קהילות 45 - טבת שבט ה′תשע"א
ב"ה ,טבת -שבט ה'תשע"א ׀ דצמבר -ינואר 2011׀ גליון מס' 45 מחיר :אירופה € 1.5 :אנגליה £ 1.1 :ישראל₪ 6.00 : Journal for European Rabbis מו ֶד ַנה מוׂ האיטלקית שבה לשרשים הרב בנימין גולדשטיין ,יליד איטליה, פיזר את האפר מעל הגחלים הלוחשות והפיח רוח חיים בנשמות היהודיות ששרדו כאן מבורמה ועד לונדון ׀ סיפורו העלילתי המופלא של הגאון רבי אברהם דוד שליט"א ,מחשובי דייני ורבני בריטניה /ישראל טירנואר ,עמ' 7 בטקס ממלכתי מרשים במעמד נציגי מועצת רבני אירופה נבחר הרב יואל קפלן לכהן כרבה של אלבניה /מרדכי ימיני ,עמ' 24 ""! " 2<+7 האדם ,האילן ומה שביניהם ׀ הגות ופניני הלכה לרגל ראש השנה לאילנות /יוסף להב ,עמ' 4 ""! " 4 7 11 16 21 24 29 בתוכן דבר המערכת האדם ,האילן ומה שביניהם – דברי הגות על "האדם עץ השדה" -יוסף להב לקרב את הפרי לעץ אדם חולף על פני חנות הלבשה אקסקלוסיבית ועינו צדה חליפה מהודרת ומרשימה ,נאה ומעוצבת – כליל השלמות .עז רצונו לרכוש את הבגד ההולם אותו והוא מחפש מיד את תג המחיר המוצמד לחליפה 1,500 .אירו טבין ותקילין! זה המחיר שדורשים עליה .האיש מהרהר לעצמו :לו יכולתי להוזיל את המחיר ב 300-עד 400אירו הייתי רוכש את החליפה למרות המחיר הגבוה ,אך מדוע שהמוכר יאות לעשות הנחה כה משמעותית על בגד מדהים המדבר בעד עצמו? דיין ורב הקהילה הספרדית בלונדון הגאון רבי אברהם דוד שליט"א בשיחה מיוחדת ל"קהילות" -י .פ .טירנואר מודנה -הקהילה האיטלקית ששבה לשרשים -ישראל פ .טירנואר בקורסים מקצועיים ללימוד שיטות ניהול משא-ומתן מסחרי, מלמדים כיצד אפשר לקרב מוצר לאדם בתנאים המועדפים עליו. עליו להכנס תחילה לחנות ולגלות התעניינות ורצינות במוצר המבוקש .עליו "להעסיק" את בעל העסק ולהכביר בבירורים אודות טיב הבד ואיכות התפירה .לאחר מכן חשוב שיעטה עליו את הבגד ויגלה בו עניין ותוך כדי יבקש לברר אם ניתן לקבל את החליפה גם במידות אחרות .רק אז ,לאחר 20דקות שהמוכר השקיע בו את מיטב זמנו ופיתח בו ציפיות לביצוע העיסקה ,יעורר הקונה תהיות לגבי המחיר ויבהיר כי באם יירד המחיר לרמה המתבקשת העיסקה יכולה לצאת אל הפועל .בסיטואציה כזו ,רבים הסיכויים שישיג הלה את מבוקשו .הגישה המודרנית גורסת כי אדם שמשקיע בדבר מסויים נקשר אליו ,וכי הוא יעשה הכל שמאמציו לא יהיו לשוא. מוצרי מזון שברכתם בספק -הרב דב לנדאו ראשי הממשל באסטוניה בקבלת פנים לראשי מרכז רבני אירופה -מ ימיני אורחים חשובים בטכס בחירת רב ראשי לאלבניה -מרדכי ימיני השורשים והאילן – סיפור -ש .הימל כך בדיוק ניתן לקשור זיקת יהודים לחיי תורה .לעורר בהם עניין, לגלות התעניינות ולהביאם למצב שלא ירצו לוותר על התקרבות לעץ החיים .תורה מקרבת לתורה .התורה הקדושה אינה זקוקה לשיטות מתוחכמות כדי שיכירו בערכה .תורתנו הק' היא בבחינת "טעמו וראו כי טוב" ,כל מה שנדרש זו טעימה; השאר כבר בוא יבוא .אך על מי שעוסקים בקירוב יהודים לחיי נצח -ליצור זיקה ,לחשוף את התורה ולהגיש אותה לטעימה ,לאפשר לכל דיכפין להכיר בסגולתה כ"טעם החיים" .זאת מיישמים בהצלחה על ידי ייסוד עוד ועוד שיעורי תורה בתלמוד ובהלכה לכל יהודי ולכל גיל. יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה' Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium TEL: +32.2.808.2753, Fax: +32.2.791.9259 דוא"ל[email protected] : סניף ארץ ישראל :בית הדפוס ) 12בית השנהב( ירושלים 95483 טל +972-2-6535949 :פקס+972-2-6516585 : אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד סמנכ"ל :הרב אריה גולדברג מנהל אגף הו"ל :הרב שמואל ביסטריצקי הגהה לשונית :מוטי ריזל עיצוב וביצוע גרפיy.w. designgrafic : יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל: הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן עורך :א .מ .זילברברג כתיבה :ש .פכטר ,י .פ .טירנואר, ש .הימל. עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה באתר מרכז רבני אירופהwww.rce.eu.com : 2 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א וכאשר האדם הוקש לעץ השדה ,הרי שגם בימי חולשה, סופה וסער ,הפרי לא נופל רחוק מהעץ והוא תמיד יכול לשוב ולחסות בצילו .יעזור הבורא ברחמיו שיזכו רבני הקהילות בכל אתר לנטוע עוד ועוד עצים עושי פירות ולהאדיר את כרם בית ישראל כהכנה לגאולה השלמה במהרה בימינו. Made possible by the א.מ .זילברברג מהותה של רבנות הרב יואל קפלן הרב הראשי של אלבניה יהדות אלבניה – חלום שהתגשם המעמד היה היסטורי .הקמת וחידוש הקהילה היהודית של אלבניה לאחר שנים של ניתוק מוחלט הוא בהחלט מעמד היסטורי" .אלבניה אינה שונה" טען בלהט סלומון פיראה מיהודי טירנה "וגם כאן מן הראוי שתקום קהילה יהודית ובית הכנסת". המאמץ היה אדיר .חומות של סקפטיות, ספיקות ותהיות לגבי המהלך תמיד ליוו אותי מצד גורמים מסוימים" .יהודים באלבניה??" תהו כולם באזני "הרי אין מציאות שכזו". הוכחנו אחרת .בשיתוף פעולה נהדר עם "מרכז רבני אירופה" שיצא מגדרו לבסס את הרעיון ולתת לו לפרוץ ולהתקיים ,קרם החלום עור וגידים. הקהילה היהודית של אלבניה "משה רבינו" ע"ש מו"ר הצדיק רבי משה בן טוב זצ"ל יחד עם בית הכנסת "היכל שלמה" לזכותו של יבדלחט"א הראשל"צ רבי שלמה משה עמאר שליט"א ,נחנכו וקמו למציאות קיימת. גם היום ,ימים אחדים אחרי המסע ,עדיין האופריה ,התחושה העילאית לא דועכת. זוהי תחושה של הגבהה עצמית טפחיים מעל הקרקע .הרגשה כזאת ליוותה אותנו בשלשת הימים שזכינו להתלוות למסע האדיר עם הראשל"צ. אכן זכינו .הזכות שלי האישית היא כפולה ומכופלת .בשלשת ימים אלו שכמו 'נצמדנו' לראשל"צ ,לאורחותיו ,לדיבוריו ולמעשיו - קיבלנו שיעור מאלף ב"מהותה של רבנות". איתרע לידי הזכות הגדולה לקיים הכתוב: "ולדבקה בו" ,ועל פי מאמר רז"ל :שכל הדבק בתלמיד חכם ,מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש. בפשטות ,הרי ה'דביקות' היא בחלק השכלי שהרי זוהי מהותו של רב ,תלמיד חכם .אך בהסתכלות פנימית נראה שה'דביקות' בתלמיד חכם היא בכל הרבדים ובכל כוחות הנפש .וכפי שמבאר 'בעל התניא' בספרו הקדוש" :כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים, קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם".. זכינו להדבק ולהתקשר לתלמיד חכם, מנהיג ,שעוצמתו וגדלותו היא לכל לראש בכח התורה שבו אך כשזה משולב בשילוב נדיר ועוצמתי עם מידותיו התרומיות. מהות הרבנות היא: גדלות בתורה ,חריפות, שנינות ,עמידה על קוצו של יו"ד ,קנאות לכל דבר שבקדושה תוך חירוף וקידוש מערכות אך השילוב המדהים והבלתי נתפס של רוך, אהבה לכל יהודי ללא כל גבול ותנאי ,קבלת כל אדם גם שאינו יהודי בשמחה ובכבוד ,דאגה כנה ואמיתית לצרכי הזולת כאבא הדואג לבנו יחידו זה המייחד את מורי ורבותי שהנני קשור אליהם בעבותות אהבה וקשר בלתי מסויג, וכל דרכי הרי הם בבחינת "מתי יגיעו מעשי למעשיהם" .היחודיות שלהם הוא הגדלות שבתורה שבאה בד בבד עם הגדלות שבמידות. כ"ק אדמו"ר הרבי מליובאוויטש זי"ע שזכיתי להיות משלוחיו להפצת אור תורה ומצוות בעולם ,מו"ר הראשל"צ המקובל רבי מרדכי אליהו זצ"ל שזכיתי להיות מתלמידיו הקרובים ולצקת מים על ידיו ,מו"ח הכ"מ הצדיק המקובל רבי משה בן טוב זצ"ל, ויבלחט"א מו"ר עט"ר הראשל"צ רבי שלמה משה עמאר שליט"א ,זכיתי ונקשרתי ודבקתי בחכמתם ,בעוצמת השפעתם ובעיקר באורח חייהם ומידותם התרומיות. גדלותם ועוצמת הנהגתם הוא כוחם האדיר להיות מנהיג 'בגובה העניים' ,להלך כנגד רוחו ונפשו של כל אחד ואחד .כמשה רבינו שהלך והנהיג את עם ישראל לפי נפשו ,רוחו ונשמתו של כל אחד ואחד מבני ישראל. בימי ה'שבעה' של מו"ח לפני כחמישה חודשים ,באו רבים לנחם .את אחד מהם לא אשכח ואמירתו חקוקה מול עיני" :הרבה יספרו על גדלותו בתורה ,בחסד .אני ממצה הכל במילה אחת" :מענטש" .קודם כל בן אדם .לקבל כל אדם בשמחה ,בחיוך, באמירה אופטימית ,במילתא דבדיחותא. זהו גם מה שמייחד את מורי ורבותי שזכיתי להיות במחיצתם. זוהי מהותה של רבנות .גדלות בתורה, חריפות ,שנינות ,עמידה על קוצו של יו"ד, קנאות לכל דבר שבקדושה תוך חירוף וקידוש מערכות אך השילוב המדהים והבלתי נתפס של רוך ,אהבה לכל יהודי ללא כל גבול ותנאי ,קבלת כל אדם גם שאינו יהודי בשמחה ובכבוד ,דאגה כנה ואמיתית לצרכי הזולת כאבא הדואג לבנו יחידו. זוהי המהות .זהו מעמדו האמיתי של רב ומנהיג .כשהננו עומדים ומשרתים את עם ישראל ,ואנו עושים זאת 'לפי הספר' ,ללא כל 'הנחות' ועמידה איתנה על הדרוש והנצרך, הרי שעלינו ל'הדבק' בדרכיהם הישרות וכח המנהיגות הישרה שהם הולכים בה ולשלב את ה'לובן שיניים' והמידות הטובות. זהו השילוב המדהים של השכל במידות והמידות בשכל .השלימות של המוחין כשהיא באה לידי ביטוי בשלימות של מידות תרומיות. טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 3 האדם, האילן ומה שביניהם העץ עומד ערום ,חשוף וקפוא בחורף. עליו נשרו בשלכת ,חיצי הכפור פגעו בו למכביר, סופות עזות טלטלו אותו ואמרו לעוקרו .כשמביטים בו, מאת יוסף להב נדמה שאין לו סיכוי ללבלב ולפרוח .ובכל-זאת ,בעיצומו של החורף, אנו שמחים בו וחוגגים לכבודו ,מתוך אמונה שילבש עלים ופירות לתפארת. כך ישראל ,הנתונים בצרות הגלות ומצבם הרוחני נראה כמעט על סף התמוטטות, אך דווקא בתוך הסבל הזה נרקם אור הגאולה ,אורו של משיח המשנה בריש מסכת ראש השנה אומרת: "ארבעה ראשי שנים הם .. :באחד בשבט ראש השנה לאילן ,כדברי בית שמאי .בית הלל אומרים :בחמישה עשר בו". לכאורה ,שייכותו של ראש שנה זה לאדם ,נוגעת רק לחקלאי העוסק בעבודת האדמה .על מנת לקיים כראוי את המצוות התלויות בארץ עליו לדעת מתי תחילת השנה של עצי השדה – לאור ההלכה שאין מקיימים מצווה התלויה בארץ עם פירות של שנה אחת על פירות של שנה אחרת. וכך אומרת המשנה מתי היא נקודת הזמן בה מסתיימת שנת האילן האחת ומתחילה זו שאחריה. 4 אך האמת היא שגם מעבר לשייכות זו ,יש לראש השנה הזה גם נגיעות נוספת לחייו של האדם ,ולכל אחד מאיתנו. לאורך הספרות היהודית ,אנו מוצאים מקומות רבים הממשילים את האדם לאילן: תהילים פרק א" :אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב ,כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה .והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא ייבול וכל אשר יעשה יצליח". בדומה להמשלה זו של מצב אופטימאלי בחיי האדם כמו אילן הנטוע ליד מים הגדל קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א טוב והמניב פירות -השתמש גם אחד האמוראים בגמרא במסכת תענית )דף ה ע"ב( שם מסופר אודות פגישת רב נחמן ורב יצחק" :כי הוו מיפטרי מהדדי ,אמר ליה ,ליברכן מר ,אמר ליה אמשול לך משל למה"ד לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו ,אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו ,וכשביקש לילך ,אמר ,אילן אילן במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין ,הרי פירותיך מתוקין ,שיהא צילך נאה ,הרי צילך נאה ,שתהא אמת המים עוברת תחתיך ,הרי אמת המים עוברת תחתיך ,אלא יהי רצון ,שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך ,אף אתה במה אברכך אם בתורה ,הרי תורה ,אם בעושר, הרי עושר ,אם בבנים ,הרי בנים ,אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך". במסכת אבות )פ"ג מי"ז( המשיל התנא את האדם לאילן בנוגע לעניין אחר " :הוא היה אומר כל שחכמתו מרבה ממעשיו למה הוא דומה ,לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו ,שנאמר והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב, אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו למה הוא דומה ,לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרבין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונשבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, שנאמר והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי" ועוד שם בתענית )ז ,ע"א(" :א"ל ר' ירמיה לר' זירא ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי ולא יכילנא לימא מר מילתא דאגדתא א"ל הכי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב )דברים כ ,יט( כי האדם עץ השדה וכי אדם עץ שדה הוא אלא משום דכתיב )דברים כ ,יט( כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת וכתיב אותו תשחית וכרת הא כיצד אם ת"ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרת ואם לאו אותו תשחית וכרת". אך שייכותו של האדם לאילן ,הוא לא רק מהיותם משל ונמשל ,אלא הרבה יותר מכך – ואולי דווקא משום כך הם ממשילים זה על זה: נאמר בכתוב והובא לעיל )דברים כ,יט(: "כי האדם עץ השדה" .