3 - פורטל החקלאות הישראלי

‫‪ISTA10‬‬
‫‪Jerusalem‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫כרך מ"ד סיון תשע"ג נובמבר ‪2013‬‬
‫להזמנת פוסטר ‪ -‬אסתי ‪ -‬ארגון מגדלי הדגים ‪046065742 -‬‬
‫‪2013 / 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫כרך מ"ד כסלו תשע"ד נובמבר ‪2013‬‬
Fisheries and Fishbreeding in Israel
Table of Contents
‫תוכן הענינים‬
From the Editor
Yitzhak Simon
‫דבר העורך‬
...............................................
The current Situation of selected
Markets for Ornamental Fish
Tal Shlomi, Nir Freuman and Shanan Harpaz
...............
On-Farm Selection for improved
Harvest Weight of Hybrid Tilapia Stock
at Reshafim Fish Farm
Raanan Gold, Amihai Geva and Gideon Hulata
.............
A grouper Culture Project in intensive
recycled system (RAS) in Singapore
Eran Hadas
..................................................
Collaboration with Singapore as a
Model for realizing the commercial
Potential of Israeli Aquaculture
Technology
Noam Mozes
.................................................
1733 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫יצחק סימון‬
‫תמונת המצב העדכנית בשווקים נבחרים‬
‫לדגי נוי‬
1734 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ ניר פרוימן ושנאן הרפז‬,‫טל שלומי‬
‫טיפוח באמצעות סלקציה על בסיס‬
‫אינדיבידואלי למשקל באסיף בלהקת‬
‫אמנון כלאיים במדגה רשפים‬
1746 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ אמיתי גבע וגדעון חולתא‬,‫ראובן גודל‬
‫פרויקט גידול דגי דקר במערכת מסוחררת‬
‫) בסינגפור‬RAS ( ‫ואינטנסיבית‬
1750 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ערן הדס‬
‫שת"פ עם סינגפור כמודל למינוף עסקי‬
‫של הטכנולוגיות הישראליות לפיתוח‬
‫ימית‬/‫חקלאות מים‬
1755 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫נעם מוזס‬
‫תמונות מספרות מהווי המדג ה‬
Pictures describing aspects of the Fish
Culture way of life
Compiled by: Yitzhak Simon
...............................
The 10th International Symposium on
Tilapia in Aquaculture - ISTA10
Compiled by: Yitzhak Simon
...............................
1758 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ יצחק סימון‬:‫ליקט‬
‫הכנס הבינלאומי העשירי על גידול‬
‫אמנונים בחקלאות מים‬
1761 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ יצחק סימון‬:‫ליקט‬
‫מהנעשה בבור השליה‬
What Happened in the Harvesting Pit
Compiled by: Yitzhak Simon
Cover art by David Jansen,
Visible Voices Media
[email protected]
+ 972 (54) 5 3 5 1 4 1 4
3
...............................
1766 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ יצחק סימון‬:‫ליקט‬
2013 ‫ כרך מ"ד נובמבר‬,3 .‫חוברת מס‬
Broshure No.3, Vol. 44, November 2013
‫הפרסומות באחר יות המפרסמים‬
‫ דוד ינזן‬:‫יצירה ועיצוב השער‬
Visible Voices Media
[email protected]
+972 (54) 5351414
‫אנחנו לאחר תקופת ה'כנסים'‪ ,‬והשנה‬
‫ניתנה בידינו הזדמנות לארח כנס ייחודי‪:‬‬
‫הכנס הבינלאומי ה‪ 10 -‬למגדלי אמנונים‬
‫בעולם‪ .‬ההיענות העולמית להשתתפות בכנס‬
‫הייתה מרשימה ‪ -‬מ‪ 40 -‬מדינות נטלו חלק‬
‫כ‪ 190-‬אורחים‪ .‬הכנס ה‪ 19 -‬לחקלאות המים‬
‫הישראלית שולב בכנס בינלאומי זה‪ ,‬ועל‬
‫פי תגובות המשתתפים בשני הכנסים‪ ,‬היה‬
‫זה מוצלח ביותר‪ .‬אורחי הכנסים האזינו‬
‫להרצאות ברמה מקצועית גבוהה מאוד שלוו‬
‫באווירה אינטימית ונעימה‪ .‬שמחנו להיווכח‬
‫שלמשפחת מגדלי האמנונים בעולם יש עתיד‬
‫ותקווה‪ ,‬שיימשך הפיתוח בענף‪ ,‬ושצריכת דג‬
‫האמנון‪ ,‬על מגוון מוצריו‪ ,‬לא תפחת‪.‬‬
‫ענף דגי הנוי בישראל נמצא במשבר; מעניין‬
‫לקרוא את מאמרה של טלי העוסק בענף זה‪.‬‬
‫המדור ההיסטורי בתמונות של המדגה‬
‫בישראל ממשיך ומזמין את הקוראים לשלוח‬
‫אלינו תמונות מהווי המדגה בעבר!‬
‫‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫קריאה מהנה!‬
‫‪1733‬‬
‫מחקרים‬
‫מ‬
‫הו המצב העדכני‬
‫בשוק ליצוא דגי נוי‬
‫מישראל על רקע המשבר‬
‫אותו חווה הענף?‬
‫המאמר מנסה לספק‬
‫טל שלומי‪ ,‬ניר פרוימן ושנאן הרפז‬
‫באמצעות‬
‫תשובות‬
‫מידע שנאסף ממספר‬
‫חברות לגידול וליצוא‬
‫מבוא‬
‫דגי נוי בארץ‪ .‬עוד מביא המאמר‬
‫המאמר להלן מסכם את ממצאיו של מידע על מאפייני השוק במערב‬
‫מחקר השווקים בנושא "תמונת המצב העדכנית‬
‫בשווקים נבחרים לדגי נוי" שפורסם באפריל ‪ .12013‬אירופה ותיאור של מגמות הסחר‬
‫מטרת המחקר היתה לימוד תמונת המצב העדכנית בענף באמצעות נתוני הסחר‬
‫בשוק ליצוא דגי נוי מישראל וניתוח האתגרים הבינלאומי בישראל‪ ,‬יפן וארה"ב‪.‬‬
‫תמונת המצב העדכנית‬
‫בשווקים נבחרים לדגי נוי‬
‫בפניהם ניצב הענף‪ .‬כאשר ברקע ‪-‬המשבר אותו חווה‬
‫הענף ואשר מתבטא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בסגירתן של מספר‬
‫חברות יצוא וחוות גידול‪ .‬לצורך עריכת המחקר‬
‫קיימנו במחצית השנייה של שנת ‪ 2012‬פגישות עם‬
‫מספר נציגים של חברות לגידול ויצוא של דגי נוי ‪.2‬‬
‫מהם למדנו על מאפייני הענף בארץ‪ ,‬שוקי היצוא‬
‫והמדינות המתחרות‪ ,‬סל המוצרים הקיים והרצוי‬
‫וכן אודות תפקידה האפשרי של המערכת הציבורית‬
‫ממשלתית בפיתוח הענף‪ .‬חלקו הראשון של‬‫המאמר מתבסס על המידע שנאסף בפגישות אלה‪.‬‬
‫בחלקו השני של המחקר נבדקו מגמות הסחר בענף‬
‫באמצעות נתוני הסחר הבינלאומי בישראל‪ ,‬יפן‬
‫וארה"ב‪ .‬ניתוח נתונים אלה מאפשר לימוד‪ ,‬חלקי‬
‫אמנם‪ ,‬של המגמות בשווקים הבינלאומיים כחלק‬
‫מהניסיון ללמוד על שווקים פוטנציאלים חדשים‬
‫ליצוא מישראל‪ .‬אנו מקווים כי המגמות העולות‬
‫מן הנתונים משקפות בצורה טובה למדי את המצב‬
‫העדכני בשווקים אלה‪.‬‬
‫חלק א' ‪ -‬סיכום פגישות עם נציגים של‬
‫חברות לגידול וליצוא של דגי נוי‬
‫המשבר ביצוא ‪ -‬סיבותיו ותוצאותיו‬
‫במהלך העשור האחרון ישראל הפכה למקור השני‬
‫בחשיבותו לדגי נוי של מים מתוקים באיחוד‬
‫האירופי‪ .‬בשנת ‪ 2012‬פקד את הענף בארץ משבר‬
‫אשר עם סימניו נמנים האטה בקצב היצוא‪,‬‬
‫קיפאון בערכי הפדיון למרות העליה במספר הדגים‬
‫המיוצאים ואף סגירתן של מספר חברות יצוא‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬מרבית הדגים שיוצאו מהארץ נמכרו במחיר‬
‫הנמוך ממחיר המחירון ויש הצופים ירידה נוספת‬
‫במחירים‪ .‬המשבר המתואר הינו תוצאה של מספר‬
‫גורמים אשר חברו להם יחדיו‪ .‬העיקריים שבניהם‬
‫הם‪ :‬התחדשות היצוא מסרי לנקה ומאינדונזיה‬
‫ובמיוחד של דגים מהמינים גופי וטטרה‪ ,‬בהתאמה‪,‬‬
‫והמשבר הכלכלי באירופה‪.‬‬
‫התחרות מסרי לנקה ואינדונזיה פגעה ביצוא‬
‫הדגים הטרופיים מישראל למרות שהדגים‬
‫המיוצאים ממקורות אלה נופלים באיכותם‬
‫מאלה המיוצאים מישראל‪ .‬היצוא מישראל רגיש‬
‫במיוחד לתחרות מאחר ובישראל מגדלים מגוון‬
‫קטן יחסית של מינים‪ ,‬ומייצאים כמויות גדולות‬
‫יחסית מאותם מינים‪.‬‬
‫בעקבות המשבר הכלכלי הלקוחות מחזיקים‬
‫במלאים קטנים יותר (מייבאים כמויות קטנות יותר‬
‫בכל משלוח) ומבקשים אשראי לתקופות ארוכות‬
‫יותר‪ .‬טרום המשבר כמחצית מהמלאי אצל הלקוחות‬
‫היה של מינים מיוחדים‪ .‬כיום יש יותר ביקוש‬
‫למינים הפשוטים יחסית‪ ,‬כגון‪ :‬גופי‪ ,‬ניאון טטרה‪,‬‬
‫קרדינל טטרה‪ ,‬בוטיה‪ ,‬דגי זהב וכו'‪ .‬המשבר הכלכלי‬
‫גם גרם לכך כי פרמיית המחיר שהיבואנים במערב‬
‫אירופה מוכנים לשלם עבור דגים איכותיים הולכת‬
‫ומצטמצמת‪ .‬המחיר הפך לגורם המוביל בחשיבות‬
‫בשיווק‪ ,‬לפני האיכות‪ .‬כאשר בעבר המחיר היה‬
‫‪ 1‬את המחקר השלם ניתן למצוא בקישור‬
‫‪http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/8971D336-FDF2-45BB-A300-AF08F663EE94/0/Ornamental_fish_market.pdf‬‬
‫‪ 2‬יוסי איצקוביץ ‪ -‬דגי ישראל‪ ,‬רן אפשטיין ‪ -‬קאלרס‪ ,‬דני בנימין ‪ -‬הזורע‪ ,‬איתן חזן ‪ -‬כפר רופין‪ ,‬עופר כרמלי ‪ -‬אגריבר‪.‬‬
‫‪1734‬‬
‫יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת‬
‫רק במקום השלישי או הרביעי בחשיבות‪ .‬כיום כל‬
‫שאר הגורמים‪ ,‬כגון‪ :‬שיעור השרידות‪ ,‬המגוון ורצף‬
‫האספקה דומים בחשיבותם וכולם חשובים פחות‬
‫מהמחיר‪ .‬למרות השחיקה בפרמיית המחירים‪ ,‬אל‬
‫לנו לטעות‪ ,‬לאיכות עדיין יש חשיבות גדולה הן‬
‫באירופה והן בארה"ב‪ .‬שיווק של דגים איכותיים‬
‫היא הדרך לחדור לשוק ובמיוחד בארה"ב (שם אין‬
‫פרמיית מחיר לדגים איכותיים)‪.‬‬
‫לקשיים בענף ולירידה ביצוא ישנן גם סיבות‬
‫נוספות‪ .‬ביניהן‪ ,‬הירידה בביקוש לדגי נוי בעקבות‬
‫השינויים בתרבות הפנאי וקריסת חברת אגרקסקו‪.‬‬
‫לשני אלה יש להוסיף‪ ,‬לדעת היצואנים‪ ,‬גם את‬
‫ריבוי היצואנים בארץ והתחרות שהתפתחה בין‬
‫היצואנים הישראלים לבין עצמם אשר בעקבותיה‬
‫הם מעניקים הנחות משמעותיות מהמחיר המופיע‬
‫ברשימת המלאי זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬על חשבון המגדלים‪.‬‬
‫מבנה המסחר‬
‫קושי נוסף ביצוא נובע מהתחזקות כוחן של‬
‫הרשתות במערב אירופה והגידול בנתח השוק‬
‫שלהן במסחר הקמעוני‪ .‬נתח השוק של הרשתות‬
‫בשוק דגי הנוי שונה בין מדינה למדינה‪ .‬בהולנד‪,‬‬
‫בלגיה וצרפת יש ‪ 6-5‬רשתות בהן מתבצעות‬
‫מרבית המכירות הקמעוניות של דגי נוי‪ .‬גם‬
‫באנגליה ובגרמניה נמצא נתח השוק של הרשתות‬
‫בעליה‪ .‬באנגליה לרשתות נתח שוק של כ‪40%-‬‬
‫מהשוק הקמעוני לדגי נוי ואילו בגרמניה מגיע‬
‫נתח השוק של הרשתות ל‪( 70%-‬על פי הערכות של‬
‫גורמים בארץ)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באיטליה‪ ,‬פורטוגל‪,‬‬
‫יוון ובמדינות סקנדינביה השיווק הקמעוני פחות‬
‫ריכוזי‪.‬‬
‫כתוצאה מריכוזיות השיווק הקמעוני מספר הספקים‬
‫(יצואנים וסיטונאים) גדול ממספר הלקוחות‬
‫הקמעונאיים‪ .‬מיעוטם היחסי של הקמעונאים מקנה‬
‫לרשתות הקמעוניות כוח מיקוח רב‪ .‬שולי הרווח‬
‫במסחר מול הרשתות קטנים מאלה המקובלים‬
‫במסחר מול חנויות פרטיות‪ .‬סיטונאים בודדים‬
‫וקטנים רוכשים‪ ,‬בד"כ‪ ,‬דגים במחיר הגבוה ב‪-20%-‬‬
‫‪ 30%‬בהשוואה לרשתות‪.‬‬
‫מקורות אספקה מתחרים‬
‫ ‪-‬דגים טרופיים‬‫סרי לנקה‪ :‬הירידה ביצוא דגים טרופיים מסרי לנקה‬
‫הייתה בין הגורמים שאפשרו את התפתחות‬
‫היצוא מישראל‪ .‬בשנים האחרונות סרי לנקה‬
‫חזרה לשוקי היצוא כאשר הדגים ברמת איכות‬
‫גבוהה יותר מאשר בעבר ורצף האספקה הינו‬
‫לתקופות ארוכות יותר‪ .‬היצוא מסרי לנקה‬
‫מתחרה ביצוא מישראל‪ ,‬היות וסל המינים‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫הטרופיים המיוצא משתי המדינות דומה‪.‬‬
‫המיצוב של היצוא מישראל בשוק נקבע‬
‫בהשוואה למיצוב של סרי לנקה‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫המפתח ליצוא של דגים טרופיים הוא יצוא דגים‬
‫מהמין גופי‪ ,‬ספקים של דגי גופי יכולים לייצא‬
‫גם את המינים הנוספים שברשותם‪ .‬כ‪30%-20%-‬‬
‫מהלקוחות של דגי הגופי מישראל חזרו לייבא‬
‫דגי גופי מסרי לנקה‪ .‬הירידה בביקוש לדגי הגופי‬
‫מישראל מביאה עמה ירידה בביקוש למינים‬
‫הנוספים מישראל‪ .‬דגי הגופי מסרי לנקה נמכרים‬
‫במחירים זולים מאד‪ ,‬כ‪ 7-6-‬סנט אירו למגדל (‪-8‬‬
‫‪ 12‬סנט אירו ‪ .)CIF‬דגים מישראל נמכרים כיום‬
‫ב‪ 22-17-‬סנט אירו ליבואן בהשוואה ל ‪ 40-30‬סנט‬
‫אירו לפני המשבר!!‬
‫אינדונזיה‪ :‬חזרה אף היא לשוק דגי הנוי הטרופיים‪.‬‬
‫אינדונזיה מתחרה בישראל ביצוא דגי טטרה‬
‫אשר איכותם נופלת מאיכות הדגים מישראל‪.‬‬
‫מין נוסף המיוצא מאינדונזיה בהיקפים גדולים‬
‫הוא הקרדינל טטרה‪.‬‬
‫וייטנאם‪ :‬מתחרה אף היא ביצוא הטטרות‪.‬‬
‫בוייטנאם יש ידע שהועבר על ידי מומחים‬
‫מצ'כיה וכתוצאה מכך איכות הדגים גבוהה יותר‬
‫בהשוואה לאינדונזיה‪.‬‬
‫סינגפור‪ :‬יתרון על פני ישראל ביכולות הלוגיסטיות‪,‬‬
‫היצואנים בסינגפור מסוגלים לספק כמויות‬
‫קטנות ממגוון גדול של מינים לסיטונאים‬
‫קטנים באריזה "לפי מידה"‪ .‬יתרון נוסף של הענף‬
‫בסינגפור הוא חוזקו של ארגון המגדלים אשר‬
‫אף מפקח על בריאות הדגים המיוצאים ממנה‪.‬‬
‫ברזיל‪ :‬מייצאים ליפן‪ ,‬למזרח הרחוק‪ ,‬לטאיוואן‪,‬‬
