בגיל הרך לסטודנטיות המתכשרות להוראה הוראת תיאטרון בובות במכללה דתית
סיפורו של קורס
הוראת תיאטרו בובות לסטודנטיות המתכשרות להוראה בגיל הר
במכללה דתית
ד"ר עידית ליוש ,ראש מסלול הגיל הר ,מכללת אורות ישראל ,אלקנהרחובות
המאמר פורסם במקור בספר "מאורות ליהודה ,פרקי הגות וחינוך" )תשע"ב( .אלקנה-רחובות :אורות
ישראל ,וכן ב"הד הגן" ,שנה ע"ו ,אדר תשע"ב.
הקדמה
מזה שני רבות אני מלמדת ,במכללת אורות ישראל באלקנה ,קורס שנקרא "תיאטרו בובות
לגיל הר" .הסטודנטיות הלומדות בקורס מתכשרות להוראה בגני ילדי ובכיתות היסוד בבית
הספר .לרוב אי רקע קוד מתחו כלשהו הקשור לאמנות ואי לה כל כוונה להפו ליוצרות או
לאמניות ,ובוודאי לא לשחקניות או לבובנאיות .אבל הקורס הוא קורס חובה .כאשר ה נכנסות
לשיעור הראשו ,בתחילת הסמסטר ,עוד לפני שהשיעור מתחיל ,ה מתחילות למנות בקול את
"חסרונותיה"" :יש לי שתי ידיי שמאליות" או" :אני בכלל לא אוהבת להציג" .וג" :את
תסתכלי עלי מציגה? כי לפני ילדי זה אחרת" .חלק מבררות "למה צרי את הקורס הזה"?
אחרות מבקשות לדעת אי נקבע הציו.
משפטי כאלה לא נאמרי בשו קורס אחר מהקורסי אות אני מלמדת .אולי ה מעידי על
חששות; אולי על חוסר רצו להיכנס לתחו חדש ולא מוכר; אולי על בורות מסוימת ואולי,
אפילו ,על הפעלת מנגנו הגנה מראש ,בבחינת :אמרתי ל שאני לא מוכשרת אז אל תאשימי אותי
א אכשל.
מדוע חשוב ,לדעתי ,ללמד קורס העוסק בתיאטרו בובות במסלול לגיל הר?
1
וג :מה קורה לסטודנטיות במהל הקורס?
"מתי התחיל תיאטרון הבובות"?
קצת היסטוריה
תיאטרו הבובות ,הנקרא ג בובטרו ,הוא אמנות עתיקה ומגוונת מאוד .תיאטרו הבובות
התפתח במקביל לתיאטרו הרגיל ושימש ,בכל התרבויות ,2לצרכי שעשוע ,כחלק מפולח דתי וג
כאמצעי השפעה וחינו )יחזקאלי ;1988 ,עפרת ;2008 ,פארי ;2009 ,רוזמבלו .(2009 ,במזרח
אסיה תיאטרו הבובות פעיל עוד מימי קד ובארצות אירופה הוא היה נפו( מאוד בימי הביניי,
1הכותרות הכתובות בגרשיי ה שאלות שנשאלו על ידי סטודנטיות במהל הקורס.
2
בתרבות היהודית תיאטרו הבובות לא התפתח ,בגלל האיסור של ")א*תַ ע ֲֶ,ה*לְ 1פֶ סֶ ל ָ0ל* ְ4מ3נָה" )דב' ה' ח'(.
להרחבה בנושא בובה ויהדות ראו ע' 8במאמר זה.
דר המאה ה * 20ועד לימינו .עפרת ) (2008מציי כי כיו מתקיימי באופ תדיר ברחבי העול
כארבע מאות פסטיבלי בובות )ש ,ע' .(18
במהל המאות הרבות ,התפתח תיאטרו הבובות בשני מסלולי עיקריי :מסלול עממי ומסלול
מקצועני.
*
במסלול העממי הטקסטי מבוססי על פולקלור ,על אגדות ע ועל מעשיות שבתוכ
מוצפנת מתיחת ביקורת על השלטו ועל הממסד .במסלול זה בולט שוני מהותי בי
תיאטרו הבובות הפועל במזרח הרחוק לבי תיאטרו הבובות הפועל המערב .הבובנאי
במזרח פועל על פי מסורות ותקנוני נוקשי ביותר )יחזקאלי ;1988 ,פארי (2009 ,ואילו
במערב הוא פועל ביצירתיות משוחררת ממסורות וממוסכמות ,ומגדיר מחדש את
הגבולות האמנותיי ואת מערכת היחסי בי המפעיל )השחק( לבי הבובה )יחזקאלי,
;1988עפרת.(2008 ,
*
במסלול המקצועני*אמנותי התפתחו תיאטרוני הבובות כתיאטרו ממסדי .אלו מומנו
בתחילה על ידי אצילי ,שראו בבובטרו אפיק בידורי נוס .6במאות מאוחרות יותר
נתמכו תיאטרוני הבובות המקצועיי בכספי ממשלתיי וחלק א 6שימשו לצרכי
דתיי או תעמולתיי )יחזקאלי ;1988 ,עפרת ;2008 ,רוזמבלו.(2009 ,
במאה ה* 20נתווס 6מסלול שלישי לתיאטרו הבובות :ניצול הבובטרו למטרות חינוכיות )יואלי
ויואלי*מולר ,התשנ"א; יחזקאלי ;1988 ,עפרת .(2008 ,על מסלול זה יורחב הדיבור בהמש מאמר
זה.
בתיאטרו הבובות באירופה ,בימי הביניי ובתקופת הרנסנס ,התפתחו תיאטרוני הבובות בשני
המסלולי שפורטו לעיל .בתיאטרו העממי המפעיל היה מספר שחק*בובנאי יחיד ,שהכי את
הבובות ,חיבר את הסיפור והפעיל את התיאטרו ,לפעמי יחד ע משפחתו או ע שחקני
שהתלוו אליו .התיאטרו כלל במה קטנה ומתניידת ומספר בובות .הבובנאי נדד ממקו למקו
ע התיאטרו הנייד שלו ,והעלה את ההצגה בפני קהל הצופי )יחזקאלי ;1988 ,פארי ,ח.ש.(.
