‫הקדמה‬
‫יישום אומנות המלחמה‬
‫לפני כ‪ 2,300-‬שנה‪ ,‬באזור המהווה כיום את צפון סין‪ ,‬העלתה על‬
‫הכתב בראשונה שושלת של מנהיגים צבאיים את חוכמתה המשותפת‪.‬‬
‫החיבור שיצרו היה עתיד לעצב את החשיבה האסטרטגית של כל‬
‫מזרח אסיה‪ .‬הוא הציע נקודת מבט חדשה ומהפכנית על מהות‬
‫העימות‪ ,‬גישה שבה אפשר להשיג ניצחון בלי לצאת לקרב‪ .‬אף‬
‫שבמערב נודע החיבור כ אומנות המלחמה‪ ,‬בסין הוא עדיין מכונה סון‬
‫דזה )שמו נכתב בעברית גם כסון טסו‪ ,‬או סאן צה‪ ,‬אבל זהו התעתיק‬
‫הנכון(‪ ,‬על‪-‬שם מייסד השושלת‪.‬‬
‫במהלך חצי המאה האחרונה הפך חיבור זה למדריך לאנשים בכל‬
‫העולם‪ ,‬המבקשים לשנות את גישתם למצבי עימות‪ ,‬בין שבמלחמה‬
‫ובין שבעסקים או בחיי היומיום‪ .‬כשמפקד טייסת מתמקד ביעדו או‬
‫כשמועצת מנהלים חווה תקופה קשה‪ ,‬כששכנינו יוצאים למאבק‬
‫במועצת התכנון המקומית כדי להגן על הפארק המקומי‪ ,‬נוכל למצוא‬
‫לוחמים מודרניים הפונים אל ה סון דזה‪ .‬ניכר בעליל כי הם משוכנעים‬
‫שלחוכמה עתיקה זו יש ערך רב גם כיום‪ .‬אבל איך נוכל ליישם את‬
‫החיבור הסיני העתיק הזה בחיינו באופן אמיתי? האם הוא יכול‬
‫ללמדנו לעבוד ביעילות רבה יותר במצבי עימות? אלה הן השאלות‬
‫המרכזיות של ספר זה‪.‬‬
‫התשובות טמונות ב סון דזה עצמו‪ .‬החיבור מראה כיצד לכבוש‬
‫ללא תוקפנות‪ ,‬בין שהעימות שלנו גדול או קטן ובין שאישי או‬
‫לאומי‪ .‬אחד מצמדי השורות המפורסמים ביותר בו קובע‪:‬‬
‫מאה ניצחונות במאה קרבות אינם הטוב שבטוב‪.‬‬
‫הכנעת צבא האויב ללא קרב היא הטוב שבטוב‪.‬‬
‫אומנות הלחימה‬
‫חוכמת הספר הזה היא ידע אנושי עמוק מָים‪ ,‬דבר שאליו יש לכל אחד‬
‫מאיתנו גישה‪ .‬היא אינה רכושה הבלעדי של אף קבוצה‪ ,‬סינית או‬
‫מערבית‪ .‬היא מציגה אופן התמודדות שקול‪ ,‬רחום ויעיל עם מצבי‬
‫עימות‪ .‬אף ש ה סון דזה מציע אופני התנהגות‪ ,‬הוא אינו מציע שנחקה‬
‫אותם‪ .‬הוא מציע לנו לחדור אל תורתו באופן מלא‪ .‬לאחר שעשינו‬
‫זאת‪ ,‬אנו מגיעים באופן טבעי לתובנות הכלולות בין שורותיו‪.‬‬
‫ה סון דזה פותח בהכרה שעימות הוא חלק מהותי מן החיים‬
‫האנושיים‪ .‬הוא נמצא בתוכנו ומכל עברינו‪ .‬לעיתים נוכל לחמוק ממנו‬
‫במיומנות‪ ,‬אך לפעמים עלינו להתמודד עמו ישירות‪ .‬רבים מאיתנו‬
‫נוכחו בכוחה המשחית של התוקפנות‪ ,‬בין שברמה האישית ובין‬
‫שבמוראות העימות הצבאי‪ .‬אנו גם מודעים למגבלותיהן של רוב‬
‫התגובות הפוליטיות והאישיות על תוקפנות זו‪ .‬איך נוכל להתמודד‬
‫עמה בצורה עמוקה ויעילה יותר?‬
‫ה סון דזה ממליץ שתגובתנו לעימות תחל בידיעה של עצמנו ושל‬
‫האחר‪ .‬בפרק ‪ 3‬נאמר‪:‬‬
‫וכך בענייני צבא –‬
‫ידיעת העצמי וידיעת האחר‪~ ,‬‬
‫במאה קרבות אין סכנה‪~ .‬‬
‫אי‪-‬ידיעת האחר וידיעת העצמי‪~ ,‬‬
‫ניצחון על כל מפלה‪~ .‬‬
‫אי‪-‬ידיעת העצמי ואי‪-‬ידיעת האחר‪~ ,‬‬
‫בכל קרב תבוסה ודאית‪~ .‬‬
