‫ב"ה‪ ,‬טבת ‪ -‬שבט ה'תשע"א ׀ דצמבר ‪ -‬ינואר ‪ 2011‬׀ גליון מס' ‪45‬‬
‫מחיר‪ :‬אירופה‪ € 1.5 :‬אנגליה‪ £ 1.1 :‬ישראל‪₪ 6.00 :‬‬
‫
‬
‫‪Journal for European Rabbis‬‬
‫מו ֶד ַנה‬
‫מוׂ‬
‫האיטלקית‬
‫שבה לשרשים‬
‫הרב בנימין גולדשטיין‪ ,‬יליד איטליה‪,‬‬
‫פיזר את האפר מעל הגחלים הלוחשות‬
‫והפיח רוח חיים בנשמות היהודיות ששרדו כאן‬
‫מבורמה ועד לונדון ׀ סיפורו העלילתי המופלא של‬
‫הגאון רבי אברהם דוד שליט"א‪ ,‬מחשובי דייני ורבני‬
‫בריטניה ‪ /‬ישראל טירנואר‪ ,‬עמ' ‪7‬‬
‫בטקס ממלכתי מרשים במעמד נציגי מועצת‬
‫רבני אירופה נבחר הרב יואל קפלן לכהן כרבה של‬
‫אלבניה ‪ /‬מרדכי ימיני‪ ,‬עמ' ‪24‬‬
‫""! " ‪2<+7‬‬
‫האדם‪ ,‬האילן ומה שביניהם ׀ הגות ופניני הלכה‬
‫לרגל ראש השנה לאילנות ‪ /‬יוסף להב‪ ,‬עמ' ‪4‬‬
‫ ""!‬
‫"‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪21‬‬
‫‪24‬‬
‫‪29‬‬
‫בתוכן‬
‫דבר המערכת‬
‫האדם‪ ,‬האילן ומה שביניהם – דברי הגות‬
‫על "האדם עץ השדה" ‪ -‬יוסף להב‬
‫לקרב את הפרי לעץ‬
‫אדם חולף על פני חנות הלבשה אקסקלוסיבית ועינו צדה חליפה‬
‫מהודרת ומרשימה‪ ,‬נאה ומעוצבת – כליל השלמות‪ .‬עז רצונו לרכוש‬
‫את הבגד ההולם אותו והוא מחפש מיד את תג המחיר המוצמד‬
‫לחליפה‪ 1,500 .‬אירו טבין ותקילין! זה המחיר שדורשים עליה‪ .‬האיש‬
‫מהרהר לעצמו‪ :‬לו יכולתי להוזיל את המחיר ב‪ 300-‬עד ‪ 400‬אירו הייתי‬
‫רוכש את החליפה למרות המחיר הגבוה‪ ,‬אך מדוע שהמוכר יאות‬
‫לעשות הנחה כה משמעותית על בגד מדהים המדבר בעד עצמו?‬
‫דיין ורב הקהילה הספרדית בלונדון‬
‫הגאון רבי אברהם דוד שליט"א בשיחה‬
‫מיוחדת ל"קהילות" ‪ -‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‬
‫מודנה ‪ -‬הקהילה האיטלקית ששבה‬
‫לשרשים ‪ -‬ישראל פ‪ .‬טירנואר‬
‫בקורסים מקצועיים ללימוד שיטות ניהול משא‪-‬ומתן מסחרי‪,‬‬
‫מלמדים כיצד אפשר לקרב מוצר לאדם בתנאים המועדפים עליו‪.‬‬
‫עליו להכנס תחילה לחנות ולגלות התעניינות ורצינות במוצר‬
‫המבוקש‪ .‬עליו "להעסיק" את בעל העסק ולהכביר בבירורים אודות‬
‫טיב הבד ואיכות התפירה‪ .‬לאחר מכן חשוב שיעטה עליו את הבגד‬
‫ויגלה בו עניין ותוך כדי יבקש לברר אם ניתן לקבל את החליפה גם‬
‫במידות אחרות‪ .‬רק אז‪ ,‬לאחר ‪ 20‬דקות שהמוכר השקיע בו את מיטב‬
‫זמנו ופיתח בו ציפיות לביצוע העיסקה‪ ,‬יעורר הקונה תהיות לגבי‬
‫המחיר ויבהיר כי באם יירד המחיר לרמה המתבקשת העיסקה יכולה‬
‫לצאת אל הפועל‪ .‬בסיטואציה כזו‪ ,‬רבים הסיכויים שישיג הלה את‬
‫מבוקשו‪ .‬הגישה המודרנית גורסת כי אדם שמשקיע בדבר מסויים‬
‫נקשר אליו‪ ,‬וכי הוא יעשה הכל שמאמציו לא יהיו לשוא‪.‬‬
‫מוצרי מזון שברכתם בספק‬
‫‪ -‬הרב דב לנדאו‬
‫ראשי הממשל באסטוניה בקבלת פנים‬
‫לראשי מרכז רבני אירופה ‪ -‬מ ימיני‬
‫אורחים חשובים בטכס בחירת רב ראשי‬
‫לאלבניה ‪ -‬מרדכי ימיני‬
‫השורשים והאילן – סיפור ‪ -‬ש‪ .‬הימל‬
‫כך בדיוק ניתן לקשור זיקת יהודים לחיי תורה‪ .‬לעורר בהם עניין‪,‬‬
‫לגלות התעניינות ולהביאם למצב שלא ירצו לוותר על התקרבות לעץ‬
‫החיים‪ .‬תורה מקרבת לתורה‪ .‬התורה הקדושה אינה זקוקה לשיטות‬
‫מתוחכמות כדי שיכירו בערכה‪ .‬תורתנו הק' היא בבחינת "טעמו וראו‬
‫כי טוב"‪ ,‬כל מה שנדרש זו טעימה; השאר כבר בוא יבוא‪ .‬אך על מי‬
‫שעוסקים בקירוב יהודים לחיי נצח ‪ -‬ליצור זיקה‪ ,‬לחשוף את התורה‬
‫ולהגיש אותה לטעימה‪ ,‬לאפשר לכל דיכפין להכיר בסגולתה כ"טעם‬
‫החיים"‪ .‬זאת מיישמים בהצלחה על ידי ייסוד עוד ועוד שיעורי תורה‬
‫בתלמוד ובהלכה לכל יהודי ולכל גיל‪.‬‬
‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬
‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬
‫‪TEL: +32.2.808.2753, Fax: +32.2.791.9259‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫סניף ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬
‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬
‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬
‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬
‫הגהה לשונית‪ :‬מוטי ריזל‬
‫עיצוב וביצוע גרפי‪y.w. designgrafic :‬‬
‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬
‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬
‫ש‪ .‬הימל‪.‬‬
‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה‬
‫באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬
‫‪2‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫וכאשר האדם הוקש לעץ השדה‪ ,‬הרי שגם בימי חולשה‪,‬‬
‫סופה וסער‪ ,‬הפרי לא נופל רחוק מהעץ והוא תמיד יכול‬
‫לשוב ולחסות בצילו‪ .‬יעזור הבורא ברחמיו שיזכו רבני‬
‫הקהילות בכל אתר לנטוע עוד ועוד עצים עושי‬
‫פירות ולהאדיר את כרם בית ישראל כהכנה‬
‫לגאולה השלמה במהרה בימינו‪.‬‬
‫‪Made possible by the‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫מהותה‬
‫של רבנות‬
‫הרב יואל קפלן‬
‫הרב הראשי של אלבניה‬
‫יהדות אלבניה – חלום שהתגשם‬
‫המעמד היה היסטורי‪ .‬הקמת וחידוש‬
‫הקהילה היהודית של אלבניה לאחר שנים‬
‫של ניתוק מוחלט הוא בהחלט מעמד‬
‫היסטורי‪" .‬אלבניה אינה שונה" טען בלהט‬
‫סלומון פיראה מיהודי טירנה "וגם כאן מן‬
‫הראוי שתקום קהילה יהודית ובית הכנסת"‪.‬‬
‫המאמץ היה אדיר‪ .‬חומות של סקפטיות‪,‬‬
‫ספיקות ותהיות לגבי המהלך תמיד ליוו אותי‬
‫מצד גורמים מסוימים‪" .‬יהודים באלבניה??"‬
‫תהו כולם באזני "הרי אין מציאות שכזו"‪.‬‬
‫הוכחנו אחרת‪ .‬בשיתוף פעולה נהדר עם‬
‫"מרכז רבני אירופה" שיצא מגדרו לבסס‬
‫את הרעיון ולתת לו לפרוץ ולהתקיים‪ ,‬קרם‬
‫החלום עור וגידים‪.‬‬
‫הקהילה היהודית של אלבניה "משה רבינו"‬
‫ע"ש מו"ר הצדיק רבי משה בן טוב זצ"ל‬
‫יחד עם בית הכנסת "היכל שלמה" לזכותו‬
‫של יבדלחט"א הראשל"צ רבי שלמה משה‬
‫עמאר שליט"א‪ ,‬נחנכו וקמו למציאות‬
‫קיימת‪.‬‬
‫גם היום‪ ,‬ימים אחדים אחרי המסע‪ ,‬עדיין‬
‫האופריה‪ ,‬התחושה העילאית לא דועכת‪.‬‬
‫זוהי תחושה של הגבהה עצמית טפחיים‬
‫מעל הקרקע‪ .‬הרגשה כזאת ליוותה אותנו‬
‫בשלשת הימים שזכינו להתלוות למסע‬
‫האדיר עם הראשל"צ‪.‬‬
‫אכן זכינו‪ .‬הזכות שלי האישית היא כפולה‬
‫ומכופלת‪ .‬בשלשת ימים אלו שכמו 'נצמדנו'‬
‫לראשל"צ‪ ,‬לאורחותיו‪ ,‬לדיבוריו ולמעשיו ‪-‬‬
‫קיבלנו שיעור מאלף ב"מהותה של רבנות"‪.‬‬
‫איתרע לידי הזכות הגדולה לקיים הכתוב‪:‬‬
‫"ולדבקה בו"‪ ,‬ועל פי מאמר רז"ל‪ :‬שכל הדבק‬
‫בתלמיד חכם‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק‬
‫בשכינה ממש‪.‬‬
‫בפשטות‪ ,‬הרי ה'דביקות' היא בחלק השכלי‬
‫שהרי זוהי מהותו של רב‪ ,‬תלמיד חכם‪ .‬אך‬
‫בהסתכלות פנימית נראה שה'דביקות'‬
‫בתלמיד חכם היא בכל הרבדים ובכל כוחות‬
‫הנפש‪ .‬וכפי שמבאר 'בעל התניא' בספרו‬
‫הקדוש‪" :‬כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים‪,‬‬
‫קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ‬
‫ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם"‪..‬‬
‫זכינו להדבק ולהתקשר לתלמיד חכם‪,‬‬
‫מנהיג‪ ,‬שעוצמתו וגדלותו היא לכל לראש‬
‫בכח התורה שבו אך כשזה משולב בשילוב‬
‫נדיר ועוצמתי עם מידותיו התרומיות‪.‬‬
‫מהות הרבנות היא‪:‬‬
‫גדלות בתורה‪ ,‬חריפות‪,‬‬
‫שנינות‪ ,‬עמידה על קוצו‬
‫של יו"ד‪ ,‬קנאות לכל‬
‫דבר שבקדושה תוך‬
‫חירוף וקידוש מערכות‬
‫אך השילוב המדהים‬
‫והבלתי נתפס של רוך‪,‬‬
‫אהבה לכל יהודי ללא‬
‫כל גבול ותנאי‪ ,‬קבלת‬
‫כל אדם גם שאינו יהודי‬
‫בשמחה ובכבוד‪ ,‬דאגה‬
‫כנה ואמיתית לצרכי‬
‫הזולת כאבא הדואג‬
‫לבנו יחידו‬
‫זה המייחד את מורי ורבותי שהנני קשור‬
‫אליהם בעבותות אהבה וקשר בלתי מסויג‪,‬‬
‫וכל דרכי הרי הם בבחינת "מתי יגיעו‬
‫מעשי למעשיהם"‪ .‬היחודיות שלהם הוא‬
‫הגדלות שבתורה שבאה בד בבד עם הגדלות‬
‫שבמידות‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר הרבי מליובאוויטש זי"ע‬
‫שזכיתי להיות משלוחיו להפצת אור תורה‬
‫ומצוות בעולם‪ ,‬מו"ר הראשל"צ המקובל רבי‬
‫מרדכי אליהו זצ"ל שזכיתי להיות מתלמידיו‬
‫הקרובים ולצקת מים על ידיו‪ ,‬מו"ח הכ"מ‬
‫הצדיק המקובל רבי משה בן טוב זצ"ל‪,‬‬
‫ויבלחט"א מו"ר עט"ר הראשל"צ רבי שלמה‬
‫משה עמאר שליט"א‪ ,‬זכיתי ונקשרתי‬
‫ודבקתי בחכמתם‪ ,‬בעוצמת השפעתם‬
‫ובעיקר באורח חייהם ומידותם התרומיות‪.‬‬
‫גדלותם ועוצמת הנהגתם הוא כוחם האדיר‬
‫להיות מנהיג 'בגובה העניים'‪ ,‬להלך כנגד‬
‫רוחו ונפשו של כל אחד ואחד‪ .‬כמשה רבינו‬
‫שהלך והנהיג את עם ישראל לפי נפשו‪ ,‬רוחו‬
‫ונשמתו של כל אחד ואחד מבני ישראל‪.‬‬
‫בימי ה'שבעה' של מו"ח לפני כחמישה‬
‫חודשים‪ ,‬באו רבים לנחם‪ .‬את אחד מהם‬
‫לא אשכח ואמירתו חקוקה מול עיני‪" :‬הרבה‬
‫יספרו על גדלותו בתורה‪ ,‬בחסד‪ .‬אני ממצה‬
‫הכל במילה אחת‪" :‬מענטש"‪ .‬קודם כל‬
‫בן אדם‪ .‬לקבל כל אדם בשמחה‪ ,‬בחיוך‪,‬‬
‫באמירה אופטימית‪ ,‬במילתא דבדיחותא‪.‬‬
‫זהו גם מה שמייחד את מורי ורבותי שזכיתי‬
‫להיות במחיצתם‪.‬‬
‫זוהי מהותה של רבנות‪ .‬גדלות בתורה‪,‬‬
‫חריפות‪ ,‬שנינות‪ ,‬עמידה על קוצו של יו"ד‪,‬‬
‫קנאות לכל דבר שבקדושה תוך חירוף‬
‫וקידוש מערכות אך השילוב המדהים‬
‫והבלתי נתפס של רוך‪ ,‬אהבה לכל יהודי ללא‬
‫כל גבול ותנאי‪ ,‬קבלת כל אדם גם שאינו‬
‫יהודי בשמחה ובכבוד‪ ,‬דאגה כנה ואמיתית‬
‫לצרכי הזולת כאבא הדואג לבנו יחידו‪.‬‬
‫זוהי המהות‪ .‬זהו מעמדו האמיתי של רב‬
‫ומנהיג‪ .‬כשהננו עומדים ומשרתים את עם‬
‫ישראל‪ ,‬ואנו עושים זאת 'לפי הספר'‪ ,‬ללא כל‬
‫'הנחות' ועמידה איתנה על הדרוש והנצרך‪,‬‬
‫הרי שעלינו ל'הדבק' בדרכיהם הישרות וכח‬
‫המנהיגות הישרה שהם הולכים בה ולשלב‬
‫את ה'לובן שיניים' והמידות הטובות‪.‬‬
‫זהו השילוב המדהים של השכל במידות‬
‫והמידות בשכל‪ .‬השלימות של המוחין‬
‫כשהיא באה לידי ביטוי בשלימות של מידות‬
‫תרומיות‪.‬‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪3‬‬
‫האדם‪,‬‬
‫האילן‬
‫ומה שביניהם‬
‫העץ עומד ערום‪ ,‬חשוף וקפוא בחורף‪.‬‬
‫עליו נשרו בשלכת‪ ,‬חיצי הכפור פגעו בו למכביר‪,‬‬
‫סופות עזות טלטלו אותו ואמרו לעוקרו‪ .‬כשמביטים בו‪,‬‬
‫מאת יוסף להב‬
‫נדמה שאין לו סיכוי ללבלב ולפרוח‪ .‬ובכל‪-‬זאת‪ ,‬בעיצומו של החורף‪,‬‬
‫אנו שמחים בו וחוגגים לכבודו‪ ,‬מתוך אמונה שילבש עלים ופירות לתפארת‪.‬‬
‫כך ישראל‪ ,‬הנתונים בצרות הגלות ומצבם הרוחני נראה כמעט על סף התמוטטות‪,‬‬
‫אך דווקא בתוך הסבל הזה נרקם אור הגאולה‪ ,‬אורו של משיח‬
‫המשנה בריש מסכת ראש השנה אומרת‪:‬‬
‫"ארבעה ראשי שנים הם‪ .. :‬באחד בשבט‬
‫ראש השנה לאילן‪ ,‬כדברי בית שמאי‪ .‬בית‬
‫הלל אומרים‪ :‬בחמישה עשר בו"‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬שייכותו של ראש שנה זה‬
‫לאדם‪ ,‬נוגעת רק לחקלאי העוסק בעבודת‬
‫האדמה‪ .‬על מנת לקיים כראוי את המצוות‬
‫התלויות בארץ עליו לדעת מתי תחילת‬
‫השנה של עצי השדה – לאור ההלכה שאין‬
‫מקיימים מצווה התלויה בארץ עם פירות‬
‫של שנה אחת על פירות של שנה אחרת‪.‬‬
‫וכך אומרת המשנה מתי היא נקודת הזמן‬
‫בה מסתיימת שנת האילן האחת ומתחילה‬
‫זו שאחריה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אך האמת היא שגם מעבר לשייכות זו‪ ,‬יש‬
‫לראש השנה הזה גם נגיעות נוספת לחייו‬
‫של האדם‪ ,‬ולכל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫לאורך הספרות היהודית‪ ,‬אנו מוצאים‬
‫מקומות רבים הממשילים את האדם‬
‫לאילן‪:‬‬
‫תהילים פרק א‪" :‬אשרי האיש אשר לא‬
‫הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד‬
‫ובמושב לצים לא ישב‪ ,‬כי אם בתורת ה'‬
‫חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה‪ .‬והיה כעץ‬
‫שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעיתו‬
‫ועלהו לא ייבול וכל אשר יעשה יצליח"‪.‬‬
‫בדומה להמשלה זו של מצב אופטימאלי‬
‫בחיי האדם כמו אילן הנטוע ליד מים הגדל‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫טוב והמניב פירות ‪ -‬השתמש גם אחד‬
‫האמוראים בגמרא במסכת תענית )דף ה‬
‫ע"ב( שם מסופר אודות פגישת רב נחמן‬
‫ורב יצחק‪" :‬כי הוו מיפטרי מהדדי‪ ,‬אמר‬
‫ליה‪ ,‬ליברכן מר‪ ,‬אמר ליה אמשול לך משל‬
‫למה"ד לאדם שהיה הולך במדבר והיה‬
‫רעב ועייף וצמא ומצא אילן שפירותיו‬
‫מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת‬
‫תחתיו‪ ,‬אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב‬
‫בצילו‪ ,‬וכשביקש לילך‪ ,‬אמר‪ ,‬אילן אילן‬
‫במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך‬
‫מתוקין‪ ,‬הרי פירותיך מתוקין‪ ,‬שיהא צילך‬
‫נאה‪ ,‬הרי צילך נאה‪ ,‬שתהא אמת המים‬
‫עוברת תחתיך‪ ,‬הרי אמת המים עוברת‬
‫תחתיך‪ ,‬אלא יהי רצון‪ ,‬שכל נטיעות‬
‫שנוטעין ממך יהיו כמותך‪ ,‬אף אתה במה‬
‫אברכך אם בתורה‪ ,‬הרי תורה‪ ,‬אם בעושר‪,‬‬
‫הרי עושר‪ ,‬אם בבנים‪ ,‬הרי בנים‪ ,‬אלא יהי‬
‫רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך"‪.‬‬
‫במסכת אבות )פ"ג מי"ז( המשיל התנא‬
‫את האדם לאילן בנוגע לעניין אחר‪ " :‬הוא‬
‫היה אומר כל שחכמתו מרבה ממעשיו‬
‫למה הוא דומה‪ ,‬לאילן שענפיו מרבין‬
‫ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו‬
‫והופכתו על פניו‪ ,‬שנאמר והיה כערער‬
‫בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן‬
‫חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב‪,‬‬
