2014 ההשכלה הגבוהה בישראל הכנס השנתי הרביעי

‫ההשכלה הגבוהה בישראל ‪2014‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי‬
‫פרופ' מנואל טרכטנברג‬
‫יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‬
‫‪26.5.2014‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי – תוכן הדברים‬
‫‪ ‬דין וחשבון על השנה החולפת‪:‬‬
‫‪ .1‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ .2‬מענים לצרכי המשק והחברה‬
‫‪ .3‬ערוצי עשייה נוספים‬
‫‪ ‬אתגרים לעתיד‪:‬‬
‫‪ .1‬השלכות המהפך הדמוגרפי‬
‫‪ .2‬אפיקי התפתחות למוסדות‬
‫‪ .3‬פיילוט לדוקטורט מובנה בשת"פ בין מוסדי‬
‫‪ ‬דברי סיכום‬
‫‪2‬‬
‫דין וחשבון‬
‫התכנית הרב שנתית‬
‫עוד לפנינו‪....‬‬
‫תשע"ו‬
‫אנחנו כאן‪,‬‬
‫עשינו ‪2/3‬‬
‫של הדרך‬
‫תשע"ה‬
‫תשע"ד‬
‫להתחיל לחשוב על‬
‫התכנית הבאה‪...‬‬
‫תשע"ג‬
‫תשע"ב‬
‫תשע"א‬
‫שני יעדים עיקריים לתכנית‪:‬‬
‫‪ .1‬קידום המצוינות‬
‫‪ .2‬הנגשה לחרדים וערבים‬
‫‪3‬‬
‫דין וחשבון‬
‫‪ .I‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ ‬התקציב הרב שנתי‬
‫‪ ‬קידום המצוינות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מרכזי מצוינות – גל שני יצא לדרך‪ ,‬מה הלאה?‬
‫קליטת סגל בכיר‬
‫גידול ה‪ - ISF-‬הקרן הישראלית למדע‬
‫קידום תשתיות מחקר מרכזיות‬
‫‪ ‬הנגשה‬
‫‪ .1‬לחרדים‬
‫‪ .2‬לערבים‬
‫‪4‬‬
‫התקציב הרב שנתי‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬במחירי תשע"א‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א תשע"ב תשע"ג‬
‫תשע"ד תשע"ה‬
‫תשע"ו‬
‫תוספת‬
‫שנתית‬
‫‪-‬‬
‫‪620‬‬
‫‪117‬‬
‫‪341‬‬
‫‪277‬‬
‫‪305‬‬
‫‪370‬‬
‫סך תקציב‬
‫תוספתי‬
‫‪-‬‬
‫‪620‬‬
‫‪737‬‬
‫‪1,078‬‬
‫‪1,355‬‬
‫‪1,660‬‬
‫‪2,030‬‬
‫סך התקציב‬
‫במחירים‬
‫שוטפים‬
‫‪6,897‬‬
‫‪7,375‬‬
‫‪7,736‬‬
‫‪8,500‬‬
‫‪8,950‬‬
‫סה"כ הפחתות מבסיס התקציב הרב שנתי כ‪ 115-‬מיליון ‪₪‬‬
‫האתגר‪:‬‬
‫‪ ‬מימוש מלוא התקציב בשנתיים הקרובות‬
‫‪ ‬לצורך זה שמירה על חזית אחידה של כל האקדמיה‬
‫‪5‬‬
‫דין וחשבון‬
‫‪ .I‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ ‬התקציב הרב שנתי‬