במקביל לתיאטרו הבובות הנייד הוקמו ג תיאטרוני קבועי שהופעלו על ידי צוות אמני גדול
יותר ,שפעלו בחצרות אצילי ובבתי פרטיי )יחזקאלי ;1988 ,עפרת .(2008 ,במהל המאה
ה* 18ועד לאמצע המאה ה – 20הל תיאטרו הבובות והשתכלל .חוברו אופרות מיוחדות
לתיאטרוני הבובות והוכנסו חידושי טכניי מרשימי המאפשרי ביצועי מופלאי ועוצרי
נשימה )יחזקאלי ;1988 ,עפרת ;2008 ,פארי ;2009 ,רוזמבלו.(2009 ,
בכל המסלולי ובכל התרבויות תיאטרו הבובות הוא אמנות ,ויוצר הבובות הוא אמ .הבובה
היא חפ( דומ והבובנאי הוא המעניק לה חיי .אמני הבובטרו ,הבובנאי ,פיתחו ,ומפתחי עד
היו ,סגנונות וטכניקות הפעלה ייחודיות .אל הבובנאי מצטרפי לעתי ציירי ,פסלי,
מוסיקאי וטכנאי שמפיחי חיי בעצמי דוממי ,תו שימוש בחומרי מגווני ובטכניקות
מיוחדות ,לשילוב של תנועה ,תפאורה ,קולות ומוסיקה.
והסטודנטיות –
שומעות את הרקע התיאורטי ודנות בו ,קוראות מאמרים בנושא ורואות בובות
כפפה ,מריונטות ,בובות צלליות ועוד ,ומתנסות בהכנת בובות מחומרים המצויים
במוסד החינוכי כמו נייר ,קרטון ,בד וצלחות נייר .בשלב הזה הן מכינות בובות
שגם ילדים צעירים ,בהדרכה נכונה ,יכולים להכין .הן נוכחות לדעת שמספיק
פרט מהותי אחד על מנת לזהות את הדמות אותה הבובה מייצגת .תוך כדי
ההתנסות הן לומדות את אחד העקרונות המהותיים ביותר בחינוך בגיל הרך :לא
התוצאה היא העיקר אלא התהליך )אלמוג ,התשנ"א; דז'אטלובסקיHunt ;1970 ,
.(& Renfro, 1982הילד נהנה מעצם העשייה ,ומהיצירתיות שהוא יכול להפעיל,
גם אם הבובה הגמורה לא יצאה מושלמת )יש לה אוזן נפולה ,או עין קצת
עקומה( ,או שהיא לא נראית בדיוק אנטומי כמו הדמות אליה הוא התכוון
)צפרדע ,מלך ,או סבתא(.
"למה אני צריכה ללמוד תיאטרון בובות"?
על תיאטרו בובות ,ילדי וחינו
"נחו( מאוד להעלות את ערכ של הבובות בעיני המבוגרי .תיאטרו בובות אינו יכול לקוות
להתקיי במסגרת בתי הספר ,כל עוד לא יזכה להערכת האמיתית של המחנכי עצמ" )עפרת,
,2008ע' .(162
תיאטרו הבובות נתפס בציבור כמיועד לילדי בלבד ,אול זו תפיסה מאוחרת ומוטעית )עפרת,
.(2008במקור ,ההצגות של תיאטרוני הבובות נערכו בשעות היו ,בכל מקו שבו נאספו אנשי:
כיכרות השוק ,ירידי וכפרי )יחזקאלי ;1988 ,עפרת ;2008 ,פארי ,ח.ש .(.הבובטרו ,ג העממי
וג המקצועני ,פנה לקהל של מבוגרי ,ה מבחינת התכני וה מבחינת השפה ,א כי ג ילדי
נכחו בקהל .עפרת ) (2008מציי כי ההפרדה בי תיאטרו הבובות לילדי לבי תיאטרו בובות
למבוגרי החלה רק במחצית השניה של המאה ה*.19
ע זאת ,אי ספק שהקשר של תיאטרו הבובות ע עול הילדי הוא עמוק .החל במילה בובה
) = puppetילדה קטנה ,או בובה( והמש בעובדה שלאור כל הדורות הילדי נשארו הקהל
הנאמ ביותר לסוג תיאטרו זה .במסגרת החינוכית נית לפעול ע תיאטרו הבובות בשלושה
תחומי עיקריי :א .צפייה בהצגות אמנותיות .ב .הפעלת בובות על ידי המחנכת .ג .פינת
תיאטרו בובות בג .בפינה זו תהיינה בובות קנויות ,וג בובות שנוצרו על ידי הילדי ,ובה
יתרחשו משחק חופשי ומשחק מונחה ע הבובות )אלמוג ,התשנ"א; דז'טלובסקי ;1970 ,יואלי
ויואלי מולר ,התשנ"א; יחזקאלי.(1988 ,
אלמוג )התשנ"א ,ע' (51מציינת שני תנאי הכרחיי לפעילות של תיאטרו בובות ע ילדי:
*
התנסות קודמת של הילד במשחקי "כאילו".
*
התפתחות האמו הבסיסי שבי המבוגר ,המפעיל את הבובה ,לבי הילד הצופה.
