‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראלל‬ ‫גליון מס‘‘ ‪5‬‬ ‫ל‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫טיפים לעזרה‬ ‫בניידות לחולי פרקינסון‬ ‫חמישה צעדים קטנים‬ ‫ליצירת צעד אחד גדול‬ ‫קצרצרים‬ ‫מי ומה בעמותה‬ ‫עמוק בתוך‬ ‫המוח‬ ‫אז‪...‬מה‬ ‫רציתי לומר?‬ ‫מעט החברים‬ ‫בקריצה קלה‬ ‫מראה מעל הגשר‬ ‫מס‘ ‪5‬‬ ‫מס‬ ‫ס‬ ‫גליוןן מ‬ ‫גליו‬ ‫יו‬ ‫ליוו‬ ‫גלי‬ ‫ליי‬ ‫גל‬ ‫גל‬ ‫שראלל‬ ‫בישראל‬ ‫בי שרא‬ ‫סוןן ב‬ ‫פרקינסון‬ ‫קינ‬ ‫רקינ‬ ‫פרקינ‬ ‫מותת ק‬ ‫עמותת‬ ‫מו‬ ‫ביטאון ע מ‬ ‫עמ‬ ‫טאו ן‬ ‫טאון‬ ‫יטאון‬ ‫ביי ט א‬ ‫טא‬ ‫ב‬ ‫ינוארר ‪2 0‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫ינוא‬ ‫טיפים לעזרה‬ ‫בניידות לחולי פרקינסון‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫חמישה צעדים קטנים‬ ‫ליצירת צעד אחד גדול‬ ‫קצרצרים‬ ‫מי ומה בעמותה‬ ‫מי ומה בעמותה‬ ‫עמוק בתוך המוח‬ ‫‪20-21‬‬ ‫‪ 6-7‬טיפים לעזרה‬ ‫בניידות לחולי‬ ‫‪ 8-11‬פרקינסון‬ ‫אז‪...‬מה‬ ‫רציתי לומר?‬ ‫מעט החברים‬ ‫בקריצה קלה‬ ‫אז‪...‬מה רציתי לומר? ‪ 12-14‬חמישה צעדים‬ ‫קטנים ליצירת‬ ‫מעט החברים‬ ‫‪ 16‬צעד אחד גדול‬ ‫‪22-24‬‬ ‫‪ 18-19‬קצרצרים מהעולם‬ ‫‪25-26‬‬ ‫בקריצה קלה‬ ‫מראה מעל הגשר‬ ‫רשימת טלפונים של סניפי העמותה‬ ‫‪.ďčĘ ČĘ ĐĦČ‬‬ ‫‪ĦđėĕČ ĦČ ĤĠĥĘđ ĐĘēĚĐ ĦČ čėĞĘ ěĦĕĜ ĦĕĜĠđĎ ĦđĘĕĞĠ ĕďĕ ĘĞ ĕė ęĕēĕėđĚ ęĕĤģēĚ‬‬ ‫‪.ęĕĘĠđĔĚĐ Ęĥ ęĕĕēĐ‬‬ ‫‪ĘčģĘ ,Ččĕĥ čĕĔģČ đĎ ěđďĞđĚč ĦĚģĥĚĐ ĦđĘĕĞĠĐ ĦĢđčģĘ ğĤĔĢĐĘ ĖĦđČ ęĕĜĕĚĒĚ đĜČ‬‬ ‫‪ĕĚĕ ęĕĎĎđē ĤĥČ ěđďĞđĚč ęĕĠĝđĜ ęĕĘĠđĔĚ 25 ęĞ ĦĠĦđĥĚ ĦđĘĕĞĠĚ ĦđĜĐĕĘđ ĐėĕĚĦ‬‬ ‫‪.ĐĘēĚĐ ĦđēĦĠĦĐ ĦČ ďēĕ ęĕčģĞĚđ đĒč ĐĒ ęĕėĚđĦ ,ďēĕ ęĕĎēđ ĦďĘđĐ‬‬ ‫‪:Äď-đ ÄČ ęĕĚĕč ,Ğđčĥč ęĕĕĚĞĠ ĦĚĕĕģĦĚ ĦđĘĕĞĠĐ‬‬ ‫‪(ĐģĕĚĕĚ ĘĞ ĐďđčĞ) Ęđģč ĘđĠĕĔ 13:00 -č‬‬ ‫‪ĦĕĚđģĕĥ ĦđĘĚĞĦĐ 'ď ĕĚĕčđ ĐĕĠĤĦđĕĒĕĠ 'Č ĕĚĕč 14:00 -č‬‬ ‫‪03-7361104 .ĘĔ čĘ ęđģĕĥ ĦĕĜđĘĚ ,ĤĚđĥĐ ĘĦ ,Ččĕĥ ĕČđĠĤ ęēĦĚ‬‬ ‫שם הסניף‬ ‫חיפה‬ ‫ראש הסניף‬ ‫דליה ניר‬ ‫עפולה‬ ‫עדי צימברליט‬ ‫חדרה‬ ‫נאווה צוריאל‬ ‫השרון‬ ‫שרי פורת‬ ‫דן צפון‬ ‫מריאן זיגנרייך‬ ‫דן דרום‬ ‫ציפי אלברט‬ ‫חפץ‬ ‫ורדה טל‬ ‫רחובות‬ ‫מרגלית שני‬ ‫אשדוד‬ ‫באר שבע‬ ‫קריסטינה‬ ‫צ‘רונגורה‬ ‫קלוד מן‬ ‫ירושלים‬ ‫מרים חיות‬ ‫מודיעין‬ ‫ליאורה אבידן‬ ‫מס‘ טלפונים‬ ‫‪04-8242390‬‬ ‫נייד‪054-4644729 :‬‬ ‫‪04-6541981‬‬ ‫נייד‪050-7244300 :‬‬ ‫‪04-6261037‬‬ ‫נייד‪052-3232250 :‬‬ ‫‪09-7658708‬‬ ‫נייד‪050-7797077 :‬‬ ‫‪03-5529680‬‬ ‫נייד‪050-9601177 :‬‬ ‫‪03-5042271‬‬ ‫נייד‪052-4377863 :‬‬ ‫‪03-5404884‬‬ ‫נייד‪054-7573277 :‬‬ ‫נייד‪052-2741817 :‬‬ ‫‪08-8551051‬‬ ‫נייד‪052-8555930 :‬‬ ‫‪08-6431395‬‬ ‫נייד‪052-4236035 :‬‬ ‫‪02-5361588‬‬ ‫נייד‪050-2776062 :‬‬ ‫‪08-9701210‬‬ ‫נייד‪052-5666159 :‬‬ ‫עמוק בתוך‬ ‫המוח‬ ‫דוא“ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫פקס‪04-8265595 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בשער‪ :‬מראה מעל הגשר‬ ‫צילום‪ :‬אשר גיבל‬ ‫צלם רפרודוקציות וחבר העמותה‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מייסדי העמותה‪:‬‬ ‫אברהם מחרז ז“ל ורפי מידן‬ ‫העורכת‪ :‬נילי רעם‬ ‫ראש תחום הוצאה לאור‬ ‫להצטרפות למנויי פרקינתון נא‬ ‫להתקשר‪ 077-4181900 :‬או בדוא“ל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬דודו אורן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫טלפון‪ 077-4181900 :‬פקס‪153-77-4181900 :‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ , 25418 .‬תל אביב ‪61253‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.parkinson.org.il‬‬ ‫‪,Phone: +972-77-4181900‬‬ ‫‪,Fax: +972-153-4181900, P.O.Box 25418‬‬ ‫‪Tel-Aviv 61253, Israel‬‬ ‫עיצוב‪ ,‬הפקה והבאה לדפוס‪:‬‬ ‫הוצאת רותם הפקות בע“מ‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.rotemltd.co.il‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מודעות‬ ‫חני חיימוב‪ ,‬הוצאת רותם‪050-8430108 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪e-mail: [email protected]‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דבר העורכת‬ ‫דבר היו“ר‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫שלום חברים‪,‬‬ ‫לצערי למרות מאמצינו הניכרים לא עלה בידינו‬ ‫לאתר מועמד חיצוני שיסכים למלא את תפקיד‬ ‫מנכ“ל העמותה‪ ,‬בהתנדבות‪ .‬כנראה שמועמדים‪ ,‬שאין‬ ‫להם קשר למחלה‪ ,‬נרתעו מהיקף העבודה שיש להשקיע‬ ‫בתפקיד )כ‪ 60%-‬משרה לפחות( ומן האחריות הכבדה‬ ‫המתלווה לו‪.‬‬ ‫המסקנה המתבקשת היא שרק אדם שיש לו זיקה ישירה‬ ‫למחלה‪) ,‬חולה בשלבי המחלה המוקדמים או בן זוג של חולה(‬ ‫יהיה מוכן אולי להירתם למשימה זו‪ ,‬של הנהגת המזכירות וניהול‬ ‫שוטף של העמותה‪ .‬אני פונה אל מי מכם שיש לו כישורי ניהול‬ ‫מתאימים‪ ,‬שיקום ויתנדב למען כלל חברי העמותה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אני שמח לבשר כי פועלנו להקמת חוג ידידים‬ ‫לעמותה‪ ,‬בהשתתפות אישי ציבור מוכרים ואנשי אקדמיה‬ ‫בכירים‪ ,‬שיסייעו לעמותה להגשים את מטרותיה ‪ -‬נשא פרי‪ .‬עלה‬ ‫בידינו לקבל את הסכמתם של מספר אנשים בכירים להצטרף‬ ‫לחוג ידידי העמותה וביניהם הגברת בתיה מושיוף‪ ,‬האוהדת את‬ ‫ענייננו‪ ,‬שהסכימה לרכז את פעילות חוג הידידים‪ .‬בתיה שימשה‬ ‫במשך שנים רבות כמנהלת לשכתו של ד“ר עמנואל שרון‪,‬‬ ‫במהלכן שימש כמנכ“ל קונטרול דאטה ישראל בע“מ ולאחר מכן‬ ‫כמנכ“ל משרד האוצר‪ ,‬אשר הביא בזמנו לבלימת האינפלציה‬ ‫התלת ספרתית‪.‬‬ ‫ועניין אחר לגמרי ‪ -‬לאחרונה במהלך החלפת מחשב והעברת‬ ‫הקבצים למחשב החדש‪ ,‬נתקלתי במכתב שכתבתי בחריזה‬ ‫לילדי לפני שנים‪ ,‬המתאר את קשיי ההתמודדות עם תופעות‬ ‫המחלה‪ .‬מאחר ומערכת הביטאון הביעה עניין לפרסמו ‪ -‬הריהו‬ ‫לפניכם‪.‬‬ ‫דניאל נוימן‬ ‫יו“ר העמותה‬ ‫צער גידול הורים )לילדי היקרים(‬ ‫כותב אני שורות אלה בתקווה‬ ‫שימצא בהקדם מרפא למחלה‬ ‫ושלא אגיע לאיבוד שליטה‬ ‫בכל מיומנויות ההוויה‬ ‫אך ביודעי שאין הרבה תבונה‬ ‫בלטמון את הראש באדמה‬ ‫החלטתי להעלות את הרהורי בכתיבה‬ ‫למקרה שתגבר עלי המחלה‬ ‫אם אכן כזאת יקרה‬ ‫ומצבי יהיה קשה‬ ‫אל תתעצבו מן המראה‬ ‫גם אם יהיה דוחה או מבזה‬ ‫‪4‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫חלפה שנה וגיליון זה שבידיכם הוא הראשון לשנת‬ ‫‪ .2011‬מי ייתן ובשנה זו נזכה ונתבשר על מציאת‬ ‫התרופה למחלתנו! בתחילת דרכי עם המחלה הזו שמעתי‬ ‫מסביבי אנשי מקצוע וחברים לדרך האומרים‪” :‬בעוד‬ ‫מקסימום ‪ 10‬שנים ימצאו תרופה שתמגר את המחלה“‪.‬‬ ‫אם אכתים בגדי באכילה‬ ‫אל נא תגיבו ברוגזה‬ ‫וזכרו את התקופה‬ ‫בה אתם נזקקתם לעזרה‬ ‫אם אתקשה עם כפתורים‬ ‫אל נא תזעיפו אלי פנים‬ ‫וזכרו את הימים‬ ‫בהם למדתם לכפתר בגדים‬ ‫אם אחזור על דברי במפגשים‬ ‫גלו נא אורך רוח ולא עצבים‬ ‫וזכרו כמה פעמים‬ ‫חזרתי לבקשתכם על סיפורים‬ ‫אם אזיל מעת לעת קצת רוק‪,‬‬ ‫או חלילה משהו חמור מזה יחמוק‪,‬‬ ‫אל תתחילו עלי לצעוק‬ ‫ומאחורי גבי אולי לצחוק‬ ‫אם לא ארצה להתרחץ‬ ‫ואנסה זאת לתרץ‬ ‫אל נא תתחילו להתלוצץ‪,‬‬ ‫ושכנעוני קצת להתאמץ‬ ‫אם אשכח לרכוס את מכנסי‬ ‫אל נא תלבינו את פני‬ ‫ואם יתנתק לו חוט מחשבותיי‬ ‫החזירוני בעדינות למסלול דברי‬ ‫אם אתקשה בהבנה‬ ‫אל תנודו בחמלה‬ ‫וזכרו את התקופה‬ ‫בה למדתם איתי קריאה‬ ‫אם ייכשלו רגלי מלכת‬ ‫הושיטו נא יד תומכת‬ ‫כמו שלימדתי אתכם את מלאכת‬ ‫העליה והירידה מן המידרכת‪.‬‬ ‫לא יעזרו כל גערות או כעסים‬ ‫גם לא טרוניות או לגלוגים‬ ‫רק סבלנות וחיוכים‬ ‫יסייעו לגבור על הקשיים‬ ‫ולסיכום כל אלה הדברים‬ ‫פשוט קבלו אותי ללא סייגים‬ ‫כי לצערי נתקפתי בחוליים‬ ‫הגורמים לכל אותם המפגעים!!!‬ ‫מאז חלפו כבר ‪ 15‬שנה ודבר לא השתנה‪ .‬נכון‪ ,‬היו כמה פריצות‬ ‫דרך לגבי תרופות נוספות לטיפול בסימפטומים או כאלו שיתכן‬ ‫ומעכבות את ההידרדרות‪ ,‬או נספגות טוב יותר‪ ,‬אבל תרופה‬ ‫שתרפא אותנו לגמרי ‪ -‬יוק‪ .‬נכון‪ ,‬יש כל מיני שיקויים ומיצויים‪,‬‬ ‫ויטמינים וצמחים‪ ,‬שיש המוכנים להישבע לגבי יעילותם במיגור‬ ‫תופעות שונות של המחלה‪ ,‬אבל אני חוששת שמעבר ליעילות‬ ‫הרבה בה הם מצליחים לרוקן את חשבון הבנק שלי‪ ,‬אין בהם כדי‬ ‫לרפא פרקינסון‪.‬‬ ‫גם הקליניקות המתיימרות להשתיל לנו תאי גזע או להשתיל לנו‬ ‫מוח חליפי או כל טיפול אחר שיפטור אותנו באחת מעונשו של‬ ‫פרקינסון אינן באמת אופציה רצינית‪ .‬מה נשאר? נשאר לקוות!‬ ‫להודות על האמת‪ ,‬בענייני תקווה אני קצת חלשה‪ .‬מעדיפה‬ ‫בדרך כלל להשאיר לאלה המוסיפים תפילה לתקווה ומקווים‬ ‫לטוב‪ .‬לא שאינני מקווה לטוב‪ ,‬דווקא כן‪ .‬טיפוס אופטימי מטבעי‪.‬‬ ‫העניין הוא שכחילונית וקיבוצניקית לשעבר‪ ,‬קשה לי להאמין‬ ‫שכאשר הדברים נמצאים בידיו‪ ,‬יש סיכוי רב יותר שהם יתגשמו‪.‬‬ ‫אולי להפך‪.‬‬ ‫מסיבה זו אני משתדלת לחיות לא מתוך תקווה אלא מתוך‬ ‫השלמה‪ .‬לא מתוך השלמה שבכניעה אלא מתוך השלמה‬ ‫שבשלמות‪ ,‬בבשלות‪ ,‬בשלווה‪ ,‬במלאות‪ .‬תאמינו לי שאלה אינן‬ ‫סתם מילים שגיבבתי אלא יש בהן ממשות‪ .‬כחולת פרקינסון עם‬ ‫קילומטראז‘ לא מבוטל‪ ,‬אני יכולה להעיד‪ ,‬שצריך הרבה כוחות‬ ‫בשביל לחיות את החיים מתוך השלמה‪ .‬לא פחות מאשר לחיות‬ ‫מתוך תקווה‪.‬‬ ‫לא מזמן הוקרן בערוץ ‪ 2‬סרט על מחלת ה‪ ALS-‬הנוראה ועל‬ ‫מאבקם של כמה מן החולים בה‪ ALS .‬היא מחלה הפוגעת‬ ‫בשרירים ומשתקת אותם ותוחלת החיים של קורבנותיה עומדת‬ ‫על כ‪ 2-4-‬שנים עם יוצאים מן הכלל‪ ,‬כמו הפיסיקאי הבריטי סטיבן‬ ‫הוקינג‪ ,‬שאם כי מצבו נורא למדי הרי שהמחלה כנראה נעצרה‬ ‫אצלו‪ .‬הנקודה היא שכאשר אתה עומד מול ‪ ALS‬הקוצב את‬ ‫יתרת שנותיך בבת אחת‪ ,‬באיבחת אבחנה מקפיאת דם שכזו‪,‬‬ ‫ברור שתצא למלחמת חורמה‪ ,‬תשתמש בכל התותחים שיש לך‪,‬‬ ‫שהרי אין לך מה להפסיד‪ .‬אבל פרקינסון מביא לסוף הרבה‬ ‫יותר לאט‪ ,‬ברכות ובהתמדה‪ .‬ולכן אין טעם לדעתי להילחם בו‪,‬‬ ‫אלא צריך לגייס סגנון התמודדות אחר – איתו ולא מולו‪ .‬לאט‪-‬‬ ‫לאט‪ ,‬ברכות ובהתמדה‪ .‬לפעמים אני מרגישה כאילו איזו זקנה‬ ‫בלה מושיטה לי יד רזה וגרומה ומורה לי ללכת בעקבותיה‪ .‬אני‬ ‫הולכת לאט‪-‬לאט‪ ,‬ברכות‪ ,‬בהתמדה‪ ,‬כי הרי היא כל כך זקנה‬ ‫ושברירית שכל תנועה לא זהירה עלולה‪ ,‬חלילה‪ ,‬למוטט אותה‪.‬‬ ‫אינני יודעת לאן היא מובילה אותי‪ .‬ברור לי שהזקנה הזו הרי‬ ‫היא אני‪ ,‬אני מן העתיד האוחזת ביד של אני העכשוית‪ ,‬פוסעת‪,‬‬ ‫משתרכת אל עבר עתידי‪ ,‬מי ישורנו‪ .‬אל איזה עתיד? אני מקווה‬ ‫מאוד שאל עתיד טוב יותר‪ ,‬או לפחות לא גרוע יותר‪ .‬אתם רואים‪,‬‬ ‫בסופו של דבר גם אני מקווה‪.‬‬ ‫יהיה טוב!‬ ‫נילי רעם‬ ‫אבא שלכם‪ ,‬האוהב אותכם‬ ‫ומודה לכם על תמיכתכם‬ ‫אהבתם? רוצים לקרוא את תשובת הבת?‬ ‫לכו ל“מעט החברים“!‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מי ומה‬ ‫בעמותה‬ ‫מי ומה‬ ‫בעמותה‬ ‫הודעות‬ ‫העמותה מחפשת מנכ“ל‬ ‫יום הפרקינסון‬ ‫העמותה מחפשת מנכ“ל למשרה חלקית )כ‪ - (60%-‬בהתנדבות‬ ‫ שיעמוד בראש המזכירות וינהל את ענייניה השוטפים של‬‫העמותה‪ .‬המועמד המתאים הוא חולה‪ ,‬בן זוג או ידיד‪ ,‬המוכן‬ ‫להירתם למשימה ולקחת על עצמו את התפקיד והאחריות‪.‬‬ ‫מדובר באדם בעל יכולת ניהולית וביצועית‪ .‬אם ידוע לך על אדם‬ ‫מבין ידידיך‪/‬מכריך‪/‬משפחתך העשוי להתאים לתפקיד ומגלה‬ ‫בו עניין ‪ -‬אנא הפנה אותו אלינו‪.‬‬ ‫טלפון‪.03-6744398 :‬‬ ‫יתקיים השנה‪ ,‬כמו בשנה שעברה על מדשאות געש )ובבריכות‬ ‫החמות כמובן(‪ .‬בסוף אפריל‪ .‬התוכנית טרם נקבעה‪ .‬היום הזה‪,‬‬ ‫שהפך כבר למסורת חביבה על כלל החברים אשר נהנים‬ ‫להיפגש בו‪ ,‬מנוהל ע“י שרי פורת‪.‬‬ ‫דרושים מתנדבים לעמותה!‬ ‫עמותת פרקינסון בישראל משוועת לכוח אדם! אנו זקוקים‬ ‫למתנדבים נלהבים לביצוע מגוון תפקידים ופעילויות‪ ,‬גם‬ ‫כאלה שניתן לבצע מבלי לצאת מן הבית! הינכם מוזמנים‬ ‫להתנדב ולקחת חלק בעשייה לשיפור איכות חייהם של החולים‬ ‫והשירותים הניתנים לחברים בעמותה‪ .‬אנא הפנו פניה זו גם לבני‬ ‫משפחותיכם וחבריכם !‬ ‫לפרטים נוספים נא לפנות‪:‬‬ ‫לטלפון‪ ,03-6744398 :‬בפקס‪15336744398 :‬‬ ‫או בדוא“ל‪[email protected] :‬‬ ‫סמינר החורף של העמותה‬ ‫הסמינר יתקיים במלון ”דניאל“ בים המלח‪ ,‬מיום ראשון ‪20‬‬ ‫בפברואר ועד יום חמישי‪ 24 ,‬בפברואר ‪ .2011‬אחת הפעילויות‬ ‫המתוכננות בסמינר תדרוש שימוש במחשבים אישיים‪ .‬חברים‬ ‫שיש ברשותם מחשב נייד‪ ,‬מתבקשים להביאו עימם לסמינר‪.