‫קלאוזביץ‬ ‫היכן‬ ‫טעה‬ ‫?‬ ‫סלאוזביץועפרונותהמלחמהבראיהטכנולוגיההמודרנית‬ ‫אל"מ יב"י‬ ‫כי"לאבחילולאברוחרקכעורמה‬ ‫יגבר אל עלאלים"‪.‬‬ ‫איסכילוס) ‪:‬פרומתיאוסהאסיר(‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫כברמשחרהתרבותהאנושית ניסומצביאים ואנשי‬ ‫צבא מפורסמים לסכם את מיטב ניסיונם הצבאי‬ ‫במספר כללים פשוטים‪ ,‬אשר זכו לכינוי עקרונות"‬ ‫מלחמה"‪ .‬אחד הידועים בהם‪ ,‬הנחשב עד היום‬ ‫לגדול ההוגים בשטח זה‪ ,‬הינו הגנרל הפרוסי קרל‬ ‫פון קלאוזביץ (‪ .)1831-1780‬למרות ‪ 200‬השנה‪,‬‬ ‫שחלפו מאז לידתו‪ ,‬ממשיכים כתביו ועקרונות‬ ‫המלחמה שלו להפרות את המחשבה הצבאית עד‬ ‫המונומנטלי ‪ Vom Krieg‬על")‬ ‫ימינו‪ ,‬ומחקרו‬ ‫המלחמה"(י‪ ,‬על שמונת כרכיו‪ ,‬משמש עד היום‬ ‫מקור לא אכזב לדיונים בנושא זה אף) שמספר‬ ‫המצטטים אותו גדול עשרות מונים ממספר‬ ‫הקוראים אותו‪.(...‬‬ ‫קלאוזב"ן חי בסוף תקופתו של פרידריך לודגה‪2‬‬ ‫וצבר את מרבית ניסיונו הצבאי במלחמות נגד‬ ‫נפוליאון‪ .‬המהפכה התעשייתית רק החלה ולא)‬ ‫פרצה עדיין מחרן לתחומה של אנגליה(‪ .‬המלחמות‬ ‫בימיו של קלאוזביץ אופיינו בסטטיות בולטת‬ ‫בתחום אמצעי הלחימה ‪ :‬אם" נתבונן בצבאות‬ ‫צרפת‪ ,‬שהחריבו את הסדר הישן‪ ,‬וכוננו ‪ -‬ולו‬ ‫לזמן קצר ‪ -‬קיסרות קרולינגית חדשה‪ ,‬שהשתרעה‬ ‫מן הוויסלה ועד לאוקיינוס האטלנטי‪ ,‬לא נמצא‬ ‫בם כל חידוש טכנולוגי‪ ,‬שיסביר את םהיגשיה"‪3.‬‬ ‫אירופה‪ ,‬פרק ‪ )7‬החל מימי הביניים‪ ,‬ולחלק אותן‬ ‫מאפיינים""‬ ‫לתקופות‬ ‫מלחמות"‬ ‫הנושאות שמות‬ ‫מלחמות"‬ ‫האבירים"‪,‬‬ ‫מלחמות"‬ ‫המקצוענים"‬ ‫כמו)‬ ‫השכירים"‪,‬‬ ‫וכדומה(‪ ,‬בוחר לכנות את‬ ‫הזמן החדש מסוף) מלחמת‬ ‫בשם מלחמות" המהנדסים"‪...‬‬ ‫העולם‬ ‫הראשונה(‬ ‫מטרתהמאמר‬ ‫אם כך‪ ,‬ניצבת בפנינו שאלה חשובה ‪ :‬האם עקרונות‬ ‫קלאוזביץ עדיין תקפים בעידן‬ ‫המלחמה של‬ ‫הטכנולוגי שלנו ? ואם לא‪ ,‬איזה שינוי‪ ,‬או תוספת‪,‬‬ ‫עלינו לכלול בהם ? מטרת מאמר זה היא לענות על‬ ‫שאלות אלו‪.‬‬ ‫העניין‪,‬‬ ‫יש‬ ‫להבהיר‬ ‫לפני שאגש לעצם‬ ‫נקודה‬ ‫אינו‬ ‫בא לבחון את השינוי‬ ‫חשובה‪ :‬מאמר זה‬ ‫ב"עקרונות‬ ‫המלחמה"‬ ‫המתבקש‬ ‫כתוצאה‬ ‫מ"שכלולו"‬ ‫של נשק זה או אחר או כתוצאה‬ ‫מהופעתה של מערכת נשק‪ ,‬אשר לא הייתה ידועה‬ ‫בעבר‪ .‬אין בכוונתי לבדוק‪ ,‬למשל‪ ,‬אם עקרון ריכוז‬ ‫הכוח עדיין תקף בעידן הגרעיני‪ ,‬או מהן ההשלכות‬ ‫של פיתוח כוח אווירי על התיזה‬ ‫בדבר עליונות ההגנה על פני ההתקפה‪ .‬המאה‬ ‫ה‪20-‬‬ ‫חזתה אומנם בהופעתן של מערכות נשק‪,‬‬ ‫אשר שינו את פני המלחמה מן הקצה אל הקצה‬ ‫הקלאוזביציאנית‬ ‫המהפכה התעשייתית החלה לשאת פירות בתחום‬ ‫הצבאי רק לאחר מותו של קלאוזביץ‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫רק בשנת ‪ 1859‬נעשה שימוש צבאי במנוע הקיטור‬ ‫כמו) הטנק‪ ,‬הצוללת‪ ,‬המטוס‪ ,‬הרדיו והנשק הגרעיני(‬ ‫ואשר חייבו בחינה מחודשת של עקרונות המלחמה‪,‬‬ ‫אולם נושא זה נידון כבר פעמים רבות בהרחבה‬ ‫על‪-‬ידי הוגים שונים פולר‪ ),‬לידל‪-‬הארס וג'וליו‬ ‫דואה למשל(‪ ,‬ואין בכוונתי לעסוק בו כאן‪ .‬מטרתי‬ ‫הפרוסים במלחמות איחוד גרמניה(‪ .‬מלחמות העולם‬ ‫במאה ה‪ 20-‬הגבירו מאוד את חשיבותו של הפיתוח‬ ‫הטכנולוגי הצבאי‪ ,‬וכיום אנו מודדים את אורך‬ ‫להובלת‬ ‫כוחות‬ ‫ברכבות‬ ‫במלחמה)‬ ‫בין צרפת‬ ‫של קלאוזביץ ואנסה לגלות את הסיבות לחוסר זה‪.‬‬ ‫בחלק השלישי סינתיזה"(") אנסה לתקן את הנחות‬ ‫היסוד של קלאוזבי‪,‬ן‪ ,‬כך שיתאימו לעידן הטכנולוגי‬ ‫המודרני ואבדוק מהן המשמעויות של תיקונים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫חלק ראשון ‪:‬תיזה‬ ‫עקרונותהמלחמה של קלאוזביץ‬ ‫נדי לבחון את השינוי הנדרש כעקרונות המלחמה‬ ‫של קלאוזביץ‪ ,‬יש להציג קודם את העקרונות‬ ‫עצמם‪ .‬אלא שמשימה זו היא כמעט בלתי אפשרית‪.‬‬ ‫עקרונות המלחמה של‪ .‬קלאוזביץ אינם ניתנים‬ ‫לניסוח פשוט‪ .‬הוא עצמו לא סיכם אותם ברשימה‬ ‫קצרה מתוך התנגדות תינורקע‪ 4.‬קלאוזביץ הכיר‬ ‫אמנם ב"צורך הדחוף בתמיכתם של עקרונות ושל‬ ‫כללים םיעובק"‪ 5,‬אולם לדעתו‪ ,‬כל‬ ‫אשר ניסו‪ ,‬ועדיין מנסים‪ ,‬למצוא עקרונות כאלו‪,‬‬ ‫נכשלו כישלון חררן בגלל שלושה טעמים עקרוניים ‪:‬‬ ‫התיאורטיקנים‪,‬‬ ‫משום שהם מחפשים" כמויות מוגדרות‪ ,‬שעה‬ ‫שבמלחמה הכול בלתי מוגדר‪ ,‬ואת החישובים יש‬ ‫לערוך תמיד בכמויות משתנות‪ .‬הם מפנים את‬ ‫לנתונים‬ ‫חומריים‬ ‫תשומת לבם‬ ‫שהפעילות‬ ‫הצבאית‬ ‫כולה‬ ‫חדורה‬ ‫בכוחות‬ ‫נפשיים‪-‬תבוניים‬ ‫ובהשפעותיהם‪ .‬הם עוסקים‬ ‫בפעילות בצד אחד בלבד‪ ,‬בשעה שהמלחמה מצויה‬ ‫פעילות‪-‬גומלין‪,‬‬ ‫תמיד במצב של‬ ‫שההשפעות בו‬ ‫אי‪-‬אפשר"‬ ‫הן תוידדה"‪ 6.‬לכן‪ ,‬לדעתו‪,‬‬ ‫לבנות‬ ‫בלבד‪,‬‬ ‫בשעה‬ ‫לקיסרות האוסטרית(‪ .‬וכך‪ ,‬רק בשנת ‪ 1866‬הוחלפו‬ ‫הרובים נטעני‪-‬הלוע‪ ,‬שמשלו בזירת הקרב האירופית‬ ‫כ‪ 200-‬שנה‪ ,‬ברובים נטעני‪-‬מכנס רובה") המחט"‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫שפותח‬ ‫'‪ Dreyse‬ואשר הכריע את הכף לטובת‬ ‫היא לבחון את השינוי הנדרש בעקרונות המלחמה‬ ‫שינוי הנובע מעצם קיומה של אפשרות‬ ‫טכנולוגית לפתח ולשנות את מערכות הנשק‬ ‫החיים של מערכות נשק‬ ‫בכעשר שנים לכל היותר ! אין זה מפליא כלל‪ ,‬כי‬ ‫ההיסטוריון מייקל הווארד‪ ,‬בבואו לתאר את תולדות‬ ‫המלהמה באירופה בספרו) המלחמה בתולדות‬ ‫לפעמים) מן הקצה אל הקצה( בפרק זמן קצר‬ ‫לפעמים) אפילו תוך כדי המלחמה ‪ !(.‬דהיינו‪ ,‬אני‬ ‫מעוניין בהשפעתה של האפשרות לשנות את‬ ‫קלאוזכיץ עצמו לכתוב תיאוריה צבאית? זאת‬ ‫תיאוריה"‪":‬‬ ‫משום שהוא מבין אחרת את המונח‬ ‫אץ" התיאוריה חייבת להיות דווקא הוראת פעולה"‪,‬‬ ‫מערכות הנשק ולא בהשפעת השינוי עצמו‪.‬‬ ‫למאמר שלושה חלקים ‪ :‬בחלק הראשון תיזה"(")‬ ‫אציג את תורת קלאוזביץ‪ ,‬הרלבנטית לענייננו;‬ ‫בחלק השני אנטיתיזה"(") אצביע על החסר במשנתו‬ ‫הווה אומר‪ ,‬רשימה מנוסחת היטב של‬ ‫הרצויות‬ ‫בכל‬ ‫מפורטים שיקבעו את דרכי הפעולה‬ ‫מקרה ומקרה‪ ,‬אלא עליה לכלול קווים" מנהים"‬ ‫בלבד‪ .‬גם בחיבורו הוראות" ויסיך הכתר" אומר‬ ‫ב"דורות"‪,‬‬ ‫ג‪6‬‬ ‫המסתכמים‬ ‫תיאוריה עבור אמנות המלחמה"‪ ,‬ויש להתרכז רק‬ ‫בהבנת העקרונות הראשוניים של מלחמה כמושג‬ ‫מופשט‪ ,‬פילוסופי‪ .‬אם כך‪ ,‬כיצד בכל זאת הצליח‬ ‫כללים‬ ‫קלאוזביץ‪ ,‬כי המטרה" הראשית של תיאוריה של‬ ‫מלחמה היא להנחות אותנו אל הדרך להשגת‬ ‫ו‪.‬‬ ‫עליונות של כוח פיסי ויתרונות בנקודות המכריעות ;‬ ‫אבל אם זה אינו אפשרי‪ ,‬התיאוריה מלמדת גם‬ ‫כיצד להרהר על הכוחות הנפשיים‪ ,‬על השגיאות‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫המסתברות של האויב‪ ,‬על הרושם המוטבע‬ ‫רוח נועזת ובעלת יוזמה וכו' וכו' ‪ -‬ואפילו על‬ ‫ז‪.‬‬ ‫עזות הרוח של‬ ‫פנים ואופן מחוץ לתחומה של אמנות המלחמה‬ ‫ושל התיאוריה שלה‪ ,‬משום שתיאוריה זו אינה‬ ‫אלא מחשבה חוזרת רציונאלית על כל המצבים‬ ‫ח‪.‬‬ ‫עצמנו‪ .‬כל זה אינו נמצא בשום‬ ‫אשר אנו יבולים להימצא בהם במלחמה" התרגום)‬ ‫של‪ ,Graham‬עמ' ‪ .)183-182‬זו הסיכה לכך שעל‬ ‫ן‪.‬‬ ‫המלחמה אינו מתיימר לספק מרשמים‬ ‫כקרב‪ ,‬אלא לספק את מושגי היסוד שיאפשרו לכל‬ ‫מצביא לנסח את המרשמים"" המתאימים לבעיה‬ ‫לניצחון‬ ‫הצבאית הספציפית שהוא ניצב בפניה‪.‬‬ ‫עקרונות"‬ ‫של‬ ‫התמודדות עם‬ ‫קלאוזביץ מחייבת אפוא התמודדות עם מערך‬ ‫המושגים ותפיסות היסוד שלו בכללותי‪ ,‬דהיינו‬ ‫המלחמה"‬ ‫התמודדות עם כל שמונת הכרכים של על המלחמה !‬ ‫משימה כזו היא כמובן בלתי אפשרית במאמר‬ ‫קצר‪ ,‬ומשום כך אנסה‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬להציג להלן את‬ ‫י‪,,‬‬ ‫לצורכי‬ ‫אלא‬ ‫הבחינה של‬ ‫קיל לעץ‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מערכות ‪311‬‬ ‫ושמאמץ‬ ‫שימו ‪ 1‬בלתי מוגבל בכוח ‪:‬‬ ‫מעעמ של אלימות‪ ,‬המובאת אל‬ ‫הקיצוניים ביותר" א'‪.)53 , 1 ),‬‬ ‫המלחמה הממשית לעולם אינה יכולה להגיע‬ ‫לאידיאל של המלחמה המוחלטת בגלל גורמי‬ ‫חיכוך"" ‪ :‬אלו מפחיתים מיעילותה של מכונת"‬ ‫האווירה"‬ ‫נובעים מן‬ ‫המלחמה" והם‬ ‫‪ .81 ,3‬ההדגשה במקור(‪.‬‬ ‫על" התיאוריה להודות ככל אלה‪ ,‬אך עם זאת‬ ‫עליה להקצות את המקום הראשון במעלה‬ ‫למלחמה בצורתה המוחלטת ולהשתמש‬ ‫בצורה זו כבנקודת הכוונה עיקרית" ח'‪,2 ),‬‬ ‫‪ (. 193‬כלומר‪ ,‬מלחמה" מוחלטת" היא המושג‬ ‫הטהור"" של המלחמה‪ ,‬מעין אידיאל"" אשר‬ ‫המלחמה" אינה אלא המשך‬ ‫א'‪),‬‬ ‫באמצעים אחרים"‪ ,‬אלימים‬ ‫‪.)65 ,1‬‬ ‫האלימות" ‪ -‬כלומר הכוח הפיסי‪- ...‬‬ ‫במקור‪(.‬‬ ‫המושג הטהור של מלחמה" מוחלטת" פירושו‬ ‫את" השמדת כוחות הצבא של‬ ‫לשאוף להשיג בעיקר באמצעות מערכות‬ ‫גדולות"‪ ,‬כי רק" קרבות גדולים וכוללניים‬ ‫האויב יש‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יש לשאוף וילא‪8.‬‬ ‫המטרה המיידית של המלחמה צריכה להיות‬ ‫השמדת כוחות האויב‬ ‫אסטרטגיה) של‬ ‫הכחדה( ‪ :‬השמדת" כוחות האויב תיראה תמיד‬ ‫כאמצעי‬ ‫העדיף‬ ‫למערכה גדולה אחת"‪ .‬ד'‪,11 ),‬‬ ‫‪.( 150‬‬ ‫קרי‪][-‬‬ ‫הסכנה‪,‬‬ ‫שהמלחמה מחוללת בה‬ ‫המאמץ הגופני‪ ,‬אי‪-‬הוודאות והמקריות" א'‪),‬‬ ‫המדיניות‬ ‫היא האמצעי; אכיפת רצוננו על האויב היא‬ ‫המטרה הסופית"‪ .‬א'‪ .52 ,1 ),‬ההדגשה‬ ‫"‪,‬‬ ‫גבולותיה‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫בקרב" ד'‪.)135 ,4 ),‬‬ ‫המגננה" היא הצורה החזקה יותר של עריכת‬ ‫מלחמה" ו'‪ ,)159 ,1 ),‬אך לעולם אין לוותר‬ ‫על המתקפה היזומה‪ ,‬אשר בדרך כלל צריכה‬ ‫להיות פשוטה וישירה ד'‪.)133 ,3 ),‬‬ ‫יכולים לחולל תוצאות גדולות‪ ,‬והתוצאות‬ ‫יהיו גדולות ביותר‪ ,‬כאשר הקרבות השונים‬ ‫המלחמה" היא‬ ‫הטכנולוגיה‬ ‫אם כך‪ ,‬כמקום לדבר על עקרונות" המלחמה"‬ ‫של קלאוזביץ‪ ,‬מוטב‪ ,‬אולי‪ ,‬לדבר על תפיסת"‬ ‫ה"לבנים"‬ ‫המלחמה" שלו‪ .‬זו מורכבת מן‬ ‫הבאות ‪7:‬‬ ‫המלחמה‬ ‫שכירת) כוח האויב והשמדתו( הנו הלם‬ ‫נפשי‪-‬פסיכולוגי‪ :‬אבדן" הכוחות הנפשיים‬ ‫של האויב הוא הסיבה העיקרית להכרעה‬ ‫מתלכדים‬ ‫תמצית פילוסופיית המלחמה של קלאוזביץ ‪ :‬לא‬ ‫כדי לנסח כללי עשה" ואל‪-‬תעשה" עבור מצביאים‬ ‫עסוקים אשר) אין להם די זמן לקרוא את המקור(‪,‬‬ ‫השפעת‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‪..;,‬‬ ‫האמצעים םירחאה"‪ 9‬א'‪.)74 ,2 ),‬‬ ‫האמצעי העיקרי להשגת מטרת‬ ‫והתכליתי‬ ‫ביותר‬ ‫מכל‬ ‫ט‪.‬‬ ‫המערכה העיקרית צריכה להיות מכוונת נגד‬ ‫מרכז" הכובד" של האויב‪ :‬זירת" מלחמה‪,‬‬ ‫גדולה כקטנה‪ ,‬על כוחות הצבא שלה‪ ,‬יהיה‬ ‫גודלם כאשר יהיה‪ ,‬היא יחידה שאפשר‬ ‫למצותה במרכז כובד אחד יחיד‪ .‬במרכז כובד‬ ‫זה חייבת ליפול ההכרעה" ו'‪,)173 ,27 )-,‬‬ ‫ונגד" מרכז כובד זה של האויב יש להנחית‬ ‫מהלומה מרוכזת‪ ,‬בכל הכוחות"‪ .‬ח'‪,4 ),‬‬ ‫‪).199‬‬ ‫קלאוזביציאניות אלו נגזרים‬ ‫מתוך תפיסות‬ ‫עקרונות היסוד המפורסמים ללחימה‪ ,‬המופיעים‪,‬‬ ‫בצורה זו או אחרת‪ ,‬כמעט בכל ספר תורתי על‬ ‫המלחמה מאז המאה ה‪ 19-‬ועד היום‪ .‬גם אותם‬ ‫מוטב‪ ,‬אולי‪ ,‬להציג בלשונו של קלאוזביץ עצמו‪:‬‬ ‫(‪ )1‬עקרון המטרה ‪ :‬מטרת" כל פעולה במלחמה‬ ‫ללחום" א'‪),‬‬ ‫היא שלילת יכולתו של האויב‬ ‫‪ .)53 , 1‬אין להסיח את הדעת ממטרה זו‪ ,‬ויש‬ ‫לנצל את ה"שפעה")‪ ,Mass‬כמות הכות‪ ,‬מספר‬ ‫החיילים( להשגתה‪.