הורדה - מכון תודעה - למאבק בתופעת הזנות

‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫המחלקה לעבודה סוציאלית‬
‫נייר עמדה בנושא‬
‫קידום מענים לנשים במעגל הזנות‬
‫מוגש על ידי סטודנטיות לעבודה סוציאלית בקורס "עבודה סוציאלית קהילתית"‬
‫תמוז תשע"ב‪ ,‬יוני ‪0202‬‬
‫‪1‬‬
‫הקדמה‬
‫מסמך זה נכתב במסגרת קורס "עבודה סוציאלית קהילתית" בתואר ראשון לעבודה סוציאלית‪ .‬במהלך‬
‫הקורס חקרנו את הבעיה החברתית של נשים במעגל הזנות בישראל‪ ,‬ערכנו אבחון אודות המצב הקיים‪ ,‬ונדרשנו‬
‫להציג מענים שיביאו לקידום פתרון לבעיה‪.‬‬
‫נייר עמדה זה נכתב לאחר שנה של עבודה מקיפה בנושא והשתתפות בוועדה ל"הכשרות מקצועית לנשים‬
‫שורדות זנות"‪ ,‬אשר התקיימה בכנסת ב‪ 02.6.00-‬במסגרת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים אשר בראשה‬
‫עומדת חברת הכנסת אורית זוארץ‪.‬‬
‫מבוא‬
‫"בזנות יש חוזה מוסכם של אינטראקציה (כוונה ברורה בין הצרכן לנצרך)‪ .‬עבור הזונה החוזה אומר "אני אהיה‬
‫כלום‪ /‬אפס ואתה תהיה הכול"‪ ,‬ועבור הצרכן החוזה מתאזן‪ ,‬כלומר "אני אהיה הכול ואת תהיי אפס‪ /‬כלום"‪.‬‬
‫החוזה מוסכם על ידי החלפת כסף או שווה ערך‪ ,‬או במקרים קיצוניים‪ ,‬על ידי הידיעה של הנצרך שהוא יכול‬
‫לשרוד עוד יום אם יסכים"(גרינפטר‪ -‬גולד‪.)9002,‬‬
‫יש האומרים ש"זנות היא המקצוע העתיק בעולם"‪ ,‬אולם זנות אינה מקצוע אלא בעיה חברתית שכיחה‬
‫בעולם וכך גם בישראל‪ ,‬הפוגעת בכבודן ובגופן של העוסקות בה‪ 1.‬בשנים האחרונות מתחזקת המודעות לזנות‬
‫בקרב גברים וטרנס‪-‬ג'נדרים‪ ,‬אולם כיוון שעבודת האבחון שלנו עסקה בנשים מעל גיל ‪ ,01‬נייר עמדה זה יעסוק רק‬
‫בנשים בגירות‪.‬‬
‫מבחינת מידת האלימות כלפי נשים‪ ,‬הזנות נתפסת כחמורה ביותר‪ .‬כתוצאה מכך היא מוכרת כאחת‬
‫הטראומות המתמשכות והקיצוניות (גורבטוב ואלדר‪ .)9002 ,‬עם זאת‪ ,‬השפעת הזנות אינה מסתיימת אצל‬
‫הפרטים העוסקים בה‪ ,‬אלא היא רלוונטית לחברה בכללותה (ברקאי‪. .)9000,‬‬
‫על מנת להבין את הבעיה החברתית והשפעתה הן על הנשים העוסקות בזנות‪ ,‬והן ועל החברה כולה‪ ,‬יש‬
‫לבחון תהליכים ודעות שרווחו בחברה‪ ,‬והביאו לתפיסת הזנות כמות שהיא היום‪ .‬רוב הנשים אשר מצויות בזנות‬
‫לא נכנסו למעגל זה מתוך בחירה‪ .‬חלקן נכנסו כתוצאה מכפייה של הסרסור או הבעל אשר משמש כסרסור‪.‬‬
‫במחקרים אחרים נמצא כי הכניסה למעגל הזנות נעשית מתוך מצוקה כלכלית והעדר אפשרויות תעסוקה‬
‫חלופיות (הראל‪-‬שמש‪.)9000,‬‬
‫רקע‬
‫א‪ .‬היקף התופעה בישראל‬
‫יש לציין כי תופעת הזנות באה בד בבד עם תופעת העבריינות ועם התמכרות ושימוש בסמים‪ .‬לכן‪ ,‬ישנו‬
‫קושי באיסוף נתונים מדויקים לגבי היקף התופעה בכלל ובישראל בפרט‪ .‬דומה שמרבית הנתונים מבוססים על‬
‫הערכות הקרובות למציאות במידה יחסית‪ ,‬כיוון שהן מתבססות על עדותן של נשים שהיו מצויות במעגל הזנות‬
‫ויצאו ממנו‪ .‬ההערכות מצביעות כי בישראל ‪ 0200‬עוסקות בזנות כ‪ 000000 -‬נשים‪ ,‬כאשר הגיל הממוצע לכניסה‬
‫למעגל הזנות עומד על ‪ 01‬שנה (הועדה לקידום מעמד האישה‪ .)0221 ,‬בישראל מתקיימים על פי ההערכות‬
‫כמיליון ביקורים של צרכני זנות בשנה וניכר כי תעשיית הזנות מגלגלת כמיליארד שקל בשנה (איל‪;0221 ,‬ברקאי‪,‬‬
‫‪.)9000‬‬