‫ידיעה עצמית ב סון דזה כוללת מודעות מלאה למצב כוחותינו‪ ,‬אך‬
‫היא מתחילה בדבר אינטימי בהרבה‪ :‬ידיעת מוחותינו שלנו‪ .‬אנשים‬
‫מגיעים לידיעה זו בדרכים רבות‪ .‬תרגולות ההתבוננות מציעות צורה‬
‫אחת של תובנה‪ .‬אך פתיחות המחשבה שאליה היא מובילה היא‬
‫בסיסית מכל תרגולת בודדת‪ .‬פתיחות זו יכולה להיות נוכחת בכל‬
‫פעילויותינו‪ .‬אנו מוצאים את עצמנו בתחומה בעת שאנו חווים רגע‬
‫פתאומי של יופי‪ .‬היא המקור היצירתי ונטול הצורה של אומנויות‬
‫הבמה ושל האומנויות הפלסטיות‪ .‬ספורטאים קוראים לזה "להיות‬
‫חם"‪ ,‬ואוהבים אינם טורחים כלל לכנותה בשם‪ .‬היא המקום שבו הם‬
‫חשים בבית יותר מכול ומעשיהם יעילים ביותר‪.‬‬
‫אך איזו סיבה יש לאדם‪ ,‬החושש מכוחה ההרסני של התוקפנות‪,‬‬
‫ללמוד חיבור על מצבי עימות? כפי שאומר ה סון דזה‪ ,‬זה חיוני‬
‫להכיר את עצמנו‪ ,‬את מוחותינו‪ .‬אבל אנחנו חיים גם בעולם שבו אי‬
‫‪2‬‬
‫סון דזה‬
‫אפשר להימנע מתוקפנות‪ .‬עלינו להכיר את האחר כדי להתמודד איתו‬
‫או איתה‪ .‬אם כן‪ ,‬חובה עלינו ללמוד להתמודד ישירות עם העימות‬
‫המובנה בסביבתנו‪ ,‬לא להתעלם ממנו‪ ,‬לא להדחיק אותו‪ ,‬לא לוותר‬
‫עליו ולא להכחיש את קיומו‪ .‬מעמיקה ככל שתהיה חוכמתנו האישית‪,‬‬
‫היא לא תשרוד בעולם אם לא תתחבר לכוח כלשהו‪ .‬הכרה בכך נראית‬
‫חשובה ביותר דווקא בעת הנוכחית‪ ,‬שבה מעשי בני אנוש יכולים‬
‫להיות כה הרסניים‪ .‬אם כך‪ ,‬החיבור הזה מראה לנו כיצד נוכל‬
‫להתמודד עם עימותים בתוך עצמנו ומחוץ לעצמנו‪.‬‬
‫השושלת הצבאית שהביאה לעולם את הסון דזה מתייחסת לאסטרטג‬
‫רב‪-‬אומן שנקרא סון דזה‪ .‬על‪-‬פי האגדה‪ ,‬יצא שמו לתהילה בזכות‬
‫מערכות מבריקות שנוהלו בערך בתקופת קונפוציוס‪ ,‬במאה השישית‬
‫לפני הספירה‪ .‬חיבור האסטרטגיה הצבאית הזה הועבר ליורשי‬
‫השושלת תחילה באמצעות שינון והעתקה קפדנית על רצועות במבוק‪.‬‬
‫בהדרגה דלפה חוכמתו לידיעת אנשים מבחוץ והחלה להתפשט ברחבי‬
‫סין העתיקה‪ .‬אנו יודעים שקיסרים התעניינו בה‪ ,‬שכן עותק מחיבור זה‬
‫מופיע בקטלוג הספרייה הקיסרית מן המאה הראשונה לפני הספירה‪.‬‬
‫שמעו של החיבור הגיע מסין לרחבי מזרח אסיה‪ ,‬ודמותו של סון דזה‬
‫הפכה לדגם העליון של החשיבה האסטרטגית‪.‬‬
‫אך מהו התהליך שבאמצעותו נוכל להתחבר באמת עם החיבור‬
‫העתיק הזה‪ ,‬שבא ממקום רחוק כל‪-‬כך‪ ,‬שבו נוכל ללמוד לפעול מלב‬
‫מסורתו במקום סתם להעריץ או לחקות אותו? כאן נוכל להיעזר‬
‫בדוגמתו האישית של המפקד הנבון‪ ,‬המצביא שאליו מופנה ה סון‬
‫דזה‪ .‬הוא מגלם את השקפת העולם של החיבור‪ ,‬ודוגמתו האישית‬
‫היא המאפשרת לנו לראות את כל טווח פעילותו‪ .‬אף כי יחדיו נראים‬
‫הישגיו יוצאים מגדר הרגיל‪ ,‬כל אחת מאיכויותיו כשלעצמה טמונה‬
‫בכל אחד מאיתנו‪ .‬יכולות כאלה צומחות באופן טבעי מיכולתנו‬
‫המולדת לראות‪ ,‬לשמוע‪ ,‬לחשוב ולבוא במגע עם העולם‪.‬‬
‫השפה העברית מבקשת מאיתנו לבחור בין כינויי שם זכריים‬
