1. No category

‫ב"ה‪ ,‬אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ 2011‬׀ גליון מס' ‪48‬‬
‫מחיר‪ :‬אירופה‪ € 1.5 :‬אנגליה‪ £ 1.1 :‬ישראל‪₪ 6.00 :‬‬
‫
‬
‫‪Journal for European Rabbis‬‬
‫הרבנים‬
‫"כבשו" את‬
‫הפרלמנט‬
‫רשמי הוד מאירועי "כינוס העשור"‬
‫לייסוד מרכז רבני אירופה ובמרכזו מעמד‬
‫קידוש השם בישיבה מיוחדת שהתקיימה בפרלמנט‬
‫האירופי בבריסל ובה הוצגה בגאון עמדת היהדות המחייבת‬
‫שחיטה כשרה כדת וכדין • דיווחים ותמונות בעמוד ‪10‬‬
‫""! " ‪2<+7‬‬
‫ ""!‬
‫"‬
‫מרכז רבני אירופה‬
‫מברך את מאות רבני‬
‫קהילות‪-‬הקודש באירופה‬
‫ואת כל בית ישראל‬
‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬
‫קרואטיה‬
‫תמונת מצב של כ‪ 10-‬קהילות יהודיות‬
‫קטנות‪ ,‬הגדולה שבהן בזגרב‪ ,‬שרידים‬
‫לקהילות גדולות ומשגשגות מן העבר‪.‬‬
‫הרב כותל דדון ושליח חב"ד הרב פנחס‬
‫זקלס חושפים את סודה של מהפכה‬
‫יהודית בדרכי נועם‬
‫הקונסול היהודי של פולין‬
‫זאב ברן‪ ,‬ידידו האישי והקרוב של נשיא‬
‫פולין‪ ,‬מנהל גם את הקשרים הענפים‬
‫בין ישראל לפולין‪ .‬בעשייה שקטה ובלי‬
‫צלצולי פעמונים חתום ברן על עזרה‬
‫לארגונים יהודיים הפעילים בפולין כמו‬
‫"ערכים" והכנסת אורחים בליז'ענסק‪.‬‬
‫בתוכן‬
‫‪20‬‬
‫דבר המערכת‬
‫פרס לספרות תורנית ׀ הגר"י קלמנסון‬
‫מצרפת והגרמ"ט וייסברגר מבודפשט‬
‫נבחרו כמקבלי פרס המפעל האירופאי‬
‫לספרות תורנית ה'תשע"א ‪ -‬יוסף להב‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪33‬‬
‫לולי הקב"ה עוזרו‬
‫סיפר פעם הגה"ק בעל ה"שפע חיים" מקלויזנבורג זצ"ל על יהודי ירא‬
‫ושלם‪ ,‬בעל בעמיו‪ ,‬שהיו לו הקפדות רבות בכל הקשור לפסח‪ .‬וכידוע‬
‫בשם האר"י ז"ל שהנזהר ממשהו חמץ מובטח לו שלא יחטא כל השנה‪.‬‬
‫לא היתה חומרה אחת שאיש זה לא אימץ לעצמו כדי להבטיח ש"משהו‬
‫חמץ" לא יהיה ברשותו בחג‪.‬‬
‫מעמד כתיבת ס"ת ׀ מעמד היסטורי מרגש‬
‫בטקס תחילת כתיבת ספר תורה באולם‬
‫מליאת הפרלמנט האירופי בבריסל ‪ -‬מ‪ .‬ימיני‬
‫החל מחודש טבת ידעו בני ביתו של אותו יהודי‪ ,‬כי כל מעייניו נתונים‬
‫בחג הפסח הממשמש ובא‪ .‬חומרות על גבי חומרות ושלל הידורים‬
‫שנהג האיש מחמת זהירותו חייבו את בני הבית להתארגן מבעוד‬
‫מועד ולהבטיח שהבית כולו על מטלטליו יהיה צח ונקי מכל שמץ של‬
‫מחמצת‪ .‬חדר שהוכרז על ידו כ"כשר לפסח" איש לא הורשה להכנס‬
‫אליו‪ .‬והיהודי שלקח את העניין כפרוייקט אישי לא פיזר סמכויות‪ ,‬אלא‬
‫עמל ויגע בעצמו לבדוק כל כלי וכלי‪ ,‬וכל מזון שבושל ונאפה עבר את‬
‫שבט ביקורתו‪.‬‬
‫קונסול כבוד ׀ סיפורו של ילד יהודי‬
‫נרדף בגולת פולין שהפך להיות‬
‫ידידו האישי ומקורבו של נשיא פולין‪.‬‬
‫ראיון מרתק ‪ -‬פינחס טירנואר‬
‫סמיכת חכמים ׀ ששה רבנים חדשים‬
‫הוסמכו לכהן בקהילות יהודיות בברלין‪.‬‬
‫הרבנים הם בוגרי הישיבה בברלין שהקים‬
‫הרב יהודה אליקים טייכטל ‪ -‬מרדכי ימיני‬
‫‪37‬‬
‫אפשר לתאר כיצד הכל היה בוהק ונקי בליל התקדש החג‪ ,‬עת הסבו בני‬
‫המשפחה אל שולחן הסדר‪ .‬האיש שחש כי עמד בהצלחה במשימתו‪,‬‬
‫הסב בראש השולחן בתחושה של שביעות רצון‪ .‬והנה בהגיע 'שלחן עורך'‬
‫מגישים בפניו צלחת מרק‪ ,‬ולפתע פני האיש חוורו כסיד‪ .‬שוד ושבר!‬
‫הוא מבחין לא פחות ולא יותר בגרגר חיטה השט לו בתוך הצלחת‪.‬‬
‫לגעת בהיסטוריה ׀ ראש השנה תש"ד‪.‬‬
‫המזכרת המרטיטה ממחזור שהתפילות‬
‫בו נכתבו על שקית מלט ע"י החזן במחנה‬
‫הכפייה וולפסברג שבגרמניה ‪ -‬שרה פכטר‬
‫נקל לשער את המבוכה הרבה שהוחלפה במהומה רבתי‪ .‬ושאלת‬
‫השאלות שנזרקה לחלל‪ :‬הכיצד ארע‪ ,‬אחרי כל ההידורים והחומרות‪,‬‬
‫שגרגר חיטא מצא את דרכו לסיר המרק שהיה כשר לפסח למהדרין‬
‫מן המהדרין? שלח היהודי את השאלה לבית הדין‪ .‬השיבו לו כי ייתכן‬
‫שבשעה שהסיר שנשטף עמד להתייבש‪ ,‬חלף עוף השמים ושחרר מפיו‬
‫את החיטה ובדיוק הגרגר עף ונחת בתוך הסיר‪.‬‬
‫שוב שלח היהודי ושאל‪ :‬הכיצד ייתכן שאחרי כל מאמציו והקפדותיו‬
‫להדר באיסור בל יראה ובל ימצא‪ ,‬יצאה תקלה חמורה שכזו דווקא בביתו?‬
‫והרי כל כוונתו היתה לשם שמים‪ .‬וכך השיבוהו‪ :‬נכון‪ ,‬שבועות ארוכים‬
‫עמלת למרק את ביתך ממשהו חמץ‪ ,‬אך האם העלית על דעתך כי מעבר‬
‫למאמציך זקוק הנך גם לסייעתא דשמיא או שמא סמכת על יכולתך‬
‫גרידא? מן השמים רמזו לך כי אם ה' לא ישמור‪ ...‬שוא שקד שומר‪.‬‬
‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬
‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬
‫‪TEL: +32.2.808.2753, Fax: +32.2.791.9259‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫סניף ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬
‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬
‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬
‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬
‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬
‫הגהה‪ :‬מוטי ריזל‬
‫עימוד ועיצוב‪y.w. designgraphic :‬‬
‫‪Made possible by the‬‬
‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬
‫ש‪ .‬הימל‪.‬‬
‫חודש אלול ועשרת ימי תשובה‪ ,‬הינם ימים של חשבון נפש ומירוק‬
‫עוונות‪ .‬מטבע הדברים רבני קהילות ומנהיגים רוחניים עושים‬
‫'שעות נוספות' במטרה לעורר לבבות ישראל לתשובה‬
‫ולקרבם לאביהם שבשמים‪ .‬ההשתדלות והמאמצים‬
‫לערוך כינוסים ולשאת דברי כיבושין המה צעדים‬
‫חיוניים ומועילים‪ ,‬אך יש לזכור כי בן‪-‬אנוש‬
‫הינו מוגבל ביכולותיו ועליו להתפלל‬
‫ולבקש שיזכה לסייעתא דשמיא גם‬
‫כאשר כוונותיו ומטרותיו לשם‬
‫שמים ולצרכי הרבים‪.‬‬
‫תכלה שנה וקללותיה‪,‬‬
‫תחל שנה וברכותיה‪.‬‬
‫כתיבה וחתימה טובה‬
‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה‬
‫באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬
‫‪2‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫מהותה‬
‫של רבנות‬
‫הגאון רבי יצחק ניאזוב שליט"א‬
‫רבה של הקהילה הספרדית בווינה‬
‫וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫תפקיד רב‪-‬תחומי‬
‫בשונה מכל תפקיד אחר בעולם‪ ,‬רופא‬
‫למשל‪ ,‬שסגנון העבודה שלו קבוע‪ ,‬או‬
‫מורה למתמטיקה באוניברסיטה – ולהבדיל‬
‫אפילו כלי קודש כמו ר"מ בישיבה‪ ,‬מוהל‪,‬‬
‫או שוחט‪ ,‬כל אלה קמים בבוקר ויודעים‬
‫פחות או יותר את מסלול עבודתם הקבוע‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬רב קהילה‪ ,‬כשתשאל מה תפקידו‬
‫המוגדר כרב? תהיה התשובה תפקיד הכי‬
‫לא מוגדר‪.‬‬
‫כרבני קהילות אנו עדים לכך שפתאום‪ ,‬ללא‬
‫התראה מוקדמת‪ ,‬מוצאים אנו את עצמנו‬
‫רצים לבקר איזה ידיד שנפל למשכב ל"ע‬
‫וצריכים לבקרו‪ .‬או פתאום איזה זוג במשבר‬
‫שחייבים לרוץ ולהשכין שלום בית ביניהם‪.‬‬
‫וכהנה רבות‪ ,‬וכל זה מבלי לדעת יום קודם‬
‫את אשר מצפה לך ליום המחרת‪.‬‬
‫ועם כל זה‪ ,‬אם נשאל מהו תפקידו העיקרי‬
‫והאמיתי של הרב ? תהיה התשובה "תורה"!‬
‫ועוד פעם "תורה" ועוד פעם "תורה"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫רב שלא "עוסק" בתורה‪ ,‬לא שייך שישפיע‬
‫על הזולת‪ ,‬שכן הכל נעשה אצלו "מצוות‬
‫אנשים מלומדה" והכל בקרירות‪ ,‬ולכן לא‬
‫שייך שישפיע כך על יהודי אחר‪ .‬לפעמים‬
‫ה"פלפולים" של הרב ליהודי שלא "מבין"‪,‬‬
‫אין זה עושה אותך לרב "שלו"‪ ,‬ודווקא‬
‫מתי שהרב 'יורד רמה' לשבת עם יהודי זה‬
‫וללמוד עמו ברמה שלו‪ ,‬אז יחוש היהודי‬
‫השני שזה הרב שלו‪...‬‬
‫והמעבר ה"חד" הזה מלימוד שאני לומד‬
‫עם עצמי לפי ה"רמה" שלי ופתאום לרדת‬
‫רמה‪...‬וללמוד עם מישהו עד לאותיות‬
‫א‪-‬ב ממש זה משהו ששוחק‪ .‬אך כאמור‬
‫לעיל הרב חייב להיות ערוך נפשית גם‬
‫למצבים כאלו כי התפקיד המוגדר שלו הוא‬
‫ש"התפקיד לא מוגדר"‪.‬‬
‫לרכוש את אמון העם‬
‫כתב הרלב"ג )תועליות הרלב"ג פרשת כי‬
‫תשא( וז"ל‪ :‬האדם כשיראה כוונת הרשעים‬
‫לעשות רע וידע שאם יוכיחם על זה לא‬
‫יקבלו ממנו הנה ראוי שיראה להם שהוא‬
‫רבני קהילות אנו עדים לכך‬
‫שפתאום‪ ,‬ללא התראה‬
‫מוקדמת‪ ,‬מוצאים אנו את‬
‫עצמנו רצים לבקר איזה ידיד‬
‫שנפל למשכב ל"ע וצריכים‬
‫לבקרו‪ .‬או פתאום איזה‬
‫זוג במשבר שחייבים לרוץ‬
‫ולהשכין שלום בית ביניהם‪.‬‬
‫וכהנה רבות‪ ,‬וכל זה מבלי‬
‫לדעת יום קודם את אשר‬
‫מצפה לך ליום המחרת‪ .‬ועם‬
‫כל זה‪ ,‬אם נשאל מהו תפקידו‬
‫העיקרי והאמיתי של הרב?‬
‫תהיה התשובה "תורה"!‬
‫ועוד פעם "תורה" ועוד פעם‬
‫"תורה"‪ .‬רב שלא "עוסק"‬
‫בתורה‪ ,‬לא שייך שישפיע כך‬
‫על יהודי אחר‬
‫מסכים עימהם‪ .‬ואז יוכל להתחכם למנוע‬
‫הרע ההוא בכל פנים שאפשר‪ ,‬כי הם‬
‫יבטחו בו‪ ,‬ויחשבו שהוא מסכים עימהם‬
‫וזה מהתחבולות הטובות שיעשו האנשים‬
‫למנוע הרע מאוהביהם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫היינו לפעמים אם הרב לא יורד לראש של‬
‫העם ‪ -‬כמובן כשזה לא נגד את ההלכה‬
‫ אזי הוא חוטא לאמת‪ .‬ואתן דוגמא‪:‬‬‫בקהילתנו הנהגנו מנהג אשר לפני כל ראש‬
‫השנה מתארגן איזה "תיאטרון" בקהילה‬
‫שהיא ברובה מסורתית ולא חרדית‪ ,‬ואמנם‬
‫ש"בתיאטרון" זה )שלשמו באים שחקנים‬
‫מהארץ( מחדירים איזה מסר שהוא "חינוכי"‪,‬‬
‫אך לאדם "חרדי" אין זה התיאטרון שאליו‬
‫ישאף‪ ,‬ואעפ"כ בזכות זה אנו מכניסים דברי‬
‫תורה לקראת החג‪.‬‬
‫אצלנו בקהילה יש מנהג שאנשים ביום‬
‫הכיפורים לקראת צאת הצום מתאספים‬
‫וממלאים את בית הכנסת‪ .‬ושאלתי פעם‬
‫את האנשים מה לכם כי נתאספתם דווקא‬
‫לקראת הסוף? וענו לי מה זאת אומרת?‬
‫הרי באנו לשמוע קול שופר‪ ...‬וטרחתי‬
‫להסביר להם שהתקיעה היותר חשובה‬
‫להם לבריאותם ולפרנסתם ולכל הדברים‬
‫הטובים הצריכים להם היא בראש השנה‬
‫ולשם אין הם רצים בהמוניהם‪ ,‬אבל לתקיעה‬
‫שמבשרת בסה"כ שהצום נסתיים כבר ב"ה‪,‬‬
‫לזה הם רצים בהמוניהם‪ .‬ולכן‪ ,‬באמצעות‬
‫התיאטרון אנחנו מצליחים לעורר את‬
‫החשיבה שלהם תוך דגש על העיקר והטפל‬
‫במהות החג‪ ,‬וב"ה יותר ויותר אנשים מבינים‬
‫את חשיבות "תקיעת שופר" בראש השנה‬
‫ופוק חזי מאי עמא דבר‪...‬‬
‫יגעת ומצאת תאמין‬
‫כבר ‪ 10‬שנים שהנני מכהן בקהילה בווינה‪,‬‬
‫ומיום בואי היה המנהג בחג הסוכות‬
‫בהתקדש החג לאחר תפילת ערבית נכנסים‬
‫כל הקהילה לסוכה לשמוע קידוש מהרב‬
‫טועמים "מזונות" ומברכים על זה "לישב‬
‫בסוכה" והולכים לבתיהם‪ .‬ובעירנו אין לכל‬
‫אחד ואחד אפשרות לעשות סוכה ולכן‬
‫כביכול היו יוצאים ידי חובת סוכה בזה שהיו‬
‫טועמים בסוכת בית הכנסת חתיכת עוגה‪,‬‬
‫עד שעוררנו את הציבור לכך שלא מספיק‬
‫בכך וקודם כל הרחבנו את הסוכה הציבורית‬
‫ולא לחינם זכתה לשם "הסוכה הגדולה‬
‫באירופה" ואמרנו להם אין באפשרותכם‬
‫לעשות סוכה פרטית הרי שאנו מזמינים‬
‫אתכם‪ .‬בתחילה היינו שתים‪-‬שלוש‬
‫משפחות בסוכה והיום כל משפחה מביאה‬
‫את האוכל שלה וכבר הסוכה מלאה במאות‬
‫יהודים כ"י‪.‬‬
‫וזה בזכות שהיתה שירה וזמרה וריקודים‬
‫בסוכה דבר שיצר אווירה בסוכה שכאן‬
‫ממלאים את המצברים למשך השנה‬
‫כולה‪...‬‬
‫הרי לך שאם משקיעים רואים גם תוצאות‪.‬‬
‫ודבר שהיה נראה קשה בהתחלה ולא‬
‫מציאותי ליישום‪ ,‬הפך עם השנים להיות‬
‫חלק בלתי נפרד מהווי הקהילה‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪3‬‬
‫קרואטיה‬
‫יהדות בדרכי נועם‬
‫בקרואטיה קיימות כעשר קהילות‪ .‬אולם‬
‫קהילות אלו הן ברובן קטנות מאוד ומונות‬
‫בין ‪ 15‬ועד ‪ 100‬איש‪ .‬קהילות אלו הן‬
‫שרידיהן העגומים של הקהילות הרבות‬
‫והגדולות ששגשגו בעבר‪ .‬הקהילה הגדולה‬
‫והמרכזית נמצאת בזגרב ומונה מעל ‪1,000‬‬
‫איש‪.‬‬
‫שוחחנו עם מספר גורמים בקהילה המתחדשת‬
‫– קהילת "בית ישראל" ‪ -‬ובראשם עם רב‬
‫הקהילה הרב כותל דדון שליט"א ושליח חב"ד‬
‫המקומי הרב פנחס זקלס שליט"א וביקשנו‬
‫לעמוד על סודה של המהפכה היהודית‪.‬‬
‫מאז השואה ועד לבואו של הרב דדון בשנת‬
‫תשנ"ח לא היה רב בקרואטיה‪ .‬הרב דדון‬
‫הוא בוגר בית המדרש לרבנים של הרב קצין‬
‫‪4‬‬
‫הידוע כ"מדרש הספרדי" ובעל תואר עו"ד‬
‫מאוניברסיטת בר אילן‪ .‬הרב דדון מספר‬
‫כי מעולם לא חלם להיות רב‪ .‬הקריירה‬
‫שתוכננה לו הייתה בתחום המשפטים‪ .‬אבל‬
‫ההשגחה העליונה רצתה אחרת‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ג‪ ,‬שנה לאחר סיום המלחמה‬
‫העקובה מדם ביוגוסלביה‪ ,‬התבקש הרב‬
‫דדון לבוא לקרואטיה‪ .‬היה זה רבו הרב‬
‫קצין שהפציר בו להיות איש במקום שאין‬
‫אנשים‪ .‬בשנה זו הגיע הרב דדון רק לימים‬
‫הנוראים כשבהמשך נשאר גם לפסח‪ .‬שנה‬
‫אחר שנה‪ ,‬כשלאחר נישואיו הביעה זוגתו‬
‫הרבנית את התלהבותה ונכונותה להתגורר‬
‫בקרואטיה‪ .‬וכך‪ ,‬מסכם הרב דדון בחיוך‪,‬‬
‫"במקום שנה כפי התכנון המקורי‪ ,‬אנחנו‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫חוגגים בר מצווה ‪ -‬שלוש עשרה שנה לבואי‬
‫לקרואטיה"‪.‬‬
‫מה מצאתם‬
‫לקרואטיה?‬
‫כשהגעתם‬
‫לראשונה‬
‫מצאתי קהילה שאין לה שום מושג דתי ‪-‬‬
‫לא כשרות‪ ,‬לא מנין‪ ,‬אפילו להתפלל הם לא‬
‫ידעו‪ .‬פשוט כלום‪ .‬למרות ההלם הראשוני‬
‫אל מול השממה הרוחנית והקשיים הרבים‪,‬‬
‫התחברנו מאוד למקום והחלטנו להפריח‬
‫את השממה‪.‬‬
‫וכיום?‬
‫כיום קיים במקום בית כנסת הפעיל גם‬
‫כשהרב אינו נמצא‪ .‬המוסד המרכזי הינו‬
‫בית ספר יסודי שהקמנו לפני ‪ 8‬שנים והנה‬
‫השנה הוא מסיים את המחזור הראשון‪ .‬בני‬
‫קרואטיה‪ ,‬מדינה שלא לפני שנים רבות התחוללה בה מלחמה‬
‫עקובה מדם‪ ,‬לאחר שנדרסה במשך עשרות שנים תחת המגף‬
‫הסובייטי וגרורותיו הקומוניסטיות‪ .‬שנים רבות של סבל וניתוק‬
‫מהדת הפכו את קרואטיה למדינה שוממת מבחינה יהודית‪.‬‬
‫מדבר של ממש‪ .‬המבקר כיום בעיר הבירה זגרב‪ ,‬לא יוכל להאמין‬
‫שכזה היה המצב אך לפני מספר שנים‪ .‬כיום חיי היהדות מפכים‬
‫בעוז בבירה הקרואטית וניתן למצוא בה חיי דת מלאים הכוללים‬
‫מניני תפילה‪ ,‬מוסדות חינוך וכשרות‪.‬‬
‫ישראל פינחס טירנואר‬
‫הוא אחד מהמסיימים ובימים אלו הוא נוסע‬
‫ללמוד לארץ ללמוד בישיבת "מקור חיים"‪.‬‬
‫עצם העובדה שבנכם מתקבל לישיבה בארה"ק‬
‫מעידה על רמת לימודי היהדות‪...‬‬
‫אני אכן שמח שבני אינו סובל 'בעוונותי'‬
‫כשאביו עסוק יום ולילה בצרכי ציבור‪...‬‬
‫וזכה להתקבל לישיבה‪.‬‬
‫במקום קיים גן ילדים אותו הקים הרב‬
‫זקלס‪ .‬אף בתו של הרב דדון למדה באותו‬
‫גן‪ ,‬עובדה המעידה על מידת שיתוף הפעולה‬
‫בין הגורמים הרוחניים‪.‬‬
‫אחת מהצלחות שיתוף הפעולה הוא‬
‫פרויקט השחיטה כשרה המנוהל בידי הרב‬
‫דדון והרב זקלס‪ .‬מלבד זאת הרב דדון‬
‫פעיל ביותר בתחום הכשרות כשמפעלים‬
‫ומוצרים רבים נמצאים תחת השגחתו‪ .‬כך‬
