‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫המחלקה לעבודה סוציאלית‬ ‫נייר עמדה בנושא‬ ‫קידום מענים לנשים במעגל הזנות‬ ‫מוגש על ידי סטודנטיות לעבודה סוציאלית בקורס "עבודה סוציאלית קהילתית"‬ ‫תמוז תשע"ב‪ ,‬יוני ‪0202‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הקדמה‬ ‫מסמך זה נכתב במסגרת קורס "עבודה סוציאלית קהילתית" בתואר ראשון לעבודה סוציאלית‪ .‬במהלך‬ ‫הקורס חקרנו את הבעיה החברתית של נשים במעגל הזנות בישראל‪ ,‬ערכנו אבחון אודות המצב הקיים‪ ,‬ונדרשנו‬ ‫להציג מענים שיביאו לקידום פתרון לבעיה‪.‬‬ ‫נייר עמדה זה נכתב לאחר שנה של עבודה מקיפה בנושא והשתתפות בוועדה ל"הכשרות מקצועית לנשים‬ ‫שורדות זנות"‪ ,‬אשר התקיימה בכנסת ב‪ 02.6.00-‬במסגרת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים אשר בראשה‬ ‫עומדת חברת הכנסת אורית זוארץ‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫"בזנות יש חוזה מוסכם של אינטראקציה (כוונה ברורה בין הצרכן לנצרך)‪ .‬עבור הזונה החוזה אומר "אני אהיה‬ ‫כלום‪ /‬אפס ואתה תהיה הכול"‪ ,‬ועבור הצרכן החוזה מתאזן‪ ,‬כלומר "אני אהיה הכול ואת תהיי אפס‪ /‬כלום"‪.‬‬ ‫החוזה מוסכם על ידי החלפת כסף או שווה ערך‪ ,‬או במקרים קיצוניים‪ ,‬על ידי הידיעה של הנצרך שהוא יכול‬ ‫לשרוד עוד יום אם יסכים"(גרינפטר‪ -‬גולד‪.)9002,‬‬ ‫יש האומרים ש"זנות היא המקצוע העתיק בעולם"‪ ,‬אולם זנות אינה מקצוע אלא בעיה חברתית שכיחה‬ ‫בעולם וכך גם בישראל‪ ,‬הפוגעת בכבודן ובגופן של העוסקות בה‪ 1.‬בשנים האחרונות מתחזקת המודעות לזנות‬ ‫בקרב גברים וטרנס‪-‬ג'נדרים‪ ,‬אולם כיוון שעבודת האבחון שלנו עסקה בנשים מעל גיל ‪ ,01‬נייר עמדה זה יעסוק רק‬ ‫בנשים בגירות‪.‬‬ ‫מבחינת מידת האלימות כלפי נשים‪ ,‬הזנות נתפסת כחמורה ביותר‪ .‬כתוצאה מכך היא מוכרת כאחת‬ ‫הטראומות המתמשכות והקיצוניות (גורבטוב ואלדר‪ .)9002 ,‬עם זאת‪ ,‬השפעת הזנות אינה מסתיימת אצל‬ ‫הפרטים העוסקים בה‪ ,‬אלא היא רלוונטית לחברה בכללותה (ברקאי‪. .)9000,‬‬ ‫על מנת להבין את הבעיה החברתית והשפעתה הן על הנשים העוסקות בזנות‪ ,‬והן ועל החברה כולה‪ ,‬יש‬ ‫לבחון תהליכים ודעות שרווחו בחברה‪ ,‬והביאו לתפיסת הזנות כמות שהיא היום‪ .‬רוב הנשים אשר מצויות בזנות‬ ‫לא נכנסו למעגל זה מתוך בחירה‪ .‬חלקן נכנסו כתוצאה מכפייה של הסרסור או הבעל אשר משמש כסרסור‪.‬‬ ‫במחקרים אחרים נמצא כי הכניסה למעגל הזנות נעשית מתוך מצוקה כלכלית והעדר אפשרויות תעסוקה‬ ‫חלופיות (הראל‪-‬שמש‪.)9000,‬‬ ‫רקע‬ ‫א‪ .‬היקף התופעה בישראל‬ ‫יש לציין כי תופעת הזנות באה בד בבד עם תופעת העבריינות ועם התמכרות ושימוש בסמים‪ .‬לכן‪ ,‬ישנו‬ ‫קושי באיסוף נתונים מדויקים לגבי היקף התופעה בכלל ובישראל בפרט‪ .‬דומה שמרבית הנתונים מבוססים על‬ ‫הערכות הקרובות למציאות במידה יחסית‪ ,‬כיוון שהן מתבססות על עדותן של נשים שהיו מצויות במעגל הזנות‬ ‫ויצאו ממנו‪ .‬ההערכות מצביעות כי בישראל ‪ 0200‬עוסקות בזנות כ‪ 000000 -‬נשים‪ ,‬כאשר הגיל הממוצע לכניסה‬ ‫למעגל הזנות עומד על ‪ 01‬שנה (הועדה לקידום מעמד האישה‪ .)0221 ,‬בישראל מתקיימים על פי ההערכות‬ ‫כמיליון ביקורים של צרכני זנות בשנה וניכר כי תעשיית הזנות מגלגלת כמיליארד שקל בשנה (איל‪;0221 ,‬ברקאי‪,‬‬ ‫‪.)9000‬‬ ‫‪1‬במסמך זה ננקטת לשון נקבה כיוון שרוב העוסקים בזנות הינן נשים‪ ,‬אולם הכוונה היא לשני המינים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪ .