‫‪30‬‬ ‫יום שלישי כ"ג באב תשע"ד ‪| 19.8.2014‬‬ ‫צרכנות‬ ‫‪consumer.themarker.com‬‬ ‫הסטארטאפים שמנסים‬ ‫לשנות את מערכת החינוך‬ ‫מורה פרטי־וירטואלי למתמטיקה‪ ,‬שיטת "הכיתות ההפוכות" ומשחק שמעודד תלמידים ללמוד תכנות‪ ,‬הם רק חלק מהמיזמים‬ ‫הטכנולוגיים שקוראים כיום תיגר על מערכת החינוך המסורתית ‪ ‬איך להשאיר את בית הספר רלוונטי "בזמן שבו שהלמידה‬ ‫המשמעותית של התלמידים מתרחשת בבית — באמצעות הרשתות החברתיות והאפליקציות" ‪ ‬רותי לוי‬ ‫<<‬ ‫כמה סטארט־אפים יש־‬ ‫ראליים הוקמו באחרונה‬ ‫עם היעד השאפתני לשנות מן‬ ‫הקצה אל הקצה את עולם החינוך‬ ‫ולהתאימו לעולם הדיגיטלי‪.‬‬ ‫סקרולאר )‪,(scrolar.com‬‬ ‫למשל‪ ,‬הוקם כפלטפורמה לדיונים‬ ‫ולמידה בבית או בבית הספר ומא־‬ ‫פשר למשתמשים לקיים דיון אינ־‬ ‫טראקטיבי בטקסטים שמעניינים‬ ‫אותם‪ .‬בשונה מהרשתות החבר־‬ ‫תיות או מאתרי החדשות‪ ,‬הקוראים‬ ‫באתר סקרולאר לא מגיבים בשו־‬ ‫רת תגובות היררכית שמתארכת‬ ‫לעייפה עד שקשה להתמצא בה‪,‬‬ ‫אלא מסמנים את המשפט הספציפי‬ ‫שאותו הם רוצים לבאר או לפתח‬ ‫— ופותחים שיחה שתוגש רק למ־‬ ‫תעניינים במשפט זה‪ .‬המשתתפים‬ ‫בדיון יכולים להתמצא בשיחה בק־‬ ‫לות על ידי לחיצה על חלק הטקסט‬ ‫שמעניין אותם‪.‬‬ ‫את הרעיון לאתר שאב היזם‪,‬‬ ‫אסף עובדיה‪ ,‬מדף הגמרא‪ ,‬אותו הוא‬ ‫מגדיר "הרשת החברתית הראשונה‬ ‫בהיסטוריה"‪ .‬לדבריו‪" ,‬דף הגמרא‬ ‫הוא הרכבה של טקסטים שנכתבו‬ ‫בתקופות שונות‪ .‬הטקסט הראשו־‬ ‫ני הוא של המשנה‪ ,‬מסביבו הגמ־‬ ‫רא שמבארת‪ ,‬מסביב פירוש רש"י‬ ‫שמפשט ומסביבם התוספות‪ .‬זהו‬ ‫טקסט לא נעול שמאפשר שיחות‬ ‫של אנשים עם קודמיהם"‪.‬‬ ‫סקרולאר התחיל כבית מדרש‬ ‫אינטראקטיבי‪ ,‬והפיילוט כרגע מו־‬ ‫גבל לפרשת השבוע‪" ,‬אך השאיפה‬ ‫היא להיות רשת חברתית לטקס־‬ ‫טים"‪ ,‬אומר עובדיה‪ .‬כמודל עסקי‬ ‫הוא מקווה לשלב אפשרות רכישה‬ ‫של ספרי קריאה או ספרי לימוד על‬ ‫גבי הפלטפורמה‪" .‬התלמידים יק־‬ ‫בלו גישה לספרים על גבי האתר‪,‬‬ ‫ויקראו בהם לצד הערות ופירושים‬ ‫של מורים ותלמידים כמוהם‪ ,‬בין‬ ‫אם בפורום פתוח ברשת או בקבו־‬ ‫צות סגורות שינהלו חברים בכיתה‬ ‫או מרצים"‪ ,‬הוסיף‪.