‫עלי‬ ‫תל ‪ -‬יצחק‬ ‫תמוז ‪ -‬אב תשע"ג יוני ‪ -‬יולי ‪2013‬‬ ‫מישובי חומה ומגדל‬ ‫מס' ‪81‬‬ ‫שנת הקמה‪ :‬תרצ"ח‬ ‫‪1938‬‬ ‫הם הוזעקו‬ ‫הם נקראו ממרחקים‬ ‫הם נקבצו מהדרכים‬ ‫הם לא נשברו‬ ‫הם היו צעירים‪ ,‬מגשימים‪,‬‬ ‫הם היו חלוצים בנשמתם‪,‬‬ ‫על פיסת קרקע לחמו‪.‬‬ ‫הם גידלו גן ירקות ואבטיחים‪,‬‬ ‫מסתפקים בתפוזים‬ ‫שמרו ועבדו‪.‬‬ ‫צנועים‪ ,‬נבונים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬חקלאים‪.‬‬ ‫באהלים וצריפים‪ ,‬גרו‬ ‫על אדמה לוהטת‪ ,‬נחו‪.‬‬ ‫הם היו המייסדים‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬איילה צחר‪ ,‬עיצוב‪ :‬ליאת לם‪ ,‬חברי המערכת ענבל לם‪ ,‬משה וייזר קיטו חסון‪.‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪ ‬עלי תל יצחק מוקדש ל‪ 57 -‬שנים מאז עלינו למקום שכוח‬ ‫אל‪",‬חומה ומגדל"‪ ,‬אהלים‪ ,‬יתושים‪ ,‬ואנשים נחושים‪.‬‬ ‫אלו שזעת אפם נמצאת בכל גבשושית חול‪ ,‬נוטעי הכרמים‬ ‫ועצי לימונים‪ ,‬לזכרם ולנוע אורם‪.‬‬ ‫‪ ‬קיטו מעלה קווים לדמותו של יצחק שטייגר‪ ,‬על שמו המקום‪ .‬צעיר‪ ,‬דעתן‪ ,‬ציוני‪ ,‬נאבק על דמות המהפכן‬ ‫כסולל דרך ‪" :‬מייסד תנועת נוער ציונית בלי תוספות זרות אינטר נציונליסטיות"‪.‬‬ ‫‪ ‬משה וייזר‪ ,‬מאתר מילות מפתח‪ ,‬מושגים שנקבעו לפי צרכים‪ ,‬בעיות‪ ,‬חידושים וסדר קדימויות‪ .‬כל מי שחי‬ ‫ולו יום במקום‪ ,‬מיד הכירם‪ .‬לא את כולם בחר‪ ,‬מטבח‪ ,2-‬או חלקת השדיים‪ ,‬ואחרים‪ ,‬בעוד ‪ 12‬חודשים‪.‬‬ ‫‪ ‬מיכל וייזר מחפשת משמעות‪ :‬במדורה סלט פרות‪ ,‬מתארת את ימיה הראשונים של תל יצחק‪ ,‬במטרה לזכור‬ ‫מאין באנו‪ ,‬אחרת העתיד לקוי‪ .‬ונפגשים עם הדסה רושוואלד ז"ל צעירה תוססת‪ ,‬דמות מיוחדת‪ ,‬חניכת‬ ‫הנוער הציוני בכל רמ"ח אבריה‪ .‬מיכל ערכה מחקר מקיף על חייה‪ 75 .‬שנים לנפילתה‪.‬‬ ‫‪ ‬איילה צחר כותבת בעצבות על סרן גדי מנלה‪ 45 ,‬שנים לנפילתו בקרב‪ .‬גדי היה ממוקד מטרה‪ ,‬בכל דרכיו‪,‬‬ ‫בכל אישיותו‪ ,‬בכל מעשיו‪ .‬יעיל‪ ,‬אחראי‪ ,‬מסור‪ ,‬רציני‪ .‬דמות מסוגרת‪ .‬מהיכן צמחה?‬ ‫‪ ‬מיכל וייזר ממשיכה וכותבת במדור "כך היינו‪ :"....‬הפעם באזור האהוב על כולנו‪ ,‬מאין המרכז המסחרי‬ ‫של פעם‪ :‬צינורות‪ ,‬חשמל‪ ,‬נעליים‪ ,‬דלתות זרוקות‪ ,‬ויכוחים עד לב השמים‪ ,‬כמעט כל יום נענו שם‪.‬‬ ‫‪ ‬אסתר גלבוע מסכמת את השנה החולפת ומתכננת את העתיד בבית הילדים (טפול) "ברוש"‪ ,‬גם‬ ‫"הגדולים" זוכים לחופש עשיר בפעילויות‪ .‬אחת התוכניות המתנהלות‪ ,‬המהנות‪ ,‬החשובות והערכיות היא‬ ‫שירה עברית‪ ,‬כפי שאסתר כותבת‪" :‬מנולו קליינהאוז מלמד את הילדים שירים ישראלים וחושף אותם‬ ‫לשירי משוררים ולהבנת הטקסטים והמשמעות שלהם"‪.‬‬ ‫‪ ‬אסתר ג‪ .‬וועדת חינוך נפרדים בחיבה ובאיחולים משתי בוגרות י"ב שלנו לי מוריס ויובל ינסן‪.‬‬ ‫מערכת העלון מצטרפת ומרעיפה הצלחה בהמשך הדרך‪.‬‬ ‫‪ ‬פישקו מרענן בספור קליל את העלון‪ ,‬כי לדבריו בקיץ לא מכבידים‪ .‬כך אנו מצטרפים לביקור חברים‪,‬‬ ‫שבעצם ייערך בסתיו עם ידיד משכבר הימים‪ ,‬טיפוס מיוחד‪ .‬מקווים לשמוע איך היה‪.‬‬ ‫‪ ‬גלית הבדלה בקטע תרבותי של מאחורי הקלעים‪ :‬ההתנדבות‪ ,‬הרצון להצליח‪ ,‬החשיבות בהמשכיות‪,‬‬ ‫העצות‪ ,‬הרחשים שברקע‪ ,‬השכנוע‪ ,‬העבודה הקשה‪ ,‬הסיפוק וההצלחה‪ .‬הכל על חג שבועות‪.‬‬ ‫‪ ‬ענבל לם סיימה לאחרונה קורס מנהלי קהילה‪ .‬היום הגישה מתמקצעת‪ .‬על הנושאים וההדגשים כתבה‪.‬‬ ‫‪ ‬קיטו במאמר נוקב‪ ,‬מעלה בעיית חוסר שיתוף החברים‪ ,‬במידע‪ ,‬עדכון ובנושאים קיומיים הנערכים‬ ‫בתל יצחק‪ .‬הציבור אינו נחשף להם‪ .‬נטרול זה מאחסן אדישות‪ ,‬וניכור בין ההנהלות לשאר "העדר"‪.‬‬ ‫קיבוץ תל יצחק ‪3102‬‬ ‫חברים = ‪172‬‬ ‫ילדים מגיל ‪18 = 0-11‬‬ ‫חיילים = ‪5‬‬ ‫סה"כ חברים‪ ,‬בני זוג וילדים = ‪292‬‬ ‫הילד‪/‬ה הצעיר ביותר בן ‪ 1‬חודשים‬ ‫החבר המבוגר ביותר בן ‪ 100‬ו‪ 8-‬חודשים‬ ‫על האיש שתל יצחק קרוי על שמו‬ ‫מי אתה יצחק שטייגר?‬ ‫שטייגר נפטר לפני צהרי חייו‪ .‬נולד בגליציה (מזרחית לפולין של היום) בעיר‬ ‫טרנופול‬ ‫ב‪ 14-‬למאי ‪.1904‬‬ ‫עיניו נעצמו לעד בחיפה‪ ,‬בשעות ערב של ‪ 3‬לספטמבר ‪...1936‬‬ ‫צעיר‪ ,‬דינאמי‪ ,‬יוצר‪ ,‬מוביל‪ ,‬מאמין רומנטי בדרך ובמוסר‪ ,‬בציונות ובקיבוץ‪ .‬היה בן‬ ‫‪ 32‬בלבד כאשר ליבו פסק מלפעום ודמו מלזרום‪ .‬מת בן ‪ 32‬בלבד‪.‬‬ ‫מי היה ומה היו מעשיו‪ ,‬במסכת כה קצרה של ‪ 32‬שנות חייו?‬ ‫הוא לא ספג בבית הוריו תרבות יהודית מעמיקה (אביו שהיה עובד ציבור של האימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית וכל‬ ‫משפחתו‪ ,‬היו משפחה יהודית מתבוללת) אך בגיל צעיר מאד יצחק הצטרף לתנועת נוער ציונית "השומר הצעיר"‬ ‫(בשנותיה הראשונות לא הייתה תנועה מרקסיסטית אלא תנועת נוער יהודית ציונית וצופית)‪.‬‬ ‫ב‪ 1927-‬צירפה תנועת השומר הצעיר לעיקרי דגליה‪ ,‬רעיונותיה וחינוכה הבסיסים של הסוציאליזם המרקסיסטי‬ ‫ויצחק התקומם נגד השילוב בין ציונות למרקסיזם ופרש‪ ,‬בראש קבוצת בוגרי השומר הצעיר בפולין וייסד תנועת‬ ‫נוער ציונית בלי תוספות זרות אינטרנציונאליסטיות‪.‬‬ ‫על אף גילו הצעיר הפך יצחק שטייגר לקול מובהק של חיזוק יהודי ציוני הרצליני‪ ,‬שאז קראו לו ציונות כללית‪.