‫אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו למה‬
‫הוא דומה‪ ,‬לאילן שענפיו מועטין ושרשיו‬
‫מרבין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות‬
‫ונשבות בו אין מזיזות אותו ממקומו‪,‬‬
‫שנאמר והיה כעץ שתול על מים ועל יובל‬
‫ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם והיה‬
‫עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא‬
‫ימיש מעשות פרי"‬
‫ועוד שם בתענית )ז‪ ,‬ע"א(‪" :‬א"ל ר' ירמיה‬
‫לר' זירא ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי‬
‫ולא יכילנא לימא מר מילתא דאגדתא‬
‫א"ל הכי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב )דברים‬
‫כ‪ ,‬יט( כי האדם עץ השדה וכי אדם עץ‬
‫שדה הוא אלא משום דכתיב )דברים‬
‫כ‪ ,‬יט( כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת‬
‫וכתיב אותו תשחית וכרת הא כיצד אם‬
‫ת"ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא‬
‫תכרת ואם לאו אותו תשחית וכרת"‪.‬‬
‫אך שייכותו של האדם לאילן‪ ,‬הוא לא‬
‫רק מהיותם משל ונמשל‪ ,‬אלא הרבה‬
‫יותר מכך – ואולי דווקא משום כך הם‬
‫ממשילים זה על זה‪:‬‬
‫נאמר בכתוב והובא לעיל )דברים כ‪,‬יט(‪:‬‬
‫"כי האדם עץ השדה"‪ .‬מכאן דרשו‬
‫בספרים שהאדם דומה ומקביל לעץ‬
‫השדה‪ .‬אמנם לכאורה משמעות הפסוק‬
‫היא להיפך ממש‪ ,‬שהרי הכתוב מדבר‬
‫אודות הטלת מצור על עיר ומתמה "כי‬
‫האדם עץ השדה לבא מפניך למצור"?!‪,‬‬
‫אלא שהתורה נדרשת בארבעת הרובדים‬
‫של פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרוש וסוד‪ ,‬ואמנם על‬
‫דרך הפשט הכתוב מבדיל בין האדם לעץ‬
‫השדה‪ ,‬אך על דרך הדרש ניתן לדרוש‬
‫בניחותא‪ ,‬אכן‪ ,‬ה"אדם עץ השדה"‪ .‬ואם‬
‫כן‪ ,‬יש לכל אדם ללמוד מן האילן לחייו‬
‫היהודיים והרוחניים‪.‬‬
‫וכל הנ"ל הוא מעבר לאמרתו המפורסמת‬
‫של הבעל שם טוב שמכל דבר שהאדם‬
‫רואה עליו ללמוד הוראה בעבודת ה'‪ .‬כי‬
‫עצם זה שהקדוש ברוך הוא הראה לו את‬
‫הדבר‪ ,‬סימן הוא שעליו ללמוד ממנו דבר‬
‫מה‪ ,‬וזה לא רק בדברים ומחזות בלתי‬
‫רגילים‪ ,‬אלא אפילו מהדברים הפשוטים‬
‫והשגרתיים ביותר עליו ללמוד הוראות‬
‫לחיי היומיום שלו‪.‬‬
‫במקורות‪ ,‬לאורך הדורות‪ ,‬נכתבו דברים‬
‫רבים במקבילות בין האדם לאילן ומה‬
‫שניתן ללמוד מכך לעבודת ה'‪:‬‬
‫באחד ממכתביו‪ ,‬כותב הרבי מליובאוויטש‬
‫זי"ע )אגרות קודש שלו חלק א עמוד‬
‫רמז( הקבלה מרתקת כשמסר לצידה‪.‬‬
‫וז"ל‪:‬‬
‫"רוב מין הצומח ובפרט האילנות מצורפים‬
‫מחלקים רבים הנכללים בכלל בשלשה‪:‬‬
‫שרש‪ ,‬גוף האילן )גזע‪ ,‬ענפים‪ ,‬עלים(‬
‫פירות )קליפה‪ ,‬הפרי עצמו‪ ,‬גרעינים(‪.‬‬
‫מהחילוק אשר ביניהם‪ :‬השרש ‪ -‬נעלם‬
‫הוא מעין הרואה‪ ,‬אבל עיקר חיות האילן‬
‫ע"י נמצא )אף שגם ע"י העלים שואפים‬
‫האילנות מן האויר חומרים המוכרחים‬
‫לחייהם‪ ,‬וכן קולטים החום מקרני השמש‬
‫וכיו"ב(‪ .‬עוד זאת‪ ,‬אשר דוקא ע"י השורש‬
‫עומד האילן על עמדו ואם שרשיו חזקים‬
‫לא יירא מכל רוחות המנשבות שיעקרו‬
‫אותו‪,‬‬
‫גוף האילן ‪ -‬הוא הוא רוב המכריע של‬
‫בנין האילן‪ ,‬מזמן לזמן מוסיף הוא בעובי‬
‫בענפים ובעלים‪ ,‬עד שעל ידו ‪ -‬ובפרט‬
‫ע"י גזע האילן ‪ -‬יודעו שנות האילן‪.‬‬
‫אבל תכלית שלימות האילן הוא בעשותו‬
‫פירות‪ ,‬כי ע"י הגרעין הוא מזריע זרעו‬
‫להצמיח אילנות חדשים דור אחר דור‪.‬‬
‫והנה האדם עץ השדה‪ ,‬היינו אשר בכמה‬
‫פרטים דומה האדם למה שנראה באילן‬
‫ועץ השדה ואפילו בחייו הרוחניים‪ ,‬וגם‬
‫הם בכללותם‪ :‬נחלקים לשלשה סוגים‪:‬‬
‫השרש ‪ -‬היא האמונה‪ ,‬אשר על ידה‬
‫הוא קשור עם מקום ומקור חיותו‪ ,‬הוא‬
‫הבורא ית' ואף כשגדל בחכמה תורה‬
‫ט"ו‬
‫בשבט‬
‫בהלכה‬
‫במשנה‪ ,‬בגמרא ובמקומות רבים‪ ,‬לא מוזכר‬
‫יום ט"ו בשבט‪ ,‬ראש השנה לאילנות‪ ,‬כיום חג‬
‫וכיום מיוחד‪ .‬ואכן‪ ,‬במשך שנים רבות לא היה‬
‫ליום הזה משמעות מיוחדת – מעבר למשמעות‬
‫החקלאית דלעיל‪.‬‬
‫בתקופת הראשונים‪ ,‬החל היום הזה לקבל קצת‬
‫חגיגיות‪ .‬לא אומרים בו תחנון‪ ,‬לא צמים ולא‬
‫מספידים למת‪ .‬כמה מהם אף כתבו מקור לכך‪,‬‬
‫שכיון שראש השנה לאילנות מופיע במשנה‬
‫ביחד עם שלושה ראשי שנים אחרים שבהם‬
‫נוהגים קצת מנהגי חג מחמת היותם בראשי‬
‫חודשים‪ ,‬גם בראש השנה לאילנות חוגגים‬
‫מעט חג‪ .‬וראה בשולחן ערוך סימן קלא סעיף‬
‫ו‪" :‬נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא‬
‫בט"ו בשבט"‪.‬‬
‫בתקופת המקובלים של האריז"ל בצפת‪ ,‬נתנו‬
‫ליום הזה תוספת חגיגיות גדולה הרבה יותר‪.‬‬
‫הם הדגישו את שייכות האדם לאילן והסבירו‬
‫עד כמה החג הזה שייך גם אל האדם‪ .‬הם אף‬
‫השוו את יום טו בחודש שבט ליום ט"ו בחודש‬
‫אב‪ ,‬עליו אמרו במשנה )סוף תענית(‪" :‬לא היו‬
‫ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב"‪,‬‬
‫ששניהם חלים ביום החמישה עשר לחודש‬
‫החמישי – זה לחודשי החורף )שבט( וזה‬
‫לחודשי הקיץ )אב(‪ .‬מאז נהפך יום חגם של‬
‫האילנות גם ליום חגם של בני האדם‪.‬‬
‫הגדילו לעשות המקובלים ואף תיקנו סדר‬
‫ט"ו בשבט מיוחד‪ ,‬כעין ליל הסדר דפסח‪.‬‬
‫ה'סדר' זה כולל אכילת פירות האילן‪ ,‬אמירת‬
‫הגדה הבנויה על מקורות מן התנ"ך‪ ,‬הזוהר‬
‫ומדרשים‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬כיון שלא מצוי סדרם המדויק של‬
‫המקובלים‪ ,‬נכתבו סוגים רבים של סדרים כאלו‬
‫על ידי אנשים שבחרו מעצמם אלו חלקים‬
‫מהתורה להכניס פנימה‪ .‬רוב הנוסחאות בנויות‬
‫על הפסוק בחומש דברים "ארץ חיטה ושעורה‬
‫‹‹‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪5‬‬
‫‹‹‬
‫וגפן ותאנה ורימון‪ ,‬ארץ זית שמן ודבש"‪,‬‬
‫כשלאחר אמירת כל אחד משבעת המינים‬
‫קוראים ציטוט מן המקורות המדבר אודות‬
‫אותו מין ולאחר מכן מברכים וטועמים ממנו‪.‬‬
‫חלוקה אחרת של הפירות מביא המקובל רבי‬
‫חיים ויטאל בספר "עץ חיים"‪ .‬לדעתו יש סדר‬
‫קבוע באכילת הפירות‪ ,‬ועצם חלוקת הפירות‬
‫מדגישה את העולמות השונים‪ .‬העולם הראשון‬
‫הוא עולם העשייה‪ ,‬המסומל בפירות נקלפים‬
‫שתוכם נאכל‪ .‬העולם השני הוא עולם היצירה‪,‬‬
‫המסומל בפירות שקליפתם החיצונית נאכלת‬
‫ותוכם נזרק‪ ,‬ואילו הגבוה שבעולמות הוא‬
‫עולם הבריאה‪ ,‬המסומל בפירות שנאכלים‬
‫בשלמותם ‪ -‬קליפה ותוך‪.‬‬
‫יש נוסחאות המשלבות שתיית ארבעה כוסות‬
‫כשחלקם מיין אדום‪ ,‬חלקם מלבן וחלקם‬
‫מעורב – כסמל לעונות השנה המתחלפות‪.‬‬
‫ישנם נוסחאות שהוסיפו אפילו ארבע קושיות‬
‫של מה נשתנה ליל סדר זה דט"ו בשבט מליל‬
‫הסדר דפסח‪.‬‬
‫גם בספרי ההלכה‪ ,‬בדורות האחרונים‪ ,‬מופיע‬
‫ההלכה לאכול מפירות האילן ביום זה‪,‬‬
‫כשעיקר ההדגשה היא על פירות משבעת‬
‫המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל‪ .‬וראה‬
‫במגן אברהם סימן קלא סעיף ו שכתב‬
‫ד"נהגו האשכנזים להרבות אז במיני פירות‬
‫של אילנות"‪ ,‬וכן בספר שבט מוסר פרק ט"ז‬
‫בצוואת ר"א הגדול‪ ,‬דכתב "בני‪ ,‬הוי זהיר לברך‬
‫על הפירות בט"ו בשבט‪ ,‬שמנהג ותיקין הוא"‪.‬‬
‫ובספר טעמי המנהגים הביא בשם בעל‬
‫ה'בני יששכר' מנהג ישראל‪ ,‬לבקש ביום זה‬
‫שיזמין לו הקדוש ברוך הוא אתרוג כשר וראוי‬
‫למצווה בסוכות‪ .‬וז"ל שם‪" :‬טעם שאמר התנא‬
‫במתניתין בא' בשבט ראש השנה לאילן כדברי‬
‫בית שמאי ובית הלל אומרים בט"ו בו‪] ,‬אילן[‬
‫לשון יחיד ולא אמר 'לאילנות' לשון רבים כמו‬
‫באינך‪ ,‬לרמז‪ ,‬מה שקיבלנו מרבותינו להתפלל‬
‫בט"ו בשבט על אתרוג כשר ומהודר שיזמין‬
‫ה' יתברך בעת המצטרך למצווה‪ .‬כי הנה זה‬
‫היום אשר עולה השרף באילנות‪ ,‬והא כפי‬
‫הזכות של כל אחד מישראל‪ ,‬הנה מה טוב ומה‬
‫נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד‬
‫הצמיחה שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך‬
‫את פרי ההדר‪ .‬וזה שרמז התנא באומרו לשון‬
‫יחיד לאילן‪ ,‬להורות על האילן המיוחד המבואר‬
‫בתורה למצווה"‪.‬‬
‫בקהילות רבות נוהגים לאכול חמש עשרה מיני‬
‫פירות ולומר עליהם את חמש עשרה מזומרי‬
‫שיר המעלות‪ .‬‬
‫‪6‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫ומצות חיותו נמשך לו ע"י אמונתו בד'‪,‬‬
‫דתו ותורתו‪.‬‬
‫גזע וגוף האילן ‪ -‬הם הם לימוד התורה‬
‫וקיום המצות ומעשים טובים‪ ,‬אשר‬
‫הם צריכים להיות רוב בנין ורוב מנין‬
‫של מעשי האדם ופעולותיו‪ ,‬וע"פ רוב‬
‫המצות וגדלו בתורה ניכרו ימי שנות חיי‬
‫האדם‪ ,‬היינו חיים מלאים תוכן של חכמה‬
‫ומעשה‪.‬‬
‫פירות ‪ -‬תכלית שלימות האדם הוא‪,‬‬
‫כאשר‪ ,‬נוסף ע"ז שהוא מקיים כל המוטל‬
‫עליו בינו לבין עצמו‪ ,‬הנה משפיע הוא‬
‫על חביריו והסביבה שלו שגם הם יהיו‬
‫על צד השלימות‪ ,‬והיינו שפעולתו היא‬
‫"גרעין" המצמיח אילן )אנשים( בעל‬
‫שרשים )עקרי האמונה( גזע וענפים‬
‫)תורה ומעשים טובים( ונושא פירות‬
‫)מזכה את הרבים(‪.‬‬
‫המורם מכל הנ"ל‪ :‬שורש האדם ועיקרו‬
‫ היא אמונה תמימה‪ .‬חלישות באמונה‬‫מעמידה בסכנה את קיום חייו הרוחניים‬
‫אפילו של אדם גדול‪.‬‬
‫רוב מנין ורוב בנין האדם ‪ -‬הם מעשיו‬
‫הטובים ההולכים ומתרבים מיום ליום‪.‬‬
‫אבל שלימות האדם הוא נושא פירות ‪-‬‬
‫היינו כשהוא משפיע על הרבים‬
‫ומזכה אותם להיות גם הם‬
‫ממלאים את תפקידם‬
‫ומטרות בריאתם אשר‬
‫אז פעולתו עושה פירות‬
‫ופירות פרותיהן דור אחר‬
‫דור וזכות זה תלוי‬
‫בו"‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫במקומות רבים‬
‫לקח הרבי מסר‬
‫לחינוך‬
‫מאלף‬
‫הילדים מגדילתו של‬
‫האילן‪.‬‬
‫האילן‪ ,‬כאדם‪ ,‬צומח לו משתיל‬
‫קטן והופך עם הזמן לעץ עבות‬
‫המטיל צל סביבותיו והמביא‬
‫טובים‬
‫פירות‬
‫וטעימים‪ .‬מרגע‬
‫עד‬
‫שתילתו‬
‫שניתן ליהנות‬
‫מצילו ופירותיו – עובר העץ שלבים רבים‪.‬‬
‫על החקלאי לדאוג לו בכל שלב ושלב‬
‫ולטפחו בהתאם לצרכיו באותו השלב‪.‬‬
‫השלב המכריע והמשפיע ביותר בגידולו‬
‫של העץ‪ ,‬הוא כאשר הוא עדיין שתיל‬
‫רך וקטן‪ .‬זה נראה אולי מיותר ובזבוז‬
‫זמן לטפל ולהשקיע בשתיל רך‪ ,‬אך זהו‬
‫המפתח לגדילה תקינה ומוצלחת‪.‬‬
‫כאשר השתיל עדיין רך וקטן‪ ,‬ניתן עדיין‬
‫לטפל בו‪ .‬גם אם מתחיל לגדול מעט‬
‫עקום – ניתן מיד ליישרו ולייצב את‬
‫גדילתו‪ .‬כאשר הוא כבר גדל והפך לעץ‬
‫עבות‪ ,‬כבר לא ניתן לשנות את צורת‬
‫גדילתו‪ ,‬הוא כבר מעוצב‪.‬‬
‫כך גם האדם‪ .‬מרגע לידתו עד שהוא‬
‫הופך להיות אדם בוגר מן השורה הוא‬
‫עובר שלבים רבים בהם על הוריו לטפחו‪,‬‬
‫לחנכו ולדאוג לכל צרכיו‪ .‬אך השלב‬
‫החשוב ביותר הוא בקטנותו‪ ,‬כאשר הילד‬
‫הוא עדיין קטן‪ .‬אז ניתן לבנותו ולהטמיע‬
‫בו את הדרך הנכונה לחיים‪ .‬את הערכים‬
‫היהודיים עליהם אנו רוצים שיגדל‪ .‬לאחר‬
‫מכן זה כבר הרבה יותר קשה ומורכב‪ .‬זהו‬
‫הזמן המתאים ביותר לדאוג לחינוכם של‬
‫ילדינו‪.‬‬
‫מסר מאלף נוסף מספרים בשם כ"ק‬
‫האדמו"ר מטשורטקוב זצוק"ל‪:‬‬
‫העץ עומד ערום‪ ,‬חשוף וקפוא‬
‫בחורף‪ .‬עליו נשרו בשלכת‪,‬‬
‫חיצי הכפור פגעו בו למכביר‪,‬‬
‫סופות עזות טלטלו אותו‬
‫ואמרו לעוקרו‪ .‬כשמביטים‬
‫בו‪ ,‬נדמה שאין‬
‫לו סיכוי ללבלב‬
‫ולפרוח‪ .‬ובכל‪-‬זאת‪,‬‬
‫בעיצומו של החורף‪,‬‬
‫אנו שמחים בו וחוגגים‬
‫לכבודו‪ ,‬מתוך אמונה‬
‫שילבש עלים ופירות לתפארת‪.‬‬
‫כך ישראל‪ ,‬הנתונים בצרות הגלות‬
‫ומצבם הרוחני נראה כמעט על‬
‫סף התמוטטות‪ ,‬אך דווקא‬
‫בתוך הסבל הזה נרקם‬
‫אור הגאולה‪ ,‬אורו של‬
‫משיח‪ .‬‬
‫מבורמה‬
‫עד‬
‫לונדון‬
‫דרך ארוכה ומפותלת עשה הגאון רבי אברהם דוד שליט"א‪ ,‬מחשובי רבני ודייני‬
‫בריטניה ורב העדה הספרדית בלונדון וחבר מועצת מרכז רבני אירופה עד אשר הגיע‬
‫אל המנוחה והנחלה‪ .‬סיפורו העלילתי‪ ,‬המופלא והמרתק‪ ,‬חוצה מדינות ויבשות‪,‬‬
‫מדלג על שפות ותרבויות‪ .‬הוא מקפל בתוכו מסר‪-‬חד בהיר‪-‬רעיון‪ :‬אין דבר העומד‬
‫בפני הרצון וכל קושי ועיכוב אינו עמיד בפני יקוד אש התורה • שיחה מדהימה של‬
‫הגאון שליט"א לכתב "קהילות"‬
‫ישראל פינחס טירנואר‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪7‬‬
‫דמותו ההדורה ונשואת הפנים של הרב דוד‬
‫מגדולי רבני בריטניה‪ ,‬רב העדה הספרדית‪,‬‬
‫חבר ביה"ד הספרדי בלונדון ואישיות‬
‫תורנית נערצת‪ ,‬אינה מסגירה את המסע‬
‫הארוך והכמעט בלתי אפשרי שעשה הרב‬
‫במעלה פסגת עולם התורה‪ .‬לא ייאמן‪,‬‬
‫אך את ילדותו עשה הרב ב‪...‬בורמה )כיום‬
‫מיאנמר( אליה היגרו הוריו מעיראק‪ .‬הוריו‬
‫הראשון שהתחיל בשנים אוחזין בטלית‬
‫כשהרב דומיניץ שואל לדעתנו מה הדין‬
‫במקרה שכזה‪ .‬אנוכי‪ ,‬שלא היה לי כל רקע‬
‫בגמרא הוקסמתי מהלימוד וכשנמשכו‬
‫השיעורים אליהם צעדתי בשלג הלונדוני‬
‫הציע לי הרב דומיניץ להיכנס לחודש נסיון‬
‫בישיבה גייטסעהד‪ .‬החודש הלך ונמשך‪,‬‬
‫ובעצם הוא ממשיך עד היום הזה'‪ ,‬מוסיף‬
‫תורנית איתנה‪ .‬לשם מטרה זו בדיוק‬
‫נקראתי ‪ -‬הקמת כולל שבו ילמדו אברכים‬
‫מקומיים‪ .‬ב"ה הכולל עלה והצליח וזרמו‬
‫אליו אברכים מבקשי ה' מכל מדינות דרום‬
‫אמריקה‪ ,‬ניתן לומר שהאברכים שלמדו‬
‫בו הם אלו שכיום הקימות מקומות תורה‬
‫בכל מקומות מושבותיהם כמו ברזיל‬
‫או מקסיקו‪ ,‬כך שלמעשה בכולל שלנו‬
‫"לדעתי‪ ,‬הרב צריך לטפל בכל עניני הקהילה בעצמו‪ .‬יש הטוענים‬
‫שאין זה מכבוד התורה‪ ,‬ואכן על הרב אסור להתבזות‪ ,‬אבל בני‬
‫קהילתו צריכים לדעת כי הרב מהווה את הכתובת המיידית לכל‬
‫נושא וכל ענין‪ .‬רבים אומרים לי ‪ -‬מדוע אתה עובד כל כך קשה? אך‬
‫אני יודע שעלי ליצור קשר בלתי אמצעי עם כל אחד מקהילתי‪ ,‬רק כך‬
‫הם יעלו על דרך המלך‪ .‬בכל חג אנו אנו מזמינים את צעירי הקהילה‬
