‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫פרשת נצבים‪ :‬פרשת תשובה ‪ ,‬ברכת תשובה‬ ‫בפרשתנו מופיעה פרשת התשובה (דברים ל'‪ ,‬א ‪-‬י)‪ ,‬שבה מתוארת תשובת עם ישראל לצד החזון של שיבת ציון‪.‬‬ ‫חודש אלול הוא כולו הכנה לקראת הימים הנוראים‪ .‬עיון והתבוננות בפרשת התשובה דווקא בתקופה זו של‬ ‫השנה יכולים ללמד אותנו מסרים רבי משמעות‪ ,‬וברצוני להפנות לחומר מפורט על פרשת התשובה באתר‬ ‫‪.www.tefilah.org‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לאורך פרשת התשובה יש התפתחות הכוללת שלבים שונים בתהליך התשובה‪ .‬ננסה לזהות ולפרש את השלבים‬ ‫השונים הן מבחינה פרשנית והן מבחינת הלקחים המוסריים האישיים בענייני תשובה‪ .‬נציג כאן כמה נקודות‪:‬‬ ‫‪ ‬פרשת התשובה היא כעין מענה לעונש ולקללה המפורטים בפרשת התוכחה בפרק כ"ח‪ .‬בזכות התשובה‪,‬‬ ‫הקללה נהפכת לשכר ולברכה‪ .‬בפרשת התוכחה החטאים והעונש יוצרים מצב של ייאוש מוחלט‪" ,‬וְ ֹלא תַ אֲ ִמין‬ ‫בְּ חַ יֶּיָך" ( כ"ח‪ ,‬סו)‪ ,‬אך באמצעות התשובה האדם מתקן את מעשיו ומוצא שוב משמעות בחייו‪ּ" :‬ומָ ל ה'‬ ‫א ‪ֹ-‬להֶ יָך אֶ ת לְבָבְ ָך וְ אֶ ת לְבַ ב ז ְַרעֶָך לְ ַאהֲ בָה אֶ ת ה' א ‪ֹ-‬ל הֶ יָך בְ כָל לְ בָבְ ָך ּובְ כָל נַפְ שְ ָך לְּ מַ עַן חַ יֶּיָך" (ל '‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫‪ ‬לאורך עשרת הפסוקים של פרשת התשובה יש התפתחות של השורש שו"ב‪ ,‬ובכך התורה מלמדת אותנו שעולם‬ ‫התשובה כולל משמעויות שונות‪ .‬השורש שו" ב מופיע בפרשתנו שבע פעמים‪ :‬פעמיים מצד האדם ופעמיים‬ ‫כתגובה של ה' (א ‪-‬ג); אחרי השיבה לארץ ישראל‪ ,‬פעם מצד האדם ובתגובה פעם מצד ה' (ח ‪-‬ט); לסיום מופיע‬ ‫בסוף הפרשה פעם נוספת השורש שו" ב כתשובה מצד האדם‪ .‬הדבר מלמדנו כי התשובה היא תהליך הדרגתי‬ ‫והדדי המתרחש בין האדם לבוראו‪ 2 ,‬אך בסופו של דבר ההתעוררות לתשובה מתחילה דווקא אצל האדם‬ ‫ומתפתחת גם בהמשך בזכות המאמצים והיוזמה מצד האדם‪ 3 .‬ה' תומך באדם בדרכו ומעודד אותו‪ ,‬אך תהליך‬ ‫התשובה צריך להתחיל אצל האדם דווקא על פי העיקרון "בדרך שאדם רוצה לילך ‪ -‬בה מוליכין‬ ‫אותו"‪4 .