‫עלי‬ ‫תל ‪ -‬יצחק‬ ‫מישובי חומה ומגדל‬ ‫כסלו – טבת ‪ -‬שבט תשע"ד‪ ,‬דצמבר ‪ 3102‬ינואר ‪3102‬‬ ‫מס' ‪48‬‬ ‫שנת הקמה‪ :‬תרצ"ח‬ ‫‪0321‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬איילה צחר‪ ,‬עיצוב‪ :‬ליאת לם‪ ,‬חברי המערכת ענבל לם‪ ,‬משה וייזר קיטו חסון‪.‬‬ ‫המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא המשנה‪.‬‬ ‫רש"י‪ :‬מדוע זה התאריך המציין את ראש השנה לאילן‪:‬‬ ‫"שכבר עבר רוב ימות הגשמים‪ ,‬שהוא זמן רביעה‪ ,‬ועלה השרף באילנות ונמצאו‬ ‫הפירות חונטים מעתה‪".‬‬ ‫כלומר הפירות שאנו רואים על האילנות לאחר ט"ו בשבט‪ ,‬הם ודאי פירות שגדלו‬ ‫מהמשאבים הטבעיים של השנה החדשה ולכן הם פירות חדשים (בשונה מפירות‬ ‫המופיעים באילנות לפני ט"ו בשבט שאומרים עליהם שהם גידול של השנה הקודמת)‪.‬‬ ‫יום שמירת הטבע‪ :‬מתחילת המאה ה‪ 12-‬נהוג לציין את ט"ו בשבט גם כיום ציון‬ ‫אקולוגי‪ ,‬ועוסקים בו הן בלימוד והן בפועל בפעילות אקולוגית‪ .‬גופים העוסקים בהגנה‬ ‫על החי והצומח‪ ,‬כגון החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע יחד עם משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬הכריזו על ט"ו בשבט כחג שמירת הטבע‪ .‬בדומה לכך כבר נכתב במדרש‪:‬‬ ‫בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון‪ ,‬נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן‬ ‫ואמר לו‪" :‬ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם‪ ,‬וכל מה שבראתי בשבילך בראתי‪.‬‬ ‫תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי‪ ,‬שאם קלקלת‪ ,‬אין מי שיתקן אחריך‪".‬‬ ‫מדרש קהלת רבא‪ ,‬ט'‬ ‫קח עצה מעץ‬ ‫עמוד גבוה וגאה‬ ‫התפתח מתוך הגזע‬ ‫זכור את השורשים שלך‬ ‫שתה המון מים‬ ‫היה מרוצה מהיופי הטבעי שלך‬ ‫ותהנה מהנוף הנשקף‬ ‫טיול בעקבות אלי כהן‬ ‫ארגון הטיול נעשה ע"י יפעת הנדלס והיה מדהים‪.‬‬ ‫פועלו החסוי והמיוחד של אלי כהן מונצח בימים אלו בעזרת גיל ברנר שמקדיש לכך ימים‬ ‫ולילות‪ .‬הנצחת פעילותו של אלי כהן ממוקדת ברמת הגולן‪ ,‬בשביל הנושא שמו‪,‬‬ ‫החל בחמת גדר והמסתיים בקוניטרה‪ ,‬לרגלי החרמון‪.‬‬ ‫חברי תל יצחק יצאו בעקבותיו‪ ,‬נדהמו לגלות את העולם העלום‪.‬‬ ‫גיל ברנר‪ ,‬מגייס כספים לבניית תשתית הסיפור‪ ,‬לכותבו בתולדות המדינה‪,‬‬ ‫לציין נקודות מרכזיות בחייו ובקשריו של אלי כהן‪ ,‬באזור רמת הגולן‪.‬‬ ‫חברים אשר מעוניינים לתרום להקמת הדרכים והמסע‪ ,‬לעיבוין‪ ,‬ולשמרם‬ ‫מתבקשים להודיע ליפעת הנדלס‪.‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪‬‬ ‫מיכל וייזר כותבת לנו‪" :‬בשבילים זרמו מי הגשם והפכו אותם לנהרות של בוץ"‪.‬‬ ‫זיכרון של שנות ה‪ .06 - 06-‬איך חיממנו בימי גשם‪ ,‬קור ורוח את בתי הילדים וחדרי ההורים‪ .‬כמעט בלתי‬ ‫אפשרי להאמין ועדין הרבה יותר טוב מימים מוקדמים יותר‪.‬‬ ‫משה וייזר מסייר עמנו בפרדסי הקיבוץ‪ .‬יש תוצאות מצוינות ויש אכזבות‪ ,‬יש שנטועים ויש שינויים‪ ,‬יש‬ ‫ניסיונות ויש זנים נכחדים‪ .‬השקיות באמצע החורף‪ ,‬מין דבר מוזר ובלתי ידוע במקומותינו‪.‬‬ ‫חורף מיוחד וט"ו בשבט גם‪.