‫זנות –‬
‫אקט כובל או משחרר?‬
‫קורס‪ :‬פמיניזם‬
‫עבור‪ :‬ד"ר דינה חרובי‬
‫מגישות‪ :‬יעל פרייברג‪,‬‬
‫אדוה כפרי‪,‬‬
‫מסלול‪ :‬חינוך לצדק חברתי‪ ,‬סביבתי וחינוך לשלום‬
‫שנה‪ :‬ג'‬
‫תאריך הגשה‪90/7/12 :‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫מבוא‪2 ....................................................................................................‬‬
‫מתודולוגיה ‪4.............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ – 1‬היסטוריה של הזנות‪5 ...................................................................‬‬
‫פרק ‪ – 2‬גישות פמיניסטיות בזנות ותפיסתן בנוגע לזנות ‪9................................‬‬
‫פרק ‪ - 3‬התנהלות החיים בזנות‪19...............................................................‬‬
‫פרק ‪ – 4‬סיכום ומסקנות אישיות‪23...............................................................‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית ‪26 ..............................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫עד עתה רוב המחקר המסורתי שעסק בזנות נכתב על ידי חוקרים גברים‪ .‬המחקר‪ ,‬רובו‬
‫ככולו‪ ,‬התמקד באינטרסים של הלקוחות ועסק בהעברת מחלות מין ומחלות מדבקות‬
‫באמצעות הזנות ובניתוח המופרעות הנפשית והמיניות המופקרת של הנשים בזנות‪ .‬נקודת‬
‫המבט הגברית הייתה מוטה באופן מובהק‪ ,‬תוך דה‪-‬הומניזציה ופתולוגיזציה של הנשים‬
‫בזנות כדי להבטיח המשך לזנות ולהבטיח את בריאותם של הלקוחות‪.‬‬
‫סוגיות הנוגעות לאורח חייהן של הנשים בתוך הזנות כמעט ולא נחקרו‪ .‬הידע על ההיבטים‬
‫הקליניים של העיסוק בזנות נמצא עדיין בראשיתו והטראומה הנפשית של העיסוק בזנות‬
‫עדיין מוסווית‪ .‬התנועה הפמיניסטית היא שהביאה את האלימות נגד נשים וילדים לתודעה‬
‫הציבורית והמשיגה זאת בתור שיטת דיכוי בחברה פטריארכאלית‪.‬‬
‫הזנות נמצאת בקצה הקשת של רצף האלימות נגד נשים‪ ,‬אולם ההכרה בכך עדיין לא‬
‫חלחלה לתודעה הציבורית‪ ,‬גם לא במקצועות הטיפוליים‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬יותר ויותר נשים‬
‫נכנסו לחקר הזנות‪ ,‬מה ששינה את התפישה המסורתית‪ .‬המחקר שנעשה על ידי נשים אלה‬
‫גילה שזנות היא טראומה קיצונית ומתמשכת‪ .‬כיום הזנות מומשגת בספרות המקצועית‬
‫כאחת הטראומות הקיצוניות הקיימות בתרבות המערבית‪ .‬היא מכונה בספרות המקצועית‬
‫"עבדות לבנה" כפי שבתקופת העבדות האדונים שכנעו עצמם שזה הייעוד האמיתי של‬
‫השחורים ‪,‬כך רווחים כיום המיתוסים שמעוורים את עיננו מלראות את המשמעות האמיתית‬
‫של הזנות‪.‬‬
‫בחירת נושא העבודה הייתה תהליך למידה עבורנו‪ .‬נושא הזנות סיקרן אותנו ובהתחלה לא‬
‫ידענו איזה כיוון לחקור בתוך הנושא הגדול הזה‪ .‬לאחר קריאה של טקסטים רבים‪ ,‬החלטנו‬
‫לחקור את השאלה מכיוון של הסתכלות פמיניסטית – זנות כאקט כובל או משחרר?‬
‫שאלה זו עלתה בעקבות נקודות המבט השונות של שתינו – אדוה רואה את הזנות כאקט‬
‫כובל‪ ,‬מדכא וכחלק מובהק מהשליטה של החברה הפטריארכאלית‪ ,‬אולם יעל ראתה את‬
‫הזנות כאקט משחרר‪ .‬יעל חשבה שזנות היא המצאה פטריארכאלית אבל האמינה שלנשים‬
‫שעוסקות בזנות יש את הכוח לשנות מצב זה ולהפוך את הזנות לכלי שבו הן הופכות לנשים‬
‫מועצמות יותר‪.‬‬
‫תוך כדי כתיבת העבודה נחשפנו להוגות פמיניסטיות רבות וקשת של דעות שלא ידענו על‬
‫קיומן‪ .‬נחשפנו לנתונים על תופעת הזנות והתעללות מינית שזעזעו אותנו‪ .‬פעמים רבות‬
‫במהלך חיפוש החומר וכתיבת העבודה עצרנו כדי לנשום ולקחת פסק זמן מהעולם המזעזע‬
‫‪2‬‬
‫של הזנות‪ .‬כאשר צפינו בסרט "נערות צעירות מידי"‪ ,1‬הזלנו הרבה דמעות והרגשנו את‬
‫הצורך להודות על שמזלנו היה טוב יותר מנשים רבות שהמציאות כפתה עליהן לעסוק בזנות‪.‬‬
‫נתחיל את עבודתנו בפרק קצר על שיטת המתודולוגיה בה בחרנו‪ ,‬משם נעבור לסקירה‬
‫היסטורית על הזנות – מראשית ההיסטוריה (כפי שאנו מכירים אותה) ועד היום‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬נדבר על פמיניזם ועל שתי גישות בתוך הזרם הרדיקלי שבוחנות את הזנות‬
‫כאקט כובל או משחרר‪ ,‬בתוך פרק זה ניגע בגורמים להגעה לזנות‪.‬‬
‫הפרק השלישי ייגע בהתנהלות החיים בזנות וידון בראיונות של נשים שעסקו בזנות‪.‬‬
‫בפרק הרביעי והאחרון נסכם את שלושת הפרקים הראשונים ונדבר על המסקנות האישיות‬
‫של כל אחת מאיתנו‪.‬‬
‫‪ 1‬סרט המציג את עולמן של נערות העוסקות בזנות בניו יורק חלקו של הסרט צולם על ידי הסרסורים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫קיימים שני סוגים מרכזיים של שיטות מחקר; האחד הוא שיטת מחקר כמותית העוסקת‬
‫במחקר סטטיסטי והשני הוא מחקר איכותני‪ .‬במידה ונרצה נגדיר מחקר איכותני על ידי שיטת‬
‫האלימינציה‪ ,‬הרי שמחקר איכותני הוא כל דבר שהוא לא מחקר כמותי‪.‬‬
‫ההבדל המהותי בין שני סוגי המחקר הוא שמחקר איכותני בודק תהליך במהלך התרחשותו‬
‫לעומת מחקר כמותי הבודק את התוצרים‪ .‬מחקר איכותני מתעסק בסיפורים אישיים של‬
‫קבוצת המחקר‪ .‬במחקר איכותי אנו בודקים את הסיפורים האישיים תוך כדי השמת דגש על‬
‫מוטיבים אנושיים‪ .‬משתמשים במחקר זה בתחום החינוך‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‪ .‬העיקר‬
‫במחקר זה הוא הסיפורים והמילים‪ ,‬ערך האדם וקולם של הנחקרים‪ .‬אי לכך ובהתאם לזאת‪,‬‬
‫בחרנו לבדוק את שאלת המחקר שלנו באמצעות כלים איכותניים‪ .‬לדעתנו הדרך היחידה‬
‫לבדוק האם הנשים העוסקות בזנות מרגישות כבולות או משוחררות היא על ידי שמיעת‬
‫החוויות של הנשים בתוך עולם הזנות‪.‬‬
‫בעבודה עצמה שילבנו ראיונות מתוך ספרה של ענת גור אך לא ראיינו בעצמנו‪ ,‬בתהליך‬
‫חיפוש החומר פנינו לגוף היחיד שעוסק בשיקום זונות בארץ וביקשנו לראיין את הנשים אך‬
‫הם סירבו שנבוא מהסיבה שהראיון יכול לפגוע התהליך ההחלמה של הנשים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פרק ‪ – 0‬היסטוריה של הזנות‬
‫על מנת לחקור לעומק את העיסוק בזנות ראוי תחילה לתאר את התופעה ולבדוק את‬
‫מקורותיה‪ .‬העיסוק בזנות קיים עוד משחר ההיסטוריה ולכן בפרק זה נסקור את העיסוק‬
‫בזנות לאורך השנים‪ .‬נתחיל ביחס לעיסוק בזנות בראשית התקופה ההיסטורית ונסיים‬
‫בתקופתנו אנו‪.‬‬
‫זנות הינה קיום פעילות מינית תמורת תשלום‪ .‬מרבית העוסקים בתופעה הינן נשים‪ ,‬אך‬
‫קיימת גם זנות גברית‪ .‬ישנם המחשיבים את הזנות כמקצוע ואף זכתה לכינוי "המקצוע‬
‫העתיק בעולם"‪.‬‬
‫עוד בראשית התקופה ההיסטורית‪ ,‬בסביבות ‪ 3333‬לפנה"ס‪ ,‬בעוד החברה הפטריארכאלית‬
‫בהתהוותה ומנביטה פרותיה‪ ,‬מתועדת זנות מקודשת כחלק מליבו של הפולחן הדתי‪.‬‬
‫(רוברטס‪.)2336 ,‬‬
‫ישנם תיעודים על עלילות גלגמש מהעת העתיקה‪ ,‬בסוף האלף השלישי לפנה"ס‪ ,‬אשר‬
‫מציגים נשים מהמטולוגיות אשר זונות ומשתמשות בגופן ומיניותן לצרכנות גברית‪.‬‬
‫בימי מצרים הפרעונית היו עיסוקים של פולחני מין‪ ,‬בתי עינוגים‪ ,‬ריקודים בעירום ועוד‪ ,‬אך לא‬
‫קיימים תיעודים חד משמעיים כי אכן עיסוקים אלו נערכו תמורת תשלום‪.‬‬
‫מימי נפילתה של מצרים העתיקה בידיו של אלכסנדר מוקדון בתקופה התלמאית כבר ישנם‬
‫תיעודים חד משמעיים על קיומה של זנות תמורת תשלום‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה כי בספרות מתועדת‬
‫הזנות כמגונה ואסורה וכי נאמר על גברים אשר השתמשו בשרותיהן של נשים‪ ,‬אשר הציעו‬
‫תענוגות מין ברחובות‪" :‬השוכב עם אישה מן הרחוב ייחתך ארנקו לגזרים"‪.‬‬
