‫הסרט‪ ,‬שצולם ממרומי השמיים ומ מעמקי האוקיינוס‪ ,‬עוסק בתפקידם החשוב של האוקיינוסים במערכת‬ ‫האקולוגית שלנו‪ .‬הוא לוקח את הצופים למסע בחלקיו הבלתי‪-‬מוכרים ביותר והפגיעים ביותר של כדור הארץ‪,‬‬ ‫בצילומי אוויר מרהיבים של הבמאי יאן ארטוס־ברטראן‪ ,‬ובצילומי מעמקים מופלאים של צלמים תת־ימיים זוכי‬ ‫פרסים‪ .‬התסריט נכתב בשיתוף מומחים בעלי שם עולמי‪ ,‬חוקרי אוקיינוסים וביולוגים ימיים‪ ,‬והוא בוחן לעומק‬ ‫את הקשר שבין האוקיינוס לאנושות ולעתיד כדור הארץ‪ ,‬את שאלת האחריות על השטחים שבלב ים והאתגרים‬ ‫שאסור להתעלם מהם‪ .‬הסרט הוצג לראשונה בוועידת ‪ RIO+20‬של האו"ם לפיתוח בר קיימא‪ ,‬שהתקיימה בריו‬ ‫דה ז'נירו ביוני ‪.2012‬‬ ‫גרסה לבתי הספר‪:‬‬ ‫לפניכם גרסה מקוצרת המיועדת להקרנה בבתי ספר לתלמידים מכתה ז' ומעלה‪.‬‬ ‫צפייה בסרט מתאימה לתוכנית הלימודים בחט"ב ובחטיבה העליונה למגמות‪ :‬מדעי החיים‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬מדעי‬ ‫הסביבה‪ ,‬כימיה ומוט"ב‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצפייה מומלצת לכל התלמידים במסגרת שיעורי חינוך‪ ,‬כפתיח לדיון בנושא‬ ‫ההתנהלות במרחב הציבורי‪.‬‬ ‫מצב האוקיינוסים היום מהווה דוגמא מובהקת למה שמכונה "הטרגדיה של נחלת הכלל"‪ :‬כלומר‪ ,‬הרס המרחב‬ ‫הציבורי לטובת אינטרסים פרטיים וראייה כלכלית קצרת טווח‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים למסע אל לב האוקיינוס ולדיון מעמיק בשאלות שעולות מתוך הסרט‪:‬‬ ‫‪ ‬מהי חשיבות האוקיינוסים לייצוב החיים על הפלנטה שלנו?‬ ‫‪ ‬מהם הנזקים שנצפים היום באוקיינוסים ומהם הגורמים לנזקים אלה?‬ ‫‪ ‬מהם השינויים שעלולים להתרחש בעקבות שינויי מזג האוויר? (התחממות‪ ,‬זרמי מים מתוקים‬ ‫מהקרחונים)‬ ‫‪ ‬מהן הפעולות שעלינו לנקוט על מנת להציל את החיים באוקיינוסים בפרט ובכדור הארץ בכלל?‬ ‫פעילויות נלוות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫עיבוד רגשי ואישי של הסרט‪ -‬דיון בעקבות קטעים מתוך הסרט אשר התלמידים זוכרים ומתארים‪.‬‬ ‫דיון קבוצתי בהיגדים מתוך הסרט‬ ‫הטרגדיה של נחלת הכלל (לכל התלמידים)‪.‬‬ ‫מארג המזון (כהרחבה לנושא אקולוגיה לתלמידי מדעי החיים)‪.‬‬ ‫שינויי אקלים והשפעתם על הים – אירוע ‪ TED‬בכית‬ ‫‪ .1‬עיבוד רגשי ואישי של הסרט‬ ‫דיון בעקבות קטעים מתוך הסרט שהתלמידים זוכרים ומתארים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר הצפייה בסרט כל תלמיד מתבקש לבחור תמונה או קטע הזכורים לו היטב מתוך הסרט‪ ,‬כאלו‬ ‫שריגשו אותו במיוחד‪ .‬את התמונה‪/‬קטע הללו הוא מתבקש לצייר או לנסח בכתב‪.