‬‬ ‫ההרשמה לסמינר באמצעות חברת ”דגל“‬ ‫טלפון‪.04 - 8708425 / 04 - 8735063 :‬‬ ‫סמינר הקיץ יתקיים השנה בנצרת‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫סניף חדרה בטיול לאזור הגלבוע ולכפר קמה‬ ‫קליפ וידאו על העמותה‬ ‫הקליפ בהפקתו של דובר העמותה פרי עגור הוגש לתחרות‬ ‫סרטוני העמותות של בנק לאומי ”מיליון סיבות טובות“‪.‬‬ ‫נקווה לטוב!‬ ‫סקר ‪ DBS‬בעמותה‬ ‫מטרת הסקר לספק מידע חיוני מניסיונם של חברים שעברו את‬ ‫הניתוח‪ ,‬לחברים העומדים בפני החלטה האם לעבור את הניתוח‪.‬‬ ‫בראש הוועדה העורכת את הסקר עומדת ד“ר פליציה סיגל‪.‬‬ ‫עד כה התקיימו כמה עשרות ראיונות בקרב חברי העמותה‬ ‫שעברו ניתוח ‪ .DBS‬לאחר גמר איסוף המידע וניתוח נתוני הסקר‪,‬‬ ‫ימסרו מסקנות הסקר לחברי העמותה העומדים בפני החלטה‬ ‫ בתקווה שיגיעו להחלטה כשהם שלמים איתה‪.‬‬‫כל חבר עמותה שעבר ניתוח ‪ DBS‬ומוכן להשתתף בסקר‪,‬‬ ‫וטרם עבר ראיון אישי על ידי הצוות המבצע את הסקר‪,‬‬ ‫מוזמן ליצור קשר בטלפון‪) 03-6744398 :‬מיכאל(‪,‬‬ ‫או בדוא“ל‪[email protected] :‬‬ ‫אנו מבקשים ומצפים לשיתוף פעולה מלא עם וועדת הסקר‪,‬‬ ‫כדי להשלים במהרה סקר חשוב זה !‬ ‫חוג לתרפיה קולית‬ ‫החוג נפתח במסגרת סניף השרון‪ ,‬בניצוחה המקצועי של רותי‬ ‫רייניך‪ .‬החוג מתקיים בימי ד‘ בבוקר‪ ,‬פעם בשבועיים‪.‬‬ ‫פרטים אצל שרי פורת בטלפון‪050-7797077 :‬‬ ‫מה ומתי‬ ‫• סניף חדרה‪-‬פרדס חנה מפגין פעילות עתירת ארועים‪ .‬הסניף‪,‬‬ ‫בניהולן הנמרץ של חיה עגור ונאווה צוריאל‪ ,‬ארגן לחבריו בחודש‬ ‫אוקטובר‪ ,‬טיול לאזור הגלבוע‪ ,‬כפר תבור וכפר קמה‪ .‬בכפר קמה‬ ‫התארחו החברים אצל בני העדה הצ‘רקסית‪ ,‬שמעו על תרבותם‬ ‫ואף יצאו במחולות עימם‪ .‬כמו כן התקיימה במסגרת הסניף‬ ‫הרצאה של ד“ר נצח גורן‪ ,‬פסיכולוג קוגנטיבי התנהגותי‪ ,‬על‬ ‫חרדות‪ ,‬לחצים ופרקינסון ‪ -‬הקשר ביניהם ודרכי ההתמודדות‬ ‫• החפצ“ים )חולי פרקינסון צעירים( חגגו את פתיחת השנה‬ ‫בפאנץ‘ ליין בתל אביב‪ .‬הארגון והיוזמה של שרה )קוקי( קצב‬ ‫וורדה טל‪ .‬החברים סעדו את ליבם בארוחה טעימה ורקדו‬ ‫בהתלהבות‪ .‬לא נרשמו )כמעט( היעדרויות‪ .‬כמו כן התכנסו‬ ‫החפצ“ים בבית גלסקו )תודה לגלקסו!(‪ ,‬לשם מפגש בנושא‬ ‫דימיון מודרך‪ ,‬בהנחייתה של אירית סמסון‪ .‬דווח על שניים‬ ‫שנסקו על כנפי הדימיון ושכחו לנחות‪.‬‬ ‫בתחילת ינואר ייצאו החברים לטיול במדבר יהודה‪ ,‬לאחר שיאזינו‬ ‫להרצאתה של טובה בר‪-‬שאן ‪ -‬מומחית לפרמקולוגיה של המוח‬ ‫‪-‬בנושא ”תזונה למוח“‪.‬‬ ‫• יו“ר העמותה‪ ,‬דניאל נוימן‪ ,‬פנה לוועדה המייעצת של העמותה‬ ‫בבקשה לחזור ולהדגיש בפני הביטוח הלאומי את טבעה ה“גלי“‪,‬‬ ‫המשתנה‪ ,‬של המחלה )כלומר ‪ -‬און ואוף לסירוגין(‪ ,‬כדי לגרום‬ ‫לרופאי הוועדות להבין שמצבנו משתנה בצורה דרמטית מרגע‬ ‫לרגע ושה“גליות“ של המחלה מתעתעת‪ ,‬גם בנו‪...‬‬ ‫מי ומי‬ ‫• חברנו יעקב שגיא חגג את הולדת ספרו החדש בערב מרגש‬ ‫בהנחייתה של הרעייה הנאמנה והמוכשרת ‪ -‬רחל‪ .‬הספר ”לעשב‬ ‫את החיים“‪ ,‬הינו ספר שירים‪ ,‬העשירי במניין ספריו של יענק‘לה‪.‬‬ ‫כה לחי‪ ,‬יענק‘לה!‬ ‫• עליזה הוכברג‪ ,‬ציירת וחברת עמותה‪ ,‬ערכה תערוכה של‬ ‫עבודותיה במושב קדרון‪ .‬חברם שנכחו באירוע ציינו את‬ ‫התפעלותם מן הציורים שהוצגו ומן האירוח הנדיב‪ .‬שיהיה‬ ‫בהצלחה‪ ,‬עליזה!‬ ‫• יו“ר העמותה‪ ,‬דניאל נוימן‪ ,‬חוגג ‪ 70‬שנה ב‪ 27-‬לינואר‪ .‬לדניאל‬ ‫מיטב ברכותינו! עלה וצלח בעבודתך המסורה למען העמותה‪.‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עמוק בתוך‬ ‫עמוק בתוך‬ ‫המוח‬ ‫המוח‬ ‫‪ //‬ישראל בנימיני ‪” -‬גליליאו“ *‬ ‫תפקוד לקוי של גרעיני הבסיס של המוח‪ ,‬כך משערים‪,‬‬ ‫האם אפשר‬ ‫גורם להפרעות מוטוריות והתנהגותיות‬ ‫להקל על התסמינים באמצעות גירוי חשמלי או מגנטי?‬ ‫”מה באמת עושים גרעיני הבסיס?“ זוהי כותרתו של אחד הדיונים‬ ‫המרכזיים בכנס האגודה הבין‪-‬לאומית לגרעיני בסיס )‪basal‬‬ ‫‪ (ganglia‬שנערך ביוני ‪ 2010‬בניו‪-‬ג‘רזי‪ ,‬והיא ממחישה את הקושי‬ ‫שבתחום‪ :‬גרעיני הבסיס‪ ,‬שהם צברים של תאי עצב בעומק‬ ‫המוח‪ ,‬אינם צמודים פיזית אך מחוברים גם ביניהם וגם לחלקים‬ ‫רבים אחרים במוח‪ .‬אף שגרעיני הבסיס נחקרים באינטנסיביות‬ ‫כבר עשרות שנים ואף שנצבר ידע רב עליהם‪ ,‬מדענים מובילים‬ ‫בתחום עדיין חלוקים בדעותיהם לגבי תפקידי גרעינים אלה‪ ,‬או‬ ‫מודים שאינם יודעים מהם‪.‬‬ ‫להתפתח בלי לב נקרא ”איש הפח“ )‪ ,(tinman‬מסיבה המובנת‬ ‫לכל מי שקרא את ”הקוסם מארץ עוץ“‪ .‬ממצא זה מוביל להבנת‬ ‫תפקידו של הגן הנורמלי בבקרה על בניית רקמות הלב‪.‬‬ ‫אם נוירולוגים היו בוחרים שמות למבנים במוח בצורה דומה‪,‬‬ ‫אולי היינו מוצאים במפות המוח אזורים בשם ”מחלת פרקינסון“‪,‬‬ ‫”דיסטוניה“ ואפילו ”‪ .“OCD‬שמות כאלה‪ ,‬בעבור גנים או בעבור‬ ‫מבנים במוח‪ ,‬אינם מסבירים את הפעולה התקינה אלא רק את‬ ‫התוצאה הפתולוגית של הפרעה בפעולה התקינה‪ ,‬אך לעתים‬ ‫זהו הרמז הראשון המוביל לפענוח התפקיד התקין‪.‬‬ ‫הקשר בין מחלות להפרעות בגרעיני הבסיס‬ ‫מבנים קטנים‪ ,‬תמיהות גדולות‬ ‫העניין בגרעיני הבסיס התעורר כבר לפני כמאה שנה‪ .‬מנתחים‬ ‫ראו בניתוחים שלאחר המוות נזק ב“חומר השחור“ )‪substantia‬‬ ‫‪ ,(nigra‬אזור במוח התיכון הנכלל בקבוצת גרעיני הבסיס והמהווה‬ ‫מבחינת נפחו פחות מאחוז מגרעיני הבסיס‪ ,‬שהם עצמם מהווים‬ ‫כאחוז מהמוח כולו‪ .‬נזק זה‪ ,‬כך גילו‪ ,‬קשור למחלת פרקינסון‬ ‫ המחלה השנייה בשכיחותה בין מחלות המוח הניווניות )לאחר‬‫מחלת אלצהיימר(‪.‬‬ ‫מאוחר יותר התברר כי נזקים לאזורים קטנים אלה קשורים‬ ‫גם למחלות נוירולוגיות אחרות המשפיעות על התנועה‪ ,‬כמו‬ ‫דיסטוניה )‪ ,Dystonia‬המתבטאת בתנועות בלתי רצוניות‬ ‫ובעוויתות שרירים( ומחלת הנטינגטון )מחלה ניוונית תורשתית‬ ‫שהתסמינים הראשונים שלה כוללים תנועות לא‪-‬רצוניות‪,‬‬ ‫ולאחר מכן מופיעות הפרעות קוגניטיביות ורגשיות(‪ .‬הגרעינים‬ ‫קשורים גם לבעיות נוירו‪-‬פסיכיאטריות‪ ,‬כמו ליקוי טורדני‪-‬כפייתי‬ ‫)‪ ,(OCD-Obsessive-Compulsive Disorder‬הפרעת קשב‪ ,‬ריכוז‬ ‫טורט )המאופיינת ב“טיקים“‬ ‫והיפראקטיביות )‪ ,(ADHD‬ותסמונת ֶ‬ ‫של תנועות והשמעת קולות(‪.‬‬ ‫הקשר של גרעיני הבסיס למחלות ולהפרעות אלו מסביר‬ ‫את מאמצי המחקר המוקדשים להם‪ .‬מאמצים אלה מכוונים‬ ‫למציאת טיפולים למחלות או לתסמינים של אותן מחלות‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬המחלות הן רמז לתפקידם של גרעיני הבסיס במוח‬ ‫הבריא‪ .‬אפשר להשוות זאת לנוהג המקובל בגנטיקה‪ ,‬לפיו שמו‬ ‫של גן עשוי להיקבע לפי הצורה שבה מתבטאות מוטציות באותו‬ ‫גן‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הגן שמוטציה בו גורמת לעוברי זבוב הדרוזופילה‬ ‫ד“ר יזהר בר‪-‬גד‪ ,‬ראש מעבדת הממשקים העצביים‬ ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן מזה כ‪ 15-‬שנה‪ .‬המעבדה עוסקת בחקר‬ ‫האינטראקציה בין מערכת העצבים המרכזית ובין מערכות‬ ‫ממוחשבות‪ ,‬כדי להעמיק את הידע על הפתופיזיולוגיה של‬ ‫הפרעות עצביות וליצור את הבסיס לטיפול אלקטרו‪-‬פיזיולוגי‬ ‫בסימפטומים של הפרעות אלה‪ .‬חוקרי המעבדה משלבים‬ ‫שיטות מתחומים תיאורטיים‪ ,‬כמו מודלים ממוחשבים‪ ,‬עם‬ ‫תחומים ניסויים כמו הקלטת פעילות עצבית באנשים העוברים‬ ‫ניתוחי מוח ובחיות‪ .‬כרגע מתרכז המחקר בהפרעות מוטוריות‬ ‫והתנהגותיות הקשורות בגרעיני הבסיס‪ ,‬ובהקלת הסימפטומים‬ ‫באמצעות גירוי חשמלי או מגנטי‪.‬‬ ‫ד“ר בר‪-‬גד מצביע על מאפיינים ייחודיים ומתמיהים של גרעיני‬ ‫הבסיס‪ .‬השאלה שבה פתחנו ממחישה כי עדיין לא ידוע מדוע‬ ‫פגיעה במבנים אלה גורמת לבעיות קשות כל כך‪ ,‬בהתחשב‬ ‫בכך שהם אינם שולטים ישירות על תנועה או על הדיבור‪ ,‬אלא‬ ‫משפיעים דרך חיבוריהם אל קליפת המוח‪ .‬תמיהה אחרת‬ ‫קשורה להשפעות החמורות של נזק‪ ,‬ולו קטן‪ ,‬לגרעיני הבסיס‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬נזק לחומר השחור גורם לאיבוד קיצוני של יכולת‬ ‫התנועה‪ .‬בחלקים רבים של המוח נזק בהיקף כזה לא יורגש‬ ‫כלל או יגרום רק לפגיעה זעירה בתפקוד‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫גרעיני הבסיס ומיקומם במוח‬ ‫מאפיין מפתיע אחר של גרעיני הבסיס הוא תבנית הפעולה‬ ‫שלהם‪ .‬האותות החשמליים הנמדדים באזורים אלה מעידים‬ ‫על פעילות בלתי פוסקת‪ .‬להשוואה‪ ,‬בכל רגע נתון רוב התאים‬ ‫בקליפת המוח אינם פעילים‪ .‬פעילות אינטנסיבית דורשת‬ ‫אנרגיה‪ ,‬ולכן אפשר לשער כי אף על פי שגרעיני הבסיס קטנים‬ ‫כל כך‪ ,‬צריכת האנרגיה שלהם היא חלק ניכר מצריכת האנרגיה‬ ‫הכוללת במוח‪ .‬נזכיר שאף שהמוח מהווה אחוזים בודדים‬ ‫ממשקל הגוף‪ ,‬הוא זקוק לצורך פעולתו לכ‪ 20%-‬מכלל צריכת‬ ‫החמצן בגוף‪.‬‬ ‫מדוע אנו זקוקים לרמת פעילות גבוהה כל כך בגרעיני הבסיס?‬ ‫סביר כי צריכת אנרגיה גבוהה תשתמר במהלך האבולוציה רק‬ ‫אם יש לה תפקיד חשוב‪ ,‬ואכן כבר הושגה הבנה רבה לגבי‬ ‫חשיבותם של חלקים רבים מהמוח ולגבי הצורך שלהם באנרגיה‪.‬‬ ‫הישגים אלה מבליטים את הקושי בהבנת גרעיני הבסיס‪.‬‬ ‫כדי להבין את הפעילות של מבנה מסוים‪ ,‬אפשר לנסות להקליט‬ ‫אותה ולקשר אותה לתבניות הפעילות של חלקים אחרים‪.‬‬ ‫במקרה של גרעיני הבסיס עדיין לא נמצאו קשרים כאלה‪ :‬לא‬ ‫נמצאו מתאמים בין הפעילות החשמלית של אזורים שונים בתוך‬ ‫גרעיני הבסיס‪ ,‬ולא נמצאה מחזוריות של פעילות של תאים‬ ‫ספציפיים כאשר מקליטים אותם לאורך זמן‪ :‬הפעילות נראית‬ ‫כאילו אינה מסונכרנת או מתואמת ‪” -‬רעש לבן“ במונחים של‬ ‫ניתוח אותות‪.‬‬ ‫להפריע‪ ,‬להבין ולטפל‬ ‫דרך אחרת לפענוח תפקידו של חלק במוח היא לבדוק מה‬ ‫קורה כאשר אותו חלק נפגע או כאשר פעולתו משובשת על‪-‬‬ ‫ידי התערבות חיצונית‪ .‬מתברר כי לעתים נזק לגרעיני הבסיס‬ ‫גורם דווקא לשיפור‪ :‬לפני כחמישים שנה היה מקובל להקל‬ ‫על הרעידות והקושי בתנועה המופיעים במחלת פרקינסון על‪-‬‬ ‫ידי ניתוח מוח שבו הומתו חלקים קטנים מגרעין בסיס הנקרא‬ ‫”הגרעין החיוור“‪” Gpi-Globus Pallidus internus),‬הכדור החיוור‬ ‫הפנימי“ בלטינית(‪ .‬גרעין זה שולח את הפלט של מערכת גרעיני‬ ‫הבסיס‪ ,‬כלומר מעביר את האותות לשאר חלקי המוח‪.‬‬ ‫ניתוח זה אינו נפוץ כיום‪ ,‬בגלל הסיכון הרב הכרוך בו‪ ,‬ובמקומו באו‬ ‫טיפולים תרופתיים‪ .‬כאשר טיפולים אלה מאבדים את השפעתם‪,‬‬ ‫מטופלים מקצת מהחולים בהתערבות ניתוחית אחרת‪ :‬החדרת‬ ‫אלקטרודה דקה לגרעין התת‪-‬תלמי‪ ,‬ה‪STN (Sub-Thalamic-‬‬ ‫‪ ,(Nucleus‬שמגרה את גרעיני הפלט של גרעיני הבסיס‪ .‬כאשר‬ ‫מפעילים גירוי חשמלי בתדר גבוה דרך האלקטרודה‪ ,‬יש בדרך‬ ‫כלל הקלה בתסמיניה של מחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫תופעה דומה מתרחשת עקב גירוי של ה‪ Gpi-‬בזמן דיסטוניה‪.‬‬ ‫במקרה של דיסטוניה השיפור מופיע בהדרגה לאורך כמה‬ ‫חודשים‪ ,‬מה שמרמז על תהליך הסתגלות של המוח‪ ,‬אך כאשר‬ ‫מופסק הגירוי חוזרות מיד העוויתות בגפיים ובצוואר האופייניים‬ ‫למחלה זו‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬הפעלה מחודשת של הגירוי מקלה‬ ‫במהירות את חומרת התסמינים‪ .‬טיפול זה‪ ,‬הנקרא ‪) DBS‬גירוי‬ ‫בעומק המוח ‪ ,(Deep Brain Stimulation -‬פותח בעקבות מחקריו‬ ‫פורצי הדרך בפרימטים של פרופ‘ חגי ברגמן )‪(Bergman‬‬ ‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים ויישומם בבני אדם על‪-‬ידי‬ ‫פרופ‘ אלים בנאביד )‪ (Benabid‬בצרפת‪ .‬בעשור האחרון נמצא‬ ‫טורט‪ ,‬אך בעבור‬ ‫כי ‪ DBS‬הביא לשיפור גם בכמה מקרים של ֶ‬ ‫מחלה זו‪ ,‬כמו גם בעבור הפרעה אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‪,‬‬ ‫הטיפול עדיין נחשב ניסיוני‪.‬‬ ‫למרות הצלחתו של טיפול ה‪ DBS-‬בשיפור ניכר של איכות‬ ‫החיים של עשרות אלפי חולים‪ ,‬לא ברור כיצד פועל הטיפול‪.‬‬ ‫הניתוח שהורס חלקים מגרעין ‪ GPi‬עוצר את האותות העוברים‬ ‫מגרעיני הבסיס אל קליפת המוח; טיפול ה‪ DBS-‬יוצר הפרעה‬ ‫חשמלית המשבשת אותות אלה‪ .‬העובדה כי מושגת הקלה‬ ‫בתסמינים עקב פעולות אלה מעלה תמיהה‪ :‬כיצד ייתכן ששיבוש‬ ‫פעולתו של חלק אחד במערכת יכול להוביל לשיפור בתפקוד‬ ‫שנפגע בגלל נזק לחלק אחר באותה מערכת )כפי שראינו‪,‬‬ ‫מחלת פרקינסון קשורה לנזק בחומר השחור(? התשובה קשורה‬ ‫כנראה לטבעם המורכב של תהליכי שליטה ובקרה‪.‬‬ ‫המורכבות של שליטה ובקרה‬ ‫באנלוגיה למערכות שליטה ובקרה בכלי רכב‪ ,‬נזכיר את אחד‬ ‫ההסברים שהוצעו בחודשים האחרונים לתקלות שגרמו למכוניות‬ ‫מתוצרת טויוטה להאיץ בלי שליטה‪ .‬לפי הסבר זה ‪ -‬שחברת טויוטה‬ ‫פוסלת אותו לחלוטין ‪ -‬התקלה אירעה במערכת האלקטרונית‬ ‫לבקרת האצה )‪ .