‫ונקביים‪ .‬מאחר שמצביאים סינים לאורך ההיסטוריה היו גברים‪,‬‬
‫החלטנו להתייחס למצביא הנבון כ"הוא" לאורך הטקסט‪ .‬אך חיוני‬
‫שנבין כי הידע של המפקד הנבון ומעשיו אינם שייכים רק לגברים או‬
‫רק לנשים‪ .‬חוכמת ה סון דזה חלה לא רק על גברים בנסיבות צבאיות‪,‬‬
‫אלא על כל המבקש להתמודד עם עימות ללא תוקפנות‪.‬‬
‫אנו מזהים את תכונותיו של המפקד הנבון בגברים ובנשים יוצאי‬
‫דופן‪ .‬ייתכן שהם מקרינים שלווה בלתי רגילה‪ ,‬או שנדמה כי אין גבול‬
‫לתושייתם‪ .‬בו בזמן ייתכן כי אנשים אלה לא שמעו מעודם על ה סון‬
‫‪3‬‬
‫אומנות הלחימה‬
‫דזה‪ .‬הדוגמה האישית שהם נותנים מוכיחה את האופן שבו החוכמה‬
‫הטמונה בחיבור זה אינה יבוא זר‪ ,‬כי אם לבלוב טבעי של יכולות‬
‫אנושיות המשותפות לכל בני האדם‪.‬‬
‫אם נבקש לדעת את שורש כוחו של המפקד הנבון‪ ,‬נגלה שהוא‬
‫בפשטות ובכנות הוא עצמו‪ ,‬תמיד נינוח בזהותו‪ .‬ככל שהוא נרגע‪ ,‬כך‬
‫גדלה העוצמה המשויכת לו‪ .‬יש אנשים שבהם צומחת פתיחות שכזו‬
‫באופן טבעי למדי‪ .‬אחרים מפתחים אותה בכוח משמעת חזקה או‬
‫בזכות חוויה פתאומית וחדה‪ ,‬המאפשרת להם לראות מבעד לאחיזת‬
‫הפחד במוח האנושי‪.‬‬
‫מתוך חוסר הפחד הזה מפתח המפקד הנבון הערכה לעולם‬
‫סביבו‪ .‬הוא אינו רואה עוד את הדברים כבעדו או כנגדו‪ ,‬אלא רואה‬
‫אותם בעיניים נטולות רגש‪ .‬הוא אינו דבק בעמדה או בזהות‬
‫מקובעות‪ .‬כך עולה חוכמתו ברגע הנתון‪ ,‬במקום‪.‬‬
‫ה סון דזה חוזר ומדגיש שחוכמה מעין זו היא שורש הפעולה‬
‫המיומנת‪ .‬זו הראשונה מארבע תכונות המצביא )פרק ‪ .(1‬היא קובעת‬
‫את ההבדל בין ניצחון לתבוסה‪ .‬לכן בפרק ‪ 10‬כתוב‪:‬‬
‫לדעת כי כוחותי יכולים להלום‪ ,‬בבלי דעת כי אי אפשר להלום‬
‫באויב‪.‬‬
‫זוהי מחצית הניצחון‪.‬‬
‫לדעת כי אפשר להלום באויב‪ ,‬בבלי דעת כי כוחותי אינם יכולים‬
‫להלום‪.‬‬
‫זוהי מחצית הניצחון‪.‬‬
‫לדעת כי אפשר להלום באויב‪ ,‬לדעת כי כוחותי יכולים להלום‪,‬‬
‫בבלי דעת כי אי אפשר להשתמש בצורת הארץ לצורך הקרב‪.‬‬
‫זוהי מחצית הניצחון‪.‬‬
‫הידיעה הזאת מתחילה בפרטים הנראים לעין של חוזק הכוחות ושל‬
‫מערך האספקה‪ ,‬אבל מתפתחת מעבר לאלה כדי להקיף את‬
‫המורכבות דמוית ה דאו‪ 1‬של האירועים‪ ,‬המוכרים גם הם למצביא‬
‫‪ 1‬דאו הוא המושג הסיני המוכר יותר בעברית כ"טאו"‪ .‬בעצת ד"ר יורי‬
‫פינס‪ ,‬שסייע בתרגום ספר זה‪ ,‬החלטנו להשתמש בתעתיק "דאו"‬
‫הקרוב יותר לאופן ההגייה הנכון‪) .‬המתרגם(‬
‫‪4‬‬
‫סון דזה‬
‫הגדול‪ .‬היא כוללת תובנה של התגלמויות הקרב השגרתיות והחריגות‬
‫ונושאת בחובה את היכולת להרגיש בבית בתנאי תוהו‪.‬‬
‫איך ניישם את הידע הזה? יש הרבה הזדמנויות לכך‪ ,‬אפילו בחיי‬
‫הבית השגרתיים ביותר‪ .‬אם מבקשת מילדה ללכת לישון‪ .‬הילד מסרב‪,‬‬
‫האם תימנע מפעולה‪ ,‬בנה עלול להפסיד‬
‫וסיבותיו ללא ספק עמו‪ִ .‬אם ֵ‬
