‫ב"ה‪ ,‬אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ פברואר ‪ -‬מרץ ‪ 2012‬׀ גליון מס' ‪51‬‬ ‫מחיר‪ :‬אירופה‪ € 1.5 :‬אנגליה‪ £ 1.1 :‬ישראל‪₪ 6.00 :‬‬ ‫ ‬ ‫‪Journal for European Rabbis‬‬ ‫מועצת רבני אירופה‬ ‫התכנסה בהאג‬ ‫על רקע האיומים בהולנד לעגן חוקים נגד השחיטה‪,‬‬ ‫בחרה המועצה להיוועד עם נציגי ממשל בהולנד ‪ /‬עמ' ‪26‬‬ ‫זוועה אנטישמית בטולוז‬ ‫'מרכז רבני אירופה' ביחד עם הקהילה היהודית שע"י האיחוד‬ ‫האירופאי‪ .‬קיים כנס זיכרון לארבעת הנרצחים הי"ד‪ .‬במעמד‬ ‫השתתפה נציגות מועצת רבני אירופה ‪ /‬עמ' ‪5‬‬ ‫""! " ‪2<+7‬‬ ‫הידורים עדכניים במצות מצווה‬ ‫צוות קהילות יצא למאפית מצות מהודרת וחזר עם כתבה‬ ‫מצולמת על ההידורים והחידושים האחרונים ‪ /‬עמ' ‪20‬‬ ‫ ""!‬ ‫"‬ ‫מרכז רבני אירופה מברך את רבני הקהילות בכל אתר ואתר ואת כל בית ישראל בברכת חג פסח כשר ושמח!‬ ‫בתוכן‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪27‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫יום עיון בליאון ׀ עשרות רבנים מצרפת‬ ‫השתתפו ביום עיון בליאון שיזם‬ ‫מרכז רבני אירופה ‪ -‬מרדכי ימיני‬ ‫טולוז מדממת‬ ‫המחזה ההזוי של טבח ילדים קטנים יכול להיות המשך לתקופת‬ ‫השיעבוד‪ ,‬בה פרעה מלך מצרים טבח בילדי ישראל ללא רחם‪ .‬שוב‬ ‫נוסף דף מוכתם בדם במגילת הדמעות של העם המיוסר הזה‪ .‬אם‬ ‫הקוברת את בעלה‪ ,‬המחנך המסור‪ ,‬ואת שני ילדיה הכל כך קטנים‪.‬‬ ‫שוב בחר מרצח אנטישמי ילדים יהודים‪ ,‬בית ספר יהודי‪ ,‬רב יהודי‪,‬‬ ‫האוצרות היקרים האלה של "אוצר התורה"‪ ,‬כמטרה לצימאון‬ ‫הדם שלו‪.‬‬ ‫ברלין ׀ ד"ר אלן קדיש‪ ,‬נשיא טורו קולג'‪,‬‬ ‫מספר בראיון ל"קהילות" על פרוייקט יהודי‬ ‫שהוא עומד מאחוריו ‪ -‬ש‪ .‬פכטר‬ ‫קהילה ׀ סידור התפילה הייחודי של‬ ‫טורינו‪ .‬כך משמרים בקהילה האיטלקית‬ ‫את המורשת ‪ -‬ישראל פ‪ .‬טירנואר‬ ‫מצות ׀ ההידורים העדכניים ביותר‬ ‫באפיית המצות בכתבה מצולמת‬ ‫שהביא צוות "קהילות" ‪ -‬מ‪ .‬הכטמן‬ ‫צרפת‪ ,‬כמו מדינות אחרות באירופה‪ ,‬מוצפת במיליוני מהגרים‬ ‫מוסלמים‪ ,‬שלכאורה עזבו את ארצותיהם מפני שרצו חיים אחרים‪,‬‬ ‫יותר רגועים‪ ,‬אבל בפועל הם נאבקים לא רק להישאר נאמנים‬ ‫לאמונתם‪ ,‬אלא כדי להשליט אותה‪ ,‬על סגנונה הקיצוני‪ ,‬על הארץ‬ ‫החדשה שלהם‪ .‬בערי צרפת‪ ,‬כולל פאריז‪ ,‬ישנם רבעים מוסלמים‬ ‫שלמים‪ ,‬הנשלטים בידי קיצונים העושים בהם כרצונם‪ ,‬והמשטרה‬ ‫אינה מעזה להתקרב אליהם‪.‬‬ ‫היסטוריה ׀ וידויו של איציקל היתום‪.‬‬ ‫אחד הסיפור המדהימים שנקשרו‬ ‫בקהילת ז'יטומיר ‪ -‬שרה פכטר‬ ‫יהדות העולם‪ ,‬ויהדות צרפת ואירופה בפרט‪ ,‬מודאגת מאד נוכח‬ ‫מעשים זוועתיים שכאלה המציבים סימן שאלה גדול באשר ליכולת‬ ‫לנהל שגרת חיים סבירה‪ .‬מרכז רבני אירופה העומד בקשר קבוע עם‬ ‫הממשלות ונציגיהן‪ ,‬לא מחמיץ שום הזדמנות כדי להתריע מפני‬ ‫אנטישמיים המבקשים לפגוע באישים ומוסדות יהודיים‪.‬‬ ‫הנשיא סארקוזי דיבר ברגש באזכרה שערכה הקהילה היהודית‪,‬‬ ‫והודיע על הפסקה בת שלושה ימים במסע הבחירות שלו כאות‬ ‫אבל‪ .‬שר החוץ יצא לישראל עם הארונות לייצג את ממשלת צרפת‬ ‫בהלוויות‪ .‬הפעם עשתה צרפת הכל כדי להביע זעזוע אמיתי נוכח‬ ‫הפשע הנורא‪ .‬אך אין די בכך‪ .‬על מנת להמשיך לקיים חיים יהודיים‬ ‫בצרפת‪ ,‬יצטרכו מאות אלפי יהודי הקהילות בה לחוש יותר בטחון‬ ‫– וזה אמור לבוא לידי ביטוי בתיקצוב ממשלתי של אבטחת בתי‬ ‫ספר ומוסדות יהודיים‪ .‬במקרה של טולוז‪ ,‬חסרה אבטחה שכזו‬ ‫מחוסר תקציב‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬ ‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬ ‫‪TEL: +32.2.808.2753, Fax: +32.2.791.9259‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫סניף ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬ ‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬ ‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬ ‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬ ‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬ ‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬ ‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬ ‫הגהה‪ :‬מוטי ריזל‬ ‫עימוד ועיצוב‪y.w. designgraphic :‬‬ ‫‪Made possible by the‬‬ ‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬ ‫יוסף להב‪ ,‬מרדכי ימיני‬ ‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה‬ ‫באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫מרכז רבני אירופה על כל שלוחותיו מתייצב לצידה של‬ ‫קהילת טולוז בשעתה הקשה‪ ,‬מבכה את הטרגדיה‬ ‫הנוראה שפקדה אותה‪ ,‬שולח תנחומים למשפחות‬ ‫השבורות והמרוסקות ומייחל שירפא הבורא‬ ‫ברחמיו את שבר בת עמי‪.‬‬ ‫פסח כשר ושמח‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫בכירי האיחוד האירופאי בטקס‬ ‫אזכרה מיוחד לנרצחי טולוז הי"ד‬ ‫עשרות נציגים של האיחוד האירופי‬ ‫השתתפו בטקס זיכרון מיוחד לזכר‬ ‫ארבעת יהודי טולוז‪ ,‬בהם שלושה‬ ‫ילדים‪ ,‬שנרצחו באכזריות בידי בן‬ ‫עוולה‪.‬‬ ‫הכנס שהתקיים למחרת האירוע‬ ‫הטראומתי שהסעיר את העולם‪ ,‬נערך‬ ‫במשרדיו הראשיים של מרכז רבני‬ ‫אירופה בבריסל‪" .‬הם נרצחו בגלל‬ ‫אמונתם‪ ,‬בגלל שהם יהודים‪ .‬היינו‬ ‫בטוחים שמחזות כאלה כבר אבדו מן‬ ‫העולם מאז ‪ ,1945‬כנראה שטעינו"‬ ‫אמר הרב יצחק שוחט‪ ,‬רב קהילת‬ ‫מילהיל בלונדון וחבר מרכז רבני‬ ‫אירופה במהלך הטקס‪.‬‬ ‫הרב לוי מטוסוב עם נציגי האיחוד הארופאי‬ ‫הרב שוחט ביקר בחריפות גם את דברי שרת החוץ של האיחוד האירופי‪ ,‬קתרין אשטון‪ ,‬שהשוותה בין הרצח הנתעב‬ ‫בטולוז לבין פגיעה בילדים בעזה‪ ,‬למרות שניסתה להכחיש את המיוחס לה‪" .‬ההשוואה שלה מטילה ספק בכושר‬ ‫השיפוט המוסרי שלה"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫בטקס השתתפו סגן נשיא הפרלמנט האירופי‪ ,‬נציגיו של נשיא המועצה האירופאית‪ ,‬ועשרות שגרירים‪ ,‬בהם שגריר‬ ‫צרפת באיחוד האירופי‪ ,‬שגריר ארה"ב‪ ,‬וסגן השגריר הישראלי‪.‬‬ ‫במעמד הקריא הגאון רבי גרשון מענדל גרליק שליט"א‪ ,‬אב"ד במילאנו וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‪ ,‬פרקי תהילים‬ ‫לזכר הנרצחים‪ .‬בתום הטקס שאורגן ע"י ר' לוי מטוסוב‪ ,‬מנהל ‪ ,European Jewish Public Affairs‬עברו השגרירים‬ ‫בזה אחר זה והדליקו נרות זיכרון לזכר ארבעת הנרצחים‪ ,‬תוך שהם נושאים תפילה להחלמתו של פצוע התקפת הטרור‪.‬‬ ‫האירוע אורגן ע"י מרכז רבני אירופה ביחד עם הקהילה היהודית שע"י האיחוד האירופאי בהנהלת הרב אברהם טוויל‪.‬‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪3‬‬ ‫מהותה‬ ‫של רבנות‬ ‫חובת הרב בקהילתו ע"פ החתם סופר זי"ע‬ ‫החת"ם סופר במכתב ששלח לשלטונות‬ ‫בשנת תקפ"ו כאשר קמו אינשי דלא‬ ‫מעלי וכתבו מכתב שיטנה למלכות כנגד‬ ‫הישיבה השיב מספר תשובות שהוכרח‬ ‫לענות עליהן ]המכתב הובא בשו"ת‬ ‫חת"ס לונדון צו' אות ח' [‬ ‫וזה לשונו בתוך דבריו‪ ...‬ועל השאלה‬ ‫מה דורשת התורה מהרב לעשות? ומה‬ ‫חובתו לקהילה?‬ ‫הדבר שהרב מעצם נושאו על צוארו‬ ‫את עול הרבנות מקבל סיעתא מן‬ ‫שמיא להורות כהוגן וכשורה‪ .‬וכדוגמא‬ ‫קבלה בידינו בשם תלמידי הבעש"ט‬ ‫]כך שמעתי מהרה"ג אלחנן הלפרין‬ ‫שליט"א[ שבאם הרב חוזר על הלכות‬ ‫הפסח כראוי לא יבוא לפניו במקומו‬ ‫מקרה חמור בהלכות הפסח‪.‬‬ ‫ועל השנית להתבונן בסדרי‬ ‫התפילות‬ ‫תשובה‪ :‬חובת הרב‬ ‫א‪ .‬להורות המותר והאסור‬ ‫ב‪ .‬להתבונן על סידורי התפילות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להשגיח שישמרו שבת‪ ,‬הכשר‬ ‫והטריפה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סידור גיטין וקידושין‬ ‫ה‪ .‬לעשות שלום בית בין איש לאשתו‬ ‫ובין אדם לחבירו‬ ‫זאת אומרת שהרב אמור לנהל את‬ ‫קיומן ואת זמניהם‪ ,‬את סידרן‪ ,‬ואת‬ ‫קצב התפילה‪ .‬ולהתבונן שלא ישנו‬ ‫דבר קטן כגדול בסידרי התפילה ועל זה‬ ‫כבר המליצו מאמר חז"ל ‪ ,‬חדש אסור‬ ‫מן התורה וכן אמרו כל המשנה ידו על‬ ‫התחתונה‪.‬‬ ‫ועל השלישית להשגיח שישמרו‬ ‫שבת הכשר והטריפה‬ ‫ו‪ .‬לדרוש מזמן לזמן‬ ‫ז‪ .‬ללמוד וללמד עם התלמידים‬ ‫ח‪ .‬להשגיח שישמרו בני קהילתו את‬ ‫התורה וחז"ל ]עיין שם באורך תוכן‬ ‫המכתב[‬ ‫ואם כי שונה היום עול הרבנות מפני‬ ‫שכמעט כל רבנות כיום נושאת בחיקה‬ ‫גם תפקיד זיכוי הרבים וקירוב רחוקים‪,‬‬ ‫בכל אופן במהותה אינה שונה‪.‬‬ ‫ולכן נתייחס בקצרה בפרטות למשנת‬ ‫החת"ס במהות תפקיד הרב‪.‬‬ ‫הראשונה ‪ -‬להורות המותר והאסור‬ ‫שהוא הבריח התיכון שנכונה עליו‬ ‫הרבנות ולזה צריך יגיעה רבה ושינון גם‬ ‫לפני קבלת התפקיד וגם במהלכו‪ .‬ולא‬ ‫שמוכרח שיהיה לו בקיאות ברצוא ושוב‬ ‫אלא שלכל הפחות יהיה נושא ונותן‬ ‫בהלכה כהלכה ויודע אצל מי להשאל‬ ‫באם יצטרך הכרעה בעניין חמור‪ .‬וידוע‬ ‫‪4‬‬ ‫דבר זה תלוי בתחום הקהילה כיוון שיש‬ ‫מקומות שדבר זה אינו מסור ביד הרב‬ ‫אלא ביד בתי הדין ויש מקומות שדבר‬ ‫זה הוא תחת אחריות הרב כגון נושאי‬ ‫העירוב‪ ,‬המקואות ‪ ,‬והכשרות וכדומה‪.‬‬ ‫שראוי שתמיד יקח את המומחים לאותו‬ ‫עניין אף שיודע הלכותיהם אך ביצוען‬ ‫מצריך כשרון רב בתחום המעשי והיותר‬ ‫טוב שהוא יפקח על העניין וימסור‬ ‫אחריות זאת לאנשים יראי שמים‬ ‫ומומחים בתחומן ובזה לא תצא תקלה‬ ‫מתחת ידו‪,‬‬ ‫ועל הרביעית סידור גיטין וקידושין‬ ‫כידוע כל סדרי הגיטין כיום נעשים רק‬ ‫על ידי בתי דין מוסמכים אבל סידור‬ ‫הקידושין נעשה על ידי הרב‪ .‬כבר אמרו‬ ‫רז"ל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין‬ ‫אל יהא לו עסק עמהם‪ ,‬לכן צריך שיהיה‬ ‫בקיא בסידור הקידושין והלכותיו‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫והנהגותיו‪ .