‬‬ ‫העיקרון המשלים לעקרון המטרה הנו אפוא ‪-‬‬ ‫‪ '( 1‬עקרון השפעה )‪ ::(Mass‬העדיפות" המספרית‬ ‫)‬ ‫היא הגורם החשוב ביותר בקביעת תוצאות‬ ‫‪17‬‬ ‫לרשות‬ ‫הפיקוד‬ ‫האסטרטגי‪ ,‬כן נוטה זה יותר‬ ‫לנקוט תחבולות; כאשר דל הכוח וחלש‪ ,‬כאשר‬ ‫אין לאל ידן של הזהירות ושל התבונה להושיעו‪,‬‬ ‫בנקודה שזנחה אותו אמנות המלחמה לאנחות‪,‬‬ ‫שם מציעה התחבולה את עצמה כמפלט אחרון"‪.‬‬ ‫ג'‪ ).120 ,10 ),‬יתרה מזאת‪ ,‬תחבולה והטעיה‬ ‫עשויה‬ ‫מצריכות הפניית משאבים לטובתן‪ ,‬וזו‬ ‫להתגלות כמסוכנת‪ :‬למעשה‪ ",‬מסוכן‬ ‫כוחות גדולים לזמן רב רק כדי לבצע הטעיה‪,‬‬ ‫להפריש‬ ‫משום שתמיד מקנן החשש‪ ,‬שהמאמץ יצא לריק‪,‬‬ ‫ואז יחסרו אותם כוחות בנקודת ההכרעה‪ .‬המפקד‬ ‫המנוסה במלחמה יודע אמת זו על בוריה‪ ,‬ולכן אין‬ ‫הוא נוטה לשחק במשחקי זריזות ועורמה‪ .‬רצינותו‬ ‫המרה של ההכרח כופה עליו לפעול במישרין‬ ‫ואינה מותירה מקום‬ ‫‪).119‬‬ ‫על המודיעין ‪ :‬עד כמה שהדבר עשוי להיראות‬ ‫כמפתיע‪ ,‬אין בפי קלאוזביץ כמעט שום מלה‬ ‫ועץ"" ו"למ‬ ‫הקרב‪ ,‬אלא שעליה להיות גדולה רי הצורך‬ ‫להטות את הכף נגד כל שאר הנסיבות‬ ‫המשפיעות‪ .‬המסקנה הישירה היא‪ ,‬שיש‬ ‫להכניס לקרב‪ ,‬בנקודה המכרעת‪ ,‬מספר חיילים‬ ‫גדול ככל האפשר"‪ .‬ג'‪ ).114 ,8 ),‬בחינה"‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫הצבאית‬ ‫בלתי משוחדת‬ ‫המודרנית‬ ‫מוליכה‬ ‫למסקנה ‪ ,‬שגורם‬ ‫המספרית הולך ונעשה מכריע יותר מיום‬ ‫של‬ ‫העייפות‬ ‫ליום ; לכן יש לראות את העיקרון של ריכוז‬ ‫מספרים גדולים ככל האפשר לקרב המכריע‬ ‫יותר מאי‪-‬פעם‪".‬‬ ‫ה'‪ . 1 16 ,3 ),‬ההדגשה‬ ‫כחשוב‬ ‫במקור‪ (.‬העדיפות"‬ ‫יש‬ ‫המספרית‪...‬‬ ‫לראותה‬ ‫(‪)2‬‬ ‫כרעיון היסודי‪ ,‬שיש לחתור לקראתו ככל‬ ‫אחר"‪ .‬ג'‪.,8 ),‬‬ ‫‪.116‬‬ ‫האפשר‪ ,‬לפני כל דבר‬ ‫ההדגשה שלי‪(.‬‬ ‫האסטרטגיה"‬ ‫הטובה‬ ‫עקרון ריכוז הכוח‪:‬‬ ‫ביותר היא להיות תמיד חזק ביותר‪ ,‬ראשית‬ ‫באורח כללי ושנית בנקודת ההכרעה‪ .‬משום‬ ‫כך‪ ,‬לאחר המאמץ שיש להקדישו להקמת‬ ‫האמצעי להשגת עדיפות מספרית ; יש לראותה‬ ‫גם כעיקרון מהותי בפני עצמו בשל השפעתה‬ ‫על הנפש"‪ .‬ג'‪).117 ,2 ),‬‬ ‫המשלים לעיקרון זה הנו ‪-‬‬ ‫('‪ )3‬עקרון ההסחה ‪ :‬להסחה" חייב‪ ,‬כמובן‪ ,‬להיות‬ ‫תמיד יעד התקפי‪ ,‬משום שרק ערכו של יעד‬ ‫כזה יניע את האויב לשלוח גייסות להגנתו‪.‬‬ ‫עולה יפה‬ ‫הרדיפה‬ ‫וניצול‬ ‫ההצלחה‪:‬‬ ‫עקרון‬ ‫הנסיבות‪ ,‬שאפשר להעלות על הדעת‪ ,‬עובדה‬ ‫ניצחת היא‪ ,‬שבלא רדיפה‪ ,‬שום ניצחון אינו‬ ‫מניב תוצאות ניכרות"‪ .‬ד'‪.( 152 ,12 ),‬‬ ‫אנטיתיזה‬ ‫חלקשני ‪:‬‬ ‫*‬ ‫האםהמערכת של קלאוזביץ היא שלמה ?‬ ‫מלחמה" (! ? ומה בדבר חשיבות המודיעין ? ומדוע‬ ‫לא מודגש נושא בניין הכוח בין המלחמות ופיתוח‬ ‫האמל"ת ? עיון מדוקדק יותר בכתביו עשוי להעלות‬ ‫(‪)3‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אינו‬ ‫מעסיקם‬ ‫דיים‪...‬‬ ‫מפעיל את‬ ‫כוחותיו באופן גרוע"‪ .‬ג'‪).126 ,14 ),‬‬ ‫עקרון ההפתעה‪ :‬ההפתעה" היא לא רק‬ ‫כאל גורם שגיאה‪ ,‬כאל אחד ממקורות‬ ‫ולא כבעל תפקיד חיוני בהשגת מטרות הקרב‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬במלה" מידע'' אנו מציינים את כל המצוי‬ ‫בכל"‬ ‫באסטרטגיה מאשר שמירה על ריכוז הכוחות‪...‬‬ ‫על עיקרון זה עומד אני בהדגשה‪ ,‬ורואה אני‬ ‫בו כלל מנחה שיש להסתמך עליו"‪ .‬ג'‪),‬‬ ‫‪, 11‬‬ ‫‪ . 120‬ההדגשה במקור‪(.‬‬ ‫המשלים לעיקרון זה הנו ‪-‬‬ ‫אחת"‬ ‫('‪ )2‬עקרון החיסכון בכוח‪:‬‬ ‫הנקודות‪...‬‬ ‫המשמשת לנו כעזר מחשבתי‪ ,‬היא‬ ‫הפיקוח המתמיד על שיתופם של כל הכוהות‪,‬‬ ‫כך ששום חלק מהם לא יימצא לעולם במצב‬ ‫של בטלה‪ .‬כל מי שכוחותיו נמצאים במקום‬ ‫החיכוך‪,‬‬ ‫בסיס זה‪ ,‬בהעדר האמינות שבו‪ ,‬בנטייתו להשתנות‪,‬‬ ‫ניווכח מייד איזה בניין מעורער היא המלחמה‪,‬‬ ‫הצבא ‪ -‬עבודה שאינה נעשית תמיד בידי‬ ‫המצביא ‪ -‬אין כלל פשוט או חשוב יותר‬ ‫עקרון‬ ‫טענותיו בדבר החיכוך במלחמה‪ ,‬אי הווראות‬ ‫האינהרנטית שלה והצורך בגאוניות המצביא כדי‬ ‫להתגבר על כל אלו‪ .‬בקצרה‪ ,‬הוא מתייחס למודיעין‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬אם המבצע אינו‬ ‫יעד‬ ‫מבחינת ההסחה‪ ,‬יש בתפיסת‬ ‫כזה משום‬ ‫ז'‪),‬‬ ‫למענו"‪.‬‬ ‫‪,20‬‬ ‫פיצוי על הכוח שהוצא‬ ‫‪).182‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫חיובית על חשיבות המודיעין‪ .‬להפך‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫נזקק לדיון בנושא זה‪ ,‬הרי הוא מתייחס כמעט אך‬ ‫ורק למגבלות המודיעין‪ ,‬וזאת כדי להמחיש את‬ ‫בידינו על אודות האויב ועל ארצו ‪ -‬הבסיס לכל‬ ‫רעיונותינו ומעשינו‪ .‬אם נתבונן עתה בטיבו של‬ ‫הישראלי( עשויה‬ ‫שהאויב‬ ‫למשחקים‬ ‫שכאלה"‪ .‬שם‪),‬‬ ‫לקורא המודרני ובמיוחד) לקורא‬ ‫חלקית‬ ‫הרשימה שהובאה לעיל‬ ‫להיראות‬ ‫וחסרה‬ ‫קלאוזביץ‬ ‫אין‬ ‫עומד‬ ‫כמה אלמנטים חשובים ‪ :‬מדוע‬ ‫על חשיבות התחבולה כי") בתחבולות תעשה לך‬ ‫גם מספר תמיהות בקשר למשקל הנמוך שהוא‬ ‫נותן לנושא ההפתעה האסטרטגית בניגוד) להפתעה‬ ‫הטקטית( ולנושא הלוגיסטיקה בכלל‪ .‬הבה ונעיין‬ ‫בקצרה במה שיש לו‪,‬‬ ‫לקלאוזביץ‪ ,‬לומר על נושאים‬ ‫אלו‪:‬‬ ‫על התחבולה ‪ :‬התחבולה‪ ,‬לפי קלאוזביץ‪ ,‬היא‬ ‫נשקו של החלש ‪ :‬ככל" שחלשים הכוחות העומדים‬ ‫באיזו קלות היא עלולה להתמוטט ולקבור אותנו‬ ‫מתחת להריסותיה‪ ...‬חלק גדול מן המידע‪ ,‬המושג‬ ‫במלחמה‪ ,‬מלא בסתירות‪ ,‬חלק גדול יותר אינו נכון‬ ‫לקצין‬ ‫כלל‪ ,‬והחלק הגדול ביותר מוטל בספק‪.‬‬ ‫דרוש כושר ניפוי מסוים‪ ,‬המושג רק באמצעות‬ ‫הכרת אנשים ועניינים ויכולת שיפוט טובה‪ .‬חוק‬ ‫לרגליו‪ ...‬קושי זה‬ ‫ההסתברויות חייב להיות נר‬ ‫בראייה נכונה של פני הדברים‪ ,‬שהוא אחד ממקורות‬ ‫החיכוך הגדולים במלחמה‪ ,‬גורם לכך שפני הדברים‬ ‫נראים שונים לגמרי מכפי המצופה" א'‪.)88-87 ,6 ),‬‬ ‫לכך מצטרפים קשיים נוספים כמו הנטייה האנושית‬ ‫לשגות" בהערכת יתר של כוח אויבינו ולא בהערכת‬ ‫חסר" א'‪ )62 , 1 ),‬או הנטייה להאמין במה שרצוי‬ ‫לנו וכבר) אמר על כך יוליוס קיסר בספרו רשימות‬ ‫על המלחמה הגלית ‪ :‬בנפש" חפצה מאמינים הבריות‬ ‫ברצוי להם"(‪ .‬עד כדי כך אין קלאוזביץ מוכן‬ ‫לסמוך על המודיעין במלחמה‪ ,‬עד שהוא ממליץ‬ ‫להביא בחשבון מראש את כישלון הערכות המודיעין‬ ‫ואת התגשמותו של הבלחי י‪.0‬יופצ המלצתו היא‬ ‫להתגבר על בעיה זו בעזרת כוח פיסי נוסף עתודות)‬ ‫לקידום הבלתי צפוי( ובעזרת נחישות ההחלטה‬ ‫של המצביא עד) כדי התעלמות"" מריווחי מודיעין‬ ‫מקריים"‪ ",‬אשר אינם תואמים את מה שהמצביא‬ ‫תיכנן להשיג( ‪:‬הסתמכות"איתנה על עצמו חייבת‬ ‫לחסן אותו מפניהלחצים הבלחינראים שלהרגע ‪:‬‬ ‫תפיסתוהראשוניתתתגלה לבסוף כנכונה"‪ .‬א'‪,6 ),‬‬ ‫‪ ).88‬כל זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בלי להגזים בהתמדה‬ ‫עיקשת"‪ ",‬כיתמיד ישנה" הנקודהשמעבר לה אין‬ ‫כל שם אחרלהתמדה אלא איוולת נואשת‪ "...‬ד'‪),‬‬ ‫‪).147 ,9‬‬ ‫על בניין הכוח ופיתוח האמל"ח ‪ :‬מעניין‪ ,‬כי‬ ‫בכל שמונת הכרכים של עבודת הענק שלו‪,‬‬ ‫קלאוזב"ןכמעט שאינו דןבהקמתהכוחותואימונם‪,‬‬ ‫בפיתוח אמצעי הלחימה ובתחזוקת הצבא‬ ‫מנקודת" ראות דקדקנית‪ ,‬כל הפעילויות‬‫הקשורות במלחמה בדרך זו חייבות להיראות‬ ‫תמיד כהכנות למלחמה ותו לא‪ ...‬משום כך יש‬ ‫בידינו מלוא ההצדקה להרחיק אותן ואת כל שאר‬ ‫פעילויות ההכנה מתחומה של אמנות המלחמה‬ ‫במשמעה המצומצם‪ ,‬מעריכת המלחמה במלוא‬ ‫מוכן המלה"‪ .‬כ'‪ ).93 ,1 ),‬הוא מבחין בין‬ ‫ההכנות'"למלחמה' וביןהמלחמה' עצמה'" שם‪),‬‬ ‫‪ ,)96‬והוא כוללבתחום ההכנות אתהקמת" כוחות‬ ‫הצבא‪,‬הכשרתםותחזוקתם‪ ...‬אתהארטילריה‪ ,‬את‬ ‫אמנות הביצור ואת מה שמכנים טקטיקה יסודית‬ ‫וכן את כלל האירגון והמנהלה של כוחות הצבא‬ ‫השונים‪ ,‬כל אלה כלולים כאן‪ .‬אךתורתהמלחמה‬ ‫עוסקת בשימוש באמצעים אלה‪ ,‬משהוכנו‪,‬‬ ‫להשגת מטרות המלחמה‪ .‬מתחום ההכנות היא‬ ‫תובעת תוצאות בלבד‪ ,‬כלומר‪ ,‬ידיעת התכונות‬ ‫העיקריות שלהאמצעים הקיימים בעין"‪ .‬שם‪.96 ),‬‬ ‫ההדגשות שלי(; ולכן אין התיאוריה צריכה‬ ‫לעסוק‪ ,‬לדעתו‪ ,‬בגורמים אלו‪ .‬קלאוזביץ מבסס‬ ‫תפיסה זו עלהתפקיד המרכזי שהוא מעניק לקרב‬ ‫במלחמה ‪ :‬קרבות" הם הלבניםשהמלחמה בנויה‬ ‫מהן" א'‪ ,)74 ,2 ),‬ולכן כל" פעילות במלחמה‬ ‫קשורה אפוא בהכרח בקרב‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪.‬‬ ‫את החייל מגייסים‪ ,‬מלבישיםומאמנים ; הוא ישן‪,‬‬ ‫אוכל‪ ,‬שותה וצועד ‪ -‬הכולרק כדי שיילחם בזמן‬ ‫הנכון ובמקום הנכון"‪ .‬שם‪).72 ),‬‬ ‫עלההפתעה ‪ :‬כבר ראינו כי קלאוזביץ כולל את‬ ‫עקרוןההפתעהכרשימתהעקרונות היסודיים של‬ ‫התיאוריה הצבאית‪ ,‬אולם הוא מכיר בכך‪ ,‬כי‬ ‫כרעיון" מבטיחהההפתעה גדולות ונצורות‪ .‬אך[]‬ ‫בביצועה היא נעצרת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬עד מהרה בשל‬ ‫החיכוך במכונה כולה"‪ .‬ג'‪ ).117 ,2 ),‬משום כך‬ ‫רק" לעתים רחוקות תזכה ההפתעה בהצלחה‬ ‫מרשימה"‪ .‬שם‪ )(.‬למעשה‪ ,‬ניתן להשיג כמעט רק‬ ‫הפתעותמקומיות"‪",‬בתחוםהטקטי בלבד‪ ,‬ו"משום‬ ‫כך תעמוד היתכנותההפתעהבאסטרטגיה ביחס‬ ‫ישר למידתקרבתה אל תחום הטקטיקה‪ ,‬ותהיה‬ ‫קשה יותר ככל שיגדלו ממדיה ויתקרבו לתחום‬ ‫המדיניות"‪ .‬שם‪ )(.‬זוהסיבה לכך‪,‬שלדעתקלאוזב"ן‪,‬‬ ‫רק לעתים" רחוקותיקרהשמדינהאחתתפתיע את‬ ‫האחרתבמלחמה או בכיוון שהיא מפעילה בו את‬ ‫מערכות ‪311‬‬ ‫עיקר כוחותיה‪ "...‬שם(‪.‬יי) עד כדי כך הוא שולל‬ ‫את חשיבותה ואת היתכנותה של ההפתעה‬ ‫הגדולה"‪",‬האסטרטגית‪ ,‬עד שבדיונו על עליונות‬ ‫ההגנה על פניההתקפה הוא אומר‪ ,‬כיאמנם אם"‬ ‫יודעהתוקף כיצד לשמור על סודיות צעדיו‪,‬אפשר‬ ‫שיתפוס את המגן כשהלה אינו מוכן‪ ,‬אך דבר זה זר‬ ‫הוא בהחלט למלחמה עצמה‪ "...‬ו'‪.164 ,5 ),‬‬ ‫ההדגשה שלי(‪.‬‬ ‫ייראו‬ ‫מפוקפקותלמרבית‬ ‫אנימניח‪ ,‬כידעות אלו‬ ‫הקוראים המודרניים‪ .‬בימינו מקובל להניח‪ ,‬כי‬ ‫אהדמתפקידיה העיקריים שלהמנהיגות הצבאית‬ ‫הוא בניין נכון של הכוח‪ ,‬פיתוח אמצעי לחימה‬ ‫מתאימים והכשרת הכוחות לפני‪ .‬פרוץ הקרבות‪.‬‬ ‫חוכמה"" זו הייתה ידועה כבר בימי קדם‪ ,‬כפי‬ ‫שמעידהלתגם הרומי ‪ -‬בעת" שלום יש להכין‬ ‫את הנדרש בעת המחלמ"‪ ,2.‬ההשקעות העצומות‬ ‫בהשגת מודיעין על האויב במיוחד) בימי שלום‪,‬‬ ‫לפני המלחמה( גם הן מצביעות בעליל על‬ ‫אי‪-‬תקפותן‬ ‫של השקפות קלאוזביץ בנושא זה‪.‬‬ ‫לקורא הישראלי‪ ,‬אשרהתחנך על ברכי האימרה‬ ‫התנ"כית כי" בתחבולות תעשה לך מלחמה"‬ ‫משלי‪ ),‬כד‪ ,‬ו(‪ ,‬ואשר זוכר את מלחמת‬ ‫יום‪-‬הכיפורים‪,‬‬ ‫אין צורך לומר‪ ,‬כי דעותיו של‬ ‫קלאוזביץ בעניין התחבולה ואפשרות ההפתעה‬ ‫האסטרטגית אינן עומדות במבחן המציאות‪.‬‬ ‫האם קלאחב"ן טעה""בנושאים אלו‪ ,‬אושפשוט‬ ‫מרובר ב"הזנחה" מסוימת מצדו‪ ,‬אשר נבעה‪,‬‬ ‫אולי‪ ,‬מתוך שלא הספיק להשלים את מחקרו‪ ,‬או‬ ‫מתוך שלא ראה מקום לדיון יסודי בכל הגורמים‬ ‫המשפיעים על המלחמה ? האם ניתן לתקן"" את‬ ‫תורתו שלקלאוזב"ן על‪-‬ידיהכנסתשינויים קלים"‪",‬‬ ‫פה ושם‪ ,‬כך שאפשר יהיה להתאים"" את תורתו‬ ‫למציאות של סוף המאה ה‪ 20-‬ז או שמא דעותיו‬ ‫המופרכותבתחומיםשהצגתי לעיל אינןמקריות"" ?