‫שאם בעבר לא היה ניתן להשיג מוצרים‬
‫כשרים בכל איזור קרואטיה‪ ,‬כיום מצב זה‬
‫השתנה לחלוטין‪ .‬בעיר מתגוררות כיום‬
‫קרוב ל‪ 60-‬משפחות השומרות על כשרות‪.‬‬
‫מספר בלתי נתפס בהתחשב בעברה של‬
‫זגרב‪.‬‬
‫הרב דדון‪ ,‬כיצד מצליחים להחדיר יהדות‬
‫למקום כה מנותק?‬
‫ראשית כל‪ ,‬רק בדרכי נועם‪ .‬שנית‪ ,‬עיקר‬
‫עמלי היה להראות שלהיות יהודי דתי וגם‬
‫אינטלקטואל הם מושגים שאינם סותרים‪.‬‬
‫חייבים לציין כי בשנות השלטון הקומוניסטי‬
‫החדירו לראש האזרחים מושגים מעוותים‪.‬‬
‫הסבירו להם כי הדת היא דבר פרימיטיבי‬
‫השייך למסכנים בלבד‪ .‬מי שנחשד‬
‫בהשתייכו לדת הושפל מאוד‪ .‬אין זה פלא‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬כי היהודים התרחקו מהדת כמו‬
‫מאש‪ .‬כשהגעתי לכאן החלטתי לפני הכל‬
‫לשנות את הגישה‪ .‬נתתי להם לחוש בושה‬
‫על כך שהם ברובם אנשים אקדמאיים‬
‫ומשכילים אך בכל הנוגע ליהדות אין להם‬
‫כל מושג‪ .‬כיום לאחר שנים של לימודי‬
‫יהדות‪ ,‬הקונספט השתנה לחלוטין‪ .‬הכל‬
‫יודעים שאדם דתי אינו פחות חכם ושאין זו‬
‫חולשה לשמור תורה ומצוות‪ .‬יהדות ומדע‬
‫אינם סותרים ונאורות עם אמונה יכולים‬
‫לצעוד יד ביד‪.‬‬
‫היהדות פופולארית באוניברסיטה?‬
‫באוניברסיטה המקומית קיימת קתדרה‬
‫ללימודי יהדות בה יש ‪ 4‬מרצים וביניהם‬
‫הרב דדון‪ .‬הקתדרה הפכה לפופולארית‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪5‬‬
‫ביותר ובכל סמסטר השתתפו בה כמאה‬
‫וחמישים סטודנטים‪ .‬לימודי היהדות הפכו‬
‫כה פופולארים עד כי השנה הסנאט של‬
‫האוניברסיטה התיר אותם ללימודי תואר‪.‬‬
‫נכון שמרבית הסטודנטים אינם יהודים‬
‫אך במשך השנים התגלו בתוכם לא מעט‬
‫יהודים אשר נלקחו תחת חסות הקהילה‬
‫וכים הם התקדמו רבות‪.‬‬
‫בכל שבוע ביום רביעי מעביר הרב דדון‬
‫שלושה שיעורים בפרשת שבוע‪ ,‬גמרא‪,‬‬
‫ושיעור בעברית לדוברי עברית‪ .‬בימות הקיץ‬
‫מגיעים לקרואטיה תיירים רבים‪ .‬והקהילה‬
‫דואגת להם למקום תפילה ואוכל‪ .‬ובכלל‬
‫משתדלים לסייע להם בכל תחום‪.‬‬
‫כיצד ההרגשה לראות את היש הרוחני‬
‫הגדול?‬
‫באוניברסיטה המקומית‬
‫קיימת קתדרה‬
‫ללימודי יהדות בה‬
‫יש ‪ 4‬מרצים וביניהם‬
‫הרב דדון‪ .‬הקתדרה‬
‫הפכה לפופולארית‬
‫ביותר ובכל סמסטר‬
‫השתתפו בה כמאה‬
‫וחמישים סטודנטים‪.‬‬
‫לימודי היהדות הפכו‬
‫כה פופולארים עד‬
‫כי השנה הסנאט‬
‫של האוניברסיטה‬
‫התיר אותם ללימודי‬
‫תואר‪ .‬נכון שמרבית‬
‫הסטודנטים אינם‬
‫יהודים‪ ,‬אך במשך‬
‫השנים התגלו ביניהם‬
‫לא מעט יהודים אשר‬
‫נלקחו תחת חסות‬
‫הקהילה וכיום הם‬
‫התקדמו רבות‬
‫בסייעתא דשמייא אנו חיים כיום בסיפוק‬
‫גדול כשממקום שבו לא היה זיק של יהדות‪,‬‬
‫אנו מתבוננים במשפחות השומרות תורה‬
‫ומצוות באופן מלא‪ ,‬ומחזיקות מנין קבוע‪.‬‬
‫איך היחס של השלטונות אליכם?‬
‫אנו מסתדרים יפה מאוד עם השלטונות‪.‬‬
‫בהקשר לכך יש לציין כי נכדו של נשיא‬
‫המדינה למד עם בני בביה"ס‪ .‬הדבר מעיד‬
‫כמובן על רמתו הגבוהה של בית הספר‬
‫שגם נכרים מהחברה הגבוהה מבקשים‬
‫להתקבל אליו‪ ,‬אך גם על אופיו של הנשיא‬
‫שבהחלט אפשר להגדירו כפרו יהודי‪.‬‬
‫מה מצב האנטישמיות?‬
‫נכון שפה ושם תמיד יש מישהו שכותב‬
‫איזושהי כתובת נאצה‪ ,‬אבל באופן כללי אין‬
‫כאן אנטישמיות מוצהרת ואנחנו רגועים‬
‫מאוד‪.‬‬
‫בהקשר לכך מוסיף הרב זקלס‪:‬‬
‫בכל תקופת שהותי כאן קרה מקרה אחד‬
‫של ילד שזרק אלי אבן ברחוב‪ .‬בתוך‬
‫רגע הוא הוקף בעשרה שוטרים‪ ,‬עד כי‬
‫אני עצמי ריחמתי על הילד המבוהל‪...‬‬
‫ברור שכשהאזרחים רואים כי הממשלה‬
‫מתייחסת לאנטישמיות באפס סובלנות הם‬
‫מבינים שלא כדאי לפגוע ביהודים‪.‬‬
‫מנין מקורות המימון של הקהילה?‬
‫יש לנו תמיכה מסוימת מהממשלה‪ .‬ושאר‬
‫התקציב מתבסס על תרומות‪ .‬המשאבים‬
‫שלנו אינם גדולים‪ ,‬אין לנו נכסים או כדומה‪,‬‬
‫אם היינו מצליחים להגדיל את התקציב‬
‫יכולנו להרחיב את היקף הפעילות‪.‬‬
‫מגפת ההתבוללות האירופאית פגעה גם‬
‫בכם?‬
‫גם מבעד לקו המשובש ניתן לשמוע את‬
‫האנחה הנמסכת בקולו של הרב‪ .‬כמו‬
‫הרבנים דדון וזקלס בפגישה עם הנשיא הקודם של קרואטיה שאורגנה ע"י מרכז רבני אירופה‬
‫‪6‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫הרב הראשי לישראל הגאון הרב יונה מצגר עם הרב פנחס זקלס‬
‫במקומות רבים גם כאן אנו סובלים ממכת‬
‫ההתבוללות‪ .‬מאז שהגעתי לקרואטיה‬
‫ערכתי כבר מספר חתונות‪ .‬אך עדיין לא‬
‫הגענו לעשר חתונות‪ .‬חושבני שמספר זה‬
‫מעיד יותר מכל על הבעיה העגומה‪ .‬אנו‬
‫מקיימים פעילות משותפת יחד עם מדינות‬
‫סמוכות בכדי להילחם בנגע‪ .‬אבל בכוחותינו‬
‫הדלים אין בכוחנו לפעול מדי הרבה‪.‬‬
‫בצמידות לרב דדון פועל השליח החב"די הרב‬
‫פנחס זקלס שבשלוש שנות פעילותו חולל‬
‫נפלאות בהפצת היהדות‪ .‬האמצעים בהם הוא‬
‫נוקט רבים ומגוונים‪ ,‬כפי שמספר הרב זקלס‪:‬‬
‫אפשר לומר כי חלק ניכר מפעילותנו‬
‫מתמקד בעריכת אירועים תרבותיים בהם‬
‫אנו מעבירים ומחדירים מושגים יהודיים‬
‫שבמשך הזמן נטמעו בחיי היהודים‬
‫המקומיים‪ .‬בחג השבועות האחרון למשל‬
‫קיימנו סמינר ל‪ 350-‬איש‪ .‬הסמינרים הללו‬
‫הם מגולות הכותרת של פעילותינו‪ .‬בימי‬
‫הסמינר או השבתון‪ ,‬אנו מעבירים להם‬
‫יהדות בצורה מרוכזת ומסודרת‪ ,‬ורבים הם‬
‫המתקרבים מאותם ימים‪.‬‬
‫אנו מקיימים קורסים מיוחדים ובהם אנו‬
‫מוסרים הרצאות באמונה‪ ,‬מדע ויהדות‪,‬‬
‫עסקים ויהדות וכו'‪ .‬אחד מראשי המיזם‬
‫הינו איש מדע חבר בסגל האוניברסיטה‬
‫המקומית שחזר בתשובה ומסייע לנו רבות‪.‬‬
‫הרצאות אלו משכו צעירים רבים וכיום אנו‬
‫רואים את חלקם שעברו ללמוד בישיבות‬
‫קדושות בארץ ישראל ובמדינות נוספות‪.‬‬
‫לפני כמה שנים היה זה דבר שלא ייאמן‬
‫שמקרואטיה המנותקת והמרוחקת מכל‬
‫זיק של יהדות ייצאו תלמידי ישיבה!‬
‫איננו מזניחים אף את שאר קהילותיה‬
‫הקטנות של קרואטיה‪ .‬בעיר ספליט למשל‬
‫קיימת קהילה קטנה‪ ,‬ומדי פעם אני נוסע‬
‫לשם לספק מענה לכל הצרכים היהודים‪.‬‬
‫התושבים המקומיים מספרים בהתפעלות‬
‫על פעילותה של הרבנית זקלס שבשנים‬
‫האחרונות הפכה לדמות מרכזית והרוח החיה‬
‫מאחורי הנחלת היהדות לנשות הקהילה‪,‬‬
‫באמצעות ארגון הנשים שבראשותה‪.‬‬
‫הרב דדון‪" :‬עיקר עמלי היה‬
‫להראות שלהיות יהודי דתי‬
‫וגם אינטלקטואל הם מושגים‬
‫שאינם סותרים‪ .‬חייבים‬
‫לציין כי בשנות השלטון‬
‫הקומוניסטי החדירו לראש‬
‫האזרחים מושגים מעוותים‪.‬‬
‫הסבירו להם כי הדת היא דבר‬
‫פרימיטיבי השייך למסכנים‬
‫בלבד‪ .‬מי שנחשד בהשתייכו‬
‫לדת הושפל מאוד‪ .‬אין זה‬
‫פלא‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי היהודים‬
‫התרחקו מהדת כמו מאש‪.‬‬
‫כשהגעתי לכאן החלטתי‬
‫לפני הכל לשנות את הגישה"‬
‫אחת מהצלחותיו של הרב זקלס הוא הקמתו‬
‫והפעלתו של גן המונה ‪ 35‬ילדים‪ ,‬שהפך תוך‬
‫זמן קצר למוסד חינוכי איכותי המושך אליו‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪7‬‬
‫הרב זקלס‪" :‬חלק‬
‫ניכר מפעילותנו‬
‫מתמקד בעריכת‬
‫אירועים תרבותיים‬
‫בהם אנו מעבירים‬
‫ומחדירים מושגים‬
‫יהודיים שבמשך‬
‫הזמן נטמעו בחיי‬
‫היהודים המקומיים‪.‬‬
‫בחג השבועות האחרון‬
‫למשל קיימנו סמינר‬
‫ל‪ 350-‬איש‪ .‬הסמינרים‬
‫הללו הם מגולות‬
‫הכותרת של פעילותינו‪.‬‬
‫בימי הסמינר או‬
‫השבתון‪ ,‬אנו מעבירים‬
‫להם יהדות בצורה‬
‫מרוכזת ומסודרת‪,‬‬
‫ורבים הם המתקרבים‬
‫מאותם ימים"‬
‫את ילדי הקהילה אשר ילדים‪ .‬בימים אלו‬
‫אנו עסוקים בהשלמת הבניה של בנין מרכז‬
‫קהילתי שיכלול בית כנסת מפואר ומקוה‬
‫ועוד ויהווה מקור לכל הפעילות‪.‬‬
‫מוסיף הרב זקלס‪" :‬הגענו לקרואטיה מתוך‬
‫רצון להשתייך למפעל השליחות הכביר‬
‫שחולל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זיע"א‪.‬‬
‫אני חייב להזכיר את הרב משה קוטלרסקי‬
‫'סגן יו"ר המרכז לענייני חינוך' שעמד‬
‫לימיננו בצעדים הראשונים והקשים‪ ,‬וסייע‬
‫רבות בעצה ותושיה ובעזרה חומרית"‪.‬‬
‫החנוכיה שחוללה את המהפכה‬
‫אנשי הקהילה מספרים כי נקודת המפנה‬
‫התחוללה דווקא סביב מנורת החנוכה‪.‬‬
‫הרב זקלס שהיה לו זה החנוכה הראשונה‬
‫בקרואטיה‪ ,‬ביקש להעמיד חנוכיה בככר‬
‫המרכזית בזגרב‪ .‬מכשולים רבים הוערמו‬
‫בדרכו‪ ,‬היו רבים‪ ,‬יהודים ושאינם יהודים‬
‫שלא ראו זאת בעין יפה‪ .‬הרב זקלס פתח‬
‫בקמפיין נרחב למען הצבת החנוכיה‪,‬‬
‫כשבראש המסייעים לו ניצב "מרכז רבני‬
‫אירופה"‪.‬‬
‫בדיוק באותה עת ביקר ראש העיר בארץ‬
‫ישראל‪ .‬הרב זקלס יזם פגישה עם הרב לאו‬
‫שליט"א אשר שכנע אותו להסכים להצבת‬
‫החנוכיה‪ ,‬דבר שאכן התבצע וראש העיר‬
‫עצמו השתתף בטקס‪ .‬מאותו אירוע למדו‬
‫הכל כי הרב זקלס יצוק מחומר מיוחד ובלתי‬
‫מתפשר וכי היהדות אינה סיבה להתחבא‬
‫‪8‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫אלא אדרבה היא מקור לגאוה‪ .‬דווקא מתוך‬
‫הקושי צמחה תנופת הפעילות‪.‬‬
‫הרב זקלס‪ ,‬במה אתם מתמקדים בעיקר?‬
‫בקוראטיה מתגוררים אלפי יהודים‪ .‬חלקם‬
‫הגדול אינו שייך לקהילה‪ ,‬ודווקא בהם אנו‬
‫מתמקדים‪ .‬אנו פונים אל הצעירים ומנסים‬
‫לקרבם בכל דרך אל מעיינות החיים‪ .‬ב"ה‬
‫זכינו לראות הצלחות גדולות כשהרוח‬
‫הצעירה הנושבת בין קירותינו מושכת רבים‬
‫מהצעירים המקומיים‪.‬‬
‫ומה קורה בעונת התיירות?‬
‫בימות הקיץ אנו מעבירים את עיקר‬
‫הפעילות לעיר הקיץ דוברובניק‪ .‬עיר זו‬
‫היא עיר תיירות מפורסמת אשר מושכת‬
‫אליה אלפי תיירים מכל רחבי העולם‬
‫ביניהם כמובן יהודים רבים‪ .‬הכר לפעילות‬
‫בדוברובניק הינו כה נרחב עד כי בכל שנה‬
‫אנו מביאים זוג נוסף שיסייע לנו‪.‬‬
‫לא ניתן להתעלם מאחד הפרויקטים‬
‫המרשימים שמפעיל הרב זקלס‪ ,‬והוא‬
‫תרגום ספרי יהדות לקרואטית‪ .‬בתוך‬
‫רשימת הספרים המרשימה תופסים מקום‬
‫נכבד ספרי אמונה ואפילו "ספורי חסידים"‬
‫של הרב זוין‪.‬‬
‫אין ספק שמצב היהדות הנוכחי בקרואטיה‬
‫מעורר רגשי התפעמות ומוכיח כי במסירות‬
‫נפש וברצון עז ניתן לחולל פלאים בכל‬
‫הנוגע להנחלת היהדות‪.‬‬
‫‪«§¶¥£¯n«§®Ÿ¶n«§žŸ ª‬‬
‫‪c«§§¦¶²«§·®ž£‬‬
‫‪®—¤°®Ÿ¡¤‬‬
‫§‪Ÿ®ª‬‬
‫‪š®›°‬‬
‫‪£Ÿ®™›š¤‬‬
‫¨ˆŸœ–—›­§—®˜®‬
‫עמידה במכרזים • מס׳ ספק משרד הבטחון‬
‫š‪gš®›°Ÿ®ª§¢š¤›¤‬‬
‫¨‪°›®¯¡›°›¡Ÿ–°›®Ÿ¤¯¢¨—®¥›Ÿ§¦°›¦Ÿ¤–£‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ 5‬שנים אחריות‪.‬‬
‫כתבים ברמות שונות‪.‬‬
‫הספרים נכתבו ע“י סופרים מוסמכים‪.‬‬
‫בכתב‪ :‬ספרדי אשכנזי חב“ד האר“י‪.‬‬
‫מבחר ענק בשלל גדלים‪.‬‬
‫‪kpmhrqqrnrt‬‬
‫‪972-52-7667379‬‬
‫רבני אירופה "השתלטו" על‬
‫הפרלמנט האירופי בבריסל‬
‫כנס העשור של "מרכז רבני אירופה" שהתקיים הקיץ בבריסל‪ ,‬הצטרף לשרשרת הכינוסים‬
‫המפוארת שכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הרבני של אירופה‪ ,‬ומיצבו עצמם כגורם מדרבן‬
‫ומאיץ לפעילות הרוחנית וההלכתית בכל קהילות אירופה‪ .‬יחודיותו של כנס העשור היה במושב‬
‫המיוחד שהתקיים בתוככי הפרלמנט האירופאי‪ ,‬וקיומו תחת צלה המאיים של גזירת השחיטה‪ .‬עם‬
‫סיומו של הכינוס המרשים ניאותו כמה רבנים שהשתתפו בו לשתף אותנו ברשמים אשר נטלו עמם‬
‫מהכינוס הגדול‪ ,‬ובהשפעתו לביטול גזירת השחיטה והדרכים להתמודדות עמה‬
‫ישראל פינחס טירנואר‬
‫הרב אליעזר חיטריק ‪ -‬נירברג גרמניה‬
‫כיצד התרשמתם מהכינוס?‬
‫היה זה כנס חשוב ומכובד‪ ,‬מלא תוכן‬
‫איכותי ומועיל‪ .‬בכל פינה ניכר הארגון‬
‫המופתי ובעיקר הנסיון וההצלחה להביא‬
‫את טובי המרצים בכל ענין ונושא‪ .‬הרגשתי‬
‫ממש כאילו חזרתי לישיבה ללימוד מעמיק‬
‫ובעיקר לימוד שמביא להלכה למעשה‬
‫באופן המועיל ביותר‪ .‬לא ניתן כמובן‬
‫להתעלם מהחלק הגשמי שאף הוא אורגן‬
‫על הצד הטוב ביותר‪ ,‬דבר שתרם להרחבת‬
‫הדעת ומנוחת הגוף‪.‬‬
‫האם לדעתכם נבחרו נושאים מענינים‬
‫עבור ההרצאות?‬
‫אמנם ניכר היה שאנשי המרכז דאגו לכך‬
‫שכל הנושאים שנבחרו לדיון יהיו נושאים‬
‫‪10‬‬
‫פרקטיים‪ .‬אבל חשבתי להציע אולי‬
‫שבעתיד כדאי לשים יותר דגש על דברים‬
‫שקשורים ספציפית לרבנים באירופה‪.‬‬
‫נכון ששבת וקבורה אלו נושאים חשובים‬
‫מאוד‪ .‬אבל נושא הגיורים למשל מאוד נוגע‬
‫לעבודתנו היומיומית‪.‬‬
‫מהי החשיבות בקיומו של כינוס שכזה?‬
‫מלבד ההרצאות המחכימות‪ ,‬עצם העובדה‬
‫שמדברים ומשוחחים עם רבנים מקהילות‬
‫שונות‪ ,‬מעלים את הבעיות ומלבנים אותן‬
‫כאחים לעבודה‪ ,‬וכל אחד מוסיף את נקודת‬
‫מבטו השונה והיחודית‪ .‬בזה עצמו טמונה‬
‫תועלת גדולה‪.‬‬
‫גם בקירוב עצמו טמונה ברכה‪ .‬ישנם רבנים‬
‫שהכרתי רק דרך האימייל והנה סוף סוף‬
‫פגשתי אותם פנים אל פנים‪ .‬שמחנו גם‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫להכיר את אנשי "מרכז רבני אירופה" שעם‬
‫חלקם אנו עומדים בקשר רציף אבל עדיין‬
‫לא זכינו לפגוש אותם אישית‪.‬‬
‫מהן לדעתך הדרכים להתמודד עם גזירת‬
‫השחיטה?‬
‫אצלנו בגרמניה הבשר מיובא מצרפת‬
‫ומבלגיה כך שהבעיה אינה ניצבת לפתחנו‬
‫ומשום כך אינני בקיא דיי בחומר בכדי להציג‬
‫דעה מגובשת‪ .‬ובכל זאת חושבני שעלינו‬
‫לנסות ולהפריד בין המוסלמים ליהודים‪.‬‬
‫כיום הבעיה של אירופה היא המוסלמים‪,‬‬
‫ותוך כדי הנסיון להצר את צעדיהם של‬
‫המוסלמים בין היתר על ידי האיסור על‬
‫השחיטה‪ ,‬הם פוגעים גם ביהודים‪ .‬אך לא‬
‫תמיד כוונתם לפגוע ביהודים‪.‬‬
‫הרב לוי‬
‫מטוסוב‬
‫מארגן‬
‫האירוע‬
‫בפרלמנט‬
‫הארופאי‬
‫הרב חי בלחסן ‪ -‬פריז צרפת‬
‫מה הם הרשמים אשר הנכם נוטלים‬
‫מכינוס העשור?‬
‫יחודו של הכינוס היה ברמה הגבוהה של‬
‫ההרצאות‪ .‬זהו הכינוס השני בו אני משתתף‬
‫וב"ה ניכרת התקדמות מכינוס לכינוס‪ .‬הכל‬
‫הרגישו שמרכז רבני אירופה מהווה כתובת‬
‫איכותית לכל ענין ונושא הנוגעים לרבני‬
‫אירופה‪ .‬צריך בהחלט לחזק את תחום‬
‫הכינוסים‪ ,‬והייתי מקווה כי הכינוס הבא‬
‫יהיה ארוך יותר בכדי שנוכל להכיר טוב‬
‫יותר זה את זה‪ ,‬ליצור קשרים ולקדם ענינים‬
‫משותפים‪.‬‬
‫היו נושאים שהועילו לכם במיוחד?‬
‫כל הנקודות היו חשובות‪ .‬היו דיונים פוריים‬
‫ומרתקים‪ .‬כל הנושאים נגעו בבעיות‬
‫יומיומיות בהן אנו מתחבטים‪ .‬במקומות‬
‫רבים בהם הייתי סיפרתי על התפעלותי‬
‫מהארגון המדהים‪.‬‬
‫ראיתי חשיבות גדולה בעצם ההיכרות‬
‫ובתיאום בין הקהילות השונות‪ .‬זהו כוחו‬
‫העצום של הכלל‪ .‬מלבד זאת חשוב מאוד‬
‫להראות לגויים שאנו מאגדים קהילות‬
‫ורבנים רבים‪ .‬הדבר מהווה לחץ פוליטי‬
‫רציני שיכול לסייע בידינו רבות‪.‬‬
‫התפעלתי לראות רבנים המכהנים במקומות‬
‫קטנים וקשים – מהן מקומות סכנה ממש‬
‫ ללא סיוע וסביבה תומכת‪ .‬רבנים אלו‬‫עושים קידוש ה' גדול ופועלים במסירות‬
‫נפש של ממש‪ .‬יש לעודדם ולהעלותם על‬
