" הדממה קול " אפרתי משה של ללהקתו שנים עשרים
י
י
עשרים שנים ללהקתו של משה אפרתי " קול הדממה "
מאת
ג י ורא
מ נור
ו אש מלא תלתלים שחורים ,שרשרת
בשנת
,1964
התפקיד הבולט שלו ,שדמותו
בתנועתה של גראהם בצורה מעולה ממש,
הלמה אותו ככפפה ,היה זה של המינוטאור ,
כסף כבדה על העורף ,עיניים בוערות
שומר המבוך אליו נקלעת אריאדנה ביצירתה
לעומת הכוכב השני של הלהקה אז ,אהוד
וכולו אומר אי-שקט ,גם כיום ,מקץ
בן -
הקומפקטית והמושלמת של מרתה גראהם
m
מלחמה לא קלה של Oן שנה לקיום יי קול
ייאל תוך המבוך" ,זו דמות של חצי-אדם
שנים ראשונות נהדרות של ייבת-שבע"
דממה" ,למעשה להקת המחול המקצוענית
חצי-פר ,דמות מאיימת אבל גם מושכת ,שיש
התגלמות הגבריות הבוגרת יותר ,השרירית ,
היחידה בארץ שהיא כולה של יוצר אחד
-
משה אפרתי ממשיך את דרכו במחול ,את
דרכו החל בירושלים בשנות
ה ,50-
מה שנראה כיום כמשהו מקובל ,בוודאי קשה
אבל שאינו דורש שבירת מוסכמות
והסתכנות בפסילה חברתית ,החלטתו של
בחור צעיר להיות רקדן מקצועי וללכת ללמוד
בסטודיו או באקדמיה ,היה אז ,שעה שמשה
אפרתי הלך ללמוד מחול מודרני ,בגדר
החלטה נועזת ,למשה ,בן אחת השכונות
הישנות והעניות בירושלים ,מעולם לא חסרה
נחרצות ,
אחרי שנשלח ,בעזרת הברונית דה רוטשיל,ד
להשתלמות בניו-יורק וחזר ארצה ,הוא היה
דק הגו ,הנחשי ,הנערי ,היה אפרתי באותן
בה אלימות כגחלים לוחשות מתחת לפני
בעלת הכוב,ד שיש בה גם איום מוסתר ,זה
השטח ,המינוטאור של גראהם הוא יצור גברי
היה ניגוד יפה מאוד ,גם השוני בינו לבין
הפרטנרית הנשית העיקרית שלו באותן שנים ,
כתלמיד
האקדמיה למחול אצל חסיה לוי,
176
מראשוני הרקדנים של יי בת-שבע ",שנוסדה
מיני מובהק ,את כל אלה ביטא משה אפרתי
החלטתו של כחוו צעיו להיות וקדז
מקצועי וללנת ללמוד כסטודיו א ו
כאקדמיה ,היה אז ,שעה שמשה
אפותי הלי ללמוד מחול מודוני,
כנדו החלטה נועזת ,למשה ,כז אחת
השנונות הישנות והעניות
כיוושלים ,מעולם לא חסוה נחוצות
רינה שיינפל,ד שתנועתה אלגנטית ,אצילית-
מאופקת ,מדויקת ונוטה לשכלתנות ,הבליטה
את שני האמנים ,כל אחד בתחומו המיוחד,
אפרתי הוא ירושלמי אמיתי ,אבל מעולם לא
היה ילד-טוב-ירושלים ,בשנותיה הראשונות
של להקת ייבת-שבע" ניתן עידוד לרקדנים
להתנסות ביצירה כוריאוגרפית ,ומשה החל
את דרכו בכוריאוגרפיה ב1969-
ביצירה על
בסיס נושא תנ"כי" ,לפתח חטאת רובץ" ,
מדובר ב " משפחה האנושית" הראשונה ,
ביחסים הקשים בין האחים קין והבל ,
ייכ ה פוויה" ,ציכ ום :יורס רובוו
"LA FOLIA", PHOTO: YORAM RUBIN
" לה פול,ה ",רקדנ'ס' ,וסף מו ' אל ,עד' בר -עס
צ'לוס' ,ורס רוב'ן
"LA FOLIA", DANCERS: JOSEF MOYA L, ADI BARAM
PHOTO: YORAM RUBIN
המלחין נןעם שריף ,האירןעים התנועתיים
מתרחשים על רקע פעמןני כנסיןת ,קןלן של
המןאזין ןפרקי תהילים ,בשילןש זה יש גם פן
אןטןביןגרפי
-
אפרתי גדל בעיר הקדןשה לכל
הדתןת המןנןתאיסטיןת,
בכןריאןגרפיה של אפרתי אפשר להבחי ן
במספר מןטיבים המןפיעים שןב ןשןב
בעבןדןתין ,כגןן התהלןכה ,המסמלת גם את