‬ ‫אולי הן נובעות מכשל יסודי העומדבבסיסמשנתו‬ ‫של קלאוזבי‪,‬ן ?‬ ‫בהמשך אטען‪ ,‬כיהעמדותהמופרכותשמניתי‬ ‫לעיל אינן מקריות‪ .‬השלד של הטיעון המרכזי‬ ‫שברצונילפתח במאמר זה הנו כדלהלן ‪:‬‬ ‫‪ . 1‬החשיבותהנמוכה שקלאוזב"ןמעניק לנושאי‬ ‫התחבולה‪ ,‬המודיעין‪ ,‬בניין הכוח‪ ,‬אמצעי‬ ‫הלחימה‪ ,‬ההכנות למלחמה‪ ,‬הלוגיסטיקה‬ ‫וההפתעה האסטרטגית‪ ,‬נובעת היישר‬ ‫מתפיסות היסוד שלו באשר לאופיה של‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לתפיסות יסוד אלו יש שורשמשותף ‪:‬הענקת‬ ‫חשיבותיתר לגורםהמספרי על חשבון גורם‬ ‫האיכות שלמערכותהנשק‪.‬לקביעה זוהייתה‪,‬‬ ‫אולי‪ ,‬הצדקה בימיו של קלאוזביץ‪ ,‬אולם אין‬ ‫היא מוצדקת בעידן הטכנולוגי‪ ,‬אשר אנו‬ ‫חיים בו כיום‪.‬‬ ‫‪ .3‬משום כך יש לשינויים הטכנולוגייםהשפעה‬ ‫מכרעת לא רק עלעקרונות מסוימים אלו או‬ ‫אחרים של קלאוזבי‪,‬ן‪ ,‬אלא על מערכת‬ ‫המושגים שלו בכללותה‪.‬‬ ‫אם הטיעון דלעיל הנו מבוסס‪ ,‬אזי המסקנה‬ ‫הנובעת מכך היא קיצונית ‪ :‬העידן הטכנולוגי‪ ,‬שבו‬ ‫אנוחיים כיום‪ ,‬מחייברביזיהמוחלטת שלעקרונות‬ ‫המלחמה של קלאוזביץ ולא רק שינוי חלקי של‬ ‫עקרונותיווהתאמתם למציאות‪ .‬בכוונתי לעשות‬ ‫במאמר זה את הצעד הראשון בכיוון הרביזיה‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬מלבדמתיחת ביקורת על העקרונות של‬ ‫קלאוזב"ן והצבעה על מהשחסר בהם‪ ,‬אני מתכוון‬ ‫להציע גם כמה עקרונות הדשים ומספר הגדרות‬ ‫המתאימות יותר‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לעידן שבו אנו חיים‪.‬‬ ‫על חשיבותו של עקרוןהשפעה העדיפות)‬ ‫המספרית(‬ ‫קלאוזביץ‬ ‫המפתח להבנת עקרונות המלחמה של‬ ‫טמון בחשיבות העצומה שהוא מייחס‬ ‫המספרית‪ .‬מעניין‪ ,‬שלקביעה זו הוא מגיע לא‬ ‫מתוך התעלמות מקיומם של גורמים אחרים‪,‬‬ ‫לעדיפות‬ ‫הקובעים את הניצחון בקרב‪ ,‬אלא למרות גורמים‬ ‫אלו‪ :‬אם" נפשיט את הקרב מכל הייחודים‬ ‫שמעניקות לו מטרתו‬ ‫והנסיבות‬ ‫שעוררוהו‪ ,‬ואם‬ ‫הגייסות‪ ,‬שהוא‬ ‫לבסוף נתעלם מאומץ לבם של‬ ‫גורם נתון מראש‪ ,‬אזי יישאר רק המושג המופשט‬ ‫של הקרב‪ ,‬כלומר‪ ,‬קרב חסר צורה‪ ,‬שאין מבחינים‬ ‫בו בדבר‪ ,‬זולת מספר הלוחמים‪ .‬מספר זה הוא‬ ‫שיקבע אפוא את הניצחון‪ .‬אך עצם מספרן של‬ ‫ההפשטות שנאלצנו לערוך כדי להגיע לנקודה זו‪,‬‬ ‫מוכיח‪ ,‬שעדיפות מספרית בקרב היא רק אחד‬ ‫הגומים המביאים את הניצחון‪ .‬לכן‪ ,‬לא זו בלבד‬ ‫שעדיפות מספרית לא השיגה לדידנו את הכול‪ ,‬או‬ ‫אפילו את העיקר ‪ -‬ייתכן שלא השגנו באמצעותה‬ ‫אלא מעט מאוד‪ ,‬והדבר תלוי בהשתנותן של שאר‬ ‫הנסיבות המעורבות בקרב"‪ .‬ג'‪ . 114 ,8 ),‬ההדגשה‬ ‫שלי‪ (.‬אבל כל שאר הגורמים העשויים) אפילו‬ ‫לגרום להשגת ניצחון בהתאים של נחיתות מספרית‬ ‫!(‬ ‫יכולים להיות פיצוי על נחיתות מספרית ביחס נתון‬ ‫נאמר) שניים לאחד( ואין בכוחם להכריע את הכף‬ ‫כנגד יחס גדול יותר נאמר) ארבעה לאחד(‪ .‬לכן‬ ‫ברור" לכול שבדרך זו חייבת העדיפות המספרית‬ ‫לבסוף() להכריע כל גורם אחר"‪ .‬שם‪(.‬נן)‬ ‫המספרית‬ ‫עכשיו‪ ,‬משנקבעה העדיפות‬ ‫כגורם‬ ‫אם"‬ ‫החשוב ביותר בקרב‪ ,‬ברור‪ ,‬כי‬ ‫אי אפשר‬ ‫להשיג עדיפות מוחלטת‪ ,‬לא נותר אלא להגיע‬ ‫לעדיפות יחסית בנקודה המכרעת‪ ,‬באמצעות שימוש‬ ‫מיומן במה שיש"‪ .‬ג'‪ ).115 ,8 ),‬מכאן נובעים‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כל שאר העקרונות של קלאוזב"ן ‪ :‬הבעיה‬ ‫המרכזית בניהול המלחמה הופכת להיות בעיה של‬ ‫ריכוז הכוח בנקודת ההכרעה‪ ,‬והמפתה לכך הנו‬ ‫כינוס יעיל במרחב ובזמן‪ ,‬ומכאן נובעת תמצית‬ ‫תורת האסטרטגיה שלו ‪ :‬במלחמה" כולה אין דבר‬ ‫שאפשר להשוותו‪ ,‬מבחינת חשיבותו‪ ,‬למערכה‬ ‫הראשית‪,‬‬ ‫וחוכמתה‬ ‫העליונה‬ ‫של‬ ‫האסטרטגיה‬ ‫‪19‬‬ ‫מתבטאת בהספקת האמצעים למאורע גדול זה‪,‬‬ ‫בכשרון המתבטא בבחירת המקום והזמן ובקביעת‬ ‫כיווני ההתקפה ובניצול ההצלחה על הצד הטוב‬ ‫ביותר"‪ .‬ד'‪ .152 ,11 ),‬ההדגשה במקור‪(.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬עקרון" השפעה" אינו אפוא‬ ‫יש‬ ‫לו‬ ‫עיקרון אחד" במערכת של קלאחביץ‪ ,‬אשר‬ ‫מעמד שווה ערך לשאר העקרונות‪ .‬מדובר בעיקרון‬ ‫יסודי‪ ,‬אשר ממנו נגזרת‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הגדרת‬ ‫עוד"‬ ‫האסטרטגיה לפי קלאוזביץ‪ .‬על כך עמד כבר אחד‬ ‫הצבאית‪ ,‬לידל‪-‬הארס‬ ‫מגדולי המחדשים במחשבה‬ ‫(‪ ,)1970-1895‬אשר כינה את קלאוזביץ בשם‬ ‫המהדי" של השפעה )‪ ,"(The Mahdiof Mass‬ואשר‬ ‫כתב בספרו המפורסם אסטרטגיה של גישה עקיפה‬ ‫פרק על השפעת קלאווביין‪ ,‬המכיל קביעות כמו ‪:‬‬ ‫שגיאותיו" הן שהרבו להשפיע על מהלך‬ ‫הבאים‪...‬‬ ‫ההיסטוריה בדורות‬ ‫הורידה את אמנות המלחמה למדרגת האמנות של‬ ‫טבח‪-‬המונים‪...‬‬ ‫קלאוזביץ תרם להתנוונותה של‬ ‫אמנות המצביאים שבאה אחריו‪ ...‬מכאן ואילך‬ ‫הפילוסופיה‬ ‫שלו‪...‬‬ ‫עתידה הייתה מליצתו של קלאוזביץ לשמש בפיהם‬ ‫של כושלים ומכשילים לאין ספור כתירוץ ‪ -‬ואף‬ ‫כהצדקה ‪ -‬לבזבוז שנהגו בחיי‪-‬אדם בהסתערויות‬ ‫מצח‪ .‬הסכנה הוחמרה בגלל הדרך‪ ,‬שבה התמיד‬ ‫גאוניות המצביא‪ ,‬כוח הרצון ן‪').6‬וכו גורמי האיכות‪,‬‬ ‫למרות היותם בעלי חשיבות מכרעת על תוצאות‬ ‫הקרב‪ ,‬אינם מדידים ויש להם גבול עליון‪ .‬לעומתם‪,‬‬ ‫גורמי הכמות הם מדידים‪ ,‬קל יחסית לשלוט בהם‬ ‫ועקרונית אין הם חסומים ‪ :‬את הכמויות אפשר‬ ‫להגדיל ולהגדיל עד שגורמי האיכות יהיו זניחים‬ ‫לעומתם‪ .‬מכל זה נעלם גורם אחד‪ ,‬אשר חשיבותו‬ ‫בשדה הקרב המודרני אינה ניתנת להזנחה‬ ‫ איכות"" מערכות הנשק‪ .‬פרנסיסקו פיסארו‬‫(‪ ,)1541-1474‬שעמד בראש כוח שמנה ‪ 180‬חיילים‬ ‫ו‪37-‬‬ ‫סוסים‪ ,‬הכניע את מלכות האינקה‪ ,‬שמנתה‬ ‫כ‪20-‬‬ ‫מיליון נפש‪ ,‬הודות לעוצמה המהממת של‬ ‫ידוע‬ ‫לתושבי‬ ‫עריה‪ .‬במקום אחרזי הצעתי להחליף את המונח‬ ‫איכות"" של) מערכות נשק( במונח טיב"‪ ".‬המונח‬ ‫האחרון ניתן לכימות כך שהעוצמה הכוללת נקבעת‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הן‬ ‫מספר מערכות הנשק כמות"(") והן‬ ‫על‪-‬ידי הטיב שלהן איכות"(‪)".‬‬ ‫הקורבנות של מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נוכל‬ ‫לפחות להסכים‪ ,‬כי קלאוזביץ שם דגש רב מדי על‬ ‫העדיפות המספרית על חשבון גורמים אחרים‬ ‫כמו) ניידות‪ ,‬כוח אש וכו'(‪ ,‬וכי לכך היו תוצאות‬ ‫מרחיקות לכת על תורת האסטרטגיה שלו‪.‬‬ ‫מסקנות לגביהגדרתה"אסטרטגיה"‬ ‫האם באמת ההכרעה בקרבות מושפעת בעיקר מן‬ ‫העדיפות המספרית‪ ,‬או שמא מן העוצמה המרוכזת‬ ‫בקרב ? כבר ראינו כי קלאוזביץ הבחין בין גורמי‬ ‫כמות שפעה"(") לבין גורמי איכות רוח) לחימה‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫לידל‪-‬הארט(‬ ‫הגדרה זו של)‬ ‫קלאוזביץ בשני היבטים חשובים ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫נבדלת מזו של‬ ‫היא מדברת על יישום" האמצעים‬ ‫יישומם‬ ‫בקרב‪.‬‬ ‫באופן כללי ולאו דווקא על‬ ‫בכך היא מאפשרת לכלול בתורת האסטרטגיה‬ ‫מושגים כמו הרתעה"‪ ",‬איום"" וכו'‪ ,‬ועקרונות‬ ‫הצבאיים"‬ ‫כמו כליל" המעלות הוא לשבור את התנגדות‬ ‫האויב בלא מלחמה" סון‪-‬טסו‪ ),‬שם‪ ,‬עמ'‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪.)25‬‬ ‫היא כוללת בתחום האסטרטגיה לא רק את‬ ‫אמנות השימוש יישום"(") בכוח אלא גם את‬ ‫חלוקת") האמצעים‬ ‫בניין הכוח‬ ‫האסטרטגיה‬ ‫הגדרת‬ ‫של‬ ‫הצבאיים"(‪.‬‬ ‫לקבוע את יעד הפעולה הצבאית כולה‬ ‫במלים‬ ‫החייב להתאים למטרת המלחמה‪.‬‬ ‫אחרות‪,‬‬ ‫האסטרטגיה יוצרת את תבנית המלחמה ולשם כך‬ ‫‪ -‬יעד‬ ‫היא מקשרת יחדיו את שורת‬ ‫להוליך אל ההכרעה הסופית‪ ,‬כלומר‪ ,‬היא קובעת‬ ‫את התכניות של מסעי המלחמה השונים ומסדירה‬ ‫הצעדים‬ ‫שנועדו‬ ‫את הקרבות שיתנהלו בכל אחד מהם" ג'‪,1 ),‬‬ ‫‪ .)104‬קלאוזביץ שם אפוא את הדגש על התמרון‬ ‫שלילתן של תבונת מדינאים ושל אסטרטגיה נבונה‪,‬‬ ‫השואפת לשרת את מטרות המדיניות‪ .‬משנתו‪...‬‬ ‫של קלאוזביץ‪ ,‬משנתקבלה בלא שיבינוה‪ ,‬השפיעה‬ ‫גם אם לא נהיה קיצוניים‬ ‫כי‬ ‫הטוענים‪,‬‬ ‫לידל‪-‬הארס הצעיר אשר) יש‬ ‫לא קרא‬ ‫בעיון או כי לא הבין כלל את ן‪5‬ץיבזואלק)‪ ,‬ולא‬ ‫נאשים"" את קלאוזביץ באחריות ישירה למיליוני‬ ‫המדיניות"‪.‬‬ ‫קלאוזכיץ‪ ,‬יחד עם‬ ‫הדגש אשר הוא שם על עקרון השפעה ועל הקרב‬ ‫עצמו‪ ,‬יש להם השלכות מרחיקות לכת על תורת‬ ‫האסטרטגיה ‪ :‬האסטרטגיה" היא השימוש בקרב‬ ‫כדי להשיג את מטרות המלתמה‪ .‬לפיכך עליה‬ ‫המלחמה הטוטלית החדשה‪ .‬עקרונו של קלאוזביץ‬ ‫על הכוח ללא סייג וללא חישובי המחיר מתאים‬ ‫וראוי רק לאספסוף אכול שנאה‪ .‬עיקרון זה הוא‬ ‫בשיפוטנו‬ ‫תכלית‬ ‫הנשק החם‪ ,‬שלא היה‬ ‫הדרומית‪ .‬יפאן לא נכנעה לעריפות המספרית של‬ ‫צבא ארה"ב‪ ,‬אלא לשתי פצצות אטום שהוטלו על‬ ‫של המלחמה אינה אלא איוולת‪ .‬מלחמה היא‬ ‫מעשה של אלימות‪ ,‬הנדחף אל קצה גבול יכולתו'‪.‬‬ ‫הצהרה זו שימשה יסוד לסכלות הפזרנית של‬ ‫כמו‬ ‫התורה של שימוש בקרבות למען מטרות המלתמה"‬ ‫ב'‪ )93 , 1 ),‬אינה תואמת עוד את העידן הטכנולוגי‪.‬‬ ‫הגדרה טובה יותר תהא‪ ,‬בינתיים"י האמנות" של‬ ‫חלוקת האמצעים הצבאיים ושל יישומם להגשמת‬ ‫אמריקה‬ ‫קלאוזביץ להדגיש את חשיבותה המכרעת של‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫עדיפות מספרית‪ ...‬הנטייה טופחה יותר מכל‬ ‫אמרתו‪ :‬החדרת' עיקרון של מתינות לפילוסופיה‬ ‫רבות הן על הגורמים למלחמת העולם הראשונה‬ ‫אופיה‪ .‬על‪-‬ידי‬ ‫והן על‬ ‫כך הוליכה משנה זו‪,‬‬ ‫בהיגיון טבעי מדי‪ ,‬אף למלחמת העולם השנייה"‪'.‬י‬ ‫רק בגיוס מספר גדול של חיילים ובאימונם‪ ,‬אלא‬ ‫גם בפיתוח אמצעי הלחימה המתאימים‪ .‬הגדרתו‬ ‫המפורסמת של קלאוזביץ ‪ ,‬לפיה אסטרטגיה" היא‬ ‫באייל הנרי‬ ‫ על ריכוז הכוח המספרי() במקום ובזמן הנכונים‬‫על מנת להשיג הכרעה ‪ :‬על" פי התכנית האסטרטגית‬ ‫נקבע מתי‪ ,‬היכן ובאילו כוחות יתנהל הקרב‬ ‫לידל‪-‬הארט‬ ‫תו‪91‬ממ דיוננו עד כאן מורות‪ ,‬כי יש להכניס‬ ‫שינוי קל‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בניסוח של עקרון השפעה ‪:‬‬ ‫במקום לדבר על עדיפות" מספרית" יש לדבר על‬ ‫עוצמה"‬ ‫עדיפה"‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כמו שנראה בהמשך‪,‬‬ ‫יש‬ ‫הבניין‬ ‫לשינוי זה השפעה ניכרת על‬ ‫הקלאוזביציאני כולו‪ .‬ברגע שנכיר בכך‪ ,‬כי המפתח‬ ‫לניצחון אינו טמון דווקא ב"ריכוז מספרים גדולים‬ ‫ככל האפשר לקרב המכריע" ה'‪ ,)116 ,3 ),‬אלא‬ ‫בריכוז העוצמה‪ ,‬הנקבעת לא רק על‪-‬ידי מספרים‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫אלא גם‬ ‫גורמים אחרים כמו) טיב מערכות‬ ‫הנשק(‪ ,‬גדל מספר דרגות"‬ ‫בידי המצביא‪ ,‬ואין להתפלא אם כעקבות כך‬ ‫שתנה" אפילו הגדרת האסטרטגיה עצמה‪ .