‫‪1‬במסמך זה ננקטת לשון נקבה כיוון שרוב העוסקים בזנות הינן נשים‪ ,‬אולם הכוונה היא לשני המינים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬מאפייני התופעה‬
‫על פי מחקרים‪ 02%-02% ,‬מכלל הנשים המצויות בזנות סורסרו על ידי בן זוגן הראשון‪ ,‬כאשר ברוב‬
‫המכריע של המקרים קיים רקע של גילוי עריות או התעללות מינית קשה בילדות או בנעורים (ברקאי‪.)9000 ,‬‬
‫ממחקרים בעולם עולה כי ‪ 80%‬מהנשים והנערות המצויות בזנות מותקפות פיזית‪ ,‬כאשר ‪55%‬‬
‫מהתקיפות הללו נעשות על ידי לקוחות‪ .‬מחקרים אקדמאים מצאו כי אין הבדל בגילויי האלימות כלפי הנשים‬
‫העוסקות בסוגים השונים של הזנות‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיימת אלימות כלפי הנשים ה"עובדות" בבתי בושת‪ ,‬מכוני ליווי‪,‬‬
‫דירות דיסקרטיות או ברחוב (קאופמן‪ .)9002 ,‬נשים המצויות בזנות סובלות מנזקים גופניים קשים כגון‪:‬‬
‫דימומים חיצוניים ופנימיים‪ ,‬שטפי דם‪ ,‬הפלות חוזרות ונשנות ואף מוות מאלימות ורצח‪ .‬רוב הנשים המצויות‬
‫בזנות עברו ניצול מיני בקרב המשפחה‪ ,‬דבר המוביל לשימוש במנגנון הגנה של ניתוק רגשי בעת קיום יחסי המין‬
‫מה ש"מסייע" להן להתמודדות עם ההשלכות הרגשיות הנובעות ממעגל הזנות‪ .‬מחקרים מראים שישנה שכיחות‬
‫גבוהה העומדת על ‪ 61%‬להפרעות פוסט טראומטיות‪ ,‬ניתוק רגשי‪ ,‬שיכחון והפרעות חרדה ודיכאון בקרב הנשים‬
‫המצויות בזנות (איל‪.)9008 ,‬‬
‫ג‪ .‬הקשיים ביציאה ממעגל הזנות‬
‫מתוך מחקר משווה הסוקר את תופעת הזנות בתשע מדינות‪ ,‬עולה כי ‪ 10%‬מהנשים המצויות בזנות‬
‫רוצות לעזוב מעגל זה ולפתוח בחיים נורמטיביים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעטות הנשים אשר מצליחות לצאת ממעגל זה ללא‬
‫עזרה מגורמים חיצוניים‪ .‬ישנן סיבות רבות לקושי ביציאה מהזנות‪ ,‬וביניהן שליטה פיזית ופסיכולוגית מצד‬
‫הסרסור או בן הזוג‪ ,‬התמכרות לסמים אשר מחד עוזרת להקהות את הקושי בעיסוק בזנות‪ ,‬אך מנגד‪ ,‬יוצרת‬
‫תלות בזנות כאמצעי למימון הסם‪ ,‬מחסור באפשרויות חלופיות לפרנסה ולקיום ועוד‪ .‬כל אלו מערימים קושי‬
‫נוסף ביציאה ממעגל הזנות (ברקאי‪ .)9000 ,‬יתרה מזאת‪ ,‬נשים אשר מבקשות לצאת ממעגל הזנות נתקלות במגוון‬
‫מכשולים נוספים‪ :‬סטיגמה חברתית‪ ,‬אטימות מצד מוסדות‪ ,‬מספר מקומות מוגבל במסגרות הטיפוליות‪-‬‬
‫שיקומיות‪ ,‬חוסר במענים בערים ברחבי הארץ‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מתוך כך‪ ,‬הבעיה החברתית עצמה אינה מסתכמת בעיסוק בזנות‪ ,‬אלא עיקרה הוא העדר מענים‬
‫חברתיים מספקים לנשים המבקשות לצאת ממעגל הזנות‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬קיים צורך ממשי במדיניות המסייעת‬
‫לנשים אלו לשבור את המעגל‪ ,‬שכן לבדן וללא תמיכה קטנים סיכוייהן לעשות כן‪ .‬מתוך עבודת האבחון שערכנו‬
‫עלה כי קיימים מגוון מענים‪ ,‬כדוגמת הפרויקטים הבין‪ -‬משרדיים‪ ,‬אך הם אינם מסוגלים לספק את כל הצרכים‬
‫הנדרשים בכדי לאפשר לנשים לצאת ממעגל הזנות לצמיתות‪ .‬זאת בעיקר בשל מחסור במשאבים ותקציבים‬
‫ברמה הארצית והמקומית‪ ,‬כמו גם קושי של הממשלה להביע עמדה נחרצת‪ ,‬וחוסר עניין ציבורי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדיניות‬
‫ד‪ .1.‬המדיניות בראי ההיסטוריה‬