(ETCS‬מערכת זו מחליפה את החיבור המכני בין‬ ‫המצערת )הקובעת את כמות הדלק שמוזרם‬ ‫דוושת ההאצה ובין ִ‬ ‫למנוע( במעגלי שליטה אלקטרוניים הקובעים את מצב המצערת‬ ‫לפי כמה פרמטרים‪ ,‬שכוללים כמובן את מצב דוושת ההאצה‬ ‫אך גם את קצב סיבובי המנוע‪ ,‬מהירות הרכב ועוד‪ .‬לכן תקלה‬ ‫במעגלים אלה עלולה לגרום לאיבוד היכולת לשלוט בהאצה‪.‬‬ ‫מתברר כי לעתים נזק לגרעיני הבסיס‬ ‫גורם דווקא לשיפור‪ :‬לפני כחמישים שנה‬ ‫היה מקובל להקל על הרעידות והקושי‬ ‫בתנועה המופיעים במחלת פרקינסון על‪-‬‬ ‫ידי ניתוח מוח שבו הומתו חלקים קטנים‬ ‫מגרעין בסיס הנקרא ”הגרעין החיוור“‪,‬‬ ‫)‪GPi-Globus Pallidus internus‬‬ ‫”הכדור החיוור הפנימי“ בלטינית(‪ .‬גרעין‬ ‫זה שולח את הפלט של מערכת גרעיני‬ ‫הבסיס‪ ,‬כלומר מעביר את האותות לשאר‬ ‫חלקי המוח‪.‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אם כך‪ ,‬אפשר לדמיין מצב שבו‬ ‫חלק מהאפקטים המסוכנים‬ ‫של תקלה כזו ינוטרלו על‪-‬ידי‬ ‫שיבוש פעולתו של חלק אחר‬ ‫במעגלי ה‪ ,ETCS-‬כך שתימנע‬ ‫ההחלטה השגויה שבתנאים‬ ‫מסוימים מזרימה יותר מדי דלק‬ ‫למנוע‪ .‬בדומה‪ ,‬ייתכן כי אחד‬ ‫צילום אילוסטרציה מתפקידיהם של גרעיני הבסיס‬ ‫הוא לדכא פעילות של חלקים אחרים במוח‪ .‬זוהי ”השערת‬ ‫המעצור“ )‪ .(brake hypothesis‬אם תפקיד זה נפגע‪ ,‬נגרם שינוי‬ ‫בפעילות של אותם חלקים‪ .‬לפי הסבר זה כך נגרמות תופעות‬ ‫פתולוגיות של תת‪-‬פעילות כמו קיפאון )במחלת פרקינסון( בגלל‬ ‫עודף עיכוב‪ ,‬פעילות יתר כגון ”מחול“ )במחלת הנטינגטון(‪ ,‬או‬ ‫התנהגויות היפראקטיביות ואובססיביות‪-‬קומפולסיביות‪.‬‬ ‫שלא כמו למהנדסי מערכות רכב‪ ,‬לרוע המזל אין למדעני מוח‬ ‫גישה למסמכים הנדסיים שמסבירים את פעולת מנגנונים אלה‬ ‫והם נדרשים לדמיון‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬סבלנות ושילוב של כלים מחקריים‬ ‫רבים כדי להתקדם בפתרון החידות שמציג להם המוח‪ .‬עקב‬ ‫מאמצים של עשרות שנים‪ ,‬ידוע כי גרעיני הבסיס משתתפים‬ ‫בשלושה מנגנוני בקרה עיקריים‪ :‬בקרת תפקידים מוטוריים‬ ‫)תנועתיים(; בקרת המערכת הלימבית‪ ,‬הקשורה לרגשות‪,‬‬ ‫להתנהגות‪ ,‬ולזיכרון לטווח רחוק; ובקרת הפונקציות הניהוליות‬ ‫הקשורות להקצאת קשב‪ ,‬לתכנון‪ ,‬לבחירה באיזה מידע חושי‬ ‫להתמקד ולהחלטה איזו פעולות מתאימות למצב הנוכחי‪.‬‬ ‫החוקר הצרפתי ליאון טרמבלה )‪ (Tremblay‬פרסם בשנת‬ ‫דומה למחקרו של טרמבלה‪ ,‬הוזרק לחלק המוטורי של גרעין‬ ‫הסטריאטום )”הגרעין המפוספס“( חומר המנטרל את פעילותו‬ ‫של ‪ ,GABA‬שליח עצבי )נוירוטרנסמיטר( המשמש במערכת‬ ‫העצבים המרכזית לשידור של אות מעכב‪ ,‬כלומר אות המאפשר‬ ‫לתא עצב אחד לדכא את פעולתו של תא עצב אחר‪.‬‬ ‫אצל קופי המקוק ארוך הזנב )‪ (Macaca fascicularis‬שקיבלו‬ ‫זריקות אלה‪ ,‬הופיעו תנועות לא רצוניות ‪” -‬טיקים“ ‪ -‬בעיקר‬ ‫באזור הפנים‪ ,‬שהופיעו גם כאשר הקוף היה במנוחה וגם כאשר‬ ‫עסק בפעולה שגרתית כלשהי‪ .‬טיקים אלה דומים לתסמינים של‬ ‫טורט‪ ,‬וממצאים אחרים‪ ,‬כמו מחקרי ‪ MRI‬בחולי טורט שמקשרים‬ ‫את המחלה לאותם אזורים במוח‪ ,‬תומכים בהשערה כי זהו מודל‬ ‫מתאים למחלה זו‪ .‬התופעות החריגות פסקו כ‪ 90-‬דקות לאחר‬ ‫הזרקת החומר‪.‬‬ ‫החידוש העיקרי בניסוי זה היה הקלטת הפעילות החשמלית‬ ‫המקומית של המוח בכמה אתרים במערכת גרעיני הבסיס כדי‬ ‫לבדוק את שינוי הפעילות עקב ההזרקה ואת הקשר בין תבנית‬ ‫הפעילות ובין הופעת הטיקים‪ .‬בזמן שבו נצפתה פעולה בלתי‬ ‫רצונית‪ ,‬הפעילות החשמלית באתרים שהוקלטו בגרעיני הבסיס‬ ‫הראתה כי התאים פעלו יחד‪ ,‬בצורה מסונכרנת‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בפעילות תקינה של המוח‪ ,‬כאמור‪ ,‬אין מתאם או סינכרון בין‬ ‫פעולותיהם של תאים שונים בגרעיני הבסיס‪.‬‬ ‫עורכי העיתון המדעי היוקרתי ‪ Brain‬מצאו כי תוצאותיו של הניסוי‬ ‫חשובות דיין כדי להצדיק פרסום בעיתון זה‪ ,‬אף שבדרך כלל‬ ‫הם מפרסמים מחקרים רק על תפקודי המוח האנושי‪ .‬המחקר‬ ‫מצביע לראשונה על מתאמים בין פעילות עצבית בעומק‬ ‫המוח ובין הופעת תנועות לא‪-‬רצוניות‪ ,‬בצורה שדומה כנראה‬ ‫להתבטאותן של מחלות נוירולוגיות באדם‪ .‬מחברי המאמר‬ ‫מסיימים בהעלאת האפשרות כי ממצאים אלה יעזרו להבין את‬ ‫המנגנון הגורם לטיקים‪ ,‬כמו גם את עקרונות הפעולה של גרעיני‬ ‫הבסיס במצבם התקין‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬גרעיני הבסיס ממשיכים להתעקש לשמור על המוניטין‬ ‫שלהם‪ ,‬ולספק מסתורין חדשים עם כל תגלית‪ .‬לא ברור מדוע‬ ‫פעילות מסונכרנת של ‪ 80%-70‬מהנוירונים בחלק התנועתי של‬ ‫הסטריאטום גורמת לטיק באזור ממוקד‪-‬היטב של הפנים‪ ,‬כאשר‬ ‫בפעולה תקינה נוירונים אלה קשורים לבקרת התנועה בכל הגוף‪.‬‬ ‫קשה גם להבין מדוע טיפול כמו ‪ ,DBS‬הפועל על מחזורים של‬ ‫גירוי חשמלי מסונכרן‪ ,‬אינו גורם בדרך כלל לתנועות לא‪-‬רצוניות‬ ‫אלא מקל על תופעות כמו רעד )אם כי קיימים הבדלים רבים‬ ‫בין הגירוי היזום ב‪ DBS-‬ובין ההופעה הספונטנית של פעילות‬ ‫מסונכרנת בניסוי שתואר כאן(‪.‬‬ ‫‪ 2004‬מחקר שהראה כי אפשר לשתק באופן זמני והפיך את‬ ‫החלקים בגרעיני הבסיס האחראים לכל אחד ממנגנוני בקרה‬ ‫אלה‪ ,‬על‪-‬ידי הזרקת חומר המשבש את פעולת התאים‪ .‬כאשר‬ ‫פוגעים בבקרה המוטורית בקופים ירוקים‪ ,‬מופיעות תנועות לא‪-‬‬ ‫הפרכסת )‪ (chorea‬שמהן סובלים חולי‬ ‫ֶּ‬ ‫רצוניות הדומות לתנועות‬ ‫הנטינגטון‪ .‬פגיעה בבקרת המערכת הלימבית גורמת להתנהגות‬ ‫קומפולסיבית‪ ,‬כמו חזרה מונוטונית על נגיעה באובייקט או‬ ‫בחלק גוף מסוים‪ ,‬ופגיעה בבקרת הפונקציות הניהוליות גורמת‬ ‫לתופעות המזכירות התנהגות היפראקטיבית אנושית‪ .‬לאחר‬ ‫שהשפעת החומר חולפת נעלמים גם התסמינים‪.‬‬ ‫מהו באמת תפקידם של גרעיני הבסיס?‬ ‫גם הדיון בכנס בניו‪-‬ג‘רזי לא הביא לקונצנזוס בין המדענים‬ ‫העוסקים בנושא‪ ,‬אך חשיבותה של השאלה והאתגרים המדעיים‬ ‫שהיא מעלה מבטיחים כי המחקר יימשך‪ .‬במסע זה יש חלק‬ ‫חשוב למדינת ישראל‪ ,‬שהיא מרכז מחקר חשוב בתחום גרעיני‬ ‫הבסיס‪ .‬הכנס הבא של האגודה הבין‪-‬לאומית לגרעיני בסיס‬ ‫ייערך בעוד שלוש שנים בישראל‪ ,‬בניהולם של פרופ‘ חגי ברגמן‬ ‫וד“ר יזהר בר‪-‬גד‪ .‬אם העבר מנבא את העתיד‪ ,‬יתגלו עד אז‬ ‫ממצאים חדשים מפתיעים שיענו על מקצת מהשאלות אך יעלו‬ ‫חידות חדשות‪.‬‬ ‫אחד המחקרים של המעבדה שבראשות ד“ר בר‪-‬גד נועד‬ ‫לבדיקת השינויים בפעילות העצבית המופיעים עקב שיבוש‬ ‫תהליכי הבקרה שעליהם אחראים גרעיני הבסיס‪ .‬בצורה‬ ‫* הכותב עובד בחברת ‪ ClickSoftware‬בפיתוח שיטות‬ ‫אופטימיזציה מתקדמות‪.‬‬ ‫הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬ ‫החוקר הצרפתי ליאון טרמבלה‬ ‫)‪ (Tremblay‬פרסם בשנת ‪ 2004‬מחקר‬ ‫שהראה כי אפשר לשתק באופן זמני‬ ‫והפיך את החלקים בגרעיני הבסיס‬ ‫האחראים לכל אחד ממנגנוני בקרה אלה‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי הזרקת חומר המשבש את פעולת‬ ‫התאים‪ .‬כאשר פוגעים בבקרה המוטורית‬ ‫בקופים ירוקים‪ ,‬מופיעות תנועות לא‪-‬‬ ‫הפרכסת‬ ‫ֶּ‬ ‫רצוניות הדומות לתנועות‬ ‫)‪ (chorea‬שמהן סובלים חולי הנטינגטון‬ ‫מתאמים עצביים להתנהגות לא‪-‬רצונית‬ ‫‪10‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫פרקינתון‬ ‫מגיע לך כסף מהביטוח הסיעודי‬ ‫ולא משלמים לך?‬ ‫חברת הביטוח מסרבת לשלם לך‬ ‫פיצוי בגין אובדן כושר עבודה?‬ ‫קופת חולים מקשה בגין‬ ‫מימון תרופה או ניתוח בחו“ל?‬ ‫הביטוח הלאומי מסרב‬ ‫לאשר לך קצבת נכות?‬ ‫ד“ר אודי פרישמן‬ ‫יועץ לביטוח רפואי וסיעודי עומד‬ ‫לרשות חברי עמותת פרקינסון‬ ‫בישראל למתן חוות דעת‪.‬‬ ‫בטלפון‪03-6002772 :‬‬ ‫או באמצעות הפקס‪03-7518574 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.udif.co.il‬‬ ‫שרו‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫אמין צועי‪,‬‬ ‫ומסור‬ ‫‪y‬שרות וטיפול לזכאי חוק סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי‬ ‫‪y‬השמת עובדים זרים מחו"ל דוברי מגוון שפות‪ ,‬מורשה מטעם משרד העבודה‬ ‫‪y‬מטפלים‪/‬ות לטיפול אישי‪ ,‬ליווי‪ ,‬השגחה וניהול משק הבית‬ ‫‪y‬השגחה וטיפול בבתי חולים ע"י אחיות מוסמכות‪ ,‬מעשיות ומטפלים מוסמכים‬ ‫‪y‬ייעוץ מקצועי לבני המשפחה בהתמודדות עם בעיות הגיל השלישי‬ ‫מוקד פניות‪1-700-708-778 :‬‬ ‫סניף קריות )ראשי(‪ :‬רחוב הגפן ‪ ,2‬קרית ביאליק טל‪ 04-8712222 .‬פקס‪04-8733491 .‬‬ ‫סניף קרית טבעון‪ :‬רחוב החורש ‪ ,56‬טל‪ 073-2494444 .‬פקס‪04-9931112 .‬‬ ‫סניף חיפה‪ :‬רחוב החלוץ ‪ ,55‬חיפה טל‪ 04-8666633 .‬פקס‪04-8665944 .‬‬ ‫סניף נהריה‪ :‬רחוב הגעתון ‪ ,43‬נהריה טל‪ 04-9923222 .‬פקס‪04-9001994 .‬‬ ‫סניף נצרת עילית‪ :‬רחוב העצמון ‪ ,5‬טל‪ 073-2494499 .‬פקס‪04-6017171 .‬‬ ‫סניף כפר סבא‪ :‬רחוב ויצמן ‪ ,57‬טל‪ 09-7406969 .‬פקס‪09-7430022 .‬‬ ‫‪www.m-s-d.co.il ; [email protected]‬‬ ‫אז‪...‬מהמה‬ ‫אז‪...‬‬ ‫רציתי‬ ‫לומר? לומר?‬ ‫רציתי‬ ‫‪ //‬ד“ר יהודית לוטבק *‬ ‫צילום אילוסטרציה‬ ‫הכושר לזכור דברים חשובים לנו דומה לשריר הדורש שיאמנו‬ ‫נהוג להבחין בשלושה‬ ‫אותו ללא הפסקה אחרת הוא מתנוון‬ ‫מרכיבים של תהליך הזכירה‪ :‬קליטת וקידוד החומר החדש‪,‬‬ ‫אחסונו במחסני הזיכרון שבמוח ולבסוף שליפתו מהם ברגע‬ ‫הנחוץ‪ .‬מבחינתנו אין לחלוקה זו חשיבות רבה שכן במחלה‬ ‫נפגעים כל ההיבטים האלו של הזכירה‪.‬‬ ‫הכושר לזכור דברים חשובים לנו דומה לשריר הדורש שיאמנו‬ ‫אותו ללא הפסקה אחרת הוא מתנוון‪ .‬כשם שאנו יודעים‬ ‫היום שכדי למנוע מחלות בגיל המבוגר חשוב מאוד להמשיך‬ ‫בפעילות גופנית גם בשלב זה של החיים‪ ,‬כך הולך ומתברר לנו‬ ‫שגם השריר של הזיכרון דורש שימשיכו לתרגל אותו כדי שלא‬ ‫יתנוון וכך גם נתייחס אליו מרגע זה ואילך‪ .‬במחקר הגדול מסוגו‬ ‫שנעשה בתחום זה עד היום וכלל למעלה מאלפיים משתתפים‬ ‫בריאים בגיל השלישי הראו שעשרה תרגולי זיכרון בני שעה‬ ‫שניתנו במשך שישה שבועות שיפרו את התוצאות אצל ‪26%‬‬ ‫מהמשתתפים‪ .‬על סמך תוצאות אלו ודומות ממשיכים חוקרים‬ ‫בעולם בניסיון לגבש את ”תוכנית התרגילים“ האידיאלית שתאמן‬ ‫את הזיכרון בפרט ואת כושר החשיבה בכלל בבני הגיל השלישי‪.‬‬ ‫נהוג להבחין בשלושה מרכיבים של תהליך הזכירה‪ :‬קליטת‬ ‫וקידוד החומר החדש‪ ,‬אחסונו במחסני הזיכרון שבמוח ולבסוף‬ ‫שליפתו מהם ברגע הנחוץ‪ .‬מבחינתנו אין לחלוקה זו חשיבות‬ ‫רבה שכן במחלה נפגעים כל ההיבטים האלו של הזכירה‪.‬‬ ‫כמו בשיקום הפיזי כך גם בשיקום הקוגניטיבי נוכל להיעזר הן‬ ‫בתרגול אישי שנועד לשפר את יכולת הזכירה באופן ישיר והן‬ ‫באביזרי עזר ובהתאמת הסביבה למצבנו שייקלו על הסתגלותנו‬ ‫למצב החדש‪.‬‬ ‫נתחיל בהיבט השני‪ ,‬זה של השימוש באביזרי עזר והתאמת‬ ‫הסביבה למצבנו‪ .‬דווקא היבט פשוט ויעיל זה אינו זוכה לתשומת‬ ‫הלב הראויה לו‪ .‬הקצאת מקומות ברורים ומסומנים לחפצים‬ ‫חשובים )המפתחות‪ ,‬המשקפיים וכדומה( היא צעד פשוט ומועיל‬ ‫בכל גיל ובוודאי כשזיכרוננו בוגד בנו‪ .‬ניהול יומן שבו יירשמו כל‬ ‫‪12‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫התוכניות ליממה הקרובה כמו גם האירועים של היממה הקודמת‪.‬‬ ‫הכנת רשימות מפורטות המכילות פרטים שבדרך כלל לא היינו‬ ‫כוללים כמו הכתובת של הספר או הטלפון של הרופא ‪ .‬צעדים‬ ‫אלו אינם ’משפרים‘ את הזיכרון אבל הם מקלים על תפקודו‬ ‫באופן מאוד משמעותי והתוצאה הסופית עשויה להיות מועילה‬ ‫אף יותר מתרגול ממושך לשיפור הזיכרון‪.‬‬ ‫הזיכרון‪ ,‬אולם ישנם כאלו שמעדיפים לנצל את השמיעה )‪(30%‬‬ ‫ושיעור קטן מהאוכלוסייה )‪ (5%‬מעדיף לנצל את המישוש‪ .‬על‬ ‫מנת לתרגל את הדמיון שלנו אנחנו נעשה שימוש בכל שלושת‬ ‫הערוצים האלו כשננסה ”לבנות“ תזכורת שאותה ”נקשור” לפרט‬ ‫שאותו אנו רוצים לזכור ואחר כך ”נמקם“ בהקשר הגיוני כלשהו‪.‬‬ ‫השימוש בדמיון לא יצטמצם לניצול הקשרים מתחום הראייה‪,‬‬ ‫השמיעה והמישוש אלא גם יתבטא בכך שנחפש הקשרים שיהיו‬ ‫במיוחד נעימים‪ ,‬משעשעים או חיים‪.‬‬ ‫על מנת להסביר היבט חשוב מאוד של הניסיון לתרגל את‬ ‫הזיכרון שלנו נזכור שכשאנו רוצים להתעמל אפשר לעשות זאת‬ ‫באופן ספציפי על ידי תרגול שרירים אלו ואחרים ולא פחות‬ ‫יעיל גם לעסוק בכל פעילות כללית המשפרת את הכושר כמו‬ ‫הליכה או שחייה‪ .‬אותו עיקרון נכון גם בענייננו‪ ,‬יש לכל פעילות‬ ‫מנטאלית בגיל המבוגר‪ ,‬קריאה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬לימוד משחקי שולחן‬ ‫)משחקי קלפים‪ ,‬שח‪ ,‬דמקה‪ ,‬דומינו( או משחקים עצמיים )פתרון‬ ‫תשבצים‪ ,‬חידונים(‪ ,‬השפעה מבורכת מאוד על תפקוד הזיכרון‬ ‫שלנו‪ .