‫רוח ירושלמית‬ ‫שיעורי הרב‬ ‫יצחק חי זאגא‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫חוברת‬ ‫שירת הכלב‬ ‫תפקיד החוצפה בדור הגאולה‬ ‫שיעור מתורת הרב קוק לכבוד ל"ג בעומר‬ ‫מאת‪ :‬הרב יצחק חי זאגא‬ ‫שירת הכלב‬ ‫שלו' לכולם‪ .‬אנו עומדים לפני שמחת ל"ג בעומר‪ ,‬יום בו פסקה המגיפה בתלמידי ר'‬ ‫עקיבא‪ ,‬ויום הילולת תלמידו הגדול‪ ,‬רבי שמעון בר יוחאי‪ .‬ובתורתו נאמר‪ ,‬זוהר נשא קכד‪,:‬‬ ‫'ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי‪ ,‬דאיהו האי ספר הזוהר‪ ,‬יפקון ביה מן גלותא‬ ‫ברחמי '‪ .‬כלומר‪ ,‬משום שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים‪ ,‬שהוא ספר הזוהר‪ ,‬יצאו בו‬ ‫מן הגלות ברחמים‪ .‬ועל פי זה כתב הרב קוק‪ ,‬באורות התחיה סד'‪' ,‬סתרי תורה מביאים את‬ ‫הגאולה'‪ .‬ומדוע? התשובה טמונה בשירת הכלב‪.‬‬ ‫בפרקי שירה אנו מוצאים שהכלב שר לד' – 'בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ד' עושנו'‬ ‫(תהלים צה')‪ .‬בילקו"ש בא קפז' מסופר‪' ,‬רבי ישעיה תלמידו של ר' חנינא בן דוסא היה‬ ‫מתענה פ"ה תעניות‪ .‬אמר‪ :‬כלבים שכתוב בהם 'והכלבים עזי נפש'‪ ,‬יזכו לומר שירה זו‪?..‬‬ ‫איך שירת הכלב החצוף‪ ,‬מליאת ענווה היא? 'נענה אותו מלאך מן השמים‪ ,‬ואמר‪ :‬ישעיה‪,‬‬ ‫עד מתי אתה מתענה על אותו דבר‪ .‬גזירה היא מלפני הקב"ה‪ ,‬מיום שגלה סודו לחבקוק‬ ‫הנביא לא גלה דבר זה לשום בריה שבעולם! אלא בשביל שאתה תלמידו של חכם גדול‪,‬‬ ‫לכך זקקו לי מן השמים ושלחוני אליך‪ .‬ואמר‪ :‬כלבים כתיב בהן 'ולכל בני ישראל לא יחרץ‬ ‫כלב לשונו'‪ .‬ולא עוד אלא שזכו לעבד עורות מצואתן‪ ,‬לכתוב בהן ספר תורה תפילין‬ ‫ומזוזות‪ .‬ולענין שאלה ששאלת‪ ,‬חזור לאחוריך! כמו שכתוב‪' :‬שומר פיו ולשונו שומר‬ ‫מצרות נפשו''‪ .‬בסיכומו של דבר‪ ,‬המלאך אומר לו‪ ,‬שאת סוד שירת הכלב‪ ,‬גילה הקב"ה רק‬ ‫לחבקוק הנביא‪ .‬אז תחזיקו חזק‪ ,‬כי היום נזכה בעזרת ד'‪ ,‬לגלות את הסוד הנפלא הזה‪.‬‬ ‫יא'‬ ‫אם תשאלו‪ ,‬איך מתיימר אתה לגלות סוד כל כך נפלא‪ ,‬שאפילו לר' ישעיה לא התגלה?‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שכל עוד היה מדובר בסוד פנימי שלא יצא לאויר העולם‪ ,‬ולא הגיע הזמן‬ ‫לעסוק בו‪ ,‬הריהו בבחינת סוד‪ .‬אבל בתקופתנו אנו‪ ,‬שיצא הסוד והתגלה במציאות בפועל‪,‬‬ ‫עלינו ממש‪ ,‬אין הוא עוד סוד‪ ,‬אלא דברי תורה שיש ללמדם הלכה למעשה‪.‬‬ ‫ועוד אציין‪ ,‬שתמציתו של הסוד‪ ,‬התגלתה זה מכבר‪ ,‬על ידי שני ענקי עולם‪ ,‬רבי צדוק‬ ‫הכהן‪ ,‬והרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬זכותם יגן עלינו‪.‬‬ ‫המאיסה בכלבים‬ ‫שאלתו של ר' ישעיה רק גדלה‪ ,‬כשאנו מעיינים בתורה ובדברי חז"ל‪ ,‬באשר לדמותו של‬ ‫הכלב‪ .‬יסלחו לי חובבי הכלבים‪ ,‬אבל בתורתנו הקדושה‪ ,‬לא נתפס הכלב כחיה חיובית כל‬ ‫כך‪ ,‬לשון המעטה‪ .‬ברור שאין בכך כדי להוריד מערכו ותועלתו לצרכי בטחון‪ ,‬נחיית‬ ‫עיוורים‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ובודאי שמצוות האיסור לצער בעלי חיים‪ ,‬חלה גם לגביו‪ ,‬אבל מבחינה‬ ‫רוחנית חינוכית‪ ,‬הוא נחשב בתורת ישראל‪ ,‬בניגוד למקובל אצל אומות העולם‪ ,‬לחיה‬ ‫שהשפעתה אינה חיובית‪ .‬בשל אי הנעימות‪ ,‬נציין מעט מקורות ובתמציתיות רבה‪.‬‬ ‫הכלב מושווה לזונה – בדברים כג' יט'‪' ,‬לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ד' אלוקיך לכל‬ ‫נדר‪ ,‬כי תועבת ד' אלוקיך גם שניהם'‪ .‬ובמדרש ב"ר לו'‪' ,‬אמר רבי חייא בר אבא חם וכלב‬ ‫שימשו בתיבה‪ ,‬לפיכך יצא חם מפוחם‪ ,‬וכלב מפורסם בתשמישו'‪ .‬זנותיות הכלב גורמת‬ ‫להשוואתו לזונה‪.‬‬ ‫הכלב נחשב לחסר כבוד – כך בקידושין מ‪' ,:‬תנו רבנן האוכל בשוק – הרי זה דומה לכלב'‪.‬‬ ‫היינו‪ ,‬מי שמזלזל בעצמו‪ ,‬ואינו חש לכבודו‪ ,‬דומה לכלב‪ .‬וכן בתנ"ך‪ ,‬הביטוי כלב‪ ,‬הוא‬ ‫מילת זלזול חמורה‪ .‬בשמואל א' כד'‪' ,‬אחרי מי יצא מלך ישראל‪ ,‬אחרי מי אתה רודף‪ ,‬אחרי‬ ‫כלב מת‪ .'..‬ובשמואל ב' טז'‪' ,‬ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך‪ ,‬למה יקלל הכלב המת הזה‬ ‫את אדוני המלך‪ ,‬אעברה נא ואסירה את ראשו'‪.‬‬ ‫הכלב החצוף שבחיות – כך בביצה כה‪ ,:‬וכן אומר הנביא ישעיה נו'‪' ,‬והכלבים עזי נפש לא‬ ‫ידעו שבעה'‪ .‬פירש מצודת דוד‪' ,‬כמו שהכלבים המה בטבעם חזקי התאוה ואינם יודעים‬ ‫משביעה‪ ,‬כי בכל עת יתאוו תאוה'‪ .‬ואם לא די בכל זה‪ ,‬כלב הוא כינוי לסטרא אחרא – כך‬ ‫בזוהר במדבר קכד‪' .‬סמ' אתקרי כלב‪ ,‬ממנא דגיהנם דצווח הב הב'‪.‬‬ ‫מקורות אלו ועוד רבים שלא הוזכרו כאן‪ ,‬מגבירים ומחזקים את השאלה‪ ,‬הכיצד פרק‬ ‫השירה של הכלב‪ ,‬הוא פסוק מלא בענווה וקבלת עול מלכות שמים?‬ ‫מונע חסד מביתו‬ ‫אמרו חז"ל בשבת סג‪ ,.‬שלכלב רע‪ ,‬המאיים ומפחיד‪ ,‬השפעה נפשית שלילית על בעליו‪.‬‬ ‫אמר רבי שמעון בן לקיש‪ ..‬כל המגדל כלב רע בתוך ביתו ‪ -‬מונע חסד מתוך ביתו‪ ,‬שנאמר‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫‪ 2‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬ ‫למס מרעהו חסד (איוב ו')‪ ,‬שכן בלשון יונית קורין לכלב למס‪ .‬רב נחמן בר יצחק אמר‪ :‬אף‬ ‫פורק ממנו יראת שמים‪ ,‬שנאמר ויראת שדי יעזוב (איוב ו')‪.‬‬ ‫מספרת שם הגמרא על אשה הרה‪ ,‬שנכנסה לבית שהיה בו תנור אפיה‪ ,‬לאפות לחם‪ ,‬נבח‬ ‫עליה הכלב‪ ,‬והפילה את ולדה‪ .‬אמר לה בעל הבית‪ ,‬אל תפחדי‪ ,‬הוצאתי את ניביו החדים‪,‬‬ ‫ואת ציפורניו‪ .‬אמרה לו האשה‪ ,‬קח את טובתך וזרוק אותה על הקוצים‪ ,‬כבר נעקר הולד‬ ‫ממקומו‪.‬‬ ‫פעמים מוצאים אנו בעלי כלבים‪ ,‬המגלים חוסר תשומת לב‪ ,‬לפחדיהם של אחרים מפני‬ ‫כלבם‪ .‬הנזק עלול להיות בלתי הפיך‪ ,‬כמו במקרה שלפנינו‪ .‬לומר‪' ,‬אל תפחדו‪ ,‬הוא לא‬ ‫עושה כלום'‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬אין זה פתרון‪ .‬בעלי כלבים צריכים להיזהר מאד‪ ,‬שלא יביאו את‬ ‫שכניהם לידי פחד ובהלה‪ ,‬ובוודאי שאין לשלוח כלב חפשי ברחוב‪.‬‬ ‫ידידו הטוב של האדם‬ ‫לפירוש דברי ריש לקיש‪ ,‬כתב הרב קוק בספרו עין איה‪ ,‬שבת ח"ב פ"ו סח'‪ ,‬כי מן‬ ‫המפורסמות הוא‪ ,‬שיש השפעה נפשית ל'חברת אנשים‪ ,‬על המתחבר עמהם‪ ,‬לטובה‬ ‫ולרעה‪ .'