‫‪ ‬קידום המצוינות‬
‫‪ .1‬מרכזי מצוינות – גל שני יצא לדרך‪ ,‬מה הלאה?‬
‫‪ .2‬קליטת סגל בכיר‬
‫‪ .3‬גידול ה‪ - ISF-‬הקרן הישראלית למדע‬
‫‪ .4‬קידום תשתיות מחקר מרכזיות‬
‫‪ ‬הנגשה‬
‫‪ .1‬לחרדים‬
‫‪ .2‬לערבים‬
‫‪6‬‬
‫‪ 16‬מרכזי ‪ I-CORE‬פעילים‪:‬‬
‫‪ 12‬הוקמו בשנה האחרונה‪ 4 ,‬בני שנתיים וחצי‬
‫‪ 2‬במדעי הרוח‬
‫חקר הדתות‬
‫האברהמיות‬
‫חקר התרבות‬
‫היהודית בעידן‬
‫המודרני‬
‫‪ 3‬במדעי החברה‬
‫ומשפטים‬
‫חקר טראומה המונית‬
‫משפט אמפירי‬
‫חינוך וחברת המידע‬
‫החדשה‬
‫‪ 6‬במדעי החיים ורפואה‬
‫ביופיזיקה‬
‫וטכנולוגיות רפואיות‬
‫הסתגלות הצמח‬
‫לסביבה משתנה‬
‫כרומטין ורנ"א‬
‫בבקרת שעתוק‬
‫גישות פיזיקליות‬
‫לכימות תהליכים‬
‫דינמיים במערכות‬
‫חיות‬
‫חקר רגולציה גנית‬
‫במחלות אנושיות‬
‫מורכבות‬
‫קוגניציה‪ -‬הבינה‬
‫המשחזרת‪ :‬מן‬
‫הנתפש לנזכר‬
‫ובחזרה‬
‫‪ 5‬במדעים מדויקים‬
‫והנדסה‬
‫אסטרופיזיקה‪:‬‬
‫מהמפץ הגדול‬
‫לכוכבים‬
‫היקום הקוונטי‪:‬‬
‫חלקיקים ואסטרו‪-‬‬
‫חלקיקים‬
‫אור וחומר‬
‫חקר אלגוריתמים‬
‫קונסורציום ישראלי‬
‫לדלקים סולאריים‬
‫‪7‬‬
‫עד כה נקלטו במרכזים ‪ 60‬חוקרים צעירים מעולים‬
‫‪Harvard: 7‬‬
‫‪Stanford: 6‬‬
‫‪MIT: 5‬‬
‫‪Princeton: 4‬‬
‫לעומת ‪ 18‬עד לפני שנה – ‪ 25‬נוספים צפויים להיקלט בשנה הקרובה‬
‫זוכי פרסים מבין חברים ב‪I-CORE-‬‬
‫פרס ישראל בחקר הפיזיקה לפרופ'‬
‫מוטי שגב‪ ,‬ראש מרכז אור וחומר‬
‫פרס ‪New Horizons in Physics‬‬
‫לד"ר זוהר קומרגודסקי‪ ,‬חוקר חדש‬
‫במרכז היקום הקוונטי‬
‫פרסי ‪ Gödel‬במדעי המחשב‪:‬‬
‫‪ – 2012‬פרופ' נועם ניסן‬
‫‪ – 2014‬פרופ' מוני נאור‬
‫שניהם ממרכז חקר אלגוריתמים‬
‫פרס קריל לחוקרים צעירים‬
‫לד"ר עירית גת‪-‬ויקס‪ ,‬חוקרת‬
‫חדשה במרכז בגנטיקה‬
‫‪9‬‬
‫שיתופי פעולה בין‪-‬לאומיים ובין מוסדיים‪ -‬דוגמאות‬
‫שת"פ חדש עם מרכזי מחקר ב‪Cataluña -‬‬
‫• ‪ I-CORE‬באסטרופיזיקה עם ‪ INSTITUTE OF COSMOS SCIENCES‬באונ' ברצלונה‬
‫• ‪ I-CORE‬בגנטיקה עם ‪CRG: Centre for Genomic Regulation‬‬
‫• ‪ I-CORE‬באור וחומר עם ‪ICFO: Institute of Photonic Sciences‬‬