‬ובנושא בירור יהדות שהוא‬ ‫חמור ייקח עצה מהמתמחים בעניין‬ ‫וב"ה שמרכז רבני אירופה משמש ככלי‬ ‫עזר חשוב לרב בכל הנושאים ובפרט‬ ‫בעניין זה‪.‬‬ ‫ועל החמישית לעשות שלום בין‬ ‫איש לאשתו ובין אדם לחבירו‬ ‫על זה אמרו במשנה אהוב את המלאכה‬ ‫ושנא את הרבנות ופירשו העניין אהוב‬ ‫את המלאכה שברבנות ושנא את הרבנות‬ ‫שברבנות ‪ .‬מפאת שחלק זה הוא יגיעה‬ ‫רבה הוא תפקיד המצריך סבלנות חכמה‬ ‫ותבונה וכמובן סיעתא דשמיא ומפורסם‬ ‫המעשה שנקהלו כמה וכמה רבנים לדון‬ ‫במהות הרבנות ובתפקיד הרב וכל‬ ‫אחד מהרבנים חיוה דעתו ולבסוף קם‬ ‫הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל ואמר‬ ‫שעיקר תפקיד הרב הוא להיות אבא‬ ‫לבני קהילתו‪ .‬וכמה הדבר יפה לאותה‬ ‫שעה ולדורות ובפרט בדורנו שעיקר‬ ‫התקשרות הקהל לרב הוא באמצעות‬ ‫התעניינותו בהם והאכפתיות שהוא‬ ‫מגלה ומעורב בחייהם הפרטיים משכין‬ ‫שלום ביניהם כאב אצל בניו ודואג לכל‬ ‫צרכיהם וזה דבר ידוע שכל הקהילות‬ ‫שהצליחו והתרוממו הוא רק באופן‬ ‫שהרב סבל אותם כאב את משפחתו‬ ‫וב"ב‪.‬‬ ‫ועל השישית לדרוש מזמן לזמן‬ ‫ואם בדורות הקודמים היה הרב דורש‬ ‫מפרק לפרק כיום רוב הרבנים דורשים‬ ‫כמה פעמים בשבת מחוץ לשיעורים‬ ‫הקבועים באמצע השבוע וזה מפאת שכל‬ ‫התורה של הציבור היא דרך השיעורים‬ ‫וההרצאות של הרב מפני שרובן אינם‬ ‫בני תורה‪ .‬וצריך הרב להיות דעתן ולשלב‬ ‫בשיעוריו חלק הדרשנות בתורה לחבבה‬ ‫על השומעים ליתן דברי טעם ופרשנות‬ ‫עם מוסר וחיזוק באמונה וידוע בשם‬ ‫הרה"ג דורון אחיאל שליט"א‬ ‫רב דק"ק נצח ישראל לונדון‬ ‫בעל התניא שעיקר תועלת הדרוש של‬ ‫הרב יהיה שידבר מעניין אמונה שהכל מן‬ ‫השמים‪ ,‬ומן הצד השני לדאוג לשיעורים‬ ‫הלכה למעשה בהלכות אור החיים למען‬ ‫ידעו הדרך ילכו בה ובפרט לפני כל מועד‬ ‫וחג להורותם דרך ונתיב בהנהגה הנכונה‬ ‫והראויה ע"פ ההלכה‬ ‫ועל השביעית ללמוד וללמד עם‬ ‫התלמידים‬ ‫ביסוד שיעורים כסדרן שרוב הקהילות‬ ‫שנתייסדו באופן היותר טוב הם‬ ‫מבוססים על השיעורים הקבועים‬ ‫גדולים וקטנים במשמע‪.‬‬ ‫ועל השמינית להשגיח שישמרו בני‬ ‫קהילתו את התורה וחז"ל‬ ‫שזה התפקיד החותם והיא הדאגה‬ ‫הגדולה של עצם תפקיד הרבנות ובימינו‬ ‫הוא גם עזר לקרב הרחוקים ולעסוק‬ ‫בזיכוי הרבים במרחב הסובב את‬ ‫קהילתו‪.‬‬ ‫וכבר דרשו רבים בעניין הזה שהרב‬ ‫שעוסק בזה הרי ממעט בהתקדמות‬ ‫העצמית התורנית שלו כדי לעסוק‬ ‫בקירוב או בזיכוי הרבים אבל יש לדעת‬ ‫שכבר יצא מפיהם של גדולי ישראל‬ ‫בכל הדורות שאין אנו יודעים שכר‬ ‫מזכה הרבים ומי יעלה השמימה ויאמר‬ ‫שקידומו העצמי חשוב יותר מקידום‬ ‫בני קהילתו במסילה העולה בית א‪-‬ל‬ ‫וכבר אמרו חז"ל ]מסכת חגיגה טו‪ [:‬על‬ ‫הפסוק במלאכי "כי שפתי כהן ישמרו‬ ‫דעת ותורה ילמדו מפיהו" אם דומה‬ ‫הרב למלאך ה' צבאות ילמדו תורה‬ ‫מפיהו ופירש "בעל ההפלאה" שהכוונה‬ ‫שהרי ידוע שהמלאך נקרא עומד לגבי‬ ‫אדם שנקרא הולך שנאמר "ונתתי לך‬ ‫מהלכים בין העומדים האלה" ואם הרב‬ ‫מדמה עצמו למלאך שמוכן להיות עומד‬ ‫בעלייתו התורנית כדי לזכות הרבים הרי‬ ‫הוא הראוי והזכאי לפני ה' וילמדו תורה‬ ‫מפיהו‪.‬‬ ‫וגם ידוע מה שאמרו בגמרא ]ברכות[ על‬ ‫חסידים הראשונים תורתן מתי נעשית?‬ ‫אלא מתוך שחסידים הם‪ ,‬תורתם‬ ‫מתברכת ואין לך חסידות גדולה מזו‬ ‫של הרב שיושב עם בעלי בתים ואף עם‬ ‫נערים ומלמדם דברים שלכאורה לדרגתו‬ ‫הם ביטול תורה זוהי חסידות כלפי‬ ‫שמיא ובוודאי תורתן תהיה מתברכת‬ ‫בהבנתה‪ ,‬בעומקה‪ ,‬בכמותה ובאיכותה‬ ‫ויזכה לסיעתא דשמיא נפלאה שבזה‬ ‫יעשה נחת רוח ליוצרו ויתגדל ויתקדש‬ ‫שמיה רבא על ידו כי זה כל האדם‪.‬‬ ‫ואחתום במה ששמעתי מאחד מגדולי‬ ‫רבני ישראל שכדי שהרב יוכל ליישם‬ ‫את תפקידו כהוגן ויהיו דבריו נשמעים‬ ‫עליו להקפיד בשלשה דברים‪.‬‬ ‫א‪ .‬להיות מהדר במצוות יותר מבני‬ ‫הקהילה‬ ‫ב‪ .‬לנהוג ביושר כי הוא נתון לביקורת‬ ‫תמידית ושהיושר לא רק יעשה אלא גם‬ ‫ייראה‬ ‫ג‪ .‬שלא יישמע או יובן שהוא עושה‬ ‫תפקיד זה מפאת הממון אלא שהממון‬ ‫נצרך לפרנסתו אבל הרצון הוא בתפקיד‬ ‫עצמו להיות מדריך ומורה דרך ומקרב‬ ‫ליבם של ישראל לאביהם שבשמים‬ ‫ובזה תהיה דרכו צלחה וימצא חן ושכל‬ ‫טוב בעיני הבריות ובעיני שמים‪.‬‬ ‫כוס תנחומים‬ ‫משתתפים אנו בצערו ובאבלו הכבד של מורינו איש מורם מעם‪,‬‬ ‫הפועל רבות ונצורות להאדרת כבוד התורה והיהדות בהונגריה‪,‬‬ ‫הנודע בפעולותיו הכבירות להעמיד חומת הדת על תילה ברחבי אירופה ה"ה‪:‬‬ ‫כת"ר הגאון הנודע הרב ברוך אוברלנדר שליט"א‬ ‫רב אב"ד דק"ק חברה ש"ס בודפשט הונגריה וחבר מועצת רבני אירופה‬ ‫עם האסון הנורא בפטירת בנו הנער מנחם מענדל ז"ל‬ ‫הננו משגרים למעכת"ר ולמשפחתו הרוממה תחי' נטפי תנחומים שלא תדעו עוד צער ושמחה וששון ישיגוכם כל הימים‬ ‫מועצת רבני אירופה‬ ‫ההנהלה‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪5‬‬ ‫הגאון הרב אברהם יוסף‬ ‫מרכז רבני אירופה ארגן‬ ‫ביום העיון השתתפו הגאונים הרבנים הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‪ ,‬והמרצה הנודע‬ ‫הרב מרדכי נויגרשל יו"ר אגודת "יהדות מזוית שונה" יחד עם צוות המרכז‪ :‬הרב אריה‬ ‫גולדברג‪ ,‬הרב מרדכי ביטון והרב אבא טורצקי‬ ‫מאת מרדכי ימיני‬ ‫יום עיון שכולו תורה התקיים בליאון לרבני‬ ‫צרפת‪ ,‬ביוזמתו של מרכז רבני אירופה‪,‬‬ ‫שמשלחת נכבדה מטעמו השתתפה ביום‬ ‫העיון ובאירועים שנערכו סביבו‪.‬‬ ‫משעות הבוקר הגיעו למקום הכנס בליאון‬ ‫רבנים מקהילות שונות בצרפת‪ ,‬כאשר‬ ‫מכבדים בנוכחותם גם הגאונים הרבנים‬ ‫הרב גרשון מנדל גרליק והרב ירמיה כהן‬ ‫חברי נשיאות מועצת רבני אירופה‪ ,‬אשר‬ ‫טרחו ובאו במיוחד להשתתף ביום העיון‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫רבה של ליאון‪ ,‬הרב יואל וורטנשלג‪ ,‬פתח‬ ‫בדברי ברכה ועמד על הצורך לחזק את‬ ‫הבית היהודי‪ .‬לאחר מכן מסר הגאון הרב‬ ‫יחיה טובול שיעור הילכתי מעמיק בענין‬ ‫יחוד אחרי גט‪ .‬הגאון הרב אברהם יוסף מסר‬ ‫שיעור בענין טהרת המשפחה והמנהגים‬ ‫השונים‪ .‬המרצה הנודע הרב מרדכי נויגרשל‬ ‫מסר הרצאה מקיפה על חינוך הבית‪ ,‬ואילו‬ ‫הגאון הרב ירמיה כהן הרצה הרצאה מרתקת‬ ‫על השלום כמפתח של הבית‪.‬‬ ‫את מושב של אחה"צ פתח הגאון הרב לוי‬ ‫גרליק רב דק"ק האיחוד האירופאי בבריסל‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫בהרצאה שלוותה במצגת על השיטות‬ ‫השונות בכשרותו של מקוה‪ .‬במהלך‬ ‫השיעור העלו הרבנים שאלות שונות והרב‬ ‫גרליק‪ ,‬הנחשב כמומחה גדול בתחום זה‪,‬‬ ‫השיב בטוב טעם‪.‬‬ ‫הגאון הרב יוסף מסר שיעור בהלכות חציצה‬ ‫ופרישה והרב נויגרשל סיים את יום העיון‬ ‫בהרצאה בנושא "הרב כגורם מאחד וכעמוד‬ ‫התווך של הקהילה"‪.‬‬ ‫הרבנים המשתתפים הביעו סיפוק רב מיום‬ ‫העיון ומהנושאים שנידונו‪ .‬יום העיון הסתיים‬ ‫בתפילת ערבית ובקבלת פנים לרבני צרפת‬ ‫שמאל‪ :‬הרב יחיה טובול‪,‬‬ ‫)נואם( יושבים מימין ל‬ ‫הרב מרדכי נויגרשל‬ ‫גרליק והרב אברהם יוסף‬ ‫ירמיה מ‪ .‬כהן‪ ,‬הרב ג‪.‬מ‪.‬‬ ‫הרב‬ ‫שהתקיימה בבית הכנסת הגדול והעתיק‬ ‫של ליאון‪ .‬נציגי הקהילה היהודית בעיר מר‬ ‫אלאן סבן נשיא הקונסיסטואר היהודי ומר‬ ‫מרסל דרייפוס נשיא בית הכנסת יחד עם‬ ‫הגאונים‬ ‫בול והרב מרדכי נויגרשל‬ ‫סף )נואם(‪ ,‬הרב יחיה טו‬ ‫הרבנים הרב אברהם יו‬ ‫רב העיר הרב וורטנשלאג קיבלו את פני‬ ‫הרבנים והשמיעו דברי ברכה והערכה‪.‬‬ ‫אשר הדגיש את הצורך הרב לקיים ימי עיון‬ ‫יחודיים שכאלה‪ ,‬בפרט לרבנים צעירים‪.‬‬ ‫את האירוע החגיגי נעל הגאון הרב גרשון‬ ‫מנדל גרליק‪ ,‬מייסד מרכז רבני אירופה‪,‬‬ ‫"שבת הגדול" בליאון‬ ‫סופר "קהילות" מציין‪ ,‬כי עוד לפני יום העיון‪,‬‬ ‫לקראת שבת‪ ,‬שהתה המשלחת הנכבדה‬ ‫בליאון‪ .‬את המשלחת אירח במהלך השבת‬ ‫אב"ד ליאון וחבר נשיאות רבני אירופה הגאון‬ ‫הרב יחיה טובול שליט"א‪ .‬חברי המשלחת‬ ‫שהו בבית הכנסת "טל אורות" יחד עם‬ ‫מאות חברי הקהילה‪ ,‬חברי המשלחת הרצו‬ ‫בפני הקהילה מענינא דיומא‪ .‬שיעורים‬ ‫מיוחדים נמסרו אף לנשות הקהילה‪.‬‬ ‫במוצ"ש התאספו כל בני הקהילה לערב‬ ‫מיוחד שיוחד לנושא החינוך בעידן של‬ ‫זמננו‪ .‬שעות ארוכות הרצו חברי המשלחת‬ ‫בפני ההורים‪ .‬הרבנים נשאלו בסוגיות רבות‬ ‫במסגרת רב שיח ודיון נרחב והתיחסו לכל‬ ‫שאלה‪ .‬לסיום הודה הגאון הרב טובול‬ ‫לחברי המשלחת מטעם המרכז וכינה את‬ ‫השבת כ"שבת הגדול" בליאון‪ .‬‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪7‬‬ ‫הד‬ ‫עובר‬ ‫ד"ר אלן קדיש‪,‬‬ ‫נשיא טורו קולג' העולמי‬ ‫‪8‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫בברלין כשלושים אלף יהודים‪ ,‬מתוכם בקהילה הרישמית רשומים כאחד עשר‬ ‫אלף יהודים‪ ,‬וכל זאת מבלי לקחת בחשבון ולכלול הרבה ישראלים שלא‬ ‫רשומים באף קהילה‪ ,‬וקבוצה גדולה של יהודים יוצאי רוסיה שרק מתוכם‬ ‫יש מספר קהילות בברלין‪ ,‬קהילה ספרדית‪ ,‬אשכנזית‪ ,‬חב"ד‪ .‬והנתון העצוב‬ ‫הוא‪ ,‬כי מתוך כל עשרות אלפי היהודים‪ ,‬בסך הכל כמאתיים משפחות שומרי‬ ‫מצוות‪ .‬יש הרבה עבודה בברלין! • ד"ר אלן קדיש נשיא טורו קולג' העולמי‬ ‫עומד מאחורי הפרויקט היהודי במקום‬ ‫דרך לברלין‬ ‫רת בישיבה‬ ‫ש‪ .‬פכטר‬ ‫הרב שלמה ביסטריצקי רבה‬ ‫של המבורג בשיעור לבחורים‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪9‬‬ ‫"אתה יודע שמדובר במוסד דתי?" השאלה‬ ‫נשאלה‪ .‬ומייקל הנהן בראשו לאות הן‪.‬‬ ‫"ולשמחתי גם צדקתי"‪ ,‬בקולו של הרב‬ ‫גמסון צליל של שמחה אמיתית‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬ברור‪ ,‬ואני גם מוכן לשמור במסגרת‬ ‫הפנימייה על כללים מסויימים‪ ,‬אני רק‬ ‫חייב להודיע לך שכל יום אני אלך לאכול‬ ‫צ'יזברגר‪ ,‬אני פשוט לא יכול בלי זה"‪ ,‬מייקל‬ ‫הוסיף ברצינות‪.