‫ב"ה‪ ,‬תמוז ‪ -‬מנחם אב‪ ,‬ה'תשע"ב ׀ יולי ‪ -‬אוגוסט ‪ 2012‬׀ גליון מס' ‪52‬‬ ‫מחיר‪ :‬אירופה‪ € 1.5 :‬אנגליה‪ £ 1.1 :‬ישראל‪₪ 6.00 :‬‬ ‫ ‬ ‫‪Journal for European Rabbis‬‬ ‫במסדרונות‬ ‫הסנאט ההולנדי‬ ‫כך הוכרע קרב הבלימה על חוק איסור השחיטה בהולנד‪.‬‬ ‫הגר"ב יעקבס‪ ,‬רב ראשי וחבר מועצת רבני אירופה בחזית המאבק‬ ‫שהסתיים בנצחון הקהילה היהודית ‪ /‬עמ' ‪12‬‬ ‫בדרכי ספינת האויר‬ ‫הגר"ד לנדאו‪ ,‬חבר ועד הכשרות של בד"ץ חוג חתם סופר בני ברק‪ ,‬מרכז‬ ‫אסופת דינים השכיחים לטסים מהכא להתם ‪ /‬עמ' ‪4‬‬ ‫""! " ‪2<+7‬‬ ‫יהדות מונטנגרו‬ ‫משלחת מטעם מרכז רבני אירופה נפגשה עם ראש ממשלת מונטנגרו‬ ‫ולבקשתה העניק הכרה רשמית לקהילה היהודית המקומית ‪ /‬עמ' ‪25‬‬ ‫ ""!‬ ‫"‬ ‫בתוכן‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪27‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫צהלה בבאזל ׀ מאות מתושבי באזל‬ ‫בשוייץ השתתפו באירוע תורתי מרגש‬ ‫בהשתתפות אנשי ממשל ‪ -‬יוסף להב‬ ‫הדעיכה הרפורמית‬ ‫סקר מקיף שפורסם החודש בהבלטה ב"ניו‪-‬יורק טיימס"‪ ,‬מפריך‬ ‫בצורה מוחצת יומרות של הרפורמים והקונסרבטיבים המציגים‬ ‫עצמם כמהוים את הרוב היהודי באמריקה‪ .‬הממצאים החדשים‬ ‫מראים את משקלה המספרי הריאלי של הקהילה האורתודוכסית‬ ‫בהרכב הקהילה היהודית בניו‪-‬יורק ובמרחביה‪ ,‬וקוראים תיגר על‬ ‫ההנחות המקובעות על הרכב אופייה של הקהילה היהודית המרכזית‬ ‫באמריקה‪.‬‬ ‫הראיון ׀ הגאון הרב בנימין יעקבס‬ ‫בשיחה גלויה ל"קהילות" על נצחון‬ ‫המאבק באיסור השחיטה ‪ -‬אריה דייטש‬ ‫סגירת מעגל ׀ ספר תורה מתקופת‬ ‫השואה הוחזר לקהילת קרפלד בגרמניה‬ ‫לאחר שתוקן ושופץ‬ ‫כשרות ׀ הרב יוסף יצחק פבזנר‬ ‫מספר על הידורי הכשרות שיסד אביו‬ ‫הגה"ח רבי הלל זצ"ל ‪ -‬יוסף להב‬ ‫הוא פותח בציון העובדה‪ ,‬שאחרי עשורים של ירידה מתמשכת בגודל‬ ‫האוכלוסייה היהודית בניו‪-‬יורק‪ ,‬מצביעים ממצאי המחקר האחרון על‬ ‫מהפך במגמה‪ :‬הקהילה היהודית שבה לגדול – כשמספרה מתקרב‬ ‫למיליון ומאה אלף‪ ,‬כן ירבו – וזאת הודות לגידול המשמעותי בציבור‬ ‫הדתי‪-‬חרדי‪ ,‬ובמיוחד החסידי‪ .‬ארבעים אחוז מהיהודים בעיר מזהים‬ ‫את עצמם כאורתודוכסים‪ .‬ב‪ 2002-‬עמד האחוז הזה על ‪.33‬‬ ‫היסטוריה ׀ סיפור מדהים על טירה‬ ‫מפוארת שאירחה ילדים ניצולי שואה‪,‬‬ ‫חלקם גילו מאוחר יותר את בני‬ ‫משפחותיהם ששרדו אף הם‬ ‫את התופת ‪ -‬ש‪ .‬פכטר‬ ‫המגמה הזאת משתקפת במיוחד בשדה החינוך‪ .‬יותר ויותר הורים‬ ‫שולחים היום את ילדיהם לבית ספר יהודי יומי‪ ,‬ששם הוא נקרא‬ ‫"ישיבה"‪ .‬קרוב לחצי מהצעירים שהם היום בני ‪ 18‬עד ‪ 34‬למדו בבתי‬ ‫הספר האלה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בין גילאי ‪ 55‬עד ‪ ,69‬אחוז בוגרי המוסדות‬ ‫האלה מגיע רק ל‪ .18-‬רוב האחרים לא קיבלו חינוך יהודי מסודר‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 2002‬ו‪ ,2010-‬קובע המחקר‪ ,‬איבדו כל אחת מהתנועות‬ ‫הרפורמית והקונסרבטיבית ארבעים אלף חברים‪ .‬אבדן שהוא הליכה‬ ‫גמורה לאבדון‪ .‬שליש מכל הנשאלים שזיהו את עצמם כיהודים אמרו‬ ‫שאינם שייכים לשום תנועה או שאינם מחוברים לדת בשום צורה‪.‬‬ ‫היהודים שבחרו לשקוע בהתבוללות ובשמד משנים כיוון‪ .‬הם‬ ‫בוחרים בחיים‪ .‬ביהדות חיה ובחיים יהודיים‪ .‬את שינוי המגמה הזה‬ ‫חשוב לזהות כבר עכשיו בקהילות אירופה‪ .‬מזה שנים שיהדות‬ ‫אירופה מתקשה להתמודד מול אתגרים של הצלת יהודים מנזקי‬ ‫ההתבוללות‪ .‬אפשר שהגיעה השעה – ויהדות אמריקה כבר סימנה‬ ‫את המטרה‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬ ‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬ ‫‪TEL: +32.2.808.2753, Fax: +32.2.791.9259‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫סניף ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬ ‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬ ‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬ ‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬ ‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬ ‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬ ‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬ ‫הגהה‪ :‬מוטי ריזל‬ ‫עימוד ועיצוב‪y.w. designgraphic :‬‬ ‫‪Made possible by the‬‬ ‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬ ‫יוסף להב‪ ,‬מרדכי ימיני‬ ‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה‬ ‫באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫זה לא יקרה ביום אחד‪ ,‬אבל הכיוון השתנה‪ .‬במקום גלישה‬ ‫לעבר האבדון‪ ,‬האישי והציבורי‪ ,‬יבוא טיפוס – איטי‪,‬‬ ‫אך עקבי – לעבר העתיד היהודי‪ .‬הליכה עם הייעוד‬ ‫היהודי‪ ,‬ובהמשך הדרך גם קבלת עול תורה‬ ‫ומצוות‪.‬‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫מהותה‬ ‫של רבנות‬ ‫הרב יאיר דידי שליט"א‬ ‫רב בליוורנו‪ ,‬איטליה‬ ‫רב ורבנות כיצד?‬ ‫ראשית דבר‪ :‬עלינו להבדיל בין רב‬ ‫לרבנות‪.‬יש רב ויש רבנות‪.‬‬ ‫מהו רב?‬ ‫הרב הינו הלומד והמלמד לעצמו‬ ‫ולאחרים ולפעמים מורה הוראה ליחידים‬ ‫ולציבור‪ .‬רב בארמית פירוש מומחה‬ ‫)עיין מסכת ע"ז דף י"ז‪,‬ב'( "מאי טעמא‬ ‫קרו לך רבי רבן של תרסיים אני" ‪,‬כלומר‬ ‫רב פירוש מומחה בארמית רב בתורה‬ ‫פירושו מומחה בתורה והדבר פשוט‪.‬‬ ‫אך היום ברוב קהילות אירופה ובפרט‬ ‫בקטנות שבהם אין אנו בגד מורה הוראה‬ ‫ואנו צריכים להתמודד לרוב עם שאלות‬ ‫פשוטות ופסוקות על אף שפעמים‬ ‫נדירות נשאלות שאלות הדורשות עיון‬ ‫וברור מעמיק‪ .‬אך עלינו לזכור שכל‬ ‫שאלה פשוטה ככל שתהיה פרושה‬ ‫התעניינות‪ .‬ועל הרב למנפה להגדילה‬ ‫ולהוסיף עליה ולראות בזה הזדמנות כדי‬ ‫להוציא יקר מזולל‪.‬‬ ‫שח לי חכם אחד מחכמי ירושליים כי‬ ‫בהיותו עלם צעיר מייד לאחר חתונתו‬ ‫הוצע לו ללמד גמרא באחד המוסדות‬ ‫הדתיים העוסקים בהשבת צעירים לדרך‬ ‫הישר ופעמים ישנם צעירים שאינם‬ ‫שומרי מצוות כפשוטו ובא בשאלה‬ ‫לאחד מגדולי הדור )לצערי אינני זוכר‬ ‫שמו( ושאלו הרי שנינו במסכת חולין‪,‬‬ ‫בדף קלג ע"א‪" :‬א"ל אביי לרב דימי‪:‬‬ ‫ופשטיה דקרא במאי כתיב? א"ל‪ :‬בשונה‬ ‫לתלמיד שאינו הגון‪ ,‬דאמר רב יהודה‬ ‫אמר רב‪ :‬כל השונה לתלמיד שאינו‬ ‫הגון נופל בגיהנם‪ ,‬שנאמר )איוב כ כו(‬ ‫כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא‬ ‫נופח ירע שריד באהלו‪ ,‬ואין שריד אלא‬ ‫ת"ח‪ ,‬שנאמר )יואל ג ה( ובשרידים אשר‬ ‫ה' קורא‪ .‬אמר רבי זירא אמר רב‪ :‬כל‬ ‫השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן‬ ‫למרקוליס‪ ,‬שנאמר )משלי כו ח( כצרור‬ ‫אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב‪:‬‬ ‫)משלי יט י( לא נאוה לכסיל תענוג"‪.‬‬ ‫הכיצד אוכל ללמד תלמידים שאינם‬ ‫הגונים?האם אין איסור בדבר? השיב לו‬ ‫אין אנו בגדר מלמדי תורה אלא בגדר‬ ‫משיבים למוטב‪ ,‬ואין הם בגדר לומדי‬ ‫תורה ואפילו לדרגת תלמיד לא הגיעו‪,‬‬ ‫ולימוד הגמרא זו הדרך להחזירם למוטב‪,‬‬ ‫ולוואי שבסוף יגיעו לדרגת תלמיד‪.‬‬ ‫בחכמה מי מהם עדיף לשמש בקהילות‬ ‫חו"ל הקטנות? לכאורה שעדיף פחות‬ ‫בחכמה ויותר במעשה כשם ששנינו‬ ‫במסכת סנהדרין דף מ"ב עמוד א'‬ ‫"שהכל צריכי למרי חיטיא" והיום מרי‬ ‫חיטיא זה אוכל נפש ממש כגון הצלה‬ ‫מהתבוללות‪,‬מילה‪,‬מקווה‪,‬אוכל כשר‬ ‫ושבת‪.‬‬ ‫מהי רבנות?‬ ‫רבנות כוללת בתוכה הוראה ללמוד‬ ‫וללמד שבכלל מאתיים מנה‪ .‬אך לא‬ ‫רק אלא גם גדולה כלומר רב העוסק‬ ‫ברבנות מייצג את קהילתו כלפיי חוץ‪.‬‬ ‫ולצערנו פעמים שרוב מלאכת הרב היא‬ ‫בכך ונותן חשיבות ייתר לזה והוא כמלח‬ ‫שמעוטו יפה ורובו קשה ועל זה נאמר‬ ‫"ושנא את הרבנות" פירוש שררה )עיין‬ ‫פירוש המשניות לרמב"ם(‪.‬‬ ‫הרבה פעמים‪ ,‬לצערנו‪,‬‬ ‫לא מספיק לארגן‬ ‫שיעור תורה כי חלק‬ ‫גדול מהצעירים אינם‬ ‫מתעניינים בדבר לכן‬ ‫על ידי פעילות חברתית‬ ‫אחרת )ובלבד שלא‬ ‫יהיה אסור על פי‬ ‫ההלכה( ניתן ליצור‬ ‫קשר ולהשפיע והכל‬ ‫בחכמה לפי המקום‬ ‫והעניין ואם ה' לא יבנה‬ ‫בית שווא עמלו בוניו‬ ‫בו וסוף דבר הכל תלוי‬ ‫בסיעתא דישמיא‪.‬‬ ‫אך אי אפשר לו לתבשיל בלי מלח‬ ‫ואי אפשר לו לרב בלי קורטוב של‬ ‫פוליטיקה‪ ,‬כשם שאי אפשר לבר ללא‬ ‫תבן שזוהי דרישת הקהל וזהו כבודה‬ ‫של הקהילה לכן הכל במידה בינונית‪.‬‬ ‫ופעמים שרב נאלץ לעסוק בפוליטיקה‬ ‫פנימית כדי לפנות לו הדרך לחיזוק‬ ‫הקהילה ובתחבולות תעשה לך מלחמה‪,‬‬ ‫וכדרך הסוחרים המעמידים בחלון‬ ‫הראווה סחורה במחיר מוזל בכוונת‬ ‫מכוון‪,‬בתקווה שהקונה ייכנס ויקנה‬ ‫את הסחורה הרצויה שבעל הבית צריך‬ ‫למוכרה‪.‬‬ ‫גם אנו לא בגדר מורה הוראה על‬ ‫אף שהוסמכנו אלא יותר כמשיבים‬ ‫מעוון ופעמים שדיינו שאנו מצילים‬ ‫מהתבוללות וזה שכרינו‪.‬לכן לעניות‬ ‫דעתי תלמיד חכם גדול בתורה ועוסק‬ ‫בה לילות כימים אך שוקט על שמריו‬ ‫או אברך נמרץ על אף שחסר עדיין‬ ‫הרבה פעמים לצערנו לא מספיק לארגן‬ ‫שיעור תורה כי חלק גדול מהצעירים‬ ‫אינם מתעניינים בדבר לכן על ידי פעילות‬ ‫חברתית אחרת )ובלבד שלא יהיה אסור‬ ‫על פי ההלכה( ניתן ליצור קשר ולהשפיע‬ ‫והכל בחכמה לפי המקום והעניין ואם ה'‬ ‫לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו וסוף‬ ‫דבר הכל תלוי בסיעתא דישמיא‪ .‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪3‬‬ ‫מדע‬ ‫הכשרות‬ ‫‪4‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫הגאון הרב דב לנדאו‪,‬‬ ‫חבר ועד הכשרות של בי"ד חוג חתם סופר ב"ב‬ ‫בתקופה זו של הקיץ רבים נוהגים לצאת לחופשות‬ ‫וישנה תנועה ערה באויר וביבשה‪ .‬בלקט שלפנינו‬ ‫נביא הלכות והנהגות שונות לטסים במטוסים‪ .‬לקט‬ ‫זה הוא חלקי‪ ,‬ונוגע מחלק מהשאלות ההלכתיות‬ ‫הנפוצות לאותם העושים דרכם בספינת האויר‪.‬‬ ‫מאכלות אסורות‬ ‫מתוך נסיון צריך לומר‪ ,‬שכל אדם שטס‬ ‫בטיסה מהראוי שיקח עמו קצת אוכל‪,‬‬ ‫אף אם הזמין ארוחות כשרות לטיסה‪.‬‬ ‫שהרי לא פעם קורה מסיבות שונות‬ ‫שלא מוגש אוכל כשר‪ ,‬ועלולים ח"ו‬ ‫להיכשל במאכלות אסורות‪ .‬וזה לשון‬ ‫המשנה ברורה )סי' ק"י ס"ק כ'( ויזהר כל‬ ‫אדם שיהיה לו פת אפילו הולך במקום‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪5‬‬ ‫קרוב ובמקום דשכיח פת‪ ,‬כי כמה‬ ‫פעמים שיקרה מקרות ר"ל בדרך‪.‬‬ ‫וכדי שלא להיכנס לשאלות של נטילת‬ ‫ידיים‪ ,‬כפי שיבואר להלן‪ ,‬מהראוי‬ ‫שהאוכל שלוקחים יהיה אוכל שלא‬ ‫צריך ליטול ידיים לפני אכילתם‪.‬‬ ‫כאשר נקבל את הארוחה‪ ,‬החלק הקר‬ ‫הכולל ירקות פירות וכיו"ב‪ ,‬צריך שיהיה‬ ‫סגורים‪ ,‬ומוטבע עליהם סמל הכשרות‪.‬‬ ‫האוכל החם צריך שיהיה עטוף בשתי‬ ‫עטיפות‪ ,‬משום שחימום האוכל נעשה‬ ‫באותו תנור שמחממים בו בשרי וחלבי‪,‬‬ ‫כשר ולא כשר‪ ,‬ואם המוצר עטוף בשתי‬ ‫עטיפות ‪ -‬מותר הדבר כפי המבואר‬ ‫בדברי הרמ"א יו"ד )סי' צ"ב סעיף ח'(‪.‬‬ ‫)ועי' תשובות והנהגות ח"ב סי' ש"פ(‪.‬‬ ‫כאשר נקבל מאכל בשרי או חלבי‪ ,‬אף‬ ‫אם הם קרים‪ ,‬צריך‪ ,‬שיהיו סגורים‪,‬‬ ‫החלבי לכה"פ בחותם אחד‪ ,‬והבשרי‬ ‫בשני חותמות‪ ,‬היינו שתי אריזות סגורות‬ ‫שלא יהיה חשש שתכולתם הוחלפה‪,‬‬ ‫כפי המבואר במס' ע"ז )לט‪ (.‬ובשו"ע‬ ‫יו"ד )סי' קי"ח(‪.‬‬ ‫השותים קפה שחור רגיל וללא טעמים‬ ‫המחולק במטוסים‪ ,‬ואינם חוששים‬ ‫לבישול נכרים יש להם על מה שיסמכו‪.‬‬ ‫)עי' מס' ע"ז )לא‪ (:‬תוס' ורא"ש שו"ע‬ ‫יו"ד )סי' קי"ד סעיף א'( פתחי תשובה‬ ‫‪6‬‬ ‫בשם פרי חדש‪ .‬תשובות פנים מאירות‬ ‫)ח"ב סי' ס"ב(‪ .‬דרכי תשובה )ס"ק ב'(‬ ‫בשם חקרי לב )ח"א סי' קל"ו( שו"ת בית‬ ‫יהודה )יו"ד סי' כ"א( חכמת אדם )כלל‬ ‫ס"ו סעיף י"ד( מהרש"ם )מהד"ת סי'‬ ‫רס"ב(‪ .‬שדה חמד מערכת בישולי א"י‬ ‫)סי' א' אות א'(‪ .‬שו"ת יחוה דעת )ח"ד‬ ‫סי' מ"ב(‪) .‬ועי' תשובות והנהגות ח"ד סי'‬ ‫קצ"ג(‪.‬‬ ‫וצריך להקפיד לשתות בכלים חד‬ ‫פעמיים או כלי זכוכית‪ ,‬ולא בכלים שיש‬ ‫חשש שבלעו מדבר האיסור‪ ,‬כגון חלב‬ ‫נכרי‪.‬‬ ‫אין לשתות יין שהדיילים מוזגים‪ ,‬אם‬ ‫אינם שומרי שבת‪ ,‬ויש מחמירים אף אם‬ ‫היין מפוסטר‪ ,‬בסברם שביין מבושל אין‬ ‫דין יין נסך‪ ,‬מאחר והוא נפגם בבישול‪,‬‬ ‫משא"כ כאשר היין מפוסטר לא נפגם‬ ‫טעמו‪) .‬עי' מנחת שלמה )ח"א סי' כ"ה(‬ ‫שו"ת מנחת יצחק )ח"ז סי' ס"א( שו"ת‬ ‫שבט הלוי )ח"ב סי' נ"א( שו"ת אגרות‬ ‫משה )ח"ב סי' נ"ב(‪.‬‬ ‫אם משום מה אין לנוסע אוכל כשר‬ ‫שהזמין ‪ -‬לא יאכל מהאוכל המוגש כי‬ ‫אם ירקות ופירות קרים‪ .‬או מאכלים‬ ‫הארוזים באריזות עם חותמת כשרות‪.