‫ישראל ירשה מן המנדט הבריטי דגם חלקי של הפללה בתעשיית המין‪ .‬הזנות וצריכתה לא הופללו‪ ,‬ומי‬
‫שהופללו היו סרסורים ומנהלי בתי הבושת‪ .‬אך בשטח היה דגם אחר‪ .‬התגבשה מדיניות של "העלמת עין" בידי‬
‫המשטרה והפרקליטות‪ ,‬מה שהתקבל בברכה על ידי גורמים עבריינים שרצו "שקט תעשייתי"‪.‬‬
‫המודעות הציבורית הרחבה לתופעת הזנות התעוררה בשנת ‪ ,0211‬עם פרסומו של דו"ח בראשות השופטת הדסה‬
‫בן‪ -‬עיתו‪ .‬דו"ח זה קבע‪ ,‬כי במדינת ישראל נשים רבות עוסקות בזנות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬ממצאי הדו"ח נכונים גם‬
‫כעבור עשרות שנים (איל‪ ;0221 ,‬קמיר‪.)9002,‬‬
‫‪3‬‬
‫ד‪ .2.‬המצב הקיים כיום בישראל‬
‫על פי חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,0211 -‬הזנות בפני עצמה אינה נחשבת לעבירה פלילית אלא הפעולות‬
‫הקשורות לזנות הן הנחשבות בלתי חוקיות‪ .‬פעולות אלו כוללות סרסרות למעשי זנות‪ ,‬חזקת סרסרות‪ ,‬הבאת‬
‫אדם לידי זנות או לידי עיסוק בזנות‪ ,‬סחר בבני אדם לעיסוק בזנות‪ ,‬ניצול קטינים לזנות‪ ,‬החזקה של מקום לשם‬
‫זנות או השכרתו לשם כך (לוטן‪.)9006 ,‬‬
‫בישראל מעולם לא עוצבה מדיניות מוצהרת בנוגע לסוגית הזנות‪ ,‬והגישה הדומיננטית שרווחה בעבר‬
‫תפסה את הזנות כנעשית מתוך רצון ובחירה חופשית ולא מתוך הכרח‪ .‬הנשים נתפסו כ"סוטות" ואשמות במצבן‬
‫(גור‪ .)0220 ,‬ההבנה כי יש נשים שחוות מצוקה רבה‪ ,‬וכי קיים צורך לשקול צעדים מעשיים על מנת לפתור את‬
‫מצוקתן‪ ,‬היא תוצר של השנים האחרונות (איל‪.)0221 ,‬‬
‫מתוך ההבנה כי בכדי למגר את הזנות יש צורך במדיניות חברתית כוללת‪ ,‬אשר תעניק לנשים את היכולת‬
‫לשבור את המעגל‪ ,‬עולה צורך מיידי בפיתוח מדיניות מוצהרת למלחמה בתופעת הזנות בישראל‪.‬‬
‫התקדמות משמעותית בתחום אירעה בשנת ‪ ,9001‬כאשר בעקבות דו"ח שהוגש לוועדה לקידום מעמד‬
‫האישה על ידי נחשון‪ -‬גליק‪ ,‬פליאל‪ -‬טרוסמן‪ ,‬זינגר וגור‪ ,‬הוכרז על יציאתה לדרך של התוכנית הבין משרדית‬
‫לטיפול ייעודי בנערות ונשים המצויות במעגל הזנות‪ .‬למטרה זו‪ ,‬הוקצב סכום של ‪ 00‬מיליון ‪ ₪‬לשנה שעוגן בבסיס‬
‫התקציב (איל‪ .)9008 ,‬עיקרי התוכנית שהוצגה הינם‪ :‬פתיחת דירות חירום ללינה זמנית לנשים העוסקות בזנות;‬
‫פתיחת מרכזי יום טיפוליים אשר יספקו טיפול נפשי פרטני וקבוצתי; הקמת ניידת שמטרתה לתת מענה רפואי‬
‫דחוף לנשים העוסקות בזנות; ומתן סיוע ברכישת מיומנויות בסיסיות בתחומי החיים‪ .‬זאת על מנת להקל על‬
‫שילובן של הנשים הללו בקהילה לכשיצאו ממעגל הזנות (איל‪ .)9008,‬התקציב שימש להקמת הפרויקטים הבין‬
‫משרדיים‪" :‬סלעית" בתל אביב שמנוהל על ידי הגב' נעמה ריבלין‪" ,‬אופק נשי" בחיפה המנוהל על ידי הגב'‬
‫ביאטריס רוזן כץ‪ ,‬ו"בשבילך" בבאר שבע המנוהל על ידי הגב' יהודית אילת אוזן‪.‬‬
‫זוהי התקדמות ניכרת ביצירת מענים עבור הנשים אך עם זאת קיים מחסור תקציבי לפרויקטים‪ ,‬הן אלו‬
‫המצויים בתחילת דרכם והן המבוססים יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקציבים הקיימים אינם מספיקים בשביל לסייע להיקף‬
‫נרחב של נשים במעגל הזנות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המדיניות החברתית הקיימת בישראל ‪ 0200‬מובילה לקיצוץ שנתי‬