‫את המנוחה שהוא זקוק לה ולחשוד שהוא יכול לסרב לכל פקודה‬
‫האם ישירות‪ ,‬היא רק תחזק את‬
‫עתידית‪ .‬עם זאת ִאם תתעמת איתו ֵ‬
‫התנגדות בנה‪ .‬מה היא דרך הפעולה הנכונה? איך תוכל להשיג את‬
‫התוצאה הרצויה בלי ליצור מלחמה גדולה יותר וחיים נוחים פחות‬
‫בבית?‬
‫קודם כול‪ ,‬לא נוכל לייעץ להורה באופן מופשט‪ ,‬מלבד במובן‬
‫הרחב ביותר‪ .‬פעולה מיומנת נובעת רק מהכרת כל הפרטים המרכיבים‬
‫את המצב‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אנחנו נמצאים לבד בכל מצב חדש‪ .‬אף‬
‫אדם‪ ,‬ספר או חוכמה חיצונית לא יוכלו להורות לנו כיצד לפעול‪.‬‬
‫אפילו דוגמאות מוצלחות מהעבר אי אפשר פשוט להניח על‬
‫המציאות הייחודית של המצב הנוכחי‪ .‬כפי שנאמר בפרק ‪ 1‬של ה סון‬
‫דזה‪:‬‬
‫זהו ניצחון אומני המלחמה‬
‫לא ניתן להעבירו מראש‪.‬‬
‫על כן עלינו לעמוד על הדרכים לניצחון כאן ועכשיו‪ ,‬מאחר שתנאיו‬
‫קיימים רק ברגע זה‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬כולנו מכירים ברגש שרוחשת אם לילדה‪ ,‬וכולנו‬
‫יודעים שאויבנו אנושי‪ .‬החוכמה הזאת אינה נובעת ממקור חיצוני‬
‫כלשהו‪ ,‬אלא היא תובנה משותפת לכולנו‪ .‬היא אינה דורשת כל‬
‫כישרון חריג‪ ,‬כל דבר שאינו קיים כבר ברשותנו‪ .‬אנו זקוקים רק‬
‫לתבונה אנושית‪ ,‬לתשומת לב ָלרגע ולפתיחות לעולם‪ .‬בו בזמן אנו‬
‫יכולים גם לפתח את כל היכולות האלו‪.‬‬
‫כשאנו ניגשים ל סון דזה בדרך זו‪ ,‬אנו מבינים שתורתו אינה‬
‫מוגבלת לתחום פעילות כלשהו‪ .‬היא יכולה לפנות באותה מידה לאם‬
‫המשכיבה את בנה לישון כמו למפקד המחלקה‪ ,‬המתנגד להוראתו‬
‫הרת האסון של מפקדו הוא להילחם באויב הלא נכון‪ .‬ה סון דזה עובד‬
‫ברמת מאבק האגו או מלחמה בין אומות‪ ,‬וכל דבר ביניהם‪ .‬אך יישומו‬
‫הפרטני יכול לנבוע רק מן הנסיבות הייחודיות של מקרה מסוים‪.‬‬
‫לייחודיות זו יש השלכות מרחיקות לכת על העומק שבו יבחר כל‬
‫אדם ללמוד את החיבור וליישמו בנסיבות אמיתיות‪ .‬פירושו של דבר‬
‫‪5‬‬
‫אומנות הלחימה‬
‫הוא שהתרגום הנוכחי של ה סון דזה יכול להיות רק חלק מתהליך‬
‫מורכב‪ .‬החיבור מכיל את המילים‪ ,‬והמילים מביעות את טבעו של‬
‫עימות ומספקות לנו שפע של דגמים‪ .‬אבל רק כשנתקדם מעבר‬
‫למילים‪ ,‬למושגים ולדוגמאות המסוימים‪ ,‬נהיה חופשיים להשיב‬
‫בצורה פתוחה ומדויקת למצב המתפתח לפנינו‪ ,‬סביבנו ובתוכנו‪.‬‬
‫תהליך זה יוקל אם נוכל לזהות את נקדת המבט של הסון דזה‪,‬‬
‫לראות את העולם כפי שהוא רואה אותו‪ .‬מעל לכול מדובר בהשקפה‬
‫של "לכידה שלמה"‪ ,‬שפירושה התגברות על האויב באופן המותיר‬
‫דברים שלמים ככל האפשר – הן את משאבינו שלנו והן את אלה של‬
‫האויב‪ .‬ניצחון שכזה מותיר בסיס שעליו אפשר לבנות‪ ,‬הן אנחנו והן‬
‫אויבנו לשעבר‪ .‬זו אינה רק גישה פילוסופית או נדבנית‪ .‬הרס מותיר‬
‫אחריו רק שממה‪ ,‬לא רק למנוצחים‪ ,‬לבתיהם ולאדמתם‪ ,‬אלא גם‬
