‫בשיתוף‬ ‫י‪.‬ה‪.‬ת‬ ‫האיגוד הישראלי לתרפיה ע"י יצירה והבעה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪Art as Therapy‬‬ ‫כנס הכולל הרצאות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬תערוכה והצגה אוטוביוגרפית‬ ‫ביה"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫יום א' ‪4.7.2010‬‬ ‫חוברת תקצירים‬ ‫ועדה מדעית‪:‬‬ ‫הוד אורקיבי‪ ,‬ד"ר אפרת הוס‪ ,‬ד"ר אורית ויסמן‪ ,‬אילנה לח‪ ,‬רונן קובלסקי‪ ,‬ד"ר דן שרון‪ ,‬‬ ‫אוצרת התערוכה‪ :‬יעל בר לב‬ ‫יו"ר הכנס‪:‬‬ ‫ד"ר רונן ברגר‪ ,‬חנה שריברין‬ ‫פרולוג‪...‬‬ ‫התהליך היצירתי עומד בליבן של כל הגישות היצירתיות לטיפול‪ .‬כמו הטקס הקדום כך גם הדרמה‬ ‫תרפיה‪ ,‬הטיפול בתנועה‪ ,‬במוסיקה ובאומנות זקוקים לתהליך המחקר היצירתי ולביטוי האקספרסיבי‬ ‫כדי להגיע לטרנספורמציה ולריפוי המתבקשים‪ .‬אף על פי שבראשית דרכן התייחסו התרפיות בהבעה‬ ‫ויצירה לתהליך היצירתי כאל "לב הטיפול"‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬עם תהליכי האקדמיזציה‪ ,‬חלה תנועה‬ ‫לגישה שמתייחסת ליצירה כמדיום התערבותי נוסף לטיפול שעיקרו מילולי‪ .‬העבודה בתוך המדיום‬ ‫האומנותי שבליבו פיתוח היצירתי פינתה מקומה למילים ולתובנה‪.‬‬ ‫כנס זה מעלה מחדש למודעות את הפוטנציאל המרפא של התהליך היצירתי והאומנות‪ .‬הוא מדגיש‬ ‫את כוחות הריפוי הקיימים בתהליכי היצירה במדיומים השונים של האומנות ואת הדרך בה‬ ‫ההחלמה‪ ,‬ההתפתחות והריפוי יכולים להתרחש דרכה‪ ,‬ללא מילים‪...‬‬ ‫ההיענות של אנשי המקצוע הרבים שמציגים בכנס – בהרצאות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬תערוכה ומופע משקפים‬ ‫את היישומים המגוונים והרבים של הטיפול היצירתי‪ ,‬בחדר ובטבע‪.‬‬ ‫גם היענותה של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬היחידה ללימודי המשך בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב‬ ‫שאפל לקיום הכנס ולפתיחת לימודי המשך בתחום‪ ,‬מצביעה על ההכרה האקדמית המכובדת‬ ‫שהתחום ואנשיו זוכים לה ואת הפוטנציאל העתידי שלו‪.‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם לחלוץ נעליים‪ ,‬להפשיל שרוולים‪ ,‬להתרווח בכיסא ולהצטרף למסע‪...‬‬ ‫מסע שנע בין המציאות לדמיון‪ ,‬הגוף והמילה‪ ,‬האומנות‪ ,‬הדת והמדע‪.‬‬ ‫בברכת ישר כוח‬ ‫ו‪ART AS THERAPY ...‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫יו"ר הכנס‬ ‫ד"ר רונן ברגר ‪ ‬‬ ‫חנה שרברין‬ ‫מנהל תכנית הטבע‪-‬תרפיה והתכנית ללימודי‬ ‫המשך בטיפול יצירתי ביחידה ללימודי המשך‬ ‫והשתלמויות בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש‬ ‫בוב שאפל באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫סגנית יו"ר י‪.‬ה‪.‬ת‪– .‬‬ ‫האיגוד הישראלי לתרפיה ע"י יצירה והבעה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תודות‪...‬‬ ‫אנו רוצים להודות למספר אנשים שבלעדיהם הכנס לא היה יוצא לפועל‪.‬‬ ‫•‬ ‫לצוות היחידה ללימודי המשך והשתלמויות‪ ,‬ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‪,‬‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ :‬אמנון דרורי‪ ,‬שמעון עטיה‪ ,‬אורן דוד פור‪ ,‬אהרון יחזקאל‪ ,‬הדר גליקמן‪,‬‬ ‫ודניאלה בראונשטיין גרוס‪ .‬באופן מיוחד להודות לצוות המשרד‪ :‬אביבית גיל נדלר‪ ,‬מיכל שביט‪,‬‬ ‫ועידית קארו ולמנהלת היחידה טלי אור‪ ,‬על התמודדותם המופלאה עם הטרחה הרבה שהפקת‬ ‫הכנס היצירתי והמורכב הזה זימנה‪ ,‬ועם מרכיבי האישיות האימפולסיביים והספונטניים של‬ ‫היו"ר שלו ‪ -‬רונן‪ ...‬‬ ‫•‬ ‫למאירה ברגר‪ ,‬אמו של רונן‪ ,‬על העזרה הרבה לקראת הכנס ועל עריכת חוברת התקצירים‬ ‫בפרט‪ .‬‬ ‫•‬ ‫לחווה קמרנסקי‪ ,‬מזכירת י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬‬ ‫•‬ ‫לוועדה האקדמית של הכנס‪ :‬רונן קובלסקי‪ ,‬הוד ארקיבי‪ ,‬אורית ויסמן‪ ,‬ד"ר אפרת הס‪,‬‬ ‫ד"ר דן שרון ואילנה לח‪.‬‬ ‫•‬ ‫לענת מנדלסון‪-‬מכנס‪ ,‬על העזרה בהכנת ההצגה ‪ -‬קולאג' האוטוביוגרפיות ‪ ‬‬ ‫•‬ ‫לאוצרת התערוכה של הכנס – יעל בר לב ‪ ‬‬ ‫•‬ ‫לכל המציגים שלוקחים בו חלק – בהרצאות‪ ,‬בסדנאות‪ ,‬בתערוכה ובהצגה‪ .‬‬ ‫תודה רבה‪...‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מאמר פותח‪" :‬בחזרה לטקס" ‪ -‬הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים‬ ‫‪1‬‬ ‫בטיפול יצירתי )מאמר שנכתב לכנס(‬ ‫הרצאת מליאה‪ ART AS THERAPY :‬הטקס ושילוב האומנויות כמסגרת‬ ‫‪14‬‬ ‫וציר מרכזי לטיפול‬ ‫פאנלים )הרצאות(‬ ‫פאנל ‪ :1‬ילדים ונוער בריקוד ומקצב‬ ‫הרצאה ‪ :1‬בקצב מיומנה – תרפיה במוסיקה‪ ,‬תיפוף ומקצב עם קבוצות בני נוער‬ ‫הרצאה ‪ :2‬טיפול בתנועה בשילוב עם מחול מזרחי‪ :‬מודל לעבודה קבוצתית עם‬ ‫בני נוער‬ ‫פאנל ‪ :2‬מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה‬ ‫הרצאה ‪ :1‬טיפול באמנות עם פדוי שבי‬ ‫הרצאה ‪ :2‬בובות או לא להיות‬ ‫פאנל ‪ :3‬פרפורמנס בבית החולים‬ ‫הרצאה ‪ :1‬הליצן שלי חופשי – התבוננות תרפויטית על עבודת הליצן הרפואה‬ ‫עם אנשים שמאושפזים בבית חולים‬ ‫הרצאה ‪ :2‬מיפן ועד אפריקה – בובת הפיתום כמדיום מרפא בעבודה הטיפולית‬ ‫בבתי חולים‬ ‫פאנל ‪ :4‬האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו מתקיפה מינית‬ ‫הרצאה ‪ :1‬התשמע קולי – דרמה תרפיה עם קבוצת נשים מוכות במרכז "אל מגור"‬ ‫הרצאה ‪ :2‬משברים ליצירה – אמנות כמרפא‪ ,‬בבית לצעירות נפגעות תקיפה מינית‬ ‫פאנל ‪ :5‬שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגישה ומגבלה פיזית‬ ‫הרצאה ‪ :1‬יצירת רוק – טיפול במוסיקה‪ ,‬באדם עם פגיעת ראש קשה‬ ‫הרצאה ‪ :2‬מוסיקה‪ ,‬קול ותנועה כמרפא לאנשים המתמודדים עם פרקינסון‬ ‫הרצאה ‪ :3‬פעוטות חרשים עם שתל וטיפול במוסיקה – הייתכן?‪...‬‬ ‫פאנל ‪ :6‬ילדים‪ ,‬יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי‬ ‫הרצאה ‪ :1‬פרספקטיבה תלת‪-‬שנתית מטיפול בשילוב אמנויות וטבע עם ילד‬ ‫שהפך לנער‬ ‫הרצאה ‪ :2‬תרפיה בפיסול סביבתי עם נוער בסיכון‬ ‫הרצאה ‪ :3‬לפגוש את האמן – האופן שבו המפגש עם האמן ותהליכי עבודתו‬ ‫תורמים לביטוי העצמי וליצירתיות הילדים והקהילה הבית‪-‬ספרית‬ ‫פאנל ‪ :7‬לצד המוות – שירה‪ ,‬צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה‬ ‫הרצאה ‪ :1‬שירה וטבע בצל הסרטן‬ ‫הרצאה ‪ :2‬פוטותרפיה – יצירתיות מהולה בחמלה‬ ‫פאנל ‪ :8‬היצירה כציר התבוננות ואבחון‬ ‫הרצאה ‪ :1‬מודל לחשיבה אינטגרטיבית בטיפול באמנויות ויישומיה בהדרכה‬ ‫הרצאה ‪ :2‬ציור דימויים כפרספקטיבה להתבוננות ביחסים בינאישיים‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫פאנל ‪ :9‬האמנות משמיעה קולות מושתקים‬ ‫הרצאה ‪ :1‬הנערים השקופים מתמלאים בצבע – טיפול באמנות עם נערים‬ ‫שעוסקים בזנות‬ ‫הרצאה ‪ :2‬בטרם יתהוו המילים – ציורים וצבעים "מדברים את הקושי" של נשים‬ ‫הסובלות מהפרעות אכילה‬ ‫הרצאה ‪ :3‬היצירה כתרפיה – והתרפיה כמעשה יצירה‪ .‬מתוך עבודה שנעשתה עם‬ ‫פגועי נפש במרכז קהילתי בערד‬ ‫פאנל ‪ :10‬החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי – מדוע וכיצד?‬ ‫הרצאה ‪ :1‬חדר שמסביר את עצמו – יחידת מתבגרים‪ ,‬בית חולים איתנים‪ ,‬ירושלים‬ ‫הרצאה ‪ :2‬הגשר לקשר – על היצירה שנעשית על ידי חולים ומטפלים במפגשים‬ ‫טיפוליים בסטודיו הפתוח שבבית החולים – בית חולים זיו‪ ,‬צפת‬ ‫הרצאה ‪ :3‬להרגיש קיים ומיוחד – על ניראותם והתגלותם של חולים כרוניים דרך‬ ‫אמנותם ‪ -‬בית חולים פרדסיה‪ ,‬לב השרון‬ ‫כיתות אמן )בוקר(‬ ‫‪33‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪39‬‬ ‫כיתות אמן ‪ :1‬אימפרוביזציה בתנועה – מרחב חקירה וביטוי אישי‬ ‫כיתת אמן ‪ :2‬מפגש אמן – איציק ויינגרטן מספר על יצירותיו ועל דרך עבודתו‬ ‫בתיאטרון‬ ‫סדנאות‬ ‫סדנה ‪:1‬‬ ‫סדנה ‪:2‬‬ ‫סדנה ‪:3‬‬ ‫סדנה ‪:4‬‬ ‫סדנה ‪:5‬‬ ‫סדנה ‪:6‬‬ ‫‪46-41‬‬ ‫חידתו של הריקוד – תשובתה של הניראות‪ .‬סדנה בטיפול בתנועה‬ ‫צבעי הנפש – הפיכת התובנה הפסיכולוגית להתערבות באמנות פלסטית‬ ‫כשגוף מוגדר באור – סדנה בטיפול בתנועה‬ ‫התהליך היצירתי בטיפול באמנויות – הידע העיוני והידע החווייתי‬ ‫האמנות כציר להבין ולפרש תהליכים בטיפול יצירתי‬ ‫ציור מקרה – סדנה שמדגימה את המונחים "ציור מקרה" ותופעת המטופל‬ ‫המיוחד‬ ‫סדנאות וכיתות אמן מתמשכות‬ ‫‪55-47‬‬ ‫כיתת אמן ‪ :3‬דיאלוגים בתנועה ומגע – סדנת קונטקט אימפרוביזציה‬ ‫כיתת אמן ‪ :4‬מפגש "בין אחרים" במרחב התיאטרוני – סדנת תיאטרון קהילתי‬ ‫גשטלט כציר להתבוננות והבניית תהליך‬ ‫סדנה ‪:7‬‬ ‫סדנה ‪:8‬‬ ‫‪ – Good and / or Right‬אתיקה בטיפול באמנויות‬ ‫סיפור יונה כמטאפורה לחיפוש חלקים אבודים של הנפש – סדנה בדרמה‬ ‫סדנה ‪:9‬‬ ‫תרפיה‬ ‫סדנה ‪ :10‬מוסיקה והעולם הפנימי – סדנת היכרות עם תחום הטיפול במוסיקה‬ ‫סדנה ‪ 11‬בטבע‪ :‬כשהטיפול באמנויות יוצא לטבע‪ .‬טבע‪-‬תרפיה בפארק הירקון‬ ‫סדנה ‪ 12‬בטבע‪ :‬בית בטבע – סדנת טבע‪-‬תרפיה בפארק הירקון‬ ‫סדנה ‪ 13‬תיאטרון פלייבק‪ :‬הטקס‪ ,‬ההופעה והמעבר בין התפקידים‪ ,‬כמקדמים תהליך‬ ‫אישי וקבוצתי מרפא‬ ‫התערוכה‪ :‬שפת המטפל היא אמנות‬ ‫‪56‬‬ ‫קולאג' אוטוביוגרפי‪ :‬מפגש תיאטרוני אינטימי‬ ‫‪57‬‬ ‫בחזרה לטקס ‪ :‬הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים בטיפול יצירתי‬ ‫ד"ר רונן ברגר‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫מאמר זה יציג כיצד התפיסה והמודל הטקסי )‪ (Ritual‬יכולים להוות מסגרת לטיפול יצירתי שפועל‬ ‫בחוויה ושנשאר בה ללא פרשנות או עיבוד מילולי ‪ -‬קוגניטיבי‪ .‬באמצעות שני תיאורי מקרה‬ ‫והתייחסות למונחים רלוונטיים הוא ידגיש כיצד החוויה הגופנית‪-‬יצירתית ושילוב האומנויות יכולים‬ ‫להוות ציר מרכזי בטיפול הפועל דרך תהליכים הקשורים לאונה הימנית של המוח‪ ,‬בדרך א‪-‬לוגית‬ ‫ושמעבר למילים‪.‬‬ ‫מילות מפתח‪ :‬טקס‪ ,‬שילוב אומנויות‪ ,‬דרמה תרפיה‪ ,‬טיפול בתנועה‪ ,‬טיפול באמנות חזותית‪ ,‬גשטלט‪,‬‬ ‫עבודה קבוצתית‪.‬‬ ‫‬ ‫המאמר נכתב עבור הכנס‬ ‫‪AS THERAPY‬‬ ‫‪ ,ART‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪4.7.2010 ,‬‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫התהליך היצירתי‪-‬אומנותי עומד בליבן של כל הגישות היצירתיות לטיפול‪ .‬המשחק והמגע בחומר‬ ‫והחוויה הלא‪-‬מילולית מחזקים את החיבור לדמיון‪ ,‬לגוף ולרגש – ערוצי ריפוי חשובים‪ .‬הם עוקפים‬ ‫הגנות קוגניטיביות ומרחיבים את הדפוסים והפרספקטיבה על החיים‪ ,‬בזמן שהתהליך היצירתי‬ ‫והחוויה האסטטית עוזרים לפתח גמישות ולהתחבר לתקווה )חזות ושגב‪-‬שהם‪(2004 ,‬‬ ‫)‪.(Berger, 2009; Chaiklin & Wengrower, 2009; Jennings, 1992; Lahad, 2002; Rubin, 1984‬‬ ‫תהליכי ריפוי אלו מתבססים על תהליכים א‪-‬לוגיים לא‪-‬מילוליים הקשורים לחלקו הימני של המוח‪.‬‬ ‫הם קשורים ומופעלים באמצעות החוויה ולא דרך המילים והתובנה‪ .‬כמו הטקס הקדום כך גם‬ ‫הטיפול בתנועה‪ ,‬הדרמה תרפיה‪ ,‬הטיפול במוסיקה ובאומנות החזותית זקוקים ותלויים בחקר‬ ‫היצירתי‪-‬משחקי ובביטויו האקספרסיבי כדי להגיע לטרנספורמציה ולריפוי המתבקשים‬ ‫)‪ .(Jennings, 1992,1998; Jones, 1996; Lahad, 2002; McNiff, 1992; Zinker, 1977‬בראשית דרכן‬ ‫התרפיות בהבעה ויצירה התייחסו לתהליך היצירתי כ"לב הטיפול"‪ ,‬אך בשנים האחרונות‪ ,‬בד בבד‬ ‫עם תהליך האקדמיזציה והניסיון של "הטיפול בהבעה ויצירה" לקבל הכרה ממסדית‪ ,‬נראה כי חל‬ ‫פיחות במקומה המרכזי של האומנות בטיפול היצירתי והתחזקות הגישה המתייחסת אליו )רק(‬ ‫כמדיום נוסף בתוך טיפול שעיקרו מילולי‪.‬‬ ‫במאמר אנסה להציג את הפוטנציאל של התפיסה והמודל הטקסי כמסגרת להבניה‪ ,‬לפיתוח‬ ‫ולתחזוקת תהליכי טיפול יצירתי שפועלים דרך החוויה ונשארים בה‪ .‬באמצעות שני תיאורי מקרה‬ ‫מעבודה עם סטודנטיות בתוכניות הכשרה למטפלים והתייחסות לשאלונים שניתנו לאחריה אראה‬ ‫כיצד מודל וגישה חווייתית זו יכולים להכיל תהליכי התפתחות וטרנספורמציה מורכבים )ולפעמים‬ ‫כאוטיים( ולארגן את משמעותם בתוך הגוף והחוויה‪ ,‬ללא צורך בפרשנות או עיבוד מילולי‪-‬‬ ‫קוגניטיבי‪ .‬באמצעות כתיבה נרטיבית ותיאורית אנסה להדגים את הפוטנציאל המרפא העצמאי של‬ ‫התהליך היצירתי והחוויה הגופנית‪-‬דמיונית‪-‬יצירתית‪ .‬אנסה להראות את האופן שבו השילוב של‬ ‫המדיומים השונים של האומנויות )דרמה‪ ,‬תנועה‪ ,‬אמנות חזותית‪ ,‬מוסיקה וסיפור( והמעבר ביניהם‬ ‫יכול לקדם את התהליך ולפתוח אותו לערוצים נוספים )גישת האינטר‪-‬מודל(‬ ‫)‪ .(McNiff, 1992, Rubin, 1984; Zinker, 1977‬תוך שיתוף במחשבות ורגשות שעלו בי במהלך‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫העבודה אדגיש את תפקידיה המיוחדים והחשובים של הקבוצה בעבודה שכזו ואת ההכרחיות של‬ ‫אמונת המטפל בתהליך עצמו ובמוכנותו לקחת את הסיכון ולהאמין כי השביל המסתתר בנוף הסבוך‬ ‫יתגלה‪ .‬הגישה שאציג במאמר אינה מנוגדת לאף אחת מהגישות האחרות המוזכרות‪ .‬יחד עם זאת‬ ‫היא מציעה גישת עבודה נוספת שיכולה להרחיב תהליכים טיפוליים ולקדם אותם בכיוונים נוספים‪.‬‬ ‫הטקס כמסגרת טיפולית‬ ‫בתרבות השבטית והמסורתית שחיה מתוך תפיסה דתית וקולקטיבית הטקס היווה את המסגרת‬ ‫הקונספטואלית והיישומית שעזרה ליחיד ולקבוצה לעבור משלב ומעמד חברתי אחד לאחר‪ ,‬להחלים‬ ‫ממחלה או מצוקה פיזית‪-‬רגשית ולהשלים עם סיפורי חיים ורגשות קשים‪ .‬הטקס יצר מסגרת‬ ‫סימבולית ויצירתית בתוך מרחב נפרד מוגדר‪ ,‬מרחב מקודש )‪ ,(sacred space‬שעזר ליחיד ולקבוצה‬ ‫להתמודד‬ ‫עם‬ ‫תופעות‬ ‫מגוונות‬ ‫הקשורות‬ ‫בחוסר‬ ‫שליטה‬ ‫ואי‬ ‫ודאות‬ ‫)‪ .(Penzik, 1994; Turner, 1986‬הטקס התקיים במסגרת קבוצתית כשחברי הקבוצה משמשים‬ ‫כמשתתפים פעילים וכקהל‪ .‬הוא התבסס על החוויה היצירתית‪-‬אומנותית‪-‬קתרטית ונוהל והתקיים‬ ‫בעזרת השאמאן‪ .‬תפקידו וכוחו של השאמאן נבעו לא רק מתיפקודו כ"פרפורמר ובמאי" בעל תפקיד‬ ‫מרכזי בקיום ובניית הטקס אלא גם בסגולות המטה‪-‬פיזיות והרוחניות שקיבל יחד עם כניסתו‬ ‫לדמות ולמרחב הטקסי‪ .‬האמונה הדתית‪-‬סימבולית שעיגנה את חווית כל המשתתפים‪ ,‬השימוש‬ ‫בסמים‪ ,‬כמו גם אישיותו המיוחדת וההכשרה שעבר עזרו לו להתחבר עם כוחות מטה‪-‬פיזיים‬ ‫ומיסטיים שבעזרתם עזר לטרנספורמציה ולריפוי להתרחש )מגד‪ ;1998 ,‬שוורצמן‪ .(2007 ,‬בנוסף‬ ‫לתפקידי הטקס שפורטו קודם נראה שהמכלול החוויתי שכלל והמסגרת האמונית‪-‬דתית שלו עזרו‬ ‫ליחיד ולקבוצה ליצור חוויה של סדר‪ ,‬רצף ושליטה בעולם )שנתפס( כאוטי ומפחיד‪ .‬הוא יצר חווית‬ ‫אחדות בין‪-‬אישית עם הטבע והיקום ובכך סיפק ליחיד ולקבוצה משאבי התמודדות חשובים‪.‬‬ ‫אנתרופולוגים רבים כתבו על המשמעויות הטיפוליות הנרחבות של הטקס‬ ‫)‪ .(Eliade, 1959; Levi-Strauss, 1980; Turner, 1986‬גם מטפלים רבים התייחסו למרכיבים‬ ‫המרפאים הנרחבים שיש לטקסים בתוך הטיפול המודרני ואת יכולתם לעזור לאנשים להתמודד עם‬ ‫אובדן‬ ‫ומשבר‬ ‫בפרט‬ ‫)‪2009‬‬ ‫‪Lahad,‬‬ ‫&‬ ‫‪Berger‬‬ ‫;‪2009‬‬ ‫‪Berger,‬‬ ‫;‪1999‬‬ ‫‪Al-Krena,‬‬ ‫;‪ .(Berger & McLeod, 2006; Van Der Hart, 1983‬אחרים התייחסו לטיפול כולו‪ ,‬על הסטינג‬ ‫וההתנהגויות החוזרות ונשנות שהוא כולל ועל השפה הסימבולית שלו ונפרדותו מחיי היומיום‪ ,‬כסוג‬ ‫של טקס מודרני שבא לענות על אותם צרכים בסיסיים ואוניברסאליים ועל כאלו הקשורים‬ ‫בהתמודדות ובקשר עם הגדול ממנו )‪ .(Al-Krena, 1999; Rowan, 2005; West, 2002‬יחד עם זאת‬ ‫נראה שהראשונים שהתייחסו לטקס‪ ,‬על מאפייניו החווייתיים והתיאטרליים‪ ,‬הקבוצתיים והמטה‬ ‫פיזיים כמסגרת וציר מרכזי לטיפול היו חלוצי הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬סו ג'נינגס‪ ,‬אנתרופולוגית‪,‬‬ ‫שחקנית וממייסדות הדרמה תרפיה מתייחסת לקשר שבין הדרמה תרפיה והטקס ואומרת‪" :‬העבודה‬ ‫של אמני תיאטרון כמו גם עבודת האנתרופולוג והמטופלים תורמת להבנה כי הדרמה תרפיה כמודל‬ ‫)טיפולי( מתבססת על הטקס )המסורתי(‪ .‬מודל זה צריך ליצור הצהרה מטה‪-‬פיזית כמו גם פיזית על‬ ‫חולי ובריאות‪ .‬הוא מדגיש את הדיאלוג בין חלקי האישיות השונים ואת האינטראקציה בין הממד‬ ‫הפיזי והמטה‪-‬פיזי דרך הדמיון והמעשה הדרמטי"‪) .‬תרגום חופשי‪ . (Jennings 1995, pp:93 ,‬תפיסה‬ ‫דומה לזו של ג'נינגס מתבטאת בקונספטים הבסיסיים של הדרמה תרפיה‪ ,‬כגון המציאות הדרמטית‪,‬‬ ‫המרחב הפנטסטי ועקרון ההרחקה )‪ (, Jennings, 1995, 1998; Lahad, 2002‬ובגישת העבודה הכללית‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫של הדרמה תרפיה שמשלבת טקסים ומתבססת על המודל הטקסי כציר עבודה מרכזי ) & ‪Chaiklin‬‬ ‫‪ .(Wengrower, 2009;Grainer, 1995; Jennings, 1992; 1998; Jones, 1996 ‬הגישה הטקסית מתבטאת‬ ‫גם ביתר תחומי הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬בקונספטים תיאורטיים ובמודלים יישומיים שלהם‬ ‫) ‪ .( McNiff, 1992; Rubin, 1984; Stromsted, 2009 ‬חשוב לציין כי התפיסה והמודל הטקסי שונים‬ ‫מהטיפול הפסיכולוגי המילולי‪ ,‬לא רק בדרך החווייתית שבה הם פועלים כשהם שמים במרכז את‬ ‫החוויה היצירתית – גופנית – דמיונית אלא אף בתפיסה הקונספטואלית של הטיפול עצמו ושל‬ ‫ההתייחסות ל"מה מרפא בו"‪ .‬הם אינם מתרכזים בתהליכים שקשורים בקשר הבין‪-‬אישי או‬ ‫בתהליכים הקשורים לתובנה )‪ (insight‬ולמודעות‪ ,‬אלה הקשורים לאונה השמאלית של המוח‪ ,‬אלא‬ ‫בתהליך היצירתי ו‪/‬או קתרטי עצמו‪ .‬הם מתבססים על תהליכים א‪-‬לוגיים וספיראליים הקשורים‬ ‫לאונה הימנית של המוח‪ ,‬תהליכים שמדברים את שפת הדימויים‪ ,‬המטפורות‪ ,‬הצורות )‪(images‬‬ ‫והתחושות ולא את שפת המילים והקוגניציה ) ;‪Chaiklin & Wengrower, 2009; Grainer, 1995‬‬ ‫;‪ .(Jennings, 1992; 1998; Jones, 1996; McNiff, 1992; Rubin, 1984‬כך הפרקטיקה של הטיפול‬ ‫בהבעה ויצירה מתייחסת ומעגנת את עצמה בתיאוריות שמדגישות את הפוטנציאל המרפא של‬ ‫המשחק והתהליך היצירתי ואת האופן בו פיתוח הדמיון והקשר עם הגוף תורמים להתפתחות‬ ‫האישיות ולהחלמה‪ .‬ניתן להדגים גישה זו באמצעות מודל הגש"ר מאח"ד שאינו מתמקד בניסיון‬ ‫לפתור קונפליקט פסיכולוגי או ליצור תובנה אלא לפתח ולהרחיב את הקשר והיכולות הקשורים‬ ‫לגוף‪ ,‬לקוגניציה‪ ,‬לרגש‪ ,‬לאמונה וליכולות החברתיות )‪ .(Berger & Lahad, 2008‬על‪-‬פי תפיסה זו‪,‬‬ ‫פיתוח זה ירחיב את כישוריו הכלליים של האדם ויעזור לו לצקת משמעות לחייו‪ ,‬לפתור קשיים‬ ‫ולהתמודד עם משבר וקושי‪ .‬לאור התהליך שתיארתי בתחילת המאמר‪ ,‬של המעבר משימוש‬ ‫באומנות כציר מרכזי בטיפול‪ ,‬לכזה שהופך להיות עוד מדיום בתוך טיפול שעיקרו מילולי ומבוסס‬ ‫תובנה‪ ,‬חשוב לי להדגיש כי מחקרים מתחום הטראומה מגלים כי חלק ניכר מזיכרוננו נאגר בחלקו‬ ‫הימני של המוח‪ ,‬זה שמדבר דימויים‪ ,‬תחושות‪ ,‬צורות )‪ ,(images‬ומטפורות‪ .‬כדי לגעת‪ ,‬לעבוד‪,‬‬ ‫לשחרר ולרפא אותם יש צורך לדבר בשפתם הלא‪-‬מילולית )להד וברגר‪ ;2010 ,‬להד‪ ,‬דורון‪ ,‬אילון‪,‬‬ ‫קפלנסקי ולייקין ‪ ;2009‬רוס ‪ .(2008‬הבנה זו מדגישה את הפוטנציאל החשוב שיש לשימוש באומנות‬ ‫ולמעבר בין המדיומים השונים שלה בטיפול בכלל ובכזה שמתמקד בטראומה בפרט‪.‬‬ ‫לאור תהליך זה ולקראת הכנס ‪ ART AS THERAPY‬אנסה בעזרת שני תיאורי מקרה להמחיש כיצד‬ ‫המודל הטקסי יכול להוות בסיס להבניית וקיום תהליכי שינוי והתפתחות שפועלים בתוך החוויה‬ ‫היצירתית‬ ‫ונשארים‬ ‫בתוכה‪,‬‬ ‫במרחב‬ ‫הפנטסטי‬ ‫)‪2002‬‬ ‫‪(Lahad,‬‬ ‫ובמרחב‬ ‫הדרמטי‬ ‫)‪ (Jennings,1998‬ודרך השילוב והמעבר בין המדיומים השונים של האומנויות‪ .‬שני המקרים שאציג‬ ‫ידגימו יישומים אפשריים של תפיסתי ויציגו מורכבויות שדרך עבודה זו יכולה לכלול‪.‬‬ ‫תיאור מקרה ‪ :1‬איך שיר נולד‪...‬‬ ‫יוני ‪ ,2009‬שמונה עשר נשים בגילאי ‪ ,60-30‬כולן מטפלות שבאו לתוכנית "פסיכותרפיה ממוקדת גוף"‬ ‫שבמרכז שילוב‪ ,‬כדי ללמוד כיצד ניתן לתת לגוף יותר מקום בטיפול נפגשות איתי עכשיו‪ ,‬בקורס‬ ‫"מהמילה אל הגוף ומהגוף למילה"‪ ,‬כדי ללמוד כיצד ניתן להיעזר בעבודה גופנית‪-‬תנועתית‪-‬קולית כדי‬ ‫לגעת ולחלץ סיפורים טרום ו‪/‬או א‪-‬מילוליים מהגוף ובהמשך בעזרת היצירה והמטפורה לתת להם‬ ‫מילים ומשמעות מיטיבה‪ .‬כל המשתתפות מכירות כבר את דרך עבודתי האינטר‪-‬מודלית והטקסיות‪,‬‬ ‫הדוגלות בכך כי רב הנסתר על הגלוי וכי הדרך מתגלה מתוך ההתנסות והתהליך עצמו‪ .‬חלקן‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שמחות‪ ,‬חלקן סקרניות וחלקן חוששות‪ ...‬אני מתבונן בהתמקמותן בחדר‪ ,‬בחיבוקים ההדדיים‬ ‫ובהיצמדותן לשולחן הכיבוד ולכיסא‪ .‬אני קולט את הדינמיקה ההססנית ומחליט לפתוח בעבודה‬ ‫גופנית ולא בשיחה‪ .‬מזמין אותן להניח את כוסות השתייה בצד‪ ,‬לחלוץ נעליים ולהתחיל ללכת‬ ‫בחדר‪ .‬ברקע נשמע קולה המתנגן של דיווה פרמל )‪ (Deva Premal‬ששרה מנטרות הודיות ואני מזמין‬ ‫אותן לומר אחת לשנייה שלום‪ ,‬ללא מילים‪ ,‬דרך הגוף‪ ,‬בג'סטה ובמגע‪ .‬לאט לאט הדיבורים נפסקים‬ ‫ואמירת השלום הופכת למפגש אצבע בכף יד‪ ,‬ראש בכתף‪ ,‬יד בבטן‪ .‬אני מבקש מהן להמשיך ולפגוש‬ ‫את עצמן בתנועה‪ ,‬לעבור על כל חלקי הגוף ולומר להם "שלום‪ ,‬מה שלומך"? כך‪ ,‬תוך התייחסות‬ ‫לקונספט של כוכב הים )‪ (star fish‬מה ‪Bainbridge-Cohen, 1993; Hartly ) Body Mind Centering‬‬ ‫‪ (1995‬ובעזרת שימוש בדימויים )‪ (Lahad, 2002‬אני מבקש לדמיין את הידיים‪ ,‬כפות הרגלים‪,‬‬ ‫הקודקוד והזנב כמברשות גדולות וטבולות בצבע‪ ,‬כך שכל תנועה שנעשית משאירה על הרצפה‪,‬‬ ‫באוויר או על חבר חותם או ציור‪ .