‫י‬
‫י‬
‫עשרים שנים ללהקתו של משה אפרתי " קול הדממה "‬
‫מאת‬
‫ג י ורא‬
‫מ נור‬
‫ו אש מלא תלתלים שחורים‪ ,‬שרשרת‬
‫בשנת‬
‫‪,1964‬‬
‫התפקיד הבולט שלו‪ ,‬שדמותו‬
‫בתנועתה של גראהם בצורה מעולה ממש‪,‬‬
‫הלמה אותו ככפפה‪ ,‬היה זה של המינוטאור ‪,‬‬
‫כסף כבדה על העורף‪ ,‬עיניים בוערות‬
‫שומר המבוך אליו נקלעת אריאדנה ביצירתה‬
‫לעומת הכוכב השני של הלהקה אז ‪,‬אהוד‬
‫וכולו אומר אי‪-‬שקט‪ ,‬גם כיום ‪ ,‬מקץ‬
‫בן ‪-‬‬
‫הקומפקטית והמושלמת של מרתה גראהם‬
‫‪m‬‬
‫מלחמה לא קלה של ‪ O‬ן שנה לקיום יי קול‬
‫ייאל תוך המבוך"‪ ,‬זו דמות של חצי‪-‬אדם‬
‫שנים ראשונות נהדרות של ייבת‪-‬שבע"‬
‫דממה"‪ ,‬למעשה להקת המחול המקצוענית‬
‫חצי‪-‬פר‪ ,‬דמות מאיימת אבל גם מושכת‪ ,‬שיש‬
‫התגלמות הגבריות הבוגרת יותר‪ ,‬השרירית ‪,‬‬
‫היחידה בארץ שהיא כולה של יוצר אחד‬
‫‪-‬‬
‫משה אפרתי ממשיך את דרכו במחול‪ ,‬את‬
‫דרכו החל בירושלים בשנות‬
‫ה ‪,50-‬‬
‫מה שנראה כיום כמשהו מקובל ‪ ,‬בוודאי קשה‬
‫אבל שאינו דורש שבירת מוסכמות‬
‫והסתכנות בפסילה חברתית ‪ ,‬החלטתו של‬
‫בחור צעיר להיות רקדן מקצועי וללכת ללמוד‬
‫בסטודיו או באקדמיה‪ ,‬היה אז ‪ ,‬שעה שמשה‬
‫אפרתי הלך ללמוד מחול מודרני‪ ,‬בגדר‬
‫החלטה נועזת‪ ,‬למשה‪ ,‬בן אחת השכונות‬
‫הישנות והעניות בירושלים ‪ ,‬מעולם לא חסרה‬
‫נחרצות ‪,‬‬
‫אחרי שנשלח ‪ ,‬בעזרת הברונית דה רוטשיל‪,‬ד‬
‫להשתלמות בניו‪-‬יורק וחזר ארצה‪ ,‬הוא היה‬
‫דק הגו ‪ ,‬הנחשי‪ ,‬הנערי ‪ ,‬היה אפרתי באותן‬
‫בה אלימות כגחלים לוחשות מתחת לפני‬
‫בעלת הכוב‪,‬ד שיש בה גם איום מוסתר‪ ,‬זה‬
‫השטח ‪ ,‬המינוטאור של גראהם הוא יצור גברי‬
‫היה ניגוד יפה מאוד‪ ,‬גם השוני בינו לבין‬
‫הפרטנרית הנשית העיקרית שלו באותן שנים ‪,‬‬
‫כתלמיד‬
‫האקדמיה למחול אצל חסיה לוי‪,‬‬
‫‪176‬‬
‫מראשוני הרקדנים של יי בת‪-‬שבע ‪ ",‬שנוסדה‬
‫מיני מובהק ‪ ,‬את כל אלה ביטא משה אפרתי‬
‫החלטתו של כחוו צעיו להיות וקדז‬
‫מקצועי וללנת ללמוד כסטודיו א ו‬
‫כאקדמיה‪ ,‬היה אז‪ ,‬שעה שמשה‬
‫אפותי הלי ללמוד מחול מודוני‪,‬‬
‫כנדו החלטה נועזת‪ ,‬למשה‪ ,‬כז אחת‬