‬‬ ‫סקרולאר השתתף במחזור הש־‬ ‫אתרים ואפליקציות מומלצים להעשרה וללימוד‬ ‫דואלינגו |‪|duolingo.com‬מלמד שפה בצורה‬ ‫חווייתית ומיוחדת‪ .‬השיעורים קצרצרים‬ ‫ומעניקים נקודות ובונוסים על הישגים‪ .‬מתאים‬ ‫לבני נוער שכבר שולטים באנגלית ורוצים‬ ‫ללמוד שפה שלישית‪ ,‬כמו ספרדית וגרמנית‬ ‫בריינפופ |‪ | brainpop.co.il‬תום ומובי‪ ,‬כוכבי‬ ‫האנימציה של בריינפופ‪ ,‬הם ככל הנראה מגישי‬ ‫התוכן האיכותי ביותר בעברית לילדים‪ .‬הם עונים‬ ‫על שאלות שונות בנושאים מגוונים‪ ,‬החל בגלישה‬ ‫באינטרנט עד הסבר על מבצע צוק איתן‬ ‫לשון לבגרות |סיכומים קצרים ומאגר של‬ ‫אלפי שאלות‪ ,‬לפי נושאי הבגרות בלשון‪.‬‬ ‫"הבעיה הגדולה שלי היתה התרגול"‪ ,‬העיד אחד‬ ‫ממאות התלמידים שדירגו את האפליקציה‪.‬‬ ‫"עכשיו אפשר לתרגל באוטובוס ‪ -‬ממש מומלץ"‬ ‫צילום‪ :‬אמיל סלמן‬ ‫ני של תוכנית ההאצה מיינדסט‬ ‫)‪ ,(MindCet‬מייסודו של המ־‬ ‫רכז לטכנולוגיה חינוכית )מטח(‬ ‫שהוקמה ב–‪ ,2012‬בתקווה להביא‬ ‫לשינוי בתהליכי ההוראה הקיימים‬ ‫בבתי הספר‪ .‬במיינדסט מחפשים‬ ‫את הסטארט־אפים שיביאו לשי־‬ ‫נוי יסודי ויציעו חלופות לשיטות‬ ‫ההוראה המסורתיות‪.‬‬ ‫"הקמנו את המאיץ מתוך הבנה‬ ‫שיש פער מתרחב בין מה שקורה‬ ‫בתוך בית הספר לבין מה שבחוץ"‪,‬‬ ‫אומר מנהל התוכנית‪ ,‬אבי ורשב־‬ ‫סקי‪" .‬רמת הטכנולוגיה של התל־‬ ‫מידים בבית השתנתה ללא היכר‬ ‫לתכנת בגיל ‪ 8‬בעזרת קוף ובננות‬ ‫‪playcodemonkey.com‬‬ ‫« מדי שנה מתו־‬ ‫ספות לענף ההיי־טק‬ ‫הישראלי כ–‪7,000‬‬ ‫משרות‪ ,‬אך המ־‬ ‫גמות הריאליות‬ ‫בבתי הספר התי־‬ ‫כוניים מכשירות רק כ–‪ 6,600‬בוגרים‬ ‫בעלי נתונים מתאימים לקבלה ללימודים‬ ‫בתחום ההנדסה והמדעים‪ ,‬וחלקם הגדול‬ ‫פונה ללמוד תחומים אחרים‪ .‬בעוד שה־‬ ‫ביקוש בתעשייה גדל‪ ,‬מספר הסטודנטים‬ ‫באקדמיה במקצועות הנדרשים להיי־טק‬ ‫נמצא בקיפאון מתמשך‪.‬‬ ‫היזמים של אתר קודמנקי‬ ‫)‪ ,(CodeMonkey‬ישי פינצ'ובר והאחים‬ ‫יונתן ועידו שור‪ ,‬סבורים ששיטת הלי־‬ ‫מוד המסורתית של תכנות היא סיזיפית‬ ‫ומשעממת‪ .‬הסטארט־אפ שהקימו השלו־‬ ‫שה הוא שילוב של מנגנון משחק חווייתי‬ ‫וממכר בסביבה שאינה משחקית בהגדרתה‬ ‫)תכנות בשפה פורמלית(‪ ,‬כדי להניע תל־‬ ‫מידים ללמוד תכנות ולהתמיד בו‪" .