‫נס‪.‬‬
‫רבני הונגריה עם הרב לוי מטוסוב‬
‫ונציג הפרלמנט הארופאי ההונגרי‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪11‬‬
‫באולם הדיונים בפרלמנט האירופאי‬
‫ישנם נושאים נוספים שכדאי להעלותם‬
‫בכינוסים הבאים?‬
‫קיים צורך בהקמת ארגון כשרות אירופאי‬
‫כללי שיאחד את כל הכשרויות‪ .‬מלבד כל‬
‫היתרונות של מהלך כזה‪ ,‬הדבר גם יוזיל‬
‫את המחיר של המוצרים הכשרים‪ .‬לקהילה‬
‫הבודדת קשה להתמודד עם בעיית היוקר‪.‬‬
‫גם בצרפת קשה להרבה אנשים לקנות‬
‫כשר‪ .‬ובמקומות קטנים יותר יקר‪ .‬הייתי‬
‫שמח אם מרכז רבני אירופה ירים את‬
‫הכפפה ויפעל למען הקמת ארגון שכזה‪,‬‬
‫רק לו יש את האמצעים והדרכים להרמת‬
‫פרויקט כה חשוב‪.‬‬
‫מהן הדרכים להתמודד עם גזירת‬
‫השחיטה?‬
‫שוחחתי בנושא עם גורמים רבים ביניהם‬
‫אישי ממשל‪ ,‬לדעתי זו בעיה פוליטית‬
‫חמורה‪ .‬גם בצרפת החלו להילחם בשחיטה‬
‫היהודית‪ .‬ניתן לנסות ולפתור אותה בדרכים‬
‫שונות‪ .‬אחת מהן היא כזו – כידוע ישנם‬
‫גויים רבים הצדים חיות לצרכי מאכל‪,‬‬
‫ספורט או שעשוע‪ .‬נוכל לעמוד ולומר‪,‬‬
‫מדוע להם מותר? אם אתם אוסרים את‬
‫השחיטה היהודית‪ ,‬עליכם לאסור את‬
‫הציד שהינו אכזרי ומצער את החיות פי‬
‫כמה וכמה‪ .‬גם בספרד קיים עדיין הספורט‬
‫האכזרי של התעללות בשוורים‪ ,‬מדוע‬
‫אינם מוציאים אותו מחוץ לחוק? הרי את‬
‫הציד הם לא יעזו לאסור‪ ,‬זהו ספורט לאומי‬
‫ונראה אותם מנסים להילחם בלובי הפוליטי‬
‫‪12‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫שיעמוד לימין הציידים‪ .‬ואז נקום ונאמר –‬
‫אם אינכם מצליחים לאסור את הציד אל נא‬
‫תגעו בשחיטה היהודית‪ .‬כמה בכלל אנחנו‬
‫שוחטים? כמה בשר כשר צורכים יהודי‬
‫אירופה? הרי מדובר באחוז מזערי ביחס‬
‫לצריכת הבשר הכללית!‬
‫הרב דורון אחיאל ‪ -‬לונדון‪ ,‬אנגליה‬
‫כיצד התרשמתם מהכינוס?‬
‫היה זה כינוס שכולו ביטא כבוד התורה‬
‫וכבוד הרבנות‪ .‬במיוחד התפעלתי מאיכות‬
‫השיעורים וההרצאות וכן מדברי התורה‬
‫והדיונים שהיו ברמה גבוהה ביותר‪ .‬לאורך‬
‫כל ימי הכנס שררה בו אוירה מאוד תורנית‬
‫ואיכותית תוך תחושת נינוחות ורוגע‬
‫מיוחד‪.‬‬
‫אני חייב להביע את התפעלותי מהארגון‬
‫המופתי‪ ,‬ההשקעה המרובה והמסירות‬
‫שניכרה בכל פרט ופרט‪ .‬כל חבריי עמם‬
‫שוחחתי שותפים להרגשה זו‪ .‬אפשר‬
‫לומר בהחלט ש"מרכז רבני אירופה" נתפס‬
‫בפרטים הקטנים‪ ,‬במובן החיובי‪.‬‬
‫תועלת גדולה טמונה גם בהחלפת מסרים‬
‫ודעות בין הרבנים‪ .‬היה מאוד מעניין ומחכים‬
‫לפגוש רבנים ממקומות שונים המתמודדים‬
‫עם בעיות מגוונות‪ .‬במיוחד התפעלתי‬
‫מהרבנים המכהנים במקומות נידחים‪ ,‬בהם‬
‫הכול מונח על כתפי הרב הנאלץ לעמוד מול‬
‫קשיים כה רבים‪ .‬אצלנו ב"ה יותר קל‪ .‬ישנם‬
‫יותר כלים להתמודדות‪.‬‬
‫השר יעקב מרגי‬
‫הרב יצחק שוחט‬
‫הגאון הרב יונה מצגר‬
‫כמי שמכהן שנים רבות ברבנות‪ ,‬האם‬
‫מצאתם צורך בהרצאות?‬
‫יש לכם הצעות מיוחדות לנושאי‬
‫ההרצאות בכינוסים הבאים?‬
‫הרי גם אנחנו הרבנים צריכים ללמוד‪...‬‬
‫רגיל אני לומר על דברי המשנה "אהוב את‬
‫המלאכה ושנא את הרבנות" ‪ -‬והרי רואים‬
‫אנו שבמציאות הכל שואפים לרבנות‪ .‬אלא‬
‫שברבנות ישנם שני חלקים ‪ -‬חלק "הרבנות"‬
‫של השיעורים ופסיקת ההלכה‪ ,‬וחלק‬
‫"המלאכה" ‪ -‬הפרטים הטכניים וה'עבודות‬
‫השחורות' בהם עסוק הרב עד מעל לראשו‬
‫כמו מקוואות‪ ,‬עירובין‪ ,‬ושאר עסקנויות‬
‫ניהול עניני הקהילה‪ .‬לא תמיד יכולים אנו‬
‫לעסוק בחלק האהוב של הרבנות‪ ,‬לכן‬
‫מודים אנו ל"מרכז רבני אירופה" שנתן‬
‫לנו את שני ימי החסד האלו‪ ,‬בהם יכולנו‬
‫ללמוד ולהעמיק בנושאים החשובים מאוד‬
‫לעבודתנו‪ .‬היה זה בבחינת טעינת מצברים‬
‫למשך תקופה ארוכה‪ .‬כולנו הרגשנו מעין‬
‫כוח חדש שנמסך בנו‪.‬‬
‫מן הראוי שיעלו לדיון נושאים שאנו‬
‫נתקלים בהם מדי יום‪ .‬נושא ה"קירוב"‬
‫למשל‪ ,‬המהווה חלק חשוב בעבודתנו‪ .‬כיום‬
‫הרבנים אינם רק מורי הוראות כבעבר‪ .‬כיום‬
‫אנו עסוקים מאוד בקירוב יהודים לתורה‬
‫ולמצוות‪ ,‬והיינו מאוד רוצים להשתלם‬
‫בנושאים אלו ‪ -‬הן בנושא ההשקפתי‬
‫והמעשי ‪ -‬כיצד הם הדרכים הטובות ביותר‬
‫לקירוב‪ ,‬והן בחלק ההלכתי ‪ -‬היכן עובר הקו‬
‫האדום עליו אסור להתפשר בעת שאנו‬
‫מקרבים רחוקים‪.‬‬
‫אלו נושאים דיברו לליבכם באופן מיוחד?‬
‫כל הנושאים היו נחוצים ורבי חשיבות‪.‬‬
‫נושא הקבורה וזיהוי הגופות עליו דיבר הרב‬
‫רוז'ה‪ ,‬אמנם ב"ה אינו קורה בכל יום‪ ,‬אבל‬
‫בהחלט היה חשוב שנעמיק בו ונלמד את‬
‫היסודות ההלכתיים‪ .‬במיוחד התרשמתי‬
‫מנושא הרפואה בשבת‪ .‬כמעט בכל שבת‬
‫מגיעים לפתחנו שאלות רבות וסבוכות‬
‫בדיני שבת‪ .‬באופן אישי חשתי תועלת‬
‫רבה משמיעת ההרצאות בנושא‪ .‬היו בהם‬
‫פרטים פרקטיים רבים שיש בהם נפקא‬
‫מינה גדולה להלכה למעשה‪.‬‬
‫מהי לדעתכם התועלת במושב המיוחד‬
‫שהתקיים בפרלמנט האירופי?‬
‫המושב שנערך בפרלמנט היה חשוב ביותר‪.‬‬
‫לדעתי כל מי שנכח שם יכול היה לראות‬
‫את חשיבות האסיפה שנוהלה במקצועיות‬
‫ע"י הרב שוחט‪ .‬נכון שאולי רוב חברי‬
‫הפרלמנט שהשתתפו היו כאלה שהם כבר‬
‫פרו ישראלים ויהודים‪ ,‬אבל בכל זאת נתנו‬
‫להם כלים להבין יותר טוב את הבעיות‬
‫עמם מתמודדים יהודי אירופה‪ .‬אין ספק‬
‫שהמושב המיוחד נתן להם מוטיבציה‬
‫לעמוד יותר לימין היהודים‪ .‬מלבד זאת היה‬
‫זה מפגן כוח מרשים ששידר גם לאלה שלא‬
‫נכחו במקום‪ ,‬כי באירופה קיים גוף רבני חזק‬
‫ומשפיע המאגד בתוכו מאות רבנים‪ ,‬כך‬
‫שכל שליט מקומי יידע שאין הוא מתמודד‬
‫מול הרב הבודד בקהילה המקומית אלא‬
‫מול יהדות אירופה כולה‪.‬‬
‫עלי לציין שהנושאים עמדו לדיון‪ ,‬נבחרו‬
‫ונמסרו בצורה מאוד מושכלת וחכמה‪ .‬הן‬
‫הרב הראשי הרב מצגר שדיבר על הרב‬
‫תרבותיות‪ ,‬והן הרב ירמיהו כהן שהעלה‬
‫את נושא השחיטה‪ .‬עמדותינו הוצגו בצורה‬
‫בהירה ומרשימה וכיבדו מאוד את היהדות‪.‬‬
‫דברו של הכנס הכה גלים אוהדים בתקשורת‬
‫האירופאית והדבר מסייע לכולנו‪.‬‬
‫מה מצב נושא השחיטה באנגליה?‬
‫באנגליה מוגשות חדשים לבקרים הצעות‬
‫חוק הבאות להקשות על השחיטה היהודית‪,‬‬
‫הארגונים השונים אף פעם לא מתייאשים‬
‫מלנסות להצר את צעדינו‪ ,‬לכן אנו תמיד‬
‫עם יד על הדופק‪ .‬אבל אנחנו במצב טוב‬
‫יותר משאר מדינות אירופה בהן יש לארגוני‬
‫הצער בעלי חיים כוח גדול ומשמעותי‪.‬‬
‫מהי לדעתכם השיטה הטובה ביותר‬
‫להתמודדות עם גזירת השחיטה?‬
‫אני סבור שהשיטה הטובה ביותר היא לדבר‬
‫עם חברי פרלמנט אחד לאחד ולהסביר‬
‫להם את עמדתנו‪ .‬יש לתת פחות פומבי‬
‫לעימותים בנושא‪ .‬שכנוע של אחד לאחד‬
‫תמיד מצליח יותר‪ .‬ובעיקר‪ ,‬יש לקדם את‬
‫הרעה ולהתחיל לפעול עוד לפני שהדיון‬
‫קורם עור וגידים והופך להיות ציבורי‬
‫ותקשורתי‪ .‬החכמה היא לפעול בצורה‬
‫שקטה ולשכנע את הנציגים בצדקת דרכך‬
‫ואז כשמתרחש הפיצוץ הם כבר איתך‪.‬‬
‫כשהעימות נערך בגלוי‪ ,‬הויכוח כבר הופך‬
‫להיות לעומתי‪ ,‬המתנגדים מתעוררים‪ ,‬ואז‬
‫כבר קשה להשפיע עליהם‪.‬‬
‫לסיום אשגר את תודתי וברכתי לכל אלו‬
‫שטרחו‪ ,‬עמלו ויגעו לקיים את הכינוס על‬
‫הצד הטוב ביותר‪ ,‬ישלח ה' ברכה והצלחה‬
‫בכל מעשה ידיהם‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪13‬‬
‫חברי פרלמנט‬
‫טובים ליהודים‬
‫אלוז פטרלה‪ ,‬חבר פרלמנט אירופאי מסלובניה‪,‬‬
‫ראש ממשלה לשעבר‪,‬‬
‫מסיעת השמרנים – נוצרים דמוקרטים‬
‫נלחמנו על זהותנו‬
‫"אני באמת שמח שהוזמנתי לכאן כדי לחגוג יחד אתכם את מלאת‬
‫השנה העשירית למרכז הרבני של אירופה‪.‬‬
‫"היו עמים בדברי ימינו‬
‫שהתכוונו לשנות את זהותנו‪,‬‬
‫לשוות לנו "תרבות גבוהה‬
‫יותר"‪ .‬מובן מאליו שסירבנו‬
‫לכך‪ ,‬והיום אנו שמחים לחזות‬
‫בגאווה בזיו ההיסטוריה‬
‫של אירופה יחד עם עמים‬
‫חופשיים אחרים באיחוד‬
‫האירופי ולחלוק אתם את‬
‫אותם הערכים‪.‬‬
‫"אני מדגיש זאת משום‬
‫שהשבוע אנו מציינים‬
‫מלאת עשרים שנה לעצמאות סלובניה‪ .‬לפני מאה שנה נאלצנו‬
‫להלחם על הזכות לדבר בשפתנו‪ ,‬השפה הסלובנית‪ .‬היום השפה‬
‫הסלובנית היא אחת מן השפות הרישמיות באיחוד האירופי‪ ,‬וניתן‬
‫אפילו לשמוע את השפה הסלובנית בבריסל‪ ,‬בעוד שבעבר היה‬
‫עלינו להלחם על זהותנו ועל כבודנו היסודי‪ .‬ברצוני לסיים בהבעת‬
‫ברכות ואיחולים שוב‪ .‬תודה לכם על שהואלתם להזמין אותי‪".‬‬
‫יואן פאסקו‬
‫חבר פרלמנט אירופאי מרומניה‬
‫הזמן לדון בתרבותיזם‬
‫יואן פאסקו נולד בסאטו‪-‬מארה )שרבים מכירים בשם סאטמאר(‪,‬‬
‫והיום הוא סגן יושב ראש ועדת נושאי החוץ וחבר הפרלמנט‬
‫האירופימרומניה בסיעה הסוציאליסטית \‪ .‬מלפנים שר ההגנה‬
‫"נאום טוב מן הראוי שיצטיין בשלוש תכונות‪ :‬התחלה טובה‪,‬‬
‫סיום טוב‪ ,‬והמרווח הקצר ביותר בין השניים‪ ,‬וברוח דברים אלה‬
‫‪14‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫ברצוני לקדם את פניכם‬
‫בברכה‪ .‬בשם סיעתי ובשמי‪,‬‬
‫אני מאחל לכם הצלחה מלאה‬
‫בדיוניכם‪ ,‬במיוחד בזמנים‬
‫אלה שבהם אנו נוטים להיות‬
‫יותר ויותר אנוכיים בצל‬
‫המשבר הפוקד אותנו‪ .‬כמו‬
‫כן יותר קל לייחס אשמה‬
‫לאחרים מאשר לעצמנו‪ ,‬על‬
‫השגיאות שלנו‪ .‬אני סבור‬
‫שאתם יודעים שזה בדיוק‬
‫הזמן לדון ברב‪-‬תרבותיזם ובהבנה‪ .‬אני מודה לכם מאד‪".‬‬
‫יוזף סאייער‪,‬‬
‫חבר פרלמנט אירופאי מהונגריה‬
‫א‪-‬ל אחד לכולנו‬
‫כפוליטיקאי באווארי הוא כיהן במשרות חשובות כשני עשורי‬
‫שנים‪ .‬הוא נכנס לפרלמנט האירופי ב‪ 2004-‬והיום הינו סגן יו"ר‬
‫סיעה השמרנים – נוצרים דמוקרטים בפרלמנט האירופי וראש‬
‫המשלחת ההונגרית‪.‬‬
‫"כבוד הרב הראשי‪ ,‬כבוד היו"ר‪ ,‬גבירותי ורבותי‪ :‬ברצוני לברך את‬
‫כולכם לרגל יום השנה‪ ,‬ולהודות לרב הראשי על מסריו החשובים‬
‫כל כך‪.‬‬
‫"אני בא מעיר גבול בין הונגריה לאוסטריה‪ ,‬המוכרת מאד לקהילה‬
‫היהודית ‪ ,...‬כשהייתי ילד צעיר‪ ,‬נחשבה לעיר היחידה שקיימים בה‬
‫שני בתי כנסת עתיקים באותו רחוב‪ ,‬שלמעשה מבהיר באיזו מידה‬
‫היו החיים היהודיים וחיי התרבות היהודיים שוקקים ופורחים בעיר‬
‫זו‪ .‬כמו כן ברצוני להזכיר שלפני כמה שנים‪ ,‬כאשר עסקנו בהכנת‬
‫החוקה האירופית‪ ,‬נלחמנו למען שלושה דברים המתייחסים לקשר‬
‫ולדו‪-‬שיח בין הדתות השונות‪ .‬אחד מהם הוא ההכרה המודעת‬
‫למסורת היהודית‪-‬נוצרית בטקסט של החוקה האירופית‪ .‬כמו‬
‫כן נלחמנו על ההודאה בא‪-‬ל‪ ,‬הבאה מנוצרים‪ ,‬יהודים ומוסלמים‪,‬‬
‫שכן לכולנו א‪-‬ל אחד‪ ,‬כך שאם החוקה תכריז על הא‪-‬ל כעל הכוח‬
‫היחידי‪ ,‬היא תאחד בכך את מאמיני כל שלושת הדתות‪ .‬וכמו כן‬
‫נאבקנו עבור משהו שאותו הזכיר נציג הוועדה – מבנה הדו‪-‬שיח בין‬
‫האיחוד האירופי לבין ארגוני הדתות השונות‪.‬‬
‫"השלישי היה המוצלח ביותר‪ ,‬ועתה הננו פה כדי להגשים את דו‪-‬‬
‫השיח המובנה הזה‪ .‬כשאנו דנים בדברים מורכבים ביותר‪ ,‬אודות‬
‫התקנות שבאיחוד האירופי ואודות הרמות השונות של החוקים‪,‬‬
‫אנו מדברים על משהו שלכל אחד יש בו עניין‪ .‬האיחוד האירופי‬
‫הוא המתקן והמסדר‪ ,‬ולכל אחת מן הדתות השונות יש עניין בהבנת‬
‫העמדות של כל אחת מרעותיה עוד טרם שאנו פועלים‪ .‬דו‪-‬שיח‬
‫מובנה משרת מטרה זו‪.‬‬
‫"אני גם מאד גאה לכהן כסגן נשיא מפלגת עמי אירופה‪ ,‬שהיא‬
‫המפלגה היחידה בפרלמנט זה שמאז קמה החלה בדו‪-‬שיח חשוב‬
‫– הייתי אולי מתבטא התמונה הגדולה הפותחת של הדו‪-‬שיח‬
‫המובנה בין הדתות השונות‪ ,‬שגם כלל את הדת היהודית‪ .‬חשיבותו‬
‫נובעת לא רק משום שחשוב להחליף דברים‪ .‬אנו חותרים לא רק‬
‫לסובלנות‪ ,‬כפי שהתבטאו האחרים‪ ,‬אלא גם לשיתוף פעולה‪ .‬אנו‬
‫חותרים להגיע להבנה של המניעים של כל אחד ואחד‪ .‬השקפת‬
‫מפלגת עמי אירופה היא שהמסורות הן מרכיב חשוב בחברה‪ ,‬ואנו‬
‫מקיימים מטרה מולדת חשובה מאד המושתתת על זהות‪.‬‬
‫"הייתי מעורב לאחרונה‬
‫ביצירת החוקה ההונגרית‬
‫החדשה‪ ,‬שיש בה סעיף‬
‫הדומה מאד לחוקה האירופית‪,‬‬
‫הקשור לדו‪-‬שיח המובנה‪.‬‬
‫אנו מדברים על חופש דת‪,‬‬
‫הפרדת הדת מהמדינה‪ ,‬אך‬
‫בד בבד אנו מדברים לא‬
‫אודות שיתוף הפעולה בין‬
‫הדת למדינה‪ ,‬ואני סבור שכל‬
‫המוסדות המפקחים‪ ,‬לא‬
‫רק האיחוד האירופי‪ ,‬שהוא‬
‫רעיון נשגב‪ ,‬אלא גם המדינות השונות‪ ,‬צריכים לשרת מטרה זו‪.‬‬
‫הנשיאות ההונגרית‪ ,‬העומדת להסתיים בשלהי יוני‪ ,‬מוסיפה יסוד‬
‫חשוב מאד התומך בגיוון התרבותי של אירופה‪.‬‬
‫"אני מאחל לכם כל‪-‬טוב ומברך אתכם‪ .‬תודה רבה לכם‪".‬‬
‫מיכאיל קמינסקי‪,‬‬
‫חבר פרלמנט אירופאי מפולין‬
‫עלינו להגן על ישראל‬
‫מיכאיל קמינסקי‪ ,‬פוליטיקאי מפורסם ואחד מן המתכננים של‬
‫מערכת הבחירות המוצלחת של הנשיא קאצ'ינסקי ב‪ ,2005-‬כיהן‬
‫כיושב ראש השמרנים והרפורמיסטים האירופיים בפרלמנט‬
‫האירופי מאז יולי ‪ 2009‬ועד מרץ ‪ .2011‬הוא מבקר תכופות בישראל‬
‫והינו ידיד ישראל ואזרחיה‪.‬‬
‫"זו אכן פגישה הראויה להערכה וברצוני לפתוח ולהביע את איחולי‬
‫לציון זה של יום השנה העשירי של המרכז הרבני של אירופה‪.‬‬
‫ברצוני לקדם בברכה פה בפרלמנט האירופי את כל הנציגים‬
‫מאירופה ומישראל‪ .‬אני שמח מאד שהוזמנתי לארוע חשוב זה‪.‬‬
‫"לדעתי אין זה מקרה שארבעה מבין הדוברים פה הם ממרכז‬
‫אירופה וממזרחה‪ ,‬המייצגים את רומניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬פולין וסלובניה‪.‬‬
‫בחלק שלנו באירופה במיוחד‪ ,‬רב‪-‬תרבותיזם איננו תופעה חדשה‪.‬‬
‫זו היתה המציאות במשך מאות בשנים‪ .‬בארצי‪ ,‬כפי שאתם יודעים‬
‫היטב‪ ,‬נוכחות היהודים היתה תמיד חלק מההיסטוריה הפולנית‪.‬‬
‫הייתי לאחרונה‪ ,‬בקרקוב‪ ,‬שאינה עירי שכן אני בא מוורשה‪ ,‬ושמחתי‬
‫מאד לבקר בקאזימירז'‪ ,‬הרובע היהודי העתיק בקרקוב‪ ,‬שכיום ניתן‬
‫לחזות בו בתחייה מלבלבת של התרבות היהודית בפולין בהיבטים‬
‫שונים‪ ,‬למן תרבות המזון ועד למרכזים הדתיים‪ .‬אנו היינו עדים‬
‫לקצו המר של האור של הקהילה היהודית על אדמת פולין‪ ,‬ולעולם‬
‫לא נשכח זאת‪ .‬הנאצים ביצעו את פשע השואה‪ ,‬והיום אנו החיים‬
‫בפולין יכולים לומר שהעתיד היחיד באירופה איננו רק סובלנות‪,‬‬
‫משום שאיננו רוצים רק בסובלנות כלפי התרבויות האחרות‪ ,‬אלא‬
‫בכבוד כלפי התרבויות הללו‪ ,‬ועלינו לחיות אתן בשלום ובכפיפה‬
‫אחת‪ .‬זו המציאות היום בפולין‪.‬‬
‫"אך הרשו לי לסטות מעט‬
‫מההגינות הפוליטית‪ ,‬משום‬
‫שהמציאות איננה יכולה‬
‫להתמצות בוועידות ובפגישות‬
‫של פוליטיקאים‪ ,‬או אפילו‬
‫של מנהיגים ורבנים נכבדים‪.‬‬
‫מציאות הרב‪-‬תרבותיזם מן‬
‫הראוי שתתמצה בחוצות‪.‬‬
‫עדיין ניתן למגינת לב לראות‬
‫ברחובות אירופה‪ ,‬בחלקיה‬
‫המזרחיים או המערביים‪,‬‬
‫סיסמאות אנטישמיות‪ ,‬כך‬