‬מאפייני התופעה‬ ‫על פי מחקרים‪ 02%-02% ,‬מכלל הנשים המצויות בזנות סורסרו על ידי בן זוגן הראשון‪ ,‬כאשר ברוב‬ ‫המכריע של המקרים קיים רקע של גילוי עריות או התעללות מינית קשה בילדות או בנעורים (ברקאי‪.)9000 ,‬‬ ‫ממחקרים בעולם עולה כי ‪ 80%‬מהנשים והנערות המצויות בזנות מותקפות פיזית‪ ,‬כאשר ‪55%‬‬ ‫מהתקיפות הללו נעשות על ידי לקוחות‪ .‬מחקרים אקדמאים מצאו כי אין הבדל בגילויי האלימות כלפי הנשים‬ ‫העוסקות בסוגים השונים של הזנות‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיימת אלימות כלפי הנשים ה"עובדות" בבתי בושת‪ ,‬מכוני ליווי‪,‬‬ ‫דירות דיסקרטיות או ברחוב (קאופמן‪ .)9002 ,‬נשים המצויות בזנות סובלות מנזקים גופניים קשים כגון‪:‬‬ ‫דימומים חיצוניים ופנימיים‪ ,‬שטפי דם‪ ,‬הפלות חוזרות ונשנות ואף מוות מאלימות ורצח‪ .‬רוב הנשים המצויות‬ ‫בזנות עברו ניצול מיני בקרב המשפחה‪ ,‬דבר המוביל לשימוש במנגנון הגנה של ניתוק רגשי בעת קיום יחסי המין‬ ‫מה ש"מסייע" להן להתמודדות עם ההשלכות הרגשיות הנובעות ממעגל הזנות‪ .‬מחקרים מראים שישנה שכיחות‬ ‫גבוהה העומדת על ‪ 61%‬להפרעות פוסט טראומטיות‪ ,‬ניתוק רגשי‪ ,‬שיכחון והפרעות חרדה ודיכאון בקרב הנשים‬ ‫המצויות בזנות (איל‪.)9008 ,‬‬ ‫ג‪ .‬הקשיים ביציאה ממעגל הזנות‬ ‫מתוך מחקר משווה הסוקר את תופעת הזנות בתשע מדינות‪ ,‬עולה כי ‪ 10%‬מהנשים המצויות בזנות‬ ‫רוצות לעזוב מעגל זה ולפתוח בחיים נורמטיביים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעטות הנשים אשר מצליחות לצאת ממעגל זה ללא‬ ‫עזרה מגורמים חיצוניים‪ .‬ישנן סיבות רבות לקושי ביציאה מהזנות‪ ,‬וביניהן שליטה פיזית ופסיכולוגית מצד‬ ‫הסרסור או בן הזוג‪ ,‬התמכרות לסמים אשר מחד עוזרת להקהות את הקושי בעיסוק בזנות‪ ,‬אך מנגד‪ ,‬יוצרת‬ ‫תלות בזנות כאמצעי למימון הסם‪ ,‬מחסור באפשרויות חלופיות לפרנסה ולקיום ועוד‪ .‬כל אלו מערימים קושי‬ ‫נוסף ביציאה ממעגל הזנות (ברקאי‪ .)9000 ,‬יתרה מזאת‪ ,‬נשים אשר מבקשות לצאת ממעגל הזנות נתקלות במגוון‬ ‫מכשולים נוספים‪ :‬סטיגמה חברתית‪ ,‬אטימות מצד מוסדות‪ ,‬מספר מקומות מוגבל במסגרות הטיפוליות‪-‬‬ ‫שיקומיות‪ ,‬חוסר במענים בערים ברחבי הארץ‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מתוך כך‪ ,‬הבעיה החברתית עצמה אינה מסתכמת בעיסוק בזנות‪ ,‬אלא עיקרה הוא העדר מענים‬ ‫חברתיים מספקים לנשים המבקשות לצאת ממעגל הזנות‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬קיים צורך ממשי במדיניות המסייעת‬ ‫לנשים אלו לשבור את המעגל‪ ,‬שכן לבדן וללא תמיכה קטנים סיכוייהן לעשות כן‪ .‬מתוך עבודת האבחון שערכנו‬ ‫עלה כי קיימים מגוון מענים‪ ,‬כדוגמת הפרויקטים הבין‪ -‬משרדיים‪ ,‬אך הם אינם מסוגלים לספק את כל הצרכים‬ ‫הנדרשים בכדי לאפשר לנשים לצאת ממעגל הזנות לצמיתות‪ .‬זאת בעיקר בשל מחסור במשאבים ותקציבים‬ ‫ברמה הארצית והמקומית‪ ,‬כמו גם קושי של הממשלה להביע עמדה נחרצת‪ ,‬וחוסר עניין ציבורי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מדיניות‬ ‫ד‪ .1.‬המדיניות בראי ההיסטוריה‬ ‫ישראל ירשה מן המנדט הבריטי דגם חלקי של הפללה בתעשיית המין‪ .