ומתרגלים בבית הספר

‫‪30‬‬
‫יום שלישי כ"ג באב תשע"ד ‪| 19.8.2014‬‬
‫צרכנות‬
‫‪consumer.themarker.com‬‬
‫הסטארטאפים שמנסים‬
‫לשנות את מערכת החינוך‬
‫מורה פרטי־וירטואלי למתמטיקה‪ ,‬שיטת "הכיתות ההפוכות" ומשחק שמעודד תלמידים ללמוד תכנות‪ ,‬הם רק חלק מהמיזמים‬
‫הטכנולוגיים שקוראים כיום תיגר על מערכת החינוך המסורתית ‪ ‬איך להשאיר את בית הספר רלוונטי "בזמן שבו שהלמידה‬
‫המשמעותית של התלמידים מתרחשת בבית — באמצעות הרשתות החברתיות והאפליקציות" ‪ ‬רותי לוי‬
‫<<‬
‫כמה סטארט־אפים יש־‬
‫ראליים הוקמו באחרונה‬
‫עם היעד השאפתני לשנות מן‬
‫הקצה אל הקצה את עולם החינוך‬
‫ולהתאימו לעולם הדיגיטלי‪.‬‬
‫סקרולאר )‪,(scrolar.com‬‬
‫למשל‪ ,‬הוקם כפלטפורמה לדיונים‬
‫ולמידה בבית או בבית הספר ומא־‬
‫פשר למשתמשים לקיים דיון אינ־‬
‫טראקטיבי בטקסטים שמעניינים‬
‫אותם‪ .‬בשונה מהרשתות החבר־‬
‫תיות או מאתרי החדשות‪ ,‬הקוראים‬
‫באתר סקרולאר לא מגיבים בשו־‬
‫רת תגובות היררכית שמתארכת‬
‫לעייפה עד שקשה להתמצא בה‪,‬‬
‫אלא מסמנים את המשפט הספציפי‬
‫שאותו הם רוצים לבאר או לפתח‬
‫— ופותחים שיחה שתוגש רק למ־‬
‫תעניינים במשפט זה‪ .‬המשתתפים‬
‫בדיון יכולים להתמצא בשיחה בק־‬
‫לות על ידי לחיצה על חלק הטקסט‬
‫שמעניין אותם‪.‬‬
‫את הרעיון לאתר שאב היזם‪,‬‬
‫אסף עובדיה‪ ,‬מדף הגמרא‪ ,‬אותו הוא‬
‫מגדיר "הרשת החברתית הראשונה‬
‫בהיסטוריה"‪ .‬לדבריו‪" ,‬דף הגמרא‬
‫הוא הרכבה של טקסטים שנכתבו‬
‫בתקופות שונות‪ .‬הטקסט הראשו־‬
‫ני הוא של המשנה‪ ,‬מסביבו הגמ־‬
‫רא שמבארת‪ ,‬מסביב פירוש רש"י‬
‫שמפשט ומסביבם התוספות‪ .‬זהו‬
‫טקסט לא נעול שמאפשר שיחות‬
‫של אנשים עם קודמיהם"‪.‬‬
‫סקרולאר התחיל כבית מדרש‬
‫אינטראקטיבי‪ ,‬והפיילוט כרגע מו־‬
‫גבל לפרשת השבוע‪" ,‬אך השאיפה‬
‫היא להיות רשת חברתית לטקס־‬
‫טים"‪ ,‬אומר עובדיה‪ .‬כמודל עסקי‬
‫הוא מקווה לשלב אפשרות רכישה‬
‫של ספרי קריאה או ספרי לימוד על‬
‫גבי הפלטפורמה‪" .‬התלמידים יק־‬
‫בלו גישה לספרים על גבי האתר‪,‬‬
‫ויקראו בהם לצד הערות ופירושים‬
‫של מורים ותלמידים כמוהם‪ ,‬בין‬
‫אם בפורום פתוח ברשת או בקבו־‬
‫צות סגורות שינהלו חברים בכיתה‬