מכאן דרשו בספרים שהאדם דומה ומקביל לעץ השדה .אמנם לכאורה משמעות הפסוק היא להיפך ממש ,שהרי הכתוב מדבר אודות הטלת מצור על עיר ומתמה "כי האדם עץ השדה לבא מפניך למצור"?!, אלא שהתורה נדרשת בארבעת הרובדים של פשט ,רמז ,דרוש וסוד ,ואמנם על דרך הפשט הכתוב מבדיל בין האדם לעץ השדה ,אך על דרך הדרש ניתן לדרוש בניחותא ,אכן ,ה"אדם עץ השדה" .ואם כן ,יש לכל אדם ללמוד מן האילן לחייו היהודיים והרוחניים. וכל הנ"ל הוא מעבר לאמרתו המפורסמת של הבעל שם טוב שמכל דבר שהאדם רואה עליו ללמוד הוראה בעבודת ה' .כי עצם זה שהקדוש ברוך הוא הראה לו את הדבר ,סימן הוא שעליו ללמוד ממנו דבר מה ,וזה לא רק בדברים ומחזות בלתי רגילים ,אלא אפילו מהדברים הפשוטים והשגרתיים ביותר עליו ללמוד הוראות לחיי היומיום שלו. במקורות ,לאורך הדורות ,נכתבו דברים רבים במקבילות בין האדם לאילן ומה שניתן ללמוד מכך לעבודת ה': באחד ממכתביו ,כותב הרבי מליובאוויטש זי"ע )אגרות קודש שלו חלק א עמוד רמז( הקבלה מרתקת כשמסר לצידה. וז"ל: "רוב מין הצומח ובפרט האילנות מצורפים מחלקים רבים הנכללים בכלל בשלשה: שרש ,גוף האילן )גזע ,ענפים ,עלים( פירות )קליפה ,הפרי עצמו ,גרעינים(. מהחילוק אשר ביניהם :השרש -נעלם הוא מעין הרואה ,אבל עיקר חיות האילן ע"י נמצא )אף שגם ע"י העלים שואפים האילנות מן האויר חומרים המוכרחים לחייהם ,וכן קולטים החום מקרני השמש וכיו"ב( .עוד זאת ,אשר דוקא ע"י השורש עומד האילן על עמדו ואם שרשיו חזקים לא יירא מכל רוחות המנשבות שיעקרו אותו, גוף האילן -הוא הוא רוב המכריע של בנין האילן ,מזמן לזמן מוסיף הוא בעובי בענפים ובעלים ,עד שעל ידו -ובפרט ע"י גזע האילן -יודעו שנות האילן. אבל תכלית שלימות האילן הוא בעשותו פירות ,כי ע"י הגרעין הוא מזריע זרעו להצמיח אילנות חדשים דור אחר דור. והנה האדם עץ השדה ,היינו אשר בכמה פרטים דומה האדם למה שנראה באילן ועץ השדה ואפילו בחייו הרוחניים ,וגם הם בכללותם :נחלקים לשלשה סוגים: השרש -היא האמונה ,אשר על ידה הוא קשור עם מקום ומקור חיותו ,הוא הבורא ית' ואף כשגדל בחכמה תורה ט"ו בשבט בהלכה במשנה ,בגמרא ובמקומות רבים ,לא מוזכר יום ט"ו בשבט ,ראש השנה לאילנות ,כיום חג וכיום מיוחד .ואכן ,במשך שנים רבות לא היה ליום הזה משמעות מיוחדת – מעבר למשמעות החקלאית דלעיל. בתקופת הראשונים ,החל היום הזה לקבל קצת חגיגיות .לא אומרים בו תחנון ,לא צמים ולא מספידים למת .כמה מהם אף כתבו מקור לכך, שכיון שראש השנה לאילנות מופיע במשנה ביחד עם שלושה ראשי שנים אחרים שבהם נוהגים קצת מנהגי חג מחמת היותם בראשי חודשים ,גם בראש השנה לאילנות חוגגים מעט חג .וראה בשולחן ערוך סימן קלא סעיף ו" :נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט". בתקופת המקובלים של האריז"ל בצפת ,נתנו ליום הזה תוספת חגיגיות גדולה הרבה יותר. הם הדגישו את שייכות האדם לאילן והסבירו עד כמה החג הזה שייך גם אל האדם .הם אף השוו את יום טו בחודש שבט ליום ט"ו בחודש אב ,עליו אמרו במשנה )סוף תענית(" :לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב", ששניהם חלים ביום החמישה עשר לחודש החמישי – זה לחודשי החורף )שבט( וזה לחודשי הקיץ )אב( .מאז נהפך יום חגם של האילנות גם ליום חגם של בני האדם. הגדילו לעשות המקובלים ואף תיקנו סדר ט"ו בשבט מיוחד ,כעין ליל הסדר דפסח. ה'סדר' זה כולל אכילת פירות האילן ,אמירת הגדה הבנויה על מקורות מן התנ"ך ,הזוהר ומדרשים. בימינו ,כיון שלא מצוי סדרם המדויק של המקובלים ,נכתבו סוגים רבים של סדרים כאלו על ידי אנשים שבחרו מעצמם אלו חלקים מהתורה להכניס פנימה .רוב הנוסחאות בנויות על הפסוק בחומש דברים "ארץ חיטה ושעורה ‹‹ טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 5 ‹‹ וגפן ותאנה ורימון ,ארץ זית שמן ודבש", כשלאחר אמירת כל אחד משבעת המינים קוראים ציטוט מן המקורות המדבר אודות אותו מין ולאחר מכן מברכים וטועמים ממנו. חלוקה אחרת של הפירות מביא המקובל רבי חיים ויטאל בספר "עץ חיים" .לדעתו יש סדר קבוע באכילת הפירות ,ועצם חלוקת הפירות מדגישה את העולמות השונים .העולם הראשון הוא עולם העשייה ,המסומל בפירות נקלפים שתוכם נאכל .העולם השני הוא עולם היצירה, המסומל בפירות שקליפתם החיצונית נאכלת ותוכם נזרק ,ואילו הגבוה שבעולמות הוא עולם הבריאה ,המסומל בפירות שנאכלים בשלמותם -קליפה ותוך. יש נוסחאות המשלבות שתיית ארבעה כוסות כשחלקם מיין אדום ,חלקם מלבן וחלקם מעורב – כסמל לעונות השנה המתחלפות. ישנם נוסחאות שהוסיפו אפילו ארבע קושיות של מה נשתנה ליל סדר זה דט"ו בשבט מליל הסדר דפסח. גם בספרי ההלכה ,בדורות האחרונים ,מופיע ההלכה לאכול מפירות האילן ביום זה, כשעיקר ההדגשה היא על פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל .וראה במגן אברהם סימן קלא סעיף ו שכתב ד"נהגו האשכנזים להרבות אז במיני פירות של אילנות" ,וכן בספר שבט מוסר פרק ט"ז בצוואת ר"א הגדול ,דכתב "בני ,הוי זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט ,שמנהג ותיקין הוא". ובספר טעמי המנהגים הביא בשם בעל ה'בני יששכר' מנהג ישראל ,לבקש ביום זה שיזמין לו הקדוש ברוך הוא אתרוג כשר וראוי למצווה בסוכות .וז"ל שם" :טעם שאמר התנא במתניתין בא' בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים בט"ו בו] ,אילן[ לשון יחיד ולא אמר 'לאילנות' לשון רבים כמו באינך ,לרמז ,מה שקיבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר ומהודר שיזמין ה' יתברך בעת המצטרך למצווה .כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות ,והא כפי הזכות של כל אחד מישראל ,הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את פרי ההדר .וזה שרמז התנא באומרו לשון יחיד לאילן ,להורות על האילן המיוחד המבואר בתורה למצווה". בקהילות רבות נוהגים לאכול חמש עשרה מיני פירות ולומר עליהם את חמש עשרה מזומרי שיר המעלות . 6 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א ומצות חיותו נמשך לו ע"י אמונתו בד', דתו ותורתו. גזע וגוף האילן -הם הם לימוד התורה וקיום המצות ומעשים טובים ,אשר הם צריכים להיות רוב בנין ורוב מנין של מעשי האדם ופעולותיו ,וע"פ רוב המצות וגדלו בתורה ניכרו ימי שנות חיי האדם ,היינו חיים מלאים תוכן של חכמה ומעשה. פירות -תכלית שלימות האדם הוא, כאשר ,נוסף ע"ז שהוא מקיים כל המוטל עליו בינו לבין עצמו ,הנה משפיע הוא על חביריו והסביבה שלו שגם הם יהיו על צד השלימות ,והיינו שפעולתו היא "גרעין" המצמיח אילן )אנשים( בעל שרשים )עקרי האמונה( גזע וענפים )תורה ומעשים טובים( ונושא פירות )מזכה את הרבים(. המורם מכל הנ"ל :שורש האדם ועיקרו היא אמונה תמימה .חלישות באמונהמעמידה בסכנה את קיום חייו הרוחניים אפילו של אדם גדול. רוב מנין ורוב בנין האדם -הם מעשיו הטובים ההולכים ומתרבים מיום ליום. אבל שלימות האדם הוא נושא פירות - היינו כשהוא משפיע על הרבים ומזכה אותם להיות גם הם ממלאים את תפקידם ומטרות בריאתם אשר אז פעולתו עושה פירות ופירות פרותיהן דור אחר דור וזכות זה תלוי בו" .עכלה"ק. במקומות רבים לקח הרבי מסר לחינוך מאלף הילדים מגדילתו של האילן. האילן ,כאדם ,צומח לו משתיל קטן והופך עם הזמן לעץ עבות המטיל צל סביבותיו והמביא טובים פירות וטעימים .מרגע עד שתילתו שניתן ליהנות מצילו ופירותיו – עובר העץ שלבים רבים. על החקלאי לדאוג לו בכל שלב ושלב ולטפחו בהתאם לצרכיו באותו השלב. השלב המכריע והמשפיע ביותר בגידולו של העץ ,הוא כאשר הוא עדיין שתיל רך וקטן .זה נראה אולי מיותר ובזבוז זמן לטפל ולהשקיע בשתיל רך ,אך זהו המפתח לגדילה תקינה ומוצלחת. כאשר השתיל עדיין רך וקטן ,ניתן עדיין לטפל בו .גם אם מתחיל לגדול מעט עקום – ניתן מיד ליישרו ולייצב את גדילתו .כאשר הוא כבר גדל והפך לעץ עבות ,כבר לא ניתן לשנות את צורת גדילתו ,הוא כבר מעוצב. כך גם האדם .מרגע לידתו עד שהוא הופך להיות אדם בוגר מן השורה הוא עובר שלבים רבים בהם על הוריו לטפחו, לחנכו ולדאוג לכל צרכיו .אך השלב החשוב ביותר הוא בקטנותו ,כאשר הילד הוא עדיין קטן .אז ניתן לבנותו ולהטמיע בו את הדרך הנכונה לחיים .את הערכים היהודיים עליהם אנו רוצים שיגדל .לאחר מכן זה כבר הרבה יותר קשה ומורכב .זהו הזמן המתאים ביותר לדאוג לחינוכם של ילדינו. מסר מאלף נוסף מספרים בשם כ"ק האדמו"ר מטשורטקוב זצוק"ל: העץ עומד ערום ,חשוף וקפוא בחורף .עליו נשרו בשלכת, חיצי הכפור פגעו בו למכביר, סופות עזות טלטלו אותו ואמרו לעוקרו .כשמביטים בו ,נדמה שאין לו סיכוי ללבלב ולפרוח .ובכל-זאת, בעיצומו של החורף, אנו שמחים בו וחוגגים לכבודו ,מתוך אמונה שילבש עלים ופירות לתפארת. כך ישראל ,הנתונים בצרות הגלות ומצבם הרוחני נראה כמעט על סף התמוטטות ,אך דווקא בתוך הסבל הזה נרקם אור הגאולה ,אורו של משיח . מבורמה עד לונדון דרך ארוכה ומפותלת עשה הגאון רבי אברהם דוד שליט"א ,מחשובי רבני ודייני בריטניה ורב העדה הספרדית בלונדון וחבר מועצת מרכז רבני אירופה עד אשר הגיע אל המנוחה והנחלה .סיפורו העלילתי ,המופלא והמרתק ,חוצה מדינות ויבשות, מדלג על שפות ותרבויות .הוא מקפל בתוכו מסר-חד בהיר-רעיון :אין דבר העומד בפני הרצון וכל קושי ועיכוב אינו עמיד בפני יקוד אש התורה • שיחה מדהימה של הגאון שליט"א לכתב "קהילות" ישראל פינחס טירנואר טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 7 דמותו ההדורה ונשואת הפנים של הרב דוד מגדולי רבני בריטניה ,רב העדה הספרדית, חבר ביה"ד הספרדי בלונדון ואישיות תורנית נערצת ,אינה מסגירה את המסע הארוך והכמעט בלתי אפשרי שעשה הרב במעלה פסגת עולם התורה .לא ייאמן, אך את ילדותו עשה הרב ב...בורמה )כיום מיאנמר( אליה היגרו הוריו מעיראק .הוריו הראשון שהתחיל בשנים אוחזין בטלית כשהרב דומיניץ שואל לדעתנו מה הדין במקרה שכזה .אנוכי ,שלא היה לי כל רקע בגמרא הוקסמתי מהלימוד וכשנמשכו השיעורים אליהם צעדתי בשלג הלונדוני הציע לי הרב דומיניץ להיכנס לחודש נסיון בישיבה גייטסעהד .החודש הלך ונמשך, ובעצם הוא ממשיך עד היום הזה' ,מוסיף תורנית איתנה .לשם מטרה זו בדיוק נקראתי -הקמת כולל שבו ילמדו אברכים מקומיים .ב"ה הכולל עלה והצליח וזרמו אליו אברכים מבקשי ה' מכל מדינות דרום אמריקה ,ניתן לומר שהאברכים שלמדו בו הם אלו שכיום הקימות מקומות תורה בכל מקומות מושבותיהם כמו ברזיל או מקסיקו ,כך שלמעשה בכולל שלנו "לדעתי ,הרב צריך לטפל בכל עניני הקהילה בעצמו .יש הטוענים שאין זה מכבוד התורה ,ואכן על הרב אסור להתבזות ,אבל בני קהילתו צריכים לדעת כי הרב מהווה את הכתובת המיידית לכל נושא וכל ענין .רבים אומרים לי -מדוע אתה עובד כל כך קשה? אך אני יודע שעלי ליצור קשר בלתי אמצעי עם כל אחד מקהילתי ,רק כך הם יעלו על דרך המלך .בכל חג אנו אנו מזמינים את צעירי הקהילה להסב על שולחננו .הכל יודעים כי ביתו של הרב שייך לכולם!" היו יראים ושלמים אך מטבע הדברים, בורמה לא הציעה אפשרויות רבות בתחום החינוך התורני. הרב מספר על תסכולו הרב שנבע מחוסר אפשרותו להחכים ביהדות .בגיל שש עשרה נשלח הנער הצעיר אל לונדון בכדי להשתלם בלימודים והשכלה כללית ,אך ההשגחה העליונה הועידה את הצעיר לגדולות ,לא כדוקטור או מדען היא חפצה בו אלא כרב ומורה דרך .