‬כיום‬ ‫מלמדים תכנות בבית הספר בגיל מאוחר‪,‬‬ ‫אם בכלל‪ ,‬אף שגם ילדים קטנים יכולים‬ ‫לקלוט ולהבין במהירות את השיטה"‪,‬‬ ‫אומר יונתן שור‪" .‬המטרה היא לא לרכוש‬ ‫מקצוע‪ ,‬אבל לטעת בילדים ביטחון במסו־‬ ‫גלות שלהם לתכנת"‪.‬‬ ‫הגיבור של קודמנקי הוא קוף שהילדים‬ ‫צריכים להוביל דרך מגוון מכשולים‪,‬‬ ‫כנהרות ושיחים‪ ,‬אל הבננות‪ .‬כדי להוביל‬ ‫את הקוף הם משתמשים בסרגל וירטואלי‬ ‫שמחשב צעדים‪ ,‬ובזוויות פשוטות‪ .‬אף‬ ‫שההנחיות וההסברים קיימים בעברית‪ ,‬כדי‬ ‫לכתוב קוד נדרש אוצר מלים בסיסי באנ־‬ ‫גלית — מלים כמו ‪turn to ,step ,right‬‬ ‫‪ .left‬הכתיבה יכולה להיעשות במקלדת‬ ‫או על ידי בחירת המלים הנכונות מאוצר‬ ‫המלים בתחתית המסך‪ ,‬כך שהגיל המ־‬ ‫תאים להתחיל הוא כיתות ג'–ד'‪.‬‬ ‫"כיום מופיעים באתר ‪ 60‬שיעורים‬ ‫מתוך ‪ 120‬שצפויים לעלות עד סוף‬ ‫ספטמבר‪ .‬החזון הוא שבסיום המשחק‪,‬‬ ‫קודמנקי תשמש פלטפורמה שבה הבו־‬ ‫גרים ייצרו חידות ויתכנתו משחקים‬ ‫קטנים‪ ,‬לאו דווקא עם קופים ובננות"‪,‬‬ ‫אומר שור‪ .‬בחברה מתכננים לגבות‬ ‫תשלום שנתי של ‪ 29‬דולר למשתמשים‬ ‫דרושים עוד תכניתנים‬ ‫משרות פנויות‪,‬‬ ‫באלפים‬ ‫הביקוש למהנדסים ומפתחי תוכנה‬ ‫‪5‬‬ ‫מהנדסים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מפתחי תוכנה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2013 6.2014‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪9.2009‬‬ ‫מקור‪ :‬ניתוח אתר מדלן (‪ )2013‬ונתוני הלמ"ס (‪)2011‬‬ ‫משיעור ‪ 61‬ואילך‪.‬‬ ‫באשר לבידול ממתחרים בינ־‬ ‫לאומיים קיימים‪ ,‬כמו האתרים סקראטש‬ ‫ו–‪ ,Tynker‬מסביר שור‪" :‬הפתרונות של‬ ‫החברות האלה ממוקדים בלימוד חשי־‬ ‫בה תכנותית על ידי משחק‪ ,‬כמו הרכבת‬ ‫פאזלים וגרירת מלים ובשפה שהן המציאו‬ ‫לצורך זה‪ .‬מדובר בפתרונות טובים מאוד‪,‬‬ ‫אבל הם מתאימים לגיל הרך וממצים את‬ ‫עצמם במהרה‪ ,‬ובפועל‪ ,‬הילדים לא כותבים‬ ‫בהם אף שורת קוד‪ .‬אנחנו דורשים כתיבה‬ ‫מהרגע הראשון‪ ,‬משתמשים בשפה אמיתית‬ ‫)קופיסקריפט; ר"ל( וגם מלמדים את הדיוק‬ ‫שדורש תכנות פורמלי"‪.‬‬ ‫— יש להם חיבור מהיר לאינטרנט‪,‬‬ ‫רשתות חברתיות ואפליקציות‬ ‫— אך תהליכי הלמידה וההוראה‬ ‫הממוסדים כמעט שלא עברו שינוי‪.