‫להסב על שולחננו‪ .‬הכל יודעים כי ביתו של הרב שייך לכולם!"‬
‫היו יראים ושלמים אך מטבע הדברים‪,‬‬
‫בורמה לא הציעה אפשרויות רבות בתחום‬
‫החינוך התורני‪.‬‬
‫הרב מספר על תסכולו הרב שנבע מחוסר‬
‫אפשרותו להחכים ביהדות‪ .‬בגיל שש‬
‫עשרה נשלח הנער הצעיר אל לונדון בכדי‬
‫להשתלם בלימודים והשכלה כללית‪ ,‬אך‬
‫ההשגחה העליונה הועידה את הצעיר‬
‫לגדולות‪ ,‬לא כדוקטור או מדען היא חפצה‬
‫בו אלא כרב ומורה דרך‪ .‬ליבו של הנער‬
‫נמשך לתורה הקדושה ובחשקו כי עז שם‬
‫את פעמיו לישיבת גייטסעהד המובחרת‪.‬‬
‫מטבע הדברים לא היה כל סיכוי לנער‬
‫המהגר הטרי מבורמה להשתלב בישיבה‬
‫בה למדו אריות שכבר שנים עסקו בתורה‬
‫בעיון רב‪ ,‬למותר לציין כי שפת האידיש‬
‫המקובלת בישיבה אף היא לא הייתה‬
‫שגורה בפי יוצאי עיראק שבבורמה‪...‬‬
‫אולם כנגד כל הסיכויים עלה והתעלה‬
‫הרב דוד ובמשך זמן קצר השלים את‬
‫כל הפערים עד כי רבותיו הורו להעלותו‬
‫משיעור לשיעור כבר באמצע השנה!‬
‫כיצד הגעתם לישיבה?‬
‫'בהגיעי ללונדון נמשכתי לשיעור בגמרא‬
‫שמסר הרב דומיניץ זצ"ל ‪ -‬לו אני חייב את‬
‫חיי הרוחניים‪ .‬עדיין זוכר אני את השיעור‬
‫‪8‬‬
‫הרב בחיוך‪' .‬בישיבה כיהנו באותה עת גדולי‬
‫תורה מפורסמים כמו רבי לייב לופיאן‪,‬‬
‫רבי לייב גורביץ ורבי משה שוואב‪ .‬לאחר‬
‫תקופה קצרה בישיבה בחן אותי רבי לייב‬
‫לופיאן ואמר לי ‪' -‬אל תצא מן הישיבה‪,‬‬
‫המשך ללמוד כאן'‪ .‬ואכן נשארתי'‪.‬‬
‫בהמשך עליתי לארץ ישראל ללמוד תורה‬
‫בישיבת בריסק מפי ראש הישיבה הגאון‬
‫רבי יוסף דב סולוביציק זצ"ל ממנו קניתי‬
‫את דרך הלימוד הבריסקאית בהבנה‬
‫עמוקה‪ .‬כעבור שנתיים נישאתי ושבתי‬
‫לכולל בגיטסעהד בו למדתי שמונה‬
‫שנים‪ .‬אז הציעו לי משרת ר"מ בישיבת‬
‫פורת יוסף‪ ,‬בירושלים ושוב חזרתי לארץ‬
‫ישראל‪ .‬היה זה בעיצומה של מלחמת יום‬
‫הכפורים‪.‬‬
‫בנקודה זו נפתח פרק חדש ומזהיר בקורות‬
‫חייו המרתקים של הרב דוד ‪ -‬פרק של‬
‫מסירות נפש למען הפצת היהדות והקמת‬
‫מקומות תורה‪ .‬כעבור ארבע שנים כמרביץ‬
‫תורה בישיבת "פורת יוסף" נקרא הרב דוד‬
‫אל הדגל והתבקש לעבור לבואנוס איירס‬
‫שבארגנטינה‪ .‬מספר הרב‪' :‬בבואנוס איירס‬
‫התקיימה קהילת "שובה ישראל" בראשות‬
‫הרב אליעזר בן דוד‪ ,‬זו הייתה קהילה חמה‬
‫שהייתה בה השפעה חסידית‪ ,‬אך לא‬
‫היה בה מקום תורה חזק שיהווה תשתית‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫בארגנטינה הונחו הרבה אבני פינות מהם‬
‫נוסדו ברבות השנים מקומות תורה רבים‬
‫בדרום אמריקה'‪.‬‬
‫עם עזיבתו של הקהילה התמנה הרב דוד‬
‫אף למרא דאתרא בנוסף לתפקידו כראש‬
‫הכולל‪ .‬הנהגתו התעטרה במידת השלום‬
‫והקירוב ורבים מתרפקים בגעגועים על‬
‫אותה תקופה‪ .‬היו גורמים שונים שניסו‬
‫'לייבא' לארגנטינה מחלוקות ששררו‬
‫במקומות אחרים בכדור הארץ‪ ,‬אך הרב דוד‬
‫התייעץ עם רבותיו אתם הרבה להתייעץ‬
‫במשך השנים‪ ,‬והוא הורה לו בפסקנות‬
‫להמשיך ולשמור על האחדות המקומית‪.‬‬
‫משום כך זכה הרב דוד אף להכרה מצד‬
‫קהילת חב"ד המקומית‪ ,‬וכשהאדמו"ר‬
‫מליובאוויטש זצ"ל היה מורה לחסידיו‬
‫במקרים שונים להתייעץ עם מורה הוראה‪,‬‬
‫היו הללו רואים ברב דוד את מורה ההוראה‬
‫המוסמך ביותר‪.‬‬
‫עדיין לא תמה מסכת הנדודים ‪-‬‬
‫משנתבססו הכולל והקהילה בארגנטינה‬
‫שוב נקרא הרב דוד לבסס מקום תורה‬
‫חדש‪ ,‬והוא כחייל הניצב על משמרתו‪ ,‬גם‬
‫הפעם לא סירב ‪ -‬לפני כחצי יובל שנים‬
‫החלה להתגבש בלונדון קהילה ספרדית‬
‫שחלקה הניכר הורכב מבעלי תשובה‪ ,‬והם‬
‫ביקשו לעטר את הרב דוד כאלוף לראשם‪.‬‬
‫נטל הרב את מטה הנדודים ויצא ללונדון‬
‫שם בנה את הקהילה ממסד ועד טפחות‬
‫וכיום היא מהקהילות היפות והמפוארות‬
‫ביותר בכל רחבי אירופה‪ .‬בקהילה מוסדות‬
‫רבים הנותנים מענה לכל צרכי הדת ולימוד‬
‫התורה כשהם מתפתחים ללא הרף‪.‬‬
‫כיצד רואים אתם את מצב היהדות בלונדון‬
‫בהשוואה לתקופה בה הגעתם לעיר?‬
‫מצב היהדות בלונדון השתפר פלאים‬
‫בעיקר ובקרב הקהילה הספרדית‪ ,‬אפשר‬
‫לראות זאת בהתפתחות המוסדות כשכל‬
‫העת צריך להוסיף עוד ועוד ת"תים ובתי‬
‫ספר‪ .‬הנה דוגמא שתלמד על הכלל ‪-‬‬
‫בשנים הראשונות היו רבים שכלל לא‬
‫ידעו מה זה לולב ומה עושים איתו‪ .‬אני‬
‫עצמי קניתי סטים רבים ומספר ימים‬
‫לפני החג הייתי עסוק בלאגוד אותם והכל‬
‫באו לקחת ממני‪ .‬כיום אין מי שלא רוכש‬
‫בעצמו ארבעת המינים מהודרים‪ .‬באותם‬
‫שנים גם הייתה סוכה אחת ליד ביהכנ"ס‬
‫ששימשה את כל חברי הקהילה‪ .‬כמובן‬
‫שגם את האוכל לכולם בישלנו בעצמנו‪.‬‬
‫כיום בונה כל אחד סוכה בביתו‪.‬‬
‫לפני עשרים ושתים שנה התחלתי למסור‬
‫שיעור ביום שני בערב‪ .‬שיעור הנמשך עד‬
‫היום‪ .‬בתחילת דרכו השתתפו בו יהודים‬
‫שמושגיהם ביהדות היו קלושים ביותר‬
‫ואילו כיום הם עמוד התווך של הקהילה‪.‬‬
‫חשוב לציין שבאירופה מהווה ההשתייכות‬
‫הקהילתית גורם משפיע ביותר‪ .‬מי שאינו‬
‫שייך לקהילה מסויימת הוא פשוט אבוד‪.‬‬
‫משום כך המסגרת הקהילתית יוצרת‬
‫גאווה ותחושת השתייכות חזקה ששומרת‬
‫על היהודי ומדרבנת אותו להתקדמות‪.‬‬
‫כיצד מושכים את הצעירים לחיק‬
‫היהדות?‬
‫הדור החדש מעונין בלימוד‪ .‬זהו דור‬
‫שההשכלה והרחבת האופקים היא נר‬
‫לרגליו‪ .‬וברגע שאנחנו מספקים להם את‬
‫האמצעים לרכישת ידע והתעלות בתורה‬
‫הם פשוט נמשכים ללימוד‪ .‬מנסיוני אני‬
‫יכול לומר כי לימוד גמרא הוא הדרך הטובה‬
‫ביותר לקרב יהודים לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫למעשה את דרך הקירוב קניתי עוד‬
‫בישיבת גייטסעהד‪ .‬לא רבים יודעים אבל‬
‫בתוך הישיבה התנהלה פעילות גדולה‬
‫מאוד של קירוב נפשות‪ .‬הייתה בישיבה‬
‫רוח חסידית חמימה‪ ,‬ניגונים וכו' שרוממו‬
‫את הנפשות והשרו אוירה מאוד נעימה‬
‫שאפשרה את הקירוב‪.‬‬
‫באותה תקופה היו נערים רבים שלמדו‬
‫בבתי ספר כלליים‪ .‬בימי החופשה הייתה‬
‫הישיבה מארגנת עבורם דבר שנקרא‬
‫'ישיבה וויק' ‪ -‬ישיבה לשבוע‪ .‬במשך‬
‫שבוע הם היו שוהים בישיבה ולומדים‬
‫עם הבחורים‪ ,‬ובמקרים רבים מאוד היה‬
‫השבוע הזה מחולל פלאים והבחור היה‬
‫ממשיך ללמוד בישיבה באופן קבוע‪ .‬כמה‬
‫מאישי התורה הנודעים ביותר בדורנו הם‬
‫מפירות אותו שבוע‪.‬‬
‫מה מייחד את המוסדות שהקמתם?‬
‫יחד עם התחזקותם הרוחנית של בני‬
‫הקהילה נוצר הצורך בהקמת מוסדות‪,‬‬
‫וכך הקמנו מוסד אחר מוסד ולאחרונה אף‬
‫פתחנו בי"ס לבנות על שם אמו של אחד‬
‫מנכבדי הקהילה‪.‬‬
‫אנו נוקטים בשיטה מאוד מיוחדת‪ .‬בתוככי‬
‫בית הספר מתקיימים שיעורים מיוחדים‬
‫עבור ההורים‪ ,‬וכך הם לא מפגרים אחר‬
‫ילדיהם ומרחיבים את ידיעותיהם בפרשה‪,‬‬
‫גמרא והלכה‪ .‬בכל מוצאי שבת מתקיימת‬
‫סעודת מלוה מלכה ובה אנו נושאים דברים‪.‬‬
‫אין לתאר עד כמה גדולה השפעתה של‬
‫סעודה זו‪ .‬המוטו הוא ‪ -‬שיעורים ושיעורים‪,‬‬
‫כך הכל קשורים אל התורה הקדושה‪ .‬גם‬
‫לנוער נערכים כינוסים מיוחדים‪ .‬אף אחד‬
‫לא זז ללא שאלת רב‪ .‬לפני כל צעד בכל‬
‫נושא פונים אל הרב לשאול את דעתו‬
‫ודעת ההלכה וההשקפה‪ .‬אגב כך מספר‬
‫הרב‪' :‬אני מדריך ומורה הלכה על פי פסקי‬
‫ומנהגי הבן איש חי שהוא מאור עיננו‬
‫ומאיר דרכנו'‪.‬‬
‫לאחרונה עבר בית הכנסת למשכנו החדש‬
‫והמפואר והוא מהווה את ליבה החי‬
‫והפועם של הקהילה‪ .‬אף אולם שמחות‬
‫צורף אל בית הכנסת ובו חוגגים חברי‬
‫הקהילה את שמחותיהם‪ .‬הימים הנוראים‬
‫מהווים את פסגת חיי הקהילה‪ .‬אלו ימים‬
‫מיוחדים מאוד שהכל נוטלים בהם חלק‬
‫פעיל ושואבים מהם כוחות לכל השנה‪.‬‬
‫בני הקהילה מעריצים ומוקירים עד‬
‫למאוד את מורם ורבם‪ .‬תחושת הערבות‬
‫הקהילתית והעובדה כי הרב משמש גם‬
‫כאב ואם לחברי קהילתו באה לידי ביטוי‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪9‬‬
‫בסיבת הגעתו לארץ בימים אלו‪ .‬מדובר‬
‫בפטירתה של אמו של אחד מחברי‬
‫הקהילה‪ ,‬ובעקבות כך הרב עזב את כל‬
‫עיסוקיו הרבים ונסע לארץ ישראל בכדי‬
‫להשתתף ולערוך את האזכרה‪.‬‬
‫קיימת אף פעילות חסד רחבה ביותר‪,‬‬
‫הערבות הקהילתית דומיננטית מאוד‬
‫ומורגשת בכל פינה‪ .‬לא לפני זמן רב אחד‬
‫מנכבדי הקהילה הגיע לפשיטת רגל‪ .‬לא‬
‫ארך זמן ונערכו אסיפות בהן החליטו‬
‫חבריו להעביר לו מדי שבוע סכום נכבד‬
‫להוצאותיו‪ .‬זוגתי הרבנית עומדת בראש‬
‫תחומים רבים בנושא החסד ‪ -‬היא באופן‬
‫אישי מארגנת סיוע במזון ובכל דרך שהיא‬
‫ליולדות‪ ,‬חולים ועוד‪.‬‬
‫מהי ניתן לייעץ לרבנים החפצים לרומם‬
‫את קהילתם?‬
‫כפי שאמרתי קודם ‪ -‬תורה‪ ,‬לימוד ועוד‬
‫לימוד‪ .‬אבל יחד עם זאת ישנן עוד מספר‬
‫נקודות חיוניות ‪ -‬חשוב מאוד להראות‬
‫אהבה ללא מיצרים‪ ,‬אכפתיות אמיתית‬
‫הנובעת מעמקי הלב‪ .‬זהו המפתח העיקרי‬
‫לליבו של כל יהודי באשר הוא שם‪.‬‬
‫כשיהיה אכפת לך באמת ממצבו‪ ,‬אין‬
‫ספק שהוא יחוש בכך וכך הוא גם ירצה‬
‫להתקרב ולטעום יותר ויותר מטעמה של‬
‫היהדות‪.‬‬
‫בעבר היה נהוג שהקהילה היא זו שמזמינה‬
‫את הרב‪ .‬כיום הרב הוא זה שצריך לבנות‬
‫את הקהילה וליצור יש מאין‪ .‬בלעדיו לא‬
‫יהא מאומה‪.‬‬
‫לדעתי הרב צריך לטפל בכל עניני הקהילה‬
‫בעצמו‪ .‬יש הטוענים שאין זה מכבוד‬
‫התורה‪ ,‬ואכן על הרב אסור להתבזות‪ ,‬אבל‬
‫בני קהילתו צריכים לדעת כי הרב מהווה‬
‫את הכתובת המיידית לכל נושא ובכל‬
‫ענין‪ .‬רבים אומרים לי ‪ -‬מדוע אתה עובד‬
‫כל כך קשה? אך אני יודע שעלי ליצור‬
‫קשר בלתי אמצעי עם כל אחד מקהילתי‪,‬‬
‫רק כך הם יעלו על דרך המלך‪ .‬בכל חג אנו‬
‫אנו מזמינים את צעירי הקהילה להסב על‬
‫שולחננו‪ .‬הכל יודעים כי ביתו של הרב‬
‫שייך לכולם!‬
‫זכיתם שצאצאיכם ממשיכים במסלול‬
‫הרבנות‪...‬‬
‫אכן חתניי נושאים במשרות חשובות‬
‫במדינותיהם וב"ה אני זוכה לראות את‬
‫בפגישה עם הרב מרדכי ביטון ממרכז רבני אירופה‬
‫"אנו נוקטים בשיטה מאוד מיוחדת‪ .‬בתוככי בית הספר‬
‫מתקיימים שיעורים מיוחדים עבור ההורים‪ ,‬וכך הם לא‬
‫מפגרים אחר ילדיהם ומרחיבים את ידיעותיהם בפרשה‪ ,‬גמרא‬
‫והלכה‪ .‬בכל מוצאי שבת מתקיימת סעודת מלוה מלכה ובה‬
‫אנו נושאים דברים‪ .‬אין לתאר עד כמה גדולה השפעתה של‬
‫סעודה זו‪ .‬המוטו הוא ‪ -‬שיעורים ושיעורים‪ ,‬כך הכל קשורים‬
‫אל התורה הקדושה‪ .‬גם לנוער נערכים כינוסים מיוחדים"‬
‫‪10‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫המשך הדורות הצועדים בעקבותינו‪ .‬בני‬
‫רבי יוסף שליט"א בא להתגורר בלונדון‬
‫לפני מספר שנים ומאז הוא עומד לימיני‬
‫בהנהגת הקהילה‪ .‬זכיתי והוא הפך‬
‫להיות הרוח החיה בכל עניני הקהילה‬
‫כשלשיעורים הרבים שהוא מוסר נוהרים‬
‫רבים‪ .‬גם כוח הפסק שלו יצא למרחוק‪.‬‬
‫הנכם חברים בביה"ד הספרדי בלונדון‪ .‬עוד‬
‫מטלה על סדר היום הצפוף של כת"ר?‬
‫אחת לשבוע אני יושב בהרכב ביה"ד‪ ,‬כמו‬
‫בכל בי"ד גם אצלנו מתבררים דיני תורה‬
‫בשאלות הקשורות לחושן משפט‪ ,‬גיטין‬
‫ואף מעט גיורים‪ .‬חבריי ידועים כגדולי‬
‫תורה נודעים וביה"ד זוכה לפופולאריות‬
‫עצומה‪.‬‬
‫יש לכם קשר עם שאר הקהילות‬
‫בלונדון?‬
‫בהחלט‪ ,‬יש לנו קשר טוב עם כל הקהילות‬
‫וגם עם הקהילות האשכנזיות והכל עובדים‬
‫בשיתוף פעולה מלא‪ .‬יש לציין גם את‬
‫"מרכז רבני אירופה" שאף הוא עוזר מאוד‬
‫בתחומים שונים‪.‬‬
‫בנו של הראשל"צ רבי מרדכי אליהו זצ"ל‬
‫ יבלחט"א רבי יוסף אליהו שליט"א הוא‬‫חתנכם‪ ,‬היה לכם קשר עם הראשל"צ‬
‫זצ"ל מעבר לקשרי משפחה?‬
‫בוודאי‪ ,‬היה זה קשר אמיץ שהחל אף‬
‫לפני שהפכנו למחותנים‪ .‬עוד כשהייתי‬
‫בארגנטינה רצינו להקים שחיטה נפרדת‬
‫ומהודרת‪ .‬על אף שהייתה לי הסמכה‪ ,‬בכל‬
‫זאת כמובן שהקמת מערכת כשרות היא‬
‫נושא אחר לגמרי שלא היה לי בו כל נסיון‪.‬‬
‫נסעתי במיוחד לארץ ישראל וביקשתי את‬
‫עצתו של רבי מרדכי אליהו‪ .‬הוא כדרכו‬
‫לא הסתפק בעצות אלא הורה לשוחט‬
‫האישי שלו הרב גריידי לצאת איתי לשטח‬
‫ולבחון את השחיטה והבדיקה מא' ועד ת'‪.‬‬
‫כך הוא הוביל אותי במשעולי הפרקטיקה‬
‫כשבמשך שנים סייע לי בעצה ותושיה‬
‫בדרכו הטובה בנועם ובעידוד‪.‬‬
‫תמיד קלעה עצתו על השערה לא‬
‫יחטיא‪ .‬היה אדם מסוים בתוך הקהילה‬
‫שהפריע לי‪ .‬חפצתי לנקוט נגדו באמצעים‬
‫והתייעצתי עם הרב אליהו שהשיב ‪ -‬אינך‬
‫בעל מלחמות‪ ,‬לא כדאי לך להיאבק נגדו‪,‬‬
‫עדיף שתשב בשקט והבעיה תיפטר‬
‫מעצמה‪ .‬ואכן כך היה‪ .‬‬
‫מו ֶד ַנה‬
‫מוׂ‬
‫האיטלקית‬
‫מחדשת נעוריה‬
‫זו אחת הערים המרכזיות‬
‫והעתיקות של איטליה‬
‫והיא שוכנת על גדות‬
‫נהר הפו במחוז אמיליה‪-‬‬
‫רומאניה‪ .‬פרסומה העולמי‬
‫בא לה בזכות מפעלי הרכב‬
‫של החברות המפורסמות‬
‫ששוכנות בה‪ ,‬וכן בזכות‬
‫המבנים המפוארים‬
‫המושכים אליהם תיירים‬
‫רבים‪ .‬עברה היהודי של‬
‫העיר כמעט ונמחק‪ .‬אך‬
‫הכל תלוי במזל – ובעיר‬
‫מודנה התיישב רב צעיר‬
‫ונמרץ שעמל לפזר את‬
‫האפר מעל לגחלים‬
‫הלוחשות ולהפיח רוח חיים‬
‫בנשמות היהודיות ששרדו‬
‫כאן‪ .‬סיפורה של קהילה‬
‫ישראל פינחס טירנואר‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪11‬‬
‫נכון שקהילת מודנה היא קהילה קטנה‪,‬‬
‫אבל היא קהילה שהאופטימיות היא חלק‬
‫בלתי נפרד ממנה‪ .‬העובדה הזו נגעה ללבי!‬
‫בדרך כלל הבעיה של קהילות אירופה היא‬
‫הפסימיות ‪ -‬יהודים שאינם מאמינים כי‬
‫ניתן לשמור על קשר כלשהו עם היהדות‪.‬‬
‫אבל במודנה הקהילה היא אופטימית‬
‫ומלאת רצון להתקדם ולחזק את הקשר‬
‫שלה עם התורה והמצוות‪ .‬יהודי המקום‬
‫אינם מסתפקים בלשמש מעין מוזיאון‬
‫לתפארת העבר‪ .‬זה מה שיפה כאן‪.‬‬