להבהרת התנאי הראשו ,אלמוג )התשנ"א( מתארת את התנהגות של ילדי צעירי המציצי
מעבר לקלעי ,באי למשש את הבובה או צועקי למפעיל "אנחנו יודעי שזה אתה" .התנהגויות
אלו מעידות על היכולת של הילד להשתת 6במשחקי ה"כאילו" .עד גיל 2.5*3שני )בער( הילד
נמצא בשלבי חשיבה בה הוא מארג לעצמו את תפיסת המציאות .הוא אינו מסוגל לעשות
הבחנה ברורה בי עצ חי לבי עצ דומ .בשלב זה לא תמיד ברור לו שהבובה היא דימוי ,ייצוג
של משהו אחר ,ולכ אי טע לחשו 6אותו לתיאטרו בובות .מגיל זה ועד גיל 10שני )בער(
הילד נהנה להשתת 6במשחק במלוא חושיו ,תו כדי מודעות מלאה לכ שזה רק ב"כאילו" ,והוא
יודע ,בכל מש המשחק ,שבכל רגע נית להתנתק מהמשחק ולחזור לחיי המציאותיי
)סמילנסקי ושפטיה .(1993 ,היכולת הזו היא תנאי הכרחי לפעילות ע תיאטרו הבובות .החשיפה
לבובת התיאטרו חייבת להתרחש כאשר הילד נמצא בשלב התפתחותי שבו הוא יכול כבר
להשתת 6במשחק שבו הבובה היא "כמו" יצור חי ,ובו זמנית הוא יכול להיות מודע להבדל בי
השניי.
תפיסת ה"כאילו" היא שמאפשרת את קיומו של אחד המאפייני הייחודיי של תיאטרו
הבובות :אי חובה לשמור על "ריאליות" של מצבי .ה"כאילו" מאפשר לבובטרו לחרוג
מגבולות המציאות ולכ ,לדוגמא ,הבובה יכולה למות ומיד לקו לתחייה .הילד מזדהה ע
ההתרחשות אבל בו זמנית הוא יודע שהיא אינה אמיתית ,והסתירה הזו כלל אינה מפריעה לו.
האירועי בהצגה יכולי להיות מפחידי ומאיימי ,אבל הילדי יודעי שזה רק ב"כאילו" .יחד
ע זאת חייב להישמר מעי קו דק של מעבר בי המציאות לבי הדמיו ובחזרה .הבובה יכולה
להיות בעלת אפיוני מוגזמי ,ולהתנהג בצורה קיצונית ,אבל היא חייבת להיות אמינה .מחד
גיסא בובה שאינה אמינה לא תעורר הזדהות .מאיד גיסא ,בובה ריאלית מדי לא תעורר דמיו.
התנאי ההכרחי השני ,לפעילות של תיאטרו בובות ע ילדי ,הוא האמו .בכל משחק חייב
להתקיי אמו הדדי בי השחקני ,כ שכל משתת 6יודע שלא מנסי "לעבוד עליו" .אחרת
המשחק לא מתקיי .ג בתיאטרו הבובות הכלל הזה חייב להישמר .הילד צרי לבוא להצגה
מתו אמו במציג ולא בחשש שמא המציג ,או הבובה ,לועגי לו או ליכולתו ,או מתייחסי אליו
כאל תינוק שאינו מבי .כאשר יש אמו ,הילד יכול לפנות קשב ואנרגיה לחוויה ולתוכ .מחנכת
המשתמשת בתיאטרו בובות חייבת להיות מודעת לשני תנאי אלו.
"מה כבר הילדים יכולים ללמוד בהצגה"?
השפעת התיאטרו על הילד
עיקר חשיבותו של הבובטרו היא בתוכ .התוכ עשוי לעזור לילד להבי טוב יותר התרחשויות
בעול הסובב אותו ,להבי את עצמו ,להבי טיב של יחסי בי בני אד ,לסייע לו להבחי בי
טוב ורע ועוד .בחיי היו*יו המצבי משתני במהירות ,והילד ,לעתי מתמקד בה ולעתי
ה פשוט חולפי על פניו בלי להשאיר חות )אלמוג ,התשנ"א; יחזקאלי .(1988 ,עובדות חשובות
לא תמיד מעוררות אצל הילד תשומת לב ,בגלל שה לא מובחנות מכלל האירועי וההתרחשויות
סביבו .ההצגה ,בשונה מהמציאות ,בוחרת בתכני מסוימי ,או מבליטה עובדות נבחרות,
ומתמקדת בה ללא הגירויי המסיחי .בדר זו המסר נעשה מוב יותר לילד.
הצגת בובטרו היא מדיו בעל כוח השפעה חזק ביותר על הצופה ,ובעיקר על הצופה הילד .בשונה
משמיעת סיפור ,ההצגה היא אירוע ממשי ,שמתרחש מול עיני הצופה )אלמוג ,התשנ"א; יואלי
ויואלי מולר ,התשנ"א( והצופה*ילד הופ להיות ,לעיתי ,ג שות 6פעיל בהצגה ,על כל
התפתחותה הדינאמית )דז'טלובסקי .(1970 ,הקונקרטיות והדינאמיות של ההצגה טובעות רוש
בל יימחה בילד .ב שלו 3מזכיר כי ילדי זוכרי פרטי פרטי מההצגה ,ג זמ רב אחרי שהיא
מסתיימת ,פרטי שהמבוגרי שהיו אית כבר שכחו מזמ .לדעתו ,הדבר נובע לא מכוח הזיכרו
של הילד אלא מהעובדה שהילד רואה בבובה את עצמו ומזדהה איתה כליל .ההנאה של הילד אינה
פאסיבית אלא היא תהלי פעיל ,כמו זה המתרחש במשחק הדרמטי .הילד מזדהה ע הנעשה על
הבמה וממש סופג לתוכו את ההתרחשות על הבמה ,כאילו הוא שות 6במשחק )ש(.