‬‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים מתבקשים להסביר מדוע הקטע הנבחר היה משמעותי עבורם‪ ,‬ומהי נקודת החיבור‬ ‫האישית שלהם אליו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר שהתלמידים שיתפו את חבריהם ברגשותיהם לגבי הקטעים הנבחרים‪ ,‬יתקיים דיון בכיתה על‬ ‫פי הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬נסו לתאר את הרגשות שהתעוררו בעקבות הצפייה בסרט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם הסרט עורר בכם שאלות?‬ ‫ג‪ .‬ה אם למדתם משהו חדש בסרט שלא הייתם מודעים לו בנוגע לחשיבות האוקיינוסים‪ ,‬והרגישות‬ ‫של המערכת האקולוגית הגדולה בעולם?‬ ‫ד‪ .‬איזה עתיד הייתם רוצים לראות? האם יש לכם רעיונות לדרכים אשר יובילו לעתיד כזה?‬ ‫‪ .2‬דיון קבוצתי בהיגדים מתוך הסרט‬ ‫לאחר הצפייה בסרט ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות‪ ,‬כך שכל קבוצה תעסוק בהיגד אחד‪ .‬לאחר הדיון בקבוצות‬ ‫מומלץ לקיים דיון מסכם במליאה‪ ,‬בו כל קבוצה תציג את מסקנותיה‪ .‬ניתן להציג את המסקנות בצורת שיעור‪,‬‬ ‫מצגת‪ ,‬או בכל דרך יצירתית אחרת‪.‬‬ ‫מידת ההעמקה בתכנים תלויה במשך הזמן שמוקדש לפעילות‪ .‬הזמן המומלץ‪ ,‬כולל צפייה בסרט ועבודה‬ ‫בקבוצות‪ ,‬הוא ‪ 4-2‬שיעורים‪.‬‬ ‫פירוט ההיגדים מתוך הסרט ונקודות מומלצות לדיון (מומלץ לערוך ככרטיסיות עבודה)‪:‬‬ ‫‪ 666‬מיליון מכולות נשלחות לכל מקום על פני האוקיינוס;‬ ‫האוקיינוס העניק לנו את האפשרות לגלובליזציה‬ ‫‪ ‬מהי המשמעות של המשפט הזה?‬ ‫‪ ‬מהן ההשלכות הסביבתיות של כמות ספינות כזו?‬ ‫‪ ‬מהן ההשלכות החברתיות של כמות ספינות כזו (של האפשרות לייצר במקום אחד ולצרוך באחר)?‬ ‫כל החי והצומח על כדה"א יעבור יום אחד דרך ידינו;‬ ‫אנחנו אפילו משנעים את היערות‬ ‫‪ ‬מהי המשמעות של הקטנת שטחי היערות בעולם?‬ ‫‪ ‬האם ניתן לעצור את התופעה הזו?‬ ‫‪ ‬מה הקשר העולה בסרט בין יכולת השינוע לבין היעלמות היערות?‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫חצי מהאוויר שאנו נושמים מגיע מהפיטופלנקטון (צמחים חד‪-‬תאיים);‬ ‫האוקיינוסים הם הריאה הכחולה של כדור הארץ‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע מהווים האוקיינוסים את הריאה הכחולה של כדור הארץ?‬ ‫מהם הגורמים אשר פוגעים בפלנקטון ובצמחיה הימית?‬ ‫האם צריך ואפשר להגן על הפלנקטון?‬ ‫מה יכול להוות פתרון?‬ ‫‪ 86%‬ממאגרי הדגים הוכרזו כמנוצלים יתר על המידה;‬ ‫הרשתות שלנו גדולות כל כך שהן גורפות את הכל‪ .‬רק לאחר התפיסה ממיינים את הדגים לפי הדרישות‬ ‫וזורקים את היתר חזרה לים‪.