מבוא לאסטרטגיה ובטחון לאומי יהושפט הרכבי מלחמה ואסטרטגיה עבודת סיכום עמודים 184-114 נקב יהודה גורמי הניצחון פירוש המילה ניצחון לפי מילון ההווה,ספרית מעריב – התגברות על היריב במלחמה או בוויכוח או בתחרות וכו'. קווינסי רייט – מתוך הערך "מלחמה" האנציקלופדיה הבין לאומית למדעי החברה (אנגלית) "מלחמה היא סכסוך בין קבוצות מדיניות .נעשה ע"י כוחות צבא בגודל ניכר ולאורך זמן ניכר". ההגות הצבאית ומאמציהם של המצביאים כוונו מאז ומתמיד לזיהוי הגורמים המנחילים ניצחון .ניתן לומר שאין גורם קבוע אחד ניתן למנות מספר גורמים. קרב או תמרון האם חתירה ישירה לקרב או בקשת הישג על ידי תמרונים תוביל אותנו לניצחון? שאלה זו תתברר מעימות בין שתי תפיסות זו של קלאוזביץ או זו של לידל הארט. החתירה לקרב "הגישה הישירה " לפי תפיסתו של קלאוזביץ,הגורם המייחד את המלחמה הוא הלחימה .הלחימה מבטאת בראש ובראשונה בהתנגשות בקרב שבה פוגעים הצבאות זה בזה וזו המהווה את שיאה של המלחמה.קלאוזביץ ציין(ספר א',פרק ,2עמ'.)39 הלחימה היא הכוח היעיל היחיד במלחמה .מטרתה היא הרס כוחות האויב .הדגשתו התקיפה של קלאוזביץ באה כתגובת ביקורת על אורחות המלחמה במאה ה,82-שבה לא הלחימה כהתנגשות הקרבית עמדה במרכז המלחמה והאסטרטגיה אלא התמרון. תמרונים "הגישה העקיפה" תורתו של לידל הארט נקראה "הגישה העקיפה" והיא טוענת,במקום לחתור להתמודדות קרבית כדברי קלאוזביץ ("הגישה הישירה"),יש לתמרן ולהפתיע את האויב במקום שהוא לא מצפה .תורת הגישה העקיפה מניחה,שבכל מערך יש נקודת תורפה,שאותה יש לזהות ולמקד את ההתקפה עליה.המטרה בלחימה אינה הרס הכוחות ושפיכות דמים,אלא מיטוט המורל והרוח באמצעות שיבוש המאזן הפסיכולוגי,על ידי פגיעה בפיקוד שיגרום לפגיעה בחיילים".שיתוק יותר מהרס הוא המטרה האמיתית במלחמה והאפקט שלו מרחיק לכת יותר" (מחשבות על מלחמה [אנגלית],עמ' .)06המטרה במלחמה על פי לידל הארט היא נפשית יותר מפיזית.החוכמה הצבאית היא לעשות את האסטרטגיה ליעילה במידה שכזאת שהלחימה תיעשה שולית ,האסטרטגיה חותרת אפוא לחסוך בטקטיקה".טובה חכמה מגבורה (קהלת ,ט' .) 804 תפיסה דומה באה ליידי ביטוי על ידי מרשל דה-סאקס(בעיונים באומנות המלחמה,ע')820 שטוען שבמידה ואפשר לשכנע את האויב בלי המחיר של קרב הדמים מוטב,זהו האידיאל של ניצחון על ידי להטוט .הקרבות המאה ה 82-היו קצרי טווח דבר שאפשר למחנות לתמרן בטווח הראייה של כל אחד מהם,בבקשם להשיג מערך שיעניק להם יתרון.כאשר צד אחד השיג יתרון בהיערכות ,יריבו היה מודה בנחיתותו ונמנע מהקרב ומסתלק ובכך כאילו היה משלים עם תבוסתו. עמדתו של קלאוזביץ הפוכה .