‬‬ ‫"חצי שנה חלפה‪ ,‬והיום הבחור הזה חצי שנה‬ ‫אחרי שהגיע אלינו‪ ,‬לא רק שהוא לא אוכל‬ ‫צ'יזבורגר‪ ,‬הוא גם מניח תפילין באדיקות‬ ‫יום יום מבלי לפספס"‪.‬‬ ‫"ברוך הבא"‪ ,‬השיב לו הרב גמסון והושיט‬ ‫ידו לשלום‪.‬‬ ‫מייקל יצא להביא את החבילות שלו‬ ‫מהמונית‪ .‬ובחור שצפה מן הצד בשיחה‬ ‫ההזויה ניגש אל הרב שלו‪.‬‬ ‫"הרב‪ ,‬אתה שמעת מה הוא אמר ובכל‬ ‫זאת קיבלת אותו?" הוא שלח מבט מלא‬ ‫תמיהה‪.‬‬ ‫"להיפך‪ ,‬זה מצויין‪ ,‬כי דווקא כשיש התנגדות‬ ‫עזה‪ ,‬אני מבין דבר מתוך דבר‪ ,‬משמע שיש‬ ‫שם משהו בפנים בתוך הלב"‪.‬‬ ‫הר' גמסון נמצא בברלין‪ ,‬את השיחה אנחנו‬ ‫מנהלים דרך הטלפון‪ ,‬ובלי לראות את פניו‬ ‫אני יכולה להבחין בחיוך של ניצחון שעלה‬ ‫על פניו בזמן שהוא סיפר את הסיפור‬ ‫הנ"ל‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫לפני מספר שבועות הוא טס לגיחה קצרה‬ ‫לארץ‪ ,‬מייקל ניגש אליו ובפיו בקשה‬ ‫שגרמה לו לדפיקות לב מואצות‪.‬‬ ‫"הוא ביקש ממני שאקנה לאבא שלו טלית‬ ‫ושאבדוק את התפילין שלו ‪."...‬‬ ‫למותר לציין שהבקשה שלו התקבלה וגם‬ ‫מולאה‪.‬‬ ‫הרב גמסון עד לפני שנתיים כיהן כרב של‬ ‫בית כנסת הגדול בחולון וכראש ישיבה‬ ‫ששכנה בירושלים‪ .‬כיום מכהן כראש‬ ‫ישיבה של "ישיבה גדולה ברלין"‪.‬‬ ‫הוא מתגורר עם משפחתו בברלין ועסוק‬ ‫בעבודת קודש סביב השעון‪.‬‬ ‫הישיבה היא חלק ממוסדות חב"ד שתקעו‬ ‫יתד בברלין‪ ,‬בית ספר וגנים‪ ,‬בית ספר יסודי‬ ‫ותיכון‪ ,‬מרכז קהילתי‪ ,‬כשעל הכל מנצח‬ ‫בתושיה הרב יהודה טייכטל‪.‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫כדי לקבל את התמונה כולה אני מנסה‬ ‫לברר מה מספר היהודים בברלין‪ ,‬ומה‬ ‫מצבם הרוחני?‬ ‫הוא מצידו שולף כבקי את המספרים‪.‬‬ ‫"בברלין כשלושים אלף יהודים‪ ,‬מתוכם‬ ‫בקהילה הרישמית רשומים כאחד עשר‬ ‫אלף יהודים‪ ,‬וכל זאת מבלי לקחת בחשבון‬ ‫ולכלול הרבה ישראלים שלא רשומים באף‬ ‫קהילה‪ ,‬וקבוצה גדולה של יהודים רוסים‬ ‫שרק מתוכם יש מספר קהילות בברלין‪,‬‬ ‫קהילה ספרדית‪ ,‬אשכנזית‪ ,‬חב"ד‪.‬‬ ‫והנתון העצוב הוא‪ ,‬כי מתוך כל עשרות‬ ‫אלפי היהודים‪ ,‬בסה"כ כמאתיים משפחות‬ ‫שומרי מצוות‪ ,‬בחשבון שנעשה ‪ :‬יש הרבה‬ ‫עבודה בברלין!‬ ‫את זה גם יודע הרב גמסון מבלי שנסכם‬ ‫את החשבון הכוללני‪.‬‬ ‫והוא עובד‪ ,‬עובד קשה‪ ,‬ולצד הנתון העצוב‪,‬‬ ‫נולדים מידי יום סטטיסטיקות חדשות‪,‬‬ ‫כשכל סטטיסטיקה היא בחור נוסף‬ ‫שהצטרף אל עולם התורה‪.‬‬ ‫הישיבה הפכה לאבן שואבת‪ ,‬במסגרת‬ ‫הניסיון להגיע אל הניצוצות החבויים‬ ‫בלבבות של הבחורים היהודים שרחוקים‬ ‫מעולם התורה‪ .‬ניסה הרב גמסון לחשוב‬ ‫על דרכים‪ ,‬וכן‪ ,‬אחד השבילים שהוא סלל‬ ‫מעוררים התפעלות‪.‬‬ ‫הישיבה הקימה קמפוס עבור בחורים‬ ‫יהודים שנפשם חפצה ללמוד בברלין‪ ,‬ויש‬ ‫רבים וטובים שמעוניינים בכך‪.‬‬ ‫"בכפרים רבים וישובים מרוחקים אפשר‬ ‫למצוא בחורים ממוצא יהודי‪ ,‬שחולמים‬ ‫להגיע לעיר הגדולה ברלין‪ ,‬כידוע‪ ,‬העיר‬ ‫ברלין הפכה למעצמה‪ ,‬הדימיון שלה לניו‬ ‫יורק הפך אותה כמעט לעיר תאומה‪.‬‬ ‫בברלין ‪ -‬בניגוד לרובן המוחלט של ערי גרמניה‬ ‫ מתקיימות שתי קהילות יהודיות נפרדות‬‫זו לצד זו‪ .‬הגדולה והמוכרת נקראת בפשוט‬ ‫״הקהילה היהודית״ ולה כ‪ 11,000-‬חברים רשומים‪.‬‬ ‫הקהילה הקטנה מונה כמה מאות חברים בלבד‬ ‫ונקראת ״עדת ישראל״‪ .‬חב״ד מפעילים בברלין‬ ‫קהילה שיכולה לרשום לעצמה הצלחות‪ .‬הם‬ ‫בנו מרכז קהילתי לתפארת‪ ,‬נוסף על מבנים‬ ‫אחרים שהם מפעילים‪ .‬מוסדות הקהילה‬ ‫כוללים‪ :‬בית כנסת‪ ,‬מקוה טהרה‪ ,‬מרכז לחינוך‬ ‫מבוגרים )עם קורסים ביהדות וכיו״ב(‪ ,‬מרכז‬ ‫לישראלים במזרח העיר‪ .‬חנות לתשמישי‬ ‫קדושה‪,‬גני ילדים‪ ,‬בית ספר יסודי‪ ,‬בית ספר‬ ‫תיכון ומועדון נוער‪ .‬ומסעדה כשרה‪.‬‬ ‫הישיבה מציע לבחור היהודי תנאי פנימייה‬ ‫נהדרים‪ ,‬ובחורים שמעוניינים ללמוד‬ ‫באוניברסיטאות מוצאים בישיבה פתרון‬ ‫מצויין לבעיית הדיור והכלכלה‪.‬‬ ‫רק שהם חייבים להישמע להוראות המקום‬ ‫הכוללות שמירת כללים בסיסיים‪.‬‬ ‫וכך הפניות רבו וגדלו‪ ,‬ורבים מהבחורים‬ ‫שהגיעו רק כי מצאו בישיבה פתרון ממשי‪,‬‬ ‫"הציצו ונפגעו"‪.‬‬ ‫כל אחד מהתלמידים שלי הוא סיפור בפני‬ ‫עצמו"‪ ,‬מעיד הרב גמסון‪.‬‬ ‫"הגיע אלי בחור מהנובר‪ ,‬כמו רבים מיהודי‬ ‫גרמניה‪ ,‬המקור שלו מרוסיה‪ ,‬אבא שלו גוי‬ ‫ואמא שלו יהודיה‪.‬‬ ‫לאחר שיחה שניהלנו כדי להתרשם אחד‬ ‫מהשני‪ ,‬הבחור ביקש להצטרף לישיבה‪.‬‬ ‫תוך שהוא מצהיר‪.‬‬ ‫שכדאי שיהיה ברור שהוא הגיע אלינו‬ ‫לישיבה‪ ,‬רק בגלל התוכנית בה אנו מציעים‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪11‬‬ ‫פתרון לסטודנטים יהודיים‪ ,‬הוא כמובן‬ ‫מסכים לכללים‪ ,‬אך הוא כאן בברלין כדי‬ ‫לשהות בברלין‪.‬‬ ‫והנה הבחור שהגיע עם שיער ארוך ומבט‬ ‫מזוגג‪ ,‬שנה אחרי‪ ,‬הוא מסתובב כמו אברך‬ ‫אמיתי‪ ,‬לאחר שנערך לו בהתרגשות גדולה‬ ‫ברית מילה‪.‬‬ ‫ואכן מבט בתמונה מגלה בחור צעיר שזקן‬ ‫מעטר את פניו‪ ,‬והציציות שמשתלשלות‬ ‫מהחולצה עדות למהפך‪.‬‬ ‫כל בחור שמגיש בקשה להתקבל לתוכנית‬ ‫עובר חקירות שתי וערב‪.‬‬ ‫"עלינו לוודא כי אכן הבחור יהודי‪ ,‬ואם‬ ‫יהדותו מוטלת בספק‪ ,‬אנחנו מבררים‪,‬‬ ‫מבקשים מסמכים ורק לאחר שיהדותו‬ ‫מוכחת מעל כל ספק אנחנו מתקדמים‬ ‫הלאה"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בחור נוסף בשם אברהם‪ ,‬עד לפני‬ ‫מספר חודשים קוסטנטין מעיירה מרוחקת‬ ‫שביקש להגיע לברלין‪ ,‬והדרך לברלין כידוע‬ ‫במקרה דנן עוברת דרך הישיבה הגדולה‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬לצד ההצלחות‪ ,‬נתקל הרב גמסון‬ ‫ושאר הצוות המלמד במקום בבעיה רצינית‬ ‫שהתעוררה‪.‬‬ ‫בעייה שעמדה במקרים רבים כאבן נגף בין‬ ‫ניצוץ שנדלק לשינוי אורח חיים‪.‬‬ ‫והנה מברלין יוצאת הבשורה המדהימה‪,‬‬ ‫כוס אמיתית של גאולה‪.‬‬ ‫בעולם הגדול תואר אקדמי תופס מקום‬ ‫נכבד בחייהם של הצעירים‪ ,‬גם הלחץ‬ ‫החברתי‪ ,‬הסביבתי והדרישה מהמשפחה‬ ‫תורמת לידיעה שאם אין לך תואר ביד‪,‬‬ ‫משמע אינך קיים‪.‬‬ ‫"חיפשנו תוכנית שתאפשר לבחורים‬ ‫שהתקדמו מבחינה רוחנית להמשיך‬ ‫להתקדם ולא לסגת אחורנית ויחד עם‬ ‫זאת שתאפשר להם להוציא תארים‬ ‫אקדמאים"‪,‬‬ ‫זאת גם הסיבה שבעטייה בחורים רבים‬ ‫נמשכים מלכתחילה לתנאי הפנימייה‬ ‫שמציעה הישיבה‪ ,‬אלא שכאן מתעורר‬ ‫קונפליקט‪.‬‬ ‫פניתי לד"ר אלן קדיש נשיא טורו קולג'‬ ‫העולמי והצעתי לו לפתוח סניף כאן אצלנו‬ ‫בברלין‪ ,‬לאחר סיעור מוחות והתייעצות‪,‬‬ ‫התוכנית רוקמת עור וגידים"‪ ,‬בקולו‬ ‫התרגשות אמיתית‪.‬‬ ‫"הם באים ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬השהות‬ ‫בישיבה מעוררת את הניצוץ היהודי‪ ,‬רק‬ ‫שהשהייה שעות רבות ביום באקדמיה‬ ‫מרחיקה אותם שוב מהיהדות"‪ ,‬הרב גמסון‬ ‫מציג בפני את אחת הדילמות הקשות אותו‬ ‫הוא גם מנסה לפתור בימים אלו ממש‪.‬‬ ‫"הבחורים שמגיעים אלינו מרחבי גרמניה‪,‬‬ ‫זקוקים למענה אוניברסיטאי‪ ,".‬והוא מספר‬ ‫על בחור בעל תשובה לכל דבר‪ ,‬גם מראהו‬ ‫החיצוני מעיד על כך‪.‬‬ ‫הוא לומד מתמטיקה באוניברסיטה‪ ,‬ואינו‬ ‫יכול לוותר על לימודיו האקדמאים‪" .‬הרב‪,‬‬ ‫רק אם תהיה תוכנית אקדמאית מתאימה‪,‬‬ ‫יהיה על מה לדבר"‪ ,‬הוא הצהיר‪.‬‬ ‫"לראשונה תהיה אופציה ללימודי ‪BA‬‬ ‫ו‪ MA -‬למנהל עסקים"‪ ,‬הוא מספר על‬ ‫החזון הגדול‪.‬‬ ‫התוכנית תאפשר לכל בחור יהודי שחפץ‬ ‫ללמוד בישיבה ויחד עם זאת במסגרת‬ ‫הישיבה ללמוד לפי הרמה‪ ,‬ובשעות‬ ‫אחה"צ‪ -‬ערב לתואר אקדמאי‪.‬‬ ‫תיאמנו עם הקמפוס שבשעות שריק שם‪,‬‬ ‫הבחורים יגיעו ללמוד שם‪ .‬ובמקביל לימודי‬ ‫הישיבה יהיו מוכרים אקדמית‪.‬‬ ‫התוכנית עומדת לצאת לפועל בסמסטר‬ ‫הקרוב‪ ,‬בחורף‪.‬‬ ‫שיעור תורני עם הרב יהודה טייכטל‬ ‫‪12‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫וכן‪ ,‬לאושרו ושמחתו יש כבר נרשמים‪.‬‬ ‫הוא רואה מול עיניו את המודל של הבחור‬ ‫שמתאים לתוכנית מסוג זה‪.‬‬ ‫"מודל של בחור‪ ,‬שכרגע מסיים את לימודי‬ ‫התיכון‪ ,‬ומעוניין לשלב לימודי יהדות בד‬ ‫בבד עם לימודים אקדמאים אחד שכזה הוא‬ ‫מועמד מוביל לתוכנית שבנינו עם טורו‪ .‬אסור‬ ‫שבחור שמתקדם בחייו הרוחניים שלימודי‬ ‫האקדמיה יגרמו לו להאט את הקצב!"‬ ‫החיזוקים שהוא מקבל סביב רק מעודדים‬ ‫אותו להמשיך עם התוכנית‪.‬‬ ‫"לפני כמה שבועות ערכנו שבתון בנינרברג"‪,‬‬ ‫הוא מספר ובאותה נשימה מדגיש כי היתה‬ ‫שבת מרגשת ומדהימה‪" .‬נו‪ ,‬אולי נארגן‬ ‫בעיירה‪ ,‬וכאן נקב והציע אחד הבחורים‬ ‫שהגיע משם‪ ,‬ושמראהו החדש עומד בניגוד‬ ‫מוחלט למראהו הישן"‪.‬‬ ‫"אני עוד אחזור לשם ואפתח שם בית חבד"‪,‬‬ ‫בחור הישיבה שעמד מולו והצהיר הצהרה‬ ‫שנובעת מלב מלא‪ ,‬אמר את הכל‪.‬‬ ‫חיפשתי לדבר עם נשיא טורו קולג' העולמי‬ ‫מר אלן קיידיש‪ ,‬ומצאתי אותו ‪....‬בברלין‪,‬‬ ‫לשם הגיע ליומיים בלבד כדי לקדם‬ ‫את השלוחה אותה הם עומדים לפתוח‬ ‫בסמסטר הקרוב – השלוחה כבר קיימת‬ ‫ומוכרת לכל דבר‪ ,‬הוא הגיע לרגל הפיכת‬ ‫השלוחה המקומית מאוניברסיטה אמריקאית‬ ‫בלבד לאוניברסיטה גרמנית גם כן‪.‬‬ ‫"כולי מרוגש מעצם הרעיון שקרם עור‬ ‫וגידים"‪ ,‬הוא משתף אותי בהתלהבות‬ ‫שאחזה אותו עם הפנייה הראשונה שהוא‬ ‫קיבל‪.‬‬ ‫"לטורו קולג' העולמי ישנם שלוחות בכל‬ ‫העולם‪ ,‬מישראל ועד רוסיה"‪ ,‬הוא גאה‬ ‫במספרים שמעידים על המהפך לו הם‬ ‫אחראים‪.‬‬ ‫"פתחנו גם ברוסיה‪ ,‬וגם ברחבי אמריקה‬ ‫לימודים אקדמאים שמתקיימים תוך‬ ‫הפרדה מוחלטת בין גברים ונשים‪ ,‬בחורות‬ ‫יהודיות שגילו את עולם התורה ועדיין‬ ‫נמצאות בתהליכי תשובה מצאו פתרון‬ ‫נהדר בלימודים אצלנו‪ ,‬הרי ברוסיה התואר‬ ‫הוא מקודש בעיני ההורים‪ ,‬אגב‪ ,‬לא מזמן‬ ‫השתתפתי בחתונה מרגשת שנולדה בטורו‬ ‫קולג'‪ ,‬השידוך נולד כשאחד המורים שידך‬ ‫בין בחורה לבחור שהיו רשומים כמובן‬ ‫לתוכניות הנפרדות"‪ ,‬ד"ר אלן מצביע על‬ ‫תוכנית נוספת שתפסה תאוצה בארה"ב‪.