‬‬ ‫הגענו לגבול הביולוגי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהו הגבול הביולוגי?‬ ‫איך הגענו לגבול הביולוגי?‬ ‫מה זה אומר ש‪ 80%‬ממאגרי הדגים נוצלו יתר על המידה? מה זה אומר על היכולת שלנו להמשיך‬ ‫ולהתבסס על דגים כחלק מהמזון של האנושות?‬ ‫מה אפשר לעשות כדי לתקן את המצב?‬ ‫מה המשמעות של דיג אחראי?‬ ‫הרשתות שלנו מעמיקות עכשיו ליותר מ‪ 3666-‬מטרים;‬ ‫אנו דגים באופן עיוור דגים שאנחנו בקושי מכירים‬ ‫‪ ‬מה ההשלכות של דיג עם מכמורתנים על קרקעית הים?‬ ‫‪ ‬מה ההשלכות האפשריות על התרבות הדגים לעונה הבאה?‬ ‫‪ ‬מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?‬ ‫התחלנו בשאיבה של מרבצי הנפט הרדודים‪ ,‬אבל הם נגמרו כבר‪.‬‬ ‫היום אנחנו שואבים מעומקים של ‪ 7‬ק"מ בקרקעית הים‪.‬‬ ‫המרבצים של דלק המחר יימצאו באזורים הכי פחות נגישים‪.‬‬ ‫להבות הגז הן שריפת פלנקטון‪ .‬שריפת חיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה ההשלכות האפשריות של קידוחי גז ונפט עמוקים?‬ ‫אילו דוגמאות אתם מכירים לקידוחי גז באזורנו?‬ ‫מהן העלויות הכלכליות‪ ,‬האנרגטיות והסביבתיות לקידוחים במים עמוקים?‬ ‫האם צריך לשנות את המצב? כיצד?‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יש לנו ‪ 26,666‬אסדות קידוח גז ונפט;‬ ‫בכל שנה אנו שורפים כמות שוות‪-‬ערך למיליון שנים של צמיחת פלנקטון;‬ ‫המהפיכה התעשייתית עלתה לכוכב ב‪ 166-‬מיליון שנות פחמן‬ ‫‪ ‬מהם "שנות פחמן"?‬ ‫‪ ‬איך והאם אפשר לתקן את המצב?‬ ‫‪ ‬האם יש מקורות אנרגיה אשר אינן מייצרות פחמן דו חמצני?‬ ‫המסת הקרחונים גורמת לזרמי מים מתוקים‪ ,‬הזורמים לים הפתוח‪.‬‬ ‫זרמים אלו משנים את המחזור האדיר של הזרמים הימיים‪,‬‬ ‫הזורם מסביב לכדור ומייצב את מזג האוויר‬ ‫‪ ‬כיצד המסת קרחונים משנה את זרמי האוקינוסים?‬ ‫‪ ‬איך זה יכול להשפיע על האקלים ועל אורח החיים שלנו?‬ ‫‪ ‬איך והאם אפשר לתקן את המצב?‬ ‫כרבע מהאלמוגים בעולם מתו בחמישים השנים האחרונות‬ ‫‪ ‬מהן ההשלכות של היעלמות האלמוגים?‬ ‫‪ ‬מדוע אלמוגים נעלמים?‬ ‫‪ ‬מה אפשר לעשות על מנת למנוע זאת?‬ ‫הפלסטיק בים אינו מתכלה אלא נשבר לחלקים קטנים‪.‬‬ ‫‪ ‬מהן ההשלכות על הדגים שאנו מוציאים מהים?‬ ‫‪ ‬למה דומים החלקיקים הזעירים של הפלסטיק (מיקרו‪-‬פלסטיק)?‬ ‫‪ ‬מאין הגיעו הפקקים לעופות האלבטרוס המצולמים בסרט?‬ ‫‪ .3‬הטרגדיה של נחלת הכלל‬ ‫(פעילות זו מתאימה גם לחינוך בלתי פורמאלי)‬ ‫מידע למורה‬ ‫בסרט "כוכב הלכת אוקיינוס" מוצגת בעיית הידלדלות הדגים באוקיינוס עקב דייג יתר ודייג בשיטות אגרסיביות‪.