‫או מרצים"‪ ,‬הוסיף‪.‬‬
‫סקרולאר השתתף במחזור הש־‬
‫אתרים ואפליקציות מומלצים להעשרה וללימוד‬
‫דואלינגו |‪|duolingo.com‬מלמד שפה בצורה‬
‫חווייתית ומיוחדת‪ .‬השיעורים קצרצרים‬
‫ומעניקים נקודות ובונוסים על הישגים‪ .‬מתאים‬
‫לבני נוער שכבר שולטים באנגלית ורוצים‬
‫ללמוד שפה שלישית‪ ,‬כמו ספרדית וגרמנית‬
‫בריינפופ |‪ | brainpop.co.il‬תום ומובי‪ ,‬כוכבי‬
‫האנימציה של בריינפופ‪ ,‬הם ככל הנראה מגישי‬
‫התוכן האיכותי ביותר בעברית לילדים‪ .‬הם עונים‬
‫על שאלות שונות בנושאים מגוונים‪ ,‬החל בגלישה‬
‫באינטרנט עד הסבר על מבצע צוק איתן‬
‫לשון לבגרות |סיכומים קצרים ומאגר של‬
‫אלפי שאלות‪ ,‬לפי נושאי הבגרות בלשון‪.‬‬
‫"הבעיה הגדולה שלי היתה התרגול"‪ ,‬העיד אחד‬
‫ממאות התלמידים שדירגו את האפליקציה‪.‬‬
‫"עכשיו אפשר לתרגל באוטובוס ‪ -‬ממש מומלץ"‬
‫צילום‪ :‬אמיל סלמן‬
‫ני של תוכנית ההאצה מיינדסט‬
‫)‪ ,(MindCet‬מייסודו של המ־‬
‫רכז לטכנולוגיה חינוכית )מטח(‬
‫שהוקמה ב–‪ ,2012‬בתקווה להביא‬
‫לשינוי בתהליכי ההוראה הקיימים‬
‫בבתי הספר‪ .‬במיינדסט מחפשים‬
‫את הסטארט־אפים שיביאו לשי־‬
‫נוי יסודי ויציעו חלופות לשיטות‬
‫ההוראה המסורתיות‪.‬‬
‫"הקמנו את המאיץ מתוך הבנה‬
‫שיש פער מתרחב בין מה שקורה‬
‫בתוך בית הספר לבין מה שבחוץ"‪,‬‬
‫אומר מנהל התוכנית‪ ,‬אבי ורשב־‬
‫סקי‪" .‬רמת הטכנולוגיה של התל־‬
‫מידים בבית השתנתה ללא היכר‬
‫לתכנת בגיל ‪ 8‬בעזרת קוף ובננות‬
‫‪playcodemonkey.com‬‬
‫« מדי שנה מתו־‬
‫ספות לענף ההיי־טק‬
‫הישראלי כ–‪7,000‬‬
‫משרות‪ ,‬אך המ־‬
‫גמות הריאליות‬
‫בבתי הספר התי־‬
‫כוניים מכשירות רק כ–‪ 6,600‬בוגרים‬
‫בעלי נתונים מתאימים לקבלה ללימודים‬
‫בתחום ההנדסה והמדעים‪ ,‬וחלקם הגדול‬
‫פונה ללמוד תחומים אחרים‪ .‬בעוד שה־‬
‫ביקוש בתעשייה גדל‪ ,‬מספר הסטודנטים‬
‫באקדמיה במקצועות הנדרשים להיי־טק‬
‫נמצא בקיפאון מתמשך‪.‬‬
‫היזמים של אתר קודמנקי‬
‫)‪ ,(CodeMonkey‬ישי פינצ'ובר והאחים‬
‫יונתן ועידו שור‪ ,‬סבורים ששיטת הלי־‬
‫מוד המסורתית של תכנות היא סיזיפית‬
‫ומשעממת‪ .‬הסטארט־אפ שהקימו השלו־‬
‫שה הוא שילוב של מנגנון משחק חווייתי‬
‫וממכר בסביבה שאינה משחקית בהגדרתה‬