‫ביקור משלחת רבני אירופה אצל הרב גולדשטיין‬
‫המתהלך בסמטאותיה העתיקות של‬
‫העיר האיטלקית מודנה ‪((Modena‬‬
‫רבת הפאר‪ ,‬אינו יכול שלא להתפעל אל‬
‫מול היופי וההדר הנשקפים מכל פינה‬
‫בעיר עתיקת היומין‪ .‬התייר המזדמן יצעד‬
‫בודאי במשעולי ההיסטוריה של העיר‬
‫מהיפות באיטליה‪ ,‬אך לא תמיד יהיה מודע‬
‫להיסטוריה היהודית השזורה בחוטי זהב‬
‫ולעתים בחוטים מוכתמים בדם בעברה‬
‫של מודנה‪.‬‬
‫העיר ידועה כאחת הערים המרכזיות‬
‫והעתיקות של איטליה והיא שוכנת על‬
‫גדות נהר הפו במחוז אמיליה‪-‬רומאניה‪.‬‬
‫פרסומה העולמי בא לה בזכות מפעלי‬
‫הרכב של החברות המפורסמות ששוכנות‬
‫בה‪ ,‬וכן בזכות המבנים המפוארים‬
‫המושכים אליהם תיירים רבים כמו‬
‫אוניברסיטת מודנה העתיקה‪ ,‬ארמון העיר‪,‬‬
‫האקדמיה הצבאית האיטלקית‪ ,‬ארמון‬
‫הדוכס‪ ,‬ספריית אסטנסה‪ ,‬והקתדרלה‬
‫המקומית‪.‬‬
‫עברה היהודי של העיר כמעט ונמחק‬
‫בתהפוכות השנים ובמיוחד לאחר מלחמת‬
‫העולם השניה‪ .‬אך הנה חלפו השנים‬
‫ולמודנה הגיע רב צעיר ונמרץ שעמל לפזר‬
‫את האפר מעל לגחלים הלוחשות ולהפיח‬
‫רוח חיים בנשמות היהודיות ששרדו כאן‪.‬‬
‫סיפורו של רבה של מודנה ‪ -‬הרב בנימין‬
‫גולדשטיין ייחודי בקרב רבני איטליה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הרב גולדשטיין נולד וגדל בעיר טריאסט‬
‫שבאיטליה כבן הקהילה המקומית‪.‬‬
‫עוד בהיותו ילד עלתה משפחתו לארץ‬
‫ישראל כאן למד בישיבות הקדושות "בית‬
‫התלמוד" ו"קול תורה"‪ .‬הרב גולדשטיין‬
‫מספר‪ ,‬ובקולו נמסכים געגועים וגאוה‪,‬‬
‫כי הוא זכה ללמוד מפיו של הגאון‬
‫רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בשנה‬
‫האחרונה בה מסר שיעורים בישיבה ורבות‬
‫קנה לקח מפיו‪ .‬בארץ ישראל נישא הרב‬
‫גולדשטיין ולמד במכון 'הרי פישל' בו‬
‫הוסמך להוראה ולאחר ההסמכה היגר‬
‫עם משפחתו לקהילת מרנו שבאלפים‬
‫האיטלקיים‪ .‬משגדלו ילדיו עבר לקהילת‬
‫מילאנו בה שימש כעוזרו של רבה הראשי‬
‫הרב אלפונסו ארביב ואף לימד בבתי‬
‫הספר המקומיים ושימש כרב באחד מבתי‬
‫הכנסת תוך כדי שכל שבוע שני לסירוגין‬
‫לימד תורה ברומא‪ .‬כעבור שמונה שנים‬
‫עבר למודנה‪.‬‬
‫במילאנו ‪ -‬קהילה גדולה‪ ,‬ובה קיימים כל‬
‫המוסדות והשירותים הקהילתיים‪ .‬מה‬
‫הביא אתכם להגר דווקא לקהילה קטנה‬
‫כמו מודנה ולהתחיל בה הכל מחדש?‬
‫אכן‪ ,‬כשקיבלתי את ההצעה לבוא ולכהן‬
‫כרבה של מודנה‪ ,‬התלבטתי רבות האם‬
‫לקחת על עצמי את העול הזה‪ .‬הסיבה‬
‫בשלה הסכמתי לבסוף לבוא היא כזו‪:‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫כשביקשו ממני לבוא למודנה והבנתי‬
‫שבני המקום רוצים להשקיע בפיתוח‬
‫היהדות‪ ,‬הסכמתי לבוא שהרי 'אם אין אני‬
‫לי מי לי'‪ ,‬מי יתאים למקום כזה אם לא‬
‫מי שהוא יליד איטליה וקנה את משנתו‬
‫בארץ הקודש‪ .‬ארזנו את המזוודות ופשוט‬
‫באנו לכאן כשאנחנו נדבקים בהתלהבות‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫כמה יהודים מונה הקהילה?‬
‫הקהילה מונה כמאה איש כשמעט‬
‫מהמשפחות שומרות שבת באופן מלא‪.‬‬
‫מנינים קבועים מתקיימים בשבתות‬
‫ובחגים ולאחרונה הקמנו מניין אף בימי‬
‫ראשון‪ .‬המוסד המרכזי הוא התלמוד תורה‬
‫הפועל בימי ראשון בשבוע‪ ,‬בו משלימים‬
‫הילדים את ידיעותיהם ביהדות‪.‬‬
‫אין הרבה צעירים אבל קיים בהחלט גרעין‬
‫קשה של צעירים אותם אני מקרב והם‬
‫אכן מחפשים להתקרב‪ ,‬הן בשבתות והן‬
‫בכל אירוע יהודי מזדמן‪ .‬מלבד השיעורים‬
‫במודנה אני מוסר שיעורים קבועים גם‬
‫בונציה ומילאנו‪.‬‬
‫הרב גולדשטיין מציג פעילות יחודית של‬
‫יהדות לבבית ומסבירת פנים הסוחפת‬
‫אחריה את בני קהילתו‪ .‬מעניין להיווכח כי‬
‫הליבה המרכזית של הפעילות מתרחשת‬
‫סביב שולחן השבת‪ .‬ביתו של הרב‬
‫פתוח לרווחה לכל המעונין‪ ,‬ובכל שבת‬
‫מתארחים יהודים הבאים להכיר‪ ,‬לחוש‬
‫ולהתקרב‪ .‬החמימות האנושית שמקרינים‬
‫הרב ומשפחתו יחד עם אוצרות היהדות‬
‫הבלתי נדלים אותם הוא משפיע מלוא‬
‫החופן מחוללים פלאות של ממש‪.‬‬
‫זו הגישה המועילה ביותר‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫אחד הזוגות ביקש להתקרב‪ ,‬אך מכיון‬
‫שגרו באיזור מרוחק לא היה מי שיזמינם‬
‫לאירוח‪ .‬לא היה חסר הרבה שהם ינתקו‬
‫כל קשר עם הקהילה‪ .‬היינו אז בתחילת‬
‫דרכנו ומיד כששמענו על כך הזמנו אותם‬
‫לסעודת ראש השנה‪ ,‬ומאז הם התקרבו‬
‫יותר ויותר וכיום הבעל משתתף בשיעורים‬
‫באופן קבוע‪.‬‬
‫הרב מציג מודל שיכול להתאים לכל רב‬
‫ובמיוחד בקהילה קטנה ‪ -‬קודם כל אוזן‬
‫קשבת ולב פתוח לרווחה‪ .‬השאר יבוא‬
‫מאליו‪ .‬ו'השאר' במודנה‪ ,‬פירושו שיעורי‬
‫תורה‪ ,‬ופעילות יהודית מסביב לשעון‪.‬‬
‫לאחרונה הגיע אל הרב יהודי שיצא‬
‫לגמלאות וביקש לקרוא בתורה‪ ,‬התברר‬
‫שהפעם האחרונה בה קרא בתורה הייתה‬
‫בבר המצווה שלו! אותו יהודי ודומיו פשוט‬
‫ביקשו מעצמם לטעום מהאור שבקע‬
‫מביתו של הרב‪ .‬הגישה הזו גורמת לכך‬
‫שבמודנה אין מושג של אנטי‪ ,‬אין פעילים‬
‫נגד היהדות‪ ,‬אדרבה‪ ,‬גם הרחוקים מגלים‬
‫חיבה ליהדות ומעריכים את מי שמתקדם‬
‫לחיים מלאים של תורה ומצוות‪.‬‬
‫הגישה הזו זכתה להצלחה מוכחת‪ ,‬כשבני‬
‫הקהילה רואים ברב כתובת טבעית לכל‬
‫נושא‪ .‬אפילו בבחירות האחרונות שנערכו‬
‫למועצת הקהילה‪ ,‬פנו התושבים מיוזמתם‬
‫לרב וביקשו ממנו לסייע בהרכבת רשימת‬
‫המועמדים על אף שמדובר במועצה שאין‬
‫לה קשר לנושאי הדת‪ .‬הרב הוא משענת‬
‫לעת צרה ושותף לעת שמחה‪ ,‬ומשמש‬
‫כמגשר ומעורב בכל ענין‪.‬‬
‫גם הרבנית גולדשטיין הפכה לדמות‬
‫מרכזית בקהילה‪ ,‬הסעודות ואירועים‬
‫שונים מתנהלים תחת חסותה והטלפון‬
‫בבית הרב לא מפסיק לצלצל‪ ,‬כשמעבר‬
‫לקו נשות הקהילה שמצאו ברבנית אוזן‬
‫קשבת וכתף מעודדת‪.‬‬
‫מספר הרב‪" :‬בתחילה עלתה מחשבה‬
‫לבוא לכאן רק בשבתות‪ ,‬אבל הבנתי שכך‬
‫לא אוכל להציל מאומה‪ .‬ואכן המציאות‬
‫הוכיחה את עצמה‪ ,‬האהבה והקירבה‬
‫נוצרו רק בגלל שבני הקהילה רואים שאנו‬
‫מתגוררים יחד עמם וחולקים עמם את‬
‫חייהם"‪.‬‬
‫"מה שחשוב כאן"‪ ,‬אומר הרב גולדשטיין‪,‬‬
‫"הוא לשמר ככל שניתן את זהותם של‬
‫היהודים כיהודים‪ .‬מטבע הדברים תהליכים‬
‫אלו מתבצעים במאמץ גדול ובאיטיות רבה‪,‬‬
‫כך שקשה לראות את הפירות בשלבים‬
‫ראשוניים אך כולי תקווה שאצליח בס"ד‬
‫להעיר במקום רוח של יהדות"‪.‬‬
‫בביקורם האחרון של משלחת הרבנים של‬
‫מרכז רבני אירופה קיבל הרב גולדשטיין‬
‫בשמחה את אורחיו החשובים וליווה‬
‫אותם אל מרתפי בנין הקהילה שם הציג‬
‫את המקום המתוכנן והמיועד לבניית‬
‫מקווה טהרה‪ .‬התברר כי הרב מינצברג‬
‫ממחלקת המקואות במרכז רבני אירופה‬
‫ראה כבר את המקום והביע את הסכמתו‬
‫הראשונית לאישור הפעלתו‪ .‬הרב‬
‫גולדשטיין שהתעניין רבות בפעילות‬
‫המרכז רואה בקשר עם רבני מרכז רבני‬
‫אירופה תועלת מרובה בכדי להפיח את‬
‫תקוות היהדות המקורית בלבבות שארית‬
‫הפליטה שנותרה במודנה‪.‬‬
‫באלו תחומים מוסר הרב שיעורים?‬
‫"בניגוד לשאר‬
‫המקומות‪ ,‬באיטליה‬
‫הייתה יותר רדיפת‬
‫היהדות מאשר‬
‫רדיפת היהודים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא היו כל‬
‫כך הרבה רדיפות‬
‫והשמדות גופניות‪ ,‬אך‬
‫לעומת זאת הכנסיה‬
‫שהשפעתה כאן חזקה‬
‫מאוד השפילה מאוד‬
‫את היהדות ותורתה‬
‫ונקטו ברדיפות‬
‫רוחניות כמו שריפת‬
‫התלמוד‪ ,‬שלעתים הם‬
‫גרועות יותר מרדיפות‬
‫גופניות‪ .‬מציאות זו‬
‫הביאה להשפלת‬
‫היהדות והתרחקות‬
‫היהודים מהתורה‬
‫והמצוות‪ .‬מציאות זו‬
‫אנו מבקשים לשנות"‬
‫השיעורים הם בפרשת השבוע‪ ,‬מוסר‪,‬‬
‫הלכה‪ ,‬הסטוריה יהודית‪ .‬ומסורת ושרשרת‬
‫קבלה‪ .‬לפני החגים מתקיימים שיעורים‬
‫מיוחדים בדיני ומנהגי החג ומהותו‬
‫הפנימית‪ .‬הנושא הבא עליו אנו עומדים‬
‫למסור סדרת שיעורים הוא התפילה‪.‬‬
‫האם לעובדה שהקהילה עתיקת יומין‬
‫מההיבט היהודי ‪ -‬השפעה על רוח‬
‫המקום?‬
‫בהחלט‪ .‬ההיסטוריה שלנו ארוכה ומפוארת‬
‫וגדולי תורה מפורסמים כיהנו כרבני המקום‬
‫כמו רבי רפאל הכהן בעל "זרע אמת" ועוד‪.‬‬
‫יש כאן מעין גאוות יחידה שהרי גם בני‬
‫הקהילה הם איטלקיים שורשיים מדורי‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪13‬‬
‫דורות ושמותיהם האיטלקיים מעידים על‬
‫כך‪ .‬על הגאוה המקומית תעיד העובדה‬
‫שבן מודנה המשמש כאחד הכתבים‬
‫בעיתון יהודי כללי כתב על עצמו שהוא‬
‫מגיע מקהילה קטנה ומפוארת‪.‬‬
‫יש כבוד לכיפה?‬
‫בניגוד לשאר המקומות‪ ,‬באיטליה הייתה‬
‫יותר רדיפת היהדות מאשר רדיפת‬
‫היהודים‪ .‬כלומר‪ ,‬לא היו כל כך הרבה‬
‫רדיפות והשמדות גופניות‪ ,‬אך לעומת‬
‫זאת הכנסיה שהשפעתה כאן חזקה מאוד‬
‫השפילה מאוד את היהדות ותורתה ונקטו‬
‫ברדיפות רוחניות כמו שריפת התלמוד‪,‬‬
‫שלעתים הם גרועות יותר מרדיפות‬
‫גופניות‪ .‬מציאות זו הביאה להשפלת‬
‫היהדות והתרחקות היהודים מהתורה‬
‫והמצוות‪ .‬מציאות זו אנו מבקשים לשנות‪.‬‬
‫מלאחר המלחמה ועד לאמצע שנות התשעים‬
‫כיהן במקום הרב לאטס שבזכות אישיותו‬
‫ופעליו נשמרה במקום פינה חמה ליהדות‪.‬‬
‫בנו אשר הוא רופא יודע ספר המשיך את‬
‫רבנות אביו ומעת שעלה לארץ חיפשו חברי‬
‫הקהילה רב חילופי שיכהן במקום‪.‬‬
‫לא קשה לכם החיים ללא מוסדות‬
‫חינוכיים פעילים?‬
‫תשובתו של הרב גולדשטיין מפתיעה‬
‫ומגלה מציאות נדירה מאוד באיטליה‬
‫ובאירופה כולה‪" .‬בתי הגדולה לומדת‬
‫בביה"ס במילאנו‪ .‬ובני הצעירים לומדים‬
‫בבית הספר המקומי כשזוגתי ואני‬
‫משלימים עמם את החומר בלימודי‬
‫היהדות‪ .‬על אף שברוב ערי איטליה כלל‬
‫לא פשוט להתהלך ברחוב חבושי כיפה‪,‬‬
‫בניי צועדים לבית הספר כשכיפה על‬
‫ראשם ואדרבה‪ ,‬הדבר מוסיף להם כבוד‬
‫והערכה"‪.‬‬
‫הרב לוי חזן ממארגני הביקור של המשלחת באיטליה‬
‫‪14‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫מודנה נמצאת במחוז שהוא מעוז השמאל‬
‫האיטלקי‪ .‬בניגוד לשמאל בארץ ישראל‪,‬‬
‫כאן השמאל הוא שמאל אמיתי של גויים‬
‫סובלניים‪ ...‬אף יש לנו קשר מצוין עם‬
‫השלטון המקומי ואף עם דתות אחרות‪,‬‬
‫כשכמובן הדת הדומיננטית כאן היא הדת‬
‫הקתולית‪ .‬אספר לך דוגמא שתלמד על‬
‫הכלל ‪ -‬כמובן שבניי לא הולכים לבית‬
‫הספר בשבת‪ .‬באחת השנים ראיתי‬
‫כי לשבת נקבעו חלק נכבד משיעורי‬
‫המתמטיקה והפיזיקה‪ .‬בעקבות זאת‬
‫שוחחתי עם המנהלת והסברתי לה עד‬
‫כמה יהיה קשה לבני להחסיר שיעורים כה‬
‫רבים ממקצועות כה מרכזיים‪ .‬המנהלת‬
‫האזינה והסבירה שקשה לה להחליף את‬
‫המערכת‪ .‬אך לבסוף בשביל תלמיד אחד‬
‫היא הפכה את המערכת כולה והזיזה את‬
‫שיעורי הדת לשבת‪ ,‬כך שבני לא ייאלץ‬
‫להפסיד מאומה‪.‬‬
‫בית הכנסת של מודנה שוכן לצד‬
‫הארמון העירוני ונבנה בשנת תרל"ד על‬
‫ידי הקהילה היהודית בסגנון לומברדי‪.‬‬
‫האם ביהכנ"ס פעיל?‬
‫יש לנו שני בתי כנסת ‪ -‬גדול וקטן‪.‬‬
‫מודנה נמצאת באיזור קר מאוד ובימות‬
‫נציגי המרכז מעניקים לרב גולדשטיין את שו"ת רבני אירופה והמאסף הכשרות‬
‫החורף שורר קור עז בביהכנ"ס הגדול‬
‫ופשוט לא שייך לחמם אותו‪ .‬לכן בחורף‬
‫אנו משתמשים בבית הכנסת הקטן‪ .‬שני‬
‫בתי הכנסת הינם עתיקים ומרהיבי עין‪.‬‬
‫התיירים המתיירים במודנה מתפלאים‬
‫למראה בית הכנסת המפואר הנמצא‬
‫במרכז העיר‪ .‬עובדה זו מוכיחה שבעבר‬
‫מקום זה שוקק היה חיי יהדות'‪ ,‬אומר הרב‬
‫גולדשטיין‪' ,‬הנה במרחק מה מכאן נמצא‬
‫הארכיון העשיר של הספרות שהיתה כאן‬
‫בעירנו ורבים מהכתבים החשובים ביותר‬
‫ליהדות היו והינם עדיין בספריה ובארכיון‬
‫העירוני‪ ,‬עובדה שמלמדת על החיים‬
‫היהודים התוססים שהיו במקום‪.‬‬
‫הרב גולדשטיין מציין את העובדה‬
‫המעניינת שמיקומו של בית הכנסת‬
‫הגדול ובניין הקהילה נטוע בחלק החשוב‬
‫ביותר מבחינה ממשלתית בסמוך ממש‬
‫למקומות החשובים ביותר לארמון המלך‬
‫ובתי תיפלתם‪ .‬וזאת על שום ההערכה‬
‫וההערצה שהביעו ראשי העיר והמלוכה‬
‫ליהודי המקום שהיוו גורם מכריע בכלכלה‬
‫ובכל התחומים‪' .‬הלוואי'‪ ,‬מסכם הרב‬
‫גולדשטיין‪' ,‬שנוכל לשמר ואף להפיח את‬
‫רוח היהדות מחדש'‪.‬‬
‫יש לכם קשר עם שאר רבני איטליה?‬
‫בודאי‪ ,‬יש לי קשר חם ופורה עם כל רבני‬
‫איטליה‪ .‬הקשרים מתבטאים הן במישור‬
‫הרשמי והן במישור הבינאישי כשאנו‬
‫שומרים על קשרי ידידות חמים‪.‬‬
‫מה לגבי התכניות לעתיד?‬
‫"קיים במקום כר נרחב לפעילות ותמיד יש‬
‫לאן להתקדם"‪ .‬בנקודה זו מציג הרב תכנית‬
‫שאפתנית ומהפכנית ‪' -‬עזרה נוספת‬
‫תמיד תוכל להועיל‪ ,‬לכן יזמנו את התכנית‬
‫הבאה ‪ -‬במודנה ובערים הסמוכות אליה‬
‫פארמה ובולוניה קיימות אוניברסיטאות‬‫מפורסמות ואיכותיות המושכות אליהן גם‬
‫סטודנטים ישראליים רבים‪ .‬אוניברסיטת‬
‫בולוניה היא העתיקה באירופה‪ .‬אנו יוזמים‬
‫כעת תכנית מהפכנית ‪ -‬סטודנטים דתיים‬
‫שיגיעו ללמוד באוניברסיטאות הללו‬
‫יקבלו מאיתנו סיוע בכל תחום לו יזדקקו‬
‫ובמיוחד בדיור‪ ,‬ובתמורה הם ישתלבו‬
‫בפעילות היהודית במקום‪ .‬זו תכנית‬
‫שקידמנו בעצמנו וכיום התחלנו במשפחה‬
‫שומרת שבת שאבי המשפחה לומד‬
‫רפואה באוניברסיטה המקומית בעוד הם‬
‫עובדים יחד עמנו לקידום היהדות'‪.‬‬
‫הרב גולדשטיין‪:‬‬
‫"מודנה היא קהילה‬
‫שהאופטימיות‬
‫חלק בלתי נפרד‬
‫ממנה‪ .‬העובדה הזו‬
‫נגעה ללבי! בדרך‬
‫כלל הבעיה של‬
‫קהילות אירופה היא‬
‫הפסימיות ‪ -‬יהודים‬
‫שאינם מאמינים‬
‫כי ניתן לשמור על‬
‫קשר כלשהו עם‬
‫היהדות‪ .‬אבל במודנה‬
‫הקהילה מלאת רצון‬
‫להתקדם ולחזק‬
‫את הקשר שלה עם‬
‫התורה והמצוות‪.‬‬
‫יהודי המקום אינם‬
‫מסתפקים בלשמש‬
‫מעין מוזיאון‬
‫לתפארת העבר וזה‬
‫מה שיפה כאן"‬