מנובי(' )תשמ"ח( מציינת כי התיאטרו ,ותיאטרו הבובות בכלל זה ,הוא אמנות טוטאלית .הוא
מאחד בתוכו את כל האומנויות :ספרות ומוסיקה ,מחול ותנועה ,תאורה ותפאורה .לבובטרו יש
אמצעי ביטוי רבי ומגווני להבעת התוכ :מלל בשיחה ובשיר ,קול וצליל ,צורה וצבע ,תנועה
וריקוד )דז'אטלובסקי ;1970 ,יחזקאלי .(1988 ,אמצעי אלו עוזרי לתוכ למצוא מסילות לליבו
של הילד ,הרגיש מטבעו ליופי על כל צורותיו" .הילד מחפש כל הזמ דרכי חדשות להבי את
המציאות" מציי דולצ'י" .4הוא פתוח כולו לכל סימ חזותי או צלילי ...ילדי לא מגבילי את
עצמ ל"מה קרה" ו"מה נאמר" אלא מבחיני "אי" מרכיבי אלה משודרי לה" .כאשר
בוחני את תגובותיה במלל או בציור ,נית לראות שהילדי מעריכי את השימוש בתאורה,
בצליל ,בצבעי ,בתנועת הגו 6וכו'" )ש( .לדעת מנובי(' )תשמ"ח( התיאטרו "עובד בחלל ובזמ,
מפעיל קצב ומתח .פונה אל הלב ואל המוח ,מעורר את החושי ואת הרגש ,הול בתודעה ובתת
התודעה .ובסופו של דבר ,מעביר את המסר שלו דר האזור העל מילולי ,הישר אל כל רובדי הנפש
בבת אחת ובאופ ממוקד .אי עוד אמנות שיכולה להתחרות בעצמה חווייתית שכזו" )ש ,ע'
.(145
5
ב שלו מדגיש כי "הערכי המוסריי המצויי בהצגה נקלטי בליבו של הילד באורח עמוק
ומרשי יותר ,מכל מה שאפשר להקנות על ידי הסברה .כי ה נספגי בתוכו בדר של הזדהות
מלאה ע הבמה ,ולא בדר של הטפה ולימוד מילולי .לכ כל הצגת בובות ממלאה ,בי א היא
מתכוונת לכ ובי א לאו ,תפקיד חינוכי רב משקל .זו הסיבה שלגבי ילדי בגילאי מסוימי,
אי אמצעי טוב יותר להקנות מידות של התנהגות טובה מאשר תיאטרו בובות".
יחד ע זאת ,חשוב לזכור כי ההצגה היא עול של אשליה .מחנכת המודעת לתפיסת ה"כאילו"
תהיה מודעת לדואליות זו .בהכירה את נושא האמו ,ואת כוח ההשפעה של המדיו ,היא תבחר
בתכני ערכיי ,אמיני ,הקשורי לעולמ של הילדי ויכולי לקד אות.
והסטודנטיות –
מציגות בפני חברותיהן לכיתה ורואות את ההצגות של חברותיהן .בתחילה הגוף
של המציגה מכווץ ,לעתים אפילו מכופף .העיניים מושפלות אל הבובות ולא
יוצרות קשר עם ה"קהל" .הקול חלש ורועד .הידיים מתנועעות בתנועות קטנות,
מצומצמות .הכל מעיד על חוסר ביטחון .והחברות מעירות ,מי בשקט ומי בקול
רם" :לא שומעים"" ,לא רואים".
http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=234 3
http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=215 4
http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=234 5
לאט לאט הן מקבלות ביטחון ,מתחילות להישיר מבט אל ה"קהל" ,מבקשות
לדעת אם רואים ברור ואם שומעים ברור .ההגייה נעשית ברורה יותר ואיטית
יותר .השיר ,הסיפור ,או הסיטואציה המוצגת ,נלמדים בעל פה .מחיאות הכפיים
מעודדות .בהדרגה הן מעזות להוסיף מלים או מחוות של הומור ומקבלות עידוד
נוסף מהתגובות המחויכות או מפרצי הצחוק.
הן נחשפות לרעיון שמחנכת המודעת לאחריותה על חינוך הילד ,ועל עיצוב
אישיותו ודמותו המוסרית ,תוכל להשתמש בבובטרון בדרך חווייתית ,מושכלת,
תורמת ומקדמת ,בנוסף לאמצעים חינוכיים נוספים.
"חייבים שיהיה תיאטרון בובות בגן"?
מלגוצ'י ,6איש חינו איטלקי ,אומר בשירו " 100השפות של הילד" שהילד מתקשר ע המציאות,
באופ ספונטאני ,במגוו נרחב של אמצעי ביטוי .בשפות אלו ,כגו ציור ,כיור ,תנועה ועוד ,הילד
מסוגל לבטא מידע שאינו יכול להביע בשפה המילולית .הבובנאות מכוונת לכל השפות האלו ,אומר
דולצ'י 7מוסי 6כי "ילדי לא מחכי לרשותנו לחשוב ,ואיננו יכולי לשפוט א צעד קדימה נעשה
כתוצאה משיעור ,הרצאה ,משחק ,חבר או מופע תיאטרו" )ש(.
תרומתו של תיאטרו הבובות לילדי נרחבת ומגוונת .מעיו בספרות העיונית והמעשית העוסקת
בנושא הבובטרו קל להגיע למסקנה כי הפעילות בתיאטרו הבובות מקדמת את הילדי בכל
ערוצי ההתפתחות המוכרי לאנשי החינו והפסיכולוגיה :הקוגניציה והשפה ,הרגש ,החיברות
ואפילו הפיזיולוגיה )בעיקר מוטוריקה עדינה ותיאו בי איברי( .בנוס ,6ביכולתו של הבובטרו
לתרו ג לשיפור הדימוי העצמי של הילדי ולהכרת את שפת התיאטרו בכלל.
בהיבט קוגניטיבילשוני :ילדי העוסקי בהצגת הבובות נדרשי להכיר עקרונות של מבנה
ספרותי )פתיחה*אמצע*סו ;6עלילה וכדו'( ונדרשי ג לזיכרו טוב ולהבנת רצפי .הדמיו
מתפתח והרבה פעמי שות 6עימו ג ההומור .בהיבט הלשוני העיסוק בבובטרו מקד דיבור.
הילד ,ברגע שהוא אוחז בבובה ,מבי שלא מספיק להניע אותה והוא מתחיל לדבר בשמה .תו כדי
הפעלת הבובה הוא מפתח אוצר מלי ,תחביר ,הגיה נכונה וברורה )דיקציה( והבחנה ברבדי
לשוניי שוני )שפה מדוברת ,שפה ספרותית ,סלנג וכו'( .הוא ג מפתח ,במקביל ,מודעות לדיבור
מהיר ואיטי ,בצלילי גבוהי ונמוכי ,ובהתאמת קולות לדמויות )אד זק ,ילד שובב ,שוטה,
מלכותי וכדו'(.