‬‬ ‫‪ ‬בשלב הראשון האדם מתבונן במצבו האישי‪" :‬וַהֲ ֵׁשבֹת אֶ ל לְ בָבֶ ָך" (א)‪ ,‬ורק אחר כך הוא חוזר ומתקרב אל ה'‪:‬‬ ‫בּותָך וְ ִרחֲמֶ ָך" (ג) ו דואג לקיבוץ‬ ‫"וְּ ַשבְּ ת עַ ד ה' א ‪ֹ-‬להֶ יָך"‪ .‬בעקבות כך ה' מגיב מיד‪" :‬וְּ שב ה ' א ‪ֹ-‬להֶ יָך אֶ ת ְש ְ‬ ‫גלויות‪" :‬וְּ שב וְ ִקבֶ צְ ָך ִמכָל הָ עַ ִמים" (ג)‪ .‬לא תיתכן הפרדה בין התשובה האישית אל ה' ובין השיבה הלאומית‬ ‫של עם ישראל לארצו ולשורשים של תורת ישראל; קיבוץ גלויות והכרת אומות העולם את ישראל היושב‬ ‫‪5‬‬ ‫בארצו הם חלק מרכזי של תהליך התשובה‪ .‬לאחר השיבה לארץ ישראל‪ ,‬האדם חוזר כביכול פעם נוספת‬ ‫בתשובה‪ ,‬כי רק עכשיו הוא מגשים את צו ה' במלואו‪" :‬וְ אַ תָ ה תשּוב וְ שָ מַ עְ תָ בְ קוֹל ה'" (ח)‪ ,‬ובעקבות כך ה'‬ ‫שמח עם כנסת ישראל‪ " :‬כִ י ישּוב ה' לָׂשּוׂש עָ לֶיָך לְ טוֹב" (ט)‪ .‬לבסוף מתחזקת תשובתו של האדם‪ " :‬כִ י תשּוב אֶ ל‬ ‫ה ' א ‪ֹ-‬להֶ יָך" (י)‪.‬‬ ‫‪ ‬יש הבדל עדין אך משמעותי ביותר בין תחילת תהליך התשובה לסופו‪ .‬בתחילה האדם מחפש את הדרך ואת‬ ‫הכיוון המובילים אותו "עד" ה' ‪" -‬וְ שַ בְ תָ עַ ד ה ' א ‪ֹ-‬להֶ יָך" ( ב)‪ ,‬אך עדיין אין שום התייחסות לתורת ה' ולמצוות‬ ‫המעשיות‪ .‬לאחר שהאדם מתקרב אל בוראו ומבקש לקיים את כל מצוות ה ' בארץ ישראל על כל פרטיהן‬ ‫ו דקדוקיהן – הוא זוכה להגיע לתשובה שלמה וישירה "אל" ה '‪ " :‬כִ י תָ שּוב אֶּ ל ה ' א ‪ֹ-‬להֶ יָך" (י)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נ יתוח מפורט של פרשת התשובה פורסמה ב מגדים‪ ,‬לב ( תש" ס)‪ ,‬עמ' ‪ .77-56‬שנה לפני פטירתה עברה פרופ' נחמה ליבוביץ ז"ל על‬ ‫המאמר והוסיפה הערות והארות‪ .‬באתר ‪ www .tefilah.org‬מופיע דף גרפי של מאמר זה‪.‬‬ ‫חז" ל תיארו את ההד דיות של התשובה כמחלוקת כביכול בין ה קדוש ברוך הוא ובין ישראל‪ " :‬אמרה כנסת ישראל לפני הקב "ה‬ ‫'השיבנו ה' אליך' ( איכה סוף) אמר להם הקב"ה 'שובו אלי ואשובה אליכם' ( מלאכי ג'‪ ,‬ז) אמרה לפניו רבש" ע שלנו היא שלך היא‬ ‫'שובנו א ‪ -‬להי ישענו והפר כעסך עמנו' ( תהלים פ" ה‪ ,‬ה)" ( סוף איכה רבה)‪.‬‬ ‫"‪ ...‬והיינו כשתשובתו רצויה לפניו יתברך בשובו אל ה' בכל לבו ונפשו מאהבה אזי באתערותא דלתתא וכמים הפנים וכו' אתערותא‬ ‫דלעילא לעורר האהבה והחסד ה '‪( "...‬בעל התניא ב" אגרת התשובה"‪ ,‬פרק א)‪.