‫מודל הכיתה ההפוכה‪ :‬התמונה המלאה‬ ‫‪Gerstein, Jackie . "The Flipped Classroom Model: A Full Picture" User Generated Education Blog.‬‬ ‫‪June 13, 2011.‬‬ ‫בשל הפופולריות שצברה "אקדמית קהאן" )‪ ,(KHAN ACADEMY‬רעיון "הכיתה ההפוכה" הפך לנפוץ‬ ‫ומהימן בקרב חוגים חינוכיים‪ .‬להלן תאור קצר של "הכיתה ההפוכה" כפי שתואר על ידי ג'ונת'ן מרטין‪:‬‬ ‫"הפוך את צורת הלימוד שלך כך שהתלמידים יראו אותך ויקשיבו להרצאות שלך‪ ...‬זה יהיה בזמן‬ ‫שיעורי הבית‪ ,‬ואז נצל את זמן הכיתה היקר שלך עבור מה שפעם היה לרב נעשה בבית‪ :‬פתרון בעיות‬ ‫קשות‪ ,‬עבודה בקבוצות‪ ,‬מחקר‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬בניה ויצירה‪ .‬הכיתות הופכות להיות מעבדות או חדרי‬ ‫עבודה‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬העברת התוכן אינה נפגעת‪.(http://www.connectedprincipals.com/archives/3367) ".‬‬ ‫אוסף מקורות מידע אודות "הכיתה ההפוכה" )הכולל קישורים וקטעי וידאו( ניתן למצוא ב ‪-‬‬ ‫‪.http://www.scoop.it/t/the-flipped-classroom‬‬ ‫היתרון של "הכיתה ההפוכה" הוא שלתלמיד יש שליטה וגישה נוחה יותר לתוכן‪ ,‬שהוא לרוב מרכיב‬ ‫תיאורטי המושתת על הרצאות‪ .‬בכתבה וידאו‪ :‬השפעות האינטראקטיביות והמדיה העשירה על‬ ‫ההוראה והלמידה )‪ ,(Video: How Interactivity and Rich Media Change Teaching and Learning‬מציגה‬ ‫חברת סיסקו את יתרונות השימוש בוידאו בכיתה‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מאפשר ביסוס דיאלוג והחלפת רעיונות בין תלמידים‪ ,‬מחנכים ומומחים בתחום‪ ,‬ללא מגבלות‬ ‫מיקום‪.‬‬ ‫ההרצאות הופכות לשיעורי בית‪ ,‬בעוד זמן הכיתה מנוצל לטובת עבודה משותפת של‬ ‫התלמידים‪ ,‬ניסויים‪ ,‬דיונים ועבודת מעבדה‪.‬‬ ‫מאפשר הרחבת הגישה למקורות מידע מרוחקים כגון מרצים וקורסים מיוחדים למספר רב‬ ‫של תלמידים‪ .‬הדבר מאפשר לתלמידים ללמוד ממיטב המקורות ולהיות נגישים לתוכנית‬ ‫לימודים מאתגרת‪.‬‬ ‫מאפשר לתלמידים גישה לקורסים במוסדות ברמה גבוהה יותר תוך התקדמות בקצב האישי‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫מאפשר להכין את התלמידים להיות "אזרחי העולם" בעתיד‪ ,‬להיחשף לתלמידים ומורים מכל‬ ‫רחבי העולם ולחוות את התרבות‪ ,‬השפה‪ ,‬הרעיונות והחוויות שלהם‪.‬‬ ‫מאפשר לתלמידים בעלי סגנונות למידה שונים ויכולות שונות ללמוד בקצב שלהם ובעזרת‬ ‫מודלים מקובלים‪.