‬‬ ‫גיל שטרסברג מדווח על תוכנית בית ראשונים‪ ,‬ייעודיו‪ ,‬ואת התכנית האדריכלית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רותם לוגסי‪" :‬חשוב לי לספר שסיימתי את המסע לאחר רכיבה של ‪ 066‬ק"מ‪ ,‬בהתעוררות מוקדמת כל בוקר‬ ‫לצלילי הסימפוניה התשיעית של בטהובן‪ ,‬ללא מקלחת וללא אפשרות לטעינת הטלפון הצמוד"‪ ,‬כותבת רותם‪.‬‬ ‫הנוער של היום‪ ,‬להוט לגלות את משעולי הסתר של א"י‪ ,‬לפגוש בחברים חדשים ולהיפתח למסע המציב‬ ‫אתגרים ותחושות שלא נס ריחם‪ .‬כולל ויתור על "חכמים"‪.‬‬ ‫ענבל לם מראיינת את אנדראה‪ :‬אנדראה מכהנת כרכזת ארצית של קורס קש"ת‪ ,‬במסגרתו ניתנת תמיכה‬ ‫ויכולת השתנות של המשפחה‪ ,‬למען קבלת ילד או אדם חריגים בהתנהגותם‪.‬‬ ‫דן בדנר אחראי על "קרן האיזון" בה מתנהל המעבר בין "חייבים" ל"זכאים" לפי מפתח וותק ומגרש‪ .‬הסבריו‬ ‫מיידעים את הציבור על הדרך והפעילות‪.‬‬ ‫זו גם הזדמנות טובה להודות לדן‪.‬‬ ‫תודה על העבודה הרבה והזמן שהשקעת בהובלת הצוות ובהנהלת "חברת האחזקות"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אסתר גלבוע והמדריך שעמה חנוך וייזר סחפו אותנו למכתש רמון‪ ,‬פיסת ארץ שמורה היטב‪ ,‬מדהימה בדרך‬ ‫בה נוסדה‪ .‬ואנחנו מצפים לטיול הבא‪ .‬תודה!‬ ‫‪‬‬ ‫ט"ו בשבט נחגג באווירה קיבוצית חמימה‪ .‬נטיעות‪ ,‬יצירה‪ ,‬מופע רחוב וכיבוד‪ .‬תודה למארגנים!‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ברכות ואיחולים‬ ‫למשפחת קרייף‬ ‫לכבוד נישואי‬ ‫שונית ואוהד‬ ‫מזל טוב‬ ‫לסבים מיכל ומשה ויזר‬ ‫(חברי מערכת עלי תל יצחק)‬ ‫להורים המאושרים איתי וסמדר‬ ‫עם הולדת גאיה בכורתם‬ ‫תנאים של אהדה‬ ‫לאחרונה שעות בית‪-‬חולים שלי די עמוסות בליווי אימא לטיפולים‬ ‫שתהיה בריאה!‬ ‫ובשהייה הארוכה והטורדת‪ ,‬מגיעה פתאום עגלה מלאה כול טוב בעוגות‬ ‫סנדוויצ'ים‪ ,‬שתיה חמה והמון רצון טוב להקל ולדאוג‪.‬‬ ‫מאחורי העגלה עומדת אישה דתיה מעמותת "עזר מציון" ומכבדת את‬ ‫הנמצאים‪ ,‬עוברת ממיטה למיטה‪ ,‬מאדם לרעהו‪ ,‬בנועם ובעדנה‪.‬‬ ‫העוגות והשאר הם תרומות ממאפיות‪ ,‬והמעשה בשעות ארוכות של המתנה‬ ‫ממתיקות ולו במעט ימים קשים‪.‬‬ ‫תודה למתנדבים בכול מקום ול"עזר מציון" בבית החולים "מאיר"‪.‬‬ ‫איילה‬ ‫סלט פירות‬ ‫בעל גוף מגושם‪ ,‬מסריח מנפט‪,‬‬ ‫"נוסע" לכל פינה בחדר על עגלה מרובעת ממתכת –‬ ‫מעשה עבודת הכפיים של "מחק"‪ ,‬הוא מיכאל ריבלר המסגר של הקיבוץ‪.‬‬ ‫כך היה תנור ה"פיירסייד" שלנו‪.‬‬ ‫חימם אותנו בערבים הקרים בהעדר תנור חשמל ב"חדרים" (איסור חמור!)‪.‬‬ ‫גם בבתי הילדים חיממנו ככה‪.‬‬ ‫היה צריך לנדוד מדי יום בחורף למלא נפט במיכלים שנכנסו לתוך הגוף של התנור‪.‬‬ ‫ההדלקה הייתה כמו פרימוס ולוותה בסירחון ועשן‪.‬‬ ‫אפשר היה לחמם את החדר עם התנור‪ ,‬ובו בזמן‪ ,‬המיטיבים העמידו קפה לחימום‬ ‫או הכינו טוסט על רשת קדמית‪ .‬איכות חיים!‬ ‫אצל חברים בבית ה"פיירסייד"‪ ,‬בוריאציות יותר מעוצבות‪ ,‬כיכב עד שנות השבעים‪.‬‬ ‫מי זוכר את דודי החימום במקלחות?‬ ‫הדודים בבתי החברים‪ ,‬פעלו על נפט‪ ,‬וסיפקו מים חמים למקלחת‪.