‬‬ ‫לאחרונה אף נפתח‬ ‫בית דין חרדי‬ ‫"מחזיקי הדת"‬ ‫בברלין‪ ,‬שמשרת‬ ‫את כלל היהודים‬ ‫בעיר וסביבותיה‪,‬‬ ‫ובו חברים הרבנים‬ ‫הגאונים הרב יעקב‬ ‫דוד שמאהל והרב‬ ‫פנחס פדווא‪ .‬בברלין‬ ‫פועלים מלבד הרב‬ ‫טייכטל גם הרב‬ ‫שמואל סגל‪ .‬הרב‬ ‫אורי גמסון ‪ ,‬הרב‬ ‫דוד גבירץ‪ ,‬הרב‬ ‫אברהם גולובוצ'וב‬ ‫והרב נתן צוקרמן‪.‬‬ ‫הרב טייכטל מטפח‬ ‫קשרים מצויינים‬ ‫למוסדות הגרמניים‪,‬‬ ‫כולל בתחום‬ ‫הפוליטי‪ ,‬וכך זוכה‬ ‫חב״ד לנוכחות‬ ‫ציבורית בברלין‪.‬‬ ‫"אנשים רבים בגיל ארבעים‪ ,‬חמישים‪,‬‬ ‫שילדיהם פרחו מן הקן‪ ,‬מצאו את עצמם‬ ‫מבקשים להרחיב אופקים ולזכות בתואר‬ ‫או במקצוע אחר‪ .‬כנערים לא קיבלו את‬ ‫ההזדמנות‪ ,‬וברוך ה' שאנחנו יכולים להושיט‬ ‫להם יד"‪.‬‬ ‫"בעז"ה אני מקווה שבחורים רבים בברלין‬ ‫ימצאו אצלנו את הפתרון‪ ,‬וביחד עם הצוות‬ ‫המדהים שעושה עבודת קודש בברלין נזכה‬ ‫לכוס של גאולה"‪.‬‬ ‫ולי לא נותר אלא לענות‪ :‬אמן! ‬ ‫ראש הישיבה‪ ,‬הרב אורי גמסון מוסר את שיעורו‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪13‬‬ ‫סידור התפילה‬ ‫הייחודי של‬ ‫קהילת טורינו‬ ‫בינות להרי האלפים המושלגים שוכנת העיר טורינו‪ ,‬בירתו של מחוז פיימונטה‬ ‫באיטליה‪ .‬בעיר קיימת אחת הקהילות העתיקות בעולם ולה נוסח ומנהגים ייחודיים‪.‬‬ ‫בראש הקהילה עומד הרב משה אלברטו סומך‪ ,‬המקדיש את כל זמנו ומרצו למען‬ ‫שמירת הגחלת העתיקה ולהפיח בה רוח חיים‪ .‬בשיחתנו עם הרב סומך שמענו על‬ ‫אופי הקהילה ומוסדותיה‪ ,‬התפעמנו מסדר יומו של הרב הנאבק מול הבלתי אפשרי‪,‬‬ ‫והופתענו ללמוד על נוסח התפילה היחודי שהשתמר רק בקהילת טורינו‬ ‫‪14‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫ישראל פינחס טירנואר‬ ‫כ‬ ‫מה חברים מונה קהילת טורינו‪ ,‬ומהיכן‬ ‫שורשי הקהילה?‬ ‫הקהילה כיום מונה כ‪ 850-‬איש‪ ,‬זו קהילה‬ ‫עתיקת יומין בת ‪ 600‬שנה‪ ,‬שנוסדה בעת‬ ‫גירוש צרפת‪ ,‬בהמשך הצטרפו גם מהגרים‬ ‫מספרד‪ ,‬כך שנוצר כאן מעין קיבוץ גלויות‬ ‫קטן ומיוחד‪ .‬יש לנו חיי קהילה סדירים‬ ‫המופעלים בזכות ועד קהילה מסודר‬ ‫ונשיא‪ .‬לקהילה שני בתי כנסת ומנין אחד‬ ‫המתקיים בשני וחמישי‪ ,‬ר"ח‪ ,‬ושבתות‬ ‫וחגים‪ ,‬בית אבות ובו חדר אוכל שמשמש‬ ‫גם כמסעדה כשרה‪ ,‬מקוה‪ ,‬בית ספר‪.‬‬ ‫ספריה‪ ,‬ומרכז קהילתי בו מתקיימים‬ ‫פעילויות שיעורים הרצאות‪ .‬באופן רשמי‬ ‫הרפורמה אינה קיימת באיטליה‪ ,‬כך שגם‬ ‫הקהילה שלנו היא אורטודוקסית‪ ,‬רוב חברי‬ ‫הקהילה הינם שומרי מסורת‪ ,‬וישנם גם‬ ‫שומרי שבת וכשרות‪ .‬חיים בקרבנו ניצולי‬ ‫שואה רבים‪ ,‬הרבה פעילויות שלנו כרוכות‬ ‫בנושא השואה‪ .‬בשואה התרחקו רבים‪ ,‬אבל‬ ‫היו גם כאלה שהיו רחוקים והתקרבו לזהות‬ ‫היהודית ולשמירת הגחלת‪ .‬אנו מקיימים‬ ‫קשר אדוק עם ארץ ישראל‪ ,‬לרובנו משפחות‬ ‫וקרובים בארץ‪ .‬לי עצמי שתי בנות נשואות‬ ‫המתגוררות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫כיצד הגעתם לכהן כרבה של הקהילה?‬ ‫בתור יליד מילאנו למדתי אצל הרב בלינוב‬ ‫ואח"כ הוסמכתי לרבנות מטעמו ומטעם‬ ‫הסמינר לרבנים באיטליה‪ ,‬בהמשך עברתי‬ ‫ללמוד בישיבה יוניברסיטי בניו יורק שם‬ ‫הוסמכתי לרבנות בידי הרב טנדלר‪ .‬בתחילה‬ ‫כיהנתי ברבנות בבולוניה‪ ,‬ולפני ‪ 19‬שנה‬ ‫בדיוק ‪ -‬באדר תשנ"ג ביקשה ממני קהילת‬ ‫טורינו לבוא ולעמוד בראשה‪.‬‬ ‫מה השתנה מאז שבאתם לכהן ברבנות?‬ ‫אנחנו שמים דגש מיוחד על הכשרת דור‬ ‫העתיד של מנהיגים צעירים שיידעו לשרת‬ ‫בקודש‪ ,‬לאחר שנים רבות שלא הייתה‬ ‫קיימת חברא קדישא בעיר‪ ,‬כיום כבר פועלת‬ ‫אחת כזו לפי כל כללי ההלכה‪ .‬ניסינו בכל‬ ‫כוחנו לחזק את התודעה היהודית‪ .‬לצערי‬ ‫בגלל סיבות כלכליות רוב הצעירים בוחרים‬ ‫לעזוב את העיר‪ ,‬אבל אנחנו עמלים לשמר‬ ‫את קיים ומשתדלים לא לאבד את התקווה‪.‬‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪15‬‬ ‫לשמחתי מחצית מאלו שעזבו עלו לארץ‬ ‫השאר התפזרו באירופה‪ ,‬כשהם ממשיכים‬ ‫את חייהם לאור התודעה היהודית שהם‬ ‫קיבלו כאן‪.‬‬ ‫קיימת כאן מערכת ענפה של שיעורים‬ ‫הרצאות ודרשות‪ ,‬השקענו רבות בחינוך‬ ‫דור חדש של חזנים לבית כנסת‪ ,‬ביום כפור‬ ‫האחרון התחלפו לפני התיבה לא פחות‬ ‫משנים עשר איש‪ ,‬רובם צעירים‪ .‬יש גם‬ ‫פעילות רבה בבית מדרש הצמוד לקהילה‪.‬‬ ‫מרכז הקהילה היהודית‬ ‫בטורינו נמצא ברחוב פיוס‬ ‫החמישי‪ ,‬בככר הקטנה‬ ‫שקרויה על שמו של‬ ‫הסופר היהודי המופרסם‪,‬‬ ‫יליד העיר‪ ,‬פרימו לוי‪.‬‬ ‫המבנה הבולט בככר הוא‬ ‫של בית הכנסת‪ ,‬שנחנך‬ ‫כאמור בשנת ‪.1884‬‬ ‫בשנים קודמות היו בעיר‬ ‫שני בתי כנסת‪ :‬האחד‪,‬‬ ‫בנוסח הספרדים והשני‬ ‫בנוסח איטליה‪ .‬בבית‬ ‫הכנסת הנוכחי ‪1,400‬‬ ‫מקומות‪ .‬בית הכנסת‬ ‫בטורינו הוא אחד משורה‬ ‫של בתי הכנסת גדולים‬ ‫ומפורסמים שהוקמו‬ ‫בסוף המאה ה‪ ,19-‬בעידן‬ ‫איחוד איטליה‪ ,‬יחד עם‬ ‫בית הכנסת הגדול של‬ ‫רומא ובית הכנסת הגדול‬ ‫של פירנצה ועוד‪ .‬הוא‬ ‫נחשב לאחד המונומנטים‬ ‫המפארים את העיר טורינו‬ ‫התרחשה גם מהפכה כשרותית‪ .‬הרמנו את‬ ‫קרן הכשרות‪ ,‬ע"י יוזמות שונות‪ ,‬את הבשר‬ ‫אנחנו מביאים ממילאנו‪ ,‬במכולת המקומית‬ ‫ניתן לרכוש מוצרי יסוד כשרים כמו בשר‬ ‫קפוא גבינות‪ ,‬יינות‪ ,‬לחם ומיני מאפה‪.‬‬ ‫בית הכנסת שלכם נחשב פעיל‪ ,‬האם מדובר‬ ‫רק בתפילות?‬ ‫זו אכן משימה קשה למצוא כל פעם את‬ ‫הנושא שיתאים לרמה ולציפיות והנקודה‬ ‫שתקלע לטעמו של רוב הציבור‪ .‬רוב‬ ‫חברי הקהילה הינם בעלי תואר אקדמאי‪,‬‬ ‫הם מאופיינים בתרבות והשכלה גבוהה‪,‬‬ ‫כך שמטבע הדברים הם נמשכים בעיקר‬ ‫להיסטוריה ומחשבה יהודית‪ ,‬תוך כדי‬ ‫הרצאת הנושאים הללו אני שוזר גם הלכה‬ ‫ושמירת מצוות‪.‬‬ ‫בית הספר הוא הערובה להמשך חיי היהדות‪,‬‬ ‫אתם שבעי רצון מתפקודו?‬ ‫בלית ברירה גם גויים לומדים בבית הספר‬ ‫והם משתתפים אף בשיעורי עברית וכדומה‪.‬‬ ‫אולם השתדלתי ואף הצלחתי לקיים בתוך‬ ‫מסגרת בי"ס קורס בנושאים תורניים עבור‬ ‫יהודים בלבד‪ .‬איננו מסתפקים כמובן רק‬ ‫בחומר הנלמד בבית הספר‪ .‬גם במסגרת‬ ‫בית המדרש אנו מחדירים בהם ידע ותודעה‬ ‫יהודית‪.‬‬ ‫כמובן שתפילה היא הבסיס‪ ,‬אך אני מקפיד‬ ‫שיהודי לא יבוא לבית הכנסת רק כדי‬ ‫להתפלל‪ ,‬אלא ייצא גם עם תוכן יהודי‪ ,‬לשם‬ ‫כך בסיומה של כל תפילה אני מעביר שיעור‬ ‫קצר שהוא כמובן מעבר לדרשה הקבועה‬ ‫של שחרית בשבת‪ .‬ושיעור משנה בשבת‬ ‫בין מנחה לערבית‪ .‬אפשר לומר שהשיעור‬ ‫הפופולארי ביותר הוא שיעור שבועי על‬ ‫תולדות ההלכה בו משתתפת קבוצה גדולה‬ ‫במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫איך מתייחסים אליכם השלטונות?‬ ‫כיצד מוצאים נושא לשיעור שיתאים לקהל‬ ‫כה מגוון?‬ ‫אנו זוכים ליחס יפה מצד השלטונות‬ ‫ומוסדות העיר‪ .‬מעולם לא נאלצנו להתמודד‬ ‫כיצד מתמודדים עם מכת ההתבוללות?‬ ‫לדאבוני גם כאן אנו מתמודדים עם בעיית‬ ‫התבוללות חמורה‪ ,‬בכוחותינו הדלים אנו‬ ‫מנסים להציל ככל הניתן בבחינת אודים‬ ‫מוצלים מאש‪ .‬הגברת והדגשת לימוד ערכי‬ ‫היהדות‪ ,‬רק זה נותר לנו לעשות‪ .‬בגיור אינני‬ ‫מתעסק כלל‪.‬‬ ‫ביקור בקהילת טורינו‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬הרב אברהם אבא טורצקי‪ ,‬הרב משה סומך והרב מרדכי ביטון‬ ‫‪16‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫עם בעיות אנטישמיות חמורות‪ .‬בטורינו‬ ‫ובאיטליה בכלל היו לנו יחסים טובים עם‬ ‫החברה מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫יש לכם קשרים עם שאר רבני איטליה?‬ ‫כמובן‪ .‬קיימת הסתדרות הרבנים באיטליה‬ ‫השייכת לאיחוד הקהילות‪ ,‬אנו נפגשים‬ ‫מדי פעם ומקיימים ימי עיון הן לרבנים והן‬ ‫לציבור‪ .‬מסייעים זה לזה בעצה ובמעש‪.‬‬ ‫מסורת עתיקה‬ ‫וייחודית‬ ‫היהודים הראשונים הגיעו למחוז פיימונטה‬ ‫במאה ה‪ 14-‬ממחוז פרובאנס בדרום‪-‬מזרח‬ ‫צרפת וכן מספרד‪ .‬הם זכו לאוטונומיה‬ ‫מהדוכס לבית סבויה ששלט במחוז‪.‬‬ ‫הדוכסים לבית סבויה קיבלו את היהודים‬ ‫לתחום שלטונם במטרה לפתח באמצעותם‬ ‫את המסחר הבינלאומי בזכות קיומם של‬ ‫קהילות יהודיות בערי המסחר בעולם‪.‬‬ ‫הסחר היהודי איפשר לקדם את הכלכלה‬ ‫של הנסיכות וכתוצאה מכך את יכולת‬ ‫גביית המיסים‪ .‬באותה תקופה הוקמו‬ ‫יותר מעשר קהילות יהודיות‪ ,‬או כפי שכונו‬ ‫בזמנו הגדולה שבהן הייתה יהדות טורינו‪.‬‬ ‫לפי ההערכה מספר היהודים בקהילות אלה‬ ‫הגיע בסוף המאה ה‪ 18-‬ליותר מ‪4,000-‬‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫השליטים לבית סבויה הגבילו את היהודים‬ ‫בגזרות אחדות‪ :‬נאסר להקים בתי כנסת‬ ‫חדשים‪ .‬נאסר לרכוש מבנים‪ .‬לא הורשו‬ ‫להצטרף לצבא‪ .‬לא הורשו לצאת מהשכונה‬ ‫שלהם בימי תהלוכות דתיות נוצריות‪ .‬לא‬ ‫יכלו להיות חברים באגודות מקצועיות‬ ‫הגילדות למלאכה ולמסחר ולכן בעלי‬ ‫האמצעים עסקו במקצוע הבנקאות‬ ‫והאחרים במסחר במוצרים ובבגדים‬ ‫משומשים‪ .‬לא יכלו להתקבל לבתי הספר‬ ‫של המדינה‪ .‬חוייבו לשאת על בגדיהם טלאי‬ ‫צהוב‪ .‬בתמורה בהם קבלו זיכיון בלעדי‬ ‫לקיים מוסדות מימון‪ ,‬אשר תמורת מישכון‬ ‫חפצים נתנו הלוואות לאנשים פרטיים וכן‬ ‫הילוו כספים לאנשי העסקים של הכיר‬ ‫למטרות מסחר ולשליטים למימון הוצאות‬ ‫רגילות וביחוד למימון הוצאות מלחמה‪.‬‬ ‫הקהילה היהודית עברה תקופות קשות‬ ‫בין השנים ‪ .1553-1580‬בשנת ‪ 1679‬רוכזו‬ ‫‪ 763‬יהודי טורינו בגטו‪ .‬בשנת ‪ 1848‬המלך‬ ‫קרלו אלברטו‪ ,‬העניק שיויון ליהודי העיר‬ ‫טורינו בחבל‬ ‫פיאומנטה‬ ‫בעיר מתגוררים כמליון איש‪ ,‬והיא העיר הרביעית בגודל‬ ‫האוכלוסייה באיטליה‪ .‬העיר משמשת מרכז תעשיית‬ ‫חשוב ומרכז עסקי ותרבותי בצפון מערב איטליה‪ .‬יש‬ ‫בה מפעלי תעשיה רבים כמו המטה של חברת המכוניות‬ ‫פיאט‪ .‬בנוסף לכך נושאת העיר בתפקיד בירת מחוז‬ ‫פיימונטה‪ .