בהיבט חברתי :הילדי נדרשי להקשבה ולשיתו 6פעולה ,לקבלת החלטות שיתופית ,לויתור
וליכולת לחכות לתור .עליה לדעת את התזמו המדויק של התפקיד שלה ,כדי לא לקלקל
לחבריה ,וא טעו * עליה לדעת לשאת את הביקורת.
6
http://www.reggiokids.com/about/hundred_languages.php
http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=215 7
בהיבט הרגשי :הילדי נדרשי לאיפוק ,לסבלנות וג ליכולת להיחש 6מול קהל .מאיד גיסא,
הילדי מתעשרי ברגשות של הצלחה ושל סיפוק כאשר ההצגה צלחה ביד ,וה שומעי את
הערכת הקהל במחיאות הכפיי ובתגובות המילוליות.
דימוי עצמי :העיסוק בהצגה אסור לו שיסתמ רק על בעלי היכולות הקוגניטיביות הטובות.
בבניית ההצגה יכולי ,וחייבי ,להשתת 6ילדי בעלי כישורי רבי ומגווני .דווקא ילדי
שכוח רב בציור ,במוסיקה ,בתנועה או בהכנת אפקטי קוליי ועוד ,כאלה שיכולותיה אינ
באות לידי ביטוי בשיעור הפרונטאלי ,יכולי לתרו מכישוריה להצגה ובדר זו לקבל תשומת
לב חיובית וחוויות של הצלחה שיקדמו את הדימוי העצמי שלה.
שפת התיאטרו :העיסוק בהצגה מעשיר את הילדי בשפה נוספת ובכישורי בתחו אחר ,שונה,
שבדר כלל אינו מהווה נושא נפרד בתכנית הלימודי .ילד שחווה חוויות תיאטרו חיוביות
ונכונות יגדל להיות צרכ נבו של תיאטרו ואולי יגדל להיות איש תיאטרו בעצמו .8
מעבר להצגה עצמה ,הפעילות ע בובת התיאטרו מאפשרת סביבת למידה רעננה ,אחרת
ויצירתית .היא מרככת את תכנית הלימודי האקדמית ,הפורמאלית )אלמוג ,התשנ"א( ומעשירה
את התוכ כמו ג את איכות הלמידה ) .(Hunt & Renfro, 1982סיטואציית הלמידה הופכת
להיות חיונית ,מרגשת ומהנה והלמידה נהיית חווייתית ללא פגיעה ברמת התוכ .ממחקרי
שנערכו על התכנית "רחוב שומשו" ,בה נעשה שימוש אינטנסיבי בבובות תיאטרו לגרייה
חושית ,נמצא כי ילדי למדו טוב יותר ,ומהר יותר ,מספרי ,שמות של צבעי ותכני נוספי
).(Hunt & Renfro, 1982
והסטודנטיות –
לומדות מגוון דרכים לפעילות עם הבובה בגן ובכיתה .הן לומדות עקרונות
ראשוניים של המחזה ,חוות את השימוש בבובה המדברת בשם עצמה ,ומתנסות
בטכניקה של הפעלת הבובה הלוחשת.
הן מפעילות בובות בגני הילדים ובכיתות היסוד ומגלות שהן יכולות ללמוד על
תובנות של ילדים ,ועל אישיותם ,דרך הבובה .להפתעתן ,תוך מתן תשובות
לבובה ,או תוך כדי ההצגה העצמית בבובה ,הילדים חושפים מחשבות ורגשות
שלא היו נחשפים לעולם בדיבור ישיר .הסטודנטיות גם מוצאות בעצמן כישורים
יצירתיים שלא היו מודעות אליהם.
"כמה בובות חייבים להכין"?
בובת התיאטרו
8
על הדרכי לפעול בתיאטרו יהודי נכו והול ראו מאמרה של מנובי( )תשמ"ח(.
בובת התיאטרו ) (puppetשונה מבובת הצעצוע הנמצאת בחדר הילדי ) (dollאו בפינת הבובה
בג .9בובת הצעצוע עוברת בשעת המשחק תהליכי של האנשה ,על ידי הילדי המשחקי בה .ה
משליכי עליה רגשות ,מתאמני בסיטואציות מפחידות ומספקי צרכי אישיותיי ,א הבובה
נשארת סבילה .חפ( דומ .יואלי ויואלי מולר )התשנ"א( מגדירות את המשחק בבובת הצעצוע
כ* "אימו על הבובה" )ש ,ע' .85ההדגשה במקור( .במשחק בבובת התיאטרו ,לעומת זאת ,הילד
לומד לפעול "מתו" הבובה .הבובה מקבלת חיי משל עצמה ,על ידי המפעיל ,והופכת להיות
ה*שחקנית הראשית .היא אמנ מגבלת במבנה ובעיצוב שלה ,ואפילו בהבעה שלה ,אבל כאשר
היא מופעלת הרי היא משוחררת ממגבלותיו של שחק בשר וד ויכולותיה כמעט אינסופיות .היא
יכולה להשתנות תו כדי ההצגה ,היא יכולה להגיד ,או לעשות ,דברי שאינ מתקבלי על הדעת
)שהרי היא רק בובה( ,והיא יכולה ,כאמור ,ג למות ומיד לקו לתחייה.