‫לסין ולארה"ב‪ .‬בעבר הייתה דומיננטית בשוק‪.‬‬
‫מקורם של הדגים מברזיל הוא איסוף מהטבע‪,‬‬
‫תהליך העיור המואץ בברזיל הביא לזיהום והרס‬
‫מקורות הגידול והקטין משמעותית את מספר‬
‫הדגים המיוצאים ממדינה זו‪.‬‬
‫מלזיה‪ :‬בשל תעודות הבריאות הבלתי אמינות‬
‫הוחלט לאפשר באופן זמני יבוא ממלזיה‬
‫לאירופה רק עד לסוף ‪ .2013‬במידה ולא ישתפרו‬
‫לא יורשו להמשיך ביצוא בתום שנת ‪.2013‬‬
‫צ'כיה‪ :‬בדומה לסינגפור‪ ,‬יתרון לוגיסטי ביכולת‬
‫לספק מגוון מינים בכמויות קטנות ובנוסף‬
‫בקרבה לשוקי מערב אירופה‪ .‬היצואנים מצ'כיה‬
‫מספקים ישירות לחנויות קמעוניות‪ .‬המעבר‬
‫מצ'כיה לגרמניה (אחד השווקים המרכזיים)‬
‫נעשה ברכב ולמרחק נסיעה של ‪ 3-2‬שעות‪.‬‬
‫ ‪-‬דגים של מים קרים‬‫נתח השוק של ישראל בדגים של מים קרים‬
‫גבוה במרבית השווקים באירופה וגבוה במיוחד‬
‫בשוק אנגליה‪ .‬באירופה קיים מחסור בדגי זהב‬
‫‪1735‬‬
‫ומחיריהם עולים מדי שנה‪ .‬בדגי זהב יש לנו‬
‫יתרון בצבע הדגים‪ .‬דגי הזהב מישראל אדומים‬
‫יותר בהשוואה למקורות האחרים‪ .‬גידול בבריכות‬
‫חיצוניות ושפע ימי שמש מביאים להתפתחות‬
‫אצות המכילות קרוטנואידים התורמים לצבע‬
‫החזק והמרשים‪.‬‬
‫מקורות היבוא לאירופה‪ :‬היצוא מישראל ומיפן‬
‫משלימים זה את זה‪ .‬המתחרה העיקרית ביצוא‬
‫מישראל היא תאילנד‪ .‬יש יצוא של דגים של מים‬
‫קרים גם מטאיוואן אך התחרות אינה בעייתית‪.‬‬
‫השווקים המקומיים לדגים של מים קרים בסין‬
‫ובהודו מאוד גדולים ולכן אין יצוא של דגים של‬
‫מים קרים ממדינות אלה לאירופה‪.‬‬
‫ ‪-‬יצורי נוי ימיים‬‫יצוא דגי נוי ימיים מגידול בשבי מישראל נהנה‬
‫מיתרון יחסי גדול יותר מאשר יצוא הדגים‬
‫הטרופיים‪ .‬דגים אלה רגישים יותר לקשיי המשלוח‬
‫ותפיסתם בטבע בעייתית וגורמת להחלשתם‪ .‬דגי נוי‬
‫ימיים מגידול בשבי חזקים יותר וכן מתאימים יותר‬
‫לגידול באקווריום בהיותם "מבויתים"‪ .‬גידול הדגים‬
‫בארץ נעשה במנותק מהים ועל כן הדגים בריאים‬
‫יותר‪ .‬בתאילנד קיים גידול בשבי של דגי נוי ימיים‬
‫ובמיוחד של שושנוניים‪ .‬מבינהם ה‪ ocellaris -‬מוביל‬
‫בביקוש‪ .‬לסרי לנקה יש יתרון באפשרות ליצוא דגי‬
‫נוי ימיים מתפיסה בטבע‪ .‬קיים כיום גידול מלאכותי‬
‫של אלמוגים בלגונות טבעיות‪ ,‬באזורים שונים‬
‫בעולם זאת בניגוד למגמה בארץ של גידול אלמוגים‬
‫במערכות סגורות המנותקות מן הים‪ .‬למרות כל‬
‫אלה נכון להיום אין מוטיבציה בולטת של הלקוחות‬
‫לקנות דגים מגידול בשבי במחירים גבוהים ועדיין‬
‫לא קיימת רגולציה בתחום‪ ,‬על אף כוונות והמלצות‬
‫של גופים שונים המתריעים על הפגיעה בטבע בשל‬
‫תפיסות של דגים ויצורי נוי מהים‪.‬‬
‫המלצות היצואנים לפיתוח הענף‬
‫שיפור איכות הגידול והגדלת המגוון‬
‫שליירים‪ :‬רמת הגידול בארץ טובה‪ .‬יש צורך להגדיל‬
‫את המגוון בגידול השליירים כך שיכלול את כל‬
‫הזנים‪ .‬כיום יש גידול של שליירים רק בעונה‬
‫מוגבלת‪ ,‬הארכה של תקופת הגידול תאפשר‬
‫להפוך את השליירים לדג מרכזי ביצוא‪ .‬כיום‬
‫נהוג לגדל שליירים בבריכות בחוץ‪ ,‬היצואנים‬
‫סבורים שהדרכת מגדלים המגדלים דגים של‬
‫מים קרים בגידול במתקנים סגורים תוכל לסייע‬
‫לפיתוח היצוא של המין‪.‬‬
‫דגי קוי‪ :‬יש מקום למנף את יצוא הקווים האדומים‬
‫על ידי שיפור איכותם‪ .‬כיום דגי הקוי האדומים‬
‫המיוצאים מיפן עולים באיכותם על אלה‬
‫‪1736‬‬
‫המיוצאים מהארץ‪ .‬דגי הקוי מיפן בעלי צבע‬
‫יפה יותר‪ ,‬צורת גוף נאה יותר‪ ,‬ו"דגם" ( ‪)pattern‬‬
‫יפה יותר‪ .‬הפער באיכות בין דגי הקוי מישראל‬
‫ומיפן קיים בעיקר בקווים האדומים‪ .‬פער זה‬
‫נוצר במהלך חודש בודד בגידול‪ ,‬הקודם למועד‬
‫היצוא‪ .‬בחודש זה נוצר השיפור במראה הדגים‬
‫(צורת הגוף‪ ,‬צבע הדג וה‪ .)pattern -‬לארץ‬
‫מייבאים דגיגים של קוי מיפן לשם העשרת‬
‫להקות הרבייה‪ ,‬אך במשך הזמן צבעם דוהה‪.‬‬
‫יש צורך בפיתוח מוצרים חדשים כל הזמן‪ .‬בדגים‬
‫של מים קרים קשה להעשיר את המגוון‪ ,‬אך בכל‬
‫זאת יש בעולם דוגמאות לחידושים במגוון‪ ,‬כגון‬
‫ה‪ ,Tancho -‬קו ייחודי של דג קוי לבן בעל כתם‬
‫אדום על הראש‪.‬‬
‫דגים טרופיים‪ :‬במסחר יש עניין בקווים חדשים של‬
‫גופיים‪.‬‬
‫דגי נוי ימיים‪ :‬היצואנים מציינים כי בעוכרי הפיתוח‬
‫של היצוא נמצאים סל המוצרים הקטן והקושי‬
‫לשמור על רצף אספקה‪ .‬כדוגמה לאפשרויות‬
‫להגדלת המגוון והרווחיות הובאו שתי מוטציות‬
‫‪ Picasso Clarkii Clownfish‬ו‪Platinum Ocellaris -‬‬
‫‪ Clownfish‬שנתגלו בפלורידה‪ .‬קווים אלה נמכרים‬
‫ב‪ 60-‬אירו לדג‪ .‬מומלץ לברר את הביקוש למיני‬
‫נישה‪.‬‬
‫פיתוח יעדי יצוא חדשים‬
‫לשוקי מערב אירופה ניתן להרחיב את היצוא אך‬
‫במעט‪ ,‬פיתוחם של שווקים חדשים הוא המפתח‬
‫לשיקום הענף ופיתוחו‪ .‬חברות היצוא בוחנות‬
‫מספר יעדים חדשים‪.‬‬
‫המזרח התיכון‪ :‬נבחנת אפשרות היצוא לנסיכויות‬
‫במפרץ הפרסי‪ ,‬היצוא יתבצע דרך ירדן או‬
‫אירופה‪ .‬בידי היצואנים קיים מידע על פיו‬
‫במפרץ הפרסי יש ביקוש לדגים גדולים ולדגי‬
‫זהב‪.‬‬
‫מזרח אירופה‪ :‬פוטנציאל היצוא לרוסיה לא ידוע‪.‬‬
‫על פי חברות ישראליות המייצאות בכמויות‬
‫קטנות לרוסיה‪ ,‬יש עניין בקוי‪ ,‬בדגי זהב‬
‫ובמינים טרופיים‪ .‬לרוסיה מייבאים כיום דגים‬
‫בעיקר מהמזרח הרחוק‪ .‬השוק הרוסי מושפע‬
‫ברובו מהמחיר‪ .‬קשיים נוספים הם מכס גבוה‬
‫ובירוקרטיה‪ .‬קיים יצוא בכמויות קטנות‬
‫לאוקראינה ולפולין‪ ,‬גם בשווקים אלה הרגישות‬
‫למחיר גבוהה‪.‬‬
‫ארה"ב‪ :‬קיים קושי לוגיסטי‪ ,‬בשל המרחק ובשל‬
‫הדרישה של כל אחד מהקונים בארה"ב‬
‫למשלוח בנפרד‪ .‬היבוא לארה"ב מאירופה נשלט‬
‫על ידי ‪ .Transhippers‬השוק הקמעוני של דגי‬
‫האקווריום בארה"ב נשלט על ידי רשתות‪.‬‬
‫יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת‬
‫קיימים מגדלים מקומיים שמכירים את השוק‬
‫ומקושרים אליו‪ .‬המשלוחים נעשים על ידי‬
‫חברות דיוור ישיר כדוגמת ה‪ , UPS -‬גם כאשר‬
‫הכמויות קטנות‪ .‬בארה"ב דגי זהב משמשים‬
‫בעיקר כמזון לדגים אחרים‪.‬‬
‫קנדה‪ :‬עונת דגי המים הקרים נמשכת רק חודשיים‪.‬‬
‫השוק הקנדי מוכן לשלם מחירים גבוהים יחסית‪.‬‬
‫כמחצית מהיצוא של דגי נוי מארה"ב הוא‬
‫לקנדה‪ .‬לא מכבר התבשרנו כי ישראל אושרה‬
‫כיצואנית של דגי נוי לקנדה‪ .‬בשלב זה מדובר‬
‫בדגי קוי נאיבי ובדגי זהב בלבד‪.‬‬
‫מזרח רחוק‪ :‬קיים יצוא של דגי זהב ודגי‬
‫קוי באמצעות חברה ישראלית לסינגפור‪.‬‬
‫מסינגפור הדגים מיוצאים מחדש ללקוחות‬
‫במזרח אסיה‪ .‬נעשים ניסיונות לחדור לשוקי‬
‫דרום קוריאה ויפן‪ .‬השוק בדרום קוריאה‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬מתאפיין בכוחן של הרשתות הגדולות‪.‬‬
‫בשוק הסיני יש ביקוש רב לקוי ולשליירים‪.‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬מקורה של חלק מהאספקה לסין‬
‫ביבוא‪ .‬גם במדינות נוספות במזרח אסיה‬
‫יש מחסור בדגי קוי ובדגי זהב אך עלויות‬
‫המשלוח הגבוהות מכבידות על פתוח היצוא‪.‬‬
‫על פי מידע שהתקבל מיצואנים בארץ ואומת‬
‫על ידי נציג ‪ OFI‬לא ניתן לייצא דגי נוי להודו‬
‫בגלל רגולציה מסובכת שמטרתה להגן על‬
‫הענף בפני יבוא מתחרה‪ .‬יתכן שגם בסין‪,‬‬
‫טאיוואן והונג קונג קיימת רגולציה דומה‪ .‬אין‬
‫בידנו מידע רשמי בנושא‪.‬‬
‫עזרה אפשרית מהמערכת הציבורית‪,‬‬
‫בדגש על מערכת המחקר וההדרכה‬
‫בשיחות עם היצואנים עלו מגוון נושאים בהם‬
‫המערכת הציבורית יכולה לתמוך בפיתוח הענף‪:‬‬
‫ביצוע מחקרים נוספים בתחום ההזנה‪ .‬וכן הצורך‬
‫בריכוז המידע הקיים בנושא ההזנה והפצתו‬
‫למגדלים ‪.3‬‬
‫‪ ‬העשרת מגוון המינים בגידול ‪ -‬קיימים מינים‬
‫הנמכרים בחו"ל בהיקפים גדולים (" ‪,)"runners‬‬
‫שעדיין לא מגדלים בארץ‪ .‬נחוצה עזרה מחקרית‬
‫שתאפשר פיתוח פרוטוקול לגידול מינים הקשים‬
‫לרבייה‪.‬‬
‫‪ ‬לישראל יתרון יחסי ביצוא דגי נוי ימיים‪,‬‬
‫הגדלת המגוון שלהם בסל היצוא תאפשר‬
‫חדירה למספר גדול יותר של שווקים ולקוחות‪.‬‬
‫פיתוח פרוטוקול לגידול בשבי של מינים‬
‫נוספים כגון‪,Bangaii Cardinal , Pseudochromis :‬‬
‫סוסוני ים ועוד‪ ,‬יאפשר גידול בהיקפי היצוא‬
‫של דגי נוי ימיים‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח פתרונות שיאפשרו אריזה צפופה יותר‬
‫ועל ידי כך הוזלה בעלות ההובלה למערב‬
‫אירופה וכן פתרונות להובלה ליעדים רחוקים‪.‬‬
‫עלות ההובלה למערב אירופה מגיעה לכדי‬
‫‪ 17%-16%‬מערך המכירה בדגי קוי ולכ‪-20%-‬‬
‫‪ 22%‬בדגי זהב‪ .‬אריזה לזמני הובלה ארוכים‬
‫מצריכה התאמות מיוחדות‪ .‬יש להביא בחשבון‬
‫את הרגישות הגדולה לרווחת בעלי חיים‬
‫ולתקנות אפשריות אשר תגבלנה את צפיפות‬
‫הדגים באריזה‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מיכון חוסך כוח אדם ‪ -‬למרות המאמץ‬
‫וההתקדמות המחקרית‪ ,‬המיון והספירה עדיין‬
‫ידניים‪.‬‬
‫‪ ‬להקות הרבייה של הדגים בארץ סובלות מניוון‬
‫בשארות ( ‪ .)inbreeding‬המערכת הציבורית יכולה‬
‫לתמוך על ידי שימור של דגים ממקורות גנטיים‬
‫מגוונים‪ ,‬מעין "בנק גנים"‪.‬‬
‫‪ ‬עזרה בהתמודדות עם מספר מחלות להן אין‬
‫עדיין דרך מניעה או פתרון יעיל‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫‪( Sleeping Syndrome‬מחולל המחלה הוא וירוס)‬
‫או תחלואה הנגרמת על ידי חיידקים מקבוצת ה‬
‫‪ Mycobacterium‬אשר עלולה לגרום גם לפצעים‬
‫וכיבים אצל בני אדם‪.‬‬
‫‪ ‬בדגים של מים קרים כ‪ 80%-‬מהדגים נמכרים‪,‬‬
‫בהתאם לדרישת השוק‪ ,‬בגודל קטן‪ .‬פיתוח של‬
‫פרוטוקול גידול שיאפשר וויסות ושליטה בגודל‬
‫הדגים יכול לשפר מאוד את הרווחיות‪.‬‬
‫‪ ‬במחקר שבוצע במנהל המחקר החקלאי נערכה‬
‫השוואה בין מספר תוספים היכולים לחזק את‬
‫צבעם של דגי נוי אדומים (כולל הקוי) ונמצא‬
‫תוסף טבעי המבוסס על שמן פלפל אדום שהינו‬
‫זול יותר לשימוש לעומת מרכיבים אחרים‪ .‬יש‬
‫צורך להגביר את המודעות והשימוש בו‪.‬‬
‫‪ ‬בדגים של מים קרים יש צורך בפיתוח פרוטוקול‬
‫גידול שיאפשר הופעת הצבע בשלב מוקדם יותר‬
‫של הגידול‪ .‬פרוטוקול כזה יאפשר מיון דגיגים‬
‫בשלב צעיר יותר ויחסוך בפחת הכרוך במיון‬
‫דגים יותר מבוגרים‪.‬‬
‫‪ ‬מההיבט המנהלי ‪ -‬פישוט המערכת הבירוקרטית‬
‫הקשורה בהנפקת אישורי יצוא ויבוא‪.‬‬
‫‪ ‬תגבור ההדרכה למגדלים בפריסה ארצית‪.‬‬
‫‪ 3‬באתר של מו"פ ערבה תיכונה ניתן למצוא סיכומים של מחקרים רבים בנושא דגי נוי‪ ,‬חלקם בשיתוף‬
‫עם חוקרים ממנהל המחקר‪ ,‬ראה קישור‬
‫‪http://www.arava.co.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=457087_arava2012&dbid=files&act=sform&f11‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1737‬‬
‫חלק ב'‪ -‬נתוני הסחר הבינלאומי בשווקים‬
‫נבחרים‬
‫התפתחות היצוא של דגי נוי מישראל‬
‫התפתחות היצוא של דגי נוי מישראל בשנים ‪ 2002‬עד‬
‫‪ 2012‬על פי ערכי המכס בדולרים ‪Cost Insurance( CIF‬‬
‫‪ )and Freight‬ועל פי מספר הדגים המיוצאים‪ ,‬בחלוקה‬
‫לדגים טרופיים ולדגים של מים קרים מוצגת בתרשים‬
‫מס' ‪ .1‬לאחר עליה כמעט רציפה בערך היצוא ‪ CIF‬של‬
‫דגי נוי מישראל מכ‪ 7.7-‬מיליון דולר ב‪ 2002-‬לכ‪22.2-‬‬
‫מיליון דולר ב‪ ,2011-‬חלה ב‪ 2012-‬ירידה של כ‪16%-‬‬
‫בערך היצוא לכ‪ 18.7-‬מיליון דולר‪ .‬מספר הדגים‬
‫שיוצאו בשנת ‪ ,2012‬כ‪ 37.2-‬מיליון דגים‪ ,‬היה נמוך‬
‫ב‪ 12%-‬ממספרם ב ‪ ,2011‬כ‪ 42.4-‬מיליון דגים‪ .‬בחלוקה‬
‫לדגים של מים קרים ולדגים טרופיים‪ ,‬כ‪ 12-‬מיליון‬
‫דולר יצוא (כשני שלישים מערך היצוא) ב‪ 2012-‬היו‬
‫של דגים של מים קרים‪ .‬הפגיעה ביצוא בשנת ‪2012‬‬
‫במונחי כמות הדגים המיוצאים הייתה קשה יותר‬
‫בדגי המים הקרים‪ .‬ערך היצוא של דגי המים הקרים‬
‫ירד בהשוואה ל‪ 2011-‬ב‪( 19%-‬מ‪ 14.8-‬מיליון דולר ל‪12-‬‬
‫מיליון דולר) ואילו ערך היצוא של הדגים הטרופיים‬
‫ירד ב‪( 9%-‬מ‪ 7.4-‬מיליון דולר לכ‪ 6.7-‬מיליון דולר)‪.‬‬
‫במרבית השנים היה מספרם של דגי המים הקרים‬
‫ביצוא גבוה מעט ממספרם של הדגים הטרופיים‪ .‬עם‬
‫זאת חלקם היחסי של דגי המים הקרים ביצוא נמצא‬
‫במגמת ירידה‪ .‬בשנת ‪ 2002‬יוצאו כ‪ 12.7-‬מיליון דגים‬
‫של מים קרים אשר היוו כ‪ 60%-‬מהדגים שיוצאו‬
‫באותה שנה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬יוצאו ‪ 20.2‬מיליון דגים של‬
‫מים קרים שהיוו כ‪ 54%-‬מכלל הדגים שיוצאו באותה‬