‬היא ממוקמת על הגדה המערבית של נהר‬ ‫הפו סמוך למורדות הרי האלפים האיטלקיים‪.‬‬ ‫מחוז פיימונטה מוקף משלושה מצדדיו בהרי האלפים‬ ‫הגבוהים ביותר באירופה ובדרום בגבעות מונפרטו‪,‬‬ ‫המחוז גובל בצרפת‪ ,‬בשווייץ ובמחוזות האיטלקיים‬ ‫לומברדיה‪ ,‬ליגוריה וואלה ד'אאוסטה‪ .‬משמעות השם‬ ‫פיימונטה באיטלקית היא "מרגלות ההר"‪ ,‬שם התואם‬ ‫את אופיו הגאוגרפי של המחוז‪ .‬משמו של המחוז נגזרה‬ ‫המילה "פיימונט" המתארת אזורים למרגלות הרים‬ ‫בתחום הגאוגרפיה‪ .‬השפה מדוברת בפי כ‪ 2-‬מיליון‬ ‫דוברים בצפון‪-‬מערב מחוז פיימונטה‪ ,‬היא פיימונטית‬ ‫)או פיימונטזית(‪.‬‬ ‫ומאז היו היהודים חופשיים לגור ברחבי‬ ‫העיר והם החלו ליטול חלק פעיל בחיים‬ ‫הפוליטים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים‪ .‬בעידן‬ ‫איחוד איטליה‪ ,‬בשנת ‪ ,1884‬נחנך בטורינו‬ ‫בית כנסת מפואר בדומה לבתי הכנסת‬ ‫שהוקמו ברומא ובפירנצה‪.‬‬ ‫יהדות‬ ‫פיימונטה כיום‬ ‫כיום יש בפיימונטה שלוש קהילות‪ :‬קהילת‬ ‫טורינו‪ ,‬קהילת קזאלה מונפראטו וקהילת‬ ‫ורצילי‪ .‬שאר הקהילות נסגרו בשל מספר‬ ‫חברים מצומצם‪ .‬היהודים שנותרו בקהילות‬ ‫אלה מקבלים שירותי דת מקהילת‬ ‫טורינו‪ .‬מוזיאון זיכרון לשואה קיים בעיר‬ ‫אלסנדריה‪ ,‬ובו מבקרים תלמידי בתי הספר‬ ‫בעיר באופן סדיר‪ .‬יהדות טורינו מהווה‬ ‫את הקהילה היהודית הרביעית בגודלה‬ ‫באיטליה‪ ,‬אחרי יהדות רומא‪ ,‬יהדות מילאנו‬ ‫ויהדות פירנצה‪ .‬היא מספקת שירותי דת‬ ‫למשפחות היהודיות המתגוררות ביותר‬ ‫מעשרה ערים במחוז פיימונטה‪ .‬קהילת‬ ‫טורינו מפעילה תוכנית לשיקום בתי כנסת‬ ‫יהודיים במחוז פיימונטה‪ .‬בעזרת משאבים‬ ‫כספיים של רשויות המדינה היא הצליחה‬ ‫לשפץ אחדים מבתי הכנסת ולעודד את‬ ‫ביקורי תיירים בהם‪ .‬הטיפול בתיירות נמסר‬ ‫לחברת הדרכה המתמחה בארגון תיירות‪.‬‬ ‫היא עורכת‪ ,‬לפי הזמנה‪ ,‬סיורים מאורגנים‬ ‫ב‪ 12-‬בתי הכנסת‪ ,‬הפתוחים היום לציבור‪.‬‬ ‫מרכז הקהילה היהודית בטורינו נמצא‬ ‫ברחוב פיוס החמישי‪ ,‬בככר הקטנה שקרויה‬ ‫על שמו של הסופר היהודי המופרסם‪ ,‬יליד‬ ‫העיר‪ ,‬פרימו לוי‪ .‬המבנה הבולט בככר הוא‬ ‫של בית הכנסת‪ ,‬שנחנך כאמור בשנת‬ ‫‪ .1884‬בשנים קודמות היו בעיר שני בתי‬ ‫כנסת‪ :‬האחד‪ ,‬בנוסח הספרדים והשני‬ ‫בנוסח איטליה‪ .‬בבית הכנסת הנוכחי ‪1,400‬‬ ‫מקומות‪.‬‬ ‫בית הכנסת בטורינו הוא אחד משורה של‬ ‫בתי הכנסת גדולים ומפורסמים שהוקמו‬ ‫בסוף המאה ה‪ ,19-‬בעידן איחוד איטליה‪,‬‬ ‫יחד עם בית הכנסת הגדול של רומא ובית‬ ‫הכנסת הגדול של פירנצה ועוד‪ .‬הוא נחשב‬ ‫לאחד המונומנטים המפארים את העיר‬ ‫טורינו‪.‬‬ ‫בשני מקומות באזור אפשר עוד להבחין‬ ‫בשערי הרובע היהודי ‪ -‬הגטו‪ .‬הבתים באזור‬ ‫זה שמרו על המראה המקורי‪ :‬גובה המבנים‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪17‬‬ ‫הרב סומך "אנו גאים‬ ‫מאוד במסורת העתיקה‬ ‫והיחודית שלנו‪ .‬יהודי‬ ‫המקום מאוד גאים‬ ‫במורשתם ומתקשים‬ ‫לקבל השפעות חיצוניות‪.‬‬ ‫התפילות אצלנו הם בנוסח‬ ‫צרפת העתיק‪ .‬נוסח צרפת‬ ‫הינו השם המקובל לנוסח‬ ‫תפילה שהיה קיים בעבר‬ ‫בקהילות בצפון צרפת‬ ‫ומיוחס לרבנו תם‪ ,‬כאשר‬ ‫הנוסח של דרום צרפת‬ ‫מכונה "מנהג פרובינצא"‬ ‫או "מנהג פרובנס"‪ .‬אחד‬ ‫המקורות החשובים לנוסח‬ ‫צרפת הינו "מחזור ויטרי"‪.‬‬ ‫נוסח צרפת קרוב במידת‬ ‫מה לנוסח האשכנזי אך‬ ‫שונה ממנו גם בנוסח‬ ‫התפילה וגם בפיוטים‪.‬‬ ‫לאחר גירוש יהודי צרפת‬ ‫בשנת ‪ 1394‬חדל נוסח‬ ‫צרפת להתקיים כמעט‬ ‫לחלוטין‪ ,‬למעט שלוש‬ ‫קהילות בודדות באיטליה‬ ‫בערים אסטי‪ ,‬פוסאנו‬ ‫ומונקלבו )בראשי תיבות‬ ‫אפ"מ( שהוקמו על ידי‬ ‫יהודים ממגורשי צרפת‬ ‫ושמרו בימים הנוראים על‬ ‫מנהגם של יהודי צרפת"‬ ‫‪18‬‬ ‫מצבה לזכרם של יהודי טורינו שנשרפו עק"ה בשואה‬ ‫הוא בין שלוש לארבע קומות כאשר יש‬ ‫תוספות עליוניות בחלקים הפנימיים של‬ ‫המבנה‪ .‬בין המבנים יש חצרות המאפשרות‬ ‫מעבר צר בין הבתים‪ .‬בקומות התחתונות‬ ‫של הבתים היו פעם בתי מלאכה וחנויות‪.‬‬ ‫במבנים אחדים‪ ,‬הצופים על פני העיר‪,‬‬ ‫הנמצאת מחוץ לגטו‪ ,‬יש עדיין חלונות‬ ‫החסומות בקיר‪ .‬למעשה יהודי הגטו לא‬ ‫יכלו להתבונן באופן חופשי במה שמתרחש‬ ‫מחוצה לו‪.‬‬ ‫ליד הספרייה הגדולה בטורינו קיים אוסף של‬ ‫ספרים ותשמישי קדושה שנתרמו לקהילה‬ ‫על ידי האחים "טרצ'ינא" שהיו במקור‬ ‫מהעיר אסטי‪ .‬מעניין שחלק מהספרים הם‬ ‫בשפה הפורטוגזית‪ ,‬דבר המעיד על המקור‬ ‫של חלק מיהדות פיימונטה‪.‬‬ ‫נוסח אפ"מ‬ ‫הרב סומך‪ ,‬אתם ממשיכים מסורת עתיקה‬ ‫מאוד‪ ,‬האם יהודי העיר מכירים במסורת‬ ‫המיוחדת שלכם?‬ ‫בהחלט‪ .‬אנו גאים מאוד במסורת העתיקה‬ ‫והיחודית שלנו‪ .‬יהודי המקום מאוד גאים‬ ‫במורשתם ומתקשים לקבל השפעות‬ ‫חיצוניות‪ .‬התפילות אצלנו הם בנוסח‬ ‫צרפת העתיק‪ .‬נוסח צרפת הינו השם‬ ‫המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר‬ ‫בקהילות בצפון צרפת ומיוחס לרבנו‬ ‫תם‪ ,‬כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה‬ ‫"מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס"‪ .‬אחד‬ ‫המקורות החשובים לנוסח צרפת הינו‬ ‫"מחזור ויטרי"‪ .‬נוסח צרפת קרוב במידת‬ ‫מה לנוסח האשכנזי אך שונה ממנו גם‬ ‫בנוסח התפילה וגם בפיוטים‪.‬‬ ‫לאחר גירוש יהודי צרפת בשנת ‪ 1394‬חדל‬ ‫נוסח צרפת להתקיים כמעט לחלוטין‪,‬‬ ‫למעט שלוש קהילות בודדות באיטליה‬ ‫בערים אסטי‪ ,‬פוסאנו ומונקלבו )בראשי‬ ‫תיבות אפ"ם( שהוקמו על ידי יהודים‬ ‫ממגורשי צרפת ושמרו בימים הנוראים על‬ ‫מנהגם של יהודי צרפת‪.‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫היהודים ששבו לצרפת לאחר הגירוש לא‬ ‫חידשו את הנוסח הצרפתי הקדום אלא‬ ‫שמרו על המנהגים מהארצות מהן היגרו‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬נוסח התפילה העיקרי היום בקהילות‬ ‫היהודיות של צרפת הינו נוסח הספרדים‬ ‫ולאחר מכן נוסח אשכנז ונוסח ספרד‪.‬‬ ‫קהילות אפ"מ עצמם חדלו מלהתקיים‪,‬‬ ‫כך שנוסח "אפ"מ" המקורי נותר רק אצלנו‬ ‫בטורינו בירת המחוז‪.‬‬ ‫האיטלקים‬ ‫במידת תפארת‬ ‫אתם מתפללים לפי הנוסח המיוחד?‬ ‫בודאי‪ .‬יש לנו פיוטים מיוחדים הקיימים‬ ‫רק אצלנו‪ ,‬נוסח שונה‪ ,‬וכן סדר הפטרות‬ ‫מיוחד‪ .‬אצלנו הנוסחאות והמנהגים הללו‬ ‫אינם נמצאים רק בתוך הספרים‪ ,‬אלא זו‬ ‫חוויה חיה‪.‬‬ ‫האופי איטלקי מאוד שקט ומאופיין בסבר‬ ‫פנים יפות‪ .‬החיד"א מביא דברים שמצא‬ ‫בכתביו של ר' יוסף שמואל ב"ר ישראל‬ ‫גדליה קאזיס ממנטובה‪ :‬הספרדים בחסד‪,‬‬ ‫ומשום הכי הם משוררים מעט ולא עלו לבית‬ ‫ב' שהיה מסוד הגבורה‪ ,‬ומשום הכי בוכים‬ ‫בתשעה באב יותר מכל הקהילות קודש‪.‬‬ ‫אבל אשכנזים ‪ -‬גבורה‪ ,‬ומשום הכי משוררים‬ ‫הרבה ומפסיקים במדת הגבורות דיש הפסק‬ ‫ביניהם‪ ,‬ומחמירים בדינים כמידת גבורה‪,‬‬ ‫והספרדים מקלים כי הם חסד ויש קטרוג בין‬ ‫ספרדים לאשכנזים שהם הפכיים‪ ...‬לעומת‬ ‫זאת הוא כותב שהאיטלקים הם במידת‬ ‫תפארת המשלבת בין גבורה לחסד ונוטים‬ ‫לספרדים כי התפארת נוטה לחסד ומסיים‬ ‫החיד"א "וברוך היודע"‪ .‬אפשר לראות זאת‬ ‫עד היום ‪ -‬תפארת היא גם כפשוטו ‪ -‬יופי‬ ‫ואסתטיקה החשובים מאוד ליהודי איטליה‪.‬‬ ‫אכפת לנו לא רק התוכן אלא גם הצורה‪.‬‬ ‫אצלנו באיטליה אומרים בקדיש "לעילא‬ ‫ולעילא" כל השנה‪ ,‬החזנות שלנו מלודית‬ ‫ומושכת מאוד‪ .‬‬ ‫ראש ממשלת מוטנגרו‬ ‫בביקור ב'מרכז'‬ ‫יוסף להב‬ ‫פגישה מיוחדת נערכה לאחרונה בין נשיאות מרכז רבני אירופה עם‬ ‫ראש ממשלת מוטנגרו‪ ,‬הפגישה עם רה"מ מוטנגרו התקיימה במשרדי‬ ‫מרכז רבני אירופה בבריסל בהשתתפות הרבנים הגאונים הרב גרשון‬ ‫מנדל גרליק אב"ד מילאנו ומייסד מרכז רבני אירופה הרב בנימין‬ ‫יאקובס יו"ר ועד רבני המחוזות בהולנד והרב יעקב דוד שמאהל דיין‬ ‫בבית הדין של שומרי הדת באנטוורפן‪ ,‬רבני המועצה הודו לראש‬ ‫הממשלה בחום על מאמציו להכרה בקהילה היהודית כקהילה רשמית‬ ‫וכן על מאמציו להחזיר רכוש יהודי בארצו‪ .‬את הפגישה יזם וארגן הרב‬ ‫לוי מטוסוב מבריסל ‬ ‫הגאון הרב ג‪.‬מ‪ .‬גרליק יחד עם ראש ממשלת מונטונגרו במשרדי המרכז בריסל‬ ‫עם כיוון השעון‪ :‬הגאונים הרב ג‪.‬מ‪ .‬גרליק‪ ,‬הרב בנימין יאקובס‪,‬‬ ‫הרב לוי גרליק‪ ,‬הרב לוי מטוסוב ורה"מ‬ ‫הרב מיכאל רוזנבלום עם רה"מ‬ ‫רה"מ חותם בספר האורחים‪ .‬לידו עומדים‪:‬‬ ‫הרב יאקובס והרב טוויל‪.‬‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪19‬‬ ‫כך נהדר במצות הפסח‬ ‫צוות 'קהילות' סייר במאפיית מצות מהודרת ומביאה בכתבה‬ ‫ל‬ ‫לל ההידורים העכשויים והעדכנים‬ ‫מצולמת את שלל‬ ‫צילומים‪ :‬מנדי הכטמן‬ ‫‪20‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪21‬‬ ‫שימוש במערוך מעץ מהודר יותר ‪ (1‬העץ אינו מחמם את הבצק ‪ (2‬ניקוי המערוך הוא על ידי הורדת שכבה שלימה מהמערוך‬ ‫הכנת המצה עם מערוך מעץ‬ ‫‪22‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫שימוש במחורר קצר קל יותר לניקוי מהמחוררים הרחבים‬ ‫לישת הבצק על ידי אדם מונעם התחממות הבצק מהברזל של הפינער‪ ,‬ובנוסף לכך‪ ,‬שטיפת קערת הלישה קלה ומהירה יותר מאשר ניקוי הפינרים‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪23‬‬ ‫הכנסת המערוך למכונת הקילוף ‪ -‬המורידה שכבה שלימה ובכך נהיה כמערוך חדש מידי ‪ 18‬דק'‬ ‫ניקוי המחוררים נעשה על ידי מכונה בעלת שיני ברזל‬ ‫כל מקל הנכנס לתנור עם המצות מכוסה בנייר‪ ,‬היורד מיד לאחר הוצאת המקל מהתנור‬ ‫‪24‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫כיום‪ ,‬ישנם תנורים האופים עם גז‪ ,‬אך ישנה מעלה יתירה לתנורים שמדליקים אותם באמצעות גזעי עץ‬ ‫עטיפה ידנית על כל מקל ומקל‬ ‫המקלות לאחר עטיפתם‪ ,‬לפני הנחת המצות‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪25‬‬ ‫מועצת רבני אירופה‬ ‫קיימה את ישיבתה‬ ‫השנתית בהאג שבהולנד‬ ‫מרדכי ימיני‬ ‫מועצת רבני אירופה‪ ,‬במעמד חברי נשיאות המועצה‪ ,‬קיימה את ישיבתה‬ ‫השנתית בשלהי חודש אדר בהאג שבהולנד‪ .