‬‬ ‫וגם ירקות ופירות מהראוי לעשרם לפני‬ ‫האכילה‪ ,‬כאשר קיים חשש עליהם‪ .‬ואם‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫ניקח לדוגמא‪ ,‬חלק גדול מהפלפלים‬ ‫בפולין מגיעים מארץ ישראל‪.‬‬ ‫ולפני סיום נושא האוכל יש להעיר‬ ‫פרט נוסף‪ :‬ישנם המקילים לאכול לפני‬ ‫הנסיעה באולמות הטרקלינים של‬ ‫החברות השונות‪ .‬גם שם יש להקפיד על‬ ‫כשרות‪ ,‬וכפי ששמענו ישנם מקומות‬ ‫בעולם‪ ,‬אף הנחשבים למגישי אוכל כשר‪,‬‬ ‫שאין הפרדה בין בשר לחלב כדבעי‪.‬‬ ‫אכילה לפני‬ ‫תפילת שחרית‬ ‫משעלה עמוד השחר אסור לאכול‬ ‫לפני תפילת שחרית‪ .‬ולא אכילה בלבד‬ ‫אסורה אלא גם טעימה אסורה‪ .‬אם‬ ‫התחיל לאכול קודם עלות השחר צריך‬ ‫להפסיק כשעולה עמוד השחר‪) .‬שו"ע‬ ‫סי' פ"ט סעיף ג' שו"ע בעה"ת סעיף ו'‪.‬‬ ‫משנה ברורה ס"ק כ"א(‪.‬‬ ‫איסור תחילת האכילה הוא מחצי‬ ‫שעה לפני עלות השחר‪ .‬ומה שאמרו‬ ‫שמותר לאכול עד עלות השחר ‪ -‬מדובר‬ ‫בטעימה‪ ,‬היינו שאוכלים פחות מכביצה‪.‬‬ ‫)משנה ברורה )סי' פ"ט ס"ק כ"ז(‪.‬‬ ‫שתיית מים מותרת קודם התפילה‪,‬‬ ‫משום שלא שייך בזה גאווה‪ .‬ולגבי‬ ‫שתיית תה וקפה המנהגים שונים‪ ,‬וינהג‬ ‫כפי שנוהג בביתו‪ .‬וברור שהשאלה היא‬ ‫הדחק יוציאו את המים מחוץ לבית‬ ‫הכסא‪) .‬כמובן יש את האפשרות ליטול‬ ‫ידים עם מי שתיה(‪.‬‬ ‫רק לגבי תה וקפה‪ ,‬אבל שאר משקים‬ ‫אסורים עד שיתפלל‪.‬‬ ‫לעניין האכילה לאחר השינה לפני‬ ‫עלות השחר‪ ,‬כתבו האחרונים‪ ,‬שמעיקר‬ ‫הדין מותר הדבר‪ ,‬אולם נכון לכתחילה‬ ‫להיזהר בזה אם אינו מוכרח‪ ,‬מאחר ועל‬ ‫פי דברי הזהר אפילו קם בחצות הלילה‬ ‫)לאחר שינת קבע( ‪ -‬אסור לאכול‬ ‫קודם שיתפלל‪ ,‬אם לא שהתנה ואמר‬ ‫לפני השינה שברצונו לאכול לכשיקום‬ ‫משנתו‪) .‬עי' משנה ברורה סי' פ"ט ס"ק‬ ‫כ"ח(‪ .‬ולעניין שתיה נהגו להקל‪ ,‬מאחר‬ ‫ולשתיה אין צריך תנאי‪ ,‬דמסתמא דעתו‬ ‫של אדם לשתות אחר שנתו )לקוטי‬ ‫מהרי"ח(‪.‬‬ ‫נטילת ידים‬ ‫לסעודה במטוס‬ ‫לכתחילה‪ ,‬מהראוי לאכול במטוס דברים‬ ‫שאין בהם משום קביעת סעודה‪ ,‬ממספר‬ ‫סיבות‪ .‬האחת היא הקושי ליטול ידים‬ ‫מחוץ לשרותים‪ ,‬והשניה שצריך כלי‬ ‫כשר לנטילת ידיים‪ ,‬דבר שקשה להשיגו‬ ‫במטוס‪.‬‬ ‫ונפרט את הדברים‪.‬‬ ‫בשו"ת הר צבי )או"ח סי' נ'( הובאה‬ ‫שאלה‪ ,‬על אדם שאין לו אפשרות ליטול‬ ‫ידים כי אם ממים שבבית הכסא‪ .‬והביא‬ ‫בשם הגאון ר"י אלגאזי‪ ,‬בספר שלמי‬ ‫צבור‪ ,‬שאין רוח רעה שורה על המים‬ ‫בכלי של בית הכסא שהוכנס לבית‬ ‫הכסא‪ ,‬ומותר לרחוץ בהם את הידיים‬ ‫אחר צאתו מבית הכסא‪ ,‬משום שאין‬ ‫לרוחות רעות עסק בעצים ואבנים‪ ,‬והיא‬ ‫ולגבי הכלי‪ ,‬נטילת ידים לסעודה‬ ‫חייב להיעשות מכלי‪ ,‬ולכן תלוי הדבר‬ ‫במחלוקת אם כלי חד פעמי נחשב לכלי‬ ‫או לא ונחלקו בזה דעתם של הפוסקים‬ ‫כפי שנראה; שו"ת מנחת יצחק )ח"ה‬ ‫סי' ל"ב‪ ,‬ח"ד סי' קי"ד‪ .‬ח"ח סי' ס"ט(‪.‬‬ ‫אגרות משה )ח"ג סי' ל"ט(‪ .‬ציץ אליעזר‬ ‫)ח"ח סי' כ"ו(‪ .‬שו"ת יחוה דעת )ח"ג סי'‬ ‫ס'(‪ .‬שמירת שבת כהלכתה )ח"ב פרק‬ ‫מ"ז סעיף י"א(‪ .‬טבילת כלים )פרק א'‬ ‫סעיף ז'(‪.‬‬ ‫אינה רודפת אלא אחרי מקום שיש בו‬ ‫קדושה ליהנות ממנו‪ ,‬שאם באנו לחשוש‬ ‫בכך נאמר לו דירחץ גם מלבושיו שנכנס‬ ‫בהם בבית הכסא‪.‬‬ ‫מסקנתו שהמים שבבית הכסא מותרים‬ ‫בנטילה‪ ,‬אבל לא יטול בבית הכסא אלא‬ ‫יכניס המים לחדרו ושם יטול ידיו‪ ,‬ולא‬ ‫יספיק אם יטול את ידיו בחדר בית‬ ‫הכסא ויצא משם בידים רטובות‪.‬‬ ‫החזון איש )או"ח סי' כ"ד ס"ק כ"ו( מביא‪,‬‬ ‫שיש אומרים שאפשר ליטול ידים בבית‬ ‫הכסא‪ ,‬ולצאת כך כשהידים רטובות‪.‬‬ ‫אולם לדעתו קשה להקל ולנהוג כך‪.‬‬ ‫בספר הליכות שלמה )פ"כ סעיף כ"ד(‬ ‫מובא בשם הגרש"ז אויערבאך‪ :‬אין‬ ‫ליטול ידים בבית הכסא לכתחילה‪ ,‬אבל‬ ‫בשעת הדחק ‪ -‬שרי‪.‬‬ ‫המסקנה היא‪ ,‬שלכתחילה וודאי אין‬ ‫ליטול ידים בחדר בית הכסא‪ ,‬ובשעת‬ ‫ישיבה ליד‬ ‫אשה זרה‬ ‫את השאלה אם מותר לשבת ליד אשה‬ ‫באוטובוס אנו מוצאים בשו"ת שבט‬ ‫הלוי )ח"ד סי' קל"ו(‪ ,‬שנשאל על כך‪.‬‬ ‫השואל רצה להתיר‪ ,‬על פי המובא בעזר‬ ‫מקודש )אבהע"ז סי' כ"א(‪ ,‬מאחר ויש‬ ‫הפסק בגד‪ .‬בעל שבט הלוי כתב לו‬ ‫שאינו מסכים לזה כלל‪ ,‬דוודאי אסור‬ ‫לשבת על ידה‪ ,‬כשיש מציאות לעמוד‬ ‫דנגיעת בגד הוא וודאי‪ ,‬ויכול לצמוח מזה‬ ‫נגיעת גוף על ידי בגד‪ .‬ועוד דגם כשיושב‬ ‫על ידה יבא להסתכלות‪ ,‬ועצם הישיבה‬ ‫ע"י ערוה מכניס הרהורים‪ ,‬כידוע‪ ,‬והוא‬ ‫בכלל התרחקות מעריות‪ ,‬ובכלל מה דכ'‬ ‫אל תקרב וגו'‪ ,‬כמובן שלפעמים איקלע‬ ‫למצב שצריך לשבת ע"י בלית ברירה‪,‬‬ ‫ואז צריך לעשות כל טצדקי שלא ליגע‬ ‫בה בבגדה‪ ,‬ואין להאריך בפשוט‪ ,‬ובודאי‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪7‬‬ ‫אין ללמוד קולא ממה שכ' הגה"ק בס'‬ ‫עזר מקדש עכ"ד‪.‬‬ ‫ולמעשה אם קבל אדם לשבת ליד אשה‬ ‫במטוס ישתדל בדרכי נועם להחליף את‬ ‫מקומו‪ ,‬ובאם אי אפשר יעשה כל טצדקי‬ ‫שלא ליגע בה בבגדה‪.‬‬ ‫שינוי הזמנים‬ ‫ממקום ההמראה‬ ‫למקום הנחיתה‬ ‫רבים הם הספקות לגבי שינוי הזמנים‬ ‫ממקום למקום‪ .‬מה הדין באדם שטס‬ ‫בתענית ציבור‪ ,‬ממקום שלפי זמן‬ ‫הנחיתה כבר נגמרה התענית‪ ,‬האם‬ ‫מותר לו לאכול‪ .‬וכן להיפך מה הדין בטס‬ ‫ממקום שעדיין לא נגמר התענית ונחת‬ ‫במקום שנגמר‪ ,‬ועוד כיו"ב‪.‬‬ ‫במכתבי תורה מאדמו"ר מגור בעל‬ ‫האמרי אמת )הוצאת תשמ"ז מכתב מ"ב(‬ ‫אנו מוצאים‪ ,‬שכתב לרב בקרסנשילץ‪,‬‬ ‫בעל הספר עלהו רענן‪ ,‬בזה"ל‪ :‬נסתפקתי‬ ‫כבר בעניין הנוגע לכמה פרטים‪ ,‬למשל‬ ‫במי שמבדיל אחר יו"כ‪ ,‬ואח"כ עף‬ ‫בגמלא פרחא או באויר למקום שעודנו‬ ‫יום; אם ענוש כרת כשאכל שם‪ .‬וכן‬ ‫אחר יציאת הכוכבים בשביעי של פסח‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬כשפורח למקום ששם‬ ‫עוד החמה זורחת‪ ,‬אם חייב כרת באוכל‬ ‫שם חמץ‪ .‬ונראה כיון שכבר קיים מ"ש‬ ‫"מערב עד ערב תשבתו שבתכם"‪ ,‬וכן‬ ‫"עד יום האחד ועשרים לחודש בערב"‪,‬‬ ‫א"כ מן התורה אינו מחוייב יותר‪ .‬וראיתי‬ ‫בחיבור שלו ‪ -‬שו"ת עלהו רענן ‪ -‬ספק‬ ‫כזה‪ :‬כשלא קרא קריאת שמע בזמנו‪,‬‬ ‫והוא עף למקום שנמשך שם זמן קריאת‬ ‫שמע‪ .‬ונראה שזה שלא קרא ק"ש‬ ‫כבר ביטל מצוותו‪ ,‬ואינו יוצא כשקורא‬ ‫במקום אחר שלא חשכה שם‪ ,‬וכמו‬ ‫שכתבתי לעניין חמץ ויו"כ‪.‬‬ ‫בשו"ת אגרות משה )או"ח ח"ג סי' צ"ו(‬ ‫נשאל בנושא תעניות‪ ,‬והשיב שקשה‬ ‫להשיב בזה משום שאין על זה מקורות‬ ‫ממשיים מדברי רבותינו‪ ,‬וצריך לדון בזה‬ ‫רק מסברא‪ .‬אבל עכ"פ נראה לו בסברא‪,‬‬ ‫שלעניין תענית מתענה‪ ,‬בין לקולא בין‬ ‫לחומרא‪ ,‬עד צאת הכוכבים‬ ‫שהוא במקום שנמצא אז‪.‬‬ ‫ואף שלפעמים הוא רק‬ ‫שעות מועטות‪ ,‬משום‬ ‫שלא נקבע התענית על‬ ‫שעות אלא על יום שהוא‬ ‫עד צאת הכוכבים‪ .‬וכן‬ ‫בתענית של תשעה באב‪,‬‬ ‫אף אם יזדמן שמתחילת‬ ‫התענית עד הגמר לא‬ ‫יהיו כ"ד שעות‪ ,‬גם לא‬ ‫צריך להתענות יותר‬ ‫מצאת הכוכבים של אור‬ ‫לעשירי‪.‬‬ ‫הגר"מ שטרנבוך‪ ,‬בספרו‬ ‫תשובות והנהגות )ח"ד‬ ‫‪8‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫סי' קכ"ב(‪ ,‬הורה למעשה לחלק בין ג'‬ ‫צומות שיסודם מנהג בעלמא‪ ,‬שתמיד‬ ‫אפשר להקל‪ .‬והיינו כשטס מאירופה‬ ‫לארה"ב יגמור התענית כפי צאת‬ ‫הכוכבים במקום שיצא‪ ,‬וכשבא מארה"ב‬ ‫יגמור כפי המקום שבא‪ ,‬ואז ראוי לכווין‬ ‫במנחה ערב התענית שמקבל לשמור‬ ‫לקולא‪ ,‬כדי שלא ייכנס לספק‪ ,‬דלמא‬ ‫מונח בדעתו להתענות מחר כפי המקום‬ ‫שיבוא לשם לחומרא ובמנחה אפילו‬ ‫במחשבה חל התענית‪ .‬אבל לעניין‬ ‫צום תשעב באב רצה לדון‪ ,‬שמא בעינן‬ ‫שיצום לכה"פ כ"ד שעות‪ ,‬והבא מארה"ב‬ ‫לאירופה צריך להתענות עד כ"ד שעות‬ ‫אף אחרי שתחשך‪ .‬אבל למעשה נראה‬ ‫שהנוסע מארה"ב לאירופה‪ ,‬כיון שאינו‬ ‫ת"ב שם‪ ,‬יש להקל גם בתענית ת"ב‪,‬‬ ‫וכדעת שו"ת חבצלת השרון שהוכיח‬ ‫שאין למצוה אלא מקומה ושעתה‪.‬‬ ‫שאלה נוספת בתשובות והנהגות לגבי‬ ‫שבת נמצא )ח"ה סי' פ"ג(‪ :‬מה הדין‬ ‫בנוסע במוצאי שבת מהונג קונג‪ ,‬ומגיע‬ ‫לארה"ב כשעדין שבת שם; אם צריך‬ ‫שוב לשמור שבת‪ .‬ולדעתו יש להחמיר‪,‬‬ ‫וכשנוחת במקום מסויים‪ ,‬שבאותה‬ ‫שעה היא שבת‪ ,‬עליו לשמור כמותם‪,‬‬ ‫אם כי בדרך הוא פטור‪.‬‬ ‫אבל אם נסע ביום שישי מהונג ‪ -‬קונג‬ ‫חייב לשמור שבת בדרך‪ ,‬כיון ששמירת‬ ‫שבת היינו או מצד המקום או במה‬ ‫שעברו ששה ימים‪ ,‬ולכן כיון שעברו‬ ‫עליו ששה ימים צריך לשמור שבת כפי‬ ‫הזמן‪ ,‬גם באוירון‪ ,‬וכשבא לאמריקה‬ ‫גומר לשמור עד הזמן של מוצ"ש שם‪.‬‬ ‫לגבי ספירת העומר מוצאים אנו בשו"ת‬ ‫בצל החכמה )ח"ה סי' צ"ו וצ"ז(‪ ,‬מה‬ ‫יעשו אנשים הטסים בימי ספירת‬ ‫העומר מאוסטרליא לאמריקה‪ ,‬ובדרך‬ ‫נסיעתם הם עוברים בטיסה את קו‬ ‫התאריך הבין לאומי‪ .‬דרך משל‪ ,‬מי‬ ‫שקודם נסיעתו מאוסטרליה ספר שם‬ ‫אור ליום כ"ח ניסן היום שלושה עשר‬ ‫יום וכו' לעומר‪ ,‬וכאשר חצה דרך טיסה‬ ‫את קו התאריך באמצע היום הוחזר שם‬ ‫התאריך יום שלם‪ ,‬והרי הוא שם באמצע‬ ‫יום כ"ז בניסן שהוא יום י"ב לעומר; איך‬ ‫ימשיך לספור כאשר יהיה לילה‪ ,‬שהוא‬ ‫אז במקום המצאו אור ליום כ"ח ניסן‬ ‫שהוא יום י"ג לעומר‪.‬‬ ‫את קו התאריך באמצע היום‪ ,‬הוקדם‬ ‫התאריך יום שלם‪ ,‬והיה שם חצות היום‬ ‫של יום כ"ט ניסן‪ ,‬שהוא יום י"ד לעומר‪.‬‬ ‫איך יספור כאשר יהיה לילה‪ ,‬שהוא‬ ‫במקום המצאו אור ליום ל' ניסן והוא‬ ‫יום ט"ו לעומר והוא הרי ספר אתמול‬ ‫ליל שעבר יום י"ג נמצא חסר לו ספירת‬ ‫יום י"ד לעומר‪.‬‬ ‫לדעת אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע )שערי‬ ‫הלכה ומנהג(‪ ,‬כיון שיש סברות לכאו‬ ‫ולכאן‪ ,‬סופר שניהם ובמילא בלי ברכה‪.‬‬ ‫בהליכות שלמה )פי"א סעיף ח'( מובא‪:‬‬ ‫העובר את קו התאריך בימי הספירה‬ ‫אין נחשב לו יום חדש‪ ,‬אלא לכשיחשיך‬ ‫במקום שבא לשם‪ .‬ולכן העובר מן‬ ‫המזרח למערב‪ ,‬שאז אם במזרח היה‬ ‫ולדעתו‪ ,‬בלילה הראשון יספור אותו יום‬ ‫שספר במקומו בלילה שלפני חצותו את‬ ‫הקו‪ ,‬אבל בלא ברכה‪ ,‬ובלילות הבאים‬ ‫ימשיך לספור בברכה‪.‬‬ ‫וכן להיפך‪ ,‬בני אמריקה הטסים‬ ‫לאוסטרליה‪ ,‬דרך משל קודם נסיעתו‬ ‫מאמריקה ספר שם אור ליום כ"ח ניסן‪,‬‬ ‫היום שלושה‬ ‫עשר יום שהם‬ ‫וכו' לעומר‪,‬‬ ‫וכאשר חצה‬ ‫וכאן‪ ,‬לדעתו‪ ,‬יספור מיד אחרי חצותו‬ ‫את הקו‪ ,‬ועכ"פ קודם צאת היום את‬ ‫הספירה שסופרים בעבר הקו שהגיע‬ ‫לשם כגון שספר באמריקה י"ג לספירה‪,‬‬ ‫שוב עבר את הקו באמצע היום יספור‬ ‫מיד י"ד לעומר‪ ,‬וכאשר יהיה לילה אח"כ‬ ‫יספור ט"ו לעומר‪ ,‬וכך ימשיך שוב כאשר‬ ‫יגיע לילה לספור ט"ז עד תשלום ימי‬ ‫הספירה והכל בלי ברכה‪.‬‬ ‫יום ג' בעומר הרי במערב הוא יום ב'‪,‬‬ ‫לכשיגיע ליל ג' בעומר במערב ימנה‬ ‫שוב ג'‪ ,‬אך לא יברך באותו לילה אלא‬ ‫מן הלילה שלאחריו ואילך‪ .‬אבל עובר מן‬ ‫המערב למזרח‪ ,‬שהגיע מיום ג' בעומר‬ ‫ליום ד'‪ ,‬ולכשיחשיך ימנו במזרח ה'‬ ‫בעומר‪ ,‬נמצא שהפסיד יום ד' בעומר‪,‬‬ ‫ועל כן שוב אינו סופר בברכה‪ .‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪9‬‬ ‫מלכת הולנד העניקה‬ ‫תואר יוקרתי לרב הראשי‬ ‫הרב יעקבס עם נציגי מלכת הולנד‬ ‫מרדכי ימיני‬ ‫לאחרונה הוענק לרב הראשי של מחוזות הולנד‪ ,‬הרה"ג בנימין‬ ‫יעקבס‪ ,‬תואר קצין במסדר בית המלוכה ההולנדי 'אורנז'‪-‬נאסאו'‪.‬‬ ‫מדובר באחד מהתארים הגבוהים ביותר המוענקים על ידי בית‬ ‫המלוכה ההולנדי‪ ,‬והוא מוענק בדרך כלל לדיפלומטים‪ ,‬בני מלוכה‬ ‫ממדינות אחרות‪ ,‬בישופים וקרדינלים‪ ,‬אמנים נודעים‪ ,‬ופעילים‬ ‫חברתיים בולטים‪ .‬זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של הקהילה‬ ‫היהודית המקומית שרב מקבל תואר זה‪.‬‬ ‫הגר"ב יעקבס יליד הולנד‪ ,‬משמש מעל ל‪ 30-‬שנה כרב במדינה‪ .‬את‬ ‫התואר המוענק על הישגים יוצאי דופן למען החברה‪ ,‬הוא קיבל על‬ ‫פעילותו בגישור ויצירת הידברות בין הולנדים ויהודים‪ ,‬על פעילותו‬ ‫ההומניטרית כרב המרכז הרפואי 'סיני' בעיר אמסטלפיין‪ ,‬על‬ ‫פעילותו למען יהדות הולנד כרב ראשי‪ ,‬ועל פעילותו למען יהדות‬ ‫אירופה כחבר מועצת הרבנים של 'מרכז רבני אירופה''‪.‬‬ ‫בזכות פעילותו החברתית נחשב הגר"ב יעקבס לרב מוכר מאוד‬ ‫בכל רחבי הולנד‪ .‬הוא נחשב לנואם מבוקש‪ ,‬הוא מרואיין תדיר‬ ‫לכלי התקשורת במדינה‪ ,‬ומביע דעה על שורה של נושאים פנים‪-‬‬ ‫הולנדיים שעומדים על סדר היום בהולנד‪ .‬לאחרונה‪ ,‬בלט שמו‬ ‫כאחד הפעילים המרכזיים בין בכירי הקהילה היהודית למניעת‬ ‫העברת חוק שהיה עתיד להעלים את השחיטה היהודית‪ .‬פעילותו‬ ‫זו נשאה פרי וחקיקת החוק נעצרה‪.