האסטרטגיה אינה יכולה לדלג על השלב הטקטי .את עמדתו ביסס על מספר גורמים4 גורם היסטורי אופי הלחימה שהיה נהוג במאות ה 81-ו 82-השתנה לאחר המהפכה הצרפתית ,בלחימה השתתפו המוני אנשים ולא היה ניתן לתמרן אותם כפי שהיה נהוג עד כה,עוצמה היה צריך להוכיח במבחן של התמודדות דמים. גורם תיאורטי אנליטי המסקנה כי הלחימה היא מרכז הכובד של המלחמה נבעה כמסקנה הגיונית מתפיסתו הכללית של קלאוזביץ,מההגדרה שמלחמה מטרתה לכפות את רצוננו על היריב התחייב הצורך להביאו למצב שבו לא תהיה לו יכולת להתנגד,ולשם כך יש להביס את צבאו .התמרון בא להכין את הלחימה ,אך לא במקומה. גורם חינוכי תורתי שימוש בלהטוט וצפייה למלחמה אלגנטית של תמרונים בלי שפיכות דמים עלולה להיות השפעה מזיקה מבחינה פסיכולוגית על המפקדים והגייסות וכיוון שזו אסטרטגיה של פחד מאבידות ובמפגש עם שרוצה להגיעה להכרעה על ידי קרב תהיה ידו של זו על העליונה. על פי רוב אין די בהצגת יכולת איום על מערך האויב,צריך לתרגם את האיום למעשה. קלאוזביץ הסביר שהקרב והרס כוחות האויב הוא מטרה אחת מרבות שאפשר לבקשן במלחמה,אולם התמודדות קרבית כחותמת את המלחמה אינה מצויה בכל מלחמה. ביקורת על תפישתו של קלאוזביץ על ידי לידל הארט. לידל הארט ראה בגישתו של קלאוזביץ את הקרב ואת התנגשות הדמים כגישה מוטעית ביסודה .לידל הארט טען,שקלאוזביץ פירש בצורה מוטעית את ניצחונותיו של נפוליאון שייחס להם את להיטות הקרב שבו בזמן שלטענתו ניצחונותיו של נפוליאון נבעו מניידות ותמרון .קלאוזביץ היה ער לחשיבות התמרון,אולם קיים הבדל לגבי מיקום התמרון.אצל לידל הארט התמרון של הגישה העקיפה קודם בעיקרו למגע הקרבי,ואילו קלאוזביץ אינו מגבילו,והוא מצוי במסע ההתקרבות ואף בקרב עצמו,כאשר הללו שני סוגי תמרונים שונים. לידל הארט ביקש להקטין את המחיר והתמרון נועד למעט באבדות ואילו קלאוזביץ ביקש להקטין את הסיכון שמא היריב הוא שיחתור למגע הקרבי והוא שינצח. גורמים נוספים בעלי השפעה על הניצחון האם לפגיעה במרכז או בפריפריה,תהייה השפעה על תוצאת המלחמה? שאלה ברמה אסטרטגית עליונה.פגיעה במרכז היא בעלת השפעה מיידית גדולה ואומנם היא קשה יותר לביצוע.פגיעה בפריפריה היא ביטוי לגישה העקיפה,בה מבחר מטרות גדול יותר ולעתים ההשפעה קטנה.הבחירה מותנית בנסיבות ואין כן נוסחה המבטאת עדיפות.כפי שניתן לראות במשך ההיסטוריה,מדינה בעלת עוצמה צבאית,כדוגמת ארצות הברית,במלחמת וייטנאם,שעוצמתה רבה פי כמה מזו של וייטנאם,הובסה,לוייטנאמיים הייתה יכולת ספיגה יותר מהאמריקאים .עוצמתה של מדינה יכולה לנבוע מגוף שלישי,על ידי שימוש במערך הבין לאומי .