‬על מיקום הישיבה הוחלט‬ ‫על רקע חוק השחיטה המאיים חזור והשכם על יהדות אירופה ועל הולנד‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫בשעות הבוקר נפגשו הרבנים עם חברי הפרלמנט מהבית התחתון אשר‬ ‫העלו את חוק השחיטה ומשמעותו‪ ,‬חברי הפרלמנט דיווחו על פעילותם‬ ‫בנושא ועל הדרכים למנוע את העלאת החוק שוב וביקשו את עזרת‬ ‫הרבנים לערוך מסע הסברה בקרב הפרלמנט ובתקשורת ההולנדית‪..‬‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬הגאונים הרב שמואל כצמן‪ ,‬הרב יצחק ניאזוב‪ ,‬הרב דוד‬ ‫אברהם‪ ,‬הרב משה ט‪ .‬ויסברגר והרב בנימין יאקובס‬ ‫לאחר מכן נפגשו הרבנים עם חבר הפרלמנט בבית העליון מר יוריס‬ ‫בייקר‪ ,‬חבר בכיר במפלגת ‪ DGG‬ופועל רבות בנושא השחיטה‪ .‬מר בייקר‬ ‫הבטיח שיעשה ככל שביכלתו יחד עם חברי פרלמנט נוספים למנוע את‬ ‫אישור חוק השחיטה‪.‬‬ ‫במהלך ארוחת הצהרים הופיע בפני הרבנים נציג מלכת הולנד‪ ,‬מר יאן‬ ‫פראנסן‪ ,‬שהנו בעל השפעה רבה מאד בהולנד‪ ,‬הוא הביא את ברכת‬ ‫המלכה למועצה וכן הסביר את עמדת בית המלוכה המתנגדת לכל‬ ‫פגיעה בחופש הדת‪.‬‬ ‫עם תום הפגישה הסבו הרבנים שעות ארוכות לדיונים ממושכים‬ ‫בנושאים העומדים על הפרק ביהדות אירופה‪ ,‬בין הנושאים שנדונו‬ ‫בישיבת המועצה היה חוק השחיטה והשלכותיו והועלו דרכי פעולה‬ ‫למניעת החוק‪.‬‬ ‫עם חבר הבית העליון בפרלמנט ההולנדי‪ ,‬מר יוריס בייקר‬ ‫בין השאר הוחלט לארגן עצומה שעליה יחתמו כל רבני אירופה נגד‬ ‫העלאת חוק השחיטה‪ .‬העצומה תישלח לכל ממשלות מדינות אירופה‪.‬‬ ‫הרבנים דנו גם בהקמת ועד כשרות שע"י המרכז ועל הצורך להרחיב את‬ ‫פיתוח שוק המזון הכשר באירופה ולגרום לכך שיהודים רבים יאכלו רק‬ ‫מזון כשר‪.‬‬ ‫חברי וועד הכשרות שנבחרו הינם‪ :‬הרבנים הגאונים‪ ,‬יו"ר הרב גרשון‬ ‫מענדל גרליק‪ ,‬הרב ירמיהו מנחם כהן‪ ,‬הרב משה טוביה ויסברגר והרב‬ ‫יעקב דוד שמאהל‪.‬‬ ‫ישיבת חברי המועצה‬ ‫ע"פ בקשת רבנים מאירופה החליטה המועצה על הקמת פורום רבנים‬ ‫צעירים שע"י המרכז‪ ,‬אשר בו ילובנו סוגיות הקשורות לרבנים צעירים‬ ‫בקהילות אירופה‪ ,‬דרכי התמודדות‪ ,‬הכוונה וייעוץ וכן הלאה‪..‬‬ ‫המועצה דנה בהרחבה בנושאי נישואין‪ ,‬גיטין וגירות באירופה‪ ,‬והחליטה‬ ‫על הקמת מאגר מיוחד שבו ירוכז מידע מרבני הערים והקהילות על‬ ‫חופה וקידושין או גיטין וגירויות‪ .‬המאגר יאוחסן באופן חסוי במשרדי‬ ‫המרכז וכל רב שירצה לברר פרטים יפנה בכתב למרכז‪.‬‬ ‫המועצה שמעה סקירה נרחבת על פעולות המרכז בשנה האחרונה‪,‬‬ ‫הרבנים חיזקו את ידי העוסקים במלאכה צוות המרכז העמל רבות‬ ‫להאדרת היהדות והרבנות באירופה‪ .‬‬ ‫‪26‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫עם חברי הפרלמנט ההולנדי‬ ‫סיפורו של עותק אחד‬ ‫שרה פכטר‬ ‫הפרטים הזוועתיים פרושים על פני מספר משפטים‪ ,‬אולם מאחוריהם עומדים ימים‬ ‫ולילות של סבל בל יתואר‪ ,‬שבועות וחודשים של בכי‪ ,‬שכול‪ ,‬הלם וצער‪ .‬והוא‪ ,‬איציק'ל‬ ‫היתום‪ ,‬רואה בכך את עונשו על מעשהו שלו‪ .‬הוא סובל יותר מכולם‪ ,‬ומודה שאינו‬ ‫מבין חשבונות שמים‪ ,‬על מה הנשמות האומללות שסביבו מכפרות אף הן‪ ...‬אחד‬ ‫הסיפורים היותר מדהימים שנקשרו בקהילת ז'יטומיר‬ ‫המתח תלה באוויר‪ ,‬כמו כבל הזורק אותות‬ ‫מחשמלים‪.‬‬ ‫כבר בפתיחת המכירה הפומבית קם לו‬ ‫מתחרה רציני שלא נואש‪ ,‬אלא הרים ידיים‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬מנופף במספרו‪ .‬בדיוק כמוהו‪,‬‬ ‫המתחרה לא רצה לוותר על הרכש החדש‬ ‫ועשה כל מאמץ לקבל אותו לידיו‪ .‬הוא‬ ‫ידע שהמתחרה מייצג את אחת הספריות‬ ‫הגדולות בעולם‪ .‬להם אין עותק‪ ,‬גם הם רצו‬ ‫לרכוש את החוברת המקורית שהופיעה‬ ‫בקטלוג‪ ,‬גם הוא רצה‪ .‬עלעול מהיר בתקציר‬ ‫של החוברת גרם לדפיקה על דלתי ליבו‪.‬‬ ‫זעה קרה שטפה אותו והוא חש כי הוא‬ ‫מוכרח‪ ,‬אבל מוכרח לקבל אותו לידיו‪ ,‬למען‬ ‫הלקוח שלו שהתחנן כל כך‪.‬‬ ‫כעת שניהם רצו לרכוש את העותק היחיד‪.‬‬ ‫הקרב היה צמוד‪ ,‬וגרם לו להזיע ממתח‪.‬‬ ‫שהגיע לידיו של המתרגם אהרון וייסמן‬ ‫בשנת תש"י )‪ ,(1950‬חושף את סיפורו‬ ‫הנוגע ללב על תהפוכות חייו של איציק'ל‬ ‫היתום‪ ,‬סיפור טרגי ומזעזע שיש לו התחלה‬ ‫ויש לו סוף כלשהו‪ ,‬שמותיר חותם עמוק‬ ‫בלב כל קורא‪.‬‬ ‫קורות חייו הטרגיים הובילו אותו לרצות‬ ‫להקים לעצמו יד וזיכרון בארץ ישראל‬ ‫לאחר מותו‪ .‬לא פחות מתוכנית גרנדיוזית‬ ‫בשם "מפעל דיור ענקי לפועלים עניים" וכל‬ ‫זאת למה?‬ ‫"למען ידעו כי היה היה איציק'ל היתום‬ ‫בעולם"‪.‬‬ ‫ישראל לף‪ ,‬שקרא את התקציר שהנפיק‬ ‫הקטלוג במכירה הפומבית‪ ,‬ידע שהוא חייב‬ ‫לקנות את הספרון ויהי מה!‬ ‫הדקות נקפו‪ .‬המנחה שמר על פני פוקר‪,‬‬ ‫ויתר המשתתפים סקרו את המתמודדים‬ ‫בעניין רב‪.‬‬ ‫עורך הדין הירושלמי אריה הולצר משחזר‬ ‫באוזנינו את הסיפור‪ .‬הוא אינו יכול לשכוח‬ ‫את קולו של איש העסקים‪ ,‬המעדיף לשמור‬ ‫על אנונימיות עד כמה שאפשר‪ ,‬שהתקשר‬ ‫אליו בבקשה לסיוע ברכישת הפריט‪.‬‬ ‫מה מביא איש עסקים מן השורה כמו‬ ‫ישראל לף‪ ,‬להשקיע הון רב ברכישה יקרה‬ ‫ממכירה פומבית?‬ ‫"בקולו היה להט השמור לאספנים ולמביני‬ ‫דבר אמיתיים מתוך הנשמה"‪.‬‬ ‫לבסוף הוא זכה בו למען הלקוח שלו‪,‬‬ ‫ישראל לף!‬ ‫הרכישה היא ספרון דקיק‪ ,‬מכתב אמיתי‬ ‫משנת ‪ ,1938‬עוד לפני המלחמה העולמית‪,‬‬ ‫הכולל וידוי אותנטי של איש יהודי‪ ,‬זקן‬ ‫תשוש מפשוטי העם מז'יטומיר‪ .‬המכתב‬ ‫בינתיים הוא משאיר את הספרון הדקיק‬ ‫שמור עימו בכספת‪ .‬הוא אחראי על הקניה‪,‬‬ ‫ישראל לף‪ ,‬שמסתובב בעולם‪ ,‬הפקיד בידיו‬ ‫את האוצר בתוך שקית עבה ושקופה‬ ‫הכוללת את המדבקה המעידה על המספר‬ ‫הסידורי שלו‪ ,‬כפי שקוטלג במכירה‬ ‫הפומבית‪.‬‬ ‫הקליינט שלו הוא חובב יודאיקה גדול‬ ‫ואוהב דוקומנטים מקוריים‪ ,‬המשתתף דרך‬ ‫קבע במכירות פומביות רבות‪.‬‬ ‫"לאחר שתקראי את הסיפור שמקופל‬ ‫בין דפיו העתיקים‪ ,‬תביני כי לא לחינם‬ ‫הוא השקיע את הסכום הגדול שביקשו‬ ‫תמורתו"‪ ,‬סיכם באוזני עו"ד הולצר‪,‬‬ ‫בשיחתנו המקדימה‪ .‬מיהרתי למשרדו‪.‬‬ ‫ביום חורפי קר למדי‪ ,‬כשהגשם זרזף‬ ‫בקילוחים דקיקים ושטף את העולם‬ ‫בטוהר‪ ,‬דפקתי על דלת המשרד של עורך‬ ‫הדין הולצר‪.‬‬ ‫"את יכולה לקרוא רק בין כתלי המשרד‪,‬‬ ‫שכן אסור לי להוציא את החוברת מרשותי‪,‬‬ ‫מדובר בנכס שאני אחראי לו"‪.‬‬ ‫נכס בעל ערך גבוה יותר מכל ערך כספי‬ ‫משוער‪.‬‬ ‫העברתי את הדפים בין אצבעותיי בזהירות‪.‬‬ ‫שלושים עמודים במצב טוב למדי‪ .‬מעטפת‬ ‫השער עם הקדמת המתרגם החושף פרטים‬ ‫אישיים‪ ,‬לא מלאים‪ ,‬הקשורים במכתב‬ ‫ושולחו‪.‬‬ ‫"כך או אחרת"‪ ,‬כותב המתרגם אהרון‬ ‫וייסמן‪ ,‬שהתגורר ברחוב יוחנן הסנדלר ‪13‬‬ ‫בתל אביב‪" .‬נשארה רק תעודה אנושית‬ ‫המדברת בעדה‪ ,‬ואין צורך להוסיף עליה‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪27‬‬ ‫כחל ושרק‪ ,‬אף כי היא מתבקשת ליצור‬ ‫ממנה ספר בעל כמה כרכים"‪.‬‬ ‫בתוך שניות צללתי אל סיפור‪ ,‬המאמת את‬ ‫האמרה כי המציאות עולה על כל דמיון‪.‬‬ ‫אני יכולה להבטיח נאמנה כי בזמן הצלילה‬ ‫שמעתי את הוידוי האותנטי של אותו יהודי‬ ‫מהעיר ז'יטומיר המספר במכתב אישי‬ ‫את קורות חייו הטרגיים‪ ,‬את סבלו הנורא‬ ‫בעקבות חטאיו‪ ,‬ואת מחצית חייו השנייה‬ ‫שגם בהם רדפה אותו קללה‪.‬‬ ‫בגמר הקריאה נשארתי יושבת מאובנת‬ ‫למקומי מספר דקות‪ .‬דפדפתי שוב‬ ‫בשלושים העמודים הקטנים שהכילו סיפור‬ ‫חיים שלם‪ ,‬שהעצב והטרגדיה חוברים בו‬ ‫יחדיו‪ ,‬וחשבתי לעצמי שהעמוד הראשון‬ ‫והאחרון מוכיחים וזועקים יותר מכל כי‬ ‫העולם הוא עגול‪ .‬יש דין ויש דיין‪ .‬ממערכת‬ ‫חיים שלמה שיש בה מן החטא‪ ,‬מן הבדידות‬ ‫ומן הרצון לתקן‪ ,‬נותר עותק אחד שמסתובב‬ ‫בעולם וזועק‪ :‬אני רוצה זכר!‬ ‫הסיפור חוזר במנהרת הזמן עשרות שנים‬ ‫אחורה‪ ,‬אל העיירה ז'יטומיר‪.‬‬ ‫איציק'ל היתום כמעט ואינו זוכר דבר‬ ‫מילדותו‪ .‬רק זוכר את עצמו‪ ,‬ילד עזוב‬ ‫ואומלל הלן בבית הכנסת וחי מנדבת לבם‬ ‫של יהודים רחמנים מהקהילה‪.‬‬ ‫"גבאי בית הכנסת מאיר מולצקוב‪ ,‬קודם‬ ‫לכן חייל נקולייבי‪ ,‬נתן לי ללון בבית הכנסת‬ ‫ותמורת כך עזרתי לו להכניס עצים‪ ,‬ולמרק‬ ‫פמוטות"‪ .‬הוא כותב בפתח סיפורו‪.‬‬ ‫"ליבו של אחד מבני הקהילה ושמו ר' אהרון‬ ‫וינלשמן נכמר עלי‪ ,‬והוא לקח אותי תחת‬ ‫חסותו‪.‬‬ ‫"ר' אהרון וינשלמן קנה לי בגדים‪ ,‬דאג‬ ‫שאלמד בתלמוד תורה ונתן לי מקום לינה‬ ‫בביתו‪ ,‬פעם בשבוע דאג לקחת אותי לבית‬ ‫המרחץ‪.‬‬ ‫"הוא חשב כי כדאי שאלמד את מקצוע‬ ‫הטייחות‪ ,‬אך אשתו פרל'ה התנגדה וטענה‬ ‫שמקצוע זה מתאים לגויים‪ .‬לאחר מחשבה‬ ‫מסרו אותי לחייט כדי שילמד אותי‬ ‫מקצוע‪.‬‬ ‫מצאתי עבודה אצל החייט והתחלתי לעבוד‬ ‫אצלו‪.‬‬ ‫"באחד הפעמים בהם עבדתי אצל החייט‬ ‫גרמתי לנזק כשגיהצתי בגד יקר וחרכתי‬ ‫אותו‪ .‬קול זעקות וצעקות נשמעו בבית‬ ‫‪28‬‬ ‫החייט כמו תשעה באב‪ ,‬הכו אותי וצעקו‬ ‫עלי‪ .‬רעדתי מפחד ויצאתי החוצה ליד‬ ‫הנהר בוכה‪ .‬אבל שוב ר' אהרון וינשלמן‬ ‫ניחם אות‪,‬י בא איתי אל החייט ושילם לו‬ ‫את הנזק‪ .‬הייתי אסיר תודה כלפיו‪ .‬הם‬ ‫פתחו את ביתם לפני‪ ,‬תמיד הגישו לי אוכל‬ ‫ומשקה בשבתות הייתי סועד על שולחנם‪.‬‬ ‫"פר'לה לא הסכימה שאני אחזור לביתו של‬ ‫החייט‪ ,‬ולכן נשארתי בביתם"‪.‬‬ ‫מהספרון מסתבר כי לזוג וינשלמן היו שני‬ ‫ילדים ביולוגיים משלהם‪ -‬בן ובת‪ .‬באחד‬ ‫הימים שלחה פרלה את איציק'ל היתום‬ ‫לרחוב מיכאילוב‪ ,‬אל ביתו של המסגר‬ ‫ווייסברוט כדי לקרוא לר' אהרון בעלה‪.‬‬ ‫"ר' אהרון‪ ,‬אשתך קוראת לך"‪ ,‬הודיעו לו‪.‬‬ ‫"של מי הילד הזה?" שאל המסגר‪.