‫זהו סיפורה הנוגע ללב של קהילה קטנה‬
‫חמה ואופטימית‪ ,‬שנושאת בגאוה את‬
‫מורשת העבר המזהיר‪ ,‬ונושאת עינים אל‬
‫העתיד מעורר התקוה בזכותו של הרב‬
‫הבלתי נלאה המוקדש כל כולו לעבודת‬
‫הקודש וצופה מהפכה רבתי בחיי הרוח‬
‫של בני קהילתו‪ .‬‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪15‬‬
‫מדע‬
‫הכשרות‬
‫מוצרי‬
‫מזון‬
‫הרב דב לנדאו‪ ,‬ירושלים‬
‫חבר ועד הכשרות של בד"צ חוג חתם סופר ב"ב‬
‫אורז‬
‫במס' ברכות )לז( משמע‪ ,‬שאם אוכלים אורז מבושל ‪-‬‬
‫מברכים לפניו בורא מיני מזונות ולאחריו בורא נפשות‪,‬‬
‫ואם כוססים את האורז מברכים לפניו בורא פרי‬
‫האדמה‪ .‬על הדוחן נחלקו הדעות אם מברכים שהכל‬
‫נהיה בדברו או בורא מיני מזונות‪ .‬ומדוע מברכים על‬
‫האורז בורא מיני מזונות‪ ,‬אף שאינו מחמשת מיני דגן?‬
‫משום שהוא מזין וכן זהו טעמם של הסוברים לברך‬
‫מזונות‪.‬‬
‫ונחלקו הדעות מהו האורז ומהו הדוחן‪ .‬רש"י מפרש‪:‬‬
‫אורז ‪ -‬מי"ל‪ .‬דוחן ‪ -‬פנ"ץ‪ .‬תוספות מביאים שיש‬
‫מפרשים ריז"ו‪ .‬ולהאי פירוש יש לפרש דדוחן היינו‬
‫מי"ל‪ .‬וכך הביא הב"ח )סי' ר"ח( דאיכא ספק באורז‬
‫ודוחן‪ ,‬דמהרי"ל כתב שדוחן הוא ריי"ז ואורז הוא היר"ז‬
‫ולא כמו שאומרים העולם אורז לישניה מוכיח עליו‬
‫שהוא ריי"ז אכן בערוך כתב אורז הירז"א ונפקא מיניה‬
‫לעניין ברכה‪.‬‬
‫כשנעיין במנהגי מהרי"ל נראה ששם מובא בזה"ל‪:‬‬
‫ואמר מהרי"ל שמנהג שלו לברך על דוחן לפי פירושו‬
‫‪16‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫שברכתם‬
‫בספק‬
‫בציבור הרחב הולכת וגוברת הדרישה‬
‫לציין ברכות מוצרי מזון על גבי האריזות‬
‫העוטפות אותם‪ .‬האם ניתן להיענות‬
‫לדרישה זו? במאמר שלפנינו נכתוב ונפרט‬
‫על כמה מוצרי מזון בודדים‪ ,‬שיש ספק לגבי‬
‫ברכתם הראשונה‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי לפחות לגבי‬
‫המוצרים שנפרט כאן לא ניתן לרשום חד‬
‫משמעית מהי הברכה‪ .‬רשימה עדכנית‪.‬‬
‫שהוא ריי"ז בורא מיני מזונות‪ ,‬ועל אורז‬
‫שהוא היר"ז שהכל נהיה בדברו‪.‬‬
‫הב"ח מסיק ומסכם מחלוקת זו‪ ,‬שלא‬
‫לאכול לא היר"ז ולא ריי"ז שהוא אורז או‬
‫דוחן מבושל בין שהוא שלם בין נתמעך יפה‪,‬‬
‫אלא בתוך הסעודה‪ .‬הט"ז מביא את דברי‬
‫חמיו הב"ח‪ ,‬וכתב שלדעתו‪ ,‬כיון שעכ"פ אין‬
‫באלה הברכות מעין שלש‪ ,‬ואין כאן ספק‬
‫רק בברכה ראשונה אם תהיה שהכל או‬
‫במ"מ‪ ,‬יש לברך על רייז והריז שהכל ואחריו‬
‫בורא נפשות רבות‪.‬‬
‫המשנה ברורה )ס"ק כ"ה( מביא בשם‬
‫הגר"א שאורז הוא רייז ומברך עליהם בורא‬
‫מיני מזונות‪ .‬והוסיף בשער הציון )ס"ק‬
‫ל"א( לפי מה שהבאתי לקמן שעל הכל חוץ‬
‫ממים ומלח‪ ,‬אם בירך בורא מיני מזונות ‪-‬‬
‫יצא‪ ,‬בוודאי יש לסמוך ולברך בורא מיני‬
‫מזונות על רייז‬
‫ובפרט לפי‬
‫המבואר בביאר‬
‫הלכה בשם כמה‬
‫פוסקים‪ ,‬שסוברים שכל דבר שאנו רואין‬
‫דזיין מברך בורא מיני מזונות ובוודאי ריי"ז‬
‫בכלל זה‪ .‬הרב בעה"ת בסדר ברכת הנהנין‬
‫)פ"א סעיף י"א( פוסק כט"ז וכותב‪ :‬מנהג‬
‫העולם שמפרשים אורז ‪ -‬רייז‪ ,‬דוחן ‪ -‬הירז‬
‫אבל יש מפרשים אורז ‪ -‬הירז‪ ,‬דוחן ‪ -‬רייז‪.‬‬
‫לפיכך ירא שמים לא יאכל בין אורז בין דוחן‪,‬‬
‫בין שלם בין נתמעך כי אם בתוך הסעודה‪,‬‬
‫וכשאוכל שלא בתוך הסעודה יברך שהכל‬
‫על כולם‪ .‬כידוע ישנם המקפידים לנהוג‬
‫כגר"א לברך מזונות על אורז מבושל‪ ,‬ויש‬
‫המברכים שהכל )עי' שו"ת דברי יציב או"ח‬
‫סי' פ"ב(‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שאלה זו תהיה גם לגבי פצפוצי אורז;‬
‫אלה המברכים בורא מיני מזונות על האורז‬
‫יברכו גם על הפצפוצים‪ ,‬ואלה המברכים‬
‫שהכל על אורז יברכו כך גם על הפצפוצים‪.‬‬
‫וזאת צריך לדעת שפצפוצי אורז בכל‬
‫מקרה מבושלים הרבה או מעט‪ .‬אלא שיש‬
‫פצפוצי אורז שנעשה על ידי שמבשלים‬
‫את האורז‪ ,‬אמנם אינו הופך להיות דייסתי‪,‬‬
‫לאחר מכן גרגרי האורז עוברים בין שני‬
‫מכבשים גדולים המועכים אותם‪ ,‬ומשם‬
‫הם עוברים אל תוך תנור האופה אותם‪ .‬סוג‬
‫שני של פצפוצי אורז הוא אורז המפוצץ‬
‫על ידי לחץ חזק‪ .‬ואכן נמצא בשו"ת אגרות‬
‫משה )אבהע"ז ח"א סי' קי"ד( שעל רייס‬
‫קריספעיס אם הוא מגוף האורז‪ ,‬מסתבר‬
‫שיש לברך במ"מ אף בלא ניכר הפרי‪ ,‬ואם‬
‫הוא מקליפות צריך לברך שהכל‪.‬‬
‫אולם שונה תהיה השאלה איזה ברכה‬
‫מברכים על פריכיות אורז‪ .‬תהליך ייצור‬
‫הפריכיות שונה מהפצפוצי אורז‪ .‬הפריכיות‬
‫אינן עוברות בישול‪ ,‬אלא מתיזים על האורז‬
‫מים כדי שיקלוט אחוז מסויים של לחות‪,‬‬
‫)יש המוסיפים מלח(‪ .‬גרגירי האורז מוכנסים‬
‫אל תוך מבנה מיוחד בצורת הפריכיות‬
‫המבנה נסגר בצורה הרמטית והחום בתוך‬
‫מבנה קטן זה הוא גבוה במיוחד‪ .‬מרוב החום‬
‫כל גרגיר אורז מתפוצץ‪ ,‬כפי שאנו מכירים‬
‫את התפוצצות הפופקורן האורז לח ואין לו‬
‫מקום לאן לברוח‪ ,‬לכן גרגירי האורז נדבקים‬
‫זה לזה‪.‬‬
‫השאלה היא‪ ,‬האם גם כאן‪ ,‬מאחר ויש‬
‫לחות באורז‪ ,‬נחשיב אותו לאורז מבושל‪,‬‬
‫ומי שמברך על אורז מבושל מזונות יברך‬
‫גם כאן מזונות‪ ,‬או אולי מאחר ואין עיקר‬
‫אכילת האורז בצורה זו‪ ,‬דהיינו אין תהליך‬
‫זה נחשב לבישול‪ ,‬לכן נברך בורא פרי‬
‫האדמה כפי שצריך לברר על אורז שנכסס‪.‬‬
‫וייתכן שנברך על הפריכיות ברכת שהכל‬
‫מחמת הספק‪.‬‬
‫ואכן נחלקו דעתם של פוסקי דורנו‪ ,‬אם‬
‫לברך בורא מיני מזונות או בורא פרי‬
‫האדמה או שהכל‪ .‬בספר וזאת הברכה‬
‫)הוצאת שנת תשנ"ד(‬
‫מביא‪ ,‬שהגרש"ז‬
‫אויערבאך הורה‬
‫שכיון שלא‬
‫נתבשלו ורק‬
‫נתפחו בחום‬
‫ מברכים‬‫עליהם בורא‬
‫פרי האדמה‪.‬‬
‫וכן הורה לו‬
‫שיינברג‬
‫הגח"פ‬
‫והגר"מ שטרנבוך וכן כתב‬
‫באור לציון‪ .‬יש אומרים לברך בורא מיני‬
‫מזונות כיון שנדבקו על ידי החום‪ .‬דבר זה‬
‫מובא בשם אחד מגדולי הדור‪ .‬ובשם הגרי"י‬
‫פישר שברכתו שהכל כיון שלא ניכרת‬
‫צורתו‪.‬‬
‫המסקנה היא שעל מוצרי האורז אי אפשר‬
‫לסמן בצורה וודאית מהי ברכתם‪.‬‬
‫אגוז קשיו‬
‫אגוז הקשיו כידוע הוא חלק הנראה כעין‬
‫פיטם לפרי הקשיו מקובל אצל רבים לברך‬
‫על אגוז זה בורא פרי העץ ולא פרי האדמה‪,‬‬
‫וכך הכרעתו של האור לציון )ח"ב עמ' ש"ו(‬
‫אולם בכל זאת‪ ,‬בספר ילקוט יוסף )ח"ג סי'‬
‫ר"ג( סבור הגר"ע יוסף‪ ,‬שברכת אגוז הקשיו‬
‫הוא בורא פרי האדמה‪ ,‬משום שאין הוא‬
‫עיקר הפרי‪ ,‬ודינו כפי דינם של חלקים של‬
‫הצלף שאינם עיקר הפרי‪.‬‬
‫אגוזים ושקדים מצופים‬
‫מה נברך כברכה ראשונה על שקדים‪ ,‬אגוזים‬
‫ובוטנים מצופים וכיו"ב‪ .‬במשנה ברורה )סי'‬
‫ר"ד ס"ק נ"א( פסק ששקדים המחופים‬
‫בסוכר ‪ -‬אף שהם מחופים לגמרי ‪ -‬מברכים‬
‫עליהם בפה"ע‪ ,‬ואף שיש בו הרבה סוכר‬
‫ויותר מהפרי עצמו ‪ -‬מ"מ הפרי עיקר‪.‬‬
‫אולם בנידון דידן השאלה היא מה העיקר‪.‬‬
‫ולכן כתב בשו"ת דבר יהושע )סי' קט"ו(‬
‫כשנשאל בדבר צמוקים מצופים בשוקולד‪,‬‬
‫שתלוי הדבר מה העיקר שרוצה לאכול‬
‫ומה הטפל‪ ,‬אם רוצה לאכול בעיקר את‬
‫הצמוקים ‪ -‬צריך לברך העץ‪ ,‬ואם השוקולד‬
‫עיקר אכילתו ‪ -‬צריך לברך שהכל‪ ,‬ואם‬
‫שניהם עיקר ‪ -‬יברך על כל אחד לחוד ברכה‬
‫הראויה לו‪ .‬ואם אינו יכול להפריד ביניהם‬
‫ בודקים מהו הרוב‪ ,‬שאם הרוב שוקולד ‪-‬‬‫מברך על השוקולד ופוטר‬
‫את הצמוקים‪ ,‬ואם‬
‫הרוב צמוקים ‪-‬‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪17‬‬
‫מברך‬
‫על הצמוקים‬
‫ופוטר את השוקולד; שכל שהוא הרוב‬
‫הוא העיקר‪ .‬ואם ספק מברך על הכל ברכת‬
‫שהכל‪.‬‬
‫האגרות משה )או"ח חלק ג' סימן ל"א( סובר‬
‫שצריך לברך על שניהם‪ .‬וכיון שמחופים‪,‬‬
‫ואינו יכול לברך תחילה על הצמוקים‪,‬‬
‫יצטרך לכוין כשמברך שהכל על השוקולד‬
‫שלא לצאת בו על הצמוקים‪ .‬ואם יש לו גם‬
‫צמוקים שאינם מחופים או שאר מין עץ ‪-‬‬
‫יברך על הצמוקים תחילה‪ ,‬או על שאר מין‬
‫העץ‪ ,‬ואח"כ יברך על השוקולד שהכל‪.‬‬
‫הבן איש חי )פרשת פנחס אות ט"ו( מדבר‬
‫גם הוא על השקדים המחופים‪ ,‬ודעתו‬
‫היא שראוי להורות להפריד את הסוכר‬
‫מהשקדים‪ ,‬לברך על השקדים בפה"ע ועל‬
‫הסוכר שהכל‪ .‬בכף החיים )סי' ר"ד אות נ"ו(‬
‫כתב לברך שהכל על הסוכר‪ ,‬ואח"כ בפה"ע‬
‫על השקד‪.‬‬
‫לגבי הבוטנים המצופים עם קמח ‪ -‬יש‬
‫המפרידים את הציפוי ומברכים עליהם‬
‫בורא מיני מזונות‪ ,‬ולאחר מכן מברכים על‬
‫הבטנים בורא פרי האדמה‪ .‬ויש שמברכים‬
‫בורא מיני מזונות בלבד‪.‬‬
‫בספר וזאת הברכה מהדורת תשנ"ב הביא‬
‫בשם הגרש"ז אויערבאך‪ ,‬שאף שהציפוי‬
‫מכיל קמח חיטה אין הוא נחשב אלא‬
‫כתבלין‪ ,‬ומברכים ברכת בורא פרי האדמה‪.‬‬
‫ובמהדורת תשנ"ט הביא בשם הגרש"ז‬
‫אויערבאך לברך ברכת בורא מיני מזונות‬
‫בלבד‪.‬‬
‫יין עם מים‬
‫אין ספק שאם נתערב קצת מים אל תוך‬
‫היין עדיין ברכתו בורא פרי הגפן‪ .‬אך נחלקו‬
‫הדעות עד כמה מים אפשר להוסיף‪ .‬הבית‬
‫יוסף )או"ח סי' ר"ד סעיף ה'( מדבר על‬
‫שמרי יין שהוסיפו עליהם מים‪ ,‬והוא סבור‬
‫שאם נתן שלש מדות מים ומצא ארבע‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫כלומר שנתן‬
‫שלשת רבעי‬
‫מים‬
‫הכוס‬
‫והוסיף עליה‬
‫רבע יין‪ ,‬דינו כיין‬
‫מזוג‪ ,‬ומברך בורא פרי‬
‫הגפן‪ .‬מיהו הוא הוסיף ‪ -‬היינו‬
‫ביינות שלהם שהיו חזקים‪ ,‬אבל יינות‬
‫שלנו שאינם חזקים כל כך אפי' באופן זה‪,‬‬
‫אינו מברך עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬ונראה‬
‫שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו‬
‫מקום‪ .‬לעומתו סבור הרמ"א שדבר זה הוא‬
‫בלבד שלא יהא היין אחד משישה במים‪ ,‬כי‬
‫אז וודאי בטל‪.‬‬
‫הרבה נתקשו בדבריו של הרמ"א‪ .‬מכל‬
‫מקום נראה מדברי האחרונים שלמדו‬
‫בכוונת הרמ"א שאפשר להוסיף ביין עד‬
‫שיהיה ששית במים‪ .‬ולדעת הבית יוסף‬
‫מותר להוסיף פחות מים‪.‬‬
‫הרב בעה"ת בשו"ע )שם סעיף ט'( כתב‪ :‬יין‬
‫שמזגו במים‪ ,‬אפילו המים הם הרוב‪ ,‬מברך‬
‫עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬אם הוא יין חזק שראוי‬
‫לשתיה ע"י מזיגה גדולה כזו‪ ,‬ודרך בני אדם‬
‫לשתותו במקום יין ע"י מזיגה זו‪ ,‬שאל"כ‬
‫בטלה דעתו אצל כל אדם‪ .‬ואם היין הוא‬
‫אחד משישה במים‪ ,‬שיש במים ו' פעמים‬
‫כמותו‪ ,‬אין מברכין עליו בפה"ג בכל עניין‪,‬‬
‫שאע"פ שיש בו טעם יין אינו חשוב כלום‬
‫בששה חלקים מים‪.‬‬
‫לפי האמור לעיל‪ ,‬שאלת הברכה תבוא על‬
‫פטרונה רק אם יהיה כתוב על תויות‬
‫בקבוקי היין כשר לברכת בורא‬
‫פרי הגפן אף לפי שיטת הבית‬
‫יוסף"‪ ,‬ואז הכוונה )הודעה‬
‫בעקיפין( שיש מים‬
‫ביין אלא שכמות‬
‫המים אינה רבה‬
‫כפי היתרו של‬
‫הרמ"א‪ .‬ולכן‬
‫לנוהגים כבית‬
‫יוסף אין להוסיף מים‬
‫ליין‪ ,‬ואף הנוהגים כרמ"א אם‬
‫יוסיפו ‪ -‬יוסיפו רק מעט‪ .‬או שבמקרים‬
‫שיש מים יהיה כיתוב כפי שברבנות‬
‫הראשית היתה בעבר כוונה‪ ,‬לחייב את בעלי‬
‫היקבים לסמן על גבי הבקבוקים "כשר‬
‫לברכת פרי הגפן לנוהגים כרמ"א" והדבר‬
‫לא יצא לפועל‪ .‬ובמקרה שאין תוספת מים‬
‫יהיה רשום ללא תוספת מים‪.‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫מצה ומציות‬
‫שאלת מצה ומציות היא שאלה מעניינת‪,‬‬
‫שאינה ידועה לכל האם מברכים על אלה‬
‫המוציא לחם מן הארץ או ברכת מזונות‪.‬‬
‫בשו"ע או"ח )סי' קס"ח סעיף ז'( מובאים‬
‫כל הדעות של סוגי המאפה שעליהם‬
‫מברכים בורא מיני מזונות‪ .‬אחד מהם‬
‫הם כעבים יבשים שכוססין אותם‪ ,‬והם‬
‫הנקראים בישקוניש וכפי שכתב המשנה‬
‫ברורה מאפה זה נעשה רק מקמח של אחד‬
‫מה' מיני דגן‪ ,‬אך באפייתן נעשים יבשים כל‬
‫כך עד שנפרכים ואין זה נקרא אוכל אלא‬
‫כוסס‪ ,‬ואין דרכם לאכול מזה הרבה‪ ,‬לכן אין‬
‫לו דין פת‪ .‬בשו"ע בסעיף שאח"ז נפסקה‬
‫הלכה נוספת‪ :‬לחמניות‪ ,‬אותן שבליללתן‬
‫עבה שקורין אובליאש לחם גמור הוא‪,‬‬
‫ומברך עליו המוציא וכו' וכתב המשנה‬
‫ברורה שמאפה זה הוא לחם גמור שנעשה‬
‫רק מקמח ומים כשאר פת‪ ,‬ואף שהם דקים‪,‬‬
‫מכל מקום לא הוי כמו כעבים יבשים‪ ,‬שהם‬
‫יבשים מאוד ואינם עשויים לאכילה‪ ,‬ורק‬
‫כוססין אותם לקינוח‪ ,‬אבל אלה עשויים‬
‫לאכילה‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬כאשר אנו לומדים פשוט נראה‬
‫שמצות צריך לברך עליהם המוציא לחם מן‬
‫הארץ‪ ,‬משום שאינם‬
‫עומדים‬
‫בתנאים‬
‫הנ"ל‪ .‬א' הם אינם‬
‫נכססים כתיאור הנ"ל משום שאינם‬
‫יבשים מאוד‪ ,‬ב' הם אינם עשויים לקינוח‬
‫אלא לאכילה וקביעת סעודה‪.‬‬
‫קליפות מסוכרים‬
‫בשו"ת אהל יצחק )סי' ד'( העלה שיש לברך‬
‫על המצה לאחר הפסח המוציא וברכת‬
‫המזון‪ ,‬וכן כתב בספר חוקת הפסח )סי'‬
‫תפ"ב( וראה עוד באבני שוהם )ח"א סי' י"ז(‬
‫שהעיר על מה שנתפשט המנהג בארה"ב‬
‫לברך על המצה לאחר הפסח בורא מיני‬
‫מזונות‪ ,‬וכתב שהעיקר בזה שדין המצה‬
‫כדין לחם גמור גם בכל ימות השנה‪.‬‬
‫המגן אברהם )סי' ר"ב ס"ק י"ז( הביא‪ ,‬שנחלקו הדעות איזה ברכה מברכים על‬
‫קליפי התפו"ז מראנצי"ן( אם בורא פרי האדמה או בפה"ע‪.‬‬
‫בשו"ע בעל התניא )סעיף ט'( מכריע לברך על קליפי מרנצין מרוקחים בפה"א‪,‬‬
‫ולעניין הלכה לכתחילה יברך בורא פרי האדמה‪ ,‬שאז יוצא לדברי הכל‪ .‬ואם בירך‬
‫בורא פרי העץ ‪ -‬יצא‪ ,‬שספק ברכות להקל‪ .‬במשנה ברורה )ס"ק ל"ט( מכריע לברך‬
‫מספק שהכל‪ .‬ואם בירך פה"ע או בפה"א יצא‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הספרדים ועדות המזרח נוהגים‬
‫לברך על המצה לאחר הפסח בורא מיני‬
‫מזונות ומעין שלש‪ ,‬ויש להם על מה‬
‫שיסמוכו‪ .‬וחסידים ואנשי מעשה נוהגים‬
‫לאכול המצה בתוך סעודה של פת גמור‪ ,‬או‬
‫שקובעים סעודתם על המצה‪ ,‬ואז מברכים‬