‬הסוד יהיה להתאים את הפעילות הכללית לרמת היכולת‬ ‫שלנו )עם קצת מאמץ( ולא לדרוש מעצמנו מטלה מנטאלית‬ ‫שתהיה מעל ליכולתנו‪ .‬תתחילו במשחק מונופול עם הנכדים‪.‬‬ ‫באותה מידה‪ ,‬זה לא יהיה מוגזם להגיד שחיי בטלה‪ ,‬חסרי‬ ‫אתגרים‪ ,‬נוחים ככל שלא יהיו‪ ,‬מזיקים לזיכרון‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬חשוב לציין גורם נוסף בעל חשיבות בזכירה והוא עד כמה‬ ‫באמת חשוב לנו לזכור פרטים כאלו או אחרים‪ .‬מידת החשיבות‬ ‫שאנו מייחסים לפרט מסוים משפיעה מאוד על יכולתנו לזכור‬ ‫אותו‪ .‬חלקנו לא ממש מתאמצים לזכור פרטים רבים בחיי היום‬ ‫יום שלנו וזוהי תכונת אופי שלא תשתנה גם אם נתקפנו במחלה‪.‬‬ ‫מיותר לייחס חשיבות רבה מדי לקושי לזכור פרטים שבין כה וכה‬ ‫אינם משמעותיים עבורנו וכדאי לנצל את כל האנרגיות לארגון‬ ‫ושיפור הנושאים החשובים לנו באמת‪.‬‬ ‫כל אחד בוחר את השיטה שלו‬ ‫התרגול האישי של הזיכרון דורש הבנה מסוימת של תהליכי‬ ‫הזיכרון‪ .‬הזכירה של פרטים חשובים אינה מתרחשת בחלל ריק‬ ‫אלא בהקשר ברור של נושא מסוים‪ ,‬רצוי בעל חשיבות‪ ,‬המספק‬ ‫לאותו פרט ”מיקום“ ו“קשרים“‪ .‬בגיל הילדות אנו לומדים הרבה‬ ‫מאוד חומר חדש באמצעות שיעורים מובנים הניתנים במסגרת‬ ‫של בית ספר‪ .‬בהמשך חיינו מגיע המידע החשוב אלינו בצורה‬ ‫פחות מסודרת ויותר אקראית וזה הופך אותו ליותר קשה‬ ‫לזכירה‪ .‬על מנת לשפר את הזכירה של פרטים חשובים אנו‬ ‫צריכים ”להכניס“ אותם למיקום הגיוני ו“לקשור“ אותם לפרטים‬ ‫אחרים ולשם כך אנו נעזרים בדמיון שלנו )עוד כושר ההולך‬ ‫ומאבד מחיוניותו ככל שהשנים עוברות(‪ .‬שלושת המרכיבים‬ ‫האלו‪ :‬המיקום )קונטקסט( והקישור )אסוציאציה( של פרט חשוב‬ ‫באמצעות הדמיון הם המרכיבים העיקריים בתהליך הזכירה‬ ‫שאותו נרצה לתרגל‪.‬‬ ‫האסטרטגיות לשיפור הקידוד יכולות להיות אם כן מכמה סוגים‪:‬‬ ‫שמיעתי‪-‬מילולי‪ ,‬חזותי‪-‬מילולי וחזותי לא מילולי‪ .‬כל אחד בוחר‬ ‫את השיטה הקלה ביותר עבורו‪.‬‬ ‫רובנו )‪ (65%‬משתמשים בעיקר בעיניים שלנו כדי לתרגל את‬ ‫צילום אילוסטרציה‬ ‫יומנים אלקטרוניים‬ ‫ההרגל להשתמש ביומן כדי לארגן את סדר יומנו‪ ,‬להקל על‬ ‫העומס המוטל על זיכרוננו‪ ,‬הוא סוד מקצועי של כל מנהל‬ ‫מצליח‪ .‬כאשר אדם מבוגר מתחיל לסבול מהפרעות בזיכרון‬ ‫הוא יכול להשתמש ביומן כזה גם כדי לציין תזכורות פשוטות אך‬ ‫חשובות להצלחת יומו‪ .‬היום אנו יכולים לצעוד צעד חשוב קדימה‬ ‫על ידי ניצול הטכנולוגיה המחשבית עם הרעיון הישן והטוב של‬ ‫היומן‪ .‬מרפאה בעיסוק יכולה להדריך אותך כיצד להשתמש‬ ‫ביומן כזה ואם אינך חפץ להשקיע מאמץ כזה או שהוא מעל‬ ‫יכולתך היא תעזור לך למלא בו את כל התזכורות החשובות‬ ‫)זמני נטילת תרופות‪ ,‬טלפונים חשובים‪ ,‬פעילויות שגרתיות‪ ,‬ימי‬ ‫הולדת ומה לא בתוספת למנגנון של צלצולים והודעות קופצות‬ ‫מעל מסך המחשב שיהפכו אותך שוב אדון לזמנך‪.‬‬ ‫אמצעי חדש יחסית המשפר עוד יותר את היכולת של היומן‬ ‫האלקטרוני הוא הבלוג‪) .‬ניתן לקבל חינם דרך הכתיבה‬ ‫בכל שפה שתהיו מעוניינים ( ‪ .‬זהו למעשה פנקס אלקטרוני‬ ‫המאפשר לרשום כל דבר חשוב העולה על הדעת‪ :‬תאריכים‪,‬‬ ‫מידע אישי‪ ,‬היסטוריה רפואית‪ ,‬דברים לעשות‪ ,‬הדרכה איך‬ ‫להגיע למקומות‪ ,‬יומן ועוד ‪ -‬כאילו היה נרשם בפנקס האישי‬ ‫שלך‪ ,‬אלא שבניגוד לרשום בפנקס‪ ,‬שאינו מאפשר חיפוש‬ ‫אחר פרטים שנרשמו‪ ,‬ניתן בבלוג ‪ -‬הפנקס האלקטרוני ‪ -‬לבצע‬ ‫חיפוש ממוחשב שיאתר עבורכם‪ ,‬לפי מילות מפתח שתכניסו‬ ‫‪ ,‬את המידע ברגעים ספורים גם אם נכתב לפני שנה‪ .‬עוד‬ ‫יתרון לבלוג שהוא מאוחסן ברשת וניתן להגיע אליו מכל מקום‬ ‫שיש בו מחשב המחובר לרשת וכך אתם יכולים לגשת למאגר‬ ‫נרחב ואישי כזה של מידע בכל אשר תהיו‪ .‬בכניסתכם הראשונה‬ ‫לבלוג זכרו להתאים אותו לצרכים האישיים שלכם‪ ,‬למשל ציינו‬ ‫שזהו בלוג אישי שהקריאה בו מותרת רק לכם ולא לכל הצבור‬ ‫ברשת‪.‬‬ ‫הקצאת מקומות ברורים ומסומנים‬ ‫לחפצים חשובים )המפתחות‪,‬‬ ‫המשקפיים וכדומה( היא צעד פשוט‬ ‫ומועיל בכל גיל ובוודאי כשזיכרוננו‬ ‫בוגד בנו‪ .‬ניהול יומן שבו יירשמו כל‬ ‫התוכניות ליממה הקרובה כמו גם‬ ‫האירועים של היממה הקודמת‪ .‬הכנת‬ ‫רשימות מפורטות המכילות פרטים‬ ‫שבדרך כלל לא היינו כוללים כמו‬ ‫הכתובת של הספר או הטלפון של‬ ‫הרופא ‪ .‬צעדים אלו אינם ’משפרים‘‬ ‫את הזיכרון אבל הם מקלים על‬ ‫תפקודו באופן מאוד משמעותי‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪13‬‬ ‫חשוב לציין גורם נוסף בעל חשיבות בזכירה‬ ‫והוא עד כמה באמת חשוב לנו לזכור פרטים‬ ‫כאלו או אחרים‪ .‬מידת החשיבות שאנו מייחסים‬ ‫לפרט מסוים משפיעה מאוד על יכולתנו לזכור‬ ‫אותו‪ .‬חלקנו לא ממש מתאמצים לזכור פרטים‬ ‫רבים בחיי היום יום שלנו וזוהי תכונת אופי‬ ‫שלא תשתנה גם אם נתקפנו במחלה‪ .‬מיותר‬ ‫לייחס חשיבות רבה מדי לקושי לזכור פרטים‬ ‫שבין כה וכה אינם משמעותיים עבורנו וכדאי‬ ‫לנצל את כל האנרגיות לארגון ושיפור הנושאים‬ ‫החשובים לנו באמת‬ ‫שימוש בקישורים )אסוציאציות( לשיפור הזיכרון‬ ‫זכירת שמות של אנשים‪ :‬הסתכל היטב על פניו של האדם‬ ‫המציג עצמו לפניך וחפש בהם קו מיוחד או בלתי שיגרתי ‪ -‬אוזניו‬ ‫גדולות‪ ,‬עיניה יפות‪ ,‬לחייו אדומות‪..‬וכעת ”קשור“ תכונה זו לשמו‬ ‫כחלק ממנו‪ .‬לדוגמה‪ :‬זוהי גב‘ שרה נחמה )שם בדוי( הנראית לי‬ ‫צעירה מגילה או זהו מר יוסף קטנוביץ )שם בדוי( שבכלל איננו‬ ‫קטן‪ ,‬גובהו לפחות מטר ושבעים‪..‬כעת ולפני שתעזוב את תהליך‬ ‫זכירת השם החדש והתמונה הקשורה אליו עליך ”לשנן“ מספר‬ ‫פעמים את הקישור שביצעת‪ .‬לאחר שנפרדת ממנו חזור מספר‬ ‫פעמים על הקשר הדמיוני שיצרת במוחך והשתעשע בו כאוות‬ ‫רצונך‪ :‬שרה נחמה הצעירה מגילה‪ ,‬שרה נחמה בת השבעים‬ ‫עם הפנים של בת חמישים‪ ,‬שרה נחמה ה“ילדה“ וכולי‪ ,‬לפחות‬ ‫שלושה‪ -‬ארבעה פעמים‪ .‬השינון הוא מרכיב עקרוני בכל תרגול‬ ‫מאין זה ולבצע אותו פעם אחת אינו מספיק בשום פנים ואופן‪.‬‬ ‫זכירת רשימה קצרה‪ :‬חזור על הרשימה ו“קשור“ כל מילה‬ ‫בתוכה לחפץ כלשהו שימצא בקשר כלשהו עם החפץ אליו‬ ‫קשור הפרט הבא‪ .‬לדוגמה‪ :‬משה‪ ,‬יוסף ונחמה‪ .‬משה ה“עגול“‪,‬‬ ‫יוסף ה“ארוך“ ונחמה ה“נמוכה“‪ .‬לאחר שינון חזור ובחן את‬ ‫עצמך לפשר הקישורים בסדר הפוך‪ :‬מי הוא ה“ארוך“ ‪ -‬יוסף‪ ,‬מי‬ ‫הנמוכה“ ‪ -‬נחמה ומי ה“עגול“ ‪ - ” -‬משה‪.‬‬ ‫רשימה ארוכה יותר‪ :‬סדר אותה לפי האלף‪-‬בית ו“קשור“ את‬ ‫האות המתאימה לכל פריט באותה אות‪ .‬למשל חלב‪ ,‬לחם‪ ,‬קפה‪,‬‬ ‫סוכר‪ ,‬מלח‪ .‬יהפוך ל‪ :‬ח‪-‬חלב‪ ,‬ל‪-‬לחם‪ ,‬מ‪-‬מלח‪ ,‬ס‪-‬סוכר וק‪-‬קפה‪.‬‬ ‫אפשרות אחרת דמיין מסלול מוכר היטב כמו זה מהבית אל‬ ‫קח את שיקומך‬ ‫המכולת ו“מקם“ כל פריט בנקודה אחרת של המסלול‪ .‬אפשרות‬ ‫שלישית חשוב על נוהל מוכר כמו הפעלת המכונית וקשור לכל‬ ‫שלב בתוכו אחד מהפריטים שברשימה‪.‬‬ ‫משחקי זיכרון‬ ‫כמה מילים על ”משחקים“ ומצבנו הקוגניטיבי‪..‬לכאורה מדובר‬ ‫ברעיון הגיוני‪ :‬אם את או אתה סובלים מבעיות של שכחה‬ ‫והפרעות חשיבה אחרות כדאי לנסות לתרגל את ”השריר“ של‬ ‫המוח בדיוק כמו שהייתם מתרגלים את שרירי הגוף לו סבלתם‬ ‫מחולשה‪ .‬אבל האם יש לכך הוכחה מדעית? התשובה היום‬ ‫חיובית! בשנה האחרונה פורסמו מספר מחקרים בהם מחקר‬ ‫אנגלי שעקב אחר ‪ 18‬קבוצות של ”תרגול מנטאלי“ באנגליה‬ ‫ומצא שתרגול של ‪ 45‬דקות פעמיים בשבוע עזר למשתתפי‬ ‫הקבוצות האלו לשפר את מבחניהם הקוגניטיביים בשעה‬ ‫שנבדקי הביקורת‪ ,‬כלומר אותם אנשים בני אותו גיל ובאותו מצב‬ ‫שלא השתתפו בקבוצות הטיפוליות האלו החמירו במבחניהם‬ ‫קוגניטיביים‪ .‬ההשפעה של התרגול הזה הייתה אמנם צנועה‬ ‫ומדובר בתרגול קבוצתי ולא בתרגול אישי אולם בכל זאת‬ ‫ממצאים כאלו מעודדים אותנו להציע לכם להתאמץ כדי לנסות‬ ‫להפוך את השימוש במשחקים להרגל יום יומי‪.‬‬ ‫טיפים כלליים לשיפור הזיכרון‬ ‫השתמש בו! גרה את זיכרונך על ידי לימוד מיומנויות חדשות‪:‬‬ ‫משחקים ‪ ,‬מחשב‪ ,‬כלי נגינה‪.‬‬ ‫התרכז! התרכזות בנושא שבו מדובר והתנתקות מכל גירוי אחר‬ ‫יכולה לעזור ”להגיע“ למידע הדרוש‪.‬‬ ‫הרגע! קשה להתרכז כשלא רגועים‪ .‬נשום עמוק‪ ,‬החזק את‬ ‫האוויר עשר שניות ושחרר אותו‪ .‬נסה לחבר מידע מילולי עם‬ ‫תמונות‪ .‬כשאתה מנסה להיזכר בשם של מישהו נסה להיזכר‬ ‫גם במראה הפנים של אותו אדם‪ .‬כשאתה רוצה לזכור שם של‬ ‫רחוב נסה לזכור גם איך הוא נראה‪.‬השתמש באמצעי עזר ‪-‬‬ ‫רשימות‪ ,‬יומן‪ ,‬מחשב‪.‬‬ ‫שינה טובה ואכילה נכונה עוזרות לזיכרון‪ .‬עישון‪ ,‬אלכוהול )בכמות‬ ‫מוגזמת( ותרופות מסוימות מזיקות לו )תרופות שינה והרגעה(‬ ‫עלולות להזיק לו‪.‬‬ ‫* ד“ר יהודית לוטבק ‪ -‬עורכת ומנהלת את המדור לבעיות שפה‪.‬‬ ‫בוגרת אוניברסיטת תל אביב בבית ספר להפרעות בתקשורת‬ ‫עם תואר והסמכה בהוראה‪ .‬מורה בחינוך המיוחד וקלינאית‬ ‫תקשורת מזה ‪ 31‬שנה‪ .‬אחראית על היחידה להפרעות בתקשורת‬ ‫באגף השיקום בבית חולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬אתר פנאי ובריאות ‪www.pnaivebriut.co.il‬‬ ‫מערכת הנדטיוטר‬ ‫מערכת הנדטיוטר‪ ,‬הינה מערכת שיקומית מתקדמת לצורך שיקום כף היד‬ ‫לשיפור התפקוד בגפה העליונה‪ .‬המערכת כוללת כפפה ארגונומית נוחה מאד‬ ‫לשימוש ותוכנה מקצועית וידידותית המאפשרת להעריך‪ ,‬לטפל ולעקוב אחר‬ ‫תהליך השיקום‪ .‬התוכנה מאפשרת הערכה אוביקטיבית וכמותית של המרכיבים‬ ‫התנועתיים של הידיים כגון טווחי התנועה‪ ,‬מהירות התנועה‪ ,‬ודיוק התנועה של‬ ‫אצבע‪/‬ות ושורש כף היד‪ .‬כמו כן ביצוע תרגילים אקטיבים ומאתגרים לשיפור‬ ‫אנו נעשה כל שביכולתנו לשפר את איכות חייכם‬ ‫השליטה המוטורית‪ ,‬בהתאם ליכולותיו של המטופל באופן פרטני‪ .‬סידרה של‬ ‫מדיטצ‘ בע“מ‪ ,‬רח‘ המלאכה ‪ 45‬אזור תעשיה תרגילים מאתגרים ומעניינים מגבירים את המוטיבציה של המטופל להתמיד‬ ‫פולג נתניה‪ .‬טלפון‪09-8637477 :‬‬ ‫בשיקום היד בבית‪ .‬התוכנה השיקומית מאפשרת גם טיפול ומעקב בבית‬ ‫באמצעות האינטרנט‪.‬‬ ‫‪www.meditouch.co.il‬‬ ‫בידיים‬ ‫‪14‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫מעט‬ ‫החברים‬ ‫‪ //‬תשובת בתו של דניאל נוימן למכתבו‬ ‫)המופיע במדור ”דבר היו“ר“(‬ ‫אבא היקר לי מאוד‪,‬‬ ‫קראתי מכתבך בחיל ורעדה‬ ‫ודמעות זלגו לי בלי עין הרע‪.‬‬ ‫למן היוודע לי דבר המחלה‬ ‫זעקתי על חוסר הצדק הנורא‪.‬‬ ‫הייה סמוך ובטוח שמה שעשית למעני‬ ‫לא אשכח לעולם ואנצור בלבבי‪.‬‬ ‫תמיד אזכור אבא מייעץ‪ ,‬מכוון ותומך‬ ‫שהפכני לבחורה עם מטרות ברורות‪,‬‬ ‫ועם עקשנות שלעיתים עומדת לי לרועץ‪.‬‬ ‫גם את ”הצעקות“ בלמודי המתמטיקה‪ ,‬הפיזיקה והמחשב‬ ‫זוכרת אני עם חיוך‪ ,‬הרי בסך הכל אותך לא רציתי לאכזב‪.‬‬ ‫ואיך אוכל לשכוח את הסח“ש המהולל‬ ‫שממנו הצלתני ואת קורס הקצינות בכלל‪.‬‬ ‫רוצה אני לעשות כל כך הרבה למענך‬ ‫ולגמול ולו במעט על תמיכתך ועזרתך‬ ‫אך איני יודעת‪ ,‬ואף מעט חוששת‪ ,‬שלא אקלע לרצונך‪.‬‬ ‫אז הקל עליי והבטח לי‬ ‫שלא תהסס את עזרתי לבקש‬ ‫בדבר גדול או פעוט ככל שיש‪.‬‬ ‫מכתב תודה במסגרת פרוייקט של‬ ‫הפקולטה לרפואה באונ‘ תל אביב‬ ‫שלום‪,‬‬ ‫ברצוני להודות לך על ששיתפת אותי במחשבותיך וחוויותיך‬ ‫האישיות‪ ,‬אשר סייעו בידי להבין טוב יותר את המשמעות של‬ ‫”להיות חולה פרקינסון“‪ .‬הערכתי מאד את הזמן הרב ‪ ,‬את‬ ‫ההשתדלות והסבלנות שהקדשת למטרה זו‪ ,‬מעל ומעבר‬ ‫לציפיותיי‪.‬‬ ‫צר היה לי לשמוע שלך אישית היה ניסיון טראומאטי בשעה‬ ‫שהובחנת כחולה במחלה כרונית חשוכת מרפא ונאלצת‬ ‫להתמודד גם עם דברים אחרים שקרו לך בו זמנית‪ .‬אך מניסיונך‬ ‫למדתי שכן חיזקת בי את הדעה שיש לטפל קודם כל בחולה‬ ‫ורק אחר כך במחלה‪.‬‬ ‫אני מאמין שהזמן שהקדשת למטרה זו העשיר מאד את הבנתי‬ ‫את המחלה מנקודת מבטו של חולה פרקינסון‪ ,‬עובדה שוודאי‬ ‫תתרום להיותי רופא טוב יותר בעתיד‪.‬‬ ‫יש בי הרבה כבוד והערכה לפעילותך ונכונותך לעזור ולחזק‬ ‫חולים אחרים‪ .‬והזמן המוקדש על ידך לסטודנטים מתמחים‬ ‫בבתי‪-‬חולים‪ .‬אין לי ספק שזה ישאיר את רישומו על הדור הבא‬ ‫של הרופאים ועל יחסם לחוליהם‪.‬‬ ‫ברצוני לחלוק עמך תקווה למציאת תרופה למחלה בעתיד‬ ‫הקרוב‪ .‬אני יודע שמאמציהם של בודדים כמוך מהווה חלק‬ ‫חשוב מכל תהליך למציאת מרפא‪ .‬תרומתי המעט תהייה בעצם‬ ‫הידיעה שהדור הבא של הרופאים יבין טוב יותר את חוליו‪.‬‬ ‫מילאת תפקיד חשוב ומרכזי בלימודיי כסטודנט לרפואה ואני‬ ‫מקווה שאוכל לעזור לך בשעת הצורך‪.‬‬ ‫תודה לך על כל שעשית למעני‪.‬‬ ‫שאול פרידמן‬ ‫ועל אף שכולי תקווה שסבלנותי לא תפקע‬ ‫לאורך דרך החתחתים שלנו מצפה‬ ‫השתדל לסלוח לי אם פה ושם אמעד או לא אקלע‬ ‫לרצונך‪ ,‬לדרישתך‪ ,‬למחשבותיך באותה דקה‪.