..‬אבל מוסיף הרב‪ ,‬ההשפעה עוברת לא רק על ידי מעשים ודיבורים‪ ,‬אלא 'גם בכח‬ ‫הסגולה הנפשית‪ ,‬שהנפש הטובה‪ ,‬מסגלת את סביבתה לטובה‪ ,‬והרעה מפזרת צללי‬ ‫רשעה‪ ,‬אל כל אגפיה הקרובים אליה'‪ .‬ההשפעה עוברת גם באויר‪.‬‬ ‫ממשיך הרב ואומר‪ ,‬שהשפעה סגולית כזאת‪' ,‬תוכל לבא גם בנפשם של בעלי חיים‪ ,‬ביחוד‬ ‫אותם שיש להם עם האדם נטיה חברתית‪ ,‬שהמיוחד מרוב בעלי החיים להסתגל לקרבתו‬ ‫של האדם הוא הכלב'‪ .‬ידידו הטוב של האדם‪ ,‬דוקא בשל קרבתו החברתית עם האדם‪,‬‬ ‫משפיע עליו יותר מכל בעל חיים אחר‪ .‬מה רע? אומר הרב‪ ,‬שהכלב 'הוא בכללו בעל נפש‬ ‫שפלה'‪ ,‬גם אם אינו כלב רע‪' .‬ובהיותו עוד כלב רע‪ ,‬תכונתו היא מנוגדת לרעיון החסד‬ ‫בקצה אחרון‪ ,‬עד שהסגולה הנפשית הזאת פועלת על הבית שהוא מתגדל בו‪ ,‬למנוע ממנו‬ ‫אור הרגשת החסד'‪ .‬ומסיים הרב ואומר‪ ,‬שהסגנון של יצירת קרבה נפשית בין הכלב‬ ‫לאדם‪' ,‬איננה ישראלית מקורית'‪ .‬זוהי תרבות גויית‪ .‬ואילו האומה הישראלית‪' ,‬הרגישה‬ ‫בפנימיותה ריחוק מגידול כלבים‪ ,‬עד שאסרה אותו על עצמה'‪.‬‬ ‫כוונת הרב לדברי הרמב"ם הל' נזקי ממון פ"ה‪ ,‬שמקורם בבבא קמא עט‪' ,:‬וכן אסרו חכמים‬ ‫לגדל חזירים בכל מקום‪ ,‬ולא את הכלב‪ ,‬אלא אם כן היה קשור בשלשלת‪ ,‬אבל מגדל הוא‬ ‫כלבים בעיר הסמוכה לספר‪ ,‬ביום קושרו ובלילה מתירו‪ ,‬ואמרו חכמים ארור מגדל כלבים‬ ‫וחזירים מפני שהזיקן מרובה ומצוי'‪ .‬אומר הרמב"ם‪ ,‬שחכמים אררו את המגדל כלב‪ ,‬ולא‬ ‫התירו לגדלו אלא לצרכי בטחון‪ ,‬וכשהוא קשור באופן שאינו יכול להזיק לתושבי המקום‪.‬‬ ‫עד כאן ביאור מימרת ריש לקיש‪ ,‬על ההשפעה השלילית של מניעת החסד‪ .‬אבל ר' נחמן‬ ‫בר יצחק‪ ,‬הוסיף שם ואמר‪ ,‬שהמגדל כלב רע‪' ,‬אף פורק ממנו יראת שמים'‪ .‬למה? מסביר‬ ‫הרב שם בעין איה‪ ,‬שלכלב יש חוצפה נפשית נוראה‪ ,‬עד ש'הוא בלתי מוכשר כלל‪ ,‬להיות‬ ‫גנוזה בו‪ ,‬תכונה של הכרת הנשגב למעלה מחוגו‪ ,‬עד שאין בו אותה היראה של הרוממות‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪3‬‬ ‫הבאה מהכרת ערך מה שהוא למעלה ומרומם‪ ,‬שזהו הגרעין שממנו צומח יסוד יראת‬ ‫שמים בנפש'‪ .‬יראת שמים בנויה על הענוה היודעת‪ ,‬כי הקב"ה הוא האינסוף הנשגב‬ ‫למעלה מבינתנו‪ .‬ואילו תכונת הכלב‪' ,‬מצטיינת בשלילת הכרה של יראת שום גדולה‬ ‫ואצילות עליונה‪ ,‬מה שהיא גנוזה ברוב הנפשות בחי ובאדם‪ .‬אותה השלילה של ההכרה‬ ‫של מה שהוא עליון ונעלה‪ ..‬מתממת את יסוד החוצפה ופריקת יראת שמים‪ .'..‬הכלב לא‬ ‫מכיר בעובדה שהאדם עליון ממנו‪ .‬הוא נובח ומתחצף‪ .‬אי הנכונות להכיר בנשגב ונעלה‬ ‫מאיתנו‪ ,‬היא בדיוק היסוד של פריקת עול מלכות שמים‪ .‬גם השפעה זו עלולה לעבור‬ ‫בדרך סגולית לנפשו של האדם‪" ,‬מידידו הטוב ביותר"‪.‬‬ ‫הני כלבין דחציפין‬ ‫כש בני ישראל במדבר אומרים‪' :‬היש ד' בקרבנו אם אין'‪ .‬נענשים הם מיד לאחר מכן‪,‬‬ ‫בביאת עמלק‪ .‬מסביר המדרש תנחומא יתרו ג'‪' :‬אמר להן הקב"ה‪ :‬כך הרהרתם היש ה'‬ ‫בקרבנו‪ ,‬חייכם הריני מודיע לכם‪ ,‬לכך ‪ -‬ויבא עמלק‪ .‬ר' לוי אמר למה הדבר דומה‪ ,‬לבן‬ ‫שהיה רוכב על כתף של אביו‪ ,‬והיה רואה דבר של חפץ‪ ,‬ואומר לו‪ ,‬קח לי‪ ,‬והוא לוקח לו‪.‬‬ ‫פעם ראשונה שניה ושלישית‪ .‬רואה אדם אחר‪ ,‬אמר ליה‪ :‬ראית אבי? אמר לו אביו‪ :‬אתה‬ ‫רכוב על כתפי וכל מה שתבקש אני לוקח לך‪ ,‬ואת אומר ראית אבי?! השליכו מכתפו ובא‬ ‫הכלב ונשכו‪ .‬כך היו ישראל כשיצאו ממצרים הקיפן בענני כבוד‪ ,‬בקשו לחם הוריד להם‬ ‫את המן‪ ,..‬בקשו בשר נתן להם שליו‪ ,..‬הוא נותן להם כל צרכיהם והן אומרים היש ה'‬ ‫בקרבנו‪ ,‬אמר להן הקב"ה כך הרהרתם‪ ,‬הרי הכלב נושך אתכם‪ ,‬לכך ויבא עמלק'‪ .‬עמלק‬ ‫הוא הכלב החצוף‪ ,‬שלאחר כל האותות והמופתים שנעשו לישראל‪ ,‬מעיז להילחם בהם‪.‬‬ ‫למדנו בשיעור לפורים‪ ,‬עדלאידע‪ ,‬את הסברו של ר' צדוק הכהן‪ ,‬בספר פרי צדיק ויקרא‬ ‫אמור יג'‪ ,‬למילות הפיוט של האר"י הקדוש לסעודה שלישית‪' ,‬לבר נטלין ולא עאלין הני‬ ‫כלבין דחציפין'‪ .‬הסביר ר' צדוק‪ ,‬שעמלק מכונה כלב‪ ,‬ובסעודה שלישית‪ ,‬אנו מתנקים‬ ‫ממנו‪ .‬ומה עניינו של עמלק? שהוא חפץ בהישארות הכיעור של תערובת הטוב והרע‪.‬‬ ‫הבליל הנורא‪ ,‬שנוצר כתוצאה מחטאו של אדם הראשון‪ ,‬חביב עליו ביותר‪.‬‬ ‫על פי זה אפשר גם להבין מדוע אמרו חז"ל בעניינים שונים‪ ,‬כמו פסח ועוד‪ ,‬שהבירור אם‬ ‫אוכל עדיין נקרא אוכל‪ ,‬יקבע לפי הבחינה‪ ,‬אם הוא ראוי למאכל כלב‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מדוע‬ ‫קשור מאכל הכלב למאכל אדם? אלא שהכלב אוהב מאכל שיש בו תערובת טוב ורע‪.‬‬ ‫מאכל שהוא רק רע‪ ,‬הוא לא יאכל‪ .‬אבל מאכל שהוא תערובת טוב ורע‪ ,‬הוא ישמח לאכול‪,‬‬ ‫כדרכו של עמלק המחבב תערובת טוב ורע‪ .‬לכן‪ ,‬אם הכלב עדיין אוכל זאת‪ ,‬סימן שעדיין‬ ‫יש בזה גם תערובת טוב‪ .‬ולגבי פסח כדוגמא‪ ,‬זה עדיין יחשב חמץ‪.‬‬ ‫על פי זה תובן גם הברייתא בבכורות ח‪' ,.‬תנו רבנן‪.. :‬כלב לחמשים יום‪ ,‬וכנגדו באילן –‬ ‫תאינה‪ . '..‬כלומר‪ ,‬צורת הולד של הכלב‪ ,‬נגמרת בחמישים יום‪ ,‬בדומה לגמר הפרי בתאנה‪.‬‬ ‫והרי לדעת ר' נחמיה בברכות מ‪ ,.‬עץ התאנה הוא עץ הדעת‪ ,‬שבדבר שנתקלקלו‪ ,‬בו נתקנו‪,‬‬ ‫שנאמר 'ויתפרו עלה תאנה'‪ .‬וכן מצאנו בתמיד כט‪ ,.‬שמשום כך‪ ,‬ממנו היו מביאים עצים‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫‪ 4‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬ ‫למערכה בבית המקדש‪ .‬וכן פירש רש"י בזבחים נח‪ ,.‬הטעם משום שבו היתה תקנת אדם‬ ‫הראשון‪ .‬שוב מוצאים אנו את החבור וההשוואה‪ ,‬בין קליפת הכלב‪ ,‬לעץ הדעת טוב ורע‪.‬‬ ‫בזה יתבארו גם דברי רב ששת‪ ,‬בתענית יא‪' ,:‬האי בר בי רב דיתיב בתעניתא ‪ -‬ליכול כלבא‬ ‫לשירותיה'‪ .‬כלומר‪ ,‬תלמיד חכם שצם תענית התנדבותית‪ ,‬יאכל הכלב את סעודתו‪ .‬על מה‬ ‫ולמה? אלא שתלמיד חכם שאוכל‪ ,‬מתקן את המאכל‪ .‬מעלה ניצוצות באכילתו‪ .‬מברר את‬ ‫הטוב שבאוכל‪ ,‬מן הרע שבו‪ ,‬ומעלה אותו לע בודת ד'‪ .‬אם הוא צם‪ ,‬ואינו מתקן את‬ ‫המאכל‪ ,‬הרי יאכל הכלב‪ ,‬שאוהב את תערובת הטוב והרע את סעודתו‪ .