‬‬ ‫ממוקד מאד לרעיון שכבש אותו‪ ,‬דיבר‪ ,‬הרצה‪ ,‬כתב‪ ,‬נאם והפיץ את המסר של הציונות הטהורה והמגשימה בלי‬ ‫תוספות זרות לה‪ ,‬למהותה האמיתית ואפילו‪ ,‬על פי דעתו‪ ,‬מנוגדות לה‪.‬‬ ‫חבריו‪ ,‬ידידיו והרחוב היהודי של קהילת יהודי פולין של אז‪ ,‬ראו בו עלם תוסס ודינאמי‪ ,‬המביא בלהט רומנטי‬ ‫ומוחשי את המסר הנכון לעם היהודי של אירופה בשנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪.‬‬ ‫שטייגר סייר והגיע לקהילות מרוחקות וקטנות של העם היהודי וקיים בעשרות ערים וכפרים סניפים וקנים של‬ ‫תנועת הנוער הציוני‪ ,‬שהחלה להתפתח ולגדול‪ .‬אז עזב את לימודיו באוניברסיטת למברג ועסק אך ורק בעבודה‬ ‫חינוכית ציונית‪.‬‬ ‫במשך ‪ 8‬שנים בלבד הקים וביסס מעל ל‪ 150-‬סניפי התנועה‪ :‬בפולין ובליטא‪ ,‬בגליציה ואוסטריה‪ ,‬בבלגיה‬ ‫וברומניה‪ ,‬אפילו בעיראק ובארצות הברית נפתחו קני התנועה‪ .‬נציגים מעשרות רבות של קנים וארצות התכנסו‬ ‫בפולין ב‪ 25-‬למאי ‪ 1931‬והכריזו על רשת עולמית של תנועת הנוער הציוני‪.‬‬ ‫ב‪ 1934-‬שטייגר הבין שעליו לעלות ארצה כציווי נפשו וכדוגמא לחניכיו וחבריו‪ .‬כאן הצטרף לראשוני חלוציה‬ ‫של התנועה‪ .‬יחד עימם התכוננו ולמדו בהכשרתם על חיי קיבוץ ועל כיבוש העבודה החקלאית‪.‬‬ ‫גם כאן בארץ שטייגר בלט במנהיגותו ועשייתו ועל כן לא מוזר היה שהתנדב בין הראשונים לקריאת הסוכנות‬ ‫היהודית לצאת לעזרת היישוב הקטן של יהודי חיפה שסבלו קשות מהחרם וההתנכלויות של ערבי ישראל‬ ‫במאורעות של ‪.1936‬‬ ‫שטייגר בלהט ההתנדבותי והכלל ציוני שלו‪ ,‬העמיד עצמו בראש מארגני המזבלה של חיפה‪ ,‬כאשר הערבים‬ ‫החרימו את השכונות היהודיות וערימות הזבל‪ ,‬הצחנה והמחלות איימו עליהם‪.‬‬ ‫שעות ארוכות מדי יום יצחק ניקה‪ ,‬ארגן וקבר ערימות זבל ושם נדבקה לגופו מחלת הטיפוס‪ ,‬שממנה נפטר ימים‬ ‫ספורים לאחר מכן בערבו של ‪ 3‬לספטמבר ‪ ,1936‬כאשר היה רק בן ‪ 32‬שנה‪.‬‬ ‫שנתיים לאחר מותו‪ ,‬ב‪ 25-‬ליולי ‪ 1938‬חבריו הקימו במסגרת מבצע "חומה ומגדל" את הקיבוץ בשרון הצפוני‬ ‫והחליטו שהקיבוץ יישא את שמו של חברם יצחק שטייגר וינציח את זכרו‪ ,‬מעשיו‪ ,‬רעיונות התנדבותו‪.‬‬ ‫מאז הבריזה נושבת לקראת ערב מעל הגבעה בשרון הצפוני בתל יצחק‪ ,‬מלטפת ומספרת על צעיר רומנטי ודינאמי‪,‬‬ ‫ציוני בכל רמ"ח אבריו שמת באיב חייו‪.‬‬ ‫קיטו‬ ‫יוליפדיה‬ ‫כבר חודש יולי ‪...‬‬ ‫האירועים הטבועים בו רבים ומגוונים‪ :‬החום‪ ,‬הלחות‪ ,‬העצבנות‪ ,‬החופש הגדול‪ ,‬סיכומים של שנת לימודים‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫התאריך המיוחד לנו‪ ,‬תאריך הלידה בניתוח קיסרי של קיבוצנו‪ ,‬תל יצחק‪ ,‬מהרחם המשותף והחמים של קיבוץ‬ ‫אושה‪ ,‬כשהמנתח הגדול יצחק שטייגר הביאנו עד הלום‪.‬‬ ‫יובל ה‪ .75 -‬הוא כבר משהו עם ניחוח היסטורי כמעט‪ .‬לא נעסוק בנוסטלגיה סתם כך כי תמיד מה שהיה אז‬ ‫בעבר הרחוק נראה יפה‪ ,‬צעיר‪ ,‬רענן ותוסס‪ ,‬המון אנרגיות ציוניות ותנועתיות‪ .‬במשך השנים הראשונות ההן נוצרה‬ ‫שפה חדשה‪ ,‬עם תכנים חדשים בתוספת עברית‪-‬פולנית קלוקלת‪ .‬השפה הזאת ביטאה בצורה מאד מיוחדת (ופרטית‬ ‫לנו) את חיינו פה‪.‬‬ ‫אפשר לנער את האבק מכמה ביטויים עם תרגום בגוף הסרט‪.‬‬ ‫ותק‪ .‬המצאה קיבוצית שנולדה ביום הראשון לקיום הרעיון הקיבוצי‪ ,‬שחיה ונושמת עד היום‪ .‬הותק‪ ,‬זה דרגה‬ ‫קיבוצית צבאית (כמעט) שהכל מסתובב סביבה‪ .‬החבר ששחה מסירת המעפילים ורגליו נגעו בחול שבחוף‪ ,‬שעון‬ ‫הותק דופק‪ .‬לוותק נולדו כמה אחים ואחיות‪ :‬ותק ממוצע – קח אותו וקח אותה‪ ,‬וחלק לשניים; ותק הותיק‬ ‫במשפחה ‪ -‬ברור; והדמיון הציוני יצר לנו עוד כמה בני משפחה כאלה‪.‬‬ ‫החצר‪ .‬כל מה שזז או בנוי בחלק החקלאי‪-‬יצרני‪ .‬החצר מתאפיינת בעגלות‪ ,‬טרקטורים‪ ,‬מבני משק‪ ,‬הרבה לפני‬ ‫מבני מגורים לחברים‪.‬‬ ‫"הנוער הציוני"‪ .‬הכלאה היסטורית מוזרה של צופים עם ציונות כללית‪ ,‬התוצאה‬ ‫משהו אנטי‪-‬פועלי ואנטי‪-‬הסתדרות‪ .‬קשה גם היום להסביר את חידת היווצרותו וקיומו‪.‬‬ ‫טיפול‪ .‬הרבה דיו נשפך על הצדדים החינוכיים של אבותינו המייסדים‪ .‬ה"עושר‬ ‫הלשוני" של אבותינו הפולנים הביא לעולם עוד ילד בעייתי ושמו "הטיפול"‪ .‬קבוצת גיל‬ ‫שבינה לבין טיפול אין קשר ישיר‪.‬‬ ‫המטפלת‪ .‬ה"טיפול" הנ"ל קורם עור וגידים עם האלוהים בכבודו ובעצמו‪ ,‬כלומר ה"מטפלת"‪ .‬אין טיפול בלי‬ ‫מטפלת‪ .‬הרבה פעמים עם נסיון עבודה עם ילדים של שבוע או שבועיים ואפילו פחות‪ .‬היא הדמות הדומיננטית‬ ‫שאין לערער על מעשיה‪.‬‬ ‫ילד תנובה‪ .‬לבן הילוד יש עונת הנקה ואחר כך יטביעו אותו בנהר חלב ישירות מהרפת‪.‬‬ ‫אמבטיות שמש‪ .‬תהליך של מנגל בשר‪-‬תינוק על האש לטובת כמה ויטמינים ולרעת עורנו הג'ינג'י‪ ,‬הרגיש‪:‬‬ ‫התינוק בתוך לול חשוף בשמש הקייצית היוקדת שמכלה כל ס"מ של עורנו הלבנבן‪.‬‬ ‫שמן דגים‪ .‬המצאת המרקיז דה‪-‬סאד של עזר לשמש הנוראית‪ .‬נוזל מסריח בבקבוקים ירוקים עם כף ענקית‪ .‬מנה‬ ‫יומית שתי כפות‪ ,‬איכס ‪ .......‬לגרוננו המעונים ‪.......‬‬ ‫איזולציה‪ .‬מילה מכובסת לסגר יבשתי‪ ,‬ימי ואווירי כשהחולה סגור עם אביו או אימו בחדר ‪ 3‬על ‪ 4‬עם חלון‬ ‫קטנטן להכנסת האוכל והתרופות‪ .‬קלאוסטרופוביה במיטבה‪.‬‬ ‫קבלת שבת‪ .‬לאחר שינקנו‪ ,‬התבשלנו‪ ,‬שתינו שמן דגים‪ ,‬בא הצד התרבותי בחיינו‪ .