‬האפשרות‬ ‫החופש"‪,‬‬ ‫הנמצאות‬ ‫להכניס לקרב אמצעי לחימה‪ ,‬אשר אינם מוכרים‬ ‫ליריב‪ ,‬מסיטה את מרכז הכובד של התורה‬ ‫האסטרטגית מן הדבש ששם קלאוזביץ על הקרב‬ ‫עצמו אל ההכנות לקרב‪ ,‬אשר אינן מסתכמות עוד‬ ‫ והאמצעי היחיד לביצוע התכנית הוא המסע"‬‫כ'‪),‬‬ ‫‪ .)94 , 1‬מכאן נובעים שאר עקרונותיו‪ ,‬כמו‬ ‫עקרון ריכוז הכוח ואפילו‪ ,‬כפי שהזכרנו לעיל‪,‬‬ ‫חוכמתה"‬ ‫האסטרטגיה‪,‬‬ ‫הגדרת‬ ‫העליונה של‬ ‫המתבטאת בהספקת האמצעים למאורע גדול זה"‪,‬‬ ‫דהיינו למערכה הראשית‪ ,‬המכריעה את תוצאות‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫תיקון‬ ‫להציע‬ ‫יש‬ ‫גם כאן‬ ‫הנובע) מהסטת הרגש‬ ‫מן ה"שפעה" אל ה"עוצמה"( ‪ :‬לא עוד ריכוז הכוח‬ ‫המספרי‪ ,‬אלא בניין העוצמה מספר""=) וייטיב"(‬ ‫וריכוזה במקום ובזמן הנכונים להשגת הברעה‪.‬‬ ‫במלים אחרות‪ ,‬בעידן שבו גם הגורם של איכות‬ ‫מערכות הנשק אינו קבוע והוא נשלט בידי המצביא‬ ‫כך) הוא המצב בזמננו‪ ,‬בניגוד לימי קלאוזביץ(‪,‬‬ ‫מקבל המונח הקלאוזכיציאני ‪ -‬הספקת" האמצעים‬ ‫למאורע גדול זה" ‪ -‬מובן אחר לגמרי‪ :‬לא רק‬ ‫ריכוז מספר גדול של חיילים ושל מערכות נשק‪,‬‬ ‫אולם הוא חושב‪ ,‬כי יש" בידינו מלוא ההצדקה‬ ‫להרחיק אותן ואת כל שאר פעילויות ההכנה‬ ‫אלא גם פיתוח והכנסה לקרב של סוגים חדשים‬ ‫ מערכות אשר עשויות‪,‬‬‫של מערכות נשק‬ ‫בשימוש נכון‪ ,‬להטות את הכף בזכות טיבן"" ולאו‬ ‫דווקא בזכות מספרן"‪ ".‬גם בהיסטוריה של הזמן‬ ‫מתחומה של אמנות המלחמה במשמעה המצומצם‪,‬‬ ‫מעריכת המלחמה במלוא מובן המלה‪ .‬ואש חייבים‬ ‫כאלו‪ .‬מדוע אפוא‬ ‫העיקרון‬ ‫העתיק היו ידועות תופעות‬ ‫התעלם מהן קלאוזביץ ?‬ ‫למה דווקא שפעה"" ?‬ ‫עיון מדוקדק בספרו על המלחמה עשוי לתת‬ ‫כידינו את התשוכה לתמיהה זו‪ ,‬ויחד אתה נוכל‬ ‫להתקרם צעד נוסף למחוז חפצנו‪ ,‬דהיינו קביעת‬ ‫ההשפעה של הטכנולוגיה המודרנית על עקרונות‬ ‫המלחמה‪ .‬מדוע מתעלם קלאוזב"ן מגורם מערכות‬ ‫הנשק? ניתן למצוא בכתביו שלושה טיעונים‪,‬‬ ‫המאפשרים לו להתעלם מהגורם של איכות"‬ ‫מערכות הנשק"‬ ‫בלבד‪ :‬הטיעון‬ ‫והטיעון‬ ‫ולהסתפק‪ ,‬לכן‪ ,‬בגורם השפעה‬ ‫הפילוסופי‬ ‫ההיסטורי‪ ,‬הטיעון‬ ‫האידיאולוגי‪.‬‬ ‫להלן נתאר את‬ ‫שלושת‬ ‫הטיעונים האלה אחד לאחד‪.‬‬ ‫הטיעון ההיסטורי‪ :‬חלקים נרחבים‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬אם רוצים אנו לשמור על‬ ‫הראשון בכל תיאוריה ‪ -‬הרחקת כל הגורמים‬ ‫הזרים‪ .‬מיהו שיכלול כ'עריכת מלחמה'‪ ,‬פשוטה‬ ‫כמשמעה‪ ,‬את כל המחזור של תחזוקה ושל מנהלה‪,‬‬ ‫רק משום שקיימת השפעת גומלין ביניהן לבין‬ ‫השימוש בגייסות? הרי הן שונות ממנו לגמרי‪,‬‬ ‫במהותן"‪ .‬שם‪ ),‬ההדגשות שלי‪(.‬‬ ‫חיפושיו של קלאוזב"ן אחר ה"מהותי" למלחמה‪,‬‬ ‫במישור הפילוסופי‪ ,‬הם שגרמו לו להתעלם מהגורם‬ ‫של איכות מערכות הנשק ‪ :‬צורך" הלחימה גרם‬ ‫לאנשים‪ ,‬עוד כתקופה מוקדמת ביותר‪ ,‬להמציא‬ ‫המצאות מיוחדות‪ ,‬שנועדו לאפשר להם לזכות‬ ‫ביתרונות‪ .‬כתוצאה מכך עברו על צורת הלחימה‬ ‫שינויים גרולים‪ .‬אך תהיה הצורה ככל שתהיה‪,‬‬ ‫התפיסה המופשטת נותרה בעינה‪,‬‬ ‫המלחמה"‪ .‬ב'‪ .92 ,1 ),‬ההדגשה‬ ‫מהות‬ ‫והלחימה היא‬ ‫משמונת‬ ‫הכרכים של על המלחמה מוקדשים לניתוח קרבות‬ ‫היסטוריים‪ .‬מתוך עיון בהתפתחות הצבאות‪ ,‬בתורות‬ ‫שלי‪(.‬‬ ‫הלחימה ובכלי הנשק מגיע‬ ‫בין‬ ‫בימינו" כה רב השוויון‬ ‫הצבאות בכל הנוגע‬ ‫לנשק‪ ,‬לציוד ולהכשרה‪ ,‬עד כי אין כל הבדל ניכר‬ ‫בין הטוב שבהם לבין הגרוע‪ .‬מבחינה זו‪ ...‬אין‬ ‫קלאוזביץ למסקנה‪ ,‬כי‬ ‫בדברים אלה‪ ,‬כן הולך היחס המספרי‬ ‫שלי‪(.‬‬ ‫כלומר‬ ‫מכריע יותר"‪ .‬ה'‪ .116 ,3 ),‬ההדגשה‬ ‫קלאוזביץ האמין‪ ,‬כי המגמה ההיסטורית מצביעה‬ ‫על סגירת הפער ב"גורמי האיכות"‪ ,‬כך שהוא‬ ‫משום כך מתעלם קלאוזביץ מכל אותם גורמים‬ ‫אשר לדעתו() הקשר שלהם למלחמה הוא מקרי‬ ‫ואינו מהותי‪ .‬כבר ראינו כי זו הסיבה לכך שהוא‬ ‫אינו דן‪ ,‬למשל‪ ,‬בנושא הלוגיסטיקה‪ ,‬אלא כבדרך‬ ‫אגב בלבד‪ .‬אמנם הוא מכיר בכך ש"במובן נרחב‬ ‫יותר‪ ,‬שייכות לתחומה של אמנות המלחמה כל‬ ‫הפעילויות הקיימות עקב קיומה של המלחמה‪,‬‬ ‫ולכן גם עצם הקמת הצבא‪ ,‬כלומר גיוס החיילים‪,‬‬ ‫חימושם בנשק‪ ,‬ציורם והכשרתם" ב'‪;)93 ,1 ),‬‬ ‫מערכות ‪311‬‬ ‫בחיות‪ ,‬כי עדיין" לא הייתה בידם האמנות המדינית‪,‬‬ ‫שחוכמת המלחמה היא חלק ממנה‪ .‬ביקשו אפוא‬ ‫על‪-‬ידי ייסוד ערים‪.‬‬ ‫ולהינצל‬ ‫להתכנס יתריו‬ ‫ומשנתכנסו היו עושים עוול איש לרעהו‪ ,‬משום‬ ‫שלא הייתה בידם האמנות המדינית‪ ,‬ער ששוב‬ ‫נתפזרו י"ולכו‪ 2‬ועד כי זאוס עצמו נחרד ושלח"‬ ‫את הרמס אל בני האדם כדי להביא להם בושה‬ ‫וצדק‪ ,‬שיהיו לסדרי מדינות ולכבלי רעות מקשרים"‬ ‫שם(‪ ).‬גם אריסטו‪ ,‬תלמידו המפורסם של אפלטון‪,‬‬ ‫קובע בפתיחת חיבורו על האתיקה‪ ,‬כי רואים"‬ ‫אנחנו בעליל‪ ,‬שגם המקצועות המכובדים ביותר‪,‬‬ ‫והרטוריקה‪ ,‬סרים‬ ‫כגון‬ ‫האסטרטגיה‪ ,‬הכלכלה‬ ‫למשמעתו של המדע ינידמה"‪22.‬‬ ‫בהחלטתה על הקצאת המשאבים קובעת‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫את עוצמתו של הצבא ‪ :‬אף" שבקביעה זו נפתחת‬ ‫השתלשלות הפעילות הממשית של המלחמה‪ ,‬ואף‬ ‫ונעשה‬ ‫את הגרעין המוצק‪ ,‬את המהותי למלחמה‪ ,‬בכל‬ ‫צורותיה ותולדותיה‪ .‬תכונה זו גרמה לכתביו להיות‬ ‫כבדים"‪ ",‬לפעמים בלתי םינבומ‪ 20‬ולעתים מוזרים‪.‬‬ ‫שוב לא רשאי היה להיכנס אל משכנו‪ .‬כני האדם‬ ‫עשו אמנם חיל בזכות מתנות המלאכה והאש‬ ‫שקיבלו מפרומתיאוס‪ ,‬אולם לא הצליחו להילחם‬ ‫מסקנות הנוגעות לאופן ניהול המלחמה‪ .‬לפי‬ ‫תפיסתו‪ ,‬בניין הצבא וקביעת גודלו חייבים להיעשות‬ ‫בידי הדרג המדיני‪ ,‬דהיינו‬ ‫הממשלה‪ ,‬אשר‬ ‫עתה דבר מלבד רגילות למלחמה‪ ,‬שיש‬ ‫להעניק לצבא אחד עדיפות ניכרת על פני צבא‬ ‫אחר‪ .‬ככל שאנו מתקרבים למצב זה של שוויון‬ ‫כחליפות העתים ולא יהיה תלוי כשינוי מקרי זה‬ ‫או רחא‪ '9.‬זו‪ ,‬למעשה‪ ,‬הסיבה לכך‪ ,‬שניתוחיו‬ ‫מתחילים מן המושג הטהור"" של המלחמה‪ ,‬דהיינו‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫המוחלטת"‪.‬‬ ‫המלחמה"‬ ‫דיון כרמה‬ ‫הפילוסופית‪ ,‬העקרונית‪ ,‬ביקש קלאוובהן למצוא‬ ‫חוכמת המלאכה יתד עם האש‪ ,‬אולם לא הצליה‬ ‫לגנוב גם את החוכמה המדיניתי משום שזו הייתה‬ ‫בידיו של ראש האלים‪ ,‬זאוס עצמו‪ ,‬ופרומתיאוס‬ ‫קלאוזביץ לא היה אמנם ממציאה של תיזה זו‪,‬‬ ‫אולם הוא הסיק ממנה‪ ,‬לפעמים בקיצוניות יתרה‪,‬‬ ‫בכוחו‬ ‫נעשה לא משמעותי ביחס לגורם הכמותי‪.‬‬ ‫הטיעון‬ ‫הפילוסופי‪ :‬קלאוזביץ התאמץ מאוד‬ ‫להקנות לניתוחיו אופי אוניברסלי‪ ,‬אשר יעמוד‬ ‫שורשי התיזה הזו מצויים כבר בשחר הפילוסופיה‬ ‫היוונית‪ .‬כן‪ ,‬למשל‪ ,‬אפלטון מספר‪ ,‬כי פרומתיאוס‪,‬‬ ‫בניסיונו להיטיב עם בני הארם‪ ,‬גנב מן האלים את‬ ‫חיוני‬ ‫שהיא בבחינת חלק‬ ‫של‬ ‫המלחמה‪ ,‬בכל זאת חייב‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬המצביא‪,‬‬ ‫העתיר לפקד על כוחות אלה‪ ,‬לראות את גורלם‬ ‫המוחלט כנתון‪ ,‬בין משום שלא שאלו את פיו‪ ,‬כין‬ ‫מזדה שדנדים‪ ,‬צ'רלס פולו‬ ‫לדעתו‪ ,‬אין זה מקרה כי התפיסה המופשטת נותרה‬ ‫בעינה ‪ :‬אחרי הכול‪ ,‬ההמצאות" החלו בכלי הנשק‬ ‫ובפריטי הציוד הראשונים‪ ...‬אשר[] עליהם להתאים‬ ‫לטיב הלהימה‪ ,‬ולכן טיב הלחימה הוא‬ ‫אותם‪ ".‬משום כך הלחימה" היא הקובעת כל דבר‬ ‫הנוגע לנשק ולציוד‪ ,‬ואלו‪ ,‬בתורם‪ ,‬משפיעים על‬ ‫צורת הלחימה"‪ .‬שם‪ )(.‬הטיעון דלעיל מאפשר לו‪,‬‬ ‫הקובע‬ ‫לקלאוזביץ‪ ,‬לדון באופיה הפילוסופי‪ ,‬המופשט‪,‬‬ ‫של המלחמה‪ ,‬בלי תלות בכלי הנשק הספציפיים‬ ‫שנעשה בם שימוש במלחמה זו או אחרת‪.‬‬ ‫הטיעון‬ ‫האידיאולוגי‪ :‬כבר ראינו‪ ,‬כי נקורת‬ ‫המוצא של קלאוזביץ היא כפיפותה המוחלטת של‬ ‫הרשות הצבאית לרשות המדינית‪ ,‬אשר הכוח הצבאי‬ ‫לא נועד אלא להשיג את מטרותיה ‪ :‬המדיניות"‬ ‫היא המוח המנחה‪ ,‬והמלחמה אינה אלא המנשיר‪,‬‬ ‫ולא להפך‪ .‬משום כך לא ייתכן אלא שההיבט‬ ‫הצבאי יהיה כפוך להיבט המדיני" ח'‪.)206 ,6 ),‬‬ ‫מהאסטרטגיה‬ ‫משום שהנסיבות מנעו את הגדלתם במידה מספקת"‪.‬‬ ‫ג'‪ .115 ,8 ),‬ההדגשה שלי‪ (.‬בקצרה‪ ,‬הממשלה‬ ‫היא אשר קובעת את בניין הכוח‪ ,‬ולכן מספר"‬ ‫החיילים הוא גורם נתון‪ ,‬ואין הוא תלוי ברצונראו‬ ‫באוות נפשו של המצביא"‪ .‬ו'‪ ).160 ,2 ),‬כל מה‬ ‫שנותר למצביא לעשות הוא למצוא את מרכז‬ ‫הכובד של האויב ולרכז את הכוח בנקודה ובזמן‬ ‫המתאימים למהלומה מכרעת נגד מרכז זה‪ .‬מכאן‬ ‫ברור‪ ,‬כי אפילו אפשר היה לשנות את כלי הנשק‬ ‫בין מלחמה אחת לזו שבאה בעקבותיה מה) שניתן‬ ‫לעשות כיום‪ ,‬אולם לא היה ניתן לעשות בימיו(‬ ‫היה קלאוזביץ מותיר את המלאכה בידי הדרג‬ ‫המדיני ולא בידי המצביא הצבאי‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫שהותיר את הקביעה המספרית בידי הממשלה‪.‬‬ ‫משום כך מוצדק מבחינתו() להוציא את הדיון‬ ‫בשאלה וו מחוץ לתחומה של אמגוג‬ ‫במשמעותה) הצבאית(‪.‬‬ ‫המלחמה‬ ‫לסיכום‪ ,‬קלאוזביץ הרשה לעצמו להוציא" מן‬ ‫המשחק האסטרטגי" את הגורם של אמצעי הלחימה‬ ‫ג‪2‬‬ ‫ויחד) אתו את הגורם של איכות מערכות הנשק‬ ‫ושל בניין הכוח(‪ ,‬משום שבימיו לא היה הבדל‬ ‫הטיעון")‬ ‫הצבאות השונים‬ ‫מבחינה זו בין‬ ‫ההיסטורי"(‪ ,‬משום שחשב‪ ,‬כי גורם זה אינו מהותי‬ ‫למלחמה הטיעון") הפילוסופי"( ומשום שחשב כי‬ ‫הקצאת המשאבים למלחמה כולל) לפיתוחם של‬ ‫אמצעי לחימה ולבניין הכוח( היא מתפקידי ה"דרג‬ ‫האזרחי" ואינה מעניינו של איש הצבא הטיעון")‬ ‫האידיאולוגי"(‪.‬‬ ‫ביקורת עלהטיעונים של קלאוזביץ‬ ‫בטיעוני‪-‬נגד מפורטים כדי‬ ‫הטיעון" ההיסטורי" הנו‬ ‫אני מניח‪ ,‬כי אין צורך‬ ‫לשכנע את הקורא‪ ,‬כי‬ ‫מופרך מיסודו‪ .‬בטיעון מסוג וה יש לנו עניין עם‬ ‫אינדוקציה פשוטה הכללה) מן הפרטים אל הכלל(‪,‬‬ ‫אשר אין ביכולתה לאמת"‪ ",‬מן הבחינה הלוגית‪,‬‬ ‫שום השערה‪ .‬בנושא וה עסקתי כבר‬ ‫במקומות םידחא‪ ,23‬ואין בדעתי לעסוק בו כאן‪.‬‬ ‫לענייננו‪ ,‬די להכיר בכך‪ ,‬כי המציאות ההיסטורית‬ ‫בהרחבה‬ ‫השתנתה באופן ניכר מאז ימי‬ ‫בנושא זה שוב אינן תקפות‪ .‬כבר‬ ‫התעשייתית‬ ‫קלאוזביץ חי ערב המהפכה‬ ‫ולא זכה‬ ‫לראות את פירותיה"" בשדה הקרב‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫קלאוזב"ן‪ ,‬וקביעותיו‬ ‫שהצטבר מאז יצירתן ועד םויה‪ 27.‬בחשבון אחרון‪,‬‬ ‫כל המערכת‬ ‫הקלאוזביציאנית כמו) גם זו של‬ ‫קאנט( מבוססת על הניסיון האנושי ולכן היא‬ ‫עדיין רב המרחק‪ .‬על הממשלה להחליט כמה‬ ‫משאבים היא מעמידה לרשות הצבא כפועל יוצא‬ ‫של המטרות המדיניות שהיא) מגדירה עבורו(‪.‬‬ ‫עשויה להשתנות בעקבות הצטברות הניסיון הזה‬ ‫במשך ההיסטוריה‪ .‬לפעמים‪ ,‬קביעותיו של קלאוזב"ן‬ ‫מתבססות על מאפיינים כה כלליים של ניסיון זה‪,‬‬ ‫המצביא נדרש לנצל נכון את המשאבים הללו כדי‬ ‫לבנות צבא שיהיה מסוגל להשיג מטרות אלו‪.‬‬ ‫הגדרה משביעת רצון של האסטרטגיה‪ ,‬אשר תהיה‬ ‫מתאימה גם לעידן הטכנולוגי‪ ,‬שבו אנו חיים כיום‪,‬‬ ‫עד שאין חשש‪ ,‬כי ישתנו במשך הזמן הוא) הדין‬ ‫בגורם הפחד‪ ,‬למשל‪ ,‬או בגורם הסכנה(‪ .‬אולם‬ ‫חלק מקביעותיו מתבסס על ניסיון אשר היה נכון‬ ‫בזמנו ואינו נכון עוד‪ .‬זהו בדיוק גורל הטיעון‬ ‫הפילוסופי הספציפי‪ ,‬אשר הוא מביא‬ ‫ההתעלמות מהגורם של איכות מערכות הנשק ‪:‬‬ ‫קלאוזביץ לא העלה על דעתו‪ ,‬כי יום יבוא ואפשר‬ ‫להצדקת‬ ‫יהיה לפתח מערכות נשק בומן כה קצר‪ ,‬עד‬ ‫שהמלחמה כולה תיראה כתחרות על סיום הפיתוח‪.