‫פוסט‪-‬דוקטורנטים משותפים עם ‪Simons Institute for‬‬
‫‪Computing at Berkeley‬‬
‫• השנה הגיע הפוסט‪-‬דוקטורנט הראשון למרכז המצוינות‬
‫• בשנים הבאות צפויים ‪ 1-2‬פוסט‪-‬דוקטורנטים כל שנה‬
‫שיתופי פעולה בין מוסדיים בארץ‪:‬‬
‫‪ o‬סדנאות מחקר וכנסים משותפים לחוקרים ממוסדות שונים בארץ בכלל המרכזים‬
‫‪ o‬הנחיה משותפת של תלמידי מחקר על ידי חוקרים ממוסדות שונים‬
‫‪10‬‬
‫‪ – I-CORE‬מה הלאה?‬
‫‪ ‬התכנית המקורית‪ 30 :‬מרכזים – בפועל הקמנו ‪ ,16‬לא‬
‫יוקמו נוספים במסגרת התכנית הרב‪-‬שנתית הנוכחית‪.‬‬
‫‪ ‬המימון המתוכנן היה‪ 1/3 :‬ממשלה (ות"ת)‪ 1/3 ,‬המוסדות‬
‫הזוכים‪ 1/3 ,‬שותפים אסטרטגיים – לא הצלחנו לגייס‪.‬‬
‫‪ ‬הפקת לקחים מתפעול המודל הקיים‪ ,‬יתכן שלב שני‬
‫תחרותי מבין המרכזים הקיימים‪ ,‬הדגשים אחרים ע"פ‬
‫הלקחים‪.‬‬
‫‪ ‬פתוחים לרעיונות!‬
‫‪11‬‬
‫דין וחשבון‬
‫‪ .I‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ ‬התקציב הרב שנתי‬
‫‪ ‬קידום המצוינות‬
‫‪ .1‬מרכזי מצוינות – גל שני יצא לדרך‪ ,‬מה הלאה?‬
‫‪ .2‬קליטת סגל בכיר‬
‫‪ .3‬גידול ה‪ - ISF-‬הקרן הישראלית למדע‬
‫‪ .4‬קידום תשתיות מחקר מרכזיות‬
‫‪ ‬הנגשה‬
‫‪ .1‬לחרדים‬
‫‪ .2‬לערבים‬
‫‪12‬‬
‫קליטה ועלות של סגל אקדמי בכיר‪ :‬תשע"א‪-‬תשע"ד‬
‫(מספרים מעוגלים)‬
‫אוניברסיטאות‬
‫מכללות‬
‫סה"כ‬
‫קליטות‬
‫‪1,040‬‬
‫‪520‬‬
‫‪1,560‬‬
‫פרישות‬
‫‪-840‬‬
‫‪-220‬‬
‫‪-1,060‬‬
‫‪200‬‬
‫‪300‬‬
‫‪500‬‬
‫קליטה נטו‬
‫עלויות‬
‫עלות קליטה חד‬
‫פעמית לאיש סגל‬
‫‪ 1‬מיליון ‪₪‬‬
‫סך עלות חד‬
‫פעמית‬
‫‪ 1‬מיליארד ‪₪‬‬
‫עלות שנתית‬
‫‪ 270‬מ' ‪₪‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 200‬אלף ‪₪‬‬
‫‪ 100‬מיליון ‪ 1.1 ₪‬מיליארד ‪₪‬‬
‫‪ 105‬מ' ‪₪‬‬
‫‪ 375‬מ' ‪₪‬‬
‫עלות קליטה איש סגל ניסוי‪ 2.4 :‬מיליון ‪ ,₪‬כשליש מהנקלטים‪ .‬לא ניסוי‪ ,₪ 300,000 :‬אלה ‪ .2/3‬ממוצע‪ :‬מיליון ‪. ₪‬‬
‫‪ 1040‬אנשי סגל חדשים עולים ‪ 300,000‬כ"א‪ ,‬אבל חוסכים ‪ 30%‬מהפורשים (הפנסיה רק ‪ )70%‬ועל כן ‪1040‬‬
‫מינוס ‪ 760 = 280‬תוספת נטו של סגל‪ ,‬כפול עלות שכר שנתית של ‪ 350‬אלף ש"ח = ‪ 266‬מיליון‪.‬‬