‬‬ ‫במדבר רבה כ‪ ,‬יב ועוד ‪.‬‬ ‫" ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט לא יוכל‬ ‫לכוין שום דבר לאמתה של תורת אמת" (אגרות הראיה‪ ,‬אגרת שעח)‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת " )‪www.tefilah.org - (1‬‬ ‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫‪ ‬בתהליך התשובה יש התפתחות משמעותית מבחינת המעורבות האישית של בעל התשובה‪ .‬בתחילה כל יחיד‬ ‫שב אל לבבו‪" :‬וַהֲשֵׁ בֹתָ אֶּל לְּבבֶָּך בְ כָל הַ ּג ֹויִם אֲ שֶר הִ ִדיחֲָך ה' א ‪ֹ-‬להֶ יָך שָ מָ ה" (א)‪ .‬רק אחר כך הוא משתף גם את‬ ‫בניו בתשו בתו‪" :‬אַ תָ ה ּובָ נ ֶיָך בְּ כל לְּבבְּ ָך ּובְּ כל נַפְּ ֶּשָך" ( ב)‪ .‬תשובת ה' מתבטאת בשיבת ה' וישראל אל ציון‪ ,‬ורק‬ ‫האמתית‪ּ" :‬ומָ ל ה' א ‪ֹ-‬להֶ יָך אֶ ת‬ ‫ִ‬ ‫אחר י השיבה ההיסטורית אל ארץ אבותיו‪ ,‬מתפתחת אצל האדם אהבת ה'‬ ‫לְ בָ בְ ָך וְ אֶ ת לְ בַב ז ְַרעֶָך לְּ ַאהֲ בה אֶּת ה' א ‪ֹ-‬להֶּ יָך בְּ כל לְּ בבְָּך ּובְּ כל נַפְּ ְּשָך לְּ מַ עַן חַ יֶּיָך"‪ ,‬דהיינו "תשובה‬ ‫מאהבה"‪6 .‬‬ ‫בעל התשובה זוכה לראות את עתידו בארץ אבותיו ולחנך שם גם את זרעו‪ .‬התשובה מחזירה לו את אהבת ה'‬ ‫והאמונה בחייו‪ ,‬ואלה ממלאות את כל ישותו – " בְ כָל לְ בָבְ ָך ּובְ כָל נַפְ שְ ָך לְ מַ עַ ן חַ יֶיָך"‬ ‫(ו)‪7 .‬‬ ‫‪ ‬בד בבד עם התפתחות האישיות של בעל התשובה‪ ,‬מתרחב אצלו גם התוכן הדתי‪ .‬בהתחלה המצווה היא‬ ‫"וַהֲ ֵׁשבֹת אֶּ ל לְּ בבֶָּך בְ כָל ‪-‬הַ ּג ֹויִם אֲ שֶ ר הִ דִ יחֲָך ה' א ‪ֹ-‬להֶ יָך שָ מָ ה"‪ ,‬כי הפנמת הדברים אצל בעל התשובה בינו לבין‬ ‫עצמו היא המפתח לתהליך התשובה‪ ,‬כשם שבתפילת העמידה ברכת הדעת קודמת לברכת התשובה‪ .‬בהמשך‬ ‫המצווה היא "וְּ שמַ עְּ ת בְּ קֹלוֹ"‪ ,‬אך בלי שום נגיעה למצוות המעשיות‪ ,‬דהיינו שמיעה בלי עשייה‪ .‬רק אחרי‬ ‫השיבה לארץ ישראל (ה)‪ ,‬מדובר גם על מצוות מעשיות‪" :‬וְ אַ תָ ה תָ שּוב וְּ שמַ עְּ ת בְּ קוֹל ה' וְ עָ ִׂשיתָ אֶ ת כָל ִמצְּוֹתיו‬ ‫אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י ְמצַ ּוְָך הַ יוֹם" (ח)‪ 8 .