‬אם אתה התלמיד‬ ‫חכם לא תאכל‪ ,‬ותעשה את עבודת הבירור‪ ,‬תיוותר הסעודה שלא אכלת‪ ,‬לא מבוררת‪.‬‬ ‫והרי שתיוותר סעודתך זו‪ ,‬בידיו של הכלב‪ ,‬קליפת עמלק‪ ,‬חובב תערובת הטוב והרע‪.‬‬ ‫כלב או אריה‬ ‫נקודה מעניינת במיוחד בעניינו של הכלב‪ ,‬היא נסיונו להידמות לאריה‪ ,‬והבחנתו הברורה‬ ‫ממעלת האריה‪ .‬אומר המדרש רות רבה ג'‪..' ,‬בעולם הזה‪ ,‬מי שהוא כלב‪ ,‬להעשות ארי‬ ‫הוא יכול‪ ,‬ומי שהוא ארי‪ ,‬יכול להעשות כלב‪ ,‬אבל לעתיד לבוא מי שהוא ארי אינו יכול‬ ‫להעשות כלב‪ ,‬וכל מי שהוא כלב אינו יכול להעשות ארי'‪ .‬ממש כתב חידה‪ .‬ננסה להבין‪.‬‬ ‫ההבחנה בין כלב לאריה‪ ,‬נמצאת בענין בית המקדש‪ ,‬ביומא כא‪..' ,:‬והתניא‪ :‬חמשה דברים‬ ‫נאמרו באש של מערכה‪ :‬רבוצה כארי‪ ,‬וברה כחמה‪ ,‬ויש בה ממש‪ ,‬ואוכלת לחין כיבשין‪,‬‬ ‫ואינה מעלה עשן! ‪ ..‬רבוצה כארי? והתניא‪ ,‬אמר רבי חנינא סגן הכהנים‪ :‬אני ראיתיה‪,‬‬ ‫ורבוצה ככלב! ‪ -‬לא קשיא; כאן במקדש ראשון‪ ,‬כאן במקדש שני'‪ .‬כלומר‪ ,‬בבית המקדש‬ ‫הראשון ששרתה בו שכינה‪ ,‬היתה האש רבוצה על הקרבן‪ ,‬בצורת ארי‪ .‬ובמקדש שני‪,‬‬ ‫שהדברים הופיעו בהופעתם החיצונית‪ ,‬אך ללא השראת שכינה‪ ,‬היתה רבוצה ככלב‪.‬‬ ‫הזוהר ויקרא לב‪ :‬אומר‪ ,‬שגם במקדש ראשון‪ ,‬אם היה הקרבן תוצאה של חזרה בתשובה‬ ‫אמיתית‪ ,‬היה הקרבן מתקבל ברצון‪ ,‬והיו כל הנוכחים רואים‪ ,‬כעין צורת אריה על טרפו‪ .‬אך‬ ‫אם בעל הקרבן לא עשה תשובה‪ ,‬אזי היו רואים צורת כלב‪ ,‬האוכל כביכול מן הקרבן‪ .‬וזה‬ ‫לשון הזוהר‪..' :‬הא אתמר דבמדבחא סלקא ואתחזי אוריא"ל כחיזו דחד אריא תקיפא‬ ‫רביע על טרפיה‪ ,‬והוו חמאן כהני וישראל וחדאן‪ ,‬דהוו ידעין דאתקבל ברעוא קמי מלכא‬ ‫קדישא‪ ..‬כדין בר נש אזיל ואזדעזע קמי מאריה ותב בתיובתא שלימתא‪ .‬וכד ישראל לא‬ ‫אשתכחו זכאין או ההוא דמקריב קרבנא לא קריב כדקא יאות ולא אתקבל קרבניה‪ ..‬הוו‬ ‫חמאן דיוקנא דחד כלבא חציפא רביע על קרבנא‪ ,‬כדין הוו ידעי דלא אתקבל ברעוא‪.'..‬‬ ‫מתוך דברים אלו‪ ,‬נוכל אולי להסביר מה ההבדל בין כלב לאריה‪ .‬אריה שואג מנהמת ליבו‪.‬‬ ‫העוצמות הממלאות את ליבו פנימה כה עצומות‪ ,‬עד שהוא מבטא אותן בשאגה מתפרצת‬ ‫מלאת גבורה פנימי ת‪ .‬פיו וליבו שווים‪ .‬הכלב לעומתו נובח מן הפה ולחוץ‪ .‬אין זו גבורה‬ ‫פנימית‪ ,‬אלא חיקוי של שאגה‪ .‬חוצפה חיצונית שאין לה כל שורש פנימי עמוק‪ .‬פיו וליבו‬ ‫אינם שווים‪ .‬הכלב הוא רק כמו לב‪ ,‬כאילו לב‪ ,‬חיקוי מזוייף‪ ,‬כי באמת לבו בל עימו‪ .‬ישאל‬ ‫השואל‪ ,‬אז כיצד קראו לאחד ומיוחד מגדולי האומה‪ ,‬כלב בן יפונה?‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪5‬‬ ‫אז שימו לב‪ ,‬שאצל כלב בן יפונה‪ ,‬האות כ' נקודה בקמץ‪ ,‬המבטא את הלב בה"א הידיעה‪.‬‬ ‫היינו להיות כמו הלב האמיתי‪ .‬כי כלב‪ ,‬ידע לדבר כלפי חוץ כאילו בליבו תומך במרגלים‪,‬‬ ‫ולבסוף להסות את העם‪ ,‬ולגלות את האמת שבליבו‪ ,‬שיש ללכת אחרי משה בדבר ד'‪,‬‬ ‫ולכבוש את ארץ ישראל‪ .‬אז אצלו‪ ,‬הדיבור המטעה כלפי חוץ‪ ,‬היה בשירות הלב האמיתי‪,‬‬ ‫הנאמן לד'‪ .‬על כך קיבל שכר‪' ,‬עבדי כלב‪ ,‬עקב היתה רוח אחרת עימו'‪ .‬פירש רש"י‪ ,‬שדיבר‬ ‫אחד בפה ואחד בלב‪ ,‬לטובת קיום צו ד'‪ .‬אמנם דרכו זו של כלב‪ ,‬מצריכה גדלות בתורה‪,‬‬ ‫והתבוננות עמוקה בהלכה‪ ,‬ולא כל הרוצה ליטול את השם‪ ,‬יבוא ויטול‪.‬‬ ‫ולענייננו‪ ,‬אדם שעשה תשובה‪ ,‬והביא קרבנו‪ ,‬הרי יש לו לב טהור‪ ,‬וקרבנו נאכל על ידי‬ ‫האריה‪ .‬אבל אדם שמביא קרבן וליבו בל עימו‪ ,‬הרי הכלב שנובח בפיו בלא לב‪ ,‬הוא שיאכל‬ ‫את קרבנו‪ .‬בבית ראשון כשהיתה השראת שכינה‪ ,‬היתה האש בצורת אריה‪ .‬אבל בבית‬ ‫שני‪ ,‬שהפנימיות הליבית הישראלית היתה ללא השראת שכינה‪ ,‬ואף אם היה הקרבן מובא‬ ‫באדיקות רגשית רבה‪ ,‬עדיין חסר היה הלב הנבואי‪ ,‬הרוח קודשי‪ ,‬רבצה האש ככלב ולא‬ ‫כאריה‪ .‬הלב היה חסר‪.‬‬ ‫הכלביות הרוחנית‬ ‫ראינו לעיל‪ ,‬את דברי ר' נחמן בר יצחק‪ ,‬שהמגדל כלב רע בתוך ביתו‪ ,‬פורק מעליו יראת‬ ‫שמים‪ ,‬שנאמר 'ויראת ש‪-‬ד‪-‬י יעזוב'‪ .‬למדנו את הסברו של מרן הרב קוק על דרך הפשט‪.‬‬ ‫אבל הרב מוסיף שם בעין איה ומלמדנו‪ ,‬כי במימרא זו‪ ,‬רמוז סוד כמוס וחשוב‪.‬‬ ‫אומר הרב‪' ,‬גנוזה היא כאן גם כן‪ ,‬הכלביות‪ ,‬הרוחניות שהיתה צריכה חוצפה למפעלה‪,‬‬ ‫חוצפא כזאת דמהניא גם כן כלפי שמיא עד עת קץ‪ ..‬הכח הכלבי‪ ..‬המתגדר באהבת שמים‬ ‫מקולקלת‪ ,‬מפני עזיבת היסוד של כנסת ישראל‪ ,‬הבית אשר ממנו יכון עולם‪ ,‬רמוז בס"ת‬ ‫'ויראת ש‪-‬די יעזוב'‪ ,‬ובר"ת למפרע הכח המהרס‪' ,‬ושאיה יוכת שער' (ישעיהו כד')‪.'..‬‬ ‫מכיוון שגם הרב כתב דבריו בחצי רמז‪ ,‬נאמר אנו דברים מפורשים‪ .‬רב נחמן בר יצחק רומז‬ ‫במימרתו‪ ,‬לנצרות‪ ,‬אשר יצרה חיקוי מזוייף ליהדות‪ ,‬וניסתה להציג עצמה מהפה ולחוץ‪,‬‬ ‫כמחל יפת היהדות‪ .‬סופי תיבות הפסוק שהביא רב נחמן בר יצחק‪ ,‬וירא'ת שד'י יעזו'ב‪ ,‬הוא‬ ‫'בית'‪ ,‬לרמוז על בית ישראל‪ .‬ובראשי התיבות של הפסוק מן הסוף להתחלה‪ ,‬רמוז שמו‬ ‫של מחולל הדת הנוצרית‪ ,‬שעזב את הבית‪ .‬וכן נקט הרב בהביאו את הפסוק‪' ,‬ושאיה יוכת‬ ‫שער'‪ ,‬המילה 'שאיה' היא בגימטריא שמו של אותו יהודי‪ ,‬שעשאוהו הגוים אלוהות‪.‬‬ ‫ממשיך שם הרב ואומר‪' ,‬והכלביות הזאת‪ ,‬החלה להתפשט מאז הושם שק על כסות‬ ‫השמימי של תורה‪ ,‬על ידי ההעתקה היונית‪ ,‬שנטלו להם גויי נכר‪ ,‬איזו תמצית מאורה של‬ ‫תורה‪ ,‬הקרועה מיסוד בית ד' אשר בכנסת ישראל‪ ,‬הוכרחו הדברים להתהפך לרועץ‪.'..‬‬ ‫הנצרות יצרה חיקוי חיצוני לתורת ישראל‪ ,‬ששורשיו עוד בימי המעתיקים החיצוניים‬ ‫היוונים‪ .‬החיקוי הזה‪ ,‬מדבר כלפי חוץ כמו ישראל‪ ,‬אבל ליבו מלא באותה סכלות פגנית‪,‬‬ ‫של עובדי האלילים בימי קדם‪ .‬אילו הם הכלבים החצופים‪ ,‬הנובחים בנסיון לחקות את‬ ‫שאגת האריה‪ ,‬ובאמת‪ ,‬הינם חסרי לב‪ ,‬נטולי הופעת שכינה‪.‬‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫‪ 6‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬ ‫חקיינות זולה זו‪ ,‬לא יכלה להופיע אלא בעת הסתלקות השכינה מישראל‪ .