‬האופי המסורתי של ותיקינו‬ ‫התבטא בקבלת שבת עם הדלקת נרות‪ ,‬ברכה ואז שירי שבת‪ ,‬בניצוחה של קלרה מעיין ו"בקצב המרש" (לפי‬ ‫הניסוח של עמי שילוני)‪.‬‬ ‫שיעורי נגינה‪ .‬עוד פן של חיי התרבות בילדותנו‪ .‬החיים התרבותיים בפזורה הדוויה המציאו את שיעורי הנגינה‪.‬‬ ‫שעות אלה היו "קדושות"‪ .‬המורה באה מתל אביב ב"כביש הישן" ומצומת דרור הלכה ברגל עד לכאן‪ .‬האירוע‬ ‫המרכזי היה בסוף השנה‪ ,‬כשקונצרט חגיגי בוצע לעיני קהל ההורים המתמוגג‪ ,‬כאשר מוצרט ובטהובן מתהפכים‬ ‫בקיברם‪.‬‬ ‫ועוד רבים וטובים המושגים וקצר המצע‪ .‬נמשיך בעלון הבא‪.‬‬ ‫מזל טוב לקיבוצנו‪ -‬ביתנו המרהיב‪.‬‬ ‫תל יצחק בת ‪ 75‬שנים בלבד‬ ‫רשם‪ :‬משה וייזר‬ ‫‪ 45‬שנים עברו ואתה לא איתנו‬ ‫גדי‪ ,‬כאילו אתמול קפצת לביקור‪ ,‬לכמה דקות באחד מרכבי‬ ‫הירדנים שנלקחו שלל‪ .‬היית מרכיב אותו מחלקים חלקים‬ ‫והחנית ליד הבית הוורוד‪ ,‬שם היה לכם‪ ,‬לבוגרים של‬ ‫קבוצת כפירים – חדר‪.‬‬ ‫כל כך הרבה ירחים‪ ,‬עצי האיקליפטוס שלידו‪ ,‬כבר גבוהים‪,‬‬ ‫גזעם עבה מרשים זקוף‪ .‬גם אלו שליד הבית הנושא שמך‬ ‫"בית גדי"‪.‬‬ ‫יש עדין פינות חבויות בצידי שבילים‪ ,‬הן נראות בדיוק כפי‬ ‫שאהבנו‪ ,‬מוצלות‪ ,‬החול זהבהב‪ ,‬הקוצים מוטלים בין‬ ‫האבנים‪.‬‬ ‫אך כבר לא תמצא מאורות תנים‪ ,‬קיפודים מעטים‪ ,‬ארנבות בכלל לא‪ ,‬גם כאלו שהיו נתפסות באורות הטרקטור של‬ ‫אמצע הלילה‪ ,‬בירידה לכותנה‪.‬‬ ‫יש אולי מקומות ספורים שיד הזמן לא נגעה‪ ,‬טבעיותם‪ ,‬נשמת אפם‪ -‬לא חנקה‪ .‬זחילת הטבע למנהרת הקץ‪ ,‬גדי‪,‬‬ ‫עוצרת לשנייה אחרונה‪.‬‬ ‫כולנו כבר סבים‪ ,‬דור חדש גדל‪ ,‬האם הוא יהיה פראי ואמיץ כמוך? האם יהיה מסור‪ ,‬יודע וחרוץ? האם דרכיך עדין‬ ‫יהיו אתגר וכיוון? האם עוד תהיה בלבבות הנעורים?‬ ‫האם הזמן יטשטש חיים צעירים שאבדו במרחבי היקום?‬ ‫כל פרידה מחברי הקבוצה‪ ,‬הופכת לתו כואב בלב ועל לוח השנה‪ .‬דליה שרוני מקימת קבוצת "כפירים" והמדריכה‬ ‫שלנו‪ ,‬נפטרה השנה‪ ,‬גם בנימין ישראלי‪ ,‬הלך לעולמו‪ ,‬נשארנו לזכור‪.‬‬ ‫מחוז הילדות‪ ,‬הטוהר‪ ,‬פרחי הבר הצובעים בצהוב עז בימי האביב בינות הבתים‪ ,‬אביך המגיע בשקט לטיפול לראות‬ ‫שחזרת בשלום מחילוץ רכבים שוקעים‪ ,‬הכל נגוז‪.‬‬ ‫ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל‪ ,‬בא במפתיע בחור בשם גדי בוקסנבאום לבית העלמין‪ .‬הוא קרוי על שמך‪,‬‬ ‫סרן בצ‪.‬ה‪.‬ל‪ .‬הזמנתי אותו לבית גדי‪ .‬התרגש‪ ,‬ישב שעות‪ ,‬עיין באלבומים‪ ,‬בעיתונות המצהיבה‪ ,‬לפתע הוציא‬ ‫חוברת לזכרך‪ .‬אמא גנה שלחה למענו לפני כ‪ 40-‬שנה‪ .‬בכתב ידה הוסיפה כמה מילים‪ :‬אולי תלמד ברבות הימים‬ ‫ותזכור‪ .‬שתיקה‪ .‬כמו לגעת בקצוות חשופים של עבר ועתיד‪ ,‬לברואם להיות נוכח בדקת אחדות‪.‬‬ ‫עמיקם רוטמן‪ ,‬חברך לחדר בקורס קצינים‪ ,‬הזכיר אותך השבוע ברדיו‪" .‬לא יכול היה אחרת‪....‬שייך לדור שאחרי‬ ‫התקומה‪...‬שליטה בפחד‪...‬בצמא‪...‬דוגמה ומופת‪"....‬‬ ‫החדר שלך היה הראשון‪ ,‬ישנת על המיטה בבגדים ונעלי צנחנים אדומות‪ .‬לא חלצת‪ ,‬ואז‬ ‫סיבוב למוסך‪ ,‬לכמה חברים וחזרת לבקעה‪ ,‬כך גם אחרי הפציעה בכתף‪ ,‬בקרב בו קיבלת‬ ‫צל"ש‪.‬‬ ‫גדי מנלה ז"ל ‪ 45‬שנים לנפילתו בבקעה‪ ,‬ארץ המרדפים‪.‬‬ ‫עדין מתגעגעת לימים ההם‬ ‫איילה צחר‬ ‫" כך חיינו ‪" . . .‬‬ ‫הבטחתי‪ ,‬ולכן אספר על מוסד שכבר מזמן נעלם מהנוף ברוב הקיבוצים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מקום לא גדול‪ .‬מין מבנה אבן‬ ‫קטן או צריפון בעל חלונות קטנים שלא נותנים לאור היום (או השמש והחום) לחדור פנימה‪ .‬שרפרף נמוך שירת‬ ‫את בעל המקצוע ומסביב מכונת שיוף ומכונת הברשה‪ ,‬גדולות ושחורות מרוב אבק‪ ,‬ליכלוך ושימוש‪ .‬בעל המקצוע‬ ‫יושב בפתח המבנה‪ ,‬לבוש סינר ענק מעור‪ .‬גם הוא מאובק (הסינר ובעל המקצוע !)‪.‬‬ ‫אם ניחשתם‪ ,‬זאת הסנדלריה‪ .‬בתל יצחק מבני ה"משק" עמדו איפה שכרגע נמצאת הסככה הגדולה של עיתון‬ ‫הארץ‪ .‬כאן עמדה החשמליה‪ ,‬הממלכה של יהודה רוזנברג‪ ,‬דרום אמריקאי שהיה מספר לי שהוא שירת בחיל‬ ‫האוויר הבריטי (כחיל מצבא פולין החופשי‪ ,‬הגולה‪ ,‬שחנה באנגליה בזמן מלחמת העולם השניה)‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי‬ ‫באמת היה כך‪ .‬בכל אופן המפתחות‪ ,‬כפי שאומרים היום‪ ,‬לשאלטרים היו בידיו והוא לא נהנה יותר מאשר היה‬ ‫צריך לבקש ממנו להשיב את זרם החשמל לפנות ערב‪ .‬בסמוך עמד מבנה אבן‪ ,‬מחסן החצרנות‪ .‬המחסן היה "שייך"‬ ‫לחצרן החצר וכלל חצר חיצונית סגורה ברשת‪ .‬בחצר הזה נמצאו אוסף רב‪-‬גווני‪ :‬צינורות‪ ,‬מקלות‪ ,‬רצועות גומי‪,‬‬ ‫דיקטים‪ ,‬אסלות כל מיני במצבים שונים (!)‪ ,‬כיורים‪ ,‬חלונות ותריסים מיותמים‪ ,‬מסמרים וברגים מכל הגדלים‬ ‫ומצבי הצבירה והכל באחריותו של החצרן‪ ,‬חיים אתרוג‪ .‬רצית גומי למגב כדי לשטוף רצפת בית הילדים או הבית‪,‬‬ ‫רצת לחיים שיחליף‪ ,‬היה צריך לתקן משהו בבית או בעבודה‪ ,‬אז חיים היה הכתובת‪ .‬מצוייד בדלי עם הכלים הוא‬ ‫היה צועד בשבילי הקיבוץ ופותר כל בעיה (כמעט)‪ .‬מעט רחוק מכאן עמד המבנה של המסגריה בהנהלת מיכאל‬ ‫"מחק" ריבלר‪ .‬שם בימים של חיפוש פרנסה בשנות העליה לאחר מלחמת העצמאות‪ ,‬התקינו כאן מיטות ברזל‬ ‫(מיטות סוכנות) עבור הסוכנות היהודית‪ .‬מזרונים עבור המיטות הכין פסח (אבא של משה וייזר שזוכר כיצד עזרו‬ ‫לו בעבודה) מעשב ים‪ .