‬‬ ‫ככל שהפער הזה גובר‪ ,‬בית הספר‬ ‫נעשה לא רלוונטי מבחינת התלמי־‬ ‫דים‪ ,‬שהלמידה המשמעותית שלהם‬ ‫מתרחשת מחוצה לו"‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה אמנם משתל־‬ ‫בת בחינוך כבר כמה עשורים‪ ,‬אך‬ ‫לדברי ורשבסקי‪ ,‬היא לא מטלט־‬ ‫לת אותו כפי שעשתה בתעשיות‬ ‫אחרות — כמו הדפוס‪ ,‬הבנקאות או‬ ‫הרפואה‪" .‬היא נהפכה למגבר של‬ ‫המבנים ושל תהליכי ההוראה והל־‬ ‫מידה הקיימים‪ .‬היה לנו ספר פיסי‬ ‫וכעת יש ספר דיגיטלי‪ ,‬במקום לוח‬ ‫וגיר יש לוח אינטראקטיבי — אך‬ ‫היא לא הביאה לשינוי הפרדיגמה‬ ‫המתבקש"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫הכנסה נוספת למורים‬ ‫ממכירת מערכי שיעור‬ ‫בשנים האחרונות חל שינוי‬ ‫באקלים העסקי־כלכלי סביב תחום‬ ‫הטכנולוגיה בחינוך‪ ,‬לאחר שבמשך‬ ‫שנים רבות נחשב התחום ללא אט־‬ ‫רקטיבי מבחינת משקיעים‪ .‬השינוי‬ ‫מתבטא בהשקעות גדלות והולכות‪,‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬אדמודו )‪,(Edmodo‬‬ ‫רשת חברתית לקהילת החינוך‬ ‫שבה משתמשים כ–‪ 40‬מיליון אנ־‬ ‫שי חינוך ותלמידים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫הסטארט־אפ האמריקאי גייס ‪87‬‬ ‫מיליון דולר‪ ,‬מהם ‪ 30‬מיליון דולר‬ ‫גויסו בסבב שהושלם לפני כש־‬ ‫בועיים‪ .‬בין המשקיעים המובילים‬ ‫היו אינדקס ונצ'רס‪ ,‬קרן ההון סיכון‬ ‫‪31‬‬ ‫| יום שלישי כ"ג באב תשע"ד ‪19.8.2014‬‬ ‫האירופית שהשקיעה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫בסקייפ וב–‪.MySQL‬‬ ‫אדמודו מציעה את הפלטפורמה‬ ‫שלה ללא תשלום‪ .‬היא לא עשתה‬ ‫את המסלול הרגיל לתוך בתי הסא‬ ‫פר‪ ,‬אלא זכתה לצמיחה ויראלית‪,‬‬ ‫כשמורים החלו להשתמש בה כפא‬ ‫תרון להעברת מסרים וחומרים‬ ‫בכיתה‪ .‬המודל הכלכלי של החברה‬ ‫מבוסס על הכנסות ממפתחים המא‬ ‫ציעים כלים על גבי הפלטפורמה‬ ‫בחנות אפליקציות‪ .‬במיינדסט פוא‬ ‫עלים לתרגום המערכת לעברית‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת היא המיזם‬ ‫‪ ,TeachersPayTeachers‬המאא‬ ‫פשר למורים להעלות ולמכור מעא‬ ‫רכי שיעורים למורים אחרים‪ ,‬אותו‬ ‫הקים היזם האמריקאי פול אדלמן‪.