‫שנה‪ .‬במונחים ערך דולרי ‪ ,CIF‬חלקם של דגי המים‬
‫הקרים בערך היצוא ירד מכ‪ 75%-‬בתחילת התקופה‬
‫לכ‪ 64%-‬בסיומה‪.‬‬
‫התפתחות ערך היצוא הממוצע במונחים דולריים‬
‫‪ CIF‬של דגים טרופיים ושל דגים של מים קרים‬
‫מסוכמת בתרשים ‪ .2‬הערך הממוצע ביצוא של דג‬
‫טרופי היה בשנים האחרונות כ‪ 0.40-‬דולר ‪.CIF‬‬
‫ערך זה היה יציב למדי במהלך תקופה ארוכה‪.‬‬
‫בשונה מהדגים הטרופים הערך הממוצע של דגי‬
‫המים הקרים ידע שינויים רבים‪ .‬לאחר עליה‬
‫מרשימה מכ‪ 0.40-‬דולר בתחילת התקופה הנסקרת‬
‫עד לשיא של כ‪ 0.70-‬דולר לדג ב‪ 2007-‬חלה ירידה‬
‫הדרגתית במחירים עד לכ‪ 0.60-‬דולר לדג בשנים‬
‫האחרונות‪ .‬העלייה התלולה בערך הממוצע‬
‫ב‪ 2004-‬היא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הודות למציאת החיסון‬
‫ל‪ .Koi Herpes Virus ( KHV )-‬היפוך המגמה בשנת‬
‫‪ 2008‬הוא ככל הנראה מתוצאותיו של המשבר‬
‫הכלכלי שפקד את מערב אירופה באותה שנה‪.‬‬
‫התפתחות היבוא של דגי נוי לאיחוד‬
‫האירופי ‪EU15‬‬
‫התפתחות ערך היבוא לאיחוד האירופי‬
‫התפתחות ערך המכס ‪ CIF‬של הסחר בדגי נוי של מים‬
‫מתוקים באיחוד האירופי (‪ )EU15‬משנת ‪ 1999‬ועד‬
‫שנת ‪ 2012‬בחלוקה למקורות בתוך האיחוד‪ ,‬מחוץ‬
‫לאיחוד (לא כולל את ישראל) ומישראל מתוארת‬
‫בתרשים ‪ .3‬ערך המכס של המסחר בדגי נוי בין‬
‫מדינות בתוך האיחוד מוטה מחד‪ ,‬בחלק מהמקרים‪,‬‬
‫כלפי מעלה מכיוון שהוא כולל גם דיווח אודות סחר‬
‫בדגים שיובאו ממקורות מחוץ לאיחוד ו"יוצאו‬
‫מחדש" למדינה אחרת באיחוד‪ ,‬ומאידך‪ ,‬מוטה‬
‫במקרים אחרים כלפי מטה‪ ,‬בגלל דיווח חלקי וחסר‬
‫לשלטונות המכס במעבר בין מדינות החברות באיחוד‪.‬‬
‫תרשים ‪ :1‬התפתחות היצוא של דגי נוי בישראל‪ ,‬ערכי היצוא במיליוני דולר ‪ CIF‬ומספר הדגים במיליונים‬
‫מקור‪ :‬אגף הדיג ‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫דגים של מים קרים‪:‬‬
‫דגים טרופיים‪:‬‬
‫ערך דולרי‬
‫ערך דולרי‬
‫מספר דגים‬
‫מספר דגים‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫ערכים במיליונים‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1738‬‬
‫יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת‬
‫תרשים ‪ :2‬התפתחות הערך הממוצע בדולר ‪ CIF‬של דגים טרופיים ושל דגי מים קרים ביצוא מישראל‬
‫ערך ממוצע ‪Coldwater‬‬
‫ערך ממוצע ‪Tropical Fish‬‬
‫דולר ‪CIF‬‬
‫מקור‪ :‬אגף הדיג ‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מכיוון שכך‪ ,‬ערך זה יכול לשמש בעיקר ללימוד‬
‫מגמות‪ .‬סך ערך הסחר (בין ממקורות בתוך האיחוד‬
‫ומחוצה לו) בדגי נוי של מים מתוקים עלה מ‪86-‬‬
‫מיליון אירו ב‪ 1999-‬לשיא של ‪ 104‬מיליון אירו בשנת‬
‫‪ .2004‬מאז נמצא ערך זה בירידה כמעט רציפה ועמד‬
‫על ‪ 77.1‬מיליון אירו בשנת ‪ .2012‬קרוב ל‪ 90%-‬מערך‬
‫המכס של הסחר בדגי נוי של מים מתוקים למדינות‬
‫ה‪ EU15-‬הוא ממקורות מחוץ להן‪ .‬היבוא ממקורות‬
‫מחוץ לאיחוד הגיע לשיא של כ‪ 92-‬מיליון אירו ‪CIF‬‬
‫בשנת ‪ 2002‬ומאז הוא בירידה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬עמד ערך‬
‫זה על כ‪ 68-‬מיליון אירו‪ .4‬ערך הסחר בין מדינות‬
‫האיחוד נע בין כ‪ 9-‬מיליון אירו לכ‪ 12-‬מיליון אירו מדי‬
‫שנה‪ .‬ערך היבוא של דגי נוי מישראל לאיחוד האירופי‬
‫עלה כמעט בהתמדה מ כ‪ 5.6-‬מיליון אירו בשנת ‪1999‬‬
‫לכ‪ 13.3-‬מילון אירו בשנת ‪ .2010‬עליה זאת מרשימה‬
‫במיוחד על רקע הירידה ביבוא באותה התקופה‬
‫ממרבית המקורות האחרים באיחוד האירופי ומחוץ‬
‫לו‪ .‬בשנים ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬ירד גם ערך היבוא מישראל‬
‫תרשים ‪ :3‬התפתחות ערך המכס במיליוני אירו ‪ CIF‬של היבוא והמסחר בדגי נוי של מים מתוקים באיחוד האירופי‬
‫‪ .EU15‬בחלוקה למקורות בתוך האיחוד‪ ,‬מחוץ לאיחוד ומישראל והתפתחות ערך היבוא של דגי נוי ימיים‬
‫‪120‬‬
‫מקור‪Eurostat :‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫מיליוני אירו‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 4‬ירידה במספר מיליוני אירו בערך היבוא המדווח ל‪ EU15-‬החל מ‪ 2004-‬ניתן לזקוף לירידה ברישומי המכס‬
‫של היבוא מצ'כיה עם הצטרפותה ל‪( EU 25-‬ראה בהמשך)‪.‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1739‬‬
‫ובשנת ‪ 2012‬עמד ערך זה על ‪ 12.1‬מיליון אירו ‪.CIF‬‬
‫התפתחות היבוא של דגי נוי של מים מתוקים‬
‫לאיחוד האירופי ‪ EU 15‬במהלך השנים ‪-1999‬‬
‫‪ 2012‬על פי ערך המכס ‪ CIF‬מהמקורות העיקריים‬
‫מסוכמת בתרשים ‪ .4‬סינגפור היא המקור החשוב‬
‫ביותר עם כרבע מערך היבוא‪ .‬מאז שנת ‪ 2008‬בה‬
‫עמד ערך היבוא על כ‪ 28-‬מיליון אירו נמצא ערך‬
‫היבוא מסינגפור בירידה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬עמד ערך‬
‫זה על כ‪ 20.5-‬מיליון אירו‪ .‬ישראל הפכה במרוצת‬
‫השנים למקור השני בחשיבותו‪ ,‬עם כ‪ 16%-‬מערך‬
‫היבוא בזכות עליה נמרצת החל משנת ‪ 2002‬ועד‬
‫שנת ‪ .2010‬העליה בערך היבוא מישראל מרשימה‬
‫במיוחד על רקע הקיפאון ואף הירידה בערך היבוא‬
‫ממרבית המקורות האחרים‪ .‬יפן היא המקור‬
‫השלישי בחשיבותו עם יבוא בערך של כ‪ 9-‬מיליון‬
‫אירו שהם כ‪ 12%-‬מערך היבוא ב‪ .2012-‬צ'כיה‬
‫הייתה בתחילת התקופה המקור השני בחשיבותו‬
‫יחד עם יפן‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הצטרפה צ'כיה לאיחוד‬
‫האירופי והייתה לאחת מעשרים וחמש המדינות‬
‫החברת ב‪ .EU 25-‬החל מ‪ ,2004-‬רישומי המכס של‬
‫היבוא מצ'כיה חלקיים ביותר‪ ,‬ואינם משקפים את‬
‫ערכי המסחר בין צ'כיה למדינות אחרות באיחוד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הענף בצ'כיה חווה קשיים וככל הנראה‪,‬‬
‫חלקה של הירידה בערך אכן ניתנת להסבר בקשיים‬
‫אלה‪ .‬מעניין לציין כי ערך היבוא מאינדונזיה עלה‬
‫במהלך התקופה ביותר מפי שלושה מכ‪ 1.3-‬מיליון‬
‫אירו לכ‪ 4.4-‬מיליון אירו ב‪.2012-‬‬
‫התפתחות היבוא של דגי נוי ימיים‬
‫השוק לדגי נוי ימיים באיחוד האירופי מתפתח‬
‫באיטיות‪ .‬ערך היבוא של דגי נוי ימיים עלה‬
‫מכ‪ 10-‬מיליון אירו בשנת ‪ 1999‬לכ‪ 12.1-‬מיליון‬
‫אירו בשנת ‪ .2012‬מאז שנת ‪ 2008‬נמצא ערך‬
‫היבוא בקיפאון‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי בתקופה‬
‫המקבילה‪ ,‬מאז שנת ‪ 2008‬ירד ערך הסחר‬
‫(ממקורות באיחוד ומחוצה לו) של דגי מים‬
‫מתוקים בכ‪ 14%-‬מכ‪ 90-‬מיליון אירו ל‪ 77.1-‬מיליון‬
‫אירו‪ .‬התפתחות היבוא של דגי נוי ימיים לאיחוד‬
‫האירופי ‪ ,EU 15‬על פי ערך המכס ‪ CIF‬מהמקורות‬
‫העיקריים בשנים ‪ 2012-1999‬מסוכמת בתרשים ‪.5‬‬
‫אינדונזיה‪ ,‬שהינה מקור זניח לדגי נוי של מים‬
‫מתוקים הייתה המקור לכמעט ‪ 40%‬מדגי הנוי‬
‫הימיים‪ .‬בארבע השנים האחרונות (‪)2012-2009‬‬
‫נמצא ערך היבוא מאינדונזיה‪ ,‬כ‪ 5-‬מיליון אירו‪,‬‬
‫בקיפאון‪ .‬המקור השני בחשיבותו הייתה ארה"ב‪,‬‬
‫עם כ‪ 15%-‬מערך היבוא ולאחריה הפיליפינים עם‬
‫כ‪ 10%-‬מערך היבוא‪ .‬ערך היבוא מארה"ב עלה‬
‫כמעט באופן רציף מ‪ 1.2-‬מיליון אירו ב‪ 1999-‬לכ‪-‬‬
‫‪ 1.8‬מיליון אירו ב‪ .2012-‬ערך היבוא מהפיליפינים‬
‫הגיע לשיא של כ‪ 1.6-‬מיליון אירו ב‪ .2008-‬בשנת‬
‫תרשים ‪ :4‬התפתחות ערך המכס במיליוני אירו ‪ CIF‬של היבוא של דגי נוי של מים מתוקים לאיחוד האירופי‬
‫‪ EU15‬בשנים ‪2012-1999‬‬
‫מקור‪Eurostat :‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫מיליוני אירו‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1740‬‬
‫יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת‬
‫תרשים ‪ :5‬התפתחות ערך המכס במיליוני אירו ‪ CIF‬של היבוא של דגי נוי ימיים לאיחוד האירופי ‪EU 15‬‬
‫בשנים ‪2012-1999‬‬
‫מקור‪Eurostat :‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫מיליוני אירו‬
‫‪3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 2012‬היה ערך היבוא מהפיליפינים כ‪ 1.3-‬מיליון‬
‫אירו‪ .‬ארה"ב והפיליפינים‪ ,‬בדומה לאינדונזיה‪,‬‬
‫הינם מקורות שוליים ליבוא דגי נוי של מים‬
‫מתוקים לאיחוד האירופי‪ .‬מקור חשוב נוסף‬
‫ליבוא דגי נוי ימיים היא סרי לנקה‪ .‬ערך היבוא‬
‫מסרי לנקה הגיע לשיא של כ‪ 1.3-‬מיליון אירו‬
‫בשנת ‪ 2001‬ומאז הוא במגמת ירידה‪ ,‬עם יבוא‬
‫בערך של כ‪ 850-‬אלף אירו בשנת ‪ .2012‬מעניין‬
‫לציין את ההתפתחות המהירה של היבוא של דגי‬
‫הנוי הימיים מישראל בשנים ‪ .2009-2012‬קודם‬
‫לשנת ‪ 2009‬היה היבוא של דגי נוי ימיים מישראל‬
‫כמעט אפסי‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬היה ערך היבוא מישראל‬
‫כ‪ 280-‬אלף אירו‪ .‬העלייה ביבוא מישראל מעניינת‬
‫במיוחד על רקע הקיפאון בערך היבוא ממרבית‬
‫המקורות האחרים באותן שנים‪.‬‬
‫סחר בינלאומי של דגי נוי ביפן‬
‫ ‪-‬יצוא דגי נוי מיפן‬‫בשנים האחרונות יפן היא המקור השלישי‬
‫בחשיבותו ליבוא דגים לאיחוד האירופי‪ .‬ערך‬
‫היבוא מיפן נמוך בכ‪ 3-‬מיליון אירו בלבד מזה‬
‫שמישראל‪ .‬בתרשים ‪ 6‬מסוכמת התפתחות ערך‬
‫המכס במיליוני דולרים ‪ )Free On Board ) FOB‬של‬
‫יצוא דגי הנוי מיפן לא כולל דגי זהב ‪ ,5‬לפי יעדים‬
‫עיקרים‪ .‬ערך היצוא של דגי נוי מיפן עלה מכ‪-‬‬
‫‪ 20‬מיליון דולר ב‪ 2008-‬ועד ללמעלה מ‪ 30-‬מיליון‬
‫דולר ב‪ 2010-‬ומאז הוא שומר על רמה דומה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬בתקופה הנסקרת פוחת שער הדולר לעומת‬
‫שער היין‪ .‬התפתחות ערך היצוא ביינים שונה‬
‫מעט‪ .‬לאחר שיא בערך היצוא ב‪ 2010-‬עם יצוא‬
‫בערך של כ‪ 2.8-‬מיליארד יין‪ ,‬ירד ערך היצוא‬
‫בשנת ‪ 2011‬לכ‪ 2.5-‬מיליארד יין וככל הנראה‪,‬‬
‫נותר ברמה דומה גם ב‪ .2012-‬במהלך התקופה‬
‫הונג קונג הפכה ליעד החשוב ביותר ליצוא דגי‬
‫נוי מיפן‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הדגים מיוצאים מחדש‬
‫מהונג קונג ליעדים אחרים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬כשליש‬
‫מהיצוא‪ ,‬בערך של למעלה מ‪ 10-‬מיליון דולר‬
‫‪ FOB‬הופנה ליעד זה‪ .‬היעדים החשובים הנוספים‬
‫נמצאים באיחוד האירופי‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬יוצאו דגים‬
‫בערך של למעלה מ‪ 10-‬מיליון דולר ‪ FOB‬לאיחוד‬
‫האירופי‪ .‬עיקר היצוא של דגי נוי מיפן לארה"ב‬
‫הוא של דגי קוי ‪.6‬‬
‫ ‪-‬יבוא דגי נוי ליפן לא כולל דגי זהב וקרפיונים‬‫התפתחות היבוא של דגי נוי ליפן לא כולל דגי‬
‫זהב וקרפיונים במהלך השנים ‪( 2012 - 2008‬לא‬
‫‪ 5‬ערך היצוא ‪ FOB‬של דגי הזהב קטן ומגיע לכ‪ 115-‬אלף דולר בלבד בשנת ‪ .2012‬כ‪ 70%-‬מהיצוא מופנה‬
‫ליעדים במזרח הרחוק‪ :‬הונג קונג‪ ,‬טאיוואן ותאילנד והיתרה בעיקר לבריטניה ולבלגיה‪.‬‬
‫‪ 6‬בערך של ‪ 1.85‬מיליון דולר ‪ ,CIF‬על פי נתוני היבוא של ארה"ב‪.‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1741‬‬
‫תרשים ‪ :6‬התפתחות ערך המכס במיליוני דולרים ‪ FOB‬של היצוא של דגי נוי מיפן‪ ,‬לא כולל דגי זהב בשנים‬
‫‪ ,2012-2008‬יעדים עיקריים‬
‫‪35‬‬
‫מקור‪customs.go.jp :‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫לא כולל חודש דצמבר ‪2012‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫ערך היצוא במיליוני דולר‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫תרשים ‪ :7‬התפתחות ערך המכס במיליוני דולרים ‪ CIF‬של היבוא של דגי נוי ליפן ‪ .2012-2008‬מקורות‬
‫עיקריים לא כולל דגי זהב וקרפיונים‬
‫‪5‬‬
‫מקור‪customs.go.jp :‬‬
‫‪4‬‬
‫לא כולל חודש דצמבר ‪2012‬‬
‫‪2‬‬
‫מיליוני דולרים‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1742‬‬
‫יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת‬
‫כולל דצמבר ‪ )2012‬מהמקורות העיקריים מוצגת‬
‫בתרשים ‪ .7‬ערך היבוא של דגי הנוי ליפן ללא דגי‬
‫זהב וקרפיונים ירד ב‪ 40%-‬מכ‪ 27-‬מיליון דולר לכ‪17-‬‬
‫מיליון דולר‪ .‬המקור החשוב ביותר ליבוא במונחי‬
‫ערך במהלך כל התקופה הייתה סינגפור ממנה‬
‫יובאו דגים בערך של כ‪ 3.3-‬מיליון דולר בכל אחת‬
‫מהשנים ‪ 2011‬ו‪ .2012-‬המקור השני בחשיבותו‬
‫במונחי ערך הייתה אינדונזיה‪ ,‬עם ערך יבוא הגבוה‪,‬‬
‫בד"כ‪ ,‬מ‪ 3-‬מיליון דולר‪ .‬מקורות חשובים נוספים‬