‬מיטות ומזרונים כאלה "הסתובבו" בקיבוץ בשימוש החברים עד שנות השישים‪ ,‬עת גילינו‬ ‫מזרני הגומאוויר‪.‬‬ ‫אבל מה לעשות‪ ,‬אני מתרחקת מהנושא העיקרי‪ .‬הסנדלר "שפיגלר" היה מגיע אלינו כל יום מנתניה ומתקין נעלי‬ ‫עבודה לחברים ונעליים גבוהות לילדים‪ .‬בשנים שהכרתי אותו הוא לרוב עסק בתיקון נעליים‪ .‬לכל חבר היה‬ ‫אימום לנעליים בצורת רגליו שזכה לתיקון ‪ ,‬תוספות של נפח לפי התבגרות החבר ומצב רגליו‪ .‬כמטפלת צעירה‪,‬‬ ‫ההליכה אליו להטליא זוג נעליים לילד זה או אחר זכורה לי מאד‪ .‬זאת לא תקופה של כמה זוגות הנעלה לכל‬ ‫זאטוט‪ .‬הייתה נעל חומה לכל ילד ונעל אדומה לילדות‪ .‬הנעליים היו גבוהות עם שרוכים שהיה צריך לסגור וללמד‬ ‫את הילדודס איך קושרים אותם‪ .‬זוכרים את אצבעות הרגליים המציצות מהקצה הקידמי של נעליים המעט קטנות‬ ‫בסוף עונת החורף ? נו‪ ,‬אז שפיגלר בודאי היה זה שחתך אותם‪ .‬ישבה לידו תמיד גברת רבקה שיבצקה‪ ,‬אלמנת‬ ‫הסנדלר הראשון בקיבוץ‪ ,‬שלמה שיבצקה הזכור לילדי התקופה הזו כזקן חביב עם זקן תיש מחודד‪ ,‬ותושבת‬ ‫המקום‪ ,‬שעזרה לשפיגלר בתפירת בנעליים‪.‬‬ ‫תמה תקופת "ההנעלה הביתית" והחלה תקופה של חשיפה‬ ‫למה שיש למצוא בחנויות הנעליים בנתניה‪ ,‬עיר המחוז‬ ‫שלנו‪ ,‬או ברחוב נווה שאנן בתל אביב‪ .‬חנויות אלה קרצו‬ ‫לכל חברה וחבר ולשפיגלר לא נשארה פרנסה‪.‬‬ ‫עם לכתו נשארה הסנדלרייה מיותמת‪.‬‬ ‫אפשר לומר בוודאות שפועל לא עובד יחף (חוץ מיותם‬ ‫בצעירותו אולי !)‪ .‬צריכים נעליים‪ ,‬לא יעזור כלום‪,‬‬ ‫תקופת סנדלריית הבית בקיבוצים עברה‪ ,‬נעלמה‪.‬‬ ‫רשמה‪ :‬מיכל וייזר‬ ‫סלט פירות‬ ‫התאריך הוא ‪ .25.07.1938‬יום העלייה על קרקע‬ ‫לקיבוץ תל יצחק‪ .‬במושבה אבן‪-‬יהודה‪ ,‬הנמצאת כ‪2 -‬‬ ‫ק"מ לכיוון צפון‪-‬מזרח ל"נקודה"‪ ,‬מתקבצים כ‪ 200 -‬איש‬ ‫ואישה‪ .‬ביניהם אנשי הסביבה המלווים את החלוצים‬ ‫והחלוצות של "הנוער הציוני" למקום התיישבותם‪ .‬על‬ ‫משאיות עומסים חלקי הגדר‪ ,‬החומה ומגדל השמירה‪ .‬עם‬ ‫הנתן הסימן‪ ,‬מתחילה השיירה לנוע לכוון התל ומקימים‬ ‫את הדרוש כדי להפוך "נקודה" ל‪"-‬יישוב חומה ומגדל"‪.‬‬ ‫קודם נבנית החומה‪ ,‬שתי שכבות של קרשים מוכנים אחד‬ ‫מול השני וברווח ממולא בחול כדי למנוע חדירת כדורים‪.‬‬ ‫על המגדל הוצב פנס איתות ומתחילים שגרת החיים של‬ ‫עבודה‪ ,‬שמירה‪ ,‬חיי חברה וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫יצחק ברקאי (מותיקי הקיבוץ)‪ ,‬כותב בעיתון התנועה‪:‬‬ ‫" ‪ ...‬היה זה יום היסטורי‪ ,‬גדול וחשוב הוא לנו – יום עליה קיבוץ‬ ‫תל יצחק לאדמת התיישבותו ‪"...‬‬ ‫נכחו ביום הזה של התעלות רוחנית ונפשית וסגירת מעגל‬ ‫הנדודים בארץ‪ ,‬חברים שלנו שכבר הלכו לעולמם לרוב‪ ,‬אך בעת‬ ‫הזאת היו צעירים חסונים וחדורי מוטיבציה‪.‬‬ ‫החברים הראשונים גרו באוהלים‪ .‬חדר האוכל והמטבח במרכז‪,‬‬ ‫בטבור המשק‪ ,‬נמצאים איפה שכעת הרחבה לפני חדר האוכל‪ .‬בני‬ ‫הקיבוץ זוכרים שהאקונומיות היו מכינות גבינה בשיטת התלייה‬ ‫בשקיות בד‪ ,‬מענפי עץ שעמד ליד המטבח‪ ,‬ו‪" -‬כל הזבובים‬ ‫במזרח התיכון היו מגיעים לטעום" במילותיו של משה (וייזר)‪.‬‬ ‫וכך התחילה שגרת היום יום של ותיקינו שנמשכה שנים רבות‪.‬‬ ‫"חיינו בעוני מפואר אבל לא ידענו‪ ,‬אז שמחנו"‪ ,‬כך תיאר את זה‬ ‫שוב משה שהוא יליד ‪ 1940‬ובין הילדים הראשונים‪.‬‬ ‫כביסה מכבסים בפיילות ומכינים לקראת יום ו' חבילה לכל חבר‪/‬ה הכוללת בגדי עבודה ובגד שבת עם חולצה‬ ‫לבנה‪ .‬מלבד שתי בנות‪ ,‬אורה (לב) ורותי (זכאי)‪ ,‬ובן אבי אין בינתיים ילדים עד לשנתיים אחרי יישוב המקום‪.‬‬ ‫עובדים בעבודות הכנה של שטחים חקלאים ומכינים שטח לגן ירק‪ .‬רוב החברים יוצאים כל יום ברגל לעבודות‬ ‫טוריה מפרכות בפרדסי בעלי קרקעות מרעננה באזור בני ציון‪ .‬כצידה לדרך הם מקבלים פרוסה וחצי ביצה קשה‬ ‫ולעתים אין אפילו את זה ואוכלים הם תפוזים כדי למלא את הבטן‪ .‬בערבים‪ ,‬לאחר עמל היום‪ ,‬יושבים סביב מדורה‬ ‫ומדברים‪ .‬דנים בבעיות היום‪ ,‬טווים חלומות‪ .‬צעירים חדורי רצון לשרת את העם‪ .‬אהבות נטוות‪ ,‬העייפות נדחית‬ ‫והמטרה כל כך ברורה לכולם‪ :‬לבנות בית בישראל‪.‬‬ ‫בליל חורף סוער וגשום‪ ,‬רק ארבעה חודשים לאחר העליה על הקרקע‪ ,‬חוזרת נערה צעירה מביקור אצל משפחתה‬ ‫בתל אביב וניגשת לבקר את חבריה בתורנות שמירה על מגדל התצפית‪ .‬היא ניגשת לברך את חבריה ובידיה‬ ‫מכתבים לחברים בתל יצחק שנמסרו לה על ידי חברי קן התנועה בתל אביב‪ .‬אהובה הייתה על חברי "הנוער‬ ‫הציוני" בקן וכאשר הפצירו בה להישאר אצלם עוד היא ענתה שיש לה מחוייבות לחזור לקיבוץ‪.‬‬ ‫משה זהבי כינה את הלילה הזה כ‪" -‬ליל אפל‪ ,‬סגריר‪ ,‬ברקים האירו‪ ,‬רעמים רעמו"‪.‬‬ ‫הנערה הזאת הייתה הדסה רושוואלד‪ ,‬בוגרת התנועה שעלתה ארצה עם משפחתה והיא בת ‪ .15‬נקלטה בקן‬ ‫התנועה בתל אביב ותפקדה כמדריכה עד שהחליטה שמקומה לא בעיר אלא בהתיישבות שבה תוכל לתרום כמלוא‬ ‫יכולתה‪ .‬היא נמצאת כחודשיים בלבד בקיבוץ אך בהיותה מלאת אנרגיה ורצון לפעול למען הכלל היא לקחה על‬ ‫עצמה עבודה כרכזת ה"שיתוף"‪ ,‬מחסן הבגדים‪ ,‬והייתה פעילה גם כמפעילת פנס האיתות ש"שוחח" עם יישובים‬ ‫באזור וגם רוח חיה בערבי הדיונים והשיחות על העתיד‪ .‬לקחה חלק בתורנויות והייתה אהודה ואהובה על‬ ‫הביריות‪ .