‬‬ ‫נתוני האתר מצביעים על פוטנא‬ ‫ציאל ההכנסה הנוספת של המורים‬ ‫באמצעות המיזם — המורה הרווחית‬ ‫ביותר באתר מכרה עד ‪ 2013‬מערא‬ ‫כי שיעורים בהיקף של ‪ 2.6‬מיליון‬ ‫דולר ו–‪ 255‬מורים הכניסו לכיסם‬ ‫יותר מ–‪ 50‬אלף דולר ממכירת‬ ‫מערכי שיעור‪ .‬יותר מ–‪ 800‬אלף‬ ‫מורים רכשו שיעורים באמצעות‬ ‫האתר‪ ,‬שגוזר רווח של ‪30%–15%‬‬ ‫מכל שיעור שנמכר דרכו‪.‬‬ ‫מיזם פופולרי נוסף שמוא‬ ‫כר בישראל הוא אתר קורסרה‬ ‫(‪ ,)Coursera‬שהקימו ב–‪2012‬‬ ‫פרופ' דפנה קולר ופרופ' אנדרו נג‬ ‫מאוניברסיטת סטנפורד‪ .‬קורסרה‬ ‫מאפשר ללמוד קורסים של אוניא‬ ‫ברסיטאות מובילות בעולם בחינם‬ ‫דרך הרשת‪ ,‬ומאיים על המבנה‬ ‫המסורתי של המוסדות האקדמיים‪.‬‬ ‫עד כה גייס המיזם ‪ 85‬מיליון דוא‬ ‫לר‪ ,‬אך המודל העסקי שלו עדיין‬ ‫לא ברור‪ ,‬לבד מההכנסה של כמה‬ ‫אוניברסיטאות שמציעות לסטודא‬ ‫נטים אישורים בתשלום על סיום‬ ‫הקורסים שלמדו ברשת‪.‬‬ ‫אפשר גם בעברית‬ ‫עדות לפריחה של הפתרונות‬ ‫הטכנולוגיים עבור עולם החינוך‬ ‫ניתן ללמוד גם מתוכניות ההאצה‬ ‫הרבות שקמו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫"כשיצאנו לדרך‪ ,‬לפני כשנתיים‪,‬‬ ‫היתה תוכנית האצה אחת בארה"ב‬ ‫(אימג'ין ‪ ;K12‬ר"ל)"‪ ,‬אומר ורשא‬ ‫בסקי‪" .‬כיום יש כבר כ–‪ 20‬תוכא‬ ‫ניות אמריקאיות ושש אירופיות‪,‬‬ ‫יש תוכנית בהודו ותוכנית בדרום‬ ‫אמריקה‪ .‬זוהי הוכחה שיש פער שצא‬ ‫ריך לסגור מהר יותר ממה שהשוק‬ ‫מסוגל לו באופן טבעי"‪ ,‬הוא מוסיף‪.‬‬ ‫באשר למחסור במיזמים הפוא‬ ‫נים לקהל ישראלי‪ ,‬אומר ורשבסקי‪:‬‬ ‫"זה ידוע שישראל פחות מעניינת‬ ‫מבחינה עסקית‪ .‬יש שוק קטן שדוא‬ ‫בר עברית‪ ,‬ולמעט בודדים שמתא‬ ‫עניינים בשוק המקומי‪ ,‬מרביתם‬ ‫מלכ"רים שמונעים מרצון לשינוי‬ ‫ערכי וצמצום פערים‪ ,‬השאיפה של‬ ‫כולם היא לחדור לחו"ל ולהרוויח‬ ‫כסף‪ .‬מנגד‪ ,‬ישראל היא פיילוט‬ ‫מצוין — המורים כאן גמישים יותר‬ ‫ומוכנים לבדוק דברים חדשים‪ ,‬ויש‬ ‫יזמים שמבינים את זה ומשמרים‬ ‫את הגרסאות העבריות"‪.