1. No category

‫מבוא לאסטרטגיה‬
‫ובטחון לאומי‬
‫יהושפט הרכבי מלחמה ואסטרטגיה עבודת‬
‫סיכום עמודים ‪184-114‬‬
‫נקב יהודה‬
‫גורמי הניצחון‬
‫פירוש המילה ניצחון לפי מילון ההווה‪,‬ספרית מעריב – התגברות על היריב במלחמה או‬
‫בוויכוח או בתחרות וכו'‪.‬‬
‫קווינסי רייט – מתוך הערך "מלחמה" האנציקלופדיה הבין לאומית למדעי החברה (אנגלית)‬
‫"מלחמה היא סכסוך בין קבוצות מדיניות‪ .‬נעשה ע"י כוחות צבא בגודל ניכר ולאורך זמן ניכר"‪.‬‬
‫ההגות הצבאית ומאמציהם של המצביאים כוונו מאז ומתמיד לזיהוי הגורמים המנחילים‬
‫ניצחון‪ .‬ניתן לומר שאין גורם קבוע אחד ניתן למנות מספר גורמים‪.‬‬
‫קרב או תמרון‬
‫האם חתירה ישירה לקרב או בקשת הישג על ידי תמרונים תוביל אותנו לניצחון? שאלה זו‬
‫תתברר מעימות בין שתי תפיסות זו של קלאוזביץ או זו של לידל הארט‪.‬‬
‫החתירה לקרב "הגישה הישירה "‬
‫לפי תפיסתו של קלאוזביץ‪,‬הגורם המייחד את המלחמה הוא הלחימה‪ .‬הלחימה מבטאת‬
‫בראש ובראשונה בהתנגשות בקרב שבה פוגעים הצבאות זה בזה וזו המהווה את שיאה של‬
‫המלחמה‪.‬קלאוזביץ ציין(ספר א'‪,‬פרק ‪,2‬עמ'‪.)39‬‬
‫הלחימה היא הכוח היעיל היחיד במלחמה‪ .‬מטרתה היא הרס כוחות האויב‪ .‬הדגשתו‬
‫התקיפה של קלאוזביץ באה כתגובת ביקורת על אורחות המלחמה במאה ה‪,82-‬שבה לא‬
‫הלחימה כהתנגשות הקרבית עמדה במרכז המלחמה והאסטרטגיה אלא התמרון‪.‬‬
‫תמרונים "הגישה העקיפה"‬
‫תורתו של לידל הארט נקראה "הגישה העקיפה" והיא טוענת‪,‬במקום לחתור להתמודדות‬
‫קרבית כדברי קלאוזביץ ("הגישה הישירה")‪,‬יש לתמרן ולהפתיע את האויב במקום שהוא‬
‫לא מצפה‪ .‬תורת הגישה העקיפה מניחה‪,‬שבכל מערך יש נקודת תורפה‪,‬שאותה יש לזהות‬
‫ולמקד את ההתקפה עליה‪.‬המטרה בלחימה אינה הרס הכוחות ושפיכות דמים‪,‬אלא מיטוט‬
‫המורל והרוח באמצעות שיבוש המאזן הפסיכולוגי‪,‬על ידי פגיעה בפיקוד שיגרום לפגיעה‬
‫בחיילים‪".‬שיתוק יותר מהרס הוא המטרה האמיתית במלחמה והאפקט שלו מרחיק לכת‬
‫יותר" (מחשבות על מלחמה [אנגלית]‪,‬עמ' ‪.)06‬המטרה במלחמה על פי לידל הארט היא‬
‫נפשית יותר מפיזית‪.‬החוכמה הצבאית היא לעשות את האסטרטגיה ליעילה במידה שכזאת‬
‫שהלחימה תיעשה שולית ‪,‬האסטרטגיה חותרת אפוא לחסוך בטקטיקה‪".‬טובה חכמה‬
‫מגבורה (קהלת‪ ,‬ט' ‪.) 804‬‬