‫שאתם רואים שהמציאות היא בחוצות‪ ,‬באותם בתים שבהם‬
‫מעיזים להשתמש בסיסמאות אנטישמיות‪ ,‬וניתן לראות כמה‬
‫אזרחים באירופה שאינם מתביישים לעשות זאת‪.‬‬
‫"אך בד בבד אומר לכם‪ ,‬וזאת דווקא משום שאני משוכנע‬
‫שהמורשת היהודית היא חלק ממורשתנו כאירופים‪ ,‬שעלינו‬
‫לשאול את עצמנו מה אנו עושים למען הדמוקרטיה היחידה‬
‫במזרח התיכון‪ .‬כמה פעמים אנו שומעים אפילו בבית זה‪ ,‬אולי‬
‫לא דיבורים שיכולים להתפרש כאנטישמיות‪ ,‬אך כ"אנטישמיות‬
‫סמויה"‪ ,‬המכוונת נגד מדינת ישראל‪ .‬כך שאני סבור שהמציאות‬
‫של היום ורגשי הכבוד שאנו חשים כלפי מורשתנו המשותפת‬
‫וכלפי עברנו המשותף מחייבים אותנו גם להגן על מדינת ישראל‪.‬‬
‫כאשר נשאתי דברים ברוח זו פה בבית זה‪ ,‬אמרתי שעלינו להגן‬
‫על ישראל משום שהחיילים הישראלים מגינים על הציוויליזציה‬
‫שלנו‪ .‬החיילים הישראלים מגינים לא רק על ישראל אלא גם עלינו‪.‬‬
‫לאחר מכן ניגש אלי אחד מחברי הבית ושאל‪" :‬מדוע אמרת זאת?‬
‫האם אינך יודע דבר אודות העדר הסובלנות בישראל וכו'?" ועניתי‬
‫לו‪" :‬והאם אתה יודע מי היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה‬
‫רשאית האוכלוסיה הערבית לבחור את נציגיה היא לפרלמנט? זו‬
‫ישראל!"‬
‫"זו דוגמה נעלה של סובלנות‪ ,‬ואני סבור שעלינו ללמוד מכך! אל‬
‫לנו לבקר את ישראל אלא ללמוד ממנה‪ .‬אני שמח לציין לפניכם‬
‫שהיום יש פה ביבשת זו אנשים מאמינים מדתות שונות‪ ,‬וכמו‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪15‬‬
‫שציין חברי מהונגריה‪ ,‬אנו ניצבים לפני צורה חדשה של העדר‬
‫סובלנות‪ ,‬המופנית כלפי הא‪-‬ל‪ ,‬ולא משנה לאיזו דת משתייך‬
‫אותו א‪-‬ל‪ ,‬ישנם אנשים החותרים לגרש את הא‪-‬ל מחיינו‪ ,‬מחיי‬
‫החברה שלנו‪ ,‬ואני סבור שישנה מטרה משותפת לכולנו – ליהודים‪,‬‬
‫לקתולים‪ ,‬לאורתודוכסים ולפרוטסטנטים – להגן על מציאותו של‬
‫הא‪-‬ל העליון עלי אדמות וברקמת החיים של החברה שלנו‪".‬‬
‫יחסי המשפחה‪ ,‬התרבות‪ ,‬מדיניות המחקר‪ ,‬המדיניות האזורית‬
‫ותחומים רבים אחרים של החיים‪ .‬אני אחראי לתחום החינוכי‪ ,‬וזה‬
‫תחום הקרוב מאד לליבי‪ .‬אנו תומכים בהרבה מאמצים חינוכיים‬
‫החוצים גבולות‪ ,‬במיוחד אלה הקשורים לאנשים צעירים‪ .‬מרבית‬
‫הפעילות ההדדית האישית אכן מביאה ליותר הבנה הדדית מאשר‬
‫פחות‪ ,‬ליתר עירנות לשכנים ולזולת‪ ,‬ליתר מודעות לזהות האדם‪,‬‬
‫ולהשלמה עם זהות זו‪ ,‬ליתר גאווה בזהות העצמית‪ ,‬והמטרה הבאה‬
‫– יתר רצון ונכונות ללמוד ולהתעניין אודות האחרים ולקבל את‬
‫השתלבותם באירופה ולשתף אתם פעולה‪.‬‬
‫‪ 23‬שפות רשמיות באירופה‬
‫התחום האחר בו אנו תומכים בדו‪-‬שיח בין‪-‬תרבותי הוא בתרבות‬
‫עצמה‪ .‬מאז ‪ 2007‬מתפתחת פה מה שאנו מכנים "סדר היום‬
‫התרבותי האירופי"‪ .‬זה האוסף הראשון של רעיונות עקביים כיצד‬
‫לקדם את המימד האירופי של התרבויות החיות זו לצד זו ביבשת‬
‫זו‪ .‬אחד היעדים העיקריים הוא לקדם את הגיוון התרבותי ואת‬
‫דו השיח הבין‪-‬תרבותי‪ .‬דבר זה זכה להכרה ולאישור כל המדינות‬
‫החברות‪ ,‬המסכימות בצורך בעמל של שנים רבות אודות התרבות‪,‬‬
‫הגיוון התרבותי ודו השיח הבין‪-‬תרבותי שהוא בעדיפות עליונה‬
‫כאשר מתמקדים בשיתוף פעולה‪ .‬נוכל אם כן לצפות להתמקדות‬
‫נמשכת ולסיוע במימוש שינויים בתרבויות שלנו‪ ,‬להקל על כל‬
‫שינוי המביא קבוצות חברתיות לאמנות ולתרבות‪ ,‬ולהטמעת‬
‫הפיתוח והמיומנות הבין‪-‬תרבותית‪ ,‬החשובה כל כך‪.‬‬
‫יאן טרוזינסקי‪ ,‬מנכ"ל משרד החינוך והתרבות‬
‫בנציבות איחוד האירופאי‬
‫"רבנים ראשיים‪ ,‬הרב שוחט‪ ,‬הרב ליברמן‪ ,‬רבנים נכבדים‪:‬‬
‫"יש לפנינו שאלה חשובה‪ :‬האם ניתן לקיים רב‪-‬תרבותיזם‬
‫באירופה של היום ובאירופה בעתיד? זו שאלה שרבים מאתנו‬
‫מנסים להתייחס אליה בחיוב‪ .‬נקודת הפתיחה שלי היא שאלה‬
‫הם דיאלוגים תרבותיים שאנו מקיימים‪ .‬הפוליטיקה היא עדיין‬
‫בלב תהליך החינוך באירופה‪ ,‬ואנו מאמינים שהמיזוג האירופי‬
‫תמיד נשא את דגל הפיוס וההבנה בדרך הדו‪-‬שיח‪ .‬וככל שאנו‬
‫גדלים – והאיחוד האירופי ממשיך לגדול – אנו הופכים ליותר ויותר‬
‫שונים מבחינה תרבותית‪ .‬אנו מהווים כבר היום איחוד של עשרים‬
‫ושבע מדינות חברות‪ ,‬ובקרוב עשרים ושמונה‪ .‬יש לנו היום עשרים‬
‫ושלוש שפות רישמיות‪ ,‬וכן עוד כששים שפות אזוריות או של‬
‫מיעוטים‪ .‬כל זה הוא חלק ממורשתנו התרבותית‪ ,‬כשהמהגרים‬
‫תורמים אף הם להעשרת השפות והתרבות שלנו‪.‬‬
‫האזור שלי בקהילה האירופית נמצא לא הרחק מכאן‪ ,‬ברשות‬
‫מקומית הנקראת סאן יוסט‪ .‬בסאן יוסט יש אולי ‪ 40,000‬תושבים‪.‬‬
‫ובכמה שפות שונות‪ ,‬סבורים אתם‪ ,‬מדברים שם התושבים בסאן‪-‬‬
‫יוסט? בלא פחות מאשר ‪ 140‬שפות שונות‪ .‬לזה באמת יקרא גיוון‬
‫תרבותי‪ ,‬ויש לעודד אותו‪ ,‬לדאוג לתרבותו ולשימורו‪.‬‬
‫עלינו להעזר בגיוון זה‪ ,‬שללא ספק ימשיך‪ ,‬ככוחה של אירופה‪ .‬אך‬
‫דבר זה לא יקרה מעצמו‪ .‬כדי להפיק מכך תועלת‪ ,‬כדי להעזר בכוח‬
‫זה‪ ,‬שומה עלינו לסייע לכל אחד לפעול הדדית עם אירופה‪ .‬הפרט‬
‫באירופה מן הדין שירגיש מחוייבות לדו‪-‬שיח בין‪-‬תרבותי‪ ,‬ופירושו‬
‫של דבר הוא שיש ללמד את אזרחינו לראות בגיוון משאב‪ .‬כמו כן‬
‫עליהם ללמוד כיצד להפיק מהגיוון את מירב התועלת‪ .‬המדינות‬
‫החברות עושות את מה שצריך להעשות‪ ,‬אולם מוסדות האיחוד‬
‫האירופי מן הדין שיגישו עזרה בכל הזדמנות אפשרית‪ .‬איך אנו‬
‫עושים זאת? אנו מספקים במות לחילופי מגעים‪ ,‬לתועלת הדדית‪.‬‬
‫אנו עושים זאת בדרג הרם‪ ,‬בדרג הפוליטי‪ ,‬אך מעל לכל אנו עושים‬
‫זאת בדרג העממי באירופה‪.‬‬
‫הרב הראשי מצגר הזכיר לפני רגע את שנת הדו‪-‬שיח הבין‪-‬תרבותי‬
‫באירופה‪ ,‬שהיתה לא לפני זמן רב‪ ,‬ב‪ .2008-‬אנו עושים זאת כדי‬
‫להדגיש את החשיבות של אחד הנושאים הסובבים את מציאותנו‪,‬‬
‫ולסייע בהטמעתה בליבות אזרחינו‪ ,‬כך שהיא תשאר בת‪-‬קיימא‪.‬‬
‫אך כמובן שאין די בקיום טקסים‪ ,‬אירועים ופרויקטים במהלך‬
‫תקופה של ‪ 12‬חודשים‪ .‬עלינו להתמיד בכך‪ ,‬כדי שהדיאלוג‬
‫הבין‪-‬תרבותי ישאר בעדיפות למשך זמן רב ביוזמה האירופית‪,‬‬
‫והדבר יהפך לחלק ממכלול הנושאים של המדיניות של האיחוד‬
‫האירופי‪ .‬הדבר הפך למגמה הרווחת‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬בתחומי‬
‫‪16‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫אנו תומכים במידה רחבה גם בשיתוף פעולה עם השותפות‬
‫באירופה‪ .‬הזמן אינו מאפשר לי להביא לפניכם בהרחבה את הנושא‬
‫החשוב הזה‪ ,‬ותרשו לי רק לומר ששותפה נאמנה ומיוחדת לנו‬
‫היא מועצת אירופה – הארגון הפעיל והשותף בכל עזרה הקשורה‬
‫לגיוון התרבותי ולדו‪-‬שיח הבין‪-‬תרבותי בכל המדינות שביבשת‬
‫האירופית‪ ,‬ולא רק במדינות החברות באיחוד האירופי‪.‬‬
‫בקרוב מאד תציע הוועדה האירופית למדינות החברות את המסגרת‬
‫התקציבית הרב שנתית‪ ,‬שתזכה לפיתוח ולהמשכה על ידי האיחוד‬
‫האירופי בין השנים ‪ 2014‬ו‪ ,2020-‬כדי להחליט על הכסף שיוקצב‬
‫לשם יישום קווי המדיניות הללו‪ ,‬ולדרכים שבהן ישתמשו המדינות‬
‫החברות בכספים אלה‪ .‬אך אין מדיניות טובה ללא תמיכה טובה‪,‬‬
‫ואני משוכנע שקווי המדיניות שהיוו יותר ויותר נר לרגלינו מאז‬
‫‪ ,2007‬במאמצים ליותר ויותר דו‪-‬שיח בין‪-‬תרבותי‪ ,‬יפיקו אף יותר‬
‫תועלת מתשומת הלב‪ ,‬מההתמקדות‪ ,‬מהתקצוב ומהפעולות הן‬
‫ברמת האיחוד האירופי והן ברמת כל אחד מהמדינות החברות‪.‬‬
‫ככלל אני צופה אל העתיד באופטימיות וחוזה יתר הזדמנויות‬
‫לשיתוף פעולה ולדו‪-‬שיח עם הקבוצות הדתיות‪ ,‬שהיו ונשארו‬
‫יתרון רב לחברה שלנו‪ .‬אני מאיץ גם בכם לראות את העתיד‬
‫בעיניים בוטחות‪ .‬אני סבור שדו השיח הבין‪-‬תרבותי יהיה הסטנדרד‬
‫המקובל בחברה שלנו בשנים הבאות‪.‬‬
‫מאריו מאורו‪,‬‬
‫חבר פרלמנט אירופאי מאיטליה‬
‫ליצור מרווח לדו‪-‬שח‬
‫מאריו מאורו‪ ,‬ראש המשלחת האיטלקית‪ ,‬שנבחר לפרלמנט‬
‫האירופי‪ ,‬כיהן עד ‪ 2004‬כסגן נשיא הוועדה לתרבות ולחינוך וסגן‬
‫נשיא לקהילות הדתיות‪ .‬הוא הצליח להגביר את העירנות בקרב‬
‫המוסדות האירופיים לגבי יוזמות הקשורות לנושאים רגישים כמו‬
‫חופש הדת וחופש העיתונות‪ ,‬והוא מקדם דו‪-‬שיח בין‪-‬דתי בקרב‬
‫האסיפה הפרלמנטרית האירופית‪-‬ים תיכונית‪ .‬כמו כן מופקד הוא‬
‫על נושא החינוך והתרבות באזור מילאנו‪.‬‬
‫"תודה לכם על הכבוד שנפל בחלקי להיות פה‪ .‬לומר את האמת‪,‬‬
‫אם אדבוק באמונתי – שהיא השקפה לא מקובלת בפוליטיקה‬
‫– אין בליבי אהדה מרובה כלפי רב‪-‬תרבותיזם‪ ,‬במובן זה שהרב‪-‬‬
‫תרבותיזם הוא תולדה של הרלטיביזם המודרני‪ ,‬המתאפיין‬
‫בהתכחשות לאפשרות שאנו מסוגלים להגיע לממשל אמיתי‪,‬‬
‫צודק וערכי‪ .‬במידה והדבר יהיה נחלת הכלל‪ ,‬אנו מסתכנים בחברה‬
‫המעוניינת ומשקיעה רק בעצמה‪ .‬בצל כל אלה‪ ,‬לדעת מדענים‬
‫מכל הזרמים‪ ,‬החברה האזרחית מצטמצמת לאוסף של גיטאות‬
‫הקשורים אלה לאלה‪ .‬אני מתייחס לעדות היסודית‪ ,‬הלקוחה‬
‫ממצבה של האנושות‪ .‬דו השיח האמיתי האפשרי והאמין‪ ,‬שהוא‬
‫גם דו השיח של החברה האזרחית‪ ,‬איננו הספק המתודי המאפיין‬
‫את ההשקפות של הימין‪ ,‬שבו הרלטיביזם המודרני הוא הדרגה‬
‫הנמוכה ביותר‪ .‬לא‪ ,‬הוא אינו אלא המצב המשותף של האנושות‪.‬‬
‫לכן על דו השיח להכיל מכלול של תשובות לשאלות מאגפים‬
‫שונים‪ ,‬ולהוסיף התייחסות למסורת המגוונת בעליל של המדינה‪,‬‬
‫החיים בצוותא כביכול אינם יכולים להיווסד על בסיס מצע ערכים‬
‫משותף‪ .‬ערכים הם התוצאה של עימות פתוח בין ההיענות‬
‫לערכים‪ ,‬באווירת אמון ונאמנות שיש בה צדק כלפי כל אחד‪ .‬אם‬
‫לא נלמד לאמץ לנו מדיניות של מיזוג המושתתת על קני מידה‬
‫שכאלה‪ ,‬רב‪-‬התרבותיזם יהפך לאסון‪ .‬האנושות והכבוד האנושי‪,‬‬
‫יחד עם אישיותו של כל פרט‪ ,‬הם נקודת הפתיחה לכל דו‪-‬שיח‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬תרבות אחת כזו איננה יכולה לנהל דו‪-‬שיח עם תרבות אחרת‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬רק בני אדם יוכלו לעשות זאת‪ .‬אחד היעדים הגדולים‬
‫של האיחוד האירופי הוא להוות מקום מפגש לדו‪-‬שיח מתמיד‪,‬‬
‫באמצעות מרקם של יחסים וקשר אורגני עם אישים‪ ,‬קבוצות‬
‫והתאגדויות ממדינות שונות ומחברות דתיות שונות‪.‬‬
‫"לכן היום ניתן לקיים דו‪-‬שיח המושתת על האתגר הניצב לפתחה‬
‫של המודרניות‪ .‬אירופה שואפת לאחד את אוכלוסיה‪ ,‬וכבר מזמן‬
‫עוסקת בניסיון לפתור את הסוגיות שבין רב‪-‬תרבותיזם וטמיעה‪.‬‬
‫כל בני האדם שווים‪ ,‬ללא הבדל תרבות ומסורת‪ .‬אנו יודעים זאת‪.‬‬
‫כך לימדונו‪ ,‬אך במהלך השנים קל לשכוח במה אנו שווים‪ .‬כולנו‬
‫זקוקים לתשובה ביחס למהות החיים ומובנם‪ .‬היבט זה קיים בכל‬
‫בן אדם בכל מקום בעולם‪ .‬השקפות חדשות על נושא הזהות‪,‬‬
‫וגילוי האנושיות המשותפת לכולנו והשבתה אלינו – אלה הם‬
‫שעושים אותנו לשווים ולאחים ליעוד אחד‪.‬‬
‫"מה פירושו של דבר שהאמת היא נקודת המיקוד של דו השיח?‬
‫פירושו הוא שכדי ליצור מרווח לדו‪-‬שיח שיהיה טוב גם מנקודת‬
‫השקפתן של חברות אחרות‪ ,‬עלינו להבהיר כיצד הדברים פועלים‪,‬‬
‫ולהפנים שהאמת אינה באה בקלות לאף אחד‪ .‬כלפי אמת זו‬
‫עלינו להפנות את כל מצבור הידע שלנו‪ ,‬וכמובן גם את התשוקה‬
‫והאמונה‪ ,‬כשבליבנו המטרה לתת לבני האדם יעוד תכליתי ורב‬
‫משמעות‪ .‬דו‪-‬שיח איננו צעד כלפי הזולת‪ ,‬אלא צעד משותף כלפי‬
‫האמת‪.‬‬
‫"ברצוני לסיים ברעיון קצר אחרון‪ .‬אני קתולי‪ .‬כשהייתי צעיר היתה‬
‫שאיפתי שכל אדם בעולם כולו יהיה קתולי‪ .‬כיום אני בן חמישים‪,‬‬
‫ושאיפתי היא שהמוסלמי יהיה מוסלמי טוב‪ ,‬היהודי יהודי טוב‬
‫והקתולי קתולי טוב ‪ ...‬משום שהחלטתי שהטוב ביותר בחיי יהיה‬
‫לדעת את האמת‪ .‬האמת היא עובדה‪ ,‬ואנו יכולים להכיר עובדה זו‬
‫יחדיו‪ .‬ואם נגדל כך‪ ,‬נוכל לחלק את עתידנו ולהשתפר‪".‬‬
‫האנו טאקולה‪,‬‬
‫חבר פרלמנט אירופאי מפינלנד‬
‫ירושלים בירת ישראל‬
‫האנו טאקולה‪ ,‬חבר ב"ידידי ישראל באירופה"‪ ,‬פרש את חסותו על‬
‫יום ירושלים שנערך זו פעם ראשונה בפרלמנט‪ ,‬לפני ארבע שנים‪.‬‬
‫אחותו מתגוררת בישראל‪.‬‬
‫"ברצוני לברך את מרכז רבני אירופה ביום מלאת לו עשר שנים‪.‬‬
‫אתם עסוקים בעשייה חשובה בעזרה שאתם מגישים לקהילות‬
‫היהודיות באירופה במגוון נושאים‪ .‬תודה לכם על שקידתכם‪.‬‬
‫"לאלה מכם שאינם יודעים‪ ,‬ברצוני לספר שישראל מהווה עבורי‬
‫נושא שיש בו להט‪ .‬הייתי‬
‫חבר בפרלמנט הפינלנדי‬
‫כמעט עשר שנים‪ ,‬ובשבע‬
‫השנים האחרונות אני חבר‬
‫בפרלמנט האירופי‪ ,‬ותמיד‬
‫דיברתי ופעלתי נגד הכוחות‬
‫המנסים ליטול מישראל‬
‫את הלגיטימציה שלה‪ .‬כמו‬
‫כן הדגשתי את החשיבות‬
‫שבקיום ירושלים כבירה‬
‫הבלעדית והבלתי נחלקת‬
‫של ישראל‪ ,‬וזו היתה הסיבה שבשלה התחלנו לפני ארבע שנים‬
‫לקיים כאן בפרלמנט את יום ירושלים – משום שאני מאמין בכך‪,‬‬
‫וטוב להדגיש מפעם לפעם ולהעביר מסרים לפוליטיקאים נוספים‬
‫אודות ההשקפה על ירושלים‪ ,‬ולזכור שירושלים היא באמת הבירה‬
‫הבלתי נחלקת של ישראל‪ ,‬כפי שכולנו יודעים‪.‬‬
‫כך ששני נושאים אלה – קיומה של ישראל ושל ירושלים – הם בראש‬
‫סדר היום שלי גם בימים אלה‪ .‬לדידי גורלה של ישראל וגורלה של‬
‫אירופה קשורים זה מזמן זה בזה‪ .‬הערכים היהודיים‪-‬נוצריים שלנו‬
‫מן הדין שיזכירו לנו זאת‪ .‬אני סבור שאי אפשר לדמיין את אירופה‬
‫ללא ישראל‪ ,‬שורשינו היהודיים והיהודים עצמם‪ .‬היום‪ ,‬לצערנו‪ ,‬אנו‬
‫ניצבים לפני אתגרים חדשים‪ ,‬כשהאנטישמיות בעליה‪ .‬לכן הדבר‬
‫כה קריטי לגבינו אם ברצוננו שהרב‪-‬תרבותיזם יתקיים ואנו נמשיך‬
‫לצעוד בכיוון הנוכחי‪ .‬אני שמח שכללתם את הנושא הזה בסמינר‬
‫שאתם מקיימים ומצפה לשמוע את מסקנותיכם‪ .‬אירועים כאלה‬
‫דרושים מאד כדי שהמסרים יהיו ברורים‪ .‬המנהיגים הפוליטיים‬
‫באירופה חייבים לתמוך בבירור בישראל אם ברצונה של אירופה‬
‫להשאר נאמנה לכלליה הדמוקרטיים‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪17‬‬
‫¿˜נ‪ ƒ‬ים‪,‬‬
‫מ˘‪ּ≈ ˜ƒ ‰‬בל ּ˙ …ו ָר‪ƒ ‰‬מ ּ‪ƒ‬סינַ י‪ּ ,‬ו ¿מ ָס ָר ּ‪ ‰‬ל‪ƒ‬לי‪‰‰‬ו… ׁ ֻ˘ﬠַ ‪ ,‬ו‪ ƒ‬י‪‰‬ו… ׁ ֻ˘ﬠַ ל‪ ƒ‬ז ≈˜‬
‫ׁ∆‬
‫„ו ָל‪.‰‬‬
‫ּו ¿ז ≈˜נ‪ƒ‬נים ‪ƒ‬ל ¿נ ‪ƒ‬בי ‪‡ƒ‬ים‪ּ ,‬ו ¿נ ‪ƒ‬בי ‪‡ƒ‬ים ¿מ ָסר ּו ָ‪ ‰‬ל¿ ַ‡נ¿ ׁ ≈˘י ¿כנ∆ ∆ס˙ ַ‪… ‚ּ ¿ ‰‬‬
‫≈‪‰‬ם ָ‡ ¿מר ּו ׁ ¿˘ל ׁ ָ˘‪ָ „¿ ‰‬ב ‪ƒ‬רים‪‰¡ ,‬ו ּו ¿מ˙ ּונ‪ƒ‬נים ַ ּב ּ‪„ּ ƒ‬ין‪,‬‬
‫ו¿ו ַ‪ֲ ‰‬ﬠ ‪ƒ‬מי„ ּו ַ˙ ¿ל ‪ƒ‬מ ‪ƒ‬י„ים ַ‪¿ ‰‬ר ≈ ּב‪,‰‬‬
‫ַו ֲﬠ˘ׂ˘ ּו ¿סיָ ‚ לַ ּ˙ו… ָר‪ַ :‰‬ר ‪ּ ƒ‬בי ֲחנַ נ¿ יָ ‡‬
‫∆ּבן ֲﬠ ַ˜ ׁ ¿˘יָ ‡ ‡ו… ≈מר‪ָ ,‬ר ָˆ‪„˜ָּ ‰ַ ‰‬ו… ׁ˘ ָ ּבר ּו ¿ך ‪ּ ‰‬ו‡‬
‫‪‰‬ם ּ˙ …ו ָר‪‰‬‬