‬הזנות וצריכתה לא הופללו‪ ,‬ומי‬ ‫שהופללו היו סרסורים ומנהלי בתי הבושת‪ .‬אך בשטח היה דגם אחר‪ .‬התגבשה מדיניות של "העלמת עין" בידי‬ ‫המשטרה והפרקליטות‪ ,‬מה שהתקבל בברכה על ידי גורמים עבריינים שרצו "שקט תעשייתי"‪.‬‬ ‫המודעות הציבורית הרחבה לתופעת הזנות התעוררה בשנת ‪ ,0211‬עם פרסומו של דו"ח בראשות השופטת הדסה‬ ‫בן‪ -‬עיתו‪ .‬דו"ח זה קבע‪ ,‬כי במדינת ישראל נשים רבות עוסקות בזנות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬ממצאי הדו"ח נכונים גם‬ ‫כעבור עשרות שנים (איל‪ ;0221 ,‬קמיר‪.)9002,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ד‪ .2.‬המצב הקיים כיום בישראל‬ ‫על פי חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,0211 -‬הזנות בפני עצמה אינה נחשבת לעבירה פלילית אלא הפעולות‬ ‫הקשורות לזנות הן הנחשבות בלתי חוקיות‪ .‬פעולות אלו כוללות סרסרות למעשי זנות‪ ,‬חזקת סרסרות‪ ,‬הבאת‬ ‫אדם לידי זנות או לידי עיסוק בזנות‪ ,‬סחר בבני אדם לעיסוק בזנות‪ ,‬ניצול קטינים לזנות‪ ,‬החזקה של מקום לשם‬ ‫זנות או השכרתו לשם כך (לוטן‪.)9006 ,‬‬ ‫בישראל מעולם לא עוצבה מדיניות מוצהרת בנוגע לסוגית הזנות‪ ,‬והגישה הדומיננטית שרווחה בעבר‬ ‫תפסה את הזנות כנעשית מתוך רצון ובחירה חופשית ולא מתוך הכרח‪ .‬הנשים נתפסו כ"סוטות" ואשמות במצבן‬ ‫(גור‪ .)0220 ,‬ההבנה כי יש נשים שחוות מצוקה רבה‪ ,‬וכי קיים צורך לשקול צעדים מעשיים על מנת לפתור את‬ ‫מצוקתן‪ ,‬היא תוצר של השנים האחרונות (איל‪.)0221 ,‬‬ ‫מתוך ההבנה כי בכדי למגר את הזנות יש צורך במדיניות חברתית כוללת‪ ,‬אשר תעניק לנשים את היכולת‬ ‫לשבור את המעגל‪ ,‬עולה צורך מיידי בפיתוח מדיניות מוצהרת למלחמה בתופעת הזנות בישראל‪.‬‬ ‫התקדמות משמעותית בתחום אירעה בשנת ‪ ,9001‬כאשר בעקבות דו"ח שהוגש לוועדה לקידום מעמד‬ ‫האישה על ידי נחשון‪ -‬גליק‪ ,‬פליאל‪ -‬טרוסמן‪ ,‬זינגר וגור‪ ,‬הוכרז על יציאתה לדרך של התוכנית הבין משרדית‬ ‫לטיפול ייעודי בנערות ונשים המצויות במעגל הזנות‪ .‬למטרה זו‪ ,‬הוקצב סכום של ‪ 00‬מיליון ‪ ₪‬לשנה שעוגן בבסיס‬ ‫התקציב (איל‪ .)9008 ,‬עיקרי התוכנית שהוצגה הינם‪ :‬פתיחת דירות חירום ללינה זמנית לנשים העוסקות בזנות;‬ ‫פתיחת מרכזי יום טיפוליים אשר יספקו טיפול נפשי פרטני וקבוצתי; הקמת ניידת שמטרתה לתת מענה רפואי‬ ‫דחוף לנשים העוסקות בזנות; ומתן סיוע ברכישת מיומנויות בסיסיות בתחומי החיים‪ .‬זאת על מנת להקל על‬ ‫שילובן של הנשים הללו בקהילה לכשיצאו ממעגל הזנות (איל‪ .)9008,‬התקציב שימש להקמת הפרויקטים הבין‬ ‫משרדיים‪" :‬סלעית" בתל אביב שמנוהל על ידי הגב' נעמה ריבלין‪" ,‬אופק נשי" בחיפה המנוהל על ידי הגב'‬ ‫ביאטריס רוזן כץ‪ ,‬ו"בשבילך" בבאר שבע המנוהל על ידי הגב' יהודית אילת אוזן‪.‬‬ ‫זוהי התקדמות ניכרת ביצירת מענים עבור הנשים אך עם זאת קיים מחסור תקציבי לפרויקטים‪ ,‬הן אלו‬ ‫המצויים בתחילת דרכם והן המבוססים יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקציבים הקיימים אינם מספיקים בשביל לסייע להיקף‬ ‫נרחב של נשים במעגל הזנות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המדיניות החברתית הקיימת בישראל ‪ 0200‬מובילה לקיצוץ שנתי‬ ‫מתמיד בתקציבי הרווחה‪ ,‬דבר המביא להפחתת היכולת לממן את המענים הקיימים ולפתח מענים אפשריים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 9008‬הועבר למשרד ראש הממשלה נייר מדיניות‪ ,‬המעלה את הבעיה החברתית של תופעת‬ ‫הזנות‪ ,‬ומציג את הבעייתיות הכרוכה בהעדר חקיקה בנושא (איל‪ .)0221 ,‬במסגרתו‪ ,‬הוצעו שלוש חלופות מדיניות‬ ‫שיובילו למיגור התופעות הכרוכות בזנות‪:‬‬ ‫חלופה ‪ -0‬התבססה על המודל בארצות הברית‪ ,‬הדוגל בהפללה מלאה של הזנות וכל המעורבים בה‪ .