‬‬ ‫שאול פרידמן‪ ,‬הינו בוגר אוניברסיטה בקנדה ‪ -‬בנושא פיזיקה‬ ‫עבד כחוקר של פיזיקה של אור‪ .‬לומד בפקולטה לרפואה‬ ‫באוניברסיטת תל אביב בתכנית לחילופי סטודנטים זרים‪.‬‬ ‫תמיד הערצתי אותך גם בשל תכונתך המדהימה‬ ‫להיות אופטימי ולראות את חצי הכוס המלאה‬ ‫אז המשך להיות עצמך אתה‬ ‫ושם לצידך אהיה‪ ,‬הנני מבטיחה!‬ ‫פעילות גופנית ‪ -‬חומר למחשבה‬ ‫בהה‬ ‫אוהבת מאוד‬ ‫בתך היחידה ורד‬ ‫צילום אילוסטרציה‬ ‫‪ //‬נשלח למערכת ע“י חבר פעיל ורזה‬ ‫• אם ההליכה הייתה דבר בריא‪,‬‬ ‫הדוור היה חי לנצח!‬ ‫דגים‪,‬‬ ‫גים‪,‬‬ ‫• הלוויתן שוחה כל היום‪ ,‬אוכל רק ים‬ ‫שותה רק מים ו‪....‬הוא שמן !‬ ‫• השפן רץ וקופץ כל היום ו‪....‬חי רק ‪ 5‬שנים!‬ ‫• הצב לא רץ‪ ,‬לא שוחה‪,‬לא קופץ‪ ,‬מגיע אחרון‪..‬‬ ‫וחי ‪ 450‬שנה!‬ ‫מסקנה‪ .......‬פעילות גופנית ודיאטה לא בריאים!!!‬ ‫בישראל‬ ‫פרקינסוןבישראל‬ ‫עמותתפרקינסון‬ ‫ביטאוןעמותת‬ ‫ביטאון‬ ‫מס‘‪55‬‬ ‫גליוןמס‘‬ ‫גליון‬ ‫‪2011‬‬ ‫ינואר‪2011‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪15‬‬ ‫טיפים לעזרה‬ ‫בניידות של‬ ‫חולי פרקינסון‬ ‫בכלל‪ ,‬תרגול ביתי‬ ‫פעילות גופנית מיטיבה מאוד עם מחלת פרקינסון‬ ‫נמצא מועיל לחולי פרקינסון‪ ,‬במיוחד בתחום שיפור שווי המשקל‬ ‫מחקרים שהשוו צעידה ותנועתיות אצל חולי פרקינסון‪ ,‬שקיבלו רמיזה‬ ‫לצעוד במשך שלושה שבועות‪ ,‬הראו שפור מובהק ביחס לקבוצות ביקורת‬ ‫‪ //‬מקור‪ :‬אתר פנאי ובריאות‬ ‫טיפים לעזרה‬ ‫בניידות של‬ ‫חולי פרקינסון‬ ‫ריקוד על כל סוגיו צריך‬ ‫להיות בראש רשימת‬ ‫פעילויות הפנאי‪ .‬מחקרים‬ ‫בהם נוסו שיעורים קצרים‬ ‫של לימוד ריקוד )משום‬ ‫מה ריקוד הטנגו נמצא‬ ‫מועיל במיוחד( הוכיחו שזו‬ ‫השקעת זמן כדאית לחולי‬ ‫פרקינסון שעסקו בה‪ .‬גם‬ ‫ללא לווי מוסיקלי לומדים חולי‬ ‫פרקינסון ובני זוגם שפקודה‬ ‫קולית בנוסח ”קדימה‬ ‫צעד“ או ”שמאל‪ -‬ימין“‬ ‫יכולה להוציא אותם ממצב‬ ‫של קיפאון וקושי להתחיל‬ ‫בצעידה‬ ‫צילום אילוסטרציה‬ ‫התעמלות קבועות )ניתן לרכוש לבית‪ ,‬במהירות של ‪ 85‬סבוב‬ ‫ראשית‪ ,‬פעילות גופנית מיטיבה מאוד עם מחלת פרקינסון‪ .‬כבר‬ ‫לדקה כך שקצב הלב יהיה ברמה של ‪ 70%‬מהדרישה המקובלת‬ ‫בשלבים המוקדמים של המחלה צריך לעבור לרמת פעילות‬ ‫לגיל במאמץ( להשפעת מנת תרופות והתוצאה הייתה כאמור‬ ‫גופנית מיטבית שתכין את החולה לקראת המשך המחלה‪.‬‬ ‫זהה‪ .‬בכלל‪ ,‬תרגול ביתי נמצא מועיל לחולי פרקינסון‪ ,‬במיוחד‬ ‫כמובן שאם לא עסקת בפעילות גופנית לפני כן לא תתחיל מיד‬ ‫בתחום שיפור שווי המשקל‪.‬‬ ‫בפעילות מאומצת אבל המטרה העומדת בפני חולה פרקינסון‬ ‫תגלית מעניינת מאוד העלתה שחולי פרקינסון בשלב מתקדם‪,‬‬ ‫שזה עתה אובחן‪ ,‬היא לשפר את הכושר הגופני שלו ולהרגיל‬ ‫הסובלים מתופעת ה“הידבקות“‬ ‫עצמו לפעילות גופנית יום‪-‬יומית‪.‬‬ ‫במחקרים‬ ‫הוכחה‬ ‫הגופנית‬ ‫הפעילות‬ ‫של‬ ‫השפעתה‬ ‫לרצפה )‪ (FREEZING‬מסוגלים‬ ‫צעידה היא הפעילות הבטוחה‬ ‫והמועילה ביותר וחשוב להקפיד מבוקרים כשוות ערך להשפעה של מנת תרופות עדיין לרכב על אופניים לאורך‬ ‫ק“מ ! עובדה זו פותחת אפשרות‬ ‫על טלטול ידיים רחב במהלך מקובלות )דופיקר(‪ .‬במחקר זה השוו השפעה של‬ ‫לשמור על הכושר הגופני גם‬ ‫הצעידה‪ .‬מוצלחת במיוחד‬ ‫קבועות‬ ‫התעמלות‬ ‫אופני‬ ‫על‬ ‫רכיבה‬ ‫דקות‬ ‫‪40‬‬ ‫כאשר המחלה מתקדמת‪.‬‬ ‫היא צורת התעמלות ‪ -‬צעידה‬ ‫מיוחדת הנקראת צעידה נורדית )ניתן לרכוש לבית‪ ,‬במהירות של ‪ 85‬סבוב לדקה שנית‪ ,‬המרחב הפתוח מיטיב עם‬ ‫הליכתו של חולה פרקינסון‪ .‬לפי‬ ‫)סקנדינבית( בה משתמשים‬ ‫מהדרישה‬ ‫‪70%‬‬ ‫של‬ ‫ברמה‬ ‫יהיה‬ ‫הלב‬ ‫שקצב‬ ‫כך‬ ‫השערה מסוימת‪ ,‬חלק מבעיות‬ ‫בשני מקלות צעידה קלים‬ ‫המחייבים הרמת הידיים גבוה המקובלת לגיל במאמץ( להשפעת מנת תרופות הניידות אצל חולי פרקינסון‬ ‫בתפיסה‬ ‫מהפרעה‬ ‫נובע‬ ‫בכל צעד‪ .‬מחקר הראה שגם והתוצאה הייתה כאמור זהה‬ ‫המרחבית‪ ,‬הגורמת לחולה לחוש‬ ‫צעידה במורד הרחוב )או‬ ‫את המרחב כצר יותר מאשר הוא באמת‪ .‬כתוצאה מכך הוא‬ ‫בהליכון בשיפוע הפוך אילו היה כזה‪ (...‬משפרת את הצעידה‪,‬‬ ‫מתקשה להתחיל בצעידה‪ ,‬ממש כמו אדם העומד מול פתח צר‬ ‫התנועתיות ומנח הגו של חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫ומאט את קצב צעידתו כדי לא להיתקל במעבר‪.‬‬ ‫השפעתה של הפעילות הגופנית הוכחה במחקרים מבוקרים‬ ‫בדירה שחדריה הקטנים נאלץ החולה לפגוש במבטו את‬ ‫כשוות ערך להשפעה של מנת תרופות מקובלות )דופיקר(‪.‬‬ ‫הקירות על כל שעל ולכן הופכת הליכתו לקשה יותר מאשר‬ ‫במחקר זה השוו השפעה של ‪ 40‬דקות רכיבה על אופני‬ ‫‪16‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫בשטח פתוח‪ .‬הדבר נכון גם לגבי המעברים בדירה ‪ -‬פתחי‬ ‫הדלתות והמעברים בין הרהיטים‪ .‬ככל שהדירה רחבה יותר‬ ‫והמעברים פנויים ורחבים יותר‪ ,‬כך תקל על החולה הצעידה‬ ‫בתוך מרחב הבית‪.‬‬ ‫משום כך יש הגיון בהרחקת רהיטים מיותרים ואפילו הוצאת‬ ‫דלתות מציריהן כדי להרחיב את רוחב המעבר בין החדרים‪.‬‬ ‫עוד נובע מכך שאין להסיק מאופן הצעידה של החולה באולם‬ ‫פיזיוטרפיה על אופן צעידתו הצפוי בבית ולהיפך‪ .‬צעידה לא‬ ‫מיטבית בבית אינה מלמדת על הצעידה הצפויה באולם רחב‬ ‫של הקניון השכונתי או ברחוב‪.‬‬ ‫ובטהובן גם‬ ‫השפעת התמונה החזותית על התנועה במחלת פרקינסון‬ ‫מתבטאת לא רק בהיבט של המרחב הנשקף לעינינו אלא גם‬ ‫בעוד היבט מעניין הקשור לקונטרסט‪ .‬כאשר חולה פרקינסון‬ ‫עומד מול רצפה המכוסה באריחים שצבעם מתחלף לסירוגין ‪-‬‬ ‫למשל משחור ללבן וחזרה ‪ -‬קל לו יותר לצעוד מאשר בעמדו‬ ‫מול רצפה שצבעה אחיד! התופעה מנוצלת במכוני פיזיותרפיה‬ ‫המטפלים בחולי פרקינסון על ידי כך שמציירים על הרצפה‬ ‫פסים שחורים שביניהם מתבקש המטופל לבצע את צעדיו‪.‬‬ ‫משקפיים מיוחדות שפותחו בטכניון בחיפה מאפשרות לחולה‬ ‫לראות משבצות כאלו על הרצפה בכל כוון צעידה להקל לו‬ ‫לבצע את צעדיו‪’ .‬הטריק‘ הזה חשוב במיוחד בשלב המתקדם‬ ‫של המחלה כאשר החולה מתחיל לסבול מתופעות של ’קיפאון‘‬ ‫שמקשות עליו להתחיל צעד וגורמות לו לחוש כאילו ’נדבקו‘‬ ‫רגליו לרצפה‪.‬‬ ‫בטהובן טען שמוזיקה חשובה מפילוסופיה וחולי פרקינסון מגלים‬ ‫להפתעתם שריקוד לצלילי מוזיקה מוכרים הופכים את צעדיהם‬ ‫לקלים ומהירים מאשר היו רגילים‪ .‬המנגנון לתופעה זו אינו מובן‬ ‫דיו‪ ,‬אבל זה לא צריך להפריע לחולים לנצל אותו למטרותיהם‪:‬‬ ‫תרגול גופני וסתם צעידה בבית וברחוב יכולים להיעשות קלים‬ ‫ונעימים יותר לצלילי מוזיקה קצבית ואפילו מרשים קלאסיים‬ ‫המושמעים דרך אוזניות ‪ MP3‬או רמקולים ברדיו‪.‬‬ ‫ריקוד על כל סוגיו צריך להיות בראש רשימת פעילויות הפנאי‪.‬‬ ‫מחקרים בהם נוסו שיעורים קצרים של לימוד ריקוד )משום‬ ‫מה ריקוד הטנגו נמצא מועיל במיוחד( הוכיחו שזו השקעת‬ ‫זמן כדאית לחולי פרקינסון שעסקו בה‪ .‬גם ללא לווי מוסיקלי‬ ‫לומדים חולי פרקינסון ובני זוגם שפקודה קולית בנוסח ”קדימה‬ ‫צעד“ או ”שמאל‪ -‬ימין“ יכולה להוציא אותם ממצב של קיפאון‬ ‫וקושי להתחיל בצעידה‪.‬‬ ‫השפעת הקצב מתבטאת לא רק במהלך השמעת מוזיקה‪,‬‬ ‫אלא גם באופן בסיסי כאשר המטופל מקבל ”רמיזות“ )‪(CUING‬‬ ‫קוליות לצעוד‪ .‬מחקרים שהשוו צעידה ותנועתיות אצל חולי‬ ‫פרקינסון‪ ,‬שקיבלו רמיזה לצעוד במשך שלושה שבועות‪ ,‬הראו‬ ‫שפור מובהק ביחס לקבוצות ביקורת והדעת נותנת שלא ירחק‬ ‫היום בו לכל חולה פרקינסון יהיה צמוד מכשיר המספק לו באופן‬ ‫עצמאי רמיזה קולית ”להתחיל לצעוד“‪.‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪17‬‬ ‫חמישה צעדים‬ ‫קטנים ליצירת‬ ‫צעד אחד גדול‬ ‫אחת מאסטרטגיות הלמידה הנחקרות ביותר בתחום‬ ‫המוטורי ובעולם הספורט היא אסטרטגיית חמשת‬ ‫הצעדים‪ ,‬אשר שימוש בכל אחד מן הצעדים עשוי‬ ‫משחק עם בלון‪,‬‬ ‫לשפר את הביצוע המוטורי‬ ‫שתנועתו באוויר איטית ומאפשרת לחולה זמן הכנה‬ ‫גדול יותר לפעולה‪ ,‬מעלה את היכולת האירובית‪ ,‬משפר‬ ‫את התחלת התנועה ומשמר יציבה זקופה‬ ‫צילום אילוסטרציה‬ ‫‪ //‬ליאור שניאור*‬ ‫מבין הפרעות תנועה אלו‪ ,‬האיטיות בתנועה‬ ‫)ברדיקינזיה(‪ ,‬היא הנפוצה ביותר ופוגעת‬ ‫בכ‪ 80%-‬מחולי הפרקינסון‪ .‬תנועה איטית גם‬ ‫פוגעת בהליכה‪ ,‬ביכולת הסיבוב במקום‪ ,‬או‬ ‫סיבוב תוך כדי הליכה‪ ,‬קימה מישיבה וחזרה‬ ‫לישיבה‪ ,‬סיבוב במיטה וקימה מהמיטה‪.‬‬ ‫הפרעה זו נחשבת כאחד הגורמים העיקריים‬ ‫לנפילות‪ ,‬מעידות והחלקות בקרב חולי‬ ‫פרקינסון‪ .‬כ‪ 60%-‬מחולי הפרקינסון סובלים‬ ‫מנפילות ושברים בעוד שבקרב האוכלוסייה‬ ‫המבוגרת‪ ,‬שאינה לוקה במחלה‪ ,‬רק ‪29%‬‬ ‫יסבלו מנפילות‬ ‫הפנימית לתנועה‪ ,‬גם ללא שימוש ברמזים חיצוניים‪ ,‬וקבוצה‬ ‫שנייה שלא נקטה באסטרטגיה זו‪ ,‬הדגים פוטנציאלי פעולה‬ ‫גדולים יותר וזמני תגובה מהירים יותר באזורים קורטיקלים‬ ‫בקרב הקבוצה שהשתמשה באסטרטגיות‪ .‬מחקר נוסף בחולי‬ ‫פרקינסון‪ ,‬שהשווה בין שימוש באסטרטגיות קוגניטיביות‪ ,‬מיקוד‬ ‫תשומת לב אל התנועה ושימוש ברמזים חיצוניים‪ ,‬לעומת טיפול‬ ‫פיזיותרפי שכלל תרגילים לחיזוק מערכת השלד והשרירים‪,‬‬ ‫שמירה על טווחי תנועה ויציבה איכותית‪ ,‬מצא שהשימוש‬ ‫באסטרטגיות הקוגניטיביות היה עדיף על הטיפול הפיזיותרפי‪,‬‬ ‫גם שלושה חודשים לאחר מתן הטיפול‪.‬‬ ‫אסטרטגיות הלמידה‬ ‫ש‘ ו‪-‬ח‘‪ ,‬שני מטופלים שלי‪ ,‬כבר עושים זאת במשך שנתיים‬ ‫תמימות באופן פרטי בביתם‪ .‬ב‘‪ ,‬מ‘‪ ,‬ד‘‪ ,‬נ‘ ו‪-‬ע‘‪ ,‬עושים זאת‬ ‫בקבוצה כבר ארבע שנים‪ ,‬עם הפסקות בחודשי החופש הגדול‬ ‫ומדווחים על תחושה של ”אדם נורמלי“‪ ,‬בתום התרגול וגם יומיים‬ ‫לפחות לאחר מכן‪ .‬אז מהו אותו תרגול שכל החבר‘ה האלה‬ ‫מבצעים ומדווחים על שיפור מסוים בחייהם?‬ ‫מחלת הפרקינסון גורמת להפרעות בתנועה‪ ,‬לירידה בקוגניציה‪,‬‬ ‫דיכאון ופגיעה באיכות החיים של האדם‪ .‬הפרעות התנועה‬ ‫הנפוצות בקרב חולי פרקינסון הן‪ :‬תנועה איטית )ברדיקינזיה(‪,‬‬ ‫קושי בהתחלת תנועה‪ ,‬מצבים פתאומיים של ”קיפאון“ וחוסר‬ ‫יכולת לנוע במרחב‪ ,‬קושי בשימור של יציבה זקופה ועמידה עם‬ ‫בסיס תמיכה קטן בין כפות הרגליים‪ ,‬פעילות יתר של השרירים‬ ‫ותנועות לא רצוניות )דיסקינזיה(‪ ,‬רעד במנוחה‪ ,‬נוקשות שרירים‪,‬‬ ‫ירידה ביכולת האירובית ומיקרוגרפיה )כתב יד קטן ולא ברור(‪.‬‬ ‫מבין הפרעות תנועה אלו‪ ,‬האיטיות בתנועה )ברדיקינזיה(‪ ,‬היא‬ ‫הנפוצה ביותר ופוגעת בכ‪ 80%-‬מחולי הפרקינסון‪ .‬תנועה איטית‬ ‫גם פוגעת בהליכה‪ ,‬ביכולת הסיבוב במקום‪ ,‬או סיבוב תוך כדי‬ ‫הליכה‪ ,‬קימה מישיבה וחזרה לישיבה‪ ,‬סיבוב במיטה וקימה‬ ‫מהמיטה‪ .‬הפרעה זו נחשבת כאחד הגורמים העיקריים לנפילות‪,‬‬ ‫מעידות והחלקות בקרב חולי פרקינסון‪ .‬כ‪ 60%-‬מחולי הפרקינסון‬ ‫סובלים מנפילות ושברים בעוד שבקרב האוכלוסייה המבוגרת‪,‬‬ ‫שאינה לוקה במחלה‪ ,‬רק ‪ 29%‬יסבלו מנפילות‪.‬‬ ‫אחת מאפשרויות הטיפול למניעה ולשיפור ברדיקינזיה‬ ‫‪18‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫ותפקודים מוטוריים פונקציונאליים‪ ,‬היא טכניקה של שימוש‬ ‫ברמזים חיצוניים )‪ (external cues‬ובאסטרטגיות קוגניטיביות‪.‬‬ ‫ב‘רמזים חיצוניים‘ הכוונה לגירויי תחושה‪ ,‬ראייה ושמיעה‪ ,‬או‬ ‫לכאלה המעוררים תחושה עמוקה במפרקים‪.‬‬ ‫דוגמאות לשימוש ברמזים כאלה‪ :‬מעבר מעל פסים על הרצפה‪,‬‬ ‫הממוקמים במרווחים קבועים‪ ,‬כתיבה בין השורות וצעידה לפי‬ ‫קצב של צלילים מוסיקליים‪ .‬אסטרטגיות קוגניטיביות כוללות‬ ‫בדרך כלל מאפיינים כמו מיקוד קשב בביצוע מטלה‪ ,‬הימנעות‬ ‫מביצוע שתי פעולות בו זמנית‪ ,‬פרוק רצף תנועות למרכיביו‬ ‫וביצוע כל מרכיב תנועתי בנפרד‪ .‬האסטרטגיות כוללות גם‬ ‫שחזור מנטאלי )הדמיה( של פעולה לפני ביצועה‪ ,‬כך שהחולה‬ ‫”מתרגל“ את המטלה לפני ביצוע אמיתי שלה‪.‬‬ ‫בעזרת הרמזים החיצוניים והאסטרטגיות הקוגניטיביות‪ ,‬נעקפים‬ ‫המעגלים המשובשים כתוצאה מהמחלה )המעגלים היוצאים‬ ‫מהגרעינים הבאזליים( ומתרחשת פעילות רבה יותר של‬ ‫אזורים באונה הפרונטלית באזור הקורטקס המוטורי הראשוני‪,‬‬ ‫דבר המאפשר הפעלה ושליטה על תנועה‪ .‬הרמזים החיצוניים‬ ‫ממקדים את קשב החולה בהיבטים החשובים של הפעולה‪,‬‬ ‫כמו גודל צעד‪ ,‬קצב קבוע או גודל אותיות‪ .‬יעילות השימוש‬ ‫באסטרטגיה קוגניטיבית לשיפור תפקודי חולי פרקינסון‬ ‫הודגמה במספר מחקרים‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬מחקר שהשווה בין שתי קבוצות של חולי פרקינסון‪:‬‬ ‫קבוצה אחת שהשתמשה באסטרטגיות של העלאת המודעות‬ ‫במחקר נוסף דווח‪ ,‬שהשימוש באסטרטגיות קוגניטיביות משפר‬ ‫מרכיבים רבים של הליכה בקרב חולי פרקינסון‪ .