‬‬ ‫אחד היתרונות המוכחים הגדולים ביותר של שימוש בוידאו הוא השליטה שיש ללומד על המדיה‪,‬‬ ‫והיכולת לחזור על החלקים שלא מובנים לו ועל החלקים המעניינים במיוחד ) ‪Using technology to give‬‬ ‫‪.(,)students “control of their interactions” has a positive effect on student learning‬‬ ‫סל קהאן הינו איש מאוד כריזמטי‪ ,‬והפיק סרטים טובים על מנת להסביר כמה מושגים מתמטיים‬ ‫מסובכים‪ .‬שימו לב שמקורות הלימוד גדלים והולכים ב – ‪ Youtube‬וב – ‪,Creative Commons‬‬ ‫והגישה להרצאות מוקלטות ברמה גבוהה הינה קלה וחופשית‪ .‬אך עם זאת‪ ,‬רעיון "הכיתה ההפוכה"‬ ‫לא הומצא על ידי קהאן אלא על ידי מורים כגון קארל פיש‪ ,‬ג'ון ברגמן ואהרון סאמס‪.‬‬ ‫הבעיה היא שהמורים‪ ,‬כקבוצה‪ ,‬יודעים כיצד להכין ולהשתמש בהרצאות‪ .‬אך כשהמורים מתבקשים‬ ‫להמיר את הרצאתם בכיתה בהרצאה מוקלטת )שלהם או של אחרים( בה יצפו התלמידים בבית –‬ ‫נוצר חלל בזמן הכיתה ויתכן והמורים יתקשו להתמודד עם זמן פנוי זה‪ .‬אלה שמצדדים ברעיון‬ ‫"הכיתה ההפוכה" טוענים שניתן לנצל את זמן הכיתה כדי לשוחח וכדי לספק חווית למידה מעשית‪.‬‬ ‫בראיון שנערך לאחרונה‪ ,‬טען קהאן כי "לו הייתי מורה‪ ,‬זה בדיוק סוג הכיתה שהייתי רוצה ללמד‪ .‬אני‬ ‫לא צריך להתכונן בדרך הרגילה‪ ,‬אבל אני כן צריך להתכונן לפרויקטים וכד' ‪ -‬אז אני צריך להתכונן‬ ‫לדברים יצירתיים" )‪ .(Meet Sal Khan‬לפי פראנק נושס‪:‬‬ ‫"סל קהאן אינו מציג דוגמאות לפעילות של התלמידים והמורים מעבר לאקדמית קהאן‪ .‬הסיפורים‬ ‫אינם מציגים את הבעיות הפתוחות שילדים צריכים להתמודד איתן לאחר שלמדו את הבסיס‪ .‬במקום‬ ‫זה‪ ,‬הם מציגים ילדים יושבים מול מסכי מחשב‪ ,‬מבצעים תרגילים ורואים קטעי וידאו‪ .‬הפוקוס הוא על‬ ‫הדבר הלא נכון‪ .‬אקדמית קהאן היא רק כלי אחד מתוך ארגז הכלים שיש בידי המורים‪) .‬אם זה הכלי‬ ‫היחיד – זו בעיה גדולה מאוד(‪http://fnoschese.wordpress.com/2011/05/10/khan-) .‬‬ ‫‪.(academy-my-final-remarks/‬‬ ‫אם כן‪ ,‬המסר המועבר הוא שהמורים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם במהלך זמן הכיתה‪ .‬עכשיו‬ ‫יש למורים זמן לתקשר עם התלמידים ולהיות איתם באינטראקציה‪.‬‬ ‫המכשול העיקרי המפריע למורים ליישם מודל זה הוא שהם לא יודעים מה לעשות בכיתה בזמן שבו‪,‬‬ ‫לפי ההגדרה‪ ,‬הם יכולים לעשות "מה שהם רוצים"‪ .‬מורים אשר רגילים לעבוד לפי המודל הדידקטי‪,‬‬ ‫צריכים מסגרת שתעזור להם ליישם את מודל "הכיתה ההפוכה"‪ .