‫השנונות הישנות והעניות‬
‫כיוושלים‪ ,‬מעולם לא חסוה נחוצות‬
‫רינה שיינפל‪,‬ד שתנועתה אלגנטית‪ ,‬אצילית‪-‬‬
‫מאופקת‪ ,‬מדויקת ונוטה לשכלתנות‪ ,‬הבליטה‬
‫את שני האמנים‪ ,‬כל אחד בתחומו המיוחד‪,‬‬
‫אפרתי הוא ירושלמי אמיתי ‪ ,‬אבל מעולם לא‬
‫היה ילד‪-‬טוב‪-‬ירושלים‪ ,‬בשנותיה הראשונות‬
‫של להקת ייבת‪-‬שבע" ניתן עידוד לרקדנים‬
‫להתנסות ביצירה כוריאוגרפית‪ ,‬ומשה החל‬
‫את דרכו בכוריאוגרפיה ב‪1969-‬‬
‫ביצירה על‬
‫בסיס נושא תנ"כי‪" ,‬לפתח חטאת רובץ" ‪,‬‬
‫מדובר ב " משפחה האנושית" הראשונה ‪,‬‬
‫ביחסים הקשים בין האחים קין והבל ‪,‬‬
‫ייכ ה פוויה"‪ ,‬ציכ ום ‪ :‬יורס רובוו‬
‫‪"LA FOLIA", PHOTO: YORAM RUBIN‬‬
‫" לה פול‪,‬ה ‪ ",‬רקדנ'ס‪' ,‬וסף מו ' אל ‪ ,‬עד' בר ‪ -‬עס‬
‫צ'לוס‪' ,‬ורס רוב'ן‬
‫‪"LA FOLIA", DANCERS: JOSEF MOYA L, ADI BARAM‬‬
‫‪PHOTO: YORAM RUBIN‬‬
‫המלחין נןעם שריף‪ ,‬האירןעים התנועתיים‬
‫מתרחשים על רקע פעמןני כנסיןת‪ ,‬קןלן של‬
‫המןאזין ןפרקי תהילים‪ ,‬בשילןש זה יש גם פן‬
‫אןטןביןגרפי‬
‫‪-‬‬
‫אפרתי גדל בעיר הקדןשה לכל‬
‫הדתןת המןנןתאיסטיןת‪,‬‬
‫בכןריאןגרפיה של אפרתי אפשר להבחי ן‬
‫במספר מןטיבים המןפיעים שןב ןשןב‬
‫בעבןדןתין‪ ,‬כגןן התהלןכה‪ ,‬המסמלת גם את‬
‫מדמ הזמן‪ ,‬ןלא רק ב"תהילים של ירןשלים" ‪,‬‬
‫התהלןכה היא המןטיב הבסיסי גם‬
‫ב"קאמינה אי טןרנה" )"לעןלם היא חןזרת"(‪,‬‬
‫יצירתו העןסקת בגירןש ספר‪,‬ד שנןצרה‬
‫לכבןד שנת‬
‫ה ‪500-‬‬
‫לגירןש‪,‬‬
‫מאפיין נןסף לעבןדתן של אפרתי הןא‬
‫השימןש במחןות ידיים אן אצבעןת ‪,‬‬
‫ב"תהילים" אלה האצבעןת הפסןקןת של‬
‫ברכת הכןהנים‪ ,‬ביצירןת אחרןת שלן‪ ,‬שנעשן‬
‫בשיתןף רקדנים חרשים ‪ ,‬הפכן סימני שפת‬
‫הידיים למרכיב תנןעתי‬
‫‪-‬‬
‫התפתחןת מעניינת‪,‬‬
‫שנעלמה כמעט מבימתן כשהתחיל להתרחק‬
‫מעבןדה עם חרשים‪,‬‬
‫על יוי ו ינוציות )ועיוות( של וצפת‬
‫הנימה הצליח להעניק לוקוניו‬
‫שאינם שומעים תחושה של מקצנ‪,‬‬
‫והם לא נזקקו עוו לסימנים חזותיים‬
‫נוי לתאם את התנועות נמסנות‬
‫מספר ריקןדים‪ ,‬שכןלם נגען בנןשא יי האיש‬
‫ד'וקן‬
‫היןצא דןפן בחברה" ‪ ,‬בבדידןתן של החרש‪,‬‬