‬תוצאות המחקר‬ ‫הראו שחולי פרקינסון שיפרו באופן משמעותי משתנים רבים‬ ‫שקשורים בהליכה‪ ,‬כמו גודל הצעד‪ ,‬מהירות הצעידה‪ ,‬טווח‬ ‫התנועה של הנפת הזרועות ומספר הצעדים המבוצעים ביחידת‬ ‫זמן‪ ,‬בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת‪ .‬ממצאים אלו מעידים‬ ‫על כך שאסטרטגיות קוגניטיביות‪ ,‬כמו סדרה של הנחיות מובנות‬ ‫מראש‪ ,‬יכולות לשפר את תבנית ההליכה של חולה פרקינסון‪.‬‬ ‫אסטרטגיות הלמידה בתחום המוטורי ניתנות ליישום כאשר‬ ‫סביבת הלמידה מאפשרת ללומד לארגן את מחשבותיו‪ .‬כאשר‬ ‫התנאים בסביבת הלמידה הם קבועים‪ ,‬והלומד יודע בדיוק מה‬ ‫עליו לעשות‪ ,‬ניתן ללמדו אסטרטגיה שתסייע לו לארגן את‬ ‫מחשבותיו‪ .‬סביבות למידה כאלו כוללות מיומנויות מוטוריות‬ ‫סגורות בעלות קצב פנימי‪ ,‬המבוצעות בסביבה יחסית קבועה‬ ‫וצפויה מראש‪ ,‬שהלומד יכול לבחור מתי להתחיל את הביצוע‪.‬‬ ‫דוגמאות למיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי הן‪:‬‬ ‫זריקת חיצים למטרה‪ ,‬קליעה למטרה ברובה ותרגיל קרקע‬ ‫בהתעמלות‪.‬‬ ‫אחת מאסטרטגיות הלמידה הנחקרות ביותר בתחום המוטורי‬ ‫ובעולם הספורט היא אסטרטגיית חמשת הצעדים‪ ,‬אשר‬ ‫שימוש בכל אחד מן הצעדים עשוי לשפר את הביצוע המוטורי‪.‬‬ ‫אסטרטגיות אלו מיושמות לפני הביצוע המוטורי‪ ,‬במהלכו‬ ‫ולאחריו‪.‬‬ ‫חברים בעת שיעור לפעילות גופנית בפארק כפר סבא‬ ‫חמשת השלבים של האסטרטגיה הם‪:‬‬ ‫מוכנות לביצוע‪:‬‬ ‫בשלב זה המבצע מודרך כיצד להתכונן לביצוע‪ ,‬פיזית‬ ‫ומנטאלית‪ .‬יש להדגיש בפני המבצע את הצורך בסדר קבוע‬ ‫של פעולות ובבנייה של דרך חשיבה חיובית‪ .‬כדי לעשות זאת יש‬ ‫ליישם את הפעולות הבאות‪ :‬הכנת תכנית פעולה של המטלה‬ ‫)אופן הביצוע(‪ ,‬הגעה לרמת עוררות קבועה וחשיבה חיובית על‬ ‫הביצוע‪.‬‬ ‫הדמיה‪:‬‬ ‫תהליך חשיבתי שבו הלומד מדמיין עצמו מבצע את המטלה‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪ .‬קיימות שתי שיטות של הדמיה‪ :‬חיצונית‪,‬‬ ‫המכוונת את הלומד להתמקד באובייקט חיצוני )דהיינו‪ ,‬הלומד‬ ‫מדמיין כיצד ’גוף שלישי‘ מבצע את הפעולה(‪ ,‬ופנימית‪ ,‬המכוונת‬ ‫את הלומד להתמקד בו עצמו מבצע את הפעולה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫חשיבה ב‘גוף ראשון‘‪ .‬מחקרים מראים ששתי השיטות יעילות‬ ‫להשבחת למידה‪ .‬עם זאת שיטת ההדמיה הפנימית‪ ,‬כלומר‬ ‫חשיבה ב‘גוף ראשון‘‪ ,‬יעילה יותר לצורך ארגון המחשבות לפני‬ ‫הביצוע‪ ,‬שכן היא דורשת מהמבצע לחוש את מה שהוא עושה‪,‬‬ ‫או עומד לעשות‪.‬‬ ‫מיקוד קשב‪:‬‬ ‫היכולת להתמקד במטרה ולמנוע השפעה שלילית של הפרעות‬ ‫חיצוניות‪ ,‬כמו רעש של קהל והפרעות פנימיות וכמו מחשבות‬ ‫שליליות שעולות בעת הביצוע‪ .‬בעת היישום של שלב זה על‬ ‫המבצע להתמקד אך ורק בגירוי חיצוני אחד הקשור לסביבת‬ ‫הביצוע ולחשוב רק על גירוי זה במשך הביצוע‪.‬‬ ‫ביצוע‪:‬‬ ‫המבצע נדרש לבצע את המטלה ברצף וללא חשיבה על‬ ‫המתרחש )‪.(Just Do It‬‬ ‫הערכה‪:‬‬ ‫המבצע מעריך את איכות ביצועיו ומספק לעצמו משוב שיסייע‬ ‫לו לתקן את שגיאותיו ולהמריצו לפעול טוב יותר בניסיון הבא‪.‬‬ ‫אסטרטגיות קוגניטיביות‬ ‫סדרת מחקרי מעבדה ושדה סיפקו תמיכה לשימוש באסטרטגית‬ ‫חמשת הצעדים בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות סגורות‬ ‫בעלות קצב פנימי‪.‬‬ ‫סדרה של הנחיות מובנות מראש כמו אסטרטגית חמשת‬ ‫הצעדים‪ ,‬יכולה אולי לשפר את תבנית ההליכה של חולה פרקינסון‪.‬‬ ‫השימוש באסטרטגיות קוגניטיביות‪ ,‬עוקף‪ ,‬כאמור‪ ,‬את המעגלים‬ ‫בישראל‬ ‫פרקינסוןבישראל‬ ‫עמותתפרקינסון‬ ‫ביטאוןעמותת‬ ‫ביטאון‬ ‫מס‘‪55‬‬ ‫גליוןמס‘‬ ‫גליון‬ ‫‪2011‬‬ ‫ינואר‪2011‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪19‬‬ ‫חמישה צעדים‬ ‫קטנים ליצירת‬ ‫צעד אחד גדול‬ ‫המשובשים במוח כתוצאה ממחלת פרקינסון ומפעיל אזורים‬ ‫אחרים במוח לתכנון וביצוע של תנועה‪ .‬השימוש באסטרטגיות‬ ‫הללו מאפשר לחולה פרקינסון לייעל את מאפייני תנועתו כמו‬ ‫מהירות‪ ,‬שטף ודיוק התנועה‪ .‬אסטרטגית חמשת הצעדים‪,‬‬ ‫שנמצאה כיעילה וכמקדמת למידה בתהליכי למידה מוטורית‬ ‫של נבדקים בריאים‪ ,‬נבדקה רק במחקר פיילוט על מספר‬ ‫מאוד מצומצם של נבדקים כאסטרטגיה קוגניטיבית לטיפול‬ ‫במחלת פרקינסון ונמצאה כיעילה‪ .‬אני מיישם אותה על מטופליי‪,‬‬ ‫המדווחים על יעילותה‪.‬‬ ‫אסטרטגיות הלמידה בתחום‬ ‫המוטורי ניתנות ליישום כאשר‬ ‫סביבת הלמידה מאפשרת‬ ‫ללומד לארגן את מחשבותיו‪.‬‬ ‫כאשר התנאים בסביבת‬ ‫הלמידה הם קבועים‪ ,‬והלומד‬ ‫יודע בדיוק מה עליו לעשות‪,‬‬ ‫ניתן ללמדו אסטרטגיה שתסייע‬ ‫לו לארגן את מחשבותיו‪ .‬סביבות‬ ‫למידה כאלו כוללות מיומנויות‬ ‫מוטוריות סגורות בעלות קצב‬ ‫פנימי‪ ,‬המבוצעות בסביבה‬ ‫יחסית קבועה וצפויה מראש‪,‬‬ ‫שהלומד יכול לבחור מתי‬ ‫להתחיל את הביצוע‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לציין שכדי לחקור את השפעתה כראוי‬ ‫ובהתאם לדרישות העולם האקדמי‪ ,‬יש צורך בקבוצת מחקר‬ ‫גדולה יותר ובתנאי מחקר נוספים‪ .‬מחקרים עדכניים ומאמרי‬ ‫סקירה מעידים על חשיבות מציאתם של אסטרטגיות‬ ‫קוגניטיביות לטיפול מוטורי‪-‬קוגניטיבי בחולי פרקינסון‪ .‬בהקשר‬ ‫זה‪ ,‬שלב מיקוד הקשב ושלב ההדמיה הכלולים באסטרטגיית‬ ‫חמשת הצעדים‪ ,‬כבר נבדקו ככלי טיפולי בקרב חולי פרקינסון‬ ‫‪20‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫ונמצאו כיעילים‪ .‬שלבים אלו משמשים את החולה לפני‬ ‫ובמהלך ביצוע של מיומנות מוטורית סגורה בעלת קצב פנימי‪.‬‬ ‫אסטרטגיית חמשת הצעדים כוללת שלבים נוספים כמו הערכה‪,‬‬ ‫שייתכן ויאפשרו לחולה פרקינסון ללמוד עוד יותר על המיומנות‬ ‫לפני הביצוע‪ ,‬במהלכו ואחריו‪.‬‬ ‫בניסיוני למצוא מטלה מוטורית שתוגדר כ“חצי סגורה“‪ ,‬משמע‬ ‫שלא הכול ידוע מראש וסופה אינו קבוע‪ ,‬כי כך גם החיים‬ ‫האמיתיים שלנו‪ ,‬חיפשתי מטלה שתותאם בקצב שלה לחולי‬ ‫פרקינסון ובנוסף שתעניק לחולים צבע לחיים וחשיבה חיובית‪.‬‬ ‫חיפשתי מטלה מוטורית שיהיו בה מרכיבים מאסטרטגית חמשת‬ ‫הצעדים וגם שתעניק חיוך ומחשבות על ילדות בריאה ועל‬ ‫תנועה צעירה ורעננה‪ .‬בחיפושיי אלה נתקלתי במשחקי כדור‬ ‫עם מטופלי‪ ,‬בין אם אלו מסירות בכדור בידיים או מסירות זה‬ ‫לזה ברגליים‪ .‬היתרונות שבמשחקי כדור ברורים‪ .‬במקביל גיליתי‬ ‫את הבלון‪ ,‬פשוט במקרה‪ ,‬בלון מתוך שקית של ‪ 50‬בלונים שעולה‬ ‫עשרה שקלים‪ .‬התחלנו לשחק עם בלון שתנועתו באוויר איטית‬ ‫ומאפשרת לחולה זמן הכנה גדול יותר לפעולה‪ .‬הבלון מפחית‬ ‫את התנועה האיטית ומעלה את היכולת האירובית‪ ,‬משפר את‬ ‫התחלת התנועה ומשמר יציבה זקופה‪ ,‬רעד במנוחה ”פתאום“‬ ‫נפסק והתנועה במרחב נראית מקסימאלית ונורמאלית‪ .‬כיום כל‬ ‫מטופלי משחקים עם בלון בשילוב הצעדים של האסטרטגיה‬ ‫והתנועה נראית נהדרת והחמרת המצב הפיזי מואטת‪.‬‬ ‫כל מסקנותיי אלה הן רק בגדר השערות ולא הוכחו במחקר‬ ‫גדול‪ ,‬אבל מי כמוכם יודע שההמצאות הגדולות ביותר במאה‬ ‫האחרונה התחילו בהשערות ובניסיונות‪ .‬ש‘ ו‪-‬ח‘‪ ,‬שני מטופלים‬ ‫שלי‪ ,‬כבר עושים זאת במשך שנתיים תמימות באופן פרטי‬ ‫בביתם‪ .‬ב‘‪ ,‬מ‘‪ ,‬ד‘‪ ,‬נ‘ ו‪-‬ע‘‪ ,‬עושים זאת בקבוצה כבר ארבע שנים‬ ‫עם הפסקות בחודשי החופש הגדול ומדווחים על תחושה של‬ ‫”אדם נורמלי“ בתום התרגול וגם יומיים לפחות לאחר מכן‪.‬‬ ‫אשמח אם נשחק בבלון ונלמד את שלבי האסטרטגיה‬ ‫הקוגניטיבית בכדי ליצור איכות חיים טובה יותר‪ ,‬לכולנו ולבני‬ ‫משפחתנו שעוטפים אותנו באהבה ובמסירות אין קץ‪.‬‬ ‫*הכותב ליאור שניאור‪ ,‬הינו פיזיותרפיסט‪ ,‬מורה‬ ‫בכיר לפילאטיס ומאמן אישי‪ .‬מנהל מכון שניאור‬ ‫לבריאות הגוף ואיכות חיים ורכז מקצועי במכללת‬ ‫וינגייט‪ .‬מתמחה בשיקום חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫נייד‪.050-7932020 :‬‬ ‫קצרצרים מהעולם‬ ‫קרן המחקר ע“ש מייקל ג‘יי פוקס תעניק ‪ 3.5‬מיליון‬ ‫דולר לתשעה מחקרים שינסו להגיע לקידום ההבנה‬ ‫של מוטצית הגן‬ ‫קרן המחקר‬ ‫‪Michael J. Fox Foundation for Parkinson’s‬‬ ‫‪ Research‬הודיעה בנובמבר השנה על הענקת סה“כ‬ ‫של ‪ 3.5‬מיליון דולר לתשעה מחקרים שכולם מנסים להגיע‬ ‫לקידום ההבנה של מוטצית הגן )‪ 2LRRK (gene‬שהוא מטרה‬ ‫תרפאוטית מבטיחה למחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫הקשר בין המוטציה ‪ 2LRRK‬למחלת‬ ‫פרקינסון נעשה לראשונה בשנת ‪.2004‬‬ ‫המחקר עליו התקדם מאז ועד היום‬ ‫עד כדי כך‪ ,‬שהיום מאמינים שמוטציה‬ ‫זאת הינה הגורם הגנטי העיקרי למחלת‬ ‫פרקינסון‪ .‬ממצאים מעודכנים גם מראים‬ ‫ששינוים בתוך המוטציה ‪ ,2LRRK‬מעורבים‬ ‫אולי בצורה הנפוצה יותר של המחלה‪.‬‬ ‫עטיפת ספרו‬ ‫מסיבות אלה‪ ,‬זיהתה הקרן של ‪ MJFox‬את‬ ‫החדש של מ‪.‬ג‘‪.‬‬ ‫פוקס ”תמיד‬ ‫הגן הנ“ל כמטרה בעלת עדיפות גבוהה‬ ‫להביט למעלה“‬ ‫במחקר ה‪ ,PD-‬מה שהביא להחלטה‬ ‫להשקיע להשקיע סך של ‪ 17‬מיליון דולר עד היום‪ ,‬עבור‬ ‫אסטרטגיה רחבה אבל אינטגרטיבית‪.‬‬ ‫החוקרים יעזרו לברר את התפקיד של המוטציה ב‪ ,PD-‬תפקיד‬ ‫שהיה מובן כיום רק בחלקו‪ .‬הבנה זאת תושג על‪-‬ידי חקר‬ ‫התפקידים של המוטציה בתוך התא‪ .‬כמו כן‪ ,‬ינסו במחקרים‬ ‫לזהות חלבונים אחרים שפועלים בתוך תא )ונקראים ”שכבות“(‬ ‫כמקורות אפשריים למטרות תרפיות‪.‬‬ ‫חברת בריינסווי דיווחה על קבלת תוצאות‬ ‫ביניים מהמרכז הרפואי ”שיבא“‪ ,‬תל השומר‪ ,‬בניסוי בחולי‬ ‫פרקינסון שנערך על ידי חוקרים במרכז הרפואי בראשות ד“ר‬ ‫אורן כהן‪ .‬נמצא כי טיפול ‪ DEEP TMS‬שפותח בחברה לטיפול‬ ‫בקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי והמוטורי‪ ,‬הינו בטוח ויעיל ומביא‬ ‫לשיפור משמעותי בתפקוד המוטורי של חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫מטרת הניסוי הינה לבחון מה הם הפרמטרים הטובים ביותר‬ ‫לטיפול בחולי פרקינסון באמצעות ‪ .DEEP TMS‬לצורך כך‪ ,‬חולקו‬ ‫הנבדקים בניסוי לקבוצות משנה‪ ,‬כאשר בקבוצת הנבדקים‬ ‫שקיבלו שילוב של טיפול על הקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי‬ ‫בתדירות גבוהה ועל הקורטקס המוטורי בתדירות נמוכה‪ ,‬נצפה‬ ‫שיפור משמעותי ביחס למצבם טרם הניסוי‪ ,‬וכן ביחס לנבדקים‬ ‫בקבוצות האחרות שטופלו בפרמטרים אחרים במערך ניסויי‬ ‫דומה‪.‬‬ ‫ניסוי זה הינו ניסוי המשך לתוצאות שהגישה בריינסווי לפני כשנה‬ ‫בחולי פרקינסון‪ .‬אז הודיעה החברה כי היא מתכוונת להמשיך‬ ‫ולנסות לאתר את אזורי הגירוי והפרמטרים שיביאו לתגובה‬ ‫המרבית‪.‬‬ ‫עוזי סופר‪ ,‬מנכ“ל החברה‪ ,‬ציין ‪” :‬ניסוי זה ותוצאות אלו ממחישים‬ ‫את עוצמת הטכנולוגיה של ה‪ ,DEEP TMS-‬שיכולה להתמקד‬ ‫באזורים שונים ולבצע טיפול בתדירויות שונות‪ .‬הטיפול יכול‬ ‫להתבצע על ידי האצת הפעילות החשמלית‪ ,‬או דיכוי הפעילות‬ ‫החשמלית עפ“י הצורך‪ .‬שכן‪ ,‬ביכולתנו לנסות פרמטרים שונים‬ ‫באזורים שונים בעומק המוח על מנת להגיע לתוצאות הטובות‬ ‫ביותר בכל אינדיקציה ואינדיקציה“‪.‬‬ ‫פרופ‘ אברהם צנגן ממכון ויצמן‪ ,‬היועץ הנוירו‪-‬ביולוגי של החברה‪,‬‬ ‫אמר‪” :‬בניסוי זה נעשה מאמץ מתמשך למצוא פרמטרים‬ ‫של גירוי שיובילו לשיפור קליני משמעותי‪ .‬התוצאות החיוביות‬ ‫מלמדות לא רק על הפרמטרים המיטביים לשיפור קליני‪ ,‬אלא‬ ‫גם על הפתולוגיה של המחלה ברמת פעילות המוח“‪.‬‬ ‫עד כה גויסו לניסוי ‪ 47‬חולים הסובלים ממחלת פרקינסון‬ ‫בקבוצות השונות‪ .‬החולים קיבלו ‪ 12‬טיפולים במהלך תקופה‬ ‫של ‪ 30‬יום‪ .‬השפעת הטיפולים על הנבדקים נבחנה בימים שונים‬ ‫וכללה שימוש בבדיקות מקובלות להערכת התפקוד המוטורי‬ ‫של חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫חולה בבריטניה דיווחה על הטבה משמעותית‬ ‫במצבה לאחר שאימצה כלב‬ ‫אשה בת ‪ ,38‬החולה בפרנקיסון מזה ‪ 10‬שנים‪ ,‬דיווחה על הטבה‬ ‫משמעותית בסימפטומים של מחלתה מאז שאימצה כלב‪.‬‬ ‫אמנדה אוסבורן‪ ,‬אימצה כלב מסוג ווסט‪-‬היילנד טרייר )הכלב‬ ‫בפרסומת לוויסקי בלק‪-‬אנד‪-‬וויט( העונה לשם בנג‘י‪ .‬היא סיפרה‬ ‫לעיתון הבריטי ”סאן“‬ ‫כי מאז שהגיע הכלב‬ ‫לביתה והיא החלה‬ ‫לדאוג לצרכיו ולצאת‬ ‫עימו לטיולם רגליים‪,‬‬ ‫פחת במידה ניכרת‬ ‫הדיכאון ממנו סבלה‬ ‫וכן השתפרה הליכתה‪.‬‬ ‫השיפור במצבה היה‬ ‫כל כך מודגש ‪ -‬כולל‬ ‫שינה טובה יותר‬ ‫ווסט היילנד טרייר‬ ‫בלילה‪ ,‬שיפור בניידות‬ ‫וביחסים החברתיים שלה ‪ -‬שמומחים מאימפריאל קולג‘ בלונדון‬ ‫החליטו לפרסם את המקרה שלה בעולם‪.‬‬ ‫אוסבורן אמרה לכתבי העיתון שבנג‘י הרגיל אותה לשגרת‬ ‫יומו‪ ,‬הכוללת יציאה מן הבית והליכה מרובה וכי יש לו השפעה‬ ‫תרפויטית עליה‪” .