‫תפיסה דומה באה ליידי ביטוי על ידי מרשל דה‪-‬סאקס(בעיונים באומנות המלחמה‪,‬ע'‪)820‬‬
‫שטוען שבמידה ואפשר לשכנע את האויב בלי המחיר של קרב הדמים מוטב‪,‬זהו האידיאל של‬
‫ניצחון על ידי להטוט‪ .‬הקרבות המאה ה‪ 82-‬היו קצרי טווח דבר שאפשר למחנות לתמרן‬
‫בטווח הראייה של כל אחד מהם‪,‬בבקשם להשיג מערך שיעניק להם יתרון‪.‬כאשר צד אחד‬
‫השיג יתרון בהיערכות ‪,‬יריבו היה מודה בנחיתותו ונמנע מהקרב ומסתלק ובכך כאילו היה‬
‫משלים עם תבוסתו‪.‬‬
‫עמדתו של קלאוזביץ הפוכה ‪ .‬האסטרטגיה אינה יכולה לדלג על השלב הטקטי‪ .‬את עמדתו‬
‫ביסס על מספר גורמים‪4‬‬
‫גורם היסטורי‬
‫אופי הלחימה שהיה נהוג במאות ה‪ 81-‬ו‪ 82-‬השתנה לאחר המהפכה הצרפתית ‪ ,‬בלחימה‬
‫השתתפו המוני אנשים ולא היה ניתן לתמרן אותם כפי שהיה נהוג עד כה‪,‬עוצמה היה צריך‬
‫להוכיח במבחן של התמודדות דמים‪.‬‬
‫גורם תיאורטי אנליטי‬
‫המסקנה כי הלחימה היא מרכז הכובד של המלחמה נבעה כמסקנה הגיונית מתפיסתו‬
‫הכללית של קלאוזביץ‪,‬מההגדרה שמלחמה מטרתה לכפות את רצוננו על היריב התחייב‬
‫הצורך להביאו למצב שבו לא תהיה לו יכולת להתנגד‪,‬ולשם כך יש להביס את צבאו‪ .‬התמרון‬
‫בא להכין את הלחימה ‪,‬אך לא במקומה‪.‬‬
‫גורם חינוכי תורתי‬
‫שימוש בלהטוט וצפייה למלחמה אלגנטית של תמרונים בלי שפיכות דמים עלולה להיות‬
‫השפעה מזיקה מבחינה פסיכולוגית על המפקדים והגייסות וכיוון שזו אסטרטגיה של פחד‬
‫מאבידות ובמפגש עם שרוצה להגיעה להכרעה על ידי קרב תהיה ידו של זו על העליונה‪.‬‬
‫על פי רוב אין די בהצגת יכולת איום על מערך האויב‪,‬צריך לתרגם את האיום למעשה‪.‬‬
‫קלאוזביץ הסביר שהקרב והרס כוחות האויב הוא מטרה אחת מרבות שאפשר לבקשן‬
‫במלחמה‪,‬אולם התמודדות קרבית כחותמת את המלחמה אינה מצויה בכל מלחמה‪.‬‬
‫ביקורת על תפישתו של קלאוזביץ על ידי לידל הארט‪.‬‬
‫לידל הארט ראה בגישתו של קלאוזביץ את הקרב ואת התנגשות הדמים כגישה מוטעית‬
‫ביסודה‪ .‬לידל הארט טען‪,‬שקלאוזביץ פירש בצורה מוטעית את ניצחונותיו של נפוליאון‬
‫שייחס להם את להיטות הקרב שבו בזמן שלטענתו ניצחונותיו של נפוליאון נבעו מניידות‬
‫ותמרון‪ .‬קלאוזביץ היה ער לחשיבות התמרון‪,‬אולם קיים הבדל לגבי מיקום התמרון‪.‬אצל‬