‫לכובשים המנסים לכפות את ה"שלום" שלהם זמן רב לאחר תום‬
‫הקרב‪ .‬ניצחון אמיתי הוא ניצחון על התוקפנות‪ ,‬ניצחון המכבד את‬
‫אנושיותו הבסיסית של האויב‪ ,‬ובכך הופך כל עימות נוסף לבלתי נחוץ‪.‬‬
‫לכידה שלמה מתחילה בפרטים השגרתיים ביותר של חיינו‪ .‬היא‬
‫האם המנסה להשכיב את בנה לישון חייבת להכיר את‬
‫כוללת את כולם‪ֵ .‬‬
‫מנהגיו‪ ,‬את מזגו ואת מצב רוחו כמו גם את אלה שלה; כיצד אלה‬
‫משתנים לאורך היום ואילו נסיבות מיוחדות קיימות באותו ערב מסוים‪.‬‬
‫כשהיא חשה את מערכם‪ ,‬פעולותיה משתנות ומגיבות על התנאים‬
‫המשתנים האלו‪ .‬כל אותו זמן היא מבקשת נקודת מבט רחבה יותר‪.‬‬
‫נקודת המבט הרחבה הזאת היא כה חזקה‪ ,‬עד שבשקט ובלי‬
‫שיחושו בכך היא גורמת לאנשים אחרים לראות את הדברים מנקודת‬
‫מבט שאינם יכולים לראות בתחילה – בנה‪ ,‬אויבנו‪ ,‬בעלי בריתנו‬
‫המהססים‪ .‬היא רבת‪-‬עוצמה ומושכת‪ ,‬מפני שהיא כוללת אותם באופן‬
‫שהם מזהים‪ ,‬שכן היא מתחשבת‪ ,‬מתעלה מעל דאגות קטנוניות‬
‫ומכבדת את תבונתם ואת נקודת מבטם המקורית‪ .‬לא מדובר כאן‬
‫בהעברת הצד השני לצד שלך‪ ,‬אלא בהבאתו לדבר‪-‬מה גדול יותר‬
‫מכל צד כשלעצמו‪ .‬נקודת המבט הזאת נמצאת שם תמיד‪ .‬היא כרוכה‬
‫באחריות ניכרת‪.‬‬
‫לכידה שלמה היא דרך להיות ולראות‪ .‬מאחר שפעולותינו נובעות‬
‫ממנה באופן טבעי‪ ,‬היא גם דרך פעולה‪ .‬היא אינה שוללת את‬
‫השימוש בכוח‪ ,‬אך בעודה משתמשת בכוח‪ ,‬היא מבקשת לשמור את‬
‫האפשרויות פתוחות ולכלול את טובת האחר‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬היא‬
‫מובילה לניצחון‪.‬‬
‫התגלמות אחת של לכידה שלמה היא ניצחון המושג ללא קרב‪.‬‬
‫אך ניצחון ללא לחימה אינו רק דרך חלופית להשגת מטרתנו‪ ,‬הפעם‬
‫‪6‬‬
‫סון דזה‬
‫ללא השקעת משאבים רבי‪-‬ערך‪ ,‬אלא הוא מהווה הבנה שונה באופן‬
‫מהותי של רקע המאבק‪ .‬הוא דומה למצב שבו "כולם מרוויחים"‪,‬‬
‫שבו כל צד משיג את הדרוש לו‪ .‬אבל ניצחון חורג מעבר לרצונות‬
‫המסוימים של כל צד לחזון גדול יותר‪ .‬לכן הוא חל הן על משא ומתן‬
‫ידידותי בין שווים והן על כוחות בלתי שווים הלכודים בעימות מר‪.‬‬
‫הניצחון הזה נושא בחובו כוח עצום‪ ,‬שכן אין בו נאמנות לנקודות‬
‫התייחסות קטנות יותר‪.‬‬
‫ניצחון חובק את כל היבטי העולם‪ .‬דחיית חלקים ממנו פירושה‬
‫שוויתרנו על הסיכוי להציל את המצב‪ ,‬ולא נותר לנו אלא להשתמש‬
‫בכוח‪ .‬מצב זה מנציח את המאבק בתוכנו ומכל עברינו‪ .‬היא מקבעת‬
‫את ראיית האחר כהפך הגמור מאיתנו ואת העימות כמצב ניצחון או‬
‫תבוסה‪ .‬היא הופכת אותנו פגיעים לתבוסה‪ ,‬שכן היא אוחזת במוחנו‪,‬‬
‫חוסמת את תפישת העולם שלנו ומונעת פיתוח הבנה מלאה‪.‬‬
‫על אף המשיכה הטמונה בראייה זו של הניצחון עדיין נכתב ה סון‬
‫דזה לפני זמן רב מאוד על‪-‬ידי אנשים‪ ,‬שעולמם היה שונה במידה‬
‫עצומה מזה שלנו‪ .‬אם ברצוננו ללמוד את חיבורם‪ ,‬איך נוכל למצוא‬
