‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫פרשת מצורע – טומאת הבית בארץ ישראל‪ ,‬ברכת "קיבוץ גלויות" בעמידה‬ ‫בפרשתנו נאמר‪ " :‬כִּי תָ בֹאּו אֶל אֶרֶץ כְּ נַעַן אֲ ֶשר אֲ נִּי נֹתֵ ן ָלכֶם לַאֲ חֺ זָה וְּ נָתַ ִּתי נֶגַע צָרַ עַ ת בְּ בֵ ית אֶרֶ ץ אֲ חֺ ז ְַּתכֶם" (ויקרא‬ ‫י" ד‪ ,‬לד)‪ .‬הבית בארץ ישראל מקבל טומאה וגם עובר תהליך של טהרה‪ ,‬כפי שמתואר בפסוקים הבאים‪ ,‬וכך גם‬ ‫טומאת הגוף והבגדים נוהגות לפי פירוש הרמב"ן רק בארץ ישראל‪ .‬הרמב" ן מסביר כדרכו את הקשר המיוחד‬ ‫לארץ הנבחרת‪" :‬זה איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם‪ ,‬וכן נגעי הבתים‪ ,‬אבל בהיות ישראל שלמים לה' ‪ -‬יהיה רוח‬ ‫השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב; וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועון ‪ -‬יתהוה‬ ‫כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו‪ ,‬להראות כי השם סר מעליו‪ ,‬ולכך אמר הכתוב "וְּ נָתַ ִּתי נֶגַע צָרַ עַ ת בְּ בֵ ית אֶ רֶץ‬ ‫אֲ חֺ ז ְַּתכֶם" (להלן י" ד‪ ,‬לד) כי היא מכת השם בבית ההוא‪ .‬והנה איננו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה '‪ ,‬כמו שאמר‪:‬‬ ‫" כִּ י תָ בֹאּו אֶ ל אֶרֶ ץ כְּ נַעַן אֲשֶ ר אֲ נִּי נֹתֵ ן ָלכֶם לַאֲ חֺ זָה" (שם)‪ ,‬ואין הדבר מפני היותו חובת קרקע‪ ,‬אבל מפני שלא יבא‬ ‫הענין ההוא אלא בארץ הנבחרת אשר השם הנכבד שוכן בתוכה" ( רמב"ן ויקרא י"ג‪ ,‬מז)‪ .‬על פי דיוק בלשון‬ ‫הפסוקים ועל פי משנתו הכללית על קדושת ארץ ישראל‪ ,‬הרמב"ן מס ביר את הקשר המיוחד בין מצוות טומאה‬ ‫וטהרה לארץ ישראל בגלל שלימות עם ישראל היושב בארצו‪ ,‬ו דווקא בארץ ישראל יתקיימו מצוות טהרה‬ ‫בהשגחת ה' המיוחדת על עמו היושב בארצו‪.‬‬ ‫זכינו בדורנו לראות בקיבוץ גלויות‪ ,‬בשיבת ציון מארבע כנפות הארץ ו בחזרת מלכות ישראל לעם היושב בציון‪.‬‬ ‫לאור זה‪ ,‬ברצוני לדון היום בברכת "קיבוץ גלויות" המופיעה בתפילת העמידה של כל יום‪:‬‬ ‫ְּתקַ ע בְּ שוֹפָ ר גָדוֹל לְּ חֵ רּותֵ נּו‪.‬‬ ‫וְּ ָשא נֵס לְּ קַ בֵץ ָגלֺּיוֹתֵ ינּו‪.‬‬ ‫ַארבַע ַכנְּפוֹת הָ ָארֶ ץ‪.‬‬ ‫וְּ קַ בְּ צֵ נּו יַחַ ד מֵ ְּ‬ ‫בָ רּוְך אַ תָ ה ה' ְּמקַ בֵ ץ נ ְִּּדחֵ י עַ ּמוֹ יִּ ְּשרָ אֵ ל‪:‬‬ ‫בקשות לקיבוץ גלויות מופיעות גם בתפילת מוסף של ראש השנה‪ ,‬ובתחילת תפילת שחרית של כל יום‪" :‬קַּ בֵּץ‬ ‫ָארץ"‪ ,‬דהיינו יש‬ ‫ָארץ‪ .‬י ַּכִּ ירּו וְ י ְֵּדעּו כָּל בָּ אֵּ י ע ֹּולָּם כִּי אַּ תָּ ה הּוא הָּ א ‪ֹ-‬להִּ ים לְ ב ְַּדָך ְלכֹּל מַּ ְמלְ כוֹּת הָּ ֶּ‬ ‫ַארבַּ ע ַּכנְפוֹּת הָּ ֶּ‬ ‫קוֶּיָך מֵּ ְ‬ ‫ֹּ‬ ‫משמעות היסטורית אוניברסאלית לקיבוץ גלויות‪ ,‬ועל פי רעיונות אלה נוסחה גם בימינו התפילה לשלום המדינה‪.