‫ל¿ ז ַּכו… ˙ ∆‡˙ י‪ָ ˘ׂ ¿ ƒ‬ר ≈‡ל‪ ,‬ל¿ ‪ƒ‬פ ָיכ ¿ך ‪¿ ‰ƒ‬ר ָ ּב‪ָ ‰‬ל ∆‪‰‬‬
‫ּו ‪ƒ‬מ ¿ˆו…˙‪ּ ∆ ˘∆ ׁ ,‬נ ¡‡ ַמר י¿ ‪…‰‬וָ ‪ָ ‰‬ח ≈פ‪ ı‬ל¿ ַמﬠַ ן ‪˜„¿ ˆƒ‬ו… יַ ‚¿ „ּ‪ ƒ‬יל ּ˙ו… ָר‪ ‰‬ו¿ יַ ¿‡„ּ‪ ƒ‬יר‪:‬‬
‫על‪-‬פי‬
‫מאמר שני‬
‫מאת טוביה פרידמן‬
‫מדוע צריך לרב? הלא‬
‫ישנם הספרים המורים‬
‫את ההלכה והדרך‬
‫בספרי מוסר וחסידות מכל הבא לידו‪ ,‬לומד‬
‫ושואף לקיים את הנאמר שם‪.‬‬
‫ללא התייעצות והדרכה נכונה‪ ,‬קרוב לודאי‬
‫שיעשה טעויות חמורות בהתנהגותו‪.‬‬
‫ענה לו רבו‪ :‬אמשול לך משל‪ ,‬למה הדבר‬
‫דומה‪ ,‬לאדם ששמע כי בבית המרקחת‬
‫נמצאים תרופות לכל החולאים שבעולם‪,‬‬
‫ויאמר לעצמו‪' :‬מה לי לפנות לרופא‪ ,‬אקח‬
‫בעצמי מכל התרופות כולן‪ ,‬וככה אתרפא‬
‫מכל מחלה'‪...‬‬
‫הרי ידוע שאדם קרוב לעצמו‪ ,‬אם מסדר‬
‫לעצמו את אורח‪-‬חייו‪ ,‬את סדרי לימודו ואת‬
‫דרכו בעבודת ה' ‪ -‬לבדו‪ ,‬תוך הסתמכות על‬
‫שכלו ודעתו בלבד‪ .‬ומאחר שאדם קרוב‬
‫אצל עצמו‪ ,‬משאירה שיטה כזאת פתח‬
‫לטעויות‪ ,‬להערכה‪-‬עצמית בלתי נכונה‬
‫ולאי‪-‬תיקון החסרונות השונים שיש לכל‬
‫אחד‪.‬‬
‫בשיטה זו אחזו אבות ומייסדי החסידות‪,‬‬
‫הבעש"ט הק' והמגיד ותלמידיהם הק'‬
‫זי"ע‪ .‬בתפקיד זה שמינו אותם לרב ומנהיג‬
‫על ראשם‪ ,‬הם פתרו את ספיקותיהם של‬
‫פשוטי העם‪ ,‬איחדו אותם עם בני תורה‬
‫למען ללמדו מהם דרך ה'‪ .‬ולתכלית הנרצה‪,‬‬
‫סללו דרך ללמדם תורה‪ ,‬המנהיגים ראשי‬
‫עם קודש ירדו ממדריגתם והפרישו חלק‬
‫מזמנם לשמוע את משאלותיהם של המון‬
‫העם בענינים גשמיים וטפלים‪ .‬רבות מבואר‬
‫על כך בספרי החסידות אודות עניין זה‪,‬‬
‫ובפרט במאור ושמש ב"נועם אלימלך"‪.‬‬
‫המשיך רבו ואמר‪ :‬אדם זה פשוט אינו יודע‬
‫ואינו מבין‪ ,‬כי הלוקח תרופות ללא הדרכה‬
‫מהרופא ומהרוקח מסכן את עצמו‪ ,‬כי‬
‫יש תרופה למחלה אחת ובו‪-‬בזמן גורמת‬
‫למחלה אחרת‪ ,‬יש תרופה המועילה לאבר‬
‫אחד ומזיקה לאבר שני‪ .‬רק הרופא המומחה‪,‬‬
‫הבקי במצב האיש החולה ובטיב התרופה‪,‬‬
‫מסוגל להנחותו בדרך ישרה לשמור גופו‪.‬‬
‫ומסופר בפי חסידים‪ ,‬על יהודי שהתפאר‬
‫לפני רבו על לימודו והתנהגותו בחסידות‬
‫למרות שאין לו רב ומורה דרך‪ .‬הוא קורא‬
‫כך גם בעניני הנפש ‪ -‬סיים הרבי ‪ -‬אדם‬
‫הנוטל תרופות בלא רב‪ ,‬אדם הנוטל‬
‫בעצמו מהתרופות הכתובות בספרים‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫הרב מקשר את האדם‬
‫עם בוראו‬
‫על שאלה זו ששאלו על הנהגה זו של מינוי‬
‫רב או מנהיג לעצמם‪ .‬שהלא ישנם את ארון‬
‫הספרים עם ספרי הפוסקים המורים לנו‬
‫את ההלכות האיך לנהוג והמעשה אשר‬
‫יעשון‪ ,‬מדוע צריכים למנוות רב?‬
‫על כך עונה הרה"ק בעל ה'תפארת שלמה'‬
‫מראדומסק זי"ע בספרו באופן חסידי‬
‫וכותב‪" :‬הנה זה ידוע באנשי דורינו‪ ,‬כי‬
‫בזמנינו העיקר לעבודת השם הוא להתדבק‬
‫אל הצדיקים כל אחד לפי מדריגתו‪ .‬וזה‬
‫הענין פרסם הבעש"ט ז"ל בעולם‪ ,‬שכל מי‬
‫שמפריד את עצמו מהצדיק ואומר בלבבו‬
‫מה לי לנסוע לצדיק הדור לבקש תורה‬
‫מפיו? הלא כמה ספרים קדושים במוסר‬
‫השכל דרושים לכל חפציהם בתורה ויראת‬
‫שמים?‬
‫"אבל באמת אין זה כלום‪ ,‬כי ראיית פני‬
‫הצדיק הוא מבטל ממנו כל המדות רעות‪,‬‬
‫דהיינו העצלות ועצבות וכל התאוות רעות‬
‫ר"ל‪ ,‬וגם בצדקה מה שנותן לצדיק זוכה‬
‫למדות טובות‪ ,‬וכל חסרונו ישלים ע"י דיבוק‬
‫חכמים‪ ,‬וגם הצדיק מעלה תפלתו למעלה‪,‬‬
‫כי הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים‬
‫ומגלין אלקותו ית"ש בעולם ובזה יבוא‬
‫לשלימות אמיתית‪.‬‬
‫הוא ממשיל לכך משל לבן כפר שרוצה‬
‫לבוא אל המלך ולבקש מלפניו על אודותיו‬
‫ועניניו‪ ,‬אבל אי אפשר לו בעצמו לדבר אל‬
‫המלך דברים מועטים סובלים פירוש הרבה‬
‫ענין גדול‪ ,‬והמלך אינו סובל רוב דיבוריו של‬
‫בן כפר‪ ,‬לכן העצה בזה‪ ,‬לבוא אל שר אחד‬
‫משרי המלך המבין בלשון בן כפר הנ"ל וגם‬
‫כן יכול לדבר עם המלך כראוי‪ ,‬ועל ידי זה‬
‫נודע למלך עסק הבן כפר כראוי ומושיע לו‬
‫מצעקתו‪ .‬כן הוא זה הדבר כביכול‪ ,‬המלך זה‬
‫מלך מלכי המלכים הקב"ה אשר מלא כל‬
‫הארץ כבודו‪ ,‬וטוב לכל אחד לדבק עצמו‬
‫אל צדיק אחד ועל ידו יפיק המלך מלכו של‬
‫עולם רצונו‪"...‬‬
‫עשה לך רב ירא שמים‬
‫החושש לפסוק‬
‫מסופר כי אל רבינו בעל ה'חפץ חיים' הגיע‬
‫תלמיד שנתבקש לעלות על כס רבנות‬
‫באחת הערים אך הוא התלבט רבות האם‬
‫לקבל את המשרה‪ .‬לתמיהת רבו מדוע הוא‬
‫מתלבט האם לקבל את ההצעה הנכבדה‪,‬‬
‫השיב התלמיד‪ ,‬כי הוא חושש שמא יטעה‬
‫בהוראה ולא יכוון לאמיתה של תורה‪.‬‬
‫מששמע רבינו ה'חפץ חיים' את נמוקו הגיב‬
‫ושאל‪" :‬וכי מי הנך רוצה שיפסוק הלכה‪ ,‬מי‬
‫שאינו חושש שמא יטעה?"‬
‫שאלה זו ממקדת אלומת אור לעבר פסקי‬
‫ההלכה‪ .‬לא מדובר כאן בידע בלבד‪ ,‬המדובר‬
‫הוא בראש וראשונה הבחירת רב שיש לו‬
‫יראת שמים‪ .‬שמי שאינו ירא‪ ,‬ואינו מודאג‬
‫מתוצאות החלטותיו‪ ,‬אינו יכול להורות‬
‫הוראה‪.‬‬
‫בהכנעה לפני הרב‬
‫הסגולה לעמוד על‬
‫הבירור‬
‫והסבר לסיפורו של ה'חפץ חיים' ניתן‬
‫לראות מדברי הגאון רבי יעקב משה חרל"פ‬
‫זצ"ל בפירושו 'מי מרום' על מסכת אבות‪,‬‬
‫שנתן היבט נרחב על עניין זה של 'עשה‬
‫לך רב'‪ .‬וזה תוכן דבריו‪" :‬הנה כל כח היצר‬
‫הרע וכל הכישלונות שבעולם באים רק‬
‫לרגלי המבוכות והספקות‪ ,‬ובמקום הוודאי‬
‫והבירור אין להרע והכישלון שום שלטון‪ ,‬כי‬
‫כן ודאי מוציא מידי ספק ואין ספק מוציא‬
‫מידי ודאי )פסחים ט' ע"א(‪ .‬וכל הכפירות‬
‫השונות אינם אלא פקפוקים לומר שמא‬
‫אינו כך ושמא אינו כך‪ ,‬ובשום פעם לא‬
‫תרהיב עוז הכפירה לומר דבר בבירור‪ ...‬על‬
‫כן אומר 'עשה לך רב' שיורה לך את הוודאי‪.‬‬
‫ויש לך לדעת כי בהכנעה לפני רב וההרגשה‬
‫כי זקוקים לרב – יש סגולה פנימית לעמוד‬
‫על הבירור ולהסתלק מן הספק שיהיו דברי‬
‫תורה שנונים בפיו ולא לגמגם ולומר אלא‬
‫לומר לו מיד‪.‬‬
‫"ובאמת בזה שונה חכמת הקודש של‬
‫התורה משאר חכמות‪ ,‬שבשאר חכמות‬
‫השכל הוא המביא לידי הידיעות המוסכמות‬
‫והמוחלטות‪ ,‬אבל בתורתנו הקדושה הוא‬
‫להיפך‪ ,‬הידיעות המוחלטות הן שמפתחות‬
‫את השכל‪ .‬כל ידיעה בתורה‪ ,‬ידיעה‬
‫מקובלת‪ ,‬שולחת בגנזיו קווי אור ונצוצי ברק‬
‫של השכל הגבוה‪ ,‬שכל האמת של התורה‪,‬‬
‫ואז השכל איננו של אומר לבד‪ ,‬אלא שכל‬
‫של שיעור מדוד ומשוקל‪ ,‬וכל מה שאחרים‬
‫צריכים למדוד אותם במידה ובמשקולת‪,‬‬
‫מודד הוא בשכלו ובהשקפתו לטובה"‪.‬‬
‫נסיים מאמרינו זה בדברי הגאון רבי ברוך‬
‫הלוי עפשטיין‪ ,‬בנו של הגאון בעל ה'ערוך‬
‫השולחן' בספרו 'ברוך שאמר'‪) ,‬עמ' ל"א‪-‬‬
‫ל"ב(‪" :‬ענין קנין רב הוא‪ ,‬שתהיה תמיד תחת‬
‫השגחתו ופקידותו‪ ,‬שיורה לך הדרך והסדר‬
‫בלמודך ולא תהיה תועה בדרכי הלמוד‪ ,‬וגם‬
‫יהיה לך תמיד למורה לפתור לך ספקותיך‬
‫בתורה ודרך ארץ ‪...‬כי כאשר תרכש לך רב‬
‫תמידי לשמוע אליו ולקבל דעתו והוא יפתור‬
‫לך את ספיקותיך בתורה ובחיים‪ ,‬אז ממילא‬
‫תסתלק מן הספק‪ ,‬כי הוא יישר ארחותיך‪,‬‬
‫וכמו שכתוב‪' :‬בכל דרכיך דעהו )לה'( והוא‬
‫יישר ארחותיך' )משלי ג'( ודעת רבך כדעת‬
‫שמים‪ ,‬וכמו שכתוב‪" :‬כל החולק על רבו‬
‫כאלו חולק על השכינה‪ ,‬וכל המהרהר אחר‬
‫רבו כאלו מהרהר אחר שכינה" )סנהדרין‬
‫ק"י ע"א(‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪19‬‬
‫הגר"י קלמנסון מצרפת והגרמ"ט וייסברגר‬
‫מבודפשט זכו בפרס המפעל האירופאי‬
‫לספרות תורנית לשנת ה'תשע"א‬
‫לשני הרבנים הוענקה תעודת כבוד ופרס כספי נכבד על יצירותיהם "מראה ריאה" ו"מי טל"‬
‫עמ"ס פסחים • תעודה מיוחדת הוענקה לרה"ר לישראל הגר"י מצגר על ספרו "כנפי יונה"‬
‫הגרי"ד שמאהל מעניק להגרמ"ט וייסברגר תעודת הוקרה‬
‫מתוך שורת האירועים של "כינוס העשור"‬
‫לייסוד מרכז רבני אירופה‪ ,‬בלט האירוע‬
‫התורני של הענקת פרס המפעל לספרות‬
‫תורנית‪.‬‬
‫המפעל הייחודי שהוקם על ידי מרכז רבני‬
‫אירופה העניק את הפרס לשנת ה'תשע"א‬
‫לשני רבנים נודעים‪ :‬הגאון הרב יחיאל‬
‫קלמנסון שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת "תומכי‬
‫תמימים"‪ ,‬ברינוא צרפת על ספרו החשוב‬
‫"מי טל" ח"ב על מסכת פסחים‪ .‬והגאון הרב‬
‫משה טוביה וייסברגר שליט"א‪ ,‬רב ואב"ד‬
‫ק"ק "עדת יראים" בודפשט הונגריה וחבר‬
‫מועצת רבני אירופה‪ ,‬על ספרו "מראה‬
‫ריאה" ח"ב‪.‬‬
‫שני הרבנים מחברי הספרים החשובים קיבלו‬
‫תעודות הוקרה מפוארות על יצירותיהם‪,‬‬
‫הגר"י קלמנסון‬
‫‪20‬‬
‫הגרי"ד שמאהל מעניק להגר"י קלמנסון תעודת הוקרה‬
‫עליהן חתומים ועד המפעל האירופאי‪ ,‬ה"ה‪:‬‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‪ ,‬דיין‬
‫ק"ק שומרי הדת אנטוורפן וחבר מועצת‬
‫רבני אירופה‪ ,‬הגאון הרב ברוך אוברלנדר‬
‫שליט"א‪ ,‬רב ק"ק חברת ש"ס בבודפשט‬
‫וחבר מועצת רבני אירופה‪ ,‬והרב ראובן‬
‫אוחנה שליט"א רב ואב"ד מרסיי‪.‬‬
‫בטקס הענקת הפרס השמיעו דברי‬
‫ברכה הגרי"ד שמאהל שהעלה על נס‬
‫את חשיבותם של הספרים החדשים‬
‫ותרומתם להיכלי התורה והישיבות הק'‪.‬‬
‫את ברכת הנהלת מרכז רבני אירופה הביא‬
‫הסמנכ"ל הרב אריה גולדברג‪ ,‬אשר ביטא‬
‫את הנוכחות של הארגון בכל תחומי החיים‬
‫היהודיים באירופה‪ ,‬ועידוד יצירות תורניות‬
‫הוא אחד החלקים היפים והמרוממים של‬
‫הגרי"ד שמאהל‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫פעילותו‪ ,‬לצד עזרה מעשית ויומיומית‬
‫לרבני הקהילות‪.‬‬
‫את דברי הנעילה השמיע הרב הראשי‬
‫לישראל‪ ,‬הגאון הרב יונה מצגר שליט"א‪,‬‬
‫אשר תיבל דבריו בעניינא דיומא‪ .‬כאות‬
‫הוקרה על תרומתו ועמידותו לימין מרכז‬
‫רבני אירופה‪ ,‬הוענקה לו תעודה מיוחדת‬
‫על ספרו החשוב "כנפי יונה"‪.‬‬
‫יצויין כי מחברי הספרים שנבחרו מקבלים‬
‫מענק כספי מכובד המעודדם להוצאת‬
‫ספרם הבא‪.‬‬
‫היוזמה אודות המפעל האירופאי לספרות‬
‫תורנית נולדה לפני כמה שנים במשרדי‬
‫מרכז רבני אירופה בכדי לעורר ולעודד‬
‫רבנים ותלמידי חכמים באירופה להוציא‬
‫מכתביהם לאור עולם‪.‬‬
‫הגר"י כהן אב"ד פאריס וחבר הנשיאות מעניק תעודת הוקרה להגר"י‬
‫מצגר הרה"ר לישראל יחד עם סמנכ"ל המרכז הרב אריה גולדברג‬
‫ב‬
‫ל‬
‫הרב אברהם משה )אבא( דונר ז"ל‬
‫מחשובי ועסקני הציבור באירופה ומנכ"ל ועידת רבני אירופה‬
‫באנגליה נפטר לאחר מחלה קשה הרב‬
‫אברהם משה אבא דונר ז"ל‪ ,‬רב פעלים‬
‫ששימש כמנכ"ל ועידת רבני אירופה ומחשובי‬
‫העסקנים והפעילים לטובת יהדות אירופה‪.‬‬
‫בן ‪ 74‬היה בפטירתו‪ .‬המנוח נולד בעיירת‬
‫קניגסברג שגרמניה‪ ,‬בן בכור לאביו‪ ,‬הגה"צ‬
‫רבי יוסף צבי הלוי דונר זצ"ל ראב"ד לונדון‪,‬‬
‫בעל ה'מקדש הלוי'‪.‬‬
‫כבר מצעירותו היה מקורב לגדולי ישראל‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬בעשרים השנים האחרונות‬
‫היה בכיר עסקני אירופה היהודית‪.‬‬
‫היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ובנה‬
‫למעלה משלושים מקוואות בכל רחבי‬
‫העולם‪ ,‬והיה ממשפצי ציונו של מייסד‬
‫תנועת המוסר ‪ -‬רבי ישראל סלנטר זצ"ל‪.‬‬
‫הותיר אחריו שלושה בנים ובת‪ ,‬וכן תשעה‬
‫אחים‪ ,‬ביניהם הגאון רבי אליעזר‪ ,‬רב קהילת‬
‫'עדת ישראל' וחבר בד"ץ שארית ישראל‪,‬‬
‫רבי אהרון דוד מלונדון‪ ,‬ורבי יהודה אריה‪ ,‬רב‬
‫ביהמ"ד דברי שיר‪.‬‬
‫הרב אבא דונער ז"ל במשרדי מרכז רבני אירופה עם מנכ"ל הועידה‬
‫הרב משה רוז ע"ה ויבלחט"א הגר"י שתרוק והרב אלברט גיגי‬
‫לפני מספר שנים‪ ,‬שיכל את בנו‪ ,‬הנגיד הרבני‬
‫ר' בן ציון דונר ז"ל‪ ,‬בתאונת דרכים קשה‪.‬‬
‫אמו‪ ,‬הרבנית איטה דונר ע"ה‪ ,‬נפטרה לפני‬
‫כשנה‪ ,‬בערב יום כיפור האחרון‪.‬‬
‫לפני מספר חודשים חלה במחלה קשה‬
‫שממנה לא קם‪.‬‬
‫הרב אריה גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל 'מרכז רבני‬
‫אירופה'‪ ,‬פרסם הודעת אבל מיוחדת‪" :‬בשם‬
‫מועצת רבני אירופה‪ ,‬ובשם מאות רבנים מכל‬
‫רחבי היבשת‪ ,‬אני רוצה לשלוח את תנחומינו‬
‫למשפחה החשובה‪ .‬הרב אבא דונר ז"ל היה‬
‫מעמודי התווך של רבני וקהילות אירופה‪,‬‬
‫להם הוא הקדיש את חייו‪ ,‬את כוחו ומרצו‪.‬‬
‫תנצב"ה"‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‬
‫לראשונה בתולדות‬
‫הפרלמנט האירופי‪:‬‬
‫מעמד רווי הוד‬
‫בתחילת‬
‫כתיבת ספר תורה‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫כתלי אולם הישיבות המפואר של‬
‫הפרלמנט האירופי בבריסל טרם ראו‬
‫מחזה שכזה‪.‬‬
‫היה זה בתום דיון ארוך של הפרלמנט‬
‫שעסק בשאלה‪" :‬האם רב תרבותיות היא‬
‫ברת קיימא באירופה של המאה ה‪."?21-‬‬
‫בדיון שבו נטלו חלק רבנים שהשתתפו‬
‫בכנס העשור של מרכז רבני אירופה‪ ,‬בלט‬
‫נושא המעסיק מאד את יהדות אירופה –‬
‫גורל השחיטה היהודית‪.‬‬
‫כמה סמלי שלאחר מסכת הנאומים של‬
‫שגרירי מדינות לצד רבנים שהציגו את‬
‫עמדת התורה הקדושה‪ ,‬נפרשה יריעת‬
‫קלף על שולחן מיוחד שהוכן מראש‪,‬‬
‫ובמעמד סופר סת"ם מומחה מאנטוורפן‬
‫החלה כתיבת ספר תורה מול עיניהם‬
‫המשתאות של חברי הפרלמנט אשר‬
‫גילו עניין וסקרנות באופן כתיבת ספר‬
‫הספרים‪ ,‬דבר שטרם ראו מעולם‪.‬‬
‫הטקס הקצר שהפך למעמד של קידוש‬
‫ה'‪ ,‬נעל את הפרק הזה של כינוס העשור‬
‫שהתארח בפרלמנט‪ ,‬מתוך רגעי קדושה‬
‫ושימת דגש על התרבות היהודית שאינה‬
‫יכולה להתפשר על עקרונותיה כפי אחד‬
‫מי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם ש"זאת‬
‫התורה לא תהא מוחלפת"‪.‬‬
‫בטקס כתיבת אותיות לתחילת כתיבת ס"ת‬
‫לזכותם של רבני אירופה באולם הפרלמנט‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪21‬‬
‫מראות מכינוס העשור‬
‫בריסל‪ ,‬ה'תשע"א‬
‫‪22‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪23‬‬
‫מראות מכינוס העשור ‪ -‬בריסל‪ ,‬ה'תשע"א‬
‫מדף‬
‫הרב‬
‫הספרים של אגף ההוצאה לאור‬
‫אריה גולדברג סמנכ"ל המרכז‬
‫באולם ההרצאות‬
‫באולם ההרצאות‬
‫בדינר הוקרה לרבני אירופה‬
‫הר‬
‫הגאון רבי‬
‫‪24‬‬
‫שמואל אלעזר שטרן חבר ביה"ד‬
‫ה"ר לישראל הגר"י מצגר והשר‬
‫של הגאון הרב וואזנר שליט"א‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫הגאון רבי לוי"צ רסקין מלונדון‬
‫לשירותי הדת הרב יעקב מרגי‬
‫הגד"מ ליברמן‬
‫הגר"י טובול‬
‫הרב ד"ר מרדכי הלפרין‬
‫הגר"ע חייקין‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪25‬‬
‫מראות מכינוס העשור ‪ -‬בריסל‪ ,‬ה'תשע"א‬
‫הגאון הרב יעקב רוזה‬
‫בדינר ההצדעה לרבני אירופה‬
‫הרב אריה גולדברג עם שגריר‬
‫‪26‬‬
‫חברי מועצת רבני אירופה‬
‫ישראל לאיחוד האירופאי וסגנו‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫הרב צבי מרכוס‬
‫הגאון הרב ירמיה כהן‬
‫הרב יהודה מינצברג‬
‫הגאון‬