‬מילה טובה בפיה לכולם תמיד וחיוך על שפתיה‪ ,‬שרה ורוקדת במרץ נעורים‪ .‬והיא רק בת ‪.19‬‬ ‫הדסה רושוולד‬ ‫עבורי השם הזה עוטף סיפור מרתק‪ .‬כל כך הסתקרנתי מהסיפור‬ ‫שלה שחיפשתי בכל מקום קצה חוט כדי להבין מה באמת קרה‬ ‫באותו ליל סגרירי וגורלי בחודש נובמבר בשנת ‪ 1938‬לרגלי מגדל‬ ‫השמירה של הקיבוץ‪.‬‬ ‫בסוף‪ ,‬החיפוש הוביל אותי לאלה אביונה (אמא של לאה דרור)‬ ‫שהייתה בין ותיקי הקיבוץ ובתוקף תפקידה כאחראית לניהול‬ ‫הארכיון‪ ,‬גם ידעה הרבה על החברים שהיו בתל יצחק בימי הקמת‬ ‫היישוב ובשנים הראשונות‪ .‬ממנה שמעתי סיפור על בחורה חיננית‪,‬‬ ‫מוכשרת‪ ,‬חברתית‪ ,‬שחזרה למשק וניגשה ישר לחבריה‪ ,‬לבדוק‬ ‫שהכל בסדר‪ ,‬ושם מצאה את מותה‪.‬‬ ‫הדסה נורתה מטווח קרוב והוכרזה כחלל כוחות הביטחון‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מנפילתה‪ .‬לא ברור בדיוק מה קרה בליל חשוך וסוער והאם אש‬ ‫ידידותית הייתה מעורבת במעשה‪ .‬בכל מקרה היא מסרה את נפשה‬ ‫על בניין הארץ‪ ,‬זה ברור‪ .‬לגבי כוחות המנדט היה איסור מוחלט על‬ ‫החזקת נשק בידי מתיישבים יהודים וזה מה שקבע סיבת המוות‪.‬‬ ‫אני מקווה שהפחתי קצת "חיים" למושגים ומילים כמו "נקודה"‪" ,‬יום עליה לקרקע"‪" ,‬מגדל שמירה"‪" ,‬התנועה"‬ ‫ו‪"-‬הדסה רושוואלד"‪ .‬קצת לראות את העבר‪ ,‬הלא רחוק כל כך‪ ,‬בפרספקטיבה היסטורית‪ .‬אנו חלק מרצף‬ ‫ההיסטורי הזה‪ ,‬לא לשכוח‪.‬‬ ‫תודה על העזרה בהכנת הכתבה לאיילה צחר שלנו ולבועז טל מארכיון "משואה"‪ .‬היה מרגש מאד לראות את כתב‬ ‫ידה של הדסה על טופס התפקדות לתנועה‪.‬‬ ‫משה זהבי הוא אבא של איילה צחר ויצחק ברקאי הוא בין ותיקי הקיבוץ שהכיר את הדסה מהקן של "הנוער‬ ‫הציוני" בתל אביב‪.‬‬ ‫ מגדל המים העומד על גבעונית בואכה לנווה הדסה בנוי הוא ליד מיקום המגדל המקורי‪ .‬אז לא היו עצים‬‫גבוהים מסביב ואפשר היה לצפות על ואדי פאליק‪ ,‬נחל פולג של היום‪ .‬תקשורת בסביבה הקרובה (אבן‬ ‫יהודה‪ ,‬יישובי תל מונד‪ ,‬חרות‪ ,‬עין ורד‪ ,‬כפר הס)‪ .‬בית יהושוע עלה על הקרקע כשנה לאחר תל יצחק כיישוב‬ ‫"חומה ומגדל"‪.‬‬ ‫ "מצודת הטאגרט" (‪ )Taggert Fort‬שנבנה במקום שעכשיו עומד כלא השרון‪ ,‬לשעבר כלא תל מונד‪ ,‬נבנה‬‫לאחר ‪ 1940‬לאחר שפיקוד המנדט הבריטי החליט לחזק את הביטחון בארץ‪ .‬שוטרי המנדט פיטרלו באזור‬ ‫כולו כדי לשמור על הסדר ולבדוק מעשיהם של המתיישבים הצעירים‪.‬‬ ‫ חדר האוכל שלנו כיום בנוי מאחורי המיקום המקורי של חדר האוכל מעץ שעמד על הרחבה הנוכחית‪ .‬עירית‬‫גילר זוכרת שאת מסיבת בר‪-‬המצווה של קבוצתה חגגו החברים במבנה החדש שעדיין לא רוצף‪.‬‬ ‫היו זמנים‪....‬‬ ‫רשמה‪ :‬מיכל וייזר‬ ‫אחת מהדמויות הלא‪-‬שגרתיות בחיי‬ ‫מאת פישקו ‪ /‬עריכה סופית ע"י לאה דרור‬ ‫ביום חמישי האחרון קיבלתי הפתעה נעימה‪ .‬בעשר וחצי בלילה (זאת שעה מאוחרת עבורי) צלצל הטלפון בהיסוס‬ ‫קל עניתי ב"שלום" וקול בס עמוק וגרוני שטף את אוזני בזרם מילים באנגלית שרק את חלקן הבנתי‪.‬‬ ‫"אני מתכנן להיות בישראל בשבוע הראשון של אוקטובר‪ .‬האם תל יצחק רחוק מרמת אביב?‬ ‫לזוגתי יש שם קרובים"‪.‬‬ ‫מייד זיהיתי את הדובר למרות שעברו כשלושים וחמש שנים מאז שדברתי איתו בפעם‬ ‫האחרונה‪" .‬מיכאל ! צעקתי בתדהמה לתוך השפופרת‪ ,‬תעצור לרגע‪ ,‬תן לי לדבר‪.‬‬ ‫מאז שעליתי לישראל למדתי שפה אפשר לתכנן את העתיד מקסימום לשעתיים‪ .‬פה בדרך‬ ‫כלל מתגלגלים העניינים במהירות ופתאומיות רבה‪.‬‬ ‫עד אוקטובר? אם אחיה‪ ,‬אפגוש אותך בשמחה"‪.‬‬ ‫מי זה מיכאל?‬ ‫אחרי השיחה הזאת לא יכולתי להירדם שעה ארוכה‪ .‬תמונות מהעבר רדפו‪ ,‬אחת את השניה‪.‬‬ ‫בשנות הששים של המאה הקודמת גרתי ועבדתי בסנט לואיס (ארה"ב)‪ .‬באחת מנסיעותי הרבות מטעם העבודה‬ ‫ביקרתי בניו‪-‬יורק מכרים שלי מתקופת השואה‪ .‬בביתם פגשתי פעם ראשונה את מיכאל (שם חיבה ‪-‬מייקל)‪ ,‬יליד‬ ‫ניו‪-‬יורק גזעי‪ ,‬בחור ענק ממדים גם בגופו וגם בכשרונותיו‪ .‬אמא שלו שירתה כנציגת ארה"ב באו"ם בועדה כלל‬ ‫עולמית לזכויות נשים ואביו היה עורך‪-‬דין מומחה להקמת קבוצות השקעה בגורדי‪-‬שחקים ובתי‪-‬מלון מפורסמים‪.‬‬ ‫מייקל כעלם צעיר לא התאים לאף מסגרת חינוכית‪ ,‬נזרק מכל בתי הספר ובעצם חינך את עצמו‪ .‬היה בעל מוח‬ ‫מבריק‪ ,‬מסוגל לקרוא שלושה ספרים בעת ובעונה אחת ולדון בהם ברמה אינטלקטואלית גבוהה‪ .‬כשהתחשק לו‬ ‫היה עוזר לאביו ומרוויח דמי תיווך רבים‪ .‬כסף לא חסר לו‪ .‬ב"גיחות" הלא רבות שלי לניו‪-‬יורק הייתי פוגש גם את‬ ‫מייקל‪ .‬למדנו להכיר טוב יותר אחד את השני‪ .‬פעם הוא הזמין אותי למעונו המפואר בקומה ‪ 24‬של גורד שחקים‬ ‫במתחם מאובטח ע"י גדר ושוטרים חמושים (בימים ההם זה היה נדיר)‪ .‬הריהוט והאביזרים‬ ‫בדירתו היו בגודלם פי שלוש ממה שהיה מקובל בעיני בן‪-‬תמותה ממוצע מהפרובינציה‪ .‬מספר‬ ‫פעמים הוא הזמין אותי לבתי‪-‬קפה קטנים בסביבת מגוריו‪ ,‬היה מציע למלצרית להתערב איתה על‬ ‫חמישה דולר שהוא יודע איזה צבע תחתונים היא לובשת כרגע‪ ...‬ו‪...‬ניצח תמיד‪.‬‬ ‫לא הבנתי איך הוא מצליח בזה עד שלאחר כמה מהצגותיו של מייקל פתרתי את החידה‪ .‬המלצריות‬ ‫הכירו אותו מביקוריו הרבים ולמדו להסכים איתו בבחירת הצבע וכאילו מפסידות‪ .‬בתשלום‬ ‫החשבון היה מכפיל את סכום ההתערבות כדמי שרות‪.