‬כיוון שחרב‬ ‫הבית‪ ,‬הפנימי‪ ,‬הליבי‪ ,‬והסתלקה השראת השכינה‪ ,‬הרי גם בישראל מופיעים הדברים רק‬ ‫בחיצוניותם כביכול‪ .‬ובשעה זו‪ ,‬יכולה להופיעה כלביות חצופה‪ ,‬ולומר מהפה ולחוץ‪ ,‬גם‬ ‫אנחנו יכולים‪ .‬והגם שאין להשוות אף ברמת הפה ולחוץ‪ ,‬בין אותה כלביות‪ ,‬לדת ישראל‬ ‫הקדושה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬הכלביות יכולה היתה להופיע‪ ,‬ולומר ארי אני‪ .‬וכך כתב הרב קוק‬ ‫באורות עמ' יז'‪' ,‬בגדולת העולם‪ ,‬בהופעת הזיו של קדושת ישראל ברוממותו‪ ,‬אין אחיזה‬ ‫לכל זונים לכל העומדים מבחוץ לבסס איזה מוסד‪ ,‬הדוחק רגלי אור ישראל‪ ,‬לבצר איזו‬ ‫הארה מיסתית‪ ,‬מכונה אמונית‪ ,‬אשר תוכל עמוד חוץ ממציאות האומה‪ ,‬כבודה ושפעת‬ ‫יקרת קדשה'‪ .‬רק מחורבן הבית‪ ,‬נבנתה רומי‪ .‬רק מהעלמות ההופעה הנבואית הליבית‬ ‫בישראל‪ ,‬יכולה היתה להתבסס‪ ,‬מכונה אמונית חקיינית‪ ,‬שתכונותיה כלביות‪.‬‬ ‫בחזרתה של ההופעה הנבואית הליבית בישראל‪ ,‬תעלם המכונה הכלבית‪ ,‬שרצחה כל כך‬ ‫הרבה יהודים במהלך ההסטוריה‪ ,‬ולא תוכל עוד לומר כי היא התחליף‪ ,‬או החיקוי‪ .‬זהו‬ ‫בדיוק הסוד של 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו'‪ ,‬שנאמר ביציאת מצרים‪ .‬כי בעת‬ ‫הופעתם הגדולה של ישראל‪ ,‬בעת השראת השכינה בליבותינו‪ ,‬הכלבים שותקים‪ .‬אי‬ ‫אפשר להעמיד חיקוי זול‪ ,‬כשהמקור האמיתי מופיע בגדולתו‪ .‬כשהאריה שואג מליבו‪,‬‬ ‫הכלב לא יחרץ לשונו‪ .‬זהו גם סודו של המדרש ברות רבה ג' שאמר‪ ,‬שלעתיד לבוא‪ ,‬לא‬ ‫יוכל עוד הכלב לומר שהוא ארי‪.‬‬ ‫לאור כל מה שלמדנו עד כה‪ ,‬אנו מבינים ששאלתו של ר' ישעיה‪ ,‬אכן שאלה גדולה‬ ‫ואדירה היא‪ ,‬הכיצד שר הכלב‪' ,‬בואו נשתחוה ונכרעה‪ ,‬נברכה לפני ד' עושינו'?‬ ‫הקב"ה שואג כארי‬ ‫אומר ר' אליעזר‪ ,‬בברכות ג‪' ,.‬שלש משמרות הוי הלילה‪ ,‬ועל כל משמר ומשמר יושב‬ ‫הקדוש ברוך הוא ושואג כארי‪ ,‬שנאמר‪ :‬ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו‪ ,‬שאוג‬ ‫ישאג על נוהו (ירמיהו כה')‪ ,‬וסימן לדבר‪ :‬משמרה ראשונה ‪ -‬חמור נוער‪ ,‬שניה ‪ -‬כלבים‬ ‫צועקים‪ ,‬שלישית ‪ -‬תינוק יונק משדי אמו‪ ,‬ואשה מספרת עם בעלה'‪.‬‬ ‫הקב"ה שואג כארי‪ .‬הארי שואג מנהמת ליבו‪ ,‬מעודף עוצמה‪ ,‬שאינה מוצאת מקום‬ ‫לביטויה בחוץ‪ .‬רוח הנבואה האלוקי‪ ,‬ממתין כבר למעלה מאלפיים שנה‪" .‬הלב" מלא‬ ‫בעוצמות אלוקיות שאין כמותן‪ ,‬ועדיין אינו מוצא לו נביאים‪ .‬וכפי שתאר זאת מרן הרב‬ ‫באורות הקודש א' קנז'‪' ,‬רוח הנבואה הולך ושט בארץ‪ ,‬מבקש לו מפלט‪ ,‬דורש לו גבורים‪,‬‬ ‫מלאי עזוז וקודש‪ .'..‬והשאגה שאגת עולמים‪ ,‬וממעל לעולמים‪ .‬שאגת "הלב" האלוקי‬ ‫כביכול‪ .‬השאלה הנשאלת היא‪ ,‬מדוע שאגה זו‪ ,‬מסתמנת במשמרה השניה‪ ,‬על ידי כלבים‬ ‫צועקים‪ .‬לכאורה הרי למדנו‪ ,‬שצעקת הכלבים‪ ,‬אינה בשום אופן כשאגת האריה?‬ ‫כדי לענות על שאלה זו‪ ,‬עלינו להקדים הקדמה קצרה‪ .‬בזמן שבית המקדש היה קיים‪,‬‬ ‫והשכינה שרתה בישראל‪ ,‬היו הלבבות פתוחים לקבלת שפע נשמתי פנימי‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬ ‫כשיהודי היה עולה לרגל‪ ,‬היה זוכה לפתיחה נשמתית על פי רמת הכנתו‪ .‬מהתעלות‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪7‬‬ ‫רוחנית דבקותית‪ ,‬ועד לרוח הקודש או נבואה‪' .‬כל ישראל חברים ברגל'‪ .‬גם עמי ארצות‬ ‫היו זוכים לעליה נשמתית‪ .‬הלבבות פעלו בבריאות ישראלית רוח קודשית‪.‬‬ ‫החורבן והגלות‪ ,‬אינם עניין חיצוני גרידא‪ ,‬המסתכם בנוראות החורבן והגירוש מן הארץ‪,‬‬ ‫אלא גם סתימה פנימית של אור הנשמה‪ .‬היהודי אינו יכול להתחבר לעצמותו‪ ,‬לנשמתו‪.‬‬ ‫רק שכלו ורגשותיו מתפקדים‪ ,‬מעט תחושה של אדיקות דתית‪ ,‬וזהו‪ .‬בעזרא ג' מסופר‪,‬‬ ‫שכשחזרו ויסדו את הבית השני‪ ,‬הצעירים שמחו והזקנים בכו‪ ,‬וגברה בכית הזקנים על‬ ‫שמחת הצעירים‪ .‬כי הזקנים עוד ראו את בית המקדש הראשון‪ ,‬וחוו את השראת השכינה‬ ‫שהיתה בו‪ ,‬שלא חזרה בבית שני‪ ,‬ובכו מתחושת גודל החסרון‪.‬‬ ‫הנשמה הנבואית לא חזרה לתפקודה המלא בישראל‪ ,‬מאז חורבן הבית הראשון ועד‬ ‫לעצם היום הזה‪ .‬הסתימה הנשמתית הזו‪ ,‬גרמה לעם ישראל‪ ,‬לזנוח את חלק התורה‬ ‫הפנימי‪ ,‬ולשקוע אך ורק בצד הנגלה של תורה‪ ,‬תוך התעלמות מכל ספרי העיון הפנימיים‪.‬‬ ‫וכפי שמתאר זאת הרב קוק בספרו אדר היקר‪ ,‬מעט צרי‪ ,‬עמ' טו'‪' ,‬וכל אותם הספרים‬ ‫הנפלאים מלאי הענין‪ ,‬שכל כך התעמקו בהם גדולי הדורות בחבורם והפצתם‪ ,‬הם מונחים‬ ‫בקרן זוית‪ ,‬או נחשבים לספרי טיול שמעיינים בהם בדרך ארעי‪.'..‬‬ ‫יראת שמים הפכה ממילא‪ ,‬ליראה שאין בה אלא אדיקות שכלית‪ ,‬ולפעמים התעוותה עד‬ ‫לכדי פחד סתמי‪ ,‬מפני מי שברא את העולם‪ ,‬ומעניש את כל מי שאינו סר למשמעתו‪ .‬וכן‬ ‫כתב שם הרב‪' ,‬וכל זאת באתנו מפני היראה הנפרזה מכל עיון ומחשבה‪ ,‬בחלקי התורה‬ ‫הנוגעים ללב המרגיש ולמוח החושב‪ ,‬שצו חו עליה גדולי הדורות ביחוד המקובלים‪.‬‬ ‫היראה‪ ,‬שבאה היא עצמה ממיעוט הלמוד והידיעה‪ ,‬באיכותה של מדת היראה בכלל‪,‬‬ ‫ובהתגדלה פרא בלב‪ ,‬היא מתהפכת לפלצות ובעתה‪ ,‬הרחוקה מיראת רוממות‪.'..‬‬ ‫במקום יראת שמים אמיתית‪ ,‬שאמורה לעסוק בשיגובה של גדולת אינסוף‪ ,‬הפך צד‬ ‫הזעזוע והפחד‪ ,‬שאינו אלא לבושה החיצוני של יראת השמים‪ ,‬להיות לסגנון היראה‬ ‫הנפוץ בעם ישראל‪ .‬אמנם‪ ,‬כתב הרב בפנקס יא' כג'‪ ,‬שגם ביראת שמים בריאה‪ ,‬נלוה תמיד‬ ‫גם זעזוע ופחד מפני הבורא‪ ,‬אבל הזעזוע הזה‪' ,‬הוא רק לבוש מוכרח‪ ,‬שעתיד הוא‬ ‫להסתלק לעתיד לבא‪ ..‬כל אלה שאינם מבחינים‪ ,‬לוקחים את הזעזוע במקום היראה‪ ,‬עד‬ ‫שהיראה הטהורה‪ ,‬אינה מורגשת ומוכרה אצלם כלל‪ .‬ונמצא שהם נופלים במצולת‬ ‫הקליפה והלבוש‪ .'..‬לוקחים את הפחד המאיים‪ ,‬ועוזבים את המהות הפנימית העיקרית‪.‬‬ ‫יראת שמים הגלותית‪ ,‬בהידרדרותה אחרי אלפים שנות יובש‪ ,‬ללא מקדש ונבואה‪ ,‬ללא‬ ‫השראת שכינה‪ ,‬וללא ארץ ישראל‪ ,‬הגיעה למקום מאד לא נעים‪ .‬מתאר הרב באורות עמ'‬ ‫מט'‪ ,‬שהרגשות רוחניות גלותיות אלו‪..' ,‬אינן ממלאות את הנפש ביחש נשמתי‪ ,‬כי אם‬ ‫בשלטון של אדנות קשה וכח של אלמות‪ ,‬הבאים משמות הבעלים‪ ,‬מחוסרי האורה עדינה‬ ‫של יראת הרוממות‪ ,‬והאהבה הטהורה והקדושה‪ ,‬של קבלת מלכות שמים‪ ,‬המוטבעת‬ ‫בישראל‪ ,‬זרע אברהם אוהבי'‪ .