‬‬ ‫כך נוצר הקשר עם המסגר שהציע מייד‬ ‫לר' אהרון ללמד את איציק'ל היתום את‬ ‫המלאכה ולקחת אותו תחת חסותו‪ .‬בברכתו‬ ‫של ליפשמן התקבל כשוליה אצל המסגר‪,‬‬ ‫הוא עשה חייל בלימודיו ולאחר חמש שנים‬ ‫אצל המסגר ידע את המלאכה על בורייה‪.‬‬ ‫הוא נישא לבחורה הגונה מתוך הקהילה‪,‬‬ ‫וקיווה שחייו העלובים‪ ,‬באין בית ובין‬ ‫משפחה‪ ,‬יתחילו לעלות על דרך המלך‪,‬‬ ‫כמו כל אדם רגיל‪ .‬איציק'ל שכר בית‬ ‫מלאכה קטן ובעמל רב רכש את הכלים‬ ‫היקרים והחל לעבוד כמסגר‪ .‬עבודת כפיים‬ ‫קשה‪ ,‬אך שכרה בצידה‪ ,‬ומעל לכל – סיפוק‬ ‫ושמחה על כך שיצליח לכלכל את משפחתו‬ ‫כמו כל אדם הגון‪.‬‬ ‫"זכיתי ונולד לי בן‪ ,‬ויש לי עבודה‪ ,‬אולם‬ ‫פתאום ענן שחור מעיב על המזל שהחל‬ ‫להאיר לי פנים‪.‬‬ ‫בעל הבית ביקש להעלות את שכר הדירה‬ ‫של בית המלאכה באופן משמעותי‪.‬‬ ‫התחננתי בפניו‪ ,‬הסברתי לו כי אני עושה‬ ‫את פרנסתי בדוחק רב‪ ,‬ובקושי משלם לו‬ ‫את שכר הדירה שכבר נקבע‪ ,‬אולם תמיד‬ ‫שלמתי לו בזמן‪ .‬בעל הבית הקשיח ליבו‬ ‫וקבע‪' :‬לא בא בחשבון! או שאני מעלה‬ ‫את שכר הדירה שלך ואתה משלם לי‪ ,‬או‬ ‫שתחפש מקום אחר'‪.‬‬ ‫ועוד בעיצומם של ימי הויכוח בינינו‪,‬‬ ‫כשהמחלוקת לא תמה ואני עדיין לא אמרתי‬ ‫את המילה האחרונה בנושא‪ ,‬התעוררתי‬ ‫בוקר אחד‪ ,‬בחוץ שרר קור אימים ושלג‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫כיסה את העיירה‪ .‬עדיין לא הספקתי‬ ‫לשפשף את עיני ונוכחתי לראות כי האסון‬ ‫גדול הרבה יותר וכבר בא והתרגש עלי‪.‬‬ ‫מבלי להתריע מראש זרק בעל הבית את‬ ‫כלי עבודתי מחוץ לבית המלאכה! השלג‬ ‫שירד כל הלילה‪ ,‬הרטיב אותם‪ ,‬השחית‬ ‫אותם והוציא אותם מכלל שימוש‪ .‬לאחר‬ ‫שיובשו גיליתי כי הם התמלאו חלודה‪..‬‬ ‫עלבוני וכעסי גדלו עוד יותר כשגיליתי‬ ‫להפתעתי כי מסגר אחר‪ ,‬נוכרי שאינו מבני‬ ‫ברית‪ ,‬תפס את מקומי ובעל הבית השכיר‬ ‫את לו המקום‪.‬‬ ‫"המסגר הנוכרי לקח אליו את כל לקוחותיי‬ ‫הוותיקים ועיני כלו"‪.‬‬ ‫הצער הטריף את דעתו לחלוטין‪ .‬מרוב צערו‬ ‫הוא נקט במעשה מחריד שילווה אותו עד‬ ‫יומו האחרון‪.‬‬ ‫השנאה הציפה את איציק'ל‪ .‬הוא הסתובב‬ ‫במשך ימים רעב ללחם‪ ,‬ללא פרנסה‪,‬‬ ‫רואה בעיניים כלות כיצד בנו הנולד לו‬ ‫גדל אל תוך עוני מחפיר‪ ,‬ושלום הבית עם‬ ‫אשתו ההגונה‪ ,‬שכל כך תלה בה תקוות‬ ‫לחיים טובים‪ ,‬מופר‪ .‬הצער הפך מיום ליום‬ ‫לשנאה גדולה כלפי בעל הבית שגרם לחייו‬ ‫להשתנות‪.‬‬ ‫פועל שעבד אצלו ואף הוא איבד את פרנסתו‬ ‫יחד עימו‪ ,‬בא לשפוך את ליבו בפניו וגרם‬ ‫לו לחשוב על רעיון נורא‪ .‬השניים‪ ,‬מונעים‬ ‫על ידי שנאה עזה‪ ,‬מטורפת‪ ,‬הוציאו לפועל‬ ‫תוכנית איומה‪.‬‬ ‫"אמרתי לפועל כי הואיל ולבעל הבית בן‬ ‫יחיד האהוב עליו מאוד והבן הזה ראה כיצד‬ ‫זרקו אותי מהסדנא‪ ,‬הבה ונלמדו לקח‪.‬‬ ‫סהדי במרומים כי לא התכוונתי לאבדו‬ ‫מן העולם‪ ,‬רק להזיקו מעט‪ ,‬שיטעם טעם‬ ‫מר על כך שהרס את חיי‪ ,‬ברגע שהתחלתי‬ ‫לראשונה לשקם אותם‪.‬‬ ‫"החלטנו לתקוף את בנו האהוב של בעל‬ ‫הבית‪ ,‬שהיה סוחר תבואה גדול‪ .‬להכות‬ ‫אותו על אם הדרך וליטול את כספו כדי‬ ‫שיחשבו ששדדו אותו‪.‬‬ ‫"לגודל אסוני וצערי הגדול יצאה התוכנית‬ ‫הנוראה לפועל‪ .‬שעה קלה לאחר מכן קלטתי‬ ‫שנפלתי בפח סערת הלב‪ .‬כשהגעתי לבית‬ ‫הכנסת ושמעתי את כולם שחים על סופו‬ ‫הטרגי של סוחר התבואה הצעיר‪ ,‬הבן של‬ ‫אותו בעל הבית שנרצח‪ ,‬ליבי החל להלום‬ ‫בחוזקה וזיעה קרה כיסתה אותי‪ .‬חזרתי‬ ‫הביתה בלב שבור והרוס‪ .‬אשתי לא ידעה‬ ‫מכלום וחשבה שמחלה תקפה אותי‪.‬‬ ‫חודשים ספורים היה בידי מספיק כסף כדי‬ ‫להביא את אשתי ואת בני אלי לאמריקה"‪.‬‬ ‫כמו שאר בני הקהילה השתרכתי אחריהם‬ ‫בהלוויה‪ .‬קול בכייה של אלמנת הבן‬ ‫וזעקותיהם של ילדיו הפעוטים קרעו את‬ ‫ליבי לגזרים‪ .‬קול בכיים יכול היה להמיס‬ ‫אבן‪ .‬לא הבנתי איך אני‪ ,‬יהודי‪ ,‬הגעתי‬ ‫לעשות מעשה כזה‪ .‬אני רוצח!"‬ ‫אך החיים החדשים והמבטיחים החלו ברגל‬ ‫שמאל‪ .‬האסון הראשון תקף אותו עוד לפני‬ ‫שזכה לחזות בהם‪ .‬בנו שהיה אז כבר כבן‬ ‫שנתיים‪ ,‬שיחק במהלך ההפלגה במטבע‬ ‫ותוך כדי המשחק‪ ,‬הניח אותו בפיו‪ .‬אשתו‬ ‫פרצה בצרחות נוראות‪ ,‬אבל עוד לפני שהיה‬ ‫סיפק בידי אי מי לחלץ את המטבע‪ ,‬הילד‬ ‫נחנק למוות‪...‬‬ ‫אך יותר משהתאבל הפחד השתלט עליו‪.‬‬ ‫לא עברה יממה‪ ,‬וגם הפועל הגיע אליו‬ ‫מבוהל ומבולבל‪ .‬והלא אף הוא היה שותף‬ ‫למעשה הפשע האיום והנורא‪ ,‬שלא שיערו‬ ‫את סופו הטרגי‪ ,‬ולכן ביקש להלשין על‬ ‫איציק'ל לשלטונות‪ ,‬על שגרר אותו למעשה‬ ‫פשע שכזה‪ ,‬ובכך לנקות את עצמו‪.‬‬ ‫איציק'ל ניסה להרגיע את הפועל והשאיר‬ ‫אותו בביתו מספר ימים‪ ,‬כשהוא נותן לו‬ ‫את כל צרכיו על חשבון בני ביתו‪ .‬הפועל‬ ‫המבועת לא נרגע ורצה לממש את רצונו‬ ‫ולגשת לשלטונות‪ .‬איציק'ל המבוהל מצא‬ ‫את עצמו‪ ,‬מקיים את האמרה‪" :‬עבירה‬ ‫גוררת עבירה"‪ .‬בחלומותיו השחורים לא‬ ‫דמיין שרצח יוביל לרצח נוסף‪.‬‬ ‫גם הפועל מצא את מותו בטביעה בנהר‪...‬‬ ‫אבל בכך לא הגיע אל המנוחה ואל הנחלה‪.‬‬ ‫"קצתי בחיי‪ ,‬המראות הנוראים רדפו אותי‪.‬‬ ‫ריחמתי על בני ביתי‪.‬‬ ‫הלילות הבאים טרפו את נשמתי‪ .‬הרגשתי‬ ‫שאני חייב לצאת מז'יטומיר‪ .‬אין לי מקום‬ ‫שם‪ .‬מצאתי את עצמו פונה אל ידידי‬ ‫האמיתי ר' אהרון וינשלמן משכבר הימים‬ ‫שהעניק לי תא משפחתי והתחלה לחיים‬ ‫מהוגנים שנהרסו‪.‬‬ ‫ספרתי לו את כל הקורות אותי בשבועות‬ ‫האחרונים‪ .‬הוא החוויר כסיד מזועזע‬ ‫ולבסוף פנה אלי ואמר‪' :‬קח חמישים רובל‪,‬‬ ‫סע לאמריקה שם תתחיל בחיים חדשים‪.‬‬ ‫אני מבטיחך כי לא אלשין עליך לעולם‪,‬‬ ‫אך גם איני רוצה קשר איתך )בכל זאת אני‬ ‫בחזקת רוצח!( סע ואלוקים ירחם עליך‬ ‫ועל נשמתך'‪ .‬כך נפרדתי מעיירת ילדותי‪,‬‬ ‫כשאות קין על מצחי‪ ,‬בדרך אל מקום לא‬ ‫נודע‪.‬‬ ‫חשבתי שאני מתחיל חיים חדשים‪ ,‬אך‬ ‫קללה רדפה אותי מאז אותו יום‪.‬‬ ‫כשהגעתי לאמריקה מצאתי מייד עבודה‪,‬‬ ‫עמלתי קשות‪ ,‬חייתי בצמצום ובתוך‬ ‫"לא ידעתי דבר‪ .‬חיכיתי להם על החוף‪,‬‬ ‫מדמיין בעיני רוחי את בני הפעוט שגדל‪ ,‬אך‬ ‫למרבה האסון רק אשתי הבוכייה וממררת‬ ‫בדמעות ירדה מכבש האוניה‪ .‬גופת בני‬ ‫הקטן נקברה מייד עם הגיעו לשם‪"...‬‬ ‫איציק'ל המשיך לעשות חייל בעסקיו‪,‬‬ ‫מנסה לשקם את חייו שוב‪ .‬אך שנתיים‬ ‫לאחר הגיעו לאמריקה‪ ,‬נחת עליו אסון‬ ‫נוסף‪ .‬הוא ציפה לשמחה‪ ,‬עת תלד רעייתו‬ ‫ילד למזל טוב‪ ,‬אך היא התקשתה מאוד‬ ‫בלידתה‪ ,‬ובמהלך הלידה מתה עליו‪...‬‬ ‫"קול בכיים של האלמנה והיתומים‬ ‫מז'יטומיר שאני אחראי לאסונם‪ ,‬הדהד‬ ‫באוזני בכל אותם ימים בהם המוות הכה‬ ‫בחלוני‪ .‬נותרתי לבדי עם תינוק בן יומו‬ ‫שאמו לא זכתה להכירו‪ .‬התעניתי בגידול‬ ‫ילדי השני‪ .‬הילד גדל ללא אם‪ ,‬עם אב טרוד‬ ‫להביא פת לחם והפך לפרא אדם‪ .‬אבל אני‬ ‫יכול להעיד על עצמי שהייתי קמצן גדול‪,‬‬ ‫שכן הפרנסה בתחילה לא היתה מצויה‬ ‫בשפע‪ ,‬דבר שהיה לי לרועץ‪"...‬‬ ‫איציק'ל לא אמר נואש‪ .‬אולי סאת ייסוריו‬ ‫כבר תמה‪ ,‬ולכן נישא בשנית ונולדו לו‬ ‫שלושה ילדים‪ -‬שני בנים ובת‪.‬‬ ‫"הגלגל התהפך לטובה‪ .‬משפחתי הלכה‬ ‫וגדלה‪ ,‬התחלתי להצליח בעסקים ולכלכל‬ ‫אותם בכבוד‪ .‬משנה לשנה עושרי רק הלך‬ ‫וגדל‪ .‬מאות הפכו לאלפים‪ ,‬אלפים לרבבות‪,‬‬ ‫רבבות למיליונים"‪.‬‬ ‫החיים יכולים להתהפך ברגע‪ ,‬מצד אל צד‪,‬‬ ‫בטלטלה עצומה וקוטבית‪ ,‬וזה מה שקרה‬ ‫לאיציק'ל היתום‪ .‬אני הופכת דף נוסף‪,‬‬ ‫ממשיכה לקרוא את וידויו המצמרר של‬ ‫"יהודי פשוט מז'יטומיר"‪.‬‬ ‫"הבן הנותר לי מאשתי הראשונה הדרדר‬ ‫לחיי פשע ומצא את מותו בקטטת נערים‬ ‫ברחוב‪ .‬אך בזאת לא תמו מכסת צרותי‪ .‬בתי‬ ‫שגדלה לעלמה נאה‪ ,‬נסעה למקום לימודיה‬ ‫המרוחק מעט בכל יום‪ .‬באחד הימים אשתו‬ ‫של נוצרי אחד באה עליה ושפכה חומצה‬ ‫על פניה ועל גופה‪ .‬בתי התייסרה בייסורים‬ ‫קשים ומרים במשך חודשים ארוכים‬ ‫בבית החולים בו אושפזה‪ ,‬כשהיא סובלת‬ ‫מכוויות ומכאובים‪ ,‬ולבסוף גם היא מצאה‬ ‫את מותה‪"...‬‬ ‫הפרטים הזוועתיים פרושים על פני מספר‬ ‫משפטים‪ ,‬אולם מאחוריהם עומדים‬ ‫ימים ולילות של סבל בל יתואר‪ ,‬שבועות‬ ‫וחודשים של בכי‪ ,‬שכול‪ ,‬הלם וצער‪ .‬והוא‪,‬‬ ‫איציק'ל היתום‪ ,‬רואה בכך את עונשו‬ ‫על מעשהו שלו‪ .‬הוא סובל יותר מכולם‪,‬‬ ‫ומודה שאינו מבין חשבונות שמים‪ ,‬על מה‬ ‫הנשמות האומללות שסביבו מכפרות אף‬ ‫הן‪...‬‬ ‫שני הבנים שנותרו לו עזרו לו בעסקיו )שאת‬ ‫פשרם הוא אינו מפרט( שהכניסו מיליונים‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬הוא מציין כי באותו זמן נאסרה‬ ‫מכירת אלכוהול באמריקה באופן חופשי‪,‬‬ ‫אלא רק ממוסד‪ .‬אך שני בניו "הריחו" רווח‬ ‫גדול‪ ,‬אם יבריחו משקאות אלכוהוליים‬ ‫מהולנד‪.‬‬ ‫"למרות שהבעתי מכך חשש כבד והסתייגתי‬ ‫מעצם המעשה‪ ,‬הם לא שמעו לי‪ .‬הם‬ ‫הבריחו משקאות אלכוהוליים והרוויחו הון‬ ‫רב‪ .‬שמחים וזחוחים היו לאחר הצעד הזה‪,‬‬ ‫ודווחו לי דרך טלגרמה בשמחה רבה על‬ ‫הסכום הגבוהה שהצליחו להרוויח‪.‬‬ ‫אולם היתה זו שמחה מוקדמת‪ .‬בדרכם‬ ‫חזרה לאמריקה‪ ,‬תקפו אותם שודדים‪ ,‬נטלו‬ ‫את השלל שהרוויחו ורצחו את שני הבנים‬ ‫נפש‪ .‬אויה לי כי מצאתי את עצמי אב שכול‬ ‫פעם נוספת‪ .‬כל חמשת ילדי הנולדים לי‬ ‫משתי נשותיי מתו עליו בעודי בחיים‪ .‬אללי‬ ‫לי! היש עונש גדול מכך?"‬ ‫עשיר גדול אך חסר כל מגיע איציק'ל אל‬ ‫גיל הזקנה‪ ,‬ואין בליבו אפילו מקום לפס‬ ‫כאב נוסף‪ .‬הוא שבור עד דכדוכה של נפש‪,‬‬ ‫פשעיו הגדולים מאירופה רדפו אחריו עד‬ ‫אמריקה והוא נענש קשות‪.‬‬ ‫איציק'ל יודע שבידו כסף רב‪ ,‬ולצערו‪ ,‬אין‬ ‫לו יורש‪.‬‬ ‫"בכאב פניתי לרב הראשי של ז'יטומיר‬ ‫וביקשתי ממנו כי יצור בעבורי קשר עם‬ ‫משפחת וינשלמן‪ .