‬‬ ‫משום כך אין הטיעון הפילוסופי הספציפי שלו‬ ‫ניוון‬ ‫בנושא זה עומד על קרקע מוצקת‪ :‬הוא‬ ‫מהנחות יסוד‪ ,‬אשר האמיתות של חלק מהן היא‬ ‫זמנית‪ ,‬ואשר עם התקדמות ההיסטוריה הוכחו‬ ‫כמופרכות‪.‬‬ ‫הזכרתי‪ ,‬כי‬ ‫הגרמנית של‬ ‫הפילוסופיה‬ ‫הביקורתית שראשיתה‬ ‫בעמנואל קאנט‬ ‫(‪ )1804-1724‬ואשר‬ ‫הכיר אותה‪ ,‬כנראה‪ ,‬כפי שעוצבה על‪-‬ידי הפילוסוף‬ ‫בן‪-‬זמנו גאורג וילהלם פרידריך אגל (‪26.)183 1-1770‬‬ ‫קלאוזביץ‬ ‫אולם אליה וקרן בה ‪ :‬מניין לו לקלאוזבהן הביטחון‪,‬‬ ‫שאכן הצליח לאתר את המהותי ואת הבלתי משתנה‬ ‫ב"מלחמה"? למעשה‪ ,‬לחלק נכבד מן ה"אמיתות‬ ‫הנצחיות"‪ ,‬ה"עקרונות" ו"מושגי היסוד" שלו צפוי‬ ‫ה"עקרונות"‬ ‫היה גורל דומה לזה שזכו לו‬ ‫וה"קטגוריות"‬ ‫של עמנואל קאנט ‪ :‬הטענה בדבר‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הניסיון‬ ‫האנושי‬ ‫נצחיותם"" הופרכה‬ ‫‪22‬‬ ‫על הנחות היסטוריות‪ .‬אני מקווה‪ ,‬כי‬ ‫להוכיח לעיל‪ ,‬כי זה המצב בנוגע להתייחסותו של‬ ‫קלאוזב"ן לנושא של אמצעי הלחימה ולכל‬ ‫הצלחתי‬ ‫הססנית() לבניין הקלאוזביציאני כולו‪ .‬אדגים זאת‬ ‫על‪-‬ידי השלמת טיעוני בקשר לתפקיד של בניין‬ ‫הכוח‪ ,‬של המודיעין‪ ,‬של ההפתעה ושל התחבולה‬ ‫באסטרטגיה‪.‬‬ ‫חלק שלישי ‪:‬‬ ‫סונתיזה‬ ‫*‬ ‫למלחמה ועל היסודות הבלחי משתנים שלה‪ ,‬אשר‬ ‫אינם תלויים בהתפתחות טכנולוגית וו או אחרת‪.‬‬ ‫המהותי למלחמה‪ ,‬יוכל לטעון‪ ,‬כי גילה אמיתות"‬ ‫נצחיות" אשר יעמדו לעד‪ .‬בכך הוא נאמן למסורת‬ ‫חלקים בתורתו‪ ,‬המבוססים על טיעונים היסטוריים‬ ‫או על טיעונים פילוסופיים‪ ,‬הנשענים גם הם בתורם‬ ‫שהצעתי אינם יכולים להיעצר כרמת ההגררה של‬ ‫תורת האסטרטגיה בלבד‪ ,‬ויש להם משמעות‬ ‫הטיעון" הפילוסופי" הינו‪ ,‬כמובן‪ ,‬טיעון מוצק""‬ ‫הרבה יותר מהטיעון ההיסטורי‪ .‬אכן קלאווב"ן‬ ‫מצליח פעמים רבות להצביע בדיוניו על המהותי‬ ‫הפחד במלחמה‪ ,‬את‬ ‫הטמונה בה‪ ,‬את תכונות האופי הנדרשות מן המצביא‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫קלאוזביץ ידע‪ ,‬כי אם יצליח לזהות את‬ ‫לנסות למצוא את סוג הטיעון שבו הוא משתמש‬ ‫בנושא הנידון טיעון) היסטורי"‪ ",‬פילוסופי"" או‬ ‫אידיאולוגי"(‪ ".‬מומלץ להתייחס בחשד"" רב לאותם‬ ‫אותי למתיחת ביקורת על ההנחות הבסיסיות ביותר‪,‬‬ ‫העומדות בשורש הגותו בכלל‪ .‬אם אני צודק במה‬ ‫וה"תיקונים"‬ ‫שמצאתי עד כאן‪ ,‬הרי הביקורת‬ ‫נזכיר‪ ,‬כי סמוך לשנה שבה מת הגה מורס את רעיון‬ ‫הטלגרף‪ ,‬וכי באותה שנה נחנך קו מסילת הברזל‬ ‫בעולם‪,‬‬ ‫הראשון‬ ‫שהתע בקטר קיטור קו)‬ ‫ליברפול‪-‬מנצ'סטר הילגנאב)‪2'.‬‬ ‫כזה הוא המצב בנוגע‬ ‫מן הדיון דלעיל אפשר להפיק כלל‬ ‫חשוב הנוגע להגותו של קלאוזביץ ‪ :‬כאשר אנו‬ ‫נדרשים לבחון היבט מסוים של תורתו‪ ,‬כדאי‬ ‫היוריסטי‬ ‫המשתמע ממנו‪ .‬הנסיון לגלות את הנחות היסוד‬ ‫של קלאוזביץ ולשחזר את המקור להתייחסותו‬ ‫השגויה לגורם האיכות של מערכות הנשק הוביל‬ ‫אם נמנה את מספר ההמצאות החל מאמצע המאה‬ ‫ה‪18-‬‬ ‫ה‪19-‬‬ ‫כי ב‪51-‬‬ ‫ועד לסוף המאה‬ ‫‪ ,‬נגלה‪,‬‬ ‫שנות‬ ‫חייו של קלאוזביץ הומצאו בערך פי חמישה פחות‬ ‫המצאות מאשר בחצי המאה שלאחר ןכמ‪ 24.‬די אם‬ ‫לניתוחיו את הסכנה‪ ,‬את‬ ‫אי‪-‬הווראות האינהרנטית‬ ‫תהיה אפוא‪ :‬אמנות" חלוקת המשאבים‪ ,‬אשר‬ ‫הוקצו לצבא על‪-‬ידי‬ ‫הממשלה ויישומם על מגת‬ ‫להגשים את תכלית תוינידמה"‪28.‬‬ ‫יפן לא נכנעה לעריפות המספרית של צבא ארה"ב‪,‬‬ ‫אלא לשתי פצצות אטום שהוטלו עליה‬ ‫אני מניח כי לקורא‪ ,‬השייך לתרבות הדמוקרטית‬ ‫המערבית‪ ,‬לא יהיה ויכוח עם הנחת היסוד של‬ ‫הטיעון" האידיאולוגי" מבית מדרשו של קלאוזב"ן‪,‬‬ ‫הווה אומר‪ ,‬עם עליונות המטרה"" המדינית על‬ ‫פני המכשיר"" הצבאי‪ .‬אבל‬ ‫מחייבת הסכמה‬ ‫אוטומטית גם עם המסקנה‬ ‫שקלאוזכ"ן גוזר ממנה‪ ,‬כלומר עם הוצאת המשימה‬ ‫הסכמה כזו אינה‬ ‫של בניין הכוח אל מחוץ לתחום האחריות של‬ ‫האסטרטגיה בכלל ושל המנהיגות הצבאית בפרט‪.‬‬ ‫ברור‪ ,‬כי קביעת מטרות המלחמה ומידת המאמץ‬ ‫הלאומי שיש להקדיש על מנת להשיג מטרות אלו‪,‬‬ ‫צריכה להישאר בידי הדרג המדיני ואין היא מעניינה‬ ‫של המנהיגות הצבאית מלבד) תפקידה‪ ,‬המובן‬ ‫מאליו‪ ,‬כיועצת של הדרג המדיני(‪ .‬אבל מכאן ועד‬ ‫למסקנה‪ ,‬כי בניין הכוח אינו משימה של המצביא"‪",‬‬ ‫*‬ ‫תיקון""משנתו של קלאוזביץ‬ ‫כבר הראיתי לעיל‪ ,‬כיצד הדגש ששם קלאוזב"ן על‬ ‫העדיפות המספרית ועל הקרב כאמצעי היחיד‬ ‫להשגת מטרות המלחמה‪ ,‬הוביל אותו מתוך) הנחה‬ ‫שגויה כי הנתונים ההיסטוריים המיוחדים לימיו‬ ‫שייכים ל"מהות" המלחמה( להתעלמות מהאיכות‬ ‫של מערכות הנשק כגורם מכריע במלחמה ולהוצאת‬ ‫הפיתוח של אמצעי לחימה ובניין הכוח אל מחוץ‬ ‫לתחום האסטרטגיה‪ .‬וקית"ה‪ "7‬שהצעתי בתורתו‬ ‫בהגדרת) האסטרטגיה( בא להחזיר את כבודם של‬ ‫גורמים אלו למקומו הנכון‪ .‬כדי להשלים את‬ ‫הטיעון שלי וכדי לעשות צעד ראשנן בכיוון של‬ ‫רביזיה בתורתו אראה עתה‪ ,‬מהי המשמעות של‬ ‫התיקון שהצעתי לגבי משנת קלאוזב"ן על המודיעין‪,‬‬ ‫על התחבולה ועל ההפתעה‪.‬‬ ‫כדי לדון בכך אנסה לשחזר‪ ,‬בכל נושא ונושא‪,‬‬ ‫את הטיעון שהוביל את קלאוזביץ לעמדתו בנושא‬ ‫הנידון‪ .‬שחזור כזה יאפשר לנו להבין לא רק מה‬ ‫הייתה דעתו בכל נושא‪ ,‬אלא מדוע הוא חשב כך‪.‬‬ ‫הבנה כזו תוכל לאפשר לנו להחליף את ההנחות‬ ‫בטיעון הקלאוזביציאני‪ ,‬שדחינו לעיל‪ ,‬ולבדוק מה‬ ‫יהיו המסקנות החדשות אשר ינבעו מן ההנחות‬ ‫ה"מתוקנות"‪.‬‬ ‫מודיעין""‬ ‫תמצית הטיעון הקלאוזביציאני ‪ :‬העיקרון החשוב‬ ‫ביותר במלחמה נה‪ 4‬עקרון העריפות המספרית‬ ‫שפעה"(‪ )".‬לכן האסטרטגיה הטובה ביותר היא‬ ‫להיות בעל עדיפות מספרית בזמן ובמקום החשובים‬ ‫נובע‪ ,‬כי‬ ‫חוכמת‬ ‫האסטרטגיה‬ ‫להכרעה‪ .‬מכאן‬ ‫מתמצית בתמרון‪ ,‬אשר נועד לרכז את הכוח לקרב‬ ‫המכריע‪ .‬תפקיד המודיעין‪ ,‬הנגזר מניתוח זה‪ ,‬הוא‬ ‫לספק את המידע הנחוץ לצורך ביצוע התמרון‬ ‫המכריע ולספק מידע על התמרון שכוחות האויב‬ ‫מבצעים‪ .‬לפי קלאוזב"ן‪ ,‬אם כך‪ ,‬מתקיימת המשוואה‬ ‫מודיעין" = מודיעין קרבי"‪ .‬כלומר‪ ,‬מודיעין" =‬ ‫מידע על תנועות האויב לקראת ובזמן הקרב"‪.‬‬ ‫מודיעין כזה‪ ,‬מעצם מהותו‪ ,‬הוא בעייתי ביותר‬ ‫בהיותו חבוי בערפל הקרב‪ .‬לכן ניתן להבין מדוע‬ ‫קלאוזביץ רואה בו רק גורם חיכוך ומדוע אין הוא‬ ‫מעניק לו חשיבות של ממש בתורת האסטרטגיה‪.‬‬ ‫הטיעון ה"מתוקן" ‪ :‬עוצמה איננה רק עדיפות‬ ‫מספרית אלא כוללת גם את איכות מערכות קשנה‪29.‬‬ ‫מכאן נובע כמו) שכבר הראיתי לעיל(‪ ,‬כי אין‬ ‫חוכמת האסטרטגיה מתמצית בתמרון בלבד‪ ,‬אלא‪,‬‬ ‫קודם כול‪ ,‬בבניין הכוח המתאים אשר) אותו יש‬ ‫להביא‪ ,‬אחר‪-‬כך‪,‬‬ ‫באמצעות התמרון‪ ,‬אל המקום‬ ‫הנכון(‪ .‬תפקיד‬ ‫המודיעין אינו מסתכם אפוא‬ ‫במודיעין קרבי בלבד‪ ,‬אלא גם בהספקת המידע‬ ‫הירוש לבניין נכון של הכות ולפיתוחם של אמצעי‬ ‫הלחימה המתאימים‪ .‬לשם כך יש צורך במודיעין‬ ‫הלחימה‬ ‫על צבא האויב‪ ,‬על דויצ‪ ,4‬על שיטות‬ ‫שלו‪ ,‬על רמת אימוניו וכדומה‪ .‬יתירה מכך‪ ,‬גם‬ ‫האויב אינו שוקט על שמריו וגם הוא מפתח היום‬ ‫את אמצעי הלחימה של המחר‪ .‬משום כך נכונה‬ ‫אמרתו‬ ‫מתמיד‬ ‫פעילות‬ ‫‪.)99 ,2‬‬ ‫‪ -‬היום יותר‬ ‫המפורסמת של קלאוזביץ‬ ‫ כי המלחמה" מצויה תמיד במצב של‬‫גומלין‪ ,‬שההשפעות בו הן הדדיות" ב'‪),‬‬ ‫האימרה אינה תקפה רק בזמן מלחמה‪,‬‬ ‫מרגע פרוץ הקרבות‪ ,‬אלא הרבה קודם ‪ -‬החל מן‬ ‫הרגע שבו כל צד בונה את כוחו ומתכונן המחלמל‪30.‬‬ ‫מן הניתוח הזה נובע‪ ,‬כי המודיעין האסטרטגי‬ ‫רהיינו) זה הנחוץ לבניין הכוח( הוא‪ ,‬במידה רבה‪,‬‬ ‫מודיעין של ימי שלום מסקנה) זו אף מתחזקת‬ ‫שבעתיים אם נזכור את משך הזמן הדרוש לפיתוחן‬ ‫של מערכות נשק עיקריות(‪ .‬פעילות המודיעין‬ ‫מערכות‪311‬‬ ‫ניתנת אפוא לחלוקה לשתי תקופות"‪ ":‬התקופה‬ ‫ה"טרום מלחמתית" שבה המודיעין נדרש לספק‬ ‫בעיקר מידע על בניין הכוח‪ ,‬ותקופת המלחמה‪,‬‬ ‫הוקם רק בשנת ‪ 1909‬והתבסס על גופים‬ ‫הנקודה המעניינת ביותר בסקירה היסטורית קצרה‬ ‫זו היא העובדה‪ ,‬כי גופי המודיעין המימסדיים‬ ‫שבה הוא נדרש בעיקר לספק מידע הנחוץ לקרב‬ ‫מודיעין") קרבי"(‪ .‬אבל מה בדבר המעבר בין שתי‬ ‫תקופות אלו ? כאן יש לו למודיעין תפקיד שלישי‪,‬‬ ‫הוקמו רק החל מן המחצית השנייה של המאה‬ ‫ה‪19-‬‬ ‫ואילך כלומר‪ ),‬כמה עשרות שנים לאתר‬ ‫קלאוזביץ(‪ ,‬וכי כבר מראשית דרכם‬ ‫מותו של‬ ‫אשר יש הרואים בו את החשוב‬ ‫מכולם‪ :‬תפקיד‬ ‫ההתרעה על המלחמה המתרגשת ובאה או) על כל‬ ‫צעד אחר של ה"יריב" העשוי להביא לשימוש‬ ‫במעשי אלימות בין י‪).‬תונידמ‪3‬‬ ‫מסקנות‪ :‬התייחסותו של קלאוזביץ אל גורם‬ ‫המודיעין אינה מתאימה אפוא לעידן הטכנולוגי‪.‬‬ ‫משעה שאמצעי הלחימה נעשו גורמים עיקריים‬ ‫בחישוב‬ ‫העוצמה‪ ,‬זז מרכז‬ ‫הכובד של‬ ‫המידע‪,‬‬ ‫הנחוץ על האויב מתקופת המלחמה עצמה לתקופת‬ ‫ההכנות ובניין הכוח בימי שלום כולל) ההתרעה‬ ‫על המעבר בין שתי תקופות אלו(‪ .‬מלבד התפקיד‬ ‫המסורתי והמסובך() של המודיעין הקרבי אשר)‬ ‫עיקר התמקדותו במישור הטקטי ולאו דווקא‬ ‫במישור האסטרטגי( יש למודיעין בעידן המודרני‬ ‫גם תפקיד בבניית התשובות"" הנכונות לכוח האויב‬ ‫ובמתן התרעה על כוונותיו לנקוט מעשי אלימות‪.‬‬ ‫שני תפקידים אלו אינם אלא ביטויים‬ ‫למה שנוסח כבר במקורותינו העתיקים באמרות‬ ‫הקדם" רפואה הכמל"‪ 32‬ו"הבא להורגך‪ ,‬השכם‬ ‫מודרניים‬ ‫להורגו" בראשית) רבא‪ ,‬ס"ב(‪.‬‬ ‫לטיעון‬ ‫ולמסקנות‬ ‫דוגמה ‪ :‬כאילוסטרציה מאלפת‬ ‫דלעיל‪ ,‬ניתן להביא את סיפור הקמת גופי המודיעין‬ ‫המימסדיים"" בעידן המודרני‪ .‬למרות שימי איסוף‬ ‫המודיעין כמוהם כימי התרבות האנושית‬ ‫המרגלים‪-‬בתורה‬ ‫ואת סיפור‬ ‫להזכיר את פרשת‬ ‫רחב הזונה‪ (...‬ראוי לציין‪ ,‬כי עד למאה הקודמת‬ ‫לא היו גופי מודיעין מימסדיים אשר פעלו בצורה‬ ‫ודי)‬ ‫מתוקנת בתוך או) ליד( המטות של זרועות הצבא‬ ‫מדובר‪ ),‬כמובן‪ ,‬במודיעין על אויב חיצוני"" ולא‬ ‫על משטרות" פנים"‪ ,‬שאספו מודיעין להבטחת‬ ‫המשטר(‪ .‬באנגליה‪ ,‬למשל‪ ,‬שבה היה קיים חוק‬ ‫מיוחד‪ ,‬שאיפשר הוצאת תקציב לפעולות חשאיות‬ ‫כבר משנת ‪ , 1797‬לא היה קיים שום גוף מימסדי‬ ‫שעסק במודיעין עד לשנת ‪ , 1855‬עת הוקמה במשרד‬ ‫המלחמה המחלקה" לטופוגרפיה ולסטטיסטיקה"‪,‬‬ ‫אשר עיקר יעודה‪ ,‬בתחילה‪ ,‬היה לאסוף מפות של‬ ‫ארצות ביואה‪ 33.‬ביוני ‪ 1871‬הוכרה המחלקה רשמית‬ ‫כגוף לענייני מודיעין‪ ,‬ונקבע‪ ,‬כי תפקידה יהיה ‪:‬‬ ‫לאסוף" ולסווג את כל המידע האפשרי המתייחס‬ ‫לכוח‪ ,‬לארגון וכו' של צבאות זרים ; לשמור עצמה‬ ‫מעודכנת בהתקדמות שנעשתה על‪-‬ידי מדינות‬ ‫זרות באמנות המלחמה ובמדע ולשמור את המידע‬ ‫בצורה כזו שיהיה מוכן לעיון ולהשגה לכל מטרה‬ ‫אשר לה שרדיי"‪ 34.‬שנתיים מאוחר יותר הפכה‬ ‫המחלקה ל"ענף הביון" במשרד המלחמה עם)‬ ‫בו‪1886-‬‬ ‫הוקמה‬ ‫צוות מורחב"" של ‪ 27‬איש (!‬ ‫מחלקה דומה בצי הבריטי‪ .‬השירות החשאי הבריטי‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫משימות‬ ‫בבניין‬ ‫הכוח !