ליבו של הנער נמשך לתורה הקדושה ובחשקו כי עז שם את פעמיו לישיבת גייטסעהד המובחרת. מטבע הדברים לא היה כל סיכוי לנער המהגר הטרי מבורמה להשתלב בישיבה בה למדו אריות שכבר שנים עסקו בתורה בעיון רב ,למותר לציין כי שפת האידיש המקובלת בישיבה אף היא לא הייתה שגורה בפי יוצאי עיראק שבבורמה... אולם כנגד כל הסיכויים עלה והתעלה הרב דוד ובמשך זמן קצר השלים את כל הפערים עד כי רבותיו הורו להעלותו משיעור לשיעור כבר באמצע השנה! כיצד הגעתם לישיבה? 'בהגיעי ללונדון נמשכתי לשיעור בגמרא שמסר הרב דומיניץ זצ"ל -לו אני חייב את חיי הרוחניים .עדיין זוכר אני את השיעור 8 הרב בחיוך' .בישיבה כיהנו באותה עת גדולי תורה מפורסמים כמו רבי לייב לופיאן, רבי לייב גורביץ ורבי משה שוואב .לאחר תקופה קצרה בישיבה בחן אותי רבי לייב לופיאן ואמר לי ' -אל תצא מן הישיבה, המשך ללמוד כאן' .ואכן נשארתי'. בהמשך עליתי לארץ ישראל ללמוד תורה בישיבת בריסק מפי ראש הישיבה הגאון רבי יוסף דב סולוביציק זצ"ל ממנו קניתי את דרך הלימוד הבריסקאית בהבנה עמוקה .כעבור שנתיים נישאתי ושבתי לכולל בגיטסעהד בו למדתי שמונה שנים .אז הציעו לי משרת ר"מ בישיבת פורת יוסף ,בירושלים ושוב חזרתי לארץ ישראל .היה זה בעיצומה של מלחמת יום הכפורים. בנקודה זו נפתח פרק חדש ומזהיר בקורות חייו המרתקים של הרב דוד -פרק של מסירות נפש למען הפצת היהדות והקמת מקומות תורה .כעבור ארבע שנים כמרביץ תורה בישיבת "פורת יוסף" נקרא הרב דוד אל הדגל והתבקש לעבור לבואנוס איירס שבארגנטינה .מספר הרב' :בבואנוס איירס התקיימה קהילת "שובה ישראל" בראשות הרב אליעזר בן דוד ,זו הייתה קהילה חמה שהייתה בה השפעה חסידית ,אך לא היה בה מקום תורה חזק שיהווה תשתית קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א בארגנטינה הונחו הרבה אבני פינות מהם נוסדו ברבות השנים מקומות תורה רבים בדרום אמריקה'. עם עזיבתו של הקהילה התמנה הרב דוד אף למרא דאתרא בנוסף לתפקידו כראש הכולל .הנהגתו התעטרה במידת השלום והקירוב ורבים מתרפקים בגעגועים על אותה תקופה .היו גורמים שונים שניסו 'לייבא' לארגנטינה מחלוקות ששררו במקומות אחרים בכדור הארץ ,אך הרב דוד התייעץ עם רבותיו אתם הרבה להתייעץ במשך השנים ,והוא הורה לו בפסקנות להמשיך ולשמור על האחדות המקומית. משום כך זכה הרב דוד אף להכרה מצד קהילת חב"ד המקומית ,וכשהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל היה מורה לחסידיו במקרים שונים להתייעץ עם מורה הוראה, היו הללו רואים ברב דוד את מורה ההוראה המוסמך ביותר. עדיין לא תמה מסכת הנדודים - משנתבססו הכולל והקהילה בארגנטינה שוב נקרא הרב דוד לבסס מקום תורה חדש ,והוא כחייל הניצב על משמרתו ,גם הפעם לא סירב -לפני כחצי יובל שנים החלה להתגבש בלונדון קהילה ספרדית שחלקה הניכר הורכב מבעלי תשובה ,והם ביקשו לעטר את הרב דוד כאלוף לראשם. נטל הרב את מטה הנדודים ויצא ללונדון שם בנה את הקהילה ממסד ועד טפחות וכיום היא מהקהילות היפות והמפוארות ביותר בכל רחבי אירופה .בקהילה מוסדות רבים הנותנים מענה לכל צרכי הדת ולימוד התורה כשהם מתפתחים ללא הרף. כיצד רואים אתם את מצב היהדות בלונדון בהשוואה לתקופה בה הגעתם לעיר? מצב היהדות בלונדון השתפר פלאים בעיקר ובקרב הקהילה הספרדית ,אפשר לראות זאת בהתפתחות המוסדות כשכל העת צריך להוסיף עוד ועוד ת"תים ובתי ספר .הנה דוגמא שתלמד על הכלל - בשנים הראשונות היו רבים שכלל לא ידעו מה זה לולב ומה עושים איתו .אני עצמי קניתי סטים רבים ומספר ימים לפני החג הייתי עסוק בלאגוד אותם והכל באו לקחת ממני .כיום אין מי שלא רוכש בעצמו ארבעת המינים מהודרים .באותם שנים גם הייתה סוכה אחת ליד ביהכנ"ס ששימשה את כל חברי הקהילה .כמובן שגם את האוכל לכולם בישלנו בעצמנו. כיום בונה כל אחד סוכה בביתו. לפני עשרים ושתים שנה התחלתי למסור שיעור ביום שני בערב .שיעור הנמשך עד היום .בתחילת דרכו השתתפו בו יהודים שמושגיהם ביהדות היו קלושים ביותר ואילו כיום הם עמוד התווך של הקהילה. חשוב לציין שבאירופה מהווה ההשתייכות הקהילתית גורם משפיע ביותר .מי שאינו שייך לקהילה מסויימת הוא פשוט אבוד. משום כך המסגרת הקהילתית יוצרת גאווה ותחושת השתייכות חזקה ששומרת על היהודי ומדרבנת אותו להתקדמות. כיצד מושכים את הצעירים לחיק היהדות? הדור החדש מעונין בלימוד .זהו דור שההשכלה והרחבת האופקים היא נר לרגליו .וברגע שאנחנו מספקים להם את האמצעים לרכישת ידע והתעלות בתורה הם פשוט נמשכים ללימוד .מנסיוני אני יכול לומר כי לימוד גמרא הוא הדרך הטובה ביותר לקרב יהודים לאביהם שבשמים. למעשה את דרך הקירוב קניתי עוד בישיבת גייטסעהד .לא רבים יודעים אבל בתוך הישיבה התנהלה פעילות גדולה מאוד של קירוב נפשות .הייתה בישיבה רוח חסידית חמימה ,ניגונים וכו' שרוממו את הנפשות והשרו אוירה מאוד נעימה שאפשרה את הקירוב. באותה תקופה היו נערים רבים שלמדו בבתי ספר כלליים .בימי החופשה הייתה הישיבה מארגנת עבורם דבר שנקרא 'ישיבה וויק' -ישיבה לשבוע .במשך שבוע הם היו שוהים בישיבה ולומדים עם הבחורים ,ובמקרים רבים מאוד היה השבוע הזה מחולל פלאים והבחור היה ממשיך ללמוד בישיבה באופן קבוע .כמה מאישי התורה הנודעים ביותר בדורנו הם מפירות אותו שבוע. מה מייחד את המוסדות שהקמתם? יחד עם התחזקותם הרוחנית של בני הקהילה נוצר הצורך בהקמת מוסדות, וכך הקמנו מוסד אחר מוסד ולאחרונה אף פתחנו בי"ס לבנות על שם אמו של אחד מנכבדי הקהילה. אנו נוקטים בשיטה מאוד מיוחדת .בתוככי בית הספר מתקיימים שיעורים מיוחדים עבור ההורים ,וכך הם לא מפגרים אחר ילדיהם ומרחיבים את ידיעותיהם בפרשה, גמרא והלכה .בכל מוצאי שבת מתקיימת סעודת מלוה מלכה ובה אנו נושאים דברים. אין לתאר עד כמה גדולה השפעתה של סעודה זו .המוטו הוא -שיעורים ושיעורים, כך הכל קשורים אל התורה הקדושה .גם לנוער נערכים כינוסים מיוחדים .אף אחד לא זז ללא שאלת רב .לפני כל צעד בכל נושא פונים אל הרב לשאול את דעתו ודעת ההלכה וההשקפה .אגב כך מספר הרב' :אני מדריך ומורה הלכה על פי פסקי ומנהגי הבן איש חי שהוא מאור עיננו ומאיר דרכנו'. לאחרונה עבר בית הכנסת למשכנו החדש והמפואר והוא מהווה את ליבה החי והפועם של הקהילה .אף אולם שמחות צורף אל בית הכנסת ובו חוגגים חברי הקהילה את שמחותיהם .הימים הנוראים מהווים את פסגת חיי הקהילה .אלו ימים מיוחדים מאוד שהכל נוטלים בהם חלק פעיל ושואבים מהם כוחות לכל השנה. בני הקהילה מעריצים ומוקירים עד למאוד את מורם ורבם .תחושת הערבות הקהילתית והעובדה כי הרב משמש גם כאב ואם לחברי קהילתו באה לידי ביטוי טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 9 בסיבת הגעתו לארץ בימים אלו .מדובר בפטירתה של אמו של אחד מחברי הקהילה ,ובעקבות כך הרב עזב את כל עיסוקיו הרבים ונסע לארץ ישראל בכדי להשתתף ולערוך את האזכרה. קיימת אף פעילות חסד רחבה ביותר, הערבות הקהילתית דומיננטית מאוד ומורגשת בכל פינה .לא לפני זמן רב אחד מנכבדי הקהילה הגיע לפשיטת רגל .לא ארך זמן ונערכו אסיפות בהן החליטו חבריו להעביר לו מדי שבוע סכום נכבד להוצאותיו .זוגתי הרבנית עומדת בראש תחומים רבים בנושא החסד -היא באופן אישי מארגנת סיוע במזון ובכל דרך שהיא ליולדות ,חולים ועוד. מהי ניתן לייעץ לרבנים החפצים לרומם את קהילתם? כפי שאמרתי קודם -תורה ,לימוד ועוד לימוד .אבל יחד עם זאת ישנן עוד מספר נקודות חיוניות -חשוב מאוד להראות אהבה ללא מיצרים ,אכפתיות אמיתית הנובעת מעמקי הלב .זהו המפתח העיקרי לליבו של כל יהודי באשר הוא שם. כשיהיה אכפת לך באמת ממצבו ,אין ספק שהוא יחוש בכך וכך הוא גם ירצה להתקרב ולטעום יותר ויותר מטעמה של היהדות. בעבר היה נהוג שהקהילה היא זו שמזמינה את הרב .כיום הרב הוא זה שצריך לבנות את הקהילה וליצור יש מאין .בלעדיו לא יהא מאומה. לדעתי הרב צריך לטפל בכל עניני הקהילה בעצמו .יש הטוענים שאין זה מכבוד התורה ,ואכן על הרב אסור להתבזות ,אבל בני קהילתו צריכים לדעת כי הרב מהווה את הכתובת המיידית לכל נושא ובכל ענין .רבים אומרים לי -מדוע אתה עובד כל כך קשה? אך אני יודע שעלי ליצור קשר בלתי אמצעי עם כל אחד מקהילתי, רק כך הם יעלו על דרך המלך .בכל חג אנו אנו מזמינים את צעירי הקהילה להסב על שולחננו .הכל יודעים כי ביתו של הרב שייך לכולם! זכיתם שצאצאיכם ממשיכים במסלול הרבנות... אכן חתניי נושאים במשרות חשובות במדינותיהם וב"ה אני זוכה לראות את בפגישה עם הרב מרדכי ביטון ממרכז רבני אירופה "אנו נוקטים בשיטה מאוד מיוחדת .בתוככי בית הספר מתקיימים שיעורים מיוחדים עבור ההורים ,וכך הם לא מפגרים אחר ילדיהם ומרחיבים את ידיעותיהם בפרשה ,גמרא והלכה .בכל מוצאי שבת מתקיימת סעודת מלוה מלכה ובה אנו נושאים דברים .אין לתאר עד כמה גדולה השפעתה של סעודה זו .המוטו הוא -שיעורים ושיעורים ,כך הכל קשורים אל התורה הקדושה .גם לנוער נערכים כינוסים מיוחדים" 10 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א המשך הדורות הצועדים בעקבותינו .בני רבי יוסף שליט"א בא להתגורר בלונדון לפני מספר שנים ומאז הוא עומד לימיני בהנהגת הקהילה .זכיתי והוא הפך להיות הרוח החיה בכל עניני הקהילה כשלשיעורים הרבים שהוא מוסר נוהרים רבים .גם כוח הפסק שלו יצא למרחוק. הנכם חברים בביה"ד הספרדי בלונדון .עוד מטלה על סדר היום הצפוף של כת"ר? אחת לשבוע אני יושב בהרכב ביה"ד ,כמו בכל בי"ד גם אצלנו מתבררים דיני תורה בשאלות הקשורות לחושן משפט ,גיטין ואף מעט גיורים .חבריי ידועים כגדולי תורה נודעים וביה"ד זוכה לפופולאריות עצומה. יש לכם קשר עם שאר הקהילות בלונדון? בהחלט ,יש לנו קשר טוב עם כל הקהילות וגם עם הקהילות האשכנזיות והכל עובדים בשיתוף פעולה מלא .יש לציין גם את "מרכז רבני אירופה" שאף הוא עוזר מאוד בתחומים שונים. בנו של הראשל"צ רבי מרדכי אליהו זצ"ל יבלחט"א רבי יוסף אליהו שליט"א הואחתנכם ,היה לכם קשר עם הראשל"צ זצ"ל מעבר לקשרי משפחה? בוודאי ,היה זה קשר אמיץ שהחל אף לפני שהפכנו למחותנים .עוד כשהייתי בארגנטינה רצינו להקים שחיטה נפרדת ומהודרת .על אף שהייתה לי הסמכה ,בכל זאת כמובן שהקמת מערכת כשרות היא נושא אחר לגמרי שלא היה לי בו כל נסיון. נסעתי במיוחד לארץ ישראל וביקשתי את עצתו של רבי מרדכי אליהו .הוא כדרכו לא הסתפק בעצות אלא הורה לשוחט האישי שלו הרב גריידי לצאת איתי לשטח ולבחון את השחיטה והבדיקה מא' ועד ת'. כך הוא הוביל אותי במשעולי הפרקטיקה כשבמשך שנים סייע לי בעצה ותושיה בדרכו הטובה בנועם ובעידוד. תמיד קלעה עצתו על השערה לא יחטיא .היה אדם מסוים בתוך הקהילה שהפריע לי .חפצתי לנקוט נגדו באמצעים והתייעצתי עם הרב אליהו שהשיב -אינך בעל מלחמות ,לא כדאי לך להיאבק נגדו, עדיף שתשב בשקט והבעיה תיפטר מעצמה .ואכן כך היה . מו ֶד ַנה מוׂ האיטלקית מחדשת נעוריה זו אחת הערים המרכזיות והעתיקות של איטליה והיא שוכנת על גדות נהר הפו במחוז אמיליה- רומאניה .פרסומה העולמי בא לה בזכות מפעלי הרכב של החברות המפורסמות ששוכנות בה ,וכן בזכות המבנים המפוארים המושכים אליהם תיירים רבים .עברה היהודי של העיר כמעט ונמחק .אך הכל תלוי במזל – ובעיר מודנה התיישב רב צעיר ונמרץ שעמל לפזר את האפר מעל לגחלים הלוחשות ולהפיח רוח חיים בנשמות היהודיות ששרדו כאן .סיפורה של קהילה ישראל פינחס טירנואר טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 11 נכון שקהילת מודנה היא קהילה קטנה, אבל היא קהילה שהאופטימיות היא חלק בלתי נפרד ממנה .העובדה הזו נגעה ללבי! בדרך כלל הבעיה של קהילות אירופה היא הפסימיות -יהודים שאינם מאמינים כי ניתן לשמור על קשר כלשהו עם היהדות. אבל במודנה הקהילה היא אופטימית ומלאת רצון להתקדם ולחזק את הקשר שלה עם התורה והמצוות .יהודי המקום אינם מסתפקים בלשמש מעין מוזיאון לתפארת העבר .