‬השיטה‬ ‫מחילה איסור מוחלט על זנות ועל כל המעשים הנלווים אליה או הכרוכים בה ודורשת אכיפה בלתי מתפשרת של‬ ‫החוק הפלילי‪ .‬על פי גישה זו אין לדרוש תמורה בעבור שירותי מין‪ ,‬ולכן הן הנשים בזנות והן לקוחותיהן עוברים‬ ‫עבירה פלילית‪.‬‬ ‫חלופה ‪ -9‬מיסוד דמוקרטי של הזנות בישראל לפי המודל ההולנדי‪ .‬חלופה זו כוללת בתוכה התרת קיומם של בתי‬ ‫בושת‪ .‬מדובר למעשה בחוק שמתיר זנות מרצון‪ ,‬כלומר דה‪ -‬קרימינליזציה של הזנות‪ .‬בתי בושת יהפכו לבתי‬ ‫עסק‪ ,‬ויהיו נתונים לביקורת מטעם רשויות המדינה‪.‬‬ ‫חלופה ‪ -3‬המודל השוודי המציע חוק המפליל את הלקוחות ואינו מפליל את הנשים העוסקות בזנות‪ .‬זוהי חקיקה‬ ‫שאוסרת קנייה וניסיון לקנייה של גופו של אדם אחר לצורך מין‪ .‬מדובר בהפללת הלקוחות בעבירה שדינה יהיה‬ ‫‪4‬‬ ‫עד חצי שנת מאסר ו‪/‬או קנס‪ .‬לתהליך החקיקה בשבדיה קדם מהלך ארוך של חינוך הציבור לשוויון נשים‬ ‫ולראיית הזנות כאלימות כלפי נשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקביל לחקיקה יצא קמפיין ארצי נגד הסחר בנשים בכלל‪ ,‬וזנות‬ ‫בפרט‪ ,‬מתוך דגש על צמצום הביקוש לשירותי מין (איל‪.)0221 ,‬‬ ‫בשנת ‪ 0200‬עברה בקריאה טרומית הצעת חוק הקוראת להפללת הלקוחות – "הצעת חוק איסור צריכת‬ ‫זנות וטיפול בקהילה (תיקוני חקיקה) התש"ע‪ ,"9000 -‬אשר מבוססת על המודל השוודי‪ .‬זוהי הצעת חוק פרטית‬ ‫של חברת הכנסת זהבה גלאון‪ ,‬שהייתה יו"ר וועדת המשנה למאבק בסחר בנשים‪ ,‬וכיום מובילה את הצעת החוק‬ ‫יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת אורית זוארץ‪ .‬החוק מציע שינוי מהותי בגישה ובמדיניות‪ ,‬אשר רואה בלקוח‪,‬‬ ‫ולא רק בסרסור‪ ,‬מרכיב מרכזי בשימור תופעת הזנות (אלמוג‪.)0220 ,‬‬ ‫הגדרת הבעיה‬ ‫זנות מוגדרת כמתן שירותים מיניים תמורת תשלום או שווה ערך לכסף‪ .‬המשגת העיסוק בזנות כחוויה‬ ‫טראומטית מתמשכת והבנת הנזקים הספציפיים הכרוכים בה‪ ,‬משמעותיות ביותר בבואנו לבחון סוגיות חברתיות‬ ‫שונות הנובעות מתופעת הזנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשגה זו חשובה אף יותר כעמדה מוסרית אתית וכגישה אנושית כלפי‬ ‫אותן נשים‪ .‬עמדה זו‪ ,‬המכירה בעוול המתמשך שנגרם להן והינה נטולת ביקורת ושיפוטיות‪ ,‬היא בסיס מחייב‬ ‫לשיקום העצמי של אותן נשים (מרמלשטיין‪.)9020 ,‬‬ ‫ממחקרים רבים עולה כי ככל שהנשים מצויות זמן רב יותר בתוך המעגל‪ ,‬כך קטנה יכולתן לשבור אותו‬ ‫ולצאת ממנו (גור‪ .)0220 ,‬נוסף על כך‪ ,‬בשל הסטיגמה האופפת את נושא הזנות‪ ,‬הן הנשים והן הסביבה מתקשים‬ ‫ליצור מענה אשר מחד יספק לנשים הרוצות לצאת ממעגל הזנות את האפשרות לכך‪ ,‬ומאידך לא יגדיר אותן או‬ ‫יתייג אותן כ"זונות" ‪.