‬‬ ‫ד"ר ברוך וסלי‪ ,‬המשמש כנשיא הקהילה היהודית של לימבורג‬ ‫בהולנד וכקונסול הכבוד של ישראל במדינה‪ ,‬היה בין הממליצים על‬ ‫הענקת התואר לרב יעקבס‪ .‬לפני הטקס אמר וסלי כי "זהו יום חשוב‬ ‫ליהודים בחלק הזה של העולם‪ .‬הכבוד שניתן לרב יעקבס הוא כבוד‬ ‫‪10‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫הרב הראשי להולנד הגר"ב יעקבס עונד את העיטור‬ ‫גדול לכלל היהודים במדינה‪ .‬זוהי גאווה גדולה עבורנו‪ ,‬ואנחנו מודים‬ ‫לאלוקים על כך שעזר לרב יעקבס להגיע למעמד הזה‪ ,‬ומברכים‬ ‫אותו ואת רעייתו‪ ,‬בלומה"‪ .‬הרב אריה גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל מרכז רבני‬ ‫אירופה‪ ,‬ברך אף הוא את הרב יעקבס וציין כי "הרב יעקבס הוא אחד‬ ‫מהרבנים הבולטים כיום באירופה‪ .‬השפעתו חורגת הרבה מעבר‬ ‫לגבולות הולנד והוא מנצל אותה רבות למען קידום ענייניהן של‬ ‫קהילות יהודיות בשורה של מדינות אירופאיות נוספות"‪.‬‬ ‫מסדר אורנז'‪-‬נאסאו נוסד לפני כ‪ 120-‬שנה‪ ,‬ובראשו עומדת כיום‬ ‫מלכת הולנד בכבודה ובעצמה‪ .‬תואר החברות במסדר מוענק מדי‬ ‫שנה בתאריך זה שהוא יום הולדתה של המלכה ביאטריקס‪ ,‬מלכת‬ ‫הולנד ב‪ 32-‬השנים האחרונות‪ .‬התואר מוענק לאנשים מכל רחבי‬ ‫הולנד על ידי נציגי המלכה‪ .‬‬ ‫מאות מיהודי באזל באירוע‬ ‫מרגש של חנוכת בית כנסת‬ ‫יוסף להב‬ ‫מאות מיהודי באזל לצד אורחים מרחבי אירופה‪ ,‬השתתפו באירוע‬ ‫היסטורי של חנוכת בית כנסת חדש בעיר‪ .‬משפחת רוהר‪ ,‬ובראשם הנגיד‬ ‫ר' שמואל רוהר‪ ,‬שתרמו את בית הכנסת‪ ,‬הגיעו בהרכב מלא לאירוע‪.‬‬ ‫ערב קודם היישר משדה התעופה הגיעו בני משפחת רוהר לביקור‬ ‫במקום‪ .‬בבוקר התפלל ר' שמואל בבית הכנסת בו התפלל בהיות‬ ‫ילד פליט‪ ,‬ובצהרים השתתף בקבלת פנים אישית ורשמית של‬ ‫נשיא קנטון בבאזל בבית הפרלמנט‪ .‬ביקור מרגש עד דמעות‪.‬‬ ‫לשיא ההתרגשות הגיעה משפחת רוהר והאורחים הרבים במעמד‬ ‫הפתיחה של בית הכנסת‪ .‬יחד עם הרב משה קטלרסקי‪ ,‬סגן יו"ר‬ ‫מרכז לענייני חינוך של חב"ד‪ ,‬מר דניאל גופפרט נשיא הפרלמנט‪,‬‬ ‫מר שלום כוהן שגריר ישראל בשוייץ‪ ,‬ר' גבריאל פלדיגנר והרב זלמן‬ ‫וישצקי‪ ,‬קבעו את המזוזה בפתח בית הכנסת‪.‬‬ ‫הקהל הרחב מילא את אולמות הבית עד אפס מקום‪ .‬ר' יצחק‬ ‫פלדינגר‪ ,‬הבן הבכור למשפחת פלדינגר‪ ,‬קבע מזוזה‪ ,‬לצלילי שירת‬ ‫שהחיינו של יוני שלמה ומקהלתו‪.‬‬ ‫סרט מרגש וייחודי בעריכתו של שלמה חיים רבקין תיאר את הקשר‬ ‫בין משפחת פלדינגר ומשפחת רוהר‪ ,‬כמו גם את הקשר המיוחד של‬ ‫משפחת רוהר לשלוחי חב"ד ברחבי העולם‪.‬‬ ‫בשלב השני תיאר הסרט את סיפורו של ספר התורה ששרד את‬ ‫השואה‪ ,‬שכב ‪ 60‬שנה תחת מיטתו של גוי מזרח אירופאי‪ ,‬ללא מעיל‬ ‫ואבנט‪ ,‬ללא כתר ויד‪ ,‬עזוב‪ ,‬עירום ומבוייש‪ .‬בהשגחה פרטית הגיע‬ ‫על ידי מיכאל קוצ'יאן לידי בית חב"ד באזל‪ .‬מתפללי בית חב"ד‬ ‫השקיעו דמים מרובים בשיקומו של ספר התורה‪ .‬הספר כמו ר'‬ ‫שמואל רוהר‪ ,‬הינו אוד מוצל מאש‪.‬‬ ‫ההפתעה‪ :‬ספר התורה‪ ,‬אוד מוצל מאש‪ ,‬הוקדש על ידי בית חב"ד‬ ‫לזכות אוד מוצל מאש ר' שמואל רוהר‪ .‬בתום הסרט‪ ,‬נכנס לאולם ר'‬ ‫משה פרייס הנ"ל כשספר התורה בידיו‪.‬‬ ‫הרב משה קוטלרסקי והרב זלמן וישצקי עם נציגי קהילת באזל‬ ‫ר' יקותיאל יהודה רוהר שיחי' עבר עם ספר התורה בין הקהל‬ ‫הדומע‪ ,‬שנשק לספר התורה בחום‪ .‬ר' משה טבסיניק‪ ,‬חתנו של ר'‬ ‫שמואל‪ ,‬פתח את ארון הקודש והכניס את הספר למקומו הראוי לו‬ ‫אחרי שבעים שנה‪ ...‬ברקע מנגנת המקהלה את ויהי בנסוע הארון‪.‬‬ ‫ההתרגשות אחזה במשתתפים‪ .‬עין לא נשארה יבשה‪.‬‬ ‫הרב וישצקי הזמין את מר דניאל גאופפרט‪ ,‬נשיא הפרלמנט באזל‬ ‫אל הפודיום‪ .‬נשיא הפרלמנט נשא נאום הסטורי לפי כל קנה מידה‬ ‫"כדור שלישי של פולטיקאים ואנשי ממשל‪ ,‬אני מתבייש בעברינו‪,‬‬ ‫מתבייש בעובדה שלא קיבלנו את היהודים שביקשו לבוא בשערינו‪,‬‬ ‫החזרנו אותם היישר לידי אנשי האס אס‪ ,‬כשהמשמעות היא משלוח‬ ‫לאושוויץ‪ ,‬ביחד עם זה אני גאה על כך שאותם אלו שכן הצליחו‬ ‫להכנס לשוויץ נצלו‪ ,‬והיו כעשרים אלף כאלו"‬ ‫כשהוא אוחז בידיו מסמכים מארכיון העיר באזל‪ ,‬הציג הנשיא מסמך‬ ‫בו מצהיר הנער סמי רוהר בן ה‪ 17‬שלא ייצא מביתו בין השעות‬ ‫‪ 22:00‬ל ‪ 7:00‬בבוקר‪ ,‬כמו גם אישור מיוחד לצאת מביתו בשבתות‬ ‫בשעה ‪ 6:00‬לשם תפילה בבית הכנסת ‪ -‬בית הכנסת בו הוא ביקר‬ ‫באותו בוקר לראשונה מאז‪...‬‬ ‫בתום נאומו‪ ,‬העניק נשיא הפרלמנט לר' שמואל רוהר תקייה עם כל‬ ‫המסמכים שקשורים בשמו מתקופת היותו פליט בבאזל‪ ".‬‬ ‫עברנו מקום‬ ‫משרדי מרכז רבני אירופה בישראל עברו‬ ‫למשכנם החדש • הגאון רבי ישראל יעקב‬ ‫ליכטנשטיין שליט"א חבר הנשיאות כובד‬ ‫בקביעת המזוזה‪ .‬המשרד החדש שוכן‬ ‫ברח' רבי ישראל נאג'רה ‪ 63‬ירושלים‪.‬‬ ‫מספרי הטלפון והפקס נשארו כרגיל‪.‬‬ ‫הגאון הרב ישראל יעקב ליכטנשטיין חבר נשיאות‬ ‫רבני אירופה בקביעת מזוזה במשרד החדש‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫קרב הבלימ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫"‬ ‫חו‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫שחיטה" שניהל‬ ‫ובסייעת‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫מי‬ ‫א‪,‬‬ ‫ח‬ ‫בהצלחה רבה‬ ‫ב‬ ‫ר מועצת רבני‬ ‫אי‬ ‫רו‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫בנימין יעקבס‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ון‬ ‫הן‬ ‫כ‬ ‫הרב‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ראשי למחוזות‬ ‫הו‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ד‪,‬‬ ‫כתפיו אחריו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫טי‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫על‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫שליחות יהודי‬ ‫ת‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫על אירופה‬ ‫כו‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫בשות אחרות‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ההו א ט‬ ‫לנדי‬ ‫מאת‪ :‬אריה דייטש‬ ‫הנוף הציורי הניבט משמשת המכונית‬ ‫הקדמית‪ ,‬חולף במהירות לנגד עינינו ונמוג‬ ‫אל האופק‪ ,‬לא לפני שהוא משתקף לשבריר‬ ‫שנייה בזגוגיותיו העגלגלות של היושב‬ ‫לצידנו‪ ,‬הג"ר בנימין יעקובס שליט"א‪,‬‬ ‫הרב הראשי למחוזות הולנד וחבר מועצת‬ ‫הרבנים של 'מרכז רבני אירופה'‪.‬‬ ‫הרב יעקובס נראה טרוד‪ .‬מחשבותיו נודדות‬ ‫אל על‪ ,‬למחוזות רחוקים‪ .‬יום עמוס מצפה‬ ‫לו היום; שליחות כבדה מוטלת על כתפיו‪.‬‬ ‫ההכרעות הגורליות שטומן היום בחובו‪,‬‬ ‫מדירות את השלווה ממנו והלאה‪.‬‬ ‫לא יום שלישי מן המניין הוא זה‪ .‬היום הוא‬ ‫יום שלישי‪" ,‬דה דוואלפט ואן יוני"‪ ,‬ה‪12-‬‬ ‫ביוני‪ .‬יום גדול הוא‪ ,‬לבני ישראל היושבים‬ ‫ב'נידרלנדס'‪ ,‬ארצות השפלה ההולנדיות‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬ברצות השם‪ ,‬תיפול החלטה שערכה‬ ‫בלתי ישוער; החלטה שבסייעתא דשמיא‬ ‫תסיר מכתפי ראשי הקהילה היהודית‬ ‫ההולנדית את העול שרובץ עליהן זו תקופה‬ ‫ארוכה; החלטה שהשלכותיה יש בהן משום‬ ‫קביעת עתיד ארוך‪-‬טווח ליהודי אירופה‬ ‫כולם‪ ,‬בכל מדינות פזוריהם‪.‬‬ ‫המכונית עודה גומעת באוושה חרישית‬ ‫וללא מאמצי יתר את שישים הקילומטרים‬ ‫שבין אמסטרדם‪ ,‬בירת מדינת טחנות‪-‬‬ ‫הקמח‪ ,‬הפרחים והגבינות הידועות‪ ,‬להאג‪,‬‬ ‫בירת השלטון המקומי‪ ,‬כשהרב פותח‬ ‫ומגולל באוזנינו את הרקע החיוני להבנת‬ ‫המאורעות שלפנינו‪ .‬הדברים נשמעים‬ ‫ביידיש קולחת‪ ,‬שהמבטא ההולנדי הצורמני‬ ‫והכבד מורגש בה היטב‪.‬‬ ‫"הכול התחיל לפני שנה וחצי"‪ ,‬קולחים‬ ‫הזיכרונות מפי בן‪-‬שיחנו בבהירות וברהיטות‪,‬‬ ‫כאילו התרחשו אך אמש‪" .‬מריאנה ת'יים‪,‬‬ ‫פרלמנטארית הולנדית לא ידועה במיוחד‬ ‫ממפלגה קטנה וזניחה שנקראת 'המפלגה‬ ‫לזכויות החיות'‪ ,‬החליטה להיטפל ל'ריטואל‬ ‫סלאות'ר' – השחיטה הדתית‪ ,‬והגישה הצעת‬ ‫חוק שתאסור שחיטת בהמות באופנים‬ ‫בהם נגרם סבל לבהמה‪ .‬הם הגדירו את‬ ‫השחיטה שלנו כ"לא אסטטית"‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪13‬‬ ‫בעצם הצמדת הערך הזה ללקסיקון המאבק‬ ‫בשחיטה‪ ,‬הם קנו לעצמם המוני תומכים‪,‬‬ ‫שכן מי יצדד בשחיטה א‪-‬אסטטית?"‬ ‫"למותר לציין שהם לא ממש טרחו לבדוק‬ ‫את מה שמתרחש בשיטת השחיטה הרגילה‬ ‫המונהגת במדינה‪ ,‬שבמסגרתה נורים‬ ‫הבהמות למוות תחילה; בבדיקות שונות‬ ‫הוכח כי כ‪ 10-‬עד ‪ 20‬אחוזים )!( מהיריות‬ ‫מחטיאות את המטרה‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬ ‫סבלה של הבהמה הוא בלתי ניתן לשיעור;‬ ‫הבשר ממשיך בתהליך הרגיל‪ ,‬ומשונע אל‬ ‫הסכינים שחותכים את הבהמות לנתחים‪,‬‬ ‫בשעה שהבהמה עדיין בחיים!"‬ ‫מה מסתתר מאחורי המאבק? אתם אכן‬ ‫סבורים שמדובר ברגשות הומניטאריים‬ ‫גרידא?‬ ‫"ובכן"‪ ,‬משיב הרב‪" ,‬לכאורה‪ ,‬המניעים של‬ ‫'מפלגת זכויות החיות' נובעים מהומאניות‬ ‫טהורה‪ .‬אך אם כך הוא הדבר‪ ,‬עליהם‬ ‫להתחשב בכל הקשור לתנאי המחייה‬ ‫של הבהמות‪ ,‬גם קודם לשחיטה עצמה‪.‬‬ ‫שיראו מה קורה ברפתות וחוות של בהמות‬ ‫המועדות לשחיטה הכללית! היחס אל‬ ‫הבהמות הוא מחפיר ומתעלל‪ ,‬שלא לדבר‬ ‫על הובלתן שמתבצעת בתת‪-‬תנאים של‬ ‫ממש! למרות זאת‪ ,‬הם מתעלמים מהכול‬ ‫ומתמקדים רק על רגע השחיטה‪ .‬בכלל‪,‬‬ ‫מנין להם שאחרי שהבהמה ירויה סבלה‬ ‫מועט יותר? הרי גם הם טובחים בהמות‬ ‫עבור תעשיית הבשר‪ ,‬והם אינם טובים יותר‬ ‫מאיתנו‪ ,‬גם לפי השקפתם שלהם עצמם!"‬ ‫הרב יעקובס מזכיר אחרים התומכים בחוק‪,‬‬ ‫אלו הנמנים על מפלגת החרות של הימין‪-‬‬ ‫קיצוני חרט ווילדרס‪ ,‬שבאופן מוצהר רוצים‬ ‫לעקור את שחיטת ה'חלאל' המוסלמית‬ ‫כחלק ממאבקם בהשתלטות המוסלמית‬ ‫על אירופה בכלל והולנד בפרט‪ .‬והיהודים‬ ‫שבתווך? אין ברירה‪ ,‬הם יצטרכו לשלם את‬ ‫המחיר‪.‬‬ ‫"בזמנו‪ ,‬לא פיללנו ולו לרגע קט שמישהו‬ ‫יתייחס ברצינות לרעיון הזה‪ ,‬להצעת החוק‬ ‫היומרנית הזו‪ .‬זקפנו גבות בתימהון‪ ,‬משכנו‬ ‫כתפיים בגיחוך והמשכנו בשגרת החיים"‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬יוזמי החוק פעלו בחוכמה‪ .‬הם המתינו‬ ‫בסבלנות להבשלת שעת כושר פוליטית‪,‬‬ ‫וכשנוצר המשבר הקואליציוני המיוחל‪,‬‬ ‫כשכל שותפה מתקבלת בברכה‪ ,‬גם במחיר‬ ‫של הסכמה להצעות חוק שבימים כתיקונם‬ ‫לא היו עוברים את מפתן בית הנבחרים –‬ ‫העלו את ההצעה להצבעה‪.‬‬ ‫"טרם עיכלנו את המתרחש‪ ,‬וכלי התקשורת‬ ‫עטו על הסקופ הטרי ובישרו חגיגית כי רוב‬ ‫מוחלט מחברי בית הנבחרים תמך בחוק"‪.‬‬ ‫"ההלם היה כבד מנשוא"‪ ,‬מתאר הרב‬ ‫הראשי של מחוזות הולנד‪.‬‬ ‫הגזירה‬ ‫הממשלתית‬ ‫מששמעו בני הקהילה היהודית בהולנד‬ ‫על הגזירה הממשלתית המתרגשת ובאה‬ ‫עליהם‪ ,‬חפו פניהם‪ .‬השחיטה היהודית‪ ,‬ידעו‪,‬‬ ‫זו המתבצעת מזה אלפי שנים בדיוק באותה‬ ‫הדרך‪ ,‬בלא לסור כמלוא נימה מהמסורת‬ ‫ההלכתית המקובלת לנו מדורי דורות‪,‬‬ ‫איש מפי איש ותלמיד מפי מורו עד למשה‬ ‫ששמעם בסיני מפי הגבורה – אינה עולה‬ ‫בקנה אחד עם הדרישות ההומניטאריות‬ ‫של חברי הפרלמנט המעודנים שיוצאים‬ ‫מגדרם כדי לדאוג להגנת הצאן והבקר‬ ‫ולרווחתם‪.‬‬ ‫והיה לו‪ ,‬לחשש שהתגנב לליבם של ראשי‬ ‫הקהילה‪ ,‬על מה להסתמך‪ ,‬שכן מי יודע‬ ‫מה יילד יום‪ ,‬לאן יגיעו פני הדברים? הן‬ ‫ייתכן שההצעה תקבל את הרוב הדרוש‬ ‫לחקיקתה‪ ,‬ואז‪,‬‬ ‫ואז מה? הרי במקרה הגרוע ביותר תייבא‬ ‫הקהילה – שצריכת הבשר הכשר שלה הינה‬ ‫קטנה עד בינונית‪ ,‬בהתאם לאוכלוסייתה –‬ ‫את הבשר הכשר משכנותיה‪ ,‬צרפת או בלגיה‪.‬‬ ‫על מה הרעש הגדול‪ ,‬אפוא?‬ ‫תשובתו של הרב נשלפת על אתר‪.‬‬ ‫"בעיקרון‪ ,‬זה נכון בהחלט‪ .‬במידה ולא‬ ‫תתבצע שחיטה כשרה בהולנד‪ ,‬נייבא בשר‬ ‫ממדינות סמוכות‪ .‬מספר יהודים יאבדו‪,‬‬ ‫אמנם‪ ,‬את מקור הפרנסה הנוכחי שלהם‬ ‫וכן הקהילה עצמה תאבד את היוקרה‬ ‫שבהפעלת מערכת שחיטה עצמאית‪ ,‬אך‬ ‫עובדות אלו כשלעצמן‪ ,‬אין בהן די להסביר‬ ‫את הסערה הרבתי שנוצרה מסביב לעניין‬ ‫השחיטה‪ .‬אולי אחרים יוכלו להתפרנס‬ ‫כהוגן מייבוא הבשר‪ ,‬והמחירים‪ ,‬אף הם‬ ‫יוזלו משמעותית"‪ ,‬מפטיר הרב יעקובס‪,‬‬ ‫וממשיך‪.‬‬ ‫"כל זה טוב ויפה אם המחליטה על ביטול‬ ‫השחיטה המקומית היא הקהילה עצמה‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬במקרה שלפנינו‪ ,‬מי שמבקשת‬ ‫לאסור את השחיטה היא הממשלה‪,‬‬ ‫שמתעתדת למנוע מיהודים להמשיך‬ ‫ולדבוק במסורת הדתית שלהם‪ .‬זה כבר‬ ‫משהו שונה בתכלית‪ .‬במקרה כזה השחיטה‬ ‫מוכרחת להישאר! כזאת לא יעלה על הדעת‪.