‫את לב תורתו בעודנו מכירים בכך שהוא צמח במקום ובזמן‬
‫ייחודיים? לא נוכל להתעלם מן ההבדלים האלו ולהחליט‬
‫שרעיונותיהם נושאים כל משמעות שנרצה להקנות להם‪.‬‬
‫זו שאלה על הקישור דרך זמן וחלל בין המוכר לזר‪ .‬היא נוגעת‬
‫למסורת‪ .‬פעם השתייך הספר לאנשים מסוימים‪ .‬כעת אנו טוענים‬
‫שהוא יכול להשתייך לנו‪ .‬הבנה טובה יותר של הנסיבות שבהן צמח‬
‫החיבור ושל משמעותו בעולם משתמשיו הראשונים תסייע לנו‬
‫להבין‪ ,‬כיצד יכול החיבור להשתייך לעולמנו היום‪.‬‬
‫חוקרים מאמינים כי ה סון דזה צמח מתוך המסורת שבעל פה‬
‫במהלך המאה הרביעית לפני הספירה‪ ,‬בתקופה שבה מבני השלטון‪,‬‬
‫הלוחמה‪ ,‬המוסר והארגון החברתי בסין עברו התקה חריפה‪ .‬מלחמות‬
‫מקומיות הרסו את האמון בדרכים הישנות‪ .‬מגוון רחב ביותר של‬
‫פתרונות הוצע‪ ,‬החל בהחייאת מבנים מסורתיים וכלה ביעילות‬
‫ארגונית נוקשה‪ ,‬שכוחה רב ביצירת צבאות גדולים וביורוקרטיות‬
‫חסרות פנים‪.‬‬
‫תגובתו של ה סון דזה הייתה ההכרה בכך שֶי ַדע צומח מתוך‬
‫הרגע‪ .‬כל צורה יכולה להועיל – אך יישומה תלוי בהבנת הנסיבות‬
‫הנוכחיות‪ ,‬בעכשוויות של המצב‪ .‬ידע כזה‪ ,‬טוען הטקסט‪" ,‬אין‬
‫להעבירו מראש"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אומנות הלחימה‬
‫לכן ה סון דזה אינו מנסה לארגן את חשיבתו בתהליכים שיטתיים‬
‫שנוכל לבצע‪ .‬כשאנו קוראים ספר‪ ,‬לעיתים קרובות מתברר שכדאי‬
‫לגלות את עקרונותיהם הבסיסיים‪ ,‬ואז להתבסס עליהם באופן כללי‬
‫ולהחילם במיומנות על מצבים חדשים‪ .‬זו יכולה להיות דרך רבת‪-‬‬
‫עוצמה ויעילה מאוד לרכישת ידע חדש ולארגונו‪ .‬אך אף ש ה סון דזה‬
‫מכיל כמה עקרונות‪ ,‬כמו "אי אפשר להעבירו מראש"‪ ,‬הוא מציע‬
‫בעיקר דוגמאות המבטאות את נקודת המבט שממנה הוא צופה‬
‫בעולם‪ .‬זו מערכת בעלת קישורים רופפים של הנחות ושל דגמים‪,‬‬
‫המחוברת בטיעונים מועטים מאוד‪ .‬היא אינה מפתחת את תורתה‬
‫בהדגמה הגיונית‪ ,‬אלא מלמדת בהשוואות ובמטפורות‪ .‬לא נוכל‬
‫פשוט לקטוף את תובנותיה ולהשליכן על המסגרת הקיימת שלנו‪.‬‬
‫עלינו למצוא דרכים חדשות להשתמש בשכלנו‪.‬‬
‫משום כך ספרנו מציע מגוון גישות ל סון דזה‪ .‬אין חובה לקרוא‬
‫מההתחלה לסוף‪ .‬יש קוראים שיעדיפו להתחיל בשלושת המאמרים‬
‫שבאמצע‪ ,‬המציגים את מחשבת ה סון דזה ואת יישומו‪ .‬הראשון‬
‫מהמאמרים האלו‪" ,‬לכידה שלמה"‪ ,‬חושף את השקפת העולם של‬
‫החיבור ומציג את השלכותיו על עבודה ברגע הנוכחי‪ .‬הוא מפתח את‬
‫רעיון ה דאו כדרך להיות‪ ,‬לראות ולפעול‪ .‬המאמר השני‪" ,‬המפקד‬
‫הנבון"‪ ,‬מעניק מבט מלא יותר של הדמות המרכזית בספר‪ ,‬שתיארנו‬
‫בקצרה קודם‪ .‬הוא מציע את דמותה של אישיות זו‪ ,‬המפותחת‬
‫במלואה‪ ,‬כדי לזרז את הכרת התכונות האלו בנו עצמנו‪ .‬המאמר‬
‫השלישי‪" ,‬התחברות למסורת"‪ ,‬חוקר כיצד ומדוע יכול טקסט עתיק‬