‫מתמיד בתקציבי הרווחה‪ ,‬דבר המביא להפחתת היכולת לממן את המענים הקיימים ולפתח מענים אפשריים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 9008‬הועבר למשרד ראש הממשלה נייר מדיניות‪ ,‬המעלה את הבעיה החברתית של תופעת‬
‫הזנות‪ ,‬ומציג את הבעייתיות הכרוכה בהעדר חקיקה בנושא (איל‪ .)0221 ,‬במסגרתו‪ ,‬הוצעו שלוש חלופות מדיניות‬
‫שיובילו למיגור התופעות הכרוכות בזנות‪:‬‬
‫חלופה ‪ -0‬התבססה על המודל בארצות הברית‪ ,‬הדוגל בהפללה מלאה של הזנות וכל המעורבים בה‪ .‬השיטה‬
‫מחילה איסור מוחלט על זנות ועל כל המעשים הנלווים אליה או הכרוכים בה ודורשת אכיפה בלתי מתפשרת של‬
‫החוק הפלילי‪ .‬על פי גישה זו אין לדרוש תמורה בעבור שירותי מין‪ ,‬ולכן הן הנשים בזנות והן לקוחותיהן עוברים‬
‫עבירה פלילית‪.‬‬
‫חלופה ‪ -9‬מיסוד דמוקרטי של הזנות בישראל לפי המודל ההולנדי‪ .‬חלופה זו כוללת בתוכה התרת קיומם של בתי‬
‫בושת‪ .‬מדובר למעשה בחוק שמתיר זנות מרצון‪ ,‬כלומר דה‪ -‬קרימינליזציה של הזנות‪ .‬בתי בושת יהפכו לבתי‬
‫עסק‪ ,‬ויהיו נתונים לביקורת מטעם רשויות המדינה‪.‬‬
‫חלופה ‪ -3‬המודל השוודי המציע חוק המפליל את הלקוחות ואינו מפליל את הנשים העוסקות בזנות‪ .‬זוהי חקיקה‬
‫שאוסרת קנייה וניסיון לקנייה של גופו של אדם אחר לצורך מין‪ .‬מדובר בהפללת הלקוחות בעבירה שדינה יהיה‬
‫‪4‬‬
‫עד חצי שנת מאסר ו‪/‬או קנס‪ .‬לתהליך החקיקה בשבדיה קדם מהלך ארוך של חינוך הציבור לשוויון נשים‬
‫ולראיית הזנות כאלימות כלפי נשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקביל לחקיקה יצא קמפיין ארצי נגד הסחר בנשים בכלל‪ ,‬וזנות‬
‫בפרט‪ ,‬מתוך דגש על צמצום הביקוש לשירותי מין (איל‪.)0221 ,‬‬
‫בשנת ‪ 0200‬עברה בקריאה טרומית הצעת חוק הקוראת להפללת הלקוחות – "הצעת חוק איסור צריכת‬
‫זנות וטיפול בקהילה (תיקוני חקיקה) התש"ע‪ ,"9000 -‬אשר מבוססת על המודל השוודי‪ .‬זוהי הצעת חוק פרטית‬
‫של חברת הכנסת זהבה גלאון‪ ,‬שהייתה יו"ר וועדת המשנה למאבק בסחר בנשים‪ ,‬וכיום מובילה את הצעת החוק‬
‫יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת אורית זוארץ‪ .‬החוק מציע שינוי מהותי בגישה ובמדיניות‪ ,‬אשר רואה בלקוח‪,‬‬
‫ולא רק בסרסור‪ ,‬מרכיב מרכזי בשימור תופעת הזנות (אלמוג‪.)0220 ,‬‬
‫הגדרת הבעיה‬
‫זנות מוגדרת כמתן שירותים מיניים תמורת תשלום או שווה ערך לכסף‪ .‬המשגת העיסוק בזנות כחוויה‬
‫טראומטית מתמשכת והבנת הנזקים הספציפיים הכרוכים בה‪ ,‬משמעותיות ביותר בבואנו לבחון סוגיות חברתיות‬
‫שונות הנובעות מתופעת הזנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשגה זו חשובה אף יותר כעמדה מוסרית אתית וכגישה אנושית כלפי‬
‫אותן נשים‪ .‬עמדה זו‪ ,‬המכירה בעוול המתמשך שנגרם להן והינה נטולת ביקורת ושיפוטיות‪ ,‬היא בסיס מחייב‬
‫לשיקום העצמי של אותן נשים (מרמלשטיין‪.)9020 ,‬‬
‫ממחקרים רבים עולה כי ככל שהנשים מצויות זמן רב יותר בתוך המעגל‪ ,‬כך קטנה יכולתן לשבור אותו‬
‫ולצאת ממנו (גור‪ .)0220 ,‬נוסף על כך‪ ,‬בשל הסטיגמה האופפת את נושא הזנות‪ ,‬הן הנשים והן הסביבה מתקשים‬
‫ליצור מענה אשר מחד יספק לנשים הרוצות לצאת ממעגל הזנות את האפשרות לכך‪ ,‬ומאידך לא יגדיר אותן או‬
‫יתייג אותן כ"זונות" ‪.‬‬
