‪.‬‬ ‫ויקיפדיה‪ :‬האנציקלופדיה החופשית‪55.00.5101 http://he.wikipedia.org :‬‬ ‫ערכים‪ :‬הומוסקסואליות‪ ,‬משכב זכר‪ ,‬קוראן‪ ,‬מעשה סדום‪ ,‬התנגדות לזכויות להט''ב‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫נספח ‪ :0‬איור מספר רפואה‪:‬‬ ‫נספח ‪ :5‬איור סיפורם של מוולינה ותּבריזי‪:‬‬ ‫‪19‬‬