‫גם במקרא תופעת הזנות מתועדת ומפורטת ואף נערכים על תופעה זו מספר דיונים‬
‫ואזכורים‪ .‬העיסוק בזנות לא אסור על פי התנ"ך‪ ,‬אך עיסוק זה אסור על בנות ישראל כדוגמא‬
‫בפסוק דברים כ"ג י"ט‪" :‬לא תהיה קדשה מבנות ישראל"‪ .‬קיימות מספר דוגמאות לאיסורים‬
‫אלו שבמקרא‪.‬‬
‫ְּנֹותּה ו ְֹּלא‬
‫הדוגמה הראשונה היא חוק כתוב בספר ויקרא י"ט ‪ַ" 29‬אל תְּ חַ לֵּל אֶ ת בִּתְּ ָך לְּהַ ז ָ‬
‫ָארץ זִּמָ ה‪ .".‬פסוק זה מתמקדת באיסור של אב להוריד את בתו לזנות‪.‬‬
‫ָארץ ּומָ לְָּאה הָ ֶ‬
‫תִּ זְּנֶה הָ ֶ‬
‫דוגמא נוספת המתמקדת דווקא בעונש הניתן לאישה מבנות ישראל העוסקת בזנות‪.‬‬
‫"ּובַת אִּ יׁש כ ֹּהֵּ ן כִּי תֵּ חֵּ ל ִּלזְּנֹות ‪ -‬אֶ ת ָאבִּיהָ הִּ יא מְּ חַ ֶללֶת‪ ,‬בָאֵּ ׁש תִּ שָ ֵּרף"(ויקרא כ"א ‪.)9‬‬
‫הלכה למעשה של עונש זה נוכל לראות בסיפור תמר ויהודה בספר בראשית פרק ל"ח‪:‬‬
‫ליהודה היו שלושה בנים‪ -‬ער‪ ,‬אונן ושלה‪ .‬תמר נישאה לער ומסיבות לא מפורטות נפטר ער‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בהתאם לחוק הייבום‪ 2‬נישאה תמר לאונן‪ -‬אונן לא קיים את חוק היבום כי לא רצה שהבן‬
‫שיוולד ישא את שמו של אחיו ונענש על ידי ה' במוות‪ .‬יהודה ראה כי שני בניו מתו וקשר מוות‬
‫זה לתמר‪ .‬יהודה לא רצה שבנו השלישי ימות גם כן וסירב לתת אותו לתמר (בהתאם לחוק‬
‫הייבום גם כן)‪ .‬תמר‪ ,‬שראתה כי אין בכוונת יהודה לממש את חוק זה‪ ,‬לקחה את העניינים‬
‫לידיים שלה וישבה בפתח העיר עטופה בצעיף וחיכתה ליהודה (באותה תקופה היה אפשר‬
‫לזהות נשים שעסקו בזנות לפי זה שהן היו עטופות בצעיף)‪ .‬יהודה חשב שהיא זונה והם‬
‫שכבו‪ .‬כתוצאה מהפגישה הרתה תמר ונולדו פרץ וזרח‪ .‬תמר נידונה למוות בשרפה‪.‬‬
‫ביוון העתיקה זנות הייתה תעשייה ענפה וחוקית לגמרי‪ .‬בתי זונות היו נראים בכל פינה ללא‬
‫החבא‪ ,‬סלון (מדינאי ומחוקק אתונאי שחוקק את החוקה האתונאית) אף קבע תעריפים ופיקח‬
‫על הרמה והשירות‪ ,‬הזונות היו גם ממין זכר וגם מנקבה‪.‬‬
‫הזנות ביוון הייתה מחולקת למעמדות‪ ,‬כאשר בתחתית פרמידת המעמדות הייתה הפורנאיי‪.‬‬
‫אלו היו נשים שעבדו תחת סרסורים וקיבלו רק חלק מהתשלום הזנות‪ .‬לרוב הן היו משבטים‬
‫ששכנו צפונית ליוון ומרבית הנערות היו נערות שננטשו על ידי משפחותיהן‪ .‬מעליהן‬
‫בפרמידת המעמדות היו הזונות העצמאית‪ .‬אלו היו נשים שעבדו ללא סרסור ונדרשו אף‬
‫לשלם מיסים‪ .‬הן נהגו להופיע בתור רקדניות או מוזיקאיות בנשפים בהם השתתפו גברים‬
‫בלבד‪ .‬הדרגה הכי גבוהה של זונות הייתה הטאירה‪ .‬תפקידן היה מגביל לגיישה היפנית‪ .‬הן‬
‫היו מלוות לאירועים חברתיים ועסקו במתן שירותי מין ‪.‬‬
‫גם ביוון העתיקה המעמד החברתי של נשים העוסקות בזנות היה נמוך מזה של הנשים‬
‫החופשיות‪ .‬אפילו הטאירה‪ ,‬שנחשבה לאישה החופשיות ביותר ביוון‪ ,‬העדיפה למצוא בבעל‬
‫ולהיות מכובדת‪ ,‬זאת על פי המקורות‪.‬‬
‫ברומא הנשים שעסקו בזנות נדרשו ללבוש בגדים מיוחדים‪ ,‬לצבוע את שיערן בצהוב ולהוציא‬
‫רישיון‪ .‬מי שנרשמה כזונה לא יכלה לשנות את הסטטוס שלה‪ .‬על נשים מקרב האצולה נאסר‬
‫לעסוק בזנות‪.‬‬
‫בימי הביניים הייתה הזנות תופעה חוקית תחת פיקוח‪ .‬כמו ברומא‪ ,‬הזונות היו צריכות ללבוש‬
‫בגדים מיוחדים‪ .‬כאשר הנוצרים הראשונים הגיעו לאירופה היה נסיון להחזיר בתשובה את‬
‫הנשים ואף האפיפיור אינוצנטיוס ה‪ 3-‬יצא בהכרזה כי להינשא לזונה לשעבר הוא מעשה‬
‫נוצרי טוב‪ .‬במאה ה ‪ ,12‬בלונדון לדוגמה‪ ,‬הפיקוח על הזנות התמקד על הצורך בלמגר‬
‫מחלות מין‪ .‬על הזונות היה מוטל לשלם דמי שכירות והיה איסור מפורש להעסיק זונות‬
‫‪ 2‬חוק היבום‪ -‬במידה אדם מת והשאיר אחריו אלמנה ללא ילדים חובת אחיו להינשא לאישה‪ ,‬על מנת שלאח המת יהיה‬
‫המשכיות ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הסובלות ממחלות‪ .‬במאה ה‪ 15 -‬הורחב החוק והאיסור כלל גם גברים הסובלים ממחלות‪.‬‬
‫גם בגרמניה היו בתי‪-‬הזונות בבעלות העיריות‪ ,‬ואלה החכירו אותם תמורת תשלום‪ .‬יש‬
‫עדויות היסטוריות על פעולת בתי‪-‬הזונות העירוניים ועל החוקים הנוגעים אליהם‪.‬‬
‫באיטליה ובספרד המצב היה דומה‪ :‬הזנות היתה חוקית‪ ,‬נתונה לפיקוח‪ ,‬ועל הזונות חלה‬
‫החובה להזדהות באמצעות פריטי לבוש מיוחדים ‪.‬‬
‫בדומה ללונדון‪ ,‬גם ברחבי אירופה במאה ה‪ 15 -‬וה‪ 16 -‬החלו להתפשט מחלות מין‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬תנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית ‪ ,3‬שהאמינה בטוהר המידות‪ ,‬החלה לצבור תאוצה‬
‫וכתוצאה מכך‪ ,‬בתי הזונות נסגרו והנשים היו צריכות לעזוב את הערים‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית עודדה נשים לעסוק בזנות‪ ,‬נשים שעזבו את בתיהן והלכו לעבוד היו‬
‫נחשבות ללא מוסריות‪ .‬במפעלים סבלו הנשים מהטרדות מיניות‪ .‬עבודה מועטה ותפיסות‬
‫שונות הקטינו את המעצורים והנשים החלו לעסוק בזנות‪( .‬רוברטס‪)2336 ,‬‬
‫ברוב מדינות המערב‪ ,‬הזנות איננה בלתי חוקית‪ ,‬אך חוסר מיסודה במרבית מהמדינות מביא‬
‫לתופעות נלוות כגון סרסרות‪ ,‬מכוני ליווי ושידול לזנות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנן מדינות כגון‪-‬‬
‫אוסטריה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונגריה‪ ,‬יוון‪ ,‬טורקיה (לנשים זונות בלבד)‪ ,‬שווייץ‪ ,‬במחוזות‬
‫מסוימים במדינת נבאדה שבארצות הברית (אם כי במחוז קלארק‪ ,‬מקום מושבה של לאס‬
‫וגאס‪ ,‬הזנות איננה חוקית) ובמדינות קווינסלנד‪ ,‬ניו סאות' ויילס ו‪-‬ויקטוריה שבאוסטרליה‪-‬‬
‫שאכן מיסדו את הזנות והכניסו אותה תחת פיקוח‪ .‬מדינות אלו הגדירו בחוק עיסוק זה‬
‫כמקצוע‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במדינות עולם שלישי‪ ,‬כפי שהמערב מגדיר אותן‪ ,‬ובעיקר במדינות מוסלמיות‪,‬‬
‫ישנו איסור מוחלט על עיסוק זה‪ ,‬אשר עלול להוביל לסנקציות נוקבות ואף לעונש מוות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬ישנן מדינות עולם שלישי אשר חלק נכבד מתעשיית התיירות מתבססת על תעשיית‬
‫שירותי המין‪ .‬לדוגמא‪ :‬תאילנד‪ ,‬ברזיל‪ ,‬סרי לנקה‪ ,‬הרפובליקה הדומיניקנית‪ ,‬קוסטה ריקה‪,‬‬
‫קובה וקניה‪.‬‬
‫גם בקולומביה למשל‪ ,‬ניתן לראות כי נשים מהוות כוח עבודה זול‪ ,‬הרבה נשים עובדות‬
‫בייצור‪ .‬המעמד של הנשים נמוך בקולומביה בהרבה ממקומת אחרים בעולם‪ ,‬הגברים מרשים‬
‫לעצמם להגיד ולהתחייס לנשים באופן מטריד ולא נח‪ .‬הזנות הוא ענף מאוד מפותח‬
‫בקולמביה ואפשר לראות אותו כמעט בכל מקום ובכול שעה של היום‪.‬‬
‫יחד עם תופעת הזנות ישנן תופעות נוספות הנלוות לה‪ -‬מחלות מין‪ ,‬אשר ישנם הטוענים כי‬
‫הזנות גורמת בין היתר להפצתן‪ ,‬למרות שאין מחקרים מובהקים לכך‪ ,‬תופעת הסחר בנשים‬
‫‪ 3‬רפורמציה הפרוטסטנטית – תנועה דתית במאה ה‪ 16-‬שקראה לשינוי הערכים בכנסיות‬
‫‪7‬‬
‫בעולם‪ ,‬תפיסת נשים וגופן בהחפצה‪ ,‬קיום בלתי חוקי של מכוני ליווי‪ ,‬בתי בושת מכוני עיסוי‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ניתן לראות שהזנות תמיד הייתה בשולי החברה גם אם הייתה חוקית‪ .‬לזונות היה מעמד‬
‫חברתי שונה משאר נשים‪ .‬ביוון וברומא מצויין כי הנשים שעסקו בזנות היו נשים‪ -‬נערות‬
‫שננטשו או מכפרים שנכבשו‪ .‬נראה כי לא ממש הייתה בחירה אמיתית בעיסוק בזנות אלא‬
‫קורח המציאות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרק ‪ - 9‬גישות פמיניסטיות ותפיסותיהן בנוגע לזנות‬