‫הם ברזיל‪ ,‬קולומביה ופרו‪ .‬הירידה הדרמטית‬
‫ביבוא דגי הנוי ליפן בתקופה הנסקרת היא‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬תוצאה של החמרת המשבר הכלכלי הפוקד‬
‫את המדינה מאז שנת ‪ 2008‬ואשר אליו נוסף בשנת‬
‫‪ 2011‬אסון הצונמי‪.‬‬
‫ ‪-‬יבוא דגי נוי ימיים ליפן בשנת ‪2012‬‬‫ערך היבוא של דגי הנוי הימיים בשנת ‪ ,72012‬לא‬
‫כולל חודש דצמבר היה כ‪ 2.7-‬מיליון דולר ‪CIF‬‬
‫שהם כ‪ 15%-‬מערך היבוא של דגי נוי ליפן באותה‬
‫שנה‪ .‬חלקם של דגי הנוי הימיים ביבוא דגי הנוי‬
‫ליפן דומה לחלקם בערך היבוא לאיחוד האירופי‪.‬‬
‫בדומה ליבוא לאיחוד האירופי‪ ,‬אינדונזיה וארה"ב‬
‫הם המקורות החשובים ביותר‪ .‬ערכו של היבוא ליפן‬
‫מארה"ב ומאינדונזיה דומה‪ ,‬כ‪ 600-‬אלף דולר וכ‪500-‬‬
‫אלף דולר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬מקורות חשובים נוספים הם‪:‬‬
‫איי מרשל‪ ,‬הפיליפינים‪ ,‬ברזיל ואוסטרליה‪.‬‬
‫ ‪-‬יבוא דגי זהב וקרפיונים‬‫היבוא של דגי זהב וקרפיונים בערך של כ‪ 1.2-‬מיליון‬
‫דולר ‪ CIF‬היווה כ‪ 6%-‬מהיבוא של דגי נוי ליפן‬
‫ב‪ .2012-‬במונחי ערך היבוא‪ ,‬סין הייתה ונשארה‬
‫המקור החשוב ביותר‪ ,‬ממנה יובאו ב‪ 2012-‬דגים‬
‫בערך של ‪ 750‬אלף דולר‪ .‬המקור השני בחשיבותו‬
‫במונחי ערך היא סינגפור עם יבוא בערך של כ‪300-‬‬
‫אלף דולר בשנים האחרונות ולאחריה מלזיה‪.‬‬
‫התפתחות הסחר הבינלאומי‬
‫בדגי נוי בארה"ב‬
‫ ‪-‬יצוא דגי נוי מארה"ב‬‫ערך היצוא מארה"ב מדווח בערכים דולריים בנמל‬
‫ארה"ב הכוללים את עלות ההובלה לנמל‪ ,‬הביטוח‬
‫והוצאות נוספות ואינם כוללם את עלות ההעמסה‬
‫על המוביל )‪.)FAS Free Alongside Ship‬‬
‫ערך המכס של היצוא של במיליוני דולר ‪ FAS‬נמצא‬
‫בשנים ‪ 2008 - 2012‬במגמה של עליה מתונה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2012‬היה ערך היצוא כ‪ 11-‬מיליון דולר בהשוואה‬
‫תרשים ‪ :8‬התפתחות ערך המכס במיליוני דולרים ‪ FAS‬של יצוא דגי נוי מארה"ב בשנים ‪,2012-2008‬‬
‫יעדים עיקריים‬
‫מקור‪usitc.gov :‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫מיליוני דולר‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 7‬בשנת ‪ 2012‬דווח לראשונה על היבוא של דגי נוי ימיים ליפן תחת סיווג מכס נפרד‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1743‬‬
‫לכ‪ 9-‬מיליון דולר ב‪( 2008-‬תרשים ‪ .)8‬היעד החשוב‬
‫ביותר ליצוא דגי נוי מארה"ב במהלך כל התקופה‬
‫היא קנדה‪ ,‬אליה מופנה כמחצית היצוא‪ .‬ערך זה‬
‫עמד על כ‪ 5-‬מיליון דולר ‪ FAS‬ב‪ .2012-‬ככל הנראה‪,‬‬
‫חשיבותה של קנדה כשוק יעד ליצוא היא ההסבר‬
‫לעליה בערך היצוא מארה"ב בתקופה שערך היבוא‬
‫נמצא בקיפאון ואף בירידה בשוקי אירופה וביפן‪.‬‬
‫יעדים חשובים נוספים הם בריטניה והולנד עם יצוא‬
‫בערך של כ‪ 800-‬אלף דולר לכל אחת ב‪.2012-‬‬
‫ערך היצוא של דגי נוי ימיים עמד ב‪ 2012-‬על כ‪3-‬‬
‫מיליון דולר‪ .‬כשליש מערך היצוא‪ ,‬כמיליון דולר‪,‬‬
‫הופנה לקנדה‪ .‬יצוא בערך של ‪ 400‬אלף דולר הופנה‬
‫לכל אחד מהיעדים ברזיל והונג קונג‪ .‬היצוא המצרפי‬
‫לשלושת היעדים המרכזיים באיחוד האירופי‪:‬‬
‫גרמניה‪ ,‬בריטניה והולנד הסתכם בכ‪ 400-‬אלף דולר‪.‬‬
‫ ‪-‬יבוא דגי נוי לארה"ב‬‫בתרשים ‪ 9‬מסוכמת התפתחות ערך המכס ‪ CIF‬של‬
‫יבוא דגי נוי לארה"ב לא כולל ערך היבוא של דגי‬
‫זהב ( ‪ ,)Carassius auratus‬קרפיונים )‪)Crucian carp‬‬
‫ודגי קוי )‪ )Cyprinus carpio‬מהמקורות העיקריים‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2012-2009‬היה ערך היבוא מידי שנה‪ ,‬גבוה‬
‫במעט מ‪ 30-‬מיליון דולר‪ .‬ערך זה כמעט וכפול‬
‫מערך היבוא ליפן אך נמוך מאוד מהיבוא בערך של‬
‫כ‪ 82.5-‬מיליון דולר באיחוד האירופי‪ .‬לאחר ירידה‬
‫בשנים ‪ 2010-2008‬וקיפאון בשנים ‪ 2011-2010‬חלה‬
‫בשנת ‪ 2012‬לראשונה עליה בערך של כ‪ 2-‬מיליון‬
‫דולר ביבוא‪ .‬המקור החשוב ביותר ליבוא היא‬
‫תאילנד ממנה יובאו דגים בערך של כ‪ 7.7-‬מיליון‬
‫דולר ב‪ .2012-‬ערך היבוא מתאילנד עלה מדי שנה‬
‫בתקופה הנסקרת‪ .‬מסינגפור יובאו דגי נוי בערך של‬
‫כ‪ 7-‬מיליון דולר ומאינדונזיה בערך של כ‪ 4.4-‬מילון‬
‫דולר‪ .‬המקור הרביעי בחשיבותו היא סרי לנקה עם‬
‫יבוא של כ‪ 2.7-‬מילון דולר בכל אחת מהשנים‪2012 ,‬‬
‫ו‪ .2011-‬מקורות חשובים נוספים הם הפיליפינים‬
‫וטאיוואן‪.‬‬
‫ערך היבוא של דגי זהב וקרפיונים‪ :‬יבוא דגי הזהב‬
‫והקרפיונים בערך של כ‪ 3-‬מיליון דולר ‪ CIF‬ב‪2012-‬‬
‫היווה כ‪ 8%-‬מהיבוא בערך של כ‪ 38.5-‬מיליון דולר‬
‫של דגי הנוי מכל הסוגים‪ ,‬באותה שנה‪ .‬ערך היבוא‬
‫של מינים אלה לארה"ב ירד במהלך השנים ‪-2008‬‬
‫‪ 2012‬ביותר מ‪ .40%-‬המקור החשוב ביותר ליבוא‬
‫הייתה ונשארה סינגפור עם יבוא בערך של למעלה‬
‫ממיליון דולר מדי שנה‪.‬‬
‫יבוא דגי קוי לארה"ב‪ :‬מאז ‪ 2009‬ערך היבוא של דגי‬
‫הקוי‪ ,‬כ‪ 2.5-‬מיליון דולר‪ ,‬יציב למדי‪ .‬המקור העיקרי‬
‫ליבוא היא יפן עם יבוא בערך של כ‪ 1.8-‬מיליון דולר‬
‫ולאחריה‪ ,‬בפיגור ניכר‪ ,‬מלזיה עם יבוא של כ‪500-‬‬
‫אלף דולר מדי שנה‪.‬‬
‫יבוא דגי נוי ימיים לארה"ב‪ :‬בשנת ‪ 2012‬דווח‬
‫לראשונה יבוא דגי הנוי הימיים לארה"ב בנפרד‪.‬‬
‫תרשים ‪ :9‬התפתחות ערך המכס במיליוני דולר ‪ CIF‬של יבוא דגי נוי לארה"ב‪ ,‬לא כולל דגי זהב‪ ,‬קרפיונים‬
‫ודגי קוי‪ ,‬מקורות עיקריים בשנים ‪2012-2008‬‬
‫‪40‬‬
‫מקור‪usitc.gov :‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫מיליוני דולר‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1744‬‬
‫יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת‬
‫ערך היבוא ‪ CIF‬ב‪ 2012-‬הסתכם בכ‪ 6-‬מיליון דולר‬
‫שהם כ‪ 15%-‬מערך היבוא של דגי נוי מכל הסוגים‪.‬‬
‫שיעור זה דומה לחלקם של דגי הנוי הימיים ביבוא‬
‫לאיחוד האירופי וליפן‪ .‬המקורות העיקריים ליבוא‬
‫היו אינדונזיה‪ ,‬וסינגפור מכל אחת הן יובאו דגים‬
‫בערך של כמיליון דולר‪ .‬מקורות חשובים נוספים‬
‫היו הפיליפינים‪ ,‬תאילנד וסרי לנקה‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫במרוצת השנים ישראל הפכה למקור השני‬
‫בחשיבותו ליבוא של דגי נוי של מים מתוקים‬
‫לאיחוד האירופי‪ .‬בשנת ‪ 2012‬היווה היבוא של דגי‬
‫נוי של מים מתוקים מישראל בערך של כ‪ 12-‬מיליון‬
‫אירו כ‪ 16%-‬מערך היבוא לאיחוד האירופי (‪.)EU15‬‬
‫בשנים האחרונות ערך היבוא מכל המקורות לשוקי‬
‫האיחוד האירופי בקיפאון ואף בירידה‪ .‬לאחר צמיחה‬
‫ביצוא במהלך מרבית השנים בעשור האחרון בשנת‬
‫‪ 2012‬דווח כי ענף דגי הנוי בישראל חווה משבר של‬
‫ממש‪ .‬בין סימני המשבר‪ :‬ירידה בפדיון ואף סגירה‬
‫של מספר חברות יצוא‪ .‬בין סיבותיו של המשבר‬
‫ניתן למנות את התחזקות התחרות מסרי לנקה‪,‬‬
‫מאינדונזיה ומווייטנאם להן סל מינים דומה לאלה‬
‫המיוצאים מישראל ובמחירים זולים לאין שיעור‪.‬‬
‫בין מינים אלה נמנה הגופי‪ ,‬המהווה מפתח ליצואם‬
‫של המינים הנוספים מישראל‪ .‬היצוא מישראל רגיש‬
‫במיוחד לתחרות מאחר ובישראל מגדלים מגוון קטן‬
‫יחסית של מינים‪ ,‬ומייצאים כמויות גדולות יחסית‬
‫מאותם מינים‪ .‬גורמים נוספים הם המשבר הכלכלי‬
‫הפוקד את אירפה‪ ,‬התחזקות כוחן של הרשתות‬
‫במסחר הקמעוני ושינויים בתרבות הפנאי‪ .‬צמיחה‬
‫נוספת של היצוא מישראל לשוקי האיחוד האירופי‬
‫תתאפשר רק על ידי דחיקה נוספת של המתחרים‪.‬‬
‫הדגים מישראל נהנים ממוניטין של דגים בריאים‬
‫ואיכותיים‪ .‬ההקפדה על איכות הדגים ובריאותם‬
‫חיונית במיוחד לאור התחרות הגוברת בשוקי מערב‬
‫אירופה‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שהיצואנים מישראל אינם‬
‫יכולים להתחרות בדרך של הוזלת מחירים‪.‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫בשיחות עם היצואנים עלו מגוון נושאים בהם‬
‫המערכת הציבורית יכולה לתמוך בפיתוח הענף הן‬
‫מן ההיבט המנהלי והן באמצעות מערכת המחקר‬
‫וההדרכה‪ .‬ביניהם‪ :‬פיתוח פרוטוקולי גידול למינים‬
‫חדשים‪ ,‬שיפור האיכות ופתרון בעיות בנושא‬
‫מחלות‪ ,‬שיפור ההזנה ועוד‪.‬‬
‫פיתוחם של שווקים חדשים חיוני לשיקום הענף‪.‬‬
‫נכון לזמן כתיבת המאמר אין ביכולתנו להמליץ‬
‫על השווקים המתאימים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי יש‬
‫מקום לבחון את התכנות היצוא וכדאיותו במספר‬
‫יעדים חדשים‪ .‬אחד מהם היא רוסיה‪ .‬יצוין‪ ,‬כי‬
‫אין בידינו נתונים לגבי היקף היבוא והתפתחות‬
‫הענף ברוסיה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הקרבה לישראל‪ ,‬מידע‬
‫על פעילות רבה בקרב החובבים ברוסיה והצלחתם‬
‫של יצואנים ישראליים ביצוא תוצרת חקלאית‬
‫טרייה לשוק זה‪ ,‬יש בהם בכדי להצביע על הצורך‬
‫בבחינת שוק זה‪ .‬חברות יצוא מישראל מנסות‬
‫לחדור לשוקי דרום מזרח אסיה ואחרות בוחנות‬
‫את היצוא לנסיכויות המפרץ הפרסי‪ .‬פיתוח היצוא‬
‫ליעדים חדשים‪ ,‬אלה ואחרים‪ ,‬כרוך במאמצים ובאי‬
‫ודאות‪ .‬למרות זאת אנו סבורים כי יוזמות אלה‬
‫הכרחיות לשימורו ופיתוחו של הענף‪ .‬ליצואני דגי‬
‫הנוי של מים קרים מישראל נפתח לפני כחודשיים‬
‫השוק הקנדי כיעד פוטנציאלי חדש‪ ,‬כאשר ישראל‬
‫אושרה כיצואנית של דגי נוי לקנדה‪ .‬בשלב זה‬
‫מדובר בדגי קוי נאיבי בלבד ודגי זהב‪ .‬על פי נתוני‬
‫משרד החקלאות של קנדה ערך היבוא של דגי נוי‬
‫לקנדה ב‪ 2012-‬עמד על כ‪ 9.5-‬מיליון דולר קנדי‪.‬‬
‫פתיחת שוק קנדה ליבוא מישראל מהווה הזדמנות‬
‫לפיתוחו של שוק נישה נוסף בענף‪.‬‬
‫תודות‬
‫תודתנו נתונה ליוסי איצקוביץ ‪ -‬דגי ישראל‪ ,‬רן‬
‫אפשטיין ‪ -‬קאלרס‪ ,‬דני בנימין ‪ -‬הזורע‪ ,‬איתן חזן‬
‫ כפר רופין‪ ,‬עופר כרמלי ‪ -‬אגריבר‪ .‬אשר טרחו‬‫והקדישו מזמנם וחלקו עמנו ידע רב והבנה מעמיקה‬
‫של הענף‪.‬‬
‫‪1745‬‬
‫מחקרים‬
‫טיפ וח באמצעות‬
‫סלקציה על בסיס‬
‫אינדיבידואלי למשקל‬
‫באסיף בלהקת אמנ ון‬
‫כלאיים במדגה רשפים‬
‫ראובן גודל ‪ ,1‬אמיתי גבע ‪ ,2‬גדעון חולתא‬
‫‪*,3‬‬
‫‪ 1‬מדגה קיבוץ רשפים‬
‫‪ 2‬מדריך מדגה‪ ,‬אזור העמקים‬
‫‪ 3‬המכון לחקר בעלי‪-‬חיים‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז וולקני‪ ,‬בית דגן‬
‫* מחבר לצורך יצירת קשר‪ .‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫תקציר‬
‫במשך למעלה משני עשורים‬
‫מגדלים במשקי המדגה בעמקים‬
‫קו "מקומי" של אמנון שהתקבל‬
‫מהכלאה בין אמנון יאור לבין אמנון‬
‫ירדן (דור ‪ )F1‬והכלאות בין פרטים מתוך הקו‬
‫בדורות העוקבים (דורות ‪ F3 ,F2‬וכן הלאה)‪ .‬מגדלי‬
‫דגים המבקשים לשפר התפוקה של קו מסוג זה‬
‫מוגבלים לנקוט בפעולות טיפוח שהן בתחום‬
‫האפשרויות הטכניות והכלכליות שלהם‪ ,‬כגון‬
‫סלקציה על בסיס ביצועי הפרט לשיפור קצב‬
‫הגדילה‪.‬‬
‫להשגת מטרה זו במשק המדגה ברשפים תוכננה‬
‫תכנית טיפוח פשוטה לשיפור קצב הגדילה‬
‫באמצעות ברירה של פרטים מצטיינים לקצב‬
‫הגדילה‪ .‬בהטלות אמנונים בלהקה גדולה מהווים‬
‫ההבדלים במועד ההטלה בין זוגות שונים בלהקה‬
‫גורם שונות העלול למסך את המרכיב הגנטי של‬
‫גדילה‪ .‬בכדי להתגבר על בעיה זו נאספו דגיגים‬
‫מפיות האימהות בלהקת הרבייה ביום אחד‪ .‬בכל‬
‫דור נאספו מהפה‪ ,‬בחודש יוני‪ 40,000 ,‬דגיגים‬
‫והועברו לבריכה אחת או שתי בריכות לאימון‬
‫ראשוני‪ .‬כששה עד עשרה שבועות מאוחר יותר‬
‫(יולי‪/‬אוגוסט) נעשתה סלקציה של כ‪ 50%-‬הדגיגים‬
‫הגדולים ואלה הועברו לבריכת אימון שניוני‪ .‬כעבור‬
‫כחודשיים עד שלושה חודשים (אוקטובר‪/‬נובמבר)‬
‫נאספו הדגים מבריכת האימון ומוינו לזוויגים‪.‬‬
‫הנקבות בלבד הועברו לבריכת שמירה חורפית‬
‫ולאחר החורף גודלו עד ספטמבר‪/‬אוקטובר בבריכה‬
‫אחת או שתים‪ .‬במועד זה נבחרו ‪ 30%‬הגדולות‬
‫כעתודת להקת הנקבות‪ .‬באביב הבא‪ ,‬בהיותן בנות‬
‫כשנתיים‪ ,‬הוכנסו נקבות אלה לרבייה עם זכרים‬
‫שנבחרו מהגידול המסחרי לייצור דגיגים לדור‬
‫‪1746‬‬
‫ת‬
‫כנית טיפוח פשוטה‬
‫קצב‬
‫לשיפור‬
‫הגדילה ברמת משק‬
‫בודד‪ ,‬באמצעות ברירה‬
‫של פרטים מצטיינים‬
‫לקצב הגדילה‪ ,‬תרמה‬
‫לעליה במשקל הדגיגים‬
‫לשמירה‬
‫בכניסה‬
‫החורפית‪.‬‬
‫הסלקציה הבא‪ ,‬ובהמשך לייצור דגיגים מסחרי‬
‫לסיפוק צרכי המשק‪.‬‬
‫המשקל הממוצע של הנקבות לאחר המיון‪ ,‬בכניסה‬
‫לשמירה החורפית‪ ,‬עלה מ‪ 60-‬גרם בדור הראשון‬