‬‬ ‫מחשבון וירטואלי שהוא גם מורה פרטי למתמטיקה‬ ‫‪simplisico.com‬‬ ‫ לימודי המ ו‬ ‫תמטיקה בבתי‬ ‫הספר התיכוניים‬ ‫בישראל נמצאים‬ ‫כיום במשבר —‬ ‫בשנים האחרונות‬ ‫מספר התלמידים שלומדים את המקו‬ ‫צוע ברמה של חמש יחידות צנח לשפל‬ ‫עם פחות מ–‪ 10%‬מהתלמידים (‪9,000‬‬ ‫תלמידים ברחבי המדינה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיים‬ ‫מחסור במורים מקצועיים והישגי התו‬ ‫למידים הישראלים במבחני פיז"ה של‬ ‫‪ OECDD‬מצביעים על נחיתות משמעוו‬ ‫תית של תלמידי ישראל במקצוע‪.‬‬ ‫הורים רבים נאלצים לשלם סכומים‬ ‫גבוהים על שיעורי תגבור פרטיים וקבוא‬ ‫צתיים מחוץ למסגרת בית הספר — משא‬ ‫פחה משלמת סכומים הנעים בין ‪5,000‬‬ ‫ל‪ 25-‬אלף שקל בשנה על שיעורים כאא‬ ‫לה‪ .‬לפי הערכות במשרד החינוך‪ ,‬ההיקף‬ ‫הכספי של שוק השיעורים הפרטיים ביא‬ ‫שראל הוא כמיליארד שקל בשנה‪.‬‬ ‫בסקר שנעשה עבור ‪TheMarker‬‬ ‫לקראת תקופת הבגרויות האחרונה בכיא‬ ‫תות י"אאי"ב‪ ,‬נמצא כי ‪ 58%‬מהתלמידים‬ ‫נעזרים בשיעורים פרטיים לקראת הבגא‬ ‫רות‪ ,‬כשיותר ממחצית מהם (‪ )54%‬פונים‬ ‫לקבל עזרה במתמטיקה‪.‬‬ ‫הסטארטאאפ הישראלי סימפליסיקו‬ ‫(‪ ,)Simplisico‬שהקימו אופיר גולדא‬ ‫שטיין ועידן גבעתי‪ ,‬מנסה להקים מורה‬ ‫פרטי וירטואלי למתמטיקה‪ .‬המחשבון‬ ‫שבאתר מאפשר לתלמיד להכניס בעיה‬ ‫ספציפית ולקבל פתרון ברמות שונות ולא‬ ‫פי צרכיו‪ .‬התלמיד מקבל הסברים קצרים‬ ‫או מפורטים‪ ,‬לבחירתו‪ ,‬בשפה פשוטה ולא‬ ‫עתים בליווי הלצות עד לפתרון התרגיל‪.‬‬ ‫הכוונה היא לתת מענה לנושאי הלימוד‬ ‫ברמת חמש יחידות בבית הספר ועד קורסי‬ ‫המבואות באקדמיה‪.‬‬ ‫כיום המערכת נמצאת בבדיקות‬ ‫שמישות (גרסת פיילוט)‪ ,‬היא מציגה‬ ‫אפשרות לחקירת פונקציות וקוראת‬ ‫לתלמידים להתנסות ולהעיר הערות‪.‬‬ ‫תוספות ועדכונים יוצגו לקראת שנת‬ ‫הלימודים הקרובה בתיכונים וסמסטר א'‬ ‫באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫"בהמשך הדרך יש כוונה לשלב עוד‬ ‫פיצ'רים של הוראה פרטית‪ ,‬כמו יצירת‬ ‫שאלות ספציפיות לתרגול לפי הקשיים‬ ‫שמזוהים אצל התלמיד‪ ,‬סרטוני וידאו קצא‬ ‫רים לבעיות כלליות ושיתוף עם חברים‬ ‫לצורכי למידה בקבוצה‪ .‬המטרה היא שלתא‬ ‫למידים לא תהיה סיבה לצאת מהאתר כדי‬ ‫להשלים ידע נוסף"‪ ,‬מסביר גולדשטיין‪.‬‬ ‫ברשת קיימים כבר מגוון מיזמים‬ ‫המתמטיקה מובילה את שוק השיעורים הפרטיים‬ ‫האם לקחת או תיקח שיעורים פרטיים כדי להתכונן למבחני הבגרות?