‫לידל הארט התמרון של הגישה העקיפה קודם בעיקרו למגע הקרבי‪,‬ואילו קלאוזביץ אינו‬
‫מגבילו‪,‬והוא מצוי במסע ההתקרבות ואף בקרב עצמו‪,‬כאשר הללו שני סוגי תמרונים שונים‪.‬‬
‫לידל הארט ביקש להקטין את המחיר והתמרון נועד למעט באבדות ואילו קלאוזביץ ביקש‬
‫להקטין את הסיכון שמא היריב הוא שיחתור למגע הקרבי והוא שינצח‪.‬‬
‫גורמים נוספים בעלי השפעה על הניצחון‬
‫האם לפגיעה במרכז או בפריפריה‪,‬תהייה השפעה על תוצאת המלחמה?‬
‫שאלה ברמה אסטרטגית עליונה‪.‬פגיעה במרכז היא בעלת השפעה מיידית גדולה ואומנם היא‬
‫קשה יותר לביצוע‪.‬פגיעה בפריפריה היא ביטוי לגישה העקיפה‪,‬בה מבחר מטרות גדול יותר‬
‫ולעתים ההשפעה קטנה‪.‬הבחירה מותנית בנסיבות ואין כן נוסחה המבטאת עדיפות‪.‬כפי‬
‫שניתן לראות במשך ההיסטוריה‪,‬מדינה בעלת עוצמה צבאית‪,‬כדוגמת ארצות‬
‫הברית‪,‬במלחמת וייטנאם‪,‬שעוצמתה רבה פי כמה מזו של וייטנאם‪,‬הובסה‪,‬לוייטנאמיים‬
‫הייתה יכולת ספיגה יותר מהאמריקאים‪ .‬עוצמתה של מדינה יכולה לנבוע מגוף שלישי‪,‬על‬
‫ידי שימוש במערך הבין לאומי‪ .‬לכמות האנשים שמשתתפים בקרב‪,‬יכולה להיות השפעה‬
‫על התוצאה‪,‬תלוי איכן הקרב מתבצע‪,‬במישור‪,‬בקרבות היתקלות יש לעליונות מספרית פחות‬
‫השפעה‪,‬וערך רב נודע יותר לצד הנוקט יוזמה‪ ,‬ואילו בקרבות מצור והבקעה המסות‬
‫משפיעות יותר‪ .‬במלחמת וייטנאם‪,‬ניתן לראות שלמרות שלוייטנאם היו פי מאה ושישים‬
‫אבידות יותר מאשר לאמריקאים‪,‬המלחמה הסתיימה בניצחון לוייטנאם‪,‬משום שאבידות‬
‫האמריקנים הקטנות היו בלתי נסבלות לאמריקנים‪,‬ואילו האבידות העצומות של וייטנאם היו‬
‫נסבלות לוייטנאמיים‪ 266,666(.‬לעומת ‪ ,)96,666‬במלחמה יש אפוא לא רק תחרות‬
‫בעוצמה‪,‬אלא תחרות ביכולת הנשיאה בסבל‪.‬בתחרות זו יש יתרון לעמים רבי אוכלוסייה‬
‫ולא מפותחים‪,‬שכן העמים המפותחים רגישים יותר לקורבנות‪.‬‬
‫בעבר חזרה והושמעה הטענה‪,‬שיש גודל אופטימאלי של צבא שניתן להנהיגו‪ ,‬וכי יש גבול‬
‫שמעבר לו כל המוסיף גורע‪.‬מקיאבלי חישב ומצא כי הגודל המרבי של צבא הוא ‪96,666‬‬
‫לוחמים‪ .‬צבא גדול מזה‪ ,‬אינו אלא מטרד‪.‬הגורם הלוגיסטי של האספקה וניוד הכבודה של‬
‫הצבא הגבילו מאוד‪ .‬אנו רואים שניצחון לא הושג תמיד על ידי צבא גדול‪.‬יהודה המכבי‬