‫של הסלקציה (‪ )2006‬ל‪ 200-‬גרם בדור השישי‬
‫(‪ .)2011‬המשקל הממוצע של הדגיגים מההטלות‬
‫המסחריות שהם צאצאי נקבות מבוררות‪ ,‬בכניסה‬
‫לשמירה החורפית (בתום האימון בשנת חייהם‬
‫הראשונה)‪ ,‬עלה מ‪ 98-‬גרם ב‪( 2008-‬הדור הראשון‬
‫בו כללה להקת הרבייה נקבות מבוררות בלבד)‬
‫ל‪ 152-‬גרם ב‪ .2012-‬תוצאות אלה מצביעות על‬
‫תועלת לפעולת הסלקציה שבוצעה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫תכניות השבחה גנטית הוכחו כבעלות יעילות‬
‫גבוהה בהגדלת יעילות הייצור במספר מינים‬
‫בחקלאות מים‪ .‬עם משך דור קצר משנה ושונות‬
‫גנטית גבוהה אשר דווחה לגבי מספר תכונות‬
‫חשובות‪ ,‬התחזית לשיפור גנטי באמנונים היא‬
‫מבטיחה ביותר‪ .‬דבר זה הוכח למשל בתכנית‬
‫הטיפוח ‪ GIFT‬שנערכה בפיליפינים באמנון יאור‬
‫ובתכניות רבות שהחלו בעקבות הצלחה זו‪ .‬היעד‬
‫הסופי של כל תכנית טיפוח מסחרית היא לשפר‬
‫את היעילות הביולוגית של הייצור‪ ,‬תוך ניצול‬
‫השונות הגנטית שבין הפרטים‪ .‬יעדי הטיפוח‬
‫מפרטים אילו תכונות תשופרנה‪ ,‬ותלויים בטיפוסי‬
‫הדגים השונים בהם מעוניינים היצרנים והצרכנים‪.‬‬
‫קצב גדילה נחשב כגורם העיקרי לשיפור במרבית‬
‫תוצרי המדגה‪ ,‬וללא ספק בעל חשיבות עליונה‬
‫לתכנית טיפוח אמנונים בישראל‪ .‬קצב גדילה‬
‫נמצא במתאם גנטי ליעילות ניצול מזון‪ ,‬אשר בגלל‬
‫מגבלות טכניות לא ניתנת למדידה באופן ישיר‪.‬‬
‫איכות וכמות הטיבחה (בשר הדג) ‪ -‬תכונות כמו‬
‫ם יפשר ‪ -‬היצקלס תועצמאב חופיט‬
‫יבול הפילה‪ ,‬שיעור השומן בפילה‪ ,‬צורת הגוף וגוון‬
‫הבשר עשויות להיות חשובות אם הדגים מיועדים‬
‫לשיווק כפילה‪ ,‬לשוק מקומי או ליצוא‪.‬‬
‫הערך הגנטי של פרטים אינו ניתן למדידה באופן‬
‫ישיר‪ ,‬ונחוץ לאמוד אותו על בסיס נתונים פנוטיפיים‬
‫(חולתא ‪ 2001‬א)‪ .‬כאשר בוחרים הורים מצטיינים‬
‫כמועמדים לייצור הדור הבא על פי הביצועים‬
‫הפרטניים שלהם בלבד‪ ,‬השיטה נקראת סלקציה‬
‫המונית או סלקציה על פי ביצועי הפרט‪ .‬סלקציה‬
‫על פי ביצועי הפרט היא כיום שיטת הסלקציה‬
‫המופעלת ברוב המקרים במינים בחקלאות מים‪,‬‬
‫בעיקר משום שהיא קלה יחסית ליישום‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫ניתן ליישם אותה רק לתכונות שניתן למדוד על‬
‫הפרטים עצמם‪ ,‬והיא יעילה רק לתכונות בעלות‬
‫תורשתיות בינונית עד גבוהה‪ .‬תכניות סלקציה על‬
‫פי ביצועי הפרט מחייבות גם זהירות רבה למניעת‬
‫שארות‪ ,‬כלומר זיווג פרטים שהם קרובי משפחה‪,‬‬
‫הגורר בדרך כלל ניוון בשארות (חולתא ‪ 2001‬ב)‪.‬‬
‫ברוב תכניות הסלקציה המוצלחות בחירת הורים‬
‫מצטיינים כמועמדים לייצור הדור הבא נעשית‬
‫על בסיס הביצועים של קרובי משפחה‪ ,‬בדרך כלל‬
‫אחים מלאים או חצאי‪-‬אחים (סלקציה משפחתית)‪.‬‬
‫ניתן להשתמש במידע לגבי קרובי משפחה‬
‫משום שלהורים מועמדים ולקרובי משפחה גנים‬
‫משותפים‪ .‬תכנית סלקציה משפחתית עשויה גם‬
‫לתת תגובה חזקה יותר לסלקציה (מאשר סלקציה‬
‫המונית) לתכונות בעלות תורשתיות נמוכה‪ .‬תכניות‬
‫סלקציה משפחתית יקרות יותר לביצוע מאשר‬
‫תכניות סלקציה המונית‪ ,‬משום שנחוץ לייצר‬
‫ולבחון מספר גדול של משפחות (אחים מלאים) בכל‬
‫דור בכדי להשיג עוצמות סלקציה גבוהות ובכדי‬
‫למנוע הצטברות מזיקה של שארות באוכלוסיית‬
‫הטיפוח‪ .‬ניצול השונות הגנטית התוספתית שבין‬
‫ובתוך משפחות גם יחד (כלומר תכנית משולבת‬
‫של סלקציה משפחתית וסלקציה על בסיס ביצועי‬
‫הפרטים בתוך המשפחות) תהיה בדרך כלל שיטת‬
‫הסלקציה היעילה ביותר‪ .‬תכניות טיפוח מסוג‬
‫זה דורשות אמצעים רבים ויקרים ומתאימות‬
‫לפרויקטים גדולים בתחנות מחקר או במתקנים‬
‫של חברות טיפוח מסחריות‪ .‬תכנית הטיפוח לאמנון‬
‫ירדן (‪ )Zak et al., 2012‬שבוצעה בתחנת דור בשנים‬
‫האחרונות שייכת לקטגוריה זו‪.‬‬
‫מגדלי דגים המבקשים לשפר התפוקה של קו‬
‫"מקומי"‪ ,‬כדוגמת קו אמנון שהתקבל מהכלאה בין‬
‫אמנון יאור לבין אמנון ירדן (דור ‪ )F1‬והכלאות‬
‫בין פרטים מתוך הקו בדורות העוקבים (דורות‬
‫‪ F3 ,F2‬וכן הלאה) הנפוץ במשקי המדגה בעמקים‬
‫מזה למעלה משני עשורים‪ ,‬מוגבלים לנקוט‬
‫בפעולות טיפוח שהן בתחום האפשרויות הטכניות‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫והכלכליות שלהם‪ ,‬כלומר סלקציה על בסיס ביצועי‬
‫הפרט לשיפור קצב הגדילה‪ .‬העבודה המוצגת כאן‬
‫מסכמת את התוצאות שהתקבלו מתכנית טיפוח‬
‫מסוג זה שבוצעה במשק המדגה מרשפים החל‬
‫משנת ‪.2006‬‬
‫חומרים ושיטות‬
‫ ‪-‬דגים‬‫להקת הרבייה של רשפים התפתחה בשנות‬
‫התשעים מדגים שנבחרים מהגידול המסחרי‪.‬‬
‫במקור הדגים הם צאצאי הכלאה בין אמנון ירדן‬
‫ואמנון יאור‪ ,‬ובהמשך דורות מתקדמים של הכלאה‬
‫זו (‪ F3 ,F2‬וכן הלאה)‪ .‬הדגיגים המתקבלים מטופלים‬
‫בהורמון להיפוך זוויג‪ .‬אסטרטגיה זו אומצה לאחר‬
‫שההכלאה בין זכרי אמנון ירדן ונקבות אמנון יאור‬
‫(גאנה) מהלהקות הטהורות לא הצליחה לייצר את‬
‫כמויות הדגיגים הדרושות‪.‬‬
‫ ‪-‬תהליכי רבייה כלליים‬‫בהטלות אמנונים בלהקה גדולה מהווים ההבדלים‬
‫במועד ההטלה בין זוגות שונים בלהקה גורם‬
‫שונות העלול למסך את המרכיב הגנטי של גדילה‪.‬‬
‫בכדי להתגבר על בעיה זו נאספו דגיגים מפיות‬
‫האימהות בלהקת הרבייה ביום אחד‪ .‬בכל דור‬
‫הכילה להקת הרבייה ‪ 3,000‬נקבות ו‪ 1,000-‬זכרים‪.‬‬
‫לייצור הדור הבא משתמשים בלהקה הצעירה‬
‫ביותר תוך הוצאת דגיגים מפיות הנקבות‪ ,‬ובהמשך‬
‫משמשת להקת הרבייה לייצור דגיגים לצרכי‬
‫המשק‪ .‬בתחילת תכנית הסלקציה (‪ )2006‬נבחרו‬
‫ההורים מהגידול המסחרי‪ .‬ב‪ 2007-‬הוכנסו להטלה‬
‫נקבות קטנות יחסית‪ ,‬בנות שנה‪ ,‬מהסלקציה של‬
‫‪ .2006‬נקבות אלו היוו שליש עד חצי מלהקת‬
‫הרבייה‪ .‬החל משנת ‪ 2008‬הכילה להקת הרבייה‬
‫נקבות מבוררות בנות שנתיים‪ .‬הזכרים נבחרו‬
‫מהגידול המסחרי במאגרים; בשנים הראשונות על‬
‫פי מופע חיצוני ובהמשך על פי גודל‪.‬‬
‫ ‪-‬אופן ביצוע הסלקציה‬‫ההטלות מבוצעות בבריכה בשטח של ‪ 4‬דונם‪.‬‬
‫בכל דור נאספו מהפה‪ ,‬בחודש יוני‪ 40,000 ,‬דגיגים‬
‫והועברו לבריכה אחת או שתי בריכות‪ ,‬בשטח‬
‫של כ‪ 700-‬מ"ר‪ ,‬לאימון ראשוני‪ .‬כששה עד עשרה‬
‫שבועות מאוחר יותר (יולי‪/‬אוגוסט) נעשתה‬
‫סלקציה של כ‪ 50%-‬הדגיגים הגדולים ואלה הועברו‬
‫לבריכת אימון שניוני (האימון העיקרי) בשטח של‬
‫‪ 4‬דונם‪ .‬כעבור כחודשיים עד שלושה חודשים‬
‫(אוקטובר‪/‬נובמבר) נאספו הדגים מבריכת האימון‬
‫ומוינו לזוויגים‪ .‬הנקבות בלבד הועברו לבריכת‬
‫שמירה חורפית ולאחר החורף גודלו עד ספטמבר‪/‬‬
‫אוקטובר בבריכה אחת או שתים (בשטח של ‪4‬‬
‫דונם)‪ .‬במועד זה נבחרו כ‪ 30%-‬הגדולות כעתודת‬
‫‪1747‬‬
‫להקת הנקבות‪ .‬טבלה מספר ‪ 1‬מציגה את מועדי‬
‫ההטלה ואיסוף הדגיגים בשלבי האימון השונים‬
‫במהלך ביצוע תכנית הסלקציה עד כה‪ .‬בדור ‪4‬‬
‫(‪ )2010‬היה האימון הראשוני קצר ונמשך רק מספר‬
‫שבועות‪ .‬הדגיגים הגיעו ל‪ 0.76-‬גרם ו‪ 75%-‬מהם‬
‫הועברו לאימון העיקרי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬לא בוצעה סלקציה בנקבות אלא‬
‫ניסיון חד‪-‬פעמי לסלקציה בזכרים‪ .‬הזכרים‬
‫המבוררים משנת ‪ 2009‬שימשו להטלות של ‪2010‬‬
‫בלבד‪ ,‬כולל חידוש להקות הרבייה‪ .‬להקת הנקבות‬
‫של ‪ 2008‬שימשה לייצור הדור הבא ב‪ 2009-‬וב‪-‬‬
‫‪ .2010‬בשנת ‪ 2011‬נכשל איסוף דגיגים מהפה‬
‫ונאספו מהבריכה דגיגים קטנים (לא ממש לרוות)‪.‬‬
‫אלה עורבבו באימון הראשוני‪ ,‬בגודל שניתן היה‬
‫לספור אותם בוודאות סבירה על מנת להבטיח‬
‫כמות שווה משתי הקבוצות‪ ,‬והמשיכו את האימון‬
‫העיקרי ביחד‪.‬‬
‫האימון המסחרי של דגיגי האמנונים ברשפים נעשה‬
‫בשנים אלו בשלוש בריכות קבועות בשטח כולל‬
‫של ‪ 150‬ד'‪ .‬תוצאות הגידול מבריכות אלו מובאות‬
‫בטבלה מספר ‪.2‬‬
‫תוצאות ודיון‬
‫להערכת השפעת הסלקציה על קצב הגדילה נבחרו‬
‫שני נתונים מייצגים המתאימים ביותר להשוואה בין‬
‫שנים ‪ -‬המשקל הממוצע של הנקבות בסוף האימון‬
‫העיקרי‪ ,‬לפני ההעברה לשמירה חורפית (טבלה‬
‫מספר ‪ ,)1‬והמשקל הממוצע של הדגיגים מהאימון‬
‫המסחרי במועד המקביל (טבלה מספר ‪ .)2‬התנהגות‬
‫המשקל הממוצע של הנקבות בסוף האימון העיקרי‬
‫נראית מוזרה במקצת‪ .‬הקפיצה הגדולה במשקל‬
‫הממוצע של הנקבות בסוף האימון העיקרי בדור ‪4‬‬
‫ל‪ 247-‬גרם היא כנראה תוצאה של ריווח מוקדם של‬
‫הדגיגים באימון העיקרי לאחר אימון ראשוני קצר‪.‬‬
‫סביר להניח שאילולא ריווח מוקדם זה היה המשקל‬
‫בסוף האימון העיקרי דומה לזה של דור ‪ .5‬לעומת‬
‫זה‪ ,‬אין לנו הסבר טוב לירידה במשקל הנקבות בדור‬
‫‪ 6‬בהשוואה לדור ‪.5‬‬
‫הנתון המדגים בצורה הטובה ביותר את השפעת‬
‫הסלקציה הוא משקל הדגיגים באימון המסחרי‪.‬‬
‫מאז ‪ ,2008‬השנה הראשונה בה להקת הרבייה כללה‬
‫נקבות מבוררות בנות שנתיים בלבד‪ ,‬עלה משקל‬
‫ממוצע זה דור אחרי דור‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לראות כי‬
‫טבלה מספר ‪ .1‬מועדי הטלה ואימון‪ ,‬מספר ומשקל ממוצע של הדגים באסיף בכל בריכה‬
‫אסיף נקבות לשמירה חורפית אסיף נקבות לאחר פיטום‬
‫אימון ראשון‬
‫דור איסוף לרוות מהפה‬
‫‪19/7/2006‬‬
‫‪30/5/2006‬‬
‫‪ 6 / 16000‬גרם‬
‫‪20000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 5 / 14000‬גרם‬
‫‪20000‬‬
‫‪7/8/2007‬‬
‫‪11/6/2007‬‬
‫‪ 15 / 10000‬גרם‬
‫‪20000‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 15 / 10000‬גרם‬
‫‪20000‬‬
‫‪3/8/2008‬‬
‫‪16/6/2008‬‬
‫‪ 13.8 / 10000‬גרם‬
‫‪20000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 8.3 / 12000‬גרם‬
‫‪20000‬‬
‫‪8/11/2006‬‬
‫‪ 60 / 11900‬גרם‬
‫‪21/10/2007‬‬
‫‪ 445 / 6067‬גרם‬
‫‪15/10/2007‬‬
‫‪ 100 / 6800‬גרם‬
‫‪ 100 / 6400‬גרם‬
‫‪3/11/2008‬‬
‫‪ 100 / 6200‬גרם‬
‫‪ 100 / 6500‬גרם‬
‫‪19/10/2008‬‬
‫‪ 550 / 4700‬גרם‬
‫לא ידוע*** ‪ 500 /‬גרם‬
‫‪4‬‬
‫‪14/6/2010‬‬
‫‪40000‬‬
‫‪1/7/2010‬‬
‫‪ 0.76 / 31500‬גרם‬
‫‪19/10/2010‬‬
‫‪ 247 / 13120‬גרם‬
‫‪5‬‬
‫‪30/6/2011‬‬
‫‪20000‬‬
‫*‬
‫‪20000‬‬
‫‪6‬‬
‫‪12/6/2012‬‬
‫**‬
‫‪40000‬‬
‫‪8/8/2011‬‬
‫‪ 16 / 10000‬גרם‬
‫‪ 11 / 10000‬גרם‬
‫‪7/8/2012‬‬
‫‪ 20 / 10000‬גרם‬
‫‪ 20 / 10000‬גרם‬
‫‪26/10/2011‬‬
‫‪ 200 / 10000‬גרם‬
‫‪19/10/2009‬‬
‫‪ 400 / 3300‬גרם‬
‫‪25/10/2011‬‬
‫‪ 800 / 4000‬גרם‬
‫‪ 800 / 2200‬גרם‬
‫‪19/9/2012‬‬
‫‪ 700 / 2300‬גרם‬
‫‪ 700 / 2400‬גרם‬
‫‪16/10/2012‬‬
‫‪ 135 / 10000‬גרם‬
‫בוצעו שתי הטלות‪ .‬אחת עם נקבות וזכרים מהקו המקומי והשנייה עם נקבות מהקו המקומי וזכרים של אמנון ירדן מתחנת דור‪.‬‬
‫*)‬
‫הדגיגים עורבבו כשניתן היה לספור אותם מבלי לגרום להם נזק‪.‬‬
‫**)‬
‫דגיגים צעירים נאספו מבריכת ההטלה במקום מפיות האימהות‪.‬‬
‫הלהקה עורבבה עם הלהקות הבוגרות יותר להשלמת כמויות ולכן אין פרטים לגביה‪.‬‬
‫***)‬
‫‪1748‬‬
‫ם יפשר ‪ -‬היצקלס תועצמאב חופיט‬
‫למשקי מדגה בגודל בינוני‪ .‬שרות ההדרכה‬
‫והמקצוע‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר (תרגום‬
‫מאנגלית של פרסום טכני בדייג מס' ‪ ,352‬ארגון‬
‫המזון והחקלאות של האו"ם‪ ,‬רומא‪)1995 ,‬‬
‫חולתא‪ ,‬ג‪ 2001( .‬ב)‪ .‬שארות וניהול להקות רבייה‪.‬‬
‫שרות ההדרכה והמקצוע‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר (תרגום מאנגלית של פרסום טכני‬
‫בדייג מס' ‪ ,392‬ארגון המזון והחקלאות של‬
‫האו"ם‪ ,‬רומא‪)1999 ,‬‬
‫הצפיפות הסופית בארבע השנים האחרונות היתה‬
‫יותר נמוכה‪ .‬בשנים אלה נערך אימון הדגיגים תחת‬
‫השפעת מחלת האמנונים‪ ,‬כאשר בכל שנה הופיעו‬
‫בעיות בשלב קצת שונה של האימון‪ .‬ניסיון חקלאי‬
‫מראה כי כאשר ישנה תמותה חלקית וזוחלת של‬
‫דגים‪ ,‬הראשונים שנפגעים הם הדגים הגדולים‪.‬‬
‫לא ניתן להוציא מכלל אפשרות השפעת הירידה‬
‫בצפיפות עקב המחלה על עליית משקל הדגיגים‬
‫בסוף האימון‪ ,‬אם כי המשקל הממוצע ב‪ 2010-‬היה‬
‫גבוה יותר מבשנה הקודמת למרות עליה בצפיפות‪,‬‬
‫ונשאר כמעט זהה ב‪ 2011-‬למרות ירידה בצפיפות‪.‬‬
‫‪Zak, T., Deshev, R., Benet-Perlberg, A., Naor, A.,‬‬
‫‪Magen, I., Shapira, Y., Ponzoni, R. W. and Hulata,‬‬
‫‪G. (2012), Genetic improvement of Israeli blue‬‬
‫‪(Jordan) tilapia, Oreochromis aureus (Steindachner),‬‬
