‫סקר הידרואקוסטי של אוכלוסיית הדגים בכנרת‬ ‫איליה אוסטרובסקי‪ ,‬אלכס רינסקי )חקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬המעבדה לחקר הכנרת(‬ ‫המחקר מומן ע"י רשות המים‬ ‫ניטור של כמויות הדגים בכנרת מתבצע באמצעות מכשיר מד‪-‬הד )‪ .kHz 120 (Echo sounder‬המכשיר‬ ‫שולח פולס של קול‪ ,‬קולט את ההחזר מן המים‪ ,‬ובאמצעות פיענוח הגל המוחזר יכול לתת הערכה על‬ ‫מיקום וגודל הדגים בגוף המים‪ .‬שילוב פעולת מד‪-‬הד עם מערכת ניווט גלובלית )‪ (GPS‬מיועד לשם‬ ‫מיפוי הפריסה המרחבית של דגים באגם‪ .‬דוגמא להתפלגות מרחבית של קבוצות בגדלים שונים )דגים‬ ‫קטנים‪ ,‬דגים בגודל בינוני ודגים גדולים( על פי סקר משנת ‪ 2011‬מוצגת באיור ‪.1‬‬ ‫הפיזור האופייני של דגים במרחב האגם משתנה עם עונות השנה ועם גודל הדגים )איור ‪ .(2‬בחורף‬ ‫הדגים הצעירים מרוכזים בעיקר בחלק העליון של עמודת המים בעוד הדגים הגדולים שוהים במים‬ ‫עמוקים יותר‪ .‬במהלך תקופת השיכוב התרמי של האגם )אפריל‪-‬דצמבר( הדגים נמצאים לעתים‬ ‫קרובות באזור המפגש שבין התרמוקלינה )המישור המפריד בין שכבת המים העליונה החמה –‬ ‫אפילימניון‪ ,‬והשכבה התחתונה הקרה‪ ,‬היפולימניון( וקרקעית האגם‪ .‬חלקם מרוכזים בחלקו העמוק‬ ‫של הליטורל )אזור המים הרדודים(‪ ,‬ובחלקו העליון של המטאלימניון‪.‬‬ ‫הקשר שבין עצמת הגל המוחזר )‪ (Target strength, TS‬לגודל הדג משתנה ממין למין ומצריך עבודת‬ ‫אפיון התחלתי )כיול(‪ .‬עבודת כיול כזו לא נעשתה עד כה בכנרת‪ ,‬והיחס בין ‪ TS‬לגודל דג בכנרת שונה‬ ‫מאשר היחס שנמצא עבור מינים ממקומות אחרים בעולם שעבורם קשרים כאלה נאמדו ופורסמו‬ ‫בספרות המקצועית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬על מנת לקבל מושג התחלתי השתמשנו במשוואות שונות מן‬ ‫הספרות המייחסות ‪ TS‬לגודל דגים‪ .‬יחסים אלו מצביעים על גודל אפשרי כגון‪ TS ,‬של ‪dB -36‬‬ ‫עשוי לייצג דגים באורך ‪ 20-30‬ס"מ‪ .‬ביחסים אלו יש להשתמש בזהירות רבה כאשר מנתחים את‬ ‫הנתונים מאחר ו‪ TS -‬עלול להשתנות כפונקציה של הכיוון שבו אותרו הדגים‪ ,‬מצבם הפיזיולוגי‬ ‫והתנהגותם במים‪.‬‬ ‫המערכת האקוסטית שמופעלת במעבדה לחקר הכנרת מוגבלת לאזורים בהם עומק הקרקעית עולה‬ ‫על כ‪ 7-‬מ' ולכן הנתונים המוצגים אינם כוללים את הדגים שנמצאים באיזורים רדודים יותר‪ .‬הכמות‬ ‫הכוללת של הדגים במים עמוקים מכ‪ 7-‬מ' בקיץ ‪ 2011‬מוצגת באיור ‪ .3‬נתון זה מציג את המספר‬ ‫המשוער של דגים בגודל מסוים באגם‪ .‬הסכום הכולל של דגים שגודלם גבוה מערך של ‪ dB -60‬שנמדד‬ ‫באגם היה ‪ 180‬מיליון‪ ,‬ואילו כמות הדגים הגדולים‪) ,‬גדולים מערך של ‪ (dB -36‬הוא כ‪ 2.3 -‬מיליון‪.‬‬ ‫לצורך הערכה מפורטת יותר של התפלגות גודל הדגים וצפיפות ביומסת הדגים בכנרת נדרשים‬ ‫מחקרים נוספים ממוקדים לנושא זה‪.‬‬ ‫הנתונים הקיימים כיום על שינויים רב שנתיים בצפיפות של דגים בוגרים )ביניהם לבנון הוא המין‬ ‫הדומיננטי(‪ ,‬מוצגים באיור ‪ .4‬מאחר ובשנים האחרונות המדידות בוצעו עם מכשירי אקו‪-‬סאונדר‬ ‫שונים שאינם מכוילים ביניהם‪ ,‬כמות הדגים הממוצעת שנמדדה לפני עלייה מהירה במפלס האגם‬ ‫נקבעה ככמות ייחוס )‪ ,(100%‬וצפיפות הדגים לאורך השנים נקבעה יחסית למספר זה‪ .