‬‬ ‫בשיחה הנוכחית הצלחתי להוציא ממנו עוד מידע שכעת כבן שישים הוא מארגן הופעות בבתי‪-‬אבות יוקרתיים‬ ‫בקהילות יהודיות בסביבת ניו‪-‬יורק‪ .‬בהצגות האלה הוא מופיע כחקיין דמויות שונות‪ .‬לפי דבריו הוא תורם את כל‬ ‫ההכנסות לצדקה ולעזרת בתי‪ -‬אבות כושלים‪.‬‬ ‫לא נשאר לנו אלא לחכות למייקל עד אוקטובר‪.‬‬ ‫בחודש יוני נזכור את‪:‬‬ ‫אברהם בוקשטיין ‪1968‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫הלן אפלבויים‬ ‫בחודש יולי נזכור את‪:‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫מרדכי קם‬ ‫‪1968‬‬ ‫גדי מנלה‬ ‫מיכאל (מחק) ריבלר ‪1981‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫יהודית שילוני‬ ‫פיגה (צפורה) שמעיה ‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫לואיסה קרייף‬ ‫‪1991‬‬ ‫גנה מנלה‬ ‫חיים שטרנברג ‪1994‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫סימונה לם‬ ‫‪1997‬‬ ‫צבי ישראלי‬ ‫מרטה שטרנליב ‪2009‬‬ ‫רבקה (ריבה) לב ‪2003‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫שרה שדמי‬ ‫אלברטו פרנקו ‪2012‬‬ ‫יהי זכרם ברוך‬ ‫הד החינוך יולי ‪2013‬‬ ‫צהרון ברוש‬ ‫ביום חמישי ארגנו המדריכות בברוש את מסיבת הסיום של שנת הלימודים תשע"ג‪.‬‬ ‫המסיבה הייתה יחד עם מנולו קלינהוז המעבד המוזיקאלי שבמשך השנה (וגם בשנה הבאה) מלמד את הילדים‬ ‫שירים ישראלים וחושף אותם לשירי משוררים ולהבנת הטקסטים והמשמעות שלהם‪ .‬למסיבה זו הוזמנו גם‬ ‫ההורים והסבים ליטול חלק בשירה‪.‬‬ ‫קייטנת ברוש‬ ‫גם השנה אנו מקיימים את הקייטנה באותה מתכונת מהשנים שעברו‪ .‬כל שנותר לנו לאחל לצוות שיהיה מעניין‬ ‫ומלא הפתעות‪ .‬בהצלחה‪.‬‬ ‫צהרון ברוש‬ ‫לקראת שנת הלימודים תשע"ד מסתמנת קבוצה גדולה לצהרון‪ .‬השנה מצטרפים אלינו ‪ 7‬ילדים מהגן שלנו‪ .‬כך‪,‬‬ ‫שכבר אנו מתחילים את הצהרון כקבוצה גדולה יותר מהשנה שמסתיימת עתה‪.‬‬ ‫נעורים א'‬ ‫ילדי נעורים א' (מסיימי ד'‪-‬ו') הצטרפו לקייטנה בקיבוץ שפיים‪ .‬אלי שחר מלווה אותם כמדריך אחראי מהקיבוץ‪.‬‬ ‫בחודש אוגוסט הם יצטרפו לפעילות יחד עם המדריך יוסי‪ .‬שם הם אמורים לצאת לטיול לצפון ולמחנה בחורשת‬ ‫הפיקוס בקיבוץ‪ .‬חופשה מהנה לכם‪.‬‬ ‫נעורים ב'‬ ‫בחודש החופש מתוכננים לנערים (מסיימי ז'‪-‬י') מספר פעילויות עם יוסי המדריך וחלק מההורים ש"תפס פיקוד"‬ ‫לסייע ליוסי ולסיגל בארגון החופש הגדול‪.‬‬ ‫חופשה מהנה לכם ולאלו היוצאים לעבוד עבודה פורייה!‬ ‫מסיימי כיתה ג' וכיתה ו'‬ ‫גילי טסלר‪ ,‬עמית קרבון‪ ,‬מאיה אפלבויים‪ ,‬מיתר פרנקו ועידו הבדלה‪ ,‬סיימו את כיתה ג' ומצטרפים לנעורים א'‬ ‫בהצלחה ופעילות נעימה לכם בקבוצה‪.‬‬ ‫איתי רפפורט סיים את כיתה ו' ומצטרף לנעורים ב'‪ .‬גם לך הצלחה והשתלבות קלה!‬ ‫מסיימי י"ב‬ ‫הבנות לי מוריס ויובל ינסן סיימו את לימודיהן‪ .‬לאחר תקופה עמוסה ועיסוק בבחינות הבגרות‪ ,‬הן יצאו לחגוג את‬ ‫הסיום בהצגת סטנדאפ יחד עם חברותיהן מכיתה י"א‪.‬‬ ‫שיהיה לכן קל וכייף בצבא!‬ ‫רשמה‪ :‬אסתר גלבוע‬ ‫ללי מוריס ויובל ינסן ברכות עם סיום כיתה י"ב‬ ‫‪ 12‬שנה חלפו מאז אותו יום ראשון שבו עליתן לכיתה א'‪.‬‬ ‫כל אחת מכן עברה את ‪ 12‬השנים האלו בחוויות שונות המאפיינות רק את עצמכן‪.‬‬ ‫היום אתן נמצאות בפתחה של תקופה חדשה‪ ,‬אחרת ממה שהורגלתן‪ .‬ואתן צועדות לקראת‬ ‫עתיד אחר‪ ,‬מאמינה שמבטיח יותר‪.‬‬ ‫בנות יקרות‪ ,‬שימרו על עצמכן‪ ,‬היו קשובות לצרכים שלכן אך גם לצרכי הזולת‪ .‬מאחלת לכן‬ ‫שתפיקו את המרב מכל סיטואציה שתתקלו בה בדרככן החדשות‪ .‬יש לכן עוד הרבה שנים‬ ‫יפות ליהנות מהחרות ובעיקר מהעצמאות‪.‬‬ ‫אנו כאן בקיבוץ נשתדל לשמור אתכן על קשר‬ ‫ולהמשיך לשמש לכן לבית שתמיד כייף לחזור אליו‪.‬‬ ‫בהצלחה בדרככן‬ ‫אסתר גלבוע‬ ‫וכל צוות חינוך‬ ‫ברכות לענבל לם‬ ‫המצטרפת הטרייה‬ ‫ל"עלי תל יצחק"‬ ‫בהצלחה לעמיחי דרור‬ ‫בהיבחרו לנהל ולעמוד בראש‬ ‫המערכת הכלכלית של תל יצחק‪.‬‬ ‫תודה לפבלו שסיים את תפקידו‪.‬‬ ‫שרוקה‬ ‫בריאות והחלמה מהירה!!‬ ‫וחג שבועות תעשה לך‪ ...‬חוויות מהחג מאחורי הקלעים ‪ /‬גלית הבדלה‪.‬‬ ‫הפלאפון קרס מכל המחמאות שקיבלנו בחג השבועות‪ ,‬חברי הקהילה התקשרו‪ ,‬עצרו בשבילים והרעיפו שבחים‬ ‫על ארגון החג שהיה מוצלח לכל הדעות‪ ,‬איזה כיף!‬ ‫הכל התחיל בדיבורים שנשמעו בין חברי קיבוץ בעיקר הורים‬ ‫לילדים‪ ,‬כמה חסר שלא חגגו את ט"ו בשבט מאז שאין ו‪ .‬תרבות‪,‬‬ ‫רחל אושרי תפסה אותי אצל 'עלמה' (דותן)‪ ,‬וקבלה על כך‬ ‫שמעולם בכל ההיסטוריה של תל יצחק לא עבר חג פורים מבלי‬ ‫שיתארגנו קבוצות ויחגגו בבית גדי בהצגות ובמשתה פורימי‬ ‫מסורתי‪ .‬ו‪ .‬תרבות סיימה את תפקידה בהצלחה מרובה‪ ,‬ולא היה‬ ‫מי שייכנס לנעליים של סיגל דרור וליאת לם‪ ,‬וכרגיל קל להתלונן‬ ‫אבל קשה להרים את הכפפה‪....‬‬ ‫בית‪ ,‬עבודה‪ ,‬ילדים‪ ,‬לימודים‪ ...‬כל אחד ותעסוקתו הוא‪ .‬עד שאחר‬ ‫צהריים אחד כשבאנו להכין חנוכיות לכבוד חג החנוכה ב'ברוש'‪ ,‬תפסה אותנו שלי גבסו ואמרה שאנחנו ההורים‬ ‫צריכים להתנדב וכל אחד ייקח לו חג‪ .‬היא עצרה את חגית אפלבאום והתחילה לשוחח עמה‪ ,‬אני שמעתי בחצי‬ ‫אוזן‪ .‬כמובן שצריך לעשות משהו‪ ,‬אבל המחוייבות‪ ...‬למי יש זמן וכוח? ואז חגית אמרה‪" :‬אני מוכנה לעשות זאת‪,‬‬ ‫רק אם גלית קרבון עושה איתי"‪ ,‬וגלית ק‪ .