‫‪through selective breeding for harvest weight.‬‬
‫‪Aquaculture Research. doi: 10.1111/are.12072‬‬
‫ספרות מצוטטת‬
‫חולתא‪ ,‬ג‪ 2001( .‬א)‪ .‬תכניות טיפוח ע"י סלקציה‬
‫טבלה מספר ‪ .2‬נתוני האימון המסחרי של דגיגי אמנונים ברשפים (שלוש בריכות אימון קבועות‪ ,‬כ"א ‪ 50‬דונם)‪.‬‬
‫שנה‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫מס' דגיגים‬
‫‪1,230,000‬‬
‫‪856,000‬‬
‫‪972,000‬‬
‫‪917,000‬‬
‫‪758,000‬‬
‫משקל כולל (ק"ג)‬
‫‪121,050‬‬
‫‪90,700‬‬
‫‪122,400‬‬
‫‪112,400‬‬
‫‪115,500‬‬
‫משקל ממוצע (גרם)‬
‫‪98‬‬
‫‪106‬‬
‫‪126‬‬
‫‪123‬‬
‫‪152‬‬
‫יבול (ק"ג לדונם)‬
‫‪807‬‬
‫‪604‬‬
‫‪816‬‬
‫‪749‬‬
‫‪770‬‬
‫איור מספר ‪ .1‬המשקל הממוצע של הנקבות בסוף האימון העיקרי (בכניסה לשמירה חורפית)‪ ,‬והמשקל‬
‫הממוצע של הדגים מהאימון המסחרי בכניסה לשמירה חורפית‬
‫משקל ממצע נקבות לפני שמירת חורף‬
‫משקל ממצע דגיגים בסוף אימון מסחרי‬
‫גרם‬
‫דור‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1749‬‬
‫מחקר‬
‫פרויקט גידול דגי דקר‬
‫במערכת מס וחררת‬
‫ואינטנסיבית ( ‪)R AS‬‬
‫בסינגפ ור‬
‫ערן הדס‬
‫‪Hadas-Aquafeed-Solutions, Kibbutz Hanita, 2288500 Israel‬‬
‫מ‬
‫גדלי הדגים בעולם‬
‫בכלל‬
‫ובישראל‬
‫בפרט מחפשים מסלולי‬
‫ייצור חדשים ומאתגרים‪.‬‬
‫אחד מהדגים המושכים‬
‫את כולם‪ ,‬דג הדקר‪ ,‬או‬
‫בשמו הידוע ה‪'-‬לוקוס'‪.‬‬
‫מבוא‬
‫היקף גידול דגי המאכל‬
‫בסינגפור הוא מצומצם יחסית‬
‫ועומד על כמות כללית של כ‪ 5000-‬טון בשנה‪.‬‬
‫מרבית דגי הים בסינגפור גדלים בחוות ימיות‬
‫קטנות לאורך החוף המזרחי של סינגפור‪ .‬הים סביב‬
‫סינגפור אינו אידיאלי לגידול דגים עקב תעבורת‬
‫אניות לנמל הגדול והעמוס‪ ,‬מפעלי זיקוק הנפט‬
‫והמים המזוהמים‪ .‬הדגים העיקריים שמגדלים‬
‫באזור זה הם ברמונדי ( ‪ ,)Lates calcarifer‬מינים של‬
‫)‪ ,snappers (Lutjanus sp.), trevallys (Caranx sp.‬פומפנו‬
‫( ‪ )Trachinotus blochii‬ומינים שונים של דקרים‪.‬‬
‫דגים אלו גדלים בהיקפים מצומצמים יחסית וללא‬
‫הצלחה מסחרית טובה‪ ,‬בעיקר עקב תחלואה‬
‫מוגברת‪.‬‬
‫היקף גידול דגי הדקר בסינגפור אינו גדול‪ .‬מרבית‬
‫הדגים גדלים בכלובים בים (תמונה ‪ ,)1‬ומיעוטם‬
‫במערכות על היבשה‪ .‬רוב דגי הדקר בסינגפור‬
‫מואכלים במזונות טריים שונים כגון “ ‪,”trash fish‬‬
‫באופן בלעדי או בשילוב מזון המיוצר בשיחול‬
‫(אקסטרוזיה)‪ .‬חלק מהמגדלים מייצרים בעצמם‬
‫מזונות רטובים למחצה ( ‪ ,)semi-moist‬שהם שילוב‬
‫של חומר טרי וקמחים יבשים‪ .‬מרביתם של דגיגי‬
‫הדקר אינם שורדים אכלוס בים‪ ,‬ובמקרים רבים‬
‫אצוות שלמות מושמדות‪ .‬מיני הדקר השונים‬
‫מבוקשים מאוד בשוק‪ ,‬ולחלקם יש ערך כלכלי רב‪:‬‬
‫הם נמכרים במחירים הגבוהים מ‪ 50-‬דולר אמריקאי‬
‫לק"ג‪ .‬השוק האטרקטיבי ביותר לדגי הדקר הוא זה‬
‫של הדגים החיים ‪ -‬הדגים מוחזקים באקווריומים‬
‫במסעדות‪ ,‬והלקוחות בוחרים בהם‪ .‬משקל הדגים‬
‫צריך להיות לפחות ‪ 800‬גרם‪ ,‬ויש חשיבות גדולה‬
‫לאיכותם‪ :‬הם חייבים להיות ללא עיוותים‪ ,‬פצעים‬
‫בעור או פגמים בסנפירים‪ .‬מחיר הדגים הטריים‬
‫הנמכרים על קרח‪ ,‬נמוך בהרבה (כ‪ 25-‬דולר אמריקאי‬
‫‪1750‬‬
‫בסינגפור משקיעים בכך רבות‬
‫ובישראל לא מספיק‪.‬‬
‫לק"ג)‪.‬‬
‫ממשלת סינגפור מעוניינת להגדיל את ייצור דגי‬
‫המאכל במדינה בסדר גודל של פי ‪ 4‬מהייצור‬
‫הנוכחי‪ ,‬ולשם השגת יעד זה מוזמנים גופים פרטיים‬
‫לתכנן מיזמים לגידול דגים ולבקש מימון ממשלתי‬
‫למימוש הפרויקטים‪ .‬כותב שורות אלו נטל חלק‬
‫במיזם שכזה שמטרתו הייתה לגדל דגי דקר‬
‫במערכת מסוחררת ואינטנסיבית ( ‪ )RAS‬בסינגפור‪.‬‬
‫במאמר זה מתוארת הפעילות שנעשתה בין חודש‬
‫מרס ‪ ,2012‬עת המערכת התחילה את פעולתה‪ ,‬ועד‬
‫חודש אוגוסט ‪.2012‬‬
‫המערכת‬
‫מערכת הגידול נבנתה ע"י חברה גרמנית קטנה‪,‬‬
‫ללא כל ידע מוקדם בגידול של דגי דקר (תמונה‬
‫‪ .)2‬המערכת כללה ‪ 12‬מכלי בטון בנפח של כ‪3.6-‬‬
‫קו"ב‪ .‬המים ממכלי הגידול הוזרמו ל‪,drum filter -‬‬
‫ומשם לפילטר ביולוגי מסוג ‪ ,fluidized bed‬כאשר‬
‫המצע המרחף היה חלקיקי "מקרוני" מפלסטיק‪.‬‬
‫מתוך הפילטר נשאבו המים למפריד חלבונים‬
‫שהזרים את המים המטוהרים חזרה לתוך‬
‫הפילטר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הותקן אוזונטור שהוסיף אוזון‬
‫לתוך הפילטר‪ .‬מהפילטר נשאבו המים דרך כוורת‬
‫של מנורות ‪ UV‬בחזרה אל מכלי הגידול‪ .‬מספר‬
‫תחלופות המים במכלים ליום היה כ‪ .4-‬בתקופה‬
‫הראשונה של פעולת המתקן נעשה שימוש במי ים‬
‫טבעיים שטוהרו בעזרת פילטרציה ואוזון בטרם‬
‫ערבובם במערכת‪ .‬בשלב השני נעשה שימוש במי‬
‫ים מלאכותיים‪ .‬הביומסה המקסימלית שתועדה‬
‫במערכת בתקופה הנדונה הייתה כ‪ 2.7-‬טון‪.‬‬
‫רופגניסב רקד יגד לודיג‬
‫טמפרטורת המים במערכת הייתה כ‪,30° C-28° C -‬‬
‫ללא כל חימום ובהתאם לטמפרטורת הסביבה‪.‬‬
‫ממשק‬
‫מקורם של כל הדגים שאוכלסו במערכת היה‬
‫מאינדונזיה‪ .‬הדגים הגיעו בהטסה‪ ,‬בגדלים של ‪2-10‬‬
‫גרם‪ ,‬ומחירם היה ‪ 1.5-2.5‬דולר אמריקאי לדגיג של‬
‫כ‪ 2-‬גרם‪ 4 .‬מיני דקרים אוכלסו‪:‬‬
‫‪Tiger grouper (Epinephelus fuscoguttatus) .1‬‬
‫‪ .2‬היבריד שנקרא צ'נטק‬
‫(‪ - )cantec‬הכלאה של ‪E. lanceolatus X E. polyphekadion‬‬
‫‪ .3‬היבריד שנקרא לונג‪-‬פו‬
‫(‪ - )long-fu‬הכלאה של ‪E. lanceolatus X E. fuscoguttatus‬‬
‫‪Mouse grouper (Cromileptes altivelis) .4‬‬
‫הדגים אוכלסו ישירות למערכת הגידול‪ .‬בכל‬
‫התקופה אוכלסו כ‪ 40,000-‬דגיגים‪ ,‬רובם היברידים‬
‫של “ ‪ ”long-fu‬במשקל של כ‪ 2-1-‬גרם‪ .‬שרידת הדגים‬
‫במערכת הייתה נמוכה ועמדה על ממוצע של כ‪-‬‬
‫‪ .30%‬מרבית התמותה התרחשה בשבועות שלאחר‬
‫קליטת הדגים‪ .‬בסיום תקופת התמותה המסיבית‬
‫כמעט שלא נרשמה כל תמותה נוספת של דגים‪.‬‬
‫גורמי התמותה העיקריים היו קניבליזם ומחלות‬
‫(יפורט בהמשך)‪.‬‬
‫רוב הזמן הואכלו הדגים במזון שיובא מישראל‬
‫("רענן מזון לדגים") בערכים של ‪ 47%‬חלבון‬
‫ו‪ 10%-‬שומן‪ .‬מזון זה נמצא מתאים להזנת הדגים‪,‬‬
‫הם אכלו אותו ברצון ולא נצפתה בהם כל בעיה‬
‫בריאותית שניתן היה ליחסה לאיכות המזון‪.‬‬
‫הדגים הואכלו ידנית פעמיים ביום לשובע‪ .‬נמצאה‬
‫חשיבות גדולה להאכלה ידנית‪ ,‬שכן צריכת המזון‬
‫השתנתה בצורה משמעותית מיום ליום‪ .‬בשלבי‬
‫הגידול המתקדמים יותר היה צורך להחליף את‬
‫המזון כדי לספק לדגים מזון בגודל מתאים‪ .‬במזרח‬
‫אסיה ניתן למצוא מזונות לדקר בגדלים של עד‬
‫‪ 20‬מ"מ‪ .‬במעקב אחר קצבי הגידול של הדגים‬
‫עד גודל ‪ 200‬גרם נמצאו קצבי גידול של כ‪1.5-1-‬‬
‫גרם ליום‪ .‬בהתחשב בטמפרטורת המים שהייתה‬
‫כ‪ ,30° C -‬ובמשקל הסופי של הדגים (כמה עשרות‬
‫קילוגרמים)‪ ,‬הציפייה הייתה לקצב גידול מהיר‬
‫יותר‪ .‬עקב מחסור בנתונים להשוואה לא ניתן‬
‫היה לדעת אם קצב גידול זה הוא האופטימלי או‬
‫שהושפע מהתנאים במערכת הגידול‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מקדם היפוך המזון ( ‪ )FCR‬היה <‪ 1‬כלומר הדגים‬
‫ניצלו את המזון בצורה טובה‪ .‬מנתוני הגידול‬
‫שנאספו עד גודל של ‪ 200‬גרם עלתה ההערכה‬
‫שהדגים יגיעו לגודל שיווק (‪ 800‬גרם) לאחר ‪310‬‬
‫ימים‪ ,‬וה‪ FCR -‬הכללי יהיה ‪ .1.25‬עלות המזון‬
‫לגידול לגודל שוק (מחירי מרס ‪ )2012‬צפויה הייתה‬
‫להיות כ‪ 3.5-4.0-‬דולר אמריקאי לק"ג דג‪.‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫מדגי ה‪ mouse grouper -‬הגיעה אצווה בודדת של‬
‫כמה אלפי דגים‪ .‬שוויו בשוק של דג בוגר ממין זה‬
‫גבוה מאוד‪ .‬מספר שבועות לאחר הגעתם‪ ,‬החלה‬
‫תמותה באצווה זו‪ ,‬ולמעשה רוב הדגים מתו‪.‬‬
‫בניגוד למיני הדקר האחרים נראה היה שהמזון‬
‫שניתן ל‪ mouse grouper -‬לא היה מתאים‪ ,‬וכמויות‬
‫שומן גבוהות נמצאו בבטן ובכבד‪ .‬הדגים ששרדו‬
‫גדלו בקצב איטי מאוד‪ .‬נראה שיש חסר משמעותי‬
‫בידע בדבר הגידול של דג זה‪ ,‬ובשלב כתיבת‬
‫המאמר עדיין לא ידוע כיצד ניתן לגדלו במערכות‬
‫לחקלאות ימית‪.‬‬
‫בריאות הדגים‬
‫כאמור‪ ,‬התמותה בשלבי הגידול הראשונים הייתה‬
‫אחת הבעיות המרכזיות במערכת הגידול‪ .‬בכל‬
‫המשלוחים (‪ 12‬משלוחים) הגיעו דגים במצב‬
‫טוב ולא נמצאו עליהם טפילים (דגימות מכל‬
‫אצווה נשלחו למעבדת בריאות דגים של משרד‬
‫החקלאות)‪ .‬התמותות נמשכו עד כ‪ 5-‬שבועות מזמן‬
‫ההגעה למערכת‪ ,‬ובזמן זה מתו כ‪ 70%-‬מהדגים‪.‬‬
‫תועדה התפלגות הסיבות לתמותה‪ ,‬והתופעות‬
‫חזרו על עצמן בצורה די מדויקת פעם אחר פעם‪:‬‬
‫כ‪ 15%-‬מהדגים מתו ביומיים הראשונים‪ ,‬כנראה‬
‫בשל ההובלה עצמה‪ 30% ,‬מהדגים מתו כתוצאה‬
‫מקניבליזם‪ ,‬ו‪ 55%-‬מתו ממחלות‪.‬‬
‫בכל התקופה לא אובחנו גורמי מחלה חיידקיים‬
‫כגורם הראשוני לתחלואה ולתמותה של הדגים‪.‬‬
‫ברוב המקרים נקבע (ע"י וטרינרים של ‪,AVA‬‬
‫משרד החקלאות בסינגפור) שהדגים מתו כתוצאה‬
‫מהדבקה ויראלית‪ .‬כל הדגים שנבדקו (עשרות‬
‫דגים מכל אצווה) נמצאו נשאים של ‪,VNN‬‬
‫אך עם זאת‪ ,‬למעט מקרה או שניים‪ ,‬לא תועדו‬
‫התפרצויות של ‪ .VNN‬ע"פ הדוחות שהתקבלו‬
‫מ‪ AVA -‬התברר שמרבית הדגים מתו ממחלה‬
‫הנגרמת ע"י ‪Infectious spleen and kidney necrosis‬‬
‫)‪ ,virus (ISKNV‬סוג של אירידו‪-‬וירוס ( ‪.)iridovirus‬‬
‫מדוחות המעבדה עולה כי בזמן ההגעה למערכת‬
‫היו מרבית הדגים נקיים מווירוס זה‪ ,‬וההדבקה‬
‫נעשתה כנראה בתוך המערכת שזוהמה בווירוס‬
‫מאחד המשלוחים המוקדמים (שבו נמצאה נוכחות‬
‫של ‪ ISKNV‬בשלב האכלוס)‪ .‬קיים חיסון כנגד‬
‫ה‪ , ISKNV -‬ונעשו ניסיונות ראשוניים ליישם את‬
‫החיסון‪ ,‬מהלך שלא הושלם‪.‬‬
‫ניסיונות‬
‫נערכו מספר רב של ניסויים בתחומים שונים כדי‬
‫לשפר את ביצועי המערכת ולהלן כמה מהם‪:‬‬
‫מניעה של קניבליזם ‪ -‬הקניבליזם בקרב הדגיגים‬
‫גרם לפחת משמעותי של כ‪ 30%-‬מהדגים שהגיעו‪.‬‬
‫‪1751‬‬
‫תמונה ‪ :1‬חוות כלובים בים בחוף המזרחי של סינגפור‬
‫אינסטינקט הטריפה הינו חזק בקרב הדגיגים‬
‫הקטנים; פעמים רבות הדג התוקף אינו גדול דיו כדי‬
‫לבלוע את טרפו‪ ,‬כך ששני הדגים (הטורף והנטרף)‬
‫מתים‪ .‬בוצעו ניסויים לצמצום ממדי התופעה כמו‬
‫הכנת מקומות מסתור לדגים‪ ,‬הזנה במזון חי בשבוע‬
‫הראשון לאחר האכלוס ושימוש במכלים בעלי‬
‫מבנה שונה; אך אף לא אחד מהטיפולים שנבחנו‬
‫גרם להפחתה בשיעור הקניבליזם‪ .‬בשל כך‪ ,‬הוסק‬
‫שיש צורך לייבא דגים גדולים יותר ולא רצוי לייבא‬
‫דגים במשקל פחות מ‪ 5-‬גרם‪.‬‬
‫חיסון הדגים כנגד ‪ - ISKNV‬כ‪ 1500-‬דגים חוסנו‬
‫כנגד הווירוס‪ .‬החיסון עצמו עבר בהצלחה‪ ,‬אך‬
‫מאוחר יותר מתו כל הדגים המחוסנים‪ ,‬כנראה‬
‫כתוצאה מכשל טכני‪ .‬ניסיון שני של חיסון הדגים‬
‫עבר בהצלחה ולא היו כל תמותות של הדגים‬
‫המחוסנים‪ ,‬אך לא היה המשך לתהליך ולא ניתן‬
‫לדעת אם הדגים אכן רכשו הגנה חיסונית כנגד‬
‫הווירוס‪.‬‬
‫ניסויי הזנה ‪ -‬בוצעו כמה ניסויי הזנה שנועדו‬
‫להשוות איכות של מזונות המיוצרים על ידי‬
‫חברות שונות‪ ,‬וכן עבודה שנועדה לייצר טבלת‬
‫הזנה למיני הדגים השונים‪.‬‬
‫במזרח אסיה קיימים מזונות רבים המיועדים‬
‫‪1752‬‬
‫לדגי דקר כמו מזונות של חברת ‪Otohime‬‬
‫היפנית (שנחשבים למזונות הטובים ביותר וגם‬
‫היקרים ביותר)‪ ,‬מזונות מטאיוואן ( ‪)Uni - President‬‬
‫וממלזיה ( ‪ .)Gold - coin‬נערכה השוואה בין שלושה‬
‫מזונות מסחריים‪ ,‬שערכיהם התזונתיים מפורטים‬
‫בטבלה ‪.1‬‬
‫טבלה ‪ :1‬הרכב תזונתי של ‪ 3‬מזונות מסחריים לדגי‬
‫דקר‪ .‬גודל המזון היה ‪ 4‬מ"מ‪ .‬הערכים מבוטאים‬
‫כ‪ %-‬מהחומר הרטוב ( ‪ )as is basis‬והם כפי שנמצא‬
‫בבדיקת מעבדה (ולא הצהרת היצרן)‪.‬‬
‫נוטריאנט‬
‫מזון ‪1‬‬
‫מזון ‪2‬‬
‫מזון ‪3‬‬
‫חלבון‬
‫שומן‬
‫אפר‬
‫תאית‬
‫רטיבות‬
‫זרחן‬
‫ארץ‬
‫הייצור‬
‫‪45.6‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪45.3‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪2.2‬‬
‫ניסויי‬
‫ישראל‬
‫ההשוואה‬
‫טאיוואן טאיוואן‪/‬סין‬
‫בין‬
‫שלושת‬
‫המזונות‬
‫רופגניסב רקד יגד לודיג‬
‫טבלה ‪ :2‬טבלת הזנה וגידול של דקר היבריד מסוג‬
‫‪ long-fu‬עד גודל של ‪ 200‬גרם‪ .‬הטבלה מתבססת‬
‫על נתונים שנאספו במהלך הגידול במערכת‬
‫‪ RAS‬בסינגפור‪.‬‬
‫‪FCR‬‬
‫גודל דג ימי גידול שיעור האכלה‬
‫מצטברים (‪ %‬מביומסה) מצטבר‬