‬‬ ‫כמעט כל שטח האוקיינוסים הוא שטח מים בינלאומיים‪ .‬למרות שיש הסכמים בינ"ל באשר לשיטות הדייג‪ ,‬זני‬ ‫הדגים שמותר לדוג‪ ,‬כמותם‪ ,‬גודלם וכדומה‪ ,‬החתימה על ההסכמים הללו היא וולונטרית‪ ,‬והאכיפה קשה מאוד‪.‬‬ ‫לפיכך שטחי הדייג נחשבים נחלת הכלל‪.‬‬ ‫הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית‪ ,‬אך קשה להכיל עליו זכויות קניין‪ .‬לפיכך הדייג‪,‬‬ ‫על פי עקרונות השוק החופשי‪ ,‬מוביל למצב המכונה הטרגדיה של נחלת הכלל‪ .‬בדוגמא שלנו‪ ,‬זהו מצב שבו‬ ‫קצב הדיי ג עולה על קצב התחדשות הדגה‪ ,‬עד כדי סכנה למצב בלתי הפיך וחוסר יכולת התאוששות של‬ ‫המערכת האקולוגית‪ .‬רק כאשר הדייגים או חברות הדייג ימנעו מלדוג בתקופות מסוימות ויאפשרו את‬ ‫התאוששות אוכלוסיית הדגים והתרבותם בקצב המתאים לקצב הדייג‪ ,‬יוכלו כולם ליהנות מאספקה קבועה של‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫דגה‪ .‬אינטרסים כלכליים לטווח הקצר מונעים התנהלות מקיימת באוקיינוסים‪ ,‬וגורמים למצב בו ברוב שטחי‬ ‫האוקיינוסים מיני דגים רבים עומדים בפני סכנת הכחדה‪ ,‬והאיזון של המערכת האקולוגית מופר בצורה מסוכנת‪.‬‬ ‫*לקריאה נוספת על הטרגדיה של נחלת הכלל‪ :‬באתר אקו‪-‬ויקי וקובץ מאמרים באתר מרכז השל‪.‬‬ ‫משחק נחלת הכלל‬ ‫משך השיעור‪ :‬לפחות ‪ 45‬דקות‪.‬‬ ‫המשחק הבא מדגים לתלמידים את מערכת השיקולים שיכולה להביא למצב של קריסה או של צמיחה באגם‬ ‫קטן‪ .‬האגם משמש דוגמא למרחב ציבורי‪.‬‬ ‫יש לחלק את הכיתה לקבוצות בנות ‪ 5‬תלמידים‪ .‬בכל קבוצה ‪ 4‬שחקנים ‪ +‬חבר קבוצה נוסף‪ ,‬שתפקידו לנהל‬ ‫את המשחק ולדווח במליאה על ההתרחשויות בקבוצה‪.‬‬ ‫הוראות לתלמידים‪:‬‬ ‫אתם חיים בכפר קטן‪ .‬ליד הכפר ישנו אגם קטן ובו דגים‪ .‬לצורך המשחק‪ 20 -‬דגים‪ .‬כל אחד מכם עומד בראש‬ ‫משפחתו ואחראי לכלכלת המשפחה‪ .‬מקור החלבון העיקרי שלכם הוא הדגים באגם‪ :‬אתם חייבים לדוג מספיק‬ ‫כדי לא לרעוב‪.‬‬ ‫‪ ‬בעבור ‪ 2‬דגים (אשר לא שמשו למאכל‪ ,‬כלומר מעל ‪ 2‬בשבוע)‪ ,‬ניתן לרכוש רשת דיג אשר מאפשרת‬ ‫דיג של ‪ 5‬דגים כל פעם‪.‬‬ ‫‪ ‬בעבור ‪ 3‬דגים (אשר לא שמשו למאכל)‪ ,‬ניתן לרכוש סירת דיג אשר מאפשרת דיג של ‪ 6‬דגים כל‬ ‫פעם‪.‬‬ ‫‪ ‬בעבור ‪ 4‬דגים (אשר לא שמשו למאכל)‪ ,‬ניתן לרכוש סירת דיג משוכללת אשר מאפשרת דיג של ‪7‬‬ ‫דגים כל פעם‪.‬‬ ‫כללים‪:‬‬ ‫‪ ‬מותר לכל משפחה לדוג פעם בעונה‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן לדוג בין ‪ 4-0‬דגים‪.‬‬ ‫‪ ‬דג אחד לא מספיק ומשפחתכם תרעב‪ ,‬יותר משני דגים‪ -‬תוכלו למכור ולהרוויח‪.