‫בפרק זה ננסה לבחון שתי גישות פמיניסטיות בהתייחסותן לנושא הזנות‪ .‬חשוב לציין ששתי‬
‫הגישות אליהן נתייחס מגדירות את עצמן רדיקליות אולם מתייחסות לנושא בצורה שונה‪.‬‬
‫כדי לבחון גישות שונות‪ ,‬יש תחילה להבין מהו המושג פמיניזם‪ ,‬כיצד התחיל כפמיניזם ליברלי‬
‫ומה מייצג הפמיניזם הרדיקלי בשונה מהליברלי‪.‬‬
‫פמיניזם הינו מושג המייצג תפיסת עולם על פיה יש לקדם את מעמד האישה בחברה‪.‬‬
‫תפיסה זו מדברת על העצמה נשית בדרכי חקיקה‪ ,‬אכיפה‪ ,‬הסברה‪ ,‬שינוי נורמות דיבור‬
‫ופעולה‪ ,‬ויעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים בזירה הפוליטית‪ ,‬החברתית‪ ,‬החינוכית‪,‬‬
‫התרבותית והכלכלית‪ ,‬וכוללת יחסים בין גברים לנשים‪.‬‬
‫הפמיניזם הליברלי הינו הזרם הראשון שהגדיר את מהות המחשבה הפמיניסטית‪ .‬זהו זרם‬
‫המעמיד תפיסה רציונאלית‪ ,‬התומכת בקביעת יעדים הישגיים עבור הפרט‪ ,‬והצלחה מרבית‬
‫בהגשמתם‪ .‬מתוך תפיסה זו‪ ,‬עיקר הפמיניזם הליברלי יוצא כנגד המצב הקיים במציאות אשר‬
‫הגבר הוא היחיד אשר מגשים עצמו‪ ,‬מפתח קריירה ורוכש השכלה ואילו‪ ,‬האישה‪ -‬חייה‬
‫בצילו‪ .‬הפמיניזם הליברלי דורש שוויון זכויות בין גברים ונשים ומכוון לפיתוח קריירה‪ ,‬רכישת‬
‫השכלה‪ ,‬הישגיות והצלחה של נשים גם כן‪.‬‬
‫אחת ההתפתחויות של הפמיניזם הינה תנועות הפמיניזם הרדיקלי‪ .‬זרם תנועות אלו‪,‬‬
‫הנחשבות לעיתים כזרם קיצוני‪ ,‬מאופיין ברצון לשינוי החברה מהשורש‪ .‬הטענה העיקרית של‬
‫הפמיניזם הרדיקלי הוא שהחברה מושתתת על מבנה פטריארכלי‪ ,‬אשר נשלטת על ידי‬
‫גברים השולטים בנשים באמצעות דיכוי החופש שלהן‪ ,‬המיניות‪ ,‬שלהן וכיוצא בזה‪ .‬אחת‬
‫הטענות העיקריות של הפמיניזם הרדיקלי הוא ש"האישי הוא הפוליטי"‪ .‬מתוך תפיסה זו זרם‬
‫הפמיניזם הרדיקלי ותנועותיו מעלים שאלות בנושאים של הטרדה מינית‪ ,‬תקיפה מינית‪ ,‬גילוי‬
‫עריות‪ ,‬פורנוגרפיה‪ ,‬זנות וכו'‪.‬‬
‫הזרמים הפמיניסטיים הרדיקליים חלוקים ביחסם כלפי הזנות‪ .‬זרם אחד רואה בזנות כאונס‪,‬‬
‫כחלק מחוויית חיים נשית ובתוכה דיכוי‪ ,‬השפלות‪ ,‬הטרדות ותקיפות‪ .‬זרם זה לא רואה בזנות‬
‫כבחירה אמיתית‪ ,‬אלא שיחזור של טראומה מינית בחברה פטריארכאלית שמנצלת מין וכסף‬
‫כדי לשלוט בנשים‪ .‬ל עומת זאת‪ ,‬ישנם זרמים פמיניסטיים הרואים בזנות דבר חיובי‬
‫ומשחרר‪ .‬הם רואים בזנות פתח להשתכרות ועצמאות לנשים בחברה פטריארכאלית‬
‫במהותה‪ .‬זנות כביטוי לחופש המיני של האישה ולעצמאותה על גופה‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות להוגת דעות פמיניסטית הרואה את הזנות והמיניות עצמה כאקט כובל היא‬
‫קתרין מקינון‪ .‬מקינון (מקינון‪ ,)1993 ,‬במאמרה "מיניות‪,‬פורנוגרפיה ושיטה הנאה תחת‬
‫‪9‬‬
‫הפטריארכיה" כותבת על המיניות כהגדרה שהגברים יצרו לחברה עליה הם שולטים‬
‫"בחברה הפטריארכאלית שאנו חיים בה הגברים היו חייבים להגדיר לעצמם ולחברה את‬
‫המיניות‪ ,‬את הנשיות‪ ,‬את מבנה המשפחה‪ ,‬את התפקידים החברתיים של גברים ונשים ואת‬
‫ההבדלים ביניהם‪ ,‬על מנת להבטיח את השליטה שלהם‪ .‬אונס‪ ,‬סחר בנשים‪ ,‬הטרדה מינית‪,‬‬
‫זנות או פורנוגרפיה הם כלים חברתיים המשרתים ומנציחים את תפיסת העולם‬
‫הפטריארכאלית"‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מדברת על מיניות בהקשרים של שליטה גברית‬
‫פטריארכאלית‪" :‬שליטה גברית היא מינית‪ .‬כלומר‪ ,‬בעיקר גברים‪ ,‬אם לא רק גברים‪ ,‬מטעינים‬
‫היררכיה במיניות ‪ ...‬התפקיד המיני הגברי‪ ,‬עיקרו פריצה אגרסיבית לתחומם של אלו שיש‬
‫להם פחות כוח‪ .‬פעולות שליטה כאלה נחוות כמגרות מינית‪ ,‬כמין עצמו"‪(.‬מקינון‪)1993 ,‬‬
‫בישראל פועלת אישה נוספת החוקרת את הזנות הנקראת ענת גור‪.‬‬
‫מקינון וגור מבחינות בכך שנקודות המבט של המחקר וההסתכלות החברתית על מיניות‬
‫נעשו על ידי גברים ולכן נשים התאימו או לא את עצמן לתבניות‪ .‬גור מתייחסת לכך בספרה‬
‫(גור‪" :)2332 ,‬עד עכשיו בעצם כל המחקרים על זנות נעשו על ידי גברים ולכן לא ניתנה‬
‫לגיטימציה לתופעות הפסיכולוגיות הנלוות לעיסוק בזנות‪ .‬כתוצאה מהמחקר שנעשה על ידי‬
‫גברים נקודות המוצא היו הגברים והמחלות שהזונות מעבירות"‪ .‬מקינון מקשרת את המיניות‬
‫ליחסי גומלין‪ .‬היא מדברת על הנשיות‪ ,‬כפי שהיא מוגדרת על ידי הרוב‪ ,‬כסוג של כניעה‬
‫לשליטה הגברית‪" :‬בראייה פמיניסטית‪ ,‬המיניות איננה תחום נפרד של יחסי גומלין‪ ,‬הרגשה‪,‬‬
‫תחושה או התנהגות‪ ,‬שבתוכו יכולות החלוקות החברתיות הקיימות להתבטא או לא‬
‫להתבטא‪ .‬בתרבות שלנו‪ ,‬זהו מימד שבו מתבטאות חלקית חלוקות חברתיות אחרות‪ ,‬כגון‬
‫גזע ומעמד‪ .‬במימד הזה‪ ,‬ציוויי הגבריות מוגדרים על ידי שליטה ארוטית‪ .‬הנשיות מוגדרת על‬
‫ידי כניעות ארוטית‪ .‬כמו רבים מהמאפיינים הייחודיים למעמד הנשים כמעמד נחות‪ -‬ההגבלה‬
‫והכפייה והעיוות‪ ,‬ההתרפסות והראווה‪ ,‬ההשחתה העצמית וההצגה הנדרשת של העצמי‬
‫כדבר יפה‪ ,‬הפסיביות הכפויה‪ ,‬ההשפלה‪ -‬הן שהופכים לתוכן של המין בשביל נשים‪ .‬לא זו‬
‫בלבד שהחפצון מגדיר מיניות המעוצבת תחת תנאים של אי שיוון מגדרי‪ ,‬מיניות זו עצמה‬
‫היא הדינאמיקה של אי השוויון בין המינים‪( .‬מקינון‪.)1993 ,‬‬
‫מקינון מדברת על חפצון האישה ומקשרת זאת לפורנוגרפיה‪" :‬הפורנוגרפיה היא אמצעי‬
‫להבניה החברתית של המיניות‪ ,‬זהו אתר ההבניה‪ ,‬תחום של תרגול‪ .‬היא מבנה נשים‬
‫כחפצים לשימוש מיני ומבנה את צרכניה להשתוקק נואשות לנשים שמשתוקקות נואשות‬
‫לבעילה‪ ,‬לאכזריות ולאובדן צלם אנוש‪ .‬אי שיווין עצמו‪ ,‬השעבוד עצמו‪ ,‬ההיררכיה עצמה‪,‬‬
‫ההחפצה עצמה‪ ,‬עם ויתור אקסטאטי על ההגדרה העצמית‪ ,‬זהו התוכן הנראה לעין של‬
‫התשוקה המינית הנשית ושל מה שעושה נשים לנחשקות‪( ".‬מקינון‪.)1993 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫מקינון מדברת הרבה על פורנוגרפיה ככלי להנצחת השליטה הגברית‪ .‬היא רואה‬
‫בפורנוגרפיה זנות לכל דבר‪".‬כשם שהפורנוגרפיה קושרת את המיניות למגדר ולמציאות‬
‫החברתית‪ ,‬קושרת הביקורת הפמיניסטית של הפורנוגרפיה את המחקר הפמיניסטי על‬
‫אלימות נגד נשים לחקירת התודעה הנשית ותפקידי המגדר‪ .‬לא זו בלבד שנשים הן‬
‫המטרות העיקריות לאונס‪ ,‬שקורה‪ ,‬בהגדרה השמרנית‪ ,‬כמעט למחצית מכלל הנשים לפחות‬
‫פעם בחייהן‪ .‬לא זו בלבד שלמעלה משליש מכלל הנשים מנוצלות מינית על ידי בן משפחה‪,‬‬
‫חבר או בעל סמכות מבוגר שבו שמו מבטחן‪ ,‬במפגש מיני בן אישי מוקדם‪ ,‬ואפילו ראשוני‪.‬‬
‫לא זו בלבד שלפחות אותו אחוז מקרב הנשים הבוגרות מוכות בבתיהן על ידי בני זוג‬
‫אינטימיים‪ .‬לא זו בלבד שכחמישית מהנשים בארצות הברית היו ועודן זונות‪ ,‬ורובן אינן‬
‫יכולות להיחלץ מזה‪ .‬לא זו בלבד ש‪ 25%-‬מהנשים העובדות יוטרדו מינית במקום העבודה‪,‬‬
‫רבות מהן באופן פיזי‪ ,‬בנקודה זו או אחרת של חייהן המקצועיים‪ .‬כל זה הוא תיעוד של‬
‫היקפה ודמותה של ההתעללות‪ ,‬ושל התוקפנות המינית השיטתית והבלתי מרוסנות למעשה‪,‬‬
‫של מחצית האוכלוסייה נגד מחצית האחרת ‪( ".‬מקינון‪)1993 ,‬‬
‫מול גישה זו של מקינון עומדת גישתה של אנני ספרינקל (ספרינקל‪ )2334 ,‬שכתבה את‬
‫הספר "פוסט פורנו מודרניסטית‪ 25 ,‬שנותיי כזונת מולטימדיה"‪ .‬ספרינקל מגדירה את עצמה‬
‫בתור פמיניסטית‪ ,‬לסבית‪ ,‬אמנית‪ ,‬יוצרת פורנוגרפיה‪ ,‬מורה רוחנית ומרפאה‪ .‬ספרינקל היא‬
‫כוכבת הפורנו הראשונה בעלת דוקטורט‪ .‬עבודת הדוקטורט שלה הייתה על מיניות האדם‬