‫הרב ישראל יעקב ליכטנשטיין‬
‫הגרלוי"צ גרליק‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪27‬‬
‫הקונסול‬
‫היהודי‬
‫של פולין‬
‫זהו סיפורו הלא יאמן של ילד יהודי נרדף בגולת פולין‪ ,‬שעבר תחנות‬
‫רבות ומסעירות בחייו‪ ,‬וכיום מכהן כקונסול הכבוד של פולין בישראל‪.‬‬
‫זאב ברן‪ ,‬יהודי משכיל‪ ,‬רהוט ומרשים בשנות השבעים לחייו‪ ,‬מוכר כאחד‬
‫מגדולי האדריכלים בישראל ומתגורר בשכונת טלביה בירושלים‪ .‬בבית‬
‫המעוטר בדגלי פולין הוא מנהל גם את הקשרים הענפים בין ישראל‬
‫לפולין‪ .‬על מסעותיו המרתקים הוא מספר ל"קהילות"‪.‬‬
‫ישראל פינחס טירנואר‬
‫סיפור חייו של מר זאב ברן נראה כאילו‬
‫נגזר מתוך ספר הרפתקאות‪ .‬זהו סיפורו‬
‫הלא יאמן של ילד יהודי נרדף בגולת פולין‪,‬‬
‫שעבר תחנות רבות ומסעירות בחייו‪ ,‬וכיום‬
‫מכהן כקונסול הכבוד של פולין בישראל‪.‬‬
‫זאב ברן‪ ,‬יהודי משכיל‪ ,‬רהוט ומרשים‬
‫בשנות השבעים לחייו מוכר כאחד מגדולי‬
‫האדריכלים בישראל ומתגורר בבית מרהיב‬
‫בשכונת טלביה בירושלים‪ .‬בבית המעוטר‬
‫בדגלי פולין הוא מנהל גם את הקשרים‬
‫הענפים בין ישראל לפולין‪.‬‬
‫ברן נולד בוילנא לאביו אליאש ברן‬
‫מהמשפחות המפורסמות והמכובדות‬
‫בוילנא ולאמו גוטה מורשא מהמשפחות‬
‫האמידות בעיר‪ .‬עם כניסת הגרמנים לוילנא‬
‫ב‪ 1941-‬התגייס אביו למחתרת הפולנית‬
‫‪28‬‬
‫הלבנה ‪ AK‬שאמנם הייתה אנטישמית אבל‬
‫כנראה לא ידעו על יהדותו‪ .‬מפקד היחידה‬
‫ברוניסלב קז'יז'ונובסקי שידידות רבת שנים‬
‫שררה בין משפחתו למשפחת ברן לקח על‬
‫עצמו סיכונים עצומים על מנת להציל רבים‬
‫ממשפחת ברן‪ .‬כך שמיד עם העברת יהודי‬
‫וילנא לגטו הצליח אביו להוציא את בנו‬
‫מהגטו והוא חי חיים שלווים עם משפחת‬
‫קז'יז'נובסקי וילדיה במשך כל שנות‬
‫המלחמה‪ .‬לאחר עלותו ארצה בעיצומה של‬
‫מלחמת השחרור שירת זאב ברן בסיירת‬
‫שריון וכקצין מודיעין של איזור ירושלים‬
‫ובמסגרת תפקידו זה יצר קשרים רבים עם‬
‫אישי ציבור פלסטינים‪ ,‬למד ערבית ותכנן‬
‫מבנים רבים בשטחים‪ .‬עד היום הוא מוכר‬
‫מאוד בחוגים אלו‪.‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫לאחר שלמד בטכניון אדריכלות ותכנון‬
‫ערים יצא למסע בו טייל במדינות רבות‪,‬‬
‫וחווה חוויות מדהימות‪ .‬בדיעבד הסתבר‬
‫שמסע זה סייע לו להכיר מדינות ותרבויות‬
‫שונות‪ .‬היכרות המשמשת אותו כיום‬
‫בנאמנות‪ .‬לאחר המסע ההרפתקני יצא‬
‫להשתלמות בפאריז ועבד במחיצתם של‬
‫גדולי האדריכלים‪ .‬אז יצר את שיטתו‬
‫"השפעת הסביבה הפיזית על התפיסה‬
‫האנושית"‪ .‬במסגרת עבודתו האדריכלית‬
‫התמחה בפרויקטים רבים ביניהם גם‬
‫במדינות העולם השלישי‪ ,‬כך שעבודתו‬
‫המקצועית הייתה משולבת במסעות‬
‫לעתים הרפתקניים באפריקה‪ ,‬במזרח‬
‫הרחוק ובמקסיקו‪ ,‬מהם נותרו לו זכרונות‬
‫מר זאב ברן‬
‫רבים ולעתים גם צלקות מתאונות ואירועים‬
‫שונים‪.‬‬
‫המודעות כי חובה גם על הילד הקטן לחיות‬
‫תחת זהות בדויה ולקבל את הבשורה המרה‬
‫על מות אביו ורוב בני משפחתו‪ .‬מגיל צעיר‬
‫ביותר ידע הילד בן ה‪ ,9-‬אשר לו ולאמו‬
‫היה רק זוג נעלים אחד‪ ,‬לצאת בשלג הכבד‬
‫ולדאוג להשגת לחם יקר המציאות ואמצעי‬
‫מחיה אחרים‪ .‬כך שמגיל צעיר ביותר למדתי‬
‫איך לפלס לבדי את דרכי בחיים‪.‬‬
‫נולדת בוילנא בירת ליטא למשפחה מצאצאי‬
‫הגר"א‪ ,‬כיצד הנך מתחבר לפולין?‬
‫אבל גם הפולנים לא בדיוק הצטיינו באהבת‬
‫ישראל‪...‬‬
‫באותה תקופה הייתה וילנא תחת שלטון‬
‫פולין‪ .‬בליטא סבלנו מאנטשימיות רבה‪.‬‬
‫הליטאים היו ידועים מאוד ביחסם הגרוע‬
‫ליהודים‪ .‬עלי לציין שחיי בזמן המלחמה‬
‫עברו ללא טראומות קשות‪ ,‬להוציא את‬
‫תשובתו של ברן מפתיעה ומאתגרת –‬
‫"ברצוני לשרש טעות נפוצה‪ .‬בזמן הכיבוש‬
‫הנאצי הייתה פולין המדינה היחידה בה‬
‫כל המסתיר יהודי היה צפוי לעונש מוות‪,‬‬
‫לו ולמשפחתו ולשכניו‪ .‬ובכל זאת האחוז‬
‫לאחר שהכיר את נספחת התרבות‬
‫בשגרירות הפולנית ודרכה התיידד עם‬
‫השגריר שראה בו את המועמד המתאים‬
‫ביותר בין ‪ 75‬מועמדים וכך התמנה בשנת‬
‫תשנ"ט לתפקיד קונסול הכבוד של פולין‬
‫בישראל‪.‬‬
‫הגדול ביותר של חסידי אומות העולם‬
‫בקרב מדינות אירופה הינם פולנים"! ברן‬
‫כדרכו‪ ,‬מגבה את דבריו בשני כרכים עבי‬
‫כרס בהוצאת יד ושם המכילים את שמות‬
‫הפולנים חסידי אומות העולם שהסתירו‬
‫יהודים והצילום ממוות‪.‬‬
‫איך זה מסתדר עם התדמית הידועה של‬
‫הפולנים בכל הקשור לאנטישמיות?‬
‫לא אכחיש שאין אנטישמיות כלל‪ .‬אבל‬
‫חשוב להכיר את ההיסטוריה המשותפת‬
‫שלנו ‪ -‬המאה ה‪ 12‬ידועה כתקופה הקשה‬
‫ביותר עבורנו‪ .‬מצב העם היהודי היה בכי‬
‫רע‪ .‬הוא נרדף עד צווארו בכל רחבי אירופה‪.‬‬
‫רק מדינה אחת פתחה את השערים בפני‬
‫היהודים והעניקה להם את כל הזכויות –‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪29‬‬
‫פולין תחת שלטון המלך קאזימיז' הגדול‪.‬‬
‫מאותה עת החלה הגירה יהודית ענקית‬
‫לפולין‪ .‬במשך מאות שנים הגנו הפולנים‬
‫על היהודים מפני הפרעות של האוקראינים‬
‫והטאטארים‪ .‬הנסיך הפולני הציל אותם‬
‫מהצורר חמלניצקי‪ .‬אמנם‪ ,‬במאתיים‬
‫השנים האחרונות עברו על פולין ימים‬
‫קשים‪ .‬היא נכבשה תחת שלוש מעצמות‪,‬‬
‫רוסיה הצארית‪ ,‬פרוסיה‪ ,‬ואוסטרו‪-‬הונגריה‬
‫וסבלה תחתם סבל רב‪ .‬לאחר מכן כמובן‬
‫התרחשו מלחמת העולם והשואה שהיו‬
‫המכה בפטיש לשנאת היהודים‪.‬‬
‫כיצד נוצר הקשר המיוחד בינך לבין נשיא‬
‫פולין קומרובסקי?‬
‫הנשיא מחשיב אותי כאחיו ואף הכריז על‬
‫כך מספר פעמים בפומבי‪ .‬ילדיו מכנים‬
‫אותי "דוד זאב"‪ .‬הקשר המופלא נוצר‬
‫בעת שנודע לנשיא כי אבי סיכן את נפשו‬
‫כדי להציל את דודו מידי הנאצים‪ .‬סיכון‬
‫שלבסוף עלה בתוהו ודודו ואף אביו נרצחו‬
‫בידי הנאצים‪ .‬מעת שנודע הדבר לנשיא‬
‫הוא ביקש ליצור עמי קשר‪ ,‬ומיד כשנפגשנו‬
‫נוצרה בינינו כימיה לא רגילה‪ ,‬ומאז דלתו‬
‫פתוחה בפניי בכל עת‪ .‬כשהנשיא החליט‬
‫לנסוע למקום קבורת משפחתו בליטא הוא‬
‫ביקש ממני להצטרף אליו‪.‬‬
‫הוא לקח אותי עמו לביקור במוזיאון‬
‫השואה בוושינגטון שם הציג אותי כמי‬
‫ש"הוא לי יותר מאח"‪ .‬בוושינגטון הוא‬
‫נשא את ההכרזה ההיסטורית שלאור‬
‫ההיסטוריה המשותפת בת מאות השנים‬
‫של שני העמים‪ ,‬אנו פותחים במסע פיוס‬
‫בין העמים הישראלי והפולני‪.‬‬
‫האם אכן קיימת התעניינות בפולין בכל הנוגע‬
‫לעם היהודי?‬
‫אכן‪ ,‬קיימת התעוררות אדירה‪ .‬מרכזים‬
‫יהודיים מוקמים כפטריות אחרי הגשם‪.‬‬
‫כמעט בכל אוניברסיטה אפשר ללמוד‬
‫עברית בחוג המיועד לכך‪ .‬בעיר העתיקה‬
‫בירושלים אתה נתקל בשפה הפולנית‬
‫כמעט בכל פינה‪ .‬רק מחר אמורה להגיע‬
‫לכאן קבוצה של קבלנים המבקשים ליצור‬
‫שיתוף פעולה בתחומם‪ .‬קיימת אפילו‬
‫נטיה מוזרה אצל הגוים שרוצים להתגייר‪.‬‬
‫בפולין מתרחשת 'יודופיליה' של ממש‪.‬‬
‫עיסוק מוגבר ואובססיבי בכל הקשור‬
‫ליהודים וליהדות‪ .‬אני עצמי נדרש לספק‬
‫את התאבון הגובר ליהדות‪ ,‬ולכן אני כותב‬
‫הרבה מאמרים ומוסר הרצאות רבות‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫איך אתה מסביר את התופעה המפתיעה‪ ,‬שלא‬
‫לומר המוזרה הזו?‬
‫"הם פשוט מתגעגעים ליהודים‪ .‬ברן‬
‫משתמש באגדת ילדים ידועה בכדי להסביר‬
‫את התופעה ‪ -‬אגדת "החלילן מהמלין"‬
‫שבסופה נעלמו כל ילדי הכפר המלין‬
‫ומאז הוא נותר שומם‪ .‬מעת שאין יהודים‬
‫השמחה עזבה את פולין‪ .‬הם מחפשים כל‬
‫דרך בכדי להחזיר את העבר המפואר –‬
‫ספרים‪ ,‬הצגות‪ ,‬סרטים‪ .‬הכל מעניין אותם‬
‫– תורה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עברית‪ ,‬כל מה שקשור‬
‫ליהודים באופן ישיר ועקיף"‪.‬‬
‫"משך כל השנים האלה היהודים הם אלו‬
‫שיצרו את שכבת הביניים שבין האצולה‬
‫לכנסיה ובין האיכרים והבורגנות‪ .‬הם סידרו‬
‫הכל‪ ,‬את כל העסקים והכלכלה והכספים‪.‬‬
‫ישנם מטבעות פולניות עתיקות שנטבעו‬
‫בידי יהודים ונחרטה עליהם המילה "ברכה"‬
‫בעברית"‪.‬‬
‫"ישנו מושג הנקרא "הסינדרום הפולני"‪ .‬זו‬
‫באמת תופעה מוזרה‪ .‬בפולין ישנם אינספור‬
‫אזרחים משכילים המבינים בכלכלה‪,‬‬
‫מדעים‪ ,‬שפות וכל השאר‪ ,‬לכאורה קיימת‬
‫בה תשתית רצינית לשגשוש ופיתוח‪ .‬אבל‬
‫במבחן המעשה‪ ,‬כשזה מגיע לתחום הביניים‬
‫ כשצריך לארגן‪ ,‬לקשור חוטים‪ ,‬ולהביא‬‫את הדברים לשלב הביצוע‪ ,‬הכל נופל‪ .‬מתי‬
‫הם שמו לב לעובדה הזו? כל עוד הקומוניזם‬
‫שלט במדינה הם ממילא נשלטו בידי‬
‫הוראות ממסוקבה‪ .‬אבל מעת שהקומוניזם‬
‫נפל חלפו עשרים שנות דמוקרטיה ופתאום‬
‫הם קלטו עד כמה היהודים חסרים להם‪.‬‬
‫הם מביטים סביב ורואים כבישים מיושנים‪,‬‬
‫רכבות עלובות‪ ,‬תשתיות בלתי מספקות‪,‬‬
‫ומבינים כי היהודים הם אלו שהפעילו את‬
‫הדברים בעבר והם אלו שיכולים לסייע‬
‫להם לממש את הפוטנציאל האדיר של‬
‫המדינה הזו שהיא למעשה הגדולה ביותר‬
‫במרכז אירופה"‪.‬‬
‫מה זה בדיוק "קונסול כבוד" ומה מחייב‬
‫התפקיד?‬
‫כשהתמניתי לקונסול כבוד לפני ‪ 12‬שנה גם‬
‫אני לא ידעתי מה זה בדיוק ומה משמעות‬
‫הדבר‪ .‬אבל ראיתי בתפקיד אתגר לקרב בין‬
‫העמים והשקעתי בו את כל זמני ומרצי‪.‬‬
‫מאז היו אצלי מאות אנשים ופגשתי אלפים‪.‬‬
‫לכולם סייעתי בדרכים שונות ומגוונות‪.‬‬
‫יצרתי היכרות קרובה וקשרים אמיצים‬
‫עם כל ראשי השלטון הפולני‪ ,‬ראשי ערים‪,‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫רקטורים‪ ,‬קרדינלים‪ .‬את כולם אני מכיר‬
‫וכולם שמחים להיענות לבקשותיי‪ .‬לכן אין‬
‫זה פלא שכל כך הרבה ארגונים ואנשים‬
‫פרטיים נעזרים בי‪.‬‬
‫לקחתי על עצמי כאתגר לקרב בין המדינות‬
‫וליצור שיתופי פעולה‪ .‬כיום פולין היא‬
‫בת הברית הכי גדולה של ישראל‪ .‬אפשר‬
‫לסמוך עליהם בעינים עצומות‪ .‬הם תמיד‬
‫לצידנו‪.‬‬
‫ברן כותב מאמרים רבים בנושאים רבים‬
‫ומגוונים הקשורים לעבודתו‪ .‬אחד הנושאים‬
‫הוא "דו קיום היסטורי של היהודים‬
‫והפולנים ואתגר הפיוס"‪ .‬ברן הרצה על‬
‫הנושא באוניברסיטה של ורשא וגם במכון‬
‫הפולני בברטיסלבה‪" .‬הדברים התקבלו‬
‫בהתלהבות רבה והוצפתי במאות תגובות‬
‫ומכתבים" מספר ברן‪.‬‬
‫מר ברן רואה את עצמו כ'מפתח' האמור‬
‫לפתוח מנעולים שונים החוסמים את המעבר‬
‫לדלתות רבות‪ .‬הבירוקרטיה הפולנית ידועה‬
‫לשמצה‪ ,‬ומי שנזקק לשירותים שונים‪ ,‬החל‬
‫מקבלת דרכון וכלה בהקמת מרכז יהודי‪,‬‬
‫ניצב לעתים מול חומה בצורה‪ ,‬ולא נותר לו‬
‫אלא לפרוך את ידיו בייאוש‪ .‬ברן‪ ,‬בקשריו‬
‫הענפים‪ ,‬במרצו הבלתי נדלה‪ ,‬ובלבו הרחב‪,‬‬
‫יהפוך את העולם עד כי יימצא הפתרון‬
‫הטוב ביותר עבור אותו נזקק‪.‬‬
‫עזרתי לארגון 'ערכים' להיכנס לפולין‪.‬‬
‫ודרשתי מראש עירית ורשא להקים עבורם‬
‫מרכז‪ .‬סייעתי לארגונים יהודיים רבים‬
‫ביניהם אנשי הכנסת האורחים בליזענסק‬
‫שהתלוננו על יחס עוין‪ .‬הסברתי להם‬
‫ולאחרים‪ ,‬ואנצל את הבמה המכובדת הזו‬
‫כדי להסביר זאת שוב – רוב היהודים מגיעים‬
‫לפולין בכדי להשתתף במסעות ומצעדים‬
‫למחנות ההשמדה או להשתטח על קברי‬
‫צדיקים‪ .‬במסגרת ביקורים אלו הם אינם‬
‫יוצרים כל קשר עם האוכלוסיה המקומית‪.‬‬
‫אדרבה‪ ,‬הם מפגינים התנשאות ולעתים‬
‫אפילו עוינות‪ .‬תארו לעצמכם שקבוצות‬
‫מפולין היו מתנהגות כך בארץ‪ .‬לכן אין זה‬
‫פלא שזהו היחס אותו הם מקבלים חזרה‬
‫מהמקומיים‪ .‬ואכן‪ ,‬אנשי 'הכנסת האורחים'‬
‫בליזענסק שינו את הגישה‪ ,‬ובתוך זמן‬
‫קצר הם כבר זכו ליחס אוהד מהעיריה ואף‬
‫קבלו מבנים לשימושם‪ .‬הכל ענין של גישה‬
‫נכונה‪.‬‬
‫בגיל ‪ 10‬עזבתי את פולין ושכחתי את‬
‫השפה‪ .‬כיום לאחר שנים של עבודה‬
‫משותפת חזרה אלי השפה במהירות ואני‬
‫שולט בה לחלוטין‪" .‬בסופו של דבר"‪ ,‬אומר‬
‫ברן‪" ,‬זו שפה שדיברו בה אבי ואמי והיא‬
‫מהווה חלק מהמורשת התרבותית שלי"‪.‬‬
‫יש בפולין שער פתוח לשיתופי פעולה‪.‬‬
‫חבל לבוא רק עם מצעד החיים כשאנו‬
‫יכולים ליצור ולפתח יחדיו מדע‪ ,‬אקדמיה‬
‫ואמנות‪ .‬תפקידי הוא לטוות ולקשור את‬
‫כל החוטים‪ .‬במסגרת זו ארגנתי גם אינספור‬
‫משלחות בכל תחום אפשרי‪.‬‬
‫למר ברן ידידות עמוקה עם "מרכז רבני‬
‫אירופה"‪ .‬ברן חובב אנשי עשיה ומשתדל‬
‫לסייע להם‪ ,‬לכן אין זה פלא כי מעת‬
‫שהתוודע לפעילות של "מרכז רבני אירופה"‬
‫הוא מפעיל עבורם את קסמיו וקשריו חובקי‬
‫עולם‪ .‬לפני פסח פנו אליו אנשי המרכז‬
‫וביקשו ממנו לארגן עבורם פגישה עם נשיא‬
‫פולין‪ .‬בתוך עשרים וארבע שעות אורגנה‬
‫הפגישה‪ ,‬ומי שמכיר את ההתנהלות בפולין‬
‫מבין עד כמה מדובר בהישג יוצא דופן‪.‬‬
‫באותה פגישה העניקו אנשי המרכז לנשיא‬
‫מצות והגדה של פסח – מסורת עתיקת יומין‬
‫שהחלה עוד בזמן מושל פולין פילסודסקי‪.‬‬
‫אותה פגישה נשאה פירות רבים עבור יהודי‬
‫פולין‪ ,‬ועוד חזון למועד‪.‬‬
‫באלו תחומים מתקיים שיתוף פעולה בין‬
‫ישראל לפולין?‬
‫הם קיימים בכל תחום אפשרי‪ ,‬כולל‬
‫שיתופי פעולה בטחוניים‪ .‬אחד התחומים‬
‫הינו כשסטודנטים רבים מגיעים לכאן‬
‫מפולין ועושים סטאז' במסגרת חילופי‬
‫סטודנטים‪ .‬אינני מקבל משכורת ואפילו‬
‫לא החזר הוצאות‪ .‬אבל ממשלת פולין‬
‫ממנת עבורי את כל הנסיעות בעולם‬
‫בכדי לשאת את בשורת הפיוס‪ .‬בתקופה‬
‫מסוימת ביקרו אצלי ‪ 35‬צעירים פולניים‬
‫ששהו בישראל ולאחר מכן שבו לפולין‪.‬‬
‫כעבור מספר חודשים נפגשתי עם אישיות‬
‫מימשל בכירה בפולין והתלוננתי בפניו על‬
‫הקשיים הרבים המעיבים על יצירת שיתוף‬
‫פעולה‪ .‬אותו בכיר ענה לי – "על מה אתה‬
‫מדבר?! הזוכר עתה את הצעירים שביקרו‬
‫אצלך לפני מספר חודשים? תדע לך שהם‬
‫חזרו לפולין כשהם נלהבים ומעריצים את‬
‫העם היהודי‪ .‬הם מספרים בכל מקום על‬
‫"דוד זאב" ומייצגים את האינטרסים של‬
‫ישראל בצורה הטובה ביותר‪ .‬יש לך בפולין‬
‫‪ 35‬שגרירים של רצון טוב"!‬
‫במסגרת תפקידו פועל ברן במספר‬
‫מישורים דו סטריים‪ ,‬ומשמש גשר המגשר‬
‫על פני תהומות שלעתים נראים בלתי‬
‫ניתנים לגישור‪ .‬אחד מהמקרים הללו ארע‬
‫לפני מספר שנים כשאנשי כמורה מהכנסיה‬
‫הפולנית הסמוכה למאה שערים התלוננו‬
‫על מתקפות כנגדם מצד השכנים‪ .‬ברן נזעק‬
‫– "תאר לעצמך שהתמונות מהפרעות היו‬
‫מגיעות לעיתונות הפולנית‪ .‬מה היה עולה‬
‫בגורל בתי הכנסת ובתי הקברות בפולין?!"‬
‫יצרתי מיד קשר עם אישי הציבור במאה‬
‫שערים והסברתי להם את חומרת הענין‪.‬‬
‫הם הסבירו לי שהם בכלל נגד התגרות‬
‫באומות‪ ,‬והפורעים יוצאים מקרב עשבים‬
‫שוטים המסתפחים אליהם‪ ,‬אבל הם גם‬
‫ניאותו מיד לבקשתי לקיים מפגש עם‬
‫אנשי הכמורה המתגוררים בכל הכנסיות‬
‫הסמוכות לאיזור‪ ,‬וממפגש זה יצאה קריאת‬
‫הרבנים האוסרים באיסור חמור על כל‬
‫פגיעה בכנסיות ואנשיהם‪ .‬דבר הפגישה‬
‫זכה להד תקשורתי נרחב ותרם רבות‬
‫להרגעת הרוחות‪ .‬אך לאחרונה נרשמו‬