‬‬ ‫מדינת ישראל מצויה בתפר הדק שבין מיסוד להפללה‪ ,‬דבר המקשה על יצירת מענים הולמים ומספקים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬גם משרדי הממשלה השונים‪ ,‬ביניהם ביטוח הלאומי‪ ,‬משרד השיכון ומשרדים נוספים אינם מכירים‬ ‫בנשים העוסקות בזנות כאוכלוסייה מוחלשת העומדת בפני עצמה אשר זכאית לתמיכה וסיוע‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי כל אלו מביאים ליצירת מציאות מורכבת ולעיתים אף בלתי אפשרית ונשים המבקשות‬ ‫לצאת ממעגל הזנות פעמים רבות אינן מוצאות מענה הולם לצרכיהן‪ .‬כאמור‪ ,‬העדר המענים המקיפים מהווה‬ ‫בעיה חברתית העומדת בפני עצמה‪ ,‬אשר גורמת לכך שנשים אינן מצליחות לשבור את המעגל ולפתוח בחיים‬ ‫נורמטיביים‪.‬‬ ‫לאחר שביצענו אבחון הגדרנו כמטרת על את האמור לעיל‪:‬‬ ‫כל אישה הרוצה לצאת ממעגל הזנות תהיה זכאית לקבל את המענים הדרושים בכלל תחומי החיים על‬ ‫מנת לחיות בכבוד‪.‬‬ ‫בכדי לממש מטרה זו ניסחנו מספר חלופות אותן נביא להלן‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חלופות‬ ‫בעיני רוחנו אנו רואות כמה חלופות אפשריות בכדי לסייע לנשים המצויות במעגל הזנות לצאת ממנו ולפתוח‬ ‫בחיים חדשים‪.‬‬ ‫‪ .0‬הקמת הוסטלים ומקלטים‬ ‫פתרון זה מעניק מענה מיידי לנשים‪ ,‬ופועל ברבדים שונים מכיוון שהוא מספק גם דיור וגם שיקום‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬הוא מקל את הבדידות ומקדם תחושת ביטחון‪ ,‬שייכות והגנה הנובעות מחיבור לקבוצת השווים‪ ,‬דבר‬ ‫המאפשר צמיחה אישית‪.‬‬ ‫חסרונותיו של פתרון זה שהוא אינו פותר את הבעיה מהשורש‪ ,‬אלא מספק מענה זמני וחלקי בלבד‪ .‬כפי‬ ‫שכבר הוזכר‪ ,‬כיום קיימים מספר גופים המעניקים דירות חירום והוסטלים‪ ,‬אולם הם ממוקמים בשלוש‬ ‫ערים בארץ דבר היוצר מענה חלקי ואינו מספק‪ ,‬ואף מגביל את מידת הנגישות עבור נשים המתגוררות‬ ‫באזורים אחרים ברחבי הארץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬פתרון זה אינו פונה לכלל אוכלוסיית הנשים‪ ,‬שכן נשים עם ילדים‬ ‫או בעלות דיור עצמאי לא בהכרח יפנו להיעזר בפתרון שכזה‪.‬‬ ‫‪ .0‬שיקום תעסוקתי‬ ‫רבות מהנשים מצויות במעגל הזנות כיוון שאין להן אפשרות תעסוקתית אחרת בכדי להתקיים בכבוד‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הענקת אפשרות לרכישת מיומנות תעסוקתית חלופית יכולה לסייע לנשים לשבור את המעגל‪ .‬שיקום‬ ‫תעסוקתי יעניק לנשים ביטחון כלכלי ועצמאות ויגביר את תחושת המסוגלות שלהן תוך כדי העצמה‬ ‫אישית ומקצועית‪.‬‬ ‫הדבר דורש חקיקה‪ ,‬בדומה לחוק "שיקום נכי נפש בקהילה"‪ ,‬שכן בלעדיה תחום זה נותר עמום ונתון‬ ‫בשיקולי התקציב של כל מסגרת ובטוב ליבם של התורמים‪ .‬במידה והשיקום התעסוקתי ימומן על ידי‬ ‫המדינה וייערך ברמה ארצית כוללת‪ ,‬יחול שינוי ביכולתן של הנשים לרכוש תעסוקה נורמטיבית ולשבור‬ ‫את מעגל הזנות‪.‬‬ ‫חסרונותיו של פתרון זה‪ ,‬בכך שהוא חד מימדי ופותר רק פן אחד של הבעיה‪ .‬כך למשל‪ ,‬אינו נותן מענה‬ ‫לנזקים הנפשיים הכרוכים בעיסוק בזנות ומתמקד רק בפן המקצועי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מדובר בפתרון יקר‪,‬‬ ‫ארוך טווח ואין לו תוצאות מיידיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬העברת תקציבים לדרום וחלוקה הוגנת של משאבים בכדי להקים את המענים הדרושים‬ ‫מענה זה מתייחס לבעיה באזור הדרום‪ ,‬בו התמקד האבחון שערכנו‪ .