‬ ‫הקשורות‬ ‫הוגדרו להם‬ ‫לטעמי‪ ,‬יש בסקירה זו משום המחשה לתיגה‬ ‫שהצגתי בדבר הקשר שבין המהפכה התעשייתית‬ ‫המודיעין‬ ‫לבין תפקידי‬ ‫וחשיבותו במלחמה‬ ‫המודרנית‪.‬‬ ‫תחבולה"" ו"הפתעה"‬ ‫תמצית הטיעוןהקלאוזביציאני ‪:‬תחילתו של הטיעון‬ ‫דומה לזה העומד בבסיס גישתו למודיעין‬ ‫העיקרתהחשובביותרבמלחמההנועקרתהעדיפות‬‫המספרית‪ .‬לכן האסטרטגיה הטובה ביותר היא‬ ‫להיות בעלעדיפותמספריתבזמןובמקוםהחשובים‬ ‫להכרעה‪ ,‬ומכאן נובע כי חוכמת האסטרטגיה‬ ‫מתמצית בתמרון‪ ,‬אשר נועד לרכז כוחות גדולים‬ ‫לקרב המכריע‪ .‬אבל הנעת כוחות גדולים בשדה‬ ‫הקרב אינה יכולה להיעשות בחשאי והיא מלווה‬ ‫ב"רעש" טבעי רב‪ ,‬אשר סביר להניח כי ייחשף‬ ‫לאויב‪ .‬משום כך ערכו שלגורםההפתעה‪ ,‬במישור‬ ‫האסטרטגי‪ ,‬אינו גבוה באופן מעשי‪ .‬גםהתחבולה‬ ‫וההונאה‪ ,‬על מנת שיהיה להן ערך אסטרטגי‪,‬‬ ‫חייבות להיעשות בכוחות גדולים מספיק‪ ,‬ושוב‬ ‫יש להניח‪ ,‬כי יתגלו לאויב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הן צורכות‬ ‫כוח‪ ,‬אשר עלול להיות חסר בקרב המכריע‪ .‬לכן‬ ‫אין קלאוזביץ מעניק משקל של ממש להפתעה‪,‬‬ ‫לתחבולה ולהונאה במישורהאסטרטגי‪.‬‬ ‫הטיעון ה"מתוקן" ‪ :‬עוצמה איננה רק עדיפות‬ ‫מספרית‪ ,‬אלא כוללת גם את האיכות שלמערכות‬ ‫הנשק‪ .‬מכאן נובע‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי אין חוכמת‬ ‫האסטרטגיהמתמצית בתמרון בלבד‪ ,‬אלא‪ ,‬קודם‬ ‫כול‪ ,‬בבניין הכוחהמתאים אשר) אותו יש להביא‬ ‫אחר‪-‬כך‪ ,‬באמצעות התמרון‪ ,‬אל המקום הנכון(‪.‬‬ ‫את הקרב ניתן להכריע לא רק בעזרת עדיפות‬ ‫מספרית‪ ,‬אלא גםבעזרת עדיפותמכרעת באמצעי‬ ‫הלחימה‪ ,‬דהיינובעזרת מערכות וכלי נשק אשר‬ ‫יותירו את היריב ללא תשובה‪ .‬אמצעי לחימה‬ ‫כאלה עשויים להקנותממד חדש למושגההפתעה‬ ‫והתחבולה ‪ :‬היריב עשוי להיות מופתע לא רק‬ ‫בגלל תמרון מוצלח של כוחותינו‪ ,‬אלא גם בגלל‬ ‫הופעת מערכות נשק‪ ,‬אשר את קיומן לא שיער‪,‬‬ ‫ואשר פעולתן בשדה הקרב עשויה להוציא אותו‬ ‫משיווי משקלו‪.‬גםהתחבולה וההונאה אינן חייבות‬ ‫להצטמצםלהטעיהבשדההקרב בלבד ‪ :‬ניתן לנקוט‬ ‫תחבולות"" ו"הונאות" גם במישור של אמצעי‬ ‫הלחימה‪.‬תחבולה"טכנולוגית"גם היאתחבולה!‪35‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מרבית המאמץ המושקע מאז מלחמת‬ ‫העולם השנייה בפיתוחן של מערכות לחימה‬ ‫אלקטרונית שייך לתחום זה של ניסיון להשיג‬ ‫‪23‬‬ ‫תחבולה"‬ ‫באמצעות‬ ‫הפתעה בשדה הקרב‬ ‫טכנולוגית"‪ .‬חשוב להדגיש כי המרכזיות של‬ ‫מערכות הנשק במלחמה המודרנית מאפשרת להערג‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הפתעה גם‬ ‫שימוש מפתיע"" ומתוחכם‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫כלי‬ ‫פיתוח‬ ‫בכלי נשק מוכרים ולא רק‬ ‫נשק‬ ‫חדשים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חיל האוויר‬ ‫הפתעה אסטרטגית בפתיחת מלחמת ששת הימים‬ ‫על‪-‬ידי השמדת מטוסי האויב בשדותיו‪ .‬גם השימוש‬ ‫שעשו הערבים בטילים‪ ,‬במלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫הישראלי השיג‬ ‫נכלל בקטגוריה זו‪ .‬בכך נפתח תחום נוסף שבו‬ ‫עשוי להיות משקל אסטרטגי מכריע להפתעה‪,‬‬ ‫לתחבולה ולהונאה בעידן המודרני‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬התייחסותו של קלאוזביץ להפתעה‪,‬‬ ‫האסטרטגיות‬ ‫לתחבולה‬ ‫ולהונאה‬ ‫כמו) גם‬ ‫המודיעין( אינה מתאימה‬ ‫התייחסותו אל גורם‬ ‫אפוא למציאות הטכנולוגית של ימינו‪ .‬במציאות‬ ‫הזו‪ ,‬התנאים להכרעה במלחמה נבנים זמן רב לפני‬ ‫שפורצת האש ממש באמצעות פיתוחם של אמצעי‬ ‫הלחימה ובניין הכוח‪ .‬כל צר מנסה לנחש מה מכין‬ ‫הצד האחר ולבנות את כוחו בהתאם‪ .‬בהקשר‬ ‫תחבולה"" אינה אלא ניצול של אמצעי‬ ‫שלנו‪,‬‬ ‫קיים או) יישום של טכנולוגיה מוכרת באמצעי‬ ‫לחימה חדש( באופן שלא נחזה על‪-‬ידי היריב‪,‬‬ ‫ואשר יש לו השפעה מכרעת על שדה הקרב‪.‬‬ ‫תחבולה כזו יש לחזק באמצעות הונאה אשר) גם‬ ‫היא צריכה להיעשות‪ ,‬לפחות בחלקה‪ ,‬בימי שלום(‬ ‫על מנת שאפשר יהיה להשיג באמצעותה הפתעה‬ ‫אסטרטגית‪ .‬בכך אנו יוצקים תוכן חדש בכלל‬ ‫העתיק כי" בתחבולות תעשה לך מלחמה" או)‬ ‫אולי מוטב לומר‪ :‬כי"‬ ‫בתחבולות תכין לך‬ ‫מלחמה" (? ותומכים בקביעתו של המצביא הסיני‬ ‫הקדמון ‪ :‬כל" מלחמה עומדת על היעטהה"‪36.‬‬ ‫דוגמה ‪ :‬סיפורה של הלוחמה האלקטרונית ל"א()‬ ‫עשוי להיות דוגמה מעניינת לנושא דיוננו‪ .‬ימיה‬ ‫של לוחמת הנגד האלקטרונית הם‬ ‫השימוש באלקטרוניקה בשדה הקרב‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הפיתוח הבריטי של מכ"ם במלחמת העולם השנייה‬ ‫כימיו של‬ ‫נעשה במקביל לפיתוחו של אמצעי נגד‬ ‫הנחיית טילי ה‪-‬‬ ‫ץ‪ 1‬נכלל‬ ‫ המהן‪ .‬גם השיבוש של‬‫בתחום זה‪ .‬מעניין‬ ‫רעיונות‬ ‫כי‬ ‫לציין‬ ‫אלו צמחו‬ ‫דווקא במודיעין הבריטי‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬בכחידה‬ ‫יעיל‬ ‫במודיעין של חיל‬ ‫מיוחדת שהוקמה‬ ‫המלכותי לטיפול‬ ‫מדעי‬ ‫במודיעין‬ ‫וטכנולוגי‪.‬‬ ‫אף‬ ‫שבתחילת המלחמה לא הייתה קיימת כלל יחידה‬ ‫מסוג זה‪ ,‬הרי שבסופה היה העומד בראשה בעל‬ ‫האוויר‬ ‫מעמד של סגן לראש המודיעין של חיל‬ ‫סיפור הקמתה של היחידה ועבודתה במשולב עם‬ ‫גופי חקר הביצועים אשר) הוקמו גם הם במהלך‬ ‫האוויר‪.‬‬ ‫המלחמה( ועם גופי הפיתוח של אמצעי לחימה‬ ‫כולל) ל"א(‪ ,‬הנו דוגמה מאלפת לקשר הרב ממדי‬ ‫שבין משקלן המכריע של מערכות נשק חדשות‬ ‫בשדה הקרב המודרני‪ ,‬במיוחד מאז מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬ביץ ממד התחבולה כולל) ההונאה(‪ ,‬אשר‬ ‫‪24‬‬ ‫הן מוסיפות לשדה הקרב‪,‬‬ ‫שמרשים‬ ‫במיוחד בסיפור‬ ‫המודיעין‪ .‬מה‬ ‫לטעמי‪ ,‬הוא‬ ‫ובין‬ ‫זה‪,‬‬ ‫ההתמודדות בין המפתחים למפתחים של אמצעי‬ ‫הנגד ‪ -‬התמודדות שתחילתה זמן רב לפני הכנסת‬ ‫בשדה‪.‬‬ ‫הקרב יתימאה‪37.‬‬ ‫מערכות הנשק לפעולה‬ ‫סיכוםומסקנות‬ ‫ההזזה לאחור על ציר הזמן של מרכז הכובד‬ ‫האסטרטגי היא אחד הביטויים המהותיים לעידן‬ ‫הטכנולוגי‪ .‬היא בולטת בכל היבט והיבט של‬ ‫המלחמה‬ ‫המודרנית‬ ‫ואינה‬ ‫אופיינית‬ ‫למודיעין‬ ‫ולתחבולה בלבד‪ .‬היכולת לפתח‬ ‫אמצעים אשר האויב אינו מוכן להתמודד אתם‪,‬‬ ‫גורמת לכך שקרבות רבים‪ ,‬ואפילו מלחמות שלמות‪,‬‬ ‫ולהכניס לקרב‬ ‫עשויים להיות מוכרעים‪ ,‬למעשה‪ ,‬על‬ ‫המהנדסים ולאו דווקא בשדה ברקה‪38.‬‬ ‫לכך יש ביטוי הן במישור האסטרטגי‬ ‫שולחן‬ ‫ואפילו‬ ‫במישור הטקטי ‪ :‬ככל שהטכנולוגיה הולכת ותופסת‬ ‫מקום חשוב יותר בשדה הקרב‪ ,‬נעשים תנאי הפתיחה‬ ‫של הקרב מכריעים יותר ויותר‪ .‬קרב האוויר‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬הנו קרב אשר תחילתו במערך הבקרה‬ ‫בהתמודדות על תנאי פתיחה טובים יותר לצדדים‬ ‫המשתתפים‪ .‬כאשר מדובר במטוסים מודרניים‪,‬‬ ‫אשר יש להם מכ"ם מוטס‬ ‫את התמונה האווירית‪ ,‬מוכרע הקרב‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫עוד לפני יצירת המגע ההדוק בין המטוסים‪ ,‬בעצם‬ ‫ויכולת לבנות לעצמם‬ ‫הצורה שבה נכנסים‬ ‫בשל"ג‪,‬‬ ‫המלחמה האווירית‬ ‫שבה הושמד מספר‬ ‫רב של סוללות טק"א והופלו קרוב ל‪ 100-‬מטוסים‬ ‫סוריים ללא אף אבדה לחיל האוויר הישראלי‪,‬‬ ‫המטוסים‬ ‫לקרב‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫מרמזות אף הן בכיוון של הכרעת המלחמה בשלב‬ ‫מוקדם מאוד‪ :‬שלב בניין הכוח הכולל) הן את‬ ‫ההצטיידות באמצעי הלחימה המתאימים והן את‬ ‫הלחימה‪ ,‬שיושמה אחר‪-‬כך‬ ‫פיתוחה של תורת‬ ‫במלחמה(‪.‬‬ ‫את האמור לעיל ניתן לסכם בעיקרון קצר‬ ‫ופשוט אשר אכנה אותו בשם עקרון םרטהה‪39‬‬ ‫)"‪ of,'Anticipation‬קיוח‪0‬ןקו‪ : )"0‬הקדם את יריבך‪.‬‬ ‫מדובר בעיקרון כה בסיסי‪ ,‬עד כי אפשר רק‬ ‫להתפלא מדוע אין הוא נמנה עם עקרונות המלחמה‬ ‫הראשיים של קלאוזב"ן‪ .‬למעשה‪ ,‬במחשבה שנייה‪,‬‬ ‫הניתוח שהבאתי לעיל מספק הסבר מניח רצון‬ ‫ל"מחדל"‬ ‫קלאוזביץ‬ ‫צימצם‬ ‫זה‪:‬‬ ‫את תורת‬ ‫האסטרטגיה שלו לתמרון לקראת הקרב המכריע‪,‬‬ ‫ומשום כך לא ראה אפשרות מעשית להקדים את‬ ‫האויב מלבד‪ ,‬כמובן‪ ,‬הקדמתו בתמרון‪ .‬השערה זו‬ ‫מתחזקת מתוך עיון בכתביו המוקדמים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ביטוי מסוים לעקרון ההטרם ניתן לראות בעיקרון‬ ‫שקבע קלאוזביץ ב"הוראות לנסיך הכתר" בסעיף‬ ‫הדן בעקרונות הכלליים של האסטרטגיה ‪ :‬העיקרון"‬ ‫השלישי הוא ‪ :‬לא לאבד זמן‪ .‬אם שום יתרון מיוחד‬ ‫ונכבד לא יצמח מעיכוב‪ ,‬אזי חשוב מאוד להתחיל‬ ‫כעבודה מהר ככל האפשר‪ .‬על‪-‬ידי מהירות‪ ,‬צעדים‬ ‫רבים של האויב נקטעים‬ ‫מייד‬ ‫בהמשך הוא מבהיר‪,‬‬ ‫נוטה ונתבוטל"‪ 49.‬אבל‬ ‫כי כוונתו למהירות בשדה הקרב‪ ,‬אשר מטרתה‬ ‫השגת הפתעה‪ .‬משום כך בספרו על המלחמה אין‬ ‫באיבם‪ ,‬ודעת‬ ‫הציבור‬ ‫העיקרון שלעיל מוזכר‪ ,‬ואת מקומו תופש עקרון‬ ‫ההפתעה אשר‪ ),‬כזכור‪ ,‬קלאוזביץ מעניק לו משקל‬ ‫רב בטקטיקה‪ ,‬ומשקל מועט באסטרטגיה(‪.‬‬ ‫לעקרון ההטרם מספר ביטויים‪ .‬הראשון שבהם‬ ‫הוא הביטוי המודיעיני‪ ,‬שבו עסקנו לעיל‪ :‬כדי‬ ‫להקדים את האויב הן במישור של בניין הכוח‬ ‫ופיתוח אמצעי לחימה‪ ,‬והן במסעי הקרבות עצמם‬ ‫תמרון"(")‬ ‫יש צורך במודיעין‪ ,‬כמאמרו של החכם‬ ‫הדבר"‬ ‫לשליט‬ ‫ולמצביא‬ ‫הנותן‬ ‫הסיני ‪:‬‬ ‫החכם‬ ‫הטוב‬ ‫את היכולת להכות ולנצח ולהשיג דברים‪ ,‬שהם‬ ‫למעלה מהשגת פשוטי העם‪ ,‬הוא ראיית הנולד‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ראיית נולד זו אין להעלותה באוב ואין‬ ‫ללמדה מפי הניסיון‪ ,‬על דרך מן הפרט אל הכלל‪,‬‬ ‫ואף אין להעלותה בחישוב‪ ,‬על דרך מן הכלל אל‬ ‫הפרט‪ .‬ידיעת טערכי האויב אין לקנות אלא מפי‬ ‫אנשים אחרים‪ .‬מכאן השימוש‬ ‫במרגלים"‪.‬י' גם‬ ‫קלאוזביץ‪,‬‬ ‫פותח את‬ ‫פרידריך הגדול‪ ,‬בן דורו של‬ ‫הפרק ה‪ 12-‬על") המודיעין ויישומו להשגת ידיעות‬ ‫על אודות האויב"( בספרו המפורסם בטענה כי‬ ‫אילו" היו תכניות האויב ידועות תמיד מראש‪,‬‬ ‫אפשר היה להכניעו אף בכוח צבאי נחות‪ .‬כל‬ ‫המצביאים שואפים להשיג יתרון כזה‪ ,‬אולם לא‬ ‫תמיד מצליחים ךכב"‪42.‬‬ ‫לעקרון ההטרם יש‬ ‫ביטויים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫אולם‬ ‫החשוב שבהם הוא מה שמשתמע ממנו לגבי בניין‬ ‫הכוח ופיתוח אמצעי הלחימה ‪ :‬הקדם" את יריבך"‬ ‫פירושו‪ ,‬בהקשר זה נסה" לצפות מראש בעזרת)‬ ‫מודיעין‪ ,‬כמובן( את מהלכי האויב לבניין כוחו‬ ‫ופתח אמצעי לחימה ותורת לחימה‪ ,‬אשר יצליחו‬ ‫לנטרל את כוחו העיקרי של האויב‪ ,‬או אשר יותירו‬ ‫אותו חסר אמצעים להתגונן םהינפמ"‪43.‬‬ ‫עקרון ההטרם גם מחזיר‪ ,‬דרך הדלת הראשית‪,‬‬ ‫את ההפתעה‪ ,‬את התחבולה ואת ההונאה להיכלה‬ ‫של תורת האסטרטגיה‪ .‬הממד החדש‪ ,‬שנפתח‬ ‫בעידן הטכנולוגי כתוצאה מהיכולת לפתח ולהכניס‬ ‫לשדה הקרב מערכות נשק חדשות‪ ,‬אשר לא נצפו‬ ‫על ידי היריב‪ ,‬מאפשר להשיג הפתעה אפילו)‬ ‫ברמה האסטרטגית( באמצעות שימוש בלתי שגרתי‬ ‫בטכנולוגיות‬ ‫באמצעות נקיטת‬ ‫מסוימות או‬ ‫תחבולות" טכנולוגיות"‪.‬‬ ‫לעקרון ההטרם יש עיקרון משלים‪ ,‬הנובע מכך‬ ‫שהמלחמה היא משחק"" דו‪-‬צדדי או‪ ),‬לפעמים‪,‬‬ ‫אפילו‬ ‫רב‪-‬צדדי(‪ :‬באותה מידה שאנו שואפים‬ ‫להקדים‬ ‫עלינו‬ ‫אויבינו‪,‬‬ ‫שואפים‬ ‫את‬ ‫לזכור‪,‬‬ ‫כך‪,‬‬ ‫הם‬ ‫להקדים אותנו‪ .