‫המוציא וברכת המזון‪ ,‬וצריכים נטילת ידים‪.‬‬
‫ומנהג האשכנזים לברך על המצה המוציא‬
‫וברכת המזון‪ .‬וחולה שאינו אוכל פת אלא‬
‫מצה‪ ,‬מברך עליה המוציא וברכת המזון‪.‬‬
‫צדדי השאלה בנושא הברכה על קליפות סובבים בעיקר על הציר אם קליפות‬
‫נחשבות למאכל רגיל או לא‪ ,‬שאם נחשבים הם למאכל רגיל ‪ -‬ברכתו תהיה בורא‬
‫פרי העץ‪ .‬ולכן הקביעה לעניין ברכה תקבע גם לנושא המעשרות‪ ,‬כפי שיבואר‬
‫בקטע המדבר בנושא המעשרות‪.‬‬
‫וכאן נשאלת אכן השאלה מה עלינו לרשום על גבי אריזת קליפות מסוכרים או‬
‫מצופים בשוקולד?‬
‫רבים דנו בשאלה זו‪ .‬להלן נביא חלק‬
‫ממראה המקומות המובאים בשו"ת יחווה‬
‫דעת )ח"ג סי' י"ב(‪ :‬שיורי כנסת הגדולה‬
‫)סי' קנ"ח הגהות בית יוסף אות א'( כתב‬
‫שעל המצה מברך המוציא וברכת המזון‬
‫לפי שאינה קשה כל כך‪ .‬בשו"ת גינת וורדים‬
‫גן המלך )סי' ס"ד( כתב שמצה שעושים‬
‫לפסח‪ ,‬מן הדין היה ראוי לדונה כפת הבאה‬
‫בכיסנין לברך עליה בורא מיני מזונות‪ ,‬כיון‬
‫שהיא יבשה וכוססים אותה‪ ,‬אלא שבהיות‬
‫ומצה זו ‪ -‬לחמו של חג הפסח‪ ,‬מברכים‬
‫עליה המוציא וברכת המזון‪ .‬משמע שמצה‬
‫הנעשית בשאר ימות השנה מברכים עליה‬
‫בורא מיני מזונות‪ ,‬וכן כתב בשו"ת‬
‫חינא דחיי אך בשו"ת בית‬
‫דוד )סי' ע' וסי'‬
‫פ"ג( העלה שיש‬
‫לברך על המצה‬
‫המוציא וברכת‬
‫המזון‪ ,‬והטעם לפי‬
‫שעשיית פת כיסנין‬
‫שכוססים אותו הוא‬
‫באופן שלאחר שנאפה כהוגן‬
‫חוזרים ומכניסים אותו לתנור על‬
‫מנת שיתייבש ביותר‪ ,‬או שלכתחילה‬
‫משהים אותו בתנור עד שיתייבש יפה‬
‫יפה‪ ,‬אבל מצה ‪ -‬אין יבשותה אלא מחמת‬
‫דקותה‪ ,‬ולכן דינה כפת ממש‪ .‬ועוד יש‬
‫לחלק בין פת הבאה בכסנין שאין דרך בני‬
‫אדם לקבוע סעודה‪ ,‬אבל מצה שנעשית על‬
‫מנת לקבוע סעודה עליה בפסח‪ ,‬הואיל וחל‬
‫עליה שם פת לא פקע מעליה דין פת גם‬
‫לאחר הפסח‪ .‬והחיד"א במחזיק ברכה )סי'‬
‫קנ"ח אות ה'( כתב לפקפק על דברי הבית‬
‫דוד‪ ,‬שאף שגם המצה נעשית כדרך כיסנין‬
‫מכל מקום בפסח שקובע סעודתו עליה‬
‫דינה כפת גמור משא"כ לאחר הפסח שיש‬
‫לברך עליה בורא מיני מזונות ומעין שלש‬
‫כדין כיסנין ורוב המון העם נוהגים לחשוב‬
‫המצה לאחר הפסח כדין כיסנין ומברכים‬
‫עליה בורא מיני מזונות‪ .‬וסיים‪ :‬אמנם אחר‬
‫ההשקפה היטב יש לקיים דברי הבית דוד‪,‬‬
‫מכל מקום ירא שמים מהיות טוב לא יאכל‬
‫מצה לאחר הפסח אלא אם כן קובע‬
‫סעודתו עליה‪ ,‬שאז מברך‬
‫המוציא ובהמ"ז‪.‬‬
‫מיני מאפה‬
‫יכולים לשבת בצוותא באחדות ספרדי‬
‫ואשכנזי; הם יאכלו עוגה‪ ,‬הספרדי יברך‬
‫על העוגה ברכת מזונות והאשכנזי המוציא‪.‬‬
‫וההסבר לכך הוא ע"פ המחלוקת הידועה‬
‫בין הבית יוסף והרמ"א בשו"ע )סי' קס"ח‬
‫סעיף ז'( מה הקובע‬
‫לברכת‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪19‬‬
‫מזונות‪ .‬הבית יוסף כתב‪ :‬פת הבאה בכסנין‬
‫ מברך עליו בורא מיני מזונות ולאחריו‬‫ברכה אחת מעין שלש וכו'‪ .‬יש אומרים‬
‫שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או‬
‫חלב או מיני תבלין ואפאה‪ ,‬והוא שיהיה‬
‫טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר‬
‫בעיסה‪ .‬הרמ"א כתב‪ :‬ויש אומרים שזה‬
‫נקרא פת גמור‪ ,‬אלא אם כן יש בהם הרבה‬
‫תבלין או דבש‪ ,‬כמיני מתיקה שקורין‬
‫לעקי"ך‪ ,‬שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר‬
‫וכן נוהגין‪.‬‬
‫פרי הפאפיה אינו‬
‫גדל ככל פרי על ענף‬
‫הגדל על העץ‪ ,‬אלא‬
‫הפרי גדל כשהוא‬
‫דבוק אל הגזע‪ ,‬ועל‬
‫ענפיו גדלים עלים‬
‫בלבד‪ .‬בפרט נוסף‬
‫שונה עץ זה מכל עצי‬
‫הפרי‪ ,‬שענפיו וגזעו‬
‫חלולים‪ .‬ונסתפקו‬
‫האחרונים אם נוהגים‬
‫איסור ערלה בפירות‬
‫עץ זה; יש אוסרים ויש‬
‫מתירים או מסתפקים‪,‬‬
‫ולכן לא יצאנו מכלל‬
‫הספק‪ .‬כמו כן נסתפקו‬
‫מהי הברכה שמברכים‬
‫על הפרי לפני אכילתו;‬
‫בורא פרי העץ‪ ,‬בורא‬
‫פרי האדמה או שהכל‬
‫פאפיה‬
‫פרי הפאפיה אינו גדל ככל פרי על ענף‬
‫הגדל על העץ‪ ,‬אלא הפרי גדל כשהוא דבוק‬
‫אל הגזע‪ ,‬ועל ענפיו גדלים עלים בלבד‪.‬‬
‫בפרט נוסף שונה עץ זה מכל עצי הפרי‪,‬‬
‫שענפיו וגזעו חלולים‪ .‬ונסתפקו האחרונים‬
‫אם נוהגים איסור ערלה בפירות עץ זה; יש‬
‫אוסרים ויש מתירים או מסתפקים‪ ,‬ולכן‬
‫לא יצאנו מכלל הספק‪ .‬כמו כן נסתפקו‬
‫מהי הברכה שמברכים על הפרי לפני‬
‫אכילתו; בורא פרי העץ‪ ,‬בורא פרי האדמה‬
‫או שהכל‪.‬‬
‫הראשון שידוע לי שדן בנושא הוא שו"ת רב‬
‫פעלים )ח"ב סי' ל'(‪ ,‬ובעיקר דבריו הוא קושר‬
‫את הנושא לשאלת ערלה בחצילים הקרויים‬
‫בדינגא"ן הוא מביא בשם הרב מהר"א‬
‫ישראל במחנה ישראל )סי' ר"ן(‪ ,‬שכתב‬
‫וז"ל‪ :‬לענין היתר אכילה הבדינגא"ן דלא‬
‫חיישינן משום ערלה‪ ,‬עיין להרדב"ז )ח"א‬
‫סי' רצ"ו(‪ ,‬וגם בחדשות )סי' תצ"ט( מ"ש‬
‫בזה‪ ,‬וראיתי בכ"י בגליון הרדב"ז‪ ,‬מכתיבת‬
‫ידו של הרב הקדוש מהר"ש גרמיזאן ז"ל‪,‬‬
‫דאיתא בתוספתא דכל דבר שמוציא פירות‬
‫תוך שנתו וזריעתו‪ ,‬אינו‬
‫נקרא אילן‬
‫‪20‬‬
‫לענין ערלה‪ ,‬ואינו אלא ירק‪ .‬והבדינגא"ן‬
‫עינינו הרואות דמוציא פירות תוך שנתו‪ ,‬וכן‬
‫נראה דעת מרן ז"ל בספר הקצר )סי' ר"ג(‪,‬‬
‫שפסק על המאיזיס בפה"א‪ ,‬והרואה יראה‬
‫בכ"י שם )סי' ר"ג( שתלו אותם המאיזיס‬
‫עם הבדינגא"ן‪ .‬וכ"כ בספר מעשה רקח‬
‫בתחילת הספר בשם תשובות הרמב"ם‬
‫ז"ל‪ ,‬וכן ראיתי כתוב בכ"י להרב‬
‫הקדוש בעל חסד לאברהם‬
‫ז"ל‪ ,‬ששאל לתלמידי‬
‫מרן ז"ל ולתלמידי‬
‫מהרח"ו ז"ל‪ ,‬ואמרו‬
‫אוכלים‬
‫שראו‬
‫אותם הרבנים הנז'‬
‫והיו מברכים עליהם‬
‫בפה"א‪ ,‬והיו אומרים‬
‫שהם מין ירק שמוציא‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫פירות בתוך שנתו ע"כ‪ .‬והנאני הדבר דבאמת‬
‫פה עיה"ק ירושלים תוב"ב לא ראיתי לשום‬
‫חסיד וחכם שחששו לאסור הבדינגא"ן‪,‬‬
‫וכולם אוכלים אותו‪ ,‬אע"פ שהם מחמירין‬
‫לעצמן בכמה חומרות ומתנהגים בכמה מיני‬
‫קדושות בעשר ידות כמדובר בם נכבדות‪,‬‬
‫ויש להם על מה לסמוך באכילת הבדינגא"ן‬
‫עכ"ל‪ .‬והדברים אלו רמזם בספרו כסא‬
‫אליהו )יו"ד סי' רצ"ד(‪ ,‬ע"ש‪ .‬הרי מצינו‬
‫עוד סימן מובהק לירק בתוספתא שהביא‬
‫הגאון הגדול מהר"ש גרמיזאן ז"ל‪ ,‬שכל דבר‬
‫שמוציא פירות תוך שנתו לזריעתו אינו אלא‬
‫ירק‪ ,‬והגם כי בתוספתא נקיט להאי סימנא‬
‫לענין ערלה‪ ,‬י"ל דכ"ש‬
‫הוא דסמכינן אהאי‬
‫סימנא לענין ברכה‪.‬‬
‫ועוד הא מצינו‬
‫להרא"ש ז"ל דסימנא‬
‫דהביא בתוספתא לענין כלאים נקיט ליה‬
‫גם לענין ברכה‪ .‬וה"ה בסימן זה דנקיט‬
‫התוספתא לענין ערלה סמכינן עליה גם‬
‫לענין ברכה‪ ,‬על כן זה העץ דנידון השאלה‬
‫שהוא מוציא פירות תוך שנתו לזריעתו הא‬
‫ודאי דירק הוא‪ ,‬ומברך על פריו בפה"א‪ ,‬ואין‬
‫בו איסור ערלה‪.‬‬
‫עי' בשו"ת מנחת יצחק )ח"ט סי' ק"ח(‬
‫שהביא שבספר חתן סופר שער האילנות‬
‫הביא כל השיטות בזה‪ .‬עי"ע בשו"ת שבט‬
‫הלוי )ח"ו סי' קס"ה( שו"ת יחוה דעת )ח"ד‬
‫סי' נ"ב( אלא שבכל זאת לא הכל מסכימים‬
‫שברכתם היא בורא פרי האדמה‪ ,‬ולכן גם‬
‫כאן מידי ספק לא יצאנו‪ .‬‬
‫עם ראש ממשלת אסטוניה מר אנדרוס אנסיפ‬
‫ראשי הממשל באסטוניה בקבלת פנים‬
‫מפוארת למשלחת מרכז רבני אירופה‬
‫המשלחת אשר ביקרה לאחרונה באסטוניה נפגשה עם הנשיא תומס אילבס וראש הממשלה אנדרוס‬
‫אנסיפ‪ ,‬אשר קיבלו את הרבנים בכבוד מלכים‪ .‬במחווה יוצאת דופן‪ ,‬ערך רה"מ לרבנים סיור בביתו‪,‬‬
‫והנשיא הבטיח‪" :‬אתם יכולים לסמוך על תמיכתה של אסטוניה בעניין החוק נגד השחיטה הנדון‬
‫בפרלמנט האירופי"‬
‫מרדכי ימיני‬
‫משלחת רבנים מטעם 'מרכז רבני אירופה'‬
‫שבה לאחרונה מביקור בן שלושה ימים‬
‫בטאלין‪ ,‬בירתה של אסטוניה‪ .‬המשלחת‬
‫הגיעה לביקור בקהילה היהודית בעיר בכדי‬
‫ללמוד על ההצלחה האדירה שפוקדת‬
‫את הקהילה המקומית וליישם הצלחה‬
‫זו בקהילות נוספות‪ ,‬כמו כן‪ ,‬השתתפה‬
‫המשלחת בפתיחה חגיגית של "בית‬
‫המדרש" בקהילה‪.‬‬
‫חברי המשלחת נפגשו בין היתר עם ראש‬
‫הממשלה ונשיא המדינה‪ .‬המשלחת כללה‬
‫את הרה"ג יעקב דוד שמאהל שליט"א‪,‬‬
‫דיין בקהילת שומרי הדת באנטוורפן וחבר‬
‫'מועצת רבני אירופה'‪ ,‬הרה"ג בנימין יעקב‬
‫שליט"א‪ ,‬רב ראשי בהולנד וחבר 'מועצת‬
‫רבני אירופה'‪ ,‬הרה"ג יצחק שוחט שליט"א‪,‬‬
‫יו"ר ועד הרבנים באנגליה ורב קהילת 'מילל‬
‫הילל' בלונדון‪ ,‬הרב אריה גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫'מרכז רבני אירופה' והרב אשר גולד‪ ,‬אחראי‬
‫קשרי החוץ‪.‬‬
‫שני המנהיגים‪ ,‬פירטו באוזני חברי המשלחת‬
‫את התמיכה הרבה שהם מציעים לקהילה‬
‫היהודית בראשות הרב שמואל קוט‪ ,‬רבה‬
‫הראשי של אסטוניה‪ ,‬והתגאו באחוזים‬
‫הנמוכים ביותר של האנטישמיות בארצם‪.‬‬
‫"אחרי הכל‪ ,‬אנחנו בעצמנו‪ ,‬העם באסטוניה‪,‬‬
‫הרווחנו מהסבלנות שלנו כלפי היהודים‪.‬‬
‫היהודים תרמו לאסטוניה בכל התחומים"‬
‫סיפר הנשיא מר תומס אילבס לרבנים‪.‬‬
‫ראש ממשלת אסטוניה‪ ,‬מר אנדרוס אנסיפ‪,‬‬
‫סיפר בערגה על ביקורו בארץ ישראל‪,‬‬
‫ושיתף את הרבנים כי "חלומו" הוא לקחת‬
‫את בתו הצעירה לביקור בארץ‪.‬‬
‫הרבנים‪ ,‬כל אחד בתורו‪ ,‬הודו לראשי הממשל‬
‫על תמיכתם הרבה לקהילה היהודית וציינו‬
‫כי אין זה מובן מאליו‪ .‬בפגישה עם הנשיא‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪21‬‬
‫הנשיא מעניק לרבנים כמזכרת את ספר ההיסטוריה של שנות הכיבוש של אסטוניה‬
‫העלה הרה"ג יצחק שוחט את חוק השחיטה‬
‫שעולה שוב לדיון בפרלמנט האירופאי בזמן‬
‫הקרוב‪ ,‬לפיו יחוייב בשר שנשחט בצורה‬
‫כשרה להיות מסומן‪ .‬על כך הגיב הנשיא‬
‫כי "אתם יכולים לסמוך על תמיכתה של‬
‫אסטוניה בנושא זה"‪.‬‬
‫הקהילה היהודית באסטוניה היא קהילה‬
‫מיוחדת במינה‪ .‬על אף מימדיה הקטנים‬
‫מבחינה מספרית‪ ,‬פוקדת את הקהילה‬
‫המקומית פריחה מרשימה‪ .‬בקהילה‬
‫המונה כ‪ 2000-‬יהודים‪ ,‬בית ספר יהודי‬
‫עם כ‪ 300-‬תלמידים‪ ,‬שירותי רווחה‪ ,‬בית‬
‫כנסת ומרכז קהילתי מפואר‪ ,‬לפי כל קנדה‪-‬‬
‫מידה אירופאי‪ ,‬שנחנך לפני כשלוש שנים‪,‬‬
‫ומסעדה כשרה‪.‬‬
‫ביקורם של הרבנים נפתח בערב חגיגי‬
‫ומיוחד שנערך בקהילה לכבוד פתיחתו‬
‫של "בית המדרש"‪ .‬הרב שמואל קוט‪ ,‬רב‬
‫המדינה‪ ,‬ומי שעומד מאחורי ההצלחה‬
‫האדירה של הקהילה המקומית‪ ,‬פתח‬
‫באמרו כי "עד עתה בנינו את ה'גוף' של‬
‫הקהילה‪ ,‬כעת הגיע הזמן לנפוח בו גם‬
‫בפגישה עם ראש הממשלה‬
‫'נשמה'" כשכוונתו לסדרת השיעורים‬
‫המרתקים שפתיחתו של בית המדרש היא‬
‫הסימן להתחלתם‪.‬‬
‫בין הכיתות השונות ולהציג בפני תלמידי‬
‫החמד שאלות שונות וללמוד על ידיעותיהם‬
‫המרשימות בשפה העברית וביהדות‪.‬‬
‫לאחר הצגת סדרות השיעורים השונים‪,‬‬
‫שמות המרצים וזמני ההרצאות‪ ,‬הוזמנו בזה‬
‫אחר זה‪ ,‬חברי משלחת 'מרכז רבני אירופה'‪,‬‬
‫לשאת דברי ברכה המלווים בשיעור תורני‬
‫"התייחסות ההלכה לבעיות‬
‫מרתק‪.‬‬
‫המודרניות"‪ ,‬ו"היחס הנכון לאנטישמיות"‪,‬‬
‫היו רק חלק מהנושאים שעלו בנאומיהם‬
‫של הרבנים שליט"א‪ .‬בתום חלק השיעורים‪,‬‬
‫כאשר כל בני הקהילה יושבים מרותקים‬
‫ושותים בצמא את הדברים‪ ,‬נפתח החלק‬
‫הבלתי‪-‬פורמאלי של הערב‪ ,‬במהלכו ניתנה‬
‫האפשרות לכל אחד מבני הקהילה להציג‬
‫בפני הרבנים שאלות‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬התלוו הרבנים למוזיאון היהודי‬
‫שבבניין הקהילה היהודית‪ .‬שם הוצגה‬
‫בפניהם ההיסטוריה הכואבת של הקהילה‬
‫היהודית המקומית‪ ,‬אשר נמחתה לחלוטין‬
‫בזמן מלחמת העולם השנייה‪ .‬המדריך‬
‫שליווה את הרבנים סיפר אף כי אסטוניה‬
‫הייתה בין המדינות הראשונות עליהן הכריזו‬
‫הנאצים כ"יודן‪-‬ריין" – נקייה מיהודים‪.‬‬
‫למחרת הגעתם של הרבנים‪ ,‬ערכה המשלחת‬
‫סיור במוסדות הקהילה היהודית‪ .‬הסיור‬
‫נפתח בביקור בבית הספר של הקהילה‪,‬‬
‫בו לומדים כ‪ 300-‬תלמידים‪ .‬שיפוצו של‬
‫מבנה בית הספר נתמך רק לאחרונה על‬
‫ידי ממשלת אסטוניה‪ .‬הרבנים נהנו לעבור‬
‫הרבנים סיכמו את ביקורם במוסדות‬
‫הקהילה בהתפעלות ובסיפוק רב‪" .‬ישנן‬
‫קהילות רבות באירופה המונות עשרות‬
‫אלפי יהודים‪ ,‬אשר אין ברשותן מוסדות‬
‫קהילה כה פעילים וכה מפוארים" הפטירו‬
‫הרבנים‪ .‬הרבנים אף האצילו מברכותיהם על‬
‫ראשי הקהילה המקומית‪ ,‬מר בוריס אוקס‪,‬‬
‫יו"ר המרכז היהודי והקהילה הדתית‪ ,‬והגב'‬
‫אלה יעקבסון‪ ,‬נשיאת הקהילה היהודית‬
‫הכללית‪.‬‬
‫עם הנשיא תומס אילבס‬
‫‪22‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫בס"ד‬
‫י"ח‪-‬י"ט סיוון תשע"א‬
‫הרינו שמחים לבשר לרבני אירופה‬
‫כי אי"ה בתאריכים י"ח‪-‬י"ט בסיוון‪ ,‬תשע"א‬
‫)‪ 20-21.06.2011‬למניינם(‪,‬‬
‫יתקיים בבריסל 'כינוס העשור של מרכז רבני אירופה'‪,‬‬
‫לציון עשר שנים לייסודנו‬
‫בכינוס יתקיימו סדנאות בנושאי הבית היהודי‪ ,‬כשרות‪ ,‬מקוואות ועוד‬
‫נבקש את כת"ר לשמור את התאריכים הנ"ל‬
‫פרטים נוספים יפורסמו בהמשך בעז"ה‬
‫הראשון לציון הגר"ש עמאר‬
‫שליט"א‪ ,‬הגר"מ גרשון מענדל‬
‫גרליק‪ ,‬הרב אריה גולדברג‪,‬‬
‫ונכבדי הקהילה מעניקים את‬
‫כתב ההכתרה לרב יואל קפלן‪,‬‬
‫רבה החדש של אלבניה‬
‫הוכתר‬
‫רב ראשי‬
‫לאלבניה‬
‫בנוכחות נשיא הקהילה היהודית‬
‫באלבניה‪ ,‬הרב הראשי לישראל ומשלחת‬
‫נכבדה של 'מרכז רבני אירופה' הוכתר‬
‫הרב יואל קפלן לכהן כרבה הראשי של‬
‫הקהילה היהודית במדינת אלבניה‬
‫בנוכחות נשיא הקהילה היהודית באלבניה‪,‬‬
‫נציגו של ראש הממשלה‪ ,‬הרב הראשי‬
‫לישראל ומשלחת של 'מרכז רבני אירופה'‬
‫הוכתר בחודש שעבר הרב יואל קפלן לכהן‬
‫כרבה הראשי של הקהילה היהודית במדינת‬
‫אלבניה‪.‬‬
‫אלבניה‪ ,‬ד"ר סאלי ברישה‪ ,‬במשרדי 'מרכז‬