‫אמר ‪"4‬לא ברוב חייל ניצחון במלחמה"(מקבים‪,‬א'‪,‬ג'‪.)83,‬מקרים בהם גברו מעטים על רבים‬
‫אינה כלל הגדה‪,‬ולהדגשת האיכות כגורם הקובע‪,‬העדיף על הכמות היה על מה להסתמך‪.‬‬
‫קלאוזביץ זיהה גורם נוסף‪,‬גורם המורל‪,‬כמשפיע על תוצאות ההתמודדות המלחמתית‪.‬‬
‫מורל על פי קלאוזביץ כלל "כשרון המפקד‪,‬הניסיון והאומץ של הגייסות ורוחם‬
‫הפטריוטית"(שם‪,‬ע' ‪ .)821‬המורל היה גם מקביל לגורם האיכותי‪ .‬הגורם העיקרי הבונה‬
‫מורל הוא בטחון הגייסות ואמונם בפיקוד ובמיומנות של עצמם‪.‬אמון כזה מתבסס על התנסות‬
‫במבחנים שעמדו בהם‪ .‬נפוליאון אמר ‪"4‬לא נאומים בזמן המערכה יתנו עוז בלב החיילים‪.‬‬
‫החייל הוותיק כמעט שאינו מקשיב להם‪,‬והטירון ישכחם עם המטח הראשון"(החייל הטוב‪,‬ע'‬
‫‪ 4 20‬אמרה‪ .) 08‬הלחימה הטובה נגזרת מרגש החובה של הלוחם למלא את תפקידו‬
‫כחייל‪,‬כגאווה במקצוע‪ .‬היו צבאות‪,‬כמו לגיון הזרים הצרפתי‪,‬שהייתה להם מסורת לחימה‬
‫מפוארת בלי אידיאולוגיה‪ .‬פיתוחים טכנולוגיים הביאו לשינויים בלחימה שנבעו משדרוג‬
‫אמצעי הלחימה‪.‬יתרון זה היה בא ליידי ביטוי עד אשר האויב היה משתמש באותו‬
‫טכנולוגיה‪,‬או מצא דרך להתנגד לו‪ .‬על הלחימה השפיעו בנוסף‪ ,‬שינויים באמצעי התחבורה‬
‫כמו הרכבת‪,‬או שינויים אחרים‪,‬כמו טלגרף או שימורי המזון‪ .‬לביזנטיים היה נשק סודי‬
‫בצורת חומר דלק‪",‬אש יוונית"‪,‬שהותזה על האוניות‪,‬בעזרתו הובסו הערבים שניסו לפרוץ‬
‫בשנת ‪ 016‬דרך המצרים ולהגיע לקונסטנטינופול‪ .‬בפיתוח טכנולוגי צריך להשתמש בחוכמה‬
‫על מנת להשיג יתרון‪ ,‬ב‪ 8200-‬היו לאוסטרים תותחים טובים יותר מאשר לגרמנים אבל הם‬
‫הציבו אותם במקום לא יעיל‪,‬כך אנו רואים‪,‬שיתרון טכנולוגי יכול לרדת לטמיון בשל נחשלות‬
‫טקטית‪ .‬מפלות וניצחונות מושפעים לא רק מכישרונם של המפקדים והלוחמים‪,‬אלא פעמים‬
‫רבות מגורם מיקרי שאי אפשר היה לצפותו‪ .‬מזג אוויר הווה גורם מפתיע על תוצאות‬
‫הקרב‪,‬ערפל שהגביל את הראייה‪,‬גשמים ששינו את נתיב ההתקדמות‪.‬ככל שאי הוודאות גדול‬
‫יותר‪,‬החלטות מתקבלות באקראי ועל סמך ניחוש‪,‬שניתן להחשיבו כמזל לטוב או לרע‪,‬תלוי‬
‫בתוצאה‪.‬‬
‫הניצחון ‪ -‬מהרמה האסטרטגית או הטקטית ?‬
‫האם הניצחון הוא כתוצאה מפיקוד טוב או לוחמים מוכשרים? יש שתי גישות שדנות בשאלה‬