‬ ‫‪ 58%‬כן‬ ‫לא‬ ‫‪42%‬‬ ‫מהם המקצועות שבהם תיעזר בשיעורים פרטיים‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫*היסטוריה‪ ,‬אזרחות‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬ספרות‬ ‫מתמטיקה‬ ‫לשון‬ ‫אנגלית‬ ‫תנ"ך‬ ‫פיזיקה‬ ‫כימיה‬ ‫אחרים*‬ ‫מקור‪ ,Teenk :‬על פי תשובות של ‪ 250‬תלמידי כיתות י"א‪-‬י"ב בכל הארץ‪ ,‬לקראת תקופת הבגרויות‪ ,‬מאי ‪2014‬‬ ‫מצליחים שניסו לסייע בלימודי המתא‬ ‫מטיקה‪ ,‬כמו ‪ ,Wolfram–Alpha‬מנוע‬ ‫חיפוש המאפשר לשאול שאלות מתמא‬ ‫טיות בשפה חופשית‪ ,‬ואקדמיית קהאן‪,‬‬ ‫שמציגה שיעורים מוקלטים‪ ,‬אך בסימא‬ ‫פליסיקו מאמינים שיש להם משהו חדש‬ ‫להציע לתלמידים‪" .‬סרטונים לצורך‬ ‫הדרכה מיועדים ללמידת החומר והם‬ ‫חשובים‪ ,‬אך הם לא נותנים מענה פרטני‬ ‫לשאלה שהמשתמש מתקשה בה — לשם‬ ‫כך הוא צריך מורה"‪ ,‬מסביר גולדשטיין‪.‬‬ ‫"‪ Wolfram–Alpha‬מתאים למתמא‬ ‫טיקאים כבדים‪ ,‬הוא נותן את התוצאה‬ ‫הסופית בצורות שונות לצד הסברים מיא‬ ‫נימלים‪ .‬המוצר שלנו מלווה את התלמיד‬ ‫לאורך כל השלבים — מהשאלה הספא‬ ‫ציפית שכתובה לו בשיעורי הבית ועד‬ ‫ההגעה לפתרון"‪.‬‬ ‫לומדים בבית בעזרת סרטונים — ומתרגלים בבית הספר‬ ‫‪hebrewkhan.org‬‬ ‫ אקדמיית קהאן‬ ‫נוסדה על ידי הכו‬ ‫לכלן הבנגלדשיו‬ ‫אמריקאי סלמן‬ ‫קהאן‪ ,‬שיצר סרטוו‬ ‫ני יוטיוב הכוללים‬ ‫הסברים לשיעורי מתמטיקה כדי לעזור‬ ‫לבת דודתו בשיעורי הבית‪ .‬ב–‪2009‬‬ ‫נהפכה האקדמיה לסטארטואפ מצליח‪,‬‬ ‫שזכה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למימון מגוגל ומקרן‬ ‫הצדקה של ביל גייטס‪ .‬הייחוד בסרטונים‬ ‫של קהאן הוא ההסברים הקלילים והאיורים‬ ‫הצבעוניים‪ ,‬שמסבירים את הנושאים‬ ‫המדעיים בצורה פשוטה וברורה‪ .‬לפני‬ ‫שנתיים החל תהליך "הגיור" של המיזם‪.‬‬ ‫"התחלנו בתור המתרגמים של‬ ‫קהאן"‪ ,‬מסבירה ירדן אסא‪ ,‬מנכ"לית‬ ‫עמותת כאן ועכשיו‪ ,‬שאמונה על הפא‬ ‫רויקט‪" .‬לאט לאט נהפכנו לעמותה‬ ‫עצמאית שמלבד תרגום הפלטפורמה‬ ‫גם יוצרת שיעורים ותכנים שמותאמים‬ ‫לאוכלוסייה המקומית"‪ .