‫בזנות והיא נעשתה במכון ללימודים מתקדמים של מיניות האדם בסן‪-‬פרנסיסקו‪ ,‬בו הוענקו‬
‫לה נקודות זיכוי על ‪ 25‬שנות עבודה‪ .‬הספר מתאר את חוויות המיניות והאומנותיות של‬
‫ספרינקל וחבריה‪.‬‬
‫ספרינקל רואה את החוויות שלה בתעשיית המין כחוויה משחררת וכאקט אקטיביסטי‬
‫ופמיניסטי‪ .‬דרך סיפורה‪ ,‬היא מראה שהסטריאוטיפים על זונות לא חלים עליה ומביאה גם‬
‫דוגמאות לזונות ששיחררו את עצמן בזכות הזנות‪ .‬היא מספרת על כך שילדותה הייתה‬
‫נורמלית לחלוטין‪ ,‬היא מספרת על כך שהיא נהנית מהסקס ובוחרת לעשות זאת כל פעם‬
‫מחדש‪.‬‬
‫ספרינקל היא לא אישה רזה‪ ,‬היא קצת מלאה‪ ,‬החזה שלה גדול ונפול ועדיין – היא כוכבת‬
‫פורנו‪ .‬ספרינקל מדברת על כך שמיניותה היא אורח חייה והיא משתמשת בה על מנת ליצור‬
‫או לעורר מהפכות‪.‬‬
‫לעומת גישתה של מקינון‪ ,‬המדברת על כך שפורנוגרפיה היא עוד כלי להבניה של השליטה‬
‫הגברית‪ ,‬מספרת ספרינקל על מקרים בהם הפורנוגרפיה עזרה לאנשים ולה‪" :‬במהלך השנים‬
‫ראיתי כיצד הפורנוגרפיה עוזרת להרבה אנשים‪ ,‬במקרים מסוימים גם פוגעת בהם‪ .‬לי‬
‫‪11‬‬
‫אישית‪ ,‬ממש עזר להיות בפורנוגרפיה‪ .‬ואולי בדרכים מסוימות גם פגע בי‪ .‬הפורנוגרפיה אכן‬
‫ניצלה אותי‪ .‬אבל רוב הזמן אני ניצלתי אותה‪ .‬היא שילמה את החשבונות שלי שנים רבות‪,‬‬
‫הפורנו אמנם משתלם אבל עדיין יש מקום לשיפור‪ .‬יש מי שטוען שהפורנו גורם לאנשים‬
‫לצאת החוצה ולאנוס‪ ,‬אני מניחה שייתכן שפורנוגרפיה הייתה חלק ממה שהשפיע על אנשים‬
‫חולים מאוד משכבר‪ ,‬לצאת לאנוס‪ ,‬אבל קיימים גם מיליוני צופים בסרטי פורנו שמעולם לא‬
‫אנסו אף אחד‪( ".‬ספרינקל‪.) 2334 ,‬‬
‫גם לספרינקל יש ביקורת על הפורנוגרפיה אולם היא בוחרת להסתכל עליה מנקודת מבט בה‬
‫היא מנצלת את הפורנוגרפיה ולא להפך‪.‬‬
‫"במהלך עבודתי בפורנוגרפיה הרגשתי לפעמים מנוצלת‪ ,‬אבל רוב הזמן הרגשתי חופשייה‬
‫ומלאת שמחה‪ .‬עסקתי בפורנו שגרם לי להיראות ולהרגיש כמו פרחה‪-‬אהבלה‪ -‬חתיכת‪-‬‬
‫בשר‪ -‬אובייקט‪ -‬מיני‪ ,‬ועסקתי בפורנוגרפיה שגרמה לי להרגיש ולהיראות יפיפייה‪ ,‬זוהרת‬
‫וסקסית‪ ,‬יותר מכפי שדמיינתי בחלומותיי הוורודים ביותר‪ .‬חלק מהפורנוגרפיה שעשיתי היא‬
‫זבל נוראי‪ ,‬וחלק מהפורנוגרפיה שעשיתי יצירתית מאוד‪ ,‬חומרים מרתקים ונהדרים שאני‬
‫מאוד גאה בהם‪ .‬הם אפילו בעלי ערך חינוכי‪ ,‬ומסייעים מאוד לאחרים‪ .‬לעתים נשאלתי אם‬
‫עבודתי בפורנוגרפיה עשויה לגרום נזק לתנועת הנשים‪ .‬אני מאוד מצטערת אם זה יוצא ככה‪.‬‬
‫אבל אני באמת מרגישה כלוחמת חופש‪ ,‬המעלה תרומה נפלאה לשחרור האישה ולחינוך‬
‫המיני שלה‪ ,‬דבר שגורם לי אושר רב"‪( .‬ספרינקל‪.)2334 ,‬‬
‫אישה נוספת שרואה בזנות ככלי שיכול לשחרר נשים היא ליעד קנטרוביץ‪ .‬גם קנטרוביץ‬
‫עסקה בזנות‪ ,‬או כמו שהיא מגדירה את עצמה פועלת בתעשיית המין‪.‬‬
‫קנטרוביץ (קנטרוביץ‪ ,)2336 ,‬במאמרה "שחררו את הזונות"‪ ,‬טוענת שהגוף נחשב לנכס‬
‫שאפשר להפיק ממנו תועלת ואף עצמאות כלכלית‪ ,‬ולכן עבודה בזנות אינה נחשבת‬
‫כמפחיתה את ערך האישה או מעמדה בחברה אלא לאמצעי קיום לגיטימי‪.‬‬
‫היא טוענת שבגלל הגזענות הסמויה בחוגים פמיניסטים בישראל‪ ,‬תפיסות פמיניסטיות מזרח‬
‫אירופאיות (הטוענות שגם הגוף הוא אמצעי לגיטימי להשתכרות) שאינן עולות בקנה אחד עם‬
‫הזרם הפמיניסטי המרכזי בישראל זוכות להתעלמות המשולבת בהתנשאות תרבותית‬
‫הנשים האשכנזיות ממעמד הביניים שמובילות את השיח הפמיניסטי המרכזי בישראל‪ ,‬אינן‬
‫מבינות את תפיסת הזנות כפרנסה לגיטימית או את סדר הערכים הלא ישראלי ולא בורגני‬
‫של העולות‪ ,‬הנמצאות במעמד כללי נמוך מהן ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫קנטרוביץ' מבקרת את החברה ואת יחסה לזנות מתוך נקודת מבט הרואה קודם כל את‬
‫הנשים הנמצאות בתוך כלא תרבותי וחברתי‪" :‬החברה הנאורה" בישראל נוטה לראות בניצול‬
‫נשים ובאלימות נגדן את הגורם העיקרי לכליאתן של זונות בתוך מצבן החברתי‪ ,‬אך כאשר‬
‫מדברים על זנות בהקשר של ניצול ואלימות נגד נשים‪ ,‬משמיטים את הקשר האינהרנטי בין‬
‫ניצול מיני גופני וכלכלי ואלימות ובין מעמד חברתי כלכלי‪.‬‬
‫ככול שהמעמד הכלכלי יורד כך עולה רמת האלימות נגד נשים בין אם בזנות ובין אם ביתר‬
‫חלקי החברה‪ .‬זנות משקפת את הפטריארכיה‪ ,‬היא אינה יוצרת אותה‪ .‬מצד אחד החברה‬
‫הפטריארכאלית מעניקה תמלוגים כלכליים לנשים רק על בסיס ערכן הגופני מיני‪ ,‬מצד שני‬
‫היא מענישה אותן כאשר הן מפנימות את תפקידן החברתי והופכות אותו לנכס המשמש להן‬
‫אמצעי קיום‪ .‬חברה ששואפת להעצים את מעמדן של נשים ולהוציאן מהכלא התרבותי‬
‫שאליו הן מגיעות בגלל עבודתן צריכה לקחת אחריות לפירוק התפיסה החברתית תודעתית‬
‫המדכאת זונות ויוצרת להן את הכלא החברתי שבו הן נמצאות‪( ".‬קנטרוביץ‪.)2336 ,‬‬
‫גורמים להגעה לזנות‪:‬‬
‫החברה שלנו מלאה במיתוסים על הנשים העוסקות בזנות‪ ,‬מיתוסים שלרובנו קל להאמין‬
‫בהם משום שהאלטרנטיבה לא להאמין בהם‪ ,‬פותחת עבורנו צוהר לעולם קר‪ ,‬מרושע כואב‪.‬‬
‫מיתוסים שלא מאפשרים לנו לשבת בשקט לנוכח העובדות החדשות שאנו עלולים לגלות‪.‬‬
‫מיתוסים כגון‪ :‬הזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם‪ ,‬האישה שעוסקת בזנות מביאה כסף‬
‫קל ומהיר‪ ,‬העיסוק בזנות היא בחירה חופשית‪ ,‬העיסוק בזנות תמיד הייתה ותמיד תהיה‪,‬‬
‫נשים שעוסקות בזונות הן סטודנטיות שרוצות לממן את התואר‪ ,‬נשים שעוסקות בזונות‬
‫נהנות מהמין אותו הן נותנות‪ ,‬נשים עוסקות בזונות משום שהן מרגישות נוח עם גופן‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫מיתוסים‪ ,‬כשמם הם לפעמים רחוקים מהמציאות‪( .4‬הראל שמש ‪)2339‬‬
‫נשים מתחילות לעסוק בזנות בגיל צעיר מאוד‪ -‬שהוא מתחת לגיל ההסכמה לקיום יחסי מין‬
‫על פי החוק‪ .‬עובדה זו מעידה על הנסיבות של הכניסה לעיסוק בזנות‪ ,‬שכן הגיל הצעיר מעיד‬
‫שלא ייתכן שמדובר בבחירה חופשית או לגיטימית‪.‬‬
‫"הגיל הממוצע של נשים העוסקות בזנות בעולם נע בין גיל ‪ 13‬ל–‪ . 14‬רב הילדות הללו‬
‫גויסו לזנות או הוכרחו לעסוק בזנות‪ ,‬ולא יזמו בעצמן את המעורבות בעיסוק זה"‪( 5 .‬זומר‪,‬‬
‫‪) 2333‬‬
‫‪ 4‬מתוך הרצאתה של עידית הראל שמש‪ ,‬מכון תודעה‪.2119,‬‬
‫‪ 5‬מתוך התו כנית למתן שירותי סיוע וטיפול להוצאת נערות‪ ,‬צעירות ונשים ממעגל הזנות בישראל‪ ,‬מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השירות לרווחת הפרט והמשפחה‪,‬‬
‫מתוך הרצאה של פרופ' אלי זומר ‪.2333‬‬
‫‪13‬‬
‫נשים עוסקות בזנות מסיבות שונות בין היתר בגלל התעללות מינית בילדות‪.‬במחקרים נמצא‬
‫כי יותר מ‪ 93%-‬מהנשים שעוסקות בזנות עברו התעללות מינית בילדות או בגיל ההתבגרות‬
‫לפני העיסוק בזנות‪ .‬הניסיון הקליני של גור‪ ,‬שנמשך ‪ 25‬שנה‪ ,‬בתור מטפלת של נשים‬
‫העוסקות בזנות מצביע על העובדה כי כל הנשים העוסקות בזנות עברו פגיעות מיניות‪.‬‬
‫התעללות מינית בילדות יוצרת פגיעות לזנות‪ ,‬אך ההתדרדרות כרוכה בגורמי סיכון נוספים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬העדר של טיפול ומשפחה תומכת‪ ,‬נשירה גלויה וסמויה מבית הספר‪ ,‬הומלסיות‬
‫והתמכרות לסמים קשים‪.‬‬
‫ניצולות התעללות מינית סובלות מנזק נרחב לזהותן ולהערכה העצמית שלהן‪ .‬הן חשות‬
‫חוסר אמון כלפי אחרים וחיות בציפייה לניצול הבא‪ .‬הקורבנות חשות שהאני שלהן מזוהם‪,‬‬
‫שהוא אשם ומרושע וכל אלו מהווים בסיס לניצול עתידי בתעשיית המין הקנוי‪ :‬זנות‪,‬‬
‫פורנוגרפיה‪ ,‬שירותי ליווי‪ ,‬חשפנות וכדומה‪ .‬התעללות מינית בילדות מהווה "הכשרה" לעיסוק‬