‬‬ ‫אין זו אלא קריאת תיגר והכרזת מלחמה על‬ ‫העם היהודי כולו‪ ,‬באשר הוא"‪ ,‬מזדעק הרב‬ ‫ברגש‪" .‬הולנד היא מדינה משפיעה למדי‬ ‫בקרב מדינות האיחוד האירופי‪ .‬איסור על‬ ‫שחיטה שמתקבל כאן‪ ,‬יתפשט מהר מאוד‬ ‫לצרפת‪ ,‬לבלגיה‪ ,‬ואפילו לבריטניה"‪.‬‬ ‫"להבדיל"‪ ,‬נישאים הדברים בקול חוצב‬ ‫להבות‪" ,‬החוק הראשון שחוקקו הנאצים‬ ‫ימ"ש עם פלישתם להולנד ב‪ 10-‬למאי‬ ‫הגר"ב יעקבס עם ראובן פיס‪ ,‬יעקב הארטוך‪ ,‬ורוני אייזנמן עם ההסכם החתום‬ ‫‪14‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫הקהילה היהודית בהולנד ‪ /‬כרטיס ביקור‬ ‫הולנד מחולקת לשנים עשר מחוזות‬ ‫המאוגדים כולם תחת מרותו של הגר"ב‬ ‫יעקובס‪ ,‬להוציא את קהילת אמסטרדם‬ ‫הנתונה תחת רבנות נפרדת‪ ,‬שבראשה‬ ‫עומדים הרב אריה רלב"ג שליט"א‪ ,‬אב"ד‬ ‫הקהילה והדיין הרב אליעזר וולף שליט"א‪,‬‬ ‫ומחוז 'דרום‪-‬הולנד' )שכולל את הערים האג‬ ‫ורוטרדם( שמסיבות היסטוריות שונות אמור‬ ‫להחזיק ברב נפרד – ממונה הרב יעקובס‬ ‫באופן רשמי ומוכר ע"י הממשל ההולנדי כרב‬ ‫המחוזות של הולנד‪.‬‬ ‫עצומה‪ ,‬מכיוון שהדבר נוסך המון חיזוק בקרב‬ ‫החלשים יותר בקיום המצוות‪ .‬אם יסתגרו‬ ‫החרדים בארגונים ומוסדות משלהם‪ ,‬תהיה‬ ‫לשאר יהודי המדינה הצדקה לפנות לתנועות‬ ‫הרפורמיות והקונסרבטיביות‪ .‬במקביל‪ ,‬כמובן‬ ‫שבענייני דת אין פשרות‪ ,‬הכשרות מהודרת‬ ‫בתכלית ההידור והרבנים הינם יראים ושלמים‬ ‫המדקדקים בקלה כבחמורה‪ ,‬אלא שהקהילה‬ ‫פתוחה לכל מאן דבעי ומעניקה סיוע לכל‬ ‫יהודי באשר הוא"‪ .‬מוסדות החינוך היחידים‪,‬‬ ‫באמסטרדם הבירה‪ ,‬מתחלקים לשניים; ישנו‬ ‫בית‪-‬ספר יהודי‪-‬כללי‪ ,‬שרוב תלמידיו באים‬ ‫מבתים שאינם שומרים מצוות‪ ,‬ו'חיידר' חרדי‬ ‫שהרב מכהן כסגן‪-‬הנשיא שלו‪ ,‬וחבר בוועד‬ ‫שלו זה למעלה מ‪ 20-‬שנים‪.‬‬ ‫הגר"ב‪ ,‬יליד למשפחה בעלת שורשים עמוקים‬ ‫בהולנד זה דורי דורות‪ ,‬למד בבחרותו בישיבה‬ ‫בעיירה ברינואה הצרפתית‪ ,‬המשיך בישיבת‬ ‫חב"ד בקראון‪-‬הייטס‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬ולאחר נישואיו‬ ‫עם בת הרב לוי יצחק רסקין מלונדון‪ ,‬למד‬ ‫במשך שלוש שנים בכולל של הרב אונטרמן‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שם התעטר בכתר סמיכה לרבנות‪.‬‬ ‫הרב עצמו מתגורר בעיר אמרספורט הרחוקה‬ ‫מהבירה כחצי שעת נסיעה‪ ,‬בהוראת הרבי‬ ‫מליובאוויטש זצ"ל‪ .‬בעיר קיים מניין לתפילה‬ ‫רק בשבתות וחגים‪ ,‬אולם בלאו הכי שוהה‬ ‫הרב במרבית שעות היממה בבנייני הקהילה‬ ‫שבבירה ולכן אינו מרגיש כל כך בחסרון‬ ‫קהילה בעירו‪.‬‬ ‫בשנת תשל"ה התמנה לרב מקומי‬ ‫באמרספורט‪ ,‬עיר מגוריו‪ .‬עשור שנים לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬הביע הרב הראשי הקודם של הולנד‪,‬‬ ‫הרב אליעזר ברלינגר ז"ל‪ ,‬את משאלתו בטרם‬ ‫פטירתו‪ ,‬כי הרב יעקובס‪ ,‬אז רב צעיר ברבנות‬ ‫הולנד שאף שימש כעוזרו ויד ימינו‪ ,‬ימלא את‬ ‫תפקידו לאחר פטירתו‪.‬‬ ‫לשירותיו של הרב נזקקים לצרכים רבים‪,‬‬ ‫הרבה מעבר לשירותי הרבנות הבסיסיים כמו‬ ‫סידורי נישואין וגירושין; בטקסים הרשמיים‬ ‫של המדינה שקשורים ליהודים‪ ,‬כמו למשל‬ ‫טקס שצפוי להתקיים למחרת בהשתתפות‬ ‫ביאטריקס מלכת הולנד‪ ,‬לחנוכת מוזיאון‬ ‫שייפתח בבית הכנסת הישן‪ ,‬מוזמן הרב‬ ‫כמייצג רשמי של הקהילה‪" .‬יהיו שם יהודים‬ ‫שרחוקים מאוד מחיי יהדות; אולי הוריהם‬ ‫התפללו בבית הכנסת הזה‪ .‬הם ישמעו שם‬ ‫מעט דברי תורה‪ ,‬מעט השקפה תורנית‪,‬‬ ‫ישמעו 'קדיש' ויענו 'אמן' – אי אפשר לתאר‬ ‫את ההתחזקות שאירועים מסוג אלו מעוררים;‬ ‫הקהל כולו מרגיש שהוא חלק אינטגרלי‬ ‫מהקהילה‪ ,‬הרגשה החיונית לשמירת גחלת‬ ‫היהדות בליבם"‪.‬‬ ‫במשך שלושים ושבעה שנים‪ ,‬מכהן הג"ר‬ ‫בנימין יעקובס שליט"א‪ ,‬חבר מועצת הרבנים‬ ‫של 'מרכז רבני אירופה'‪ ,‬ברבנות הולנד ומזה‬ ‫כארבע שנים כרב הראשי של מחוזות הולנד‪.‬‬ ‫באופן בלתי רשמי‪ ,‬שימש הגר"ב במשך‬ ‫עשרות השנים הללו כרבם ופטרונם של‬ ‫יהודי הולנד‪ ,‬כשהוא הוא דואג לכל צרכיהם‬ ‫הרוחניים והגשמיים כאחד‪ ,‬מהווה אוזן‬ ‫קשבת ומגלה רוח פעילות נמרצות כאשר‬ ‫אלו נדרשים‪.‬‬ ‫רוב יהודי הולנד שאינם דתיים‪ ,‬מפוזרים‬ ‫במחוזות בתחום הנתון לסמכותו של הרב‪.‬‬ ‫הקהילה החרדית‪ ,‬רובה ככולה‪ ,‬מרוכזת‬ ‫באמסטרדם‪" .‬עיקר העיסוק שלי הוא‪ ,‬לדאבוני‪,‬‬ ‫עם יהודים שאינם שומרי תומ"צ"‪ ,‬מספר לנו‬ ‫הרב‪" .‬הקהילה היא כללית‪ ,‬והתועלת בכך היא‬ ‫הרב גם מקדיש חלק נכבד מזמנו להתמסרות‬ ‫לניהול בית החולים היהודי לבריאות הנפש‬ ‫השוכן באמסטרדם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במסגרת תפקידו הרב בשנים‪ ,‬מכיר‬ ‫הגר"ב באופן אישי כמעט כל אחד מיהודי‬ ‫המדינה‪ .‬ההיכרות היא הדדית‪ ,‬ויהודי המדינה‬ ‫פונים אל הרב בכל עת צרה וצוקה‪ ,‬אם אלו‬ ‫בעיות שונות שחברי הקהילה נתקלים בהם‬ ‫בשהותם בחו"ל‪ ,‬או להיפך‪ ,‬יהודים שנקלעו‬ ‫לבתי המאסר ההולנדיים )כפי שדווח‬ ‫ב'משפחה' לפני כחודשיים(‪ ,‬בעיות בשלום‬ ‫הבית‪ ,‬בקשות לארגון לוויות ונשיאת הספדים‬ ‫– הרב ינצל את קשריו הענפים לטובת אלו‬ ‫הזקוקים לעזרתו‪ ,‬וידאג לכל מחסורם עד‬ ‫אשר יסתדרו העניינים‪.‬‬ ‫הרב מבכה את נגע ההתבוללות הקשה‬ ‫שהולכת ופושה בקהילה; ההערכה עומדת‬ ‫על כשמונים אחוזי התבוללות‪ ,‬שיעור מדאיג‬ ‫ביותר‪ .‬הגידול בקהילה הוא מינורי ביותר‬ ‫וכמעט שאינו מורגש‪ ,‬מכיוון שההגירה‬ ‫השלילית רבה על זו הנכנסת‪" .‬לעיתים אני‬ ‫מקרב אדם לחיי תורה‪ ,‬ואז מייעץ לו לעזוב‬ ‫את הולנד ולעבור למקום מבוסס יותר‬ ‫מבחינה תורנית‪ ,‬לטובת עתידו"‪.‬‬ ‫כאות הכרה בפעילותו למען יהודי המדינה‪,‬‬ ‫הוענק לרב לפני חודשים אחדים תואר קצין‬ ‫במסדר 'אורנג'‪-‬נאסאו' הממלכתי היוקרתי‬ ‫ע"י בית המלוכה ההולנדי‪.‬‬ ‫מאיפה נלקחים הכוחות לכל זה‪ ,‬עולה השאלה‬ ‫על דל שפתינו‪ .‬מהיכן נובעים התעצומות‬ ‫לפכות מים בנחל הכמעט‪-‬אכזב‪ ,‬לחרוש‬ ‫ולזרוע ללא ליאות בשדה חרב למחצה‪ ,‬לבנות‬ ‫נדבך אחר נדבך בשממה תורנית מוחלטת?‬ ‫עוד בטרם נשאלה השאלה‪ ,‬הרב ממשיך‪ ,‬כמו‬ ‫קרא את מחשבותינו‪.‬‬ ‫"בשנים האחרונות מתקיים נופש יהודי‬ ‫למשפחות חרדיות מבלגיה הסמוכה‪ ,‬בעיר‬ ‫בייקברכן )‪ (Beekbergen‬שבהולנד‪ .‬להיות‬ ‫שם שלוש שבועות עם 'היימישע יידן' מכל‬ ‫המינים והחוגים‪ ,‬לשמוע ולמסור שיעורים‬ ‫– זה הדלק שלי למשך השנה כולה"‪ ,‬מסיים‬ ‫הרב בחיוך רחב ומתפנה לשיחת טלפון‪,‬‬ ‫ממשיך לסייע‪ ,‬לזרוע‪ ,‬ובעזרת ה'‪ ,‬גם לקצור‪.‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ ,1940‬היה איסור השחיטה ב‪ 31-‬ליולי‬ ‫של אותה שנה‪ .‬לא שאני משווה חלילה‬ ‫את הממשלה הנוכחית לשלטון הרייך"‪,‬‬ ‫ממהרת ההבהרה לבוא‪" ,‬אבל זה רק מוכיח‬ ‫שאין לך הצרה גדולה יותר של צעדי העם‬ ‫היהודי כעקירת השחיטה שמהווה את אחד‬ ‫הבסיסים החיוניים ביותר לכינון חיי קהילה‬ ‫יהודית כהלכה"‪.‬‬ ‫הליך החקיקה‬ ‫המכונית מתקרבת לשלט הכוונה כחול‪.‬‬ ‫ֶ"דן ַהאג"‪ ,‬מסמן החץ‪ ,‬ואנו יורדים מהכביש‬ ‫המהיר לעבר דרך הגישה להאג‪ ,‬העיר‬ ‫השלישית בגודלה במדינה‪ ,‬שמרכזת בתוכה‬ ‫את כל מוסדות ומשרדי השלטון‪.‬‬ ‫הנוף הפסטורלי שחולף ביעף למולנו‪,‬‬ ‫מתחלף בהדרגה במבנים רבי קומות; את‬ ‫מקומה של הארכיטקטורה המסורתית‬ ‫שמאפיינת את פרברי אמסטרדם – בתי‪-‬‬ ‫לבנים חומים‪-‬אדמדמים שחלונות גבוהים‬ ‫ורחבים ממלאים את חזית שלושת‬ ‫קומותיהם – תופסים מגדלי זכוכית‬ ‫מתנשאים המחזירים את בוהק אור היום‪,‬‬ ‫עיטורי מתכת מודרניים לרוחבם‪.‬‬ ‫פנינו מועדות ללב ליבה של העיר‪ ,‬למבנה בו‬ ‫שוכן ה'אירסטה קאמר'‪ ,‬הבית העליון של‬ ‫הפרלמנט ההולנדי‪ .‬שם‪ ,‬בעוד כשעתיים‪,‬‬ ‫תיפתח ישיבת הסנאט שתכריע את גורלה‬ ‫של השחיטה היהודית בהולנד‪.‬‬ ‫בזמן הנסיעה שנותר לפנינו‪ ,‬ממשיכים אנו‬ ‫לשמוע פרטי רקע נוספים אודות סערת‬ ‫השחיטה‪.‬‬ ‫הליך החקיקה בפרלמנט ההולנדי פועל‬ ‫בצורה כזו‪ :‬בבית התחתון – בית הנבחרים‪,‬‬ ‫מועלות הצעות חוק שונות ובמידה והן‬ ‫זוכות לרוב תומך‪ ,‬עוברות הן לאישור הבית‬ ‫העליון‪ ,‬הסנאט‪ ,‬שמחזיק בזכות לומר את‬ ‫המילה האחרונה ולהכריע לשבט או לחסד‪.‬‬ ‫"הנציגים שם )בסנאט‪ ,‬א‪.‬ד‪ (.‬אינם נבחרים‬ ‫על ידי הציבור ועל כן אינם מושפעים כל כך‬ ‫מדעת הקהל‪ .‬השיקולים שלהם מושפעים‬ ‫פחות מהדעות האישיות‪ ,‬והסנאטורים‬ ‫מתעמקים בגוף החוק ובוחנים את מידת‬ ‫הישימות שלו‪ .‬במידה והחוק מתגלה ככזה‬ ‫שאינו בר ביצוע‪ ,‬או שאינו ניתן לאכיפה‪,‬‬ ‫הוא מבוטל על ידי חברי הבית העליון ובזה‬ ‫נסתם עליו הגולל"‪ ,‬מסביר לנו הרב יעקובס‬ ‫שמנהל מערכת יחסים ענפה עם דמויות‬ ‫‪16‬‬ ‫בולטות בשני בתי הפרלמנט‪ ,‬העליון‬ ‫והתחתון גם יחד‪.‬‬ ‫"מכיוון שכך‪ ,‬הקדמנו רפואה למכה ומיד‬ ‫לאחר שהחוק עבר בבית התחתון‪ ,‬הוספנו‬ ‫לו נספח קטן‪ ,‬שאושר גם הוא יחד עם‬ ‫החוק כולו‪ .‬בנספח נאמר שאם ניתן להוכיח‬ ‫שהשחיטה הדתית אינה מסיבה לבהמה‬ ‫סבל רב יותר מאשר השחיטה הרגילה‪ ,‬ניתן‬ ‫לקבל רישיון חוקי לשחיטה דתית‪ .‬בעזרת‬ ‫התיקון הזה סירסנו את החוק במידה‬ ‫מסוימת‪ ,‬שכן‪ ,‬את רמת הסבל המדויקת‬ ‫לא ניתן להוכיח בוודאות‪ ,‬לעולם‪ .‬גם מחקר‬ ‫מעמיק וניסויים מקיפים לא יוכלו לספק‬ ‫נתונים מדויקים על כך‪ .‬רוקנו‪ ,‬אם כן‪ ,‬כמעט‬ ‫את כל האוויר מהבלון הנפוח והמאיים של‬ ‫חוק איסור השחיטה"‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬הקהילה לא סמכה על הנס‬ ‫והמשיכה לפעול במרץ לסיכול החוק‪.‬‬ ‫"משהתגלגל החוק לפתחו של הבית‬ ‫העליון‪ ,‬ניהלנו במשך תקופה ארוכה‬ ‫מגעים ממושכים ברמה האישית עם רבים‬ ‫מהגורמים שאמורים להכריע בנושא‪.‬‬ ‫הקהילה שלחה נציגים שונים‪ ,‬פעמים‬ ‫דמויות רבניות ופעמים דווקא פקידים‬ ‫קהילתיים‪ ,‬הכול לפי צרכי המקום והשעה‪.‬‬ ‫התמקדנו כולנו בהסברה ושכנוע שהשחיטה‬ ‫היהודית אינה גורמת צער לבעלי החיים‪,‬‬ ‫דבר שנאסר עלינו במפורש בתורתנו"‪.‬‬ ‫"לפני שבועיים"‪ ,‬ממשיך הגר"ב יעקובס‬ ‫לפרט באוזנינו את רצף המאורעות שקדמו‬ ‫לימים אלו‪" ,‬קיימנו וועידה בין כל הגופים‬ ‫הקשורים – שר החקלאות‪ ,‬הקהילה‬ ‫היהודית‪ ,‬איחוד המוסלמים וועד בעלי‬ ‫המשחטות‪ .‬הצדדים כולם חתמו על הסכם‬ ‫שיסכם את מתווה הפעילות למען יסוכל‬ ‫החוק‪ .‬הוחלט לפעול בצל שתי טיעונים ‪-‬‬ ‫חופש הדת וצער בעלי חיים‪ .‬בנוגע לחופש‬ ‫הדת – בוודאי שאין זה הגיוני שצריך להוכיח‬ ‫פרט כלשהו בנוגע לשחיטה דתית‪ ,‬בשעה‬ ‫שחופש הדת מעוגן בחוק‪ .‬מצד הדאגה‬ ‫לחיות‪ ,‬תוקנו מספר סעיפים הקובעים כי‬ ‫הסכין צריך להיות ללא פגימות‪ ,‬השוחט‬ ‫צריך להיות מומחה ועל הסכין להיות‬ ‫ארוכה כפליים מצוואר הבהמה‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫כללים אלו נוהגים בין כה וכה בשחיטה‬ ‫היהודית מאז ומעולם ורק למוסלמים‬ ‫מדובר בתקנות חדשות"‪.‬‬ ‫כמו כן הוכנס סעיף שאומר שבמקרה‬ ‫והבהמה תחיה מעבר לארבעים שניות‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫מרגע השחיטה – יירו בה‪ ,‬והיא תימכר‬ ‫לגויים )מבחינה הלכתית‪ ,‬ישנה תשובה‬ ‫מבוארת של בעל ה"מנחת יצחק" שמתירה‬ ‫את הבשר ללא פקפוק‪ ,‬שכן הבהמה כבר‬ ‫נשחטה כדת‪ .‬אמנם יש מגדולי דורנו‬ ‫הטוענים כי יש בדבר משום מראית עין של‬ ‫הטלת ספק ביעילותה של השחיטה כהלכה‪,‬‬ ‫ועל כן ראוי להימנע מאכילת הבשר ולנהוג‬ ‫בו דיני טריפה(‪.‬‬ ‫תחילת סערת‬ ‫השחיטה‬ ‫"בדקנו את ההסכם מול גופי שחיטה ידועים‬ ‫באירופה‪ ,‬שתרגמו את המקור ההולנדי‬ ‫לאנגלית בתרגום מקצועי ומדויק וממש‬ ‫התפעלו ממנו"‪ ,‬וכאן נוקב הרב בשמו של‬ ‫האחראי על אחד מגופי השחיטה הגדולים‬ ‫באירופה‪.‬‬ ‫"בנוסף לכך‪ ,‬הקמנו וועדת מומחים מדעית‪-‬‬ ‫רפואית שהיא חסרת סמכויות‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין‬ ‫לחברים בה כל זכות להביע דעה אישית‬ ‫למעט מקרים שבהם הם יתבקשו לחוות‬ ‫דעה מקצועית‪ ,‬וגם אז תהיה לנו הזכות‬ ‫לקבל את דבריהם או לדחותם‪ ,‬כך שאין‬ ‫כאן מעורבות של גורמים חיצוניים בענייני‬ ‫השחיטה"‪ ,‬מדגיש הגר"ב‪.‬‬ ‫"התועלת שבהקמת הוועדה היא שגם אם‬ ‫החוק יידחה היום‪ ,‬בעזרת ה'‪ ,‬ויעלה שוב‬ ‫לדיון בעתיד‪ ,‬נוכל לטעון שהנושא בבדיקה‬ ‫ואכן הקמנו וועדה מדעית מקצועית‬ ‫שתברר היטב את עניין הצער לבעלי החיים‬ ‫באופן כללי‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם בשחיטה הכללית‪:‬‬ ‫כידוע‪ ,‬ההלכה היהודית אוסרת על צער‬ ‫בעלי חיים ולכן הבהמות מואכלות כרגיל‪,‬‬ ‫גם בשעותיהן האחרונות‪ ,‬כשידוע שהן‬ ‫מובלות בקרוב לשחיטה‪ .