‫)תכנות בשפה פורמלית(‪ ,‬כדי להניע תל־‬
‫מידים ללמוד תכנות ולהתמיד בו‪" .‬כיום‬
‫מלמדים תכנות בבית הספר בגיל מאוחר‪,‬‬
‫אם בכלל‪ ,‬אף שגם ילדים קטנים יכולים‬
‫לקלוט ולהבין במהירות את השיטה"‪,‬‬
‫אומר יונתן שור‪" .‬המטרה היא לא לרכוש‬
‫מקצוע‪ ,‬אבל לטעת בילדים ביטחון במסו־‬
‫גלות שלהם לתכנת"‪.‬‬
‫הגיבור של קודמנקי הוא קוף שהילדים‬
‫צריכים להוביל דרך מגוון מכשולים‪,‬‬
‫כנהרות ושיחים‪ ,‬אל הבננות‪ .‬כדי להוביל‬
‫את הקוף הם משתמשים בסרגל וירטואלי‬
‫שמחשב צעדים‪ ,‬ובזוויות פשוטות‪ .‬אף‬
‫שההנחיות וההסברים קיימים בעברית‪ ,‬כדי‬
‫לכתוב קוד נדרש אוצר מלים בסיסי באנ־‬
‫גלית — מלים כמו ‪turn to ,step ,right‬‬
‫‪ .left‬הכתיבה יכולה להיעשות במקלדת‬
‫או על ידי בחירת המלים הנכונות מאוצר‬
‫המלים בתחתית המסך‪ ,‬כך שהגיל המ־‬
‫תאים להתחיל הוא כיתות ג'–ד'‪.‬‬
‫"כיום מופיעים באתר ‪ 60‬שיעורים‬
‫מתוך ‪ 120‬שצפויים לעלות עד סוף‬
‫ספטמבר‪ .‬החזון הוא שבסיום המשחק‪,‬‬
‫קודמנקי תשמש פלטפורמה שבה הבו־‬
‫גרים ייצרו חידות ויתכנתו משחקים‬
‫קטנים‪ ,‬לאו דווקא עם קופים ובננות"‪,‬‬
‫אומר שור‪ .‬בחברה מתכננים לגבות‬
‫תשלום שנתי של ‪ 29‬דולר למשתמשים‬
‫דרושים עוד תכניתנים‬
‫משרות פנויות‪,‬‬
‫באלפים‬
‫הביקוש למהנדסים ומפתחי תוכנה‬
‫‪5‬‬
‫מהנדסים‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מפתחי תוכנה‬
‫‪0‬‬
‫‪2013 6.2014‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪9.2009‬‬
‫מקור‪ :‬ניתוח אתר מדלן (‪ )2013‬ונתוני הלמ"ס (‪)2011‬‬
‫משיעור ‪ 61‬ואילך‪.‬‬
‫באשר לבידול ממתחרים בינ־‬
‫לאומיים קיימים‪ ,‬כמו האתרים סקראטש‬
‫ו–‪ ,Tynker‬מסביר שור‪" :‬הפתרונות של‬
‫החברות האלה ממוקדים בלימוד חשי־‬
‫בה תכנותית על ידי משחק‪ ,‬כמו הרכבת‬
‫פאזלים וגרירת מלים ובשפה שהן המציאו‬
‫לצורך זה‪ .‬מדובר בפתרונות טובים מאוד‪,‬‬
‫אבל הם מתאימים לגיל הרך וממצים את‬
‫עצמם במהרה‪ ,‬ובפועל‪ ,‬הילדים לא כותבים‬
‫בהם אף שורת קוד‪ .‬אנחנו דורשים כתיבה‬
‫מהרגע הראשון‪ ,‬משתמשים בשפה אמיתית‬
‫)קופיסקריפט; ר"ל( וגם מלמדים את הדיוק‬
‫שדורש תכנות פורמלי"‪.‬‬