מדמ הזמן ,ןלא רק ב"תהילים של ירןשלים" ,
התהלןכה היא המןטיב הבסיסי גם
ב"קאמינה אי טןרנה" )"לעןלם היא חןזרת"(,
יצירתו העןסקת בגירןש ספר,ד שנןצרה
לכבןד שנת
ה 500-
לגירןש,
מאפיין נןסף לעבןדתן של אפרתי הןא
השימןש במחןות ידיים אן אצבעןת ,
ב"תהילים" אלה האצבעןת הפסןקןת של
ברכת הכןהנים ,ביצירןת אחרןת שלן ,שנעשן
בשיתןף רקדנים חרשים ,הפכן סימני שפת
הידיים למרכיב תנןעתי
-
התפתחןת מעניינת,
שנעלמה כמעט מבימתן כשהתחיל להתרחק
מעבןדה עם חרשים,
על יוי ו ינוציות )ועיוות( של וצפת
הנימה הצליח להעניק לוקוניו
שאינם שומעים תחושה של מקצנ,
והם לא נזקקו עוו לסימנים חזותיים
נוי לתאם את התנועות נמסנות
מספר ריקןדים ,שכןלם נגען בנןשא יי האיש
ד'וקן
היןצא דןפן בחברה" ,בבדידןתן של החרש,
יייןצא דןפן"" ,להשיג" ,ייכנגד ארבעה בנים"
ן"עטלפים "
-
כןלן יצירןת משנת
,1971
הין
שןתפין לעבןדה ,ןכשאפרתי נעשה עצמאי
, 1974
בןצעה יצירה זן שןב ,הפעם על ידי רקדנין,
שלא היתה שקטה כלל ,שןתפין ליצירה בכל
YORAM RUBIN
אלה הין משה בן-שאןל ,כמעצב תלבןשןת,
ןחיים תכלת כמתכנן התאןרה,
תנ"כית אן רעיןן פילןסןפי כללי אן משהן
המתייחס לתןלדןת ישראל ,כמן באחת
העבןדןת הטןבןת ביןתר שלן ,ייתהילים של
ירןשלים " ,משנת
,1982
יצירה
שפתחה את פסטיבל ישראל
כשאפרתי עדיין רקד ב"בת-שבע" ,התחיל
של אןתה שנה,
העבןדה עם רקדנים שאינם שןמעים היא
ירושלים
לעבןד כמדריך במסגרת אגןדת החרשים,
מלאכה קשה ,אבל אפרתי מצא דרך ,על ידי
PORTRAIT
ריקןדים שנןצרן במיןחד עבןר להקת הדממה,
לגלןת תשתית ספרןתית כלשהי ,עלילה
המןסיקאי נןעם שריף ןהמעצב דני קרןןן הין
' MOSHE EFRATI
PHOTO:
למעשה ,בכל עבןדןתין של אפרתי אפשר
הקנוצה
ןייסד להקה משלן ,ייקןל דממה" ,בשנת
באינטנסיביןת המחןל שלה ,יצר אפרתי
IW-Jה אפרת'
-
-
של כולם
ןיברציןת )רעידןת( של רצפת הבימה הצליח
הרעיןן שהןנח בבסיס הלי בריט ,שחיבר משה
להעניק לרקדנין שאינם שןמעים תחןשה של
אפרתי ,הןא היןת ירןשלים במרכזן של שלןש
מקצב ,ןהם לא נזקקן עןד לסימנים חזןתיים
דתןת :היהדןת ,האסלאם ןהנצרןת ,מבחינה
ידכ לתאם את התנןעןת במסגרת הקבןצה,
צלילית בא הרעיןן לידי ביטןי במןסיקה
עבור חבורה זו ,שעד מהרה בלטה
שחיבר השןתף הקבןע ביןתר של אפרתי ,
כיום להקתו היא להקה יי רגילה ",שכמעט
בגופם ,בעיקר בירכיים ובחזה
ולא נותר בה אמן שא י נו שומע .מצד אחד
ההתעניינות .עבור הגברים בקבוצה ,הקפיצה
קל להבין שהוא ביקש לו יי נורמליזציה "
-
הגוף במרכז
הגדולה היא סימן היכר נוסף של
ארבע יוצרות צעירות לעבוד עם האמנים של
אפרתי .
תנועתו,
וזכות קיום ללא ההצדקה החברתית-
ואילו הרקדניות מבצעות ואריאציה מרוככת
העיסוק בנושא האשה ועולמה במחול אינו
טיפולית של החרשים ,אבל אולי איבדה כך
קמעה של התנועה האפרתית האופיינית.
חדש ,כמובן ,ויש בו אפילו משהו פמיניסטי-
עבודתו משהו
אופנתי .אפרתי העמיד לרשות
ייחודי .דווקא בין רקדניו
החרשים נמצאו אחדים ,כ מו אמנון דמתי ,
שהיתה להם איכות תנועה מיוחדת .