‬הדימוי עוזר להן להשתחרר ולהיכנס למרחב התנועתי‪-‬יצירתי‬ ‫כאשר התנועה בחלל נעשית גדולה ומשוחררת יותר‪ .‬אני מזמין אותן לעצום עיניים ולרקוד את‬ ‫הריקוד הראשון שלהם‪ ,‬להיום‪ .‬אצל חלק הוא גדול ומתפרש ואצל אחרות‪ ,‬הוא קטן ופנימי‪ ,‬בקושי‬ ‫נראה‪ .‬לקול המנטרה אני מזמין אותן להוסיף לריקוד גם קול‪ ,‬להצטרף לניגון שחוזר על עצמו שוב‬ ‫ושוב‪ .‬חלק מצטרפות בקול רם ואחרות בשקט‪ .‬המנטרה מסתיימת ואני מזמין כל אחת להמשיך‬ ‫לשיר בלעדיו‪ ,‬למצוא את הקול האוטנטי שלה‪ .‬לאט החלל מתמלא בקולות‪ ,‬כל אחת והקול שלה‬ ‫וביחד מקהלה גדולה‪ .‬זה מרגש ועוצמתי‪ .‬אני משמיע גונג שמסמל את התכנסות הריקוד ואת סיום‬ ‫הסאשן‪ .‬הפסקה‪.‬‬ ‫אחרי ההפסקה אנו נפגשים לשיחה במעגל‪ .‬אני משתף במטרות ודרך העבודה של הסדנה ומבקש‬ ‫לשמוע על החוויה שלהם‪ ,‬מהבוקר‪ .‬עפרה מספרת שהייתה לה חוויה מוזרה‪" .‬לקח לי הרבה זמן‬ ‫למצוא ולהשמיע את הקול שלי וכששמעתי אותו לא זיהיתי אותו‪ .‬הוא נשמע לי זר‪ ,‬כאילו הוא לא‬ ‫הקול שלי"‪ .‬אני שואל האם תוכל להשמיע אותו עכשיו‪ .‬היא מנסה‪" ,‬אה‪ ,‬אה‪ ,‬אה‪ "...‬אני צוחק‪ ,‬זה‬ ‫מזכיר לי תינוק שמשמיע הברות בפעם הראשונה‪ ,‬מתרגש ונבהל מהגילוי‪" .‬מזל טוב"‪ ,‬אני אומר‪.‬‬ ‫"ברוך הבא"‪...‬‬ ‫בין הילדה לסבתא‪ ,‬טבעון לפולין‬ ‫למחרת לאחר סאשן של תנועה וקול‪ ,‬שמזכיר ומפתח את העבודה מאתמול אנו נפגשים‪ ,‬שוב‬ ‫לשיחה במעגל‪ .‬עפרה מספרת שמאז ששבה הביתה אתמול לא יכלה להפסיק לשיר ולזמזם שירים‬ ‫מהילדות המוקדמת עם סבתא ושירים מהכבש השישה עשר‪ ,‬איך שיר נולד וכאלו‪ ...‬בהתרגשות‬ ‫ובליווי תנועות ידיים היא מספרת כיצד בן זוגה צחק ואמר לה "מה‪ ,‬נולדה לי – זמרת?"‪ ...‬אני חושב‬ ‫על הניסוי הגשטלטי ועל הרעיון של מעגל ההתנסות )‪ (Kepner, 1987; Zinker, 1977‬ושואל את‬ ‫עפרה האם היא רוצה לערוך ניסוי קטן‪ ,‬של חמש דקות‪ ,‬אולי זה יוכל להבהיר או לפתח משהו‪ .‬היא‬ ‫נענית‪ .‬אני מבקש מחברה לשבת מאחוריה‪ ,‬להצטרף ולהגדיל את תנועות הידיים שלה בזמן שהיא‬ ‫מספרת לנו שוב את הסיפור‪ .‬יחד עם תנועת הידיים הגדלות מתחזק גם קולה של עפרה‪ ,‬שהופך‬ ‫מדקיק וכמעט לא נשמע‪ ,‬לכזה שממלא את כל החדר‪ .‬הניסוי מסתיים ונראה שמשהו‪ ,‬ברמת החוויה‬ ‫הושג‪ .‬אפשר היה לעצור כאן‪ .‬אני מציין זאת‪ ,‬וגם‪ ,‬שואל האם תרצה להמשיך ולערוך ניסוי ארוך‬ ‫יותר‪ .‬שוב‪ ,‬ומתוך הביטחון שנוצר בי ובדרך העבודה‪ ,‬היא נענית‪ .‬אני מבקש ממנה לשים על ידיה‬ ‫ורגליה שרשרות פעמונים שהבאתי ולהיכנס למרכז המעגל‪ .‬היא נבהלת‪" .‬אף פעם לא הייתי במרכז"‪,‬‬ ‫‪ 4‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫היא אומרת‪ .‬חברותיה לקבוצה עוזרות לה ללבוש את הפעמונים ולהיכנס למרכז המעגל‪" .‬יופי"‪ ,‬אני‬ ‫אומר ומבקש ממנה לשיר לנו את השיר הזה‪ ,‬איך שיר נולד‪ ...‬היא עוצמת עיניים ומתחילה‪...‬‬ ‫"איך שיר נולד"‪ ,‬כמו תינוק‪ ...‬בהתחלה זה כואב‪ ,‬אחר כך יוצא החוצה‪ ,‬וכולם שמחים ופתאום איזה‬ ‫יופי הוא הולך לבד‪ ,‬איך שיר נולד?‪ ...‬כמו תינוק‪...‬‬ ‫הקבוצה מצטרפת כמקהלה כשאני מנצח על עוצמתה‪ ,‬לפעמים מחליש את קולות הקבוצה ונותן‬ ‫לעפרה להיות סולנית כשהקבוצה ברקע‪ ,‬ולפעמים נותן לקולה להיות אחד ממקהלה שלמה‪ .‬אנו‬ ‫מוסיפים עוד פעמונים‪ ,‬מצילתיים‪ ,‬וגונגים‪ ,‬חגיגה‪...‬‬ ‫לאחר מספר דקות‪ ,‬כאשר האנרגיה מתחילה לדעוך והשלב הזה בניסוי מסתיים אני מבקש מארבע‬ ‫בנות להחזיק ולעטוף לעפרה את הראש‪ ,‬הגרון‪ ,‬הלב והבטן בזמן שהשירה דועכת והקול מתכנס‪.‬‬ ‫במקביל מבקש מחברה אחרת לעבור לאורך צידה האחורי עם הגונג ולסיים בקול ארוך וחזק יותר‬ ‫מעל הראש‪ .‬בגוף של עופרה נוצרת תנועה ספיראלית‪ ,‬מהאגן לראש ובחזרה‪ .‬שוב נשמע קול חרישי‪,‬‬ ‫ממקום עמוק‪ ,‬כאילו רחוק יותר‪ .‬אני שואל אותה למי היא שרה‪ ...‬בעיניים עצומות היא מחייכת‬ ‫וממשיכה את הניגון‪" .‬אני שרה לסבתא שלי‪ ,‬או אולי‪ ,‬היא שרה לי‪."...‬‬ ‫אני מבקש שתתחיל ללכת במעגל‪ ,‬בתוך המעגל הקבוצתי תוך כדי חיפוש המנגינה הזאת‪ ,‬של סבתא‪.‬‬ ‫"אני לא זוכרת" היא אומרת‪" ,‬אז תמציאי"‪ ,‬אני אומר‪ .‬מתוך המעגלים נובע קול שהופך למנגינה‬ ‫ולשיר‪ ...‬אויצר‪ ,‬אויצר שלי‪ ,‬אה‪-‬אה‪-‬אה‪-‬אה‪-‬אה‪ ,‬אויצר‪ ,‬אויצר שלי )אוצר שלי בניגון יידישי שכזה(‪.‬‬ ‫אני מבקש מכל הסבתות שבקבוצה להצטרף ולהחליף את ארבע הבנות שממשיכות להחזיק את‬ ‫הראש‪ ,‬הגרון‪ ,‬הלב והבטן של עפרה בזמן שהיא הולכת ושרה במעגל‪ .‬הן מצטרפות לטקס‪ ,‬בתוך‬ ‫המעגל הגדול יותר‪ ,‬שגם הוא שר איתן‪ ,‬ביחד‪ .‬נעמה נכנסת ומחזיקה את ידיה של עפרה מלפנים‪.‬‬ ‫היא מתחילה ללטף וללוש אותן‪ .‬משהו קורה במפגש החושי והאינטימי שביניהן‪ .‬בלי מילים‪ ,‬השירה‬ ‫מתחזקת וממלאת את כל החדר‪ .‬פתאום ולא ברור בדיוק איך‪ ,‬אבל נדמה שאנחנו בכפר בפולין‪.‬‬ ‫אפשר לשמוע את העגלה שרתומה לסוס‪ ,‬עוברת ומוכרת חלב‪ .‬להריח את ריח חלת השבת ולראות‬ ‫את נרות השבת הדולקים על עדן החלון‪ .‬נדמה שאלפי אנשים מגיעים וממלאים את החדר‪ ,‬מפולין‪,‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬אוקרינה ואוסטריה‪ .‬שירים שסבתא וסבא שרו לנו‪ ,‬זמירות שבת ותפילות‪ .‬בעברית‪ ,‬יידיש‪,‬‬ ‫פולנית ורוסית‪ .‬אני נזכר בסבתא שלי ומתגעגע‪ .‬‬ ‫השיר הופך לתפילה שמעצימה ומשלהבת את הטקס‪ .‬רגע אחד נדמה שהוא קדיש לשישה מליון ורגע‬ ‫שיר לתינוק שרק נולד‪ .‬עבר‪ ,‬הווה ועתיד נפגשים‪ .‬כך גם הכפר‪ ,‬הגטו והכותל‪ ,‬החיים והמתים –‬ ‫כולם‪ .‬מזמורים מהגלות ותפילות מהסידור נותנים מקום לשירים בעברית ‪ -‬תפילות ישראליות‬ ‫ומודרניות‪ ,‬שירים על סוף המלחמה ובוא השלום‪ ,‬אמן לילדינו‪ .‬כולנו נותנים ידיים – מחזיקים‬ ‫ומוחזקים‪ .‬החוויה הטרנס‪-‬פרסונאלית הזו יוצרת תחושה של קדושה‪ ,‬של השתאות‪ .‬לא ממש יודעים‬ ‫מה לעשות עכשיו‪ ,‬האם ואיך להיפרד? אני יוצא מהמעגל ומחפש בין ערימת הדיסקים משהו שיעזור‬ ‫לי לאסוף ולסיים את הטקס הזה‪ .‬נתקל בשיר שבו סיימנו אתמול ושם אותו בטייפ‪ .‬לקולה של ריקי‬ ‫גל‪ ,‬המעגל רוקד‪ ,‬משתחרר‪" .‬היי שקטה‪ ,‬עכשיו הכל בסדר‪ "...‬כולם בריקוד אחד ולכל אחת קול‬ ‫משלה‪ .‬תם ונשלם הטקס‪ ,‬נולד שיר‪ ,‬אישה וקבוצה‪ .‬‬ ‫מהגוף למילה‬ ‫תיאור המקרה הזה מדגים כיצד התפיסה והמבנה הטקסי יכולים ליצור ולהבנות‪ ,‬להחזיק ולפתח‬ ‫תהליך טיפולי שלם הנשאר ומתבסס על החוויה היצירתית‪-‬גופנית‪ .‬הוא מציג כיצד השימוש‬ ‫ברעיונות של הניסוי )‪ ,(experiment‬המגע‪ ,‬ומעגל ההתנסות של הגשטלט יכולים להקנות לתפיסה‬ ‫‪ 5‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הטקסית שהוצגה צירים יציבים‪ ,‬עמוקים וגמישים דיים כדי לאפשר את התנועה והביטחון שהתהליך‬ ‫ומשתתפיו מבקשים כדי שנושא העבודה )דמות במונחי הגשטלט( יוכל להתגלות‪ ,‬להתבטא‬ ‫ולהתפתח‪ .‬ההתייחסות לעבודה כניסוי ומשחק )‪ (play‬מאפשרת למנחה ולמשתתפים לקחת סיכון‪,‬‬ ‫להיכנס ולשהות‪ ,‬בביטחון יחסי למרחב ה"כאילו" )‪ (as if‬ולמציאות הפנטסטית‪-‬גופנית‪-‬טקסית‪ .‬כך‬ ‫המטפל יכול להתחבר לרמזים שעולים מדימוי‪ ,‬צורה או ג'סטה גופנית )‪ (Image‬שהמשתתף המרכזי‬ ‫)פרוטגוניסט בשפת הפסיכודרמה( מביא ותוך כדי שילובם עם כאלו שעולים בקרבו ומתוך הקבוצה‬ ‫להבנות ולפתח חוויה יצירתית‪-‬תיאטרלית אינטגרטיבית‪ ,‬גוף‪-‬רוח‪-‬נפש‪ .‬על‪-‬פי תפיסתי ובדומה‬ ‫לתפיסות שהוצגו בראשית המאמר בעצם ההישארות בחוויה המתפתחת הזאת מתקיימים תהליכי‬ ‫התפתחות וטרנספורמציה אישיים וקבוצתיים חשובים‪ ,‬המעוגנים בתהליכים א‪-‬לוגיים וספירליים‪,‬‬ ‫אלו שנמצאים מעבר למילים‪.‬‬ ‫תיאור מקרה ‪ :2‬קוברים את החתול‪...‬‬ ‫אוקטובר ‪ ,2009‬קורס מהגוף למילה פותח את השנה בתכנית "פסיכותרפיה ממוקדת גוף" במרכז‬ ‫שילוב‪ .‬הפעם משתתפות בו רק תלמידות שנה ג' )שבמפגש ביוני היו שנה ב'(‪ .‬בדומה לסדנה‬ ‫הקודמת‪ ,‬היום הראשון נפתח בסאשן תנועתי ארוך המבקש לאפשר לכל משתתפת "להגיע‪ ,‬להתחבר‬ ‫ולהיות" עם ובתוך הגוף שלה‪ ,‬הנוכח והמתנועע במרחב‪ .‬בהתחלה החדר הכיל תנועה ונוכחות‬ ‫גופנית מעטה‪ ,‬אך עם הזמן‪ ,‬ההצטרפות למוסיקה ובעזרת הצטרפותי לתנועה בחלל הוא הלך‬ ‫והתמלא‪ .‬שוב היה יפה לראות כיצד הקול תומך בתנועה ולהפך וכיצד העיגון הגופני תומך בנוכחות‬ ‫השלמה‪ .‬המשכנו בעבודה בזוגות בה אחת מניחה יד על חברתה ומצטרפת לתנועתה בחדר‪ .‬באחת‬ ‫מפינות החדר ראיתי את נתנאלה יושבת מכורבלת על הרצפה כשציפי מניחה עליה יד – מאחור‪.‬‬ ‫נתנאלה נעה בתנועות לא סדירות של התכווצות והתרחבות‪ ,‬בתוך המבנה המכורבל הזה‪.‬‬ ‫כשהתקרבתי יכולתי לשמוע קול יללה‪ ,‬ספק יבבה חרישית שעולה מהתנועה הזו‪ .‬הנחתי עליה יד‬ ‫והצטרפתי לתנועה ולקול‪ .‬יכולתי לראות שנתנאלה בקשר איתי ויכולה לשלוט בתנועה ובקול‪.‬‬ ‫כשאני עד לתנועה ולקול הזה‪ ,‬שנאסף בחזרה לתוך הגוף‪ ,‬הסתיים התרגיל והיום המשיך‪.‬‬ ‫בבוקר שלמחרת ולאחר פתיחה גופנית אחרת אנו מקיימים שיחת עיבוד והמשגה על התהליך‬ ‫שהתקיים אתמול‪ .‬בסופו אני שואל מי תרצה לעבוד היום‪ ...‬אתי אומרת שמוכנה לעבוד על נושא‬ ‫"בקשת עזרה" ולא מרחיבה‪ .‬נתנאלה מצטרפת ואומרת שרוצה לעבוד על נושא "החתול" – "משהו‬ ‫מעיק שמלווה אותי כבר שנים ונוכח לי כאן כבר מאתמול"‪ .‬לאחר הפסקת הצהרים שתיהן עדיין‬ ‫רוצות לעבוד‪ .‬דרך משחקים ועבודה גופנית‪-‬קולית אנו יוצרים שוב קבוצה ומחממים את הגוף‬ ‫והיצירתיות‪ .‬בהתאם לתפיסתה של צ'יס אני מצטרף לתנועה המתקיימת בקבוצה ) ‪Chaiklin & ‬‬ ‫‪ ,(Schmais, 1993‬נותן לה ביטוי ואף מעצים אותה‪ .‬אנו רוקדים "שאבתם מים בששון"‪" ,‬יש לנו תיש‬ ‫במעגל" ומשחקים בחתול ועכבר‪ .‬לאחר שארוחת הצהרים "יורדת" אני מזמין את מי שרוצה לעבוד‬ ‫היום להיכנס למעגל‪ ,‬לספר את סיפורה ולשכנע אותנו לעבוד עם סיפורה‪ ,‬כך‪ ,‬שבסוף המעגל‬ ‫הקבוצה או המשתתפות עצמן יבחרו עם מי נעבוד‪ .‬בהתאם לרוח פסיכודרמטית זו נתנאלה נכנסת‬ ‫ראשונה ומספרת "אני חתולה‪ ,‬מיאו‪ ...‬חתולה בהריון‪ .‬נכנסתי לארון ללדת ופתאום ילדה אחת‬ ‫פתחה אותו כשאני באמצע‪ ,‬מיאו‪ ...‬הצילו‪ ...‬המון דם‪ .‬אני רוצה לצרוח אבל לא יוצא לי קול‪,‬‬ ‫מיאו‪ ."...‬אתי נכנסת אחריה ואומרת "אני רוצה לעבוד על נושא העזרה"‪ .‬לי‪ ,‬כמתבונן מהצד לא‬ ‫ממש ברור האם אתי נכנסה לעזור לנתנאלה או לבקש עזרה לעצמה‪ .‬אני לא מספיק לתת הנחייה‬ ‫נוספת ונתנאלה‪ ,‬בדמות החתול לוקחת יותר מקום במעגל‪ .‬זה מתבטא בדחיסות האנרגיה הרגשית‬ ‫‪ 6‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫והגופנית שלה וגם בעצמת ה"מיאו" שהחתול משמיע‪ ,‬חתול שהולך וגדל והופך למאיים ולחושף‬ ‫שיניים‪ .‬אני מזמין אותן לדיאלוג אחת מול השנייה‪ .‬אתי מנסה לעזור ולהרגיע את החתול בליטוף‬ ‫אבל זה רק מתעצבן ונעשה תוקפני יותר‪ .‬באסרטיביות תוקפנית החתול מוריד את הידיים של אתי‬ ‫שמנסות להרגיע אותו ודוחף אותה אל עבר המעגל שמקיף אותן‪ .‬בין אתי לחתול מתפתח מאבק‬ ‫שמגלה סיפור‪ ,‬יחסים ותפקידים קלאסיים‪ :‬קורבן – תוקפן‪...‬‬ ‫לאחר שהחתול נושך את אתי שצועקת "די" אני עוצר את המשחק‪ ,‬רואה שעבור אתי הגבול בין‬ ‫החוויה המשחקית לחוויית המציאות‪ ,‬של היותה קורבן הופך לדק מאד‪ .‬אני רואה שהיא נבהלת וכך‬ ‫גם חלק מהמשתתפות האחרות שעומדות במעגל ושומרות‪ .‬אני עוצר ומבקש מאתי לצאת‪ .‬בודק מה‬ ‫שלומה ומה שלום נתנאלה‪ ,‬שיכולה לצאת מדמות החתול שבמרחב הדרמטי ולשוחח איתי‪,‬‬ ‫במציאות‪ .‬אני מבין כי הסיטואציה מורכבת ועם זאת בוחן המציאות של נתנאלה תקין‪ .‬היא יכולה‬ ‫להיכנס ולצאת מהדמות‪ ,‬לווסת את העוצמה הרגשית שלה ולהיות בקשר עם יתר בנות הקבוצה‬ ‫ואיתי‪ .‬אני שואל אותה ואת הקבוצה האם הן רוצות להמשיך והן עונות בחיוב‪.‬‬ ‫החתול שב ללא קושי‪ ,‬גדול‪ ,‬עצבני ותוקפני ממקודם‪ .‬הוא נע בתוך המעגל בתנועה עצבנית‪ ,‬משמיע‬ ‫קולות ויללות קולניות מפחידות‪ .‬נתנאלה אומרת לנו שהיא רוצה להוציא את החתול הזה ממנה‪,‬‬ ‫שהוא מכאיב ולא נעים לה איתו יותר‪ .‬בנות הקבוצה מצמצמות את המעגל ומתחילות ללוש לה את‬ ‫הגוף‪ .‬החתול נרגע לרגע אבל כעבור רגע נוסף ממשיך לילל בקול‪ .‬נתנאלה אומרת שזה עוזר אבל זה‬ ‫לא מספיק‪...‬הקבוצה ממשיכה ללוש אותה‪ ,‬אבל‪ ,‬נתנאלה אומרת שזה לא מספיק‪...‬‬ ‫אני מודע לגבולות ההכלה הגופניים והרגשיים של הקבוצה וגם למגבלת הזמן‪ ,‬נזכר בטקסי הוצאת‬ ‫השדים שהייתי עד להם בהודו ולתיאורי מקרה כאלו ששורצמן וטרנר מתארים מעבודתם באפריקה‬ ‫)‪ ,Turner, 1986‬שוורצמן‪ .(2007 ,‬אני מבקש מחברות הקבוצה להרפות לאט‪ ,‬לאט מנתנאלה ושואל‬ ‫אותה מה עוד יכול לעזור‪ .‬שוב אני שמח לראות שהיא יכולה לצאת מדמות החתול ומהמרחב‬ ‫הדרמטי ולדבר איתי‪" ,‬כאן"‪ .‬היא אומרת שאם מגע לא עוזר אז אולי הקול שלו‪" .‬אני שומעת כל‬ ‫הזמן את הקול שלו מבפנים‪ ,‬אני רוצה לשמוע אותו מבחוץ"‪ .‬הקבוצה נעמדת סביבה ובהשראת‬ ‫קולות החתול שנתנאלה משמיעה מנסה להשמיע ולהדהד לה את הקול של החתול‪ .‬זה מתפתח‬ ‫לצעקות וצרחות עד שנתנאלה מזהה קול אחד שנשמע כמדויק באוזניה‪" .‬כן‪ ,‬זה נשמע בדיוק כמו‬ ‫החתול הזה"‪ .‬עיניה עצומות ואני יודע שזה הקול שאני עושה‪ .‬אני מגביר אותו עד שהוא הופך‬ ‫לצרחות – יבבה – זעקות חזקות מאד‪ .‬נתנאלה מתחילה לבכות ולצעוק – "תוציאו אותו ממני‪,‬‬ ‫תוציאו אותו ממני‪"...‬‬ ‫זה נמשך ונמשך ואני רואה שהקונפליקט לא נפתר‪ ,‬שהחתול לא יוצא‪ ...‬מבקש עזרה מהיצירתיות‬ ‫שלי ונזכר במורי לדרמה תרפיה ולתיאטרון‪ ,‬ובשאמאן שחברתי אליו בהימלאיה‪ ,‬מה הם היו עושים‬ ‫עכשיו?‪ ...‬אני מנסה לגייס את כל הידע שיש לי כדי להתמודד עם הסיטואציה הדרמטית והמורכבת‬ ‫הזו‪ ,‬שמתחילה להפחיד גם אותי‪ .‬אני משנה כיוון ופונה מהמדיום הדרמטי‪-‬תנועתי למדיום אחר‪ ,‬של‬ ‫יצירה חזותית‪ .‬כדי לעזור בשינוי הסצנה והתהליך אני מעביר את הקבוצה למרחב אחר בחדר ומביא‬ ‫גיליונות נייר בריסטול גדולים‪ ,‬צבעי פנדה ופחם‪ .‬שוב מבקש מהקבוצה להקיף את נתנאלה במעגל‬ ‫ומבקש ממנה לצייר את החתול‪ ,‬להוציא אותו החוצה על הדף‪ .‬אני חושב על עקרון ההרחקה של‬ ‫הדרמה תרפיה ומקווה שהיא תיצור גם חוויה פנימית של ריחוק מהחתול ובעקבותיה גם ניפרדות‪,‬‬ ‫מקווה שהפעם הוא יצא‪...‬‬ ‫היא מתחילה – אומרת "אי אפשר‪ ,‬הוא גדול מידי"‪ .‬מביאים עוד דף‪..‬‬ ‫‪ 7‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫זה נמשך ונמשך ונראה כציור אובססיבי‪ ,‬כהקאה שלא ברור אם יהיה לה סוף‪ .‬הקשקוש השחור‬ ‫מתפשט על כל הדף ועכשיו הופך גם לאדום‪ .‬היא אומרת איזה טקסט על השואה ועל ילד שמת‪,‬‬ ‫שברי משפטים שאיני מצליח לשמוע במלואם‪ .‬האקסטזה נמשכת ונראה לי שלפחות בזמן ובמרחב‬ ‫שעומד לרשותנו לא תהיה התרה של העניין‪ .‬אני קורא לאלוהים‪ ...‬אולי הוא יכול לעזור‪...‬‬ ‫נתנאלה מבטלת את הניסיון שלי לפנות לשפה האמונית )תפיסת הגש"ר מאח"ד‪(Lahad, 2002 ,‬‬ ‫באומרה "אין אלוהים"‪ .‬היא ממשיכה לקשקש במרץ‪.‬‬ ‫אני נזכר בסדרה של טקסים בהם הייתי בהימלאיה בהודו‪ .‬טקסים בהם‪ ,‬השאמאן‪ ,‬עבד עם אותו‬ ‫אדם‪ ,‬פעם אחר פעם על גירוש שד מגופו‪ .‬בכל פעם חלה הקלה אבל רק בפעם השלישית‪ ,‬בטקס‬ ‫גדול בלוויית כל אנשי הכפר‪ ,‬ולאחר שהטבילו את האדם )או‪ ,‬אולי את השד( בנהר הגדול‪ ,‬השד –‬ ‫הדיבוק יצא‪ .‬אני מבין שאולי השד‪-‬חתול הזה לא ייצא – יגורש היום‪ ,‬ושצריך לחפש דרך מיטיבה אם‬ ‫לא להוציא אותו‪ ,‬אז לפחות להרגיע אותו‪ .‬למצוא מקום בו יוכל להתקיים בתוך הגוף‪ ,‬בשלווה‬ ‫יחסית‪ .‬בניסיון להביא להתרה או לסיום זמני‪ ,‬או חלקי אני מנסה למצוא עוד סצנה שתעזור ליצור‬ ‫סיום מיטיב‪...‬‬ ‫אני מביא נרות וקורא לכולם להתכנס לטקס הלוויה של החתול‪ .‬על רקע הקשקוש שדועך אני סופר‬ ‫אחורה ומסמל לכולם להתכנס‪ ...‬נתנאלה מפסיקה לקשקש ונעמדת‪ .‬היא מסתכלת על הדפים‬ ‫ונושמת‪" .‬רגע"‪ ,‬היא אומרת וקורעת את הדף לגזרים‪" .‬זהו‪ ,‬עכשיו הוא מת"‪ .‬הבכי נרגע‪ ,‬היא לוקחת‬ ‫צעד אחורה‪ ,‬עטופה ומוחזקת בחברות הקבוצה‪ ,‬מתבוננת‪.‬‬ ‫אני רואה שכל חברות הקבוצה עם נתנאלה‪ ,‬מזדהות‪ .‬אני תוהה איזו עמדה עלי לקחת ובוחר לנסות‬ ‫ולעבוד מתוך דמות ומתוך הסצנה‪ .‬אני מתחיל לדבר בגוף ראשון‪ ,‬בקול של ילד‪ ,‬בן ‪ 5‬או ‪" .6‬רציתי‬ ‫להזמין אתכם להלוויה‪ ...‬אימא שלי אומרת‪ "...‬אני ממציא סיפור‪ ,‬נראה שזה עובד‪ ...‬מזמין את מי‬ ‫שרוצה לומר משהו ולהדליק נר‪" .‬רגע"‪ ,‬עוצרת אותנו נתנאלה‪" ,‬אני רוצה לעמוד עליו"‪ .‬היא‬ ‫מתקדמת ונעמדת על הקבר‪ .‬היא אומרת משהו על השואה ועל אחיין שנהרג במלחמה‪ ,‬עוצרת‬ ‫ומישירה את מבטה אליי‪ .‬נשימתה סדירה יותר ומבטה מתמקד‪.‬‬ ‫עוד מישהי מבקשת להדליק נר‪ ,‬מספרת על סבא שלה שמת כשלחם כפרטיזן בנאצים‪ ,‬היא מעולם‬ ‫לא פגשה אותו והנה עכשיו כן‪ .‬היא מדליקה נר ואומרת קדיש‪ .‬הקבוצה וגם נתנאלה איתה‪...‬‬ ‫אני חוזר לדמות הילד וממשיך את הסיפור‪" ...‬אחרי ההלוויה אנחנו הולכים הביתה‪ ,‬אימא מכינה‬ ‫בורקסים וכולם אוכלים‪ ."...‬משם אנחנו זזים למקום חדש בחדר‪ ,‬מתחילים לשיר‪ ,‬תפילות ומזמורים‬ ‫מתפשטים מתוך המעגל המתחבק לכל החדר‪ .‬אני יוצא ממנו ומתבונן בקבוצת הנשים המדהימה‬ ‫הזאת‪ .‬הולך לטייפ‪ ,‬מחפש‪...‬‬ ‫שוב‪ ,‬ריקי גל עולה מבין אצבעותיי‪" ,‬היי שקטה"‪ ,‬היא שרה "עכשיו הכל בסדר"‪ .‬המעגל המחובק שר‬ ‫איתה‪ ,‬צוחק בוכה‪ ,‬משמיע קול‪ .‬לאט ובבטחה הוא נפתח כשהחיבוק הקבוצתי הופך לריקוד‪ ,‬לבד‬ ‫וביחד‪ ,‬בגוף‪ ,‬בקול ובתנועה‪ ,‬הן שרות‪ .‬אני נושם לרווחה‪ ,‬עכשיו הכל בסדר‪.‬‬ ‫ביום שאחרי‬ ‫למחרת‪ ,‬ביומו האחרון של הקורס‪ ,‬לאחר פתיח גופני‪-‬תנועתי אנו יושבים לשוחח על יום האתמול‪,‬‬ ‫לשתף לעבד ולהמשיג – מה שיתבקש‪ .‬נתנאלה מספרת לקבוצה שהעבודה אתמול הטיבה עימה‪,‬‬ ‫שהיא שיחררה מחנק שהיה בה מילדות‪ .‬היא מספרת על החתולה שהמליטה והתקיפה אותה‬ ‫כשהייתה קטנה ועל חווית חוסר האונים והבדידות כשהוריה לא באו לעזרתה‪ .‬מספרת על האחיין‬ ‫שמת במלחמה וסיפורים מהשואה‪ .‬על הקושי להכיל את הניקור והרוע שלפעמים מקיף וסוגר ועל‬ ‫‪ 8‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫התמיכה הרבה שקיבלה מהקבוצה הזאת‪ ,‬אתמול‪ .‬היא מודה לקבוצה על יכולתה להכיל את הכאוס‬ ‫התוקפני שהיא הביאה אליה ואת הצדדים הלא מוכרים האלו באישיותה‪ .‬היא צוחקת ומספרת‬ ‫שהרגע שבו דיברתי כילד וסיפרתי איך אימא מביאה בורקסים אחרי ההלוויה היה מאד משמעותי‬ ‫עבורה בכך שאיפשר לה להרגיש את תמיכת ה"ביחד" ואת הקהילה‪ .‬היא מוציאה את הבורקסים‬ ‫שהביאה היום ואומרת "אצלנו לא היה מי שיביא בורקס וגם לא מי שיאכל‪ ,‬תודה"‪.‬‬ ‫אנו ממשיכים לעבוד והפעם עוזרים לאישה צרודה‪ ,‬שאומרת שאינה יודעת לשיר‪ ,‬לשיר סולו במרכז‬ ‫המעגל‪ ,‬עוד טקס‪ .‬הסדנה מסתיימת בסאשן של תנועה אוטנטית‪ ,‬שאוסף וסוגר אותה במעמד טקסי‬ ‫ולא מילולי‪ .‬מתחבקים‪ ,‬נזכרים שעוד תהיה עבודת סיכום כתובה ונפרדים‪.‬‬ ‫בעבודת הסיכום של הקורס נתנאלה כותבת "התנועה האוטנטית והעבודה הקולית שבתוכה הייתה‬ ‫החלק הכי משמעותי בתהליך עבורי‪ ,‬אולי בגלל שיכולתי לשלוט בתהליך‪ ...‬ללא שיתוף הקוגניציה‬ ‫נתתי לתנועה הגופנית להוביל אותי‪ ,‬הכתפיים ובית החזה שלי השתחררו‪ .‬אחר כך עמדתי בחלון‬ ‫והשתמשתי באותה ויברציה גופנית בליווי קול לשחרור הנשימה‪ .‬סיימתי את הסדנה עם נשימה‬ ‫שקטה ומלאה"‪.‬‬ ‫כשחוזרים מארץ לעולם לא‪...‬‬ ‫סיפור מקרה זה מתייחס לאחד התהליכים הטיפוליים המורכבים ביותר שהנחיתי בחיי‪ .‬הוא כלל‬ ‫רגעים שבהם לא רק שלא ידעתי מה הדרך הטובה ביותר להמשיך אלא האם בכלל יש כזו‪ .‬בזמן‬ ‫ההנחיה עלו בי תהיות על יכולותיי כמטפל כמו גם שאלות על גבולות ואחריות‪ .‬הסיפור אינו מציג‬ ‫בעיני מודל אידיאלי לטיפול יצירתי שכן למרות הצלחתו הוא כולל גם רגעים מורכבים שעשויים‬ ‫להיות שנויים במחלוקת‪ .‬יחד עם זאת ואולי דווקא משום כך‪ ,‬נראה לי שסיפור זה מהווה דוגמא‬ ‫מצוינת להמחשת הפוטנציאל הטיפולי הרב שקיים בשילוב המדיומים השונים של האומנויות‬ ‫בטיפול ושל האופן בו הם יכולים להשתלב ולקדם עבודה טקסית שכזו‪ .‬תיאור המקרה הראה כיצד‬ ‫התפיסה של "להפוך פרשנות לחוויה" פועל )ברגר‪ ,(2008 ,‬כיצד המנחה הופך את הפרשנות וההבנה‬ ‫התהליכית‪-‬פסיכולוגית שלו להתערבות יצירתית‪ ,‬כזו שנשארת בחוויה האסטטית‪-‬גופנית‪-‬דרמטית‪.‬‬ ‫סיפור המקרה הראה כיצד גישה זו ועיגונה במבנה הטקסי יכולים להכיל ולקדם תהליכי ריפוי ושינוי‬ ‫מורכבים ואת האופן בו ניתן בגישה זו ליצור ולעגן תחושת סדר‪ ,‬רצף ושליטה מתוך כאוס‪.‬‬ ‫מהגוף למילה ומהמילה אל הגוף‪...‬‬ ‫לסיום המאמר‪ ,‬ובהקשר לכנס‬ ‫‪ART AS THERAPY‬‬ ‫שיזמתי השנה‪ ,‬אני מקווה שהמאמר הציג והאיר‬ ‫מחדש את האופן בו הטקס ושילוב האומנויות השונות יכולים להוות ציר ומתודה מרכזיים בטיפול‪.‬‬ ‫תיאורי המקרה שבו ייצגו את השקפתי ששמה במרכז את התהליך היצירתי והעבודה הלא‪-‬מילולית‪,‬‬ ‫ולא תהליכים וורבאליים וממוקדי תובנה וכאלו הקשורים לקשר הבין‪-‬אישי ולטרנספרנס‪ .‬כאמור‬ ‫גישה זו אינה מנוגדת לגישות טיפול ועבודה קבוצתית אחרות‪ .‬יחד עם זאת היא מעלה שאלות על‬ ‫האיזון שמרכיבי תכניות ההכשרה‪ ,‬לימודי ההמשך למטפלים באומנויות וההדרכות )‪(supervisions‬‬ ‫צריכים להכיל‪ ,‬להדגיש ולעודד‪ .‬האם לשים במרכזן גישות ורבאליות מבוססות תובנה שמתמקדות‬ ‫בתהליכים הקשורים בקשר הבין‪-‬אישי או בכאלה הקשורים לפיתוח הדמיון‪ ,‬הגוף והרגש‪ ,‬מכלול‬ ‫איכויות הריפוי הקשורות לתהליכים של מוח ימין? מה משמעויות בחירה זו על ההתפתחות‬ ‫האישית והמקצועית של אנשי המקצוע ומכאן על הפרופסיה שהם מקיימים ומיצגים?