‬‬ ‫אבל איזה פחד להדליק אותם!‬ ‫רק מאוחר יותר התקינו דוד שפעל על חשמל‪.‬‬ ‫לבית התינוקות‪ ,‬הלכו האמהות מוקדם בבוקר‪ ,‬להאכיל תינוקותיהן‪ ,‬לבושות פיג'מה‪,‬‬ ‫חלוק חורפי‪ ,‬מעיל ומגפים מגומי‪ ,‬כי בשבילים זרמו מי הגשם והפכו אותם לנהרות של בוץ‪.‬‬ ‫עם הכנסת הקמינים לבתי הילדים (ולאחר מכן מזגנים בקיץ)‪ ,‬נעשו תנאי המגורים אצלם‪,‬‬ ‫יותר קלים וכמובן עם בוא הלינה בבית‪ ,‬הרבה יותר טוב ונוח גם לאמהות וגם לילדים‪.‬‬ ‫מיכל וייזר‬ ‫תוכנית לשיפוץ בית האבן הראשון‪:‬‬ ‫במסגרת ההנהלה הפעילה הקודמת הוחלט על כניסה לתכנון שיפוץ בית האבן הראשון של הקיבוץ (המבנה הנטוש‬ ‫ליד הבית של משפחת ויזר)‪ .‬הצוות שהתנדב לנושא כלל את קיטו חסון‪ ,‬מיכל ויזר‪ ,‬פבלו לם‪ ,‬יעקב גלבוע‪ ,‬וגיל‬ ‫שטרסברג‪.‬‬ ‫לפי התוכנית שגובשה בהנהלה פעילה הוחלט שהמבנה ישופץ ויקרא "בית ראשונים" תוך שימור האדריכלות‬ ‫המקורית שלו‪ .‬ניתן דגש לכך שהמבנה ישמש לצרכים פעילים של הקהילה תוך שילוב של תצוגה שתשקף את‬ ‫ההיסטוריה של הקיבוץ והתפתחותו‪.‬‬ ‫השימושים העיקריים שתוכננו כוללים‪:‬‬ ‫‪ ‬שטח לספרייה‪.‬‬ ‫‪ ‬אזור המשמש כמועדון‪/‬חדר ישיבות‪.‬‬ ‫‪ ‬תצוגה‪/‬ארכיב של בית ראשונים‪.‬‬ ‫הצוות ראיין מספר אדריכלים ובחר את האדריכלית רחל סלע (‪ )http://h-arch.com‬שהכינה תוכניות מפורטות‬ ‫הכוללות תוכנית כללית‪ ,‬קונסטרוקציה‪ ,‬חשמל‪ ,‬שרותים‪/‬מטבח‪ ,‬נגרות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לאחר הכנת התוכניות נתקלנו בשלב הבירוקרטי של קבלת אישורים‪ ,‬כאשר המכשול העיקרי היה לקבל אישור‬ ‫של הג"א‪ .‬לשמחתי‪ ,‬לאחר מספר חודשי עיכוב והרתמות של מיכאל ורבין ומורן פדלון (אדריכלית הקיבוץ)‬ ‫התבשרנו לאחרונה שהג"א אישרו את התוכנית וניתן לקבל היתר לשיפוץ המבנה‪.‬‬ ‫אני מקווה שנדע לממש את התוכנית ולהוסיף מבנה ציבור הכרחי לשימוש הקהילה והחברים‪.‬‬ ‫להלן תוכנית כללית של המבנה והדמיה של המבנה‪.‬‬ ‫גיל‬ ‫חורף ‪3102‬‬ ‫"‪.....‬זה חורף זה??? עם אור בקצה המנהרה‪ ,‬חורף כזה עוד לא היה"‪ ,‬משפט פולני כזה‬ ‫חוזר מדי שנה בשנה‪ ,‬אבל השנה באמת‪ ,‬חורף כזה עוד לא היה‪ .‬עבר חודש ויותר מאמצע‬ ‫דצמבר ללא גשם רציני‪ .‬הברזים נפתחו באמצע החורף בפרדסים‪ ,‬כשזה עול נוסף על‬ ‫תקופת קטיף משוגעת‪.‬‬ ‫באמצע החורף הרגיל‪ ,‬נופל "חג" ט"ו בשבט‪.‬‬ ‫ידוע שאבותינו היו חקלאים ממש טובים וחוקי התורה הקשורים בהווי החקלאי‪ ,‬הם מאד‬ ‫מקצועיים ומדויקים לזמנם‪ .‬אבל ט"ו בשבט הוא ממש פספוס ענק‪ .‬מה הקשר שבין פריחת השקד‪( ,‬שקדייה ‪ -‬אין‬ ‫חיה כזאת)‪ ,‬לבין חג לאילנות באמצע החורף‪ ,‬בכפור‪ ,‬קור‪ ,‬סערות וגשמים‪.‬‬ ‫פשוט פספוס שלא מתאים לרמה החקלאית של אבותינו‪ .‬טוב‪ ,‬נעזוב פלסף ונעבור לפרקטיקה‪.‬‬ ‫העונה בפרדס‪:‬‬ ‫‪ .0‬קטיף – שני זנים חדשים – "אור" ו"סמי" – כבשו את רוב שטחי הפרדס‪ ,‬על חשבון זנים‬ ‫וותיקים וידועים כמו השמוטי‪ ,‬הלימון‪ ,‬והאשכוליות‪ .‬הזנים האלו שהיו אמורים להיקטף רק‬ ‫בפברואר הקדימו בהרבה את הבשלתם‪ ,‬אולי בגלל מזג האוויר "האביבי"‪ .