לכמות האנשים שמשתתפים בקרב,יכולה להיות השפעה על התוצאה,תלוי איכן הקרב מתבצע,במישור,בקרבות היתקלות יש לעליונות מספרית פחות השפעה,וערך רב נודע יותר לצד הנוקט יוזמה ,ואילו בקרבות מצור והבקעה המסות משפיעות יותר .במלחמת וייטנאם,ניתן לראות שלמרות שלוייטנאם היו פי מאה ושישים אבידות יותר מאשר לאמריקאים,המלחמה הסתיימה בניצחון לוייטנאם,משום שאבידות האמריקנים הקטנות היו בלתי נסבלות לאמריקנים,ואילו האבידות העצומות של וייטנאם היו נסבלות לוייטנאמיים 266,666(.לעומת ,)96,666במלחמה יש אפוא לא רק תחרות בעוצמה,אלא תחרות ביכולת הנשיאה בסבל.בתחרות זו יש יתרון לעמים רבי אוכלוסייה ולא מפותחים,שכן העמים המפותחים רגישים יותר לקורבנות. בעבר חזרה והושמעה הטענה,שיש גודל אופטימאלי של צבא שניתן להנהיגו ,וכי יש גבול שמעבר לו כל המוסיף גורע.מקיאבלי חישב ומצא כי הגודל המרבי של צבא הוא 96,666 לוחמים .צבא גדול מזה ,אינו אלא מטרד.הגורם הלוגיסטי של האספקה וניוד הכבודה של הצבא הגבילו מאוד .אנו רואים שניצחון לא הושג תמיד על ידי צבא גדול.יהודה המכבי אמר "4לא ברוב חייל ניצחון במלחמה"(מקבים,א',ג'.)83,מקרים בהם גברו מעטים על רבים אינה כלל הגדה,ולהדגשת האיכות כגורם הקובע,העדיף על הכמות היה על מה להסתמך. קלאוזביץ זיהה גורם נוסף,גורם המורל,כמשפיע על תוצאות ההתמודדות המלחמתית. מורל על פי קלאוזביץ כלל "כשרון המפקד,הניסיון והאומץ של הגייסות ורוחם הפטריוטית"(שם,ע' .)821המורל היה גם מקביל לגורם האיכותי .הגורם העיקרי הבונה מורל הוא בטחון הגייסות ואמונם בפיקוד ובמיומנות של עצמם.אמון כזה מתבסס על התנסות במבחנים שעמדו בהם .נפוליאון אמר "4לא נאומים בזמן המערכה יתנו עוז בלב החיילים. החייל הוותיק כמעט שאינו מקשיב להם,והטירון ישכחם עם המטח הראשון"(החייל הטוב,ע' 4 20אמרה .) 08הלחימה הטובה נגזרת מרגש החובה של הלוחם למלא את תפקידו כחייל,כגאווה במקצוע .היו צבאות,כמו לגיון הזרים הצרפתי,שהייתה להם מסורת לחימה מפוארת בלי אידיאולוגיה .פיתוחים טכנולוגיים הביאו לשינויים בלחימה שנבעו משדרוג אמצעי הלחימה.יתרון זה היה בא ליידי ביטוי עד אשר האויב היה משתמש באותו טכנולוגיה,או מצא דרך להתנגד לו .על הלחימה השפיעו בנוסף ,שינויים באמצעי התחבורה כמו הרכבת,או שינויים אחרים,כמו טלגרף או שימורי המזון .לביזנטיים היה נשק סודי בצורת חומר דלק",אש יוונית",שהותזה על האוניות,בעזרתו הובסו הערבים שניסו לפרוץ בשנת 016דרך המצרים ולהגיע לקונסטנטינופול .בפיתוח טכנולוגי צריך להשתמש בחוכמה על מנת להשיג יתרון ,ב 8200-היו לאוסטרים תותחים טובים יותר מאשר לגרמנים אבל הם הציבו אותם במקום לא יעיל,כך אנו רואים,שיתרון טכנולוגי יכול לרדת לטמיון בשל נחשלות טקטית .