‬‬ ‫אך ב ברכת "קיבוץ גלויות" של תפילת העמידה הדגש הוא בעיקר על שיקום עם ישראל בארצו‪ ,‬והברכות הבאות‬ ‫בתפילת העמידה מתייחסות להקמת מערכת המשפט‪ ,‬בניין ירושלים וכן הלאה‪ .‬כלומר‪ ,‬קיבוץ גלויות הוא בשלב‬ ‫זה חלק מתהליך של "חֵרּותֵ נּו"‪.‬‬ ‫מתוך עיון בלשון ברכת "קיבוץ גלויות" על פי מקורותיה‪ ,‬נוכל ללמוד מסרים ולקחים חשובים דווקא לדורנו‪ ,‬דור‬ ‫שיבת ציון ודור התקומה בארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪ ‬הברכה מנוסחת על פי הפסוק בספר ישעיהו כ"ז‪ ,‬יג‪" :‬וְ ָּהיָּה בַּ ּיוֹּם הַּ הּוא יִּ תָ קַ ע בְּ שוֹפָר גָדוֹל ּובָּ אּו הָ אֹבְּ ִּדים‬ ‫בְ אֶּ ֶּרץ אַּ ּׁשּור וְּ הַ נִּדָ חִּ ים בְ אֶּ ֶּרץ ִּמצְ ָּריִּם וְהִּ ְשתַּ חֲ וּו ַּלה' בְ הַּר הַּ קֹּדֶּש בִּ ירּושָּ ִּ ָּלם"‪ .‬קליטת יהודים מאשור וממצרים‬ ‫ד ורשת הכנה והשקעה רבה‪ .‬יחזקאל מוכיח את מנהיגי ישראל קשות על כך שלא דאגו ליהודים המפוזרים‬ ‫בתפוצות‪ ,‬והוא נעזר בניסוחים מספר ישעיה‪" :‬וְ אֶּ ת הַ נִּדַ חַת ֹלא הֲשֵּ בֹּתֶּ ם וְ אֶּ ת הָ א ֹבֶ דֶ ת ֹלא בִּ קַּ ְשתֶּ ם ּובְ חָּ זְ קָּ ה‬ ‫ְר ִּדיתֶּ ם אֹּתָּ ם ּובְ פ ֶָּּרְך" (יחזקאל ל" ד‪ ,‬ד)‪ .‬קיבוץ גלויות הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬לא רק בקשה לה '‪ ,‬אלא חובתם של‬ ‫המנהיגים ושל החברה כולה‪ .‬לאור ה כישלון הקשה של מנהיגי ישראל‪ ,‬ה' מבטיח בנבואת יחזקאל לדאוג‬ ‫אתים ִּמן הָּ עַּ ִּםים וְקִּ בַּ צְ ִּתים ִּמן הָּ אֲ ָּרצוֹּת וַּהֲ בִּ יא ִֹּּתים אֶּ ל‬ ‫בעצמו לעולים החדשים שבאים מהתפוצות‪" :‬וְ הוֹּצֵּ ִּ‬ ‫הָָּארץ ‪ ...‬אֶּ ת הָ אֹבֶדֶ ת אֲ בַּ קֵּ ש וְ אֶּ ת הַ נִּדַ חַ ת אָּ ִּשיב‬ ‫ֶּ‬ ‫יקים ּובְ כֹּל מוֹּשְ בֵּ י‬ ‫יתים אֶּ ל ה ֵָּּרי י ְִּש ָּראֵּ ל בָּ אֲ פִּ ִּ‬ ‫ַאדמָּ תָּ ם ְּורעִּ ִּ‬ ‫ְ‬ ‫וְ ַּלמ ְִּשבֶּ ֶּרת אֶּ חבֹּש וְ אֶּ ת הַּ ח ֹּולָּה אֲ חַּ זֵּק" (שם יג‪.‬טז)‪ .‬ברכת "קיבוץ גלויות" דורשת גם מאיתנו לדאוג בעצמנו‬ ‫לאובדים ולנדחים‪ ,‬אשר חוזרים לארץ ישראל בזמן תקיעת השופר הגדול‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רד יו "רשת מורשת" ‪www.tefilah.org - (1) -‬‬ ‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫‪ ‬הניסוח "וְּ קַ בְּ צֵ נּו יַחַ ד" הוא לכאורה מוזר ומיותר‪ ,‬שהלא המושג "קיבוץ" כבר כולל בתוכו את רעיון האחדות‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬לשון ברכת "קיבוץ גלויות" מבוסס על הפסוק בספר מיכה (ב '‪ ,‬יב)‪ָ" :‬אסֹּף אֶּ אסֹּף יַּעֲ קֹּב ֺּכלְָּך קַ ֵב ץ אֲ קַ בֵץ‬ ‫ְשאֵּ ִּרית יִּשְ ָּראֵּ ל יַחַד אֲ ִּשימֶּ מּו כְ צֹּאן בָּ צְ ָּרה כְ עֵּדֶּ ר בְ תוְֹּך הַּדָּ בְ רוֹּ ְתהִּ ימֶּ נָּה מֵּ ָאדָּ ם"‪ .