המעבר בי מציאות לבי דמיו מתאפשר כאשר מביני שבובת התיאטרו אינה חיקוי של דמות
מסוימת אלא דימוי .היא אפילו לא חייבת להידמות לאד או לחיה מסוימי .בובת התיאטרו
מייצגת טיפוס ,ולא אישיות ספציפית )יחזקאלי ,(1988 ,ולכ ג כדור ,לדוגמא ,א יוחזק בתנוחה
מתאימה בידו של המפעיל ,ויופעל בתנועות מתאימות ובליווי קולי מתאי ,יכול להידמות
לתינוק ,או לגור חתולי )יואלי .(2008 ,תפקידה של הבובה הוא למסור ,באמצעות מחוות גו6
ודימוי חזותי ,מהויות מופשטות כמו אופי ,רגש ,תכונות וערכי )יואלי ויואלי*מולר ,התשנ"א;
עפרת .(2008 ,הקס האמיתי בתיאטרו הבובות מתרחש כאשר הצופה מזדהה ,ומתרגש ,על א6
שהוא מודע לעובדה שלפניו בובה בלבד ,ועל א 6שהוא מודע לכ שיש מפעיל אנושי מאחורי
הבובה )דז'אטלובסקי ;1970 ,עפרת.(2008 ,
העובדה שהבובה אינה צריכה להידמות בכל פרטיה לדמות אותה בוחרי להציג ,במיוחד כאשר
מתייחסי לדמות אד ,מאפשרת להכי בובות תיאטרו בלי התנגשות ע מצוות וערכי
יהודיי.
בובה ויהדות
בתרבות היהודית תיאטרו הבובות לא התפתח ,בגלל האיסור של ")א*תַ עֲ ֶ,ה*לְ 1פֶ סֶ ל ָ0ל*
ְ4מ3נָה" )דב' ה' ח'(.
לעצ הנושא של אמנות ויהדות חשוב לעיי במשל הבובה באיגרת של הרב קוק אל פרופ' בוריס
ש"( בשנת תרס"ח ) ,(1908לרגל פתיחת ביה"ס לאמנות "בצלאל" )אגרות ראי"ה ,חלק א ,אגרת
קנ"ח( .באיגרת זו ממשיל הרב את כנסת ישראל לילדה בש שושנה ,המתעוררת לאחר מחלה
קשה ומבקשת את בובתה .ההורי ,שהיו מודאגי ממחלתה של הבת ,מגישי לה את הבובה
בשמחה ,כי זה הסימ לכ שבת החלה בתהלי של החלמה .הרב קוק מסביר שע ישראל,
שהיה בגלות זמ רב ,הראה סימני חולי ורפיו .עכשיו הע מתעורר ומבקש יופי ,אמנות ,מלאכת
מחשבת .הדרישה הזו לאמנות ,מעידה ,לדעת הרב קוק ,על אות חיי ,אות תקוה ,לישועה
ולנחמה .יחד ע זאת ,הרב מדגיש באיגרת כי הדברי צריכי להיעשות בזהירות ותו הסרת
מכשולי .הקו צרי להיות "על פי התורה הכתובה והמסורה" .לגבי עשיית דמות אד הרב
9בשפות האירופאיות העתיקות כל הבובות נקראו בש "ילדה קטנה" .במהל השני נעשתה הפרדה לשונית בי שני
הסוגי של הבובות .בעברית עדיי לא חלה הפרדה כזו )פארי ,ח.ש.(.
מציי כי "כל הפרצופי מותרי חו( מפרצו 6אד" )ראש השנה כ"ד ,ע"ב( אבל מוסי" 6וג על
זה ישנ דרכי בינה".
לנושא העיסוק בבובה בגיל הר מתייחס הרב עובדיה יוס .6לשאלה :הא מותר לקנות לילדי
בובות העשויות תבנית אד בולטת הוא עונה )שו"ת יחווה דעת חלק ג סימ ח( כי "במסכת
עבודה זרה )ד 6מ"ג ע"ב( מבואר שאסור לעשות צורת אד בולטת .ודעת רבינו משה מקוצי בספר
המצות ,הסמ"ג) ,לאוי כ"ב( ,שאפילו פרצו 6אד בולט בלי הגו 6אי לעשות .אול התוספות
והרא"ש בעבודה זרה ש ,כתבו ,שלא אסרו בגמרא עשיית אנדרטי אלא משו שהיא צל דמות
אד בכל גופו ,אבל צורת הפרצו 6בלבד בלא גו 6מותר ,ואפילו היא צורה בולטת" .ובהמש ש
נאמר" :פסק מר בשלח ערו יורה דעה )סימ קמ"א סעי 6ד' והלאה( ,שאסור לצייר צורת אד
אפילו לנוי ,ואפילו א עשאה גוי אסור לישראל להשהותה בביתו .במה דברי אמורי כשהיא
צורה בולטת ,אבל כשהיא שוקעת ,כגו אות שאורגי בבגד או שמציירי בכותל בסממני
מותר לעשות .וא היא עשויה להתלמד להבי ולהורות ,אפילו בולטת מותר .והוסי 6בשלח ערו
ש /יו"ד סי' קמ"א /סעי 6ז' ,שא 6בצורה בולטת לא אסרו אלא דוקא כשהיא צורה שלמה בכל
איבריה ,אבל פרצו 6אד בלי גו 6אי בו שו איסור לא בעשייתו ולא בשהייתו ע"כ".
בתשובה נוספת )שו"ת יחווה דעת חלק ג סימ סד( הרב עובדיה יוס 6מוסי 6כי "בובות העשויות
לצור תינוקות לשחק בה ,נראה שאי בעשיית שו איסור ,וכל שכ שמותר לקנות ולהשהות
ברשותו .וביחוד לפי מה שכתבו התוספות )עבודה זרה מ"ג ע"ב( בד"ה והא רב יהודה ,שמתבאר
מדבריה שכל עיקר האיסור בזה הוא משו חשד עבודה זרה .וכמו שהוכיח במישור בספר מקור
מי חיי ביורה דעה )סימ קמ"א סעי 6ח'( .ואילו לגבי בובות הכל יודעי שאי בזה שו סר
של עבודה זרה ,ובמיוחד בזמנינו ...ובשו"ת מהרי"ט )חלק יו"ד סימ ל"ה( כתב וזו לשונו :ומה
שפסק הרמב" שאסור לעשות צורת אד בולטת לנוי ,זהו בדבר קבוע ,שמא יטעו לומר שיש בו
ממש ,מה שאי כ צורות העשויות לפי שעה כגו להתלמד בה או לשחק בה מותר ,שאי לחוש
לשמא יבואו לטעות בה .ולפי דרכנו למדנו שאות פרצופי שעושי לתינוקות לשחק בה ,הואיל
ואינ עשויי דר קבע כאנדרטי ,מותר לעשות וכל שכ לקיימ ע"כ" .בהמש תשובתו משווה
הרב עובדיה את בובות המשחק לכלי מבוזי.