מפלות וניצחונות מושפעים לא רק מכישרונם של המפקדים והלוחמים,אלא פעמים רבות מגורם מיקרי שאי אפשר היה לצפותו .מזג אוויר הווה גורם מפתיע על תוצאות הקרב,ערפל שהגביל את הראייה,גשמים ששינו את נתיב ההתקדמות.ככל שאי הוודאות גדול יותר,החלטות מתקבלות באקראי ועל סמך ניחוש,שניתן להחשיבו כמזל לטוב או לרע,תלוי בתוצאה. הניצחון -מהרמה האסטרטגית או הטקטית ? האם הניצחון הוא כתוצאה מפיקוד טוב או לוחמים מוכשרים? יש שתי גישות שדנות בשאלה זו . הדגשת הרמה האסטרטגית -יש הטוענים שחשוב שהמצביא יהיה טוב,מכיוון שבלעדיו לא יתנהל הקרב בצורה טובה,קלאוזביץ טען שצריך להסתכל על פרידריך הגדול ועל נפוליאון שניהלו בעצמם את הקרב והמלחמה.נפוליאון נהג לומר,שבמלחמה המפקד הוא המפתח לכל " 4במלחמה לא אנשים העיקר,אלא האיש ".ליוקרת המפקד יש ערך רב מול האויב,ולינגטון אמר,שעצם הידיעה שנפוליאון נמצא בצד השני נותנת ליריב יתרון שווה ערך לכ 16,666-חיילים .הישגים הושגו במלחמות הודות לתחבולות המפקדים. הדגשת הרמה הטקטית – בלחימת הפלנקס היווני נודע חשיבות ראשונית ליכולת הלוחמים ולאיתנות עמידתם.הפלנקס היה גוף כבד שהיה קשה לתמרנו.המפקד קבע את מקום ההיערכות,אבל כאשר התפתח הקרב עצמו,נוצר מצב של התכתשות שהוכרעה על ידי כשרון הלחימה ועמידה של הלוחמים בצורה עצמאית. קלאוזביץ ייחס חשיבות שונה למפקד ולגייסות לפי הנסיבות ההיסטוריות וצורת הקרב (ספר ג' ,פרק ,1ע' .)823הוא הניח,כי באירופה הולכות וקטנות אפשרויות המפקדים לחדש תחבולות,ולכן תוצאות הקרבות יושפע מאיכות הלחימה של הגייסות,מרוחם הפטריוטית ובייחוד מספרם. סיכום ניתן לראות מספר גישות ,לגורמים שמנחלים ניצחון אם על פי קלאוזביץ ,לידל הארט ואחרים,לגבי המושג ניצחון,וגורמים שיש באפשרותם להשפיע על תוצאת הקרב.כל הוגה בדרכו מנתח את אופי הפעולה והדרך שיש לבחור,יש הדורשים פעולה ישירה,קלאוזביץ,בלי התחשבות במספר הנפגעים,המטרה להרוס את האויב להגיע למצב הכרעה בדרך הקרב עצמו,יש דיון על מספר המשתתפים בקרב,על איכותם ,המורל,טכנולוגיה,מהירות התגובה ועוד נושאים כל אחד בדרכו,מנגד לידל הארט,מתחשב גם באבדות של היריב,רוצה להגיע לניצחון,במידת האפשר גם ללא קרב,מבחינתו,אמנות המלחמה היא להביס את האסטרטגיה של היריב,לא אותו עצמו. מאז ומעולם שררה אנדרלמוסיה רבה בשדה הקרב,צבא טוב הוא זה שבשבילו מצב של תוהו ובוהו איננו רק בבחינת אסון,אלא גם בבחינת הזדמנות. ביבליוגרפיה יהושפט הרכבי ,מלחמה ואסטרטגיה תל אביב 4מערכות , 8336 ,חלק ב עמ' 128-111
© Copyright 2024