‫רבני אירופה' על יד האיחוד האירופאי‬
‫בבריסל‪ .‬בפגישה‪ ,‬בה נכח גם הרב קפלן‪,‬‬
‫דנו רבני ה'מרכז' עם ראש הממשלה על‬
‫מצבה של הקהילה היהודית במדינתו ועל‬
‫הצורך במנהיג רוחני נמרץ שיתווה לה את‬
‫הדרך מבחינה דתית‪.‬‬
‫הדרך אל הכתרתו של הרב קפלן נסללה לפני‬
‫כשמונה חודשים בביקור של ראש ממשלת‬
‫מטעם ה'מרכז' השתתפו אז בפגישה‬
‫ממייסדי הארגון הגאון רבי דוד משה‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫‪24‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫ליברמן שליט"א‪ ,‬רבה הראשי של קהילת‬
‫שומרי הדת באנטוורפן‪ ,‬והגאון רבי גרשון‬
‫מענדל גרליק שליט"א‪ ,‬אב"ד במילאנו‪ ,‬יחד‬
‫עם הגאון רבי יעקב דוד שמאהל שליט"א‪,‬‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת באנטוורפן וחבר‬
‫ב'מועצת רבני אירופה'‪ ,‬והרה"ג יצחק שוחט‬
‫שליט"א‪ ,‬רב קהילת 'מילל הילל' בלונדון‬
‫ויו"ר ועד הרבנים באנגליה‪ .‬בסיומה של‬
‫הפגישה‪ ,‬הסכים ראש הממשלה להצעת‬
‫הרבנים‪.‬‬
‫בטקס ההכתרה המרגש שנערך בשבוע‬
‫שעבר בבית המלון 'טירנה אינטרנשיונל'‬
‫השתתפו בין היתר הגאון רבי משה שלמה‬
‫עמאר שליט"א‪ ,‬הראשון לציון ונשיא בית‬
‫הדין הגדול‪ ,‬הגרג"מ גרליק שליט"א‪ ,‬הרב‬
‫אריה גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‪,‬‬
‫והרב מרדכי ביטון‪ ,‬אחראי כינוסים ב'מרכז'‪.‬‬
‫הרבנים המשתתפים יחד עם נציגו של‬
‫ראש הממשלה ועם נשיא הקהילה היהודית‬
‫שלמה פראה חתמו על כתב ההכתרה לרב‬
‫הנבחר ובירכוהו בהצלחה בתפקידו החדש‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬השתתפו בטקס גם ראש העדה‬
‫המוסלמית וראש העדה הנוצרית במקום‬
‫שבירכו אף הם את הרב הנבחר‪.‬‬
‫היסטוריים כשלעצמם לאור העובדה‬
‫שבשבעים השנים האחרונות לא התקיים‬
‫באלבניה מניין לתפילה‪.‬‬
‫לצד הכתרתו של הרב קפלן ציינו גם בני‬
‫הקהילה יחד עם האורחים הנכבדים את‬
‫חנוכת המרכז הקהילתי שנקרא 'משה‬
‫רבינו' על שם חמיו של הרב הנבחר‪,‬‬
‫הגה"צ רבי משה בן טוב זצ"ל‪ ,‬ואת חנוכת‬
‫בית הכנסת שנקרא אחר הגרמ"ש עמאר‬
‫שליט"א בשם 'היכל שלמה'‪ .‬שני אירועים‬
‫הקהילה היהודית באלבניה מונה כיום‬
‫כ‪ 150-‬איש‪ .‬לצד בני קהילה‪ ,‬מבקרים‬
‫במקום אנשי עסקים רבים ותיירים יהודיים‬
‫מכל רחבי העולם‪ .‬בזמן מלחמת העולם‬
‫השנייה ניצלה הקהילה מאבדון בסיוע‬
‫העם האלבני שהגן על היהודים ומנע את‬
‫שילוחם למחנות המוות‪.‬‬
‫רבני המרכז בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה ד"ר סאלי בארישה‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪25‬‬
‫נחנך בית כנסת חדש‬
‫בנירנברג שבגרמניה‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫בית הכנסת בנירנברג‬
‫טקס קביעת מזוזה התקיים באחרונה לבית‬
‫הכנסת האורטודוקסי של הקהילה היהודית‬
‫בנירנברג שבגרמניה‪ .‬באירוע השתתפות רבים‬
‫מיהודי העיר‪.‬‬
‫לקראת האירוע הודפס חוברת מיוחדת של‬
‫הלכות מזוזה בגרמנית וברוסית שחולקו‬
‫למשתתפי האירוע‪ ,‬כמו"כ יצא לאור סידור‬
‫לילדים בשפה הגרמנית‪.‬‬
‫רב בית הכנסת הרב חיטריק הדגיש בדבריו‬
‫את תחילתו של שלב חנוכת הבית וקביעת‬
‫המזוזות למרות שהמקום טרם הושלם ושיפוץ‬
‫בית הכנסת עדיין בתחילתו‪ ,‬אך למרות זאת‬
‫חוגגים אנו את הזכות הנפלאה שנתן ה' בידינו‬
‫לבנות בית כנסת‪.‬‬
‫אורחים רבים כיבדו את האירוע בנוכחותם‪,‬‬
‫ביניהם ראשי הקהילה המקומית‪ ,‬ראשי‬
‫הקהילות הסמוכות‪ ,‬הרב דיסקין ממינכן‪,‬‬
‫הרב יוסף חיטריק מנהל סמינר בית חנה‬
‫צפת‪ ,‬הרב מרדכי הלפרין ממירון‪ ,‬והרב מנחם‬
‫מנדל חיטריק שליח חב"ד ורבה של הקהילה‬
‫האשכנזית בטורקיה‪.‬‬
‫הבנין החדש נקנה בתרומת קרן ראהר‬
‫ובתרומות נוספות של חברים‪ ,‬וטקס קביעת‬
‫המזוזה סימן את תחילת השיפוצים של המרכז‬
‫החדש‪ ,‬ובתקווה ובתפילה שתהיה היכולת‬
‫לסיימם במהרה‪.‬‬
‫הרב אליעזר חיטריק‬
‫לפי התוכנית בסמוך לבית הכנסת ייבנה מקווה‬
‫טהרה‪ ,‬חדרי שיעורים‪ ,‬ספריה‪ ,‬מרכז לנוער‪ ,‬גן‬
‫ילדים‪ ,‬אולם ועוד‪.‬‬
‫השר לענייני דת יעקב מרגי ביקר‬
‫במשרדי מרכז רבני אירופה בי‪-‬ם‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫הרב יעקב מרגי‪ ,‬השר לענייני דת במדינת‬
‫ישראל ביקר לאחרונה במשרדי מרכז רבני‬
‫אירופה בירושלים‪ .‬ביקורו של השר אורגן‬
‫במסגרת חיזוק הקשר הקיים בין מרכז‬
‫רבני אירופה לבין משרד הדתות ובין השר‪.‬‬
‫בפגישה בה נוכחו כל אחראי האגפים של‬
‫המרכז‪ ,‬הוצגו בפני השר כל פעולות המרכז‬
‫לצד היוזמות החדשות והעתידיות‪.‬‬
‫מרגי מצידו שוחח עם נציגי המרכז על בעיות‬
‫השעה עמן מתמודדים נבחרי הציבור החרדי‬
‫בפרלמנט הישראלי‪ .‬במהלך הפגישה הדגישו‬
‫אנשי המרכז בפני השר את ההשפעה האדירה‬
‫בכל דבר שקורה בארץ ישראל על ענייני הדת‬
‫באירופה‪" .‬צריך להבין שאם מתפשרים‬
‫הולכים ונבנים ‪ 25‬מקוואות טהרה מהודרים‬
‫ומפוארים בתמיכה הכלכלית וההלכתית של‬
‫מרכז רבני אירופה‪ .‬מנהל הפרוייקט מטעם‬
‫המרכז‪ ,‬הרב יהודה מינצברג‪ ,‬סקר בפני‬
‫השר את הפרוייקט לצד הבעיות השונות‬
‫שמתעוררות במדינות השונות באירופה‪ ,‬תוך‬
‫שהשר מציין בפניו את פעילות משרדו בנושא‬
‫בניית מקוואות ברחבי הארץ‪.‬‬
‫בכמלוא הנימה בארץ ישראל‪ ,‬אז השלטונות‬
‫באירופה כבר שואלים מדוע מה שטוב‬
‫בישראל לא יכול להיות טוב אף בעבורנו"‪,‬‬
‫הסביר הרב אריה גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל מרכז רבני‬
‫אירופה במהלך הביקור‪.‬‬
‫חלק נכבד מהפגישה נסוב על פרוייקט‬
‫המקוואות הגדול של המרכז‪ ,‬אשר במסגרתו‬
‫"למדנו שיש הרבה מן המשותף בהתמודדויות‬
‫היומיומיות בין ישראל לבין אירופה"‪ ,‬אמר‬
‫השר מרגי בסיום הפגישה‪ .‬הרב גולדברג‪,‬‬
‫הצטרף לדבריו באמרו כי "כמו משרד הדתות‬
‫בישראל‪ ,‬מרכז רבני אירופה הוא בעצם משרד‬
‫הדתות הדואג לכל הצרכים הדתיים של יהודי‬
‫אירופה"‪.‬‬
‫לקהילה ספרדית חשובה באירופה דרוש רב בעל נסיון ודובר צרפתית‪.‬‬
‫נא לשלוח קורות חיים לאימייל‪[email protected] :‬‬
‫מענה יישלח למתאימים‬
‫‪26‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫הודעה על בחינות‬
‫הסמכה לרבני קהילות‬
‫ברכות מאליפות‬
‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים‬
‫יושבי על מדין בקהילות הקודש‬
‫לרגל השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬
‫בהמשך להודעות אודות המבחנים בברכת מועצת רבני אירופה נקיים‬
‫בעזהשי"ת בחינות הסמכה לשמש כרב קהילה בתפוצות‬
‫הבחינות יתחלקו ל‪ 4-‬מבחנים ב‪ 4-‬מועדים שונים ויתקיימו בבריסל‬
‫בתקופה שתתפרס על פני שנתיים‪.‬‬
‫אלו שיעברו אי"ה את המבחנים בהצלחה יקבלו תעודת הסמכה מיוחדת‬
‫של "רב קהילה" חתומה ע"י אבות בתי דין ורבנים חשובים וחברי נשיאות‬
‫מועצת רבני אירופה‬
‫המבחנים ייערכו בכתב‬
‫להלן הנושאים והתאריכים שבהם יתקיימו המבחנים‪:‬‬
‫הגאון רבי יונה מצגר שליט"א‬
‫הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל‬
‫לרגל נישואי בתו תחי'‬
‫הגאון רבי אברהם יוסף שליט"א‬
‫רבה הראשי של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל‬
‫ולאביו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א‬
‫נשיא מועצת חכמי התורה‬
‫לרגל נישואי הבן‪-‬הנכד שיחי'‬
‫הרה"ג יעקב בידרמן שליט"א‬
‫רב קהילת היכל מנחם וינה‪ ,‬אוסטריה‬
‫לרגל נישואי בנו שיחי'‬
‫הרה"ג שלמה וילהלם שליט"א‬
‫רבה של ז'יטומיר‪ ,‬אוקראינה‬
‫לרגל הולדת הבת בשעטומ"צ‬
‫בשר בחלב‪ ,‬והלכות כלים‬
‫מועד א'‬
‫ר"ח ניסן תשע"א‬
‫הלכות שבת‪ :‬או"ח ‪ -‬סימנים רמ"ב‬
‫עד שד"מ‬
‫)או לחלופין( הלכות איסור והיתר‪:‬‬
‫הסימנים על תערובות‪ ,‬הלכות‬
‫מליחה‪ ,‬הלכות בשר בחלב‪,‬‬
‫והלכות כלים‪.‬‬
‫תינתן אפשרות לכל רב להחליט‬
‫על איזה נושא ברצונו להיבחן‬
‫במועד א' ובמועד ב'‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬
‫מועד ב'‬
‫הלכות איסור והיתר‪ :‬הסימנים על‬
‫תערובות‪ ,‬הלכות מליחה‪ ,‬הלכות‬
‫)או לחלופין( הלכות שבת‪ :‬או"ח ‪-‬‬
‫סימנים רמ"ב עד שד"מ‬
‫מועד ג'‬
‫הלכות נדה‬
‫הלכות מקוואות‬
‫מועד ד'‬
‫הלכות חופה וקידושין‪ :‬אבה"ע – א‪,‬‬
‫ב‪ ,‬ד‪ ,‬ו‪ ,‬ט‪ ,‬י"ג‪ ,‬כ"ו‪ ,‬כ"ז‪ ,‬כ"ט‪ ,‬ל"ד‪,‬‬
‫מ"ה‪ ,‬נ"ה )סעיף א(‪ ,‬ס"א‪ ,‬ס"ב‪ ,‬ס"ד‪,‬‬
‫ס"ו‪ ,‬קכ"ו )סעיפים ב‪-‬ז(‪ .‬חו"מ ‪-‬‬
‫ל"ג‪ ,‬ל"ד‪.‬‬
‫הלכות שמחות‪ :‬קריעה‪ ,‬אנינות‬
‫ואבילות‪ ,‬סימנים ש"מ‪-‬ת"ג‪.‬‬
‫על מועדי המבחנים הבאים תבוא הודעה נפרדת‬
‫המבחנים יתקיימו בקרית האיחוד האירופאי בבריסל‬
‫בפיקוחם של הרבנים הגאונים‪:‬‬
‫הגאון הרב ירמיה מנחם כהן שליט"א‬
‫הרב שמואל רסקין שליט"א‬
‫אב"ד פאריז וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫רב קהילת "קרן אור" בבודפשט‪ ,‬הונגריה‬
‫הגאון הרב יעקב ישראל ליכטנשטיין שליט"א‬
‫לרגל הולדת הבת בשטועמ"צ‬
‫ראב"ד פדריישן לונדון וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫הרב יוסף סלומון שליט"א‬
‫רב בסופיה‪ ,‬בולגריה‬
‫לרגל הולדת הבן בשעטומ"צ‬
‫הרה"ג רון חסיד שליט"א‬
‫רבה הראשי של גיברלטר‬
‫לרגל נישואי בתו‬
‫הרה"ג רבי משה טוביה וויסברגר שליט"א‬
‫רב ואב"ד קהילת עדת יראים בבודפשט הונגריה‪ ,‬וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫לרגל אירוסי בנו ונכדו ולרגל נישואי נכדתו שיחיו‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫כל אברך\רב המבקש להבחן יעביר למשרדינו‪:‬‬
‫‪ .1‬פרטיו האישיים על טופס ההרשמה‪ ,‬בצירוף ‪ 2 -‬תמונות פספורט‪.‬‬
‫‪ .2‬אישור על לימודים בישיבה לפחות ‪ 4‬שנים )מעל גיל ‪.(18‬‬
‫‪ .3‬המלצת אחד מחברי מועצת רבני אירופה כי הינו מועמד מתאים לכהן ברבנות‬
‫‪ .4‬תשלום אגרה לכל מועד מבחן בסך ‪ 80‬אירו‪.‬‬
‫לפרטים ולהרשמה ניתן לשלוח אימייל למרכז הפרוייקט הרב מרדכי‬
‫ביטון מנהל אגף מענה לשו"ת ‪[email protected]‬‬
‫או במשרדי ה'מרכז'‪+32.2.808.2753 :‬‬
‫בברכת התורה‪,‬‬
‫הרב אריה גולדברג ‪ -‬סמנכ"ל‬
‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬
‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬
‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪27‬‬
‫השורשים והאילן‬
‫ש‪ .‬הימל‬
‫"אנחנו היהודים היחידים במשפחה שלך סבא‪ ,‬נכון?" הנכדה הצעירה שלו הביטה בו‬
‫בעיניים בורקות‪ ,‬בטוחה בקביעתה‪ .‬אמה חזרה בתשובה ונישאה לבחור שומר מצוות‬
‫מן השורה‪ ,‬השאלה טלטלה את לבו של הסב‪" .‬מה פתאום?" מצא את עצמו מוחה‪ .‬על‬
‫שולחנו של דניאל הרשברג מונח ספר יוחסין עב כרס שבעשור האחרון מתעבה משנה‬
‫לשנה‪ .‬את הספר הוא ערך וכתב בעקבות השיחה עם נכדתו שהותירה בו רושם עז‬
‫דניאל הרשברג‪ ,‬תושב ארה"ב‪ ,‬התעסק‬
‫עד לפני כחמש עשרה שנה במקצוע אחד‪:‬‬
‫מהנדס ומתכנן‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬המקצוע גזל‬
‫שעות רבות מיומו‪ ,‬עד שהוא גילה שאפשר‬
‫למצוא שעות נוספות לעבודה נוספת‪ .‬והיא‪:‬‬
‫גנאולוגיה‪.‬‬
‫המקרה הזה הותיר בו רושם אדיר‪ .‬עד שהוא‬
‫מצא את עצמו נודר נדר כי עליו לבנות אילן‬
‫יוחסין של כל משפחתו‪ ,‬לדאוג שאותו אילן‬
‫יגיע לכל אחד ששייך למשפחה‪ ,‬ובכך לגרום‬
‫לכך כי אנשים ידעו ויכירו מי שייך למשפחה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫מה שגרם לו לפנות זמן למקצוע החדש היה‬
‫טלפון שקיבל מאביו המבוגר‪.‬‬
‫"בגלל הנדר קראתי לפרויקט שלי "ניידר"‪,‬‬
‫הוא מסכם‪.‬‬
‫"אבא שלי גרם לי לנדור נדר‪ ,‬והנדר הזה‬
‫הצטרף לשאלה של הנכדה שלי והוא גם‬
‫שינה את סדר יומי ואת חיי בני משפחתי"‪,‬‬
‫הוא מספר בחיוך רחב‪.‬‬
‫הוא לא חלם שבתוך מספר שנים יהפוך‬
‫הספר לעב כרס‪ .‬הוא לא דמיין כי מידי שנה‬
‫ידלג בין ארה"ב לונדון וישראל מכנס לכנס‪,‬‬
‫יקיים מפגשים מרתקים‪ ,‬יזומים ומרגשים‪,‬‬
‫כולם לוחצים ידיים‪ ,‬כולם רוצים לשמוע אותו‪,‬‬
‫לראות את האיש שעומד מאחורי הפרויקט‬
‫המיוחד הזה‪.‬‬
‫"קרוב משפחה שלנו חלה מאד‪ ,‬ואיבד את‬
‫הכרתו‪ .‬אותו אדם היה בודד וערירי ובית‬
‫החולים ביקש למצוא אפוטרופוס לאותו‬
‫חולה‪ .‬הם ביררו אצל השכנים שידעו לספר‬
‫על אשה אחת בשם רוז שהיתה מגיעה מידי‬
‫פעם לבקר אותו‪ .‬בית החולים יצר איתה‬
‫קשר‪ .‬מתברר כי אותה רוז היא מבוגרת בת ‪92‬‬
‫שלא הסכימה לקחת על עצמה את האחריות‬
‫לדאוג לאותו אדם‪.‬‬
‫"אנחנו אכן בני דודים ראשונים‪ ,‬אך אני‬
‫מבוגרת מכדי לקחת על עצמי תפקיד זה‪.‬‬
‫אני אפנה אתכם לאדם נוסף‪ ,‬קרוב משפחה"‪,‬‬
‫אמרה‪.‬‬
‫וכך הגיעו אל אביו בן ה – ‪ 95‬של דניאל‬
‫הרשברג‪ ,‬והוא התקשר לבנו וביקש ממנו‬
‫לדאוג לאותו קרוב משפחה אומלל‪.‬‬
‫לשאלת הסקרנים ‪ -‬איך מתחילים לחפש‬
‫שורשים? התשובה היא חד משמעית‪:‬‬
‫סבלנות!‬
‫"ביום בו החלטתי שאני מתחיל בבניית אילן‬
‫היוחסין לא ידעתי עד כמה אזדקק למידת‬
‫הסבלנות‪ .‬הצבתי רגל בתוך עולם שלם שיש‬
‫בו הכל‪ :‬היסטוריה‪ ,‬גילויים מפתיעים‪ ,‬היכרות‬
‫עם מקומות שנמחקו‪ ,‬טיולים בבתי עלמין‬
‫ישנים ועתיקים"‪.‬‬
‫כל זה לא ריפה את ידו‪ ,‬והוא התחיל במסע‬
‫המרתק‪.‬‬
‫"לאחר יום ארוך של עבודה‪ ,‬התיישבתי ליד‬
‫המחשב‪ ,‬ביקרתי בארכיונים‪ ,‬התחלתי לצלם‪,‬‬
‫לתייק‪ ,‬לשלוח מכתבים‪ ,‬ואט‪-‬אט הפרויקט‬
‫החל לקרום עור וגידים‪.‬‬
‫"תעודות לידה רבות‪ ,‬ומסמכים רבים‬
‫שהושמדו בתקופת מלחמת העולם השנייה‬
‫יש להם העתק דווקא אצל המורמונים"‪ ,‬הוא‬
‫מספר לי‪" ,‬צריך לדעת איך לפנות אליהם‪,‬‬