‬פריסת הרשתות על‬ ‫כמעט ‪ 066‬דונם של הזן "אור"‪ ,‬בעצם לא נבחנו כנגד ברד‪ .‬פשוט לא ירד‪( ,‬לשמחתנו)‪.‬‬ ‫אין ספק שה"אור"‪ ,‬הוא הרווחי בין הזנים בפרדס‪ ,‬וזוכה אצלנו השנה (בפרדסינו עם מהדרין)‪,‬‬ ‫ליבול כבד‪ ,‬באיכות מעולה‪ ,‬בטעם משובח‪ ,‬ומכיוון שבפרדסים רבים‪ ,‬אחרים‪ ,‬יש מחסור גדול‬ ‫בפרי "האור"‪ ,‬אנו נמצאים במצב של הצלחה בלתי רגילה‪ ,‬וכל מי שיש לו יד ורגל בעניין‪ ,‬מושך אליו את הפרי‬ ‫שלנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פרדסים (עם גרנות)‪ ,‬סובלים מיבול "אור" נמוך‪ ,‬לאחר גודש לפני שנה‪ .‬שם עדין לא החל‬ ‫הקטיף‪ .‬בפרדס מתבצע הקטיף עם ‪ 06‬פועלים ופועלות‪ ,‬מדי יום‪ ,‬בהיקף של כ‪ 066 -‬מיכלים ליום‪ .‬עד עתה (‪,)00.0‬‬ ‫קטפנו כבר כ‪ 0666-‬מיכלי פרי "אור"‪ ,‬וצפוי עוד ‪ 066‬מיכלים לערך‪ .‬משקל מיכל כ‪ 806 -‬ק"ג‪ ,‬ובסך הכל היבול‬ ‫יגיע לכ‪ 006 -‬טון‪( ,‬גיל העצים ‪ 8-0‬שנים בלבד)‪.‬‬ ‫על זה נאמר שרואים את ה"אור" בקצה המנהרה‪.‬‬ ‫זן חדש שני שנכנס להילוך ראשון בקטיף הוא תפוז טבורי‪ ,‬פיתוח ישראלי ושמו –‬ ‫"סמי"‪ .‬פרי זה נקנה ברובו ע"י סוחרים מעזה‪ .‬הקטיף מתבצע ממש סמוך ליום בו‬ ‫מועבר הפרי לרצועה לשוק העזתי‪ .‬מה שברור‪ ,‬שהריסת המנהרות ע"י הצבא‬ ‫המצרי‪ ,‬יוצר מצב חדש‪ ,‬לטובת ייצוא פרי לרצועה‪ .‬המעברים נפתחים לפי הצורך‪.‬‬ ‫‪ .2‬השקיה‪:‬‬ ‫ממש לא יאומן שבאמצע החורף‪ ,‬התחלנו להשקות‪ .‬בתחילה חלקות עמוסות פרי‪ ,‬בטרם קטיף‪ ,‬ואם לא יבוא גשם‬ ‫ממשי בימים הקרובים‪ ,‬נצטרך להשקות גם חלקות לאחר קטיף‪ .‬סבל העצים בתקופה זאת‪ ,‬יפגע אנושות ביצירת‬ ‫הפרי לעונה הבאה‪ .‬המצב ממש גרוע‪....‬‬ ‫‪ .0‬המהפכה הבאה‪:‬‬ ‫לאחר שהתברר לנו במשך כמה עונות‪ ,‬שהשמוטי לא ריווחי‪" ,‬המיכל"‪ ,‬סובל ממחלה‪-‬אלטרנריה‪ ,‬הלימון ‪ -‬ממלסקו‪,‬‬ ‫הוחלט "להתלבש" על הזנים הללו ולהחליפם למשהו חדש ומבטיח‪.‬‬ ‫לשם כך ייעקרו חלקות‪ :‬מיכל ‪ 06‬דונם‪ ,‬לימון ‪ 20‬דונם‪ ,‬אשכולית אדומה ‪ 00‬דונם‪ ,‬טופז ‪ 0‬דונם‪ ,‬ושמוטי ‪ 06‬דונם‪.‬‬ ‫מה שנשתול במקומם‪ ,‬עדין בויכוח והתלבטויות שונות‪ .‬בעיקר להימנע מזנים רגישים לקרה‪ ,‬באזורים המועדים‬ ‫לקרה‪ .‬רוב הפעולות מתבצעות בפרדס הזקן (ע"י בית הסוהר תל‪ -‬מונד)‪ ,‬כשהדרך אליו עדין לא מוסדרת סופית‪.‬‬ ‫בימים אלו מתבצעת עבודת הכנת הדרך‪ ,‬כולל העתקת שער חדש לפרדס‪.‬‬ ‫עבודה רבה עוד לפנינו‪ ....‬בנוסף למהפכות הגדולות‪ ,‬יש טיפול שוטף בחלקות‬ ‫הקיימות‪ ,‬ובעיקר בצעירות‪ -‬גיזומים‪ ,‬מלחמה במזיקים ובמחלות וכו‪.‬‬ ‫בראש השנה לאילנות – נקווה שהאילנות יתנו פריים בעיתו והרבה‪...‬‬ ‫חג שמח!‬ ‫משה וייזר‬ ‫קרן איזון שיוך דירות ‪ -‬חברי תל יצחק‬ ‫סיכום שנת פעילות ראשונה‬ ‫במסגרת הליך שיוך הדירות בתל יצחק הוחלט להקים מנגנון התחשבנות לאיזון בין כל המשפחות המשתתפות‬ ‫בשיוך הדירות‪ .‬האיזון בוצע לפי ערך הבתים שכל בית אב בחר לשייך ושנות הוותק של החברים‪ ,‬מנגנון זה הוא‬ ‫"קרן האיזון"‪.‬‬ ‫קרן האיזון הינה "משחק סכום אפס" בין כל בתי האב המשתתפים בשיוך הדירות‪ .