‫— יש להם חיבור מהיר לאינטרנט‪,‬‬
‫רשתות חברתיות ואפליקציות‬
‫— אך תהליכי הלמידה וההוראה‬
‫הממוסדים כמעט שלא עברו שינוי‪.‬‬
‫ככל שהפער הזה גובר‪ ,‬בית הספר‬
‫נעשה לא רלוונטי מבחינת התלמי־‬
‫דים‪ ,‬שהלמידה המשמעותית שלהם‬
‫מתרחשת מחוצה לו"‪.‬‬
‫הטכנולוגיה אמנם משתל־‬
‫בת בחינוך כבר כמה עשורים‪ ,‬אך‬
‫לדברי ורשבסקי‪ ,‬היא לא מטלט־‬
‫לת אותו כפי שעשתה בתעשיות‬
‫אחרות — כמו הדפוס‪ ,‬הבנקאות או‬
‫הרפואה‪" .‬היא נהפכה למגבר של‬
‫המבנים ושל תהליכי ההוראה והל־‬
‫מידה הקיימים‪ .‬היה לנו ספר פיסי‬
‫וכעת יש ספר דיגיטלי‪ ,‬במקום לוח‬
‫וגיר יש לוח אינטראקטיבי — אך‬
‫היא לא הביאה לשינוי הפרדיגמה‬
‫המתבקש"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬
‫הכנסה נוספת למורים‬
‫ממכירת מערכי שיעור‬
‫בשנים האחרונות חל שינוי‬
‫באקלים העסקי־כלכלי סביב תחום‬
‫הטכנולוגיה בחינוך‪ ,‬לאחר שבמשך‬
‫שנים רבות נחשב התחום ללא אט־‬
‫רקטיבי מבחינת משקיעים‪ .‬השינוי‬
‫מתבטא בהשקעות גדלות והולכות‪,‬‬
‫כך למשל‪ ,‬אדמודו )‪,(Edmodo‬‬
‫רשת חברתית לקהילת החינוך‬
‫שבה משתמשים כ–‪ 40‬מיליון אנ־‬
‫שי חינוך ותלמידים ברחבי העולם‪.‬‬
‫הסטארט־אפ האמריקאי גייס ‪87‬‬
‫מיליון דולר‪ ,‬מהם ‪ 30‬מיליון דולר‬
‫גויסו בסבב שהושלם לפני כש־‬
‫בועיים‪ .‬בין המשקיעים המובילים‬
‫היו אינדקס ונצ'רס‪ ,‬קרן ההון סיכון‬
‫‪31‬‬
‫| יום שלישי כ"ג באב תשע"ד ‪19.8.2014‬‬
‫האירופית שהשקיעה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫בסקייפ וב–‪.MySQL‬‬
‫אדמודו מציעה את הפלטפורמה‬
‫שלה ללא תשלום‪ .‬היא לא עשתה‬
‫את המסלול הרגיל לתוך בתי הסא‬
‫פר‪ ,‬אלא זכתה לצמיחה ויראלית‪,‬‬
‫כשמורים החלו להשתמש בה כפא‬
‫תרון להעברת מסרים וחומרים‬
‫בכיתה‪ .‬המודל הכלכלי של החברה‬
‫מבוסס על הכנסות ממפתחים המא‬
‫ציעים כלים על גבי הפלטפורמה‬
‫בחנות אפליקציות‪ .‬במיינדסט פוא‬
‫עלים לתרגום המערכת לעברית‪.‬‬
‫דוגמה נוספת היא המיזם‬
‫‪ ,TeachersPayTeachers‬המאא‬
‫פשר למורים להעלות ולמכור מעא‬
‫רכי שיעורים למורים אחרים‪ ,‬אותו‬
‫הקים היזם האמריקאי פול אדלמן‪.‬‬
‫נתוני האתר מצביעים על פוטנא‬
‫ציאל ההכנסה הנוספת של המורים‬