‫וכיצד לקבל את המידע"‪.‬‬
‫נכדתו הצעירה לא הבינה מדוע לסבא אין‬
‫כמעט זמן מיותר‪ .‬שעות של עבודת נמלים‬
‫העלו ממצאים מדהימים‪" .‬הגילוי הראשון‬
‫שגרם לי לצמרמורת"‪ ,‬הוא משתף אותי‪,‬‬
‫"גיליתי שסבי וסבתי בעצם קרובי משפחה‪,‬‬
‫בני דודים שנישאו"‪.‬‬
‫הסבים והסבתות שלנו גדלו בעיירה יהודית‬
‫באירופה שמספר התושבים היהודים שלה‬
‫היה קטן‪ .‬לא נותרה להם ברירה וכדי להקים‬
‫משפחות הם נאלצו להתחתן עם קרובים‪,‬‬
‫האופציה השנייה שלהם היתה לצאת לדרך‬
‫רחוקה ולכן אחוז גבוה מבין המשפחות‬
‫היהודיות במקום בחרו באופציה הראשונה‬
‫וכך הסתבר לו כי הוריו והורי אשתו הם בעצם‬
‫בני דודים שניים‪.‬‬
‫הספר הראשון כבר יצא במספר מהדורות‪,‬‬
‫ספר עבה המכיל תמונות והסברים‪ ,‬כשבפתח‬
‫הדברים דניאל פונה אל הקורא‪ ,‬מסביר לו את‬
‫תכולת הספר ומבקש כל מידע שייתן חיזוק‬
‫למידע הכתוב‪ ,‬ואכן כל מידע חדש מתקבל‬
‫בברכה‪ .‬כל מהדורה מביאה בעקבותיה‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪29‬‬
‫מידע חדש‪ ,‬ומספר מפגשים מרתקים אירעו‬
‫בעקבות הספר הזה‪.‬‬
‫מה החלק החשוב ביותר כשאדם‬
‫מחליט לחפש את שורשי משפחתו?‬
‫"גיליתי כבר בהתחלה כי כדי ללמוד מהיכן‬
‫הגעתי‪ ,‬אני חייב לנסוע לאותם מקומות‪,‬‬
‫לחוש‪ ,‬להריח‪ ,‬לצעוד את הצעדים בהם‬
‫הם צעדו‪ ,‬לבקר בבתים בהם הם גרו‪ .‬מה‬
‫שהסתבר כתהליך קשה ומסובך‪ ,‬כי ברבים‬
‫מהמקרים המקום היחיד שנותר והזכיר כי גרו‬
‫בו יהודים היה בית הקברות‪ .‬התגוררו בחלק‬
‫קטן סמוך לפולין כשבעים מיל מביאליסטוק‪,‬‬
‫לאורך כל התקופה בה בקרתי במקומות ההם‪,‬‬
‫והמשכתי לבנות ענף משפחתי והגעתי לעוד‬
‫ועדו שמות משפחה שמסתעפים מהרשברג‪,‬‬
‫ברנשטיין‪ ,‬גריצמן‪ ,‬גוטמן ועוד‪ ,‬הקפדתי‬
‫לשרטט מפות מדויקות עבור שאר בני‬
‫המשפחה‪ .‬גם כשחקרתי את משפחת אשתי‬
‫שמגיעה במקור מליטוניה ‪) ,‬כאן הסתבר לו‬
‫כי דורות אחורנית ישנו קשר משפחתי בין‬
‫משפחתו למשפחת אשתו מה שהפך את‬
‫החיפוש למרתק יותר(‪.‬‬
‫הוא מפקסס לי חלק מהמפות ואי אפשר‬
‫שלא להתפעל מהדייקנות שלו‪.‬‬
‫"חייבים לדייק"‪ ,‬הוא צוחק‪" .‬אות אחת שלא‬
‫מאייתים נכון וכבר אבדת עץ שלם"‪.‬‬
‫הוא שוטט בעיירות‪ ,‬ביקר בבתי כנסת‬
‫עתיקים‪ ,‬עם מצלמה בכיס ומתורגמן לצידו‪.‬‬
‫"לפעמים יכולתי לקבל מידע ממקום בלתי‬
‫צפוי‪ ,‬איכר זקן שהיה לו בביתו תמונה‪,‬‬
‫כיתובים על מצבות בבתי קברות‪ ,‬מסמך ישן‬
‫שהתגלה בארכיון"‪.‬‬
‫באחד מביקוריו בעיירה סמוך לפולין הגיע‬
‫לכנסיה שנבנתה על חורבות בית כנסת‪ ,‬דבר‬
‫מצמרר לכשלעצמו‪ .‬שם‪ ,‬בתוך הכנסייה‪,‬‬
‫רכוש יהודי שהעיד כי פעם היתה במקום‬
‫קהילה יהודית‪.‬‬
‫"במקרה כזה אתה חש שאולי אתה מחזיר את‬
‫הכבוד היהודי למקומו‪ ,‬ואפילו בקצת‪ ,‬יצאתי‬
‫משם עם מספר תעודות לידה ששייכות‬
‫ליהודים שנכחדו‪ ,‬מסמכים עתיקים‪ ,‬ומי יודע‬
‫אולי בזכות כך הצלחתי להציב נר זיכרון לעוד‬
‫אחד שנספה במלחמה האיומה"‪.‬‬
‫הטיול במחוזות ישנים מותיר תחושות בלב‪.‬‬
‫"הגעתי לבתי כנסת ישנים‪ ,‬הידיעה שכאן‬
‫התפלל סב סבי עוררה בי התרגשות‬
‫גדולה‪ .‬פתאם אתה קולט שיש לך אחריות‬
‫‪30‬‬
‫להמשיך את המסורת היהודית‪ ,‬אתה קולט‬
‫שמ"שטטעל" קטן במזרח אירופה נוצרו אלפי‬
‫משפחות ברחבי העולם"‪.‬‬
‫ודניאל הרשברג רשם לעצמו עוד הישג בנדר‬
‫שהוא הבטיח‪.‬‬
‫כיום הוא עומד מול נכדתו בגאווה‪ ,‬מוכיח לה‬
‫כי הם "לא היהודים הראשונים במשפחה"‪.‬‬
‫ובכלל בניית העץ המשפחתי‪ ,‬בנתה את העץ‬
‫היהודי בבית‪ .‬הוא ואשתו חזקו את המסורת‬
‫היהודית בביתם‪ ,‬חזרו גם הם לשורשים‪,‬‬
‫כשנכדתם הקטנה היא בעצם זו שהנביטה את‬
‫הנבט הראשון‪.‬‬
‫סיפור נוסף שמסב לו קורת רוח והנאה מרובה‬
‫עד היום הזה‪ .‬הוא סיפורם של צמד רופאי‬
‫העור המומחים‪.‬‬
‫"זוג חברים שפנו לאותו מסלול רפואה‪ ,‬ולאחר‬
‫שהוציאו את התואר עבדו בשותפות מלאה‬
‫והצליחו מאד בתחומם‪ ,‬השותפות לא רק‬
‫הרשברג‪" :‬תעודות לידה‬
‫רבות‪ ,‬ומסמכים רבים‬
‫שהושמדו בתקופת‬
‫מלחמת העולם השנייה‬
‫יש להם העתק דווקא אצל‬
‫המורמונים‪ .‬צריך לדעת איך‬
‫לפנות אליהם‪ ,‬וכיצד לקבל‬
‫את המידע"‪.‬‬
‫שהחזיקה מעמד אלא התחזקה מיום ליום‪.‬‬
‫והנה כעבור שלושים שנות עבודה משותפת‬
‫יד ביד נחתה עליהם התגלית‪ .‬דניאל הרשברג‬
‫הגיע אל כל אחד מהם בנפרד‪ ,‬והזמין אותם‬
‫לכנס‪ .‬אחד הרופאים סיפר לחברו הרופא‬
‫כלאחר יד על הכנס אליו הוא מוזמן‪" .‬גם אתה‬
‫מוזמן לכנס? מעניין גם אני‪."....‬‬
‫הם הגיעו ביחד כשותפים שהחברות שלהם‬
‫התפרסה על פני שנים ויצאו משם כקרובי‬
‫משפחה בדרגה שנייה‪" .‬מדהים‪ ,‬אפשר לגור‬
‫בכפיפה עשרות שנים בלי לדעת את הקרבה‬
‫המשפחתית"‪.‬‬
‫אבי סיפר לי תמיד על דודו שהתגורר באירופה‪,‬‬
‫כאב לו תמיד על הקשר שאבד‪ .‬הוא חיפש‬
‫וחיפש ולא מצא אותו‪ .‬המידע האחרון שהגיע‬
‫עליו היה כי דודו נפטר זה מכבר‪ ,‬ואילו אשתו‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ טבת‪-‬שבט ה'תשע"א‬
‫ובתו היחידה הגרו ב‪ 1960-‬לארה"ב‪ .‬הוא ניסה‬
‫מספר פעמים לאתר אותם ולא הצליח‪.‬‬
‫נדמה כי ככל שדרגת הקושי עולה באיתור בני‬
‫משפחה‪ ,‬האנדרנלין גבוה יותר‪ .‬הטון בקולו‬
‫עולה מעט כשהוא מגיע אל עיקר הסיפור‪.‬‬
‫"לאחר שאמי נפטרה‪ ,‬טיפלתי בחפציה‪,‬‬
‫ומצאתי בין היתר ספר כתובות ישן‪ .‬עברתי‬
‫על השמות‪ ,‬אחד השמות משכו את תשומת‬
‫ליבי‪ .‬לוסיל כהן‪ .‬לא זיהיתי את השם‪,‬‬
‫והחלטתי לצלצל למספר שהופיע בסמוך לו‪.‬‬
‫בשיחת הטלפון שנערכה התברר לו החלק‬
‫בפאזל שהיה חסר לאביו‪ .‬לוסיל כהן היתה‬
‫בעצם הרשברג מהבית והיא הייתה בתו של‬
‫הדוד שעקבותיו אבדו‪.‬‬
‫האם אמי השיגה את הטלפון אך מעולם לא‬
‫יצרה איתה קשר? האם המספר הגיע באופן‬
‫אקראי לספר הכתובות שלה והיא לא ידעה כי‬
‫יש קשר בין המספר לאחיינית של אבי?‬
‫השאלות מנקרות במוחי עד היום‪ .‬תשובה‬
‫כבר לא אקבל‪ ,‬אבל קבלתי בת דודה‪.‬‬
‫כשמגיעים אל מבוי סתום‪ ,‬החכמה היא לא‬
‫לנסות לפרוץ בכוח את הקיר‪ ,‬אלא למצוא‬
‫מסלול עוקף‪.‬‬
‫"לא הצלחתי להשיג מידע על משפחת אבי‪,‬‬
‫סטן גוטמן‪ .‬שכרתי סטודנט שעבר ובדק‬
‫את כל הרישומים מהעיירה‪ ,‬תעודות לידה‬
‫ונישואין‪ ,‬לידות ופטירות‪ .‬שום דבר עם שם‬
‫המשפחה שניסיתי לאתר לא עלה במהלך‬
‫החיפושים‪.‬‬
‫החלטתי לחפש בכיוון אחר‪ ,‬לחקור את‬
‫הקהילה היהודית בטרספול‪ .‬שכרתי מתורגמן‬
‫שהסתבר כי הוא "במקרה" גם עיתונאי מקומי‬
‫שעבד על כתבה בנושא החיים היהודים‬
‫בעיירה של פעם‪ .‬אותו עיתונאי העביר לי‬
‫תמונה נדירה של בית הכנסת שהיה ואינו‬
‫עוד‪ .‬הוא ביקש שאעביר אחר כך את התמונה‬
‫לסם גרבר‪ ,‬סטודנט שכותב מחקר על בתי‬
‫כנסת יהודיים‪ .‬המפגש עם סם הוליד מידע‬
‫נוסף‪ .‬בכלל‪ ,‬כשעוסקים בתחום הזה מגלים‬
‫עד כמה מפגשים אקראיים לכאורה מגלים‬
‫עוד טפח נסתר‪.‬‬
‫פאזלים שמצליחים להתחבר מסיבים לו‬
‫קורת רוח‪.‬‬
‫"החלטתי שאני חייב לבקר במקום וכך עשיתי‪.‬‬
‫ניסיתי לייצר לעצמי חופשות שיאפשרו‬
‫לי להגיע לחקר עמוק יותר"‪ .‬התוצאה של‬
‫"החופשות" הוא הספר שעורר את סקרנותי‬
‫כשראיתי אותו על שולחן אחד מקרוביי כאן‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫מביתו אשר באלבאני בניו יורק‪ ,‬יכול דניאל‬
‫הרשברג להביט בגאווה על הספר שנשלח‬
‫למאות בני משפחה‪ .‬ספר משפחתי עב כרס‬
‫שמבט קצר בו מסגיר שעות של עבודת‬
‫נמלים‪ ,‬הספר המחולק לפרקים‪ ,‬מספר‬
‫את סיפורה של כל עיירה‪ ,‬משם הגיעו בני‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫לומזה‪ ,‬לוסיק‪ ,‬טרספול‪ ,‬ליטוניה‪ ,‬ועוד ועוד‬
‫שמות‪ .‬חלקם מוכרים יותר חלקם מוכרים‬
‫פחות‪.‬‬
‫פרק שמוקדש למפות משורטטות היטב‪ ,‬עם‬
‫מיקום מדויק של מקומות שישנם ושאינם‬
‫עוד‪ .‬סימון של בית הקברות שם טמונים‬
‫הסבים והסבות מתחילי השושלת‪.‬‬
‫בכל פרק הקדמה היסטורית‪ .‬פירוט שכולל‬
‫את ההיסטוריה של העיירה‪ ,‬כולל תמונות‬
‫של בתי כנסת‪ ,‬שוק וכל תמונה שרק הצליח‬
‫להשיג‪ .‬הוא לא מפספס שום פרט ויורד‬
‫לפרטים ההיסטוריים הקטנים ביותר‪.‬‬
‫"החלק שמרגש אותי ביותר הוא שהגעתי‬
‫להמשיך את שושלת משפחתי‪ ,‬סבי עליו‬
‫השלום יוסף הרשברג דאג תמיד ללמד את‬
‫בניו ונכדיו את התנ"ך בשפה המקורית‪.‬‬
‫היה חשוב לו להנציח את החלק הגדול של‬
‫המשפחה שנספתה בשואה‪ .‬ביום הבר מצווה‬
‫של נכדו יונתן הוא העניק לו תנ"ך עם תרגום‬
‫אנגלי‪ ,‬תנ"ך עתיק מאד שם רשם גם חלק‬
‫משמות המשפחה שאינם עוד‪ .‬אותו תנ"ך‬
‫הגיע לידי ביום הבר מצווה שלי‪ ,‬בו כבר לא‬
‫יכול היה להשתתף‪ .‬הוא לא חלם שאני‪,‬‬
‫נכדו דניאל‪ ,‬יגיע לאלבאני ויהפוך עם השנים‬
‫לנשיא הפדרציה היהודית כאן‪ ,‬שאטול חלק‬
‫בהשרשת החינוך היהודי בקהילה באלבאני‪,‬‬
‫והנהגתי את לימוד השפה העברית באקדמיה‬
‫היהודית"‪.‬‬
‫הוא עוצר לרגע מדיבורו ובקול נרגש מציין כי‬
‫"ב‪ 1933 -‬הוא דאג שיקראו לבית ספר תיכון‬
‫בעיר אלבאני על שם סבו יוסף הרשברג"‪.‬‬
‫במהלך דורות רבים סבלו היהודים מרדיפת‬
‫הגויים‪ ,‬אך התקופה בה איבדו היהודים מיליוני‬
‫משפחות בזמן קצר היתה בתקופת השואה‪.‬‬
‫"כנער לא הבנתי שהוא בעצם עסק בזעיר‬
‫אנפין בנושא הגנאולוגיה‪ .‬בחדרו אוסף ספרים‬
‫ישן‪ .‬רק היום‪ ,‬שנים לאחר שנפטר‪ ,‬אני מבין‬
‫שנמשכתי לאותו מקור שמשך אותו‪ .‬סבי‬
‫נפטר לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫משפחות נמחקו‪ .‬עיירות‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬עבר‬
‫מפואר ‪ -‬הכל נמחק‪ ,‬ולסבי יוסף היה חשוב‬
‫מאד לקבל כמה שיותר מידע על משפחתו‬
‫עוד לפני שרבים מהם נהרגו‪ ,‬ואני הרגשתי‬
‫צורך להגיע למידע ולכן אני חש קשר עמוק‬
‫אל אותו הסבא"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬
‫הוא גם מספר בנשימה אחת על אותו סבא‬
‫שהגיע עם אשתו לאלבאני קיבל אזרחות‬
‫אמריקנית ובעזרת מספר דולרים החל את‬
‫חייו שם‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬תוך מספר שנים לא‬
‫היה יהודי אחד שלא ידע כי בבית משפחת‬
‫הרשברג אפשר תמיד לקבל ארוחה חמה‪.‬‬
‫מידת הכנסת האורחים שלהם הפכה לשם‬
‫דבר‪.‬‬
‫במהלך כתיבת הביוגרפיה של משפחתו‪ ,‬הגיע‬
‫להסכם עם הקולג' באלבאני‪ .‬סטודנטים יעזרו‬
‫לו בהכנת הביוגרפיות תוך שהוא ידאג להעביר‬
‫חומרים עתיקים על מקומות יהודים שאינם‬
‫לקולג'‪ .‬כשקרא כתבים שכתב סבו יוסף‪ ,‬חש‬
‫כי סבו בעצם כתב עבורו את הביוגרפיה שלו‪,‬‬
‫ולא ההיפך"‪.‬‬
‫"בזמן שהעט שלי רשמה ‪ ,‬תחושה מוזרה‬
‫אפפה אותי‪ ,‬כאילו סבא כבר כתב את זה"‪.‬‬
‫חוקרת שורשים‬
‫מי שמכיר את נושא הגנאולוגיה יודע כי‬
‫מאחורי המילה גנאלוגיה ‪ -‬עולם ומלואו‪ ,‬עולם‬
‫שמי שנשאב אליו יתקשה לצאת ממנו‪.‬‬
‫מדובר בבניית פאזל עצום בן מספר לא‪-‬‬
‫ידוע‪-‬מראש של חלקים‪ ,‬שכל אחד מהם עוזר‬
‫להשלמת התמונה‪ ,‬אך כל אחד מהם הוא גם‬
‫תמונה בפני עצמה‪.‬‬
‫רינה נובק עוסקת בתחום למעלה מעשרים‬
‫שנה‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר‪,‬‬
‫לנבור ולחפש תשובה לשאלה‪" :‬מאיפה אני‬
‫בא?"‪ .‬בלעדיה‪ ,‬לא תמיד תהיה תשובה‬
‫לשאלה‪" :‬לאן אני הולך?"‪.‬‬
‫התופעה הזו‪ ,‬של חיפוש שורשים‪ ,‬הפכה‬
‫לנפוצה בשנים האחרונות‪ ,‬כשאנשים שמו‬
‫לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם‪.‬‬
‫ובמרוץ המטורף שלנו אחר החומריות‪ ,‬מישהו‬
‫התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה‬
‫מהחתונה של סבא וסבתא‪ ,‬צילום בשחור לבן‬
‫מעוררים נוסטלגיה אמיתית ולנו‪ ,‬כיהודים‬
‫אשר נפוצו והושמדו וחזרו ‪ -‬הדבר חשוב פי‬
‫כמה‪.‬‬
‫"את רואה את העץ? היא מצביעה על קירות‬
‫ביתה‪ ,‬שם תלויים תמונות של עצי יוחסין‪,‬‬
‫ענפיהם משתרגים לכל עבר‪" .‬כשאני‬
‫מסתכלת בעץ הוא מסמל לי יותר מכל את‬
‫העיסוק שלי"‪ ,‬אומרת רינה‪.‬‬
‫הכנת העץ כי כולם‪ ,‬כל ארבעת הצדדים‬
‫המשתתפים בשמחה הם צאצאים של רש"י‪,‬‬
‫ריגש אותי לספר להם את המידע הזה‪.‬‬
‫זה מעניין לגלות כי ישנם מקרים בהם כל‬
‫הקווים באים מאותו קו‪ .‬שלושים וחמש‬
‫דורות ועשרות אלפי צאצאים‪ ,‬ופתאם כולם‬
‫מחותנים עם כולם‪ ,‬אחרי הרבה שנים‪.‬‬
‫בחיפושים אחר קרובים צוללים אל עולם‬
‫שלם‪ ,‬משפחות שלמות שהענפים שלה‬
‫מסתעפים לכיוונים מפתיעים‪" .‬את מוצאת‬
‫הרבה משפחות מיוחסות"‪ ,‬אומרת רינה‬
‫ונותנת דוגמא לכך‪.‬‬
‫במקרה נוסף היא ערכה מחקר על ישוב קטן‬
‫בארץ‪ ,‬לאחר חקירות היא גלתה כי משפחות‬
‫רבות באו מאותם ענפים‪ ,‬ענף של השל"ה והם‬
‫היו בני דודים שהתגוררו באותו ישוב‪ .‬ענפים‬
‫של הגאון רבי עקיבא איגר‪ ,‬ולולא המחקר‬
‫שלה אותם משפחות לא היו יודעים מעולם‬
‫על הקרבה המשפחתית שלהם‪.‬‬
‫"הזמינו אצלי הכנת עץ לנכד‪ ,‬לחגיגת בר‬
‫המצווה שלו‪ ,‬כמה התרגשתי לגלות במהלך‬
‫נובק מוסיפה כי היום כל אחד שרוצה לחטט‬
‫בעברו לא צריך ידע רב מדי‪.‬‬
‫טבת‪-‬שבט ה'תשע"א ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪31‬‬
‫נוסעים בחברה טובה‬
‫לא מתפשרים על תחזוקה‬
‫כשאתם שוכרים רכב מ‪ AVIS-‬אתם נוסעים עם הטובים ביותר‬
‫‪ AVIS‬מעניקה לכם שירות מהיר‪ ,‬יעיל ומקצועי‬
‫ומעמידה לרשותכם צי גדול של כלי רכב חדישים ומתוחזקים ברמה גבוהה‬
‫אז בפעם הבאה שתרצו לנסוע‪ ,‬פשוט היכנסו לסניף ‪ AVIS‬וצאו לדרך‬
‫‪972-3-6170000‬‬
‫מחיר מיוחד לרבני וקהילות אירופה בהזמנה דרך נציג מרכז רבני אירופה‬
‫‪972-2-6535949‬‬
‫פרטים בטלפון‪:‬‬
‫פרטים‬
‫בטלפון‪+32.2.808.2753 :‬‬