‬בין בתי האב‪ ,‬יש כאלו‬ ‫שאמורים לשלם וכאלו שאמורים לקבל‪ ,‬ובסופו של דבר כל הכסף מחולק בין החברים ויורשיהם‪.‬‬ ‫קרן האיזון סוגרת שנת פעילות ראשונה‪ ,‬בשנה זו בוצעו חיובים של בתי האב החייבים וזיכויים של בתי האב‬ ‫הזכאים לתשלומים‪.‬‬ ‫עד כה חילקה (וגבתה) השנה הקרן ‪ 211‬אלף ‪.₪‬‬ ‫החיובים מבוצעים בפועל רק לבתי אב אשר קיבלו את המגרש המשוייך להם‪ ,‬בשנים הקרובות יהיו יותר חברים‬ ‫שיעברו למגרשים שלהם בעקבות התשתיות והתקדמות הבנייה הצפוייה‪.‬‬ ‫אני שמח שהצלחנו להתניע את פעילות הקרן ומעבירים את התשלומים‪ .‬ישנם כבר כאלו שסיימו את תשלומיהם‬ ‫על הבית!‬ ‫אני רוצה להזכיר שאלו שאינם מעבירים את התשלומים‪ ,‬עליהם להסדיר זאת בהקדם דרך הקיבוץ‪ ,‬דרך הקרן‬ ‫לערבות הדדית או באמצעים אחרים‪.‬‬ ‫בית אב אשר אינו מסדיר את תשלומיו לקרן האיזון עלול לפגוע בזכויותיו לשיוך‪.‬‬ ‫שאלות ותשובות‪:‬‬ ‫כיצד חישבו את סכום הקרן?‬ ‫כל בתי האב הוערכו על ידי שמאי ונקבע שווי לכל בית\מגרש‪.‬‬ ‫כיצד התבצע חישוב הזכות של כל בית אב וגובה התשלום או התקבול?‬ ‫וותק החברים ושווי הדירה שלו הינם המפתח לחישוב סכום הזכאות (הוותק לשיוך הדירות ביום הקובע)‬ ‫שווי שנת וותק לקרן האיזון חושבה על ידי חלוקה של סך כל שווי הבתים לסך כל שנות הוותק‪,‬‬ ‫כל בית אב זכאי לסכום השווה לסה"כ שנות הוותק שלו כפול שווי שנת וותק ‪.‬‬ ‫החישוב לגובה התשלום\התקבול הינו ההפרש בין שווי כל שנות הוותק של בית האב לבין שווי הבית שמשוייך‪.‬‬ ‫כיצד פועלת הקרן?‬ ‫הכסף שמשולם כל חודש נכנס לחשבון של קרן האיזון ובסוף כל רבעון מחולק הכסף שהצטבר לזכאים‪.‬‬ ‫תודה לעוזרים במלאכה‪ ,‬לחברי הנהלת הקרן‪ :‬עו"ד עדי יפה ורו"ח בועז אמיר‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬המון תודה לליאור דשב על העבודה הרבה בהקמה וניהול שוטף של מערכת‬ ‫הכספים‪.‬‬ ‫יו"ר קרן האיזון‬ ‫דן בידנר‬ ‫שיחה עם אנדראה רפפורט על קורסי קש"ת‬ ‫‪/‬‬ ‫ענבל לם‬ ‫במסגרת העלון נביא מדי פעם ראיונות עם חברים או תושבים מהקיבוץ‪ ,‬שחיים איתנו ובינינו ולא תמיד אנו יודעים‬ ‫על עיסוקיהם המעניינים‪ .‬והפעם‪ ,‬שיחה עם אנדראה רפפורט‪ ,‬שבמקצועה הינה מרפאה בעיסוק‪ ,‬אך עיסוקיה‬ ‫המגוונים מתפרסים על תחומים רבים‪.‬‬ ‫בין שלל עיסוקיה בטיפול בילדים ומבוגרים‪ ,‬אנדראה מרכזת ארצית של קורס קש"ת במסגרת בית הספר לשיקום‬ ‫בהחלמה בפסיכיאטריה ב"קריה האקדמית אונו" בשיתוף משרד הבריאות‪.‬‬ ‫קורס קשת = קשר ‪ -‬שיתוף ‪ -‬תקשורת‪.‬‬ ‫קורס קש"ת הנו קורס אקדמי לבני משפחה של מתמודדים עם מחלות‬ ‫פסיכיאטריות‪ .‬הקורס בא לתת להורים כלים לפיתוח תקשורת קוגניטיבית‬ ‫במטרה לשפר את ההתמודדות ואת מערכת היחסים עם הבן המתמודד ושאר בני המשפחה וכן עם המערכות‬ ‫הסובבות‪ ,‬הצוות המטפל‪ ,‬השכנים‪ ,‬המשפחה המורחבת וכו'‪.‬‬ ‫כשאחד מבני המשפחה חולה במחלה פסיכיאטרית‪ ,‬כל הסובבים עוברים חוויה טראומטית‪ ,‬בני המשפחה הקרובה‬ ‫והמורחבת‪ ,‬חברים ושכנים‪ .‬אנשים מתמודדים עם סיטואציות לא פשוטות ביום יום‪ .‬כשמישהו "יוצא מהמסלול"‪,‬‬ ‫לא עובד‪ ,‬לא מתגייס לצבא‪ ,‬אין לו חברים‪ ,‬משתולל באירועים משפחתיים וכו' זה משפיע על כל הסובבים אותו‪.