‬במקום אהבה נשמתית פנימית‪ ,‬כמתואר בשיר השירים‪,‬‬ ‫באה יראה בריונית מפוחדת‪ ,‬מפני האדון הקשה‪ ,‬שלא חושך שבטו מחוטאיו‪ ,‬ותנורי‬ ‫הגיהנום שלו בוערים ללא הפסקה‪ .‬מה הפתרון למצב הנורא הזה?‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫‪ 8‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬ ‫החוצפה הגואלת‬ ‫הגמרא בסוטה מט‪ :‬אומרת‪' ,‬בעקבות משיחא – חוצפא יסגא'‪ ,‬החוצפה תרבה‪ .‬לא נעים‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬ראינו בעינינו את חוצפת עזיבת התורה והמצוות‪ ,‬שנאחזה במהלך הקדוש של שיבת‬ ‫ציון‪ .‬היינו מוותרים על חוויה מפוקפקת זו‪ .‬אבל במבט האלוקי‪ ,‬אם יורשה לנו להציץ‬ ‫אליו‪ ,‬יש לחוצפה זו תפקיד‪ ,‬שבהקשר הכולל של התקדמות הגאולה‪ ,‬עוד תפעל לטובה‪.‬‬ ‫הכיצד? אז שימו לב‪ ,‬כי כאן מתחיל להתגלות סודו של המדרש בו פתחנו את שיעורנו‪,‬‬ ‫שהוא בעצם סודו של חבקוק הנביא‪.‬‬ ‫כתב הרב קוק בפנקס יא' כג'‪' ,‬כל היסוד של עיקבתא דמשיחא‪ ,‬וכל החוצפא שלה‪ ,‬היא‬ ‫בחינת צואת הכלבים‪ ,‬שמעבדים על ידה את העורות לכתוב עליהם ספרי תורה‪ ,‬תפילין‬ ‫ומזוזות ‪ ,‬האמור בברייתא דפרק שירה‪ .‬והיינו‪ ,‬שמהם ניקח כוחות להפריד לפחות בין‬ ‫היראה והזעזוע גם בזמן הזה‪ ,‬ולטעום את הטעם מעין עולם הבא של הטיול בגן עדן‪,‬‬ ‫במדרגת והתהלכתי בתוככם‪ ,‬אטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני‪ ,‬יכול לא תיראו‬ ‫ממני‪ ,‬תלמוד לומר והייתי לכם לאלוקים‪ ..‬ועל ידי זה יתעלה גם כן כל הדור דעקבתא‬ ‫דמשיחא‪ ,‬שעל ידי חוצפא דידיה מתגלגלת והולכת הזכות הגדולה הזו‪ ,‬שזהו 'אור זרוע‬ ‫לצדיק ולישרי לב שמחה'‪ .‬דברי הרב דורשים הסבר‪.‬‬ ‫ראינו לעיל‪ ,‬שלעת הסתלקות השכינה הופיעה החוצפה הכלבית‪ .‬אבל שימו לב‪ ,‬גם לעת‬ ‫שרוצה הקב"ה בהחזרת שכינתו לציון‪ ,‬משתמש הוא בחוצפת הכלב גופא‪ ,‬להשיב‬ ‫השכינה למקומה‪ .‬צואת הכלבים‪ ,‬היא שמעבדת את הקלפים‪ ,‬עליהם נכתבים ספרי תורה‬ ‫תפילין ומזוזות‪ .‬וכאן מתחיל הסוד להתגלות‪ .‬קלפי הסת"ם‪ ,‬זה עמך ישראל‪ .‬עלינו נכתבת‬ ‫התורה‪ ,‬כמאמר הגמרא במועד קטן כה‪ ,.‬שיציאת נשמתו של יהודי‪ ,‬אף כזה שאין בו תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬היא כמו ספר תורה שנשרף‪ .‬צואת הכלבים‪ ,‬המסרחת במיוחד‪ ,‬לאור אכילתם‬ ‫החצופה‪ ,‬המעורבת טוב ורע‪ ,‬דוקא היא‪ ,‬בצרותיה ובגזרותיה‪ ,‬מכינה אותנו‪ ,‬מעבדת אותנו‬ ‫כקלפי הסת"ם‪ ,‬לכתיבת התורה עלינו‪ ,‬לשיבת הופעת נשמת התורה בתוכנו‪ ,‬להשבת‬ ‫השכינה בליבותינו‪.‬‬ ‫החוצפה של עקבתא דמשיחא‪ ,‬אומר לנו הרב קוק‪ ,‬נועדה למחוק את הצורה המעוותת‬ ‫שקיבלה היראת שמים בגלות‪ .‬דוקא על ידי החוצפא‪ ,‬שכשלעצמה אינה רצויה‪ ,‬נמחקות‬ ‫צורות של יראת שמים מפוחדת‪ ,‬ונדרשת יראת שמים של הבנה פנימית‪ ,‬ליבית‪ ,‬רוח‬ ‫קודשית‪ .‬באופן אבסורדי‪ ,‬החוצפה עצמה‪ ,‬כורה לעצמה שוחה‪ ,‬כי בגרשה את יראת‬ ‫השמים החיצונית‪ ,‬גורמת היא להשיב את עבודת ד' הפנימית‪ ,‬הליבית האמיתית‪ .‬עד‬ ‫שנזכה למדרגה של 'והתהלכתי בתוככם‪ ,‬אטייל עימכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני'‪ .‬תהיה‬ ‫יראת שמים‪ ,‬אבל יראת רוממות נשגבה שאין למעלה ממנה‪.‬‬ ‫התיקון הגדול‬ ‫סיים הרב את דבריו‪ ,‬באומרו שהתיקון הגדול הוא ‪' -‬אור זרוע לצדיק‪ ,‬ולישרי לב שמחה'‪.‬‬ ‫בעולת ראי"ה ח"ב יז' באר‪ ,‬שהצדיק‪ ,‬הוא זה שמתגבר על יצרו‪ .‬היצר מנסה לפתותו‪ ,‬והוא‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪9‬‬ ‫כובש את רצונותיו ומבטלם לרצון ד'‪ .‬הוא אינו מתוקן לגמרי‪ ,‬אבל הוא עושה דבר ד'‪.‬‬ ‫הישר לעומתו‪ ,‬מדרגתו גדולה יותר‪ ,‬כי מיושר הוא לרצון ד'‪' .‬מי שטיהר את לבבו ועשה‬ ‫רצונו כרצונו של הקב"ה‪ ,‬הרי הוא דבק ממש בהשם יתברך‪ ,‬בחיים האמתיים‪ ,‬בלא שום‬ ‫אמצעי כלל‪ ,‬אבל הכובש את יצרו הרי רצונו נפרד הוא מצד עצמו‪ ,‬אלא שהתורה‪ ,‬שאינה‬ ‫עדיין עצמית בו‪ ,‬מאירה את חשכו ומנחה אותו ללכת באורח ישר‪ ,‬ועל ידי זה הוא משיג‬ ‫שמחת עולם בעת הגמול‪ ,..‬אבל לישרי לב‪ ,‬שישרו רצונם כרצונו של השם יתברך‪ ,..‬הם‬ ‫משיגים בנפשם עצם השמחה‪ ,‬ולא רק באמצעות האור‪ ,‬והם רואים עולמם בחייהם'‪.‬‬ ‫השאיפה בדורנו דור הגאולה‪ ,‬היא להגיע למצב של ישרות לב‪ .‬ישר‪-‬אל‪ .‬ישראליות גמורה‪.‬‬ ‫תורה שהיא עצם החיים‪ ,‬ולא אדיקות של אין ברירה‪.‬‬ ‫זוהי עבודתו של אליהו הנביא‪' .‬והשיב לב אבות על בנים‪ ,‬ולב בנים על אבותם'‪ .‬הוא מטפל‬ ‫בלבבות‪ .‬מיישר ליבם של ישראל להיות מחובר אל השורש‪ ,‬כך שהזרימה הרוחנית‬ ‫הנשמתית‪ ,‬תהיה זרימה ישרה מליאת אהבה‪ ,‬ולא כפייתיות של יראה ופחד‪.‬‬ ‫על כן אומרת הגמרא בבא קמא ס‪' ,:‬תנו רבנן‪ ,‬כלבים בוכים ‪ -‬מלאך המות בא לעיר‪ ,‬כלבים‬ ‫משחקים ‪ -‬אליהו הנביא בא לעיר'‪ .‬יש לתמוה‪ ,‬מדוע כשבא המלאך שלהם הם בוכים?‬ ‫אלא שעניינם הרוחני של הכלבים‪ ,‬הוא הפרדה בין מלכות שמים למלכות ישראל‪ ,‬הפרדה‪,‬‬ ‫המביאה לעולם בעקבותיה‪ ,‬כעס ובכי‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ .‬אבל כשאליהו הנביא מגיע‪ ,‬הוא‬ ‫יודע לקחת את כוחם השלילי‪ ,‬ולהופכו מחוצפה מרושעת‪ ,‬לעזות דקדושה‪ .‬הוא הופך את‬ ‫החושך לאור‪ .‬הכלבים עצמם‪ ,‬הופכים לפועלי שמחה‪.‬‬ ‫כתב ר' צדוק הכהן‪ ,‬בצדקת הצדיק כג'‪ ,‬ש'אליהו' בגימטריא 'כלב'‪ ,‬משום שיש עזות‬ ‫שפועלת לצד הקדושה‪' ,‬הוי עז כנמר'‪ .‬עזות זו‪ ,‬המעיזה להתרומם מעל להסתכלות‬ ‫האנושית הרגילה‪ ,‬מביאה את הופעת השכינה בליבות ישראל‪ ,‬לעבוד את ד' מתוך חבור‬ ‫פנימי אמיתי‪ ,‬ולא מתוך כפיה חיצונית בלבד‪.‬‬ ‫רמז מרן הרב‪ ,‬באורות עמ' מט'‪ ,‬שלמצב הרוחני הנפלא הזה‪ ,‬התכוון הנביא הושע (ב')‬ ‫באמרו‪' ,‬והיה ביום ההוא נאום ד'‪ ,‬תקראי אישי‪ ,‬ולא תקראי לי עוד בעלי‪ .‬והסירותי את‬ ‫שמות הבעלים מפיה‪ ,‬ולא יזכרו עוד בשמם‪ ..‬וארשתיך לי לעולם‪ ,‬וארשתיך לי בצדק‬ ‫ובמשפט ובחסד וברחמים‪ ,‬וארשתיך לי באמונה וידעת את ד''‪ .