‫באמצעות המיזם — המורה הרווחית‬
‫ביותר באתר מכרה עד ‪ 2013‬מערא‬
‫כי שיעורים בהיקף של ‪ 2.6‬מיליון‬
‫דולר ו–‪ 255‬מורים הכניסו לכיסם‬
‫יותר מ–‪ 50‬אלף דולר ממכירת‬
‫מערכי שיעור‪ .‬יותר מ–‪ 800‬אלף‬
‫מורים רכשו שיעורים באמצעות‬
‫האתר‪ ,‬שגוזר רווח של ‪30%–15%‬‬
‫מכל שיעור שנמכר דרכו‪.‬‬
‫מיזם פופולרי נוסף שמוא‬
‫כר בישראל הוא אתר קורסרה‬
‫(‪ ,)Coursera‬שהקימו ב–‪2012‬‬
‫פרופ' דפנה קולר ופרופ' אנדרו נג‬
‫מאוניברסיטת סטנפורד‪ .‬קורסרה‬
‫מאפשר ללמוד קורסים של אוניא‬
‫ברסיטאות מובילות בעולם בחינם‬
‫דרך הרשת‪ ,‬ומאיים על המבנה‬
‫המסורתי של המוסדות האקדמיים‪.‬‬
‫עד כה גייס המיזם ‪ 85‬מיליון דוא‬
‫לר‪ ,‬אך המודל העסקי שלו עדיין‬
‫לא ברור‪ ,‬לבד מההכנסה של כמה‬
‫אוניברסיטאות שמציעות לסטודא‬
‫נטים אישורים בתשלום על סיום‬
‫הקורסים שלמדו ברשת‪.‬‬
‫אפשר גם בעברית‬
‫עדות לפריחה של הפתרונות‬
‫הטכנולוגיים עבור עולם החינוך‬
‫ניתן ללמוד גם מתוכניות ההאצה‬
‫הרבות שקמו בשנים האחרונות‪.‬‬
‫"כשיצאנו לדרך‪ ,‬לפני כשנתיים‪,‬‬
‫היתה תוכנית האצה אחת בארה"ב‬
‫(אימג'ין ‪ ;K12‬ר"ל)"‪ ,‬אומר ורשא‬
‫בסקי‪" .‬כיום יש כבר כ–‪ 20‬תוכא‬
‫ניות אמריקאיות ושש אירופיות‪,‬‬
‫יש תוכנית בהודו ותוכנית בדרום‬
‫אמריקה‪ .‬זוהי הוכחה שיש פער שצא‬
‫ריך לסגור מהר יותר ממה שהשוק‬
‫מסוגל לו באופן טבעי"‪ ,‬הוא מוסיף‪.‬‬
‫באשר למחסור במיזמים הפוא‬
‫נים לקהל ישראלי‪ ,‬אומר ורשבסקי‪:‬‬
‫"זה ידוע שישראל פחות מעניינת‬
‫מבחינה עסקית‪ .‬יש שוק קטן שדוא‬
‫בר עברית‪ ,‬ולמעט בודדים שמתא‬
‫עניינים בשוק המקומי‪ ,‬מרביתם‬
‫מלכ"רים שמונעים מרצון לשינוי‬
‫ערכי וצמצום פערים‪ ,‬השאיפה של‬
‫כולם היא לחדור לחו"ל ולהרוויח‬
‫כסף‪ .‬מנגד‪ ,‬ישראל היא פיילוט‬
‫מצוין — המורים כאן גמישים יותר‬
‫ומוכנים לבדוק דברים חדשים‪ ,‬ויש‬
‫יזמים שמבינים את זה ומשמרים‬
‫את הגרסאות העבריות"‪.‬‬
‫מחשבון וירטואלי שהוא גם מורה פרטי למתמטיקה‬
‫‪simplisico.com‬‬
‫ לימודי המ ו‬
‫תמטיקה בבתי‬
‫הספר התיכוניים‬
‫בישראל נמצאים‬
‫כיום במשבר —‬
‫בשנים האחרונות‬
‫מספר התלמידים שלומדים את המקו‬
‫צוע ברמה של חמש יחידות צנח לשפל‬