‬‬ ‫‪ ‬הדגים באגם מתרבים פעם בעונה‪.‬‬ ‫‪ ‬אסור לדבר במהלך הדייג!‬ ‫‪ ‬משפחה שרעבה לא יכולה לדוג שנה אחר כך‪.‬‬ ‫‪ ‬כל שנה הדגים מכפילים את האוכלוסייה שנשארה‪.‬‬ ‫שמרו את הדגים שתפסתם בלי "לאכול"‪ .‬מנהל המשחק יציין בטבלה את מספר הדגים שכל שחקן בוחר לדוג‬ ‫בכל סיבוב (כל שנה ‪ -‬סיבוב אחד‪ ,‬המייצג למעשה עונת רבייה של הדגים)‪.‬‬ ‫טבלת מעקב קבוצתית (לארבעה שחקנים)‪:‬‬ ‫מספר‬ ‫הדגים‬ ‫באגם‬ ‫שנים‬ ‫משפחה‬ ‫אחרי‬ ‫‪1‬‬ ‫שהתרבו‬ ‫מספר הדגים שתפסה כל משפחה‬ ‫שנה ראשונה‬ ‫משפחה‬ ‫‪2‬‬ ‫משפחה‬ ‫‪3‬‬ ‫משפחה‬ ‫‪4‬‬ ‫מספר הדגים‬ ‫שנתפסו‬ ‫סה"כ‬ ‫‪20‬‬ ‫שנה שנייה‬ ‫שנה שלישית‬ ‫שנה רביעית‬ ‫שנה חמישית‬ ‫סה"כ‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מספר‬ ‫הדגים‬ ‫שנשארו‬ ‫שאלות לדיון בעקבות המשחק‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה קרה במשחק הראשון?‬ ‫האם היה נציג שדג הרבה? האם זה נראה לכם הרבה מדי? מעט מדי? איך הרגשתם במקרה כזה?‬ ‫במשחק השני איך השתנתה האסטרטגיה שלכם?‬ ‫האם אפשר להגדיל את מספר הדגים באגם למקסימום וגם לדוג מספר גדול? אם כן‪ ,‬כיצד?‬ ‫מה אפשר ללמוד מהסימולציה על ניהול המרחב הציבורי?‬ ‫הערות למורה‬ ‫מטרת המשחק להראות‪ ,‬כי אם כל אחד ידאג רק לעצמו‪ ,‬בסופו של דבר כולם יישארו חסרי כל‪ .‬לפיכך‪ ,‬על כל‬ ‫אחד לקחת לפי הצורך‪ -‬אך במידה‪ ,‬ותוך מחשבה על עתיד בר קיימא לכולם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר להכין דגים מנייר וכל שחקן בתורו ייקח את הדגים שהוא מעוניין בהם‪ .‬כדי שהיו מספיק דגים‬ ‫באגם אחרי עונת הרבייה‪ ,‬כדאי להחזיר את הדגים לאגם‪.‬‬ ‫מומלץ כי מי שלוקח בתורו לא ידע כמה דגים המשתתפים האחרים לקחו‪.‬‬ ‫לאחר הסיבוב הראשון יש לאפשר סיבוב נוסף‪ .‬מומלץ לא לקיים דיון בין הסיבובים‪ ,‬כדי שכל אחד‬ ‫ינסה להבין לבד מה היו הבעיות וימצא את הדרך להגיע לאסטרטגיית משחק שתאפשר צמיחה‬ ‫והתחדשות‪.‬‬ ‫לאחר שני סיבובים – יש לעצור ולאפשר דיון בקבוצה‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬מומלץ לערוך דיון במליאה ולבדוק בכל קבוצה מה מספר הדגים הסופי באגם שלהם‪ ,‬אחרי ‪5‬‬ ‫עונות רבייה‪.‬‬ ‫ניתן לשחק את המשחק במליאה עם כל התלמידים (מומלץ לכיתות קטנות)‪ .‬במקרה כזה יש לחלק‬ ‫את הכיתה ל‪ 6 -‬קבוצות ומספר הדגים ההתחלתי יהיה ‪ ,28‬או עם ‪ 4‬מתנדבים‪.‬‬ ‫שאלות להרחבת החשיבה – במסגרת דיון בכיתה‪ ,‬בקבוצות‪ ,‬או בעבודת בית‪.‬‬ ‫‪ ‬מהו‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הפתרון שיביא לשמירה על הדגה לאורך זמן? האם הפתרון הוא צמצום צריכה? (דייג‬ ‫אחראי ומוגבל של דגים בכל מחזור?)