זה מה שיפה כאן. ביקור משלחת רבני אירופה אצל הרב גולדשטיין המתהלך בסמטאותיה העתיקות של העיר האיטלקית מודנה ((Modena רבת הפאר ,אינו יכול שלא להתפעל אל מול היופי וההדר הנשקפים מכל פינה בעיר עתיקת היומין .התייר המזדמן יצעד בודאי במשעולי ההיסטוריה של העיר מהיפות באיטליה ,אך לא תמיד יהיה מודע להיסטוריה היהודית השזורה בחוטי זהב ולעתים בחוטים מוכתמים בדם בעברה של מודנה. העיר ידועה כאחת הערים המרכזיות והעתיקות של איטליה והיא שוכנת על גדות נהר הפו במחוז אמיליה-רומאניה. פרסומה העולמי בא לה בזכות מפעלי הרכב של החברות המפורסמות ששוכנות בה ,וכן בזכות המבנים המפוארים המושכים אליהם תיירים רבים כמו אוניברסיטת מודנה העתיקה ,ארמון העיר, האקדמיה הצבאית האיטלקית ,ארמון הדוכס ,ספריית אסטנסה ,והקתדרלה המקומית. עברה היהודי של העיר כמעט ונמחק בתהפוכות השנים ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השניה .אך הנה חלפו השנים ולמודנה הגיע רב צעיר ונמרץ שעמל לפזר את האפר מעל לגחלים הלוחשות ולהפיח רוח חיים בנשמות היהודיות ששרדו כאן. סיפורו של רבה של מודנה -הרב בנימין גולדשטיין ייחודי בקרב רבני איטליה. 12 הרב גולדשטיין נולד וגדל בעיר טריאסט שבאיטליה כבן הקהילה המקומית. עוד בהיותו ילד עלתה משפחתו לארץ ישראל כאן למד בישיבות הקדושות "בית התלמוד" ו"קול תורה" .הרב גולדשטיין מספר ,ובקולו נמסכים געגועים וגאוה, כי הוא זכה ללמוד מפיו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בשנה האחרונה בה מסר שיעורים בישיבה ורבות קנה לקח מפיו .בארץ ישראל נישא הרב גולדשטיין ולמד במכון 'הרי פישל' בו הוסמך להוראה ולאחר ההסמכה היגר עם משפחתו לקהילת מרנו שבאלפים האיטלקיים .משגדלו ילדיו עבר לקהילת מילאנו בה שימש כעוזרו של רבה הראשי הרב אלפונסו ארביב ואף לימד בבתי הספר המקומיים ושימש כרב באחד מבתי הכנסת תוך כדי שכל שבוע שני לסירוגין לימד תורה ברומא .כעבור שמונה שנים עבר למודנה. במילאנו -קהילה גדולה ,ובה קיימים כל המוסדות והשירותים הקהילתיים .מה הביא אתכם להגר דווקא לקהילה קטנה כמו מודנה ולהתחיל בה הכל מחדש? אכן ,כשקיבלתי את ההצעה לבוא ולכהן כרבה של מודנה ,התלבטתי רבות האם לקחת על עצמי את העול הזה .הסיבה בשלה הסכמתי לבסוף לבוא היא כזו: קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א כשביקשו ממני לבוא למודנה והבנתי שבני המקום רוצים להשקיע בפיתוח היהדות ,הסכמתי לבוא שהרי 'אם אין אני לי מי לי' ,מי יתאים למקום כזה אם לא מי שהוא יליד איטליה וקנה את משנתו בארץ הקודש .ארזנו את המזוודות ופשוט באנו לכאן כשאנחנו נדבקים בהתלהבות הקהילה. כמה יהודים מונה הקהילה? הקהילה מונה כמאה איש כשמעט מהמשפחות שומרות שבת באופן מלא. מנינים קבועים מתקיימים בשבתות ובחגים ולאחרונה הקמנו מניין אף בימי ראשון .המוסד המרכזי הוא התלמוד תורה הפועל בימי ראשון בשבוע ,בו משלימים הילדים את ידיעותיהם ביהדות. אין הרבה צעירים אבל קיים בהחלט גרעין קשה של צעירים אותם אני מקרב והם אכן מחפשים להתקרב ,הן בשבתות והן בכל אירוע יהודי מזדמן .מלבד השיעורים במודנה אני מוסר שיעורים קבועים גם בונציה ומילאנו. הרב גולדשטיין מציג פעילות יחודית של יהדות לבבית ומסבירת פנים הסוחפת אחריה את בני קהילתו .מעניין להיווכח כי הליבה המרכזית של הפעילות מתרחשת סביב שולחן השבת .ביתו של הרב פתוח לרווחה לכל המעונין ,ובכל שבת מתארחים יהודים הבאים להכיר ,לחוש ולהתקרב .החמימות האנושית שמקרינים הרב ומשפחתו יחד עם אוצרות היהדות הבלתי נדלים אותם הוא משפיע מלוא החופן מחוללים פלאות של ממש. זו הגישה המועילה ביותר .לדוגמא, אחד הזוגות ביקש להתקרב ,אך מכיון שגרו באיזור מרוחק לא היה מי שיזמינם לאירוח .לא היה חסר הרבה שהם ינתקו כל קשר עם הקהילה .היינו אז בתחילת דרכנו ומיד כששמענו על כך הזמנו אותם לסעודת ראש השנה ,ומאז הם התקרבו יותר ויותר וכיום הבעל משתתף בשיעורים באופן קבוע. הרב מציג מודל שיכול להתאים לכל רב ובמיוחד בקהילה קטנה -קודם כל אוזן קשבת ולב פתוח לרווחה .השאר יבוא מאליו .ו'השאר' במודנה ,פירושו שיעורי תורה ,ופעילות יהודית מסביב לשעון. לאחרונה הגיע אל הרב יהודי שיצא לגמלאות וביקש לקרוא בתורה ,התברר שהפעם האחרונה בה קרא בתורה הייתה בבר המצווה שלו! אותו יהודי ודומיו פשוט ביקשו מעצמם לטעום מהאור שבקע מביתו של הרב .הגישה הזו גורמת לכך שבמודנה אין מושג של אנטי ,אין פעילים נגד היהדות ,אדרבה ,גם הרחוקים מגלים חיבה ליהדות ומעריכים את מי שמתקדם לחיים מלאים של תורה ומצוות. הגישה הזו זכתה להצלחה מוכחת ,כשבני הקהילה רואים ברב כתובת טבעית לכל נושא .אפילו בבחירות האחרונות שנערכו למועצת הקהילה ,פנו התושבים מיוזמתם לרב וביקשו ממנו לסייע בהרכבת רשימת המועמדים על אף שמדובר במועצה שאין לה קשר לנושאי הדת .הרב הוא משענת לעת צרה ושותף לעת שמחה ,ומשמש כמגשר ומעורב בכל ענין. גם הרבנית גולדשטיין הפכה לדמות מרכזית בקהילה ,הסעודות ואירועים שונים מתנהלים תחת חסותה והטלפון בבית הרב לא מפסיק לצלצל ,כשמעבר לקו נשות הקהילה שמצאו ברבנית אוזן קשבת וכתף מעודדת. מספר הרב" :בתחילה עלתה מחשבה לבוא לכאן רק בשבתות ,אבל הבנתי שכך לא אוכל להציל מאומה .ואכן המציאות הוכיחה את עצמה ,האהבה והקירבה נוצרו רק בגלל שבני הקהילה רואים שאנו מתגוררים יחד עמם וחולקים עמם את חייהם". "מה שחשוב כאן" ,אומר הרב גולדשטיין, "הוא לשמר ככל שניתן את זהותם של היהודים כיהודים .מטבע הדברים תהליכים אלו מתבצעים במאמץ גדול ובאיטיות רבה, כך שקשה לראות את הפירות בשלבים ראשוניים אך כולי תקווה שאצליח בס"ד להעיר במקום רוח של יהדות". בביקורם האחרון של משלחת הרבנים של מרכז רבני אירופה קיבל הרב גולדשטיין בשמחה את אורחיו החשובים וליווה אותם אל מרתפי בנין הקהילה שם הציג את המקום המתוכנן והמיועד לבניית מקווה טהרה .התברר כי הרב מינצברג ממחלקת המקואות במרכז רבני אירופה ראה כבר את המקום והביע את הסכמתו הראשונית לאישור הפעלתו .הרב גולדשטיין שהתעניין רבות בפעילות המרכז רואה בקשר עם רבני מרכז רבני אירופה תועלת מרובה בכדי להפיח את תקוות היהדות המקורית בלבבות שארית הפליטה שנותרה במודנה. באלו תחומים מוסר הרב שיעורים? "בניגוד לשאר המקומות ,באיטליה הייתה יותר רדיפת היהדות מאשר רדיפת היהודים. כלומר ,לא היו כל כך הרבה רדיפות והשמדות גופניות ,אך לעומת זאת הכנסיה שהשפעתה כאן חזקה מאוד השפילה מאוד את היהדות ותורתה ונקטו ברדיפות רוחניות כמו שריפת התלמוד ,שלעתים הם גרועות יותר מרדיפות גופניות .מציאות זו הביאה להשפלת היהדות והתרחקות היהודים מהתורה והמצוות .מציאות זו אנו מבקשים לשנות" השיעורים הם בפרשת השבוע ,מוסר, הלכה ,הסטוריה יהודית .ומסורת ושרשרת קבלה .לפני החגים מתקיימים שיעורים מיוחדים בדיני ומנהגי החג ומהותו הפנימית .הנושא הבא עליו אנו עומדים למסור סדרת שיעורים הוא התפילה. האם לעובדה שהקהילה עתיקת יומין מההיבט היהודי -השפעה על רוח המקום? בהחלט .ההיסטוריה שלנו ארוכה ומפוארת וגדולי תורה מפורסמים כיהנו כרבני המקום כמו רבי רפאל הכהן בעל "זרע אמת" ועוד. יש כאן מעין גאוות יחידה שהרי גם בני הקהילה הם איטלקיים שורשיים מדורי טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 13 דורות ושמותיהם האיטלקיים מעידים על כך .על הגאוה המקומית תעיד העובדה שבן מודנה המשמש כאחד הכתבים בעיתון יהודי כללי כתב על עצמו שהוא מגיע מקהילה קטנה ומפוארת. יש כבוד לכיפה? בניגוד לשאר המקומות ,באיטליה הייתה יותר רדיפת היהדות מאשר רדיפת היהודים .כלומר ,לא היו כל כך הרבה רדיפות והשמדות גופניות ,אך לעומת זאת הכנסיה שהשפעתה כאן חזקה מאוד השפילה מאוד את היהדות ותורתה ונקטו ברדיפות רוחניות כמו שריפת התלמוד, שלעתים הם גרועות יותר מרדיפות גופניות .מציאות זו הביאה להשפלת היהדות והתרחקות היהודים מהתורה והמצוות .מציאות זו אנו מבקשים לשנות. מלאחר המלחמה ועד לאמצע שנות התשעים כיהן במקום הרב לאטס שבזכות אישיותו ופעליו נשמרה במקום פינה חמה ליהדות. בנו אשר הוא רופא יודע ספר המשיך את רבנות אביו ומעת שעלה לארץ חיפשו חברי הקהילה רב חילופי שיכהן במקום. לא קשה לכם החיים ללא מוסדות חינוכיים פעילים? תשובתו של הרב גולדשטיין מפתיעה ומגלה מציאות נדירה מאוד באיטליה ובאירופה כולה" .בתי הגדולה לומדת בביה"ס במילאנו .ובני הצעירים לומדים בבית הספר המקומי כשזוגתי ואני משלימים עמם את החומר בלימודי היהדות .על אף שברוב ערי איטליה כלל לא פשוט להתהלך ברחוב חבושי כיפה, בניי צועדים לבית הספר כשכיפה על ראשם ואדרבה ,הדבר מוסיף להם כבוד והערכה". הרב לוי חזן ממארגני הביקור של המשלחת באיטליה 14 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א מודנה נמצאת במחוז שהוא מעוז השמאל האיטלקי .בניגוד לשמאל בארץ ישראל, כאן השמאל הוא שמאל אמיתי של גויים סובלניים ...אף יש לנו קשר מצוין עם השלטון המקומי ואף עם דתות אחרות, כשכמובן הדת הדומיננטית כאן היא הדת הקתולית .אספר לך דוגמא שתלמד על הכלל -כמובן שבניי לא הולכים לבית הספר בשבת .באחת השנים ראיתי כי לשבת נקבעו חלק נכבד משיעורי המתמטיקה והפיזיקה .בעקבות זאת שוחחתי עם המנהלת והסברתי לה עד כמה יהיה קשה לבני להחסיר שיעורים כה רבים ממקצועות כה מרכזיים .המנהלת האזינה והסבירה שקשה לה להחליף את המערכת .אך לבסוף בשביל תלמיד אחד היא הפכה את המערכת כולה והזיזה את שיעורי הדת לשבת ,כך שבני לא ייאלץ להפסיד מאומה. בית הכנסת של מודנה שוכן לצד הארמון העירוני ונבנה בשנת תרל"ד על ידי הקהילה היהודית בסגנון לומברדי. האם ביהכנ"ס פעיל? יש לנו שני בתי כנסת -גדול וקטן. מודנה נמצאת באיזור קר מאוד ובימות נציגי המרכז מעניקים לרב גולדשטיין את שו"ת רבני אירופה והמאסף הכשרות החורף שורר קור עז בביהכנ"ס הגדול ופשוט לא שייך לחמם אותו .לכן בחורף אנו משתמשים בבית הכנסת הקטן .שני בתי הכנסת הינם עתיקים ומרהיבי עין. התיירים המתיירים במודנה מתפלאים למראה בית הכנסת המפואר הנמצא במרכז העיר .עובדה זו מוכיחה שבעבר מקום זה שוקק היה חיי יהדות' ,אומר הרב גולדשטיין' ,הנה במרחק מה מכאן נמצא הארכיון העשיר של הספרות שהיתה כאן בעירנו ורבים מהכתבים החשובים ביותר ליהדות היו והינם עדיין בספריה ובארכיון העירוני ,עובדה שמלמדת על החיים היהודים התוססים שהיו במקום. הרב גולדשטיין מציין את העובדה המעניינת שמיקומו של בית הכנסת הגדול ובניין הקהילה נטוע בחלק החשוב ביותר מבחינה ממשלתית בסמוך ממש למקומות החשובים ביותר לארמון המלך ובתי תיפלתם .וזאת על שום ההערכה וההערצה שהביעו ראשי העיר והמלוכה ליהודי המקום שהיוו גורם מכריע בכלכלה ובכל התחומים' .הלוואי' ,מסכם הרב גולדשטיין' ,שנוכל לשמר ואף להפיח את רוח היהדות מחדש'. יש לכם קשר עם שאר רבני איטליה? בודאי ,יש לי קשר חם ופורה עם כל רבני איטליה .הקשרים מתבטאים הן במישור הרשמי והן במישור הבינאישי כשאנו שומרים על קשרי ידידות חמים. מה לגבי התכניות לעתיד? "קיים במקום כר נרחב לפעילות ותמיד יש לאן להתקדם" .בנקודה זו מציג הרב תכנית שאפתנית ומהפכנית ' -עזרה נוספת תמיד תוכל להועיל ,לכן יזמנו את התכנית הבאה -במודנה ובערים הסמוכות אליה פארמה ובולוניה קיימות אוניברסיטאותמפורסמות ואיכותיות המושכות אליהן גם סטודנטים ישראליים רבים .אוניברסיטת בולוניה היא העתיקה באירופה .אנו יוזמים כעת תכנית מהפכנית -סטודנטים דתיים שיגיעו ללמוד באוניברסיטאות הללו יקבלו מאיתנו סיוע בכל תחום לו יזדקקו ובמיוחד בדיור ,ובתמורה הם ישתלבו בפעילות היהודית במקום .זו תכנית שקידמנו בעצמנו וכיום התחלנו במשפחה שומרת שבת שאבי המשפחה לומד רפואה באוניברסיטה המקומית בעוד הם עובדים יחד עמנו לקידום היהדות'. הרב גולדשטיין: "מודנה היא קהילה שהאופטימיות חלק בלתי נפרד ממנה .העובדה הזו נגעה ללבי! בדרך כלל הבעיה של קהילות אירופה היא הפסימיות -יהודים שאינם מאמינים כי ניתן לשמור על קשר כלשהו עם היהדות .