‬ ‫‪ 9‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אישית‪ ,‬מתוך הרקע שלי באימפרוביזציה בתנועה ומשחק‪ ,‬וכמי שמאמין ועובד בגישת האינטר‪-‬‬ ‫מודל‪ ,‬מושפע מתיאוריות פוסט מודרניות ומהגשטלט אני מאמין מאד בשילוב ובתנועה בין כל‬ ‫המרכיבים הטיפוליים‪ ,‬של אלו הקשורים בתהליכי מוח ימין ובתהליכי מוח שמאל‪ .‬כי המטפל‪ ,‬כמו‬ ‫האמן צריך לדעת לבחור ולברור מבין מגוון החומרים את אלו המתאימים ביותר ליצירה הנוכחית‪.‬‬ ‫ברור כי התהליכים שהתרחשו בתיאורי המקרה לא היו מתרחשים בהיעדר המרכיבים הטיפוליים‬ ‫הבסיסיים‪ :‬אמפטיה‪ ,‬הכלה‪ ,‬ניראות‪ ,‬אמון וכיו"ב ו‪/‬או שנים עשר הגורמים המרפאים שיאלום‬ ‫מתייחס אליהם )‪ ,(McLeod, 2003‬תהליכים שאני‪ ,‬כמטפל ומורה מודע להם‪ ,‬מלמד אותם ומדריך‬ ‫אודותם‪ ,‬גם בהקשר לעבודה יצירתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעבודתי במודל הטקסי אני בוחר לשים אותם‬ ‫ברקע‪ ...‬סומך על התהליך היצירתי‪.‬‬ ‫זה המאמר הראשון שכתבתי שמתייחס לעבודה שנעשתה כולה בתוך החדר ולא בטבע‪ .‬מתוך רצון‬ ‫להתמקד ביישומי שילוב האומנויות בצורה ממוקדת ככל שניתן‪ ,‬המאמר לא כלל מונחים מהטבע‪-‬‬ ‫תרפיה ולא התייחס בכלל לאופן שבו העבודה בטבע ועם האלמנטים הקיימים בו )אדמה‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪,‬‬ ‫אש( ועם מחזוריותו היו יכולים להעצים ולקדם עבודה טקסית זו )‪ .(Berger, 2009‬בהקשר זה ניתן‬ ‫להתייחס לטבע‪-‬תרפיה גם כהרחבה של הדרמה תרפיה לעבודה בטבע‪ ,‬כשהמודל הטקסי נמצא‬ ‫בבסיס שתיהן‪.‬‬ ‫אני מקווה שהמאמר יעודד מטפלים שגישה זו נראית להם להמשיך ולעבוד מתוך החוויה היצירתית‬ ‫עצמה‪ ,‬כאשר המטפורות‪ ,‬הג'סטות הגופניות‪ ,‬הארכיטיפים‪ ,‬הקולות והצורות שעולות מתוך העבודה‬ ‫מספקים להם דימויים )‪ (images‬ורעיונות להבניית ולפיתוח מתמשך )‪ (on going‬של תהליך הריפוי‪,‬‬ ‫של הטקס‪.‬‬ ‫אשמח לתגובות‪.‬‬ ‫תודות‪:‬‬ ‫אני רוצה להודות לפיטר פן‪ ,‬ארגון ופלקור שהיו עימי בזמן כתיבת המאמר‪ ,‬ולבניאס – ארץ לעולם‬ ‫לא‪ ,‬שלי‪.‬‬ ‫רוצה גם להודות למולי להד‪ ,‬ג'ון מקלאוד‪ ,‬אבי הדרי ואריה בורשטיין‪ ,‬מורי‪ ,‬שמלווים אותי תמיד‪.‬‬ ‫עוד רוצה להודות לאורית שורצמן‪ ,‬רונן קובלסקי וחנה שריברין שהסכימו להיות לי לעדים‬ ‫ומהדהדים בזמן כתיבתו ולמירי גרוס‪ ,‬מנהלת מרכז שילוב שמאמינה בדרכי ומאפשרת לי‪ ,‬שנה אחר‬ ‫שנה‪ ,‬לשחק‪ ,‬לרקוד וליצור טקסים מעוגני גוף‪...‬‬ ‫לסיום רוצה להודות גם למאירה ברגר‪ ,‬אימא שלי‪ ,‬על עריכת המאמר‪ ,‬ובכלל‪...‬‬ ‫תודה‪.‬‬ ‫•‬ ‫תיאורי המקרה נלקחו מתוך קורס "מהגוף למילה ומהמילה אל הגוף" שמועבר בתכנית‬ ‫לפסיכותרפיה ממוקדת גוף‪ ,‬במרכז שילוב ובחסות אוניברסיטת חיפה‪ .‬הקורס מתבסס על מודל‬ ‫טיפולי הפועל בשילוב האומנויות ומתוך גישה טקסית‪ ,‬ממוקדת גוף‪-‬תנועה‪ .‬צירו הראשון‬ ‫מאפשר לחקור סיפורים לא‪-‬מילוליים האגורים בגוף ולבטאם בעזרת המדיומים היצירתיים‬ ‫השונים וצירו השני נעזר בניסויים גופניים‪-‬תנועתיים‪-‬יצירתיים כדי לחקור נרטיבים המסופרים‬ ‫במילים‪ .‬מאמר שממשיג את המודל יתפרסם בקרוב‪.‬‬ ‫•‬ ‫המאמר ותיאורי המקרה שבו התפרסמו באישור הנשים שעל עבודתן הוא מבוסס‪ .‬השמות‬ ‫במאמר בדויים‪.‬‬ ‫‪ 10‬‬ ‫‪ ‬‬ :‫לקריאה נוספת‬ • Al-Krena, A. W. (1999). An overview of rituals in western therapies and interventions: Argument of their use in cross-cultural therapy. International Journal for the Advancement of Counseling, 21(1), 3-17. • Bainbridge Cohen, B. (1993). Sensing, Feeling and Action. Contact Editions. Massachusetts. • Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. Israel: The Nature Therapy Center. • Berger, R. & Lahad, M. (2009). A Safe Place: ways in which nature, play and creativity can help children cope with stress and crisis – establishing the kindergarten as a safe haven where children can develop resiliency. Early Child Development and Care, 2009. 1-11. • Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework for practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94. • Chaiklin, S. & Schmais, C. (1993). The Chace approach to dance therapy. In S. Sandel, S. Chaiklin, & Lohn (Eds). Foundations of dance/movement therapy: the life and work of Marian Chace. Columbia, MD: Marian Chace memorial fund of the American dance therapy association. (pp. 75-97). • Chaiklin, S. & Wengrower, H. (2009). Dance/Movement Therapy. Life is dance. New York: Routledge. • Eliade, M. (1959). The sacred and the profane. New York: Harcourt Brace Jovanovich. • Hartley, L. (1995). Wisdom of the body moving. North Atlantic Books, California. • Grainer. R. (1995). The glass of heaven. London & Bristol: Jessica Kingsley Publishers. • Jennings, S. (1992). Dramatherapy - theory and practice. London: Routledge. • Jennings, S. (1995). Code of Practice and Ethics .In S. Jennings, A. Cattanach, S. Mitchell, A. Chesner & B. Meldrum (Eds ,(Historical Background and Overview of Dramatherapy. The Handbook of Dramatherapy) pp. 212-213) (Appendix 3). London: Routledge. • Jennings, S. (1998). Introduction to Dramatherapy. London: Jessica Kingsley Publishers. 11 • Jones, P. (1996). Drama as therapy, theater as living. London: Routledge. • Kepner, J. I. (1987). Body process: A Gestalt approach to working with the body in psychotherapy. New York: Gestalt Institute of Cleveland Press. • Lahad, D. (2002). Creative supervision. London: Jessica Kingsley Publishers. • Levi-Strauss, C. (1980). Myth and meaning. London: Routledge. • McLeod, J. (1997). Narrative and psychotherapy. London: Sage. • McLeod, J. (2003) An introduction to counselling. Buckingham: Open University. • McNiff, S. (1992). Art as medicine. London: Shambhala. • Pendzik, S. (1994). The theatre stage and the sacred space. The Arts in Psychotherapy, 21, 25-29. • Rowan, J. (2005). The transpersonal – spirituality psychotherapy and counseling. London: Routledge. • Rubin, A.J. (1984). The art of art therapy. New York: Brunnel Mazel. • Stromsted, T. (2009). Authentic movement: a dance with the divine. Body, movement and dance in psychotherapy. 4(3), 201-213. • Turner, V. (1967). The forest of symbols. London: Cornell University Press. • Turner, V. (1986). The anthropology of experience. Evanston, ILL: Illinois University Press. • Van Der Hart. (1983). Rituals in psychotherapy – Transition and continuity. New York: Irvington publishers. • West, W. (2002). Spiritual issues in therapy: Relating experience to practice. New York: Palgrave. • Zinker, J. (1977). Creative process in Gestalt therapy. New York: Brunner. ‫ משאלות סטודנטים לרציונאל תיאורטי‬:‫ להפוך פרשנות לעשייה ולעבוד בחוויה‬.(2008) .‫ ר‬,‫ברגר‬ .16-23 ,2008 ‫ אפריל‬,‫ פסיכואקטואליה‬.‫ומודל עבודה‬ • ‫תרפיה ושילוב אומנויות לטיפול בילדים לאחר‬-‫ היער המרפא – טבע‬.(2010) .‫ מ‬,‫ ולהד‬.‫ ר‬,‫ברגר‬ • (‫ )לקראת פרסום‬."‫ הוצאת "אח‬:‫ קריית ביאליק‬.‫משבר‬ ‫ כוחה של היצירה בעבודת התקווה בהתמודדות של ילדים עם‬.(2004) .‫ א‬,‫שהם‬-‫ ושגב‬,.‫ ת‬,‫חזות‬ • .27-44 :‫ ע"מ‬,2 ‫ חוברת‬,3 ‫ כרך‬.‫ טיפול באמצעות אומנות‬.‫מחלה קשה‬ ‫ מודל‬:‫ דמיון כמרפא לטראומה נפשית‬.(2009) .‫ ד‬,‫ ולייקין‬,.‫ נ‬,‫ קפלנסקי‬,.‫ ע‬,‫ אילון‬,.‫ מ‬,‫ דורון‬,.‫ מ‬,‫להד‬ • ‫טראומה באמצעות קלפים‬-‫ כניסיון למצוא הסבר חליפי לאפקטיביות של טיפול בפוסט‬SEEFARCBT .12-20 ,2009 ‫ אוקטובר‬,‫ פסיכואקטואליה‬.‫טיפוליים במציאות הפנטסטית‬ .‫ מודן‬.‫ שערי תקווה ושערי אימה‬.(1998) .‫ נ‬,‫מגד‬ 12 • ‫•‬ ‫רוס‪ ,‬ג‪ .(2008) .‬מעבר למערבולת הטראומה אל מערבולת ההחלמה‪ .‬נורד‪ .‬‬ ‫•‬ ‫שורצמן‪ ,‬א‪ .(2007) .‬רופא לבן אלים שחורים‪ .‬תל אביב‪ :‬אריה ניר‪ .‬‬ ‫‪ 13‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הרצאת מליאה‪:‬‬ ‫‪ART AS THERAPY‬‬ ‫הטקס ושילוב האומנויות כמסגרת וציר מרכזי לטיפול‬ ‫ד"ר רונן ברגר‬ ‫בהרצאתי אציג פרספקטיבה המתייחסת לטקס המסורתי כאב טיפוס של הטיפול המודרני ושל‬ ‫הטיפול היצירתי בפרט‪ .‬דרך התייחסות לתיאוריות רלוונטיות אציג את האופן בו הטקס יכול להוות‬ ‫מסגרת להבניית‪ ,‬תחזוקת ופיתוח תהליכי התפתחות ושינוי שמתקיימים בחוויה היצירתית‪-‬גופנית‪-‬‬ ‫אומנותית ונשארים בה‪ .‬אראה כיצד שילוב המדיומים השונים של האומנויות והמעבר ביניהם‬ ‫ושילוב הטבע בעבודה יכולים לקדם ולהרחיב את התהליך – לפתח משאבי התמודדות ולחבר את‬ ‫האדם עם הגדול והנצחי‪ ,‬עם תחושת שליטה‪ ,‬רצף ומשמעות‪ .‬תוך התייחסות למחקרי מוח מתחום‬ ‫הטראומה אציג את הפוטנציאל של גישה לא‪-‬מילולית זו ואת תרומתה המיוחדת ל"טיפול"‪ .‬ההרצאה‬ ‫תשלב סרטים מטקסים שבהם השתתפתי בהימלאיה ההודית וסרטים מתוך תכניות טבע‪-‬תרפיה‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. The Nature Therapy Center.‬‬ ‫•‬ ‫‪Jennings, S. (1992). Dramatherapy - theory and practice. London: Routledge.‬‬ ‫•‬ ‫‪McNiff, S. (1992). Art as medicine. London: Shambhala.‬‬ ‫•‬ ‫‪Zinker, J. (1977). Creative process in Gestalt therapy. New York: Brunner.‬‬ ‫•‬ ‫• ברגר‪ ,‬ר‪ .(2010) .‬בחזרה לטקס ‪ -‬הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים‬ ‫בטיפול יצירתי‪ .‬חוברת התקצירים של הכנס ‪ ,ART AS THERAPY‬מאמר שנכתב במיוחד‬ ‫לכנס‪.‬‬ ‫• ברגר‪ ,‬ר‪ .‬ולהד‪ ,‬מ‪ .(2010) .‬היער המרפא – טבע‪-‬תרפיה ושילוב אומנויות לטיפול בילדים‬ ‫לאחר משבר‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת "אח"‪) .‬לקראת פרסום( ‪ ‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫מייסד הטבע‪-‬תרפיה ומנהל המרכז לטבע‪-‬תרפיה‪ .‬דרמה תרפיסט‪ ,‬רקדן‪ ,‬אקולוג וחוקר‪ .‬מנהל תוכנית‬ ‫הטבע‪-‬תרפיה ולימודי ההמשך בטיפול יצירתי ביחידה להשתלמויות‪ ,‬ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש‬ ‫בוב שאפל‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬מלמד במסגרות שונות בארץ ובחו"ל‪ ,‬בעל מוניטין בין‪-‬לאומי‬ ‫בתחום הטבע‪-‬תרפיה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫דוא"ל‪ [email protected] :‬אתר‪www.naturetherapy.org.il :‬‬ ‫‪ 14‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :1‬ילדים ונוער בריקוד ומקצב‬ ‫הרצאה ‪ :1‬בקצב מיומנה — תרפיה במוסיקה‪ ,‬תיפוף ומקצב עם קבוצת בני נוער‬ ‫ורד שמחון‬ ‫‪ 150‬ילדים בפנימייה לילדים בסיכון‪ 8 .‬שעות טיפוליות בשבוע‪ .‬משוואה עם הרבה נעלמים‪....‬‬ ‫כדי לפתור את המשוואה‪ ,‬החלטתי לצאת מתוך חדר הטיפול‪ ,‬האינטימי והמוגן‪ ,‬אל תוך המרחב‬ ‫הפתוח של הפנימייה‪ .‬שם‪ ,‬נחשפתי לכאוס בלתי נסבל של יחסים בין אישיים אשר כלל‪ ,‬זריקת‬ ‫נעליים וחפצים זמינים אחרים כצורך בקשר‪ ,‬וקללות וגידופים הדדיים כתחליף לדיבור‪.‬‬ ‫בכאוס הזה נולדה המחשבה כי בדיוק שם צריך לעבור תהליך משמעותי‪ .‬הצורך הגדול בקשר וסיפוק‬ ‫תחושת שייכות ולכידות קולקטיבית‪ ,‬ולמידה בין–אישית היו המטרה הראשונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מטרה‬ ‫נוספת הייתה ביטוי של רגשות שליליים כמו כעס‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬תסכול באמצעות התיפוף והנגינה‬ ‫במוסיקה כאמצעי סובלימטורי לעידון רגשי‪.‬‬ ‫הרעיון הראשוני היה ליצור קבוצה שכל צורות הביטוי והתקשורת יהיו באמצעות מוסיקה ומקצב‬ ‫בלבד‪ .‬סאקס )‪ (2009‬מציין את כוחו של המקצב לשמש לליכוד ולעורר התרגשות קולקטיבית‪.‬‬ ‫הקבוצה פעלה כאימון על מופע קצבי‪ ,‬בסגנון קבוצת "מיומנה"‪ ,‬אנו מתופפים בקבוצה על כסאות‪,‬‬ ‫פחים ועוד חפצים "חסרי ערך"‪ .‬סקלס )‪ (1994‬מרחיבה על ההשפעות הפיסיולוגיות המתרחשות‬ ‫באמצעות התיפוף‪ :‬הטונוס השרירי מוגבר‪ ,‬קצב הלב והנשימה מואצים‪ ,‬קיימת ירידה בתחושת‬ ‫הכאב כתוצאה ועוד‪ ...‬ומוסיפה את הערך הפסיכולוגי בשימוש בתיפוף בטיפול במוסיקה בו אנו‬ ‫"מנגנים את הכעס" במקום לדבר עליו‪ .‬אמיר מוסיפה )‪ (1999‬כי בראייה פסיכואנליטית‪ ,‬האלמנטים‬ ‫הקצביים מוציאים לפועל אנרגיה אינסטינקטואלית ודחפים מחד גיסא‪ ,‬ומארגנים‪ ,‬תומכים ושולטים‬ ‫בדחפים מאידך גיסא‪.‬‬ ‫בתהליך הקבוצתי הנדון‪ ,‬ניתן היה לעשות שינוי משמעותי בכישורים החברתיים של הנערים ולהביא‬ ‫אותם ממצב של כאוס ואלימות רבה בביתן המגורים המשותף‪ ,‬למצב אידיאלי של חברות‪ ,‬תמיכה‪,‬‬ ‫והנאה מהקשר‪.‬‬ ‫ההרצאה מלווה בסרטי וידאו ומצגות אודיו מוקלטות‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪Ruud, E. (1997). Music and identity. Nordic Journal of Music Therapy, 6(2):3-13.‬‬ ‫‪Wigram, T., Saperston B. (1995) The Art & Science of Music Therapy: A Handbook. n:‬‬ ‫‪Switzerland: Harwood academic publishers. London: Music and the Brain” Heinemann‬‬ ‫‪Ed.‬‬ ‫אמיר‪ ,‬ד‪ .(1999) .‬להיפגש עם הצלילים‪ .‬תרפיה במוסיקה – פרקטיקה‪ ,‬תיאוריה ומחקר‪ .‬רמת‪-‬גן‪:‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫באנט‪ ,‬ל‪ .(1999) .‬תרפיה במוסיקה ‪ -‬אמנות שהיא מעבר למילים‪ .‬תרגום‪ :‬בת‪-‬שבע מנס‪ .‬קריית‬ ‫ביאליק‪ :‬הוצאת "אח" בע"מ‪.‬‬ ‫סאקס‪ ,‬א‪ .(2009) .‬מוזיקופיליה‪ .‬סיפורים על מוסיקה והמח‪ .‬הוצאת כנרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬דביר‪.‬‬ ‫סקלס‪ ,‬ח‪" .(1994) .‬התוף ‪-‬פנים רבות לו"‪ .‬תרפיה באמצעות אומנויות‪.7:14 3 ,1 ,‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫תרפיסטית במוסיקה ובעלת תואר שני בהנחיית קבוצות‪ .‬עובדת עם קבוצות נוער בסיכון בפנימיות‬ ‫וחטיבות ביניים‪ .‬מדריכת מטפלים‪ ,‬מנהלת הפורום למטפלים באומנויות באתר פסיכולוגיה עברית‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 052-8331132 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 15‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :1‬ילדים ונוער בריקוד ומקצב‬ ‫הרצאה ‪ :2‬טיפול בתנועה בשילוב עם מחול מזרחי ‪ :‬מודל לעבודה קבוצתית‬ ‫חגית גריילסמר‬ ‫ההרצאה תתמקד במודל לעבודה קבוצתית המורכב משילוב של עקרונות עבודה טיפולית בתנועה‬ ‫וטכניקת המחול המזרחי‪ ,‬כפי שנבנה במסגרת המחלקה לקידום נוער בסיכון בעיריית ירושלים‪.‬‬ ‫מתוך תפיסה המתייחסת למבנה המעגלי ככוח מרפא ולריקוד כטקס עתיק שמטרתו חיבור למעגלי‬ ‫החיים‪ ,‬ניתן יהיה לעקוב אחר שלבי התפתחותה של הקבוצה ממצב של חוסר יכולת לשבת במבנה‬ ‫המעגלי‪ ,‬חוסר יכולת להכיל שונות‪ ,‬ביטויי תוקפנות וחוסר שקט תנועתי‪ ,‬אל מצב בו המעגל הופך‬ ‫להיות מקום לרוגע ושלווה‪ ,‬מרחב בו ניתן לשתף ולחלוק מידע ברובד התנועתי‪ ,‬רגשי ומנטאלי‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות לכוחה של הקבוצה לרפא את האינדיבידואל בתוך המעטפת‪.‬‬ ‫החיבור לריקוד המזרח תיכוני שנרקד באופן מסורתי במעגל כדי לאפשר חוויית הנאה משותפת‪,‬‬ ‫השימוש בסגנון המוסיקלי והתנועתי הקרוב למרחב החברתי והתרבותי בו גדלו הבנות לצד הרצון‬ ‫ללמוד את טכניקת המחול המזרחי ולהופיע כלהקה‪ ,‬אפשרו את החיבור הקבוצתי ואת מילוי הצורך‬ ‫של הבנות בתמיכה‪,‬תקשורת ושייכות קהילתית‪.‬‬ ‫הדיון יעקוב אחר שלבי התפתחותה של הקבוצה במהלך שנתיים מן הבנייה הראשונית ועד הפיכתה‬ ‫ללהקת מחול ייצוגית‪ .‬אנו נתעכב על היסודות התיאורטיים לעבודה טיפולית בתנועה )צ'ייס‪,(1975 ,‬‬ ‫החוויה היצירתית כמרחב חופשי )רוג'רס‪ ,(1995 ,‬הקבוצה כאובייקט להתנסות ומשחק )ויניקוט‪,‬‬ ‫‪ (1971‬טכניקת המחול המזרחי כמפתח לעבודה על דימוי גוף בקרב בנות נוער‪ ,‬מודל המפגשים‬ ‫והכוריאוגרפיות אותן יצרה הקבוצה כביטוי ליצירה משותפת‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫)‪Anzieu, D. (1974). Le moi-peau. Tel- Aviv: Book Warm. (2004‬‬ ‫•‬ ‫‪Chaiklin, H. (Ed). (1975). Marian Chace: Her Papers. Colombia, MD: American‬‬ ‫•‬ ‫‪Dance Therapy Association.‬‬ ‫‪Rogers, N. (1995). ‘Beginning Exploring’. The Creative Connection: Expressive Arts as‬‬ ‫•‬ ‫‪Healing, CA: Palo Alto: Science and Behavior Books Inc. pp. 27-41.‬‬ ‫‪Serlin, I. (1993). ‘Root images of healing in dance therapy'. American Journal of‬‬ ‫•‬ ‫‪Dance Therapy, 15 (2), 33-65.‬‬ ‫‪Winnicott, D.W. (1971). Playing and Reality. New-York: Penguin Books.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫מטפלת בתנועה ורקדנית מקצועית‪ ,‬דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה קלינית של אוניברסיטת פריס‪-‬‬ ‫דידרו‪ ,‬חוקרת את הקשר בין הגוף לנפש כפי שהוא מתבטא במסגרת הטיפולית‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫‪ [email protected] ‬‬ ‫‪ 16‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :2‬מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה‬ ‫הרצאה ‪ :1‬טיפול באמנות עם פדוי שבי‬ ‫עדינה קיי‬ ‫בספטמבר ‪ ,1973‬ירד רב"ט אשר )שם בדוי( לשירות מילואים באחד ממעוזי התעלה‪ .‬ביום השני‬ ‫למלחמת יום הכיפורים נפל בשבי המצרי‪.‬‬ ‫לאחר ארבעים וחמישה ימי שבי הוא חזר לארץ‪ .‬בשלב זה נדרש אשר לעבור‪ ,‬בבת אחת‪ ,‬ממצב של‬ ‫כהות חושים‪ ,‬נסיגה וחסכים גופניים ורגשיים‪ ,‬לשלב אינטנסיבי של מפגשים ובדיקות‪ ,‬מפגש מחודש‬ ‫עם משפחתו‪ ,‬ופעילות חברתית מגוונת בעבודה ובקהילה‪ .‬מעברים קיצוניים אלו נחווים לעיתים‬ ‫קרובות כמשבר למרות השחרור והחזרה הביתה )‪ .(Hunter, 1993‬אשר בשלב זה לא רצה להיות‬ ‫מוכר כנכה צה"ל‪ .‬הסטיגמה של "כשלתי"‪" ,‬לא ביצעתי את המשימה" רדפה אותו‪ .‬אשר לא רצה‬ ‫להיות מוכר כנכה נפשית‪ .‬התבייש‪ ,‬הסתיר‪ ,‬לא דיבר על כך‪) .‬נוי‪(2000 ,‬‬ ‫אשר מגיע אלי לתרפיה באמנות פעם בשבוע‪ .‬בתחילה לווה על ידי אשתו‪ ,‬יציבתו נוקשה ומבטו אל‬ ‫הרצפה‪ .‬היצירה באמנות‪ ,‬בעיקר ציור‪ ,‬נוצרת כתוצאה ממאבק קיומי טראג ‪ .‬הצבע האקריליק‪ ,‬השמן‬ ‫או האקווארל על הנייר או הבד הם בשבילו המילים "שמדברות את שעבר שם בשבי" או "מה‬ ‫שהזיכרון מצייר" כפי שהוא אומר‪) .‬אור‪ ,‬אמיר‪ .(2005 ,‬בשבילו היצירה הינה מקור של פחד אבל‬ ‫עוזרת לו להתמודד עם המציאות הסובבת אותו כמו למשל הצונאמי‪ ,‬החזרת שלושת גופות החיילים‬ ‫ב‪ ,2004 -‬הפיגועים וכד'‪.‬‬ ‫אני מביאה צילומי עבודות של אמנים מתולדות האמנות ואת דרך עבודתם ויש לפעמים שהוא‬ ‫עושה שימוש בטכניקות שלהם‪ .‬הוא בוחר לצייר פרחים בזום אין ) ‪ (zoom in ‬כמו ג'ורג'יה אוקיף‬ ‫למשל) ‪.(O'Keeffe, 1995‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬היה מוכן לראשונה להציג את עבודותיו בגלריה של בית הלוחם בחיפה‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫אור‪ ,‬א‪ ,.‬אמיר ד‪ . (1995) .‬בשפה אחרת‪ ,‬מודן הוצאה לאור‪ .‬‬ ‫•‬ ‫נוי‪ ,‬ש‪ .(2000) .‬מצבי לחץ טראומתיים‪ ,‬הוצאת שוקן‪ .‬‬ ‫‪Hunter, E.J. (1993) The Vietnam prisoner of war experience. In Wilson‬‬ ‫‪J.P. & Raphal (Eds.), International handbook of traumatic stress syndromes.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫אמנית‪ ,‬תרפיסטית באמנות )‪ M.A‬אוניברסיטת לסלי(‪ ,‬מורה לאמנות‪ ,‬מכינה לבגרות בתיכון קריית‬ ‫חיים ואורט קריית ביאליק עד שנת ‪ .2000‬החל מ‪ 1996-‬עובדת עם נכי צהל ובנות זוגם‪ .‬אוצרת‬ ‫הגלריה של בית הלוחם חיפה‪ .‬בשנת ‪ 2008-9‬לימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה באוניברסיטת‬ ‫תל אביב ושיתוף נט"ל‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 052-4488594 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 17‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :2‬מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה‬ ‫הרצאה ‪" :2‬בובות או לא להיות"‬ ‫סמדר קופר קיסרי‬ ‫תיאטרון בובות הוא כלי רב עוצמה‪ ,‬המאגד בתוכו פיתוח מיומנויות רבות ומגוונות‪ ,‬מילוליות ובלתי‬ ‫מילוליות‪ :‬מיומנויות תקשורת ושפה‪ ,‬מיומנויות של מוטוריקה ומיומנויות רגשיות וחברתיות‪.‬‬ ‫בובת תיאטרון מכילה מימדים רבים‪:‬‬ ‫•‬ ‫מימד חזותי ‪ -‬המאפשר עבודה על החומר והצורה‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מימד אנושי רגשי ‪ -‬הנובע ממנגנוני ההזדהות וההשלכה המופעלים בעת הפעלה ותגובה לבובות‬ ‫תיאטרון‪ .‬עובדה זו מאפשרת למטופלים לשתף מעולמם בצורה אותנטית ללא תחושות אשמה ופחד‬ ‫‪" -‬זה לא אני‪ ,‬זו הבובה" – ובכך ניתן לעסוק ולעבד נושאים רגישים בצורה שמורה ומוגנת‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מימד סימבולי – שימוש בדימוי של הבובה ובבחירות המטופלים בבובות מסוג מסוים‪ ,‬תוך כדי‬ ‫התייחסות לפער‪ ,‬אם ישנו‪ ,‬בין הבובה הנבחרת לגילומה‪ .‬‬ ‫המימדים אותם מכילה בובת התיאטרון מאפשרים מגוון של התערבויות תרפויטיות‪ .‬העבודה עם‬ ‫הבובות מאפשרת לעבוד הן באופן בלתי מילולי‪ ,‬הנגזר מהמימד החזותי והסימבולי והן באופן מילולי‬ ‫הנגזר מהמימד האנושי רגשי‪ .‬עם בובת התיאטרון ניתן לעבוד עם אוכלוסיות רבות ומגוונות‬ ‫ובגילאים שונים‪.