ספקטור )התשס"ג( מסכ את הדברי ומציי כי בעשיית בובות בצורת אד לילדי יש
לכתחילה להחסיר משהו ניכר מגו 6הבובה ,כגו קצה א 6או האוז .ג הוא מציי שמותר לקנות
ולהחזיק בובות שלמות לילדי שישחקו בה ,מפני ששימוש נחשב זמני )ארעי( והבובות
תתלכלכנה ותיחשבנה ככלי מבוזי.
"את יודעת מה זה עושה לילדים? ולי"?
על למידה פעילה
לעתי אני מסתובבת ברחוב תו כדי קניות ,או רוקדת בשמחת חתונה ,ולפתע מונחת יד עדינה על
כתפי .כשאני מסתובבת אני רואה בוגרת שכבר עובדת כמורה או כגננת" .אי ל מושג מה הקורס
של תיאטרו הבובות עשה לי" – היא אומרת בחיו גדול – "הבובה שהכנו בקורס של מונחת כל
הזמ בתיק שלי .אני אפילו לא משאירה אותה בג .יש לי בג פינת תיאטרו לילדי אבל זו * היא
הבובה שלי .היא כבר מרופטת .באמת אני צריכה להכי חדשה .אבל את לא יודעת מה היא עושה
לילדי .ולי .תודה".
במהל הקורס כל הסטודנטיות לומדות את הרקע התיאורטי ובמקביל ,כול מכינות בובות
ופועלות אית ,בכיתה במכללה .חלק מפעילות את הבובות ג במקומות האימו בהתנסות
המעשית .כפי שנאמר בפתיחה ,לא כול רוצות ללמוד את הנושא .חלק לא רוצות להכי בובות
וחלק לא מוכנות להתנסות בהצגה ע בובות .על מנת להשיג את מטרות הקורס ,הוא נבנה על
עקרונות של למידה פעילה )חטיבה ,(2009 ,למידה המערבת את הסטודנטיות באופ פעיל ,ה
בחלקי העיוניי וה בחלקי המעשיי .גארט ) ,2009בתרגומו של אשל (2009 ,טוע כי הרבה
מרצי "מאשימי" את הסטודנטי שלה בחוסר מוטיבציה ,אול אינ עושי דבר בעצמ על
מנת לעורר את המוטיבציה של הסטודנטי .לדעת גארט ) (2009האחריות על עירור מוטיבציה
אצל סטודנטי הינה של המרצי .יתכ שיש דברי שמרצי עושי ,או לא עושי ,ואלו גורמי
להתעניינות של הסטודנטי לדעו .גארט ) (2009מפרט שלושה גורמי שמצויי בתחו שליטתו
של כל מורה ,וא הוא ישתמש בה נכו הוא יוכל לשפר את המוטיבציה של הסטודנטי :ער,
ביטחו עצמי ואוירה בכיתה.
ער מתייחס למידה בה הסטודנט מערי את הקורס .ככל שהמרצה יוכל להציג יישומי מחו(
לכיתת הלימוד במכללה כ הסטודנט יוכל להבי את החשיבות של חומר הלימוד .ג מועד
היישו של החומר שנלמד בקורס חשוב .ככל שהחומר ייוש במועד מוקד ,כ ערכו יגדל בעיני
הסטודנט .רכיב נוס 6בער הקורס הוא מידת ההתלהבות של המורה מהנושא .כאשר המורה
משועמ ,או כאשר נראה שהחומר לא מעניי אותו והוא מרצה מתו תחושת חובה בלבד ,או
כאשר הוא רואה את חובת ההרצאה כרע הכרחי ,שאחריו הוא יחזור לעשות את מה שחשוב
בעיניו באמת ,אזי ערכו של חומר הלימוד יורד בעיני הסטודנטי.
הגור השני הוא הביטחו העצמי של הסטודנט .סטודנטי מרגישי לעתי שה חסרי ביטחו
בחומר הלימוד או בנושא ,אבל פוחדי לחשו 6את חוסר הביטחו הזה .לעתי ה חוששי
מתגובותיה של חבריה לכיתה .מצד שני ג ביטחו מופרז הוא מסוכ לא פחות מחוסר ידע
)גארט .(2009 ,א החומר של הקורס ברמה נמוכה מדי ,ולא מאתגרת ,הסטודנטי ירגישו שהוא
חסר ער .בנוס ,6משוב חיובי על תשובות ותגמול על חשיבה ברמה גבוהה ,מקדמי מעורבות,
אכפתיות ורצו להשתת.6
אוירה בכיתה הוא הגור השלישי .באוירה עכורה או עוינת הסטודנטי אינ משתפי פעולה.
לעומת זאת קורס שמתנהל באוירה נעימה מעודד את המשתתפי לקחת חלק פעיל .יש לפיכ
לשי לב לרגשותיה של הלומדי ולהתייחס לכ במהל כל שיעור.
גארט מסכ את דבריו בציינו ששיפור של גורמי אלו מקד את המוטיבציה ,ומוטיבציה
מוגברת משפרת למידה.