‫מדינת ישראל מצויה בתפר הדק שבין מיסוד להפללה‪ ,‬דבר המקשה על יצירת מענים הולמים ומספקים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גם משרדי הממשלה השונים‪ ,‬ביניהם ביטוח הלאומי‪ ,‬משרד השיכון ומשרדים נוספים אינם מכירים‬
‫בנשים העוסקות בזנות כאוכלוסייה מוחלשת העומדת בפני עצמה אשר זכאית לתמיכה וסיוע‪.‬‬
‫ניתן לראות כי כל אלו מביאים ליצירת מציאות מורכבת ולעיתים אף בלתי אפשרית ונשים המבקשות‬
‫לצאת ממעגל הזנות פעמים רבות אינן מוצאות מענה הולם לצרכיהן‪ .‬כאמור‪ ,‬העדר המענים המקיפים מהווה‬
‫בעיה חברתית העומדת בפני עצמה‪ ,‬אשר גורמת לכך שנשים אינן מצליחות לשבור את המעגל ולפתוח בחיים‬
‫נורמטיביים‪.‬‬
‫לאחר שביצענו אבחון הגדרנו כמטרת על את האמור לעיל‪:‬‬
‫כל אישה הרוצה לצאת ממעגל הזנות תהיה זכאית לקבל את המענים הדרושים בכלל תחומי החיים על‬
‫מנת לחיות בכבוד‪.‬‬
‫בכדי לממש מטרה זו ניסחנו מספר חלופות אותן נביא להלן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חלופות‬
‫בעיני רוחנו אנו רואות כמה חלופות אפשריות בכדי לסייע לנשים המצויות במעגל הזנות לצאת ממנו ולפתוח‬
‫בחיים חדשים‪.‬‬
‫‪ .0‬הקמת הוסטלים ומקלטים‬
‫פתרון זה מעניק מענה מיידי לנשים‪ ,‬ופועל ברבדים שונים מכיוון שהוא מספק גם דיור וגם שיקום‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הוא מקל את הבדידות ומקדם תחושת ביטחון‪ ,‬שייכות והגנה הנובעות מחיבור לקבוצת השווים‪ ,‬דבר‬
‫המאפשר צמיחה אישית‪.‬‬
‫חסרונותיו של פתרון זה שהוא אינו פותר את הבעיה מהשורש‪ ,‬אלא מספק מענה זמני וחלקי בלבד‪ .‬כפי‬
‫שכבר הוזכר‪ ,‬כיום קיימים מספר גופים המעניקים דירות חירום והוסטלים‪ ,‬אולם הם ממוקמים בשלוש‬
‫ערים בארץ דבר היוצר מענה חלקי ואינו מספק‪ ,‬ואף מגביל את מידת הנגישות עבור נשים המתגוררות‬
‫באזורים אחרים ברחבי הארץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬פתרון זה אינו פונה לכלל אוכלוסיית הנשים‪ ,‬שכן נשים עם ילדים‬
‫או בעלות דיור עצמאי לא בהכרח יפנו להיעזר בפתרון שכזה‪.‬‬
‫‪ .0‬שיקום תעסוקתי‬
‫רבות מהנשים מצויות במעגל הזנות כיוון שאין להן אפשרות תעסוקתית אחרת בכדי להתקיים בכבוד‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הענקת אפשרות לרכישת מיומנות תעסוקתית חלופית יכולה לסייע לנשים לשבור את המעגל‪ .‬שיקום‬
‫תעסוקתי יעניק לנשים ביטחון כלכלי ועצמאות ויגביר את תחושת המסוגלות שלהן תוך כדי העצמה‬
‫אישית ומקצועית‪.‬‬
‫הדבר דורש חקיקה‪ ,‬בדומה לחוק "שיקום נכי נפש בקהילה"‪ ,‬שכן בלעדיה תחום זה נותר עמום ונתון‬
‫בשיקולי התקציב של כל מסגרת ובטוב ליבם של התורמים‪ .‬במידה והשיקום התעסוקתי ימומן על ידי‬
‫המדינה וייערך ברמה ארצית כוללת‪ ,‬יחול שינוי ביכולתן של הנשים לרכוש תעסוקה נורמטיבית ולשבור‬
‫את מעגל הזנות‪.‬‬
‫חסרונותיו של פתרון זה‪ ,‬בכך שהוא חד מימדי ופותר רק פן אחד של הבעיה‪ .‬כך למשל‪ ,‬אינו נותן מענה‬
‫לנזקים הנפשיים הכרוכים בעיסוק בזנות ומתמקד רק בפן המקצועי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מדובר בפתרון יקר‪,‬‬
‫ארוך טווח ואין לו תוצאות מיידיות‪.‬‬
‫‪ .3‬העברת תקציבים לדרום וחלוקה הוגנת של משאבים בכדי להקים את המענים הדרושים‬
‫מענה זה מתייחס לבעיה באזור הדרום‪ ,‬בו התמקד האבחון שערכנו‪ .‬כיום‪ ,‬פרויקט "בשבילך" הפועל‬