‬ ‫‪ ‬חשבו על דרכים נוספות ליצירת שפע בכפר – קשר עם כפרים אחרים‪ ,‬שדות‪ ,‬מסחר‪ ,‬חוקים וכו'‪ .‬מה‬ ‫יכול כל אחד מבני הכפר לעשות כדי לתרום לכך?‬ ‫‪ .4‬מארג המזון באוקיינוסים‬ ‫תחומים‪ :‬מדעי החיים‪ ,‬אקולוגיה וסביבה‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫כ מו בכל סביבת חיים על פני כדור הארץ‪ ,‬גם באוקיינוסים מתקיימות שרשראות מזון רבות היוצרות מארג סבוך‪.‬‬ ‫עם החולייה הראשונה בשרשרות המזון נמנים יצורי הפיטופלנקטון‪ ,‬ועם האחרונה‪ ,‬טורפי‪-‬העל‪.‬‬ ‫מקורות להעמקה ולקריאה נוספת‪:‬‬ ‫דוח מצב הטבע בים התיכון ‪ ,2013‬ארגון המארג‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬מאמר באנגלית על השפעת התחממות המים על הקריל‪ ,‬בסיס מארג המזון באנטרטיקה‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫א‪ .‬שאלות להרחבה‪ -‬תרגיל להגשה בעקבות הסרט (מומלץ לתת את השאלות לתלמידים לפני הצפייה‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכלו להשלים את התשובות תוך כדי צפייה)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איזה עוד יחסי גומלין בין יצורים החיים בים (שאינם יחסי טורף‪ /‬נטרף) מתוארים בסרט?‬ ‫כיצד החיים בים מושפעים משינויי האקלים?‬ ‫כיצד דיג אגרסיבי של הטונה הכחולה בים התיכון משפיע על החיים בו?‬ ‫אילו פעולות נעשות על ידי האדם ומשפיעות על מארג המזון?‬ ‫אילו פעולות היית ממליץ‪/‬ה לארגון הדיג העולמי לנקוט כדי לשמור על הדגים בים?‬ ‫בתמונה‪ :‬מארג המזון בים‪ ,‬מתוך בריטניקה‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ב‪ .‬סכמת מארג מזון ‪ -‬משימה לקבוצה של ‪ 3-2‬תלמידים‪.‬‬ ‫בסרט מתוארות מספר חוליות עיקריות בפירמידת המזון‪ .‬על פי המידע המופיע בסרט‪ ,‬רשמו בכל משבצת‬ ‫מספר בעלי החיים המוזכרים בסרט ומתאימים להגדרות‪ :‬יצרנים‪ ,‬צמחוניים‪ ,‬טורפים‪ ,‬מפרקים‪ .‬נסו למתוח קו‬ ‫המחבר בין בעלי החיים והצמחים שבינם יש קשר ישיר (דוגמא מצורפת)‪.‬‬ ‫לאחר הצפייה בסרט תוכלו להשלים את הנתונים החסרים ממקורות אחרים‪.‬‬ ‫באיזו רמה ממוקם האדם?‬ ‫לסיכום‪ ,‬כדאי להשלים את התרשים במליאה‪ ,‬ולדון בשאלות ההרחבה‪.‬‬ ‫סכמת מארג המזון להשלמה‪:‬‬ ‫מפרקים‬ ‫שמש‬ ‫מפרקים‬ ‫טורפי‬ ‫על‬ ‫טורפים‬ ‫צמחוניים‬ ‫יצרנים ראשוניים‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪ .5‬שינויי אקלים והשפעתם על הים‪ :‬אירוע ‪ TED‬בכיתה‬ ‫פעילות זו מבוססת על שתי הרצאות מרתקות שניתנו במסגרת הכנסים שמארגן ארגון ‪ TED‬העולמי‪ ,‬הפועל‬ ‫מאז ‪ 1984‬במטרה להפיץ "רעיונות ששווים הפצה"‪ .