בקורס הנוכחי שלושת הגורמי באי לידי ביטוי ברור ובולט .היישו מודג בכיתה ומיוש על
ידי הסטודנטיות בכיתות האימו .מידת ההתלהבות גבוהה ומשפיעה על הסטודנטיות ,א כי,
כמוב ,ברמות שונות .חומר הלימוד עוסק בהיבטי מגווני של הפעלת תיאטרו בובות וחוש6
את הסטודנטיות לידע חדש ולא מוכר .ה מגלות שישנ פעילויות ,כגו הוראה טיפולית בעזרת
בובות ,או פיתרו בעיות חברתיות בכיתה בעזרת בובות ,שדורשות ידע נוס 6על הידע שיש לה
בשלב לימודי זה .האוירה בקורס נעימה ואוהדת ,דבר חיוני במיוחד באות שיעורי בה ה
מציגות )קרי מצבי של חשיפה( ונדרשות לקבל מחברותיה ומהמרצה משוב ,שכולל ג ביקורת.
בסופו של הקורס ה מגיעות ,כצפוי ,למסקנות שונות .חלק מציינות ש"תיאטרו בובות זה
חשוב" ,אבל מנימת הדיבור נשמע שאי אצל התלהבות גדולה לנושא .אחרות מציינות שרכשו
עוד דר של הוראה ונראה שתשתמשנה בכ בהמש .חלק מתלהבות ומציינות ש"בטוח אני
אשתמש בזה כי אני נהנית .זה כי."6
פוקס )תשס"ה( מציי כי בכל אד קיי פרדוקס בנושא השתנות" .למרות הרצו הכ לערו שינוי
ועל א 6ההכרה בצור בשינוי ,פועלי כוחות חזקי יותר ,המשמרי המשכיות ויציבות" )ש ,ע'
.(11שינוי ,וההתנגדות לשינוי ,ה מושגי הנדוני בהרחבה בפסיכולוגיה מאז נעשתה לתחו
מדעי עצמאי .מעניי לבדוק אילו תהליכי שינוי מתרחשי אצל סטודנטיות בקורס תיאטרו
בובות.
ביבליוגרפיה
אלמוג ,ג' )התשנ"א( .הבובה ,המחזה והטקסט .בתו :נ' ניר יניב וז' וינטר )עורכות( ,מדרי
לצריכת תרבות לגיל הר )ע' .(49*75ירושלי :משרד החינו והתרבות ,המנהל הפדגוגי.
אשל ,ע' )מתרג( ) .(2010יצירת מוטיבציה בקרב סטודנטי ,הא הבעיה נפתרה? על הגובה,9 ,
.7*8תרגו של המאמר:
Garrett, P. E. (2009). Student motivation: Problem solved? Tomorrow’s
Professor Blog,913. Retrieved from
http://tomprofblog.mit.edu/2009/01/13/913- student motivation-problem-solve.
דז'אטלובסקי ,ד' ) .(1970תיאטרו בובות בג הילדי .תל אביב :אוצר המורה.
חטיבה ,נ' ) .(2009הוראה ללמידה פעילה :טיפי לפעילויות ע "סיכו נמו" המקדמות דיבור
והקשבה משמעותיי בכיתה .על הגובה .32*34 ,8 ,
יואלי ,נ' ) .(2008תיאטרו הבובות וילדי :ממשחק לאמנות .תל אביב :סל תרבות ארצי.
יואלי ,נ' ויואלי*מולר ,ע' )התשנ"א( .תיאטרו בובות לילדי – צפייה ,משחק ויצירה .בתו :נ'
ניר יניב וז' וינטר )עורכות( ,מדרי לצריכת תרבות לגיל הר )ע' .(77*89ירושלי :משרד
החינו והתרבות ,המנהל הפדגוגי:.
יחזקאלי ,י' ) .(1988תיאטרו בובות .ב שמ :מוד.
יוס ,6ע' הרב .שו"ת יחווה דעת חלק ג סימ סו.
מנובי( ,ר' )תשמ"ח( .תיאטרו ויהדות * צירו 6בעייתי .בשדה חמד ,א'*ב'. 142*146 ,
סמילנסקי ,ש' ושפטיה ,ל' ) .(1993המשחק הסוציודרמטי .אמצעי לקידו לימודי ,חברתי וריגושי
של ילדי צעירי .קרית ביאליק :אח.
ספקטור ,ד' א' )התשס"ג( .שו"ת אמנות :שאלות ותשובות וקיצור הלכות בתחומי האמנות,
העיצוב הגרפי והמחשבי .משנת הראי"ה קוק בנושא אמנות .ירושלי :מכללת אמונה.
עפרת ,ה' ) .(2008שיחות ע בובה .על תיאטרו בובות ב זמננו .תל אביב :סל תרבות ארצי.
פארי ,מ') .ח.ש .(.מבוא .בתו :מ' פארי )עורכת( ,בובה סובבת עול .מסורות אמנותיות
בתיאטרו הבובות )ע' .(4*5חולו :המוזיאו לאמנות תיאטרו הבובות.
פוקס ,ש' )תשס"ה( .הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי .רמת ג :אוניברסיטת בר איל.
רוזמבלו ,פ' )ח.ש .(.תיאטרו הבובות ברוסיה .בתו :מ' פארי )עורכת( ,בובה סובבת עול.
מסורות אמנותיות בתיאטרו הבובות )ע' .(18*22חולו :המוזיאו לאמנות תיאטרו
הבובות.
Hunt, T. & Renfro, N. (1982). Puppetry in early childhood education. Texas:
Nanacy Renfro Studios.
מאמרי מאתרי אינטרנט
ב שלו )הונזו( ד' .נדלה מהאתר http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=234
ביו כ"ז בתשרי תש"ע ).(5.10.2010
דולצ'י ,מ' .נדלה מהאתר http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=215ביו ז'
בתשרי תש"ע ).(15.9.2010
מלגוצ'י ,ל' 100 .השפות של הילד .נדלה מהאתר
http://www.reggiokids.com/about/hundred_languages.phpביו כ"ח בתשרי
).(6.10.2010
תודות
תודה לגב' עמליה צור ,מנהלת הספרייה במכללה ,על עזרתה באיסו 6החומר בנושא בובה ויהדות.
תודה לצוות האנושי והמקצועי בביה"ס לתיאטרו בובות בחולו ,על הסיוע וההפניות המושכלות.
© Copyright 2024