‬משום כך‪ ,‬מן הבחינה האסטרטגית‪,‬‬ ‫כדאי להכות את היריב לפני שיסיים את הכנותיו‪.‬‬ ‫לפיכך יש להוסיף לצד עקרון ההטרם גם את‬ ‫העיקרון תקוף" את יריבך‪ ,‬כאשר אינו מוכן עדיין‬ ‫לכך"‪ .‬למסקנה אחרונה וו יש ביטוי הן במישור‬ ‫ס‪9-3‬י]‪.‬‬ ‫הגשמי זמן) ומרחב( והן במישור הנפשי ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מישור המרחב‪ :‬הרעיון‪ ,‬כי עדיף לתקוף את‬ ‫האויב במקום שבו אינו מוכן לכך‪ ,‬ידוע‬ ‫סון‪-‬טסו‬ ‫מימים ימימה‪ ,‬וכבר אמר על כך‬ ‫לפני כ‪2,500-‬‬ ‫שנה ‪ :‬צעד" מהרה למקומות‬ ‫שאינך צפוי שם‪ ...‬מובטח לך שתצליח‬ ‫בהתקפותיך‪ ,‬אם תתקיף‬ ‫םינגומ"‪44.‬‬ ‫כ‪.‬‬ ‫מקומות‬ ‫שאינם‬ ‫מישור הזמן‪ :‬הרעיון לתקוף את האויב לפני‬ ‫שהוא מוכן לתקוף אותנו‪ ,‬ידוע בספרות‬ ‫האסטרטגית המודרנית בשם מלחמת" מנע"‪.‬‬ ‫חשוב להבחין בהקשר זה בין מלחמת" מנע"‬ ‫לבין מכה" מקדימה"‪ .‬מכה מקדימה‬ ‫פועליוצאשלעקרוןההטרם‪:‬מדוברבניסיון‬ ‫היא‬ ‫להקדים את‬ ‫האויב‬ ‫ולהכותו לפני שיספיק‬ ‫מהלכיו‪.‬‬ ‫להכות אותנו‪ ,‬על מנת לשבש את‬ ‫מכה" מקדימה" היא אפוא מהלך שנוקט‬ ‫אחד הצדדים לאחר שידוע לו בוודאות‪ ,‬כי‬ ‫הצד האחר החליט לפתוח במלחמה נגדו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מלחמת" מנע" היא תוצאה של‬ ‫העיקרון המשלים לעקרון ההטרם ‪ :‬מטרתה‬ ‫להכות את האויב עוד לפני שהשלים את‬ ‫הכנותיו לפתוח במלחמה נגדנו‪ .‬יישומו של‬ ‫רעיון זה הוא בעייתי ביותר מניין) לנו הביטחון‪,‬‬ ‫כי הכנותיו של היריב אכן מכוונות למלחמה‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ונדגנ?‪ ,)45‬אולם יתרונו האסטרטגי ברור‪.‬‬ ‫מישור הנפש‪ :‬המשמעות של תקוף" את‬ ‫יריבך‪ ,‬כאשר איננו מוכן עדיין לכך"‪ ,‬פירושה‪,‬‬ ‫במישורזה‪,‬ערעורשיווימשקלוהפסיכולוגי‬ ‫של‬ ‫היריב‪.‬‬ ‫ערעור כזה‬ ‫יכול להיות מושג‬ ‫באמצעות הפעלה‪ ,‬בשדה הקרב‪ ,‬של כל מה‬ ‫שהיריב אינו מוכן לו כמוכן) זה המישור‬ ‫הנפשי כולל‪ ,‬למעשה‪ ,‬את שני המישורים‬ ‫הקודמים(‪ .‬זהו למעשה הביטוי האמיתי של‬ ‫שלידל‪-‬הארס‬ ‫כינה בשם אסטרטגיה" של‬ ‫מה‬ ‫לידל‪-‬הארט‬ ‫גישה עקיפה"‪ .‬ואכן‪ ,‬כאשר בא‬ ‫לפרוט את עיקרי האסטרטגיה הזו לשורה‬ ‫של כללי" עשה" ו"כללי אל תעשה"‪ ,‬הוא‬ ‫לונה את הכללים הבאים אשר) הדמיון בינם‬ ‫לבין מה שכינינו בשם העיקרון" המשלים‬ ‫לעקרון ההטרם" בולט מייד לעין( ‪46:‬‬ ‫הצפויים‬ ‫‪.1‬‬ ‫בחר את הקו או) את הדרך(‬ ‫‪.2‬‬ ‫פחות מכול‪.‬‬ ‫נצל את קו ההתנגדות הפחותה ביותר‪.‬‬ ‫אל תטיל את משקלך למהלומה‪ ,‬שעה‬ ‫‪.3‬‬ ‫עקרון ההטרם יחר עם העיקרון המשלים לו הם‬ ‫אפוא הכללה של עקרון הגישה העקיפה מבית‬ ‫טראה‪-‬לדיל‪47.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬עיון מדוקדק‬ ‫מדרשו של‬ ‫בספרותהאםטרטגיתיכולללמדנו‪ ,‬כי ניתן להסיק‬ ‫רכים מעקרונות המלחמה הקלאסיים מתוך צמד‬ ‫החרששהצעתי‪.‬זהו‪ ,‬למשל‪ ,‬המצבעם‬ ‫העקרונות‬ ‫אצלסון‪-‬טסו‪:‬‬ ‫עקרוןהמהירות"‪,‬הנזכרלראשונה"‬ ‫המהירות" היא עיקר העיקרים במלחמה; הפק‬ ‫תועלת מחוסר כוננותו של האויב‪ ,‬לך כדרכים לא‬ ‫צפויות‪ ,‬התקף עמדות שאין עליהן רמשמ"‪48.‬‬ ‫המסקנה החשובה ביותר של דיוננו היא‪ ,‬לטעמי‪,‬‬ ‫המסקנה בדבר חשיבותה המרכזית של התחבולה‬ ‫באסטרטגיה של העידן הטכנולוגי המודרני‪ .‬וכל‬ ‫בתחבולות הרי זה‬ ‫משובה‪ ,‬כמאמר‬ ‫המרבה‬ ‫ררושמה‪49:‬‬ ‫נשקול" התחבולות‪ ,‬אף מסיבות הזמן‬ ‫שיש בו להועיל; כי אם נחטיא דבר‪,‬‬ ‫וברוב ביצעונה תתגל מזימתנו‪,‬‬ ‫מוטב כי נימנע‪ .‬על כן יש לחזק‬ ‫את המזימה הזאת בתחבולה אחרת‪,‬‬ ‫על כל צרה‪"...‬‬ ‫שיריבך דרוך על משמרתו‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫‪ .1‬הספרפורסםבמקור כ‪.]832-‬תרגום ראשוןלאנגליתנעשה‬ ‫כ‪ ]909-‬על‪-‬ידי קולונל‪ Graham‬נ‪.3.‬ונערך ע‪-‬י קולונל‬ ‫‪ F_N. Maude‬בשלושה כרכים כהוצאת)‪Routledge‬‬ ‫‪ KeganPaul‬ש(‪ [.‬גםתרגום זה וגםתרגום חרש ותר‪',‬‬ ‫שנעשה על‪-‬ידי ‪ Jolles‬ו‪.‬נ‪ ).45.‬ב‪ ]943-‬ובהוצאת‬ ‫‪ ,(Modern Library‬אינם נחשביםלתרגומים מדעייפ‬ ‫מדויקים‪.‬תרגופ משביע רצון יותר נעשה כ‪ ]976-‬על‪-‬ידי‬ ‫‪ Howard‬ע‪ Paret4 .‬ק‪ .‬הוצאת)‪.(Princeton‬לעברית‬ ‫תורגמו רקמבחרקטעים‪,‬שנערכו ע"ירוג'ר אשלילאונרד‪:‬‬ ‫על"המלחמה‪- -‬מדריךקצרלקלאוזב"ן‪,‬הוצאתמערכות‪.‬‬ ‫‪. ]977‬‬ ‫‪ .2‬אשר‪,‬כמקובלבזמןההוא‪.,‬סיכםאףהואאתעקרונותהמלחמה‬ ‫שלוכספרשהופץלראשונה ביןקציניצבאוהבכיריםב‪.1753-‬‬ ‫ראהפרידריך הגדול‪:‬הוראותלמצביאים‪,‬הוצאתמערכות‪,‬‬ ‫‪.]979‬‬ ‫‪ .3‬מייקלהווארר‪:‬המלחמהבתולדותאירופה‪,‬הוצאתמערכות‪,‬‬ ‫הילגנאכהנושארלספרנרפסה(‪).‬ילשהשגדהה(‪'98‬מע‪5891,‬‬ ‫כ‪.)1976-‬‬ ‫‪.4‬הרברהקרובביותרלרשימתעקרונות‪,‬מצלמהשכחבקלאחב"ן‪.‬‬ ‫ניחן בחיבורו‪:‬סיכום שלההוראות‪,‬שניחנו על‪-‬ידיהמחבר‪,‬‬ ‫להודמעלתונסיךהכתרבשנים‪.1812-11811,1810‬ההוראות‪-‬‬ ‫לנסיךהכתר"נכתבולפני עלהמלחמה‪.‬בזמןשקלאוזביץהיה‬ ‫מדריך צבאי למישהיהאחר‪-‬כך מלכו שלביסמרק‪.‬הקיסר‬ ‫וילהלם [ החיבור) מופיע כנספח ל‪-‬זביי ת)(‬ ‫ג‪.‬נ‪..‬כרך‪ , ]11‬עמ'‪.)238-178‬גם על‬ ‫בתירגום של‬ ‫עקרונות אלואומרקלאוזביץבמבוא)שכתבלנסיך(‪ ,‬כי אין‬ ‫הםממצים אתהתיאוריה כולה‪ ,‬וכי הם" נועדו רקכבסיס‬ ‫למחשבות שלעצמךולשמשכמדריךלמחשבות אלו" שם‪),‬‬ ‫עמ'‪.)182‬‬ ‫כלהציטטותבפיסקה זולקוחותמקלאוזכ"ן ‪ :‬עלהמלחמה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ספר שני‪,‬פרק ‪2‬מתורגם) אצל ר"א לאונרד‪ :‬עלהמלחמה‬ ‫מדריך קצר לקלאוזכ"ן‪ .‬עמ'‪ (. 103-97‬כהמשך ‪TYN‬‬‫בקיצוררקאתמספרהספר כעלהמלחמהבאות(‪),‬אתמספר‬ ‫הפרק במספר() ואתמספר העמודבתרגום העברי ר"א)‬ ‫לאונרר(‪ .‬לפישיטח סימון זו‪.‬מקורהציטטותבפיסקהדלעיל‬ ‫הוא‪ :‬ב'‪,2 ,‬‬ ‫‪ .6‬בחשיבותה של השפעת" גומלין" זוובהשפעתה של‬ ‫הרו‪-‬צדדיות"‪ -‬עלהפקתלקחים צבאייםעסקתיבמאמרי‬ ‫הלוגיקה" שלהפקתלקחים צבאיים"‪,‬מערכות‪ ,‬מס' נס‪.5‬‬ ‫ספט' ‪ ,'86‬עמ'‪.29-24‬‬ ‫מערכות ‪311‬‬ ‫‪ .7‬האחריותלחלוקה הזו דווקא ל‪-‬לבנים" היא‪ ,‬כמובן‪ .‬שלי‪.‬‬ ‫בתיאור להלןהשתדלתילהיצמד ככלהאפשרלניסוחהמקורי‬ ‫של קלאוזב"ן עצמו מתוך נוונהלתרום ולו) גםתרומה‬ ‫צנועה(לקריאתקלאוזביץ עצמו על חשבוןמפרשיו‪.‬זאת‬ ‫מתוך כוונה דומה לזושהובעה ע"י ג'‪ .‬פ‪ .‬צ'‪ .‬פולרבסרק‬ ‫שכתב על קלאחב'‪:,‬במקום"לנסותלתמצתאחהתיאוריות‬ ‫שלו‪ ,‬ציטטתי כחופשיות מתוך עלהמלחמה שלו משני‬ ‫טעמים ‪:‬משוםשהוא היההראשון‪ .‬ועדיין הנואחדהמעטים‪.‬‬ ‫שתפס כיהמלהמה שייכת'לתחום מדעי ההכרה'; ומשוס‬ ‫שאףשפגשתי הרבה חיילים‪,‬פוליטיקאים ואחרים‪ ,‬אשר‬ ‫ציטטו אוכיקרואתהתיאוריות שלו‪.‬נתקלתירקכשלושה או‬ ‫ארבעהאשרקראו בעיוןאתעבודתוהגדולה"‪.‬‬ ‫חט[‪(The Conductof War 1789-1961,Rutgers‬‬ ‫(‪ ]2-13‬קק‪.Press.196]..‬‬ ‫‪ .8‬על טיג"תההבחנה כין המל"מ" מוחלטת‪-"-‬ל‪-‬ממשיה"‪,‬‬ ‫ראהאתהפרקמלחמה" ‪ -‬מותגומימוש" אצלפרופיגרשם‬ ‫רל‪ :1..‬עלהטלחמה ‪ -‬מסהפילוסופית‪ ,‬הוצאת הקיבס‪,‬‬ ‫המאוחד‪ ,!984 ,‬עמ'‪.87-69‬פרשנותשונהניחנתאצל לק‪.8.‬‬ ‫בפרק ‪ 3‬של ספרו‪Gallie Philosopbers01 Peaee.:‬‬ ‫‪ww Cambridge‬אמ‪.6‬‬ ‫‪ Press.]978‬חט[‪.‬‬ ‫‪ 9‬לתפיסה זו היתההשפעהמרחיקת לכת עלהמטה הכללי‬ ‫הגרמני החל מימימולטקההקשיש"‪".‬דרך שליפןותכניתו‬ ‫הנודעתועדלםלחמותהעולםבמאה שלנו‪.‬חסידיהשקפה זו‬ ‫עטים‪,‬בדרךכלל‪,‬להתעלםמהגדרחוהמפורשתשלקלאחכיץ‪,‬‬ ‫הניתנת כברכתחילת ספרו‪ ,‬ולפיה את" הכוח הצבאי יש‬ ‫להשמיד‪ ,‬כלוטר להביאולטצב שכו לא יוכללהילחם עוד‪.‬‬ ‫במשמעות זורוצה אני כי יתןהמונחלהשמיד'את כוחו של‬ ‫האהכ'‪ .‬כלאימתשנופיע להבא‪ -‬א'‪.68 ,2 ),‬ההדגשה שלי(‪.‬‬ ‫‪ .]0‬ראה בענין זה את המאמר‪]1. Kahn: 'Clausewitz‬‬ ‫~‪Intelligence‬ח‪.86‬המאמרטוסיעכקובץ המציןהרלבנטי‪),‬‬ ‫רובו ככולו‪ ,‬לענייננו(‪:‬‬ ‫‪Michael1. Handel)06.(: Cl~usewita‬‬ ‫‪and Modern‬‬ ‫‪Strategy,The Joumalof StrategicStudies,vol.‬‬ ‫‪ 2-3, JunelSeptember‬א‪9, .0‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫]‪ .1‬ראה דיוןבנושאההמתעה וק) ‪.‬שרהליכולתהנעת"הכוחות"(‬ ‫‪Handek"-~ClausewitzintheAgei1DwnaIVnpe.‬‬ ‫‪54.1.‬‬ ‫בפ‬ ‫‪.ofTechnology,i‬‬ ‫~‪ ChwewittIandIModern‬חן‬ ‫‪ISh~tW,‬‬ ‫‪ 5]-92‬קק‪ibid, .‬הניתוח הסובא שם דומה בסידה רבה‬ ‫לשלי‪ ,‬אולםטסקנותיומתונותיותרורדיקליותפחותמשלי‪.‬‬ ‫פרופ'הנדלחושב כיגםהשקפתו שלקלאחביץ עלעליונות‬ ‫ההגנה על פניההתקפה אינה נכונה עוד‪ ,‬אולם בכך איני‬ ‫מסכים א תו‪..‬‬ ‫‪ .12‬פ‪ Minor !80‬חן ‪Publiliussyrus: wntentiae.513,‬‬ ‫טססק‪).‬הסםרנכתבבסקור‪,‬‬ ‫‪,Loebclassicallibrary,‬‬ ‫‪1935.‬‬ ‫במאההראשונה לפניהספירה(‪.‬‬ ‫‪ .]3‬וכבראמרמת‪-‬טסוכ‪2,300-‬חיוהלפניקלאוזביץ‪:‬אף" על סי‬ ‫שחיל קטן יוכללהילחםמלחמהעקשנית‪ ,‬סופושיפול בידי‬ ‫הצבא הגדול מסנו"‪ .‬סק‪-‬טסו‪):‬חוכמתהמלחמה‪,‬הוצאת‬ ‫מערכות‪,‬מהדורה ד'‪ ,‬עמ' ‪.)27‬‬ ‫‪ .]4‬כזיל ה'לידל‪-‬הארט ‪:‬אסטרטגיה שלגישהעקיפה‪,‬תרגום ע"י‬ ‫א‪ ,‬אורן‪.‬מהדורה שניה‪,‬הכסאחמערכות‪,1978,‬עט'‪361-347‬‬ ‫הספר)פורסם במקורבשנת ‪ ]929‬תחת השםמלחמותיה‬ ‫המכורעות שלההיסטוריה(‪.‬‬ ‫‪ .15‬ראה למשל את ‪Fuller‬כ‪1‬פט‪5‬טו"ן!‪ Luvaas: -,,8‬נ‪.‬‬ ‫‪,and Liddel-Hart‬המופיע אצל ש‪54.1. Handel )0:(.‬‬ ‫‪ CI.usewitzand Modern str~tegy, ibid‬המאסר)‬ ‫מופיע בפרק המוקדש כולו לטעויות כהכנת קלאחביץ‪:‬‬ ‫‪.(ClausewitzMisperceived‬‬ ‫י‪ .6‬יאה דיון בענין זה אצלאלוף מיל'()פרופ'יהושפט הרכבי‪:‬‬ ‫והאיכות"‪.‬‬ ‫הטופיע בקובץ‬ ‫עוצמה" וניצחון כראי הכמות‬ ‫בעריכת צ'עופר וא' קובר‪:‬איכותוכטות‪,‬הוצאותמערכות‪,‬‬ ‫סדרתמרקם‪.77-71'DY,1985,‬‬ ‫‪ .]7‬ראה את מאמרי וכקש" חוכמה וחשבנן"‪ ,‬בקובץ איכות‬ ‫שם‪.‬עס'‪.53-31‬‬ ‫'‪Graham‬‬ ‫וכמות‪,‬‬ ‫‪ .]8‬הגדרה זולקוחהמב"הלידל‪-‬הארט‪.‬שם‪,‬עמ'‪ .329‬עודנחזור‬ ‫ו"נתקנה"בנוטשך‪.‬‬ ‫‪ .]9‬עצםהעובדה‪,‬שמאמרזה עוסק בו כיום‪.‬כ‪200-‬שנהלאחר‬ ‫לידתו‪,‬מוכיחה‪ ,‬כימאטציוהצליחובמידהרבה מאוד‪.‬‬ ‫‪ .20‬אי ההבנה שגרסו דעותיו כעניןהמלחסה"הטוחלטת"‬ ‫המפורסמותועומדתכשורש‬ ‫ו"אסטרטגייחההכחדה‪-‬היא מן‬ ‫אחתהמלחטותהנוראותביוחרבתולדוחהאעשות ‪-‬טלחמת‬ ‫העולםהראשונה‪.‬ראה בענייןזהאתניתוחושלפרופ'יהודה‬ ‫ואלך‪:‬הורותצבאיות ‪-‬הבפחחותןבמאות ה‪19-‬ה‪.20-1‬‬ ‫הוצאתמערכות‪ ]977 ,‬כמיוחד) אתהפרק על שליפן בעמ'‬ ‫‪ ,128-86‬ועלרודנדול‪ 1‬כעמ' ‪.)181-!73‬‬ ‫!‪ .2‬אפלטון‪:‬פרוטאבראס‪,‬תרגום של יוסף ג' ליבם‪ ,‬הוצאת‬ ‫שוקן‪,‬בתשאפלטת‪ .‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪.)322( 27‬ההדגשה שלי‪.‬‬ ‫שכלשך‬ ‫בעמי ‪53‬‬ ‫‪25‬‬ ‫המשך מעמ' ‪25‬‬ ‫אריסטו‪:‬אתיקהמהדורת)ניקומאכוס(‪,‬תרגום של וסף' ג'‬ ‫ליבם‪,‬הוצאת שוקן‪ . 1973.‬עמ'‪. 16‬ראהגםמטפיסיקה‪,‬ספר‬ ‫א'‪.‬פרק ב'‪.‬סעיף ‪.1‬‬ ‫ראה אתמאמריי ובקש" חוכמה וחשבון" ו"הלוגיקה של‬ ‫הפקתלקחים צבאיים‪,-‬אשרהוזכרו לעיל‪ .‬וכןאתהלוגיקה‪.‬‬ ‫שלהערכת מודיעין"‪,‬מערכות‪.