אבל במודנה הקהילה מלאת רצון להתקדם ולחזק את הקשר שלה עם התורה והמצוות. יהודי המקום אינם מסתפקים בלשמש מעין מוזיאון לתפארת העבר וזה מה שיפה כאן" זהו סיפורה הנוגע ללב של קהילה קטנה חמה ואופטימית ,שנושאת בגאוה את מורשת העבר המזהיר ,ונושאת עינים אל העתיד מעורר התקוה בזכותו של הרב הבלתי נלאה המוקדש כל כולו לעבודת הקודש וצופה מהפכה רבתי בחיי הרוח של בני קהילתו . טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 15 מדע הכשרות מוצרי מזון הרב דב לנדאו ,ירושלים חבר ועד הכשרות של בד"צ חוג חתם סופר ב"ב אורז במס' ברכות )לז( משמע ,שאם אוכלים אורז מבושל - מברכים לפניו בורא מיני מזונות ולאחריו בורא נפשות, ואם כוססים את האורז מברכים לפניו בורא פרי האדמה .על הדוחן נחלקו הדעות אם מברכים שהכל נהיה בדברו או בורא מיני מזונות .ומדוע מברכים על האורז בורא מיני מזונות ,אף שאינו מחמשת מיני דגן? משום שהוא מזין וכן זהו טעמם של הסוברים לברך מזונות. ונחלקו הדעות מהו האורז ומהו הדוחן .רש"י מפרש: אורז -מי"ל .דוחן -פנ"ץ .תוספות מביאים שיש מפרשים ריז"ו .ולהאי פירוש יש לפרש דדוחן היינו מי"ל .וכך הביא הב"ח )סי' ר"ח( דאיכא ספק באורז ודוחן ,דמהרי"ל כתב שדוחן הוא ריי"ז ואורז הוא היר"ז ולא כמו שאומרים העולם אורז לישניה מוכיח עליו שהוא ריי"ז אכן בערוך כתב אורז הירז"א ונפקא מיניה לעניין ברכה. כשנעיין במנהגי מהרי"ל נראה ששם מובא בזה"ל: ואמר מהרי"ל שמנהג שלו לברך על דוחן לפי פירושו 16 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א שברכתם בספק בציבור הרחב הולכת וגוברת הדרישה לציין ברכות מוצרי מזון על גבי האריזות העוטפות אותם .האם ניתן להיענות לדרישה זו? במאמר שלפנינו נכתוב ונפרט על כמה מוצרי מזון בודדים ,שיש ספק לגבי ברכתם הראשונה .מסתבר ,כי לפחות לגבי המוצרים שנפרט כאן לא ניתן לרשום חד משמעית מהי הברכה .רשימה עדכנית. שהוא ריי"ז בורא מיני מזונות ,ועל אורז שהוא היר"ז שהכל נהיה בדברו. הב"ח מסיק ומסכם מחלוקת זו ,שלא לאכול לא היר"ז ולא ריי"ז שהוא אורז או דוחן מבושל בין שהוא שלם בין נתמעך יפה, אלא בתוך הסעודה .הט"ז מביא את דברי חמיו הב"ח ,וכתב שלדעתו ,כיון שעכ"פ אין באלה הברכות מעין שלש ,ואין כאן ספק רק בברכה ראשונה אם תהיה שהכל או במ"מ ,יש לברך על רייז והריז שהכל ואחריו בורא נפשות רבות. המשנה ברורה )ס"ק כ"ה( מביא בשם הגר"א שאורז הוא רייז ומברך עליהם בורא מיני מזונות .והוסיף בשער הציון )ס"ק ל"א( לפי מה שהבאתי לקמן שעל הכל חוץ ממים ומלח ,אם בירך בורא מיני מזונות - יצא ,בוודאי יש לסמוך ולברך בורא מיני מזונות על רייז ובפרט לפי המבואר בביאר הלכה בשם כמה פוסקים ,שסוברים שכל דבר שאנו רואין דזיין מברך בורא מיני מזונות ובוודאי ריי"ז בכלל זה .הרב בעה"ת בסדר ברכת הנהנין )פ"א סעיף י"א( פוסק כט"ז וכותב :מנהג העולם שמפרשים אורז -רייז ,דוחן -הירז אבל יש מפרשים אורז -הירז ,דוחן -רייז. לפיכך ירא שמים לא יאכל בין אורז בין דוחן, בין שלם בין נתמעך כי אם בתוך הסעודה, וכשאוכל שלא בתוך הסעודה יברך שהכל על כולם .כידוע ישנם המקפידים לנהוג כגר"א לברך מזונות על אורז מבושל ,ויש המברכים שהכל )עי' שו"ת דברי יציב או"ח סי' פ"ב(. כמובן ,שאלה זו תהיה גם לגבי פצפוצי אורז; אלה המברכים בורא מיני מזונות על האורז יברכו גם על הפצפוצים ,ואלה המברכים שהכל על אורז יברכו כך גם על הפצפוצים. וזאת צריך לדעת שפצפוצי אורז בכל מקרה מבושלים הרבה או מעט .אלא שיש פצפוצי אורז שנעשה על ידי שמבשלים את האורז ,אמנם אינו הופך להיות דייסתי, לאחר מכן גרגרי האורז עוברים בין שני מכבשים גדולים המועכים אותם ,ומשם הם עוברים אל תוך תנור האופה אותם .סוג שני של פצפוצי אורז הוא אורז המפוצץ על ידי לחץ חזק .ואכן נמצא בשו"ת אגרות משה )אבהע"ז ח"א סי' קי"ד( שעל רייס קריספעיס אם הוא מגוף האורז ,מסתבר שיש לברך במ"מ אף בלא ניכר הפרי ,ואם הוא מקליפות צריך לברך שהכל. אולם שונה תהיה השאלה איזה ברכה מברכים על פריכיות אורז .תהליך ייצור הפריכיות שונה מהפצפוצי אורז .הפריכיות אינן עוברות בישול ,אלא מתיזים על האורז מים כדי שיקלוט אחוז מסויים של לחות, )יש המוסיפים מלח( .גרגירי האורז מוכנסים אל תוך מבנה מיוחד בצורת הפריכיות המבנה נסגר בצורה הרמטית והחום בתוך מבנה קטן זה הוא גבוה במיוחד .מרוב החום כל גרגיר אורז מתפוצץ ,כפי שאנו מכירים את התפוצצות הפופקורן האורז לח ואין לו מקום לאן לברוח ,לכן גרגירי האורז נדבקים זה לזה. השאלה היא ,האם גם כאן ,מאחר ויש לחות באורז ,נחשיב אותו לאורז מבושל, ומי שמברך על אורז מבושל מזונות יברך גם כאן מזונות ,או אולי מאחר ואין עיקר אכילת האורז בצורה זו ,דהיינו אין תהליך זה נחשב לבישול ,לכן נברך בורא פרי האדמה כפי שצריך לברר על אורז שנכסס. וייתכן שנברך על הפריכיות ברכת שהכל מחמת הספק. ואכן נחלקו דעתם של פוסקי דורנו ,אם לברך בורא מיני מזונות או בורא פרי האדמה או שהכל .בספר וזאת הברכה )הוצאת שנת תשנ"ד( מביא ,שהגרש"ז אויערבאך הורה שכיון שלא נתבשלו ורק נתפחו בחום מברכיםעליהם בורא פרי האדמה. וכן הורה לו שיינברג הגח"פ והגר"מ שטרנבוך וכן כתב באור לציון .יש אומרים לברך בורא מיני מזונות כיון שנדבקו על ידי החום .דבר זה מובא בשם אחד מגדולי הדור .ובשם הגרי"י פישר שברכתו שהכל כיון שלא ניכרת צורתו. המסקנה היא שעל מוצרי האורז אי אפשר לסמן בצורה וודאית מהי ברכתם. אגוז קשיו אגוז הקשיו כידוע הוא חלק הנראה כעין פיטם לפרי הקשיו מקובל אצל רבים לברך על אגוז זה בורא פרי העץ ולא פרי האדמה, וכך הכרעתו של האור לציון )ח"ב עמ' ש"ו( אולם בכל זאת ,בספר ילקוט יוסף )ח"ג סי' ר"ג( סבור הגר"ע יוסף ,שברכת אגוז הקשיו הוא בורא פרי האדמה ,משום שאין הוא עיקר הפרי ,ודינו כפי דינם של חלקים של הצלף שאינם עיקר הפרי. אגוזים ושקדים מצופים מה נברך כברכה ראשונה על שקדים ,אגוזים ובוטנים מצופים וכיו"ב .במשנה ברורה )סי' ר"ד ס"ק נ"א( פסק ששקדים המחופים בסוכר -אף שהם מחופים לגמרי -מברכים עליהם בפה"ע ,ואף שיש בו הרבה סוכר ויותר מהפרי עצמו -מ"מ הפרי עיקר. אולם בנידון דידן השאלה היא מה העיקר. ולכן כתב בשו"ת דבר יהושע )סי' קט"ו( כשנשאל בדבר צמוקים מצופים בשוקולד, שתלוי הדבר מה העיקר שרוצה לאכול ומה הטפל ,אם רוצה לאכול בעיקר את הצמוקים -צריך לברך העץ ,ואם השוקולד עיקר אכילתו -צריך לברך שהכל ,ואם שניהם עיקר -יברך על כל אחד לחוד ברכה הראויה לו .ואם אינו יכול להפריד ביניהם בודקים מהו הרוב ,שאם הרוב שוקולד -מברך על השוקולד ופוטר את הצמוקים ,ואם הרוב צמוקים - טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 17 מברך על הצמוקים ופוטר את השוקולד; שכל שהוא הרוב הוא העיקר .ואם ספק מברך על הכל ברכת שהכל. האגרות משה )או"ח חלק ג' סימן ל"א( סובר שצריך לברך על שניהם .וכיון שמחופים, ואינו יכול לברך תחילה על הצמוקים, יצטרך לכוין כשמברך שהכל על השוקולד שלא לצאת בו על הצמוקים .ואם יש לו גם צמוקים שאינם מחופים או שאר מין עץ - יברך על הצמוקים תחילה ,או על שאר מין העץ ,ואח"כ יברך על השוקולד שהכל. הבן איש חי )פרשת פנחס אות ט"ו( מדבר גם הוא על השקדים המחופים ,ודעתו היא שראוי להורות להפריד את הסוכר מהשקדים ,לברך על השקדים בפה"ע ועל הסוכר שהכל .בכף החיים )סי' ר"ד אות נ"ו( כתב לברך שהכל על הסוכר ,ואח"כ בפה"ע על השקד. לגבי הבוטנים המצופים עם קמח -יש המפרידים את הציפוי ומברכים עליהם בורא מיני מזונות ,ולאחר מכן מברכים על הבטנים בורא פרי האדמה .ויש שמברכים בורא מיני מזונות בלבד. בספר וזאת הברכה מהדורת תשנ"ב הביא בשם הגרש"ז אויערבאך ,שאף שהציפוי מכיל קמח חיטה אין הוא נחשב אלא כתבלין ,ומברכים ברכת בורא פרי האדמה. ובמהדורת תשנ"ט הביא בשם הגרש"ז אויערבאך לברך ברכת בורא מיני מזונות בלבד. יין עם מים אין ספק שאם נתערב קצת מים אל תוך היין עדיין ברכתו בורא פרי הגפן .אך נחלקו הדעות עד כמה מים אפשר להוסיף .הבית יוסף )או"ח סי' ר"ד סעיף ה'( מדבר על שמרי יין שהוסיפו עליהם מים ,והוא סבור שאם נתן שלש מדות מים ומצא ארבע, 18 כלומר שנתן שלשת רבעי מים הכוס והוסיף עליה רבע יין ,דינו כיין מזוג ,ומברך בורא פרי הגפן .מיהו הוא הוסיף -היינו ביינות שלהם שהיו חזקים ,אבל יינות שלנו שאינם חזקים כל כך אפי' באופן זה, אינו מברך עליו בורא פרי הגפן ,ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום .לעומתו סבור הרמ"א שדבר זה הוא בלבד שלא יהא היין אחד משישה במים ,כי אז וודאי בטל. הרבה נתקשו בדבריו של הרמ"א .מכל מקום נראה מדברי האחרונים שלמדו בכוונת הרמ"א שאפשר להוסיף ביין עד שיהיה ששית במים .ולדעת הבית יוסף מותר להוסיף פחות מים. הרב בעה"ת בשו"ע )שם סעיף ט'( כתב :יין שמזגו במים ,אפילו המים הם הרוב ,מברך עליו בורא פרי הגפן ,אם הוא יין חזק שראוי לשתיה ע"י מזיגה גדולה כזו ,ודרך בני אדם לשתותו במקום יין ע"י מזיגה זו ,שאל"כ בטלה דעתו אצל כל אדם .ואם היין הוא אחד משישה במים ,שיש במים ו' פעמים כמותו ,אין מברכין עליו בפה"ג בכל עניין, שאע"פ שיש בו טעם יין אינו חשוב כלום בששה חלקים מים. לפי האמור לעיל ,שאלת הברכה תבוא על פטרונה רק אם יהיה כתוב על תויות בקבוקי היין כשר לברכת בורא פרי הגפן אף לפי שיטת הבית יוסף" ,ואז הכוונה )הודעה בעקיפין( שיש מים ביין אלא שכמות המים אינה רבה כפי היתרו של הרמ"א .ולכן לנוהגים כבית יוסף אין להוסיף מים ליין ,ואף הנוהגים כרמ"א אם יוסיפו -יוסיפו רק מעט .או שבמקרים שיש מים יהיה כיתוב כפי שברבנות הראשית היתה בעבר כוונה ,לחייב את בעלי היקבים לסמן על גבי הבקבוקים "כשר לברכת פרי הגפן לנוהגים כרמ"א" והדבר לא יצא לפועל .ובמקרה שאין תוספת מים יהיה רשום ללא תוספת מים. קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א מצה ומציות שאלת מצה ומציות היא שאלה מעניינת, שאינה ידועה לכל האם מברכים על אלה המוציא לחם מן הארץ או ברכת מזונות. בשו"ע או"ח )סי' קס"ח סעיף ז'( מובאים כל הדעות של סוגי המאפה שעליהם מברכים בורא מיני מזונות .אחד מהם הם כעבים יבשים שכוססין אותם ,והם הנקראים בישקוניש וכפי שכתב המשנה ברורה מאפה זה נעשה רק מקמח של אחד מה' מיני דגן ,אך באפייתן נעשים יבשים כל כך עד שנפרכים ואין זה נקרא אוכל אלא כוסס ,ואין דרכם לאכול מזה הרבה ,לכן אין לו דין פת .בשו"ע בסעיף שאח"ז נפסקה הלכה נוספת :לחמניות ,אותן שבליללתן עבה שקורין אובליאש לחם גמור הוא, ומברך עליו המוציא וכו' וכתב המשנה ברורה שמאפה זה הוא לחם גמור שנעשה רק מקמח ומים כשאר פת ,ואף שהם דקים, מכל מקום לא הוי כמו כעבים יבשים ,שהם יבשים מאוד ואינם עשויים לאכילה ,ורק כוססין אותם לקינוח ,אבל אלה עשויים לאכילה. לכאורה ,כאשר אנו לומדים פשוט נראה שמצות צריך לברך עליהם המוציא לחם מן הארץ ,משום שאינם עומדים בתנאים הנ"ל .א' הם אינם נכססים כתיאור הנ"ל משום שאינם יבשים מאוד ,ב' הם אינם עשויים לקינוח אלא לאכילה וקביעת סעודה. קליפות מסוכרים בשו"ת אהל יצחק )סי' ד'( העלה שיש לברך על המצה לאחר הפסח המוציא וברכת המזון ,וכן כתב בספר חוקת הפסח )סי' תפ"ב( וראה עוד באבני שוהם )ח"א סי' י"ז( שהעיר על מה שנתפשט המנהג בארה"ב לברך על המצה לאחר הפסח בורא מיני מזונות ,וכתב שהעיקר בזה שדין המצה כדין לחם גמור גם בכל ימות השנה. המגן אברהם )סי' ר"ב ס"ק י"ז( הביא ,שנחלקו הדעות איזה ברכה מברכים על קליפי התפו"ז מראנצי"ן( אם בורא פרי האדמה או בפה"ע. בשו"ע בעל התניא )סעיף ט'( מכריע לברך על קליפי מרנצין מרוקחים בפה"א, ולעניין הלכה לכתחילה יברך בורא פרי האדמה ,שאז יוצא לדברי הכל .ואם בירך בורא פרי העץ -יצא ,שספק ברכות להקל .במשנה ברורה )ס"ק ל"ט( מכריע לברך מספק שהכל .ואם בירך פה"ע או בפה"א יצא. לסיכום :הספרדים ועדות המזרח נוהגים לברך על המצה לאחר הפסח בורא מיני מזונות ומעין שלש ,ויש להם על מה שיסמוכו .