‫מניח שחוסכים ‪ 50%‬מהפורשים‪ ,‬על כן נטו קליטה של ‪ 410‬אנשי סגל חדש‪ ,‬עלות של ‪ ₪ 250,000‬כ"א = ‪102.5‬‬
‫מיליון‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫קליטה ועלות של סגל אקדמי בכיר‪ :‬תשע"א‪-‬תשע"ד‬
‫(מספרים מעוגלים)‬
‫אוניברסיטאות‬
‫מכללות‬
‫סה"כ‬
‫קליטות‬
‫‪1,040‬‬
‫‪520‬‬
‫‪1,560‬‬
‫פרישות‬
‫‪-840‬‬
‫‪-220‬‬
‫‪-1,060‬‬
‫שקבענו‪ :‬ירידה ‪500‬‬
‫‪300‬‬
‫כנראה שלא ‪200‬‬
‫קליטה נטו‬
‫נעמוד ביעד‬
‫סטודנטים של ‪ 1‬ל‪21-‬‬
‫ליחס סגל עלויות‬
‫עלות קליטה חד‬
‫יהיה אלף‬
‫הבאה ‪200‬‬
‫מיליון ‪₪‬‬
‫בתכנית ‪1‬‬
‫צורך‪₪‬לתת‬
‫החומש‬
‫פעמית לאיש סגל‬
‫דחיפה מחודשת לגיוס‬
‫סך עלות חד‬
‫פעמית‬
‫‪ 1‬מיליארד ‪₪‬‬
‫עלות שנתית‬
‫‪ 270‬מ' ‪₪‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 100‬מיליון ‪ 1.1 ₪‬מיליארד ‪₪‬‬
‫‪ 105‬מ' ‪₪‬‬
‫‪ 375‬מ' ‪₪‬‬
‫עלות קליטה איש סגל ניסוי‪ 2.4 :‬מיליון ‪ ,₪‬כשליש מהנקלטים‪ .‬לא ניסוי‪ ,₪ 300,000 :‬אלה ‪ .2/3‬ממוצע‪ :‬מיליון ‪. ₪‬‬
‫‪ 1040‬אנשי סגל חדשים עולים ‪ 300,000‬כ"א‪ ,‬אבל חוסכים ‪ 30%‬מהפורשים (הפנסיה רק ‪ )70%‬ועל כן ‪1040‬‬
‫מינוס ‪ 760 = 280‬תוספת נטו של סגל‪ ,‬כפול עלות שכר שנתית של ‪ 350‬אלף ש"ח = ‪ 266‬מיליון‪.‬‬
‫מניח שחוסכים ‪ 50%‬מהפורשים‪ ,‬על כן נטו קליטה של ‪ 410‬אנשי סגל חדש‪ ,‬עלות של ‪ ₪ 250,000‬כ"א = ‪102.5‬‬
‫מיליון‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫דין וחשבון‬
‫‪ .I‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ ‬התקציב הרב שנתי‬
‫‪ ‬קידום המצוינות‬
‫‪ .1‬מרכזי מצוינות – גל שני יצא לדרך‪ ,‬מה הלאה?‬
‫‪ .2‬קליטת סגל בכיר‬
‫‪ .3‬גידול ה‪ - ISF-‬הקרן הישראלית למדע‬
‫‪ .4‬קידום תשתיות מחקר מרכזיות‬
‫‪ ‬הנגשה‬
‫‪ .1‬לחרדים‬
‫‪ .2‬לערבים‬
‫‪15‬‬
‫דין וחשבון‬
‫הגידול בפעילות הקרן הישראלית למדע ‪ISF -‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫תקציב הליבה‬
‫במיליוני ‪₪‬‬
‫תכנית החומש‬
‫וספיחיה‬
‫המטרה המקורית‪:‬‬
‫‪ ‬הכפלת הקרן‬
‫‪ ‬הכפלת המענק‬
‫האישי‬
‫‪0‬‬
‫‪16‬‬
‫דין וחשבון‬