‬הגויים לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬חוסכים בהוצאותיהם ומונעים‬ ‫את מנת המזון מבהמה שפניה מועדות‬ ‫לבית המטבחיים‪ ,‬בימיה האחרונים‪ .‬מה‬ ‫שעשינו בעצם‪ ,‬הוא הסטת הפוקוס בחזרה‬ ‫אליהם"‪.‬‬ ‫בתחילת סערת השחיטה נתגלע חילוק‬ ‫דעות זעיר בין הגופים השונים בקהילה;‬ ‫היו שטענו כי עצם היוזמה לערער על זכות‬ ‫היהודים לשחוט בדרכם‪ ,‬הינה שערורייה‬ ‫שכמוה לא נשמע‪ .‬בזמנו דובר על פתיחה‬ ‫במחאה בינלאומית והפעלת אישים רמי דרג‬ ‫וברי‪-‬סמכא שיורידו את הפרלמנט ההולנדי‬ ‫מהאילן הגבוה עליו נתלו חבריו‪ .‬עסקנים‬ ‫פנו אז למזכירת המדינה האמריקנית‪,‬‬ ‫הילארי קלינטון‪ ,‬בבקשה שתפעיל את‬ ‫קשריה לטובת יהודי המדינה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר התקבלה דעתם של‬ ‫הרב יעקובס ואחרים שטענו כי‬ ‫בדרכי נועם ניתן יהיה להשיג הרבה‬ ‫יותר‪ ,‬ולכן כדאי לפעול באפיקים‬ ‫הדיפלומטיים‪" .‬אם היינו רבים איתם‪ ,‬הם‬ ‫היו גוברים עלינו בכוחם‪ .‬העדפנו את דרך‬ ‫ההידברות והמשא ומתן‪ .‬דיבורים‪ ,‬כידוע‪,‬‬ ‫יכולים להימשך לנצח‪ ,"...‬מתחייך הרב‪.‬‬ ‫במסדרונות‬ ‫ה‬ ‫סונ‬ ‫איט‬ ‫הה לנד‬ ‫בזה אחר זה קמים סנטורים ומתמקמים‬ ‫ליד עמדות המיקרופונים שמסביב לשולחן‬ ‫העץ האליפטי שבמרכז האולם‪ .‬מחוות‬ ‫יד של הנשיא מעבירה אליהם את רשות‬ ‫הדיבור‪ .‬איננו דוברים את השפה המדוברת‪,‬‬ ‫אך ניתן היה להסיק משפת הגוף והבעות‬ ‫הפנים ששוררת כאן אי הסכמה‪ .‬הפולמוס‬ ‫הלך והתמשך‪ .‬בתוך בליל המלל הבלתי‬ ‫מובן שנשפך ברהיטות‪ ,‬ניתן היה לקלוט‬ ‫את המילים 'אורתודוקס' ו'רעליגיע' )=דת(‬ ‫שוב ושוב‪.‬‬ ‫אנחת רווחה‬ ‫נפלטה‬ ‫השיחה המרתקת הסיחה את דעתנו‬ ‫מהנסיעה עצמה‪ ,‬עד שמחלון המכונית נראה‬ ‫מתקן הכרטוס בכניסה לחניון התת‪-‬קרקעי‬ ‫של איזור משרדי הממשלה‪ .‬אנו עושים‬ ‫את דרכנו רגלית מהחניון לעבר ה'אירסטה‬ ‫קאמר' – הבית העליון של הפרלמנט‪.‬‬ ‫נערכת הפסקה קלה‪ ,‬במהלכה ניגש אלינו‬ ‫דובר הבית העליון‪ ,‬ומצייד אותנו בפרטים‬ ‫מעניינים על הבית ויושביו‪ .‬עם סיום‬ ‫השיחה הקצרה שניהלנו עימו‪ ,‬הוא מנמיך‬ ‫את קולו ורוכן לעברנו‪" :‬לא נראה לי שהם‬ ‫)יוזמי החוק‪ ,‬א‪.‬ד‪ (.‬יצליחו עם זה היום; לא‬ ‫יהיה להם את הרוב הדרוש"‪ ,‬הוא מסיים‬ ‫בקריצה וחיוך שנמוגים בן‪-‬רגע‪.‬‬ ‫הרב צועד בביטחון גמור בינות לשערי האבן‪,‬‬ ‫כבקי ורגיל שאין זו לו הפעם הראשונה‬ ‫במקום‪ .‬בעודו צועד בנחישות שאינה‬ ‫הולמת את גילו המתקדם‪ ,‬הוא מנהל‬ ‫סדרה קצרה של שיחות טלפון בינלאומיות‬ ‫ומעדכן גורמים שונים במתרחש‪.‬‬ ‫מחוץ לבניין הסנאט ניצב גבר ממושקף‪,‬‬ ‫מחויט והדור בגיל מתקדם‪ ,‬ומפריח טבעות‬ ‫עשן אל חלל האוויר‪ .‬משקלטו עיניו את‬ ‫דמותו של הרב‪ ,‬אורו פניו‪ .‬הוא צועד לעברו‬ ‫בחיוך ולוחץ את ידו בחמימות‪" .‬זהו הר פרד‬ ‫דה‪-‬גראף‪ ,‬נשיא הסנאט"‪ ,‬עורך הרב היכרות‬ ‫קצרה בינינו‪.‬‬ ‫נותרו כעשר דקות לשעה היעודה לוועידה‪.‬‬ ‫הרב נפרד מידידו לשלום‪ ,‬ופונה לעבר אולם‬ ‫הכניסה של המבנה כשהוא נתקל במכר‬ ‫נוסף‪ .‬צעיר שחום‪-‬עור ועטור זקן מושיט את‬ ‫ידו אל הרב‪ .‬לפי המראה החיצוני המסגיר‪,‬‬ ‫לא קשה לנחש שזהו נציג המוסלמים שבא‬ ‫להשתתף בדיון‪ .‬השניים מחליפים מספר‬ ‫מילים בהולנדית מתגלגלת‪ ,‬והרב פונה‬ ‫בשנית לבניין הסנאט‪ ,‬שם מצטרף אליו‬ ‫רובין ויס‪ ,‬מזכיר הקהילה היהודית‪.‬‬ ‫כבני לווייתו של הרב אנו נשלחים אחר‬ ‫כבוד ליציע העיתונות‪ ,‬משם נוכל להשקיף‬ ‫על המתרחש באולם שמתחתינו‪ ,‬שאט‪-‬אט‬ ‫הולך ומתמלא ביושביו‪.‬‬ ‫את הדיון בדרמטיות‪ .‬הדקלומים‬ ‫הארוכים בהולנדית נמשכים דקות‬ ‫ארוכות‪ ,‬נותנים לשאר חברי הבית‬ ‫הזדמנות לתפוס את מקומם‪.‬‬ ‫לכשהגיעו לסיומם‪ ,‬מתכבדת‬ ‫היוזמת הראשית של חוק איסור‬ ‫השחיטה‪ ,‬הפרלמנטארית מהבית‬ ‫התחתון‪ ,‬לשאת את דבריה‪.‬‬ ‫הדיון נמשך ונמשך עד לשעת הדמדומים‪.‬‬ ‫השמש כבר שוקעת באופק‪ ,‬כשנשיא‬ ‫הסנאט מכריז על נעילת הדיון‪ ,‬כשהוא‬ ‫מציין ביובש כי החוק לא עבר עקב היעדר‬ ‫תומכים במידה הנדרשת‪.‬‬ ‫פנים המבנה מרשים ביותר; מקיר לקיר‬ ‫נמתח שטיח עב ורך שבולע את נקישות‬ ‫הנעליים בדממה‪ ,‬צבעו ארגמני עז‪ .‬ספות‬ ‫קטיפה נוחות ומרווחות בגון ירוק כהה‬ ‫מיועדות ליושבי הפרלמנט‪ .‬חלונות הזכוכית‬ ‫הקמורים‪ ,‬המוצללים מעט‪ ,‬נמתחים‬ ‫למלוא קומת האולם ומשקיפים על הנהר‬ ‫שזורם בעצלתיים מעבר לקיר‪ .‬קירות העץ‬ ‫הגבוהים והמסוגננים תורמים את האקורד‬ ‫המשלים לאווירה רבת הרושם הממלאת‬ ‫את הנוכחים ביראת‪-‬כבוד בלתי נשלטת‪.‬‬ ‫השעון שלמול שולחנו של נשיא הסנאט‬ ‫מורה על השעה שתיים ושלושים‪ .‬שקט‬ ‫מוחלט משתרר באולם שהינו עדיין ריק‬ ‫למחצה‪ .‬הר דה גראף‪ ,‬נשיא הסנאט‬ ‫הקשיש שפגשנו בחוץ קודם לכן‪ ,‬פותח‬ ‫אנחת רווחה נפלטה‪ ,‬אבן כבדה נגולה‬ ‫– תיאורים אלו לא יבטאו זעיר מקצת‬ ‫ההתרגשות וההקלה שהציפו את ליבם של‬ ‫הנציגים היהודיים‪ ,‬הרב ובן לווייתו מזכיר‬ ‫הקהילה‪ ,‬וכך גם שאר בני הקהילה שעודכנו‬ ‫בחדשות זמן קצר לאחר מכן‪.‬‬ ‫הם אמנם שיערו שכך יהיו פני הדברים‪ ,‬אך‬ ‫עדיין‪ ,‬שום דבר לא היה בטוח‪.‬‬ ‫גם אם 'המפלגת לזכויות החיות' תערער על‬ ‫ההחלטה בערכאות גבוהות יותר‪ ,‬בניסיון‬ ‫להביא את החוק לדיון חוזר – יהדות הולנד‬ ‫רכשה לעצמה לפחות שנה אחת של שקט‬ ‫ושלווה בנוגע לשחיטה‪ .‬עבור היהדות‬ ‫העולמית‪ ,‬מהווה הניצחון לא יותר מאות‬ ‫ברור לסייעתא דשמיא שמלווה את היהודי‬ ‫בכל הליכותיו‪ .‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪17‬‬ ‫היסטוריה‪:‬‬ ‫ספר תורה חזר‬ ‫לקהילה היהודית‬ ‫בקרפלד‪ ,‬גרמני'ה‬ ‫שנים רבות לאחר שספר‬ ‫התורה של הקהילה נלקח כדי‬ ‫להצילו מידי הנאצים ימ"ש‪,‬‬ ‫הוחזר ספר התורה לקהילת‬ ‫קרפלד בגרמניה‪ .‬הספר הגיע‬ ‫לאחר שתוקן ושופץ ולשם כך‬ ‫קיימו בקהילה טקס הכנסת‬ ‫ספר תורה ייחודית ומרגשת‪.‬‬ ‫סמינר 'חנה' לנשים ננעל בהצלחה‬ ‫בימים י"ד‪-‬ט"ז סיון התקיים בהצלחה סמינר ארגון 'חנה' לנשים‬ ‫בקהילות אירופה‪ .‬בסמינר נכחו עשרות נשים שבאו להאזין להרצאות‬ ‫ייחודיות בנושא החינוך ובנושאים שונים העומדים על הפרק‪ .‬בין‬ ‫הנואמים היו‪ :‬הרב סענדר ווילשנסקי‪ ,‬הרב אורי גמסון ראש הישיבה‬ ‫מברלין‪ ,‬הרב יעקב פלדמן יועץ חינוכי ידוע שהגיע מיוחד מאה"ק‪.‬‬ ‫הכנס נערך בחסות הרבנית ט‪ .‬שפירא מתל אביב‪ ,‬קרן מתנאל והקרן‬ ‫לפיתוח יהדות אירופה‪ .‬ארגון חנה חבר באיגוד הארגונים היהודיים‬ ‫באיחוד האירופאי ‪European Jewish Association - EJA‬‬ ‫‪18‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫אורחים חשובים‬ ‫השתתפו בשבת‪-‬סמינר‬ ‫ביוזמת הארגון‬ ‫האירופאי ‪EJSN‬‬ ‫ארגון ‪ EJSN‬האירופאי ארגן בוינה סמינר ייחודי בשבת שלאחר חג השבועות‪,‬‬ ‫בו השתתפו אורחים חשובים ונכבדים באירופה ומארץ ישראל‪ .‬ארגון זה מקיים‬ ‫מעת לעת סמינרים דומים המתקיימים ברחבי היבשת במהלך השנה כולה‪.‬‬ ‫בסמינר השנה הופיעו מיטב המרצים והנואמים לצד אורחי הכבוד הרב הראשי‬ ‫לישראל הרב יונה מצגר ועוד אישיים חשובים‪.‬‬ ‫הרב שלום ליברוב‪ ,‬מנהל הארגון מתאר את הצלחת הארגון בכלל והסמינר‪,‬‬ ‫במיוחד לאור קיומו של הסמינר זו השנה החמישית ברמת אירוח גבוהה‪,‬‬ ‫שקנתה לו שם בקרב נכבדי יהודי אירופה ובהם ראשי קהילות ואנשי עסקים‪.‬‬ ‫"זו ההזדמנות לקחת פסק זמן ממרוצת העסקים ולהיכנס לאווירה של קודש‬ ‫תוך כדי נופש כשר ואקסלוסיבי" אמר הרב ליברוב‪.‬‬ ‫הארגון עוסק בחיזוק הזהות היהודית באירופה באמצעות ארגון סבבי‬ ‫מרצים בקהילות היהודיות באירופה וארגון שבתונים מקומיים ואירופאיים‬ ‫שמאפשרים ליהודים רבים לחוות שבת שלימה במחיצת רבנים‬ ‫ומרצים ידועי שם‪ .‬וחבר באיגוד הארגונים היהודיים באיחוד האירופאי‬ ‫‪ EJA - European Jewish Association‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪19‬‬ ‫שיחה עם הרב יוסף יצחק פבזנר‪ ,‬אחראי על כשרות מוצרי‬ ‫‪20‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫"מכבי" בצרפת‪:‬‬ ‫ראיון מיוחד‬ ‫"דרישתו של הרב‬ ‫בשיפור תמידי‬ ‫של רמת ההידורים‬ ‫נמשכת כיום"‬ ‫מאת‪ :‬יוסף להב‬ ‫חלב‪ ,‬יוגורטים‪ ,‬מעדני גבינה‪ ,‬גבינה לבנה‪,‬‬ ‫גבינת אמנטל‪ ,‬קממברים‪ ,‬גבינת גרוייר‬ ‫ אלה ועוד אחרים‪ ,‬נמנים על תוצרת‬‫"מכבי")‪ (Makabi‬המיוצרים בצרפת‪.‬‬ ‫"מוצרי החלב והגבינות של "מכבי" מיוצרים‬ ‫מחלב ישראל כשר למהדרין מן המהדרין‪,‬‬ ‫דהיינו שהחליבה נעשית בנוכחות קבועה‬ ‫של משגיח תמידי מתחילת החליבה ועד‬ ‫סוף העשיה‪ ,‬וכן כל היצור נעשה בנוכחות‬ ‫תמידית של משגיחים יראי שמים"‪ ,‬אומר‬ ‫הרב יוסף יצחק פבזנר‪ ,‬אחראי על כשרות‬ ‫מוצרי "מכבי"‪.‬‬ ‫מערכת הכשרות המפורסמת הוקמה לפני‬ ‫כ‪ 32-‬שנה על ידי הגאון החסיד הרב הלל‬ ‫פבזנר זצ"ל‪ ,‬שהיה מעמודי התווך של‬ ‫בניית מוסדות יהודיים ובתי חינוך בצרפת‬ ‫שלאחר השואה‪ .‬בין השאר הוא הקים‬ ‫מערכת כשרות מפוארת‪ ,‬והיה מהמייסדים‬ ‫ומהעומדים בראש מרכז רבני אירופה‪.‬‬ ‫אחרי פטירתו‪ ,‬לפני קרוב לארבע שנים‪,‬‬ ‫מונה בנו הגדול הרב אברהם ברוך פבזנר‬ ‫שליט"א לממלא מקומו בתור רבם של‬ ‫קהלת חב"ד בצרפת‪ .‬באשר לכשרות על‬ ‫מוצרי חלב מינה הרב זצ"ל לפני כמעט ‪9‬‬ ‫שנים את בנו הרב יוסף יצחק שליט"א‬ ‫כאחראי על כשרות זו‪ .‬הרב יוסף יצחק עומד‬ ‫גם בראש מערכת חינוך עניפה מוסדות סיני‬ ‫המפורסמים‪ ,‬ובמשך עשרות השנים עמד‬ ‫לימין אביו בכל פעולותיו הברוכות‪.‬‬ ‫ותקשורת באמצעות טלפונים ניידים‪,‬‬ ‫הודעות ‪ SMS‬ועוד‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬כשרות זו נבדקה ואושרה על ידי‬ ‫רבנים ידועי שם‪ ,‬בין היתר בצרפת על ידי‬ ‫הרב יוסף דוד פרנקפורטר שליט"א‪ ,‬שגם‬ ‫אישר את שביעות רצונו מכללי ההשגחה‪.‬‬ ‫הקזאין שבגבינה חייב להיות מיוצר על‬ ‫ידי יהודי אשר מכניס בעצמו את האנזים‬ ‫לפירוק החלבון שבחלב‪ .‬אכן‪ ,‬עבור כל‬ ‫הקהילות והרבנויות הרציניות‪ ,‬גבינה‬ ‫שפירוק החלבון שבחלב לא בוצע על ידי‬ ‫יהודי‪ ,‬מסווגת כגבינת עכו"ם ואסורה על פי‬ ‫המשנה‪.‬‬ ‫אלו דרישות מיוחדות הנהיג הרב הלל‬ ‫פבזנר זצ"ל?‬ ‫באופן עקרוני‪ ,‬על מנת שחלב ייחשב חלב‬ ‫ישראל‪ ,‬רבנויות רבות מקבלות את ההיתר‬ ‫ההלכתי של משגיח "יוצא ונכנס"‪ ,‬כלומר‬ ‫שמשגיח אחד אחראי על פיקוח של מספר‬ ‫רפתות בו‪-‬זמנית‪ ,‬תוך מתן ביקורים לעיתים‬ ‫שונות במהלך החליבה‪ .‬רבנים מסוימים‬ ‫הרחיקו לכת ומכשירים על ידי ביקורי פתע‬ ‫תקופתיים בלבד‪ .‬העקרון מבוסס שהגוי‬ ‫יפחד לערב משהו לא כשר כשבכל רגע‬ ‫יכול המשגיח להופיע‪.‬‬ ‫אבי המנוח‪ ,‬הרב הלל פבזנר זצ"ל‪ ,‬סירב‬ ‫באופן חד משמעי לקבל היתר וקולא זאת‪,‬‬ ‫היות וסבור היה כי נוכחות תמידית של משגיח‬ ‫במקום לאורך כל זמן החליבה הינה הכרחית‬ ‫ומינימלית‪ .‬לפי הרב‪ ,‬בימינו‪ ,‬הדבר איננו רק‬ ‫בגדר הידור‪ ,‬או חשוב במונחים רוחניים של‬ ‫קדושה על ידי נוכחות יהודי ירא שמים‪,‬‬ ‫אלא תנאי הכרחי מבחינת הלכתית‪ ,‬וזאת‬ ‫בגלל האמצעיים שיש כיום להעביר מידע‬ ‫הדגשנו חשיבות המושג "חלב ישראל" בו‬ ‫אנו משתמשים עבור גבינותינו‪ .‬ונציין את‬ ‫העובדה כי‪ ,‬גבינתנו "גבינת ישראל" איננה‬ ‫רק בזכות החלב השמור‪ ,‬אנזים ההגבנה‬ ‫ומרכיבי ההכשרים‪ ,‬אלא כי היא בראש‬ ‫ובראשונה מיוצרת על ידי יהודי ירא שמים‬ ‫שדואג בעצמו לפירוק החלבון ולגבינה‪.‬‬ ‫לרב היתה דרישה תמידית לשפר רמת‬ ‫ההידורים והסטנדרטים‪ ,‬שאיפשרה‬ ‫התקדמות משמעותית לאורך הזמן‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת מגוון המוצרים ואיכותם והן‬ ‫מבחינת כשרות והידורים‪.‬‬ ‫בזכות המוניטין העולמי של הרב הלל פבזנר‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אישיותו ודמותו הרוחנית יוצאת‬ ‫הדופן‪ ,‬הפצת מוצריו חצתה את גבולות‬ ‫צרפת ואירופה‪ ,‬והגיעה בעיקר לישראל‬ ‫ולארה"ב‪ ,‬שכן הוא צבר ידע ודרישות‬ ‫מהטובים ביותר‪.‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪21‬‬ ‫הרב יוסף דוד פרנקפורטר שליט"א‪:‬‬ ‫"הרב פבזנר שולט‬ ‫במיומנות במנגנונים‬ ‫המורכבים של מפעלי‬ ‫הייצור והכשרות"‬ ‫האם הנכם תומכים בדברים שנאמרו כאן ביחס לכשרות מוצרי‬ ‫החלב תחת השגחתו של הרב יוסף יצחק פבזנר שליט"א‪ ,‬שהעניק‬ ‫לנו ראיון זה?‬ ‫קראתי היטב את דבריו בנושא ואני מסכים להם מתוך הערכה רבה‪ .‬אני‬ ‫מוסיף‪ ,‬כי הרב יוסף יצחק שליט"א‪ ,‬לו אני מחמיא ומצטט כדוגמא את‬ ‫יראת השמים שלו ומסירות הנפש שלו המוכרות היטב כדי להבטיח את‬ ‫חינוך הכשר לאלפי תלמידים‪ ,‬ליווה במשך שנים רבות את אביו המכובד‬ ‫זצ"ל‪ .