‬מדובר בהרצאות קצרות‪ ,‬מלהיבות ומעוררות השראה של‬ ‫טובי ההוגים והמדענים בעולם בנושאים שחלקם שנויים עדיין במחלוקת ומעוררים דיון סוער‪ .‬המפתח לפעילות‬ ‫‪ TED‬בכיתה היא למידה עצמית של נושא מסוים (ניתן לעבוד ביחידים‪ ,‬ב זוגות או בקבוצות)‪ ,‬הוצאת מסרים‬ ‫עיקריים‪ ,‬בניית מצגת והצגתה בפני הכיתה‪ .‬פעילות שכזו מאפשרת לתלמידים להתנסות במאפיינים חשובים‬ ‫של למידה עצמאית בנושאים העוסקים בהתפתחות האנושית‪.‬‬ ‫הנחיות‪:‬‬ ‫צפו בכיתה בהרצאתו המצויינת של ג'רמי ג'קסון על האוקיינוסים ב‪ ,TED-‬או בהרצאתו של אנריק סאלה על‬ ‫מראות חטופים של אוקיינוס בתולי‪.‬‬ ‫נתחו את ההרצאה לפי נקודות המפתח‪:‬‬ ‫‪ ‬כיצד ההרצאה הזו גרמה לכם להרגיש?‬ ‫‪ ‬מה למדתם ממנה?‬ ‫‪ ‬על אילו נושאים הוא דיבר? מהן הדוגמאות שהביא?‬ ‫בחרו אחד מההיבטים של שינויי אקלים ושינויים העוברים על האוקיינוסים (רשימת נושאים בהמשך)‪ .‬חקרו‬ ‫אותו באינטרנט במשך השיעור ובבית‪ ,‬וענו על שאלות המפתח‪ .‬בנו מצגת באורך של עד ‪ 10‬דקות והציגו אותה‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫רשימת נושאים‪:‬‬ ‫‪ ‬דיג יתר‬ ‫‪ ‬מדוזות ואזורים מתים‬ ‫‪ ‬שמורות ימיות‬ ‫‪ ‬עליית מי הים‬ ‫‪ ‬הקטנת חיפוי הקרח בקטבים‬ ‫‪ ‬שינויים בזרמי האוקיינוסים‬ ‫שאלות מפתח לבניית הרצאה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מהו המסר שאותו אתם רוצים להעביר?‬ ‫‪ .2‬מהו הסיפור האישי שיעזור ליצור קשר רגשי לנושא?‬ ‫‪ .3‬אילו עובדות יעזרו להבין את הנושא?‬ ‫‪ .4‬איזה הלך‪-‬מחשבה אתם רוצים ליצור בכיתה?‬ ‫‪ .5‬מהם הפתרונות שניתן להציע על מנת להתמודד עם הבעיות העולות במצגת?‬ ‫מושגי מפתח‪ :‬זרמי הים‪ ,‬החמצה‪ ,‬עליית מפלס מי הים‪ ,‬דיג יתר‪ ,‬מגוון מינים‪ ,‬סופות‪ ,‬אקלים גלובלי‪ ,‬זיהום‬ ‫מקורות לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫‪ ‬התחממות גלובלית‪ ,‬תכנית הלימודים לחט"ב‪ :‬כדוה"א והסביבה‬ ‫‪ ‬מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫‪ ‬שינויי אקלים בישראל‪ ,‬ממצאי השירות המטארולוגי‬ ‫‪ ‬דו"ח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה‪ :‬שינויי האקלים עלולים לגרום לעליית מפלס הים ולסכן‬ ‫מיליוני ישראלים‬ ‫‪ ‬תוכנה מבית האוניברסיטה העברית שמראה את ההשפעות של עליית מי הים על ישראל‪ .‬אפשר‬ ‫לחפש את הבית שלכם‪.‬‬ ‫נאסף ונכתב ע"י ירדן שני רוקמן‪ ,‬ד"ר נגה שליט ‪ ,‬חני איזנשטט‪ ,‬אורית משעל‪ ,‬עמותת אקולנוע‬ ‫מומלץ להעתיק‪ ,‬להשתמש‪ ,‬לשנות ולחנך‬ ‫‪[email protected]‬‬