‬לא עוד 'אדנות קשה'‪,‬‬ ‫כלשון מרן הרב‪ ,‬אלא קרבה של אמונה וידיעה‪ ,‬של 'מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים‬ ‫מכסים' (ישעיה יא')‪ .‬ושאל הרב צבי יהודה‪ ,‬שיחות על ספר אורות עמ' ‪ ,95‬והלא המים הם‬ ‫עצם הים ולא מכסים על הים? אלא שזהו בדיוק הענין‪ .‬לא עוד יהדות שהיא לבוש חיצוני‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא יהדות שהיא עצם החיים עצמם‪ ,‬עד שכל הארץ תהיה קודש‪.‬‬ ‫שלוש משמרות‬ ‫עתה נוכל להבין את דברי ר' אליעזר בברכות ג‪ .‬הנ"ל‪ ,‬בענין שאגת הקב"ה כארי בכל לילה‪.‬‬ ‫'שלוש משמרות הוי הלילה' ‪ .‬הלשון של 'שלוש משמרות' יכולה להתפרש‪ ,‬על דרך 'ואביו‬ ‫שמר את הדבר' (בראשית לז')‪ ,‬וכמו שפירש שם רש"י‪ ,‬שהיה יעקב אבינו ממתין ומצפה‪,‬‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫‪ 10‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬ ‫מתי יבוא הדבר‪ ,‬מתי יתגשם חלומו של יוסף‪ .‬כך גם כאן‪ ,‬מדובר בשלוש משמרות‪,‬‬ ‫שלושה שלבים של המתנה וציפייה‪ ,‬להתקדמות הגאולה‪.‬‬ ‫שלב ראשון‪' ,‬חמור נוער'‪ .‬החומריות מתעוררת‪ ,‬מקימים מדינה‪ ,‬בית לעם היהודי‪ .‬אחר כך‬ ‫בא השלב בו 'כלבים צועקים'‪ ,‬החוצפה מתגברת‪ ,‬כדי למחוק את יראת השמים‬ ‫שהתעוותה במהלך הגלות‪ ,‬ולמשוך מתוך כך את לימוד התורה הפנימית‪ ,‬אשר תביא‬ ‫להתגלות הלב הישראלי‪ .‬ולבסוף יגיע השלב‪ ,‬בו 'תינוק יונק משדי אימו'‪ ,‬המלכות‪,‬‬ ‫המכונה 'תינוק'‪ ,‬תקבל ותינק מן הבינה‪ ,‬המכונה 'אמא'‪ .‬המעשיות הפוליטית תינק מן‬ ‫התורה‪ .‬ועוד מתארת הגמרא שם את המשמרה השלישית הזו‪' ,‬ואשה מספרת עם בעלה'‪.‬‬ ‫שימו לב‪ ,‬לא אמרו מספרת לבעלה‪ ,‬אלא עם בעלה‪ .‬היינו‪ ,‬הנשמה הישראלית‪ ,‬כנסת‬ ‫ישראל‪ ,‬בחינת אשה‪ ,‬מתחברת עם הקב"ה‪ ,‬בעלה‪ ,‬ביחוד של מלכות וזעיר אנפין‪ ,‬לשם‬ ‫יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬בשם כל ישראל‪ .‬זוהי שיבתה של הנבואה בישראל‪.‬‬ ‫בתחילה בלימוד אמונה‪ ,‬אחר כך‪ ,‬בגילוי רוח הקודש‪ ,‬ולבסוף בהתגלות הנבואה ממש‪.‬‬ ‫משמעות הדברים היא‪ ,‬שאת החוצפה הכלבית‪ ,‬יש לקבל בהתמודדות מקומית‪ ,‬אבל גם‬ ‫בהבנה עמוקה וגדולה‪ ,‬כי מדובר בתופעה שלילית קשה‪ ,‬שתביא בסופו של דבר בעקיפין‪,‬‬ ‫על אפה ועל חמתה‪ ,‬דוקא להופעה חיובית וטובה‪ ,‬של גילוי שכינה בישראל‪ .‬מי שיודע‬ ‫זאת‪ ,‬קל לו יותר להתמודד‪ ,‬עם החוצפה‪ .‬כי מבחינה מעשית הלכתית אתה נלחם כנגד‬ ‫החוצפה‪ ,‬אבל אם יודע אתה כי גם זה חלק מהגאולה‪' ,‬ומלאך רע בעל כרחו יענה אמן'‪,‬‬ ‫אינך נופל ליאוש‪ .‬להיפך‪ ,‬מתמלא אתה בשמחה לעבודתו יתברך‪.‬‬ ‫חזור לאחוריך‬ ‫עתה נוכל לומר‪ ,‬כי זוהי התשובה שקיבל ר' ישעיה מן המלאך‪ ,‬שאמר לו בסוף דבריו‪,‬‬ ‫'ולענין שאלה ששאלת‪ ,‬חזור לאחוריך! כמו שכתוב‪' :‬שומר פיו ולשונו שומר מצרות‬ ‫נפשו''‪ .‬ברשותכם אבקש להציע‪ ,‬כי במילים אלו‪ ,‬רמוזה התשובה המלאה‪ ,‬המגלה את‬ ‫הסוד הגדול‪.‬‬ ‫'חזור לאחוריך' ‪ -‬היינו הדברים חוזרים אליך‪ .‬שירת הכלב נוגעת למה שיקרה לעם ישראל‪,‬‬ ‫באחרית הימים‪.‬‬ ‫'שומר פיו ולשונו' ‪ -‬הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬שומר וממתין ומצפה‪ ,‬ל"פה" וה"לשון" שלו‪.‬‬ ‫ל'פה אל פה אדבר בו'‪ .‬לעם ישראל שנקרא 'פה'‪ ,‬תורה שבעל פה‪ .‬תורה שנטועה בישראל‪,‬‬ ‫הנקראים 'פה'‪ .‬הוא יתברך כביכול ממתין ומשתוקק‪ ,‬מתי תחזור הנבואה‪ ,‬אותו ניב‬ ‫שפתיים‪ ,‬שמבטא את זרימת והתגלות החיות האלוקית‪ ,‬בליבם של ישראל‪.‬‬ ‫'שומר מצרות נפשו' – הקב"ה‪ ,‬שומר שלא תהא צרות נפש בישראל‪ ,‬שלא תהא נפש‬ ‫צרה‪ ,‬שאין בה אלא יראת שמים מפוחדת‪ .‬לא בזה הקב"ה חפץ‪ .‬הוא יתברך‪ ,‬רוצה‬ ‫לראותנו שוב‪ ,‬ברחבות הנפש הנבואית‪ ,‬כפסח‪ ,‬פה‪ -‬סח‪ .‬קדושת ישראל המתגלה במלוא‬ ‫עוזה‪ ,‬בכל כלליותה‪ ,‬עד שלכל בני ישראל לא יחרץ יותר שום כלב לשונו‪ .‬הדברים‬ ‫המתוקים האלה‪ ,‬נרמזו במדרש בכיסוי גדול‪ ,‬כיון שאז טרם הגיע זמנם להיגלות‪.‬‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪11‬‬ ‫חוצפת המעפילים‬ ‫אמנם‪ ,‬יתכן לתת הסבר נוסף לתשובה שקיבל ר' ישעיה כדלקמן‪ .‬לאחר חטא המרגלים‪,‬‬ ‫ומשהבינו בני ישראל כי טעו‪ ,‬מנסים הם לעלות לארץ ישראל‪ ,‬נגד ציוויו יתברך‪ .‬חוצפה‬ ‫לא קטנה‪ .‬אמנם‪ ,‬חוצפה של השבים בתשובה‪ .‬משה רבינו אומר להם‪ ,‬במדבר יד' מא'‪,‬‬ ‫'ויאמר משה‪ ,‬למה זה אתם עוברים את פי ד'‪ ,‬והיא לא תצלח'‪ .‬אבל הם חשבו‪ ,‬לנסות‬ ‫ולהעיז ולחזור בתשובה‪ ,‬כביכול‪ ,‬נגד רצון ד'‪ ,‬מתוך תקוה שמעשיהם יתקבלו ברצון‪ ,‬לאחר‬ ‫מעשה‪ .‬אך לא כך היה‪.‬‬ ‫על כך כתב ר' צדוק הכהן‪ ,‬צדקת הצדיק מו'‪ ,‬דברים נפלאים‪..' ,‬העפילו לעלות אף נגד רצון‬ ‫השם יתברך‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל בסנהדרין קה‪ ,.‬חוצפתא מלכותא בלא תגא (=חוצפה היא‬ ‫מלכות בלא כתר)‪ .‬ולמדוה מבלעם‪ ,‬שאחר כך הסכים השם יתברך‪ ,‬כי בלעם נסתכל עד‬ ‫עקבתא דמשיחא‪ ,‬ולכך ידע סוד זה‪ .‬פירוש‪ ,‬כידוע מלכות הוא כנסת ישראל‪ ,‬וכתר הוא‬ ‫שורש רצון השם יתברך‪ ,‬ורוצה לומר‪ ,‬ממשלה מעצמו‪ ,‬בלי רצון הרוצים‪ ,‬והתקרבות כנסת‬ ‫ישראל מעצמה‪ .‬והם לא הצליחו בזה‪ ,‬מפני שאכלוה פגה‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל בסוטה מט‪,:‬‬ ‫בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא‪ ,‬שאז הוא העת לזה‪ ..‬ולכך אמר להם משה‪ ,‬והיא לא‬ ‫תצלח‪ ,‬נראה שעצה היא אלא שלא תצלח‪ ,‬ודייק 'והיא'‪ ,‬שבכל מקום שדרשו רז"ל היא‬ ‫ולא אחרת‪ ,‬שיש זמן אחר שמצליח‪ ,‬והוא זמננו זה‪ ,‬שהוא עקבי משיחא'‪ .‬נסביר דבריו‪.‬‬ ‫'אכלוה פגה'‪ ,‬אומר ר' צדוק‪ .‬שיטת ההעפלה היא אכן שיטה קיימת‪ ,‬שתצליח ב'זמננו זה‪,‬‬ ‫שהוא עקבי משיחא'‪ ,‬אלא שהמעפילים בתקופת המרגלים‪ ,‬הקדימו זמנם‪ ,‬לכן לא הצליחו‬ ‫בזה‪ .‬כי יש מצב בו ישראל פועלים מלמטה‪ ,‬בלי שיגלה ד' שרצונו בכך‪ ,‬והיא כביכול‬ ‫חוצפה‪ .‬אבל מסביר ר' צדוק‪ ,‬שזה החידוש בסנהדרין קה‪ ,.‬באומרם כי זוהי מלכות בלא‬ ‫כתר‪ ,‬היינו עשיה בלא התגלות רצון ד'‪ ,‬שמועילה אפילו כלפי שמיא‪ .