‬הוא הכין אותו במיוחד על מנת להבטיח את המשך כשרות זו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אני נשאר זמין על מנת לספק לו בע"ה את עזרתי באמצעות‬ ‫ניסיוני וידיעותיי על מוצרים‪ ,‬חומרי גלם או פעילות מפעלים‪.‬‬ ‫מהם מסקנות כת"ר מביקוריך במפעלים שתחת השגחתו?‬ ‫ראשית‪ ,‬החוויה הגדולה של הרב שליט"א אשר שולט במשימתו‪,‬‬ ‫במנגנונים המורכבים לפעמים של המפעלים; בנוסף לכך מקצועיותה‪,‬‬ ‫יעילותה ומסירותה של קבוצת המשגיחים‪ ,‬המתורגלת היטב‪ ,‬ושהרב‬ ‫עוקב אחריה מקרוב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬קיימת מיומנות ושיתוף פעולה בינם‬ ‫לבין הטכנאים והאחראים על המפעל‪ .‬בפרט‪ ,‬שמתי לב לחיפוש‬ ‫התמידי לשפר עוד יותר את תהליכי הייצור של המוצרים הכשרים‪.‬‬ ‫האם אנו רשאים להפיץ את הערות כת"ר בנושא הביקור?‬ ‫בהחלט! תדעו‪ ,‬שלא חיכיתי לביקורים אלו על מנת להמשיך לצרוך‬ ‫מוצרי "מכבי" )"‪ ("Makabi‬לאורך כל השנה וגם בפסח‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫אני מפרסם אותו בקהילה‪ ,‬והיום גם דרככם ‪...‬‬ ‫אני יכול לומר כי הסטנדרטים של הכשרות‬ ‫שלנו נטמעו באופן מושלם על ידי המנהלים‬ ‫והעובדים של המחלבות השונות‪ ,‬שהתרגלו‬ ‫אליהם‪ .‬נוסיף לכך את היחסים הטובים‬ ‫בינינו‪ ,‬שנשמרו כל הזמן‪.‬‬ ‫איזו אפיזודה התרחשה עם הרב הלל‬ ‫פבזנר זצ"ל שהרשימה אותך במיוחד?‬ ‫הרב זצ"ל היה נוהג לצרוך חתיכה ראשונה‬ ‫מהמוצר ברגע שיצא מהייצור ועדיין חם‪,‬‬ ‫והיה מאשר בכובד ראש‪" :‬כשר!" לפני‬ ‫אמירת הברכה בקול‪ ,‬כמעין סימן כי מאכל‬ ‫זה הינו מעכשיו בעל קדושה מסוימת‪.‬‬ ‫ראיתי את אותו מנהג בקרב רבנים ידועים‪,‬‬ ‫וביניהם לאחרונה אצל הרב יוסף דוד‬ ‫פרנקפורטר שליט"א‪.‬‬ ‫ישנן עוד הקפדות בולטות בתחום‬ ‫הכשרות שנקבעו על הרב זצ"ל?‬ ‫איך רפתות ומפעלים שונים הגיבו לאור‬ ‫דרישות סטנדרטים מחמירים אלו?‬ ‫אכן‪ ,‬קשה יותר ויותר לבצע ייצור מוצרים‬ ‫"חלב ישראל כשר למהדרין"‪ ,‬בעיקר‬ ‫במפעלים מודרניים בגודל תעשייתי‪ ,‬עם‬ ‫דרישות גבוהות של היגיינה וכו'‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫יש לנו יתרון בכך שהתחלנו את ייצורינו לפני‬ ‫כ‪ 32-‬שנה‪ .‬כך שהמפעלים העיקריים איתם‬ ‫אנו עובדים כמעט "גדלו" איתנו‪ .‬בזכות זה‪,‬‬ ‫אנחנו כבר מבוססים בהם היטב‪ ,‬והם רואים‬ ‫בנו שותפים אמיתיים‪ ,‬דבר המקל מאוד על‬ ‫הייצורים שלנו ושיתוף פעולה מלא‪.‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫כמובן‪ ,‬אנחנו נזהרים עד מאוד יותר מתמיד‬ ‫ודורשים כי כל החליבה מתחילתה ועד סופה‬ ‫תתבצע בנוכחות של אחד המשגיחים שלנו‪.‬‬ ‫ההשגחה מתחילה עוד לפני החליבה‪,‬‬ ‫לצורך בדיקת הפרות‪ ,‬על מנת להבטיח‬ ‫שהן לא עברו שום ניתוח או לא קיבלו שום‬ ‫זריקה אשר יכולה להפוך אותן לטריפה‪,‬‬ ‫ועד לבדיקת הכשרות של כל המרכיבים‬ ‫המשמשים לייצור המוצרים השונים‪,‬‬ ‫וביניהם יוגורט פירות‪ ,‬מעדני חלב וכו'‪.‬‬ ‫המפעל‪ ,‬המכונה "תוכנת ההכשרה" שבאופן‬ ‫אוטומטי מבטיחה את הטמפרטורות‬ ‫הדרושות להכשרת המתקנים‪ .‬הדבר מונע‬ ‫כל אפשרות של טעות אנוש‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כל המוצרים הללו חייבים להיות עם‬ ‫הכשר של רבנות מוכרת ומאושרת עם‬ ‫הכשר למהדרין‪.‬‬ ‫במקרים של שאלות ספציפיות‪ ,‬מי הם‬ ‫הרבנים אליהם אתם פונים?‬ ‫בנוגע לייצורים הכשרים לפסח‪ ,‬ההידורים‬ ‫וההשגחה נוקשים במיוחד‪ .‬הכשר "כשר‬ ‫לפסח ללא קטניות" נדרש גם עבור הסוכר‬ ‫או הקקאו המובטחים כ‪ 100%-‬טהור‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬חומרי גלם רבים שאינם עונים על‬ ‫קריטריונים אלה מוסרים מהייצורים לפני‬ ‫פסח )אפילו אם מצויין אחרת על התוויות(‪,‬‬ ‫מה שמסביר את השינוי וההבדל בטעם או‬ ‫במרקם של המוצרים השונים המיוצרים‬ ‫לקראת חג הפסח‪.‬‬ ‫לגבי הכשרת מכשירי חימום‪ ,‬פיסטור‬ ‫ובישול‪ ,‬מתבצע ניקוז מעגלי המים בהם‬ ‫משתמשים )או שפיכת שמן אורן(‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן מפעילים טמפרטורות מקסימליות כפי‬ ‫שנדרש על פי ההלכה‪ ,‬רתיחה ב‪.Cº100-‬‬ ‫הצלחנו גם לאחרונה להפעיל תוכנה‬ ‫המופעלת על ידי המחשב המרכזי של‬ ‫אני מתייעץ באופן קבוע עם הרב‬ ‫פרנקפורטר שליט"א‪ ,‬מומחה גדול בתחום‬ ‫הכשרות חומרי הגלם ותהליכי הייצור‪ ,‬אשר‬ ‫תמיד תמך מאוד בהכשר זה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הוא‬ ‫גם הסכים לבדוק את המחלבות והמפעלים‬ ‫שלנו‪ .‬הוא יכל לראות את הרצינות ואת‬ ‫הנוכחות התמידית של הצוות שלנו‪ ,‬את‬ ‫הרמה הגבוהה של הסטנדרטים והדרישות‬ ‫בנושא הכשרות‪ ,‬וכמו כן את שאיפתנו‬ ‫ליותר הידור ושלמות‪.‬‬ ‫הרב זצ"ל היה‬ ‫נוהג לצרוך‬ ‫חתיכה ראשונה‬ ‫מהמוצר ברגע‬ ‫שיצא מהייצור‬ ‫ועדיין חם‪ ,‬והיה‬ ‫מאשר בכובד‬ ‫ראש‪" :‬כשר!"‬ ‫לפני אמירת‬ ‫הברכה בקול‪,‬‬ ‫כמעין סימן‬ ‫כי מאכל זה‬ ‫הינו מעכשיו‬ ‫בעל קדושה‬ ‫מסוימת‪ .‬ראיתי‬ ‫את אותו מנהג‬ ‫בקרב רבנים‬ ‫ידועים‪ ,‬וביניהם‬ ‫לאחרונה אצל‬ ‫יבדלחט"א‬ ‫הרב יוסף דוד‬ ‫פרנקפורטר‬ ‫לסיכום‪ :‬אני מרגיש באופן אישי מחוייב‬ ‫למשימה בעלת חשיבות עליונה‪ ,‬מעין‬ ‫כהונה ושליחות שיירשתי מאבי זצ"ל‪ ,‬והנני‬ ‫נחוש להבטיח את המשכיותו ופיתוחו‪,‬‬ ‫והנני משוכנע ליהנות מסיעתא דשמיא ‪-‬‬ ‫עזרה מה' והצלחה מיוחדת כולל ובמיוחד‬ ‫בזכות הרב זצ"ל‪.‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪23‬‬ ‫ב"‪‰‬‬ ‫ח„˘ על ‪‰‬מ„ף‪‰ :‬ספר ˘זכ‪ ‰‬בפרס ‪‰‬מפעל ‪‡‰‬ירופ‡י‬ ‫לספרו˙ ˙ורני˙ )˙˘ע"‡( ˘ע"י מרכז רבני ‡ירופ‪ ‰‬יˆ‡ ל‡ור!‬ ‫נ˙יבים‬ ‫ב˘„‪‰‬‬ ‫‪˘‰‬ליחו˙‬ ‫ספרו ‪‰‬ח„˘ ˘ל ‪‰‬רב ‪‡‚‰‬ון‬ ‫רבי לוי יˆח˜ רס˜ין ˘ליט"‡‪,‬‬ ‫מו"ˆ ב‪‡˙‰‬ח„ו˙ ˜‪‰‬ילו˙ ‪‰‬חר„יו˙ בלונ„ון‬ ‫ובו חי„ו˘י ‪‰‬לכ‪,‰‬‬ ‫פלפולים וחי„ו˘ים ועו„‪.‬‬ ‫ני˙ן ל‪˘‰‬י‚ ‡˙ ‪‰‬ספר‬ ‫‪'‰‬‬ ‫במ˘ר„י 'מרכז רבני ‡ירופ‪'‰‬‬ ‫‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף •‬ ‫ברכות מאליפות‬ ‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים יושבי על מדין בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬ ‫הגאון רבי יחיה טובול שליט"א‬ ‫הגאון רבי לוי יצחק רסקין שליט"א‬ ‫רב ואב"ד דק"ק ליאון‪ ,‬צרפת וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬ ‫מו"צ התאחדות הקהילות החרדיות בלונדון‪ ,‬אנגלי'ה‬ ‫לרגל הולדת נכדו בשעטומ"צ‬ ‫לרגל נישואי בנו בשעטומ"צ‬ ‫הגאון רבי ירמיה כהן שליט"א‬ ‫הרב פנחס זקלס שליט"א‬ ‫אב"ד פריז‪ ,‬צרפת וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬ ‫רב ושליח חב"ד לקוראטיה‬ ‫לרגל נישואי נכדו בשעטומ"צ‬ ‫לרגל הולדת בנו בשעטומ"צ‬ ‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬ ‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬ ‫‪24‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫על‬ ‫ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ ע‬ ‫‪‰‬מ„ף‬ ‫ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף •‬ ‫ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על ‪‰‬מ„ף • ח„˘ על‬ ‫נציגי הנהלת מרכז רבני אירופה‬ ‫נועדו עם ראש ממשלת מונטנגרו‬ ‫ראש הממשלה נענה לבקשת אנשי המשלחת ואישר‬ ‫הכרה רשמית של הקהילה היהודית המקומית‬ ‫מרדכי ימיני‬ ‫ביקור רב רושם של נציגי הנהלת מרכז רבני אירופה במונטנגרו‪ :‬הרה"ח‬ ‫גרשון מענדל גרליק שליט"א‪ ,‬מייסד וחבר נשיאות מרכז רבני אירופה‪,‬‬ ‫והרב אריה גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‪ ,‬נפגשו בימים האחרונים‬ ‫בפודגוריצה‪ ,‬בירת מונטנגרו‪ ,‬עם ראש הממשלה‪ ,‬ד"ר איגור לוקשיץ‪.‬‬ ‫הגאון הרב ג‪ .‬מ‪ .‬גרליק עם הרב גולדברג אצל רה"מ‬ ‫הרבנים שהגיעו למקום בכדי להשתתף בחגיגות שארגנה הקהילה‬ ‫היהודית המקומית לרגל הקמתה‪ ,‬ניצלו את ההזדמנות בכדי להודות‬ ‫לראש הממשלה על כך שהוביל את מהלך ההקמה ועל כך שהוא ממשיך‬ ‫לתמוך בקהילה המקומית‪" .‬אנו חשים שהקמת הקהילה היא מסר חיובי‬ ‫לא רק עבור יהודי המקום אלא גם עבור יהודי העולם‪ ,‬ומקווים שיגיעו‬ ‫לכאן יותר יהודים למטרות תיירות ועסקים" אמרו‪ .‬ראש הממשלה מצידו‬ ‫שב ואמר לרבנים כי "חשוב לי שהיהודים ירגישו רצויים במדינתי ועל כן‬ ‫אמשיך לפעול למען הקהילה המקומית"‪.‬‬ ‫הביקור נערך בהמשך לשורה של מפגשים בין ראש הממשלה לבין ראשי‬ ‫המרכז שהחלו לפני מעל לחצי שנה בביקור משלחת המרכז במדינה‪.‬‬ ‫המשלחת‪ ,‬שכללה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הרב הראשי לישראל הרה"ג יונה‬ ‫מצגר שליט"א‪ ,‬ביקשה אז מראש הממשלה לראשונה לתת לקהילה‬ ‫הכרה רישמית כמו לכל שאר הדתות במדינה‪ .‬חודשיים לאחר הביקור‬ ‫עמד ראש הממשלה בהתחייבותו ואכן העניק את ההכרה המיוחלת‪ ,‬מה‬ ‫שלווה בביקור גומלין שלו במשרדי מרכז רבני אירופה בבריסל‪.‬‬ ‫למפגש הנוכחי התלווה אל הרבנים מר יאשה אלפנדי‪ ,‬נשיא הקהילה‬ ‫היהודית המקומית‪ ,‬שניצל את ההזדמנות בכדי להעניק לראש הממשלה‬ ‫מדליה מיוחדת מטעם הקהילה עבור פועלו ותמיכתו בהם‪ .‬‬ ‫עם נשיא הקהילה היהודית מר יאשה אלפנדרי‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪25‬‬ ‫סגן נשיא הפרלמנט האירופאי‬ ‫בארוע לציון יום ירושלים‪:‬‬ ‫"ישראל זקוקה כעת לחברים‪,‬‬ ‫אפעל לשיתוף פעולה בין‬ ‫האיחוד האירופאי לישראל"‬ ‫ראשי האירגונים היהודיים עם השר יוסי פלד מישראל‬ ‫מאת מרדכי ימיני‬ ‫לאחרונה נערך אירוע לציון יום ירושלים בפרלמנט האירופאי‬ ‫בבריסל‪ .‬האירוע שיזם ארגון ה– ‪European Jewish‬‬ ‫‪ ,(Community Center (EJCC‬במעמד סגן נשיא הפרלמנט‬ ‫האירופאי‪ ,‬אלחו וידאל‪ ,‬השר יוסי פלד‪ ,‬מנהל ה–‪ ,EJCC‬הרב‬ ‫אברהם טוויל‪ ,‬ועשרות חברי פרלמנט אירופאים מתקיים זו‬ ‫השנה החמישית‪ ,‬ובמסגרתו מביאים חברי הפרלמנט האירופאי‬ ‫את תמיכתם ביהודי אירופה ובישראל‪.‬‬ ‫סגן נשיא הפרלמנט האירופאי‪ ,‬אלחו וידאל מספרד ציין באירוע‬ ‫כי ‪" :‬כל מי שישראל יקרה לו יודע שהמאבק על ירושלים טרם‬ ‫הסתיים‪ .‬כמו רבים מחבריי בפרלמנט האירופאי‪ ,‬אני רוצה לראות‬ ‫את המשא ומתן בין ישראל לפלשתינאים מתחדש‪ ,‬ומתקדם‬ ‫לעבר פתרון ארוך טווח בדרכי שלום‪ ".‬עו ציין וידאל‪ ,‬כי‪" :‬ישראל‬ ‫זקוקה היום יותר מתמיד לחברים באירופה‪ .‬אפעל ליצירת‬ ‫שיתוף פעולה בין האיחוד האירופאי לישראל ולהכרה בערכים‬ ‫התרבותיים המשותפים לאירופה וישראל‪.‬‬ ‫"ירושלים הינה הבירה של ישראל ואינה ניתנת לחלוקה‪ .‬ישראלים‬ ‫רבים נמצאים חושבים כי כל האירופאים נגדם‪ ,‬אך חשוב לזכור‬ ‫שבפרלמנט האירופאי יש לישראל חברים רבים" ‪ ,‬ציין חבר‬ ‫הפרלמנט האירופאי מפינלנד‪ ,‬האנו טקולה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬נציג הכבוד באירוע היה השר הישראלי יוסי פלד‪ .‬פלד‪,‬‬ ‫יליד בלגיה וניצול שואה‪ ,‬סיפר בהתרגשות כיצד שרד את השואה‬ ‫בזכות משפחה בלגית שאימצה והסתירה אותו כאשר משפחתו‬ ‫גורשה לאושוויץ‪ .‬פלד המשיך וציין כי איראן מהווה היום את‬ ‫האיום הגדול ביותר על העם היהודי מאז השואה וכי הו "מאמין"‬ ‫להצהרות של אחמדיניג'ד בנוגע להשמדת ישראל‪".‬‬ ‫מנהל ארגון ‪ EJCC‬הרב אברהם טוויל‪ ,‬שיזם את האירוע‪ ,‬ציין‬ ‫כי‪ :‬זו השנה החמישית ברציפות שאנו מציינים את יום ירושלים‬ ‫בשיתוף עם הפרלמנט האירופאי‪ .‬האירוע מסמל את קשרי‬ ‫הידידות בין הקהילה האירופאית לישראל ולעם היהודי"‪.‬‬ ‫ארגון ‪ EJCC‬חבר באיגוד הארגונים היהודיים באיחוד האירופאי‬ ‫‪ European Jewish Association - EJA‬‬ ‫ראשי האירגונים בארוחת צהריים משותפת‬ ‫‪26‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫ילדי טירת קלונין‬ ‫שרה פכטר‬ ‫קשה להאמין שבחדרי האירוח המפוארים של טירת קלונין שבאירלנד שכנו ילדים‬ ‫יהודים‪ .‬הם היו שם בעזרתו של אותו סלומון שינפלד‪ ,‬יהודי שבכספי ירושה קנה את‬ ‫הטירה ושיכן שם תוך מסירות נפש ילדים שנותרו מהתופת‪ .‬שם מצאו היתומים מזור‬ ‫לנפשם‪ ,‬הם למדו‪ ,‬אכלו והבריאו עד שיצאו לדרך חדשה‪ .‬לקרא ולהתרגש‪.‬‬ ‫הרב סלומון שינפלד‪ ,‬שנולד בד' אדר‬ ‫תרע"ב ונפטר בד' אדר תשמ"ד‪ ,‬ייזכר בלבם‬ ‫של ילדי טירת קלונין‪.‬‬ ‫בשנת תש"ה‪ ,‬מיד לאחר שהסתיימה‬ ‫מלחמת העולם השניה מהרו רבים לעזור‬ ‫לילדים הפליטים‪ .‬בוינדמיר הרימו קרן‬ ‫כספים והקימו מקום ל‪ 300-‬ילדים ניצולי‬ ‫מחנות‪.‬‬ ‫"שלחו אותי לקורס מדריכים ומיד לאחר‬ ‫מכן נשלחתי למחנה וינדימיר‪ .‬אשתי‪,‬‬ ‫אחות במקצועה הגיעה גם היא לשם‪ .‬כבר‬ ‫כשהגענו ניגשו אלינו האחראים כשראו את‬ ‫הלבוש החרדי והזהירו אותנו לא להחזיר‬ ‫בתשובה!"