‫(גר')‬
‫‪0.7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5-10‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪38‬‬
‫‪10-30‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪68‬‬
‫‪30-60‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪100‬‬
‫‪60-100‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100-200‬‬
‫המסחריים שיובאו לסינגפור נערך בדגי ההיבריד‬
‫‪( E. lanceolatus X E. polyphekadion‬צ'נטק) במשקל‬
‫התחלתי של ‪ 50‬גרם‪ .‬בתום הניסוי נמצא שהדגים‬
‫שניזונו ממזון המיוצר על ידי מזון ‪ 3‬גדלו יותר‬
‫(מובהקות סטטיסטית) מהדגים שניזונו משני‬
‫המזונות האחרים‪ .‬שיעורי השרידה היו מעל‬
‫‪ 90%‬בכל המזונות‪ ,‬ללא הבדל סטטיסטי מובהק‬
‫ביניהם‪ .‬תוצאות הניסוי מעלות את האפשרות‬
‫שדגי הדקר מסוגלים לנצל אחוזי שומן גבוהים‬
‫במזון‪.‬‬
‫עקב השימוש הנפוץ במזונות טריים ובשל מיעוט‬
‫אינפורמציה‪ ,‬לא קיימת טבלת הזנה וגידול למיני‬
‫הדקרים הטרופיים‪ .‬איסוף הנתונים והעבודה‬
‫המבוקרת בשיטת גידול במערכות סגורות ( ‪)RAS‬‬
‫מאפשרת יצירת טבלת הזנה וגידול למיני הדקרים‪.‬‬
‫טבלה ‪ 2‬מהווה דוגמה לטבלת הזנה עבור דקר‬
‫המכונה ‪long-fu , E. fuscoguttatus X E. lanceolatus‬‬
‫שהוזן במזון שהכיל ‪ 47%‬חלבון ו‪ 10%-‬שומן‪.‬‬
‫סיכום‬
‫גידול דגי הדקר במערכת המסוחררת בסינגפור‬
‫נתקל באתגרים רבים‪ ,‬הן ביולוגיים והן כלכליים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הבעיות אינן נראות בלתי פתירות ומחיר‬
‫הדגים הגבוה והשוק הגדול צריכים לעודד את המשך‬
‫הפיתוח‪ .‬על סמך העבודה‪ ,‬הניסויים והנתונים‬
‫שנאספו‪ ,‬הוצע מודל להפעלת מערכת גידול הדקר‬
‫כך שתהיה יעילה ורווחית‪ .‬המודל מציע תשובות‬
‫לחלק מבעיות הגידול ומעקפים לחלק מהבעיות‬
‫שכרגע חסרות פתרון‪ .‬עיקרי המודל הם‪:‬‬
‫‪ .1‬קבלת הדגים למתקן הסגר (קרנטינה) שימנע‬
‫הכנסת מחלות למתקן הגידול המרכזי‪ .‬בקרנטינה‬
‫הדגים יחוסנו כנגד המחלות הנפוצות‪.‬‬
‫תמונה ‪ :2‬מערכת ממוחזרת לגידול דגי ים בסינגפור‪.‬‬
‫ניתן לראות את מכלי הגידול‪ ,‬ובעומק התמונה ‪ -‬את הביופילטר‪.‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1753‬‬
‫‪ .2‬אכלוס דגים מחוסנים במתקן ה‪ RAS -‬וגידולם‬
‫עד לגודל שיווק‪ .‬ניתן גם לשקול העברת דגים‬
‫גדולים יחסית לגידול בים (ההנחה היא שדגי‬
‫דקר גדולים יחסית יכולים לגדול בכלובים בים)‪,‬‬
‫וכך לצמצם את עלויות הגידול הגבוהות במתקן‬
‫על היבשה בסינגפור‪ .‬המודל מוצג באיור ‪.1‬‬
‫איור ‪ :1‬מודל אפשרי לפעולה של חוות דקר בסינגפור‬
‫קבלה‬
‫אימון‬
‫חיסון‬
‫פיטום‬
‫פיתום‬
‫שני‬
‫‪1754‬‬
‫◄ הבאת דגיגים בגודל של ‪ 5‬גרם לפחות לקרנטינה מיוחדת‬
‫◄ בקרת איכות דגיגים בנסיון להביא דגיגים נקיים ממחלות‬
‫◄ גידול הדגיגים עד לגודל של ‪ 10‬גרם‬
‫◄ יעד של תמותה של פחות מ‪20%-‬‬
‫◄ שלב זה צפוי שיארך ‪ 10‬ימים‬
‫◄ חיסון הדגיגים נגד ‪ISKNV‬‬
‫◄ שרידה בשלב זה צפויה להיות ‪100%‬‬
‫◄ אקטיבציה של החיסון במשך ‪ 3‬שבועות לפני חשיפה לווירוס‬
‫◄ אכלוס הדגים המחוסנים במערכת הפיטום ( ‪ )RAS‬במשקל של כ‪ 30-‬גרם‬
‫◄ הדגים יגדלו במערכת לפחות ‪ 70‬יום עד משקל של כ‪ 150-‬גרם‬
‫◄ השרידה בשלב זה צפויה להיות כ‪85%-‬‬
‫◄ הדגים יכולים לגדול עד משקל שיווק של ‪ 800‬גרם במערכת ה‪ .RAS-‬הזמן הצפוי כ‪ 180-‬יום‬
‫◄ ניתן להעביר את כל הדגים או את חלקם לגידול בחוות ימיות כדי לקצר זמן המחזור ב‪RAS -‬‬
‫רופגניסב רקד יגד לודיג‬
‫כנסים בעולם‬
‫ה‬
‫ביום‬
‫מאמר מסכם ביקור‬
‫והשתתפות‬
‫קצר‬
‫עיון‬
‫בסינגפור‬
‫שמטרתו קידום חקלאות‬
‫שת"פ עם סינגפור‬
‫כמודל למינוף עסקי של‬
‫הטכנולוגיות הישראליות‬
‫לפיתוח חקלאות מים‪/‬ימית‬
‫המים בסינגפור‪.‬‬
‫נועם מוזס‬
‫מנהל תחום חקלאות ימית‪ ,‬אגף הדיג וחקלאות מים‪,‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬הקריה החקלאית בית דגן‬
‫בסינגפור יש ענין רב‬
‫במערכות‬
‫וטכנולוגיה‬
‫ישראלית וביכולות ייצור דגיגים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תקציר מנהלים‬
‫ב‪ 2.8.13-‬התקיים יום עיון לפיתוח חקלאות מים‬
‫בסינגפור בהשתתפות מומחה ישראלי (נעם מוזס)‬
‫לסינגפור מגבלות הדומות לישראל בפיתוח‬
‫חקלאות מים (חוסר במים‪ ,‬קרקע ועבודה יקרים)‪.‬‬
‫סינגפור מעוניינת להשליש את ייצור הדגים‬
‫מסיבות של בטחון מזון ומראיה עסקית גלובלית‪.‬‬
‫בישראל פותחו טכנולוגיות של מדגה מתועש‪,‬‬
‫ייצור דגיגים ויכולות מחקר המתאימות‬
‫לסינגפור‪.‬‬
‫‪ ‬המודל המוצע הוא רכישת‬
‫מוצרים‪ ,‬ידע ושת"פ מחקרי‬
‫ישראלי במימון סינגפורי‬
‫‪ ‬בשלב ראשון הועלתה הצעה ע"י ‪( AVA‬הרשות‬
‫לחקלאות ווטרינריה בסינגפור) להקמת‬
‫אבטיפוס של מדגה מתועש ישראלי בסינגפור‪.‬‬
‫‪ ‬מוצע לקיים דיון להרחבה וגיבוש צעדים לקידום‬
‫שת"פ זה‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫גופי המחקר‪ ,‬הממשלה והתעשייה הסינגפורית‬
‫בתחום חקלאות המים קיימו ב‪ 2.8.13-‬יום עיון‬
‫העוסק בפיתוח חקלאות מים בסינגפור‪ .‬המארגנים‬
‫מוזמנים ומארגני יום העיון בסינגפור‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1755‬‬
‫פרופסור ‪ Tom Lam‬במתקן המחקר באי סנט גון‬
‫הזמינו מומחה מקנדה בתחום מערכות משולבות‬
‫ומומחה מישראל בתחום הגידול האינטנסיבי‬
‫והמדגה המתועש‪ .‬ביום העיון השתתפו כ‪ 200-‬איש‪.‬‬
‫ ‪-‬רקע‪ ,‬המגבלות לפיתוח חקלאות מים‬‫בסינגפור‬
‫בסינגפור כ‪ 5-‬מליון תושבים ושטחה מצומצם‬
‫(‪ 700‬קמ"ר)‪ .‬למרות האקלים הטרופי קיים מחסור‬
‫במים‪ ,‬השטח לשימוש חקלאי מצומצם ויקר ועלות‬
‫העבודה גבוהה‪ .‬בתחום המים הטריטוריאליים‬
‫המצומצם מתקיימת תעבורה ימית מהצפופות‬
‫בעולם‪ ,‬המותירה מיעוט אתרים ימיים לכלובים‪.‬‬
‫בנוסף למאפיינים הללו‪ ,‬הדומים בחלקם למגבלות‬
‫בישראל‪ ,‬סינגפור מייצרת אחוזים בודדים (כ‪-5-‬‬
‫‪ 7%‬בלבד) מצריכת הדגים העומדת על כ‪100,000-‬‬
‫טון\שנה‪ .‬הרשות לחקלאות מזון ווטרינריה ‪AVA‬‬
‫)‪(AGRI-FOOD AND VETERINARY AUTHORITY‬‬
‫המהווה חלק מהמשרד לפיתוח כלכלי‪ ,‬מעוניינת‬
‫להגדיל את הייצור של דגי מאכל ל‪15-20%-‬‬
‫מהצריכה‪ .‬הסיבות לכך הן‪:‬‬
‫‪ )1‬הגדלת בטחון מזון ( ‪,)food security‬‬
‫‪ )2‬ראיה עסקית ורצון לקחת חלק במגמה הגלובלית‬
‫של פיתוח מואץ של חקלאות מים‪/‬ימית‬
‫ורצון לשמש גשר לכניסה לכלכלות סין והודו‬
‫בתחומים אלו‪,‬‬
‫‪ )3‬רצון לנצל את הניסיון ומערך הייצוא המפותח‬
‫של דגי נוי הקיים בסינגפור‪.‬‬
‫ ‪-‬מגמות בפיתוח ובמחקר הסינגפורי‬‫בסינגפור עוסקים בייבוא וייצוא של דגי נוי אך‬
‫כמעט שאין רבייה וייצור מקומיים‪ .‬ייצור דגי‬
‫‪1756‬‬
‫המאכל מתמקד בעיקר במיני דקרים מקומיים‪,‬‬
‫ברמונדי ( ‪ ,)Asian Sea Bass‬בורי ו‪ Milkfish -‬ונעשה‬
‫במערכות לא מתקדמות‪ .‬דגי דקר נמכרים חיים‬
‫במחיר גבוה‪ .‬כיווני המחקר והפיתוח המעניינים את‬
‫הסינגפורים הם‪:‬‬
‫‪ )1‬גידול דגי אמנון בכלובים ימיים (לאור בעיות של‬
‫טעמי לוואי של דגים אלו המגודלים במלזיה)‬
‫‪ )2‬תכנית לטיפוח הברמונדי‬
‫‪ )3‬מחקר על רביית הבורי ושיטות לגידולו‬
‫‪ )4‬בעבר עסקו במחקר על וירוסים כגורמי מחלות‬
‫של דגי הדקר‬
‫במישור היישומי יש עניין רב במערכות ייצור של‬
‫מדגה מתועש‪ ,‬כדוגמת המערכות שנבחנו בישראל‪.‬‬
‫קיים עניין גם בכלובים‪ ,‬אם כי תנאי הים אינם כה‬
‫קיצוניים כמו בים התיכון של ישראל‪ .‬קיים שיתוף‬
‫פעולה מחקרי עם אוניברסיטאות מאוסטרליה‪,‬‬
‫ומקיימים בין היתר תכניות גנטיות לטיפוח דגים‪.‬‬
‫ ‪-‬אפשרויות לשילוב עסקי של חברות‬‫ישראליות‬
‫בישראל פותחה טכנולוגיה והצטבר ניסיון מעשי‬
‫בהקמה והפעלת מערכות מדגה מתועש‪ ,‬המעוררת‬
‫עניין‪ .‬המודל המוצע על ידי אנשי ‪ AVA‬הוא‬
‫איתור יזם‪/‬מגדל סינגפורי אשר יקצה קרקע‪ ,‬גיוס‬
‫סיוע כספי של ‪ AVA‬וגורמי מימון נוספים להקמת‬
‫אבטיפוס (פרוטוטייפ) של מדגה מתועש בטכנולוגיה‬
‫ישראלית והפעלתו על ידי‬
‫המגדל‪ ,‬כמודל למערכת ייצור יעילה המותאמת‬
‫לתנאי סינגפור‪ .‬ההיקף המוצע הוא השקעה של ‪1‬‬
‫מליון דולר (להיקף ייצור של כ‪ 100-150-‬טון שנה‪,‬‬
‫תלוי במין הדג)‪.‬‬
‫בנוסף ‪ -‬בישראל יכולת ייצור מסחריות של דגיגי‬
‫אמנונים (גם כאלו המותאמים למי ים)‪ ,‬דגיגי‬
‫חוקר ראשי במתקן המחקר של ‪( AVA‬הרשות‬
‫לחקלאות מזון ווטרינאריה) באי סנט ג'ון‬
‫רופגניס םע פ"תש‬
‫מרצים ביום העיון בסינגפור‬
‫ברמונדי ובקרוב גם דגיגי בורי‪ ,‬אשר מציעים‬
‫אפשרויות לייצוא של דגיגים‪ ,‬להקות הורים או‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬בהתקשרויות עסקיות מתאימות‪.‬‬
‫מוצע לקיים דיון לגיבוש הצעדים לקידום שת"פ‬
‫ומינוף עסקי עם סינגפור בתחום חקלאות המים‪.‬‬
‫אנשי קשר‬
‫אפשרויות שת"פ נוספות‬
‫בתחום הפיתוח והמחקר ‪ -‬ניתן ליצור שת"פ מו"פי‬
‫בכל הנושאים שהוזכרו‪ ,‬ולהביא לחשיפה של‬
‫יכולות המו"פ בישראל בתחומי ייצור דגיגים (כולל‬
‫פיתוח מזון חי שלבים הצעירים‪ ,‬כדוגמת חברת‬
‫הסטרטאפ הישראלית זואופט)‪ ,‬תכניות טיפוח‪,‬‬
‫מערכות גידול‪.‬‬
‫‪AVA‬‬
‫‪Dr. Philip Chew Hong‬‬
‫‪Group Director, Technology & Industry‬‬
‫‪Development‬‬
‫‪Agri-Food and Veterinary Authority of Singapore‬‬
‫‪email: [email protected]‬‬
‫‪Tel: +65 63257668‬‬
‫‪Mobile: +65 90224681‬‬
‫‪Fax: +65 62206068‬‬
‫‪Website: www.ava.gov.sg‬‬
‫התקיימה פגישה עם מנכ"לית ‪ AVA‬גב' ‪Tan Poh‬‬
‫‪ Hong‬אשר ביקרה לאחרונה בישראל‪.‬‬
‫מחקר‬
‫מפגשים רלוונטים‬
‫התקיימה פגישה עם הנספח הכלכלי של ישראל‬
‫בסינגפור מר שי זריבץ והוצגו נושאים לשת"פ‪.‬‬
‫התקיים ביקור ב‪ St. John's Island -‬שבו מעבדות‬
‫מחקר של האוניברסיטה ‪ NUS‬ושל ‪.AVA‬‬
‫סיכום‬
‫סינגפור‪ ,‬הדומה במאפיינים רבים לישראל‪ ,‬בהיותה‬
‫מדינה מפותחת ומודרנית עם מגבלות טבעיות‬
‫החליטה להשליש את היקף הייצור בחקלאות מים‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬שבה המו"פ והיישום מתקדמים יותר‪ ,‬יכולה‬
‫להציע מודל לפיתוח חקלאות מים בתנאים דומים‬
‫וכן להביא למימוש עיסקי של יכולותיה הטכנולוגים‪.‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪Professor Emeritus Tom Lam - Lam Toong Jin‬‬
‫‪National University of Singapore‬‬
‫‪email: [email protected]‬‬
‫מסחר‬
‫‪Shai Zarivatch‬‬
‫‪First Secretary - Economic Affairs‬‬
‫‪Economic and Trade Department‬‬
‫‪Embassy of Israel‬‬
‫‪Add: 24 Stevens Close‬‬
‫‪Singapore 257964‬‬
‫‪Tel: +65-68349220‬‬
‫‪DID: +65-68349217‬‬
‫‪Fax: +65 67372502‬‬
‫‪email: [email protected]‬‬
‫‪1757‬‬
‫תמונות מספרות מהווי המדגה‬
‫ימים עליזים בשנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫הרבה מאד דברים מהתמונה נשארו עד ימינו אנו ‪...‬‬
‫כץ (עם המקטרת) במי ה'אסי' מסביר לצוות של ניר דוד על גידול קרפיונים‪.‬‬
‫תודה לארכיון קיבץ ניר דוד על התמונה הנדירה‪.‬‬
‫‪1758‬‬
‫הגדמה יווהמ תורפסמ תונומת‬
‫הריסת המשרד המהולל של מדגה נור דוד‪ .‬בעבר שימש כמדגרת עופות ‪ -‬צילום ‪ -‬ירון מלכין‬
‫ג'ובק מיודעינו‪ ,‬עומד להוציא ספר מרתק על הדייג העברי הראשון ‪ -‬שוורץ ‪ -‬את הספר ניתן יהיה לרכוש‬
‫בקרוב באמ"ד‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1759‬‬
‫שני פרוייקטים ז"ל בשני משקים נסו לנחש היכן הם‪.‬‬
‫‪1760‬‬
‫הגדמה יווהמ תורפסמ תונומת‬
‫הכנס הבינלא ומי העשירי על גידול‬
‫אמנ ונים בחקלא ות מים‬
‫ירושלים תשע"ד (אוקטובר ‪)2013‬‬
‫צוות המארגנים‬
‫מראה מתצוגת החברות‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1761‬‬
‫ברכת שר החקלאות מר יאיר שמיר לבאי הכנס‬
‫ב‬
‫שבוע הראשון של חודש חשון (והשני של‬
‫אוקטובר) התקיים בירושלים הכנס הבינלאומי‬
‫העשירי על גידול אמנונים בחקלאות מים‬
‫(‪10th International Symposium on Tilapia in Aquaculture‬‬
‫‪ )- ISTA10‬אשר אורגן ע"י וועדה בראשותו של פרופ'‬
‫גדעון חולתא מהמכון לחקר בעלי חיים במנהל‬
‫המחקר החקלאי (מכון וולקני)‪ .‬מארחי הכנס היו‬
‫ארגון מגדלי הדגים בישראל והעמותה הישראלית‬
‫לחקלאות מים וביוטכנולוגיה ימית‪ .‬חברי הוועדה‬