‬כיום‪ ,‬פרויקט "בשבילך" הפועל‬ ‫בבאר שבע אינו מפעיל דירת חירום בדומה לפרויקטים "סלעית" ו"אופק נשי" מכיוון שהוא חסר את‬ ‫המשאבים הדרושים לכך‪ .‬ברגע שיהיו פתרונות ישימים וזמינים הדבר עשוי להוות זרז ולאפשר לאותן‬ ‫נשים לצאת ממעגל הזנות‪ .‬על המדינה לקחת אחריות על מצבה של אוכלוסיית הפריפריה‪ ,‬כאשר העברת‬ ‫תקציבים לדרום תאפשר מענים שאינם קיימים כיום ותכיר באוכלוסייה זו כשוות ערך‪ .‬הדבר דורש‬ ‫פעילות לובי והעלאת מודעות בנושא קיפוח הדרום‪.‬‬ ‫חסרונותיו של פתרון זה בכך שהוא מהווה מענה חלקי וזמני ברמה המקומית בלבד ‪,‬ואינו פותר את‬ ‫בעיית חוסר המענים בארץ בכללותה‪.‬‬ ‫‪.4‬העברת חוק שמכיר בנשים העוסקות בזנות כאוכלוסייה מוחלשת הזכאית לסל שיקום‬ ‫פתרון זה יגדיר חוקית את מעמדן של נשים העוסקות בזנות כאוכלוסייה מוחלשת הזכאית למענים‬ ‫ייעודיים; יעניק סיוע כלכלי‪ ,‬עזרה ותמיכה נפשית‪ ,‬סיוע רפואי‪ ,‬שירותי דיור‪ ,‬שיקום תעסוקתי ומקצועי‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ליווי משפחתי ועזרה במימון מעונות יום לילדים‪ ,‬הבטחת הכנסה וסיוע בתיווך מול מוסדות המדינה‪.‬‬ ‫הכרה חוקית זו תאפשר חיים בכבוד מחוץ למעגל הזנות‪ .‬דבר זה דורש חקיקת חוק שיבטיח את מתן סל‬ ‫השיקום באופן אוניברסאלי ולכן הוא פתרון ארוך טווח שדורש שינוי מדיניות מן היסוד‪.‬‬ ‫חסרונותיו של פתרון זה הוא בכך שהוא מתייג את אותן נשים כאוכלוסייה מוחלשת ולכן ישנן נשים שלא‬ ‫ירצו להיעזר בו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא אינו פתרון מיידי אלא תהליך ארוך טווח‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫מתוך הנתונים שלהלן בחרנו בחלופה של חקיקת חוק שיבטיח סל שיקום לנשים המבקשות לצאת ממעגל‬ ‫הזנות‪ .‬אנו מאמינות כי סיוע מקיף ונרחב החולש על כל תחומי החיים ומבטיח עזרה מעשית ונפשית כאחד‪ ,‬יכול‬ ‫לסייע בידי הנשים לשבור את המעגל ולקיים חיים נורמטיביים‪ ,‬ועל כן יתרונותיו גוברים על חסרונותיו‪.‬‬ ‫בדומה ל"חוק שילוב נכי נפש בקהילה" שהתקבל בשנת ‪ 9000‬והעניק סל שיקום בעל מאפיינים דומים‬ ‫למודל שהצענו למתמודדים בבריאות הנפש‪ ,‬ובכך אפשר את שילובם של נפגעי הנפש בקהילה‪ ,‬אנו מאמינות כי‬ ‫מתן סל שיקום לנשים העוסקות בזנות יכול לתרום באופן משמעותי לשיקומן ושילובן בקהילה‪ ,‬תוך הגדלת היקף‬ ‫הסיוע הניתן להן והעברת האחריות בתחום זה אל המדינה‪.‬‬ ‫להמלצתנו‪ ,‬הסל יכלול מענים בכל תחומי החיים הנוגעים לחיי האישה ומשפחתה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית‬ ‫‪‬‬ ‫ליווי נפשי‬ ‫‪‬‬ ‫ליווי משפחתי‪ ,‬תוך מתן דגש על תמיכה בילדים‬ ‫‪‬‬ ‫סיוע במעונות יום ובמסגרות חינוך נוספות‬ ‫‪‬‬ ‫הבטחת הכנסה‬ ‫‪‬‬ ‫קורס כישורי חיים‬ ‫‪‬‬ ‫תיאום‪ ,‬ליווי וסיוע אל מול מוסדות המדינה‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת מסגרת ייחודית לגמילה‬ ‫‪‬‬ ‫סיוע בדיור‬ ‫סל שיקום כדוגמת זה שהוצע‪ ,‬יספק לאישה המעוניינת לצאת ממעגל הזנות את האמצעים והכלים לשקם‬ ‫את חייה ואת חיי משפחתה‪ .‬אנו מאמינות כי איגום המענים הנדרשים תחת סל אחד והבטחתם לאוכלוסיה זו‬ ‫יביא לרווחה ניכרת לנשים אלו‪.‬‬ ‫סל שיקום רואה את כלל הצרכים כמכלול מענים המזינים זה את זה‪ ,‬ומשלימים אחד את השני‪ -‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬אישה ללא קורת גג לא תוכל ללכת לשיקום תעסוקתי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬סל השירותים רואה את האישה במרכז‬ ‫תהליך השיקום האישי והחברתי‪-‬קהילתי‪.