‫בזנות‪ .‬דוגמה לכך ניתן למצוא בציטוט הבא‪" :‬כל דבר מזכיר לי משהו אחר מהעבר שלי‪.‬‬
‫כאילו‪ ,‬גם שהייתי בת ‪ 15‬והיה לי את האהבה הראשונה‪ .‬נסענו לאילת‪ ,‬אני‪ ,‬הוא ועוד ‪2‬‬
‫חברים שלו‪ .‬וזה היה הפעם הראשונה שתיתי אלכוהול והייתי שיכורה מקיאה‪ ,‬ונופלת‬
‫מהרגליים‪ .‬והם לקחו איתי‪ ,‬שמו אותי בתוך אמבטיה והפשיטו אותי‪ ,‬והרטיבו אותי‪ ,‬שמו עליי‬
‫מים ואח"כ אותו חבר אמר לי שהוא רוצה שאני אשכב עם שני החברים שלו‪ .‬ואני בחוויה‬
‫שלי‪ ,‬שעל ידי הגוף שלי‪ ,‬כעל ידי מיניות ‪ ,‬אני יכולה להשיג כל דבר כאלו‪ ,‬אם אני רוצה‬
‫שמשהו יהיה חבר שלי ואם אני רוצה שמשהו יעזוב אותי ואם אני רוצה שיבואו לי דברים‪...‬‬
‫הרי אבא שלי היה אונס אותי ולמחרת מביא לי מתנות‪ .‬כאילו כל מסכת החיים שלי למדתי‬
‫שע"י סקס ועל ידי הגוף שלי אני יכולה להשיג מה שאני רוצה"‪( .‬גור‪)2332 ,‬‬
‫הקשר בין ההתעללות בילדות לבין זנות מורכב מגורמים נפשיים וסביבתיים; הגורמים‬
‫הנפשיים כוללים תהליך של הפנמת האובייקטיפיקציה‪ ,‬תפיסה שבה האישה רואה את עצמה‬
‫כחפץ ולא כסובייקט בעל רגשות‪ ,‬בעקבות ההתעללות המינית‪ .‬הגורמים הסביבתיים כוללים‬
‫הזנחה‪ ,‬קשיים להתמיד בלימודים‪ ,‬נשירה ממערכת החינוך‪ ,‬בריחות מהבית בתור האמצעי‬
‫היחיד להפסיק את התעללות‪ ,‬התחברות לחבורות רחוב עבריינות ועוד‪ .‬כל אלה הופכים את‬
‫הילדה לקורבן נוח לניצול על ידי סרסורים‪.‬‬
‫בספרות המקצועית קיימות שתי גישות מרכזיות להסבר של הקשר בין התעללות מינית‬
‫בילדות לבין זנות; הגישה הראשונה מדברת על כך שהתעללות מינית מגדילה את הסיכון‬
‫למעורבות בתת תרבות עבריינית וקשר זה מגביר את הסיכון להתדרדרות לזנות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הגישה השנייה מדברת על כך שהנזקים הפסיכולוגיים שנגרמים עקב התעללות מינית יוצרים‬
‫הפרדה שהילדה עושה בין רגשות לבין פעילות מינית‪ .‬כך‪ ,‬הילדה תופשת את עצמה‬
‫כאובייקט להשפלה מינית‪.‬‬
‫על פי הפסיכולוג והתיאורטיקן אברהם מאסלו‪ ,‬כדי שאדם יגיע למימוש עצמי הכוללת‬
‫התפתחות רגשית מחשבתית ותפיסות לגבי עצמו ולסביבתו יש כמה צרכים בסיסיים‬
‫שחייבים להתקיים‪ .‬צרכים אלו מעוגנים בתיאוריה הנקראת תיאורית הצריכים – מדרג‬
‫מאסלו‪ .‬בתיאוריה זאת קיימות חמישה מדרגים שונים של צריכים‪ .‬המדרג הראשון והבסיס‬
‫לפירמידה הוא הצורך הפיזיולוגי – אוכל שתייה‪ ,‬לינה‪ ,‬חמצן‪ .‬המדרג השני הוא הצורך‬
‫בביטחון – מקום לישון בו‪ ,‬ביטחון בריאותי ביטחון כלכלי‪ .‬המדרג השלישי הוא הצורך‬
‫בשייכות הצורך להיות חלק ממשפחה חלק מקבוצת שווים להיות נאהב‪ .‬הגורם הנוסף של‬
‫הכניסה לזנות הוא גורם שבעצם לא מתקיימים בו הצרכים הבסיסים לקיים והתפתחות‬
‫בסיסית של אדם בריחה מהבית והומלסיות וגילוי עריות הם תנאים מוקדמים להתהוות‬
‫אוכלוסייה של נשים שעשויות להיות זונות‪ .‬נערות שבורחות מהבית והופכות לחסרות בית הן‬
‫טרף קל לסרסורים‪ .‬החממה הביתית ומשפחה נותנת לנערה תחושת הגנה פיזית ונפשית‪,‬‬
‫מחסה‪ ,‬מקום בטוח לשתף ולפרוק‪ ,‬מקום שבו היא מרגישה בטוחה‪ ,‬נאהבת ורצויה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫דמות סמכותית מהמשפחה שמלווה‪ ,‬תומכת ומקנה ביטחון‪ ,‬מאפשרת לנערה לטעות‪,‬‬
‫להצליח‪ ,‬להיכשל ולחוות את אותן החוויות אשר מתוות את דרכה בבטחה‪.‬‬
‫נערה ללא יציבות ביתית ומשפחתית מרגישה חסרת בית‪ ,‬כלומר חסרת כל הגורמים‬
‫החיוביים ששומרים על ביטחונה‪ .‬חייםה ללא החומה הביתית לא מאפשרים לנערה‬
‫להתנסות ‪ -‬לטוב או לרע ‪ -‬בחוויות אשר יתוו את דרכה ובאמצעותן תלמד לחיות חיים‬
‫חיוביים ומשמעותיים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬חייה ברחוב הם פרוצים לכל‪ ,‬אין דמות סמכותית אוהבת אשר תקנה ביטחון‪ ,‬אהבה‪,‬‬
‫יציבות ותמיכה‪ .‬האנשים סביבה הופכים להיות משמעותיים מתוך אינטרסים שונים תוך כדי‬
‫ההיענות לצרכיה הבסיסים של הנערה כמו כסף או סמים כאשר זו מייחסת חשיבות עצומה‬
‫לאותם אנשים‪.‬‬
‫השילוב בין התמכרות לסמים לבין העיסוק בזנות יוצר מעגל זדוני שבו פעילות אחת מגדילה‬
‫את ההזדקקות לפעילות השנייה‪ .‬הנשים משתמשות בסמים כאמצעי להקהות את הכאב‬
‫הפיזי והנפשי שנגרם כתוצאה מעיסוק בזנות‪ ,‬ואילו הזנות משמשת אמצעי מיידי למימון‬
‫צריכת הסמים‪ .‬שזהו עוד גורם לעיסוק בזנות ועל כך גור מתארת בספרה‪,‬‬
‫"במהלך שנות עבודתי הקלינית עם נשים שעסקו בזנות סברתי‪ ,‬כי יכולתן של הנשים לשרוד‬
‫בהשפלה ואלימות שכרוכים בעיסוק בזנות מושגת באמצעות צריכה שוטפת של סמים‪ ,‬אשר‬
‫מקהים את התחושות הנפשיות והגופניות‪ .‬רוב הנשים העוסקות בזנות מכורות באופן עמוק‬
‫‪15‬‬
‫לסמים קשים או לאלכוהול‪ ,‬והן מספרות שעל מנת "לצאת לעבודה" הן נוהגות לקחת כמות‬
‫גדולה והולכת של סמים‪( ".‬גור‪.)2332 ,‬‬
‫הניסיון הקליני שמציגה גור בספרה מראה כי טראומת הילדות גורמת לפרה‪-‬דיספוזיציה‬
‫(נטייה מוקדמת) להתמכרויות משום שהנפגעת מתחילה להשתמש בסמים ובאלכוהול כריפוי‬
‫עצמי כדי להקהות את הכאב וכדי להתמודד עם הסימפטומים הקשים‪ ,‬כגון חרדה‪ ,‬דיכאון‬
‫וקשיים בשינה‪ .‬לעיתים ההתמכרות לסמים קודמת לעיסוק בזנות ולעיתים הסרסורים‪,‬‬
‫שמזהים את הפגיעות להתמכרויות בקרב נערות שעברו טראומות מוקדמות‪ ,‬גורמים באופן‬
‫מכוון להתמכרות עמוקה כדי לאלץ את הנערה לעסוק בזנות‪ .‬וכך‪ ,‬הזנות והסמים כרוכים זה‬
‫בזה וההבחנה מה קדם למה אינה חשובה‪ .‬מה שחשוב הוא שהפרה‪ -‬דיספוזיציה להתמכרות‬
‫קיימת בקרב ילדות שעוברות ניצול מיני והיא מהווה בסיס לעיסוק בזנות‪.‬‬
‫גור (גור‪ )2332 ,‬מצטטת קטע מתוך ראיון עם סרסור‪ ,‬שתיאר מה הם מחפשים בעת גיוס‬
‫נערות לזנות‪" :‬יופי? כן‪ .‬מומחיות במתן שירותי מין? זה ניתן ללמוד בקלות יותר ממה שניתן‬
‫לחשוב‪ .‬אבל מה שהכי חשוב זה ציות‪ .‬צייתנות‪ .‬וכיצד משיגים צייתנות? אתה משיג צייתנות‬
‫אם אתה משיג נשים שנאנסו על ידי אבותיהן‪ ,‬הדודים שלהן ‪ -‬מישהו שהן אהבו ופחדו לאבד‬
‫כך שהן לא העזו להתנגד"‪ .‬ציטוט זה מעיד על גורם נוסף בתוך העיסוק בזנות שנקרא‬
‫מלכודת אהבה אימה – מערכת היחסים עם הסרור‪.‬‬
‫נערות הנפלטות מהבית מהוות "טרף" קל לגברים‪ .‬הסרסורים יוצרים קשר עם הנערות‬
‫ובאמצעות קשר זה שוברים אותן רגשית‪ ,‬נפשית ופיזית‪ .‬בסרט " נערות צעירות מידי" ניתן‬
‫היה לראות תופעה זו באופן מובהק‪ :‬הסרסורים מסתובבים סביב הבתים שלהן שלרוב‬
‫ממוקמים בשכונות מצוקה‪ ,‬הם מחכים עד שהנערה תצא מהבית ומכניסים את הנערה לאוטו‬
‫ומרעיפים עליה "אהבה"‪ -‬אחת הנערות מספרת בסרט שהסרסור "דיבר אלי כמו אבא‪ ,‬הוא‬
‫קנה לי מתנות‪ ,‬הוא ישן איתי במיטה והבטיח שהוא ידאג לי"‪.‬‬
‫כדי להעסיקן בזנות הסרסורים משלבים אמצעים אלימים‪ ,‬כגון‪ :‬אלימות‪ ,‬הרעבה‪ ,‬אונס‪,‬‬
‫השפלות‪ ,‬גרימת התמכרות לסמים קשים‪ ,‬איומים ברצח ובידוד חברתי‪ .‬יחד עם אמצעים‬
‫אחרים‪ ,‬כמו תשומת לב‪" ,‬אהבה"‪ ,‬מתן קורת גג‪ ,‬כסף וסמים‪.‬‬
‫אחת הנערות מהסרט "נערות צעירות מידי" סיפרה כי הסרסור אסף אותה מהרחוב כאשר‬
‫היא הייתה בת ‪ 12‬וכלא אותה בבית במשך חמישה ימים‪ .‬במהלך חמשת הימים האלו היא‬
‫נאנסה על ידי ‪ 33‬גברים‪ .‬בסרט ניתן לראות שהסרסורים לוקחים מהנערות את כל המסמכים‬
‫וכל סממן זהות שיש להן‪ ,‬שוב‪ ,‬על מנת לקחת את השליטה על הנערות לידיים של‬
‫‪16‬‬
‫הסרסורים‪ .‬הנערות שמעולם לא חוו אהבה‪ ,‬נדיבות ותשומת לב נופלות מהר מאוד לפח‬