‫המארגנת ייצגו‪ ,‬בנוסף לארגונים אלה‪ ,‬גם יחידות‬
‫במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪ -‬שה"מ ואגף הדיג‪,‬‬
‫הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬ואת האגודה האמריקאית לאמנונים‬
‫מאוניברסיטת אריזונה‪.‬‬
‫ו היתה הפעם הראשונה שכנס נודד זה חזר‬
‫למדינה שכבר ארחה אותו בעבר‪ .‬הכנס הראשון‬
‫נערך בארץ ב‪ 1983-‬ביוזמה של פרופ' לב פישלזון‬
‫ופרופ' צבי ירון מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬בסיום‬
‫הכנס העניקו להם מארגני הכנס העשירי אותות‬
‫הוקרה על יוזמתם זו‪.‬‬
‫כנס הגיעו כמאתיים משתתפים מלמעלה‬
‫מארבעים מדינות‪ .‬בפתיחת הכנס ברכו את‬
‫המשתתפים שר החקלאות ופיתוח הכפר (ח"כ‬
‫יאיר שמיר)‪ ,‬שר הדיג ופיתוח המדגה מגאנה‪ ,‬נציג‬
‫מש"ב ממשרד החוץ ויו"ר הארגונים המארחים‪.‬‬
‫ארגונים אלה העניקו בסיום טקס הפתיחה אותות‬
‫ז‬
‫ל‬
‫‪1762‬‬
‫יוסי‪ ,‬מזכיר אמ"ד קושר קשרים ‪. . .‬‬
‫הוקרה לחלוצי גידול האמנונים בישראל ‪ -‬ערן‬
‫להב מקיבוץ ניר דוד‪ ,‬דן מירס מקיבוץ עין המפרץ‬
‫(מנהל אגף הדיג בעבר)‪ ,‬אמיתי גבע ויצחק סימון‬
‫משה"מ‪ ,‬וגדעון חולתא ממנהל המחקר החקלאי‪.‬‬
‫כנס עסק בשלל נושאים כלליים הקשורים‬
‫בגידול אמנונים ‪ -‬מערכות גידול וממשק‪,‬‬
‫הזנה‪ ,‬מחלות‪ ,‬רבייה‪ ,‬גנטיקה וטיפוח‪ ,‬בצד נושאים‬
‫ממוקדים כאנדוקרינולוגיה‪ ,‬פיזיולוגיה‪ ,‬וקביעת‬
‫הזוויג‪ .‬תכנית הכנס כללה כשמונים הרצאות‪ ,‬מהן‬
‫עשר הרצאות מוזמנות שניתנו ע"י בעלי מקצוע‬
‫מובילים מהארץ ומהעולם‪ .‬בפתיחת הכנס פרש‬
‫פרופ' יורם קפולניק‪ ,‬ראש מנהל המחקר החקלאי‪,‬‬
‫את משנתו בנושא פתרונות למשבר המזון‬
‫העולמי‪ .‬פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הכנס ‪-‬‬
‫‪ .http://www. ista10. com‬בפרס עבור ההרצאה‬
‫המצטיינת בכנס זכתה גב' אורלי אשל‪ ,‬תלמידת‬
‫מחקר בהנחיית פרופ' מיכה רון וגדעון חולתא‪.‬‬
‫במסגרת הכנס התקיימה תצוגה של יצרנים‬
‫וספקים ישראלים בתחומי המזון לדגים‪ ,‬מערכות‬
‫גידול‪ ,‬טכנולוגיה ובקרה‪ ,‬ביוטכנולוגיה ומוצרים‬
‫חדשים אחרים‪.‬‬
‫סיום הכנס הוענק אות הוקרה מטעם הקרן‬
‫ההולנדית ‪Tilapia International Foundation‬‬
‫הניתן לזכר מייסד הקרן‪ ,‬האב ‪,Dr. Jan D. F. Heijne‬‬
‫שפעל רבות לפיתוח גידול אמנונים בארצות‬
‫מתפתחות למען ביעור הרעב‪ .‬הפרס הוענק‬
‫ה‬
‫ב‬
‫הגדמה יווהמ תורפסמ תונומת‬
‫יחד עם כולם מאזינים גם שר החקלאות שלנו ושר הדגה הגנאי‬
‫הרצאת פתיחה של יורם קפולניק ראש מנהל המחקר החקלאי‬
‫לישראל שניר‪ ,‬בן קיבוץ נווה איתן‪ ,‬שהחל דרכו‬
‫במדגה לפני למעלה מארבעים שנה והפך במהלך‬
‫השנים למומחה בינלאומי ויזם של פרויקטים‪.‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫הפרס ניתן לו על פועלו לפיתוח גידול אמנונים‬
‫בארצות מתפתחות‪ ,‬ובמיוחד פרויקט שהקים‬
‫בהונדורס אשר כלל חווה גדולה לגידול דגים‬
‫‪1763‬‬
‫ומרכז קהילתי שסיפק מגורים‪ ,‬חינוך ושירותי‬
‫בריאות לעובדים‪.‬‬
‫כנס ננעל בסיור מקצועי באזור המרכזי של‬
‫גידול האמנונים בישראל ‪ -‬עמק המעיינות‪.‬‬
‫הסיור כלל ביקור בבריכות הדגים ומאגרי המים‬
‫של קיבוץ מעוז חיים‪ ,‬שם הוצגה למבקרים‬
‫פעילות של שליית דגים במאגר מלא מים;‬
‫ביקור במכון התערובות 'צמח תערובות'; בבית‬
‫האריזה 'דגת הארץ' שבקיבוץ ניר דוד; ובאתר‬
‫'גשר הישנה'‪ ,‬שם הוצגה למשתתפי הסיור תכנית‬
‫בינלאומית לשיקום נהר הירדן הכוללת גם את‬
‫משקי המדגה לאורכו‪.‬‬
‫וועדה המארגנת של הכנס הבינלאומי‬
‫העשירי על גידול אמנונים (‪ )ISTA 10‬העניקה‬
‫אותות הוקרה לאנשים שתרמו בפעילותם‬
‫לקידום גידול האמנונים בישראל‪ .‬אותות ההוקרה‬
‫הוענקו במעמד פתיחת הכנס ע"י יוסי יעיש‬
‫(משמאל בתמונה למטה) ‪ -‬מזכיר ארגון מגדלי‬
‫הדגים בישראל‪ ,‬ויחיעם שפירא ‪ -‬יו"ר העמותה‬
‫הישראלית לחקלאות מים וביוטכנולוגיה ימית‬
‫( ‪.)SIAMB‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪1764‬‬
‫ד‬
‫ן מירס היה בין הראשונים בארץ שהקים‬
‫מכון רבייה לאמנונים בעין המפרץ‪ ,‬שם טיפח‬
‫להקות רבייה והניח את התשתית להמשך טיפוח‬
‫האמנונים בישראל‪ .‬היה מראשוני המדריכים‬
‫בארץ‪ ,‬והכיר היטב את המדגים והשטח‪ .‬שימש‬
‫בעבר כמנהל אגף הדייג במשרד החקלאות‪ .‬בתוקף‬
‫תפקידו פעל רבות לקידום המדגה הישראלי‬
‫במגוון נושאים ‪ -‬החל מגיוס השקעות למדגים‪,‬‬
‫וכלה בחיזוק שיתופי הפעולה המקצועיים בין‬
‫המגדלים‪ .‬קידם רבות את תחנות המחקר של‬
‫הילשה רובב השענהמ‬
‫משרד החקלאות‪ ,‬הן במחקרים והן בהשקעות‪.‬‬
‫לאחר פרישתו לגמלאות משירות המדינה התמנה‬
‫דן לעורך הראשי של כתב העת באנגלית ‪The Israeli‬‬
‫‪ .Journal of Aquaculture - Bamidgeh‬דן תרם רבות‬
‫לקידום העיתון‪ ,‬לגיוס תרומה להבטחת המשך‬
‫קיומו ולהפיכתו לעיתון המפרסם ‪ 60‬מאמרים‬
‫מדעיים בשנה שהינם נגישים לציבור ללא תשלום‬
‫( ‪.)open access scientific journal‬‬
‫מקצועי ומתוכנן היטב‪ ,‬באזורים עניים במים‪.‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫רן להב ‪ -‬מנהל את מכון המו"פ של מדגה ניר‬
‫דוד‪ .‬עוסק במשך עשרות שנים בפיתוח‪ ,‬טיפוח‬
‫ומחקר של להקות רבייה של דגים בכלל ואמנונים‬
‫בפרט‪ :‬אדמונית‪ ,‬אמנון אפור‪ ,‬אמנון ירדן‪ ,‬מכלואים‬
‫לגידול במים מליחים ובמי ים‪ .‬השיפורים הרבים‬
‫וארוכי הטווח שעשה ללהקות הרבייה ושממשיך‬
‫לעשות השפיעו באופן משמעותי על הביצועים של‬
‫המדגה הישראלי‪ ,‬ומשמשים מודל למדגים נוספים‪.‬‬
‫בזכות עבודתו זו מופץ ומוכר שמם של דגי האמנון‬
‫הישראלים ברחבי העולם‪.‬‬
‫צחק סימון ‪ -‬מדריך ראשי בשה"מ במשרד‬
‫החקלאות‪ .‬יוזם במשך עשרות שנים פעילויות‬
‫בארץ ובחו"ל למגדלים‪ .‬בטרם התמנה לתפקיד‬
‫זה צבר יצחק ניסיון רב בייצור דגיגי אמנונים‬
‫ובגידולם בקיבוצו שדה אליהו‪ ,‬ומילא תפקיד חשוב‬
‫בהכנסת מערכות גידול מתועש למדגה בישראל‪.‬‬
‫מטמיע ודוחף לשיפורים טכנולוגיים‪ ,‬מקצועיים‬
‫בתחומים רבים במדגה ‪ -‬הקמה ותפעול של‬
‫מערכות אינטנסיביות‪ ,‬שימוש במזון צף ושיפור‬
‫תכניות הזנה‪ .‬היה פעיל מרכזי במעבר להיפוך מין‬
‫הורמונאלי‪ ,‬תהליך שהשפיע באופן משמעותי על‬
‫גידול אמנונים בישראל‪.‬‬
‫פ‬
‫א‬
‫מיתי גבע ‪ -‬מדריך העמקים והצפון מטעם‬
‫שה"מ במשרד החקלאות‪ .‬בעל ידע מקצועי‬
‫רחב מאד‪ ,‬עם התמחות בשילוב ההיבט הכלכלי‬
‫בגידול דגים‪ .‬אמיתי מקדם מזה שנים רבות את‬
‫התכנון‪ ,‬הפיטום והתפעול של מאגרים ובריכות‬
‫באזור עמק המעיינות ועמק חרוד‪ .‬מאגרים אלו‬
‫משמשים היום מודל בינלאומי ייחודי לגידול‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫רופ' גדעון (גידי) חולתא ‪ -‬חוקר בכיר‬
‫במכון וולקני‪ ,‬מוביל את חקר הגנטיקה‬
‫של הדגים בישראל כבר שנים רבות‪ .‬יזם את‬
‫הכנסת השימוש בהורמונים סטרואידיים לייצור‬
‫אוכלוסיות כל‪-‬זכריות של אמנונים בארץ‪ .‬שותף‬
‫לתכניות יישומיות של טיפוח להקות רבייה‬
‫קיימות במשקים‪ .‬מלווה את פרויקט טיפוח‬
‫אמנון הירדן ותורם להחזרת אמנון הירדן כמין‬
‫ישראלי מוביל‪ .‬מרצה באוניברסיטאות ובכנסים‬
‫ומדריך סטודנטים‪ .‬שותף מרכזי לפעילות העמותה‬
‫הישראלית לחקלאות מים וביוטכנולוגיה ימית‬
‫( ‪ )SIAMB‬והמגזין "במדגה"‪.‬‬
‫‪1765‬‬
‫יקירי ענף המדגה לשנת תשע"ד‬
‫הכנס השנתי ה‪ 19 -‬של חקלאות המים בישראל‬
‫אמיר מוזר ‪ -‬יקיר ענף‬
‫אמיר מוזר הוא בן לדור שני של מגדלי הדגים‬
‫בארץ‪ .‬אביו זכריה היה ממקימי המדגה בניר דוד‪,‬‬
‫ולמעשה חלוץ הטלות הקרפיונים במימי ה 'אסי'‪.‬‬
‫כבר מגיל צעיר ליווה אמיר את הענף בהתפתחותו‬
‫והיה מעורב בכול‪ :‬הטלות‪ ,‬תכנון בריכות‪ ,‬הרחבתן‬
‫והעמקתן‪ ,‬הקמת מאביסים‪ ,‬האכלה בפיזור‬
‫בטרקטור ועגלה‪ ,‬פיזור זבל בבריכות‪ ,‬ייצור ותיקון‬
‫רשתות דיג‪ ,‬תפיסת בורים בים ואקלומם‪ ,‬טיפוח‬
‫קווי האמנונים בקיבוץ‪ ,‬וכמובן ניהול הענף‪ .‬בסוף‬
‫שנות השישים ובתחילת שנות השבעים ניהל אמיר‬
‫את הענף ביד רמה‪ ,‬ולאחר שנים אחדות פינה את‬
‫מקומו לדור ההמשך במסגרת הרוטציה שהייתה‬
‫מקובלת אז בקיבוץ‪ .‬אמיר המשיך לתרום מניסיונו‬
‫בכל הקשור לשילוב צעירים בענף וללימוד רזי‬
‫המקצוע‪ .‬בתחילת שנות השמונים היה האחראי‬
‫הישיר על בניית המאגרים בניר דוד‪ ,‬דבר שגרם‬
‫במישרין לפריצה הגדולה של הגדלת יבולים ולייעול‬
‫השימוש במים‪ .‬באמצע שנות השמונים נקרא אמיר‬
‫‪1766‬‬
‫המדגה לשנת תשע"ד‬
‫לדגל והיה ממקימי מפעל ציפוי הנייר בקיבוץ‪ ,‬שוב‬
‫בהתאם לעקרונות העבודה והמוסר שליוו אותו‬
‫לאורך כל דרכו‪ .‬לאחר כמה שנים טובות שבהן‬
‫שימש כעוגן המרכזי של מכונת הציפוי במפעל‪,‬‬
‫שב אמיר לכור מחצבתו במדגה והוא עובד שם עד‬
‫עצם היום הזה‪ .‬כל בניו וגם בתו של אמיר עבדו גם‬
‫הם במדגה‪ ,‬ונראה שיש סיכוי לא קטן שגם נכדיו‬
‫ימשיכו את השרשרת ויהיו הדור הרביעי בענף‪.‬‬
‫לאחרונה מתרכז אמיר בתיקון רשתות המדגה‪,‬‬
‫אמנות בפני עצמה ההולכת ונעלמת במחוזותינו‪.‬‬
‫הוא ממשיך להנחיל ידע רב לדור הצעיר ולשמר‬
‫את "מורשת הקרב" של הפיכת ביצת ה 'אסי' לחוות‬
‫הדגים הגדולה בארץ‪ .‬אמיר שומר על אופטימיות‬
‫ומאמין בהצלחת ענף המדגה שאותו הוא מלווה‬
‫בעצם מיום היוולדו‪.‬‬
‫אות יקיר הענף מוענק לך על תרומתך הרבה‬
‫למדגה ניר דוד ולחקלאות המים בעמק בית שאן‬
‫(המעיינות)‪.‬‬
‫הילשה רובב השענהמ‬
‫יעקב לב ‪ -‬יקיר ענף המדגה תשע"ד‬
‫יעקב לב ‪ -‬ג'ק נכנס לעבוד כנער במדגה שלוחות‬
‫משנת ‪ 1955‬והמשיך לעבוד באופן מלא עד ‪.2008‬‬
‫עד היום יעקב ממשיך לתרום מניסיונו‪ ,‬מלווה את‬
‫הענף בכל שנות ההתפתחות באופטימיות עם עצה‬
‫ועין טובה‪ .‬ג'ק הוא דוגמה לעבודה בצוות במסירות‬
‫בסובלנות ובאהבה ושימש בכל התפקידים במדגה‪:‬‬
‫אימון דגיגים ושמירת חורף‪ ,‬תפיסת דגיגי בורי‬
‫בים ואקלומם‪ ,‬הזנת דגים וייעול השימוש במים‬
‫הוא קלט וחנך דורות של ילדים וצעירים ועובדי‬
‫ומנהלי מדגים בכל הארץ‪ .‬ג'ק הוא יזם מטבעו וניחן‬
‫בידי זהב‪ .‬בשנות ה‪ 80 -‬של המאה הקודמת‪ ,‬לאחר‬
‫שכנועים לא קלים‪ ,‬הסכים ג'ק לצאת למשלחת‬
‫מקצועית של הדייגים לטאיוואן‪ .‬הסיור נמשך‬
‫כשבועיים וג'ק חזר משם מאד נרגש מהכיוונים‬
‫המקצועיים שהוא מצא אצל מגדלי האמנונים‬
‫בטאיוואן‪ .‬הסיור הזה השפיע מאד על פיתוח הענף‬
‫בישראל בכלל ובשלוחות בפרט‪ .‬ג'ק החל לפתח‬
‫את שלוחת ההטלה של האמנונים ולימד את כל‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 013 -3‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫צוות המדגה את תורת הרבייה‪ .‬הוא פיתח ושכלל‬
‫את העבודה בבריכה עם רשתות וכלים לשליית‬
‫הדגים‪ ,‬תוך התייעלות וחיסכון בכח אדם‪ .‬תשתית‬
‫שטח הבריכות והמאגרים עוצבה ותוכננה על ידו‬
‫ומשרתת אותנו עד היום‪ .‬ג'ק היה בין הראשונים‬
‫שהכיר בפוטנציאל של המאגרים‪ .‬המאגרים למעשה‬
‫הקפיצו את ענף המדגה בשלוחות לרמות ייצור שלא‬
‫ידענו עד אז‪ .‬בתקופתו הועמקו הבריכות והיבולים‬
‫עלו בהתאם‪ .‬חוויה מיוחדת ומרגשת הייתה לראות‬
‫את ג'ק איך הוא נהנה מהצלחה מקצועית בגידול‬
‫הדגים‪ ,‬כשהדגים זרמו דרך ה "נזיר"‪ ,‬או שהגידול‬
‫היה טוב או שהכמות הייתה מרשימה‪ .‬ג'ק מימש‬
‫את עצמו מאד כמגדל דגים מדופלם! בזכותו של ג'ק‬
‫הענף היום הוא ענף מוביל ומרכזי בקיבוץ שלוחות‬
‫המגדל מעל ‪ 1000‬טון דגים‪.‬‬
‫אות יקיר הענף מוענק לך על תרומתך הרבה‬
‫לחקלאות המים בישראל בכלל ובקיבוץ שלוחות‬
‫בפרט‪.‬‬
‫‪1767‬‬
‫סיקסק מצפה לארוחת בוקר‬
‫ אודו (דוד) ינזן‬:‫צילום‬
‫כתובת המערכת‬
‫יוצא לאור ע"י‬
‫ארגון מגדלי דגים בישראל‬
‫עמק בית שאן‬-‫מפעלים אזוריים‬
[email protected] :‫ דוא"ל‬, 04-6065742.‫טל‬
,‫ארגון מגדלי הדגים‬
‫ ואגף הדייג‬.‫מ‬.‫ה‬.‫ש‬
.‫משרד החקלאות‬
http://aquacultureinisrael.com
‫מערכת‬
Published by
Fish Farmers Association in Israel in
cooperation with the Department of
Fisheries - Ministry of Agriculture
Managing Editor
,‫ גדעון חולתא‬,‫ נתן גור‬,‫ניר פרוימן‬
‫יוסי יעיש ויצחק סימון‬
‫העורך‬
‫יצחק סימון‬
050-6241452.‫טל‬
‫עריכה מדעית‬
‫גדעון חולתא‬
Yitzhak Simon
‫עיצוב והפקה‬
email: [email protected]
email: [email protected]
Visible Voices Media Service ‫אודו ינזן‬
www.vivoices.com , 054-5351414.‫טל‬