‫בבאר שבע אינו מפעיל דירת חירום בדומה לפרויקטים "סלעית" ו"אופק נשי" מכיוון שהוא חסר את‬
‫המשאבים הדרושים לכך‪ .‬ברגע שיהיו פתרונות ישימים וזמינים הדבר עשוי להוות זרז ולאפשר לאותן‬
‫נשים לצאת ממעגל הזנות‪ .‬על המדינה לקחת אחריות על מצבה של אוכלוסיית הפריפריה‪ ,‬כאשר העברת‬
‫תקציבים לדרום תאפשר מענים שאינם קיימים כיום ותכיר באוכלוסייה זו כשוות ערך‪ .‬הדבר דורש‬
‫פעילות לובי והעלאת מודעות בנושא קיפוח הדרום‪.‬‬
‫חסרונותיו של פתרון זה בכך שהוא מהווה מענה חלקי וזמני ברמה המקומית בלבד ‪,‬ואינו פותר את‬
‫בעיית חוסר המענים בארץ בכללותה‪.‬‬
‫‪.4‬העברת חוק שמכיר בנשים העוסקות בזנות כאוכלוסייה מוחלשת הזכאית לסל שיקום‬
‫פתרון זה יגדיר חוקית את מעמדן של נשים העוסקות בזנות כאוכלוסייה מוחלשת הזכאית למענים‬
‫ייעודיים; יעניק סיוע כלכלי‪ ,‬עזרה ותמיכה נפשית‪ ,‬סיוע רפואי‪ ,‬שירותי דיור‪ ,‬שיקום תעסוקתי ומקצועי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ליווי משפחתי ועזרה במימון מעונות יום לילדים‪ ,‬הבטחת הכנסה וסיוע בתיווך מול מוסדות המדינה‪.‬‬
‫הכרה חוקית זו תאפשר חיים בכבוד מחוץ למעגל הזנות‪ .‬דבר זה דורש חקיקת חוק שיבטיח את מתן סל‬
‫השיקום באופן אוניברסאלי ולכן הוא פתרון ארוך טווח שדורש שינוי מדיניות מן היסוד‪.‬‬
‫חסרונותיו של פתרון זה הוא בכך שהוא מתייג את אותן נשים כאוכלוסייה מוחלשת ולכן ישנן נשים שלא‬
‫ירצו להיעזר בו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא אינו פתרון מיידי אלא תהליך ארוך טווח‪.‬‬
‫המלצות‬
‫מתוך הנתונים שלהלן בחרנו בחלופה של חקיקת חוק שיבטיח סל שיקום לנשים המבקשות לצאת ממעגל‬
‫הזנות‪ .‬אנו מאמינות כי סיוע מקיף ונרחב החולש על כל תחומי החיים ומבטיח עזרה מעשית ונפשית כאחד‪ ,‬יכול‬
‫לסייע בידי הנשים לשבור את המעגל ולקיים חיים נורמטיביים‪ ,‬ועל כן יתרונותיו גוברים על חסרונותיו‪.‬‬
‫בדומה ל"חוק שילוב נכי נפש בקהילה" שהתקבל בשנת ‪ 9000‬והעניק סל שיקום בעל מאפיינים דומים‬
‫למודל שהצענו למתמודדים בבריאות הנפש‪ ,‬ובכך אפשר את שילובם של נפגעי הנפש בקהילה‪ ,‬אנו מאמינות כי‬
‫מתן סל שיקום לנשים העוסקות בזנות יכול לתרום באופן משמעותי לשיקומן ושילובן בקהילה‪ ,‬תוך הגדלת היקף‬
‫הסיוע הניתן להן והעברת האחריות בתחום זה אל המדינה‪.‬‬
‫להמלצתנו‪ ,‬הסל יכלול מענים בכל תחומי החיים הנוגעים לחיי האישה ומשפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית‬
‫‪‬‬
‫ליווי נפשי‬
‫‪‬‬
‫ליווי משפחתי‪ ,‬תוך מתן דגש על תמיכה בילדים‬
‫‪‬‬
‫סיוע במעונות יום ובמסגרות חינוך נוספות‬
‫‪‬‬
‫הבטחת הכנסה‬
‫‪‬‬
‫קורס כישורי חיים‬
‫‪‬‬
‫תיאום‪ ,‬ליווי וסיוע אל מול מוסדות המדינה‬
‫‪‬‬
‫הקמת מסגרת ייחודית לגמילה‬
‫‪‬‬
‫סיוע בדיור‬
‫סל שיקום כדוגמת זה שהוצע‪ ,‬יספק לאישה המעוניינת לצאת ממעגל הזנות את האמצעים והכלים לשקם‬
‫את חייה ואת חיי משפחתה‪ .‬אנו מאמינות כי איגום המענים הנדרשים תחת סל אחד והבטחתם לאוכלוסיה זו‬
‫יביא לרווחה ניכרת לנשים אלו‪.‬‬
‫סל שיקום רואה את כלל הצרכים כמכלול מענים המזינים זה את זה‪ ,‬ומשלימים אחד את השני‪ -‬כך‬
‫למשל‪ ,‬אישה ללא קורת גג לא תוכל ללכת לשיקום תעסוקתי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬סל השירותים רואה את האישה במרכז‬