‬‬ ‫במהלך ההרצאה נחשף לעולם תיאטרון הבובות ככלי לעבודה תרפויטית‪ .‬נבחין בין שימוש בבובה כ‪-‬‬ ‫‪) Doll‬בובת צעצוע( לשימוש בבובה כ‪) Puppet-‬בובת תיאטרון(‪ .‬נבחן את יתרונות השימוש בבובות‬ ‫התיאטרון ככלי טיפולי ונציג מספר צורות עבודה עם בובות תיאטרון לצורך רגשי‪ .‬לסיום‪ ,‬יינתנו‬ ‫מספר דוגמאות להתערבויות קבוצתיות באמצעות תיאטרון בובות עם ילדים בזמן משבר ובמצבי‬ ‫דחק‪ ,‬כגון בזמן מבצע "עופרת יצוקה" ובעקבות רצח נער במהלך הפסקה בבי"ס באחד מהישובים‬ ‫בצפון‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫בנדק‪ ,‬ח‪ ,.‬פרי‪ ,‬ד‪ .(1997) .‬זה לא רק הצגה‪ ,‬תיאטרון בובות כלי חינוכי‪-‬טיפולי‪ ,‬הוצאת רכס‪ .‬‬ ‫•‬ ‫קופר‪-‬קיסרי‪ ,‬ס‪ (2010) .‬בובותרפיה‪ ,‬האפקט המעצים של עבודה השלכתית באמצעות שילוב סיפורים‬ ‫ותיאטרון בובות‪ ,‬פסיכולוגיה עברית‪ ,‬ת‪ .‬גישה‪,30/05/2010 :‬‬ ‫‪http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2051‬‬ ‫‪Barnier, M. O'Hare, J. (2005). Puppetry in Education and Therapy: Unlocking‬‬ ‫‪Doors to the Mind and Heart, Indiana: Author House.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫תרפיסטית בדרמה‪ ,‬סיפורים ובובות‪ .‬מרכזת ומנחה בביה"ס לתיאטרון בובות בחולון במסלול‬ ‫תיאטרון בובות ככלי טיפולי‪ .‬חברת צוות עמותת "משאבים"‪ .‬מתמחה בעבודה קבוצתית מערכתית‬ ‫באמצעות בובות וסיפורים כאמצעי השלכתי‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טלפון‪ 054-6332274 :‬אימייל‪ [email protected] :‬אתר‪http://www.kookila.net :‬‬ ‫‪ 18‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :3‬פרפורמנס בבית החולים‬ ‫הרצאה ‪ :1‬הליצן שלי חופשי ‪ -‬התבוננות תרפויטית על עבודת הליצן הרפואי‬ ‫זהר גרינברג‬ ‫"הליצן שלי חופשי לחבק‪ ,‬לצרוח‪ ,‬להרביץ‪ ,‬לגעת‪ ,‬לבכות‪ ,‬לכעוס‪ ,‬להתחנף‪ ,‬להתחנן וכדומה"‬ ‫)סנצ'ו גושן‪ ,‬ליצן רפואי(‪.‬‬ ‫הליצן הוא אחת הדמויות היצירתיות ביותר ברפרטואר הדמויות הדרמטיות‪ ,‬כיון שהמאפיין המרכזי‬ ‫שלו הוא חוסר הבנת המציאות‪ .‬מאפיין זה מכריח אותו להפעיל את כל חושיו בצורה הגמישה‬ ‫והיצירתית ביותר כדי לחקור את המציאות ולנסות להתאימה לעולמו הפנימי‪.‬‬ ‫הרצאה זו מבוססת על מחקר שערכתי )ליצנות רפואית ‪ -‬התערבות טיפולית במצבי לחץ קצרי מועד‬ ‫ומתמשכים הנובעים מחולי ואשפוז‪ .‬זווית דרמה תרפיסטית(‪ .‬המחקר מציג שני מודלים לעבודת‬ ‫הליצן הרפואי‪ ,‬הנתמכים בתיאוריות מתחום הדרמה תרפיה )לנדי‪ .1994 ,‬ג'נינגס‪ .1998 ,‬ג'ונסון‪.1989 ,‬‬ ‫ועוד(‪.‬‬ ‫ההרצאה תעסוק בפן אחד של המחקר ותתמקד בשימוש שעושה הליצן הרפואי בדמות הליצן‪ ,‬כאקט‬ ‫התערבותי ‪ -‬טיפולי בתוך הקונטקסט הקשה והטראומתי של חולי ואשפוז‪.‬‬ ‫תיבחן דמות הליצן לאורך ההיסטוריה תוך התמקדות בדמות הליצן השוטה שבהתנהגותו‬ ‫ובמגושמות שלו מתעמת עם דברים שהתרבות מכחישה או מתעלמת מהם ומאפשר לכלל ראיה‬ ‫מחודשת של המוכר והידוע )הנדלמן‪.(1990 ,‬‬ ‫יפורטו מרכיבי דמות הליצן ויושם דגש על חוסר הבנת המציאות‪ ,‬הסקרנות‪ ,‬התמימות והגיחוך‬ ‫כמאפיינים העיקריים המשרתים את הליצן הרפואי בהתערבות הטיפולית שלו עם חולים‪ .‬יוסבר‬ ‫ויודגם )ע"י קטעי וידאו( כיצד תורמת המהות הליצנית ליצירתיות של הליצן הרפואי ובהתאמה‬ ‫מחזקת את החלק היצירתי של החולה‪-‬המטופל‪ .‬יוצג רעיון 'המציאות הדמיונית' )להד‪ .2006 ,‬פנדזיק‪,‬‬ ‫‪ ,(2005‬שיוצר הליצן הרפואי במפגשים‪ .‬מציאות המייצרת אפשרות להגמשה רגשית‪ ,‬הרחבת‬ ‫תפקידים ומציאת דרכי התמודדות חדשות עם הסיטואציה הקשה בה נמצא החולה המאושפז‪.‬‬ ‫הליצן הרפואי לא נזקק לשימוש בשפה‪ .‬הוא משתמש במשחק‪ ,‬ג'סטות‪ ,‬מימיקה וג'יבריש כדי ליצור‬ ‫עבור החולה מציאות דמיונית‪ ,‬שהוא )החולה( הגיבור שלה‪ .‬מציאות דמיונית זו מתרחשת בתוך‬ ‫המציאות של בית החולים ולא בחלל נפרד ובכך מאפשרת לחולה תחושה של ויטליות‪ ,‬שליטה‬ ‫ומשמעות‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫• להד‪ ,‬מ‪ ,(2006) .‬מציאות פנטסטית ‪ -‬הדרכה יצירתית בתרפיה‪ .‬הוצאת נורד‪.‬‬ ‫• פנדזיק‪ ,‬ס‪ .(2005) .‬מודל אינטגרטיבי של אבחון בדרמה‪-‬תרפיה‪ .‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬כתב‬ ‫העת של יה"ת‪ ,(3) , ,‬פברואר ‪.28-40 ,2005‬‬ ‫‪Handelman, D. (1990). The clown as a symbolic type. In Models and mirrors: towards‬‬ ‫‪annanthropology of public events. New York: Cambridge University.‬‬ ‫& ‪Jennigs, S. (1998). Introduction To Drama Therapy-Theater and Healing. London‬‬ ‫‪Philadelphia: Jessica Kingsley Pub.‬‬ ‫‪Johnson, D. (1989) The theatrical dimensions of psychotherapy, in A. Robbins (Ed.),‬‬ ‫‪The Psychaesthetic Experience. New York: Human Sciences Press.‬‬ ‫‪Landy, R. (1994). Drama Therapy. Charles C. Thomas.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫דרמה תרפיסטית )‪ .(M.A‬מטפלת בילדים בסיכון ובילדים בעלי בעיות רגשיות והתנהגותיות‪.‬‬ ‫שחקנית‪ ,‬אומנית תיאטרון רחוב ומורה למשחק‪ .‬עוסקת בתיאטרון פלייבק הופעתי וטיפולי‪ .‬חוקרת‬ ‫את תחום הליצנות הרפואית ונמצאת כרגע בראשיתו של מחקר חדש העוסק בדרמה תרפיסטים‬ ‫העובדים בבתי חולים‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 0506-392381 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ 19‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :3‬פרפורמנס בבית החולים‬ ‫הרצאה ‪ :2‬מיפן ועד אפריקה ‪ -‬בובת הפיתום כמדיום מרפא בעבודה הטיפולית בבתי חולים‬ ‫דניאלה הדסי‬ ‫שולי הצרפתייה‪ ,‬צ'יקו דמוי הכלב הפצוע‪ ,‬ג'ירו החרדתי ונאיה )האנורקטית( שנראית כציפור הן‬ ‫חלק מהדמויות שנוצרו עבור עבודתי כפיתום טיפולי )דיבור מהבטן בשילוב בובות(‪ .‬יש לי תשע‬ ‫בובות פיתום מקצועיות שאת קולן אני מדברת מהבטן ודרכן אני יוצרת את הקשר הטיפולי הייחודי‪.‬‬ ‫אני נושאת בתוכי את קולותיהן‪ ,‬דמויותיהן ואופיין הייחודי והן שותפות )קו‪-‬תרפיסטיות( שלי‬ ‫בטיפול בבתי חולים במחלקות‪ :‬ילדים‪ ,‬כירורגיית ילדים‪ ,‬טיפול נמרץ ופסיכיאטרית אישפוזית‬ ‫לילדים ונוער‪.‬‬ ‫בהרצאה אתמקד בתיאור התהליך שעברתי מפיתום העוסקת בבידור בלבד לדרמה תרפיסטית עם‬ ‫בובות פיתום העוסקת בטיפול בלבד‪ ,‬אחת מארבעה אנשי מקצוע כאלה בעולם‪ .‬אציג במצגת וקטע‬ ‫‪ DVD ‬את המפגש הטיפולי שהיה בהרצאותיי בעולם ובבתי החולים שם‪ .‬במהלך השנתיים‬ ‫האחרונות הוזמנתי להרצות ולהדגים את עבודתי הטיפולית בטוקיו‪-‬יפן‪ ,‬דנבר‪-‬ארה"ב‪ ,‬אדיס אבבה‬ ‫אתיופיה וניירובי‪-‬קנייה‪.‬‬ ‫בעבר היו הפיתומים שאמאנים אשר במטרה לרפא אדם פיזית או רגשית היו נכנסים לטרנס ויוצרים‬ ‫ריטואל או מופע‪ .‬היום רוב הפיתומים הם פרפורמרים‪ .‬בתהליך הטיפול עם בובת פיתום נדרש מן‬ ‫המטפל לאפשר מידה מסוימת של אובדן שליטה במשך התהליך הטיפולי ובמקביל לקבוע ברית‬ ‫טיפולית וגבולות‪ .‬השליטה בסיטואציה מורכבת זו של טיפול בילד‪ ,‬ולעיתים שליטה ברופא או‬ ‫הפיזיותרפיסט והתייחסות לאם או לקהל מזדמן בסטינג מורכב‪.‬‬ ‫הטיפול בבובות עם אופי מאפשר למטופל להזדהות איתן ולהפנות אליהן את הבעיה‪ ,‬באמצעות‬ ‫החצנת הבעיה והרחקתה מהמטופל בדומה לגישה הנרטיבית‪ .‬הפיצול פיתום בובה מאפיין את‬ ‫הפיתומים המקצוענים שיכולים לפצל את המחשבה‪.‬‬ ‫אני מבקשת לעמוד על הדרך המיוחדת שבה טיפול באמצעות בובות פיתום מאפשרת יצירת‬ ‫תקשורת‪ ,‬הרגעה והכלה ועוזרת באופן דרמטי לתווך בין הילד לצוות הרפואי‪.‬‬ ‫אציג את התגובות של הצוותים הרפואיים ביפן לעומת ארה"ב ובקצה הסקאלה את התגובה של‬ ‫הצוותים הרפואיים באפריקה‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫ג'נינגס‪ ,‬ס‪ .(1996) .‬דרמה תרפיה‪ :‬תיאוריה ומעשה למורים ומטפלים‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת אח‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מלקיודי‪ ,‬ק‪ .(2005) .‬תרפיה באומנות עם ילדים חולים‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת אח בע"מ‪ .‬‬ ‫‪Bernier, M. (2005). Puppetry In Education And Therapy. Indiana: Authorhous.‬‬ ‫•‬ ‫‪Connor, N. (2001) Dumbstruck : A cultural History of Ventriloquism. NewYork:‬‬ ‫•‬ ‫‪oxford.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫דרמה תרפיסטית‪ ,‬פיתום‪ ,‬תואר שני‪ ,‬מטפלת עם בובותיה בילדים ונוער בבתי חולים‪ ,‬מרצה‬ ‫לפסיכולוגים‪ ,‬רופאים וצוותי חינוך וטיפול ובכנסים בעולם ביפן‪ ,‬ארה"ב ואפריקה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-4851898 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ 20‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :4‬האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו‬ ‫מתקיפה מינית‬ ‫הרצאה ‪ :1‬התשמע קולי – עבודה טיפולית בדרמה עם קבוצת נשים מוכות במרכז "אל‪-‬מגור"‬ ‫עדנה לשם‬ ‫במקומות שונים בארץ הרחוקים מעין הציבור יש מרכזים שעוסקים במורכבות של האלימות‬ ‫במשפחה ומטפלים בדרך פרטנית ובקבוצות בנשים בגברים ובילדים ה"עדים" לאלימות‪.‬‬ ‫מחקרים רבים בשנים האחרונות עוסקים בשאלה‪ :‬מדוע נשים נשארות עם בן זוג אלים‬ ‫‪ "Why battered women do not leave" ola.w.barnett‬מדוע נשים שסבלו מאלימות לפני החתונה‬ ‫נישאות למרות זאת לבן הזוג ‪ .roscoe&benasse 85‬נשים אחרות נשארות עם בן הזוג האלים שנים‬ ‫רבות‪ ,‬אחרות מצאו את הכוחות לעזוב אך חזרו שוב הביתה לאחר שהשתחררו מהמקלט אליו ברחו‪.‬‬ ‫]‪ .[giles-sins 1993‬הנשים הללו אובחנו כבעלות מסוגלות חלשה‪ ,‬כחסרות יכולת התמודדות‬ ‫הדוחפים אותן לתפקיד הקורבן ותורמים לתחושת האין‪-‬אונים‪.‬‬ ‫להעצים את הנשים זהו מונח מפתח חדש בעבודת העובדים הסוציאליים‪ .‬העצמה הנשענת על‬ ‫"צרכים" וזכויות" מתוך ‪chice & empowerment for battered women who stay‬‬ ‫‪ .Einat peled,zvi eisikovits,guy enosh,zeev winstok‬יש נשים שקולן הושתק מתוך זלזול‬ ‫ותוקפנות‪ ,‬יש שנאלצו לשתוק מתוך פחד בושה‪ ,‬אשמה השפלה בידוד וחוסר אונים‪ ,‬יש שהעזו‬ ‫להשמיע קולן אך לא היה מי שישמע אותן והן שקעו לתוך אלם‪.‬‬ ‫כל אלה יוצרים מנגנוני הגנה שונים להישרדות והתמודדות עם הטראומה‪ .‬אחד מהם הוא‬ ‫הדיסוציאציה‪.‬‬ ‫"אפשר לראות במצבי התודעה האלה את אחד מחסדיו הקטנים של הטבע המגן בפני כאב קשה‬ ‫מנשוא‪...‬מצבי התודעה המנותקים ניכרים בהשעיית יוזמה‪ ,‬חוסר שיפוט ביקורתי‪ ,‬קהות חושים‪,‬‬ ‫עיוות המציאות הכולל נתק מן העצמי‪ ,‬מן המציאות ושינוי בתחושת הזמן" ]הילגרד אצל הרמן[‬ ‫דרך העבודה בקבוצת הדרמה תרפיה‪ ,‬תוך שימוש במטאפורות מרחיקות מחד ומעמיקות מאידך‬ ‫אפשר היה לגעת בטראומה החקוקה בגוף‪ ,‬בדרך של סיפור צליל ותנועה‪ ,‬אפשר היה לשחרר את‬ ‫הקול למצוא את הקול המיוחד ולהשמיעו בקול רם וברור‪ ,‬אפשר היה למצוא הקלה‪ ,‬לעיתים מרפא‬ ‫לשנות ולהחזיר לעצמן את השליטה על גופן וחייהן‪.‬‬ ‫בהרצאה אתן מבוא קצר על הנושא של נשים מוכות‪ ,‬על עבודתי במרכז אלמגור ואתמקד בתהליך‬ ‫שעברו הנשים במשך שנת העבודה איתן תוך דגש על האמצעים האומנותיים בכלל והדרמתיים‬ ‫בפרט‪.‬לסיום ארצה להקרין ‪ 10‬דקות מתוך מיצג שעשו הנשים לסיום העבודה בקבוצה‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫ג'ודית לואיס הרמן ]‪[2007‬טראומה והחלמה הוצאת עם עובד ספרית אופקים‬ ‫להד‪.‬מ‪[2006].‬מציאות פנטסטית‪-‬הדרכה יצירתית בתרפיה הוצאת נורד‪.‬‬ ‫פטר לוין]‪ [1999‬להעיר את הנמר מרפאים את הטראומה הוצאת אסטרולוג‬ ‫‪Jennigs.s.[1998] intoduction to Drama Therapy-Theater and Healing‬‬ ‫‪London&Philadelphia Jessicca &Kingsley Pub.‬‬ ‫‪John Hamel,lcsw Tonia L.Nicolis,PhD editors[2007] Family Interventions in Domestic‬‬ ‫‪Violence springer Pub.company N.Y.‬‬ ‫&‪Ola w.Barnett Why Battered Women Do Not Leave,Part [2000]Trauma'Violence‬‬ ‫‪Abuse,vol.1 No.4 Sage Pub,Inc.‬‬ ‫‪Zvi Eisikovits,Choice & Empowerment for Battered Women Who Stay[2000] National‬‬ ‫‪Association of Social Workers,Inc.‬‬ ‫אודות המרצה‪ M.A. :‬דרמה תרפיה‪ ,‬מטפלת במוסיקה פסיכותרפיסטית‪ .‬מלמדת באונ' חיפה‪ ,‬דרמה‬ ‫תרפיה ראש חטיבת הדרמה תרפיה ביה"ת‪ ,‬מדריכה בכירה‪ .‬מלמדת הדרכה באמצעות דרמה בלימודי‬ ‫המשך באונ' חיפה‪ .‬בעלת קליניקה פרטית‪ .‬עובדת בבי"ס לבעיות התנהגות‪ ,‬במרכז "אלמגור" עם‬ ‫ילדים עדים לאלימות מנחה קבוצת נשים מוכות‪ .‬מנחה קבוצת ילדים בנושא אובדן ושכול‪ .‬טיפול‬ ‫במסגרת השלוחה של בי"ח טירה בק‪.‬אתא‪ .‬תואר שני בלסלי קולג'‪ ,‬לימודי תעודה‪-‬תרפיה במוסיקה‬ ‫בלונדון‪ .‬מעבירה סדנאות והרצאות בכנסים מקצועיים וימי עיון לעוס"ים ומטפלים באומנויות‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 04-8458903 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 21‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :4‬האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו‬ ‫מתקיפה מינית‬ ‫הרצאה ‪ :2‬משברים ליצירה – אמנות כמרפאה במרחב טיפולי בלתי פורמלי‬ ‫גלי לוין‬ ‫המרחב הטיפולי הבלתי פורמאלי ב"בית אמיתי" שהוקם על ידי עמותת עלם‪ ,‬מאפשר ומזמן עבודה‬ ‫בכלים יצירתיים‪ .‬אל הבית מגיעות אחר הצהריים צעירות נפגעות גילוי עריות ופגיעה מינית‬ ‫מתמשכת בילדות הסובלות מפוסט‪-‬טראומה מורכבת‪ .‬שבר עמוק זה משפיע על כל תחומי החיים‬ ‫ומאופיין בין היתר בפגיעה עצמית‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬דיסוציאציה‪ ,‬פגיעה קשה באמון וביצירת קשרים‬ ‫משמעותיים‪.‬‬ ‫במרחב המוחזק על ידי מילייה טיפולי נשי‪ ,‬מוצאות הצעירות בית המדמה סביבת משפחה‪.‬‬ ‫במקביל לקבוצות טיפוליות ולקשר פרטני‪ ,‬נעשית במרחב עבודה המתמקדת בבניית אמון וקשר‪,‬‬ ‫חיזוק וייצוב יכולות ההתמודדות והפחתת הסימפטומים‪.‬‬ ‫הקושי לייצג את חווייתן במילים‪ ,‬מעצב בקרב שורדות פגיעה מינית בילדות זהות מנותקת‪ .‬יש צורך‬ ‫באופני הבעה שאינם מילוליים על‪-‬מנת לבטא זיכרונות טראומתיים וליצור חיבורים חדשים מתוך‬ ‫נתקים ורסיסים מנופצים בנפש‪ .‬לואיס הרמן )‪ (1994‬מקבילה את תהליך האינטגרציה של הטראומה‪,‬‬ ‫להרכבת תמונת פזל מסובכת‪" :‬תחילה מרכיבים את קווי המתאר ואחר כך בודקים כל פיסת מידע‬ ‫חדשה מזוויות רבות כדי לבדוק איך היא משתלבת בתמונה השלמה" )ע' ‪.(224‬‬ ‫כזו היא גם יצירת פסיפס משברי כלים ומראות שנעשית בגינת הבית סביב פלטת עץ עגולה וגדולה‬ ‫הניצבת על בסיס רגלי מתכת‪.‬‬ ‫אותם חומרים אשר בעת מצוקה קשה עלולים לשמש לפגיעה העצמית‪ ,‬מקבלים משמעות חדשה‬ ‫וטרנספורמטיבית‪ .‬העבודה סביב המעגל הופכת למקום התכנסות ויצירת קשר‪ ,‬בו מתחברים שברים‬ ‫ללא מלים למיכל צבעוני ויפהפה שמאחד את כל הסיפורים‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫זומר‪ ,‬ל‪" .(2004) .‬עולמה הפנימי של נפגעת גילוי עריות‪ :‬איורים בצבע ובצורה מתוך תהליך של‬ ‫טיפול באמצעות יצירה"‪ .‬בתוך‪ :‬זליגמן‪ ,‬צ‪ .‬וסלומון‪ ,‬ז‪) .‬עורכות( ‪ .‬הסוד ושברו‪ :‬סוגיות בגילוי עריות‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫•‬ ‫לואיס הרמן‪ ,‬ג'‪ .(1994) .‬טראומה והחלמה‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת עם עובד בע"מ‪.‬‬ ‫•‬ ‫מיליה‪ ,‬ד‪ .(2006) .‬טיפול באמנות באנשים הפוצעים את עצמם‪ :‬יצירה אלימה‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת‬ ‫ספרים "אח" בע"מ‪.‬‬ ‫•‬ ‫שפירא‪ ,‬ג' )‪ .(2005‬רסיסי זכוכית ושברים אחרים – חיבורים חדשים‪ ,‬מאמר שהוצג במכון הישראלי‬ ‫לפסיכולוגיה יונגיאנית ב‪.20.5.05 -‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫מטפלת באמנות )‪ M.A.‬מאוניברסיטת לסלי(‪ ,‬עובדת עם צעירות נפגעות תקיפה מינית‪ ,‬אלימות‬ ‫במשפחה‪ ,‬ילדים ונוער נפגעי אלימות במשפחה ו‪/‬או תקיפה מינית‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-4545143 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 22‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :5‬שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה‬ ‫ומגבלה פיזית‬ ‫הרצאה ‪ :1‬יצירת רוק –כלי בטיפול במוסיקה‪ ,‬באדם עם פגיעת ראש קשה‪.‬‬ ‫מיכל צור דחוח‬ ‫רוני בן ‪ .28‬לפני שמונה שנים‪ ,‬בעת שירותו הצבאי נפגע בתאונת דרכים‪ .‬פגיעתו רב מערכתית‪,‬‬ ‫כוללת פגיעת ראש קשה‪ ,‬ושברים בכל חלקי גופו‪ .‬בעקבות הפציעה‪ ,‬חלו שינויים בתפיסת העצמי‬ ‫של רוני ובארגון האישיות שלו‪ .‬בעולמו הפנימי ישנו עיסוק ניכר בדחפי האיד‪ ,‬מיניות לצד‬ ‫תוקפנות‪...‬‬ ‫רוני נמצא בתהליך שיקום במסגרת מרכז השיקום לנפגעי ראש‪ ,‬נכי צה"ל‪ .‬מרכז הטיפול ברוני עניינו‬ ‫בגיבוש זהות‪ ,‬ואינטגרציה‪ .‬טיפול שמכורח מהותו‪ ,‬התקיים בחדר הטיפול ומחוצה לו‪.‬‬ ‫‪ (1998) Ruud‬כותב‪" :‬מוסיקה‪ ,‬מכיוון שהיא נמצאת בחיים היומיומיים שלנו‪ ,‬ממסגרת ומעגנת‬ ‫מצבים רבים‪ ,‬וחיונית בתהליך של בניית הזהות‪ " ...‬במחקריו וספריו‪ Ruud ,‬מצא קשר בין מוסיקה‬ ‫זהות ובריאות‪.‬‬ ‫בהרצאה זו‪ ,‬אציג את הרעיון וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתהליך הטיפולי‪ .‬בטיפול בתרפיה במוסיקה‪,‬‬ ‫רוני כותב מילים ומלחין אותן‪ ,‬לאחר מכן מלווה אל חדר הקלטות‪ ,‬שם הוא מנחה את המעבד‬ ‫המוסיקאלי ואת הזמרים עד לכדי מוצר מוגמר‪ .‬בשירים רוני מעבד דרך המילים את הטראומה‬ ‫שעבר‪ ,‬מבטא את הקושי להשלים עם מה שהוא היום‪ .‬דרך המוסיקה מבטא את הסערה הרגשית בה‬ ‫הוא נתון לאחר הפציעה ובו זמנית נותן ביטוי לאיש שהיה לפניה‪.‬‬ ‫רוני חוזר לעסוק במוסיקה שהייתה מרכז חייו‪ ,‬נע בקיצוניות מהיכולת המאוד גבוהה ליצור‪ ,‬עד‬ ‫הייאוש מאי היכולת לממש את עצמו כפי שהיה רוצה‪ .‬מרגיש את עצמו "אותו דבר אבל אחר"‪.‬‬ ‫"מוסיקה" זו היא המנטרה החוזרת לאורך כל הטיפול ומלווה את רוני בדרך אל היצירה‪ ,‬והגשמת‬ ‫החלום‪ .‬בתהליך הוא פוגש קולגה‪ ,‬יוצר אינטראקציות נורמטיביות‪ ,‬מחפש זהות ומשמעות לחייו‪.‬‬ ‫ההרצאה תלווה בהשמעת השירים שרוני כתב והצגת תהליך העבודה באולפן ההקלטות באמצעות‬ ‫סרט‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Ruud, E. (1998). Music Therapy: Improvisation communication and culture. Gilsum,‬‬ ‫•‬ ‫‪NH: Barcelona publishers.‬‬ ‫‪Pavlicevic, M., Ansdell, G. & Ruud, E.(2004). Community Music Therapy.‬‬ ‫‪London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers.‬‬ ‫• פרנק‪ ,‬ג‪ .(2006) .‬ניתוח פרשני של תוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" בראי התיאוריה הפסיכואנליטית‬ ‫של ז'ק לאקאן‪ .‬מופיע ב‪www.gabi-frank.co.il -‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫תרפיסטית במוסיקה משנת ‪ MA .1996‬בתרפיה במוסיקה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‪ .‬מרצה ומדריכה‬ ‫במכללת דויד ילין‪ ,‬ובית וגן בירושלים‪ ,‬ובמכללת אחווה‪ .‬עובדת במרכז שיקום פגועי ראש ‪ -‬נכי‬ ‫צה"ל ‪ ,‬מדריכה במתי"א אשקלון ובמסגרת פרטית‪ ,‬עובדת בשירות קופות החולים‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 052-8424155 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 23‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :5‬שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה‬ ‫ומגבלה פיזית‬ ‫הרצאה ‪ :2‬טיפול בקול בעזרת מוסיקה לחולי פרקינסון‬ ‫רותי רייניך‬ ‫"הקול משקף לא רק מחשבה של האדם‪ ,‬אלא גם מצב נפשי ופיזי‪ .‬התהליך של מציאת הקול הופך‬ ‫למסע של מציאת האני הפנימי" )‪ . (Sokolov, 1981‬הקול הוא ערוץ התקשורת הראשוני שלנו‬ ‫ומהווה גשר בין העולם הפנימי לחיצוני‪ .‬אצל חולי פרקינסון‪ ,‬הקול‪ ,‬כמו הגוף‪ ,‬הוא חסר תנועה‬ ‫וזרימה‪.‬‬ ‫יותר מכ‪ 75% -‬מחולי פרקינסון סובלים מבעיה בדיבור‪ .‬קושי זה נובע ממספר גורמים ולו השלכות‬ ‫פיזיות ורגשיות רבות‪ ,‬כגון תסכול אישי רב וקשיים בתקשורת עם הסובבים‪ ,‬היכולים להוביל לבידוד‬ ‫חברתי עד כדי מצבי דיכאון אשר מקשים על החולה לטפל בעצמו‪ .‬בעזרת המוסיקה והשירה מוצאים‬ ‫החולים את הכוח הפנימי לעשות ולטפל בעצמם‪.‬‬ ‫בהרצאה זאת אספר מעט על מחלת הפרקינסון והקשיים בדיבור‪ ,‬אבחן את כוחן והשפעתן של‬ ‫המוסיקה והשירה על תפקוד הקול של החולים‪ ,‬אדון בשאלה האם יש סוג מוסיקה ומקצב‬ ‫ה"נכונים" לחולים ואקרין סרט ממפגש קבוצתי‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Di Benedetto, P ., Cavazzon, M., Mondol, F., Rugiu, G., Peratoner, A., Biasutti, E.‬‬ ‫•‬ ‫‪(2009). Voice and Choral Singing Treatment: a new approach for speech and voice‬‬ ‫‪disorders in Parkinson's Disease. ProQuest Science Journals, 45,1 ,13-18.‬‬ ‫‪Sokolov, L. (1981). Vocal Revelations: The Therapeutic Process of Finding Ones Voice‬‬ ‫‪New York: New York University.‬‬ ‫•‬ ‫סאקס‪ ,‬א‪ .(2009) .‬מוזיקופיליה‪ .‬הוצאת כנרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬דביר‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫זמרת‪ ,‬מורה לפתוח קול ומטפלת במוסיקה ותנועה‪ .