‪ ,‬מספר כהן את תחילת דרכו‬ ‫בעזרה לילדים הניצולים‪.‬‬ ‫"רבנו הרבה עם המדריכים החילוניים‪,‬‬ ‫התקוממנו‪ .‬רבים מהילדים שם באו במקור‬ ‫ממשפחות שומרות תורה‪ .‬למרות הפקודה‬ ‫לא לצוד נפשות‪ ,‬אנחנו עשינו את שלנו‬ ‫בדרכינו‪ ,‬וקבוצה גדולה של ילדים נשארה‬ ‫חרדית‪ ,‬ורבים מהם הפכו ברבות הימים‬ ‫למחנכים ידועים בלונדון‪ .‬אנחנו בקשר‬ ‫עם רבים מהם‪ .‬ב‪ 1947‬נקראנו על ידי הרב‬ ‫שיינפלד לטירת קלונין באירלנד"‪.‬‬ ‫את הראיון ערכתי לפני שנים כששמעתי‬ ‫לראשונה על הסבא של בעלי‪ ,‬הר' יעקב‬ ‫לביא‪ .‬יהודי יקר זה קנה טירה באירלנד כדי‬ ‫להציל ילדים מאירופה‪ .‬מצאתי את עצמי‬ ‫פוסעת ברחובות בית וגן‪ ,‬מחפשת את‬ ‫ביתם של הרב ישראל כהן‪.‬‬ ‫מצאתי את הכתובת הנכונה‪ ,‬הגעתי לשם‪.‬‬ ‫ומצאתי את עצמי בבית אנגלי טיפוסי‪,‬‬ ‫שטיחים עבים‪ ,‬תמונות בכל מקום‪ .‬ובסדר‬ ‫מופתי האלבום שמתעד את סיפור הטירה‬ ‫קלונין באירלנד‪ .‬וכמו להשלים את התמונה‪.‬‬ ‫בעלת הבית מציעה לי כוס תה אנגלי‪ .‬כאן‪,‬‬ ‫ממרחק של שנים‪ ,‬העיניים שוב נרטבות‪.‬‬ ‫הנה תמונה ישנה שלה‪ ,‬אחות במקצועה עם‬ ‫תינוקת בת שנה על הידיים‪ ,‬היא הצטרפה‬ ‫אל בעלה ר' ישראל כהן כשהם נקראו אל‬ ‫הדגל‪ .‬הם יצאו לדרך חדורים ברצון ואמונה‪,‬‬ ‫עומדים לפני עבודת קודש‪ .‬הר' ישראל כהן‬ ‫לעולם לא ישכח את שיחת הטלפון שהם‬ ‫קיבלו מהרב שיינפלד‪.‬‬ ‫"מחר אתה מגיע לאירלנד!" ‪ -‬קולו של הרב‬ ‫שינפלד חזק וברור‪.‬‬ ‫"אבל אני מלמד"‪ ,‬ניסיתי להתווכח‪ .‬לימדתי‬ ‫אז ילדים פולנים בבית הספר 'אביגדור'‪.‬‬ ‫"בלי שאלות‪ ,‬ובלי תירוצים ‪ -‬בוא לקחת‬ ‫את הכרטיסים מהמשרד שלי!"‬ ‫"וזה אכן מה שעשיתי באותו יום אחרי‬ ‫הצהרים‪ .‬שם במשרד חיכו לנו הרב שינפלד‬ ‫ורות לנזר‪ .‬הסבירו לנו שכיון שיש לי‬ ‫ולאשתי ניסיון בילדים פליטים החליטו‬ ‫לבחור בנו למשימה הבאה"‪ ,‬הוא נזכר‬ ‫בהתרגשות‪.‬‬ ‫מלחמת העולם הסתיימה‪ .‬מלחמת החיים‬ ‫התחילה‪ .‬הר' שינפלד ידע שנותרו יתומים‬ ‫רבים ניצולי מחנות ההשמדה‪ ,‬אנגליה לא‬ ‫הסכימה לקלוט פליטים נוספים‪" .‬המכסה‬ ‫מלאה"‪ ,‬טענו‪ .‬הר' שינפלד לא הרים ידיים‪.‬‬ ‫נכנס ויצא אצל שרי ממשלה עד שאירלנד‬ ‫הסכימה לקלוט ילדים יהודים בתנאי שיהיה‬ ‫להם מקום מגורים‪.‬‬ ‫הרב שינפלד‪ ,‬כשלצדו הרבנית שטרנבוך‪,‬‬ ‫נכנס לפעולה מיד‪ .‬בעזרתו של הרב יעקב‬ ‫לביא )ראה מסגרת( נרכשה הטירה בקלונין‪.‬‬ ‫הר' ישראל כהן מגיש לי ספר‪ ,‬בו רשמה‬ ‫הגברת אולגה אפל את זכרונותיה‪ ,‬הגב'‬ ‫אולגה אפל היא זו שניהלה את כל ההכנות‬ ‫ביד רמה‪.‬‬ ‫"הטירה עמדה שם במלוא הדרה‪ ,‬טירה‬ ‫קסומה כאילו נלקחה מספר אגדות‪ .‬לא‬ ‫היה לי זמן להתענג על מראה‪ ,‬הייתי חייבת‬ ‫לעבוד ומהר"‪ ,‬כך רשמה בזכרונותיה‪ .‬ואני‬ ‫מביטה בתמונת הטירה וממשיכה לקרוא‪,‬‬ ‫בעוד הרב ישראל כהן ואשתו מחכים‬ ‫בסבלנות שאסיים לקרוא‪.‬‬ ‫"העיר דבלין הייתה סמוכה לטירה‪ ,‬פניתי‬ ‫לנשות דבלין היהודיות שעמדו בראש ארגון‬ ‫חסד והן מהרו לעזור‪ ,‬אספו ריהוט וכלי‬ ‫מיטה רבים‪ ,‬ותרומות רבות ככל האפשר‪.‬‬ ‫הכל נעשה במהירות‪ .‬לא אוכל לשכוח‬ ‫את היום בו הגיעו ‪ 100‬הילדים הראשונים‪.‬‬ ‫אספנו אותם מהאונייה‪ .‬הם עמדו שם‬ ‫עשרות נערים ונערות מחזיקים את הקטנים‬ ‫על הילדים‪ .‬העייפות נכרה בפניהם‪ .‬הרב‬ ‫שינפלד שחרף את נפשו כדי להביא אותם‬ ‫בשלום משחד את מי שצריך לשחד‪ .‬הוא‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪27‬‬ ‫ניצח על הפעולה והצליח כמובן להעביר‬ ‫מספר גבוה יותר של ילדים משאושר‬ ‫לו‪ .‬האנשים הקטנים האלה התיישבו על‬ ‫ספסלי האוטובוס בדומיה בעוד העיניים‬ ‫של כל אחד מהם זועקות את השאלה‪" :‬מה‬ ‫יהיה איתי?"‬ ‫נשות דבלין היהודיות הכינו לילדים ארוחת‬ ‫בוקר חמה‪" .‬עין אחת לא נשארה יבשה‬ ‫בזמן שהילדים אכלו ארוחת בוקר"‪.‬‬ ‫באותו זמן שהם עשו את דרכם מדבלין‬ ‫לטירה ששכנה במרחק של ‪ 40‬מיל'‪ .‬היינו‬ ‫אובדי עצות‪ .‬הילדים בדרך‪ ,‬הרהיטים עוד‬ ‫לא הגיעו‪.‬‬ ‫"עשו אתנו חסד גדול מן השמיים‪ ,‬מזג‬ ‫האוויר סגרירי אולם שמש חמה הבליחה‬ ‫בין העננים ובמשך מספר שעות חממה את‬ ‫השטח והאירה את הכל"‪ .‬מספר הר' ישראל‬ ‫כהן‪ ,‬מלטף את זקנו שהלבין‪.‬‬ ‫טרודי אשתו מקשיבה וחיוך של זיכרון נסוך‬ ‫על פניה‪.‬‬ ‫"סיירנו בטירה הגדולה והמרווחת‪ ,‬היו בה‬ ‫ארבע קומות‪ .‬עד שהילדים הגיעו כבר‬ ‫תכננו את הכל‪ .‬את קומת הכניסה בה שכן‬ ‫סלון ענק וחדרי שירות נהפוך לכיתות למוד‬ ‫ובית כנסת‪ .‬המטבח הסמוך היה צמוד לחדר‬ ‫אוכל גדול‪ .‬בקומה השניה ישוכנו הבנות‬ ‫והצוות‪ .‬ובקומה השניה הבנים‪ .‬לבחורים‬ ‫שכרנו חדר בעיר דבלין‪.‬‬ ‫האוטובוסים הגיעו‪ ,‬הילדים הביטו‬ ‫בהשתאות אל בית העתיד שלהם‪ .‬הרהיטים‬ ‫עדיין לא‪ .‬הילדים התרוצצו מעט בשטח‬ ‫הריק ואז יצאו החוצה למרחבי הדשא‬ ‫שסביב הטירה‪ .‬עד שהגיעו הרהיטים‬ ‫הם התענגו על השמש החמימה שכאילו‬ ‫קידמה אותם בברכה‪.‬‬ ‫הרהיטים שהגיעו שברו את הקרח‪ ,‬כולם‬ ‫קטנים וגדולים מיהרו להושיט יד‪ .‬בליל‬ ‫של שפות באוויר‪ ,‬אידיש‪ ,‬צ'כסלובקית‪,‬‬ ‫הונגרית‪ ,‬אבל כולם הבינו זה את זה‪ .‬המולה‬ ‫של עשייה‪ ,‬השולחנות לכאן והמיטות לשם‪.‬‬ ‫המדריכות החלו לסדר את כל המיטות‬ ‫לשינה בעוד הבנות עוזרות להן‪ .‬העיסוק‬ ‫היטיב עם חבלי הקליטה הראשונים‪.‬‬ ‫"באותו ערב ישבנו כולנו סביב השולחנות‪,‬‬ ‫ארוחת ערב חמה וטעימה הוגשה‪ .‬הרב‬ ‫שינפלד רכש גנרטור מספינה בצפון אירלנד‬ ‫הוא עדיין לא הותקן‪ .‬עשרות נרות האירו‬ ‫חלקית את הפנים של הילדים‪ .‬עייפות‬ ‫‪28‬‬ ‫"לעולם לא אשכח את‬ ‫היום בו קיבלתי מכתב‬ ‫מאמם של האחיות‬ ‫ווזנר ניצולות אושוויץ‪.‬‬ ‫הן הופרדו לפני שנים‬ ‫מהוריהם והנה מכתב‬ ‫מאמא שלהם שנותרה‬ ‫בחיים ולאחר חקירה‬ ‫ודרישה גילתה שהן‬ ‫נמצאות בטירה‪ ,‬כתבה‬ ‫גב' אפל בזיכרונותיה‪.‬‬ ‫"הזרועות שלי רועדות‬ ‫בתשוקה לחבק את‬ ‫בנותיי"‪ ,‬כך כתבה‬ ‫אמם‪ .‬ואז התחילה‬ ‫ההתרוצצות להשיג‬ ‫לבנות ויזה‪ .‬הקונסוליה‬ ‫בדבלין פעלה במהירות‬ ‫וסיפקה להם את‬ ‫הויזה‪ .‬הסוף מרגש עוד‬ ‫יותר ‪ -‬גם אביהם נותר‬ ‫בחיים‪ .‬והמשפחה כולה‬ ‫התאחדה בניו יורק"‪.‬‬ ‫ועצבות אפפה אותם‪ ,‬ושוב השאלה "מה‬ ‫יהיה איתי" ניסר בחלל החדר‪.‬‬ ‫ישראל כהן מיהר להכניס את השגרה עד‬ ‫כמה שאפשר‪ .‬באולם הכניסה שהוסב‬ ‫לבית הכנסת התפללו ‪ 3‬תפילות ביום‪.‬‬ ‫לאחר שהילדים נבדקו‪ ,‬הם חולקו לקבוצות‬ ‫לימוד ומדי בוקר נערכו שעורים שנמסרו‬ ‫על ידו ועל ידי הרבנים בלואיר ושוורץ‪ .‬את‬ ‫הבנות לימדה שינדי טמפלר‪ ,‬היום הרבנית‬ ‫פלס מירושלים‪ ,‬בלונקה פדרוויס ומדריכה‬ ‫נוספת שלימים הייתה לרבנית סולובייצ'יק‬ ‫שלימדה גם היא‪.‬‬ ‫האווירה במקום מלאת תקווה‪ .‬ניסינו‬ ‫להחדיר אושר‪ ,‬ולו מעט‪ ,‬בלבם של ניצולי‬ ‫התופת הצעירים‪.‬‬ ‫"הילדים עברו חוויות שקשה להעלותם על‬ ‫הכתב ‪ -‬האם הם הביעו את עצמם"? אני‬ ‫מרשה לעצמי לשאול‪.‬‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫"הילדים התנהגו בבגרות מדהימה‪ .‬משפחות‬ ‫שלמות שלהם נמחקו‪ ,‬באותם ימים הם היו‬ ‫עסוקים בעתיד שלהם‪ ,‬בניסיון להנציח את‬ ‫משפחותיהם שנכחדו‪ .‬השבתות והחגים‬ ‫הותירו בי רושם אדיר‪ .‬הם התנהגו למופת‪.‬‬ ‫כששרו‪ ,‬שמעת בשיר של כל אחד מהם את‬ ‫השיר ששרו בעבר בשולחן השבת שלהם‪.‬‬ ‫אני זוכר שבת אחת התארחנו בעיר דבלין‪,‬‬ ‫הילדים חולקו בין משפחות‪ .‬התפללנו בבית‬ ‫הכנסת במקום‪ .‬ואז עלה ילד אחד קטן לפני‬ ‫מעריב והחל לדרוש‪ .‬עמדנו שם המומים‬ ‫מרמת ידיעותיו של הילד‪ .‬והוא יתום ניצול‬ ‫מחנות‪ ,‬עמד שם בעיניים זוהרות דרש‬ ‫ותיבל דבריו בפסוקים עד שלא נותר לנו‬ ‫אלא למלמל‪" :‬אשרי יולדתו‪."...‬‬ ‫"אנשי דבלין נטלו חלק נכבד בחייהם של‬ ‫שוכני הטירה‪.‬‬ ‫"המשפחות היהודיות תרמו מזמנם וכספם‪,‬‬ ‫במיוחד הנשים‪ .‬כל קושי בו נתקלנו הם‬ ‫ניסו להושיט יד‪ ,‬אך בכנסיית דבלין עמד‬ ‫הכומר והזהיר את התושבים הגויים להיזהר‬ ‫מהילדים מהטירה שכן ‪:‬הם נגועים במחלות‬ ‫שונות"‪...‬‬ ‫זה לא עזר לו‪ .‬בדלווין הסמוכה לדבלין‬ ‫היו חנויות רבות‪ .‬ברשות ילדים רבים היו‬ ‫תכשיטים שהצליחו להביא איתם משם‪,‬‬ ‫גרבוני משי שהיו שווים הון‪ .‬כשהגיעו‬ ‫לחנויות‪ ,‬הסוחרים מיהרו לקנות מהם את‬ ‫הסחורה‪ ,‬ולאחר שהכירו את הילדים אף‬ ‫אהבו אותם וכבדו אותם‪.‬‬ ‫וכמו חלק מאגדה‪ ,‬גר בטירה משכבר הימים‬ ‫משרת בשם אוליבר‪ .‬הוא היה מוכן לעשות‬ ‫הכל בשביל "הרב שינפלד והילדים שלו"‪.‬‬ ‫לאוליבר כרכרה גדולה רתומה לסוסים‬ ‫ולשמחתם של הילדים התנדב להסיע‬ ‫אותם ברחבי הטירה‪ .‬הקטנים שבהם צהלו‬ ‫כל פעם שעלו על הכרכרה‪ .‬האזור שהקיף‬ ‫את הטירה היה מרהיב ביופיו‪ .‬מוקף‬ ‫בנהרות ואגמים יפים‪ .‬המדריכים טיילו עם‬ ‫הילדים‪ .‬הטיולים הללו היו כמים קרים על‬ ‫נפש עייפה וכמרגוע לנפשות הפצועות‬ ‫והשסועות שלהם‪.‬‬ ‫אחד מיהודי דבלין סיפקו לנו חלב כשר‬ ‫ביצים‪ ,‬וגם‪ ...‬הרבה עצות מועילות‪.‬‬ ‫ר' ישראל נזכר בשבת הראשונה שלהם‬ ‫בטירה‪.‬‬ ‫"אשתי רצתה להדליק נרות ואז ראינו שאין‬ ‫לנו פמוטות‪ .‬במהירות אלתרנו חצאי תפוחי‬ ‫הטירה ההיסתורית‪ ,‬שם שהו הילדים ששרדו את התופת‬ ‫אדמה בהם הכנסנו את הנרות‪ .‬בשיחה עם‬ ‫הרב שינפלד לאחר שבת‪ ,‬שאלתי אותו‬ ‫כיצד אוכל השיג פמוטות‪" .‬אתן לך שם של‬ ‫ג'נטלמן בדבלין תגיד לו ששלחתי אותך"‪,‬‬ ‫אמר לי‪.‬‬ ‫ואכן ביום שלישי ניגשתי לחנותו‪ ,‬חנות‬ ‫קטנה במרכז‪ ,‬פתחתי את הדלת‪ .‬המראה‬ ‫שנגלה לעיני היה מפתיע כל אחד‪ .‬יהודי‬ ‫בעל זקן ארוך‪ ,‬חבוש כובע‪ ,‬מולו גמרא‪,‬‬ ‫ומשני צדיו נרות לכנסיה מעליהם צלב‪.‬‬ ‫היהודי הרים את עיניו מהגמרא הפתוחה‬ ‫ושם לב לתדהמתי‪" :‬אין מה לעשות צריכים‬ ‫פרנסה"‪ ,‬פלט ומיהר להביא לי זוג פמוטים‪.‬‬ ‫"אתה לא צריך לשלם לי"‪ ,‬אמר לי כשהוצאתי‬ ‫את הארנק מכיסי‪" .‬אם הרב שינפלד שלח‬ ‫אותך לכאן כבוד הוא לי לעזור לו"‪ .‬התעקש‬ ‫‪ ,‬לחנות שלו היו צמודים מקווה ומאפיה‬ ‫פרטית‪" .‬אתה מוזמן בכל עת"‪.‬‬ ‫נפרדנו בחום‪ .‬למחרת קבלתי משלוח של‬ ‫מאפים חמים‪.‬‬ ‫בדבלין פעל בית קפה‪ .‬בעל המקום שמע‬ ‫על הילדים בטירה ותרם ביצים טריות מידי‬ ‫בוקר‪ .‬בעצמו היה בא ומביא אותם‪ .‬הוא‬ ‫רק ביקש דבר אחד בתמורה שאשחק אתו‬ ‫שחמט‪...‬‬ ‫כיום אין קהילה יהודית בדבלין‪ ,‬אך טוב‬ ‫ליבם לא ימחה מלבותיהם של מאות ילדים‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫הרב פלס ואשתו גם הם עבדו בטירה עם‬ ‫אותם ילדים‪ .‬היום הם גרים בארץ‪" .‬הם‬ ‫היו ילדים מדהימים"‪ ,‬מספר פלס‪" .‬צפית‬ ‫להתפרצויות בכי‪ ,‬לביעותים וסיוטים אתם‬ ‫נצטרך להתמודד‪ ,‬מסתבר שבאותם ימים‬ ‫הילדים היו עסוקים בניסיון להבנות‪ ,‬ברצון‬ ‫להמשיך את השושלת שנגדעה‪ .‬ברור שהם‬ ‫סבלו אך הצוות מעולם לא מצא את עצמו‬ ‫במצב של אין אונים‪.‬‬ ‫הילדים שוחחו במספר שפות‪ ,‬הצלחנו‬ ‫להבין את כולם‪ .‬עסקנו במתן יחס אישי‬ ‫צמוד לכל אחד מהילדים‪ ,‬למדנו אותם‪,‬‬ ‫השקענו שעות בדאגה לכל פריט החל‬ ‫באוכל וכלה ברוחניות‪.‬‬ ‫במהלך אותם שבועות זכו הצוות להיות‬ ‫עדים לדרמות מרגשות עד דמעות‪.‬‬ ‫"לעולם לא אשכח את היום בו קיבלתי‬ ‫מכתב מאמם של האחיות ווזנר ניצולות‬ ‫אושוויץ‪ .‬הן הופרדו לפני שנים מהוריהם‬ ‫והנה מכתב מאמא שלהם שנותרה בחיים‬ ‫ולאחר חקירה ודרישה גילתה שהן נמצאות‬ ‫בטירה"‪ .‬כתבה גב' אפל בזיכרונותיה‪.‬‬ ‫"הזרועות שלי רועדות בתשוקה לחבק‬ ‫את בנותיי"‪ ,‬כך כתבה אמם‪ .‬ואז התחילה‬ ‫ההתרוצצות להשיג לבנות ויזה‪ .‬הקונסוליה‬ ‫בדבלין פעלה במהירות וסיפקה להם את‬ ‫הויזה‪ .‬הסוף מרגש עוד יותר ‪ -‬גם אביהם‬ ‫נותר בחיים‪ .‬והמשפחה כולה התאחדה בניו‬ ‫יורק"‪.‬‬ ‫בחורה נוספת שמעה מאחותה שהגיעה‬ ‫מקנדה‪ .‬כל בדל מידע‪ ,‬כל אות חיים‪ ,‬עוררה‬ ‫התרגשות בקרב כולנו‪.‬‬ ‫אותו ילד שאת גילו ניחשנו רק לפי שיני‬ ‫החלב שלו‪ ,‬מצא את אמו‪ .‬השמחה שאחזה‬ ‫אותנו כשבישרנו לאותו איש קטן שיש לו‬ ‫אמא לא תתואר לא בעט ולא במלים‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬ילד נוסף בן שמונה בלבד אך עם שכל‬ ‫חריף עד שכל הילדים בטירה כינו אותו "ר'‬ ‫חיים"‪ ,‬אמו‪ ,‬אחיו ואחיותיו נרצחו‪ ,‬אך אביו‬ ‫נשאר בחיים והם זכו להתאחד במנצ'סטר‪.‬‬ ‫בזכות מוחו החריף שמעו יצא לפניו עד‬ ‫היום נחשב לתלמיד חכם גדול בלונדון‪.‬‬ ‫וכך עברו הימים עמוסים בעבודה‪ .‬הילדים‬ ‫למדו לדבר אנגלית בזכותם של המורים‪.‬‬ ‫התפילות מלאי כוונה‪ ,‬ועדיין השאלה‪" :‬מה‬ ‫יהיה איתי?" ריצדה בחלל האוויר‪ .‬הילדים‬ ‫ידעו שהשהות בטירה היא ארעית‪.