‬אמרה‪" :‬אני מוכנה לעשות רק אם גלית שגב עושה איתי" (לא משנה‬ ‫שכבר ‪ 11‬שנה אני גלית הבדלה)‪.‬‬ ‫הסתכלנו שלושתנו אחת על השנייה והסכמנו בחצי פה‪.‬‬ ‫חלפו חודשיים‪ ,‬קל להסכים כשהדד ליין רחוק‪ .‬אבל הנה מתקרב חודש חג השבועות וצריך להתחיל להזיז דברים‪,‬‬ ‫שהרי הבטחנו‪ ,‬והבטחות צריך לקיים‪.‬‬ ‫שאלתי את עידו‪ ,‬גלית שאלה את עמית וחגית את מאיה‪ ,‬היה לנו חשוב לשמוע מה הילדים רוצים‪ ,‬נחשו מה?‬ ‫"מטוס שזורק שקיות הפתעה"‪.‬‬ ‫למרות שניסינו‪ ,‬בגלל בעיות של ביטוח ובטיחות לא הצלחנו להגשים משאלה זו‪ .‬חשבנו מה חשוב שיהיה בחג‬ ‫הזה‪ ,‬קצת להחזיר עטרה ליושנה‪ ,‬חג השבועות של פעם‪ ...‬עם ריקודי עם‪" ,‬הנה הבאנו את העומר אלומת‬ ‫השדה"‪ ...‬אז היום זה קצת אחרת‪ ,‬גוסטה הקטנה כבר לא תתפור יותר שמלות מאותו בד לכולן‪ ,‬אבל בכל זאת‬ ‫בנות ברוש כיבדו אותנו בהופעה מתוקה‪.‬‬ ‫השיחה הראשונה התקיימה אצל גלית ק‪ .‬בביתה‪ ,‬הגענו עם דפים ועטים ישבנו על כוס קפה ועוגיות ו‪ ...‬האמת‬ ‫שיותר התעדכנו אחת בחיי השנייה מאשר ממש להזיז דברים‪ ,‬נהננו אחת מחברת השנייה וסיכמנו על רעיון כללי‪.‬‬ ‫כל אחת זרקה רעיונות וכשיש צוות כמובן שיש חילוקי דעות‪ ,‬אבל לאחר כמה פגישות כאלה‪ ,‬רקמה התוכנית עור‬ ‫וגידים‪ .‬כחלק מהתוכנית ידענו שחשוב לשלב את חברי הקהילה‪ ,‬וכך עלה הרעיון של מופע התיפוף על חביות –‬ ‫'דראמס אלייב'‪ ,‬שעליו ניצחה גלית ק‪ ,.‬ניסינו במקביל לגייס כמה מגברברי הקיבוץ לריקוד‪ ,‬אך ההענות הייתה‬ ‫נמוכה וכך גוייסו מיטב נשות הקיבוץ לריקוד עם‪ ,‬ריקוד שגבה מחיר בפציעתה של אחת הרקדניות מירה ק‪.‬‬ ‫ו"לרועה הקטנה" שלום‪.‬‬ ‫מקהלת הקיבוץ התגייסה בשמחה‪ ,‬חברי המשק התנדבו לעזור‪ .‬מי‬ ‫בעצות‪ ,‬ומי בתרומה של בדים ותפאורה‪ .‬לאחר שחילקנו תפקידים בין‬ ‫שלושתנו וכל אחת ארגנה‪ ,‬טלפנה‪ ,‬ביררה‪ ,‬מה לגבי אוכל‪ ,‬מה לגבי‬ ‫הפעלה‪ ,‬מה לגבי תפאורה‪ ,‬אימונים וחזרות‪ ...‬הודיעו לנו שיש חבר‬ ‫צוות חדש בשטח – אחראי ו‪ .‬תרבות עמית אורמן‪.‬‬ ‫ושוב ישבנו לכוס קפה‪ ,‬עמית בכושר הניהול והארגון‪ ,‬משך בחוטים‬ ‫ועליו 'הפלנו' את כל ההיבט התפעולי של ההגברה‪ ,‬הטרקטורים‪ ,‬חדר‬ ‫תרבות‪ ,‬וטיפול במתנפחים ובבובות הענק שחילקו ממתקים לילדים‪.‬‬ ‫כל חבר קהילה שפנה בבקשה נתנו לו במה‪ ,‬כך נדב גבריאל שהשתוקק להקריא‪ ,‬קיבל את הכבוד לפתוח את הטקס‬ ‫על גבי ערימת החציר‪ ,‬כיבדנו את אביו של אריה‪ ,‬בן זוגה של דותן בפרחים מנכדיו ובשם כל הקהילה וגינינו את‬ ‫פעולת האלימות שחווה‪.‬‬ ‫כנרת לם ניגנה בחליל צד‪ ,‬בנות ברוש רקדו וגם נשות הקיבוץ‪ ,‬וחבורת הזמר של תל יצחק שרה‪ .‬חלק נפלא‬ ‫מארגון החג היו המפגשים עם כל החברים במהלך החזרות‪ ,‬מה לא עברנו‪ ,‬מערכת שלא הצלחנו לפתוח (תודה‬ ‫ליוני שעזר באמצע הדרך‪ ,)...‬גשם שוטף שגרם לנו לרקוד יחפים אך מרוצים ברחבת חדר האוכל‪ ...‬היה מרגש‬ ‫לנצח על הכל‪ ,‬ולדאוג לפרטים הקטנים‪ .‬כך מצאתי את עצמי יושבת ומציירת על החביות את שבעת המינים‪ ,‬חגית‬ ‫התעקשה על המגע האישי והכינה במו ידיה את השקיות שחולקו לילדים‪ ,‬ענבל לם אספה את כל החומרים‬ ‫שקיבלנו מחברי הקהילה למצגת אחת ויחידה‪ ,‬שלצערנו‪ ,‬לא נראתה באור הערביים כמו שרצינו‪ ,‬אך ניתן לצפות‬ ‫בה באתר הקיבוץ ובפייסבוק‪.‬‬ ‫תודה לאפרת ש‪ .‬שהטרדתי אותי בשעות הקטנות של הלילה וכשהייתה במסע שופינג בחו"ל בכדי שתעלה מידע‬ ‫לאתר הקיבוץ‪ .‬תודה לכל העוזרים בדרך‪ ,‬לורדית גבריאל‪ ,‬ליעל בידנר‪ ,‬לאיה לם‪ ,‬ליפעת ומרק הנדלס‪ ,‬לסיגל‬ ‫דרור ולטל ארדיטי נהג הטרקטור המסור‪ ,‬לכל חברות הקיבוץ שתרמו באפייה ועוד רבים וטובים שקצרה היריעה‬ ‫מלהכיל‪...‬‬ ‫נהנתי מאד‪ ,‬אמרתי שזו תהיה הפעם האחרונה‪ ,‬כי היה מתיש‪ ,‬אבל לאור כל העזרה מסביב‪ ,‬המחמאות והרצון‬ ‫הטוב‪...‬מי יודע‪.‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------‬‬ ‫האלון הבודד‬ ‫האלון הבודד הוא עץ אלון העומד במרכז גוש‬ ‫עציון קרוב ליישוב אלון שבות שגילו מוערך‬ ‫בלמעלה מ‪ 700-‬שנה‪.‬‬ ‫לפני מלחמת העצמאות הייתה ליד העץ צומת דרכים‬ ‫של יישובי גוש עציון‪ .‬במלחמת העצמאות כבש הלגיון‬ ‫הירדני את יהודה ושומרון והחריב את יישובי הגוש‪.‬‬ ‫חלק מהמגינים נפלו בקרב‪ ,‬חלקם נטבחו לאחר‬ ‫שנישבו‪ .‬הנשים והילדים שפונו בעוד מועד היו‬ ‫לפליטים‪ .‬האלון הבודד נצפה משטח ישראל‪ .‬לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים האלון הפך לסמל לשיבת האזור‪.‬‬ ‫טיול ‪ 60+‬עם אסתר וחנוך‬ ‫היה כל כך מעניין ומרתק‪ .‬עצבות וגבורה מרותכים‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬איילה צחר‬ ‫קורס מנהלי קהילה ‪ -‬ענבל לם‬ ‫במהלך השנה האחרונה למדתי בקורס "מנהלי קהילה"‪ .‬הקורס נוצר ביוזמת זרם הקיבוץ המתחדש של התנועה‬ ‫הקיבוצית והמרכז האקדמי רופין‪ ,‬שחברו יחד על מנת להכשיר את ה"דור החדש" של מנהלי קהילה בקיבוצים‬ ‫המתחדשים‪ .‬הקורס התקיים בפעם הראשונה במתכונתו הנוכחית‪ ,‬כשהוא משלב קורסים אקדמיים עם נקודות‬ ‫זיכוי לתואר שני‪ ,‬במקביל לידע רלוונטי בנושאים קיבוציים‪.‬‬ ‫כפי שידוע לכולנו‪ ,‬השינויים שעוברים הקיבוצים בעשור האחרון‪ ,‬גורמים להשתנות והתהוות מתמדת של הארגון‬ ‫הנקרא קיבוץ‪ ,‬ארגון שהוא דרך חיים שהייתה ייחודית ונשארה ייחודית גם אחרי כל גלי השינוי שעברנו ועוד‬ ‫נעבור‪.