‬עובדת עם קבוצות חולי פרקינסון בירושלים‪,‬‬ ‫רחובות ותל השומר‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 24‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :5‬שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה‬ ‫ומגבלה פיזית‬ ‫הרצאה ‪ :3‬מוסיקה ושתל קוכליארי ‪ -‬השפעת הטיפול במוסיקה על התנהגויות תקשורתיות‬ ‫פונטאניות של פעוטות חרשים עם שתל קוכליארי‬ ‫ד"ר דקלה כרם‬ ‫עבודת דוקטורט זו בדקה את השפעת הטיפול במוסיקה על התנהגויות תקשורתיות ספונטאניות‬ ‫של חמישה פעוטות בני שנתיים‪-‬שלוש לאחר ניתוח שתל קוכליארי )חיקוי‪ ,‬יוזמה‪ ,‬לקיחת תור‪,‬‬ ‫וסינכרוניזציה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נאספו נתונים מכל הורה באשר למעורבות הפעוטות במוסיקה בחיי היומיום‬ ‫והנאתם מכך‪ ,‬לפני הטיפול במוסיקה ולאחריו‪.‬‬ ‫רוב המחקר הקיים מדגיש את תפיסת המוסיקה ע"י מבוגרים עם שתל‪ ,‬מעורבותם בפעילויות‬ ‫מוסיקליות והנאתם ממוסיקה‪ .‬מחקרים מועטים נעשו עם ילדים‪ .‬לא נמצאו מחקרים העוסקים‬ ‫בטיפול במוסיקה לפעוטות לאחר השתלה‪.‬‬ ‫נמצא שהטיפול במוסיקה עודד במובהק את השכיחות והמשך של ההתנהגויות שנבדקו לעומת‬ ‫המשחק‪ .‬התנהגויות אלו חשובות להתפתחות תקשורת תקינה‪ .‬ניתוח התימות מתוך ראיונות‬ ‫ההורים הראה שההורים הכירו בחשיבות הטיפול במוסיקה והיו מעוניינים להמשיך ליישם‬ ‫התנסויות מוסיקליות שונות‪.‬‬ ‫הממצאים תומכים בהנחה שלטיפול במוסיקה‪ ,‬כפי שיושם במחקר זה‪ ,‬יהיה אפקט חיובי על‬ ‫התנהגויות תקשורתיות אלו‪ ,‬כשיוכלל כחלק אינטגראלי מתכנית שיקומית כללית הניתנת לפעוטות‬ ‫עם שתל‪ .‬כדי לממש את יתרונות הטיפול‪ ,‬יש לתת המלצות קונקרטיות להורים ולצוות המקצועי‬ ‫באשר לחשיפת ילדים עם שתל למוסיקה‪ ,‬באשר לשימוש במוסיקה לתקשורת וכן באשר לחשיבות‬ ‫הגישה הלא‪-‬מובנית‪.‬‬ ‫המחקר יוצג ויובהר בדגש על ‪ music AS therapy‬באמצעות קטעי וידאו מתוך העבודה‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Gfeller, K. (2000). Accommodating children who use cochlear implants in music‬‬ ‫•‬ ‫‪therapy or educational setting. Music Therapy Perspectives, 18, 122-130.‬‬ ‫‪Gfeller, K., Witt, S.A., Spencer, L. J., Stordahl, J., & Tomblin, B. (1999). Musical‬‬ ‫•‬ ‫‪involvement and enjoyment of children who use cochlear implants. Volta Review,‬‬ ‫‪100(4), 213-234.‬‬ ‫‪Malloch, S., & Trevarthen, C. (2009). Communicative musicality: Exploring the basis of‬‬ ‫‪human companionship. Oxford: Oxford University Press.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫ד"ר דקלה כרם מרצה באוניברסיטת חיפה בביה"ס לטיפול באמנויות וכן במכללת אורנים בתכניות‬ ‫התואר הראשון והשני‪ ,‬מטפלת במוסיקה בכפר הנוער מאיר שפייה‪ ,‬בעלת קליניקה פרטית לילדים‬ ‫ומבוגרים‪ ,‬יו"ר וועדת חריגים ביה"ת‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 050-2100014 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 25‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :6‬ילדים‪ ,‬יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי‬ ‫הרצאה ‪ :1‬פרספקטיבה תלת‪-‬שנתית מטיפול בשילוב אומנויות וטבע עם ילד שהפך לנער‬ ‫אסף שיבולת‬ ‫יואב היה בן עשר כשנפגשנו לראשונה‪ .‬הוא פחד לרדת ירידות‪ ,‬לעלות עליות‪ ,‬היה חרד מללכת יחף‬ ‫על החול‪ ,‬נמנע מסוגי אוכל רבים וככלל מפעילות הטומנת בחובה אפשרות לתסכול‪ .‬הוא נראה‬ ‫מדוכדך והמשפטים החכמים שאמר נגמרו לרוב במנגינת רטינה או ייאוש‪ .‬‬ ‫יואב אובחן כסובל מרגישות יתר תחושתית מולדת‪.‬‬ ‫שבועיים לפני פגישתנו הראשונה הילדים בשכונה הלכו לשחק כדורגל‪ .‬כולם טיפסו מעל הגדר אל‬ ‫המגרש‪ .‬יואב נשאר מאחור צופה מהצד‪ .‬כל שחפץ היה להצטרף‪ .‬מוטיבציה זו היא שהובילה‬ ‫לפגישתנו הראשונה‪ .‬לי אמר שהוא רוצה להתאמן בלרוץ מהר יותר‪...‬‬ ‫כמיהתו של יואב להתאמן בלהיכנס למגרש נגעה לליבי‪ .‬האם אפשר לטפס מעל הגדר מבלי להשאיר‬ ‫את העולם הפנימי מחוץ למגרש המשחקים הטיפולי? שאלה זו הדהדה בי לאחר פגישתנו‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫בחרתי להתמודד עם שאלה זו ורבות אחרות במסגרת טיפול חוויתי בטבע בשילוב אמנויות שונות‬ ‫)ציור‪ ,‬דרמה‪ ,‬צילום‪ ,‬ותנועה(‪ .‬נוכחת ומרכזית לאורך התהליך כולו הייתה החוויה החושית אשר‬ ‫שמשה ככוח מניע במקומות בהם נראה היה כי הימנעות וחרדה מאיימים לשתק‪ .‬תפקידה של‬ ‫היצירה השתנה לאורך התהליך‪ ,‬תחילה שימשה להעצמת והעמקת החוויה בטבע ועם הזמן הפכה‬ ‫היצירה עצמה לחוויה ולתהליך המרפא העיקרי‪.‬‬ ‫הים‪ ,‬הגלים‪ ,‬הגבעה ‪ ,‬הרוח‪ ,‬הדגים והחנית היו שותפים טובים‪ .‬מרחבי הטבע השונים תמכו ואפשרו‬ ‫את תהליכי הגומלין בין פעולה ויצירה‪ ,‬תהליכים אשר תרמו לשיקום היצירתיות‪ ,‬להתפתחות חווית‬ ‫עצמי מלאה‪ ,‬לפיתוח הדמיון והיכולת לשחק‪.‬‬ ‫בהרצאתי אשתף מסיפורנו המשותף של יואב‪ ,‬שלי‪ ,‬של הים והיצירה‪.‬‬ ‫רשימת קריאה‪:‬‬ ‫•‬ ‫ויניקוט‪ ,‬ד‪.‬ו‪ .(1995) .‬משחק ומציאות‪ .‬מילוא‪,‬י‪) .‬תרגום(‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪Kohut, H. &Wolf, E.S. (1978). The Disorders of the Self and their Treatment: an‬‬ ‫‪outline. International Journal of Psychoanalysis, 59, 413-425.‬‬ ‫•‬ ‫‪McNiff, S. (1992). Art as Medicine- Creating a Therapy of the Imagination.‬‬ ‫‪Boston &London: Shambahala Publications.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫עובד סוציאלי‪ .‬עוסק ומלמד אומנויות לחימה רכות וקונטקט אימפרוביזציה‪ .‬בעל קליניקה פרטית‬ ‫המשלבת עבודה בטבע‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 26‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :6‬ילדים‪ ,‬יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי‬ ‫הרצאה ‪ :2‬תרפיה קבוצתית בפיסול סביבתי עם ילדים ונוער בסיכון‬ ‫דנה שחם‬ ‫בהרצאה זו אתייחס לכוחה של האומנות ככלי מרפא ואת החומרים השונים כיוצרי חוויות‬ ‫המאפשרות שינוי רגשי‪ .‬בהרצאה אציג שיטת עבודה מיוחדת עם קבוצות ילדים בתרפיה באומנות‬ ‫מחוץ לחדר הטיפול ובעזרת בניית פסל סביבתי‪ ,‬בהרצאה אציג תיאורי מקרה בליווי תמונות‬ ‫והסברים לתהליך התרפויטי והדינאמי שעברו בני הנוער בזמן בניית הפסל המשותף‬ ‫הגישה הפנמנולוגית בתרפיה באומנות רואה בהתנסות בחוויות היצירה באומנות וחומרי האומנות‬ ‫גורם טיפולי )‪" .(Betensky.M.G‬תרפיה קבוצתית בפיסול סביבתי" הינו תחום טיפולי חדש‬ ‫במסגרת תרפיה באומנות‪ .‬הפיסול הינו מדיום בעל כוח טיפולי משמעותי‪ ,‬הוא מאפשר למגוון‬ ‫אוכלוסיות בעלות קשיים להתחבר אל כוחות קונסטרוקטיביים של עצמם דרך היצירה‪.‬‬ ‫הטיפול הינו טיפול קבוצתי ‪ -‬סביב הבניה נוצרת דינאמיקה קבוצתית הכוללת חוויה רגשית חזקה‬ ‫של כוח היצירה המשותפת‪ ,‬המימדים הגדולים של הפסל והצורך לשיתוף פעולה כדי להגיע לתוצר‬ ‫נותנים למטופלים הזדמנות לפגוש את חוזק ויכולת שלהם לעשות ולהגיע לתוצר שלא היו מצליחים‬ ‫להגיע בכוחות עצמם‪ .‬בנוסף עולים בזמן העבודה קונפליקטים הקשורים ליחסים בין אישים‪ ,‬דרכי‬ ‫התמודדות‪ ,‬פתרון בעיות ודפוסי האישיות של המשתתפים השונים‪ .‬דרך הבניה והדיאלוג על איך‬ ‫לבנות את הפסל נוצרת הזדמנות לעיבוד תכנים רגשיים ושיפור האינטראקציה הבין אישית‬ ‫והמיומנות החברתיות של נוער זה‪ .‬הטיפול נעשה על‪-‬ידי שימוש בחומרים ראשוניים‪ .‬הפסל הופך‬ ‫משלד ברזל הקורם "עור וגידים" )לבנים ובטון( לדמות יציבה‪ ,‬גוף מרחבי תלת‪-‬ממדי בעל עוצמה‬ ‫ונוכחות )בשונה מיצירה דו‪ -‬ממדית של ציור(‪ .‬הגודל‪ ,‬האסטטיקה והחוזק שיש בתוצר נותנים‬ ‫ל"עצמי" ולקבוצה תחושת חיוניות‪ ,‬שיקום הביטחון העצמי ואמונה ביכולת לבנות ולעצב גם את‬ ‫חייהם שלהם‪ .‬בתהליך זה נוצרת הקבלה והזדהות בנפש המטופל‪ ,‬הבניה ‪,‬המעטפת‪ /‬העור שנוצר‬ ‫בפסל נוצר גם במטופל‪ ,‬דבר החיוני מאוד עבור אוכלוסיות בסיכון‪ .‬העבודה בחומרים יוצרת מרחב‬ ‫מעבר של עשייה שהיא בין מציאות לדמיון‪ ,‬כפי שתיאר וינקוט באיכות שיש למשחק עבור ילדם‪.‬‬ ‫השבירה של קרמיקות והדבקתם על הפסל הינו תהליך של סובלימציה של תוקפנות‪ .‬המטופל מפנה‬ ‫את תוקפנותו לאפיקים קונסטרוקטיביים של יצירה אומנותית במקום הרס‪ ,‬אלימות וונדליזם‬ ‫האופייניים לאוכלוסיות בסיכון‪ .‬על ידי שבירה ובניה מחדש את מעטפת של הפסל הם בונים את‬ ‫המעטפת הנפשית שלהם‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Betensky, M.G., Rubin, A.J. (1995) What Do You See?: Phenomenology of Therapeutic‬‬ ‫‪Art Expression (Paperback) . London: Jessica Kingsley Publishers Ltd.‬‬ ‫‪Rubin, A.J., (1987). Approaches to art-therapy "theory and technique." New York:‬‬ ‫‪Brunner/Mazel, Publishers.‬‬ ‫‪Varma, V.P. (1994). The secret life of the vulnerable children. London and New York:‬‬ ‫‪Routledge.‬‬ ‫בנסון‪ ,‬ג'‪.‬פ‪ .(1987) .‬יצירתיות בעבודה עם ילדים‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת "אח" בע"מ‪.‬‬ ‫דאלי‪ .‬ט‪ ,‬קייס‪ .‬ק‪ ,‬שבריאן‪ .‬ג'‪ ,‬וויר‪ .‬פ‪ ,‬האלידיי‪ .‬ד‪ ,‬נואל‪ .‬פ‪ ,‬וואלטר‪ .‬ד ‪ .(1995).‬תרפיה באומנות‬ ‫התפתחויות חדשות תיאוריה ומעשה‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת "אח" בע"מ‪.‬‬ ‫ויניקוט‪ ,‬ד‪.‬ו‪ .(1995) .‬משחק ומציאות‪ .‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תרגם מאנגלית‪ :‬יוסי מלוא‬ ‫ליברמן‪ ,‬מ‪) .‬תש"ן(‪ .‬תרפיה באומנות לקבוצות‪ .‬הוצאת "אח" בע"מ‪.‬‬ ‫שחם‪ ,‬ד‪ .(2003) .‬פיסול סביבתי עם קבוצות נוער‪-‬תאור תהליך העבודה והדינאמיקה הקבוצתית‪.‬‬ ‫מתוך‪.www.art-therapist.co.il :‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫תרפיסטית באמנות‪ M.A .‬מאוניברסיטת חיפה‪ .‬לימודי פסיכואנליטית בגהה‪ .‬מטפלת בילדים בסיכון‬ ‫בפנימייה טיפולית בשרון ובקליניקה פרטית ומרצה בבית ברל‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-6444350 ,09-8998976 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫למידע‪www.art-therapist.co.il :‬‬ ‫‪ 27‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :6‬ילדים‪ ,‬יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי‬ ‫הרצאה ‪ :3‬לפגוש את האמן ‪ -‬האופן שבו מפגש עם אמן ותהליכי עבודתו תורמים לביטוי העצמי‬ ‫וליצירתיות בילדים ובקהילה הבית‪-‬ספרית‬ ‫עידית פורת ‪ ‬‬ ‫נוכחות מתמשכת של אמן בבתי‪-‬ספר יסודיים ומפגש בלתי אמצעי של הקהילה עמו ועם תהליכי‬ ‫עבודתו יכולים להיות בעלי השפעה תרפויטית‪ .‬מה מקיים אותה‪ :‬המפגש עצמו‪ ,‬תכניו‪ ,‬מבנהו‪,‬‬ ‫מיקומו? השפה )שפת היצירה והאמנות(? ההזדמנות לשחק באופנים אחרים‪ ,‬לפרק את השפה‬ ‫השגורה ולהרכיבה מחדש? עצם נוכחותו של אורח ‪ -‬מעין סמכות‪ ,‬אבל לא לגמרי ‪ -‬שמוכן להתקרב‬ ‫וללמוד את שפתי )‪ ...‬לא ללמד אותי(?‬ ‫ההרצאה תתייחס לעניינים אלה דרך מודל אינטר‪-‬דיסציפלינארי של עבודתי המיושם בשנים‬ ‫האחרונות בקהילות בתי‪-‬ספר יסודיים בתוכנית "קרוב" )עיריית תל אביב יפו‪ ,‬המחלקה לאמנויות‬ ‫בשיתוף המחלקה לחינוך יסודי(‪ .‬אעלה לדיון את טענתי כי המפגש עם אמן ומעורבותה של קהילה –‬ ‫כקבוצה או כפרטים ‪ -‬בתהליכי היצירה וביצירה עצמה‪ ,‬מקרבים את המעורבים אל כישוריהם‬ ‫המחפשים דרכי ביטוי ומתוך כך גם מעודדים את אמונתם בעצמם וביכולת השליטה של האני‪.‬‬ ‫אתייחס לקשר בין משחק )הוזינגה‪ (1966 ,‬ושליטה )נוי‪ ,‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות‪,‬‬ ‫‪ (1999‬כאמצעים מוטיבציוניים המשפיעים על עיצוב האישיות ופיתוח כשריה וכישרונותיה‪ ,‬ואציג‬ ‫עבודות אמנות שנעשו מתוך האינטראקציה עם הקהילה‪.‬‬ ‫מודל העבודה‪ ,‬וכך גם הרצאתי‪ ,‬מבוסס על עולמות התוכן שבהם אני פועלת‪ :‬שפת האמנות‬ ‫הפלסטית‪ ,‬בהתמקדות בתהליכים יצירתיים ובתפיסת היצירה כתהליך וכהתמרה של האוטוביוגראפי‪,‬‬ ‫והעולם הטיפולי ממוקד הגוף‪ ,‬המוזן במרחבי התיאוריה הפסיכואנליטית‪.‬‬ ‫בין עולמות תוכן רחבי ממדים אלה‪ ,‬המהדהדים זה את קיומו של האחר‪ ,‬מתמקדת עבודתי בשלושה‬ ‫עקרונות מהותיים‪" :‬נוכחות"‪" ,‬תהליך" ו"אינטר‪-‬אקטיביות"‪ .‬שלושה עקרונות אלה יחדיו "מציתים"‬ ‫ומעוררים את הביטוי העצמי ואת העצמי היצירתי‪ ,‬שהם ליבתה של תוכנית "קרוב"‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫• ברטל‪ ,‬ל‪ ,.‬נאמן‪ ,‬נ‪ .(1994) .‬הגוף המטפורי‪ :‬תראפיה בהבעה ויצירה באמצעות דימויים וסמלים‪.‬‬ ‫חיפה‪ :‬נורד‪.‬‬ ‫• הויזינגה‪ ,‬י‪ .(1966) .‬האדם המשחק‪ .‬מהולנדית‪ :‬שמואל מוהליבר‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה‬ ‫העברית בשיתוף מוסד ביאליק‪.‬‬ ‫• מיטשל‪ ,‬ס‪ .‬א‪ .(2003) .‬תקווה ופחד בפסיכואנליזה‪ .‬מאנגלית‪ :‬אורה זילברשטיין‪ .‬תל‪-‬אביב‪:‬‬ ‫תולעת ספרים‪.‬‬ ‫• נוי‪ ,‬פ‪ .(1999) .‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מודן‪.‬‬ ‫• פלדנקרייז‪ ,‬מ‪ .(1983) .‬הנסתר שבגלוי‪ :‬מעיקרי "שיטת פלדנקרייז"‪ .‬מאנגלית‪ :‬יקותיאל שניבאום‪.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ :‬אל"ף בע"מ‪.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫מטפלת גוף‪-‬נפש‪ ,‬מוסמכת שיטת גרינברג‪ ,‬ואוצרת לאמנות )לשעבר מוזיאון תל אביב לאמנות(‪.‬‬ ‫מפתחת ואוצרת תוכניות לאמנות בדיאלוג עם הקהילה באוריינטציה טיפולית )עיריית תל אביב יפו‬ ‫והמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון(‪ .‬מייסדת ומנחה של "חדר משלנו‪ :‬נשים כותבות"‪,‬‬ ‫קבוצות לעידוד יצירה נשית חדשה‪ .‬מטפלת בקליניקה פרטית ברמת‪-‬גן‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-4803123 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 28‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :7‬לצד המוות – שירה‪ ,‬צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה‬ ‫הרצאה ‪ :1‬שירה וטבע בצל הסרטן‬ ‫ציפי הכטלינגר‬ ‫במהלך שנתיים וחצי זכיתי להנחות קבוצת נשים החולות בסרטן שד גרורתי במסגרת עמותת "אחת‬ ‫מתשע"‪ .‬המפגשים נערכו על גדת הירקון‪ .‬העבודה בקבוצה סיפקה תחושת שייכות‪ ,‬אפשרה מתן‬ ‫וקבלת תמיכה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬תקווה‪ ,‬מידע‪ ,‬עצה ועזרה ישירה לבעיות )יאלום‪.(2006 ,‬‬ ‫בכל מפגש היה טקסט שבאמצעותו אפשר היה לגעת בחרדות‪ ,‬בבדידות‪ ,‬בחיפוש אחר משמעות‪,‬‬ ‫ברצון‪ /‬ביכולת לבחור בחיים למרות וביחד עם אימת המוות )א‪ .‬כהן‪.(1998 ,‬‬ ‫עם הזמן נוצרו טקסים שקיבלו מבנה ברור ומוגדר‪ ,‬אשר חזרו על עצמם והיוו חלק מוכר וודאי‬ ‫שיכול היה להקנות בטחון ורגיעה גם אם זמניים )‪.(Jones,1996‬‬ ‫הנגיעה בחיים האישיים‪ ,‬באובדן ובהתמודדות דרך מילות הטקסט במרחב הטבע הקטן שיצרנו‪,‬‬ ‫הייתה מקום להיות בו‪ ,‬לחלוק ולנוח‪.‬‬ ‫מבקשת בסיפור קטן זה להנציח את הנשים הגיבורות ‪ -‬אלו שישנן ואלו שאינן איתנו עוד‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫כהן‪ ,‬א‪ .‬סיפור הנפש‪ -‬בבליותרפיה‪ -‬הלכה למעשה ‪ ‬‬ ‫•‬ ‫אייזנברג א‪ ,(2007) ,.‬פסיכותרפיה במכון לאונקולוגיה‪ -‬מחול המוות‪ :‬מטופל ומטפל אל מול אימת‬ ‫החידלון‪ ,‬שיחות כ"א )‪ .291-303 ,(3‬‬ ‫•‬ ‫יאלום א‪ ,(2006) ,.‬טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה‪ .‬אור יהודה‪ :‬כנרת ומאגנוס‪ .‬‬ ‫& ‪Jones, P. (1996). Drama and Ritual, Drama As Therapy: Theatre As Living. London‬‬ ‫‪New York: Routledge.‬‬ ‫אודות המרצה‪ :‬‬ ‫בבליותרפיסטית משנת ‪ .MA 1995‬מדריכה מוסמכת בבבליותרפיה‪ ,‬מורת דרך ומשלבת עבודה‬ ‫טיפולית בטבע‪ .‬מטפלת במסגרת משרד החינוך במתבגרים ובמשפחותיהם‪ .‬מדריכה במתי"א‬ ‫הרצליה‪-‬רמה"ש ובמסגרת פרטית‪ .‬מנחה ומטפלת ב"אחת מתשע"‪ .‬עובדת במרכז טיפולי "בית‬ ‫חופים" בשדות ים‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪052-6054879 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 29‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :7‬לצד המוות – שירה‪ ,‬צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה‬ ‫הרצאה ‪ :2‬פוטותרפיה‪ -‬יצירתיות מהולה בחמלה‬ ‫דר" ענת בוצר‬ ‫ההרצאה תתמקד בצילום כיצירה אומנותית המהווה מנוע מרכזי בהתפתחותו של האדם‪.‬‬ ‫פוטותרפיה – טיפול באמצעות צילום‪ .‬לפחות שלושה גורמים מעורבים בתהליך התרפויטי‬ ‫בפוטותרפיה‪ :‬הצלם שמצלם ‪ ,‬האובייקט המצולם והצופה בתצלום המוגמר‪.‬‬ ‫בתהליך זה אפשרי שמקומה של היצירתיות יהיה מרכזי וכשהאובייקט המצולם שרוי בסבל או‬ ‫בתקופת מעבר ]"בארדו "במונחי הבודהיזם הטיבטי[ מקומה של החמלה בתהליך הצילומי הוא‬ ‫מרכזי‪.‬‬ ‫לתפיסתי‪ -‬במקום שאין חמלה לא מתאפשר תהליך יצירתי‪ ,‬לא יצירת אומנות ובטח לא תהליך‬ ‫תרפויטי‪.‬‬ ‫החמלה מרככת ומזקקת את ההגנות והקשיים‪ :‬הן של הצלם‪ ,‬הן של האובייקט המצולם ובטח את‬ ‫מקומו השיפוטי של הצופה‪ ,‬ומאפשרת ליצירה אומנותית לפרוץ לעולם‪.‬‬ ‫בספרות המקצועית לא נמצא את הקשר המרגש בין חמלה ליצירתיות ‪ -‬אך בצילום כן‪ .‬כשאנו‬ ‫מתנהלים עם אור ‪ -‬אנו קולטים את האור שבאדם –באובייקט‪ ,‬מעבירים אותו מסע לכיוון החושך‬ ‫שהוא הנגטיב שבצילום ]הצל עפי" יונג[ ‪ -‬ומשם חזרה לאור ‪ -‬להדפסת הצילום‪.‬‬ ‫"בצלם אלוהים ברא את האדם" ]ספר בראשית[‪.‬‬ ‫ֶצ ֶלם‪ ,‬צילום וצל הם מאותו שורש‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬מ האם זה מקרי? או שמא גילוי סוד עמוק של השתקפויות;‬ ‫לצ ֶלם‪-‬לדמות או‬ ‫צילום שכל מהותו הוא קליטת האור – הפיכתו לחושך )על הנגטיב( וחזרתו ֶ‬ ‫אובייקט אליהם אנו יכולים להתייחס ולאחוז בהם‪.‬‬ ‫תהליך זה יתבהר בהרצאה עת אפרוס בפניכם סדנה בפוטותרפיה שהתרחשה עבור ‪ 60‬חולי סרטן‬ ‫שצולמו על ידי בני משפחותיהם בתהליך מבורך‪.‬‬ ‫להרצאה יתלווה סרט בן ‪ 7‬דקות‪ ,‬וצילומים אומנותיים שנוצרו בסדנה‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫בארת‪ ,‬ר‪ .(1988 ) .‬מחשבות על הצילום‪ ,‬ירושלים‪ :‬כתר‪ .‬‬ ‫‪Judy, W. (1993) Phototherapy Techniques: Exploring the Secrets of Personal‬‬ ‫•‬ ‫‪Snapshots and Family Albums (2nd Edition) San Francisco: Jossey-Bass.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫פוטותרפיסטית‪ ,‬פסיכותרפיסטית‪ ,‬מטפלת בתנועה וריקוד‪ ,‬מטפלת משפחתית וזוגית‪ ,‬מדריכה‪,‬‬ ‫במאית ויוצרת‪ - Phd .‬בפסיכותרפיה וצילום ]אונ' בר‪-‬אילן[‪ .‬מרצה בתחומי פילוסופיה‪ ,‬צילום‪,‬‬ ‫פסיכואנליזה‪ ,‬פוטותרפיה‪ ,‬פיתוח והנחיית פרויקטים‪ ,‬סדנאות בארץ ובעולם‪ .‬מובילה בהודו‬ ‫"מסעות אישים עם מצלמה"‪ .‬קליניקה פרטית בת"א ובנימינה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 050-6492865 :‬דוא"ל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪ 30‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :8‬היצירה כציר התבוננות ואבחון‬ ‫הרצאה ‪ :1‬מודל לחשיבה אינטגרטיבית בטיפול באמנויות‬ ‫ד"ר גליה אנקורי ושרון פפאי‬ ‫בכל מפגש בטיפול באמנויות מתרחשות חוויות חושיות‪-‬רגשיות רבות ומגוונות אצל המטופל‪,‬‬ ‫המטפל‪ ,‬ובקשר ביניהם‪ .‬המטופל מביא עמו למפגש את הווייתו באופן רב‪-‬ממדי‪ :‬מראהו‪ ,‬שפת גופו‪,‬‬ ‫ריחו‪ ,‬קולו‪ ,‬קצבו ועוד‪ .‬המרחב הטיפולי מזמן את התרחשותו של תהליך יצירה וביטוי אמנותי‪,‬‬ ‫ובהתאם לצרכים הטיפוליים‪ ,‬לעיתים גם את קיומו של עיבוד מילולי‪-‬קוגניטיבי‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה מה מתוך העושר העצום של אופנויות והתרחשויות בחושיו‪ ,‬רגשותיו ותודעתו של‬ ‫המטפל‪ ,‬מצליח להירשם בחווייתו וזיכרונו בצורה משמעותית לשם עיבוד מאוחר יותר בינו לבינו‪,‬‬ ‫וכן הבאה להדרכה‪ ,‬או לישיבת הצוות‪ ,‬באופן שיאפשר ראיה כוללת ומעמיקה של המפגשים ושל‬ ‫התהליך הטיפולי‪.‬‬ ‫בהרצאה נציג מודל לחשיבה אינטגרטיבית‪-‬רב ממדית‪ ,‬הנשען בבסיסו על הגישה הפנומנולוגית‪,‬‬ ‫ומציע דרך להתבוננות במכלול ההתרחשויות הקיימות במרחב הטיפולי‪ ,‬באופן המסייע למטפל‬ ‫להישאר ער וקשוב לחושיו‪ ,‬רגשותיו‪ ,‬תחושות‪-‬הבטן והמחשבות שלו‪ ,‬והמעודד צמיחתן של הבנות‬ ‫תיאורטיות מתוך החוויה החושית‪-‬רגשית של המטפל בהקשר למטופל ויצירותיו‪.‬‬ ‫מתוך התבוננות שכזו ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של המטופל ואף לבחון מקרוב את שמתרחש‬ ‫בעולמו של המטפל והקשר ביניהם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מודל זה מעודד ומאפשר הבאת חומרים להדרכה ולהצגות מקרה באופן מרחבי רב‪ -‬ממדי‪,‬‬ ‫התואם את אופיו הייחודי של הטיפול באמנויות‪.‬‬ ‫מודל החשיבה מתאים למטפלים באמנויות מהתחומים השונים‪ ,‬ונלמד במסגרת קורס הפרקטיקום‪-‬‬ ‫סופרויז'ן בשלוחת אוניברסיטת "לסלי"‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫רושין‪ ,‬א‪ .(1991) .‬שמאל‪ ,‬ימין ומה שביניהם‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬דפוס אחדות‪.‬‬ ‫‪Betensky, M. (1995). What Do You See? Phenomenology of Therapeutic Art‬‬ ‫•‬ ‫‪Expression. London: Jessica Kingsley Publishers.‬‬ ‫‪Schaverien, J. (1992). The Revealing Image Analytical Art Psychotherapy in Theory‬‬ ‫‪and Practice. London: Jessica Kingsley Publishers.‬‬ ‫אודות המרצות‪:‬‬ ‫ד"ר גליה אנקורי‪ ,‬פסיכולוגית קלינית‪ .‬מרצה בשלוחת אוניברסיטת "לסלי" ובמכללה האקדמית "תל‬ ‫חי"‪ .‬מטפלת בקליניקה פרטית בכפר ויתקין‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪ 052-6966760 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫שרון פפאי‪ ,‬מטפלת באמנות‪ .