‫עם פחות מ–‪ 10%‬מהתלמידים (‪9,000‬‬
‫תלמידים ברחבי המדינה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיים‬
‫מחסור במורים מקצועיים והישגי התו‬
‫למידים הישראלים במבחני פיז"ה של‬
‫‪ OECDD‬מצביעים על נחיתות משמעוו‬
‫תית של תלמידי ישראל במקצוע‪.‬‬
‫הורים רבים נאלצים לשלם סכומים‬
‫גבוהים על שיעורי תגבור פרטיים וקבוא‬
‫צתיים מחוץ למסגרת בית הספר — משא‬
‫פחה משלמת סכומים הנעים בין ‪5,000‬‬
‫ל‪ 25-‬אלף שקל בשנה על שיעורים כאא‬
‫לה‪ .‬לפי הערכות במשרד החינוך‪ ,‬ההיקף‬
‫הכספי של שוק השיעורים הפרטיים ביא‬
‫שראל הוא כמיליארד שקל בשנה‪.‬‬
‫בסקר שנעשה עבור ‪TheMarker‬‬
‫לקראת תקופת הבגרויות האחרונה בכיא‬
‫תות י"אאי"ב‪ ,‬נמצא כי ‪ 58%‬מהתלמידים‬
‫נעזרים בשיעורים פרטיים לקראת הבגא‬
‫רות‪ ,‬כשיותר ממחצית מהם (‪ )54%‬פונים‬
‫לקבל עזרה במתמטיקה‪.‬‬
‫הסטארטאאפ הישראלי סימפליסיקו‬
‫(‪ ,)Simplisico‬שהקימו אופיר גולדא‬
‫שטיין ועידן גבעתי‪ ,‬מנסה להקים מורה‬
‫פרטי וירטואלי למתמטיקה‪ .‬המחשבון‬
‫שבאתר מאפשר לתלמיד להכניס בעיה‬
‫ספציפית ולקבל פתרון ברמות שונות ולא‬
‫פי צרכיו‪ .‬התלמיד מקבל הסברים קצרים‬
‫או מפורטים‪ ,‬לבחירתו‪ ,‬בשפה פשוטה ולא‬
‫עתים בליווי הלצות עד לפתרון התרגיל‪.‬‬
‫הכוונה היא לתת מענה לנושאי הלימוד‬
‫ברמת חמש יחידות בבית הספר ועד קורסי‬
‫המבואות באקדמיה‪.‬‬
‫כיום המערכת נמצאת בבדיקות‬
‫שמישות (גרסת פיילוט)‪ ,‬היא מציגה‬
‫אפשרות לחקירת פונקציות וקוראת‬
‫לתלמידים להתנסות ולהעיר הערות‪.‬‬
‫תוספות ועדכונים יוצגו לקראת שנת‬
‫הלימודים הקרובה בתיכונים וסמסטר א'‬
‫באוניברסיטאות‪.‬‬
‫"בהמשך הדרך יש כוונה לשלב עוד‬
‫פיצ'רים של הוראה פרטית‪ ,‬כמו יצירת‬
‫שאלות ספציפיות לתרגול לפי הקשיים‬
‫שמזוהים אצל התלמיד‪ ,‬סרטוני וידאו קצא‬
‫רים לבעיות כלליות ושיתוף עם חברים‬
‫לצורכי למידה בקבוצה‪ .‬המטרה היא שלתא‬
‫למידים לא תהיה סיבה לצאת מהאתר כדי‬
‫להשלים ידע נוסף"‪ ,‬מסביר גולדשטיין‪.‬‬
‫ברשת קיימים כבר מגוון מיזמים‬
‫המתמטיקה מובילה את שוק השיעורים הפרטיים‬
‫האם לקחת או תיקח שיעורים פרטיים כדי להתכונן למבחני הבגרות?‬
‫‪ 58%‬כן‬