‬הרבייה‬ ‫המואצת של דגי הלבנון בשנים של עליית מפלס המים בכנרת‪ ,‬הביאה לגידול של פי ‪ 8-10‬המספר‬ ‫הכולל של דגים באגם‪ .‬אירועים כאלה של "פיצוץ אוכלוסין" קרו פעמיים‪ -‬לאחר עליית המפלס‬ ‫בשיעור של ‪ 4‬מטר בחורף ‪ ,1991/92‬ושוב‪ ,‬לאחר עליית מפלס בשיעור ‪ 4.7‬מטר בחורף ‪ .2002/03‬בשני‬ ‫המקרים יש הפרש זמן בין עליית המפלס והעלייה המהירה בכמות דגים‪ ,‬אשר משקף את הזמן הדרוש‬ ‫לדגים שזה עתה נולדו להגיע לגודל ‪ dB -60‬שהוא סף הגילוי במים פתוחים‪ .‬קיים גם טווח זמן אופייני‬ ‫של שנה עד שנתיים בין הופעת כמות דגים עשירה במיוחד לבין הפחתה מסיבית באוכלוסיית‬ ‫הזואופלנקטון – המזון העיקרי של דגי הלבנון‪ .‬טווח כזה מתאים לזמן הנדרש עבור הדגים כדי להשיג‬ ‫ביומסה וקצב ייצור מקסימאלי‪.‬‬ ‫עומק )מ'(‬ ‫אפילימניון‬ ‫דגים‬ ‫דגים‬ ‫תרמוקלינה‬ ‫בועות‬ ‫היפולימניון‬ ‫איור ‪ :1‬תוצאות סקר בספטמבר ‪ .2011‬דגים מרוכזים באזור המפגש שבין התרמוקלינה וקרקעית‬ ‫האגם‪ ,‬בחלקו העמוק של הליטורל )אזור המים הרדודים(‪ ,‬ובחלקו העליון של המטאלימניון )בעומק ‪18‬‬ ‫מ' בערך(‪ .‬בהיפולימניון נראות בועות מתאן‪.‬‬ ‫‪Feb 2011‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Latitude‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪32.85‬‬ ‫‪32.75‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪Aug 2011‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪32.85‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪Latitude‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪32.75‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Nov 2011‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪32.85‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪Latitude‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪35.55‬‬ ‫‪Longitude‬‬ ‫‪32.75‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪35.55‬‬ ‫‪Longitude‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪35.55‬‬ ‫‪Longitude‬‬ ‫איור ‪ :2‬הפריסה המרחבית של צפיפות דגים )‪ IND‬מ ( בשנת ‪ .2011‬שמאל ‪ -‬דגים צעירים )בעלי סיגנל‬ ‫אקוסטי קטן מ‪ ;(dB -62-‬אמצע ‪ -‬דגים בגודל בינוני )בטווח שבין ‪ dB -62‬לבין ‪ ,dB -42‬בעיקר לבנון(;‬ ‫ימין ‪ -‬דגים גדולים )בעלי סיגנל אקוסטי גדול מ ‪.(dB - 42‬‬ ‫איור ‪ :3‬כמות ממוצעת של מליוני דגים בכנרת בתקופה יולי עד ספטמבר ‪ .2011‬כמות הדגים לכל גודל‬ ‫מיוצגת ע"י מספר הפריטים שנדגמו באגם והאות שהתקבל עבורם גדול מערך אקוסטי נתון )‪.(TS, dB‬‬ ‫למשל מספר הדגים באגם בגודל אקוסטי שגבוה מערך של ‪ dB -60‬הוא כ‪ 180 -‬מיליון‪ ,‬ומספר הדגים‬ ‫גדולים )שגודלם האקוסטי גבוה מערך של ‪ (dB -36‬הוא ‪ 2.3‬מיליון‪.‬‬ ‫איור ‪ :4‬שינוי בזמן של מפלס וכמות הדגים בכנרת‪ .‬נתוני כמות הדגים נאספו באמצעות כלי ניטור‬ ‫שונים בשנים ‪ ,1999 - 1997 ,1994 - 1987‬ולאחר ‪ .2001‬החצים מסמנים את שני האירועים של עליית‬ ‫מפלס בשיעור ‪ 4‬מ' )חורף ‪ (1991/92‬ו ‪ 4.7 -‬מ' )חורף ‪ ,(2002/03‬אשר בעקבותיהם חל גידול עצום‬ ‫במספרם של הדגים שאותרו‪ .‬נתוני המפלס באדיבות השירות ההידרולוגי‪.‬‬