‫יייןצא דןפן"‪" ,‬להשיג"‪ ,‬ייכנגד ארבעה בנים"‬
‫ן"עטלפים "‬
‫‪-‬‬
‫כןלן יצירןת משנת‬
‫‪,1971‬‬
‫הין‬
‫שןתפין לעבןדה‪ ,‬ןכשאפרתי נעשה עצמאי‬
‫‪, 1974‬‬
‫בןצעה יצירה זן שןב‪ ,‬הפעם על ידי רקדנין‪,‬‬
‫שלא היתה שקטה כלל‪ ,‬שןתפין ליצירה בכל‬
‫‪YORAM RUBIN‬‬
‫אלה הין משה בן‪-‬שאןל‪ ,‬כמעצב תלבןשןת‪,‬‬
‫ןחיים תכלת כמתכנן התאןרה‪,‬‬
‫תנ"כית אן רעיןן פילןסןפי כללי אן משהן‬
‫המתייחס לתןלדןת ישראל‪ ,‬כמן באחת‬
‫העבןדןת הטןבןת ביןתר שלן‪ ,‬ייתהילים של‬
‫ירןשלים " ‪ ,‬משנת‬
‫‪,1982‬‬
‫יצירה‬
‫שפתחה את פסטיבל ישראל‬
‫כשאפרתי עדיין רקד ב"בת‪-‬שבע"‪ ,‬התחיל‬
‫של אןתה שנה‪,‬‬
‫העבןדה עם רקדנים שאינם שןמעים היא‬
‫ירושלים‬
‫לעבןד כמדריך במסגרת אגןדת החרשים‪,‬‬
‫מלאכה קשה‪ ,‬אבל אפרתי מצא דרך‪ ,‬על ידי‬
‫‪PORTRAIT‬‬
‫ריקןדים שנןצרן במיןחד עבןר להקת הדממה‪,‬‬
‫לגלןת תשתית ספרןתית כלשהי ‪ ,‬עלילה‬
‫המןסיקאי נןעם שריף ןהמעצב דני קרןןן הין‬
‫' ‪MOSHE EFRATI‬‬
‫‪PHOTO:‬‬
‫למעשה ‪ ,‬בכל עבןדןתין של אפרתי אפשר‬
‫הקנוצה‬
‫ןייסד להקה משלן‪ ,‬ייקןל דממה"‪ ,‬בשנת‬
‫באינטנסיביןת המחןל שלה‪ ,‬יצר אפרתי‬
‫‪ IW-J‬ה אפרת'‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫של כולם‬
‫ןיברציןת )רעידןת( של רצפת הבימה הצליח‬
‫הרעיןן שהןנח בבסיס הלי בריט‪ ,‬שחיבר משה‬
‫להעניק לרקדנין שאינם שןמעים תחןשה של‬
‫אפרתי‪ ,‬הןא היןת ירןשלים במרכזן של שלןש‬
‫מקצב‪ ,‬ןהם לא נזקקן עןד לסימנים חזןתיים‬
‫דתןת‪ :‬היהדןת‪ ,‬האסלאם ןהנצרןת‪ ,‬מבחינה‬
‫ידכ לתאם את התנןעןת במסגרת הקבןצה‪,‬‬
‫צלילית בא הרעיןן לידי ביטןי במןסיקה‬
‫עבור חבורה זו ‪,‬שעד מהרה בלטה‬
‫שחיבר השןתף הקבןע ביןתר של אפרתי ‪,‬‬
‫כיום להקתו היא להקה יי רגילה ‪ ",‬שכמעט‬
‫בגופם ‪ ,‬בעיקר בירכיים ובחזה‬
‫ולא נותר בה אמן שא י נו שומע ‪ .‬מצד אחד‬
‫ההתעניינות‪ .‬עבור הגברים בקבוצה ‪ ,‬הקפיצה‬
‫קל להבין שהוא ביקש לו יי נורמליזציה "‬
‫‪-‬‬
‫הגוף במרכז‬
‫הגדולה היא סימן היכר נוסף של‬
‫ארבע יוצרות צעירות לעבוד עם האמנים של‬
‫אפרתי ‪.‬‬
‫תנועתו‪,‬‬
‫וזכות קיום ללא ההצדקה החברתית‪-‬‬