‫לא‬
‫‪42%‬‬
‫מהם המקצועות שבהם תיעזר בשיעורים פרטיים‬
‫‪54%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪6%‬‬
‫*היסטוריה‪ ,‬אזרחות‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬ספרות‬
‫מתמטיקה‬
‫לשון‬
‫אנגלית‬
‫תנ"ך‬
‫פיזיקה‬
‫כימיה‬
‫אחרים*‬
‫מקור‪ ,Teenk :‬על פי תשובות של ‪ 250‬תלמידי כיתות י"א‪-‬י"ב בכל הארץ‪ ,‬לקראת תקופת הבגרויות‪ ,‬מאי ‪2014‬‬
‫מצליחים שניסו לסייע בלימודי המתא‬
‫מטיקה‪ ,‬כמו ‪ ,Wolfram–Alpha‬מנוע‬
‫חיפוש המאפשר לשאול שאלות מתמא‬
‫טיות בשפה חופשית‪ ,‬ואקדמיית קהאן‪,‬‬
‫שמציגה שיעורים מוקלטים‪ ,‬אך בסימא‬
‫פליסיקו מאמינים שיש להם משהו חדש‬
‫להציע לתלמידים‪" .‬סרטונים לצורך‬
‫הדרכה מיועדים ללמידת החומר והם‬
‫חשובים‪ ,‬אך הם לא נותנים מענה פרטני‬
‫לשאלה שהמשתמש מתקשה בה — לשם‬
‫כך הוא צריך מורה"‪ ,‬מסביר גולדשטיין‪.‬‬
‫"‪ Wolfram–Alpha‬מתאים למתמא‬
‫טיקאים כבדים‪ ,‬הוא נותן את התוצאה‬
‫הסופית בצורות שונות לצד הסברים מיא‬
‫נימלים‪ .‬המוצר שלנו מלווה את התלמיד‬
‫לאורך כל השלבים — מהשאלה הספא‬
‫ציפית שכתובה לו בשיעורי הבית ועד‬
‫ההגעה לפתרון"‪.‬‬
‫לומדים בבית בעזרת סרטונים — ומתרגלים בבית הספר‬
‫‪hebrewkhan.org‬‬
‫ אקדמיית קהאן‬
‫נוסדה על ידי הכו‬
‫לכלן הבנגלדשיו‬
‫אמריקאי סלמן‬
‫קהאן‪ ,‬שיצר סרטוו‬
‫ני יוטיוב הכוללים‬
‫הסברים לשיעורי מתמטיקה כדי לעזור‬
‫לבת דודתו בשיעורי הבית‪ .‬ב–‪2009‬‬
‫נהפכה האקדמיה לסטארטואפ מצליח‪,‬‬
‫שזכה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למימון מגוגל ומקרן‬
‫הצדקה של ביל גייטס‪ .‬הייחוד בסרטונים‬
‫של קהאן הוא ההסברים הקלילים והאיורים‬
‫הצבעוניים‪ ,‬שמסבירים את הנושאים‬
‫המדעיים בצורה פשוטה וברורה‪ .‬לפני‬
‫שנתיים החל תהליך "הגיור" של המיזם‪.‬‬
‫"התחלנו בתור המתרגמים של‬
‫קהאן"‪ ,‬מסבירה ירדן אסא‪ ,‬מנכ"לית‬
‫עמותת כאן ועכשיו‪ ,‬שאמונה על הפא‬
‫רויקט‪" .‬לאט לאט נהפכנו לעמותה‬
‫עצמאית שמלבד תרגום הפלטפורמה‬
‫גם יוצרת שיעורים ותכנים שמותאמים‬
‫לאוכלוסייה המקומית"‪ .‬הפלטפורמה של‬
‫קהאן משמשת כיום בסיס לשינוי מהפא‬
‫כני שהעמותה מניעה בכיתות בפריפא‬