וחסידים ואנשי מעשה נוהגים לאכול המצה בתוך סעודה של פת גמור ,או שקובעים סעודתם על המצה ,ואז מברכים המוציא וברכת המזון ,וצריכים נטילת ידים. ומנהג האשכנזים לברך על המצה המוציא וברכת המזון .וחולה שאינו אוכל פת אלא מצה ,מברך עליה המוציא וברכת המזון. צדדי השאלה בנושא הברכה על קליפות סובבים בעיקר על הציר אם קליפות נחשבות למאכל רגיל או לא ,שאם נחשבים הם למאכל רגיל -ברכתו תהיה בורא פרי העץ .ולכן הקביעה לעניין ברכה תקבע גם לנושא המעשרות ,כפי שיבואר בקטע המדבר בנושא המעשרות. וכאן נשאלת אכן השאלה מה עלינו לרשום על גבי אריזת קליפות מסוכרים או מצופים בשוקולד? רבים דנו בשאלה זו .להלן נביא חלק ממראה המקומות המובאים בשו"ת יחווה דעת )ח"ג סי' י"ב( :שיורי כנסת הגדולה )סי' קנ"ח הגהות בית יוסף אות א'( כתב שעל המצה מברך המוציא וברכת המזון לפי שאינה קשה כל כך .בשו"ת גינת וורדים גן המלך )סי' ס"ד( כתב שמצה שעושים לפסח ,מן הדין היה ראוי לדונה כפת הבאה בכיסנין לברך עליה בורא מיני מזונות ,כיון שהיא יבשה וכוססים אותה ,אלא שבהיות ומצה זו -לחמו של חג הפסח ,מברכים עליה המוציא וברכת המזון .משמע שמצה הנעשית בשאר ימות השנה מברכים עליה בורא מיני מזונות ,וכן כתב בשו"ת חינא דחיי אך בשו"ת בית דוד )סי' ע' וסי' פ"ג( העלה שיש לברך על המצה המוציא וברכת המזון ,והטעם לפי שעשיית פת כיסנין שכוססים אותו הוא באופן שלאחר שנאפה כהוגן חוזרים ומכניסים אותו לתנור על מנת שיתייבש ביותר ,או שלכתחילה משהים אותו בתנור עד שיתייבש יפה יפה ,אבל מצה -אין יבשותה אלא מחמת דקותה ,ולכן דינה כפת ממש .ועוד יש לחלק בין פת הבאה בכסנין שאין דרך בני אדם לקבוע סעודה ,אבל מצה שנעשית על מנת לקבוע סעודה עליה בפסח ,הואיל וחל עליה שם פת לא פקע מעליה דין פת גם לאחר הפסח .והחיד"א במחזיק ברכה )סי' קנ"ח אות ה'( כתב לפקפק על דברי הבית דוד ,שאף שגם המצה נעשית כדרך כיסנין מכל מקום בפסח שקובע סעודתו עליה דינה כפת גמור משא"כ לאחר הפסח שיש לברך עליה בורא מיני מזונות ומעין שלש כדין כיסנין ורוב המון העם נוהגים לחשוב המצה לאחר הפסח כדין כיסנין ומברכים עליה בורא מיני מזונות .וסיים :אמנם אחר ההשקפה היטב יש לקיים דברי הבית דוד, מכל מקום ירא שמים מהיות טוב לא יאכל מצה לאחר הפסח אלא אם כן קובע סעודתו עליה ,שאז מברך המוציא ובהמ"ז. מיני מאפה יכולים לשבת בצוותא באחדות ספרדי ואשכנזי; הם יאכלו עוגה ,הספרדי יברך על העוגה ברכת מזונות והאשכנזי המוציא. וההסבר לכך הוא ע"פ המחלוקת הידועה בין הבית יוסף והרמ"א בשו"ע )סי' קס"ח סעיף ז'( מה הקובע לברכת טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 19 מזונות .הבית יוסף כתב :פת הבאה בכסנין מברך עליו בורא מיני מזונות ולאחריוברכה אחת מעין שלש וכו' .יש אומרים שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה ,והוא שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה .הרמ"א כתב :ויש אומרים שזה נקרא פת גמור ,אלא אם כן יש בהם הרבה תבלין או דבש ,כמיני מתיקה שקורין לעקי"ך ,שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר וכן נוהגין. פרי הפאפיה אינו גדל ככל פרי על ענף הגדל על העץ ,אלא הפרי גדל כשהוא דבוק אל הגזע ,ועל ענפיו גדלים עלים בלבד .בפרט נוסף שונה עץ זה מכל עצי הפרי ,שענפיו וגזעו חלולים .ונסתפקו האחרונים אם נוהגים איסור ערלה בפירות עץ זה; יש אוסרים ויש מתירים או מסתפקים, ולכן לא יצאנו מכלל הספק .כמו כן נסתפקו מהי הברכה שמברכים על הפרי לפני אכילתו; בורא פרי העץ ,בורא פרי האדמה או שהכל פאפיה פרי הפאפיה אינו גדל ככל פרי על ענף הגדל על העץ ,אלא הפרי גדל כשהוא דבוק אל הגזע ,ועל ענפיו גדלים עלים בלבד. בפרט נוסף שונה עץ זה מכל עצי הפרי, שענפיו וגזעו חלולים .ונסתפקו האחרונים אם נוהגים איסור ערלה בפירות עץ זה; יש אוסרים ויש מתירים או מסתפקים ,ולכן לא יצאנו מכלל הספק .כמו כן נסתפקו מהי הברכה שמברכים על הפרי לפני אכילתו; בורא פרי העץ ,בורא פרי האדמה או שהכל. הראשון שידוע לי שדן בנושא הוא שו"ת רב פעלים )ח"ב סי' ל'( ,ובעיקר דבריו הוא קושר את הנושא לשאלת ערלה בחצילים הקרויים בדינגא"ן הוא מביא בשם הרב מהר"א ישראל במחנה ישראל )סי' ר"ן( ,שכתב וז"ל :לענין היתר אכילה הבדינגא"ן דלא חיישינן משום ערלה ,עיין להרדב"ז )ח"א סי' רצ"ו( ,וגם בחדשות )סי' תצ"ט( מ"ש בזה ,וראיתי בכ"י בגליון הרדב"ז ,מכתיבת ידו של הרב הקדוש מהר"ש גרמיזאן ז"ל, דאיתא בתוספתא דכל דבר שמוציא פירות תוך שנתו וזריעתו ,אינו נקרא אילן 20 לענין ערלה ,ואינו אלא ירק .והבדינגא"ן עינינו הרואות דמוציא פירות תוך שנתו ,וכן נראה דעת מרן ז"ל בספר הקצר )סי' ר"ג(, שפסק על המאיזיס בפה"א ,והרואה יראה בכ"י שם )סי' ר"ג( שתלו אותם המאיזיס עם הבדינגא"ן .וכ"כ בספר מעשה רקח בתחילת הספר בשם תשובות הרמב"ם ז"ל ,וכן ראיתי כתוב בכ"י להרב הקדוש בעל חסד לאברהם ז"ל ,ששאל לתלמידי מרן ז"ל ולתלמידי מהרח"ו ז"ל ,ואמרו אוכלים שראו אותם הרבנים הנז' והיו מברכים עליהם בפה"א ,והיו אומרים שהם מין ירק שמוציא קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א פירות בתוך שנתו ע"כ .והנאני הדבר דבאמת פה עיה"ק ירושלים תוב"ב לא ראיתי לשום חסיד וחכם שחששו לאסור הבדינגא"ן, וכולם אוכלים אותו ,אע"פ שהם מחמירין לעצמן בכמה חומרות ומתנהגים בכמה מיני קדושות בעשר ידות כמדובר בם נכבדות, ויש להם על מה לסמוך באכילת הבדינגא"ן עכ"ל .והדברים אלו רמזם בספרו כסא אליהו )יו"ד סי' רצ"ד( ,ע"ש .הרי מצינו עוד סימן מובהק לירק בתוספתא שהביא הגאון הגדול מהר"ש גרמיזאן ז"ל ,שכל דבר שמוציא פירות תוך שנתו לזריעתו אינו אלא ירק ,והגם כי בתוספתא נקיט להאי סימנא לענין ערלה ,י"ל דכ"ש הוא דסמכינן אהאי סימנא לענין ברכה. ועוד הא מצינו להרא"ש ז"ל דסימנא דהביא בתוספתא לענין כלאים נקיט ליה גם לענין ברכה .וה"ה בסימן זה דנקיט התוספתא לענין ערלה סמכינן עליה גם לענין ברכה ,על כן זה העץ דנידון השאלה שהוא מוציא פירות תוך שנתו לזריעתו הא ודאי דירק הוא ,ומברך על פריו בפה"א ,ואין בו איסור ערלה. עי' בשו"ת מנחת יצחק )ח"ט סי' ק"ח( שהביא שבספר חתן סופר שער האילנות הביא כל השיטות בזה .עי"ע בשו"ת שבט הלוי )ח"ו סי' קס"ה( שו"ת יחוה דעת )ח"ד סי' נ"ב( אלא שבכל זאת לא הכל מסכימים שברכתם היא בורא פרי האדמה ,ולכן גם כאן מידי ספק לא יצאנו . עם ראש ממשלת אסטוניה מר אנדרוס אנסיפ ראשי הממשל באסטוניה בקבלת פנים מפוארת למשלחת מרכז רבני אירופה המשלחת אשר ביקרה לאחרונה באסטוניה נפגשה עם הנשיא תומס אילבס וראש הממשלה אנדרוס אנסיפ ,אשר קיבלו את הרבנים בכבוד מלכים .במחווה יוצאת דופן ,ערך רה"מ לרבנים סיור בביתו, והנשיא הבטיח" :אתם יכולים לסמוך על תמיכתה של אסטוניה בעניין החוק נגד השחיטה הנדון בפרלמנט האירופי" מרדכי ימיני משלחת רבנים מטעם 'מרכז רבני אירופה' שבה לאחרונה מביקור בן שלושה ימים בטאלין ,בירתה של אסטוניה .המשלחת הגיעה לביקור בקהילה היהודית בעיר בכדי ללמוד על ההצלחה האדירה שפוקדת את הקהילה המקומית וליישם הצלחה זו בקהילות נוספות ,כמו כן ,השתתפה המשלחת בפתיחה חגיגית של "בית המדרש" בקהילה. חברי המשלחת נפגשו בין היתר עם ראש הממשלה ונשיא המדינה .המשלחת כללה את הרה"ג יעקב דוד שמאהל שליט"א, דיין בקהילת שומרי הדת באנטוורפן וחבר 'מועצת רבני אירופה' ,הרה"ג בנימין יעקב שליט"א ,רב ראשי בהולנד וחבר 'מועצת רבני אירופה' ,הרה"ג יצחק שוחט שליט"א, יו"ר ועד הרבנים באנגליה ורב קהילת 'מילל הילל' בלונדון ,הרב אריה גולדברג ,סמנכ"ל 'מרכז רבני אירופה' והרב אשר גולד ,אחראי קשרי החוץ. שני המנהיגים ,פירטו באוזני חברי המשלחת את התמיכה הרבה שהם מציעים לקהילה היהודית בראשות הרב שמואל קוט ,רבה הראשי של אסטוניה ,והתגאו באחוזים הנמוכים ביותר של האנטישמיות בארצם. "אחרי הכל ,אנחנו בעצמנו ,העם באסטוניה, הרווחנו מהסבלנות שלנו כלפי היהודים. היהודים תרמו לאסטוניה בכל התחומים" סיפר הנשיא מר תומס אילבס לרבנים. ראש ממשלת אסטוניה ,מר אנדרוס אנסיפ, סיפר בערגה על ביקורו בארץ ישראל, ושיתף את הרבנים כי "חלומו" הוא לקחת את בתו הצעירה לביקור בארץ. הרבנים ,כל אחד בתורו ,הודו לראשי הממשל על תמיכתם הרבה לקהילה היהודית וציינו כי אין זה מובן מאליו .בפגישה עם הנשיא טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 21 הנשיא מעניק לרבנים כמזכרת את ספר ההיסטוריה של שנות הכיבוש של אסטוניה העלה הרה"ג יצחק שוחט את חוק השחיטה שעולה שוב לדיון בפרלמנט האירופאי בזמן הקרוב ,לפיו יחוייב בשר שנשחט בצורה כשרה להיות מסומן .על כך הגיב הנשיא כי "אתם יכולים לסמוך על תמיכתה של אסטוניה בנושא זה". הקהילה היהודית באסטוניה היא קהילה מיוחדת במינה .על אף מימדיה הקטנים מבחינה מספרית ,פוקדת את הקהילה המקומית פריחה מרשימה .בקהילה המונה כ 2000-יהודים ,בית ספר יהודי עם כ 300-תלמידים ,שירותי רווחה ,בית כנסת ומרכז קהילתי מפואר ,לפי כל קנדה- מידה אירופאי ,שנחנך לפני כשלוש שנים, ומסעדה כשרה. ביקורם של הרבנים נפתח בערב חגיגי ומיוחד שנערך בקהילה לכבוד פתיחתו של "בית המדרש" .הרב שמואל קוט ,רב המדינה ,ומי שעומד מאחורי ההצלחה האדירה של הקהילה המקומית ,פתח באמרו כי "עד עתה בנינו את ה'גוף' של הקהילה ,כעת הגיע הזמן לנפוח בו גם בפגישה עם ראש הממשלה 'נשמה'" כשכוונתו לסדרת השיעורים המרתקים שפתיחתו של בית המדרש היא הסימן להתחלתם. בין הכיתות השונות ולהציג בפני תלמידי החמד שאלות שונות וללמוד על ידיעותיהם המרשימות בשפה העברית וביהדות. לאחר הצגת סדרות השיעורים השונים, שמות המרצים וזמני ההרצאות ,הוזמנו בזה אחר זה ,חברי משלחת 'מרכז רבני אירופה', לשאת דברי ברכה המלווים בשיעור תורני "התייחסות ההלכה לבעיות מרתק. המודרניות" ,ו"היחס הנכון לאנטישמיות", היו רק חלק מהנושאים שעלו בנאומיהם של הרבנים שליט"א .בתום חלק השיעורים, כאשר כל בני הקהילה יושבים מרותקים ושותים בצמא את הדברים ,נפתח החלק הבלתי-פורמאלי של הערב ,במהלכו ניתנה האפשרות לכל אחד מבני הקהילה להציג בפני הרבנים שאלות. לאחר מכן ,התלוו הרבנים למוזיאון היהודי שבבניין הקהילה היהודית .שם הוצגה בפניהם ההיסטוריה הכואבת של הקהילה היהודית המקומית ,אשר נמחתה לחלוטין בזמן מלחמת העולם השנייה .המדריך שליווה את הרבנים סיפר אף כי אסטוניה הייתה בין המדינות הראשונות עליהן הכריזו הנאצים כ"יודן-ריין" – נקייה מיהודים. למחרת הגעתם של הרבנים ,ערכה המשלחת סיור במוסדות הקהילה היהודית .הסיור נפתח בביקור בבית הספר של הקהילה, בו לומדים כ 300-תלמידים .שיפוצו של מבנה בית הספר נתמך רק לאחרונה על ידי ממשלת אסטוניה .הרבנים נהנו לעבור הרבנים סיכמו את ביקורם במוסדות הקהילה בהתפעלות ובסיפוק רב" .ישנן קהילות רבות באירופה המונות עשרות אלפי יהודים ,אשר אין ברשותן מוסדות קהילה כה פעילים וכה מפוארים" הפטירו הרבנים .הרבנים אף האצילו מברכותיהם על ראשי הקהילה המקומית ,מר בוריס אוקס, יו"ר המרכז היהודי והקהילה הדתית ,והגב' אלה יעקבסון ,נשיאת הקהילה היהודית הכללית. עם הנשיא תומס אילבס 22 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א בס"ד י"ח-י"ט סיוון תשע"א הרינו שמחים לבשר לרבני אירופה כי אי"ה בתאריכים י"ח-י"ט בסיוון ,תשע"א ) 20-21.06.2011למניינם(, יתקיים בבריסל 'כינוס העשור של מרכז רבני אירופה', לציון עשר שנים לייסודנו בכינוס יתקיימו סדנאות בנושאי הבית היהודי ,כשרות ,מקוואות ועוד נבקש את כת"ר לשמור את התאריכים הנ"ל פרטים נוספים יפורסמו בהמשך בעז"ה הראשון לציון הגר"ש עמאר שליט"א ,הגר"מ גרשון מענדל גרליק ,הרב אריה גולדברג, ונכבדי הקהילה מעניקים את כתב ההכתרה לרב יואל קפלן, רבה החדש של אלבניה הוכתר רב ראשי לאלבניה בנוכחות נשיא הקהילה היהודית באלבניה ,הרב הראשי לישראל ומשלחת נכבדה של 'מרכז רבני אירופה' הוכתר הרב יואל קפלן לכהן כרבה הראשי של הקהילה היהודית במדינת אלבניה בנוכחות נשיא הקהילה היהודית באלבניה, נציגו של ראש הממשלה ,הרב הראשי לישראל ומשלחת של 'מרכז רבני אירופה' הוכתר בחודש שעבר הרב יואל קפלן לכהן כרבה הראשי של הקהילה היהודית במדינת אלבניה. אלבניה ,ד"ר סאלי ברישה ,במשרדי 'מרכז רבני אירופה' על יד האיחוד האירופאי בבריסל .