‬כי יש בכח ישראל‬ ‫לפעול מלמטה מאליהם‪ ,‬והשמים יסכימו‪ ,‬ועושים ומצליחים‪ ,‬ומביאים הגאולה‪.‬‬ ‫אפשר אם כן‪ ,‬שזוהי התשובה שקיבל ר' ישעיה‪' .‬חזור לאחוריך' ‪ -‬היינו בסדר הפוך‪,‬‬ ‫מלמטה למעלה‪ .‬שירת הכלב‪ ,‬מבטאת את העשיה שמתחילה מלמטה‪ ,‬בלי ציווי והסמכה‬ ‫ומינוי מסודר מלמעלה‪ ,‬והולכת ומושכת בעקבותיה את רצונו יתברך להסכים על כך‪,‬‬ ‫מלמעלה‪ .‬מעין עבודת המעפילים‪ .‬והיא כן תצלח בזמננו אנו‪ ,‬כדברי ר' צדוק‪ .‬הקב"ה‬ ‫כביכול ממתין ומצפה לכך‪ ,‬שאנו נפעל מצידנו‪' .‬שומר פיו ולשונו' ‪ -‬ממתין ומצפה מתי פיו‬ ‫ולשונו‪ ,‬עמך ישראל‪ ,‬יפעלו ויעשו‪' .‬שומר מצרות נפשו' ‪ -‬מתי עם ישראל יצא מחשיבה‬ ‫קטנה‪ ,‬ויתחיל לפעול בגדלות‪ ,‬מצידו הוא‪ ,‬להשפיע על מהלך גאולתו‪.‬‬ ‫סודו של חבקוק הנביא‬ ‫לאחר שלמדנו את דבריהם הקדושים של שני הכהנים הגדולים‪ ,‬רבי צדוק והרב קוק‪ ,‬נוכל‬ ‫עתה לגלות את סודו של חבקוק הנביא‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬כל התורה הקדושה שלמדנו עד כה‪,‬‬ ‫גנוזה בדבריו‪ ,‬אלא שכדי להצפין את הסוד‪ ,‬פיזר הנביא את התשובה‪ ,‬בפסוקים שונים‬ ‫בנבואתו‪ ,‬שצירופם יחדיו‪ ,‬מגלה את הסוד כולו‪.‬‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫‪ 12‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬ ‫חבקוק הנביא‪ ,‬הטיח דברים כלפי מעלה‪ ,‬בחוצפה‪ .‬תמה בחזקה‪ ,‬מדוע הקב"ה נותן‬ ‫לרשעים להצליח‪ .‬בפרק א' פסוק ד'‪ ,‬הוא אומר‪' ,‬על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט‪,‬‬ ‫כי רשע מכתיר את הצדיק‪ ,‬על כן יצא משפט מעוקל'‪ .‬וכן שם בפסוק יג'‪ ,‬הוא תמה‪' ,‬טהור‬ ‫עיניים מראות רע‪ ,‬והביט אל עמל לא תוכל‪ ,‬למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק‬ ‫ממנו'‪ .‬ובפרק ב' פסוק א'‪' ,‬על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה‬ ‫ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי'‪ .‬פירש רש"י‪' ,‬על משמרתי אעמודה ‪ -‬עג עוגה חבקוק‬ ‫ועמד בתוכה‪ ,‬ואמר לא אזוז מכאן‪ ,‬עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת‪ ,‬למה הוא‬ ‫מביט ורואה בהצלחתו של רשע‪ ,‬ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני'‪ .‬על הטחת דברים‬ ‫זו‪ ,‬מתפלל חבקוק בפרק ג' לנבואתו‪ ,‬ומבקש סליחה על התנהגותו‪ ,‬וכדברי רש"י שם‪,‬‬ ‫'ביקש רחמים על עצמו‪ ,‬שהטיח דברים'‪.‬‬ ‫תשובת ד'‪ ,‬בנויה משלושה פסוקים עיקריים‪ ,‬הפזורים בדבריו של חבקוק‪ ,‬כשביניהם שם‬ ‫הנביא פסוקים‪ ,‬המדברים על נבוכדנצר‪ .‬בשלושת הפסוקים האלה‪ ,‬גנז חבקוק הנביא את‬ ‫הסוד שהתגלה לו‪ .‬אמנם‪ ,‬לפני הפסוק הראשון באה הקדמה המבהירה‪ ,‬כי מדובר על‬ ‫תקופת אחרית הימים (ב'‪ ,‬ג')‪' ,‬כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב‪ ,‬אם יתמהמה‪ ,‬חכה‬ ‫לו‪ ,‬כי בוא יבוא לא יאחר'‪ .‬מיד לאחר האזהרה הזו‪ ,‬מתחילה הרצאת הסוד‪.‬‬ ‫הפסוק הראשון והעיקרי (ב'‪ ,‬ד')‪' ,‬הנה עופלה‪ ,‬לא ישרה נפשו בו‪ ,‬וצדיק באמונתו יחיה'‪.‬‬ ‫את הפסוק הזה צריך להבין היטב‪ .‬המילה 'עופלה' מוסברת שם ברש"י‪' ,‬נפש שלו תמיד‬ ‫היא בכעס ובתאוה‪ ,‬שואף לבלוע ולא שבע‪ ,‬עופלה‪ ,‬לשון עזות‪ ,‬כמו ויעפילו (במדבר יד'‪,‬‬ ‫וכן עופל ובוחן (ישעיה לב')' ‪ .‬מתאר לנו רש"י בתחילה נפש של כלב‪ .‬תמיד בכעס‪ ,‬תמיד‬ ‫נובח‪ ,‬בתאוה מתמדת‪ ,‬לא ידע שבעה‪ .‬עופלה לשון עזות וחוצפה‪ .‬ומזכיר לנו רש"י את‬ ‫המעפילים‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬מוסיף לנו רש"י‪ ,‬עובדה מפתיעה‪ ,‬בית המקדש נקרא גם הוא‪ ,‬על ידי ישעיהו‬ ‫הנביא‪ ,‬בשם 'עופל'‪ ,‬מלשון עזות‪ .‬כי מי יוכל לההין בדעתו‪ ,‬שהאלוקים האינסוף ברוך הוא‪,‬‬ ‫ירד לשכון בארץ בתוך בית מוגבל? כל החיבור של ישראל לקדוש ברוך הוא‪ ,‬ובפרט בבית‬ ‫המקדש‪ ,‬מצריך חוצפה ועזות שאין כמוה‪ .‬אמנם‪ ,‬עזות דקדושה‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬אומר הקב"ה לחבקוק‪ ,‬הצלחת הרשעים בחוצפתם‪ ,‬לא נועדה אלא כדי לעבד‬ ‫את ישראל‪ ,‬ולהכין את ליבם‪ ,‬על מנת ש'צדיק באמונתו יחיה'‪ .‬שעם ישראל יעבוד את ד'‬ ‫כשאמונתו היא עצם חיותו‪ ,‬ואור ד' זורח ומאיר בנשמתו‪ ,‬בעצמותו‪ ,‬בטבעיותו‪.‬‬ ‫'הנה עופלה' – כל החוצפה הכלבית של הרשעים‪ ,‬נובעת מהעובדה ש'לא ישרה נפשו בו'‪,‬‬ ‫שאור ד'‪ ,‬אותו אור זרוע לצדיק‪ ,‬אינו מופיע בו בישרות לב‪ ,‬באור ישר‪ ,‬כפי שלמדנו לעיל‪,‬‬ ‫בהסבר הרב קוק לפסוק‪' ,‬ולישרי לב שמחה'‪ .‬כל תפקיד החוצפה‪ ,‬והצלחת הרשעים‪ ,‬אינו‬ ‫אלא כדי לגרום לישראל‪ ,‬להגיע למדרגת 'וצדיק באמונתו יחיה'‪ ,‬שהצדיק יהפוך לישר לב‪,‬‬ ‫שחי באמונתו‪.‬‬ ‫הפסוק השני הוא (ב'‪ ,‬יד') – ' כי תימלא הארץ לדעת את כבוד ד'‪ ,‬כמים יכסו על ים'‪ .‬כפי‬ ‫שהבאנו לעיל על פי הרצי"ה‪ ,‬הכוונה היא שמטרת התיקון היא להגיע למצב בו‪ ,‬כמים‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪13‬‬ ‫המכסים את הים‪ ,‬שהם גם עצם הים‪ ,‬כך היראת שמים‪ ,‬צריכה להיות עצם חייו של‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫הפסוק השלישי והמסיים הוא (ב'‪ ,‬כ') – 'וד' בהיכל קדשו‪ ,‬הס מפניו כל הארץ'‪ .‬הס‪ ,‬שקט‪,‬‬ ‫גמרנו‪ ,‬אין יותר נביחות כלביות‪ .‬נגמר הרעש‪ .‬וד' בהיכל קדשו‪ .‬וד'‪ ,‬שם הוי"ה‪ ,‬נכנס‬ ‫בהיכ"ל‪ ,‬גימטריא של שם אדנות‪ .‬האלוקיות נכנסה לתוך חיות ישראל‪ ,‬ולתוך גשמיותם‬ ‫הארצית‪ ,‬בישרות מלאה ובריאה‪ .‬שילוב הויה ואדנות‪' .‬הס' בגימטריא גם הוא שם אדנות‪,‬‬ ‫מפניו של הוי"ה‪ ,‬הממלא את כל הארץ כולה‪ ,‬על כל רבדיה‪ .‬לא תהא עוד יראת שמים של‬ ‫אדנות קשה‪ ,‬נטולת שם ד' בתוכה‪ ,‬אלא אדנות שכולה מליאה בעדינות שם הוי"ה‪,‬‬ ‫הממלאת את חדרי הלב והנשמה על גדותיהם‪ ,‬ושופעת מתוכם לכל הארץ‪ ,‬לכל ההויה‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫מרן הרב קוק‪ ,‬במאמרו 'דרך התחיה'‪ ,‬מאמרי הראי"ה ‪ ,1‬מדבר על התחדשות הזרימה‬ ‫האלוקית הנפשית‪ ,‬בעם ישראל‪ ,‬וכותב‪ ,‬כי חידושה של ההזרמה הנפשית החיותית‪ ,‬היא‬ ‫שתחזיר את ישראל למקומם‪ ,‬להשראת שכינה בתוכם‪ ,‬ובזה ממש‪ ,‬תסלק כל חשכה‬ ‫מהארץ‪ .