‫שאותו טומן הסרסור‪ .‬הסרסור מפעיל את שני הרגשות האנושיים בעלי העוצמה הגדולה‬
‫ביותר‪ :‬אהבה ופחד‪ ,‬כדי לתמרן את הנערות‪.‬‬
‫קשה לתעד את שיעור הנשים העוסקות בזנות כתוצאה מקשר עם סרסור משום שחלק‬
‫מהנשים אינן מגדירות אותו כך‪ .‬חלק מהנשים דיווחו שהן חיות עם בן זוג שגרם להן להיכנס‬
‫לזנות על מנת לממן את צריכת הסמים המשותפת‪ ,‬אולם הן לא הגדירו אותו כסרסור‪.‬‬
‫הגברים שהוגדרו על ידי הנשים כבני זוגן היו מודעים לעיסוקן בזנות וברוב המקרים אף אילצו‬
‫אותן לעסוק בזנות‪ .‬בספר "מופקרות" (גור‪ )2332 ,‬גור מראיינת את מישל‪ ,‬אישה שעסקה‬
‫בזנות‪ ,‬שבגיל ‪ 11‬התחתנה באמצעות שידוך‪ .‬בעלה היה קלפן‪ ,‬מהמר ואלים‪ ,‬שהפך את‬
‫ביתם למקום מפגש למהמרים ומכורים‪ .‬מישל הועסקה על ידי בעלה בזנות ובמהלך כל‬
‫הראיון איתה שנפרש על פני ‪ 11‬עמודים‪ ,‬מישל מעולם לא הזכירה את בעלה בתור הסרסור‬
‫שלה‪ .‬היא אינה תופסת אותו ככזה‪.‬‬
‫בסרט "נערות צעירות מידי" אפשר לראות שמערכת היחסים של הנערות עם הסרסורים‬
‫תלותית וממכרת‪ .‬הנערות "מתאהבות" בסרסור בעיקר בגלל שהוא היחיד שהן מרגישות‬
‫שלא ילך לשום מקום לעומת שאר העולם שלהן‪ .‬ההסכמה להיות במערכת יחסים של ניצול‬
‫והתעללות נובעת מ"שיתוק הפסיכולוגי" שהאישה הורגלה אלו מילדותה ‪ -‬כאשר ההתעללות‬
‫נמשכת בבגרותה‪ ,‬נסוגה האישה לתפקיד פסיבי לחלוטין‪ ,‬שבו היא חשה חוסר אונים‪ ,‬חוסר‬
‫שליטה על חייה‪ ,‬היא מותשת ומשותקת פסיכולוגית‪.‬‬
‫השיטה שבה משתמשים הסרסורים ללכידת הנערות הבנויה משלבים תחילה דאגה‬
‫והבטחה‪ ,‬אחר‪-‬כך יצירת תלות ולבסוף שליטה מוחלטת‪.‬שיטות עינויים משמשות באופן‬
‫שיטתי את הסרסורים וסוחרי הנשים בתעשיית המין על מנת להרגיל את הקורבנות ולהתאים‬
‫עצמן לדרישות הלקוחות‪ ,‬לשבור את התנגדותן ולהפוך אותן לצייתניות‪ .‬המטרה המרכזית‬
‫היא להרוס את האוטונומיה שלהן וליצור מצב של "כניעה מרצון"‪.‬‬
‫עוני או מצוקה כלכלית אינם הגורמים היחידים לכניסה של נשים לזנות‪ ,‬אבל הם יכולים‬
‫להיות חלק ממגוון סיבות‪ .‬מחקרים עכשוויים מראים כי חייבים להתקיים עוד גורמים על מנת‬
‫שהמצוקה הכלכלית תגרום לכניסה לזנות‪ .‬כך לדוגמא נתוני האו"ם מראים כי נשים מבצעות‬
‫שני שלישים מהעבודה בעולם‪ ,‬מקבלות עשרה אחוזים מההכנסות העולמית ובבעלותן רק‬
‫אחוז אחד מנכסי העולם‪" .‬נתונים אלה מבהירים היטב את האמת הבסיסית בנוגע לזנות‪.‬‬
‫נשים‪ ,‬העובדות לפחות פי שניים מגברים‪ ,‬מרוויחות הרבה פחות‪ ,‬ולכן אנו המוכרות ואילו‬
‫הגברים הם הקונים" (רותם‪.)2336 1992 ,‬‬
‫‪17‬‬
‫המחסומים הכלכליים המונעים מהנשים להרוויח מספיק כסף‪ ,‬תורמים למעורבותן של נשים‬
‫בזנות‪ .‬החל משנות ה‪ 63-‬פחת הצורך בעובדים לא מקצועיים‪ .‬הדבר גרם לקבוצת הנשים‬
‫באוכלוסייה העירונית‪ ,‬במיוחד נשים מקבוצות מיעוט‪ ,‬להתמודד עם מחסור בתעסוקה והוביל‬
‫רבות מהן לבחור בפעילויות לא חוקיות כדי להתפרנס‪ .‬מאחר שרוב התחומים הרווחיים בתוך‬
‫העבריינות‪ ,‬כמו סחר בסמים‪ ,‬נשארים בשליטתם של הגברים‪ ,‬העיסוק היחיד שנשאר לנשים‬
‫בספירה הלא חוקית הוא הזנות‪ .‬חוקרים טענו כי הגבולות בגישה למשאבים כספיים‬
‫וחומריים עלולות לגרום לנשים לבחור בזנות כתגובה לעוני‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫פרק ‪ – 3‬התנהלות החיים בזנות‬
‫הנשים שעוסקות בזונות בישראל נמצאות במקום הנמוך ביותר בסולם המעמדות‪ .‬גם בתוך‬
‫עולם הזנות קיימת מערכת הירארכית‪ -‬נערות ליווי‪ ,‬חשפניות‪ ,‬נשים שעוסקות בזונות ממוצא‬
‫ישראלי‪ ,‬זונות רוסיות וזונות מהגרות‪ ..‬נשים שאינן אזרחיות ישראליות מועסקות לרוב בשכר‬
‫נמוך יותר מנשים מקומיות‪" ,‬תנאי העסקתן" כוללים התעללות‪ ,‬אונס‪ ,‬כליאה‪ ,‬לקיחת‬
‫מסמכיהן ושעות עבודה רבות ללא תשלום‪ .‬הן נמצאות בסולם ההיררכיה החברתית לצידם‬
‫של פלסטינאים‪ ,‬מהגרים וטרנסג'נדרים ( קנטרוביץ' אצל רותם‪ . )2336 /1992 ,‬מקרים כגון‬
‫אלה מעידים על כך שהזנות היא אכן אקט כובל ובטח לא משחרר‪ .‬העיסוק בזונות מדיר את‬
‫הנשים מהחברה וגם לאחר שהן מפסיקות לעסוק בזנות‪ ,‬הם מקשות למצוא עבודה‬
‫בתחומים אחרים‪ .‬רשויות הרווחה רואות בזונות כאמהות בלתי ראויות‪" .‬כתוצאה מכך‬
‫נחסמות בפני זונות אופציות של פרנסה חלופית‪ ,‬פתיחות בפני חברים ובני זוג‪ ,‬קבלה שירותי‬
‫בריאות ראויים והתקדמות חברתית‪ .‬כאן נמצא הכלא האמיתי‪( ".‬קנטרוביץ'‪)2336 ,‬‬
‫עפרה‪ ,‬שכיום עובדת כמדריכה טיפולית‪ ,‬נותנת דוגמא לכך בספרה של גור (גור‪)2332 ,‬‬
‫עפרה גם כיום מתקשה להמשיך הלאה‪" :‬לפעמים אני מפחדת ברחוב שמישהו שהיה לקוח‬
‫שלי יזהה אותי‪ .‬עד היום קשה לי עם זה שאני זונה‪ ,‬רוצה לשכוח‪ .‬צריך להמשיך הלאה‪ .‬מה‬
‫אני עושה עם זה? זה לחיות את זה עוד פעם? זה לא נותן לך להתקדם"‪.‬‬
‫מרואיינת נוספת בספר‪ ,‬מיכל‪ ,‬מתארת גם היא את הקושי לשתף את בן זוגה בעברה‪ .‬מיכל‪:‬‬
‫"כשאני מכירה מישהו יש לי בעיה עם הקטע שהייתי זונה‪ .‬אני מרגישה שיש כתם‪ ,‬שאני לא‬
‫שווה‪ .‬עם בן הזוג האחרון לא דיברתי על זה‪ ,‬הוא שאל אותי איך מימנתי את הסמים ואמרתי‬
‫לו שבעלי סחר בסמים‪ .‬כל הזמן יש לי הרגשה שאנשים לא ירצו אותי בגלל הקטע הזה‪ .‬יש‬
‫לי פחדים שיצאו איתי‪ ,‬יהיו איתי‪ ,‬אבל אף אחד לא ייקח אישה שהייתה זונה‪ ...‬הזנות ‪ -‬את‬
‫חיה איתה כל יום‪ ,‬גם בסתם סיטואציות‪ .‬יש פעמים שאני מקללת את היום שהייתי זונה‪ ,‬ויש‬
‫פעמים שאני אומרת טוב‪ ,‬לפחות אי אפשר לעבוד עלי‪ .‬אני משתדלת להשתנות אבל אני‬
‫אחיה עם זה עד הקבר‪ .‬הזונה היא בי‪ .‬היום אני מרגישה שמספיק לי‪ ,‬רוצה לסגור את זה‪,‬‬
‫אין לזה סוף‪ ,‬אני רוצה להמשיך הלאה‪ ,‬לקבל את הכתם הזה שיש לי"‪.‬‬
‫דיסוציאציה‬
‫דיסוציאציה הוא מנגנון ניתוק‪ ,‬שכחה‪ ,‬שאנשים מפתחים בעקבות טראומות על מנת לשרוד‬
‫במצבים קטסטרופליים לגוף ולנפש‪ .‬בעזרת מנגנון הדיסוציאציה האישית יכולת הנשים‬
‫שעסקות בזנות להמשיך ולעסוק בזה‪ .‬ועל כך גור (גור‪ )2332 ,‬כותבת בספרה‪" ,‬נשים אינן‬
‫‪19‬‬
‫מתארות באופן מוחשי את חווית העיסוק בזנות‪ .‬הדיבור על הזנות היה מקוטע‪ ,‬מעורפל‪ ,‬ולא‬
‫נגע בגרעין ההתנסות בזנות‪ .‬בראיון עם גילה‪ ,‬לאחר שגם היא ‪ -‬אישה דעתנית‪ ,‬חזקה‬
‫ורהוטה בדיבורה – לא הצליחה לתאר מה זה אומר לעסוק בזנות‪ .‬שיקפתי לה את‬
‫'התחמקותה' מדיבור ישיר על העיסוק בזנות והיא ענתה לי שהיא לא הייתה שם‪ ,‬רק גופה‬
‫היה שם‪.‬‬
‫מנגנוני הדיסוציאציה פועלים בשלוש רמות‪ :‬ברמה הראשונית – האישה חייבת להפעיל את‬
‫מנגנוני הניתוק כדי לשרוד את טראומת הזנות‪ .‬ברמה השנייה – היא מגויסת לשירות‬
‫הסרסורים‪ .‬סרסורים הבינו כי מנגנון ניתוק הוא הכרחי לעבודה בזנות ולכן בחיפושיהם אחרי‬
‫קורבן‪ ,‬הם מחפשים נשים שמנגנוני הניתוק כבר מובנים מטראומות העבר שלהן‪ .‬ברמה‬
‫השלישית ניצבת החברה שמגייסת את מנגנון הניתוק ועל ידו מאפשרת לזונות להפוך‬
‫לשקופות‪ .‬החברה עושה זאת בעזרת גיוס מיתוסים של רומנטיזציה דוגמת הסרט "אישה‬
‫יפה"‪ 6‬או לתת הסברים‪ ,‬כמו "זה המקצוע העתיק ביותר בעולם" וש"זה כסף קל"‪.‬‬
‫התעללות מינית בילדות‬
‫כפי שסקרנו בפרק הראשון‪ 93% ,‬הנשים שעוסקות בזנות היו קורבן להתעללות מינית‪.‬‬
‫בספרה‪ ,‬גור (גור‪ )2332 ,‬מדברת על התהליך בו ילדה נופלת קרבן להתעללות מינית של‬
‫אביה (שני שלישים מן המקרים) או של אביה החורג או של אחיה או של דודה‪ .‬הוא משתמש‬