‬כלומר‪ ,‬המסר המועבר למורים שבו‬ ‫הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם במהלך זמן הכיתה אינו מספיק על מנת לבצע את השינוי‪.‬‬ ‫על מנת להפחית את תופעת "טעם החודש" )כגון מודל המחנך כאישיות‪ ,‬תנועה בצלילים‪ ,‬חינוך‬ ‫בינלאומי‪ ,‬מצגות בכיתה‪ ,‬ותוכנית ‪ Reading First‬האמריקאית(‪ ,‬השימוש בהרצאות מוקלטות צריך‬ ‫להיות חלק ממסגרת רחבה יותר של פעילויות למידה – כחלק משיטות לימוד מבוססות יותר‪,‬‬ ‫המספקות הקשר נרחב יותר ליישום ההוראה‪.‬‬ ‫להלן הסבר של מודל "הכיתה ההפוכה"‪ ,‬מודל בו ההרצאות המוקלטות וההרצאות בוודקאסט‬ ‫)‪ (Vodcast‬הן חלק ממסגרת רחבה יותר של פעילויות למידה‪) .‬שימו לב שקראתי לזה "מודל הכיתה‬ ‫ההפוכה" על מנת לקבל את תשומת הלב‪ ,‬בשל הפופולאריות הנוכחית של "הכיתה ההפוכה"‪ .‬בפועל‪,‬‬ ‫מדובר במודל של מחזור למידה(‪ .‬המודל מספק רצף של פעילויות למידה המבוסס על תאוריות‬ ‫למידה ועל המודלים ההוראתיים של מעגלי הלמידה ההתנסותית )‪(Experientl Learning Cycle‬‬ ‫) ‪ ,(http://reviewing.co.uk/research/learning.cycles.htm‬ושל מעגל הלמידה של ברניס מקארת'י‬ ‫)‪http://www.aboutlearning.com/what-is-) (Bernice McCarthy's 4MAT Cycle of Instruction‬‬ ‫‪.(4mat/what-is-4mat‬‬ ‫מודל הכיתה ההפוכה – התמונה המלאה‬ ‫יצירת קשר חוויתית – ה"פעילות"‬ ‫המחזור מתחיל לרב בפעילות חווייתית‪ .‬מדובר‬ ‫בפעילות לימודית אוטנטית‪ ,‬לרב יישומית‬ ‫שממש "מחברת" את התלמיד‪ .‬זוהי חוויה‬ ‫חשובה שדורשת ריכוז של כל החושים‪.‬‬ ‫התלמידים "חווים את העכשיו"‪ ,‬נקשרים באופן‬ ‫אישי להתנסות ורוצים ליצור משמעות לתוך‬ ‫ההתנסות ואודות ההתנסות )דרך למידה‬ ‫בונה(‪.‬‬ ‫התלמידים מפתחים עניין בנושא בשל‬ ‫ההתנסות‪ ,‬ורוצים להמשיך ללמוד‪ .‬טענה זו‬ ‫עולה בקנה אחד עם קו חשיבתו של ג'ון דיואי‬ ‫לגבי התנסות ולמידה‪ ,‬לפיו לאופי ההתנסות יש‬ ‫חשיבות רבה בתהליך הלימוד וההכשרה‪.‬‬ ‫אנשים לומדים בצורה חווייתית‪ ,‬ולכן מוטלת על‬ ‫המורה האחריות לבנות ולארגן שורה של התנסויות שישפיעו בצורה חיובית על ההתנסויות העתידיות‬ ‫הלומד‪.‬‬ ‫של‬ ‫הפוטנציאליות‬ ‫)‪.(http://wilderdom.com/experiential/elc/ExperientialLearningCycle.htm‬‬ ‫דוגמאות ליצירת קשר חווייתית כוללות פעילויות למידה התנסותיות‪ ,‬ניסויים מדעיים‪ ,‬סימולציות‪,‬‬ ‫משחקים ושימוש באומנות‪.