‬‬ ‫כשאדם סובל ממחלה פסיכיאטרית לעיתים הוא מאושפז בבית חולים‪ ,‬או מטופל בקהילה‪ ,‬והטיפול הרפואי הוא‬ ‫טיפול באדם החולה‪ ,‬לא במשפחה שלו‪ .‬אך מה קורה כשהמתמודד מגיע הביתה ומתחיל "לעשות את המוות"‬ ‫למשפחה ו"להפריע" לתפקוד הבסיסי של המשפחה‪ .‬לפעמים לא מוכן לצאת מהחדר או מביתו‪ ,‬או מתפרץ וצועק‬ ‫ואנשים מתביישים ונמנעים מלהיות בסביבתו‪ .‬גם האחים מתקשים לקבל למה ההורים מתחשבים בבן הזה יותר‬ ‫מאשר בהם‪.‬‬ ‫על כל המכלול הזה‪ ,‬המערכות הטיפוליות לא תמיד נותנות את הדעת ולמשפחה ישנן הרבה התמודדויות‪ .‬להבדיל‬ ‫מילד בחינוך המיוחד שההורים מקבלים ייעוץ מהשירות הפסיכולוגי או מהיועצת של בית הספר‪ ,‬כשהמתמודד הוא‬ ‫אדם מבוגר אין התייחסות למשפחות במסגרות הטיפוליות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות קמו בארץ מספר מרכזי תמיכה למשפחות של מתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות‪ :‬דרך‬ ‫"אנוש"‪ ,‬בבתי החולים ועוד‪ .‬בני משפחה מקבלים יותר תמיכה רגשית וכשהם משתפים ושומעים ומתוודעים‬ ‫לאחרים שמתמודדים עם בעיות כמו שלהם‪ ,‬הם מרגישים פחות בודדים מול הבעיה‪ .‬יש קבוצות שבהם לומדים על‬ ‫הזכויות של חולי נפש‪ .‬איך לגשת לביטוח לאומי ואיזה תרופות קיימות לכל מחלה‪ .‬עד היום לא היו מסגרות‬ ‫שמלמדות בצורה מובנית את בני המשפחה איך לעשות שינוי‪ ,‬לקחת יוזמה ועמדה פעילה ולהחליט שהבית שלהם‬ ‫יכול לתפקד בצורה אחרת וגם להם מגיע לחיות את החיים בצורה בריאה ולא רק סביב המחלה‪.‬‬ ‫קורס קש"ת מתבסס על תאוריית ההשתנות הקוגניטיבית מבנית של פרופסור פויירשטיין ופותח על ידי ד"ר נעמי‬ ‫הדס לידור‪ ,‬מנהלת בית הספר לשיקום והחלמה ב"קריה האקדמית אונו"‪ .‬ע"פ התאוריה כל אדם יכול להשתנות‬ ‫בכל גיל ובכל מצב אם יינתנו לו התנאים המתאימים לכך‪ .‬כדי שיתרחש שינוי ואדם יהיה מסוגל לעשות משהו‬ ‫שלא עשה בעבר‪ ,‬צריכים להתקיים מספר תנאים ותפקידו של המתווך האנושי ליצור את התנאים האלה‪.‬‬ ‫בקורס שאני מעבירה‪ ,‬אנחנו מלמדים בצורה מובנית את בני המשפחה את הקריטריונים של התיווך‪ ,‬מתאמנים‬ ‫ומיישמים דרך אירועי חיים שהם מביאים מהבית על מנת שיוכלו להפוך ל"מתווכים"‪.‬‬ ‫הכוונה לראות את הבן לא רק כחולה אלא כבן אדם‪ .‬חלקים ממנו בריאים וחלק חולה והוא עדין חלק מהמשפחה‪.‬‬ ‫לחשוב איך יחד איתו מתנהלת המערכת של המשפחה‪ .‬יש הרבה בושה וסטיגמה בנושא מחלות הנפש‪ .‬עם כל אלה‬ ‫אפשר להתמודד‪ ,‬לדבר‪ ,‬לשתף ברגשות ולעשות שינויים‪ .‬את כל זה אנחנו מלמדים בקורסים‪.‬‬ ‫החוויה שאני עוברת בקורסים היא חוויה מאד חזקה‪ .‬ישנה תחושה של עשייה ותרומה בכך שמהר מאד רואים‬ ‫שינוי בחייהם של המשתתפים בקורס‪ .‬שינוי בתפיסה ובאמונה שלהם‪ ,‬ביכולת ההקשבה והתקשורת עם כל בני‬ ‫המשפחה ועם הסובבים בכלל‪ .‬חלק מהמשתתפים הופכים להיות מנחים עמיתים בקורסים הבאים ונוצר מעגל רחב‬ ‫של אנשים שפועלים לשיפור חייהם של בני המשפחה ומצליחים בכך‪.