‫בגופה‪ ,‬מזהיר אותה שלא תגלה‪ ,‬מכאיב לה‪ ,‬מכה אותה‪ ,‬מביא לה מתנות‪ ,‬מבלבל אותה‪,‬‬
‫ומאשים אותה בכך שהיא רעה‪ ,‬מלוכלכת וזונה‪ .‬האם לא ניצבת לצד בתה‪ ,‬לא תומכת‪ ,‬לא‬
‫מצילה‪ .‬הבת מפתחת דרכי התמודדות והישרדות‪ .‬היא לומדת להפריד את נפשה מן הגוף‬
‫שעובר את ההתעללות‪ .‬היא לומדת שגופה ומיניותה הם מקורות הכוח שלה‪ .‬היא מבינה‬
‫שאהבה‪ ,‬ניצול‪ ,‬מין והתעללות כרוכים זה בזה ללא הפרדה‪ .‬היא מאמצת דימוי עצמי של‬
‫מלוכלכת וזונה; היא מאמינה שמשהו לא בסדר איתה‪ ,‬ושהכול באשמתה ‪.‬‬
‫בחברה קיים מיתוס אשר מדבר על כך שהזונות נהנות מהאקט המיני‪ .‬זהו כמובן מיתוס‪ .‬רוב‬
‫הנשים בתעשיית המין סובלות מדיכאון ומהתמכרות לסמים משום שזאת הדרך שלהן‬
‫להתמודד עם חיי היום יום הנוראיים שלהן‪ .‬רובן שונאות את הלקוחות וכמובן שאינן נהנות‬
‫מהאקט המיני איתם‪ .‬רבות מהן סובלות גם מהפרעות אכילה‪ ,‬הפרעות שנובעות מדימוי‬
‫עצמי נמוך ובעייתי וממציאת דרכי התמודדות אלטרנטיביים למציאות שלהן‪ .‬יש לציין את‬
‫העובדה שלרבות מהן חסרים כישורי חיים בסיסיים‪ ,‬כגון יכולת ניהול של שיחת חולין רגילה‪,‬‬
‫‪ .6‬סרט משנת ‪ 0991‬שבו ריצ'רד גיר משחק איש עסקים עשיר ההולך לאיבוד בבוורלי הילס בעודו מנסה למצוא את‬
‫דרכו חזרה למלון‪ .‬הוא פוגש בזונה צעירה בשם ויויאן וורד (שאותה מגלמת ג'ולה רוברטס)‪ .‬לואיס מחליט לשכור את‬
‫שירותיה של וורד והשניים מסכמים כי היא תבלה איתו שבוע במלון במהלך השבוע הם מתקרבים ובסופו אף‬
‫מתאהבים ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הזמנת קפה בבית קפה‪ ,‬יכולת לבוש מותאמת לסיטואציה חברתית ואף מידע בסיסי על‬
‫מיניות שלא כאקט אלים ומבזה‪ .‬דוגמא לכך נותנת אחת המרואיינות של גור בספרה (גור‪,‬‬
‫‪" .)2332‬תביני‪ ,‬בגלל העבודה בזנות כשהייתי בהוסטל הילד היה בוכה ואני לא יכולתי‬
‫להתקרב ולחבק אותו‪ .‬לא היה לי אומץ‪ ,‬לא יכולתי לעשות את זה בשקר והוא הפנים את זה‬
‫ הוא כבר לא העז לגעת בי מעצמו‪ .‬מגע היה דבר שלילי עבורי ‪ -‬סוג של הצקה‪ ,‬הטרדה‪,‬‬‫דבר רע‪ ,‬לא חוויה חיובית‪ ,‬לא משהו שמתקשר עם נועם והנאה‪ .‬אבל למדתי להתקרב‬
‫לילדים ולטפל בעצמי וללמוד לחבק‪ .‬היום אני מנשקת אותם ומפצה על כל החום שלא ידעתי‬
‫לתת"‪.‬‬
‫מעגל הסמים ואלימות‬
‫כפי שכתבנו‪ ,‬סמים הם חלק בלתי נפרד מחייהן של הנשים העוסקות בזנות‪ .‬הסמים מזינים‬
‫את הזנות והזנות את הסמים‪ .‬אפשר לראות עדויות לכך בספרה של גור (גור‪" )2332 ,‬באתי‬
‫שבר כלי‪ .‬מרוסקת נפשית‪ ,‬פיזית‪ .‬כל הרגליים שלי היו סימנים של הזרקות‪ ,‬חבורות‬
‫מדממות‪ ,‬שקלתי פחות מ‪ 43-‬קילו‪ .‬הייתי אימא לשניים‪ ,‬זרוקה כל הזמן ברחוב‪ .‬ילד אחד‬
‫היה בפנימייה והשני הסתובב איתי‪ .‬הוא נורא סבל‪ .‬פעם השארתי אותו כאן‪ ,‬פעם פה‪ ,‬הייתי‬
‫מזריקה ועובדת‪ .‬דוגמא נוספת "מאוד קשה‪ ,‬מאוד קשה‪ .‬עצם העובדה שאני הולכת ומוכרת‬
‫את הגוף שלי בשביל ‪ 33‬שקל‪ 53...‬שקל‪...‬וגם אם אותו אחד אין לו ‪ 53‬והוא יגיד לך יש לי‬
‫רק ‪...23‬אני אומרת‪ ,‬עדיף ה‪ 23‬האלו‪...‬זה ‪ 23‬ועוד ‪ 23‬ועוד ‪ 23‬ואני אשיג קופה‪ .‬כי אם אני‬
‫אחזור בלי קופה של סם הלך עליי‪ .‬הגוף‪ ,‬אני מוכרת את הגוף שלי בשביל‪...‬בשביל לקבל את‬
‫הגרושים האלה‪.‬‬
‫אחת הבעיות המרכזיות שזונות נאלצות להתמודד איתן היא אלימות‪ .‬הדימוי הנחות של זונות‬
‫בעיני רשויות החוק מאפשרים לסרסורים ולקוחות לנצל ולהתעלל בזונות ללא חשש מתלונות‪.‬‬
‫המשטרה לרוב לא מתערבת בפעילות בלתי חוקית שקשורה בזנות‪ ,‬אכיפה בנושאים אלו‬
‫נעשית על בסיס סלקטיבי ובעיקר על רקע של עבירות כגון‪ :‬העסקת קטינות‪ ,‬מהגרות בלתי‬
‫חוקיות וכדומה‪ .‬שוטרים נוהגים לעיתים באלימות ובגסות בנשים העוסקות בזנות‪ .‬ניתן לומר‬
‫שזונות חוות אלימות לא רק מצד הסרסורים והלקוחות‪ ,‬אלא גם מצד הגוף שאמור להוות‬
‫מקום אליו הן יכולות לפנות‪ .‬כל זאת רק התוספת לאלימות שרובן חוו ביום יום בעברן‪ .‬אחת‬
‫המראיינות בספרה של גור (גור ‪ )2332,‬מספרת "כן‪ .‬אמנם היום פחות‪ ,‬אבל נזכרים בזה‪.‬‬
‫את עוברת במקום שעבדתי וזיכרונות עולים‪ .‬כל פעם שאני עוברת במקום מסוים אני נזכרת‬
‫באונס קשה שחוויתי על ידי לקוח שגרר אותי לאוטו והכה אותי ואנס אותי והייתי בטוחה‬
‫שהוא ירצח אותי‪ .‬זה לא יכול להיעלם‪ ,‬זה פחד שיישאר איתי לתמיד‪ .‬היום אני עסוקה‬
‫בלחיות והחיים שלי מלאים‪ ,‬אבל אני מודה שיש ימים שהמחשבות נודדות לזמנים הקשים‬
‫‪21‬‬
‫האלה‪ .‬אני חושבת שתמיד תישאר לי צלקת בלב‪ ,‬אבל אני מנסה לא לתת לזה להפריע לי‬
‫בחיים"‪.‬‬
‫כפי שהציגנו בפרק זה‪ ,‬אפשר לראות שמעגלי האלימות‪ ,‬הסמים‪ ,‬ההתעללות המינית בילדות‬
‫והתעללות המינית בזמן שנשים אלו עוסקות בזנות הם גורמים שמותירים את הנשים הללו‬
‫במעגל הזנות‪ .‬מיליוני נשים שעוסקות בזנות יכולות להעיד שהזנות נכפתה עליהן במודה או‬
‫לא במודה בגלל המבנה החברתי הקיים‪ .‬מכן‪ ,‬רוב הנשים שעוסקות בזנות חוות את הזנות‬
‫כקט כובל שמנציח את נחיתתן בחברה הפטריארכאלית‬
‫‪22‬‬
‫פרק ‪ – 4‬סיכום ומסקנות אישיות‬
‫ראינו כי משחר ההיסטוריה‪ ,‬עם תחילתה של הבניית החברה כפטריארכאלית‪ ,‬עסקו נשים‬
‫בפעילויות מיניות דרך זנות‪ ,‬עירום‪ ,‬שרותי מין ועוד תמורת תשלום‪.‬‬
‫הזנות במהלך השנים וההיסטוריה שינתה עורה וכל פעם מחדש הוגדרה בשנית‪ .‬שנים‬
‫שגונתה והייתה בקצוות החברה ואילו היו שנים ומקומות כי היוותה מרכז התרבות וההווי‪.‬‬
‫גם כיום הזנות הינה על סדר היום הציבורי והדילמות המוסריות רבות‪ -‬בעוד שישנן חברות‬
‫ומדינות אשר אוסרות בתכלית האיסור על עיסוק זה‪ ,‬קיימות מדינות ואזורים אשר ממסדים‬
‫אותה בחוק ונותנים לה תוקף משפטי‪.‬‬
‫בחנו שתי גישות פמיניסטיות רדיקליות שונות‪ ,‬המעלות את שאלת הזנות כאקט כובל או‬
‫שמא כאקט משחרר כשאלה לדיון‪ .‬הראשונה‪ -‬גישת תנועות הפמיניזם הרדיקלי אשר מדבר‬
‫על הזנות כאקט כובל‪ -‬מדברות על זנות במונחים של אונס‪ ,‬סחר בנשים‪ ,‬הטרדה מינית‪,‬‬
‫פורנוגרפיה‪ ,‬ניצול‪ ,‬דיכוי‪ ,‬כניעה‪ ,‬חיפצון האישה‪ ,‬בעילה‪ ,‬אכזריות‪ ,‬איבוד צלם אנוש‪ ,‬אלימות‪,‬‬
‫שליטה גברית בנשים‪ ,‬כלי חברתי להנצחת הפטריארכיה‪ .‬השנייה‪ -‬גישת תנועות הפמיניזם‬
‫הרדיקלי אשר מדבר על הזנות כאקט משחרר‪ -‬מדברות על הזנות במונחים של חוויה‬
‫משחררת‪ ,‬אקט אקטיביסטי פמיניסטי‪ ,‬בחירה אישית‪ ,‬ביטוי למיניות כאורח חיים‪ ,‬דרך לעורר‬
‫מהפכות‪ ,‬ניצול האישה את הפורנוגרפיה למען צרכים אישיים ולא להפך‪ ,‬לוחמה לחופש‬
‫ושחרור האישה‪ ,‬פורנוגרפיה כאומנות וכיצירה‪ ,‬חינוך מיני‪ ,‬אמצעי קיום לגיטימי‪ ,‬אמצעי‬
‫להתפרנסות ולהתכלכל‪ ,‬פועלות תעשיית המין‪.‬‬
‫כדי לבחון לעומק את הסוגיה שעל הפרק‪' -‬זנות‪ -‬אקט כובל או משחרר'‪ -‬היה עלינו לבדוק גם‬
‫את גורמי העיסוק בזנות‪ .‬מצאנו כי לרוב‪ ,‬הכניסה לעולם הזנות‪ ,‬אשר מתרחש בממוצע‬
‫בגילאים ‪ ,12-13‬אינו קורה מבחירה‪ ,‬אלא‪ ,‬מהכרח ומכפייה‪ .‬ראינו כי הרבה מהנשים‬
‫העוסקות בזנות עברו התעללות מינית בצעירותן וכך‪ ,‬יחד עם מרכיבים של העדר מבנה‬
‫משפחתי תומך‪ ,‬הנשרה גלויה או סמויה מערכת החינוך הפורמאלית‪ ,‬דיירות רחוב‬
‫והתמכרות לסמים קשים‪ ,‬התעוותה להן תפיסת המציאות על מיניותן‪ .‬התעללות מינית‬
‫מביאה עימה השלכות על זהותן‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה וכן‪ ,‬תחושות אשם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ההתעללות המינית מבנה הפנמה של החפצת הגוף‪ ,‬ניתוק והפרדה בין רגש לפעילות מינית‪.‬‬