‫ריה‪ ,‬בשם "כיתות הפוכות" (‪Flipped‬‬
‫‪ .)Classrooms‬בשיטת הלימוד המא‬
‫סורתית‪ ,‬התלמידים מקבלים בשיעור‬
‫הסברים ארוכים על חומר הלימוד ונשא‬
‫לחים עם תרגילים כשיעורי בית‪ .‬שיטת‬
‫הכיתות ההפוכות מבקשת להפוך את‬
‫התפקידים‪ :‬התלמידים צופים בבתיהם‬
‫בשיעורים מוקלטים בקצב שלהם‪ ,‬ובא‬
‫כיתה הם מבצעים משימות משותפות‪,‬‬
‫ומקבלים הנחיה ותרגול מהמורים‪ .‬הזמן‬
‫הכיתתי מנותב לשיחה‪ ,‬לעיבוד ולהפא‬
‫נמת החומר שנלמד בעזרת הסרטונים‬
‫בבתי התלמידים‪.‬‬
‫"כיום הפלטפורמה מכילה לא רק‬
‫סרטונים‪ ,‬אלא גם מערכת למידה שלמה‬
‫מפת הפערים של מערכת החינוך‬
‫שכר ממוצע לשכיר‪,‬‬
‫באלפי שקלים‬
‫רשויות מקומיות מרכזיות‬
‫‪15‬‬
‫קרית אונו רמת השרון‬
‫מודיעין‬
‫‪12‬‬
‫תל אביב‬
‫ראשון לציון‬
‫חיפה‬
‫ירושלים‬
‫‪9‬‬
‫באר שבע‬
‫עפולה‬
‫‪6‬‬
‫קרית מלאכי‬
‫נצרת עילית‬
‫רהט‬
‫אום אל פחם‬
‫‪3‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע ציונים במיצ"ב‬
‫מקור‪ :‬ניתוח אתר מדלן (‪ )2013‬ונתוני הלמ"ס (‪)2011‬‬
‫שמאפשרת למורים צפייה בסטטיסטיקת‬
‫ההתקדמות של התלמידים‪ ,‬ולתג א‬
‫מל אותם על ביצוע משימות כיחידים‬
‫או כקבוצות באמצעות מדליות וירא‬
‫טואליות"‪ ,‬מסבירה אסא‪.‬‬
‫לפלטפורמה יש פוטנציאל לסייע לצא‬
‫מצום הפערים בין הישגי התלמידים בישא‬
‫ראל — שהם מהגבוהים בעולם‪ .‬אם שיטת‬
‫הלימוד "כיתות הפוכות" תאומץ על ידי‬
‫מערכת החינוך‪ ,‬ניתן יהיה להשקיע בפיא‬
‫תוח בשיעורים מוקלטים איכותיים שיזכו‬
‫לתפוצה רחבה‪ .‬מורים טובים ייהפכו לכלי‬
‫נגיש בחינם לכל דורש באמצעות סרטוני‬
‫וידאו אינטרנטיים‪ ,‬שכל תלמיד בעל גישה‬
‫לאינטרנט יוכל לצפות בהם בקצב לימוד‬
‫שאינו תלוי בחבריהם לכיתה‪.‬‬
‫בין שיתופי התוכן המוצגים כבר‬
‫כיום באתר ניתן למצוא את סרטוני המא‬
‫תמטיקה של פרויקט "אני ‪ ."10‬בשבוע‬
‫הבא צפוי לעלות אתר משודרג עם תכא‬
‫נים חדשים‪ ,‬בהם שיעוריו של אלי נצר‪,‬‬
‫יוצר סדרת "שיעורטונים מתמטיים"‪.‬‬
‫האתר אף ישלב את הסטארטאאפ הישא‬
‫ראלי סימבולאב (‪ — )Symbolab‬מנוע‬
‫חיפוש סמנטי למתמטיקה ולמדעים‪ .‬בהא‬
‫משך יש כוונה להתרחב אל יתר התכנים‬
‫הנלמדים במערכת החינוך‪.‬‬