‫זו ‪.‬‬
‫הדגשת הרמה האסטרטגית ‪ -‬יש הטוענים שחשוב שהמצביא יהיה טוב‪,‬מכיוון שבלעדיו לא‬
‫יתנהל הקרב בצורה טובה‪,‬קלאוזביץ טען שצריך להסתכל על פרידריך הגדול ועל‬
‫נפוליאון שניהלו בעצמם את הקרב והמלחמה‪.‬נפוליאון נהג לומר‪,‬שבמלחמה המפקד הוא‬
‫המפתח לכל ‪" 4‬במלחמה לא אנשים העיקר‪,‬אלא האיש‪ ".‬ליוקרת המפקד יש ערך רב מול‬
‫האויב‪,‬ולינגטון אמר‪,‬שעצם הידיעה שנפוליאון נמצא בצד השני נותנת ליריב יתרון שווה‬
‫ערך לכ‪ 16,666-‬חיילים‪ .‬הישגים הושגו במלחמות הודות לתחבולות המפקדים‪.‬‬
‫הדגשת הרמה הטקטית – בלחימת הפלנקס היווני נודע חשיבות ראשונית ליכולת הלוחמים‬
‫ולאיתנות עמידתם‪.‬הפלנקס היה גוף כבד שהיה קשה לתמרנו‪.‬המפקד קבע את מקום‬
‫ההיערכות‪,‬אבל כאשר התפתח הקרב עצמו‪,‬נוצר מצב של התכתשות שהוכרעה על ידי כשרון‬
‫הלחימה ועמידה של הלוחמים בצורה עצמאית‪.‬‬
‫קלאוזביץ ייחס חשיבות שונה למפקד ולגייסות לפי הנסיבות ההיסטוריות וצורת הקרב‬
‫(ספר ג'‪ ,‬פרק ‪ ,1‬ע'‪ .)823‬הוא הניח‪,‬כי באירופה הולכות וקטנות אפשרויות המפקדים לחדש‬
‫תחבולות‪,‬ולכן תוצאות הקרבות יושפע מאיכות הלחימה של הגייסות‪,‬מרוחם הפטריוטית‬
‫ובייחוד מספרם‪.‬‬
‫סיכום‬
‫ניתן לראות מספר גישות‪ ,‬לגורמים שמנחלים ניצחון אם על פי קלאוזביץ ‪,‬לידל הארט‬
‫ואחרים‪,‬לגבי המושג ניצחון‪,‬וגורמים שיש באפשרותם להשפיע על תוצאת הקרב‪.‬כל הוגה‬
‫בדרכו מנתח את אופי הפעולה והדרך שיש לבחור‪,‬יש הדורשים פעולה ישירה‪,‬קלאוזביץ‪,‬בלי‬
‫התחשבות במספר הנפגעים‪,‬המטרה להרוס את האויב להגיע למצב הכרעה בדרך הקרב‬
‫עצמו‪,‬יש דיון על מספר המשתתפים בקרב‪,‬על איכותם‪ ,‬המורל‪,‬טכנולוגיה‪,‬מהירות התגובה‬
‫ועוד נושאים כל אחד בדרכו‪,‬מנגד לידל הארט‪,‬מתחשב גם באבדות של היריב‪,‬רוצה להגיע‬
‫לניצחון‪,‬במידת האפשר גם ללא קרב‪,‬מבחינתו‪,‬אמנות המלחמה היא להביס את האסטרטגיה‬
‫של היריב‪,‬לא אותו עצמו‪.‬‬
‫מאז ומעולם שררה אנדרלמוסיה רבה בשדה הקרב‪,‬צבא טוב הוא זה שבשבילו מצב של‬
‫תוהו ובוהו איננו רק בבחינת אסון‪,‬אלא גם בבחינת הזדמנות‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫יהושפט הרכבי ‪ ,‬מלחמה ואסטרטגיה תל אביב ‪ 4‬מערכות ‪ , 8336 ,‬חלק ב עמ'‬
‫‪128-111‬‬