‫להתחבר עם עולמנו הנוכחי‪ .‬אחת מהסיבות טמונה ב סון דזה עצמו‪,‬‬
‫ואחרת טמונה בשינוי המהותי שחל בהשקפות המערביות במאה‬
‫השנים האחרונות‪.‬‬
‫גם דקויות השפה הסינית הציעו גישה תרגומית מסוימת‪.‬‬
‫כשקראנו נוסחים אנגליים של ה סון דזה בשנות ה‪ ,70-‬היינו‬
‫משוכנעים‪ ,‬כמו רבים אחרים‪ ,‬שכוח עצום טמון בו‪ .‬אך חשנו תסכול‪,‬‬
‫שכן היה נדמה שחוכמתו חבויה מאחורי ניסוחים מחדש‪ .‬כשניגשנו‬
‫לנוסח הסיני המקורי‪ ,‬נדהמנו למראה הפשטות‪ ,‬הבהירות והבוטות‪.‬‬
‫זה הלם במוח וקטע את המחשבה באמצעיתה‪ .‬היינו משוכנעים כי‬
‫אפשר לשחזר את האיכויות האלו באנגלית‪ .‬היה ברור גם מדוע‬
‫החדירו התרגומים האחרים כל‪-‬כך הרבה מילים והסברים‪ :‬במקומות‬
‫מסוימים הטקסט קשה במידה קיצונית ומבלבל אפילו את פרשניו‬
‫הסינים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬תרגומנו מנסה לשמר את האיכות העירומה של הטקסט‪,‬‬
‫לשחזר את צליל הסינית ואת תחושתה‪ ,‬וכך ללכוד את הרגע שבו‬
‫‪8‬‬
‫סון דזה‬
‫הגיח ה סון דזה בראשונה מתוך המסורת שבעל פה‪ .‬לשם כך יצרנו‬
‫אנגלית פשוטה וחפה מקישוטים‪ ,‬במחצית הדרך בין פרוזה לשירה‪.‬‬
‫פשטותה מעודדת את הקורא לגשת לספר ללא הסתמכות יתרה על‬
‫מושגים ומניחה לצלילים‪ ,‬למבנים ולמשמעות לחלחל אל תוך המוח‪.‬‬
‫כשאנו מסירים את המסננים בין הטקסט העתיק לקורא המודרני‪,‬‬
‫ה סון דזה מתחיל להיחשף בפנינו באופן ישיר‪.‬‬
‫משום כך מציב תרגום זה דרישות קשות בפני קוראיו‪ ,‬ומבקש‬
‫מהם להרהר בטקסט ולהתעכב על מסריו החוזרים ונשנים‪ ,‬בלי לבקש‬
‫עקרונות ערטילאיים ובלי לנסות לפתור את סתירותיו‪ .‬כמו יצירות‬
‫קלסיות סיניות אחרות – לדוגמה‪ ,‬לאו צו ו איי צ'ינג – חיבור זה‬
‫שנון‪ ,‬תמציתי והרה משמעות‪ ,‬אך עלום במידה מסוימת בקריאות‬
‫ראשונה או שנייה‪ .‬הדבר נכון לקוראי סינית באותה מידה שהוא נכון‬
‫לנו‪ .‬קוראי כל החיבורים האלו נזקקו לעזרה מסוימת בהבנתם‪ .‬עזרה‬
‫זו יכולה להיות מסורת שבעל פה‪ ,‬מורה חי או טקסט כתוב כפרשנות‬
‫או כהערות שוליים‪.‬‬
‫ה סון דזה הוא דוגמה למסורת זו‪ .‬עשרות פרשנויות נכתבו עליו‪,‬‬
‫ועשר המפורסמות ביותר‪ ,‬שנכתבו בין המאות השלישית לאחת‪-‬‬
‫עשרה‪ ,‬מופיעות בדרך כלל בכריכה אחת עם הטקסט המקורי‪ .‬המקור‬
‫הטוב ביותר לאלה באנגלית הוא תרגומו של סמואל גריפית' משנת‬
‫‪ ,1963‬המסתמך עליהן כדי להבהיר את השלכותיהן של פסקאות‬
‫רבות‪.2‬‬
‫במקום זאת סיפקנו פרשנות משלנו‪ .‬על‪-‬פי המסורת הסינית‪ ,‬אנו‬
‫מספקים מידע שהקורא המערבי יזדקק לו כדי להבין את ה סון דזה –‬
‫חומר רקע לשוני והיסטורי ודיון במונחי מפתח בהופעתם הראשונה‪.‬‬
‫מטרתנו היא להסיר את המחיצות בין הקורא לטקסט‪.‬‬
‫אך בעוד פרשנויות מסורתיות ממשיכות מנקודה זו לבסס‬
‫משמעות מוחלטת‪ ,‬הפרשנות שלנו מצביעה על השלם‪ ,‬כך שהבנת‬
‫הקורא תוכל להעמיק באופן טבעי‪ .‬הטקסט של ה סון דזה כה דחוס‪,‬‬