‬‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪29‬‬ ‫חייו ופועלו של הרב ד"ר סלומון שינפלד‬ ‫האמבולנסים היו מוכנים‪ ,‬בתוכם מטבח כשר‬ ‫מצויד באוכל רב‪ ,‬סידורים‪ ,‬תפילין ומכשור‬ ‫רפואי משוכלל‪ .‬הרב סלומון שינפלד העביר‬ ‫את האמבולנסים שארגן למספר צ'פלנים‬ ‫)אנשי דת( בצבא האמריקני‪" ,‬תרומה להצלת‬ ‫יהודי אירופה"‪ .‬ואכן אותם חיילים יהודים‬ ‫בשירות אמריקני נסעו איתם באירופה‬ ‫המדממת ויהודים רבים מצאו באמבולנס את‬ ‫התקווה האבודה‪.‬‬ ‫הרב שינפלד נרתם מיידית למשימה‪ .‬לא היה‬ ‫זמן לתכנן רק לפעול‪ .‬במהירות ארגן מאות‬ ‫ויזות‪ ,‬וצ'רטרים בתחבולות רבות הצליח להביא‬ ‫למקום מבטחים אלפי יהודים‪ ,‬משפחות על‬ ‫ילדיהן‪ .‬שיחד מכיסו הפרטי מאות פקידים‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 1928‬ל‪ 1939‬הצליח לשכנע הורים‬ ‫רבים בוינה לתת לו את ילדהם כדי שיקח‬ ‫אותם לבריטניה שם ידאג לתת להם חינוך‬ ‫חרדי ומחסה עד יעבור זעם‪.‬‬ ‫זה קרה ב‪ , 1944‬אך פועלו של הרב שינפלד‬ ‫החל הרבה לפני כן‪.‬‬ ‫ידיעותיו בתורה לצד מראהו המרשים‪ ,‬שכנעו‬ ‫הורים רבים‪ ,‬ולימים התברר עד כמה ברי מזל‬ ‫היו אותם ילדים שהצטרפו אליו לבריטניה‪.‬‬ ‫שם דאג להם למקום מגורים וללימודים‪.‬‬ ‫רבים מאותם ילדים לא פגשו שוב את בני‬ ‫משפחותיהם‪.‬‬ ‫הרב ד"ר סלומון שינפלד נולד בד' אדר תרע"ב‬ ‫ונפטר בד' אדר תשמ"ד‪ .‬אביו‪ ,‬ד"ר ויקטור‬ ‫שינפלד‪ ,‬גדל באנגליה‪ .‬בזמנו לא היו בתי ספר‬ ‫חרדים‪ ,‬ולכן אביו עלה לארץ לאחר מספר‬ ‫שנים בארץ חזרו לאנגליה ואביו פתח תיכון‬ ‫חרדי לבנים‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 15‬נשלח סלומון שינפלד הצעיר לישיבת‬ ‫טורנה בסלובודקה‪ ,‬שם למד עם רבי מכאל‬ ‫בער ויסמנדל‪ ,‬שהיה לדמות בעלת השפעה‬ ‫רבה בזמן מלחמת העולם השניה‪.‬‬ ‫שנתיים לאחר מכן חלה אביו ד"ר ויקטור‬ ‫סלומון ולאחר חדשיים נפטר‪ .‬למרות אבלו‬ ‫הכבד המשיך סלומון הצעיר ללמוד בישיבה‬ ‫שעברה מקום‪ ,‬הרב שמואל דוד אונגר‪ ,‬ראש‬ ‫הישיבה‪ ,‬השקיע רבות בתלמיד זה‪ .‬בד ובד עם‬ ‫לימודיו הוציא תואר דוקטור על לימוד רש"י‬ ‫באוניברסיטת קניגסבורג‪.‬‬ ‫בשנת תש"ג חזר ללונדון‪ ,‬ולקח על עצמו‬ ‫להמשיך את מה שאביו התחיל‪ ,‬לנהל תיכון‬ ‫חרדי לבנים‪ .‬הוא הקים חמישה מהם‪ .‬ולאחר‬ ‫מכן גם בתי ספר יסודיים‪.‬‬ ‫בימים אלה החלו להגיע השמועות על‬ ‫האנטישמיות שמתפשטת באירופה‪ .‬רבני‬ ‫בריטניה התאספו לכנס שם החליטו שעליהם‬ ‫לפעול להצלת יהודי אירופה לפני שיהיה‬ ‫מאוחר מדי‪.‬‬ ‫גב' הנדלר הגיעה לביקור בטירה כשבפיה‬ ‫הבשורה‪" :‬ישנם מסמכים ל‪ 25-‬ילדים‬ ‫לעלות לארץ ישראל‪ ,‬שם כבר מחכים‬ ‫להם"‪ ,‬היא נשלחה להכין את הילדים כאן‪.‬‬ ‫אדון באום ואשתו מממנים את הוצאות‬ ‫הטיסה לפריז ומשם הם יצאו באוניה לארץ‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫כל אותם ילדים שהיום הם כבר סבים לנכדים‪,‬‬ ‫מספרים בהתפעלות כיצד כל אחד מהם‬ ‫הרגיש כבן יחיד‪ ,‬ובמשך השנים בכל הזדמנות‬ ‫בה פגשו אותו נדהמו מזיכרונו‪ ,‬הוא זכר את‬ ‫שמו של כל אחד מהם‪" .‬הרב שינפלד ידע‬ ‫לשבת אתנו‪ ,‬להרעיף חום ואהבה הוא היה שר‬ ‫לנו שירי ילדים אהובים"‪ ,‬כך הם מספרים‪.‬‬ ‫המלחמה התחילה‪ ,‬אז כבר היה קשה להעביר‬ ‫יהודים‪ .‬הרב שינפלד הצליח להעביר מספר‬ ‫מועט מאד של יהודים‪ .‬כל הדרכים נסגרו‪.‬‬ ‫בכל אותן שנים בהן אירופה נסגרה‪ ,‬השקיע‬ ‫הרב שינפלד את כוחו בילדים שהיו זקוקים לו‪,‬‬ ‫דאג למחסורם וניהל את בתי ספרו ביד רמה‪.‬‬ ‫אנשי הקהילה היהודית בלונדון נרתמו ועזרו‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫ואז הגיע היום בו השמועות התאמתו‪ ,‬סיפורי‬ ‫אימה על שהתחולל על אדמת אירופה הגיעו‬ ‫לאזניו‪ .‬מחנות ההשמדה‪ ,‬הרג המונים‪ ,‬הרב‬ ‫שינפלד ידע שחייבים לפעול ביתר שאת‪ .‬ואז‬ ‫שלח את האמבולנסים שעיצב בעצמו עם‬ ‫הצבא‪.‬‬ ‫בעצמו יצא לאירופה וחיפש ילדים שניצלו‪,‬‬ ‫ללא לאות טייל בין משפחות פולניות שברוב‬ ‫השמועה פשטה במהירות‪ ,‬והקבוצה‬ ‫הראשונה התכוננה לצאת לדרך‪.‬‬ ‫ואז הגיע היום‪ ,‬אותו זוכרים בבירור הר'‬ ‫ישראל כהן ואשתו‪ ,‬וכמובן אולגה אפל‬ ‫שהיטיבה לתאר‪.:‬‬ ‫"אני מביטה אחורנית ל‪ 24-‬בינואר ‪,1949‬‬ ‫אותו בוקר סגרירי עם קרני שמש שהצליחו‬ ‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב‬ ‫טובם החביאו ילדי יהודים‪ ,‬רבים מהם לא‬ ‫ידעו את שמם האמיתי של אותם ילדים‪ .‬וכך‪,‬‬ ‫בנעימות לשונו‪ ,‬הצליח לאסוף מאות ילדים‬ ‫יהודים ממקום מחבואם‪ .‬הוא שיחד אנשים‬ ‫רבים‪ ,‬עם כסף ותכשיטים‪ ,‬והצליח להעביר‬ ‫באוניות רבים מהילדים למקום מבטחים‪.‬‬ ‫הצבא המשחרר דרש מהרב שינפלד ללבוש‬ ‫מדים כשהוא מסתובב איתם ברחבי אירופה‪.‬‬ ‫ואכן הרב שינפלד במדים צבאיים וכובע צבאי‬ ‫המשיך בפעילותו‪ .‬פעם אחת כשיצא עם‬ ‫החיילים סטה מהמסלול כיון שמיהר לפגישה‬ ‫חשובה בנוגע להצלת יהודים‪ .‬נקלעו החיילים‬ ‫למארב אש כולם נהרגו‪ ,‬בעיתונים דיווחו‬ ‫שהרב שינפלד מצא את מותו‪ .‬כיוון ששמו‬ ‫הופיע ברשימת החיילים‪.‬‬ ‫הרב שינפלד חזר לאנגליה‪ ,‬ממשיך לטפל בכל‬ ‫אותם ניצולים‪ ,‬ביניהם המשלוח האחרון של‬ ‫הילדים אותם העביר מצ'כסלובקיה‪ ,‬ניצולי‬ ‫טירת קלונין‪ .‬תוך כדי שהוא ממשיך לפתח את‬ ‫החינוך החרדי ברחבי בריטניה‪.‬‬ ‫גם לאחר שבץ שתקף אותו המשיך בפעילותו‪,‬‬ ‫וחיבר מספר ספרים‪ ,‬והוציא לאור סידור עם‬ ‫פירושים‪.‬‬ ‫הוא השיב את נשמתו לבוראו ביום הולדתו‬ ‫ה‪.72 -‬‬ ‫גם לאחר פטירתו מורשתו ממשיכה‪.‬‬ ‫בסטמפורד היל פועל בית אבות גדול על שמו‪,‬‬ ‫שם מעניקים בית חם ואוהב לזקנים וחולים‪.‬‬ ‫זכרו מונצח בבתי הספר שהקים ובית כנסת‬ ‫בה מתפללים עד היום אנשי הקהילה‪ .‬ומעל‬ ‫הכל‪ ,‬הילדים הנכדים הנינים של אלפי היהודים‬ ‫שהציל וזכרו של המנהיג היהודי בלבם‪.‬‬ ‫כולם מזכירים אותו בנשימה אחת עם המושג‬ ‫'עניו'‪ .‬מעולם לא החשיב את עצמו והדגיש‬ ‫שכל מעשיו הם עבודת הבורא בלבד‪ .‬כששאלו‬ ‫אותו כמה נפשות הציל? הוא ענה‪:‬‬ ‫"וכמה נפשות לא הצלתי"?‬ ‫לפלס דרך‪ .‬כשליווינו קבוצת ילדים לשדה‬ ‫התעופה‪ .‬המטוס כבר חיכה להם‪ .‬הילדים‬ ‫החזיקו בידיהם הקטנות את האוכל הארוז‬ ‫שהכנו להם‪ .‬יהודית לואי החזיקה בחזקה‬ ‫את בובתה‪ .‬ודוב את ספריו‪ .‬מספר נשות‬ ‫דבלין היקרות ועוד אנשים יקרים מדבלין‬ ‫גם הם באו להגיד שלום לקבוצה הראשונה‬ ‫של ילדים שעזבו בדרכה לארץ ישראל‪ .‬הרב‬ ‫שינפלד לחץ את ידיהם של כל הילדים‪,‬‬ ‫נדהמנו מכך שהוא ידע את שמו של כל‬ ‫אחד מהם‪ .‬הוא ברך כל אחד מהם אישית‪.‬‬ ‫ובעוד הילדים עולים על המטוס יכולתי‬ ‫לשמוע את השאלה ששאלו אותי מאות‬ ‫פעמים‪" :‬גב' אפל‪ ,‬מה יהיה איתי?"‬ ‫קבוצה נוספת של ילדים אמורה לצאת‬ ‫ימים ספורים לאחר מכן לארץ ישראל‪ .‬חלק‬ ‫מהילדים שזכו למצוא את משפחותיהם‬ ‫התאחדו איתן באשר הן‪ .‬הבחורים שמצאו‬ ‫עבודה חלקית בדבלין‪ ,‬חלקם התקבלו‬ ‫ללימודים בבתי ספר חרדים בלונדון ואת‬ ‫חלקם סידרנו ללמוד מקצוע‪ .‬עזבנו את‬ ‫הטירה שהתרוקנה מיושביה‪ ,‬כל הילדים‬ ‫סודרו‪ .‬לקחנו איתנו בת אחת שתגור אתנו"‬ ‫מספרת טרודי כהן‪.‬‬ ‫"זמן קצר לאחר מכן אותה בת מצאה את‬ ‫אמה והן התאחדו"‪ .‬ידענו ימים יפים בטירה‪,‬‬ ‫הרגשנו סיפוק שאותם ילדים שרובם באו‬ ‫מבתים חרדים קיבלו יידישקייט וחינוך‬ ‫חרדי במקום‪.‬‬ ‫זמן רב חלף מאז‪ ,‬לפני מספר שנים ג'ודי‬ ‫קפלן בתו של הרב לביא שרכש את הטירה‪,‬‬ ‫החליטה לתרום ספר תורה‪ .‬הכנסת ספר‬ ‫התורה עוררה זיכרונות והולידה את רעיון‬ ‫הכנס‪ .‬הזמנות נשלחו לכל ילדי טירת קלונין‬ ‫ולאנשי הצוות‪.‬‬ ‫"אחוזי התלהבות ארזנו מזוודה"‪ ,‬מספר הר'‬ ‫ישראל כהן‪.‬‬ ‫שבת אחת התארחנו‬ ‫בעיר דבלין‪ ,‬הילדים‬ ‫חולקו בין משפחות‪.‬‬ ‫התפללנו בבית‬ ‫הכנסת במקום‪.‬‬ ‫ואז עלה ילד אחד‬ ‫קטן לפני מעריב‬ ‫והחל לדרוש‪ .‬עמדנו‬ ‫המומים מרמת‬ ‫ידיעותיו של הילד‪.‬‬ ‫והוא יתום ניצול‬ ‫מחנות‪ ,‬עמד שם‬ ‫בעיניים זוהרות‪ ,‬דרש‬ ‫ותיבל דבריו בפסוקים‬ ‫עד שלא נותר לנו‬ ‫אלא למלמל‪:‬‬ ‫"אשרי יולדתו‪"...‬‬ ‫גם אני כבר לא אותו מלמד צעיר שהייתי‬ ‫שם‪ .‬חלקם הגיעו מארה"ב‪ .‬לאחר‬ ‫ההתרגשות הראשונית התמקמנו בחדרים‪,‬‬ ‫בערב אמורה להתקיים הכנסת ספר תורה‪.‬‬ ‫"היית צריכה לראות אותם רוקדים"‪,‬‬ ‫מספרת טרודי ששימשה כאחות בטירה‪.‬‬ ‫חבל של זיכרונות כרך את כולם ביחד‪ .‬אושר‬ ‫של אנשים שבנו עתיד לפת אותם‪ .‬ואנחנו‪,‬‬ ‫הנשים מהצד‪ ,‬נזכרנו בדברים הקטנים כמו‬ ‫הלביבות שיצאו מתוקות מדי בחנוכה‪ ,‬כמו‬ ‫השן הראשונה שנפלה לאברהם דב הקטן‪.‬‬ ‫תמונות של נכדים ונכדות החליפו ידיים‪.‬‬ ‫עוד סוף שבוע שלם לפנינו להעלות את‬ ‫זכרונות העבר‪.‬‬ ‫"הגענו ללונדון לאחר טיסה נעימה‪ ,‬היינו‬ ‫אמורים לבלות סוף שבוע ביחד בבית‬ ‫הארחה בסטמפורד היל‪ .‬חיכינו בציפייה‬ ‫לפגוש את כולם‪ .‬במשך השנים שמרנו על‬ ‫קשר‪ .‬מפעם לפעם קבלתי טלפון מרחבי‬ ‫העולם‪ ,‬טלפונים שדרשו בשלומנו‪ .‬ואז‬ ‫הם צעדו פנימה חיים הילץ ‪,‬מאיר שטערן‪,‬‬ ‫יצחק רייזמן‪ ,‬חיים ליס‪ ,‬חיים אייזן ומאטיל‪,‬‬ ‫ושייניד ושמעון קליין‪ ,‬ונשותיהם ומאטיל‬ ‫ושינדי ובעליהם והם כבר לא ילדים כפי‬ ‫שזכרתי אותם‪ ,‬הם כבר סבים וסבתות‪ .‬והם‬ ‫המשיכו לזרום פנימה‪.‬‬ ‫אווה רובינשטיין‪ ,‬אחת הילדות ששהתה‬ ‫בטירה‪ ,‬נישאה לבחור ממקסיקו שלא עבר‬ ‫את השואה ויחד הקימו משפחה לתפארת‪.‬‬ ‫והנה וולטר שידוע כאחד הארכיטקטים‬ ‫הגדולים בלונדון‪ ,‬והנה חיים שהצליח מאד‬ ‫בעסקיו‪ .‬והנה נעמה שנישאה לאברך חשוב‪.‬‬ ‫ניסיתי לבלוע הכל בעיניים‪ .‬זיהיתי אותם‬ ‫לפי החיוך‪ ,‬לפי ההבעות‪.‬‬ ‫"אני אסירת תודה לכם‪ .‬הזיכרונות שלי‬ ‫מעורפלים כיון שהגעתי לשם הישר‬ ‫ממחנות ההשמדה‪ .‬אבל מספר תמונות‬ ‫לא ימחו מראשי‪ .‬השטח הענק של הטירה‬ ‫בהם התרוצצנו במעגלים‪ ,‬את הבגדים‬ ‫אני מעלעלת בחוברת שהוציאו לאחר הכנס‬ ‫שם העלו על כתב את תודתם‪.‬‬ ‫היפים שנתנו לנו‪ ,‬את מסיבת החנוכה‪ .‬את‬ ‫המדריכה בלונקה שאמרה אתנו מידי ערב‬ ‫קריאת שמע‪ .‬ואת ג'ודי מלמדת אותנו‬ ‫חומש ואנגלית"‪.‬‬ ‫אולגה גרוסמן‪ ,‬תאומה ששרדה את מנגלה‬ ‫ימ"ש‪:‬‬ ‫"הנכד שלי שאל אותי מה פשר המספרים‬ ‫הירוקים שחרותים על זרועי?" ובלי‬ ‫להתבלבל עניתי לו "דוד‪ ,‬כשתהיה מבוגר‬ ‫מספיק תדע עד כמה סבתא אולגה וסבא‬ ‫רפאל היו אמיצים כדי להמשיך לחיות למען‬ ‫הדור הבא"‪ ,‬כתבה ובעיני דמיוני ראיתי את‬ ‫אולגה הקטנה מתרוצצת במטבח מבקשת‬ ‫עוד עוגיה‪.‬‬ ‫"לעולם אזכור את טירת קלונין כטירה‬ ‫אמיתית‪ .‬שם למדנו לשחק כילדים‪ .‬לקח‬ ‫לנו זמן להבין שמחבואים זה משחק ולא‬ ‫נסיון להתחבא מהגרמנים ימ"ש‪ ,‬שם ישבנו‬ ‫במשך שעות וגמענו בצמא את לימודי‬ ‫היהדות‪ ,‬דבר שנבצר מאיתנו במשך שנים‪.‬‬ ‫ב‪ 1979-‬אני ובעלי רפאל‪ ,‬גם הוא ניצול‬ ‫אושוויץ‪ ,‬באנו לבקר את הרב שינפלד‪.‬‬ ‫להפתעתי הוא זיהה אותי מיד‪" .‬שלום‬ ‫ילדתי‪ ,‬את אולגה‪ ,‬העיניים שלך תמיד‬ ‫דיברו"‪ ,‬ואז רשם בספרו את שמי החדש‬ ‫ותאריך ביקורי‪ .‬והביע את התפעלותו‬ ‫מהשידוך‪.‬‬ ‫"הרב שינפלד אני רוצה שתדע שהית כמו‬ ‫אבא בשבילנו"‪ ,‬כך אמרתי לו‪ .‬והוא ענה לי‪:‬‬ ‫"לא ‪ ,‬לא הייתי אבא‪ ,‬רק שליחו של‬ ‫הקב"ה"‪.‬‬ ‫החוברת מלאה במילות תודה‪ ,‬אך דבריה‬ ‫של טרודי מחזירות אותי לאותו כנס‪.‬‬ ‫"לפני שנלך לאכול את הסעודה מן הראוי‬ ‫שנעלה לקברו של הרב שיינפלד‪ ,‬שאחראי‬ ‫להמצאותינו כאן היום"‪ ,‬הקריאה שנזרקה‬ ‫לחלל הובילה את כל משתתפי הכנס‬ ‫אל בית הקברות שם נמצא קברו של הר'‬ ‫שינפלד ז"ל‪.‬‬ ‫ושם הם עמדו ניצולי הטירה ובני‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬לצדם אנשי הצוות‪ ,‬סביב‬ ‫קברו של אדם נאצל שדורות חייבים לו‬ ‫את קיומם‪ ,‬אוויר צונן חדר תחת מעטה‬ ‫המעילים‪ ,‬כוכבים נצנצו מבעד לערפל‬ ‫שאפף את שמי הלילה של לונדון‪ .‬פרקי‬ ‫תהילים נקראו בזה אחר זה ולרגע נשמעו‬ ‫כקולם של ילדים שקבלו מענה לשאלתם‪:‬‬ ‫"מה יהיה איתי?" ‬ ‫תמוז ‪ -‬מנחם אב ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬ ‫‪31‬‬ ‫נוסעים בחברה טובה‬ ‫לא מתפשרים על תחזוקה‬ ‫כשאתם שוכרים רכב מ‪ AVIS-‬אתם נוסעים עם הטובים ביותר‬ ‫‪ AVIS‬מעניקה לכם שירות מהיר‪ ,‬יעיל ומקצועי‬ ‫ומעמידה לרשותכם צי גדול של כלי רכב חדישים ומתוחזקים ברמה גבוהה‬ ‫אז בפעם הבאה שתרצו לנסוע‪ ,‬פשוט היכנסו לסניף ‪ AVIS‬וצאו לדרך‬ ‫‪972-3-6170000‬‬ ‫מחיר מיוחד לרבני וקהילות אירופה בהזמנה דרך נציג מרכז רבני אירופה‬ ‫‪972-2-6535949‬‬ ‫פרטים בטלפון‪:‬‬ ‫פרטים‬ ‫בטלפון‪+32.2.808.2753 :‬‬