‬מרצה בשלוחת אוניברסיטת "לסלי" ומטפלת בקהילת אומנה טיפולית‬ ‫"נווה אלישיב" ובקליניקה פרטית‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪ 052-2551847 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 31‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :8‬היצירה כציר התבוננות ואבחון‬ ‫הרצאה ‪ :2‬ציור דימויים כדרך להתבוננות ממוקדת ביחסים בינאישיים‬ ‫ד"ר עדנה ניסימוב נחום‬ ‫בהרצאה זו אציג שיטה לציור דימויים וכתיבה אודותם‪ ,‬המיועדת להתבוננות ממוקדת ומעמיקה על‬ ‫מערכת היחסים הבינאישית של המצייר עם דמויות משמעותיות בחייו‪ .‬ניתן ליישם שיטה זו‬ ‫במחקר‪ ,‬בהדרכת מטפלים‪ ,‬בהדרכת הורים ובכל תהליך טיפולי עם ילדים ומבוגרים‪ .‬המטפל או‬ ‫המדריך מכוון את המצייר‪ ,‬באופן הדרגתי ובשלבים עוקבים‪ ,‬להשתמש בדימוי‪ ,‬ביצירה אמנותית‬ ‫ובכתיבה מטפורית‪ .‬עוצמתה של השיטה גלומה בכוחו של התהליך היצירתי‪ ,‬המשלב הבעה בלתי‬ ‫מילולית ומילולית‪ .‬התהליך הלא‪-‬מילולי‪ ,‬המתבסס על ציור מטפורי‪ ,‬מאפשר להעלות דימויים‬ ‫מעולמות תוכן אחרים‪ ,‬בעוד שהמרכיב המילולי בשיטה מסייע לעיבוד‪ ,‬קבלה והבנה של המצב‪ ,‬כמו‬ ‫גם לגילוי דרכים מגוונות להתמודדות עם קשיים בינאישיים‪.‬‬ ‫השיטה קלה ליישום ופותחה לצורך מחקר שבחן את התפיסות והחוויות של מטפלים באמנות‬ ‫במפגש עם מטופלים שהופנו בשל התנהגות תוקפנית )‪ .(Nissimov-Nahum, 2008; 2009‬ההנחיה‬ ‫המובנית של היצירה במחקר הניבה מידע עשיר וחשוב על נושאים רגישים‪ ,‬אשר קשה היה לחקור‬ ‫באמצעים אחרים‪ .‬ניסיון רב בשימוש בשיטה בטיפול ובהדרכה מלמד שהיא תורמת במיוחד‬ ‫בהיחלצות ממבוי סתום‪ .‬הכוח התמציתי שלה‪ ,‬ממקד את התובנה בתמונה אחת‪ ,‬החושפת את מפת‬ ‫היחסים‪ ,‬על הפחדים והכוחות החבויים בהם‪ .‬טכניקת התערבות זו מתאימה במיוחד למטפלים‬ ‫ולמדריכים המעוניינים להתנסות בגישה הממוקדת‪ ,‬בה יש חשיבות רבה לזיהוי מהיר ומדויק של‬ ‫"הסוגיה המרכזית" )‪ (Mann, 1973‬בעולמו הפנימי של המצייר‪ ,‬כמו גם לאלה המתעניינים בכוח‬ ‫הטיפולי הטמון בשילוב בין יצירה למילים‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Mann, J. (1973). Time-limited psychotherapy. Cambridge, MA: Harvard University‬‬ ‫•‬ ‫‪Press.‬‬ ‫‪Nissimov-Nahum, E. (2008). A model for art therapy in educational settings with‬‬ ‫•‬ ‫‪children who behave aggressively. The Arts in Psychotherapy, 35, 341-348.‬‬ ‫‪Nissimov-Nahum, E. (2009). Use of a drawing task to study art therapists' personal‬‬ ‫‪experiences in treating aggressive children. The Arts in Psychotherapy, 36, 140-147.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫מטפלת באמנות‪ ,‬מרצה ומדריכה בתכנית להכשרת מטפלים באמנות במכללה האקדמית ע"ש דוד‬ ‫ילין‪ ,‬מדריכה במתי"אות גבעתיים ויבנה‪ ,‬בעלת קליניקה פרטית בחולון‪ ,‬מפתחת ומלמדת את יישום‬ ‫הגישה הממוקדת בטיפול בהבעה ויצירה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ ,052-2228727 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 32‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :9‬האמנות משמיעה קולות מושתקים‬ ‫הרצאה ‪ :1‬הנערים השקופים מתמלאים בצבע‬ ‫דן פולק‬ ‫במרכז היום של על"ם קוראים להם "נערים שקופים"‪ ,‬וגם "השוליים של השוליים" ‪ -‬בני‪-‬נוער‬ ‫)בגילאי ‪ (12-21‬שעוסקים בזנות‪ .‬העובדים עמם – מתנדבים‪.‬‬ ‫ה‪ Setting-‬נגזר מהתנאים הפיזיים של המרכז‪ ,‬ויותר מכך מהיכרות מעמיקה עם המאפיינים של‬ ‫בני‪-‬הנוער ‪ :‬מיואשים‪ ,‬חסרי אמון‪ ,‬בלתי מסוגלים להתחייבויות‪ ,‬ובסיכון גבוה ותמידי‪.‬‬ ‫שלוש שנים נמשך ה"ניסיון"‪ :‬קבוצת רכבת‪ ,‬שמעשה היצירה מהווה את הציר המרכזי של ההתנהלות‬ ‫והתקשורת בה‪ .‬בין ‪ 3‬ל‪ 10-‬משתתפים למפגש‪ .‬רובם נערים‪ ,‬חלקם הומוסקסואלים מוצהרים‪ ,‬מיעוטן‬ ‫– נערות וטרנסג'נדריות‪.‬‬ ‫ביום הקבוע‪ ,‬לאחר ארוחת‪-‬הצהריים‪ ,‬הפך שולחן האוכל למזנון יצירתי‪ .‬לפחות יוצר אחד נוכח בו‬ ‫בקביעות – המנחה‪ .‬חומרי‪-‬גלם ליצירה שהוצעו במזנון נלקחים לא פעם‪ ,‬ולא במקרה‪ ,‬מפחי הזבל‬ ‫התעשייתיים שבסביבה‪ .‬הנערים הביטו בתמיהה‪ ,‬לעיתים בלגלוג‪ ,‬ורק לאחר זמן החלו מצטרפים –‬ ‫תחילה רק להתבונן‪ ,‬אח"כ רק לעזור‪ ,‬ורק לבסוף העזו ליצור בעצמם‪.‬‬ ‫נושאים רבים "היו באוויר" לאורך השנים‪ ,‬חלקם גם דוברו )לעיתים( במילים ‪ :‬האם אני יכול‪/‬ה‬ ‫ליצור דבר‪-‬מה שיש בו ערך‪ ,‬ששווה לשמור עליו? האם שווה לשמור על עצמי? על מי ‪ -‬אם בכלל‪-‬‬ ‫מותר לסמוך? הייתכן שיש מי שאינו רוצה מאיתנו דבר בתמורה לעזרתו? מה גברי‪ ,‬ומה נשי?‬ ‫מדוע אני רוצה להיות אישה ‪ /‬גבר? ; האם יש לי סיכוי לשנות את חיי? האם כדאי לי? הייתכן‬ ‫שזנות הופכת להתמכרות ? ו ‪ ...‬כמה אני באמת שווה? ‪ ‬‬ ‫המפגשים לא התנהלו על מי מנוחות‪ ,‬והמעברים היו לעיתים מהירים ואף ביזאריים‪ .‬האמון לא ניתן‬ ‫בקלות‪ ,‬והיכולת ליצור‪ ,‬להתבטא ולכבד את האחר‪ ,‬התפתחה במאמצים מרובים‪ .‬ובכל‪-‬זאת‪,‬‬ ‫המפגשים התקיימו בקביעות )‪-‬אובייקט(‪ ,‬ובני‪-‬הנוער מצאו עצמם יוצרים ואף משוחחים‪ ,‬בדרך שלא‬ ‫ידעו שהם מסוגלים לה‪ ,‬ולא חשבו שעשויה להועיל‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫ווינקוט‪ ,‬ד‪.‬ו‪" .(1995) .‬חיים של יצירתיות"‪ .‬מתוך‪ :‬הכול מתחיל בבית‪ :‬מסות מאת פסיכואנליטיקאי‬ ‫)עמ' ‪ .(34-45‬ת"א‪ :‬דביר‪ .‬‬ ‫עומר‪ ,‬ח‪ .‬אליצור‪ ,‬א‪" .(1999) .‬מה תאמר לאדם שעל הגג?" הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן‬ ‫אמת‪ .‬נפש‪ :‬רבעון לפסיכולוגיה‪ ,‬לטיפול‪ ,‬לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי‪ ,‬א'‪.11-19 ,‬‬ ‫ריילי‪ ,‬ש‪ .(2008) .‬תרפיה באמנות עם מתבגרים‪ .‬קריית‪-‬ביאליק‪ :‬הוצאת אח‪ .‬‬ ‫‪Prosper Project, from: http: www.thestormproject.com‬‬ ‫תכנית חינוכית לאומית בנושא "לימוד סחר‪-‬מין‬ ‫?‪Ayre, P., Barrett, D. ((2000). Young people and prostitution: an end to the beginning‬‬ ‫‪Children and Society, 14 : 48–59, 2000‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫מטפל באמנות ומטפל מיני‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 052-4564283 :‬דוא"ל ‪[email protected] ‬‬ ‫‪ 33‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :9‬האמנות משמיעה קולות מושתקים‬ ‫הרצאה ‪ :2‬בטרם יתהוו מילים‪...‬‬ ‫מוטיבים‪ ,‬ציורים וצבעים "שמדברים" את הקושי בטיפול באומנויות בהפרעות אכילה‬ ‫יהודית ארד‬ ‫סיפורה של מירי‪" ,‬הילדה הטובה"‪ ,‬הרעבה לרגש‪ ,‬בחורה כבת ‪ 25‬שלקתה בבולמיה‪ .‬‬ ‫סיפור המחלה יוצג בעזרת הצגת העבודות המקוריות‪ ,‬מוטיבים וצורות שחוזרים ונשנים‪ ,‬שיספרו‬ ‫את סיפורה של מירי בטרם יתהוו התובנות‪.‬‬ ‫באקספוזיציה של הטיפול אדגים את בחירת הצבע בו בחרה מירי לייצג את החלק הכאותי‬ ‫באישיותה למול החלק הזורם‪ ,‬זה שהייתה רוצה לסגל לעצמה אך מתקשר לחוויה שלילית‬ ‫)"‪ (“couch potato‬והספליט האדיר שביניהם בו התמקמה המחלה‪.‬‬ ‫בגוף הטיפול אדגים את ציורי הנסיבות והסיבות שגרמו למירי לחלות בבולמיה ‪ -‬מירי מציירת את‬ ‫החרדות והמצוקות שמנהלות אותה‪ ,‬את הצרכים הרגשיים שלה לזכות בכמויות של אהבה והערכה‬ ‫וכשזה לא קורה ‪ -‬מצמצמת את עצמה ואת החסכים הרגשיים ומווסתת את החסר על ידי בולמוסים‬ ‫ֵימת אותן‬ ‫יזומים והקאות‪ .‬רק לאחר שמציירת את הקושי ומתעמתת עם העדות הויזואלית‪ ,‬היא ֵמ ָשי ֶ‬ ‫מילולית בתיאורים מטפוריים‪.‬‬ ‫במרכז הנרטיב הטיפולי עולה ציור הקונפליקט של מירי‪ ,‬שאלת הזהות העצמית שלה שאבדה לה‬ ‫בדרך והביאה אותה לטיפול לכשהבולימיה גברה והמחירים היו קשים מנשוא‪.‬‬ ‫שיא התהליך הטיפולי – ההבנה והתובנה שנבעה מציור "השקט מרעשי הרקע"‪ ,‬המסביר את הצורך‬ ‫הכמעט קיומי‪ ,‬שכדי לזכות באוויר והדממת הקולות החולים המנהלים ועוצמת החרדות‪ ,‬היא‬ ‫נזקקת‪/‬יוזמת בולמוס לצורך ההקאה ו"זוכה" לדממה מוחלטת ממנה ניתן להתחיל מאפס‪.‬‬ ‫זהו ”‪ “vicious circle‬בו היא נלכדת ללא מוצא‪.‬‬ ‫המרגש בהארה‪ ,‬שהציור מקדים את התובנה השכלית ומכאן תחול תפנית בטיפול עד לשינוי והבנה‬ ‫ש ‪ -‬אפשר גם אחרת‪ ..‬מירי זכתה ביכולת לבחור אחרת למול הדיקטטורה של הפרעות האכילה‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫ארד‪ ,‬י‪ .(2005) .‬אפשר גם אחרת‪ ...‬בטחון במרחב הטיפולי‪ -‬כלים בשילוב אומנויות‪ .‬סדנה בכנס‬ ‫הישראלי לטיפול וחקר ומניעת הפרעות אכילה‪ .‬‬ ‫•‬ ‫רועה‪ ,‬ד‪ ,.‬רוט‪ ,‬ש‪ ,.‬ופניג‪ ,‬ס‪ .(2003) .‬צמצום התובנה למחלת האנורקסיה כביטוי ליחס אמביוולנטי‬ ‫להחלמה‪" .‬שיחות"‪ .‬כרך יז‪ ,‬חוברת מס' ‪ ,3‬יולי ‪ .247-255 .2003‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫‪, MA‬מטפלת בשילוב אומנוית המתמחה בהפרעות אכילה מ‪ 2010 -1999 -‬ב"נופית"‪ ,‬ו"שחף"‬ ‫קליניקה לטיפול בהפרעות אכילה בקהילה וכיום בעלת פרקטיקה פרטית‪ .‬מרצה על המודל הטיפולי‬ ‫שלי בכנסים‪ ,‬מכללות למטפלים באומנויות‪ ,‬יה"ת ולסטודנטיות לתזונה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 052-4731979 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 34‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :9‬האמנות משמיעה קולות מושתקים‬ ‫הרצאה ‪ :3‬היצירה כתראפיה ‪ -‬והתראפיה כמעשה יצירה‬ ‫ד"ר צפי זוהר‬ ‫בהרצאה אציג מודל של מרכז טיפולי – קהילתי שהקמתי בערד לאוכלוסייה עם בעיות על רקע נפשי‬ ‫ופיזי‪.‬‬ ‫"מלב ולב" הוקם ב – ‪ 1983‬כמרכז ייחודי המשרת ומשלב באופן קבוע מזה ‪ 27‬שנים אוכלוסייה‬ ‫פגועה במסגרת המתנ"ס‪ ,‬מקום בו מתקיימות פעילויות חברתיות ותרבותיות מגוונות לכלל‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫הימצאות המרכז במתנ"ס ללא סטיגמה רפואית‪-‬נפשית או אחרת‪ ,‬זימנה מפגש מרתק של היכרות‬ ‫הדדית‪ ,‬העלאת המודעות לשונה‪ ,‬ושל עשייה משותפת רבת תועלת לכלל הקהילה‪.‬‬ ‫בחרנו ביצירה כמרכיב עיקרי בשיקומם של החברים‪ .‬יצירה במובן של ליצור משהו חדש שלא נחווה‬ ‫לפני‪-‬כן‪ ,‬מה שנתן את המשמעות המיוחדת לציבור שחווה כישלונות רבים בעבר‪ ,‬חוסר אמון ודחייה‬ ‫אישית וחברתית‪.‬‬ ‫הידע הנרכש בתחום הטיפול באמצעות האמנות‪ ,‬והאמונה שבכל אדם ולו הפגוע ביותר טמונה‬ ‫יכולת יצירתית בעלת ערך משקם ומרפא‪ ,‬הובילו לקו המנחה בתכנית במיוחד לגבי פיתוח יכולות‬ ‫שלא היה ]‪ Males [1979‬להם מקום לפני הפגיעה‪.‬‬ ‫נושא שילוב פגועי‪-‬נפש בקהילה הוא נושא שנוי במחלוקת מאז הועלתה התכנית בארה"ב לפני כ‪30-‬‬ ‫שנים‪ ,‬ובארץ משנתקבל חוק השילוב של פגועי נפש בקהילה בשנת ‪ ,2000‬לגבי דרך הקבלה והצלחת‬ ‫השילוב בקרב האוכלוסייה הכללית‪.‬‬ ‫מתוך הניסיון שלנו בערד‪ ,‬ניתן לציין מספר הישגים ומטרות שהושגו כגון‪ :‬קיצור משמעותי של‬ ‫תקופות אשפוז‪ ,‬שינוי לטובה בתדמית האישית‪ ,‬המשפחתית והקהילתית של החברים‪ ,‬יצירה ותצוגה‬ ‫של תוצרים אומנותיים במסגרת תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות‪ ,‬ומעורבות בחיי קהילה במקום‬ ‫חיי ניכור ובדידות שנחוו לפני‪-‬כן‪.‬‬ ‫האם צריך משוגע\ת לעניין? האם אפשר לקיים מודל כזה רק בעיר קטנה ומבודדת? מהי מידת‬ ‫ההכנה הדרושה עם הקהילה הרגילה? אלו חלק מהסוגיות שאעלה בהרצאה שתלווה בסרטון‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Aviram, U., Levav, I. (1981). Community Mental Health in Israel, Tel Aviv, Gome.‬‬ ‫‪Nelson, R., (1978) Creating Community Acceptance for Handicapped People, Charles‬‬ ‫‪Thomas Pub.‬‬ ‫‪Storr, A., (1972). The Dynamics of Creativity. Tel Aviv: Sifriat Poalim Publishing‬‬ ‫‪House Ltd.‬‬ ‫‪Tessa, D., (Ed). (1984). Art As Therapy, London and New York: Tavistock/Routledge.‬‬ ‫‪Zohar, Ts., M’lev V’lev-A Study of Community Psychosocial Day Treatment Center,‬‬ ‫‪Arad, Israel.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫יוצרת באמנות פלסטית‪ ,‬מטפלת באמצעות הבעה ויצירה‪ ,‬י‪.‬ה‪.‬ת‪ -‬מדריכה רשומה‪.‬‬ ‫מלמדת בביה"ס לטיפול באמצעות האמנויות‪ -‬מסלול לתואר שני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫פעילה למען שינוי חברתי באמצעות האמנות‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪052- 3208468 :‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪ 35‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פאנל ‪ :10‬החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי –‬ ‫מדוע וכיצד?‬ ‫הרצאה ‪ :1‬סטודיו לאמנות במחלקה פסיכיאטרית – חדר שמסביר את עצמו‬ ‫ד''ר מיגל שסטצקי וג'ניס שפירא‬ ‫יחידת מתבגרים‪ ,‬בית חולים איתנים‪.‬‬ ‫נציג את הסדנה לאמנות כחלק אינטגראלי של הקהילה הטיפולית ביחידת המתבגרים‪ ,‬שהיא מחלקה‬ ‫סגורה ופתוחה בו‪-‬זמנית‪ ,‬בבית חולים איתנים‪ .‬נראה איך הסדנה תורמת לקהילה ואיך הקהילה‬ ‫תורמת לסדנה‪ .‬נתייחס להכרחיות של אינטראקציה מתמדת בעבודת הצוות הרב מקצועי‪ .‬נתאר את‬ ‫המודל של עבודה אינדיבידואלית בתוך קבוצה‪ ,‬בגישה בלתי מובנית ובלתי מכוונת ;‪(Deco, 1998‬‬ ‫)‪.(Schaverien, 1997‬‬ ‫וואן לופז‪-‬איבור‪ ,‬פסיכיאטר ספרדי דגול‪ ,‬האמין ש"היצירתיות שייכת לאדם ולא למחלה" )‪.(2008‬‬ ‫תפיסה זו קורמת עור וגידים בסטודיו‪ ,‬שם ניתן לראות את קיומם הדינמי של הכוחות האנושיים‬ ‫הבריאים‪ .‬נשים דגש על חשיבותו של הסטודיו‪ ,‬כמרחב פיזי‪-‬נפשי‪ .‬מרחב המספר על מה שיכול‬ ‫להתרחש בו בהקשר לצורת סידור החדר‪ ,‬סוג הרהיטים הקיימים בו‪ ,‬אופי החומרים‪ ,‬הכלים‬ ‫המוחשיים ודרך הצגתם‪ .‬נראה איך הסטודיו מסביר את עצמו בשפה החזותית לפני שנאמרת אפילו‬ ‫מילה אחת‪ .‬נציג גישה שממקמת את האמנות במרכז הטיפול‪ ,‬גישה המאמינה כי הערך המרפא‬ ‫העיקרי טמון בתהליך היצירה המוחשי והבלתי מילולי‪ .‬אנו סבורים שיצירת האמנות אמורה לעמוד‬ ‫כמטרה טיפולית בזכות עצמה‪ ,‬ושאם יוצרים כדי לספק חומר לשיחה‪ ,‬יש הפסד מהותי בפוטנציאל‬ ‫המרפא של המדיום‪ .‬נדון במקום ובתפקיד של המילים בתפיסה זו‪ .‬נעמוד על משמעותה הטיפולית‬ ‫של הזמנת החדר "לעשות מעשים"‪ ,‬כמאפשרת ערוץ אלטרנטיבי לדחף של המתבגרים ל‪ACTING "-‬‬ ‫‪) "OUT‬חזן‪.(1992 ,‬‬ ‫כמו כן נעמוד על סוגיות רלבנטיות למודל זה בסטינג של בית חולים כגון‪ :‬תנאים לעבודה יצירתית‬ ‫שמאפשרים גם חופש וגם בטחון; הקשר בין פגיעות עצמיות והרס עבודות; צירופם של אחים‬ ‫אחיות ומדריכים לצוות הקבוע של הסדנה; חשיפת היצירות של המטופל לעיני המטופלים האחרים‬ ‫וכלל אנשי הצוות; דילמות הקשורות לשמירת העבודות‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪Deco, S. (1988). 'Return to the Open Studio Group' in Skaife, S. And Huet, V.‬‬ ‫‪(Eds.) Art Psychotherapy Groups: Between Pictures and Words. London:‬‬ ‫‪Routledge.‬‬ ‫‪• Hazan, Y. Lerner. Y., Subar, R. (1992). 'Coping with acting out in a unit', British‬‬ ‫‪Journal of Psychotherapy, 8(4) 359-373.‬‬ ‫‪• Lopez-Ibor, J. (2008). ) Creativity Belongs to the Person, not to Disease,‬‬ ‫‪Philosophy, Psychiatry & Psychology, 15 (3) 277-279.‬‬ ‫‪• Schaverien, J. (1997). 'Transference and Transactional Objects in the Treatment of‬‬ ‫‪Psychosis'. in Killick, K. and Schaverien, J. (Eds.) Art, Psychotherapy and‬‬ ‫‪Psychosis. London: Routledge.‬‬ ‫אודות המרצות‪:‬‬ ‫ד''ר מיגל שסטצקי‪ ,‬מומחה בפסיכיאטריה כללית‪ ,‬מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר‪ .‬אחראי‬ ‫מחלקת מתבגרים שבבי"ח איתנים למעלה מ ‪ 20‬שנה‪ .‬סגן מנהל מחלקת ילדים ונוער ‪,‬בי"ח איתנים‪.‬‬ ‫מורה בבית הספר לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית חולים הדסה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 050-6253757 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫ג'ניס שפירא‪ ,‬מטפלת באמנות ומדריכה‪ ,‬אחראית על הסטודיו במחלקת מתבגרים בבי"ח איתנים‬ ‫למעלה מ ‪ 20‬שנה‪ ,‬מלמדת באוניברסיטת לסלי ובסמינר הקיבוצים‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 054-4618973 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 36‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :10‬החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי –‬ ‫מדוע וכיצד?‬ ‫"הגשר לקשר" ‪ -‬סטודיו פתוח לאמנות‬ ‫רוני אורן וברוריה שיפרון‬ ‫הסטודיו הפתוח לאומנויות פועל במסגרת בריאות הנפש בביה"ח זיו צפת‪ .‬ופועל מזה כ ‪ 7‬שנים‪.‬‬ ‫אחד המרכיבים היוצרים איכות חיים נמוכה אצל חולי סכיזופרניה ופוסטראומה הוא הצמצום של‬ ‫חיי הרגש‪ ,‬והאינטראקציה הבינאישית‪ .‬צמצום היכולת לרצות ולבחור‪ ,‬ולפעול בצורה יעילה להשגת‬ ‫מטרותיהם‪) .‬תופעות הידועות בכינוי "סימפטומים שליליים" )‪ ,(DSM4‬ולעיתים‪ ,‬בצורה של‬ ‫סטיגמה‪" ,‬ליקוי"( אנחנו רואים תופעות אלה כהימנעות הגנתית הנובעת מחוסר האפשרות לבטא‬ ‫את העולם הפנימי בצורה שתהיה מובנת לאחר‪ ,‬ומובחנת מהמציאות החיצוני)‪.(Searles, 1965‬‬ ‫כאשר הגבולות בין העולם הפנימי והעולם החיצוני אינם מובחנים‪ ,‬כל דמיון או פנטזיה )המופיעים‬ ‫בצורה מטפורית( עלולים להיתפס כחלק מהעולם החיצוני הקונקרטי‪ ,‬דבר היוצר תופעות פסיכוטיות‬ ‫כמו הלוצינציות ומחשבות שווא‪ .( Reichmann, 1959 , Blatt and Wild, 1976) .‬המטפורה‬ ‫מאבדת את מאפיין המצביע שלה ונתפסת בצורה קונקרטית כדבר בעצמו‪.‬‬ ‫הדימוי מאבד את ההבחנה שהאדם עצמו יצר אותו‪ ,‬ולכן האדם מאבד את היכולת לפעול על‬ ‫המטפורה ולשלוט בה )‪.( Siegelman,1990 ‬‬ ‫הסטודיו בא לעודד ולחזק את היכולת לביטוי מטפורי תוך תשומת לב להבחנה במטפורה ככזו ולא‬ ‫כשייכת לעולם החיצוני‪ .‬האמנות היא כמובן כלי מתבקש לצורך זה מאחר והיא עוסקת בביטוי‬ ‫מטפורי של החוויה‪ .‬האמנות וההתבוננות עליה משפרים את היכולת לדיבור רגשי ומשמעותי‪,‬‬ ‫ומאפשרים התבוננות תוך ריחוק על החוויה‪ .‬אנו שמים דגש על הבחירה של האדם את מגוון‬ ‫תגובותיו והתנהלותו )‪.(McNiff, 1976; Allen, 1995‬‬ ‫סדר היום בסטודיו מחולק ל‪ 4‬חלקים‪ :‬חימום‪ ,‬דיבור מטפורי והתכוונות‪ ,‬יצירה‪ ,‬התבוננות‪ .‬אשר‬ ‫יוצגו בכנס תוך תשומת לב למשמעות ולתפקיד המיוחד של כל חלק‪.‬‬ ‫צוות המטפלים יוצר במקביל עם המטופלים וכל השיחות נעשות בגובהה העיניים‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Allen, P. Coyote Comes in from the Cold: The Evolution of the Open Studio‬‬ ‫‪Concept, Journal of the American Art therapy Association, 12, 161-166.‬‬ ‫‪Blatt, S. J. & Wild, S. (1976). Schizophrenia: a Developmental Analysis chp 2 :‬‬ ‫‪Cognitive Processes, Academic Press, Asian.‬‬ ‫‪McNiff, S. (1976). The Effects of Artistic Development on Personality, Art‬‬ ‫‪Psychotherapy, 3,75-69.‬‬ ‫‪Reichmann, F.F. (1959). Psychoanalysis and Psychotherapy. Chicago: The‬‬ ‫‪University of Chicago Press.‬‬ ‫‪Searles, H.F. (1965). Schizophrenic Communication, Collected papers on‬‬ ‫‪Schizophrenia and Related Subjects. London: h. karnacBooks Ltd.‬‬ ‫‪Siegelman, E. (1990). Metaphor and meaning in psychotherapy. Guilford Press.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אודות המרצות‪:‬‬ ‫רוני אורן – מטפלת באמנות‪" ,‬הגשר לקשר"‪ ,‬סטודיו הטיפולי‪ ,‬המרכז לבריאות הנפש בי"ח זיו‪ ,‬צפת‪ .‬‬ ‫דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪052‐3252948 :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ברוריה שיפרון ‪ -‬פסיכולוגית קלינית‪ ,‬מנהלת "הגשר לקשר"‪ ,‬מנהלת הסטודיו הטיפולי‪ ,‬המרכז‬ ‫לבריאות הנפש בי"ח זיו‪ ,‬צפת‪ .‬‬ ‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 04-6970739 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ 37‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פאנל ‪ :10‬החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי –‬ ‫מדוע וכיצד?‬ ‫הרצאה ‪ :3‬להרגיש קיים ומיוחד‬ ‫אביחי סלע‬ ‫אל הסטודיו לטיפול באמנות‪ ,‬במרכז לבריאות הנפש "לב השרון" בפרדסיה‪ ,‬מגיעים משתתפים‬ ‫ממספר מחלקות בבית החולים‪ ,‬רבים מהם מאושפזים שנים ארוכות‪ .‬הסטודיו הינו מקום בטוח‪,‬‬ ‫המזמין אותם לביטוי יצירתי אותנטי‪ ,‬המאפשר להם הבעה ותקשורת שאין באפשרותם לבטא בדרך‬ ‫אחרת‪ .‬במעשה היצירה הם מביאים לכלל קיום משהו חדש‪ ,‬שלא היה קודם לכן‪ .‬עבודות האמנות‬ ‫הנוצרות בסטודיו מאפשרות להתקרב ולראות אותם‪ ,‬את קיומם ומיוחדותם‪.‬‬ ‫רשימת קריאה‪:‬‬ ‫‪Killick, K. (2000). The art room as container in analytical art psychotherapy with‬‬ ‫•‬ ‫‪patient in psychotic states. In Gilroy, A. & McNeilly, G. (Eds.) The changing shape of‬‬ ‫‪art therapy. London: Jessica Kingsley, (pp. 99-114).‬‬ ‫‪Schaverien, J. (2000). The triangular relationship and the aesthetic countertransference‬‬ ‫•‬ ‫‪in analytical art psychotherapy. In Gilroy, A. & McNeilly, G. (Eds.) The changing‬‬ ‫‪shape of art therapy. London: Jessica Kingsley, (pp. 55-83).‬‬ ‫‪Steinhardt, L. (1995). The base and the mark: A primary dialogue in artmaking‬‬ ‫–‪behavior. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association, 12(3), 191‬‬ ‫‪192.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫מטפל באמנות‪ ,‬תואר שני )מאוניברסיטת לסלי( בטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬מדריך מוסמך בי‪.