בפגישה ,בה נכח גם הרב קפלן, דנו רבני ה'מרכז' עם ראש הממשלה על מצבה של הקהילה היהודית במדינתו ועל הצורך במנהיג רוחני נמרץ שיתווה לה את הדרך מבחינה דתית. הדרך אל הכתרתו של הרב קפלן נסללה לפני כשמונה חודשים בביקור של ראש ממשלת מטעם ה'מרכז' השתתפו אז בפגישה ממייסדי הארגון הגאון רבי דוד משה מאת מרדכי ימיני 24 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א ליברמן שליט"א ,רבה הראשי של קהילת שומרי הדת באנטוורפן ,והגאון רבי גרשון מענדל גרליק שליט"א ,אב"ד במילאנו ,יחד עם הגאון רבי יעקב דוד שמאהל שליט"א, דיין דק"ק שומרי הדת באנטוורפן וחבר ב'מועצת רבני אירופה' ,והרה"ג יצחק שוחט שליט"א ,רב קהילת 'מילל הילל' בלונדון ויו"ר ועד הרבנים באנגליה .בסיומה של הפגישה ,הסכים ראש הממשלה להצעת הרבנים. בטקס ההכתרה המרגש שנערך בשבוע שעבר בבית המלון 'טירנה אינטרנשיונל' השתתפו בין היתר הגאון רבי משה שלמה עמאר שליט"א ,הראשון לציון ונשיא בית הדין הגדול ,הגרג"מ גרליק שליט"א ,הרב אריה גולדברג ,סמנכ"ל מרכז רבני אירופה, והרב מרדכי ביטון ,אחראי כינוסים ב'מרכז'. הרבנים המשתתפים יחד עם נציגו של ראש הממשלה ועם נשיא הקהילה היהודית שלמה פראה חתמו על כתב ההכתרה לרב הנבחר ובירכוהו בהצלחה בתפקידו החדש. כמו כן ,השתתפו בטקס גם ראש העדה המוסלמית וראש העדה הנוצרית במקום שבירכו אף הם את הרב הנבחר. היסטוריים כשלעצמם לאור העובדה שבשבעים השנים האחרונות לא התקיים באלבניה מניין לתפילה. לצד הכתרתו של הרב קפלן ציינו גם בני הקהילה יחד עם האורחים הנכבדים את חנוכת המרכז הקהילתי שנקרא 'משה רבינו' על שם חמיו של הרב הנבחר, הגה"צ רבי משה בן טוב זצ"ל ,ואת חנוכת בית הכנסת שנקרא אחר הגרמ"ש עמאר שליט"א בשם 'היכל שלמה' .שני אירועים הקהילה היהודית באלבניה מונה כיום כ 150-איש .לצד בני קהילה ,מבקרים במקום אנשי עסקים רבים ותיירים יהודיים מכל רחבי העולם .בזמן מלחמת העולם השנייה ניצלה הקהילה מאבדון בסיוע העם האלבני שהגן על היהודים ומנע את שילוחם למחנות המוות. רבני המרכז בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה ד"ר סאלי בארישה טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 25 נחנך בית כנסת חדש בנירנברג שבגרמניה מאת מרדכי ימיני בית הכנסת בנירנברג טקס קביעת מזוזה התקיים באחרונה לבית הכנסת האורטודוקסי של הקהילה היהודית בנירנברג שבגרמניה .באירוע השתתפות רבים מיהודי העיר. לקראת האירוע הודפס חוברת מיוחדת של הלכות מזוזה בגרמנית וברוסית שחולקו למשתתפי האירוע ,כמו"כ יצא לאור סידור לילדים בשפה הגרמנית. רב בית הכנסת הרב חיטריק הדגיש בדבריו את תחילתו של שלב חנוכת הבית וקביעת המזוזות למרות שהמקום טרם הושלם ושיפוץ בית הכנסת עדיין בתחילתו ,אך למרות זאת חוגגים אנו את הזכות הנפלאה שנתן ה' בידינו לבנות בית כנסת. אורחים רבים כיבדו את האירוע בנוכחותם, ביניהם ראשי הקהילה המקומית ,ראשי הקהילות הסמוכות ,הרב דיסקין ממינכן, הרב יוסף חיטריק מנהל סמינר בית חנה צפת ,הרב מרדכי הלפרין ממירון ,והרב מנחם מנדל חיטריק שליח חב"ד ורבה של הקהילה האשכנזית בטורקיה. הבנין החדש נקנה בתרומת קרן ראהר ובתרומות נוספות של חברים ,וטקס קביעת המזוזה סימן את תחילת השיפוצים של המרכז החדש ,ובתקווה ובתפילה שתהיה היכולת לסיימם במהרה. הרב אליעזר חיטריק לפי התוכנית בסמוך לבית הכנסת ייבנה מקווה טהרה ,חדרי שיעורים ,ספריה ,מרכז לנוער ,גן ילדים ,אולם ועוד. השר לענייני דת יעקב מרגי ביקר במשרדי מרכז רבני אירופה בי-ם מאת מרדכי ימיני הרב יעקב מרגי ,השר לענייני דת במדינת ישראל ביקר לאחרונה במשרדי מרכז רבני אירופה בירושלים .ביקורו של השר אורגן במסגרת חיזוק הקשר הקיים בין מרכז רבני אירופה לבין משרד הדתות ובין השר. בפגישה בה נוכחו כל אחראי האגפים של המרכז ,הוצגו בפני השר כל פעולות המרכז לצד היוזמות החדשות והעתידיות. מרגי מצידו שוחח עם נציגי המרכז על בעיות השעה עמן מתמודדים נבחרי הציבור החרדי בפרלמנט הישראלי .במהלך הפגישה הדגישו אנשי המרכז בפני השר את ההשפעה האדירה בכל דבר שקורה בארץ ישראל על ענייני הדת באירופה" .צריך להבין שאם מתפשרים הולכים ונבנים 25מקוואות טהרה מהודרים ומפוארים בתמיכה הכלכלית וההלכתית של מרכז רבני אירופה .מנהל הפרוייקט מטעם המרכז ,הרב יהודה מינצברג ,סקר בפני השר את הפרוייקט לצד הבעיות השונות שמתעוררות במדינות השונות באירופה ,תוך שהשר מציין בפניו את פעילות משרדו בנושא בניית מקוואות ברחבי הארץ. בכמלוא הנימה בארץ ישראל ,אז השלטונות באירופה כבר שואלים מדוע מה שטוב בישראל לא יכול להיות טוב אף בעבורנו", הסביר הרב אריה גולדברג ,סמנכ"ל מרכז רבני אירופה במהלך הביקור. חלק נכבד מהפגישה נסוב על פרוייקט המקוואות הגדול של המרכז ,אשר במסגרתו "למדנו שיש הרבה מן המשותף בהתמודדויות היומיומיות בין ישראל לבין אירופה" ,אמר השר מרגי בסיום הפגישה .הרב גולדברג, הצטרף לדבריו באמרו כי "כמו משרד הדתות בישראל ,מרכז רבני אירופה הוא בעצם משרד הדתות הדואג לכל הצרכים הדתיים של יהודי אירופה". לקהילה ספרדית חשובה באירופה דרוש רב בעל נסיון ודובר צרפתית. נא לשלוח קורות חיים לאימייל[email protected] : מענה יישלח למתאימים 26 קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א הודעה על בחינות הסמכה לרבני קהילות ברכות מאליפות נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים יושבי על מדין בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם ,ה"ה בהמשך להודעות אודות המבחנים בברכת מועצת רבני אירופה נקיים בעזהשי"ת בחינות הסמכה לשמש כרב קהילה בתפוצות הבחינות יתחלקו ל 4-מבחנים ב 4-מועדים שונים ויתקיימו בבריסל בתקופה שתתפרס על פני שנתיים. אלו שיעברו אי"ה את המבחנים בהצלחה יקבלו תעודת הסמכה מיוחדת של "רב קהילה" חתומה ע"י אבות בתי דין ורבנים חשובים וחברי נשיאות מועצת רבני אירופה המבחנים ייערכו בכתב להלן הנושאים והתאריכים שבהם יתקיימו המבחנים: הגאון רבי יונה מצגר שליט"א הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל לרגל נישואי בתו תחי' הגאון רבי אברהם יוסף שליט"א רבה הראשי של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ולאביו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א נשיא מועצת חכמי התורה לרגל נישואי הבן-הנכד שיחי' הרה"ג יעקב בידרמן שליט"א רב קהילת היכל מנחם וינה ,אוסטריה לרגל נישואי בנו שיחי' הרה"ג שלמה וילהלם שליט"א רבה של ז'יטומיר ,אוקראינה לרגל הולדת הבת בשעטומ"צ בשר בחלב ,והלכות כלים מועד א' ר"ח ניסן תשע"א הלכות שבת :או"ח -סימנים רמ"ב עד שד"מ )או לחלופין( הלכות איסור והיתר: הסימנים על תערובות ,הלכות מליחה ,הלכות בשר בחלב, והלכות כלים. תינתן אפשרות לכל רב להחליט על איזה נושא ברצונו להיבחן במועד א' ובמועד ב' ,כדלהלן. מועד ב' הלכות איסור והיתר :הסימנים על תערובות ,הלכות מליחה ,הלכות )או לחלופין( הלכות שבת :או"ח - סימנים רמ"ב עד שד"מ מועד ג' הלכות נדה הלכות מקוואות מועד ד' הלכות חופה וקידושין :אבה"ע – א, ב ,ד ,ו ,ט ,י"ג ,כ"ו ,כ"ז ,כ"ט ,ל"ד, מ"ה ,נ"ה )סעיף א( ,ס"א ,ס"ב ,ס"ד, ס"ו ,קכ"ו )סעיפים ב-ז( .חו"מ - ל"ג ,ל"ד. הלכות שמחות :קריעה ,אנינות ואבילות ,סימנים ש"מ-ת"ג. על מועדי המבחנים הבאים תבוא הודעה נפרדת המבחנים יתקיימו בקרית האיחוד האירופאי בבריסל בפיקוחם של הרבנים הגאונים: הגאון הרב ירמיה מנחם כהן שליט"א הרב שמואל רסקין שליט"א אב"ד פאריז וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה רב קהילת "קרן אור" בבודפשט ,הונגריה הגאון הרב יעקב ישראל ליכטנשטיין שליט"א לרגל הולדת הבת בשטועמ"צ ראב"ד פדריישן לונדון וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה הרב יוסף סלומון שליט"א רב בסופיה ,בולגריה לרגל הולדת הבן בשעטומ"צ הרה"ג רון חסיד שליט"א רבה הראשי של גיברלטר לרגל נישואי בתו הרה"ג רבי משה טוביה וויסברגר שליט"א רב ואב"ד קהילת עדת יראים בבודפשט הונגריה ,וחבר מועצת רבני אירופה לרגל אירוסי בנו ונכדו ולרגל נישואי נכדתו שיחיו הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן וחבר מועצת רבני אירופה כל אברך\רב המבקש להבחן יעביר למשרדינו: .1פרטיו האישיים על טופס ההרשמה ,בצירוף 2 -תמונות פספורט. .2אישור על לימודים בישיבה לפחות 4שנים )מעל גיל .(18 .3המלצת אחד מחברי מועצת רבני אירופה כי הינו מועמד מתאים לכהן ברבנות .4תשלום אגרה לכל מועד מבחן בסך 80אירו. לפרטים ולהרשמה ניתן לשלוח אימייל למרכז הפרוייקט הרב מרדכי ביטון מנהל אגף מענה לשו"ת [email protected] או במשרדי ה'מרכז'+32.2.808.2753 : בברכת התורה, הרב אריה גולדברג -סמנכ"ל יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים המברכים בכל לב ,ההנהלה טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 27 השורשים והאילן ש .הימל "אנחנו היהודים היחידים במשפחה שלך סבא ,נכון?" הנכדה הצעירה שלו הביטה בו בעיניים בורקות ,בטוחה בקביעתה .אמה חזרה בתשובה ונישאה לבחור שומר מצוות מן השורה ,השאלה טלטלה את לבו של הסב" .מה פתאום?" מצא את עצמו מוחה .על שולחנו של דניאל הרשברג מונח ספר יוחסין עב כרס שבעשור האחרון מתעבה משנה לשנה .את הספר הוא ערך וכתב בעקבות השיחה עם נכדתו שהותירה בו רושם עז דניאל הרשברג ,תושב ארה"ב ,התעסק עד לפני כחמש עשרה שנה במקצוע אחד: מהנדס ומתכנן .מטבע הדברים ,המקצוע גזל שעות רבות מיומו ,עד שהוא גילה שאפשר למצוא שעות נוספות לעבודה נוספת .והיא: גנאולוגיה. המקרה הזה הותיר בו רושם אדיר .עד שהוא מצא את עצמו נודר נדר כי עליו לבנות אילן יוחסין של כל משפחתו ,לדאוג שאותו אילן יגיע לכל אחד ששייך למשפחה ,ובכך לגרום לכך כי אנשים ידעו ויכירו מי שייך למשפחה שלהם. מה שגרם לו לפנות זמן למקצוע החדש היה טלפון שקיבל מאביו המבוגר. "בגלל הנדר קראתי לפרויקט שלי "ניידר", הוא מסכם. "אבא שלי גרם לי לנדור נדר ,והנדר הזה הצטרף לשאלה של הנכדה שלי והוא גם שינה את סדר יומי ואת חיי בני משפחתי", הוא מספר בחיוך רחב. הוא לא חלם שבתוך מספר שנים יהפוך הספר לעב כרס .הוא לא דמיין כי מידי שנה ידלג בין ארה"ב לונדון וישראל מכנס לכנס, יקיים מפגשים מרתקים ,יזומים ומרגשים, כולם לוחצים ידיים ,כולם רוצים לשמוע אותו, לראות את האיש שעומד מאחורי הפרויקט המיוחד הזה. "קרוב משפחה שלנו חלה מאד ,ואיבד את הכרתו .אותו אדם היה בודד וערירי ובית החולים ביקש למצוא אפוטרופוס לאותו חולה .הם ביררו אצל השכנים שידעו לספר על אשה אחת בשם רוז שהיתה מגיעה מידי פעם לבקר אותו .בית החולים יצר איתה קשר .מתברר כי אותה רוז היא מבוגרת בת 92 שלא הסכימה לקחת על עצמה את האחריות לדאוג לאותו אדם. "אנחנו אכן בני דודים ראשונים ,אך אני מבוגרת מכדי לקחת על עצמי תפקיד זה. אני אפנה אתכם לאדם נוסף ,קרוב משפחה", אמרה. וכך הגיעו אל אביו בן ה – 95של דניאל הרשברג ,והוא התקשר לבנו וביקש ממנו לדאוג לאותו קרוב משפחה אומלל. לשאלת הסקרנים -איך מתחילים לחפש שורשים? התשובה היא חד משמעית: סבלנות! "ביום בו החלטתי שאני מתחיל בבניית אילן היוחסין לא ידעתי עד כמה אזדקק למידת הסבלנות .הצבתי רגל בתוך עולם שלם שיש בו הכל :היסטוריה ,גילויים מפתיעים ,היכרות עם מקומות שנמחקו ,טיולים בבתי עלמין ישנים ועתיקים". כל זה לא ריפה את ידו ,והוא התחיל במסע המרתק. "לאחר יום ארוך של עבודה ,התיישבתי ליד המחשב ,ביקרתי בארכיונים ,התחלתי לצלם, לתייק ,לשלוח מכתבים ,ואט-אט הפרויקט החל לקרום עור וגידים. "תעודות לידה רבות ,ומסמכים רבים שהושמדו בתקופת מלחמת העולם השנייה יש להם העתק דווקא אצל המורמונים" ,הוא מספר לי" ,צריך לדעת איך לפנות אליהם, וכיצד לקבל את המידע". נכדתו הצעירה לא הבינה מדוע לסבא אין כמעט זמן מיותר .