‬הבטחתי לו כי אם‬ ‫יצליח לאתר לי כתובתו של אי מי מהם‪,‬‬ ‫אעניק לעניי הקהילה שלושת אלפים‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪29‬‬ ‫רובלים עבור מעות חיטין‪ .‬הרב בירר מה‬ ‫עלה בגורל המשפחה עם השנים וגילה‬ ‫את אוזני כי ליפא‪ ,‬בנו של אהרון וינשלמן‪,‬‬ ‫אותו יהודי מז'יטומיר שכה היטיב עמי‪ ,‬חי‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬אשתו של וינשלמן ובתו‬ ‫נותרו בגולה‪ .‬ביקשתי גם לפצות את בני‬ ‫משפחתו של בנו של בעל הבית הנרצח‪.‬‬ ‫מצפוני שהעיק עלי ורדף אותי כל השנים‪,‬‬ ‫ביקש לעשות חסד עם משפחת ההרוג‪ ,‬אך‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬הרב סיפר לי כי מהמשפחה‬ ‫ההיא כמעט ולא נותר איש בחיים‪ .‬אלמנתו‬ ‫של הנרצח נפטרה זה מכבר‪ ,‬גם שני בניו‬ ‫של הנרצח כבר אינם בין החיים‪ .‬האחד‬ ‫נהרג בפוגרום שהתחולל במקום‪ ,‬השני‬ ‫במלחמה‪ ,‬ואילו הבת הגרה לאפריקה‪ ,‬ולא‬ ‫ידוע מקום כתובתה"‪.‬‬ ‫כמוצא אחרון הוא מתיישב לכתוב לבן‬ ‫ידידו‪ ,‬יליד עירו המתגורר כעת בתל אביב‬ ‫מכתב מתוך נבכי הנפש‪ ,‬אם תרצו לומר‬ ‫אפילו סודי‪ .‬הוא מגלה לפניו את מצפון‬ ‫לבו‪ ,‬מספר לו על כל התלאות הגדולות‬ ‫והנוראות באמת שעברו עליו ברוסיה‬ ‫ולאחר מכן באמריקה‪ .‬משפטיו מבולבלים‬ ‫מעט‪ ,‬אך מבהירים את המצב‪.‬‬ ‫"נמצא אנוכי במיטתי ואיני יכול להירדם‪.‬‬ ‫אני חושב מי עשה לי טובות בחיי‪ ,‬וברור‬ ‫לי כי אביך גמל לי הרבה טובות‪ .‬נזכר אני‬ ‫באביך ותוקף אותי הרצון לספר לך את‬ ‫הדברים‪ .‬הרב הראשי מז'יטומיר עזר לי‬ ‫למצוא את משפחתכם‪ .‬תודה לאל קיבלתי‬ ‫מכתב מאמך ומאחותך כי שלום להם‪ ,‬והם‬ ‫ספרו לי כי אתה חי בתל אביב‪ ,‬ובביקורי‬ ‫שאני מתכנן בארץ ישראל‪ ,‬אכנס לדודתך‬ ‫שהכרתיה בז'יטומיר"‪.‬‬ ‫ביקור שערך בארץ ישראל וסיור ברחוב‬ ‫אלנבי בתל אביב‪ ,‬מביא אותו לכדי רעיון‬ ‫מקורי להנציח את זכרו שלו במעשה טוב‪.‬‬ ‫הוא משתף את ליפא וינלשמן ברעיון ורוצה‬ ‫שהוא יממש אותו‪.‬‬ ‫הוא הגה תכנית גרנדיוזית – להשקיע את‬ ‫כל כספו 'להקמת מפעל דיור ענק לפועלים‬ ‫עניים' בארץ ישראל‪.‬‬ ‫"שלא ימצאו עצמם פועלים עניים הנלחמים‬ ‫על פת לחם – יושבים ברחוב ודואגים לשכר‬ ‫דירה‪ .‬אולי על ידי מפעל זה‪ ,‬אמצא מעט‬ ‫נוחם לנפשי הדוויה ואטהר מהחטא הגדול‬ ‫הרובץ כאבן כבדה על ליבי"‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫איציק'ל הכותב את הרעיון נשמע זקן‬ ‫ותשוש המוסר בתמימות של ילד את‬ ‫תוכניתו להקמת המפעל אשר צריך לעלות‬ ‫הון עתק ועצום באותם ימים‪ .‬יודעי דבר‬ ‫איתם הוא מתייעץ ומבקש הערכת מחיר‪,‬‬ ‫מעריכים את הסכום בין ‪ 400‬ל‪ 500-‬אלף‬ ‫דולרים )הדבר היה בשנת ‪(!1938‬‬ ‫"בקרתי בארץ לפני שמונה שנים ומצאתי‬ ‫מלון בן נחום ברחוב אלנבי‪ .‬נתן ה' בליבי‬ ‫רעיון מוצלח לרכוש אותו‪ ,‬לבנות עוד‬ ‫ולשפץ‪ .‬ראיתי כיוונים הרבה וזה מצא‬ ‫חן בעיני‪ ,‬ומכיוון שאתה יודע מכל צרותי‬ ‫שהתחילו מהמקרה בו גירשו אותי‬ ‫מהסדנא‪ ,‬הייתי רוצה לכפר על עוונותיי‬ ‫בדברים השייכים בדירות וזאת בקשתי‪:‬‬ ‫הואיל בטובך להתקשר עם מהנדס בנין‪,‬‬ ‫הידוע במומחיות וביושר‪ .‬רצוי שלמהנדס‬ ‫תהיה המלצה מהאמריקאי גרשון לוי‪.‬‬ ‫ראשית פעולתו צריכה להיות‪ :‬עריכת‬ ‫רשימה מפורשת של בעלי מלאכה שאין‬ ‫להם דירות משלהם‪ .‬ארצה לשמוע את‬ ‫שמם הפרטי‪ ,‬שם משפחתם ומקצועם‪.‬‬ ‫את החומר הזה נא שלח לי הנה‪.‬‬ ‫אני מוכן להקציב סכום של חצי מליון דולר‬ ‫לשם הקמת בנין של שלוש קומות ובו‬ ‫דירות בנות חדר אחד מטבח ונוחיות‪ .‬כל‬ ‫חדר יהיה מרוהט באותו ריהוט כדי שלא‬ ‫יקנא איש ברעהו‪.‬‬ ‫ועוד מאה אלף דולר נוספים אני רוצה‬ ‫להקציב לשם מתן הלוואות בלי ריבית‬ ‫לתקופה של עשרים שנה לבעלי בתים‬ ‫עניים – לכל אחד ממאה ועד חמש מאות‬ ‫דולר‪.‬‬ ‫כל בעל בית שירצה ליהנות מהלוואה צריך‬ ‫להודיע שמו‪ ,‬שם משפחתו ולצרף את‬ ‫התוכנית שבשבילה צריך את ההלוואה‪.‬‬ ‫הכסף שיכנס לקופה מהגבייה השנתית‪,‬‬ ‫ישמש למתן הלוואות חדשות לבעלי בתים‬ ‫נצרכים אחרים‪ .‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫אני מתנה תנאי‪ ,‬שכל בעל בית שיקבל‬ ‫הלוואה‪ ,‬ייתן ביום הזיכרון שלי‪ ,‬ביום השנה‬ ‫למותי‪ ,‬אחוז אחד מסכום ההלוואה‪.‬בכסף‬ ‫זה ישתמשו לפועלים שיגורו בביתי‪ ,‬כי‬ ‫ביום זה לא יעבדו‪.‬‬ ‫לסידור סעודת מצווה לעילוי נשמתי‪,‬‬ ‫ראוי שיספרו שהיה היה איציק'ל היתום‪,‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫שישמעו הסיפור הכל מאלף ועד תו‪ .‬כדי‬ ‫שילמדו מוסר השכל‪.‬‬ ‫בגמר בניין הבית יבחרו בוועד בן עשרה‬ ‫אנשים‪ ,‬שידאגו כי הכול יתנהל ביושר‬ ‫ובצדק‪ .‬אני רוצה שרב יתערב בעניין‪.‬‬ ‫את העורך דין תשאל אם לא יאונה לי רע‬ ‫שהסיפור יפורסם בעיתונות בשמי המלא‪.‬‬ ‫ואת הרב תשאל אם מותר לחרוט על לוח‬ ‫שיש את כל קורותיי‪ ,‬כי קול בכי האלמנה‬ ‫והיתומים מצלצל באוזני עד היום‪ .‬תשאל‬ ‫גם את הרב אם נכונה לי תשובה על חטאי‪.‬‬ ‫ביחד עם הכסף למהנדס אשלח סכום כסף‬ ‫לבניית המגרש‪ .‬תשים לב שלא ירמו אותך‪,‬‬ ‫שלחתי לך חמישים דולר מפרעה לתשלום‬ ‫לעורך דין‪.‬‬ ‫אם תשאל מדוע אני רוצה את רשימת‬ ‫הדיירים לפני תחילת הבנייה‪ ,‬התשובה היא‬ ‫כי רוצה אני לראות במו עיני טרם אני סוגרן‬ ‫לנצח וכי תמיד לפני שדבר נבנה אין הרבה‬ ‫קופצים‪ ,‬ולאחר שהבניין יעמוד על תילו‬ ‫יגיעו אלפים ולא יהיה מקום ואלה שלא‬ ‫יכנסו יישארו מקללים‪ ,‬אך אם זה נבנה‬ ‫לאנשים שנקבעו קודם‪ ,‬לא תהיה המולה‪.‬‬ ‫בחרתי ברעיון זה כי מוסדות‪ ,‬וביקור חולים‬ ‫יש מספיק ואילו רעיון כזה טרם הגו אותו‪.‬‬ ‫איני מודיע לך את כתובתי‪ ,‬אני שרוי בפחד‬ ‫תמידי‪ ,‬תכתוב לי מכתבים על פי כתובתה‬ ‫של דודתך ואאסוף אותם‪.‬‬ ‫מה דעתך על הגורל שלי?"‬ ‫אחרי חליפת מכתבים בינו ובין איציק'ל‬ ‫היתום שנמשכה לאורך תקופה‪ ,‬התקבלו‬ ‫כמאה דולר להוצאת התייעצויות עם עורך‬ ‫דין ולבסוף התקבל מכתב דחוף בצירוף‬ ‫המחאה על סכום גבוה מאוד‪.‬‬ ‫רצתה ההשגחה העליונה שדווקא המכתב‬ ‫הזה לא יגיע לידי ליפא וינשלמן‪ .‬הוא עבר‬ ‫בדיוק באותו זמן לדירה אחרת והדוור לא‬ ‫ידע את כתובתו החדשה‪.‬‬ ‫המכתב נשלח על ידי הדואר בחזרה‬ ‫לאמריקה וחרף כל השתדלויותיו של‬ ‫ליפא וינשלמן להחזיר לעצמו את המכתב‬ ‫עם ההמחאה‪ ,‬על מנת להתחיל בתוכנית‬ ‫המוצעת‪ ,‬עלו בתוהו‪.‬‬ ‫בהקדמה לתרגומו כותב המתרגם אהרון‬ ‫וייסמן‪:‬‬ ‫"לצערנו הגדול ‪ ,‬הדבר לא יצא לפועל‪ ,‬ואין אנחנו יודעים‬ ‫את "הסוף"‪ .‬יש לשער כי כותב המכתב – הלא הוא "איציק'ל‬ ‫היתום" מת באמריקה בדיוק באותו זמן‪ ,‬ובאין יורשים‬ ‫אחרים הונו הרב עבר לרשות הממשלה האמריקאית‪.‬‬ ‫מה שאנחנו כן יודעים‪ ,‬הוא זה‪ :‬מקבל המכתב האזרח‬ ‫הארץ ישראלי ליפא וינשלמן מת לפני כשנה וחצי )כזכור‪,‬‬ ‫מילים אלה כתב המתרגם בשנת תש"י‪ ,‬ב‪ (1950-‬וגם הוא‬ ‫לא ידע את ה"סוף"‪.‬‬ ‫כך גוועה פרשת איציק'ל היתום והמפעל האדיר שרצה‬ ‫להקים בארץ ישראל‪ .‬נותרה רק תעודה אנושית המדברת‬ ‫בעד עצמה‪ ,‬כי יש דין ויש דיין על כל מעשה‪.‬‬ ‫ברכות מאליפות‬ ‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים יושבי על מדין‬ ‫בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ג בערל לאזאר שליט"א‬ ‫רבה של רוסי'ה וחבר מועצת רבני אירופה‬ ‫התעודה האנושית התגלגלה בעולם עד אשר הגיעה לידיו‬ ‫של עו"ד אריה הולצר שרכש אותו עבור איש העסקים‪,‬‬ ‫ישראל לף‪ ,‬שהסיפור נגע לליבו והוא מבקש להישאר‬ ‫רחוק מאור הזרקורים‪.‬‬ ‫לרגל הכנס בנו בעול תורה ומצוות‬ ‫הרה"ג יעקב דוד שמאהל שליט"א‬ ‫דיין דק"ק שומרי הדת באנטוורפן' וחבר מועצת רבני אירופה‬ ‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬ ‫"קראתי את המסמך התיעודי שוב ושוב‪ ,‬וליבי נחמץ‬ ‫לגלות את אמיתות התזה‪ ,‬איך ילדות עשוקה המתחילה‬ ‫ביתמות מובילה‪ ,‬באין מכוון צמוד לאורך ימים‪ ,‬את אדם‬ ‫להישאר יתום ללא משפחה עד יום מותו"‪ .‬הוא נוטל את‬ ‫המסמך מידי‪ ,‬מאחסן אותו בעדינות בשקית השקופה‬ ‫ומסכם‪" :‬הרצון הנואש שלו שיוותר לו זכר‪ ,‬גם הוא לא‬ ‫התממש‪"...‬‬ ‫הרה"ג יצחק רובין שליט"א‬ ‫מחשובי רבני מנשסתר וחבר מועצת רבני אירופה‬ ‫ולבנו הרב אברהם משה רובין‬ ‫הרב בגלאזגו סקוטנלד‬ ‫לרגל נישואי נכדו ‪ -‬בנו‬ ‫יצאתי לגשם‪ ,‬כשוידויו של איציק'ל עדיין מהדהד באוזני‪,‬‬ ‫מלווה אותי‪ .‬אולי סיפורו שיתפרסם ויגרום אפילו לשריר‬ ‫אחד בלב יהודי אי שם לנוע ולקבל על עצמו קבלה טובה‬ ‫שתהווה נר זיכרון‪ ,‬עליית נשמה לאיציק'ל היתום שללא‬ ‫ספק התייסר בעולם העליון‪ .‬‬ ‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬ ‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬ ‫הגר"י גוגנהיים‬ ‫רבה הראשי‬ ‫של פריז‬ ‫עם הורדת הגליון לדפוס התקבל דיווח כי הדיין הגאון הרב‬ ‫יצחק גוגנהיים שליט"א‪ ,‬מהדמויות התורניות החשובות‬ ‫בפריז‪ ,‬נבחר כרבה הראשי של בירת צרפת‪.‬‬ ‫מישרת הרב הראשי לפריז התפנתה בעקבות פטירתו של‬ ‫הגאון הרב דוד משאש זצ"ל לפני חודשים ספורים‪.‬‬ ‫רבה הראשי החדש של פריז‪ ,‬הרב יצחק גוגנהיים בשבתו כדיין בבית דין פאריז‬ ‫במרכז רבני אירופה ברכו על המינוי החדש והביעו תקווה‬ ‫ובטחון כי הרב גוגנהיים יצליח ללכד את השורות להרים‬ ‫את קרן התורה והיהדות בפריז על כל חוגיה וקהילותיה‪.‬‬ ‫אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪31‬‬ ‫נוסעים בחברה טובה‬ ‫לא מתפשרים על תחזוקה‬ ‫כשאתם שוכרים רכב מ‪ AVIS-‬אתם נוסעים עם הטובים ביותר‬ ‫‪ AVIS‬מעניקה לכם שירות מהיר‪ ,‬יעיל ומקצועי‬ ‫ומעמידה לרשותכם צי גדול של כלי רכב חדישים ומתוחזקים ברמה גבוהה‬ ‫אז בפעם הבאה שתרצו לנסוע‪ ,‬פשוט היכנסו לסניף ‪ AVIS‬וצאו לדרך‬ ‫‪972-3-6170000‬‬ ‫מחיר מיוחד לרבני וקהילות אירופה בהזמנה דרך נציג מרכז רבני אירופה‬ ‫‪972-2-6535949‬‬ ‫פרטים בטלפון‪:‬‬ ‫פרטים‬ ‫בטלפון‪+32.2.808.2753 :‬‬