‫פגיעות נוספות ואני מקווה שהם לא יישנו‪.‬‬
‫אתה מסייע למבקשים למצוא את רכוש‬
‫משפחתם בפולין?‬
‫אני מקבל פניות רבות בנידון ומשתדל‬
‫לסייע ככל יכולתי‪ .‬אחד המקרים המרגשים‬
‫נרשם לפני זמן לא רב כשפרופסור ריבקינד‬
‫המפורסם שב לבית הוריו בביאליסטוק‬
‫וגילה כי הוא משמש כיום כבית מרקחת‪.‬‬
‫בעלת המקום שהבחינה בו הלכה והביאה‬
‫לו מנורה ישנה ומפוחמת ואמרה לו כי היא‬
‫שומרת את זה מאז השואה " תמיד ידעתי‬
‫שמישהו יחזור"‪.‬‬
‫ומה לגבי נכסי הקהילות שנשמדו בשואה?‬
‫בפולין קיימים נכסים רבים מאוד שהיו‬
‫שייכים בעבר לקהילות היהודיות וכיום הם‬
‫מנוהלים בידי גורמים שונים‪ .‬לתדהמתי‬
‫הבחנתי שעבור בצע כסף‪ ,‬רבים מהנכסים‬
‫עומדים למכירה לכל המרבה במחיר‪ .‬לא‬
‫לפני זמן רב שמעתי כי בית הכנסת המרהיב‬
‫ביופיו של העיירה גליביצע נמכר אף הוא‪.‬‬
‫יש לעצור את התופעה הזו‪ ,‬ולשמור על‬
‫נכסי העבר‪.‬‬
‫את עיני צדה מסגרת המכילה עיטורים‬
‫ומדליות‪ .‬ברן מסביר – יש כאן את עיטור‬
‫הכבוד הגדול ביותר שהעניקו הפולנים לאבי‬
‫לאחר מותו‪ .‬הם מסרו אותו לידי בטקס‬
‫מרשים שנערך לפני כשנה‪ .‬אבי התגייס‬
‫למחתרת הפולנית הלבנה ונפל כחייל‪.‬‬
‫הוא הפך עוד בחייו לאגדה על תעוזתו‬
‫וחירוף נפשו‪ .‬לידו ניצבים עיטורים נוספים‬
‫שקיבלתי מידי הפולנים כאות הוקרה על‬
‫פעולותי כקונסול הכבוד‪.‬‬
‫כמה יהודים יש בפולין?‬
‫באחת ההרצאות שלי באוניברסיטה‪,‬‬
‫הסטודנטים שאלו שאלות נוקבות‪ .‬שאלתי‬
‫את הרקטור האם אוכל לשאול מי מהם‬
‫ממוצא יהודי‪ ,‬אך הוא לא הרשה לי לעשות‬
‫זאת בהסבירו כי אם מישהו ירים את ידו‬
‫חבריו יתקיפו אותו מדוע לא סיפר זאת‬
‫עד היום‪ ,‬ואם מישהו מהמשתתפים ידוע‬
‫כיהודי והוא לא ירים את ידו‪ ,‬חבריו יתקיפו‬
‫אותו מדוע הוא מתבייש‪ .‬לבסוף לאחר‬
‫ההרצאה ניגשו אלי צעירים רבים וסיפרו לי‬
‫שהם ממוצא יהודי‪ .‬ב‪ 1989‬נערכו חישובים‬
‫שמצאו שנשארו בפולין ‪ .5,000‬כיום אני‬
‫משוכנע שיש בפולין לא פחות מחצי מליון‬
‫איש ממוצא יהודי! אותם צאצאי העם‬
‫היהודי מחפשים את האור‪ ,‬הם נאחזים בכל‬
‫בדל של יהדות ומבקשים לללמוד עוד ועוד‬
‫ולחזק את הקשר שלהם עם היהדות‪.‬‬
‫באוניברסיטה המפורסמת בעיר ווערוסלב‬
‫הקימו הסטודנטים ארגון בשם "התקווה"‬
‫שמטרותיו הם לחזק את הקשר עם היהדות‪.‬‬
‫רובם הצהירו שהם אינם יהודים והם אף לא‬
‫נראים כאלה‪ .‬אבל כשחופרים עמוק מגלים‬
‫שרובם ממוצא יהודי‪.‬‬
‫ברן המציא מגן דוד תלת מימדי שכבר‬
‫שימש לעיצוב אנדרטאות שונות בישראל‬
‫וגם בפולין‪ .‬מלבד זאת כשהוא בצורתו‬
‫הממוזערת הוא משמש רבות כמתנה‬
‫סמלית ויפה‪.‬‬
‫כאדריכל יצא לך לתכנן פרויקטים בפולין?‬
‫עיצבתי מספר פרויקטים בפולין‪ ,‬ביניהם‬
‫מרכז גדול באושוויץ‪.‬‬
‫אחד הפרויקטים המעניינים בהם מתעסק‬
‫ברן הוא יצוא אבנים ירושלמיות לחו"ל‬
‫לאחר ששכנע אדריכלים בצרפת ובפולין‬
‫לבנות באבן הזאת "מעבר לזה שזו אבן‬
‫גימור טובה והיחידה שמזדקנת טוב‪ ,‬יש לה‬
‫ערך כאבן מארץ הקודש"‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪31‬‬
‫ששה רבנים חדשים הוסמכו‬
‫לכהן בקהילות בברלין‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫גרמניה‪ ,‬ברלין‪ .‬שמות אלו‪ ,‬די בהעלאתם בכדי להעביר צמרמורת‬
‫בגוו של כל יהודי‪ ,‬ההיסטוריה היהודית הטראגית של מקומות אלו‬
‫עוד טריה‪ ,‬ניצולי שואה עוד חיים ביננו וזוכרים היטב ימים אחרים‬
‫במקומות אלו‪ .‬אולם דווקא משום כך‪ ,‬האירוע הגדול שהתקיים‬
‫בברלין בחודש האחרון מקבל משמעות עמוקה ומיוחדת כל כך‪.‬‬
‫ישיבה גדולה בברלין שהוקמה על ידי הרב יהודה אליקים טייכטל‬
‫בשנת תשנ"ט‪ ,‬הכתירה בטקס רב רושם במעמד הרב הראשי‬
‫לישראל הגר"י מצגר שליט"א ורבנים מגרמניה ואירופה ששה‬
‫מתלמידיה לרבנים בקהילות ישראל‪.‬‬
‫יהודים רבים שנהרו לבניין מרכז חב"ד המפואר בברלין לא הצליחו‬
‫להסתיר את התרגשותם לנוכח המעמד‪ .‬בפעם הראשונה מאז‬
‫השואה מתקיים טקס סמיכת רבנים על אדמת ברלין‪ ,‬והדבר ניכר‬
‫היטב בפניהם של בני הקהילה שראו באירוע זה את האירוע שלהם‪.‬‬
‫הטקס נפתח בברכת שהחיינו שנאמרה על ידי ראש הישיבה הרה"ג‬
‫הרב אורי גמסון‪ ,‬שדיבר בפני הקהל על המשמעות העמוקה של‬
‫הכתרת רבנים‪ ,‬ובפרט ובמיוחד על אדמת גרמניה‪.‬‬
‫הרב יהודה אליקים טייכטל‪ ,‬שליח חב"ד העומד בראש המוסדות‪,‬‬
‫הדגיש בפני הקהל את הנקודה שאין לקחת כמובן מאליו את העובדה‬
‫שהיום הוכתרו ששה רבנים יראי שמים‪ ,‬חסידיים שיוכלו לשמש את‬
‫הקהילות היהודיות בגרמניה וקרא לקהילות לנצל עובדה זו‪.‬‬
‫נציג הרבנים המסמיכים הגר"י גוראריה‪ ,‬רבה הראשי של חולון‪ ,‬דיבר‬
‫על תפקידו של רב בישראל‪ ,‬ועל העובדה שתפקיד של רב‪ ,‬בניגוד‬
‫לכל תפקיד אחר אינו מוגדר בשעות "רב הוא משרת הקהילה" הכריז‬
‫הרב גוראריה‪.‬‬
‫בוגר הישיבה‪ ,‬ומהמוסמכים הראשונים של הישיבה גדולה בברלין‬
‫הרב שלמה ביסטריצקי‪ ,‬מי שמכהן כרב בהמבורג‪ ,‬דיבר בפני הקהל‬
‫על המשימות שהגדולות שלקחה על עצמה הישיבה גדולה בברלין‬
‫להחיות את קהילות גרמניה‪ ,‬את נאומו המרשים סיים הרב ביסטריצקי‬
‫בנימה אישית וסיפר שאחיו הרב ישראל הוא בין התלמידים‬
‫המוסמכים וכשקולו נשנק מהתרגשות ציין שבזה ממשיך אחיו את‬
‫מסורת הרבנים המפוארת של משפחתו ואת מורשתו הרבנית של‬
‫אביו הדגול הגאון רבי לוי יצחק ביסטריצקי זצ"ל‪ ,‬מי שכיהן כרבה‬
‫של צפת והגליל העליון‪.‬‬
‫תלמיד הישיבה אליהו בורדין‪ ,‬סיפר את סיפורו האישי כילד שגדל‬
‫על אדמת גרמניה בעיר קטנה בשם קרפלד והתחיל להתקרב‬
‫ליהדות‪ ,‬וכיצד הישיבה גדולה בברלין והמחלקה המיוחדת שלה‬
‫לבעלי תשובה היו בשבילו המקום שבו למד איך ללמוד וכיצד להיות‬
‫יהודי חרדי וחסידי גאה גם בגרמניה‪.‬‬
‫כעת הגיע הרגע שבו עלו הגר"י מצגר והגר"י גוראריה לחלק את‬
‫תעודות הסמיכה‪ ,‬רחש של התפעלות עבר בקהל שלא הורגל‬
‫במחזות מעין אלו עת הוקראו שמות הרבנים החדשים בזה אחר זה‪.‬‬
‫הגר"י מצגר דיבר על התפעלותו הרבה מכך שדווקא בגרמניה הוקמה‬
‫ישיבה רצינית כל כך‪ ,‬הוא ציין בהתפעלות שבמהלך השנה האחרונה‬
‫הזדמן לו לבקר בישיבה ועמד נפעם לראות את הרצינות וקול התורה‬
‫של הישיבה‪ ,‬הוא סיפר לקהל כי הרבנים המסמיכים הם מהעומדים‬
‫ראשונה בעולם הרבנות‪ ,‬הגרז"נ גולדברג‪ ,‬מגדולי הפוסקים‪ ,‬הגרח"י‬
‫רבינוביץ אב"ד בירושלים‪ ,‬הגר"י יוסף רבה של חולון וחבר מועצת‬
‫הרבנות הראשית והגר"י גוראריה רבה של חולון וחבר בי"ד רבני‬
‫חב"ד‪ ,‬הוא סיים וקרא גם כן לקהילות גרמניה לאמץ אל חיקן את‬
‫הרבנים החדשים‪.‬‬
‫לאירוע מיוחד זה נלוותה תשורה מיוחדת‪ ,‬והיא קובץ חידושי תורה‬
‫שנקרא בשם "תורת ברלין"‪ ,‬בו נאספו שיעורים שנאמרו על ידי‬
‫רבנים שונים בישיבה גדולה במהלך השנה‪ ,‬וחידושי תורה מרבני‬
‫ותלמידי הישיבה‪.‬‬
‫קובץ מרשים זה‪ ,‬שהוא ראשון לצאת בברלין אחרי השואה‪ ,‬הוא‬
‫בהחלט גשר בין העבר המפואר והמרשים של ברלין שהייתה מקום‬
‫של תורה לפני השואה עם בית המדרש לרבנים שלה‪ ,‬ובין ההווה‬
‫שכעת נראה מבטיח מתמיד‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪33‬‬
‫מזל טוב‬
‫ברכת מזל טוב לבבית‬
‫לחברנו ועובד משרדנו המסור‪,‬‬
‫טוב עין הוא יבורך‬
‫הר' יוסף ביינהקר נ"י‬
‫לרגל נישואיו בשעטומ"צ עב"ג תחי'‬
‫בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‬
‫ההנהלה וצוות העובדים‬
‫משרדי מרכז רבני אירופה בריסל‪-‬ירושלים‬
‫ברכות מאליפות‬
‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים יושבי על מדין‬
‫בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬
‫הגאון רבי יחיה טובול שליט"א‬
‫רב ואב"ד דק"ק ליאון‪ ,‬צרפת‬
‫וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫לרגל הולדת נכדו בשעטומ"צ‬
‫הגאון רבי דוד משה ליברמן שליט"א‬
‫הרב הראשי דק"ק שומרי הדת באנטוורפן‪ ,‬בלגיה‬
‫ולנכדו הרה"ג אליעזר חיטריק שליט"א‬
‫רב ושליח חב"ד בק"ק נירנברג‪ ,‬גרמניה‬
‫לרגל הולדת הנין‪-‬הבן בשעטומ"צ‬
‫הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א‬
‫רב ואב"ד דק"ק בני ישראל פעדריישין בלונדון‪ ,‬אנגליה‬
‫וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫מזל טוב‬
‫ברכת מזל טוב‬
‫חמה ולבבית‬
‫לרגל הולדת נכדו בשעטומ"צ‬
‫הגאון רבי אהרן שיף שליט"א‬
‫גאב"ד דק"ק מחזיקי הדת באנטוורפן‪ ,‬בלגיה‬
‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬
‫הגאון רבי יוסף טייב שליט"א‬
‫רב ואב"ד דק"ק ווינסען‪ ,‬צרפת‬
‫לנישואי בתו תחי'‬
‫להרב אריה גולדברג שיחי'‬
‫סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‬
‫לרגל הולדת נכדו שיחי'‬
‫ולרב אשר גולד שיחי'‬
‫מנהל קשרי חוץ‬
‫הר"ר אליהו ישי שיחי'‬
‫יו"ר תנועת ש"ס‬
‫שר הפנים וסגן ראש ממשלת ישראל‬
‫לרגל הולדת בתו תחי'‬
‫לרגל נישואי בתו תחי'‬
‫ההנהלה‬
‫הר"ר מאיר פרוש שיחי'‬
‫יו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים‬
‫לרגל נישואי בתו תחי'‬
‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬
‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬
‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬
‫‪34‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫חלב ישראל‬
‫בגרמניה‬
‫מהפכה כשרותית בגרמניה‪ :‬חלב ישראל מיוצר בהמבורג‬
‫ומשווק לקהילות היהודיות באירופה‬
‫לפני כארבע שנים החל הרב שלמה ביסטריצקי מהמבורג לייצר‬
‫פס חלב ישראל עבור בני קהילתו בעיר המבורג בגרמניה‪ ,‬אולם‬
‫השמועה רצה מהר ברחבי גרמניה ובמהרה הפך החלב החדש‬
‫לחלב המבוקש באירופה‪.‬‬
‫המחלבה שהוכשרה כהלכה מייצרת חלב וגבינות ברמה גבוהה‬
‫מאוד והדבר מאפשר לאנשים מקומיים לאכול כשר‪ ,‬גם מוצרים‬
‫הטובים באיכותם‪.‬‬
‫בכינוס העשור של מרכז רבני אירופה שנערך לפני כחודשיים‬
‫בבריסל‪ ,‬תרמה המחלבה את ארוחת הבוקר החלבית לכלל‬
‫המשתתפים ואף הציגה בפני הרבנים את תהליך הכשרות‬
‫שמופקד ברמה הטובה ביותר תחת פיקוחו הצמוד של הרב שלמה‬
‫ביסטריצקי מהמבורג‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪35‬‬
‫במהלך חפירות‬
‫נחשף ארון קודש עתיק‬
‫של בית כנסת הגדול בוילנה‬
‫מאת מרדכי ימיני‬
‫ארון קודש של בית הכנסת הגדול‬
‫בעיר וילנה‪ ,‬ליטא מראשית סוף‬
‫המאה ה‪ 16-‬נחשף לאחרונה בחפירות‬
‫בעיר‪ .‬ראש ממשלת ליטא‪ ,‬אנדרויס‬
‫קובילוס‪ ,‬ביקר באתר החפירות בכדי‬
‫לצפות מקרוב בממצאים שנחשפו‪,‬‬
‫יחד עם ‪ 25‬תלמידים יהודים מבית‬
‫הספר המקומי 'בית מנחם' ושליח‬
‫חב"ד לעיר‪ ,‬הרב שלום בער קרינסקי‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫והמפואר של יהדות וילנה שהיה ידוע‬
‫בזמנו בשם "ירושלים של ליטא"‪.‬‬
‫על החשיפה של הבית הכנסת כולו‪,‬‬
‫מסביר באובוניס‪.‬‬
‫"זוהי תגלית מרגשת מאוד עבורנו‬
‫המאפשרת גשר אל העבר האותנטי‬
‫שלנו"‪ ,‬אומר עמנואל זינגריס‪ ,‬חבר‬
‫פרלמנט יהודי‪ ,‬יו"ר ועדת החוץ ונשיא‬
‫פרוייקט שיקום הרובע היהודי של‬
‫העיר העתיקה בוילנה‪" .‬עכשיו יש לנו‬
‫את המקום המדויק של החלק הקדוש‬
‫בו היה ממוקם בית הכנסת"‪.‬‬
‫מתוך כבוד לתקנות שאסרו אז שבניין‬
‫בית הכנסת יהיה גבוה יותר מהכנסייה‪,‬‬
‫נבנה בית הכנסת עם יסודות עמוקים‬
‫בכדי לאפשר גובה פנימי של חמש‬
‫קומות‪ .‬בית הכנסת שהיה אדריכלות‬
‫יוצאת דופן‪ ,‬גרם לכך שנפוליאון‬
‫שעבר במקום בשנת ‪ ,1812‬עמד שם‬
‫מספר דקות בהערצה כשהוא בוחן את‬
‫המקום‪.‬‬
‫"זה חשוב מאוד עבורנו להחזיר חזרה‬
‫אתם כל אותם חלקים אותנטים של‬
‫ההיסטוריה הליטאית ובכללם את‬
‫ההיסטוריה של הקהילה היהודית"‪,‬‬
‫אמר ראש הממשלה עם תום הביקור‬
‫באתר‪" .‬הממצאים עד עתה חשובים‬
‫לא רק לליטא‪ ,‬אלא עבור הקהילה‬
‫היהודית העולמית כולה‪ .‬זהו סמל רב‬
‫עוצמה של מורשת יהודית שנכחדה‬
‫כולה‪ ,‬כאשר מציאה שכזו הינו סמל‬
‫עוצמתי לעתיד של העם היהודי"‪.‬‬
‫חלק מבית הכנסת נהרס במהלך‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כאשר‬
‫בין השנים ‪ 1955-1957‬השלטונות‬
‫הסובייטים הרסו אותו כליל‪ .‬הממצאים‬
‫שנחשפו לאחרונה הינם בין הראשונים‬
‫שנחשפו לאחר מאמצים רבים של של‬
‫חשיפה ושיחזור בית הכנסת שהחלה‬
‫לפני חודשים מספר תחת פיקוחו של‬
‫הארכיאולוג זינואנס באובוניס‪.‬‬
‫בחפירות אף נחשף חלק מהרצפה‬
‫המקורית‪ ,‬כמו כן החלק העליון של‬
‫אחד מעמודי התווך שסבבו את‬
‫בימת הקריאה של בית הכנסת הגדול‬
‫הריסות בית הכנסת ממוקמות‬
‫מתחת לבנייני מגורים שנבנו ע"י‬
‫הקומוניסטים‪ ,‬כולל מבנה גדול‬
‫שמשמש היום כגן ילדים‪ ,‬מה שיקשה‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫שליח חב"ד בליטא‪ ,‬הרב שלום בער‬
‫קרינסקי שהוביל את התפילה יחד‬
‫עם התלמידים ביום שישי האחרון‬
‫אמר‪" :‬להתפלל במקום שכזה‪60- ,‬‬
‫‪ 70‬שנה אחרי שבית הכנסת זה נהרס‬
‫ע"י הסובייטים‪ ,‬זהו ניצחון עבור כל‬
‫יהודי"‪.‬‬
‫חפירות אלו הינן חלק ממאמץ רחב‬
‫בחסות ממשלת ליטא‪ ,‬לשיחזור‬
‫הרובע היהודי העתיק של וילנה הכולל‬
‫בתוכו חפירות לחשיפת מספר בתי‬
‫כנסת מתוך שמונה כאלה באיזור‪.‬‬
‫מעבירין את רוע הגזירה‬
‫שרה פכטר‬
‫ראש השנה תש"ד‪ .‬התפילה התקיימה באולם בית החולים במחנה הכפייה וולפסברג‬
‫שבגרמניה‪ .‬הגרמנים ידעו על התפילה‪ ,‬אך מסיבה כלשהי‪ ,‬אולי בגלל מצבם הקשה‬
‫בשדה הקרב באותם ימים‪ ,‬העלימו העין‪ .‬את התפילה הזאת לא שכח איש מהנוכחים‬
‫בה‪ ,‬בסוף התפילה עבר המחזור מיד ליד ועורר התרגשות עצומה במחנה‪ .‬את המחזור‬
‫היקר הזה הסתיר ר' נפתלי על גופו עד תום המלחמה‪ .‬מדהים!‬
‫"ונתנה תוקף‪ ,".....‬קולו של החזן הרעיד‬
‫את הלבבות שבחדר‪ ,‬הוא עמד שם באמצע‬
‫החדר‪ ,‬קורא מתוך המחזור של ראש‬
‫השנה‪.‬‬
‫המחזור מיוחד ‪ -‬ועם זאת שונה מכל מחזור‬
‫אחר‪ .‬הוא קרא מתוך צרור דפים עשויים‬
‫משק של מלט‪ ,‬עליהם כתב מזיכרונו את‬
‫נוסח התפילות של ראש השנה‪.‬‬
‫הדמעות רתחו בתוך הלב פנימה‪ ,‬הנשמה‬
‫שלהם זעקה‪ ,‬הם הרגישו את המוות מידי‬
‫יום‪ ,‬מידי שעה‪ ,‬מידי רגע‪ .‬אף אחד מהם לא‬
‫ידע מה ילד יום‪.‬‬
‫קולו של החזן החלוש מעבודה ברור וצלול‪.‬‬
‫כל מלה זעקה את כאבו האישי‪ ,‬את דאגתו‬
‫לגורל אשתו וילדיו‪ ,‬את חרדתו לגורל העם‬
‫היהודי הנמצא בצרה שלא זכור דוגמתה‬
‫מאז היה לעם‪.‬‬
‫התפילה התקיימה באולם בית החולים‬
‫במחנה הכפייה וולפסברג שבגרמניה‪,‬‬
‫הגרמנים ידעו על התפילה‪ ,‬אך מסיבה‬
‫כלשהי‪ ,‬אולי בגלל מצבם הקשה בשדה‬
‫הקרב באותם ימים‪ ,‬העלימו העין‪ .‬את‬
‫התפילה הזאת לא שכח איש מהנוכחים בה‪,‬‬
‫בסוף התפילה עבר המחזור מיד ליד ועורר‬