שעות של עבודת נמלים העלו ממצאים מדהימים" .הגילוי הראשון שגרם לי לצמרמורת" ,הוא משתף אותי, "גיליתי שסבי וסבתי בעצם קרובי משפחה, בני דודים שנישאו". הסבים והסבתות שלנו גדלו בעיירה יהודית באירופה שמספר התושבים היהודים שלה היה קטן .לא נותרה להם ברירה וכדי להקים משפחות הם נאלצו להתחתן עם קרובים, האופציה השנייה שלהם היתה לצאת לדרך רחוקה ולכן אחוז גבוה מבין המשפחות היהודיות במקום בחרו באופציה הראשונה וכך הסתבר לו כי הוריו והורי אשתו הם בעצם בני דודים שניים. הספר הראשון כבר יצא במספר מהדורות, ספר עבה המכיל תמונות והסברים ,כשבפתח הדברים דניאל פונה אל הקורא ,מסביר לו את תכולת הספר ומבקש כל מידע שייתן חיזוק למידע הכתוב ,ואכן כל מידע חדש מתקבל בברכה .כל מהדורה מביאה בעקבותיה טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 29 מידע חדש ,ומספר מפגשים מרתקים אירעו בעקבות הספר הזה. מה החלק החשוב ביותר כשאדם מחליט לחפש את שורשי משפחתו? "גיליתי כבר בהתחלה כי כדי ללמוד מהיכן הגעתי ,אני חייב לנסוע לאותם מקומות, לחוש ,להריח ,לצעוד את הצעדים בהם הם צעדו ,לבקר בבתים בהם הם גרו .מה שהסתבר כתהליך קשה ומסובך ,כי ברבים מהמקרים המקום היחיד שנותר והזכיר כי גרו בו יהודים היה בית הקברות .התגוררו בחלק קטן סמוך לפולין כשבעים מיל מביאליסטוק, לאורך כל התקופה בה בקרתי במקומות ההם, והמשכתי לבנות ענף משפחתי והגעתי לעוד ועדו שמות משפחה שמסתעפים מהרשברג, ברנשטיין ,גריצמן ,גוטמן ועוד ,הקפדתי לשרטט מפות מדויקות עבור שאר בני המשפחה .גם כשחקרתי את משפחת אשתי שמגיעה במקור מליטוניה ) ,כאן הסתבר לו כי דורות אחורנית ישנו קשר משפחתי בין משפחתו למשפחת אשתו מה שהפך את החיפוש למרתק יותר(. הוא מפקסס לי חלק מהמפות ואי אפשר שלא להתפעל מהדייקנות שלו. "חייבים לדייק" ,הוא צוחק" .אות אחת שלא מאייתים נכון וכבר אבדת עץ שלם". הוא שוטט בעיירות ,ביקר בבתי כנסת עתיקים ,עם מצלמה בכיס ומתורגמן לצידו. "לפעמים יכולתי לקבל מידע ממקום בלתי צפוי ,איכר זקן שהיה לו בביתו תמונה, כיתובים על מצבות בבתי קברות ,מסמך ישן שהתגלה בארכיון". באחד מביקוריו בעיירה סמוך לפולין הגיע לכנסיה שנבנתה על חורבות בית כנסת ,דבר מצמרר לכשלעצמו .שם ,בתוך הכנסייה, רכוש יהודי שהעיד כי פעם היתה במקום קהילה יהודית. "במקרה כזה אתה חש שאולי אתה מחזיר את הכבוד היהודי למקומו ,ואפילו בקצת ,יצאתי משם עם מספר תעודות לידה ששייכות ליהודים שנכחדו ,מסמכים עתיקים ,ומי יודע אולי בזכות כך הצלחתי להציב נר זיכרון לעוד אחד שנספה במלחמה האיומה". הטיול במחוזות ישנים מותיר תחושות בלב. "הגעתי לבתי כנסת ישנים ,הידיעה שכאן התפלל סב סבי עוררה בי התרגשות גדולה .פתאם אתה קולט שיש לך אחריות 30 להמשיך את המסורת היהודית ,אתה קולט שמ"שטטעל" קטן במזרח אירופה נוצרו אלפי משפחות ברחבי העולם". ודניאל הרשברג רשם לעצמו עוד הישג בנדר שהוא הבטיח. כיום הוא עומד מול נכדתו בגאווה ,מוכיח לה כי הם "לא היהודים הראשונים במשפחה". ובכלל בניית העץ המשפחתי ,בנתה את העץ היהודי בבית .הוא ואשתו חזקו את המסורת היהודית בביתם ,חזרו גם הם לשורשים, כשנכדתם הקטנה היא בעצם זו שהנביטה את הנבט הראשון. סיפור נוסף שמסב לו קורת רוח והנאה מרובה עד היום הזה .הוא סיפורם של צמד רופאי העור המומחים. "זוג חברים שפנו לאותו מסלול רפואה ,ולאחר שהוציאו את התואר עבדו בשותפות מלאה והצליחו מאד בתחומם ,השותפות לא רק הרשברג" :תעודות לידה רבות ,ומסמכים רבים שהושמדו בתקופת מלחמת העולם השנייה יש להם העתק דווקא אצל המורמונים .צריך לדעת איך לפנות אליהם ,וכיצד לקבל את המידע". שהחזיקה מעמד אלא התחזקה מיום ליום. והנה כעבור שלושים שנות עבודה משותפת יד ביד נחתה עליהם התגלית .דניאל הרשברג הגיע אל כל אחד מהם בנפרד ,והזמין אותם לכנס .אחד הרופאים סיפר לחברו הרופא כלאחר יד על הכנס אליו הוא מוזמן" .גם אתה מוזמן לכנס? מעניין גם אני.".... הם הגיעו ביחד כשותפים שהחברות שלהם התפרסה על פני שנים ויצאו משם כקרובי משפחה בדרגה שנייה" .מדהים ,אפשר לגור בכפיפה עשרות שנים בלי לדעת את הקרבה המשפחתית". אבי סיפר לי תמיד על דודו שהתגורר באירופה, כאב לו תמיד על הקשר שאבד .הוא חיפש וחיפש ולא מצא אותו .המידע האחרון שהגיע עליו היה כי דודו נפטר זה מכבר ,ואילו אשתו קהילות -מגזין רבני אירופה ֔ טבת-שבט ה'תשע"א ובתו היחידה הגרו ב 1960-לארה"ב .הוא ניסה מספר פעמים לאתר אותם ולא הצליח. נדמה כי ככל שדרגת הקושי עולה באיתור בני משפחה ,האנדרנלין גבוה יותר .הטון בקולו עולה מעט כשהוא מגיע אל עיקר הסיפור. "לאחר שאמי נפטרה ,טיפלתי בחפציה, ומצאתי בין היתר ספר כתובות ישן .עברתי על השמות ,אחד השמות משכו את תשומת ליבי .לוסיל כהן .לא זיהיתי את השם, והחלטתי לצלצל למספר שהופיע בסמוך לו. בשיחת הטלפון שנערכה התברר לו החלק בפאזל שהיה חסר לאביו .לוסיל כהן היתה בעצם הרשברג מהבית והיא הייתה בתו של הדוד שעקבותיו אבדו. האם אמי השיגה את הטלפון אך מעולם לא יצרה איתה קשר? האם המספר הגיע באופן אקראי לספר הכתובות שלה והיא לא ידעה כי יש קשר בין המספר לאחיינית של אבי? השאלות מנקרות במוחי עד היום .תשובה כבר לא אקבל ,אבל קבלתי בת דודה. כשמגיעים אל מבוי סתום ,החכמה היא לא לנסות לפרוץ בכוח את הקיר ,אלא למצוא מסלול עוקף. "לא הצלחתי להשיג מידע על משפחת אבי, סטן גוטמן .שכרתי סטודנט שעבר ובדק את כל הרישומים מהעיירה ,תעודות לידה ונישואין ,לידות ופטירות .שום דבר עם שם המשפחה שניסיתי לאתר לא עלה במהלך החיפושים. החלטתי לחפש בכיוון אחר ,לחקור את הקהילה היהודית בטרספול .שכרתי מתורגמן שהסתבר כי הוא "במקרה" גם עיתונאי מקומי שעבד על כתבה בנושא החיים היהודים בעיירה של פעם .אותו עיתונאי העביר לי תמונה נדירה של בית הכנסת שהיה ואינו עוד .הוא ביקש שאעביר אחר כך את התמונה לסם גרבר ,סטודנט שכותב מחקר על בתי כנסת יהודיים .המפגש עם סם הוליד מידע נוסף .בכלל ,כשעוסקים בתחום הזה מגלים עד כמה מפגשים אקראיים לכאורה מגלים עוד טפח נסתר. פאזלים שמצליחים להתחבר מסיבים לו קורת רוח. "החלטתי שאני חייב לבקר במקום וכך עשיתי. ניסיתי לייצר לעצמי חופשות שיאפשרו לי להגיע לחקר עמוק יותר" .התוצאה של "החופשות" הוא הספר שעורר את סקרנותי כשראיתי אותו על שולחן אחד מקרוביי כאן בארץ ישראל. מביתו אשר באלבאני בניו יורק ,יכול דניאל הרשברג להביט בגאווה על הספר שנשלח למאות בני משפחה .ספר משפחתי עב כרס שמבט קצר בו מסגיר שעות של עבודת נמלים ,הספר המחולק לפרקים ,מספר את סיפורה של כל עיירה ,משם הגיעו בני המשפחה. לומזה ,לוסיק ,טרספול ,ליטוניה ,ועוד ועוד שמות .חלקם מוכרים יותר חלקם מוכרים פחות. פרק שמוקדש למפות משורטטות היטב ,עם מיקום מדויק של מקומות שישנם ושאינם עוד .סימון של בית הקברות שם טמונים הסבים והסבות מתחילי השושלת. בכל פרק הקדמה היסטורית .פירוט שכולל את ההיסטוריה של העיירה ,כולל תמונות של בתי כנסת ,שוק וכל תמונה שרק הצליח להשיג .הוא לא מפספס שום פרט ויורד לפרטים ההיסטוריים הקטנים ביותר. "החלק שמרגש אותי ביותר הוא שהגעתי להמשיך את שושלת משפחתי ,סבי עליו השלום יוסף הרשברג דאג תמיד ללמד את בניו ונכדיו את התנ"ך בשפה המקורית. היה חשוב לו להנציח את החלק הגדול של המשפחה שנספתה בשואה .ביום הבר מצווה של נכדו יונתן הוא העניק לו תנ"ך עם תרגום אנגלי ,תנ"ך עתיק מאד שם רשם גם חלק משמות המשפחה שאינם עוד .אותו תנ"ך הגיע לידי ביום הבר מצווה שלי ,בו כבר לא יכול היה להשתתף .הוא לא חלם שאני, נכדו דניאל ,יגיע לאלבאני ויהפוך עם השנים לנשיא הפדרציה היהודית כאן ,שאטול חלק בהשרשת החינוך היהודי בקהילה באלבאני, והנהגתי את לימוד השפה העברית באקדמיה היהודית". הוא עוצר לרגע מדיבורו ובקול נרגש מציין כי "ב 1933 -הוא דאג שיקראו לבית ספר תיכון בעיר אלבאני על שם סבו יוסף הרשברג". במהלך דורות רבים סבלו היהודים מרדיפת הגויים ,אך התקופה בה איבדו היהודים מיליוני משפחות בזמן קצר היתה בתקופת השואה. "כנער לא הבנתי שהוא בעצם עסק בזעיר אנפין בנושא הגנאולוגיה .בחדרו אוסף ספרים ישן .רק היום ,שנים לאחר שנפטר ,אני מבין שנמשכתי לאותו מקור שמשך אותו .סבי נפטר לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה. משפחות נמחקו .עיירות ,בתי כנסת ,עבר מפואר -הכל נמחק ,ולסבי יוסף היה חשוב מאד לקבל כמה שיותר מידע על משפחתו עוד לפני שרבים מהם נהרגו ,ואני הרגשתי צורך להגיע למידע ולכן אני חש קשר עמוק אל אותו הסבא" ,הוא מסביר. הוא גם מספר בנשימה אחת על אותו סבא שהגיע עם אשתו לאלבאני קיבל אזרחות אמריקנית ובעזרת מספר דולרים החל את חייו שם .ולמרות זאת ,תוך מספר שנים לא היה יהודי אחד שלא ידע כי בבית משפחת הרשברג אפשר תמיד לקבל ארוחה חמה. מידת הכנסת האורחים שלהם הפכה לשם דבר. במהלך כתיבת הביוגרפיה של משפחתו ,הגיע להסכם עם הקולג' באלבאני .סטודנטים יעזרו לו בהכנת הביוגרפיות תוך שהוא ידאג להעביר חומרים עתיקים על מקומות יהודים שאינם לקולג' .כשקרא כתבים שכתב סבו יוסף ,חש כי סבו בעצם כתב עבורו את הביוגרפיה שלו, ולא ההיפך". "בזמן שהעט שלי רשמה ,תחושה מוזרה אפפה אותי ,כאילו סבא כבר כתב את זה". חוקרת שורשים מי שמכיר את נושא הגנאולוגיה יודע כי מאחורי המילה גנאלוגיה -עולם ומלואו ,עולם שמי שנשאב אליו יתקשה לצאת ממנו. מדובר בבניית פאזל עצום בן מספר לא- ידוע-מראש של חלקים ,שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה ,אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. רינה נובק עוסקת בתחום למעלה מעשרים שנה. לדבריה ,יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה" :מאיפה אני בא?" .בלעדיה ,לא תמיד תהיה תשובה לשאלה" :לאן אני הולך?". התופעה הזו ,של חיפוש שורשים ,הפכה לנפוצה בשנים האחרונות ,כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמרוץ המטורף שלנו אחר החומריות ,מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא ,צילום בשחור לבן מעוררים נוסטלגיה אמיתית ולנו ,כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו -הדבר חשוב פי כמה. "את רואה את העץ? היא מצביעה על קירות ביתה ,שם תלויים תמונות של עצי יוחסין, ענפיהם משתרגים לכל עבר" .כשאני מסתכלת בעץ הוא מסמל לי יותר מכל את העיסוק שלי" ,אומרת רינה. הכנת העץ כי כולם ,כל ארבעת הצדדים המשתתפים בשמחה הם צאצאים של רש"י, ריגש אותי לספר להם את המידע הזה. זה מעניין לגלות כי ישנם מקרים בהם כל הקווים באים מאותו קו .שלושים וחמש דורות ועשרות אלפי צאצאים ,ופתאם כולם מחותנים עם כולם ,אחרי הרבה שנים. בחיפושים אחר קרובים צוללים אל עולם שלם ,משפחות שלמות שהענפים שלה מסתעפים לכיוונים מפתיעים" .את מוצאת הרבה משפחות מיוחסות" ,אומרת רינה ונותנת דוגמא לכך. במקרה נוסף היא ערכה מחקר על ישוב קטן בארץ ,לאחר חקירות היא גלתה כי משפחות רבות באו מאותם ענפים ,ענף של השל"ה והם היו בני דודים שהתגוררו באותו ישוב .ענפים של הגאון רבי עקיבא איגר ,ולולא המחקר שלה אותם משפחות לא היו יודעים מעולם על הקרבה המשפחתית שלהם. "הזמינו אצלי הכנת עץ לנכד ,לחגיגת בר המצווה שלו ,כמה התרגשתי לגלות במהלך נובק מוסיפה כי היום כל אחד שרוצה לחטט בעברו לא צריך ידע רב מדי. טבת-שבט ה'תשע"א ׀ קהילות -מגזין רבני אירופה 31 נוסעים בחברה טובה לא מתפשרים על תחזוקה כשאתם שוכרים רכב מ AVIS-אתם נוסעים עם הטובים ביותר AVISמעניקה לכם שירות מהיר ,יעיל ומקצועי ומעמידה לרשותכם צי גדול של כלי רכב חדישים ומתוחזקים ברמה גבוהה אז בפעם הבאה שתרצו לנסוע ,פשוט היכנסו לסניף AVISוצאו לדרך 972-3-6170000 מחיר מיוחד לרבני וקהילות אירופה בהזמנה דרך נציג מרכז רבני אירופה 972-2-6535949 פרטים בטלפון: פרטים בטלפון+32.2.808.2753 :
© Copyright 2024