‬בסיומו של תהליך התשובה שומר בעל התשובה את החוקים ומקיים את התורה‬ ‫כולה‪ " :‬כִי ִת ְשמַ ע בְּ קוֹל ה' א ‪ֹ-‬להֶּ יָך ‪ 9‬לִ ְשמֹר ִמצְּוֹתיו וְּ חֻ קֹתיו הַ כְ תּובָה בְ סֵׁ פֶר הַ תו ָֹרה הַ זֶה" (י)‪ ,‬ובהמשך נאמר‪:‬‬ ‫ּומ ְּשפט יו" (טז)‪.‬‬ ‫"‪...‬לְ ַאהֲ בָ ה אֶ ת ה' א ‪ֹ-‬להֶּ יָך ָל ֶלכֶת בִ דְ ָרכָיו וְ לִ ְשמֹר ִמצְּ וֹתיו וְּ חֻ קֹת יו ִ‬ ‫ייתכן שאפשר לראות התפתחות דומה בתהליך התשובה לאורך חודש אלול וחגי תשרי‪ :‬התשובה מתחילה בחודש‬ ‫אלול בחיפוש אישי ובאמירת הסליחות‪ .‬בימים נוראים האדם ממליך עליו את מלכו של עולם‪ ,‬כדי להיטהר במשך‬ ‫עשרת ימי תשובה לפני בוראו‪ .‬יום הכיפורים הוא גם המועד של תקיעת השופר הגדול בסוף שנת היובל‪ ,‬וכל אחד‬ ‫חוזר אל אחוזתו בארץ ישראל‪ 10 .‬חג הסוכות מסמל את הנהגת ה' את ישראל מהגלות עד בואם לארץ ישראל‪,‬‬ ‫שבה הם יכולים לשבת וליהנות בחג האסיף מפירות הארץ‪ .‬לבסוף‪ ,‬עם ישראל היושב בארצו שמח בעצרת עם ה'‬ ‫ועם תורתו‪ ,‬דהיינו שמחת התורה לאחר סיום קריאת התורה לאורך השנה שחלפה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ראו יומא פו ע" א על המושג " תשובה מאהבה"‪.‬‬ ‫יש ל שים לב להדגשת החיים בהמשך הפרק‪" :‬ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב‪ ( "...‬טו ); " וחיית ורבית וברכך ה' א ‪-‬‬ ‫להיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה" ( טז); " החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה‬ ‫וזרעך" (יט); "כי הוא חייך ואורך ימיך ‪ ( "...‬כ)‪.‬‬ ‫על פי זה אין לקיום המצוות בחוץ לארץ משמעות כשהיא לעצמה‪ ,‬אלא כאמצעי בלבד‪ ,‬כ פי שנאמר בספרי דברים מג‪" :‬היו‬ ‫מצויינים במצוות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים" ( מובא ברש"י על דברים י" א‪ ,‬יח )‪.‬‬ ‫יש התפתחות הדרגתית אשר משקפת את ההתקרבות לה' בשלבים שונים – מלשון נסתר ללשון נוכח ‪" :‬בְ קֹל ו ֹ" (ב) – "בְ קוֹל ה '" (ח)‬ ‫ֹלהיָך" (י)‪.‬‬ ‫– "בְ קוֹל ה ' א ‪ֶּ -‬‬ ‫יה יוֹבֵׁ ל ִהוא ִת ְהיֶה לָכֶ ם וְ ַשבְ ֶתם ִאיש ֶאל אֲ חֺ זָ תוֹ‬ ‫ָארץ לְכָ ל י ְֹשבֶ ָ‬ ‫אתם ְדרוֹר בָ ֶ‬ ‫ראו ויקרא כ"ה‪ ,‬י‪" :‬וְ ִק ַד ְש ֶתם ֵׁא ת ְש ַנ ת ַהחֲ ִמ ִשים ָשנָה ּו ְק ָר ֶ‬ ‫וְ ִאיש ֶאל ִמ ְשפַ ְח תוֹ ָתשֺ בּו"‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת " )‪www.tefilah.org - (2‬‬