‫ואילו הרקדניות מבצעות ואריאציה מרוככת‬
‫העיסוק בנושא האשה ועולמה במחול אינו‬
‫טיפולית של החרשים ‪ ,‬אבל אולי איבדה כך‬
‫קמעה של התנועה האפרתית האופיינית‪.‬‬
‫חדש ‪ ,‬כמובן‪ ,‬ויש בו אפילו משהו פמיניסטי‪-‬‬
‫עבודתו משהו‬
‫אופנתי‪ .‬אפרתי העמיד לרשות‬
‫ייחודי ‪ .‬דווקא בין רקדניו‬
‫החרשים נמצאו אחדים ‪ ,‬כ מו אמנון דמתי ‪,‬‬
‫שהיתה להם איכות תנועה מיוחדת ‪.‬‬
‫מול נקודת מוצא זו‬
‫והמבצע‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכזיות היוצר‬
‫יש ביטו י בעבודתו של אפרתי לפן‬
‫אובייקטיבי ‪ .‬הוא תמיד מודע לא רק‬
‫הכוריאוגרפיות הצעירות שנבחרו להקה‬
‫גדולה ‪ ,‬בת‬
‫‪18‬‬
‫רקדנים ורקדניות‪ .‬למרות‬
‫שהניסיון להרחיב את הכתף הכוריאוגרפית‬
‫למעשה השכיל משה אפרתי כמעט בכל‬
‫לירושלמיות שלו אלא גם לתכנים יהודיים ‪,‬‬
‫של יי קולדממה" לא עלה הפעם יפה‪ ,‬ייתכן‬
‫תקופה ‪ ,‬גם בימ י משבר ‪ ,‬שלהקתו י דעה לא‬
‫בייחוד אלה הנוגעים באי‪-‬רציונאלי ‪ ,‬בכוחות‬
‫שזו תחילתה של תקופה חדשה‪ ,‬והעמדת‬
‫מעט מהם ‪ ,‬למצוא שוב ושוב מבצע י ם‬
‫שלא מה ע ולם הזה ‪ ,‬דבר המתבטא בשימוש‬
‫בימה חדשה לרשות היוצרים מהדור הצעיר‪.‬‬
‫מעולים ‪ ,‬החל באסתי נדלר ‪ ,‬שהיתה כוכב‬
‫במרכיבים טקסיים של השבעות וקבלה‪.‬‬
‫זוהר בשמי יי בת ‪ -‬שבע " עד שהלכה אחרי‬
‫עוד ניכרים בעבודתו היבטים היסטוריים ‪,‬‬
‫משה ל יי קול דממה ‪ ",‬והמשך בגבי בר ‪ ,‬וכן‬
‫כגון הקשר החזק למסורת היהודית של‬
‫רקדנים כאר י ה בדרשטיין ‪ ,‬מיכאל חומה‬
‫תור הזהב בספרד ‪.‬‬
‫ואחרים שצמחו בלהקתו ‪.‬‬
‫הספרדיות )לא במובן העדתי היהודי ‪ ,‬אלא‬
‫‪..r--‬‬
‫הכללי ‪ ,‬הבינלאומי( משמשת את‬
‫יתרונות י ו וחסרונותיו‬
‫אפרתי בעבודות רבות ‪ ,‬אפילו‬
‫של יוצר יחיך‬
‫בכותרות ריקודיו‪ ,‬כגון "לה‬
‫~‬
‫\‬
‫\‬
‫פולייה " או הריקוד שלו לילדים‬
‫מאז יסד את להקתו ‪ ,‬לא הזמין משה אפרת י‬
‫ו‪.‬‬
‫על אודות הפר פרדיננד ‪.‬‬
‫"‬
‫ולו כוריאוגרף אחד לעבוד עם רקדניו ‪ ,‬פרט‬
‫לאננה סוקולוב‪.‬‬
‫ג ב) בר ‪) ,‬ו‪):‬צ ס ; )רס ר)ב) ‪N‬ן ‪ORAM RU8‬ץ ;‪ 8ARR, PHOTO‬ן‪GA8‬‬