‬אנחנו יוצאים הרבה להליכות בפארק”‪ ,‬אמרה‬ ‫אוסבורן ”ולעובדה זו יש חלק גדול בשיפור שחל בי‪ .‬זה מכריח‬ ‫אותי לצאת מן הבית‪ ,‬להיות בתנועה וללכת וגם מסיע לי להכיר‬ ‫אנשים חדשים תוך כדי הטיולים שלי עם בנג‘י“‪.‬‬ ‫סיפור זה מתווסף לאוסף הסיפורים הגדל והולך של אנשים‬ ‫שמחלתם הוקלה בשל אימוץ או קשר עם חיית חמד‪.‬‬ ‫רמות גבוהות של מנגן ונחושת באוויר‬ ‫תורמות לסיכון לחלות בפרקינסון‬ ‫רמות גבוהות של מנגן ונחושת‪ ,‬המזהמות את האוויר‬ ‫באזורים עירוניים‪ ,‬קשורות להעלאת הסיכון לתחלואה‬ ‫בפרקינסון‪ ,‬כך עולה ממחקר שביצעו מדענים מביה“ס‬ ‫לרפואה באונ‘ וושינגטון‪,‬‬ ‫בסנט לואיס שבמהלכו בדקו ‪ 35,000‬חולים‪ .‬המחקר מצא‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שאנשים החיים באזורים בהם נמצא זיהום כזה באוויר‪ ,‬היו בסיכון‬ ‫הגבוה פי ‪ 78‬אחוז לחלות בפרקינסון מאנשים שחיו במקומות‬ ‫בהם היה האוויר נקי‪ .‬רמות גבוהות של נחושת מעלות את הסיכון‬ ‫לחלות בפרקינסון ב‪ 11-‬אחוזים‪” .‬אנחנו מבצעים מעקב אחרי‬ ‫חולים מסוימים ובודקים את היסטוריית החשיפה של האנשים‬ ‫לזיהום‪ ,‬את התקדמות המחלה ואת התגובתיות לטיפול“‪ ,‬אמר‬ ‫ראש צוות המחקר‪ ,‬פרופ‘ אליסון וויליס‪” ,‬אם המחקרים הללו‬ ‫יאשרו שנמצאת התאמה בין רמות הזיהום למחלה נצטרך לבחון‬ ‫מחדש את ההגבלות הקיימות לגבי מזהמי אויר”‪.‬‬ ‫לדברי פרופ‘ וויליס מפעלי תעשייה רבים תרמו להצטברות של‬ ‫המזהמים הכימיים באוויר‪ ,‬כך שלא ניתן להטיל את האשמה‬ ‫על ממפעל מסוים‪” .‬המזהמים האלה נמצאים בכל מקום‪ ,‬ויש‬ ‫צורך לבחון את‬ ‫השפעתם עלינו‬ ‫ביתר דקדקנות“‪,‬‬ ‫קבע פרופ‘ וויליס‪.‬‬ ‫מחלת פרקינסון‬ ‫קשורה לחשיפה‬ ‫הדברה‬ ‫לחומרי‬ ‫צילום אילוסטרציה ו ל כ י מ י ק ל י ם‬ ‫הנמצאים בשימוש בחקלאות‪ ,‬כפי שהראו מספר מחקרים‪,‬‬ ‫אולם עד כה היה מעט מאוד ידוע לגבי העלאת הסיכון לחלות‬ ‫בפרקינסון לגבי אנשים המתגוררים באזורים עירוניים וחשופים‬ ‫לאוויר מזוהם‪ .‬כדי להימנע מגורמים כמו חומרי הדברה‘ ‪ -‬על‬ ‫מנת שלא לעוות את ההשוואה ‪ -‬התרכזו פרופ‘ וויליס ואנשי‬ ‫המחקר אך ורק באזורים עירוניים‪ .‬הם בדקו ‪ 35,000‬איש ומצאו‬ ‫כי באזורים בהם לא היה דווח על רמות חריגות של מנגן‪ ,‬נחושת‬ ‫או בדיל‪ ,‬התגלו מדי שנה ‪ 274‬מקרים חדשים של פרקינסון על‬ ‫כל ‪ 100,000‬איש‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬באזורים בהם היה קיים זיהום של מנגן באוויר‪,‬‬ ‫מספר החולים המאובחנים בשנה קפץ ל‪ 489.4-‬ובאזורים בהם‬ ‫היה קיים זיהום של נחושת מספר המאובחנים עלה ל‪304.2-‬‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫חשיפה לרמות עודפות של מנגן אפשרית באמצעות שאיפת‬ ‫אוויר מזוהם‪ ,‬במיוחד במקומות בהם המנגן משמש לתעשייה‪ ,‬וכן‬ ‫באמצעות שתיית מים או אכילת מזון שנותרו בו משקעי מנגן‪.‬‬ ‫חשיפה למנגן ברמות גבוהות עלולה לגרום נזק למוח‪.‬‬ ‫כמה זמן יכול חולה פרקינסון לחיות?‬ ‫מחקר חדש שנערך בארה“ב גילה קשר בין האופן בו מתפתחת‬ ‫מחלת פרקינסון בחולה‪ ,‬מאז שהוא מאובחן לראשונה‪ ,‬לבין‬ ‫תוחלת החיים שלו‪ ,‬או מספר השנים שהוא צפוי לחיות לאחר‬ ‫האבחון הראשוני‪.‬‬ ‫המחקר נמשך ‪ 12‬שנים וכלל ‪ 230‬חולי פרקינסון‪ .‬בסיומו של‬ ‫המחקר ‪ 211‬מהמשתתפים נפטרו‪ .‬מועד המוות עבור אנשים‬ ‫אלה היה בין שנתיים לשלושים ושבע שנים מאז האבחנה ‪ -‬טווח‬ ‫זמן רחב למדי‪ ,‬המצביע על החשיבות הרבה שיש לזיהוי של‬ ‫גורמי הסיכון המקרבים את הקץ‪ ,‬כדי שניתן יהיה להימנע מהם‬ ‫ולהגדיל את תוחלת חיי החולים‪.‬‬ ‫פרק הזמן הממוצע‪ ,‬מרגע גילוי הסימפטום הראשון ועד למוות‪,‬‬ ‫היה ‪ 16‬שנה‪ .‬הגיל הממוצע למות היה ‪ 81‬שנה‪ .‬המחקר גילה כי‬ ‫גורם הסיכון למוות עלה ב‪ 1.4-‬לכל ‪ 10‬שנות חיים מאז הופעת‬ ‫הסימפטום הראשון אצל החולה‪.‬‬ ‫המחקר מצא שחולים עם סימפטומים פסיכוטיים‪ ,‬כגון‬ ‫‪22‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫פרקינתון‬ ‫הלוצינציות‪ ,‬הזיות ואבדן זיכרון‪ ,‬היו בעלי ‪ 1.5‬יותר סיכון למות‬ ‫מוקדם יותר מאשר חולים ללא סימפטומים פסיכוטיים‪.‬‬ ‫חולים שסבלו מחסרים קוגניטיביים ופיתחו דמנציה‪ ,‬היו בסיכון‬ ‫כפול למוות מאשר חולים ללא חסרים קוגניטיביים‪ .‬גם לשיוך‬ ‫המגדרי‪ ,‬מסתבר‪ ,‬יש חשיבות‪ :‬גברים נמצאים בסיכון של‬ ‫‪ 1.6‬למוות מוקדם יחסית לנשים‪ .‬גם חולים אשר השיגו ציונים‬ ‫נמוכים במבחני תנועה היו בעלי סיכון גבוה יותר מחולים שהשיגו‬ ‫תוצאות גבוהות‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מצביעים על כך‪ ,‬שטיפול תרופתי המסוגל‬ ‫לדחות את מועד הופעת הפרעות התנועה‪ ,‬את הסימנים‬ ‫הפסיכוטיים ואת הדמנטיה בחולי פרקינסון‪ ,‬עשוי לשפר את‬ ‫תוחלת החיים שלהם‪.‬‬ ‫תרקדו טנגו‬ ‫‪ //‬ד“ר מיכל איזנשטט‬ ‫מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה‪Movement Disorder-‬‬ ‫‪ ,Society‬עולה כי שיעורי טנגו עשויים להוות שיטת שיקום‬ ‫חדשנית עבור חולי מחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫לדברי החוקרים‪ ,‬אחד מהשלבים הקריטיים במחלת הפרקינסון‬ ‫הינו כיפוף הגו‪ ,‬אשר כרוך פעמים רבות בהתחלת אובדן‬ ‫הרפלקסים הקשורים ליציבה‪ .‬לאחר שלב זה‪ ,‬מופיעה נטייה‬ ‫מוגברת לנפילות‪ ,‬הקשורה בסיכון מוגבר לשברים ואשפוזים‬ ‫מרובים הדורשים זמני החלמה ארוכים‪.‬‬ ‫שיפור ביציבה היה אחד מהיתרונות שהודגמו לאחר ‪ 5‬שבועות‬ ‫של שיעורי ריקודי טנגו שבוצעו בקרב ‪ 10‬חולי פרקינסון בשלב‬ ‫בינוני‪ .‬שיעורי הריקוד כללו שני שיעורים שנמשכו שעה בכל‬ ‫שבוע‪ ,‬וכן אימונים ביתיים באמצעות הדרכה ב‪ .DVD-‬האימונים‬ ‫הביתיים כללו תנועות שנבחרו ע“י ועדת נוירולוגים‪ ,‬מורי טנגו‪,‬‬ ‫חולים‪ ,‬מהנדסי ביו‪-‬רפואה‪ ,‬פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים‪.‬‬ ‫לאחר חודש של הפרוטוקול שהוזכר‪ ,‬בנוסף לשיפור בהערכה‬ ‫העצמית ובמצב הרוח‪ ,‬הוכח שיפור במדד המוטורי של סולם‬ ‫ה‪ ,Unified Parkinson’s Disease Rating Scale-‬בייחוד עבור אלו‬ ‫שהגיבו פחות טוב לטיפולים דופמינרגיים או טיפולים ניתוחיים‪.‬‬ ‫החוקרים מוסיפים כי עבור חלק גדול מן החולים‪ ,‬במסגרת ניתוח‬ ‫יציבה קינמטית תלת מימדי‪ ,‬נרשם שיפור משמעותי במקצב‬ ‫מחזורי הצעדים ונרשמה ירידה במידת תנוחת הכיפוף בירך‬ ‫ובאגן )‪ P < .05‬לכל הפרמטרים‪ ,‬לאחר ההתערבות(‪.‬‬ ‫המומחים מציינים כי ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בתצפיות‬ ‫שהדגימו בעבר כי תרפיה באמצעות ריקוד הינה מועילה במחלת‬ ‫פרקינסון‪ .‬המומחים מציינים גם שפותחו תוכניות ריקוד מיוחדות‬ ‫עבור חולי פרקינסון ומטפליהם‪.‬‬ ‫לדבריהם‪ ,‬טמון בריקוד הערך המוסף של צעדים ריתמיים‬ ‫ולעתים בלתי צפויים‪ .‬ערך מוסף זה אינו ייחודי לסוג מסוים של‬ ‫ריקוד‪ ,‬אלא לשפעול המשולב של שרירים‪ ,‬מפרקים ומערכת‬ ‫רגשית‪ ,‬שיכול להיות מותאם עפ“י הסביבה או התרבות הקיימת‪.‬‬ ‫מתוך כנס ה‪International Congress of Parkinson’s Disease and-‬‬ ‫‪ Movement Disorders‬של ה‪,(MDS (Movement Disorder Society-‬‬ ‫ארגנטינה‪.‬‬ ‫רס‪ ,‬ארגנ‬ ‫איירס‪,‬‬ ‫ביוני ‪ ,2010‬בבואנוס א‬ ‫שנערך ב ונ‬ ‫קצרצרים משלנו‬ ‫חברת בריינסווי דיווחה על קבלת תוצאות ביניים‬ ‫מהמרכז הרפואי ”שיבא“‪ ,‬תל השומר‬ ‫בניסוי בחולי פרקינסון שנערך על ידי חוקרים במרכז הרפואי‬ ‫בראשות ד“ר אורן כהן‪ .‬נמצא כי טיפול ‪ DEEP TMS‬שפותח‬ ‫בחברה לטיפול בקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי והמוטורי‪ ,‬הינו‬ ‫בטוח ויעיל ומביא לשיפור משמעותי בתפקוד המוטורי של‬ ‫חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫מטרת הניסוי הינה לבחון מה הם הפרמטרים הטובים ביותר‬ ‫לטיפול בחולי פרקינסון באמצעות ‪ .DEEP TMS‬לצורך כך‪ ,‬חולקו‬ ‫הנבדקים בניסוי לקבוצות משנה‪ ,‬כאשר בקבוצת הנבדקים‬ ‫שקיבלו שילוב של טיפול על הקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי בתדירות‬ ‫גבוהה ועל הקורטקס המוטורי בתדירות נמוכה‪ ,‬נצפה שיפור‬ ‫משמעותי ביחס למצבם טרם הניסוי‪ ,‬וכן ביחס לנבדקים בקבוצות‬ ‫האחרות שטופלו בפרמטרים אחרים במערך ניסויי דומה‪.‬‬ ‫ניסוי זה הינו ניסוי המשך לתוצאות שהגישה בריינסווי לפני כשנה‬ ‫בחולי פרקינסון‪ .‬אז הודיעה החברה כי היא מתכוונת להמשיך‬ ‫ולנסות לאתר את אזורי הגירוי והפרמטרים שיביאו לתגובה‬ ‫המרבית‪.‬‬ ‫עוזי סופר‪ ,‬מנכ“ל החברה‪ ,‬ציין ‪” :‬ניסוי זה ותוצאות אלו ממחישים‬ ‫את עוצמת הטכנולוגיה של ה‪ ,DEEP TMS-‬שיכולה להתמקד‬ ‫באזורים שונים ולבצע טיפול בתדירויות שונות‪ .‬הטיפול יכול‬ ‫להתבצע על ידי האצת הפעילות החשמלית‪ ,‬או דיכוי הפעילות‬ ‫החשמלית עפ“י הצורך‪ .‬שכן‪ ,‬ביכולתנו לנסות פרמטרים שונים‬ ‫באזורים שונים בעומק המוח על מנת להגיע לתוצאות הטובות‬ ‫ביותר בכל אינדיקציה ואינדיקציה“‪.‬‬ ‫פרופ‘ אברהם צנגן ממכון ויצמן‪ ,‬היועץ הנוירו‪-‬ביולוגי של החברה‪,‬‬ ‫אמר‪” :‬בניסוי זה נעשה מאמץ מתמשך למצוא פרמטרים‬ ‫של גירוי שיובילו לשיפור קליני משמעותי‪ .‬התוצאות החיוביות‬ ‫מלמדות לא רק על הפרמטרים המיטביים לשיפור קליני‪ ,‬אלא‬ ‫גם על הפתולוגיה של המחלה ברמת פעילות המוח“‪.‬‬ ‫עד כה גויסו לניסוי ‪ 47‬חולים הסובלים ממחלת פרקינסון‬ ‫בקבוצות השונות‪ .‬החולים קיבלו ‪ 12‬טיפולים במהלך תקופה‬ ‫של ‪ 30‬יום‪ .‬השפעת הטיפולים על הנבדקים נבחנה בימים שונים‬ ‫וכללה שימוש בבדיקות מקובלות להערכת התפקוד המוטורי‬ ‫סיכון מוגבר למלנומה‬ ‫בחולי פרקינסון‬ ‫צילום אילוסטרציה‬ ‫של חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫‪ //‬דר‘ רויטל גנדלמן מרטון‬ ‫מזה זמן רב קיים חשד לגביי קשר בין מחלת פרקינסון‬ ‫למלנומה‪ ,‬אם כי לא ברור האם הקשר הוא עם הטיפולים‬ ‫הדופאמינרגיים או עם המחלה עצמה‪.‬‬ ‫למרות שלפני כ‪ 40-‬שנה הועלה חשד לגבי הקשר בין לבודופה‬ ‫להישנות של מלנומה‪ ,‬לא נערכו מאז מחקרים מבוקרים שבדקו‬ ‫קשר זה‪ .‬עד ‪ 1999‬דיווח יצרן התרופה על כ‪ 50 -‬מקרים בהם‬ ‫קיים חשד לגביי קשר אפשרי עם הטיפול למלנומה‪ ,‬והסדרה‬ ‫הגדולה ביותר תיארה ‪ 11‬מקרים חדשים‪ .‬בהתחשב בכך שיותר‬ ‫מ‪ 200,000 -‬מקרים של מלנומה מאובחנים בארה“ב בכל תקופה‬ ‫של ‪ 5‬שנים ויותר ממיליון אמריקאים נוטלים לבודופה‪ ,‬המספר‬ ‫הכולל של המקרים קטן יחסית‪.‬‬ ‫מטרת העבודה להעריך קיומו של קשר אפשרי בין מחלת‬ ‫פרקינסון למלנומה בצפון אמריקה‪.‬‬ ‫שיטות‪ 31 :‬מרכזים רפואיים גייסו חולים עם פרקינסון אידיופטי‪.‬‬ ‫בביקור הראשון‪ ,‬נגבתה על ידי נוירולוג ההיסטוריה הרפואית‬ ‫של החולה‪ .‬בביקור השני‪ ,‬חישב דרמטולוג את גורמי הסיכון‬ ‫למלנומה‪ ,‬ערך בדיקה כל‪-‬גופית וביופסיה של נגעים החשודים‬ ‫למלנומה‪ ,‬שנבדקו ע“י מעבדה דרמטו‪-‬פתולוגית מרכזית‪ .‬כמו‬ ‫כן בוצעה השוואה בין היארעות מלנומה באוכלוסים הנבדקים‪,‬‬ ‫לבין זו שחושבה מנתוני מעקב אפידמיולוגי של מקרי סרטן‬ ‫בארה“ב ותכניות הסקר לסרטן עור של האגודה האמריקאית‬ ‫לדרמטולוגיה‪.‬‬ ‫תוצאות‪ 2106 :‬חולים )גיל ממוצע ‪ ,68.6‬משך מחלת פרקינסון‬ ‫ ‪ 7.1‬שנים( השלימו את המחקר‪ .‬רובם )‪ (84.8%‬קיבלו לבודופה‪.‬‬‫בדיקות דרמטולוגיות גילו ‪ 346‬נגעים פיגמנטריים‪ ,‬וממצאים‬ ‫דרמטו‪-‬פתולוגיים אישרו ‪ (0.9%) 20‬מלנומות ‪ in situ‬ו‪ 4-‬מלנומות‬ ‫חודרות )‪ .(0.2%‬בנוסף לכך‪ ,‬אנמנזה זיהתה ‪ 68‬מלנומות קודמות‬ ‫)‪ .(3.2%‬היארעות מחושבת ל‪ 5 -‬שנים של מלנומה חודרת בחולים‬ ‫אמריקאים עם פרקינסון‪ ,‬הייתה גבוהה פי ‪ 2.24‬מהצפוי לאוכלוסיות‬ ‫תואמות גיל ומין על פי נתוני מעקב אפידמיולוגי של מקרי סרטן‬ ‫בארה“ב ויותר מפי ‪ 7‬מהצפוי על פי מקרים מאובחנים בתכניות‬ ‫הסקר לסרטן עור של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬היארעות מלנומה גבוהה יותר בחולי פרקינסון‬ ‫בהשוואה לאוכלוסיה הכללית‪ .‬על אף הקושי בהשוואת מאגרי‬ ‫נתונים אחרים עם אוכלוסיית מחקר זו‪ ,‬המחקר תומך בהגברת‬ ‫הסקר למלנומה בקרב חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מעונן חלקית‬ ‫בקריצה קלה‬ ‫‪ //‬נילי רעם‬ ‫אינסומניהאינסומניה‬ ‫אינסומניה היא תופעה שכיחה עד כדי כאב בחייהם‬ ‫עכשיו‬ ‫של חולי פרקינסון‪ ,‬שפירושה‪ :‬הפרעת שינה‬ ‫אתם יודעים למה חולי פרקינסון נראים מן כאלה ”בלתי‬ ‫מודעים“ או ”לא נוכחים“ ‪ -‬זה בגלל שאנחנו נוטים לתפוס‬ ‫איזה חרופ בשעות היום‬ ‫לא‪ ,‬אינסומניה אינה איזו יבשת אקזוטית וגם אין זה שמה של‬ ‫הפרעה נפשית נדירה‪ .‬אינסומניה היא תופעה שכיחה עד כדי‬ ‫כאב בחייהם של חולי פרקינסון‪ ,‬שפירושה‪ :‬הפרעת שינה‪.‬‬ ‫השינה שלנו נודדת‪ .