‬‬ ‫בקורס השתתפו ‪ 38‬חברי קיבוצים מכל קצוות הארץ‪ ,‬בעלי תואר ראשון לפחות ובעלי זיקה‬ ‫ועניין לתפקידים מרכזיים בקיבוץ‪ .‬חלקם כבר מכהנים כמנהלי קהילה בקיבוצם או בקיבוץ אחר‬ ‫וחלקם הגיעו על מנת להכשיר עצמם לעתיד‪ .‬חלק נשלחו מטעם הקיבוץ וחלק כיוזמה פרטית‬ ‫של עצמם‪.‬‬ ‫בקורס נלמדו שני קורסים מרכזיים לאורך כל השנה מטעם מכללת רופין ‪ -‬האחד עסק בתיאוריות ארגוניות‬ ‫והעשיר בידע הקשור לתפיסה כי "מנהל הקהילה" מתפקד למעשה כמנהל ארגון‪ ,‬ומתוך שכך‪ ,‬ככל שהבנתו‬ ‫בתפיסה ארגונית ומערכתית עשירה‪ ,‬רחבה ומעמיקה יותר‪ ,‬כך כלי העבודה שלו מגוונים יותר‪.‬‬ ‫הקורס השני עסק באדם בעולם העבודה‪ ,‬וכלל תיאוריות שונות מעולם הפסיכולוגיה ומודלים לניתוח התנהגותם‬ ‫של אנשים‪ .‬כידוע לכולנו‪ ,‬ההתמודדות עם המשאב האנושי בקיבוץ‪ ,‬על כל רבדיו וגווניו‪ ,‬הוא אחד האתגרים‬ ‫המרכזיים העומדים בפני מנהל הקהילה‪.‬‬ ‫בחציו השני של כל יום‪ ,‬נחשפנו לסוגיות רבות ומגוונות הנוגעות לקיבוצים‪ ,‬כגון חוק ומשפט‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬ניהול תקציב‪ ,‬התנועה הקיבוצית ומוסדותיה‪ ,‬הארגונים האזוריים וארגוני הקניות‪ ,‬יחסי‬ ‫קיבוץ‪ -‬מועצה אזורית‪ ,‬ועד מקומי‪ -‬אגודה שיתופית‪ ,‬דיני עבודה בקיבוץ‪ ,‬טיפול בפרט‪ ,‬ביקורת‬ ‫פנים‪ ,‬הסדרי קליטה וצמיחה דמוגרפית‪ ,‬שיוך דירות ושיוך נכסים‪ .‬כל ההרצאות ניתנו מפי פעילים‬ ‫מרכזיים בתנועה הקיבוצית‪ ,‬מנהלי המחלקות השונות או אנשי מקצוע בתחומים השונים‪ .‬לקראת‬ ‫סוף הקורס עברנו סדנאות בנושא פיתוח תפיסה ניהולית אסטרטגית וניהול צוות וסדנה בנושא "בינוי קהילה" ‪-‬‬ ‫שהוא הוא הציר המרכזי שבו עוסק מנהל הקהילה‪.‬‬ ‫מנהל הקהילה אחראי על ניהול ותפעול וקיום הגופים‪ ,‬המוסדות והמשאבים הפיזיים של הקהילה‪ ,‬ובו בזמן אחראי‬ ‫על בניית ה"קהילתיות" – שהיא נפש הקהילה‪ .‬קהילה מורכבת מאנשים‪ ,‬מחברה‪ ,‬מרוח‪ ,‬מערכים‪ ,‬ממסורות‪,‬‬ ‫מנהגים‪ ,‬טקסים ועוד ועוד‪ .‬קהילה וקהילתיות שזורים זה בזה והם אלו המבטיחים איכות חיים הנוצרת מלכידות‬ ‫חברתית‪ ,‬תחושת שייכות‪ ,‬תחושת מחויבות ומשמעות‪ ,‬שותפות והשתתפות במרחב הציבורי‪.‬‬ ‫דעתי האישית היא‪ ,‬כי השינויים הבלתי פוסקים שעוברים קיבוצים‪ ,‬מחייבים אותנו לקחת אחריות על המקום בו‬ ‫אנו חיים‪ .‬דור הנפילים הולך ומתבגר ותפקידי הניהול וההובלה בקיבוצים זקוקים לדם חדש וצעיר שאינו מכיר‬ ‫את התחום מספיק‪.‬‬ ‫ניהול קהילה קיבוצית הוא מן התפקידים הייחודיים ביותר שקיימים וחשוב ללמוד אותו ולהיות מקצועי ומתאים‬ ‫לתפקיד‪ .‬הימים בהם כל אחד במשק יכול היה למלא כמעט כל תפקיד ברוטציה‪ ,‬עברו חלפו‪ .‬השינויים בקיבוצים‬ ‫הם בלתי נמנעים‪ ,‬לא ניתן לעצור את הזרם‪ ,‬אך כדאי לדעת איך לזרום לכיוון הנכון‪ .‬כדאי לנו להצמיח מתוכנו‬ ‫אנשים מקצועיים שיובילו אותנו ולחיות חיי קהילה איכותיים ונעימים‪.‬‬ ‫הזכות ‪ -‬והחובה‬ ‫כתבתי על נושא זה בעלון‪ ,‬לפחות ‪ 5-4‬פעמים‪ ...‬אך כנראה לא מספיק‪ ,‬או אולי‪ ,‬לא מספיק חריף‪.‬‬ ‫יש זכות בסיסית לכל חברי הקיבוץ לדעת יותר על ניהול קיבוצם‬ ‫יש זכות יסודית לדעת מה עושים מוסדות וועדות הקיבוץ‪ :‬על מה דנים‪ ,‬כמה פעמים מתכנסים בכלל‬ ‫(האם מתכנסים?)‪ ,‬מה מתכננים‪ ,‬על מה מחליטים?‬ ‫יש זכות לכלל ציבור החברים לקבל מידע על הכנסות והוצאות של הקיבוץ‪ ,‬מה נעשה עם הרכוש והכסף של‬ ‫הקיבוץ וגם על אופן טיפול בפניות החברים‪.‬‬ ‫יש זכות לדרוש מידע גם באתר הקיבוץ‪ ,‬גם דרך עלון הקיבוץ‪ ,‬גם מעל לוח המודעות‪ ,‬גם בהודעות ישירות לתאי‬ ‫החברים וכמובן‪ ,‬גם בעל פה בשיחות ואסיפות‪ ,‬בחוגי בית ובשיחות ומפגשים אישיים או קולקטיבים‪.‬‬ ‫זו זכות שבונה חברה‪ ,‬שמגרשת אדישות‪ ,‬שמחזקת חישוקי קהילה‪ ,‬שנותנת ביטוי מוחשי לדמוקרטיה משתפת‪,‬‬ ‫כל אלה מן הערכים היסודיים גם של הקיבוץ המופרט (או מתחדש)‪.‬‬ ‫אטימות והעדר תגובה לזכות זו‪ ,‬הרסנית ומזיקה וגם לא לגיטימית‪.‬‬ ‫יש זכות!!‬ ‫אל מול זכות זו‪ ,‬ישנה חובה – ממשית‪ ,‬מתמדת‪ ,‬ברורה ומחייבת‪ ,‬שמוטלת על מנהלי הקיבוץ‪ ,‬יו"רים ורכזי ועדות‬ ‫וצוותים למסור מידע מפורט עד כמה שניתן‪ ,‬בזמן‪ ,‬בנימוס‪ ,‬בכל האמצעים הקיימים על מנת שמידע זה יגיע לכלל‬ ‫ציבור החברים‪.‬‬ ‫אי מילוי חובה זו‪ ,‬מהווה הפרה חמורה מצידו של כל בעל תפקיד‪ ,‬מחובותיו המהותיות‪.‬‬ ‫אי מסירת מידע ו‪/‬או זלזול וקמצנות במילוי חובה זו‪ ,‬פוגעת במרקם העדין של קשר‬ ‫" ח ב ר י ם ‪ -‬מ ו ס ד ו ת " וגורמת להתפוררות והחלשה של קשר חבר – קיבוץ ומונעת והורסת התעניינות‬ ‫בזכות‪ ,‬שיתוף פעולה בזכות‪ ,‬הפרייה הדדית בונה‪ ,‬קירבה‪ ,‬הקשבה‪ ,‬התחשבות ובניית חברה עירנית‪ ,‬משתתפת‪,‬‬ ‫מבקרת ותורמת לניהול חיי הקהילה‪.‬‬ ‫גופה ונפשה של הקהילה זועקים ומוחים על זה וגם סבלנותם פוקעת‪.‬‬ ‫קיטו חסון‬ ‫נספח לדוגמא‪:‬‬ ‫דיווח על אסיפת חברים (שיחת חברים) אין‪ ,‬שוב‪ ,‬נאדה‪ ,‬משך כל ‪.2013‬‬ ‫‪ 7‬חודשים נעלמים ונאלמים‪.‬‬ ‫יום הגבר ‪3102‬‬ ‫אליפות באולינג בין ה‪-‬גברים של תל יצחק‬ ‫הענקת מדליות לאלופים – טל‪ ,‬גדעון ורועי‬ ‫תודה למארגנים ‪ -‬אלי קרייף‪ ,‬אלי שחר ולאונרדו‬ ‫להתראות בשנה‬ ‫הבאה!‬