‫\\‬
‫‪/‬‬
‫\‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.~.,‬‬
‫יוצר יחיד בראש להקה משלו משפיע‬
‫עמוקות על סגנון התנועה של המבצעים‬
‫הביאה אותו לעיתים לשימוש בקרוינות‬
‫האינטנסיביות ‪ ,‬הייצריות המרשימה של‬
‫מפורסם נוסף( ולהדגשת התפאורה ושימוש‬
‫שלו ‪,‬‬
‫אפרתי ‪ ,‬עברה לרקדניו‪ .‬לע י תים היה נדמה ‪,‬‬
‫שרקדנים שהצטרפו ללהקה אפילו‬
‫יי נדבקו "‬
‫וצימחו שיער שחור ומקורזל כזה של‬
‫‪z‬‬
‫)בעיקר של יוסי בנאי ‪ ,‬יי ירושלמ גןעי"‬
‫‪f‬‬
‫~‬
‫~‪,‬‬
‫~‬
‫בחפצים וחלקי תפאורה נייף ;ם ‪ ,‬תכונה‬
‫‪J‬‬
‫‪.-:‬‬
‫שאינה אופיינית ליוצרי מחול ישראלים‪.‬‬
‫רובם נוטים על פי רוב‬
‫‪1‬‬
‫הסתפק בתנועת‬
‫~‬
‫הרקדנים לבדה )מלכ·ד רינה שיינפל‪,‬ד שבאה‬
‫‪!i‬‬
‫עבור להקות שונות באירופה ‪ ,‬ומחולותיו‬
‫מאותה סביבה כאפרתי ‪ ,‬זאת אומרת מ " בת‪-‬‬
‫כוצעו כארצות רכות ‪ .‬המרץ העצבני משהו‬
‫שבע " בראש י תה והמסורת הגראהמית שלה( ‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫המתבטא גם בכוריאוגרפיה שלו ‪ ,‬היו תבלין‬
‫הנוכחות הנ שית‬
‫אירופה ‪ ,‬שסבלו ברובן מאנמיה מסוימת עד‬
‫המופע הטרי של להקת יי קולדממה "‬
‫שהופיע תיאטרון‪-‬המחול המתגרה מבית‬
‫)במחוב ‪,‬ן; הוואריאציה האחרונה על שם‬
‫אפרתי ‪...‬‬
‫בשנות‬
‫ה ‪70-‬‬
‫הוזמן אפרתי ליצור‬
‫המאפיין את התנועה שלו ‪,‬ומזגו‬
‫‪f‬‬
‫‪7.J‬‬
‫"‬
‫הסוער‪,‬‬
‫מבוקש בין הלהקות המודרניות במערב‬
‫‪78‬‬
‫הנטייה לצטט ספרות ופסוקי פילוסו'‪b,,-‬ים‬
‫~‪f‬‬
‫?~‬
‫~‬
‫‪J‬‬
‫‪G-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪i‬‬
‫‪l‬‬
‫‪~I‬‬
‫‪,1‬‬
‫מדרשה של פינה באוש ועמיתיה ‪.‬‬
‫הלהקה ‪ ,‬שעבר שינויים רבים במשך ‪ 20‬שנות‬
‫בתנועה של אפרתי יש דגש אגוצנטרי‪,‬‬
‫קיומה( מהווה תפנית‪ .‬אחרי שאיש מלבד‬
‫איור‪ :‬זאב ‪ ,‬גבי בר ב" פרן?ים ‪ ,‬קולות‬
‫המתבטא בטפיחות כף היד של רקדניו‬
‫אפרתי לא הוזמן לעבוד במסגרתה ‪ ,‬נתבקשו‬
‫" ‪CES‬ן‪N "CHAPTERS, VO‬ן ‪ 8ARR‬ן‪GA8‬‬
‫\‬
‫'(‪'-1‬‬
‫‪1I‬‬
‫‪I‬‬
‫{‬
‫‪Jt‬‬
‫‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫'‪.1‬‬