‬לא סתם נודדת בשכונה‪ ,‬אלא נודדת‬ ‫למרחקים כאלה‪ ,‬שמממש בלתי אפשרי להחזיר אותה‬ ‫למחוזותינו‪ .‬אני רואה את השעה על המיילים שאני מקבלת‬ ‫מחברי בעמותה‪ ,‬וברור לי שגם הם ערים‪ ,‬כמוני‪ ,‬בשלוש לפנות‬ ‫בוקר‪ .‬תחילתה של האינסומניה בכך שממש קשה לנו להסתובב‬ ‫במיטה‪ .‬אותה תנועה הכרחית המביאה לשינוי תנוחת השינה‪,‬‬ ‫שכל בן אדם בריא מבצע כלאחר יד ותוך כדי שינה‪ ,‬כרוכה‬ ‫אצלנו בהתעוררות‪ ,‬שכן בשל המחלה פשוט אין אנו מסוגלים‬ ‫להסתובב במיטה‪.‬‬ ‫יש לכך כל מיני פתרונות יצירתיים‪ .‬למשל אני תליתי מעל למיטה‬ ‫וו חזק אליו חיברתי חבל ומוט בקצהו‪ .‬בשביל להסתובב הייתי‬ ‫תעשו בכאילו עד שהוא יירדם ואז נשלח אותו חזרה‬ ‫למחלקה‪ .‬הניתוח הזה הוא בשביל אפקט הפלסבו בלבד‬ ‫‪24‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫האמת‪ ,‬בשנים הראשונות דווקא נהניתי‬ ‫מעוררות עודפת זו‪ ,‬שכן יכולתי להספיק‬ ‫הרבה מאוד דברים‪ .‬היה לי חצי לילה ולעתים‬ ‫לילה שלם בשביל לכתוב‪ ,‬לתייק‪ ,‬להשלים‬ ‫דברים ‪ -‬הרי ממילא הכל הלך כל כך לאט‪,‬‬ ‫אז כמה טוב שיש עוד זמן!‬ ‫נאחזת במוט ומרימה את עצמי למעלה קצת ואז מבצעת את‬ ‫שינוי התנוחה המיוחל‪ .‬אחרים בועטים ומכים בידיהם‪ ,‬משל היה‬ ‫עליהם לצלוח ים סוער‪ ,‬ויש המוותרים ונשארים באותה תנוחה‬ ‫כל הלילה ‪ -‬ובבוקר נראים כמו מומיה יצוקה בבטון‪.‬‬ ‫האמת‪ ,‬בשנים הראשונות דווקא נהניתי מעוררות עודפת זו‪ ,‬שכן‬ ‫יכולתי להספיק הרבה מאוד דברים‪ .‬היה לי חצי לילה ולעתים‬ ‫לילה שלם בשביל לכתוב‪ ,‬לתייק‪ ,‬להשלים דברים ‪ -‬הרי ממילא‬ ‫הכל הלך כל כך לאט‪ ,‬אז כמה טוב שיש עוד זמן!‬ ‫בהמשך‪ ,‬זה הפך להיות סיוט‪ .‬הייתי הולכת לישון בידיעה שזה לא‬ ‫יימשך יותר משעה‪ ,‬מקסימום שעתיים‪ .‬וכמו שעון ‪ -‬אחרי שעתיים‬ ‫אני ערה‪ .‬טלוויזיה‪ ,‬מקרר‪ ,‬מחשב‪ .‬מקרר‪ ,‬טלויזיה‪ ,‬מחשב‪...‬‬ ‫השילוש הקדוש של שעות הלילה‪.‬‬ ‫לפנות בוקר הייתי נרדמת מותשת ומתעוררת‪...‬כעבור שעתיים‪.‬‬ ‫איזה מזל שבמשך שעות היום לא הייתי צריכה להפגין ביצועים‬ ‫בעבודה כלשהי ויכולתי להשלים את החסר בנימנום פה‪ ,‬נימנום‬ ‫שם‪ .‬עכשיו אתם יודעים למה חולי פרקינסון נראים מן כאלה‬ ‫”בלתי מודעים“ או ”לא נוכחים“ ‪ -‬זה בגלל שאנחנו נוטים‬ ‫לתפוס איזה חרופ בשעות היום‪ .‬תבינו‪ ,‬אנחנו פשוט כל כך‬ ‫עייפיםםםםםםםםםם‪........‬‬ ‫מעונן‬ ‫חלקית‬ ‫הרופאים טוענים שאנחנו בדיכאון‪ .‬לא‬ ‫מדובר‬ ‫סתם דיכאון‪ ,‬אלא דיכאון קליני‬ ‫במצב מתמשך )חודשים רבים( המלווה‬ ‫במוטיבציה ירודה‪ ,‬התכנסות בתוך עצמך‪,‬‬ ‫קושי לתפקד בחיי היום יום ועוד‪.‬‬ ‫הרופאים טוענים שאנחנו בדיכאון‪ .‬לא סתם דיכאון‪ ,‬אלא דיכאון‬ ‫קליני‪ ,‬בניגוד לדיכאון חולף או דיכאון קל‪ ,‬או סתם מצב רוח ירוד‪.‬‬ ‫מבחינה רפואית‪ ,‬מדובר במצב מתמשך )חודשים רבים( המלווה‬ ‫במוטיבציה ירודה‪ ,‬התכנסות בתוך עצמך‪ ,‬קושי לתפקד בחיי‬ ‫היום יום ועוד‪.‬‬ ‫דיכאון קליני הוא אחד הסימפטומים המוקדמים‪ ,‬הקיימים‬ ‫והמוכרים במחלת פרקינסון ולכן כולנו מדוכאים או כפי‬ ‫שהתבטא הרופא שלי‪” :‬מעוננים“‪ .‬בשל ענני הדכדוך השורים‬ ‫עלינו‪ ,‬אנו צריכים ליטול תרופות נוגדות דיכאון‪ ,‬שאחרי נטילתן‬ ‫אנו אמורים להיות מרוממים משהו‪ ,‬או אפילו עולצים קלות‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬כאשר הייתי מדוכאת באופן קליני במיוחד‪ ,‬הרגשתי‬ ‫שאין טעם בחיים האלה‪ .‬אבל מייד אחר כך‪ ,‬אכלתי עוגת שוקולד‬ ‫עם קצפת‪ ,‬וטעם החיים חזר אלי בגדול‪ .‬דיכאון זה לא צחוק‪.‬‬ ‫קליני במיוחד לא‪ .‬אתה שוקע לך בתוכו עמוק יותר ויותר ואין‬ ‫לך שמץ שימצו של מושג שאתה בדיכאון‪ ,‬או איך לצאת מתוכו‪.‬‬ ‫זה ממש לא מסוג הדיכאונות שכל מיגדנייה‪ ,‬חנות הלבשה או‬ ‫אפילו מחלקת ’עשה זאת בעצמך‘ באייס יכולים לבטל במחי‬ ‫כרטיס אשראי אחד‪.‬‬ ‫הכי באסה זה דיכאון מעורב באפתיה‪ .‬זה כאשר נראה לך שאין‬ ‫טעם לחיים וגם לא אכפת לך בכלל‪ .‬לא אכפת לך מבן הזוג‪,‬‬ ‫מן המשפחה‪ ,‬לא משום תחום עניין שבעבר היה לך‪ ,‬לא מעצמך‬ ‫ולא מכלום‪ .‬לא בא לך לעשות כלום‪ ,‬לא בא לך לראות כלום‪ ,‬לא‬ ‫בא לך להיות כלום‪ .‬הדבר היחידי שבא לך לעשות זה להיכנס‬ ‫למיטה‪ ,‬למשוך את השמיכה מעל לראש ולישון‪ .‬ושלא יטרידו‬ ‫אותך‪ .‬ושיעזבו אותך בשקט‪.‬‬ ‫האמת היא ‪ -‬עתה ניתן להתרברב ‪ -‬שאני יצאתי מזה כבר‪.‬‬ ‫לוקחת ‪ 2‬כדורים נוגדי ביום והשמש שוב זורחת לי בבוקר‪,‬‬ ‫הציפורים מצייצות ועוגת השוקולד מצפה לי במקרר‪ .‬כמובן‬ ‫שאחרי שאוכל אותה אכנס שוב לדיכאון ‪ -‬לא קליני הפעם‪ ,‬אלא‬ ‫סתם דיכאון נפוץ שאחרי בליסת קלוריות אין ספור‪ .‬כי זאת יש‬ ‫לדעת ‪ -‬העלייה במשקל הינה גורם מספר ‪ 2‬לדיכאון בלתי קליני‬ ‫אצל חולי פרקינסון‪ ,‬או נכון יותר ‪ -‬אצל חולות פרקינסון‪ .‬אנחנו‬ ‫נפגשות ומתחילות ישר לקונן ולבכות זו על כתפי זו‪” .‬יו‪ ,‬כמה‬ ‫שמנתי“‪” ,‬בחייך‪’ ,‬סתכלי איזו בטן יש לי“‪ .‬בכך אנחנו מכלילות‬ ‫את עצמנו מחדש בקרב אוכלוסיית הנשים באשר הן‪ ,‬בריאות‬ ‫וחולות כאחד‪ ,‬ומרגישות הרבה יותר טוב‪.‬‬ ‫חבר אמר לי פעם‪” :‬נראה לי שיש הרבה יותר נוירולוגים הסובלים‬ ‫מדיכאון‪ ,‬מאשר חולי פרקינסון הסובלים מדיכאון“‪ .‬וואלה‪ ,‬חשבתי‪,‬‬ ‫זה נכון! אתה קורא את הספרים והמאמרים שהם כותבים על‬ ‫המחלה ומתברר לך שהם שרויים בדיכאון עמוק‪ ,‬המשפיע גם‬ ‫עליך‪ .‬אתה זורק את הספרים הצידה ו‪-‬הופ! יצאת מן הדיכאון!‬ ‫כמה פשוט‪.‬‬ ‫האמת היא ‪ -‬עתה ניתן להתרברב ‪ -‬שאני‬ ‫יצאתי מזה כבר‪ .‬לוקחת ‪ 2‬כדורים נוגדי ביום‬ ‫והשמש שוב זורחת לי בבוקר‪ ,‬הציפורים‬ ‫מצייצות ועוגת השוקולד מצפה לי במקרר‪.‬‬ ‫כמובן שאחרי שאוכל אותה אכנס שוב‬ ‫לדיכאון ‪ -‬לא קליני הפעם‪ ,‬אלא סתם דיכאון‬ ‫נפוץ שאחרי בליסת קלוריות אין ספור‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪5‬‬ ‫ינואר ‪2011‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אודות‬ ‫העמותה‬ ‫עמותת פרקינסון בישראל נוסדה בשנת ‪ 1993‬ע“י קבוצת‬ ‫חולים ובני משפחותיהם מאיזור חיפה והקריות‪ .‬העמותה מונה‬ ‫כיום ‪ 13‬סניפים ברחבי הארץ ומסייעת לחבריה‪ ,‬חולי פרקינסון‬ ‫ובני משפחותיהם‪ ,‬בהתמודדותם עם קשיי המחלה ובפגיעתה‬ ‫באיכות חייהם‪.‬‬ ‫העמותה פועלת שלא למטרות רווח‪ ,‬ללא הבדל גזע‪ ,‬מין‪ ,‬דת‪ ,‬או‬ ‫דעות פוליטיות ומנוהלת על ידי חבריה החולים‪ ,‬בני משפחותיהם‬ ‫וידידים‪ .‬אין מקבלי שכר בין נושאי התפקידים‪ ,‬וכל פעילי‬ ‫העמותה מבצעים את תפקידיהם בהתנדבות‪.‬‬ ‫לצד הנהלת העמותה פועלת ועדה רפואית מייעצת‪ ,‬המורכבת‬ ‫מבכירי הנוירולוגים בארץ‪ ,‬וכן חוג ידידים התומכים בפעולות‬ ‫העמותה‪.‬‬ ‫על עשייתה המבורכת והחשובה למען חולים במחלת פרקינסון‬ ‫זכתה העמותה באות הנשיא למתנדב תשס“ב ויו“ר העמותה‬ ‫הראשון‪ ,‬מר יצחק מחרז ז“ל זכה על פועלו למען חולי פרקינסון‬ ‫בישראל‪ ,‬במגן משרד העבודה והרווחה למתנדבים מצטיינים‬ ‫לשנת תשס“א‪.‬‬ ‫מטרת העמותה‬ ‫לסייע לחולים ובני משפחותיהם להתמודד עם קשיי המחלה‬ ‫ולהקל מהנטל הכרוך בהתנהלות בצילה‪.‬‬ ‫על מנת להשיג מטרה זו‪ ,‬פועלת העמותה במספר אפיקים‬ ‫ובנושאים שאין להם מענה בממסד הרפואי‪ ,‬או שהמענה הקיים‬ ‫הינו חלקי בלבד‪.‬‬ ‫מידע‪:‬‬ ‫העמותה מהווה מרכז מידע לחולים ולבני משפחותיהם‪ ,‬כמו גם‬ ‫לסטודנטים מאוניברסיטאות ומכללות‪ ,‬בכל הקשור למחלה‬ ‫ולדרכי ההתמודדות עם תופעותיה‪.‬‬ ‫אתר האינטרנט‪:‬‬ ‫אתר העמותה )בכתובת‪ (www.parkinson.org.il :‬מכיל מידע‬ ‫עדכני רב על המחלה ודרכי הטיפול בתופעותיה‪ .‬באתר פועל‬ ‫פורום כללי לחילופי ידע בין החברים וכן פורום ”שאלות לרופא“‪,‬‬ ‫המאפשר קבלת תשובות מקצועיות על שאלות המטרידות את‬ ‫החולה‪.‬‬ ‫הרצאות‪:‬‬ ‫מידי חודש מתקיימות בסניפי העמותה הפזורים ברחבי הארץ‬ ‫הרצאות בנושאים הנוגעים למחלה ובדרכים להתמודד איתה‪.‬‬ ‫בין המרצים‪ :‬רופאים‪ ,‬פסיכולוגים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬מרפאים‬ ‫בעיסוק‪ ,‬נציגי המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬יצרני התרופות‪.‬וכו‘‪.‬‬ ‫ביטאון ”פרקינתון“‪:‬‬ ‫העמותה מוציאה לאור את ביטאון ”פרקינתון“ )קדם לו ביטאון‬ ‫”עמיתים“( המכיל מגוון של מאמרים מקוריים‪ ,‬פרי עטם של טובי‬ ‫הרופאים בארץ‪ ,‬וכן כתבות מתורגמות‪ .‬כמו כן מפיקה העמותה‬ ‫‪26‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫פרקינתון‬ ‫עלונים‪ ,‬פרסומים וחוברות הדרכה בנושאים ספציפיים‪.‬‬ ‫פאנל מומחים ‪ -‬מבית ‪ /‬ומחוץ‬ ‫תמיכה חברתית‬ ‫העמותה‪ ,‬במסגרת הסניפים‪ ,‬מקיימת מפגשים‪ ,‬ימי כף ומסיבות‬ ‫חג‪ ,‬כדי להוציא את החולה מבדידותו‪ .‬הפעילות אינטנסיבית‬ ‫במיוחד בסניף חפ“ץ בו חברים חולי פרקינסון צעירים‪.‬‬ ‫פעילות גופנית‪:‬‬ ‫העמותה מסבסדת חוגים של פעילות גופנית לחברים‪ .‬מחקרים‬ ‫מדעיים מבוקרים הוכיחו שפעילות גופנית מגוונת )כגון‬ ‫פיזיותרפיה‪ ,‬הידרו‪-‬תרפיה וכד‘( היא בעלת השפעה חיובית על‬ ‫תפקוד החולה לטווח ארוך‪.‬‬ ‫קבוצות תמיכה‪:‬‬ ‫העמותה תומכת פסיכולוגית בחולה ובן‪/‬בת זוגו באמצעות‬ ‫קבוצות תמיכה‪ .‬מפגשי קבוצות התמיכה מתקיימים בסניפים‬ ‫והם מונחים בידי אנשי מקצוע‪ .‬הפגישות פתוחות לחברים ובני‬ ‫משפחותיהם והן נועדו ליצירת קשרים בין המתמודדים עם קשיי‬ ‫המחלה‪ ,‬לחילופי מידע‪ ,‬ללימוד מניסיון הזולת‪ ,‬לפתיחות ולחיזוק‪.‬‬ ‫פעילות יצירתית‪:‬‬ ‫העמותה מעודדת כתיבה יוצרת של החברים ומפרסמת את‬ ‫יצירותיהם באתר האינטרנט של העמותה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעודדת‬ ‫העמותה ביטוי יצירתי בפיסול וציור ומארגנת תערוכות להצגת‬ ‫יצירות החולים‪.‬‬ ‫סמינרים‪:‬‬ ‫העמותה מקיימת פעמיים בשנה‪ ,‬סמינרים בני ארבעה ימים‬ ‫לחברי העמותה ובני משפחותיהם‪ .‬לחולים הממעטים לצאת‬ ‫מביתם ניתנת האפשרות לשמוע הרצאות‪ ,‬להשתתף בחוגי תמיכה‬ ‫מגוונים ‪ -‬זוגיות‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬הידרותרפיה‪ ,‬עבודות יד‪ ,‬ציור‪ ,‬פיסול‬ ‫ועוד‪ .‬הפעילות החברתית הערה והמפגש עם עמיתים‪ ,‬השותפים‬ ‫לאותן בעיות‪ ,‬תורמים לעידוד החברים ובני זוגם‪.‬‬ ‫טיולים‪:‬‬ ‫במסגרת הפעילות בסמינרים ‪ -‬כמו גם במסגרת הסניפים ‪-‬‬ ‫יוזמת העמותה טיולים לחברים‪ .‬הטיולים נערכים בדרגות קושי‬ ‫שונות והם מותאמים למצבם של החולים בשלבי המחלה השונים‪.‬‬ ‫פעילות ציבורית‬ ‫העמותה פועלת מול אמצעי התקשורת במטרה להגביר את‬ ‫המודעות הציבורית למחלה‪ ,‬לחולים ולסבלם‪ ,‬ובמקביל להביא‬ ‫לשינוי תדמיתם בציבור‪.‬‬ ‫העמותה פועלת להרחבת סל הבריאות והכללתם בסל של‬ ‫תרופות חדשות וטיפולים מתקדמים‪.‬‬ ‫קשרים בינלאומיים‬ ‫העמותה חברה בארגון הגג האירופאי של עמותות פרקינסון ‪.EPDA -‬‬ ‫קח את שיקומך בידיים‬ ‫תפקודן התקין של הידיים הינו מפתח עיקרי וחשוב ביותר‬ ‫לביצוע פעילויות רבות ומגוונות בחיי היום יום‪ .‬מחלת פרקינסון‬ ‫יכולה לפגוע ביכולות התנועתיות של הידיים וכתוצאה מכך‬ ‫לגרום לפגיעה בביצוע משימות תפקודיות שונות‪.‬‬ ‫מערכת ביתית הנדטיוטר )‪ (HandTutor‬משקמת‬ ‫יכולות תנועתיות אלו של הידיים ובכך‬ ‫משפרת את תפקודו היומיומי‬ ‫מהי מערכת הנדטיוטר?‬ ‫של המטופל‪.‬‬ ‫מערכת הנדטיוטר‪ ,‬הינה מערכת שיקומית‬ ‫מתקדמת לצורך שיקום כף היד לשיפור התפקוד‬ ‫בגפה העליונה‪ .‬המערכת כוללת כפפה ארגונומית‬ ‫נוחה מאד לשימוש ותוכנה מקצועית וידידותית‬ ‫המאפשרת להעריך‪ ,‬לטפל ולעקוב אחר תהליך‬ ‫השיקום‪ .‬התוכנה מאפשרת הערכה אוביקטיבית‬ ‫וכמותית של המרכיבים התנועתיים של הידיים כגון‬ ‫טווחי התנועה‪ ,‬מהירות התנועה‪ ,‬ודיוק התנועה של‬ ‫אצבע‪/‬ות ושורש כף היד‪ .‬כמו כן ביצוע תרגילים‬ ‫אקטיבים ומאתגרים לשיפור השליטה המוטורית‪,‬‬ ‫בהתאם ליכולותיו של המטופל באופן פרטני‪ .‬סידרה‬ ‫של תרגילים מאתגרים ומעניינים מגבירים את‬ ‫המוטיבציה של המטופל להתמיד בשיקום היד בבית‪.‬‬ ‫התוכנה השיקומית מאפשרת גם טיפול ומעקב‬ ‫בבית באמצעות האינטרנט‪.‬‬ ‫בטיחות השימוש במערכת‬ ‫המערכת פותחה ע“י חברת ‪ MediTouch‬פיתוח‬ ‫ישראלי עליו חתומים מיטב המומחים בתחום‬ ‫השיקום והטכנולוגיה‪ .‬המערכת נחקרה בארץ‬ ‫במשך שנים במסגרת תוכנית המדען הראשי של‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫המערכת מאושרת לשימוש ע“י ‪ FDA ,CA‬משרד‬ ‫הבריאות הישראלי והנדסה רפואית‪ .‬המערכת אינה‬ ‫פולשנית ואינה גורמת לתופעות לוואי ונמצאת‬ ‫במרכזי שיקום גדולים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫אנו נעשה כל שביכולתנו לשפר את איכות חייכם‬ ‫מדיטצ‘ בע“מ‪ ,‬רחוב המלאכה ‪ 45‬אזור תעשיה פולג נתניה ‪09-8637477‬‬ ‫‪www.meditouch.co.il‬‬