‫אי קיום של צרכים בסיסיים כגון הזנחה קשה‪ ,‬הנשרה סמויה או גלויה מבית ספר‪ ,‬התחברות‬
‫לעבריינות רחוב ופשיעה‪ ,‬הינם מניעים נוספים העלולים להוביל נערה להיות מנוצלת וככלי‬
‫בידי סרסורים‪.‬‬
‫לאחר כל אלו‪ ,‬חקרנו את עולם הזנות וההתנהלות החיים בזנות‪ .‬מצאנו עדויות המעידות על‬
‫התעללות‪ ,‬אונס‪ ,‬כליאה‪ ,‬לקיחת מסמכיהן של הנשים ושעות עבודה רבות ללא תשלום‪ .‬ראינו‬
‫כי ישנה התעלמות מוחלטת של הרשויות מצרכיהן של נשים העוסקות בזנות‪ .‬מסתבר כי‬
‫‪23‬‬
‫נשים אשר עסקו בעבר בזנות‪ ,‬אינן מצליחות להשתלב בשוק העבודה בתחומים אחרים‬
‫כאשר הן בוחרות להפסיק עם הזנות‪ .‬הזנות מותירה "כתם שחור" בחייהן שאינו מותיר להן‬
‫להתקדם הלאה בתחומי תעסוקה אחרים‪ .‬מצאנו גם שבשל הזנות קיים קושי רב בלקיים‬
‫זוגיות ואינטימיות עם בני זוג‪ .‬נשים העוסקות בזנות מאופיינות כבעלות יכולת של ניתוק‬
‫ושכחה של טראומות וחוויות לא נעימות‪ .‬בחורות‪ ,‬בעיקר אלו אשר עברו התעללות מינית‬
‫בעבר‪ ,‬ועוסקות בזנות מאופיינות על ידי המחשבה כי אהבה‪ ,‬ניצול‪ ,‬מין והתעללות כרוכים זה‬
‫בזה ללא הפרדה‪ .‬חקרנו וגילינו תפיסות נשים בזנות על אקט מיני כסוג של הצקה‪ ,‬הטרדה‪,‬‬
‫דבר רע‪ ,‬לא חוויה חיובית‪ ,‬לא משהו שמתקשר עם נועם והנאה‪ .‬ראינו שדיכאון והתמכרויות‬
‫לסמים הם מאפיינים נוספים של נשים העוסקות בזנות‪ .‬זאת על מנת להתמודד או בשל‬
‫חוסר היכולת להתמודד עם סיטואציות שאינן מסוגלות להכיל‪ .‬ישנן גם עדויות רבות‬
‫המצביעות על התעללות ואלימות פיזית קשה בתוך עולם הזנות‪ .‬אחת הבעיות שעולות היא‬
‫כי אין לנשים העוסקות בזנות מענה כאשר הן מתלוננות על אלימות בשל מעמד עיסוקן‬
‫הנחות‪.‬‬
‫בעקבות העובדה ששתינו התחלנו את תהליך כתיבת העבודה בעמדות ובדעות שונות‪ ,‬היה‬
‫לנו חשוב לכתוב‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ ,‬את מסקנותיה ודעותיה לאחר סיום הכתיבה‪ .‬להלן‬
‫מסקנותינו‪:‬‬
‫יעל‪ :‬בסוף תהליך העבודה אני יכולה להגיד בוודאות שזנות לא יכולה להיות אקט משחרר‪.‬‬
‫קנטרוביץ וספרינקל‪ ,‬שתיהן‪ ,‬במאמרן‪ ,‬מציינות תחושות ניצול‪ .‬לאור כל הנתונים הסטטיסטים‬
‫שקראתי על גיל הכניסה לזנות‪ ,‬על התעללות מינית בנערות והעובדה ש‪ 93%-‬מכלל הנשים‬
‫שעוסקות בזנות עברו התעללות מינית‪ .‬בסיטואציות כאלה שהגוף והנפש חוו טראומות‪ ,‬זנות‬
‫מעולם לא תוכל להיות אקט שיעזור לנו לגלות את עצמנו‪ ,‬לפתח לעצמנו מודעות עצמית‬
‫גבוהה‪ .‬מיסוד זנות באופן ממשלתי הוא גם כן משהו שלא יכול להתבצע‪ .‬מיסוד הזנות לא‬
‫יהיה אמיתי עד שהחברה תלמד להתייחס לנשים שעוסקות בזנות בצורה אחרת‪ .‬גם כאשר‬
‫הזנות ממוסדת‪ ,‬נשים שעוסקות בזנות עדיין נמצאות בתחתית הסולם החברתי ואם ניקח‬
‫לדוגמא את הולנד‪ ,‬ששם הזנות ממוסדת‪ ,‬רוב הנשים שעוסקות בזנות הגיעו להולנד מתוך‬
‫תהליך של סחר בנשים ומי שמנהל את כל עסקי הזנות בהולנד הם המאפיה וגורמים פלילים‬
‫אחרים המדינות עולם שלישי שמייצאים נשים לצורכי תעשיות המין ברחבי העולם (בכלל זה‬
‫גורמים אלו עוסקים גם בסחר ילדות וילדים וסמים) רוב המקומות לא מדווחים ושוב‪ ,‬לנשים‪,‬‬
‫אין לאן לפנות‪ .‬הדרך היחידה בה זנות תוכל להיות ממוסדת‪ ,‬היא רק אם אנחנו בתור חברה‪,‬‬
‫נלמד לקבל את הזנות בתור מקצוע לגיטימי שינוטרל מאלימות‪.‬‬
‫אני חושבת שהדעה שהייתה לי על נושא הזנות היא סוג של מיתוס נוסף שנספג בתוכי מתוך‬
‫חיים בחברה פטריארכאלית‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫אדוה‪ :‬התחלתי את תהליך כתיבת העבודה מעמדה מאוד רדיקלית שתופסת את הזנות‬
‫כאקט כובל וכחלק משיטת דיכוי של נשים‪ .‬לא שיניתי את עמדותיי בעקבות העבודה‪ ,‬אני‬
‫חושבת שבעקבות הנתונים שנחשפתי אליהם‪ ,‬הראיונות שקראתי‪ ,‬הניתוחים והדעות של‬
‫פמיניסטיות רבות‪ ,‬מצאתי יותר ויותר תימוכין לעמדה שלי‪ .‬זועזעתי מהנתונים ומהראיונות‬
‫ואני מרגישה עכשיו שהעולם הזה נחשף בפניי ושאינני יכולה להישאר עיוורת כלפיו‪ ,‬כלפי‬
‫הנשים האלה‪ ,‬שנמצאות בתחתית העולם החברתי‪ .‬אני מרגישה שיש הרבה מה לעשות‬
‫בנידון ואני חושבת שאמצא את הדרך שלי לנסות ולחולל שינוי בתחום‪.‬‬
‫מאז ומעולם חשתי שמשהו לא בסדר בדרך בה מתייחסים לזנות אבל לא ידעתי את הגורמים‬
‫והסיבות להתדרדרות של נשים ונערות למצב הזה‪ .‬לא ידעתי על האחוזים הגבוהים כל כך‬
‫של נערות ונשים שחוו פגיעות מיניות בצעירותן ותוך כדי העיסוק בזנות‪ .‬לא ידעתי עד כמה‬
‫צעירות יכולות להיות חלק גדול מהנערות‪/‬ילדות שנאספות על ידי סרסורים למיניהם‪ .‬לא‬
‫ידעתי איך הממסד מתייחס אל נשים אלו‪ .‬אני נדהמת מהמספר העצום של גברים‪ ,‬מכל‬
‫רובדי החברה‪ ,‬שהולכים לזונות ואינם מודעים להשלכות ההרסניות של המעשים שלהם‪.‬‬
‫זנות בעיניי היא אונס לכל דבר‪ .‬זוהי אלימות מובנית בתוך חברה פטריארכאלית שבוחרת‬
‫להיות עיוורת אל מול התופעה הזאת‪ .‬אני חושבת שהחברה צריכה לשנות את פניה ולהתחיל‬
‫להסתכל לאמת בעיניים‪ ,‬לראות מה עובר על הנשים האלו‪ ,‬מבלי לשפוט אותן‪ ,‬מבלי לזלזל‬
‫בהן‪ .‬לראות את האנושיות שבהן ולהתחיל לשנות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‪:‬‬
‫‪ .1‬רוברטס‪ ,‬ניקי‪ .‬זונות עושות היסטוריה‪ :‬הסחר במין בחברה המערבית‪ .‬מתרגמת‪:‬‬
‫רותם אפרת‪ .‬תל אביב‪ :‬סיטרא אחרא‪ .2336 ,‬עמ' ‪433‬‬
‫‪ .2‬ספרינקל‪ ,‬אנני‪ .‬פוסט‪-‬פורנו‪-‬מודרניסטית‪ 25 ,‬שנותיי כזונת מולטימדיה‪ .‬מתרגמת‪:‬‬
‫יהב גליה‪ .‬תל אביב‪ :‬אסיה‪.2334 ,‬‬
‫‪ .3‬גור‪ ,‬ענת‪ .‬מופקרות‪ ,‬נשים בזנות‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ .2332 ,‬עמודים‪,51 :‬‬
‫‪26, 62, 141,214 ,113 ,146 ,243 ,113 ,126-145 ,22 ,146‬‬
‫‪ .4‬דבורקין‪ ,‬אנדריאה‪ .‬משגל‪ .‬מתרגם‪:‬פרידמן דניאל‪ .‬תל אביב‪ :‬בבל‪.2335 ,‬‬
‫‪ .5‬קנטרוביץ'‪ ,‬ליעד‪" .‬שחררו את הזונות"‪ .‬מצד שני‪ .‬גיליון ‪.13-12 :)2336( 11‬‬
‫‪ .6‬תכנית למתן שירותי סיוע וטיפול להוצאת נערות‪ ,‬צעירות ונשים ממעגל הזנות‬
‫בישראל‪ ,‬מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים‬
‫חברתיים ואישיים השירות לרווחת הפרט והמשפחה‪ ,‬מתוך הרצאה של פרופ' אלי‬
‫זומר ‪.2333‬‬
‫‪ .1‬שמש הראל‪ ,‬עידית‪ ,2339(.‬יוני)‪ .‬הסבר על הפעילות של מכון תודעה‪.‬בתוך‪ :‬קורס‬
‫אקטיביזם‪ ,‬סמינר הקיבוצים‪.‬‬
‫‪ .2‬איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית‪.http://www.1202.org.il -‬‬
‫‪ .9‬נשים ותעסוקה ‪ -‬ריכוז נתונים עבור משרד התמ"ת – מאי ‪ -2332‬משרד ראש‬
‫הממשלה הרשות לקידום מעמד האישה‪-.‬‬
‫‪.www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/1191EA6C-DA87.../0/052008.doc‬‬
‫‪ .13‬הוקס‪ ,‬בל‪ .‬פמיניזם זה לכולם‪ .‬מתרגמת‪ :‬באום דלית‪ .‬חיפה‪:‬פרדס‪ ,‬תשס"ג‬
‫‪ .11‬ללמוד פמיניזם ‪ -‬מקראה ‪ :‬מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית‪ :‬בעריכת‬
‫דלית באום‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.2336 ,‬‬
‫‪" .12‬נערות צעירות מידי" ‪ http://yes.walla.co.il/?w=2/7827/1478470 -‬בימוי‬
‫דיוויד שיסגאל‪ ,‬נינה אלוורז (‪ 23‬דק'‪ ,2331 ,‬ארה"ב)‪.‬‬
‫‪ .13‬ויקיפדיה‪ :‬המושגים זנות‪ ,‬פמיניזם ליברלי‪ ,‬פמיניזם‪ ,‬פמיניזם רדיקלי‪ ,‬זנות‪ ,‬יוון‬
‫העתיקה‪ ,‬הרפורמה הפרוטסטנטית‬
‫‪ .14‬דאור אריאלה‪:".‬שקרים‪ ,‬זונות‪ ,‬פמיניזם" נגה‪ .‬גיליון ‪( 19‬אביב ‪.)1993‬‬
‫‪ .15‬ת"נכ‪.‬‬
‫‪26‬‬