‬הפלטפורמה של‬ ‫קהאן משמשת כיום בסיס לשינוי מהפא‬ ‫כני שהעמותה מניעה בכיתות בפריפא‬ ‫ריה‪ ,‬בשם "כיתות הפוכות" (‪Flipped‬‬ ‫‪ .)Classrooms‬בשיטת הלימוד המא‬ ‫סורתית‪ ,‬התלמידים מקבלים בשיעור‬ ‫הסברים ארוכים על חומר הלימוד ונשא‬ ‫לחים עם תרגילים כשיעורי בית‪ .‬שיטת‬ ‫הכיתות ההפוכות מבקשת להפוך את‬ ‫התפקידים‪ :‬התלמידים צופים בבתיהם‬ ‫בשיעורים מוקלטים בקצב שלהם‪ ,‬ובא‬ ‫כיתה הם מבצעים משימות משותפות‪,‬‬ ‫ומקבלים הנחיה ותרגול מהמורים‪ .‬הזמן‬ ‫הכיתתי מנותב לשיחה‪ ,‬לעיבוד ולהפא‬ ‫נמת החומר שנלמד בעזרת הסרטונים‬ ‫בבתי התלמידים‪.‬‬ ‫"כיום הפלטפורמה מכילה לא רק‬ ‫סרטונים‪ ,‬אלא גם מערכת למידה שלמה‬ ‫מפת הפערים של מערכת החינוך‬ ‫שכר ממוצע לשכיר‪,‬‬ ‫באלפי שקלים‬ ‫רשויות מקומיות מרכזיות‬ ‫‪15‬‬ ‫קרית אונו רמת השרון‬ ‫מודיעין‬ ‫‪12‬‬ ‫תל אביב‬ ‫ראשון לציון‬ ‫חיפה‬ ‫ירושלים‬ ‫‪9‬‬ ‫באר שבע‬ ‫עפולה‬ ‫‪6‬‬ ‫קרית מלאכי‬ ‫נצרת עילית‬ ‫רהט‬ ‫אום אל פחם‬ ‫‪3‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ממוצע ציונים במיצ"ב‬ ‫מקור‪ :‬ניתוח אתר מדלן (‪ )2013‬ונתוני הלמ"ס (‪)2011‬‬ ‫שמאפשרת למורים צפייה בסטטיסטיקת‬ ‫ההתקדמות של התלמידים‪ ,‬ולתג א‬ ‫מל אותם על ביצוע משימות כיחידים‬ ‫או כקבוצות באמצעות מדליות וירא‬ ‫טואליות"‪ ,‬מסבירה אסא‪.‬‬ ‫לפלטפורמה יש פוטנציאל לסייע לצא‬ ‫מצום הפערים בין הישגי התלמידים בישא‬ ‫ראל — שהם מהגבוהים בעולם‪ .‬אם שיטת‬ ‫הלימוד "כיתות הפוכות" תאומץ על ידי‬ ‫מערכת החינוך‪ ,‬ניתן יהיה להשקיע בפיא‬ ‫תוח בשיעורים מוקלטים איכותיים שיזכו‬ ‫לתפוצה רחבה‪ .‬מורים טובים ייהפכו לכלי‬ ‫נגיש בחינם לכל דורש באמצעות סרטוני‬ ‫וידאו אינטרנטיים‪ ,‬שכל תלמיד בעל גישה‬ ‫לאינטרנט יוכל לצפות בהם בקצב לימוד‬ ‫שאינו תלוי בחבריהם לכיתה‪.‬‬ ‫בין שיתופי התוכן המוצגים כבר‬ ‫כיום באתר ניתן למצוא את סרטוני המא‬ ‫תמטיקה של פרויקט "אני ‪ ."10‬בשבוע‬ ‫הבא צפוי לעלות אתר משודרג עם תכא‬ ‫נים חדשים‪ ,‬בהם שיעוריו של אלי נצר‪,‬‬ ‫יוצר סדרת "שיעורטונים מתמטיים"‪.‬‬ ‫האתר אף ישלב את הסטארטאאפ הישא‬ ‫ראלי סימבולאב (‪ — )Symbolab‬מנוע‬ ‫חיפוש סמנטי למתמטיקה ולמדעים‪ .‬בהא‬ ‫משך יש כוונה להתרחב אל יתר התכנים‬ ‫הנלמדים במערכת החינוך‪.‬‬