‬מס'‪.293-292‬מרס‪-‬אפר'‪.84‬‬ ‫עמ' ‪ .88-84‬הנושא נידון בהרחבה במיוחד במאמרי‬ ‫הפילוסופיה" שלהמודיעין ‪:‬הלוגיקה שלתהליךההערכה"‬ ‫המופיעכמזריעי‪ ,‬וכטחון לאומי‪.‬כעריכת א'קובר וצ' עופו‪.‬‬ ‫הוצאתמערכות‪.1987.‬‬ ‫מכוסס על טבלה מס' ‪ 20‬בנספח מס' ‪ 17‬אצל‪:‬‬ ‫‪ Chicagol'rcss,‬י‪ 0‬וחט‪ Stl~dyof'War, .‬ג‪ Wright:‬ס‪.‬‬ ‫ן‪ .36‬ק‪1971..‬‬ ‫‪he‬ך‪~-‬‬ ‫כענין זהראה אתפרק ‪ 5‬כספרו של פולר‪Conduct‬‬ ‫‪0! VVar‬במיוחד אתפרקים ‪7-5‬בספרו‪Armameniand‬‬ ‫‪ 945.‬ו‪.History.:Scribners.‬ביבליוגרפיהנוספתודוגמאות‬ ‫חשובותאחרותנייעותכהערהמס'‪7‬למאמרושלפרופ'מ'הנדל‪:‬‬ ‫‪ihid‬ל]‪)0‬הח‪0‬ן‪.-'(80‬‬ ‫‪~hcAge,01‬ח‪."clausclvltzl1‬ראהגם‬ ‫אתפרק מס' ‪ 6‬אצל מ'הווארד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‪.128-1)17‬‬ ‫איי‪ Clausewitz: Philosopher of .‬מסיג‪ :‬א‪.‬‬ ‫&‪R'outledge‬‬ ‫הספרהופיעבמקורבשם‪):‬‬ ‫‪1983.‬טבק[‪Kegan.‬‬ ‫‪ Penser‬ןראה‬ ‫‪ Gallimena.1976‬ןי‪ )[]885.1!].‬ן?ט;(?‪!.8 :‬‬ ‫גםאתעזרגת ‪:‬מדיניותומלחמהמהגותהצבאיתהמודינית‪,‬‬ ‫הוצאתמערכות‪.‬סידרתמרכז" כובד"‪,1984,‬נספח א'‪.‬‬ ‫בנושא זהעסקתיבהרחכה בחלק ע‪ 1‬שלתיזתהדוקטורט‬ ‫שלי ‪:‬‬ ‫הסינתטי‪-‬אפריוריכיישומו ‪:‬פתרוןלבעייתנתוניהחוש‪,‬‬ ‫אוניברסיטתתל‪-‬אביב‪.1987.‬‬ ‫הגדרה זו היא ג רמהמשופרת‪ "-‬שלהצעתלידל‪-‬הארס‬ ‫שהוזכרה לעיל‪.‬שבההושםדגש עלהמשאבים"" ולאודווקא‬ ‫עלה‪-‬אמצעים‪-‬הצבאיים‪.‬מעניין‪ ,‬כילידל‪-‬הארטהגיעלהגדרתו‬ ‫מתוך ביקורת הפוכה לחלוטין מזו שלי‪ :‬הוא מבקר את‬ ‫קלאוזביץ על כי הואפותחפתהרחב מרילמעורבותהדרג‬ ‫הצבאי במהשצריך להיות נתון לשיפוטו שלהדרגהמדיני‬ ‫בלבד‪ ,‬והואמאשים אתקלאוזביץב"טשטושההבחנה בין‬ ‫האסטרטגיהלמדיניות"אסטרטגיה‪ ,‬של גישהעקיפה‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫עמ' ‪.)327‬לרעת'‪.‬כיקורת זו שללירל‪-‬הארטיסודהבטעות‪.‬‬ ‫נוסף על כך קיים‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם הגורם של איכות"האדם"‬ ‫מורל‪ ).‬אומץ‪ .‬מוטיבציה‪,‬מנהיגות וכר( כמרכיב כעוצמה‬ ‫המשן מעמ' ‪35‬‬ ‫ומוראל ‪ -‬וכן בהשפעת ערך המבטא את האיכות‬ ‫אפקטיוויות‪-‬הלחימה(‪),‬‬ ‫השונה מעם לעם‪ .‬אולם‬ ‫פוטנציאל""‬ ‫עצמה )‪ (Power‬לדעתו היא‬ ‫בעוד כוח‬ ‫)‪ (Strength‬הוא השינוי שחל בפוטנציאל זה לטוב‬ ‫ולרע בתוקף התנאים הריאליים‪ .‬מכאן שנוסחת‬ ‫דופוי ‪ :‬עצמה = כוח כמות) אש( א תנאים גורמים)‬ ‫משפיעים( א‬ ‫אפקטיוויות איכות() ‪ -‬המהווה‬ ‫ה"תיאוריה"‬ ‫בתמצית את‬ ‫שלו או מוטב לומר‬ ‫ הפרשנות שלו לתורתם של‬‫מעוררת‪ -,‬לפחות בעיני‪ ,‬ספקות רבים‪.‬‬ ‫תיאוריית‪-‬לחימה"‪",‬‬ ‫כזכור‪ ,‬היא‬ ‫הכללת‬ ‫עקרונות‪-‬יסוד‬ ‫ומאפשרים‬ ‫המסבירים תופעה‬ ‫שימושית לצורכי תכנון וניהול‬ ‫יצוב~ תורה‬ ‫קלאוזביץ‬ ‫ופולר‬ ‫וצלח" של לחימה‪ .‬האמנם כזו היא התיאוריה של‬ ‫לופוי ?‬ ‫דופוי ועמיתיו טוענים שעמדו בכל הדרישות‬ ‫גבאות לפיתוח‬ ‫ביתות של לחימה ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגדירו את‬ ‫הקשר' ביניהם‪.‬‬ ‫מרכיבי‬ ‫הלחימה‪,‬‬ ‫תהליכיה‬ ‫ב‪ .‬תיארו את כל אלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדדו את כל אלה כימתו)‬ ‫דופוי ועמיתיו טוענים גם‬ ‫דרך‪:‬‬ ‫קלסית‪,‬‬ ‫היינו‬ ‫ביצעו‬ ‫ושיקללו(‪.‬‬ ‫שעשו את‬ ‫תצפית""‬ ‫הכוללת‪.‬אולםנושאזה נידוןבהוחבהובעמקותרכה על‪-‬ידי‬ ‫קלאוזביץ ואין בידילהוסיף לו‪.‬עםזאת אנינוטהלהסכיםעם‬ ‫קלאוזביץ‪ ,‬כיגורם איכות"האדם" הואבמידהרבה נתון""‬ ‫אשרקשהלשלוט בו ואיןביכולתולפצות‪.‬במישור‬ ‫האסטרטגי‪.‬‬ ‫עלנחיתותגדולה בכוח פיסי"‪..‬‬ ‫ראהאתמאמרי ‪:‬הלוגיקה" שלדפקתלקחיםצבאיים"‪,‬שם‪.‬‬ ‫המפורסמות‬ ‫כישלוןההתרעהכמלחמת יוםהכיפורים הוא מן‬ ‫ואףזכהלוועדתחקירה‬ ‫ממשלתיתולמאמריםרביםבעיתונות‬ ‫המקצועית‪.‬לרעתי‪ ,‬עיסוקהיתרבהתרעהמחפה על כישלון‬ ‫חמורהרכהיותר שהיו לוהשלכותאסטרטגיותבמלחמת יום‬ ‫הכיפורים לפחות) עלסעזלות של חיל האוויר ודשריזן(‪:‬‬ ‫הכישלוןבמכנה'‬ ‫הכוחהישראליאשר נבעמחוסרהבנה של‬ ‫משמעותהמידעשהגיע עלהצטיידות האויבבטילים‪.‬‬ ‫מבוסס עלמדרש חז"ל‪ :‬אין‪-‬הקדוש ברוך הוא מכה את‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא אם כןבוראלהםרפואה תחילה‪ .‬מנילה) י‪.‬ג(‪.‬‬ ‫פרטפיקנטי מעניין ‪ :‬ביןמקימיהמחלקהומייסדיה נמנו סר‬ ‫לורנסאוליפנטאשר‪,‬למרותהיותונוצריפעלליישוביהודים‬ ‫בארץ‪-‬ישראל ואףהתיישב עלהכרמל(והארכיאולוג אחר‪,‬‬ ‫כך גם סרומייג'ר‪-‬ג'נרלן צ'רלס וילסון‪ ,‬אשר חפר הרכה‬ ‫בארץ‪-‬ישראלובירושליםואשר‪,‬עלשמונקראתקשת‪-‬וילסון‪,‬‬ ‫שחיברה כימי בית שני אתהר‪-‬הבית אל העיר העליונה(‪.‬‬ ‫מתברר‪ .‬כיחלקנכבד מןהמחקריםוהסיורים שכיצעואישים‬ ‫אלו היהבתוקףתפקירםבמודיעיןהבריטי !‬ ‫מובא אצל‪ChristopherAndrew: SecretService,‬‬ ‫‪ 1.‬ן ק‪19%5..‬א‪0‬ןח‪0‬חובתח‪..‬הספר עוסקבהיסטוריה של‬ ‫הקמתקהילת הביוןהבריטית‪,‬והנתוניםכפיסקה זולקוחים‪,‬‬ ‫רובם ככולם‪.‬מספר זה‪.‬‬ ‫ראה כענייןזהאתמאמרי ובקש"חוכמה וחשבון"‪,‬שם‪ .‬עמ'‬ ‫‪.52-51‬‬ ‫טון‪-‬טסו‪ .‬שם‪ .‬עמ' ‪ .]9‬סון‪-‬טסו התכוון‪ .‬כמובן‪ ,‬להטעיה‬ ‫בתחוםהתמרון‪.‬‬ ‫סיפורה שלהיחידהלמודיעיןמדעיכבריטניהמתוארבצורה‬ ‫מאלפת על‪-‬ידי מישהקים אתהיחידה ועמדבראשהבמשך‬ ‫כלהמלחמה‪ .‬ראה ‪ -‬ר"ג נ'ונס‪:‬מלחמה סודיתביותר‪,‬‬ ‫הוצאתמערכות‪1984,‬נדפס)במקורב‪ 1978-‬ן‪.‬‬ ‫הכינוימלחמות‪.‬‬ ‫המהנדסים"נבחר‪.‬כאמור‪,‬על‪-‬ידיההיסטוריון‬ ‫מייקל הווארד כדי לתאר אתהמלחמותהמודרניות מאז‬ ‫מלחמתהעולםהשנייה‪,‬אשר עליהן הוא אומר ‪:‬המלחמה‪.‬‬ ‫באוויר‪.‬כמוהכמלחמהבים‪.‬הפכה!לתרגילמתוחכםלהפליא‬ ‫בכושרהמצאהטקטי וטכני‪ .‬שבו היוהלוחמיםהמקצועיים‬ ‫תלוייםכמומחיותו שלהמרען לאפחותמכפי שהיותלויים‬ ‫במיומנותםשלהם בביצועהמשימה‪ -‬שם‪ ),‬עמ' ‪.)143‬‬ ‫הטרם ‪ :‬פעולה‪.‬מוקדמת‪,‬התנהגות שיש בהמשוםתגובה‬ ‫לגירוייםהעתירים לבוא" מילון‪ ,‬אבן‪-‬שושןן‪.‬‬ ‫התרגום של‪ 3.3. Graham‬יי‪-]8‬ל ת)(‪ .‬עמ' ‪.210‬‬ ‫סון‪-‬טסו‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪77‬ההדגשות) שלי(‪.‬‬ ‫פרידריך הגדול‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪.66‬‬ ‫גם כעניין זה ראה אתמאמריהלוגיקה‪ -‬שלהפקתלקחים‬ ‫צבאיים"‪ .‬שם‪ .‬הנושא של צסיית" מהלכי האויב מראש"‬ ‫בעילוב)המודיעין‬ ‫בתחזיתכזו(הואבעייתיביותר‬ ‫ובמתודולוגיה‬ ‫שלועסקתיכמאמריםהנזכריםבדעכה מס' ‪ 23‬לעיל‪.‬‬ ‫סון‪-‬טסו‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬ ‫בכוונהתחילהנמנעתיבמאמרזהמלעסוקבשיקוליכמוסריים‬ ‫בתורתהמלחמהוצימצמתי את הדיוןלהיבטים של בניין‬ ‫הכוח ושלהפעלתובלבד‪.‬אולם איןזאתאומרת כי אניחושב‬ ‫שניתןלהפריד כין ההיבט הצבאי להיבטהמוסרי‪ .‬להיפך‪,‬‬ ‫לדעתי יש מקום מכריע לשיקולי מוסרברמת העל של‬ ‫האסטרטגיה‪.‬אםנשתמשכמונחיו שלאריסטו‪,‬שקבע‪,‬כזכור‪,‬‬ ‫כיהחוכמההמדינית גבוהה יותרבהירארכיה מןהחוכמה‬ ‫האסטרטגית‪,‬נאמר כימעמדה שלחוכמתהמוסרגבוהיותר‬ ‫ממעמרה שלהחוכמההמדינית‪.‬‬ ‫לידל‪-‬הארט‪ .‬שם‪ .‬עמ' ‪.344‬לידל‪-‬הארט מונה גם מספר‬ ‫עקרונותנוספים כמו) עקרוןהמטרה(‪ ,‬אשר אינם נובעים‬ ‫דווקא מןה"אסטרטגיה שלגישהעקיפה"‪.‬‬ ‫הניתוח שהובאכמאמר זה מצדיק‪ ,‬בסופו של חשכון‪ .‬את‬ ‫האינסטינקטיבית שללירל‪-‬הארטמקלאוזכיץ‪.‬אפילו‬ ‫רתיעתו‬ ‫אםצודקיםמבקריו שללידל‪-‬הארטבטענתם‪ ,‬כי לאקראאת‬ ‫קלאוזביץ בעיון‪ .‬ברור מן הש חזור הלוגישבוצע)במאמר‬ ‫זה( שלההנחותהעומדותבבסיסמשנתו שלקלאוזכיץ‪ ,‬כי‬ ‫הנחות אלו מנוגדות כתכלית היסוד להנחות היסוד של‬ ‫לידל‪-‬הארט‪ ,‬וכיהנחותיו שללידל‪-‬הארטמתאימות יותר‬ ‫למציאותהטכנולוגיתהמודרנית‪.‬‬ ‫סון טסו‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.65‬‬ ‫שלספיר‪ :‬המלט‪,‬מערכה ד'‪,‬תמונה ז'תרגום) שלאברהם‬ ‫שלונסקיבמחזות‪,‬כרךשני‪,‬הוצאתהקיבוץהמאוחרוספריית‬ ‫הפועלים‪ ,1971,‬עמ' ‪.)140‬‬ ‫לקחי‪-‬קרבות(‪ ,‬איתרו גורמים ומשתנים משפיעים‪,‬‬ ‫הפסידו במלחמה‪ ,‬אך ניצחו בקרבות‬ ‫לייצג‬ ‫בלחימה שאותה ביקש המודל שלו‬ ‫; אך אם‬ ‫לספרו‪ :‬הבנת" מהותה של‬ ‫כך מדוע קרא‬ ‫מלחמה"?‬ ‫‪.11‬‬ ‫צ_ ברו מידע וניתחו אותו לפי)‬ ‫יחסים‬ ‫וקשרים(‪ ,‬פיתחו‬ ‫איכות) או‬ ‫אפקטיוויות‪-‬לחימה‪,‬‬ ‫התשת‬ ‫כוחות‪ ,‬הפתעה‪,‬‬ ‫מכפילי‪-‬כוח‪ ,‬דיכוי על‪-‬ידי‬ ‫חיכוך‪,‬‬ ‫אש ועוד(‪,‬‬ ‫מרכיבים‪ ,‬תהליך‪,‬‬ ‫תפישות‬ ‫הציגו השערות ובחנו אותן‪.‬לאור הנוסחה דלעיל‬ ‫ומצאו כי היא עונה לדרישות ועומדת במבחן‪.‬‬ ‫אולם אפילו אם אין סיבה להטיל ספק בטיב‬ ‫המתודה המדעית שבה פיתחו דופוי ועמיתיו את‬ ‫המודל לשיפוט כמותי שלהם‪ ,‬הנה יש סיבות רבות‬ ‫להטיל ספק לא רק בחלק מממצאיהם‪ ,‬אלא‪,‬‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫במודל עצמו‪ ,‬שלא לדבר בנוסחה‬ ‫המייצגת אותו‪ .‬זאת ועוד ‪ -‬לדעתי צריכה הבנת‬ ‫תופעת המלחמה להיעשות בדרך שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫אנו זקוקים קודם כל למודל שיבטא את מהות‬ ‫הביטחון הלאומי‪ ,‬אחריו ‪ -‬למודל שיבטא את‬ ‫אחר‪-‬כך‬ ‫מהות המלחמה ורק‬ ‫למודל שיבטא את‬ ‫מהות הלחימה בתחום הצבאי‪ .‬לראיה ‪ :‬דופוי‪ ,‬עם‬ ‫המודל שלו‪ ,‬אינו יכול להסביר‪ ,‬למשל‪ ,‬מדוע‬ ‫הפסידה ארה"ב את המלחמה בוויטנאם‪ ,‬וישראל‬ ‫ את המלחמה בלבנון‪ ,‬למרות שאותו מודל‬‫מוכיח‬ ‫שעשו‬ ‫למדו)‬ ‫לטובתן‪.‬‬ ‫דופוי‬ ‫לכאורה‬ ‫שהפער‬ ‫יכול אמנם‬ ‫האיכותי‬ ‫הולך‬ ‫לטעון‪ -‬שארה"ב‬ ‫וגדל‬ ‫וישראל‬ ‫‪-‬‬ ‫היינו‬ ‫המשך מעמ' ‪44‬‬ ‫‪ .44‬נ"ל' דין‪',‬קביעת"דפזס' צבאדרגנהששראל"‪ ,‬אצל יעקב‬ ‫ארז ואילן בפיר עורכים(‪ ).‬צה"ל בחילו אנציקלוסדיה‪-‬‬ ‫לצבא ולביטחון‪ ,‬כרך ‪ - 1‬צבא וביטחון א'(‪,)1966-1948‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ . 1982,‬עמ' ‪.68‬‬ ‫‪ .45‬יש"מקוםלתמוהאםבן‪-‬נורידן‪.‬לבד אולי‬ ‫מהתלהבותרגעית‪,‬‬ ‫שקלאתהדברכרצינות"שיפטן‪),‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)98‬‬ ‫‪ .46‬ראה מאמרי‪ ,‬יומן"המלחמה של דוד בן‪-‬גוריון כמקור‬ ‫היסטורי למלחמת העצמאות‪ .-‬קתדרה"" חוברת ‪,43‬‬ ‫ירושלים‪,‬מרס‪ .1987‬עמ'‪. 192-173‬שיפטןהעירעלחשיבות‬ ‫היומןלרבותסדר"העדיפויות שלהמלחמה"בספרו‪ ),‬עמ'‬ ‫ן‪ .731-831‬אכל סבר שכן‪-‬גוריון נזהר‪ .‬שלא לכלול בהם‬ ‫ביומניו[)דבריםשבחרלהסתיראףמכותבתולדותהעתים"‬ ‫שם‪ ).‬עמ'‪,137‬הערה ‪.)15‬‬ ‫‪ .47‬שיפטןמניח‪,‬כדברהמובןמאליו‪,‬ששטחשייכבש בידיצה"ל‬ ‫יישארכשליטת ישראל‪ ,‬ואינומהרהרכאפשרותשהסדר‬ ‫מדיני לאישקףאתהעצמהואתההישגשל צה‪-‬לבלבדראה‪),‬‬ ‫לדוגמה‪,‬בספרו‪ .‬עמ'‪ .)239-238‬כדונובכיבושהעירהעתיקה‬ ‫בירושלים‪ ,‬גורס שיפטן‪ ,‬כי מי שחושב שכן‪-‬גוריון רצה‬ ‫לכבושאותה‪,‬מייחס לו קהות‪.‬מדינית" עמ'‪ ;81 ,‬והשווה‬ ‫דבריו עלתמימות"מדינית"כעמ'‪(. 155‬זאת‪ ,‬כיווןשלאהניח‬ ‫אפשרות שלמסירת חלקי העיר‪ ,‬לאחר כיבושה‪ ,‬לממשל‬ ‫בינלאומי אוירדני‪,‬בעקבותהסדרמריני‪.‬‬ ‫‪ .48‬ב‪ 1949-‬העלה בן‪-‬גוריון בפניועדתהפיוס הצעהשישראל‬ ‫תקבל את הרצועה‪ ,‬על פליטיה‪,‬כתרומה לפתרון בעיית‬ ‫הפליטים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪53‬‬