‬ה‪.‬ת‪.‬‬ ‫ומטפל במשחק בחול בגישה היונגיאנית‪ .‬עובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש "לב השרון" )פרדסיה(‬ ‫ מבוגרים‪ ,‬במרפאה לבריאות הנפש בהרצליה ‪ -‬ילדים‪ ,‬ובקליניקה פרטית‪.‬‬‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-4270660 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 38‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫כיתת אמן ‪ :1‬אימפרוביזציה בתנועה כמרחב חקירה וביטוי אישי‬ ‫מנחה‪ :‬אילנית תדמור‬ ‫אימפרוביזציה היא אומנות מופע שנולדת‪ ,‬מתרחשת ומוצגת ברגע – בכאן ועכשיו‪.‬‬ ‫בתוך גבולות ברורים של זמן ומקום‪ ,‬יכולת גופנית ומאפיינים אישיותיים הרוקד מוזמן לברוא‬ ‫לעצמו מציאות ולחקור אותה‪ .‬זהו מרחב המאפשר התבוננות פנימה ‪ -‬על ההרגלים והגבולות‬ ‫הפנימיים והחוצה על התקשורת עם הסביבה והפרטנרים‪.‬‬ ‫במשך ‪ 18‬שנים אני רוקדת‪ ,‬מלמדת ומופיעה באימפרוביזציה‪ ,‬בקונטקט אימפרוביזציה ובמחול‪.‬‬ ‫עבודתי משלבת טכניקות מעולם המחול‪ ,‬התיאטרון‪ ,‬אומנויות הלחימה והריפוי וכוללת עבודה‬ ‫בסטודיו ובחללים לא שגרתיים‪ .‬גם האוכלוסיות איתן אני עובדת מגוונות וכוללות גם אנשי חינוך‬ ‫וטיפול‪ ,‬ילדים ואוכלוסיות עם מוגבלויות‪ .‬כדי להתקדם וללמוד בגישה בה אני עובדת אין צורך‬ ‫ברקע קודם בתנועה או מחול‪ .‬העיקר היא המוכנות להיכנס לחוויה‪ ,‬לנוע ולהתנסות‪...‬‬ ‫בסדנה זו אני רוצה להזמין אתכם להיכנס איתי לעולם האימפרוביזציה ולטעום את האפשרויות‬ ‫לגלות הקשבה ותקשורת מסוג אחר‪ .‬כזו המשלבת מודעות גופנית ועבודה רגשית ודמיונית‪ .‬דרך‬ ‫הטכניקה בה נעבוד אני מזמינה לפגוש חופש יצירתי‪ ,‬אישי וקבוצתי‪ ,‬להצטרף למסע אל מחוזות‬ ‫נעימים בהם כל תנועה היא הנכונה‪.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫יוצרת עצמאית‪ ,‬רקדנית ומורה לאימפרוביזציה וכוריאוגרפיה מ ‪ .1998‬זוכה פרס הביצוע בתחרות‬ ‫"גוונים במחול " ‪ 2000‬ובמלגת אומן אורח לטייוואן‪ ,‬עיריית ירושלים ‪ .2001‬מלמדת ומופיעה‬ ‫באירופה ומנהלת את מרכז ‪ - PLAY‬מרכז למחול‪ ,‬תיאטרון אימפרוביזציה וקונטקט לאנשים‬ ‫המתחילים את צעדיהם בעולם המחול‪ ,‬כמו גם ליוצרים ואומנים‪ .‬בוגרת האקדמיה למוסיקה ומחול‬ ‫בירושלים ‪ ‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 03-5604407 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬אתר‪ www.play4dance.com :‬‬ ‫‪ 39‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כיתת אמן ‪ :2‬מפגש אמן – איציק ויינגרטן מספר על יצירותיו ועל דרך עבודתו‬ ‫בתיאטרון‬ ‫מנחה‪ :‬איציק ויינגרטן‬ ‫איציק ויינגרטן יספר על יצירותיו "ואז התחבקנו"‪" ,‬הומלסים" ו"מזריץ'"‪ ,‬על תהליכי היצירה‬ ‫והמסעות המרתקים אל עולמם של האוטיסטים‪ ,‬ההומלסים וחסידי אומות עולם‪.‬‬ ‫הוא יספר על עבודותיו עם הדור החדש של היוצרים בתיאטרון‪ :‬שחקנים‪ ,‬במאים‪ ,‬מחזאים‬ ‫ותפאורנים שאיתם הוא יוצא למסעות אל המוכר ובעיקר אל הלא מוכר והלא ידוע‪ ,‬ולעיתים‬ ‫קרובות גם אל הלא מפוענח והלא מפוצח‪.‬‬ ‫מסעות אל עומק יערות המודע והתת מודע‪ ,‬אל הפחדים‪ ,‬התענוגות וההפתעות‪.‬‬ ‫המפגש ילווה בהקרנת קטעים מתוך היצירות‪.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫במאי ומחזאי‪ ,‬מנהל בי"ס לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים‪ .‬היה המנהל האמנותי של פסטיבל‬ ‫עכו ופסטיבל התיאטרונטו‪ .‬מההצגות שביים לאחרונה‪" :‬הנהג של מיס דייזי"‪" ,‬רכוש נטוש"‪" ,‬כל‬ ‫החיים לפניו"‪" ,‬סונטת סתיו"‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ ,03-6902311 ,03-6902357 :‬נייד‪ 054-3077328 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 40‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סדנה ‪ :1‬חידתו של הריקוד – תשובתה של הניראות‬ ‫המנחה‪ :‬מיניה שושן ברנע‬ ‫כל תמצית מהאדמה ואל האדמה שבה‪ ,‬כך גם המילה מבעבעת מהגוף ואליו שבה בחזרה‪.‬‬ ‫עיסוקה של סדנה זו הינה באחדות הניגודים )הרמב"ם‪ ,(2002 ,‬ביחס בין התנועה למילה‪ ,‬שהשהייה‬ ‫בה בין הפנימי לחיצוני‪ ,‬בין התפיסתי למחשבתי‪ ,‬מהווה צומת שהוא הבסיס למפגשינו עם העולם‬ ‫)מרלו‪ -‬פונטי‪.(2004 ,‬‬ ‫נחקור את שורשי המילה באמצעות החוויה הגופנית בכדי לחקור את המטאפורה הראשונית‬ ‫במקורות הגופניים‪ ,‬בכדי למצוא את הדממה שבמילה‪ .‬כי בשערי הריקוד אנו עומדים בחדר ההמתנה‬ ‫של יום הבריאה‪ ,‬ללא שפה‪ ,‬רק עם דממה )‪.(1992 ,Olsen‬‬ ‫התנועה המוסרת את מצב הנפש‪ ,‬הופכת את דיבורו חסר החשיבות‪ ,‬קולותיו‪ ,‬מלמוליו‪ ,‬ושתיקותיו‬ ‫של הרקדן לעמוקים ורבי משמעות‪.‬‬ ‫הריקוד נוצר מאיחוד כוחות היצירה של האומן והצופה‪ :‬נחוץ קהל הניחן ביכולת ההיפעלות כדי‬ ‫שהריקוד ייוולד בפועל ) מרז'קובסקי ‪.(1902‬‬ ‫כפי שההכרה עדה לנשימה כך הקהל עד לרקדן‪.‬‬ ‫בסדנה זו הרקדן הופך לגיבור המרכזי של היצירה ושפתו המילולית עשויה בשר ודם‪ :‬אנו שומעים‬ ‫אותה משום שאנו רואים אותה‪.‬‬ ‫סדנה זו הינה הזמנה לחשוב בתנועה ומכיוון שאין מחשבה טהורה‪ ,‬זו תישאר תמיד חידתו של‬ ‫הרקדן – החיבור בין ההכרה ליצירה‪.‬‬ ‫הסדנה מבוססת על אינטגרציה של חומר תיאורטי מתחום הטיפול בתנועה בכלל ומהתנועה‬ ‫האותנטית בפרט‪ ,‬מתחומי הפסיכואנליזה והפילוסופיה הצרפתית המודרנית והיהודית‬ ‫ומתחום הספרות הכללית הקלאסית‪.‬‬ ‫רשימת קריאה‪:‬‬ ‫•‬ ‫ברסלב‪ ,‬ר‪.‬נ‪) ,.‬תשס"ט( סיפורי מעשיות‪) .‬ספרי רבי נחמן מברסלב ותלמידיו(‪ ,‬ביתר עלית‪ :‬אב"ן שתיה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הרמב"ם )‪ .(2002‬מורה נבוכים‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪ .‬‬ ‫•‬ ‫כנען‪ ,‬ח‪ .(2008) .‬פנימדבור‪ ,‬לראות אחרת בעקבות עמנואל לוינס‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מרלו‪-‬פונטי‪ ,‬מ‪ .‬ו‪ .(2004) .‬העין והרוח‪ .‬תרגום‪ :‬עירן דורפמן ‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪ .‬‬ ‫•‬ ‫סארטר‪ .(2007) ,‬המבט‪ .‬תרגום‪ :‬להב א'‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מרז'קובסקי ‪,‬ד‪ .(1902) .‬הגוף‪ ,‬הקול והדמות‪.‬‬ ‫‪Olsen, A.J., (1992). Being seen, Being moved, in: Authentic Movement and‬‬ ‫•‬ ‫‪Oerformance, Med Art Int. Journal in Conjunction with the Med Art Int. Conference on‬‬ ‫‪Dance and Medicine, Feb. 1992.‬‬ ‫‪Soler, C.L. (2009). L'inconscient reinvente. Paris: Presses Universitaires de France.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫‪ M.A‬טיפול בתנועה‪ .‬מטפלת בתנועה ומדריכה מוסמכת ביה"ת‪ .‬מרצה באוניברסיטת לסלי במגמה‬ ‫לטיפול בתנועה‪ .‬בוגרת ‪ M.A‬בפילוסופיה ודוקטורנטית לטיפול בתנועה באוניברסיטת סורבון‪ ,‬פריז‪.‬‬ ‫בעלת קליניקה פרטית‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪054-6646711 :‬‬ ‫‪ 41‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫סדנה ‪ :2‬צבעי הנפש‬ ‫מנחה‪ :‬אלון האס‬ ‫כיצד אני‪ ,‬כמטפל‪ ,‬הופך את ההבנה הפסיכולוגית שלי להתערבות יצירתית בדו ותלת מימד?‬ ‫כיצד אני עוזר למטופל להישאר בתוך התהליך היצירתי ולא לברוח ממנו למילים?‬ ‫כיצד אני משלב בין הבנתי הפסיכולוגית ליצירתית כדי להעריך ולהבנות תהליך טיפולי שנשאר‬ ‫ומתבסס על האומנות?‬ ‫בסדנה‪ ,‬באמצעות תרגילים שרכשתי ופיתחתי במשך השנים אדגים כיצד ניתן להתבונן ביצירה‪,‬‬ ‫וכיצד ניתן דרך התשאול לפתח את ההתערבות היצירתית הבאה‪...‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫• רגב‪ ,‬ד‪ .(2000) (2001) .‬התיאוריה הפנומנולוגית לטיפול באמצעות אמנות נפש‪ :‬רבעון לפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫לטיפול‪ ,‬לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי ‪2001 ,54-65 :6 ;2000 ,46-56 :5,‬‬ ‫•‬ ‫וולבלוגרפיה – האס אלון‪ ,‬הגישה הפנומנלוגיה פרספקטיבה אישית – מתוך ‪ ‬‬ ‫‪ www.machon.co.il ‬‬ ‫מופיע גם בפסיכולוגיה עברית ‪ http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=1217 -‬‬ ‫‪Mcniff, S. (1992). Art as Medicine – creating a Therapy of the imagination.‬‬ ‫‪Boston & London: Shambhala.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫מטפל באומנויות בדרגת מדריך )י‪.‬ה‪.‬ת( בעל תואר שני בייעוץ חינוכי וחינוך מיוחד‪ .MA ,‬מרצה‬ ‫לתרפיה באמנות במכללת תל חי ומכללת ירושלים‪ .‬מנהל את "מכון לעכשיו" בעמיעד‪.‬‬ ‫מנהל קהילת – "העניין בטיפול" – קפה דה‪-‬מרקר ‪http://arttherapy.cafe.themarker.com -‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ ,04-6909862 :‬נייד‪ 050-7457413 :‬דוא"ל ‪[email protected] :‬‬ ‫אתר הבית ‪www.machon.co.il -‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 42‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫סדנה ‪ :3‬כשגוף מוגדר באור‬ ‫שרון טוקר‬ ‫מפגש תנועתי בין גוף‪ ,‬גבול ואור‪ ,‬המתרחש במרחב חשוך חלקית‪ ,‬לאור פנסים‪.‬‬ ‫הסדנה מתמקדת בגבולות הגוף‪ ,‬כהיבט משמעותי בטיפול‬ ‫)‪ ,(Weber, 1984‬ומציעה אפשרות‬ ‫לחוותם ולהתבונן בהם באמצעות שימוש באור‪.‬‬ ‫בהתייחס לפונקציות האני עור של אנזייה )‪ (2004‬נשחק באור כבעור‪ :‬אור מגדיר‪ ,‬תומך‪ ,‬מכיל‪,‬‬ ‫מבחין‪ ,‬מקשר‪ ,‬משתנה‪ ,‬ומשנה‪ .‬נבדוק אלו מרחבים יוצרת הגדרה של אור בתוכנו וסביבנו‪ ,‬ומה‬ ‫התנועה המתאפשרת בהם וביניהם‪.‬‬ ‫כשקווי המתאר של הגוף מוארים‪ ,‬מה מתרחש בחוויית עצמי? מה קורה לגוף כשהוא מואר מבפנים‬ ‫או מבחוץ? אילו יחסים נוצרים עם עצמי ועם אחרים במעטפת של תאורה משתנה? אלו דימויי גוף‬ ‫עולים מתוך העבודה?‬ ‫נאפשר לגוף להרקד במרחב שבין אור וצל‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫אנזייה‪ ,‬ד‪ .(2004) .‬פונקציות ה'אני‪-‬עור'‪ ,‬ה'אני –עור'‪ ,‬תולעת ספרים‪ ,‬עמ' ‪.143-162‬‬ ‫‪Weber, I. (1984). Body Boundaries and the Developing Self in Movement Therapy,‬‬ ‫‪Reisach, E.A. Creative Art Therapy Dept, Pratt institute School of Art and Design. Pp.‬‬ ‫‪41-48.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫מטפלת בתנועה )‪ (MA‬ומדריכה‪ .‬מטפלת בילדים‪ ,‬בני נוער‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬טיפולים פרטניים וקבוצתיים‪.‬‬ ‫עובדת בקליניקה פרטית בתל‪-‬אביב‪ .‬מנחה באוניברסיטת לסלי במסלול לתואר שני בטיפול בתנועה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-5919019 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 43‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫סדנה ‪ :4‬התהליך היצירתי בטיפול באומנויות – הידע העיוני והידע החווייתי‬ ‫ד"ר הילדה ונגרובר‬ ‫נקודת המוצא במפגש זה היא ההנחה שהתהליך היצירתי דרך אומנויות מהווה מאפיין ייחודי של‬ ‫הטיפול באומנויות בהשוואה לפסיכותרפיות אחרות‪.‬‬ ‫ייתכן שבקריאה ראשונה משפט זה נראה כמובן מאליו‪ ,‬אך לעיתים נראה שקצת שכחנו לחשוב‬ ‫במונחים של תהליך יצירתי‪ ,‬בפוטנציאל הרבגוני שלו ובאיכויות הסגוליות של כל אחת‬ ‫מהאומנויות‪ ..‬בשנים האחרונות הייתה נהירה אל הידע הנובע מהפסיכותרפיה המילולית‪.‬‬ ‫עתה‪ ,‬ברצוני להזמינכם לחזור אל המקורות שלנו‪ ,‬חזרה מושכלת בה נשלב ידע עיוני והתנסות‪ .‬אכן‬ ‫השורשים שלנו הינם בידע הנוצר בחוויה האומנותית והיצירתית‪ .‬הספרות הפסיכואנליטית הענפה‬ ‫לאורך יותר ממאה שנה‪ ,‬נותנת כיוונים שונים להבין את האדם המעורב בתהליך יצירתי‪.‬‬ ‫כמה מהנושאים שהאנליטיקאים כתבו עליהם הם‪ :‬המניעים הבלתי מודעים ליצירה‪ ,‬סוג החרדות‬ ‫המעסיקות את האדם המעורב ביצירה וההגנות שהוא מפעיל‪ ,‬מה הוא משיג בקשר לעצמו ולסביבה‪,‬‬ ‫וכו'‪ .‬פסיכותרפיסטים פסיכודינמיים כמו אריאטי ופיוריני מצאו קשר בין יצירתיות או החסר בה‬ ‫ופסיכופתולוגיה‪.‬‬ ‫ככל שהמטפל מכיר יותר את הספרות הרלבנטית‪ ,‬גדלה הבנתו של המתרחש בחדר ויכולתו להיענות‬ ‫לצרכי המטופל ולעזור לו בדרך הייחודיות שבמקצוע שלנו‪.‬‬ ‫בהרצאה‪-‬סדנה אתייחס לנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הבהרת מושגים בסיסים הקשורים ליצירתיות‪ ,‬על מנת להבין אותם‪ ,‬להבחין ביניהם ולציין את‬ ‫הערך הטיפולי שבכל אחד מהם‪ .‬נדון במושגים הבאים‪ :‬ספונטניות‪ ,‬מקוריות‪ ,‬תהליך ותוצר‪ .‬‬ ‫‪ .2‬הצגה תמציתית של תיאוריות שונות‪ ,‬מתחום הפסיכואנליזה הדנות בהיבטים השונים של תהליך‬ ‫יצירתי‪ ,‬תוצר ותהליך‪.‬‬ ‫נתייחס במיוחד למושג של תהליכים שלישונים )‪ .(TERTIARY PROCESS‬מושג זה תורם לנו מכמה‬ ‫סיבות‪:‬‬ ‫• הוא קשור למושג של יצירתיות ‪ ‬‬ ‫• מחבר בין רציונאלי ולא רציונאלי ‪ ‬‬ ‫• יש לו משמעות התפתחותית‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Fiorini, H. (1995) El psiquismo creador. Buenos Aires: Paidós‬‬ ‫‪Press, C. (2005) Psychoanalysis, creativity and hope: Forward edge strivings in the life‬‬ ‫‪and work of choreographer Paul Taylor. Journal of the American Academy of‬‬ ‫‪Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry, 33(1), 119–136.‬‬ ‫‪Wengrower, H. (2009). The Creative–Artistic Process in Dance/Movement Therapy. In‬‬ ‫‪S. Chaiklin and H. Wengrower (eds): The Art and Science of Dance Movement Therapy.‬‬ ‫‪Life is dance. New York-London: Routledge.‬‬ ‫‪Zukerfeld. R. (2005). Procesos Terciarios. De la vulnerabilidad a la resiliencia.‬‬ ‫‪Buenos Aires: Lugar.‬‬ ‫אודות המרצה‪:‬‬ ‫מטפלת בתנועה ומחול‪ .‬יחד עם שרון שייקלין ערכה את הספר ‪The Art and Science of Dance‬‬ ‫)‪ .Movement Therapy. Life is Dance, Routledge New York-London (2009‬עורכת ביקורת‬ ‫ספרים בכתב העת ‪ Psychotherapy Body, Movement and Dance in ‬מלמדת באוניברסיטאות‬ ‫בארץ ובספרד‪ .‬פרקטיקה פרטית והדרכה בירושלים ודרך אינטרנט‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 02-6716264 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ 44‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סדנה ‪ :5‬עולם האמנות כמקור לפרשנות היצירה בטיפול באמנות‬ ‫חווה שומר‬ ‫החיבור הכי אותנטי לריפוי באמצעות אמנות נעשה במהלך ההיסטוריה על ידי אמנים כתהליך בו‬ ‫דרך יצירתם נגעו בנימי עולמם הפנימי‪.‬‬ ‫טולסטוי "האמנות היא תהליך רגשי שפריו – היצירה‪ .‬האמנות היא העברה של רגשות מן האמן אל‬ ‫המתבונן באמצעות יצירת האמנות‪ ...‬האמן פורק לחץ באמצעות צורות‪ ...‬יצירת אמנות טובה היא‬ ‫איפוא‪ ...‬העברת רגשות כנים אל המתבונן‪ ,‬החווה מחדש את החוויה מקורית ")מתוך טקסט‬ ‫שפורסם על הגדרת האמנות במוזיאון תל אביב(‪.‬‬ ‫אמיל זולא "התמונה היא פינת טבע הנשקפת מבעד למסקנת מזגו של האמן "‪.‬‬ ‫בעולם האמנות על פי התיאוריה של וולפין בספרו "מושגים בתולדות אמנות" שפת האמנות‬ ‫מתחלקת לשתי שפות השפה האקספרסיבית ‪ -‬ריגשית ון–גוך אחד מהמיצגים‪ ,‬למול השפה‬ ‫המובנית השכלתנית שמודריאן הוא אחד מהמיצגים‪ .‬בסדנה ניצור שתי יצירות בשתי השפות‬ ‫השונות הגירוי ליצירות יהיה מבחר של רפרודוקציות בעלות אופי שונה שיהוו גירוי ליצירה‬ ‫עצמאית‪.‬‬ ‫נצפה בתוצאות ודרכן נגיע לפרשנות הניתנת דרך סגנון העבודה ולאו דווקא דרך הדימויים‪.‬‬ ‫המקורות התיאורטיים יהיו תיאוריות המנסות לחבר בין שפת האמנות לפסיכולוגיה‪ .‬מימזיס –‬ ‫הפסיכולוגיה של הציור המודרני של יגאל ורדי‪ ,‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות של פנחס‬ ‫נוי‪.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫‪ MA‬בטיפול באמצעות אמנות‪ .‬בוגרת המדרשה לאמנות‪ ,‬פסיכותרפיטית יונגיאנית‪ .‬בוגרת לימודי‬ ‫גשטלט באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עד לא מכבר מרצה בלסלי קולג'‪ ,‬מדריכה במכללת תל חי‪ ,‬מקיימת‬ ‫סיורי אמנות למטפלים באמנות במוזיאונים וגלריות‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ 45‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סדנה ‪ :6‬סדנה‪ -‬ציור מקרה‬ ‫משמעותו של ציור מקרה‪ ,‬שימושיו ותרומת היצירה הויזואלית בטיפול באמנות‪.‬‬ ‫ד"ר עליזה פלורנטל‬ ‫‪ ‬‬ ‫ציור מקרה מדגים את כוחה של האמנות כתרפיה וככלי הדרכה למטפל‬ ‫הוא מציע כלי עבודה למטפלים ודרך להבנת המתרחש בטיפול מנקודת התבוננות רטרוספקטיבית‪.‬‬ ‫ציור – המקרה מקפיא חוויה בטיפול ודרכו ניתן להבין את מערכת היחסים בין המטפל למטופל‪.‬‬ ‫באמצעות ציור‪ -‬מקרה צפים חומרים וצורות כתיעוד לצמתים המשמשים כלי הדרכה‪.‬‬ ‫ציור מקרה יעלה את תופעת המטופל המיוחד‪ ,‬קווים לדמותו הסיבות לתופעה והשלכותיה‬ ‫המונח ציור‪-‬מקרה קיבל השראתו מ‪ ;Case study -‬תיאור‪ -‬מקרה‪ ,‬במונח שטבעתי‪ ,‬הכוונה היא‬ ‫לעיבוד של תהליך טיפולי באמצעות יצירה‪.‬‬ ‫הדיאלוג הנוצר בין המילה הכתובה לבין היצירה תורם תרומה משמעותית‪.‬‬ ‫במהלך הסדנה‬ ‫•‬ ‫ניצור ציור‪-‬מקרה של רגע משמעות‪ ,‬חוויה טיפולית‪ ,‬מטופל שיבחר כל משתתף ‪ ‬‬ ‫•‬ ‫נכתוב כתיבה קצרה תוך התבוננות ביצירה ברוח הפנומנולוגיה ‪ ‬‬ ‫•‬ ‫נחווה באופן מעשי מה הוא ציור מקרה תוך שנדון בתופעה של המטופל המיוחד‬ ‫רשימות קריאה‪:‬‬ ‫• גלדוול מ‪ .(2005) .‬ממבט ראשון שבריר השנייה בו אנו מקבלים החלטות‪ .‬כתר‬ ‫• פולמן‪ ,‬פולנסקי )‪ .(2009‬ואלס עם באשיר‪ .‬הסרט‪.‬‬ ‫• פלסטינר מ‪ .‬לוונטל )‪ .(1997‬מציירת את חייה שרלוטה סלומון בצל הנאציזם תרגום תמר סטן‪.‬‬ ‫הוצאת מבע‪.‬‬ ‫• פלורנטל‪ ,‬ע‪ .(2009) .‬בית לכאב ציור מקרה‪ -‬תיאור מקרה יצירתי כלי השראה ועבודה למטפל‪.‬‬ ‫הוצאה עצמית‪ .‬תולעת ספרים‪.‬‬ ‫‪• Casement, P. (1990). Further Learning from the Patient. London: Routledge‬‬ ‫‪Casement, P. (1999). On Learning from the Patient. London: Routledge.‬‬ ‫‪• Finn, M. G., Ph.D Sperling, M.B. Ph.D. (1991). Therapists' Representations of‬‬ ‫‪Psychotherapy 'Special Patients'. Contemporary Psychotherapy, 27 (3).‬‬ ‫‪• Irwin, R. L. Cosson, A. D. (2004). A//R/tography Rendering Through Arts-Based‬‬ ‫‪Living Inquiry. Pacific Educational Press Vancouver, Canada.‬‬ ‫‪• Kahlo A.K. (2002). Frida Kahlo 1907-1954 -Pain and Passion. Koln: Tachen.‬‬ ‫‪• Main, T.F. (1957). The Ailment. British Journal Medicine Psychology, xxx (3),‬‬ ‫‪30:129-145).‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫מטפלת באומנות מדריכה‪ ,‬מרצה במכללת לוינסקי לחינוך‪ ,‬מעבירה פרקטיקום בבית ברל‪,‬‬ ‫מנהלת את 'סטודיו משאבים' בהוד השרון‪ ,‬מעבירה מפגשים חד פעמיים בנושא 'קבלת החלטות‬ ‫ופתרון דילמות באמצעות יצירה'‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 054-4744294 , 09-7426936 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 46‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כיתת אמן מתמשכת ‪ :3‬דיאלוגים בתנועה ומגע‬ ‫אריה בורשטיין ‪ -‬סדנת תנועה‬ ‫פרופ' בן‪-‬עמי שרפשטיין כורך את כותרת ספרו "ספונטניות באמנות" בכותרת המשנה "אלתור‪,‬‬ ‫תנועה‪ ,‬תמימות‪ ,‬טירוף‪ ,‬הפתעה‪ ,‬ליצנות‪ ,‬השראה"‪ .‬כאשר אנו מצרפים את כל הנ"ל בהקשר של‬ ‫סדנה קצרה בתנועה וקונטקט‪-‬אימפרוביזציה‪ ,‬קשה לנבא או להגדיר מראש מה יתהווה‪.‬‬ ‫אימפרוביזציה בהגדרה הינה אמנות הבלתי צפוי והבלתי ידוע‪.‬‬ ‫הפרמטרים איתם נעבוד בסדנה באופן זה או אחר יכללו‪ :‬היכרות וחימום גופני‪ ,‬משחקי תנועה‬ ‫ודיאלוגים תנועתיים במגע‪ .‬לעיתים נצפה זה בזה‪ ,‬ולעיתים )אך לא יותר מדי( נשתף ונעבד משהו‬ ‫מהחוויה‪ .‬נדגיש את החוויה כשלעצמה‪ :‬התנועתית‪ ,‬הפיזית‪ ,‬הדיאלוגית‪.‬‬ ‫אודות המנחה‪ :‬‬ ‫רקדן‪ ,‬כוריאוגרף ומורה למחול‪ ,‬לתנועה ולאימפרוביזציה‪ BA .‬מאוניברסיטת ת"א )‪MFA .(1978‬‬ ‫במחול מ‐‪ ,Smith College‬ארה"ב )‪ .(1989‬מ‪ 1985-‬רוקד ומופיע בקונטקט‪-‬אימפרוביזציה‪ ,‬ומלמד‬ ‫קונטקט בסמינר הקיבוצים מ‪ .1991-‬יצר למעלה מ‪ 60-‬עבודות למחול ולתיאטרון ככוריאוגרף עצמאי‪,‬‬ ‫והופיע במופעי אימפרוביזציה רבים במסגרות שונות‪ .‬יצר והופיע בישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬יפן ואירופה‪.‬‬ ‫מלמד תנועה‪ ,‬אימפרוביזציה וקונטקט‪-‬אימפרוביזציה לרקדנים ולשחקני תיאטרון בסמינר הקיבוצים‪.‬‬ ‫מטפל גשטאלט גופנפש ‪ ,Body-Process‬ומלמד במכון הגשטאלט של קליבלנד ובאוניברסיטת ת"א‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪/‬פקס‪ ,03-6994843 :‬טל'‪ ,050-5736705 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ 47‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כיתת אמן מתמשכת ‪ :4‬מפגש בין "אחרים" במרחב התיאטרוני ‪ ‬‬ ‫פיטר הריס ‪ ‬‬ ‫המרחב התיאטרוני הוא מרחב של יצירה המשתמש בכלים ובשפה שמשחררים את המשתתף‬ ‫מהדפוסים ודרכי התקשורת הקוגניטיביים והלשוניים המוכרים לו‪ .‬הכלים והמוסכמות של‬ ‫התיאטרון ‪ -‬מרחב ה"כאילו" )‪ ,(as-if‬הגוף‪ ,‬הקול‪ ,‬הקומפוזיציה‪ ,‬הדיאלוג‪ ,‬האימפרוביזציה‪,‬‬ ‫האימאז'ים הויזואליים‪ ,‬הדמויות והמטאפורה‪ ,‬מבליטים קשת רחבה של יכולות ומחברים בין חברי‬ ‫הקהילה על בסיס היכולת של כל אחד להיות יוצר‪ ,‬תורם‪ ,‬אומן‪.‬‬ ‫המרחב התיאטרוני מזמן מפגשים בין האדם לעצמו ובין אחרים‪ ,‬מפגשים שיכולים לשנות עמדות‬ ‫ותפיסות מוטות ‪ Bias ‬ושיפוטיות ביחס לאחר מתוך הבנת מקורותיהם בנו‪.