‫תהליך השיקום האישי והחברתי‪-‬קהילתי‪.‬‬
‫תוכנית ליישום‬
‫לשם קידום ותכנון רעיון סל השיקום‪ ,‬אנו סבורות כי יש צורך לאגד צוות חשיבה ופעולה שיורכב‬
‫מגורמים מקצועיים‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬נציגות בין משרדית‪ ,‬נציגי ביטוח לאומי‪ ,‬נציגי משרד הרווחה ומגזר שלישי‬
‫הפועלים בתחום ושותפים לקידום רווחתן של נשים המצויות בזנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו רואות חשיבות רבה לשילוב‬
‫‪7‬‬
‫נציגות של הסובלות מהבעיה שיתרמו מניסיונן וחווייתן האישית‪ .‬אנו ממליצות כי בין הגורמים השונים ייקחו‬
‫חלק‪:‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד התמ"ת‬
‫משרד האוצר‬
‫משרד המשפטים‬
‫פרקליטות המדינה‬
‫סנגוריה ציבורית‬
‫המשרד לביטחון פנים‬
‫משרד הפנים ‪ -‬רשות האוכלוסין‬
‫משרד החינוך‬
‫משרד הבריאות‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫הרשות לקידום מעמד האישה‬
‫הרשות לשיקום האסיר‪ -‬אגף שיקום אסירות‬
‫מכון תודעה ‪ -‬העוסק בחקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל‬
‫סלעית ‪ -‬סיוע לנשים במעגל הזנות בתל אביב‬
‫אופק נשי‪ -‬סיוע לנשים במעגל הזנות בחיפה‬
‫בשבילך‪ -‬סיוע לנשים במעגל הזנות בבאר שבע‬
‫"אישה לאישה" ‪ -‬מרכז פמיניסטי חיפה‬
‫שדולת הנשים בישראל‬
‫ארגון נעמ"ת‬
‫ויצ"ו ישראל‬
‫האגודה לזכויות האזרח‬
‫אנשי אקדמיה‬
‫סיכום‬
‫מחויבותה ואחריותה של מדינת ישראל כלפיי אזרחיה היא להבטיח את ביטחונם ורווחתם‪ .‬במצב הקיים‬
‫כיום‪ ,‬נשים העוסקות בזנות אינן מקבלות את המענים להם הן זקוקות על מנת לחיות בביטחון ורווחה מספקים‪,‬‬
‫זאת על אף היותן חלק מאוכלוסיית המדינה‪ .‬על המדינה לקחת אחריות לרווחתן וביטחונן‪ ,‬באמצעות פעולה‬
‫ישירה לשיקומן‪ .‬אנו מאמינות כי שיתוף פעולה אינטר‪-‬דיסצפלינארי בין הגורמים שצוינו לעיל‪ ,‬יוביל ליצירת שיח‬
‫פורה ופעולה משמעותית לקידום סל השיקום ולמתן מענה שיפתור את הבעיה מן השורש‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .0‬איל‪ ,‬א‪" .)9008( .‬הנשים הנעלמות מן העין" נייר מדיניות בנושא‪ :‬זנות בישראל בין מיסוד להפללה‪ .‬חיבור‬
‫במסגרת סדנת כתיבת ניירות מדיניות‪ .‬ביה"ס למדיניות ציבורית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .9‬אלמוג‪ ,‬ש‪ .)9002( .‬זנות‪ :‬לקראת המשגה משפטית של קלון חברתי‪ .‬נייר עמדה‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המחלקה‬
‫למשפטים‪ .‬נבו הוצאה לאור‪ .‬עמ' ‪.91.3-03‬‬
‫‪ .3‬ברקאי‪ ,‬מ‪ .)9000( .‬כלים לטיפול בבעיית הזנות בישראל‪ :‬נייר עמדה‪ .‬המכון לאסטרטגיה ציונית‪ ,‬נכתב‬
‫במסגרת התוכנית למנהיגות צעירה‪.‬‬
‫‪ .4‬גור‪ ,‬ע‪ .)9008( .‬מופקרות – נשים בזנות‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ :‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .5‬גור‪ ,‬ע‪ .)9002( .‬הפללת לקוחות הזנות‪ -‬מחשבות על הצעת החוק לאיסור צריכת זנות‪ .‬מתוך אתר‪ :‬על‬
‫פסיכותרפיה‬
‫רגישת‬
‫נשים‬
‫מגדר‪,‬‬
‫‪,‬גברים‬
‫שבניהם‪.‬‬
‫ומה‬
‫נדלה‬
‫בתאריך‬
‫‪0‬‬
‫בפברואר‬
‫‪.9009‬‬