‬‬ ‫מתוך הידע שצברתי בקבוצות קש"ת עם הורים למתמודדים חולי נפש‪ ,‬וכן בהתנסות בבית עם הילדים שלי‪,‬‬ ‫ובטיפול בילדים בקליניקה‪ ,‬בחרתי במסגרת לימודי התואר השני באוניברסיטת ת"א לבחון את יעילות הקורס גם‬ ‫במשפחות של ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ו‪/‬או לקויות למידה‪ .‬מתוך כך נוצרו קורסים גם למשפחות אלו‪...‬‬ ‫ועל כך בעלון הבא‪...‬‬ ‫מדינת ישראל נפרדה החודש‬ ‫מאריק‪ ,‬אריאל שרון‬ ‫ראש ממשלה לשעבר‪ ,‬איש צבא אוהב אדם ואדמה‪.‬‬ ‫פורץ הדרך‪ ,‬שוחה נגד הזרם‪ ,‬חבר למופת‪ ,‬חייו שזורים עם תולדות המדינה‪.‬‬ ‫בחרתי את השיר המסמל יותר מכל שורשיו‪ ,‬השתייכותו‪ ,‬חייו‪.‬‬ ‫אמא אדמה‬ ‫מילים‪ :‬יעקב רוטבליט ‪ /‬לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב‬ ‫היא תביט אליי טובה וחכמה‬ ‫כמו בבן השב הביתה מן הדרך‬ ‫תחבק אותי אליה בנשימה חמה‬ ‫אמא אדמה ‪,‬אמא אדמה‬ ‫היא תגיד אתה עייף מן המסע‬ ‫אל תפחד אני חובשת את פצעיך‬ ‫היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה‬ ‫אמא אדמה‪ ,‬אמא אדמה‬ ‫היא תביט אליי טובה וחכמה‬ ‫היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת‬ ‫תחבק אותי אליה בנשימה חמה‬ ‫אמא אדמה‪ ,‬אמא אדמה‬ ‫לזכרו‬ ‫איילה‬ ‫בחודש דצמבר נזכור את‪:‬‬ ‫אליהו גטניו‬ ‫קלמן שמעיה‬ ‫אסתר רובינסקי‬ ‫יחזקאל שמוקלר‬ ‫טובה (גוסטה) שמוקלר‬ ‫‪0391‬‬ ‫‪0392‬‬ ‫‪0311‬‬ ‫‪0332‬‬ ‫‪0332‬‬ ‫בחודש ינואר נזכור את‪:‬‬ ‫ינינה הנדלס‬ ‫‪0399‬‬ ‫חיים ידידיה‬ ‫פייגה לבנטל‬ ‫‪0399‬‬ ‫אברהם לם‬ ‫אברהם שדמי‬ ‫‪0391‬‬ ‫רבקה בן מאיר‬ ‫שושנה וולבק‬ ‫שושנה (רוז'ה) לביא ‪0333‬‬ ‫נפתלי פקר‬ ‫יואל נכט‬ ‫שושנה ישראלי‬ ‫סוניה צוויפלר‬ ‫בלה שרוני‬ ‫‪0339‬‬ ‫‪0332‬‬ ‫‪0332‬‬ ‫‪3112‬‬ ‫‪3112‬‬ ‫‪3119‬‬ ‫‪3119‬‬ ‫‪3113‬‬ ‫‪3113‬‬ ‫‪3112‬‬ ‫אריה אטל‬ ‫‪3119‬‬ ‫צחר חדוה‬ ‫יוכבד (וושקה) וייזר ‪3113‬‬ ‫יהי זכרם ברוך‬ ‫יומן מסע י"ב ‪ /‬רותם לוגסי ‪ /‬דצמבר ‪3102‬‬ ‫ב‪ 0-‬בדצמבר‪ ,‬שיא חופש חנוכה‪ ,‬יצאתי ל"מסע י"ב" של התנועה הקיבוצית‪.‬‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬חוף השרון החליטה לקחת על עצמה להוציא אותנו יחד‪ ,‬כקבוצה –‬ ‫תלמידי י"ב מישובי המועצה‪.‬‬ ‫למרות שאני היחידה מהקיבוץ‪ ,‬לא הרגשתי לבד כי יצאתי עם הרבה ח'ברה‬ ‫מהשכבה שלי‪ .‬בחרתי לצאת למסע כי זה מאתגר‪ 8 ,‬ימים על אופניים‪ .‬התפקיד‬ ‫שלי בכוח היה להכין את ה"צ'ופרים" לכולם‪ 75 ,‬אנשים‪ :‬הבאנו סוכריות‪,‬‬ ‫שוקולדים‪ ,‬טבעות זוהרות‪...‬‬ ‫למסע היו שותפים קיבוצים‪ ,‬מועצות והצטרפו ‪ 086‬בדואים בשביל לחשוף בפניהם את הגיוס לצה"ל‪.‬‬ ‫היום הראשון של המסע‬ ‫הגענו לבה"ד ‪( 0‬ביה"ס לקצינים)‪ ,‬שם חילקו אותנו לקבוצות לפעילות בנושא "מנהיגות ופיקוד"‪ .‬היה מאוד‬ ‫מעניין לשמוע ערב רב של דעות מכל המשתתפים (יהודים‪ ,‬בדואים‪ ,‬צוערים‪ .)..‬שם הבנתי שאני ממש רוצה‬ ‫להתגייס לצה"ל ואני אומרת את זה בלב שלם וחיוך‪.‬‬ ‫יותר מאוחר הגענו לפארק ירוחם‪ ,‬פתחנו מאהל ללילה הראשון והכנו יחד את ארוחת הערב‪ ,‬כך בכל ימי המסע‪.‬‬ ‫בלילה הראשון הופקדנו אנחנו (מ‪.‬א‪ .