מול נקודת מוצא זו
והמבצע
-
-
מרכזיות היוצר
יש ביטו י בעבודתו של אפרתי לפן
אובייקטיבי .הוא תמיד מודע לא רק
הכוריאוגרפיות הצעירות שנבחרו להקה
גדולה ,בת
18
רקדנים ורקדניות .למרות
שהניסיון להרחיב את הכתף הכוריאוגרפית
למעשה השכיל משה אפרתי כמעט בכל
לירושלמיות שלו אלא גם לתכנים יהודיים ,
של יי קולדממה" לא עלה הפעם יפה ,ייתכן
תקופה ,גם בימ י משבר ,שלהקתו י דעה לא
בייחוד אלה הנוגעים באי-רציונאלי ,בכוחות
שזו תחילתה של תקופה חדשה ,והעמדת
מעט מהם ,למצוא שוב ושוב מבצע י ם
שלא מה ע ולם הזה ,דבר המתבטא בשימוש
בימה חדשה לרשות היוצרים מהדור הצעיר.
מעולים ,החל באסתי נדלר ,שהיתה כוכב
במרכיבים טקסיים של השבעות וקבלה.
זוהר בשמי יי בת -שבע " עד שהלכה אחרי
עוד ניכרים בעבודתו היבטים היסטוריים ,
משה ל יי קול דממה ",והמשך בגבי בר ,וכן
כגון הקשר החזק למסורת היהודית של
רקדנים כאר י ה בדרשטיין ,מיכאל חומה
תור הזהב בספרד .
ואחרים שצמחו בלהקתו .
הספרדיות )לא במובן העדתי היהודי ,אלא
..r--
הכללי ,הבינלאומי( משמשת את
יתרונות י ו וחסרונותיו
אפרתי בעבודות רבות ,אפילו
של יוצר יחיך
בכותרות ריקודיו ,כגון "לה
~
\
\
פולייה " או הריקוד שלו לילדים
מאז יסד את להקתו ,לא הזמין משה אפרת י
ו.
על אודות הפר פרדיננד .
"
ולו כוריאוגרף אחד לעבוד עם רקדניו ,פרט
לאננה סוקולוב.
ג ב) בר ) ,ו):צ ס ; )רס ר)ב) Nן ORAM RU8ץ ; 8ARR, PHOTOןGA8
\\
/
\
,
)
/
,
.~.,
יוצר יחיד בראש להקה משלו משפיע
עמוקות על סגנון התנועה של המבצעים
הביאה אותו לעיתים לשימוש בקרוינות
האינטנסיביות ,הייצריות המרשימה של
מפורסם נוסף( ולהדגשת התפאורה ושימוש
שלו ,
אפרתי ,עברה לרקדניו .לע י תים היה נדמה ,
שרקדנים שהצטרפו ללהקה אפילו
יי נדבקו "
וצימחו שיער שחור ומקורזל כזה של
z
)בעיקר של יוסי בנאי ,יי ירושלמ גןעי"
f
~
~,
~
בחפצים וחלקי תפאורה נייף ;ם ,תכונה
J
.-:
שאינה אופיינית ליוצרי מחול ישראלים.
רובם נוטים על פי רוב
1
הסתפק בתנועת
~
הרקדנים לבדה )מלכ·ד רינה שיינפל,ד שבאה
!i
עבור להקות שונות באירופה ,ומחולותיו
מאותה סביבה כאפרתי ,זאת אומרת מ " בת-
כוצעו כארצות רכות .המרץ העצבני משהו
שבע " בראש י תה והמסורת הגראהמית שלה( .
I
המתבטא גם בכוריאוגרפיה שלו ,היו תבלין
הנוכחות הנ שית
אירופה ,שסבלו ברובן מאנמיה מסוימת עד
המופע הטרי של להקת יי קולדממה "
שהופיע תיאטרון-המחול המתגרה מבית
)במחוב ,ן; הוואריאציה האחרונה על שם
אפרתי ...
בשנות
ה 70-
הוזמן אפרתי ליצור
המאפיין את התנועה שלו ,ומזגו
f
7.J
"
הסוער,
מבוקש בין הלהקות המודרניות במערב
78
הנטייה לצטט ספרות ופסוקי פילוסו'b,,-ים
~f
?~
~
J
G-
J
i
l
~I
,1
מדרשה של פינה באוש ועמיתיה .
הלהקה ,שעבר שינויים רבים במשך 20שנות
בתנועה של אפרתי יש דגש אגוצנטרי,
קיומה( מהווה תפנית .אחרי שאיש מלבד
איור :זאב ,גבי בר ב" פרן?ים ,קולות
המתבטא בטפיחות כף היד של רקדניו
אפרתי לא הוזמן לעבוד במסגרתה ,נתבקשו
" CESןN "CHAPTERS, VOן 8ARRןGA8
\
'('-1
1I
I
{
Jt
1
I
'.1
© Copyright 2024