‫התרגשות עצומה במחנה‪ .‬את המחזור‬
‫היקר הזה הסתיר ר' נפתלי על גופו עד תום‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫השנה אותן זכר‪ ,‬כיוון שהיה חזן והכיר את‬
‫התפילות על בוריין‪.‬‬
‫תפילת ראש השנה של שנת תש"ד‪.‬‬
‫"התפילות נכתבו בחיפזון רב בשבוע שלפני‬
‫ראש השנה‪ ,‬ואבי שהיה חזן במקצועו היה‬
‫שליח הציבור‪ .‬כל המתפללים היהודים‬
‫שהאזינו לקולו הערב של ר' נפתלי החזן‬
‫העידו לאחר מכן כי הצליחו לשכוח ולו לזמן‬
‫קצר את אימת הגיטו ומגדלי השמירה"‪.‬‬
‫מה שהיה חסר ליהודים לצורך התפילה היו‬
‫מחזורים‪ .‬רק מחזור אחד ויחיד היה להם‪,‬‬
‫וגם הוא הגיע במסירות נפש ‪ -‬מחזורו של‬
‫החזן ר' נפתלי שטרן‪ ,‬יהודי הונגרי מהעייר‬
‫סאטמאר שנכלא יחד עם שאר היהודים‬
‫במחנה הזה‪.‬‬
‫"אבי זצ"ל כתב אותו מזיכרונו בבדל עיפרון"‪,‬‬
‫מספר בנו ר' שלמה שטרן‪" .‬הוא כתב אותו‬
‫במסירות נפש על קרעי שק מלט שאותם‬
‫רכש בתמורה למנות לחם יקרות ערך‪.‬‬
‫שלושה ימים לפני ראש השנה הכתה בו‬
‫המחשבה על יום הדין שבפתח‪" .‬מוכרחים‬
‫לארגן תפילה"‪ ,‬אמר לחבריו‪.‬‬
‫"במה נתפלל?" שאלו החברים‪ ,‬והוא‬
‫הרגיע אותם‪ ,‬ותוך כדי הגה רעיון‪ ,‬בתמורה‬
‫לפרוסת הלחם הדלה שקיבל בתוך יום‬
‫העבודה "קנה" שק ריק של מלט ששימש‬
‫לבניית הביצורים במחנה‪.‬‬
‫את השק העשוי נייר חזק‪ ,‬חתך לריבועי נייר‬
‫קטנים‪ ,‬באמצעו בדל עיפרון שהשיג בדרך‬
‫לא דרך רשם על הדפים‪ ,‬בכתב יד קטן‬
‫וצפוף אך ברור וקריא‪ ,‬את כל תפילות ראש‬
‫למחזור הזה שני העתקים בלבד‪ .‬אחד נמצא‬
‫ב'יד ושם' ועותק נוסף אצל ר' שלמה שטרן‬
‫מפתח תקווה‪.‬‬
‫חודש אלול‪ .‬אפשר להריח באוויר את הריח‬
‫ששמור לימים הנוראים‪ .‬אני עושה את דרכי‬
‫אל ביתו של ר' שלמה שטרן כדי לשמוע‬
‫את סיפור המחזור‪.‬‬
‫הוא שולף מן הארון קופסת עץ מגולפת‪,‬‬
‫שם שמורות התמונות‪ ,‬תמונותיו של אביו‪,‬‬
‫דפי המחזור אותם סרק ושמר‪ .‬היסטוריה‬
‫שלימה שעשה אדם אחד בתקופה בה‬
‫נרצחו מיליוני יהודים‪.‬‬
‫אני מביטה בדפי המחזור‪ ,‬במלים שנכתבו‬
‫בכתב יד ונטעו תקווה בליבותיהם של‬
‫יהודים שחיו את המוות בצורה כה מוחשית‪,‬‬
‫הלב נרעד‪ ,‬המחשבה כי מילים אלו בקעו‬
‫רקיעים ושינו את עתידם של יהודים רבים‪,‬‬
‫מרטיטה גם אותי‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪37‬‬
‫ר' נפתלי שטרן נולד בעיר נאד'ג באניה‬
‫שבהונגריה‪ .‬הוא נולד בשנת ‪ 1910‬להוריו‬
‫אברהם שלמה ויהודית שטרן‪ .‬אביו עסק‬
‫במסחר בעצים‪ ,‬בעוד אמו ידועה בעיר ביחד‬
‫עם בעלה כמכניסי אורחים גדולים‪ .‬הוריו‬
‫נספו בשואה‪.‬‬
‫בבחרותו עבר לעיר סאטמאר ללמוד‬
‫לימודים גבוהים יותר בישיבה‪ .‬הוא גם‬
‫למד בבית הספר העירוני של הגויים‪ ,‬שם‬
‫למד בין השאר קריאה וכתיבה בלועזית‪.‬‬
‫הוא ידע חמש שפות‪ .‬במקביל רכש לו ידע‬
‫מוסיקלי בקונסרווטוריום‪ ,‬לרבות קריאת‬
‫וכתיבת תווים שסייעו לו בהמשך בהכשרו‬
‫כחזן ומלחין‪.‬‬
‫במהלך חייו בסטאמאר נישא לבלומה בתו‬
‫של רבי בן ציון וויס‪ ,‬תלמיד חכם ידוע‪.‬‬
‫הם הקימו משפחה ונולדו להם שלושה‬
‫בנים ובת‪ .‬במשך אחת עשרה שנה חיו‬
‫חיים שלווים ומאושרים‪ .‬הוא התפרנס‬
‫כחזן ראשי בבית הכנסת קהילת יראים‬
‫בסאטמאר‪ ,‬ועבד גם בחברא קדישא‪.‬‬
‫התקופה הנוראה בחייו התחילה בשנת‬
‫‪ 1940‬כשאזור ההונגרים נכבש‪ .‬ב‪1944‬‬
‫לאחר שהם חיו כשנתיים בצל הגזירות‬
‫הקשות‪ ,‬רוכזו יהודי סאטמאר בגטו‪.‬‬
‫בעדותו ב'יד ושם' הוא מתאר את החיים‬
‫בגטו‪" :‬היה מסוכן לצאת‪ ....‬היה מסוכן‬
‫אפילו ללכת להתפלל‪ ,‬התפללנו מאחור‬
‫אצל שכן אחד‪ ,‬התאספנו שם מניין או‬
‫יותר מזה‪ ,‬היה מסוכן‪ ,‬אפילו בשבתות היה‬
‫מסוכן‪.‬‬
‫"ב‪ 1944-‬בנו את הגטו‪ ,‬הרסו גדרות‪ ...‬עשו‬
‫גדר מסביב לגטו‪ .‬את הקרשים דפקו עם‬
‫מסמרים לחלונות‪ .‬אני ועוד שלושה חברים‬
‫היינו "חברה קדישא"‪ ,‬עסקנו בנפטרים"‪.‬‬
‫בגטו העבודה היתה בעיקר הכנת בורות‬
‫וצינורות‪ .‬הוא עבד בעבודות כפייה אלו‬
‫במחנות הצבאיים מספר חודשים‪ .‬האנשים‬
‫היו חלשים מבחינה גופנית‪.‬‬
‫במקום שררה צפיפות גדולה והוא‪ ,‬אשתו‬
‫וארבעת ילדיו‪ ,‬חיו בצפיפות גדולה מאד‪.‬‬
‫שיכנו אותם שלוש משפחות בחדר אחד‪.‬‬
‫ההונגרים היו גרועים יותר מהגרמנים‪ .‬בגטו‬
‫הוא ראה אנשים רבים שהתאדו‪ ,‬והוא‬
‫וחבריו טיפלו בנפטרים‪.‬בתור איש "החברא‬
‫קדישא"‪ ,‬היה יכול לצאת מן הגטו לשם‬
‫קבורה‪ ,‬וכך חזה במשלוחים שנעשו מן‬
‫הגטו אל מחנות ההשמדה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫הם התאספו לתפילת כל נדרי‬
‫באולם הרחצה‪ .‬האולם היה‬
‫מואר בנרות ומלא במתפללים‪.‬‬
‫החזן עבר לפני "התיבה"‬
‫וכבר חזר על הכל נדרי השני‪,‬‬
‫ופתאום הם קיבלו מקלחת‬
‫קרה‪ .‬הנרות כובו והם גורשו‬
‫החוצה במקלות ובמגלבים‪.‬‬
‫תקופת הגטו לא נמשכה זמן רב‪ .‬הגרמנים‬
‫שכנעו אותם כי במחנות אליהם ילכו‪ ,‬יקבלו‬
‫ילדיהם לחם וחלב ויהיה להם טוב‪.‬‬
‫שישה טרנספורטים של יהודים עזבו את‬
‫הגטו‪ .‬הר' נפתלי שטרן ומשפחתו היו על‬
‫הטרנספורט השישי האחרון‪.‬‬
‫לפני שעלה לקרון הרכבת נפרד מאשתו‬
‫וילדיו‪" .‬בלומה‪ ,‬אני מודה לך על אחת עשרה‬
‫השנים היפות שהיינו ביחד‪ ,‬אינני יודע‪ ,‬כל‬
‫הנסיעה הזאת לא מוצאת חן בעיני‪ ...‬אם‬
‫פגענו אחד בשני‪ ,‬אחד בשנייה‪ ,‬עכשיו זה‬
‫הזמן לסלוח‪ ,‬כי אני לא יודע לאן ולמה זה‬
‫יביא‪"....‬‬
‫היא הרימה את ידה‪ ,‬אלוקים תסלח לי‪ ,‬השם‬
‫יעזור‪ ,‬עוד נתראה‪ ,‬והם עלו על הקרון‪.‬‬
‫ובדיוק כפי שחש בליבו‪ ,‬כשהגיעו לאוושויץ‬
‫בירקנאו‪ ,‬בניצוחו של ד"ר מנגלה ימש"ו‬
‫הופרדו המשפחות‪ ,‬ומאז לא ראה יותר את‬
‫אשתו וילדיו‪.‬‬
‫האסירים במשלוח שלו לא קבלו מספרים‬
‫וגם לא חקקו להם ביד את המספר‪ ,‬אלא‬
‫תלו בחוט על הצאוור‪ .‬אחרי יומיים שלא‬
‫קיבלו אוכל נעשתה סלקציה נוספת והם‬
‫הועלו לקרונות משא עד מקום שקראו‬
‫לו וסטיגסדורף שבאזור שלזיה‪ ,‬שם ירדו‬
‫והורידו את המתים שמתו בדרך‪ ,‬והיו הרבה‬
‫מתים‪.‬‬
‫באזור הזה שנקרא "גרוס רוזן" היו ‪12‬‬
‫מחנות עבודה‪ ,‬ביניהם היה מחנה העבודה‬
‫שאליו נשלח ר' נפתלי שטרן‪ ,‬מחנה בשם‬
‫וולפסברג‪ .‬זה היה אחד ממחנות העבודה‬
‫הגדולים‪ .‬האזור היה מכוסה יערות‬
‫שהסתירו את הנעשה במקום‪ .‬האסירים‬
‫היו מופקרים לרעב‪ ,‬ניצול והתעללות‪ .‬מתן‬
‫האוכל הוא רק דוגמא אחת להתעללות‬
‫שהם עברו באופן קבוע‪.‬‬
‫קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה ֔ אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב‬
‫היו מחלקים אוכל בכלי אחד לחמשה‬
‫אנשים‪ ,‬מין מרק רותח‪ ,‬מים מלוכלכים עם‬
‫קצת קליפות תפוחי אדמה בפנים‪.‬‬
‫יום עבודתם היה בן ‪ 12‬שעות לפחות ונמשך‬
‫גם אל תוך הלילה‪ ,‬תוך טרור בלתי פוסק‪.‬‬
‫לא יכלו להתרחץ‪ ,‬היתה מכת כינים ופרצו‬
‫מגיפות‪ .‬אלו שמצבם הורע נשלחו חזרה‬
‫לחיסול באוושויץ‪.‬‬
‫‪ 38‬חברות שונות ניצלו את עבודת‬
‫האסירים במשך ‪ 11‬החודשים בהם הופעל‬
‫מחנה וולפסברג והיהודים נפלו אל מותם‬
‫כזבובים‪.‬‬
‫לכל אורך תקופת שהייתו‪ ,‬המשיך לעסוק‬
‫במחנות בקבורת המתים ובחזנות‪.‬‬
‫מכיוון שהיה לו קול ערב‪ ,‬קולו הרשים גם‬
‫את השומרים הגויים‪.‬‬
‫באחת הפעמים בהן סיים עם חבריו את‬
‫הקבורה האחרונה באותו היום‪ ,‬נעמד‬
‫על שפת הבור‪ ,‬והתחיל לומר "אל מלא‬
‫רחמים‪ "...‬הוא לא ידע מה מתרחש‬
‫מאחוריו‪ ,‬רק ראה את חבריו שקמו ועמדו‬
‫דום והורידו את הכיפות‪ ,‬הוא היה תמיד עם‬
‫כיפה כי אמר את התפילה‪ .‬לאחר שסיים את‬
‫התפילה באמירת אמן‪ ,‬הסתובב אחורנית‪,‬‬
‫ראה שם את הקצינים עומדים מאחוריו עם‬
‫כיפות ביד‪....‬גרמנים אבל עם כיפה ביד?‬
‫הם נתנו לו כבוד! אחד מהם פנה אליו‬
‫בגרמנית‪" :‬אתה במקרה רב?" והוא ענה לו‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬אני חזן! מנהל תפילה‪ ,‬ענה לו אותו‬
‫גרמני‪ ,,,‬אתה שר יפה‪ ,‬אתה התפללת‪,‬‬
‫עברת לפני התיבה?"‪ .‬כנראה שאותו קצין‬
‫גרמנים ידע מעט ממנהגי היהודים‪.‬‬
‫בסופה של אותה שיחה‪ ,‬הכניס הגרמני‬
‫את ידו לתוך כיס חיצוני והושיט ל' נפתלי‬
‫סיגריה‪.‬‬
‫"אני הרגשתי אז‪ ....‬שאני מקבל אות‬
‫הצטיינות מהיטלר עצמו"‪ ,‬העיד לימים‪.‬‬
‫ר' שלמה שטרן‪ ,‬בנו‪ ,‬מגולל את סיפור חייו‬
‫המדהים של אביו‪ ,‬שוטח תמונות מהעיירה‪,‬‬
‫מפות המשרטטות את הדרך אותה עבר‬
‫אביו‪ .‬אין ספק‪ ,‬המשפחה תיעדה בצורה‬
‫מעוררת התפעלות את עברו של אביהם‪.‬‬
‫סיפור המחזור עולה מידי שנה לקראת‬
‫ראש השנה‪ ,‬הם ספרו אותו מאות‪ ,‬אם לא‬
‫אלפי פעמים‪ ,‬ובכל פעם מחדש ההתרגשות‬
‫גואה‪.‬‬
‫לאחר אותה תפילת ראש השנה במחנה‪,‬‬
‫ביקשו הר' נפתלי שטרן וחבריו למחנה‬
‫לקיים את תפילת יום הכיפורים‪ ,‬אבל‬
‫הפעם הגרמנים התכוננו מראש להפריע‬
‫להם בתפילה‪.‬‬
‫בית החולים התרוקן לקראת יום הכיפורים‬
‫כמעט לגמרי‪ .‬רק החולים הרציניים נשארו‪.‬‬
‫כמו בסטאמאר הם התכוננו לחג הנורא‬
‫ואיחלו איש לרעהו גמר חתימה טובה‪.‬‬
‫הם התאספו לתפילת כל נדרי באולם‬
‫הרחצה‪ .‬האולם היה מואר בנרות ומלא‬
‫במתפללים‪ .‬החזן עבר לפני "התיבה" וכבר‬
‫חזר על הכל נדרי השני‪ ,‬ופתאום הם קיבלו‬
‫מקלחת קרה‪ .‬הנרות כובו והם גורשו החוצה‬
‫במקלות ובמגלבים‪.‬‬
‫למחרת יום הכיפורים הם נשלחו לעבודה‪,‬‬
‫הליכה של ‪ 7‬ק"מ‪ .‬היה קר‪ ,‬גשם ושלג ירדו‬
‫בעירבוביה‪ ,‬מה שהקל מעט על הצום‪,‬‬
‫בתרמילו של ר' אפרים פרוסת לחם שחורה‬
‫יבשה וזנב של דג מלוח‪ .‬העבודה התנהלה‬
‫בקצב רגיל‪ .‬בזמן העבודה מלמלו שפתיו‬
‫את תפילות יום הכיפורים‪ .‬לקראת צהריים‬
‫הרעב והחולשה החלו לתת את אותותיהם‬
‫בעובדים‪ .‬אנשים נוספים שצמו‪ ,‬ביניהם‬
‫חברים שלו מסטאמאר‪ ,‬נגשו אליו והוא‬
‫אמר להם‪" :‬עשו כפי יכולתכם‪ ,‬ומי שיאכל‬
‫לא עובר עבירה‪ ,‬ובאשר לי‪ ,‬אל תדאגו אני‬
‫אמשיך לצום‪."...‬‬
‫רבים פנו אליו בזמן שחלקו את "ארוחת‬
‫הצהריים" ובקשו ממנו‪" :‬שטרן‪ ,‬לפחות‬
‫הוצא את מנתך והעבר לנו‪."...‬‬
‫בשעת הפסקת האוכל עוד הספיקו לומר‬
‫קדושה בציבור ועוד כמה תפילות ואז שבו‬
‫לעבודתם‪.‬‬
‫לקראת הצהריים‪ ,‬כשאמר את התפילות‬
‫הקדושות‪ ,‬תקפה אותו חולשה חזקה‪.‬‬
‫"הרגשתי שזה הסוף"‪ ,‬אמר בעדותו‪" ,‬פרצתי‬
‫בבכי מר כמו אז כשעמדתי לפני התיבה‬
‫בסטאמאר‪ ,‬אבל בכייתי הפעם היתה מאד‬
‫מאד מרה‪ .‬עברו לנגד עיני כמו סרט ‪35‬‬
‫השנים שעברו‪ ,‬הורים‪ ,‬אחים ואחיות‪ ,‬ימי‬
‫ילדות‪ ,‬אשה וארבעת ילדי‪ ,‬חברים בקהילות‬
‫נאדי‪ ,‬באניה וסטאמאר‪.‬‬
‫"זרקתי מידי פתאם את אתי‪ ,‬הרמתי את‬
‫מבטי השמימה וידעתי והרגשת שעם צומי‬
‫ודמעות עיני אני מקריב עכשיו את קורבן‬
‫מוסף של יום הכיפורים‪.‬‬
‫בכל כוחותיי אשר נותרו בי עוד זעקתי כלפי‬
‫השמיים‪.‬‬
‫"ריבונו של עולם‪ ,‬אתה כתבת בתורתך‬
‫הקדושה 'ועיניתם את נפשותיכם' ובמקום‬
‫אחר כתבת‪' :‬ונשמרתם מאד לנפשותיכם'‪.‬‬
‫אדוני בוראי וקדושי‪ .‬את איזה משניהם‬
‫אקיים? אם אמשיך בצומי הרי זה סופי‪ ,‬אז לא‬
‫אוכל לקיים את מצוותך השנייה‪ ,‬מה אעשה?‬
‫אני רוצה לצום‪ ,‬ואתה לא נותן לי‪ ,‬אתה לא‬
‫נותן לי‪ ,‬ואני למרות זאת אצום!‬
‫על המשפט הקודם חזרתי כשלוש פעמים‬
‫ועוד הוספתי‪.‬‬
‫"ריבונו של עולם! אני בכל זאת אצום‪ ,‬אני‬
‫מאמין שאנצח‪ ,‬אבל תן לי כוח לנצח"‪.‬‬
‫ר' שלמה שטרן הבן שלו מתרגש בזמן‬
‫שהוא מספר את סיפורי הגבורה של אביו‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬אבא צם את הצום ושבר אותו עם‬
‫הלחם היבש וזנב דג מלוח"‪.‬‬
‫הרמתי את מבטי‬
‫השמימה וידעתי והרגשת‬
‫שעם צומי ודמעות עיני‬
‫אני מקריב עכשיו את‬
‫קורבן מוסף של יום‬
‫הכיפורים‪ .‬בכל כוחותיי‬
‫אשר נותרו בי עוד זעקתי‬
‫כלפי השמיים‪.‬‬
‫"ריבונו של עולם‪,‬‬
‫אתה כתבת בתורתך‬
‫הקדושה 'ועיניתם את‬
‫נפשותיכם' ובמקום אחר‬
‫כתבת‪' :‬ונשמרתם מאד‬
‫לנפשותיכם'‪ .‬אדוני בוראי‬
‫וקדושי‪ .‬את איזה משניהם‬
‫אקיים? אם אמשיך‬
‫בצומי הרי זה סופי‪ ,‬אז לא‬
‫אוכל לקיים את מצוותך‬
‫השנייה‪ ,‬מה אעשה? אני‬
‫רוצה לצום‪ ,‬ואני למרות‬
‫הכל אצום!‬
‫ר' שלמה חוזר אל מחזור ראש השנה‪.‬‬
‫"אבא גם כתב בעמודו האחרון של המחזור‬
‫את שמות בני עירו שמתו ברעב‪.‬‬
‫הוא שוחרר ב‪ 9‬למאי ‪ ,1945‬הוא שם פניו‬
‫לעיר סאטמאר אולי ימצא מישהו מבני‬
‫משפחתו‪ .‬לאחר כשבועיים של תלאות‬
‫הגיע לשם‪ ,‬מצא את ביתו הרוס מהפגזה‬
‫וגילה גם כי בני משפחתו רובם אינם בחיים‪.‬‬
‫מיד עם הגיעו לסאטמאר התגברה אצלו‬
‫מחלת הטיפוס והוא נכנס לבית החולים‬
‫שם שכב במשך מספר שבועות‪.‬‬
‫כשהתאושש נכנס מיד לתפקד כמזכיר‬
‫חברא קדישא המקומי וכחזן בבית הכנסת‬
‫הוא גם היה מנצח על המקהלה שם‪.‬‬
‫השרידים בעיר סאטאמר החלו לשקם את‬
‫חייהם מחדש‪ ,‬ובארגון מחדש של הקהילה‬
‫והחיים היהודים בה‪.‬‬
‫הוא הקים את משפחתו החדשה עם‬
‫פראדל פישר‪ ,‬גם היא ניצולת שואה‪ .‬הוא‬
‫עלה ארצה עם משפחתו החדשה‪ ,‬התגורר‬
‫בבני ברק ובדיוק כהרכבה של משפחתו‬
‫הראשונה נולדו לו שלושה בנים ובת‪ .‬גם‬
‫בארץ המשיך בעבודת הקודש שלו כשליח‬
‫ציבור‪.‬‬
‫"במשך כל השנים"‪ ,‬מדגיש בנו‪ ,‬ר' שלמה‪,‬‬
‫"אבא עמד לפני העמוד‪ ,‬סלסל בקולו הערב‪,‬‬
‫מתוך המחזור הגדול והנאה‪ ,‬כשאף אחד מן‬
‫המתפללים אינו מנחש כי מתחת למחזור‬
‫הזה מחזיק החזן מחזור נוסף מיוחד‪.‬‬
‫"כשהדפים התחילו להתפורר‪ ,‬הבנו כי הוא‬
‫לא יחזיק מעמד אם לא יקבל את הטיפול‬
‫המתאים לו‪ ,‬אבא החליט להפקיד את‬
‫המחזור במוסד 'יד ושם' בירושלים‪,‬‬
‫כשאבא החליט למסור את הדפים לשמירה‬
‫ביד ושם‪ ,‬הוא פרץ בבכי מר‪ ,‬נישק אותם‬
‫וביקש שיאפשרו לו להתייחד עם המחזור‬
‫מדי שנה בערב ראש השנה"‪ ,‬מספר בנו‪.‬‬
‫המחזור הנדיר הפך לאחד המוצגים‬
‫המרשימים ביד ושם‪ ,‬וכאמור אינו כולל‬
‫רק תפילות‪ ,‬בסוף המחזור רשם ר' אבי את‬
‫שמות בני עירו ותאריך פטירתם‪.‬‬
‫"מידי שנה נהג אבי לעלות ליד ושם‬
‫ולהתייחד עם המחזור שלו‪ ,‬המחזור ממנו‬
‫יצאה התפילה הבלתי נשכחת בראש‬
‫השנה תש"ד באולם בית החולים במחנה‬
‫וולפסברג"‪.‬‬
‫אלול ה'תשע"א ‪ -‬תשרי ה'תשע"ב ׀ קהילות ‪ -‬מגזין רבני אירופה‬
‫‪39‬‬
‫נוסעים בחברה טובה‬
‫לא מתפשרים על תחזוקה‬
‫כשאתם שוכרים רכב מ‪ AVIS-‬אתם נוסעים עם הטובים ביותר‬
‫‪ AVIS‬מעניקה לכם שירות מהיר‪ ,‬יעיל ומקצועי‬
‫ומעמידה לרשותכם צי גדול של כלי רכב חדישים ומתוחזקים ברמה גבוהה‬
‫אז בפעם הבאה שתרצו לנסוע‪ ,‬פשוט היכנסו לסניף ‪ AVIS‬וצאו לדרך‬
‫‪972-3-6170000‬‬
‫מחיר מיוחד לרבני וקהילות אירופה בהזמנה דרך נציג מרכז רבני אירופה‬
‫‪972-2-6535949‬‬
‫פרטים בטלפון‪:‬‬
‫פרטים‬
‫בטלפון‪+32.2.808.2753 :‬‬