‬‬ ‫מסגרת הפעילות‪ :‬פעילויות אלה מותאמות ליישום בכיתה ולרב מתבצעות בקבוצות‪ .‬בקורס משולב –‬ ‫מדובר בפעילויות מסונכרנות המתבצעות במהלך מפגשים פנים מול פנים‪ .‬בקורס מתוקשב ‪-‬‬ ‫התלמידים יתבקשו ללכת לאירוע קהילתי‪ ,‬מוזיאון וכד'‪ ,‬או שהמורה היצירתי יכול לספק פעילויות‬ ‫יישומיות או סימולציות שעל התלמידים להשלים במהלך שיעור מתוקשב‪.‬‬ ‫יצירת קשרים רעיוניים – ה"מה"‬ ‫כעת התלמידים נחשפים לרעיונות שהועלו‬ ‫בשלב יצירת הקשרים החווייתית‪ ,‬מטמיעים‬ ‫אותם וחוקרים מה יש למומחים לומר בעניין‪.‬‬ ‫המידע מועבר באמצעות הרצאות מוקלטות‪,‬‬ ‫אתרי אינטרנט עתירי תוכן‪ ,‬סימולציות וחומרי‬ ‫קריאה ממוחשבים‪ .‬כאשר מדובר בשיטת‬ ‫"הכיתה ההפוכה" – עכשיו זה הזמן במחזור‬ ‫הלמידה לצפיה בקטעי וידאו מתוך מאגרי‬ ‫מידע כגון אקדמית קהאן‪Teacher Tube ,‬‬ ‫‪ Neo-12‬וכד'‪.‬‬ ‫מקארת'י מדגישה שהרעיונות צריכים להיות‬ ‫מוצגים בצורה נגישה‪ .‬כאשר מספקים‬ ‫לתלמידים משאבים מקוונים ומדיה שניתן‬ ‫להוריד ולשמור – הם יכולים להחליט כיצד ומתי להשתמש במדיה זו‪ .‬זהו הערך המרכזי של "הכיתה‬ ‫ההפוכה"‪ ...‬מצגות מבוססות תוכן נשלטות על ידי התלמיד ולא על ידי המורה‪ ,‬כפי שמתרחש‬ ‫בסביבת ההוראה הנוכחית‪.‬‬ ‫בסביבת למידה מוטת משתמש‪ ,‬ניתן לבקש מהתלמידים למצוא את קטעי הוידאו והאתרים שתומכים‬ ‫בתוכן השיעור ולאחר מכן הם יכולים לחלוק מדיה זו עם שאר התלמידים‪.‬‬ ‫שלב זה כולל גם צ'ט מקוון לשאלות ותשובות לגבי החומר המוצג בקטעי הוידאו ובאתרים‪ .‬באמצעות‬ ‫חדרי צ'ט כגון ‪ Etherpad‬או גוגל דוקס‪ ,‬התלמידים יכולים לשאול שאלות ולקבל תגובות הן מהמורים‬ ‫והן מהתלמידים האחרים‪ .‬התלמידים יכולים אף להוסיף הערות על גבי קטעי הוידאו‪ .‬כאשר מדובר‬ ‫בסביבה של "פנים מול פנים"‪ ,‬התלמידים יכולים להעלות כמובן שאלות באותו הרגע‪.‬‬ ‫מסגרת הפעילות‪ :‬התלמידים יכולים להשתמש בחומרים האלה בזמן ובמקום המתאים להם‪ .‬הגישה‬ ‫הינה אישית ומותאמת למשתמש‪ .‬התלמידים יכולים לצפות בשנית בחומר שלא היה מובן או בחומר‬ ‫שהיה מעניין במיוחד‪.‬‬ ‫יצירת המשמעות – ה"אז מה"‬ ‫התלמידים מהרהרים בהבנתם את הנושא בו‬ ‫עסקו בשלבים הקודמים‪ .‬זהו שלב של הרהור‬ ‫עמוק אודות ההתנסות שהיתה בשלב‬ ‫הראשון ואודות הלמידה ממומחים שהיתה‬ ‫בשלב השני‪.‬‬ ‫התלמידים יכולים להביע ולבנות את ההבנה‬ ‫שלהם מהנושא הנלמד דרך כתיבת בלוגים‬ ‫או בהקלטות של קטעי וידאו‪ .