‬חוף השרון) לנהל את הדלקת הנרות וביצענו את הטקס הראשון מול כל‬ ‫משתתפי המסע‪ .‬לאחר הטקס הייתה פגישה עם אמיר פרץ ולאחריה מסיבה ב"אווירה קיבוצית" אל תוך הלילה‪.‬‬ ‫היום השני של המסע‬ ‫יצאנו למסלול האופניים הראשון‪ ,‬לאורך הדרך היו תחנות בנושאים שונים‪ :‬הגיוס לצבא‪ ,‬מלחמה בסרטן‪" ,‬חיילים‬ ‫שוברים שתיקה" ועוד מגוון תחנות בהמון נושאים‪ .‬התחנות גרמו ללמידה ולחשיפה של דברים שלא ידעתי‬ ‫שקיימים‪ .‬בערב חנינו לרגלי "מעלה עקרבים" ופגשנו את יאיר לפיד‪ .‬בכל הערבים במסע ישבנו סביב מדורות‪,‬‬ ‫העברנו את הזמן במעבר בין המחנות של כל הקיבוצים והכרנו ככה חברים מכל קצוות הארץ‪.‬‬ ‫היום השלישי של המסע‬ ‫המשכנו ברכיבה‪ ,‬רכבנו במעלה עקרבים והיו תחנות נוספות במהלך כל היום‪ .‬בסוף היום היה את "יריד שנת‬ ‫השירות" שזה היה לי משמעותי כי אני רוצה לעשות ש"ש‪ .‬ביריד היו נציגים שבאו מהמקומות שבהם ניתן לעשות‬ ‫ש"ש‪ :‬ככה זכינו לדבר עם השינשינים שהיום שם‪ ,‬לשאול על המקומות‪ ,‬להתרשם ולקבל החלטה אם אני באמת‬ ‫רוצה את המקום‪.‬‬ ‫משם המשכנו לחניון הלילה בנחל ביתרון‪ -‬בגבול ירדן‪ .‬לאחר הקמת המאהל היה טקס הדלקת נרות ופגישה עם‬ ‫יאיר שמיר‪ ,‬שר החקלאות‪ ,‬היה מעניין והוא איפשר למשתתפים לשאול שאלות‪ .‬היו שאלות שגרמו לי לפתוח את‬ ‫הראש ולהתעניין לכמה רגעים בחקלאות במדינה‪.‬‬ ‫בהמשך חווינו שירה בציבור עם יוני קלר (שהופיע בסוכות בקיבוץ) היה כיף ולמרות הגשם ההופעה נמשכה‬ ‫והייתה מוצלחת‪ .‬ניצלנו את הרגע ללמוד ריקודים של בדואים וכמו בשאר‬ ‫הימים גם את הלילה הזה סיימנו במסיבה עד אור הבוקר‪.‬‬ ‫היום הרביעי של המסע‬ ‫המשכנו את מסלולינו על אופניים בנחל ערבה לאורך הגבול עם ירדן‪.‬‬ ‫באמצע המסלול נפגשנו עם אלוף פיקוד דרום ומשם המשכנו לטקס הסיום‬ ‫המכובד שבו נאמו‪ :‬איתן ברושי מזכיר התנועה הקיבוצית‪ ,‬ח"כ שלי‬ ‫יחימוביץ‪ ,‬יואל מרשק (שדאג להעיר אותנו כל בוקר) ורבים נוספים‪.‬‬ ‫חזרתי נלהבת ובהרגשה שהייתי רוצה להמשיך עוד כמה ימים של מסע‬ ‫כזה‪.‬‬ ‫חשוב לי לספר שסיימתי את המסע לאחר רכיבה של ‪ 066‬ק"מ‪ ,‬בהתעוררות מוקדמת כל בוקר לצלילי הסימפוניה‬ ‫התשיעית של בטהובן‪ ,‬ללא מקלחת וללא אפשרות לטעינת הטלפון הצמוד‪.‬‬ ‫נהניתי להכיר חברים מקיבוצים אחרים ולחזור הבייתה בתחושת ביטחון במקום שאני חיה בו‪.‬‬ ‫שמחתי לדעת שהמועצה שלנו משקיעה בנוער‪ ,‬אפילו בדברים קטנים‪ ,‬כמו רמת האוכל הטובה‪ ,‬היה ניתן לראות‬ ‫הבדלים בינינו לבין שאר המשתתפים‪.‬‬ ‫אני חושבת שכל תלמיד י"ב צריך לצאת למסע בגלל שזה יכול לחבר יותר חבר'ה מהשכבה‪ ,‬לפתוח אופקים‬ ‫ולשמוע דעות שביום יום לא יוצא לדבר עליהם‪ .‬זוכים להכיר אנשים חדשים שיכול להיות שעוד נפגוש בעתיד‬ ‫בש"ש‪ ,‬צבא‪ ...‬ולהכיר מקומות שרוב הסיכויים לא הייתי הולכת אליהם עם המשפחה‪.‬‬ ‫ילדי כיתות ד'‪-‬ו' בחרו שם חדש לקבוצתם – "צמרת"‬ ‫השם "צמרת" ‪ -‬משמעותו‪ :‬החלק הגבוה ביותר של העץ‪ ,‬הפסגה‪.‬‬ ‫מתאים כהמשך ל"ברוש" ולפני "הנעורים"‪.‬‬ ‫"נעורים" תל יצחק בקטיף צנוניות בנהלל בחופשת חנוכה‬ ‫במסגרת "לקט ישראל" ‪ -‬פרוייקט למען משפחות נזקקות‬