‬‬ ‫תוכנית ליישום‬ ‫לשם קידום ותכנון רעיון סל השיקום‪ ,‬אנו סבורות כי יש צורך לאגד צוות חשיבה ופעולה שיורכב‬ ‫מגורמים מקצועיים‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬נציגות בין משרדית‪ ,‬נציגי ביטוח לאומי‪ ,‬נציגי משרד הרווחה ומגזר שלישי‬ ‫הפועלים בתחום ושותפים לקידום רווחתן של נשים המצויות בזנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו רואות חשיבות רבה לשילוב‬ ‫‪7‬‬ ‫נציגות של הסובלות מהבעיה שיתרמו מניסיונן וחווייתן האישית‪ .‬אנו ממליצות כי בין הגורמים השונים ייקחו‬ ‫חלק‪:‬‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫משרד התמ"ת‬ ‫משרד האוצר‬ ‫משרד המשפטים‬ ‫פרקליטות המדינה‬ ‫סנגוריה ציבורית‬ ‫המשרד לביטחון פנים‬ ‫משרד הפנים ‪ -‬רשות האוכלוסין‬ ‫משרד החינוך‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫הרשות לקידום מעמד האישה‬ ‫הרשות לשיקום האסיר‪ -‬אגף שיקום אסירות‬ ‫מכון תודעה ‪ -‬העוסק בחקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל‬ ‫סלעית ‪ -‬סיוע לנשים במעגל הזנות בתל אביב‬ ‫אופק נשי‪ -‬סיוע לנשים במעגל הזנות בחיפה‬ ‫בשבילך‪ -‬סיוע לנשים במעגל הזנות בבאר שבע‬ ‫"אישה לאישה" ‪ -‬מרכז פמיניסטי חיפה‬ ‫שדולת הנשים בישראל‬ ‫ארגון נעמ"ת‬ ‫ויצ"ו ישראל‬ ‫האגודה לזכויות האזרח‬ ‫אנשי אקדמיה‬ ‫סיכום‬ ‫מחויבותה ואחריותה של מדינת ישראל כלפיי אזרחיה היא להבטיח את ביטחונם ורווחתם‪ .‬במצב הקיים‬ ‫כיום‪ ,‬נשים העוסקות בזנות אינן מקבלות את המענים להם הן זקוקות על מנת לחיות בביטחון ורווחה מספקים‪,‬‬ ‫זאת על אף היותן חלק מאוכלוסיית המדינה‪ .‬על המדינה לקחת אחריות לרווחתן וביטחונן‪ ,‬באמצעות פעולה‬ ‫ישירה לשיקומן‪ .‬אנו מאמינות כי שיתוף פעולה אינטר‪-‬דיסצפלינארי בין הגורמים שצוינו לעיל‪ ,‬יוביל ליצירת שיח‬ ‫פורה ופעולה משמעותית לקידום סל השיקום ולמתן מענה שיפתור את הבעיה מן השורש‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪ .0‬איל‪ ,‬א‪" .)9008( .‬הנשים הנעלמות מן העין" נייר מדיניות בנושא‪ :‬זנות בישראל בין מיסוד להפללה‪ .‬חיבור‬ ‫במסגרת סדנת כתיבת ניירות מדיניות‪ .‬ביה"ס למדיניות ציבורית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .9‬אלמוג‪ ,‬ש‪ .)9002( .‬זנות‪ :‬לקראת המשגה משפטית של קלון חברתי‪ .‬נייר עמדה‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המחלקה‬ ‫למשפטים‪ .‬נבו הוצאה לאור‪ .‬עמ' ‪.91.3-03‬‬ ‫‪ .3‬ברקאי‪ ,‬מ‪ .)9000( .‬כלים לטיפול בבעיית הזנות בישראל‪ :‬נייר עמדה‪ .‬המכון לאסטרטגיה ציונית‪ ,‬נכתב‬ ‫במסגרת התוכנית למנהיגות צעירה‪.‬‬ ‫‪ .4‬גור‪ ,‬ע‪ .)9008( .‬מופקרות – נשים בזנות‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ :‬תל אביב‪.‬‬ ‫‪ .5‬גור‪ ,‬ע‪ .)9002( .‬הפללת לקוחות הזנות‪ -‬מחשבות על הצעת החוק לאיסור צריכת זנות‪ .‬מתוך אתר‪ :‬על‬ ‫פסיכותרפיה‬ ‫רגישת‬ ‫נשים‬ ‫מגדר‪,‬‬ ‫‪,‬גברים‬ ‫שבניהם‪.