‬במסגרת‬ ‫מערכת בית הספר הרגילה – זה השלב בו‬ ‫תלמידים נבחנים על מנת לבדוק אם הבינו‬ ‫את החומר הנלמד‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬מומלץ‬ ‫לבחון את הרמות הגבוהות יותר של מודל‬ ‫"הטקסונומיה של בלום" ‪ -‬הערכה‪ ,‬יישום‬ ‫וסינטזה‪.‬‬ ‫מסגרת הפעילות‪ :‬במידת האפשר‪ ,‬יש לאפשר לתלמידים לבצע רפלקציה על החומר הנלמד ולצקת‬ ‫אליו משמעות בעת בה יבחרו ‪ ...‬יש לאפשר זאת בעת בה הם מרגישים מוכנים ויחד עם זאת לאפשר‬ ‫להם את משך הזמן הנדרש להם על מנת להפיק את התוצר הרצוי‪.‬‬ ‫יצירת הדגמה ויישום – ה"מה עכשיו"‬ ‫במהלך שלב זה‪ ,‬התלמידים צריכים להדגים‬ ‫את החומר שלמדו וליישם אותו באופן אותו‬ ‫הם מוצאים לנכון‪ .‬שלב זב נמצא לאחר שלב‬ ‫ההרהור וההבנה העצמית‪ ,‬מפני שהתלמיד‬ ‫נדרש ליצור משהו אישי המותאם לחיי היום‬ ‫יום שלו‪ .‬שלב זה נמצא בקו אחד עם הרמה‬ ‫הגבוהה ביותר במודל "טקסונומיית הלמידה‬ ‫של בלום" ‪ -‬היצירה – בה התלמיד יוצר תוצר‬ ‫חדשה‪.‬‬ ‫מבט‬ ‫נקודת‬ ‫או‬ ‫חדש‬ ‫העיקרון הוא שהתלמידים הופכים להיות‬ ‫"מספרי הסיפורים" של החומר הנלמד‪.‬‬ ‫) ‪Narratives in the 21st Century: Narratives in‬‬ ‫‪.(Search of Contexts‬‬ ‫רשימה של רעיונות מוטי טכנולוגיה התורמים‬ ‫ללמידה ניתן למצוא ב‪http://usergeneratededucation.wordpress.com/2010/09/09/a-technology- -‬‬ ‫‪enhanced-celebration-of-learning/‬‬ ‫מסגרת הפעילות‪ :‬שלב זה יתבצע בצורה הטובה ביותר במהלך מפגש קבוצתי פנים‪-‬מול‪-‬פנים‬ ‫בכיתה‪ .‬הסיבות הן‪ (1) :‬המורה יכול לכוון את התלמיד למצוא פרויקטים וכלים המתאימים לו‪.‬‬ ‫)‪ (2‬קהל של חברים ומורים מעלה את המוטיבציה ומספק הזדמנויות להיזון חוזר‪.‬‬ ‫בקורס מקוון התלמידים יכולים כמובן לעבוד על הפרויקטים שלהם ולהציגם לחברים ולמורים בפורום‬ ‫אינטראקטיבי מקוון‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫מודל "הכיתה ההפוכה" מציע שימוש נרחב בטכנולוגיה‪ ,‬בעיקר אם זה גורם להוצאת ההרצאה אל‬ ‫מחוץ לכיתה ולהעברתה לידי התלמיד ולשליטתו‪ .‬כפי שדנו כאן‪ ,‬זהו חלק מתמונה רחבה יותר של‬ ‫הוראה ולמידה‪ .‬קטעי הוידאו של "הכיתה ההפוכה" נמצאים במודלים ובמחזורי הלמידה שהציעו‬ ‫פסיכולוגים ואנשי מקצוע המתמחים בחינוך‪ .‬הקניית המסגרת המלאה ליישום מודל "הכיתה ההפוכה"‬ ‫בתנאים החינוכיים הנוכחיים תסייע להגברת תוקף המודל בפני המורים ובפני המנהלים שלהם‪.‬‬ ‫תרגום‪ :‬נופר לוסטיג‬