‫עד שהוא מאפשר שלל פרשנויות מתקבלות על הדעת‪ .‬נמנענו‬
‫מפרשנויות מסוימות‪ ,‬מכיוון שהן מגבילות את טווח המשמעות‬
‫שהטקסט יכול להעביר‪ .‬זו אינה רק העדפה תאורטית‪ ,‬אלא שכנוע‬
‫עמוק הנובע מעבודתנו עם אנשים בעשור האחרון‪ .‬התרשמנו‬
‫מתובנותיהם של קוראים חסרי ניסיון באופן יחסי‪ ,‬שגילו משמעות‬
‫ניכרת ב סון דזה למרות הבנה בסיסית בלבד של מקורות הטקסט ושל‬
‫רקעו‪.‬‬
‫)‪Sun Tzu – The Art of War, (Oxford University Press, 1963‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫אומנות הלחימה‬
‫ישנן כמה דרכים שבהן אנו מזמינים אתכם לחקור את ה סון דזה‬
‫מעבר לקריאת הטקסט הזה והרהור בו‪ .‬ישנם אנשים שירצו לשלב‬
‫לימוד פרטי עם דיונים פומביים יותר בנוגע למשמעות הטקסט‬
‫וליישומו‪ .‬אתר האינטרנט שלנו‪ ,www.victoryoverwar.com ,‬מספק‬
‫הזדמנות לעשות כן‪ .‬כאן הרכבנו מדריך לימודי לקבוצות קריאה‪,‬‬
‫שיסייע לכם לחדור עמוק יותר אל תוך הטקסט‪ .‬האתר מכיל גם‬
‫מאמרים על ה סון דזה‪ ,‬שנולדו מתוך כתיבת הספר הזה‪ ,‬אך מיוצגים‬
‫בו רק בעקיפין‪.‬‬
‫באתר יש גם מדור נרחב‪ ,‬שבו אנו דנים בטווח המשמעויות של‬
‫מילים בודדות‪ ,‬מציגים טיעונים בנוגע לפירוש כל פסקה‪ ,‬מציינים‬
‫מקבילות לטקסטים עתיקים אחרים ושוקלים את הרעיונות האלו לאור‬
‫ההיסטוריה הרחבה יותר של סין‪ .‬כמו כן אנו מסבירים את בחירות‬
‫תרגומנו‪ .‬נוסף על כך כללנו את הטקסט הסיני של ה סון דזה ואת‬
‫תרגומו האנגלי מילה במילה‪ .‬מכיוון שסדר המילים באנגלית ובסינית‬
‫דומה מאוד‪ ,‬אפילו אדם נטול כל ידע בסינית יכול ללמוד לעקוב אחר‬
‫שני הטקסטים בו בזמן‪ .‬החומרים הללו מהווים את מלוא מערכת‬
‫המחקר של ספרנו‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי ה סון דזה מכיל חוכמה רגילה עמוקה ביותר ומגיע‬
‫ללכידה שלמה‪ .‬בספר הזה נראה כיצד אפשר להתחבר באמת לטקסט‬
‫וללמוד גישה מיומנת יותר למצבי עימות‪ ,‬המתעוררים באופן בלתי‬
‫נמנע בחיי היומיום שלנו‪ .‬אנו יכולים לעשות זאת‪ ,‬מפני שדרך הקיום‬
‫זו אינה שייכת באופן בלעדי ל סון דזה‪ .‬זהו ידע אנושי בסיסי‪ ,‬חוכמת‬
‫האי‪-‬תוקפנות‪.‬‬
‫משום כך יכול כל קורא מודרני של ה סון דזה להתחבר אל ה סון‬
‫דזה כמו קוראים סינים במהלך אלפיים השנים האחרונות‪ .‬כך אנו‬
‫נכנסים אל המסורת‪ .‬איש אינו יכול לחזות מראש מה תהיה משמעות‬
‫הטקסט בשבילנו‪ .‬אף שהוא מציע דגמי התנהגות שנוכל לחקות‪ ,‬נוכל‬
‫לעשות זאת בהצלחה רק לאחר שנבין את נקודת ההשקפה שבסיסה‬
‫מבפנים ונמזג את חוכמתו עם חוכמתנו‪.‬‬
‫לאחר מכן במצבי עימות יתחילו הוראותיו התמציתיות לעצב את‬
‫הדרך שבה אנו חושבים ופועלים‪ .‬רעיונות שנראו בתחילה אמיתות‬
‫זרות הופכים מוכרים כמחשבותינו שלנו‪ .‬פעולותינו הופכות להבעה‬
‫טבעית של טבע העולם ושל האופן שבו הוא פועל‪ .‬זה הבסיס ליישום‬
‫אומנות המלחמה‪.‬‬
‫‪10‬‬