‬המדרש לומד מאותו הפסוק‬ ‫מסר נפלא‪ :‬הקב"ה כביכול אומר‪" :‬אעפ"י שאינו ידוע אימתי יום הדין‪ ,‬אלא הרי אני אומר לכם כשתאספו‬ ‫ותקבצו‪ ,‬אותה שעה אתם נגאלין‪ ,‬שנאמר ָאסֹּף אֶּ אסֹּף יַּעֲ קֹּב ֺּכלְָּך ‪ -‬מיד 'וַּּיַּעֲ בֹּר מַּ לְ כָּם לִּ פְ נֵּיהֶּם ַּוה' בְ רֹּאשָּ ם'‬ ‫(מיכה ב '‪ ,‬יג)"‪ 1.‬קיבוץ גלויות הוא לא רק התאספות גיאוגרפית למקום אחד מארבע כנפות הארץ‪ ,‬אלא גם‬ ‫התאחדות רוחנית ולאומית של עם ישראל‪ ,‬כפי שמתואר במדרש אחר‪" :‬נעשו בני ישראל אגודה אחת‪,‬‬ ‫התקינו עצמכם לגאולה מה כתיב אחריו ועשיתי אתכם לגוי אחד‬ ‫וגו '"‪2 .‬‬ ‫‪ ‬התהליך של קיבוץ גלויות מתרחש לא רק בארץ‪ ,‬אלא יסודו כבר בקהילות התפוצות‪ .‬במדרש "סדר עולם"‪,‬‬ ‫אשר מובא בבית יוסף (או"ח קי" ב) כעין פירוש מדרשי של תולדות העמידה‪ ,‬מסופר‪ " :‬כשבא יעק ב למצרים‬ ‫ונתקבצו השבטים עם יוסף ‪ -‬אמרו [המלאכים] 'מקבץ נדחי עמו ישראל'"‪ .‬משמע שעצם קיומן של קהילות‬ ‫ישראל בתפוצות ‪ -‬כבר נחשב ל שלב ראשון של קיבוץ גלויות‪ .‬תהליך העלייה מתחילה בהתארגנות בתפוצות!‬ ‫‪ ‬הבדל קטנטן בין תלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי בברכת "קיבוץ גלויות" בנוסח המקוצר של תפילת‬ ‫"הביננו" ילמדנו מסר נפלא‪ :‬בתלמוד הבבלי (ברכות כ"ט ע"א) מתפללים ומבקשים‪" :‬ונפוצותינו מארבע‬ ‫תקבץ"‪ ,‬אך לפי התלמוד הירושלמי אנו מודים ומשבחים‪" :‬כי מפוזרים אתה מקבץ" (ירושלמי ברכות פ"ד‬ ‫ה"ג\תענית פ" ב ה" ב); בשעה שבתפוצות מתפללים לקראת קיבוץ גלויות‪ ,‬הרי היהודים יושבי ארץ ישראל‬ ‫כבר חשים וחיים את נס קיבוץ הגלו יות במציאות היומיומית שלהם‪.‬‬ ‫כמי שזכה לעלות מהתפוצות לארץ ישראל ולהשתקע בה‪ ,‬תרשו לי‪ ,‬שומעים יקרים‪ ,‬להתפלל ביחד את ברכת‬ ‫"מקבץ נדחי עמו ישראל" דווקא בדורנו על פי המסרים שציינו למעלה‪ :‬הברכה דורשת גם מאיתנו לפעול‪ ,‬לעזור‬ ‫לנדחים ולאובדים מהתפוצות; עלינו לדאוג לאחדות מתוך כבוד ורגישות הדדית; לעודד עלייה באופן פרטי על ידי‬ ‫מאור פנים למבקרים ולעולים החדשים אש ר מבקרים בארץ‪ .‬יש לקרב‪ ,‬להזמין ולאמץ בס ב ר פנים יפות עולים‬ ‫חדשים שבאים ארצה‪ ,‬ובכך נהיה ראויים יותר דווקא בדורנו המיוחד של קיבוץ גלויות ‪ -‬לאותה טהרה והשגחת‬ ‫ה' המיוחדת בארץ ישראל‪ ,‬שציין הרמב"ן בפירושו על הפרשה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ראה אגדת בראשית (בובר) פרק פ" ג‪.‬‬ ‫ראה בראשית רבה (וילנא) פרשת ויחי פרשה צ"ח ‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רד יו "רשת מורשת" ‪www.tefilah.org - (2) -‬‬