‫‪http://anatgur.wordpress.com/2009/12/26/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%AA‬‬‫‪%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%94%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C‬‬‫‪%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7/‬‬
‫‪ .6‬גורבטוב‪ ,‬ר‪ .‬ואדלר‪ ,‬ד‪ .)9002( .‬בגירים במצוקה קשה ובמצבי משבר‪ :‬סקירת השירותים החברתיים‪ ,‬חלק ג‪:‬‬
‫יחידים בעלי אפיונים מיוחדים‪ .‬האגף למחקר והערכה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬עמ' ‪331.0-392‬‬
‫‪ .0‬גליקמן‪ ,‬א‪" .‬השרים אישרו‪ :‬עונש ללקוחות שירותי הזנות"‪ 09 ,‬בפברואר ‪ ,9009‬אתר ‪ .YNET‬נדלה בתאריך‬
‫‪ 09‬בפברואר ‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4188537,00.html .9009‬‬
‫‪ .1‬גלעד‪ ,‬נ‪ .)9002( .‬סיוע הרשויות לקורבנות סחר בבני אדם בתחומי הרווחה והבריאות‪ .‬אתר הכנסת‪ ,‬מרכז‬
‫המחקר‬
‫והמידע‪.‬‬
‫בתאריך‬
‫נדלה‬
‫‪09‬‬
‫בפברואר‬
‫‪.9009‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02346.pdf‬‬
‫‪ .0‬גרינפטר‪-‬גולד‪ ,‬ל‪ .)9000( .‬מה בין אפולו וזנות‪ .‬מכון תודעה‪ :‬ממושג עמום לתהליך יוצר משמעות‪ .‬מתוך‪ :‬כנס‬
‫זנות בישראל‪ 2 ,‬למרץ ‪.9000‬‬
‫‪ .02‬הראל שמש‪ ,‬ע‪ .)9000( .‬ג'וזפין בטלר‪ :‬כיצד שינה מאבק של אישה אחת‪ ,‬לביטול מיסוד הזנות באנגליה של‬
‫המאה ה – ‪ ,02‬את מעמדן של נשים‪ ,‬בנות המעמד הנמוך‪ .‬מתוך אתר מכון תודעה‪ .‬נדלה בתאריך ‪ 0‬בפברואר‬
‫‪http://www.macom.org.il/JosephineButler.pdf .9009‬‬
‫‪ .00‬לוטן א‪ .)9006( .‬הזנות בישראל‪-‬סקירת התופעה ויחס הממסד אליה‪ .‬מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מחלקת‬
‫מידע‬
‫ומחקר‪.‬‬
‫אתר‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫נדלה‬
‫בתאריך‬
‫‪99‬‬
‫בפברואר‬
‫‪9009‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01632.pdf‬‬
‫‪ .00‬נוסבוים‪ ,‬מ‪" .‬הלכת לזונה? שב בכלא‪ ,‬או לפחות לך לטיפול!" ‪ 06‬בפברואר ‪ .9009‬אתר הפורטל המשפטי‬
‫לקהל הרחב‪ .‬נדלה בתאריך ‪ 08‬בפברואר ‪http://www.mishpati.co.il/Article.aspx?articleId=1277 .9009‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .03‬נחשון‪-‬גליק‪,‬צ‪ .‬פליאל טרוסמן‪ ,‬ע‪ .‬זינגר‪ ,‬מ‪ .‬גור‪ ,‬ע‪ .)0220( .‬תוכנית בין משרדית לטיפול בזנות בישראל‪-‬‬
‫תמצית ‪ ,‬הוגש לוועדה לקידום מעמד האישה‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬השירות לרווחת הפרט‬
‫והמשפחה‪.‬‬
‫‪ .04‬פדר‪ ,‬ד‪ .)9000( .‬במשרדים ממוזגים‪ .‬אתר מכון תודעה‪ ,‬נדלה בתאריך ‪ 92‬בינואר ‪.9009‬‬
‫‪http://www.macom.org.il/Todaa/acoffices.pdf‬‬
‫‪ .05‬קאופמן‪ ,‬א‪" .)0225( .‬מהי זנות‪ -‬תובנה לתוך קהילת הנשים בזנות"‪ ,‬דו"ח מכון תודעה‪.‬‬
‫‪ .06‬קמיר‪,‬א‪ .)9008( .‬זנות‪ ,‬הזניה‪ ,‬זכויות אדם וכבוד האדם‪ ,‬פמיניזם זכויות ומשפט‪ .‬פרק ‪ -00‬כבוד האדם זנות‬
‫ופורנוגרפיה‪.‬‬
‫‪ .00‬הצעת החוק של חברי הכנסת בכנסת השמונה עשרה‪ .‬הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה (תיקוני‬
‫חקיקה)‬
‫התש"ע‪.9000 -‬‬
‫אתר משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪/http://www.pmo.gov.il/MA/znut/chok‬‬
‫‪10‬‬
‫נדלה בתאריך ‪ 03‬בפברואר‬
‫‪.9009‬‬