‬ומסיים הרב בפסוק‪' ,‬הנה עופלה לא ישרה נפשו בו‪ ,‬וצדיק באמונתו יחיה'‪ .‬סודו‬ ‫של חבקוק הנביא‪ ,‬התגלה לו למרן הרב‪ ,‬וממנו זכינו לגילוי האורות הנפלאים האלה‪.‬‬ ‫גילוי הרזים בדור האחרון‬ ‫גאולת ישראל השלימה‪ ,‬בוא תבוא‪ ,‬מתוך המיצוי והגילוי של כל הטוב האלוקי הגנוז‪,‬‬ ‫בנשמת כנסת ישראל‪ .‬הדרך לעשות זאת‪ ,‬היא בלימוד תורה‪ ,‬קיום מצוות‪ ,‬ומעשים‬ ‫טובים‪ .‬עתה‪ ,‬לאחר אלפי שנות קדושה‪ ,‬הגיעה העת לגילוי האורות היותר פנימיים‪ ,‬לשיא‬ ‫הגילוי הנשמתי‪ ,‬הכלל ישראלי‪ ,‬הגדול והעמוק מכל‪ ,‬שהוא בעצמו‪ ,‬הגאולה השלימה‪.‬‬ ‫לצורך מילוי תפקידנו זה‪ ,‬נתן הקב"ה בנשמות ישראל שבדורנו‪ ,‬צמאון עצום לפנימיות‬ ‫התורה‪ ,‬וכפי שכתב הרב קוק‪ ,‬באורות הקודש א'‪ ,‬חכמת הקודש קכב'‪' ,‬לטהר את‬ ‫הלבבות‪ ,‬ולהעסיק את המוחות במחשבות נאצלות‪ ,‬שמקורן ברזי תורה‪ ,‬נעשה בדור‬ ‫האחרון‪ ,‬הכרח גמור לקיום היהדות'‪ .‬אומר לנו הרב‪ ,‬כמעט ואי אפשר לחנך ליראת שמיים‬ ‫בדורנו‪ ,‬מבלי להטעים את הדור‪ ,‬בהבנות רוחניות אמוניות עמוקות‪ ,‬שמקורן ברזי תורה‪.‬‬ ‫לא כולם צריכים ללמוד קבלה ממש‪ ,‬אבל כולם צריכים ללמוד לימודי אמונה‪ ,‬שמקורם‬ ‫ברזי תורה‪ ,‬בעמקות גדולה‪ .‬ומי שזכה ונעשה בר הכי‪ ,‬הרי מצווה הוא‪ ,‬להיכנס וללמוד רזי‬ ‫תורה‪ ,‬ממקובלים אמיתיים‪.‬‬ ‫מתוך לימודנו ועיסוקנו בחלקה הפנימי של תורה‪ ,‬כל אחד לפי מדרגתו הוא‪ ,‬נזכה בעזרת‬ ‫ד' כולנו‪ ,‬להחזרת השכינה לציון‪' ,‬וצדיק באמונתו יחיה'‪.‬‬ ‫ל"ג שמח לכל עם ישראל‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫‪ 14‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬ ‫פיסקה (י'‪ ,‬ג') מתוך הספר ‪ -‬אורות התשובה עם ביאור צמאון לא‪-‬ל חי‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כל חטא הוא מונע את ישוב הדעת הנדרש להארת רזי עולם‪.‬‬ ‫התשובה היא פ ותחת פתחי בינה‪ ,‬כשם שהיא באה על ידי הבינה‪.‬‬ ‫הבינה והדעת הפנימית‬ ‫‪ /‬הרב יצחק חי זאגא‬ ‫כשמתעורר באדם רצון בסיסי להתעלות‪ ,‬ואפילו מדובר במי שעוד לא זכה ללמוד תורה‪,‬‬ ‫ורצונו אינו עולה אלא לגדר של סקרנות וחיפוש‪ ,‬להכיר את היהדות‪ ,‬מוכרח הוא להתחיל‬ ‫ללמוד אמונה יהודית בעמקות‪ .‬להבין בעומק את נשמת היהדות‪.‬‬ ‫לימודי האמונה המעמיקים‪ ,‬הלימודים הרוחניים‪ ,‬באים הם מעולם החירות‪ ,‬ועוסקים הם‬ ‫בעולם החירות הרוחנית הנשמתית‪ ,‬המרוממת מעל המציאות המוגבלת‪ ,‬ומחיה את‬ ‫העולם בתוכיותו‪ .‬על כן‪ ,‬ככל שיתקדם האדם בלימודיו‪ ,‬יחוש יותר ויותר את התעוררות‬ ‫החיות העצמית שלו‪ ,‬הגנוזה בלימוד התורה‪ ,‬כשם שהיא גנוזה בתוכו עצמו‪.‬‬ ‫ומי שזכה והגיע לנקודה משמעותית של הבנה פנימית‪ ,‬נשמתו הטהורה מתלבה‪ ,‬צמאונו‬ ‫הולך וגובר‪ ,‬כיסופיו אל הטוב המוחלט הולכים ומתגברים‪ ,‬והוא מוצא את עצמו יום אחד‬ ‫כאילו במפתיע‪ ,‬חי בעולם רוחני עצמי טבעי‪ ,‬שמח ומאושר‪ .‬והוא הולך ושב‪ ,‬הולך ושב‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬כשם שבאה היא לו מעולם הבינה‪ ,‬עולם החירות הנשמתית‪ ,‬על ידי לימודי‬ ‫האמונה‪ ,‬על ידי ההתחברות לפנימיות היהדות‪ ,‬העושה את האדם בן חורין אמיתי‪ ,‬כך‬ ‫משיבה היא אותו לעולם הבינה‪ ,‬עד שהבנתו הנשמתית‪ ,‬הולכת ומשתפרת‪ ,‬הולכת‬ ‫ומתפתחת‪ .‬עולם הבינה הפנימית הולך ונפתח לפניו עוד ועוד‪ ,‬ככל שתשובתו שלימה‬ ‫ומעולה יותר ויותר‪ .‬כי הבינה מביאה את התשובה‪ ,‬והתשובה מביאה את הבינה‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬אי אפשר לעסוק ברזי תורה‪ ,‬בלי תשובה‪ ,‬בלי שיהיה האדם חי בתמידות‪ ,‬בדבקות‬ ‫אלוקית קבועה וארוכה‪ .‬נדמיין לרגע שאנו יושבים ולומדים‪ ,‬לרגע יש לנו שכל‪ ,‬ולרגע אין‬ ‫לנו שכל‪ .‬האפשר ללמוד כך? הלא זאת מציאות קשה ונוראה‪ .‬כך בדיוק הוא גם בעולם‬ ‫ההבנה הנשמתית‪ .‬כל זמן שהאדם אינו מחובר בטוב‪ ,‬בדבקות‪ ,‬בקביעות‪ ,‬לשורש חיותו‪,‬‬ ‫כל זמן שהדעת‪ ,‬הידיעה ההתחברותית‪ ,‬המכנסת את כל כוחות הגוף והנפש‪ ,‬וכל מה שיש‬ ‫באדם‪ ,‬לדבקות באלוקי חייו‪ ,‬טרם הגיעה‪ ,‬טרם התיישבה על כסא מלכותה בכל חלקי‬ ‫אישיותו וחיותו‪ ,‬לא יוכל האדם להבין באמת רזי תורה‪.‬‬ ‫אי אפשר ללמוד רזי תורה בלי הדעת הפנימית‪ ,‬היא ההבנה הנשמתית‪ ,‬הבאה מחיבור‬ ‫גמור לתורה‪ ,‬כתורת חיים ממש‪ .‬ואם זו‪ ,‬לרגע מופיעה לרגע נעלמת‪ ,‬לא תיתכן התקדמות‬ ‫ולימוד אמיתי‪ .‬על כן‪ ,‬מחד‪ ,‬צריך האדם ללמוד אמונה בעמקות ובהתמדה‪ ,‬כדי שיזכה‬ ‫לתשובה שלימה‪ .‬ומאידך‪ ,‬צריך האדם לשוב בתשובה שלימה‪ ,‬כדי שיזכה למדרגת הדעת‬ ‫הפנימית הקבועה‪ ,‬בהתמזגות הוויתית גמורה‪ ,‬עד שיזכה להבין ולהתחבר לרזי תורה‪ .‬והרי‬ ‫זה מעגל הבינה והתשובה‪.‬‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪15‬‬ ‫ללמוד הרב קוק ‪ -‬ולהבין כל מילה‬ ‫אורות התשובה‬ ‫עם צמאון לא‪-‬ל חי‬ ‫מאת הרב יצחק חי זאגא‬ ‫ביאור לכל אורות התשובה‬ ‫בעמקות ובבהירות רבה‬ ‫בשפה קולחת ומובנת‬ ‫צמאון לא‪-‬ל חי‬ ‫הוא ביאור פורץ דרך‬ ‫המאפשר לכולנו‬ ‫ללמוד הרב קוק‬ ‫ופשוט להבין‬ ‫מחיר הספר – ‪₪ 95‬‬ ‫[כריכה קשה‪ 743 ,‬עמודים]‬ ‫לרכישה שלחו לנו דואר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שיעורים‬ ‫ירושלים – בית הרב קוק‪ ,‬ימי שלישי ‪05:55‬‬ ‫בית הרב קוק‪ ,‬ימי חמישי ‪05:55‬‬ ‫באר שבע – חודשי‪ ,‬לנשים‪' ,‬כיפה'‪ ,‬שני ‪05:75‬‬ ‫לתאום והצטרפות‪ :‬חני‪590-3405447 ,‬‬ ‫לבירורים ומידע על שיעורים נוספים‪:‬‬ ‫משה‪595-4-073-573 :‬‬ ‫לשיעורים מוקלטים הכנסו לאתר‬ ‫רוח ירושלמית‬ ‫‪yerushalayim.tv‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬והצטרפות לתפוצה‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גבאים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬וכל החפץ להפיץ החוברות באזור מגוריו‬ ‫יפנו אלינו בדואר אלקטרוני או אל משה בטלפון הנ"ל‬ ‫לעילוי נשמת טלי חטואל וארבע בנותיה – הילה הדר רוני ומירב הי"ד‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫‪ 16‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