‬‬ ‫בסדנה נתנסה בתרגילים ותהליכים שפיתחתי בשנות עבודתי בתיאטרון הקהילתי ובמיוחד בעבודתי‬ ‫עם אוכלוסיות מקוטבות‪ :‬ערבים ויהודים‪ ,‬חברה רב תרבותית‪ ,‬אסירים וסטודנטים‪ ,‬נגמלים‬ ‫וסטודנטים‪ .‬התרגילים יבחנו שאלות של זהות‪ ,‬אפליה‪ ,‬דיאלוג בין אישי ובין קבוצתי השתקפות‬ ‫באחר‪ ,‬הכלתו וקבלתו‪.‬‬ ‫בתכנית‪:‬‬ ‫‪ .1‬התנסות בשפה ובכלים של השחקן ‪ -‬גוף‪ ,‬רגש ומחשבה ובתכונות המרחב הדרמתי‪.‬‬ ‫‪ . 2‬צפייה בחומרים ויזואליים מעבודתי וראיונות עם משתתפים שמשקפים את התהליך‪.‬‬ ‫‪ .3‬מפגש ושיח עם "שחקנים" ‪ -‬סטודנטים שהשתתפו בפרויקט "מגע בין קבוצתי במרחב האסתטי"‬ ‫שישתתפו בסדנה וישתפו בחוויותיהם בדיון‪.‬‬ ‫‪ .4‬חשיפה לחומרים עיוניים מתחום התיאטרון החברתי ותיאוריית הזהות החברתית‪ ,‬על פיהם ניתן‬ ‫לבחון את התהליכים ההתנסותיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬דיאלוג בשאלה "כיצד עוקפת החוויה התיאטרונית את האיום שבטיפול?"‪.‬‬ ‫* נא לבוא בבגדים נוחים‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫• אלפי‪ ,‬י‪ ,(1983) .‬התיאטרון הקהילתי‪ .‬ירושלים‪ :‬דומינו‪.‬‬ ‫• טסלר‪ ,‬א‪ ,.‬הריס‪ ,‬פ‪ ,.‬ואלון‪ ,‬חץ )‪ .(2006‬תיאטרון אסירים וסטודנטים בבית הסוהר‪ :‬תהליך‬ ‫תיאטרוני וקבוצתי כטיפול עקיף‪ .‬בהוצאת שרות בתי הסוהר‪ ,‬דוברות‪.‬‬ ‫‪Boal, A. (1985). Theatre of the Oppressed. New York: Theatre Communications‬‬ ‫‪Group.‬‬ ‫‪Lev-Aladgem, S. (fall 2004). “Whose Play Is It?” The drama Review 48, 3 (T183).‬‬ ‫‪Nicholson, H. (2005). Applied Drama, Palgrave: Macmillan.‬‬ ‫‪Tropp, L.R., Pettigrew, T.F. (December 2005). “Relationships Between Intergroup‬‬ ‫‪Contact and Prejudice Among Minority and Majority Status Groups“, Psychological‬‬ ‫‪Science, 16(12): 951–957.‬‬ ‫‪Schoem, D. & Hurtado, S. (Eds.) (2001), Inetrgroup Dialogue, Michigan.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫על המנחה‪:‬‬ ‫מרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬מנחה ויוצר בתחום התיאטרון החברתי והקהילתי‬ ‫מזה ‪ 35‬שנה‪ .‬בעשר השנים האחרונות מתמחה בתיאטרון כיוצר דיאלוג בין "אחרים"‪ :‬ערבים‬ ‫ויהודים‪ ,‬חברה רב תרבותית‪ ,‬אסירים וסטודנטים‪ ,‬נגמלים וסטודנטים‪ ,‬כותב דוקטוראט אינטר‪-‬‬ ‫דיסציפלינארי העוסק במפגש בין קבוצות מקוטבות במרחב התיאטרוני "מגע בין קבוצתי במרחב‬ ‫האסתטי"‪.‬‬ ‫ליצירת קשר ‪ :‬טל'‪ 054-4729137 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 48‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סדנה מתמשכת ‪ :7‬גשטלט כציר להתבוננות והבניית תהליך "טיפול יצירתי"‬ ‫אבי הדרי‬ ‫ההתנסות היצירתית והחוויה מהווים צירי עבודה מרכזיים בגשטלט‪ .‬סדנה זו תציג מספר מונחי יסוד‬ ‫– דמות ורקע‪ ,‬מעגל ההתנסות‪ ,‬מגע‪ ,‬פולאריות ותדגים דרך בה הם יכולים לעזור למטפל להתבונן‬ ‫ולהבנות תהליכי עבודה יצירתיים‪ .‬הסדנה תשלב התנסות חווייתית יצירתית בתיאוריה והמשגה‪.‬‬ ‫היא תפעל "בכאן ועכשיו" ותשלב מתחומי האומנות השונים‪ ,‬בגישת האינטר‪-‬מודל‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Zinker. J. (1977). Creative Process in Gestalt Therapy. New York: Brunner.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫דרמה תרפיסט‪ ,‬גשטלטיסט‪ ,‬מנחה קבוצות ובמאי תיאטרון‪ .‬מדריך בכיר בדרמה תרפיה ובגשטלט‪.‬‬ ‫מלמד בתוכנית הטבע‪-‬תרפיה ובלימודי ההמשך בטיפול יצירתי ביחידה ללימודי המשך והשתלמויות‬ ‫בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬סמינר הקיבוצים ות‪.‬ל‪.‬מ‪,.‬‬ ‫לשעבר מנהל החוג לדרמה תרפיה בלסלי קולג'‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-4567968 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 49‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫סדנה מתמשכת ‪RIGHT AND/OR GOOD? :8‬‬ ‫שיטות ביצירה והבעה כדי להעמיק ולהרחיב את המודעות האתית בין אנשי מקצוע שבבריאות‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫יהודית סיאנו‬ ‫"מי הוא אדם חכם?‬ ‫זה שכמו נגן ג'אז מנגן לפי תווים כתובים‪,‬‬ ‫אבל הוא רוקד סביבם‪ ,‬וממציא צירופים שונים‬ ‫שתואמים את המצב ואת בני האדם הנוגעים לעניין‪".‬‬ ‫‪Barry Schwartz,‬‬ ‫‪TED talks, February 2009‬‬ ‫כאשר אנחנו יכולים לפתור סוגיה אתית באמצעות קריאת הכללים האתיים‪ ,‬או בזכות ידיעתנו את‬ ‫החוק‪ ,‬אז אנחנו יודעים צדק‪ ,‬יודעים מה נכון ויכולים להמשיך בעבודתנו‪.‬‬ ‫אך מה הדין ב"אזור האפור"? או איך לנהוג כשיש פער בין קוד וחוק לבין הלב?‬ ‫איך נתרגל לחשיבה אתית )חוקים חוסכים מאתנו את החשיבה!( אם דברים מסתבכים או‬ ‫מתקלקלים כפי שהם עושים לעיתים?‬ ‫השיטות שברצוני להראות לכם פותחו כדי לחדד את המודעות לסוגיות אתיות ולהבנה שדרכים‬ ‫רבות קיימות כדי להתמודד עם בעיות באופן מוסרי ומצפוני‪.‬‬ ‫התכנית‪ :‬הרצאה‪ ,‬סדנה ודיון‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הקניית שיטות יצירתיות להרחבת המצפוניות האתית )דרכים צודקות או טובות?(‬ ‫איך להשתמש במיומנויות מוסריות כדי לשרת מטרות מוצדקות‬ ‫ניגע בנושאים כמו תשוקה‪ ,‬חמלה ואינטואיציה‬ ‫הדיון כשיטה להעשרת החשיבה האתית)‪. (Debate‬‬ ‫רשימת קריאה‪:‬‬ ‫• סיאנו‪ ,‬י‪ ,.‬חזות‪ ,‬ת‪ .(2003) .‬כללי אתיקה לאיגוד י‪.‬ה‪.‬ת‪ – .‬הצעה‬ ‫• חזות‪ ,‬ת‪ ,.‬סיאנו‪ ,‬י‪ (2003) .‬סוגיות אתיות בטיפול באמצעות אמנויות‪ .‬פרק מתוך הספר‪.‬‬ ‫• שפלר‪ ,‬ג‪ ,.‬אכמון‪ ,‬י‪ ,.‬וייל‪ ,‬עורכים )‪ .(2007‬סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫• סיאנו‪ ,‬י‪ .(1998) .‬השותף השלישי בחדר הטיפול‪ .‬דיון בסוגיות אתיות והצעות ליישום כללי‬ ‫אתיקה מקצועית למטפלים באמצעות יצירה והבעה‪ .‬עבודה במסגרת סמינריון‪ :‬המטפל בעבודה‬ ‫טיפולית אצל פרופ' יוסף גוטמן‪ .‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫• כשר‪ ,‬א‪ ,.‬עורך )‪ .(1999‬משמעות החיים‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז‪.‬‬ ‫‪• Bruce, L.M. (2000). Ethical Issues in Art Therapy. Illinois: Charles C Thomas‬‬ ‫‪Publisher, LTD. Springfield. Illinois. U.S.A.‬‬ ‫‪• Dokter, D. (Ed.). (1998). Art therapists, refugees and migrants: Reaching across‬‬ ‫‪borders. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers.‬‬ ‫‪• Hiscox, A.R. & Calisch, A.C. (Ed.). (1998). Tapestry of cultural issues in art‬‬ ‫‪therapy. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers.‬‬ ‫‪• Malchiodi, C.A., Riley, S. (1996). Supervision and Related Issues: a Handbook for‬‬ ‫‪Professionals. Chicago: Magnolia Street Publishers.‬‬ ‫‪• Sheldon, B. Kopp (1972). If you meet Buddha on the road, kill him! Palo Alto:‬‬ ‫‪Science and Behavior Books.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫תרפיסטית באמצעות אמנות חזותית ומדריכה רשומה‪ ,‬יו"ר ועדת אתיקה בי‪.‬ה‪.‬ת‪.‬‬ ‫עובדת בסטודיו לטיפול באמנות עם נוער ומבוגרים צעירים ומדריכה מטפלים מתחומים שונים‬ ‫במסגרות שונות‪ ,‬כמו זו של חסות הנוער‪ .‬מלמדת בארץ ובחו"ל נושאים כמו התבגרות‪ ,‬טראומה‬ ‫ואתיקה בטיפול באמנות‪ .‬פרסומים בכתבי עת של י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬וסחי"ש‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 04-8252802 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 50‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סדנה מתמשכת ‪ :9‬סיפור יונה כמטאפורה למסע אל תוך הנפש‬ ‫גלילה אורן‬ ‫הסדנה מבוססת על עבודה בקורס פסיכולוגיה ותיאטרון שפיתחתי עם ד'ר אביגייל מור ומר רונן‬ ‫קובלסקי בלימודי דרמת במכללה האקדמית תל חי‪.‬‬ ‫הסדנה מקבלת השראה מתפיסתה של ד'ר ג‪ .‬מקדוגל כפי שבאה לידי ביטוי בספרה תיאטרוני הנפש‪.‬‬ ‫)‪(1999‬‬ ‫על‪-‬פי תפיסה זו מועלים בתוך הנפש וללא ידיעת האדם כל הזמן מחזות שקשורים לחוויות ילדות‬ ‫שתובעים "במה וקהל"‪ .‬היות והאדם לא מודע לקיומם‪ ,‬הם משוחזרים ביחסים בין אישיים בבגרות‪,‬‬ ‫עד שהאדם מתחיל להסתכל עליהם ולתת להם במה וקהל בתוך עצמו‪.‬‬ ‫בסדנה זו נשתמש בסיפור יונה הנביא כמטאפורה לאדם שבורח מתיאטראות הנפש של עצמו‪ ,‬ונזרק‬ ‫נגד רצונו למסע של גילוי עצמי‪ ,‬דרך דיכאון וזעם למציאת החמלה והנחמה‪.‬‬ ‫הסדנה תפעל בתוך מסגרת הסיפור ובשפת התיאטרון‪ ,‬בתנועה‪ ,‬כתיבה ודרמה‪ .‬נעבור דרך שלבי‬ ‫התפתחות המשחק של פרופ' סו ג'נינגס ונחקור את התפקידים ותתי התפקיד על פי תיאורית‬ ‫תפקיד של פרופ' לנדי‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫•‬ ‫מקדוגל‪ ,‬ג'‪ .(1999) .‬תיאטרוני הנפש‪ .‬הוצאת דביר‪ .‬‬ ‫•‬ ‫התנך ספר יונה ‪ ‬‬ ‫‪Jennings, S. (1995). Drama therapy with children and adolescents. Routledge.‬‬ ‫•‬ ‫‪Landy, R. (1993). Persona and performance. Guilford.‬‬ ‫•‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫דרמה תרפיסטית בכירה‪ ,‬מדריכה ומורה‪ .‬מראשוני הדרמה תרפיסטים בארץ‪.‬‬ ‫מרכזת תוכנית הכשרה לדרמה תרפיה של המכללה האקדמית תל חי –במרכז‪ ,‬ומלמדת בתוכניות‬ ‫הכשרה נוספות לטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬מטפלת בילדים ומבוגרים בקליניקה פרטית‪ ,‬מנחה סדנאות‬ ‫דרמה תרפיה וכותבת מאמרים בנושא הדרמה תרפיה והטיפול במשחק‪.‬‬ ‫ליצירת התקשרות‪:‬‬ ‫טל'‪ 09-9503673 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ 51‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סדנה מתמשכת ‪ :10‬מוסיקה והעולם הפנימי – סדנת הכרות עם תחום הטיפול‬ ‫במוסיקה‬ ‫דוד שורץ‬ ‫בסדנה נאפשר למוסיקה מכלים ומקצבים מגוונים להיכנס לאוזניים שלנו ומשם לגוף כולו‪ .‬נשים לב‬ ‫מה "המוסיקה" עושה לנו בפנים – מה "היא" אומרת ומלמדת אותנו‪...‬‬ ‫נתנסה בנגינה בכלי מוסיקה פשוטים‪ ,‬שלא דורשים שום מיומנות מוסיקלית או ניסיון בנגינה‪.‬‬ ‫בצורה רכה ניכנס לתוך עולם הצלילים ודרכו נדלה תובנות ולמידה עצמית‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Kenny, C. (Ed.) (1995). Listening, Playing, Creating. New York: State University of‬‬ ‫•‬ ‫‪New York Press.‬‬ ‫‪Pavlicevic, M. (1999). Music Therapy – Intimate Notes. London and Philadelphia:‬‬ ‫‪Jessica Kingsley Publishers.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫דוד שוורץ‪ ,MA ,‬מטפל מוסמך במוסיקה‪ ,‬פסנתרן‪ ,‬מורה לאלתור חופשי‪ ,‬מנהל התכנית להכשרת‬ ‫מטפלים במוסיקה במכללת דוד ילין‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-5844401 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬ ‫‪ 52‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫סדנה מתמשכת בטבע ‪ :11‬כשהטיפול באומנויות יוצא לטבע‪...‬‬ ‫מאיה טיירי‬ ‫התהליך היצירתי‪ ,‬הטקס והעבודה הלא מילולית נמצאים בלב הטבע תרפיה ) ‪Berger & McLeod ‬‬ ‫‪ .(2006‬לכן ניתן להתייחס אליה לא רק כתיאוריה ופרקטיקה עצמאיים אלא גם כהרחבה של גישת‬ ‫שילוב האומנויות והדרמה תרפיה לטבע )‪ .(Berger, 2009‬תוך כדי התייחסות למונח "הקשר‬ ‫המשולש מטפל‪-‬מטופל‪-‬טבע" הסדנה תשלב מצבים בהם הטבע יהווה רקע ותפאורה לתהליך ורגעים‬ ‫אחרים בהם הקשר עם הטבע יהווה את צירה המרכזי‪ .‬היא תתבונן בעמדה המשתנה שהמנחה יכול‬ ‫לקחת בתהליך‪ ,‬מכזה שנמצא במרכזו לאחד שמהווה מיכל ועד לתהליך שמרחש עם הטבע‪ .‬הסדנה‬ ‫תשלב תנועה בין המדיומים השונים של האומנות ותדגים כיצד הטבע יכול להשתלב ולהרחיב את‬ ‫התהליך‪ .‬היא תשלב התנסות בהמשגה ותכלול הליכה ושהייה‪ ,‬לבד וביחד בטבע‪.‬‬ ‫•‬ ‫הסדנה תתקיים בפארק הירקון בשעות ‪15:30-11:40‬‬ ‫•‬ ‫ההגעה לסדנה אל הסדנה והחזרה ממנה למופע הסיום – באחריות בלעדית של כל משתתף‪ .‬הכנס‬ ‫אינו מספק הסעה! ‪ ‬‬ ‫•‬ ‫יש צורך בבגד נוח להליכה ולפעילות בטבע‪ ,‬תרמיל נוח לנשיאה על הגב‪ 2 ,‬ליטר מים וכובע‪ .‬ארוחת‬ ‫צהרים ארוזה תינתן ע"י הכנס‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מפגש בקצה הדרום מערבי של חניון פארק הירקון – מול הלונה‪-‬פארק ומאחורי תחנת הדלק "פז"‪.‬‬ ‫בשעה ‪11:30‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework‬‬ ‫•‬ ‫‪for practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94.‬‬ ‫‪Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. (2009). The Nature‬‬ ‫•‬ ‫‪Therapy Center.‬‬ ‫על המנחה‪:‬‬ ‫מנחת קבוצות בטבע‪-‬תרפיה ומדריכת טיולים בהודו‪ .‬מנחה במרכז לטבע‪-‬תרפיה ובתוכנית להכשרת‬ ‫מנחי קבוצות בטבע‪-‬תרפיה‪ ,‬היחידה ללימודי החוץ והשתלמויות‪ ,‬ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב‬ ‫שאפל‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪ :‬‬ ‫פרטי התקשרות‪ :‬טל'‪ 054-5429941 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 53‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סדנה מתמשכת בטבע ‪ :12‬בית בטבע‬ ‫ענת אור‪-‬מורג‬ ‫"בית בטבע" הוא אחד מהמודלים הבסיסיים של הטבע‪-‬תרפיה )‪Berger 2008, Berger & McLeod ‬‬ ‫‪ .(2006‬הוא מזמין את המטופל ליצור את ביתו בטבע‪ ,‬תוך שימוש בחומרים הנמצאים בסביבה ותוך‬ ‫התייחסות אליה‪ .‬ההתייחסות וההתערבות הטיפולית יכולות להיות מגוונות ולהתייחס להיבטים‬ ‫דינאמיים‪ ,‬יצירתיים‪-‬אומנותיים ו‪/‬או כאלו הנוגעים ביחסים שבין "הבית" לטבע‪.‬‬ ‫כוחות הטבע משפיעים על היצירה‪ ,‬על הבית ומשנים אותו ‪ -‬הגשם והטל‪ ,‬הרוחות והשמש‪ .‬באופן‬ ‫זה העבודה "בבית בטבע" מזמינה את המטופל לחוות את עצמו "בעולם האמיתי"‪ ,‬כחלק מהיקום‬ ‫ומתהליכי ההשתנות שהוא כולל‪ .‬תהליך זה מאפשר למידה מיוחדת‪ ,‬שונה מזו שמתקיימת בעבודה‬ ‫בתוך החדר – הסטאטי‪ ,‬הסגור והמוגן‪.‬‬ ‫בסדנה תינתן למשתתפים הזדמנות להכיר ולחוות את המודל ולתהות דרכו על האופן שבו העבודה‬ ‫בטבע יכולה להשתלב ולהעצים את "הטיפול היצירתי"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫הסדנה תתקיים בפארק הירקון בשעות ‪15:30-11:40‬‬ ‫•‬ ‫ההגעה לסדנה אל הסדנה והחזרה ממנה למופע הסיום – באחריות בלעדית של כל משתתף‪ .‬הכנס‬ ‫אינו מספק הסעה‪ .‬‬ ‫•‬ ‫יש צורך בבגד נוח להליכה ולפעילות בטבע‪ ,‬תרמיל נוח לנשיאה על הגב‪ 2 ,‬ליטר מים וכובע‪ .‬ארוחת‬ ‫צהרים ארוזה תינתן ע"י הכנס‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מפגש בקצה הדרום מערבי של חניון פארק הירקון – מול הלונה‪-‬פארק ומאחורי תחנת הדלק "פז"‪.‬‬ ‫בשעה ‪11:30‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Berger, R. (2008). Building a home in nature: an innovative framework for practice.‬‬ ‫•‬ ‫‪Journal of Humanistric Psychology, 48 (2), 264-279.‬‬ ‫‪Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework for‬‬ ‫‪practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94.‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫עובדת סוציאלית‪ ,M.S.W. ‬מנחת קבוצות בטבע‪-‬תרפיה‪ ,‬מטפלת ב"מרכז ילדים הורים" שבמחלקת‬ ‫הרווחה בפרדס חנה‪-‬כרכור‪ .‬בעלת ניסיון רב בטיפול במשפחות במצוקה ובילדים בסיכון‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪052-5017135 :‬‬ ‫דוא"ל ‪[email protected] :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 54‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫•‬ ‫סדנה מתמשכת ‪ :13‬תיאטרון פלייבק‬ ‫הטקס‪ ,‬ההופעה והמעבר בין התפקידים‪ ,‬כמקדמים תהליך אישי וקבוצתי מרפא‬ ‫פזית אילן ברקוביץ‬ ‫תיאטרון הפלייבק )‪ ,(PLAYBACK THEATRE‬פותח בשנות ה ‪ 70‬על ידי ג'ונתן פוקס בארה"ב‪ .‬עיקרו‬ ‫בהחזרה דרמטית של סיפורים אישיים למספר ולמשתתפים האחרים‪ .‬הוא מהווה מסגרת בעלת‬ ‫כללים פשוטים וברורים – טקס ‪ -‬שבתוכו מתקיים מרחב עצום לתהליכים אומנותיים‪/‬נפשיים‪.‬‬ ‫במקורו‪ ,‬מדובר בכלי פרפורמטיבי‪ ,‬אך ניתן להשתמש בו ככלי תהליכי ‪ -‬טיפולי המקיים את אותם‬ ‫מרכיבים טקסיים והופעתיים‪ ,‬בעלי השפעה מרפאה‪ ,‬הן לצופה )מספר או קהל( והן לשחקן‪.‬‬ ‫הפלייבק מאפשר התנסות בתפקידים שונים הן במערך הטקסי של הפלייבק )מספר‪ ,‬שחקן‪ ,‬קהל‪ ,‬נגן(‬ ‫והן בדמויות שונות על הבמה‪ .‬התנסות בתפקידים שונים נתפשת כמרכיב חשוב בבריאות הנפשית‪,‬‬ ‫בתיאוריות בדרמה תרפיה כמו גם בתיאוריות מתחום הטיפול הקבוצתי‪.‬‬ ‫בסדנה נתנסה בעבודה במבנה הטקסי של תיאטרון הפלייבק על תפקידיו השונים ונעמוד על יחודו‬ ‫של כלי זה ככלי טיפולי קבוצתי ואישי‪ ,‬תוך חיבור לתיאוריות‪ ,‬בעיקר מתחום הדרמה תרפיה‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪Salas, J. (2000). Playback Theatre: A Frame for healing. In Johnson, D.R. & Lewis,‬‬ ‫•‬ ‫)‪P. (Eds.). Current Approaches in Drama Therapy (pp.288-302‬‬ ‫‪Landy, R.J. (2000). Role Theory and the Role Method of Drama Therapy. In‬‬ ‫•‬ ‫‪Johnson, D.R. & Lewis, P. (Eds.). Current Approaches in Drama Therapy (pp.50‬‬‫)‪69‬‬ ‫•‬ ‫לוברני רולניק‪ ,‬נ‪ .(2009) .‬חיים בתוך סיפור‪ ,‬תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזציה‪ .‬תל אביב‪,‬‬ ‫הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת‪ .‬‬ ‫אודות המנחה‪:‬‬ ‫מטפלת בדרמה )‪ (.M.A‬ומדריכה‪ .‬מנחה ושחקנית תיאטרון פלייבק – בקבוצת תיאטרון הפלייבק‬ ‫"מראות"‪ .‬יו"ר פורום מנחי הפלייבק בארץ‪ .‬מלמדת בתכנית להכשרת מטפלים בדרמה של מכללת‬ ‫תל‪-‬חי ובמכללת איסיס ישראל לפסיכודרמה‪ .‬מנחה סדנאות פלייבק בכנסים‪ .‬מתמחה בטיפול‬ ‫משפחתי ופסיכותרפיה זוגית בביה"ח הפסיכיאטרי לב השרון‪ .‬מטפלת במסגרות ציבוריות ובקליניקה‬ ‫פרטית בהרצליה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫טל'‪ 054-4930711 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 55‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שפת המטפל היא אמנות‪ :‬התערוכה ‪ ‬‬ ‫אוצרת התערוכה‪ :‬יעל בר לב‬ ‫מתוך תפיסה הרואה קשר הדדי בין הזהות המקצועית לאישית ובין היוצר ליצירתו‪ ,‬ומתוך הכרה‬ ‫בשפת המטפל כאומנות ובאומנות כשפה‪ ,‬תוצג בכנס תערוכה אשר תציג יצירות של מטפלים‬ ‫בהבעה ויצירה‪ ,‬ברישום‪ ,‬ציור‪ ,‬צילום‪ ,‬קולאז' והדפס‪.‬‬ ‫רשימת המציגים‪:‬‬ ‫קרן אבידן‬ ‫ענת בוצר‬ ‫רויטל ברבסטר‬ ‫מיה גרונר‬ ‫נועה גז‬ ‫לילך ורצברגר‬ ‫שרה טוב‬ ‫רויטל טוריצקי‬ ‫ענת טיף‬ ‫מאיה טל‬ ‫גבריאל מאורר‬ ‫מיכל מור‬ ‫טלי נתנוב‬ ‫הדס סנדרוביץ‬ ‫לנא עראף‬ ‫עליזה פלורנטל‬ ‫עינת פלמה‬ ‫עדינה קיי‬ ‫דפנה קפה‬ ‫מירב תמיר‬ ‫‪ 56‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫קולאג' אוטוביוגרפי ‪ -‬מפגש תיאטרוני אינטימי‬ ‫על הבמה‪ ,‬ארבע נשים‪ ,‬דרמה תרפיסטיות מספרות סיפורן‪...‬‬ ‫ארבע הצגות אוטוביוגרפיות‪ ,‬שנכתבו והועלו במסגרת סיום לימודי הדרמה תרפיה במכללת תל‪-‬חי‬ ‫‪ – 2007-2009‬שלוחת תל‪-‬חי‪ ,‬מג'אר והכפר הירוק‪.‬‬ ‫זו הפעם הראשונה‪ ,‬שהן מוצגות מחוץ לכותלי תכניות ההכשרה‪ ,‬לעיני קהל שבא להיות עד‪ ,‬ולשמוע‬ ‫ולחזות – סיפור חיים‪...‬‬ ‫מראה‪ ,‬מראה שעל הקיר‬ ‫גבי מרקוס‪-‬רוזנר‬ ‫ילדה מחפשת זהותה‪...‬‬ ‫מי משתקפת מהמראה‪:‬סינדרלה או ברבי?‬ ‫מסע עם ציפורים‪ ,‬פיות ונסיך מובילות אותה אל השאלה‪,‬‬ ‫האם יהיה לה אומץ להסתכל במראה‪ ,‬לפגוש את עצמה?‬ ‫על היוצרת והמציגה‪ :‬דרמה תרפיסטית‪ ,‬בוגרת החוג לתיאטרון וחינוך באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫דוא"ל‪ [email protected] :‬טלפון‪.0528-522102 :‬‬ ‫התקדמות אחורה‬ ‫היאם מחאמיד‬ ‫מי יפסיק את הרכבת?‬ ‫עוד רגע קטן‪ ...‬אבא וילדה‬ ‫אני אצליח?‬ ‫על היוצרת והמציגה‪ :‬עובדת סוציאלית ודרמה תרפיסטית‪ .‬מנהלת היחידה לטיפול באלימות באום‬ ‫אל פחם ומדריכה במחלקת הרווחה באום אל פחם‪.‬‬ ‫דוא"ל‪ [email protected] :‬טלפון‪050-2040782 :‬‬ ‫רוקדת עם זאבים‬ ‫רחלי ליבר‬ ‫"ותצילינו מכף כל אויב ואורב וליסטים וחיות רעות בדרך ומכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות‬ ‫לעולם‪"...‬‬ ‫ילדה‪-‬אישה‪ ,‬אישה‪-‬ילדה‪ ,‬יופי מסוכן‪ ,‬פיתוי ואשמה‪ ,‬להיות בלי גוף‪ ,‬רק נשמה‪ ,‬טהורה צחה ברה‪,‬‬ ‫כיפה אדומה לבדה ביער‪ ,‬רק שישמור עליה מכל רע‪....‬‬ ‫כשיורדים מהשביל והגבולות לא ברורים איך מוצאים את הדרך חזרה?‬ ‫על היוצרת והמציגה‪ BA :‬בספרות ותעודת הוראה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬דרמה תרפיסטית‪,‬‬ ‫שחקנית פלייבק בקבוצת נגיעות ואמא לשניים‪.‬‬ ‫דוא"ל‪ [email protected] :‬טלפון‪054-7633552 :‬‬ ‫‪ 57‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אימא'לה‬ ‫נועה שפי‬ ‫דרך אוסף תמונות מתקופות חיים שונות נבחנת מערכת היחסים בין ילדה לבין אימא חולה במאניה‬ ‫דפרסיה‪ .‬מה מאפשר לגדול בתוך מציאות כזו ועדיין להרגיש בטוחה‪ ,‬בריאה‪ ,‬נאהבת ומשמעותית?‬ ‫ההצגה הועלתה ביוני ‪ .2007‬חודש לאחר מכן‪ ,‬הדפרסיה הכניעה את אימא שלי‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬שלוש שנים אחרי‪ ,‬ניתנה לי ההזדמנות להעלות את המופע שוב‪ ,‬להמשיך לבחון את השאלה‬ ‫ולהתגעגע‪...‬‬ ‫על היוצרת והמציגה‪ :‬דרמה תרפיסטית ובעלת תואר ראשון בתיאטרון קהילתי מאוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪ .‬מטפלת בילדים ונוער בשילוב הדרכת הורים‪.‬‬ ‫דוא"ל‪ [email protected] :‬טלפון‪054-7774444 :‬‬ ‫‪ 58‬‬ ‫‪ ‬‬