‬‬ ‫ומה‬ ‫נדלה‬ ‫בתאריך‬ ‫‪0‬‬ ‫בפברואר‬ ‫‪.9009‬‬ ‫‪http://anatgur.wordpress.com/2009/12/26/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%AA‬‬‫‪%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%94%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C‬‬‫‪%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7/‬‬ ‫‪ .6‬גורבטוב‪ ,‬ר‪ .‬ואדלר‪ ,‬ד‪ .)9002( .‬בגירים במצוקה קשה ובמצבי משבר‪ :‬סקירת השירותים החברתיים‪ ,‬חלק ג‪:‬‬ ‫יחידים בעלי אפיונים מיוחדים‪ .‬האגף למחקר והערכה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬עמ' ‪331.0-392‬‬ ‫‪ .0‬גליקמן‪ ,‬א‪" .‬השרים אישרו‪ :‬עונש ללקוחות שירותי הזנות"‪ 09 ,‬בפברואר ‪ ,9009‬אתר ‪ .YNET‬נדלה בתאריך‬ ‫‪ 09‬בפברואר ‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4188537,00.html .9009‬‬ ‫‪ .1‬גלעד‪ ,‬נ‪ .)9002( .‬סיוע הרשויות לקורבנות סחר בבני אדם בתחומי הרווחה והבריאות‪ .‬אתר הכנסת‪ ,‬מרכז‬ ‫המחקר‬ ‫והמידע‪.‬‬ ‫בתאריך‬ ‫נדלה‬ ‫‪09‬‬ ‫בפברואר‬ ‫‪.9009‬‬ ‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02346.pdf‬‬ ‫‪ .0‬גרינפטר‪-‬גולד‪ ,‬ל‪ .)9000( .‬מה בין אפולו וזנות‪ .‬מכון תודעה‪ :‬ממושג עמום לתהליך יוצר משמעות‪ .‬מתוך‪ :‬כנס‬ ‫זנות בישראל‪ 2 ,‬למרץ ‪.9000‬‬ ‫‪ .02‬הראל שמש‪ ,‬ע‪ .)9000( .‬ג'וזפין בטלר‪ :‬כיצד שינה מאבק של אישה אחת‪ ,‬לביטול מיסוד הזנות באנגליה של‬ ‫המאה ה – ‪ ,02‬את מעמדן של נשים‪ ,‬בנות המעמד הנמוך‪ .‬מתוך אתר מכון תודעה‪ .‬נדלה בתאריך ‪ 0‬בפברואר‬ ‫‪http://www.macom.org.il/JosephineButler.pdf .9009‬‬ ‫‪ .00‬לוטן א‪ .)9006( .‬הזנות בישראל‪-‬סקירת התופעה ויחס הממסד אליה‪ .‬מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מחלקת‬ ‫מידע‬ ‫ומחקר‪.‬‬ ‫אתר‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫נדלה‬ ‫בתאריך‬ ‫‪99‬‬ ‫בפברואר‬ ‫‪9009‬‬ ‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01632.pdf‬‬ ‫‪ .00‬נוסבוים‪ ,‬מ‪" .‬הלכת לזונה? שב בכלא‪ ,‬או לפחות לך לטיפול!" ‪ 06‬בפברואר ‪ .9009‬אתר הפורטל המשפטי‬ ‫לקהל הרחב‪ .‬נדלה בתאריך ‪ 08‬בפברואר ‪http://www.mishpati.co.il/Article.aspx?articleId=1277 .9009‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .03‬נחשון‪-‬גליק‪,‬צ‪ .‬פליאל טרוסמן‪ ,‬ע‪ .‬זינגר‪ ,‬מ‪ .‬גור‪ ,‬ע‪ .)0220( .‬תוכנית בין משרדית לטיפול בזנות בישראל‪-‬‬ ‫תמצית ‪ ,‬הוגש לוועדה לקידום מעמד האישה‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬השירות לרווחת הפרט‬ ‫והמשפחה‪.‬‬ ‫‪ .04‬פדר‪ ,‬ד‪ .)9000( .‬במשרדים ממוזגים‪ .‬אתר מכון תודעה‪ ,‬נדלה בתאריך ‪ 92‬בינואר ‪.9009‬‬ ‫‪http://www.macom.org.il/Todaa/acoffices.pdf‬‬ ‫‪ .05‬קאופמן‪ ,‬א‪" .)0225( .‬מהי זנות‪ -‬תובנה לתוך קהילת הנשים בזנות"‪ ,‬דו"ח מכון תודעה‪.‬‬ ‫‪ .06‬קמיר‪,‬א‪ .)9008( .‬זנות‪ ,‬הזניה‪ ,‬זכויות אדם וכבוד האדם‪ ,‬פמיניזם זכויות ומשפט‪ .‬פרק ‪ -00‬כבוד האדם זנות‬ ‫ופורנוגרפיה‪.‬‬ ‫‪ .00‬הצעת החוק של חברי הכנסת בכנסת השמונה עשרה‪ .‬הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה (תיקוני‬ ‫חקיקה)‬ ‫התש"ע‪.9000 -‬‬ ‫אתר משרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫‪/http://www.pmo.gov.il/MA/znut/chok‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נדלה בתאריך ‪ 03‬בפברואר‬ ‫‪.9009‬‬