‫הגידול בפעילות הקרן ‪ -‬המשך‬
‫מס' הגשות לתכניות הליבה המרכזיות‬
‫מענקי מחקר אישיים‬
‫תשע"א‬
‫תשע"ב‬
‫תשע"ג‬
‫תשע"ד תשע"ה‬
‫‪1280‬‬
‫‪1244‬‬
‫‪1416‬‬
‫‪1450‬‬
‫‪1509‬‬
‫תכנית ביכורה – אישי‬
‫‪141‬‬
‫‪169‬‬
‫‪51‬‬
‫‪56‬‬
‫‪56‬‬
‫ציוד סגל חדש‬
‫‪97‬‬
‫‪82‬‬
‫‪107‬‬
‫‪134‬‬
‫‪159‬‬
‫‪ ‬הגדלת תקציב הקרן הביאה לעליה בהגשות‪ ,‬להגדלה‬
‫בגובה המענקים‪ ,‬ולתגבור המימון בתחומים נבחרים‪.‬‬
‫‪ ‬הקרן מממנת גם תכניות ייעודיות (מרכזי המצוינות‪ ,‬תכנית‬
‫רופא‪-‬חוקר‪ ,‬וכדומה)‪ ,‬בתקציב של כ‪ 130-‬מש״ח בשנה‬
‫‪ ‬הקרן יוזמת ביחד עם ות"ת תכניות לשת״פ בינלאומי‪ ,‬כגון‬
‫אלו עם סין‪ ,‬הודו‪ ,‬מכון ברוד בארה״ב‪ ,‬וכולו'‬
‫‪17‬‬
‫דין וחשבון‬
‫‪ .I‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ ‬התקציב הרב שנתי‬
‫‪ ‬קידום המצוינות‬
‫‪ .1‬מרכזי מצוינות – גל שני יצא לדרך‪ ,‬מה הלאה?‬
‫‪ .2‬קליטת סגל בכיר‬
‫‪ .3‬גידול ה‪ - ISF-‬הקרן הישראלית למדע‬
‫‪ .4‬קידום תשתיות מחקר מרכזיות‬
‫‪ ‬הנגשה‬
‫‪ .1‬לחרדים‬
‫‪ .2‬לערבים‬
‫‪18‬‬
‫הוועדה לתשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה‬
‫‪ ‬לפני שנה הקמנו את הוועדה לתשתיות מחקר בראשות פרופ'‬
‫דוד הורן‪ ,‬ולה ‪ 6‬תתי וועדות תחומיות‪ .‬תפקידיה‪:‬‬
‫‪ .1‬למפות תשתיות קיימות‬
‫‪ .2‬לזהות צרכי האקדמיה בתשתיות מחקר מרכזיות‬
‫‪ .3‬לתעדף אותם עבור ות"ת‬
‫‪ .4‬לחוות דעה על הצעות להקמת תשתיות שעולות בתל"מ‬
‫‪ ‬ב‪ 12.2013-‬פורסמה מפת הדרכים הראשונה‪ ,‬ובעקבותיה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫ות"ת העלתה בתל"מ הצעה להקים מרכז לעכברים מהונדסים‪,‬‬
‫הוקמה וועדת בדיקה לכך‪.‬‬
‫אושרה הקמת תשתית למחשוב ענן‬
‫יוקמו מרכזים לגישה מרחוק לנתוני הלמ"ס‬
‫‪ ‬מפת הדרכים ל‪ 2014-‬בשלבי עבודה‪ ,‬תוך קבלת הצעות ותגובות‬
‫מקהיליית המחקר‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫דין וחשבון‬
‫‪ .I‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ ‬התקציב הרב שנתי‬
‫‪ ‬קידום המצוינות‬
‫‪ .1‬מרכזי מצוינות – גל שני יצא לדרך‪ ,‬מה הלאה?‬
‫‪ .2‬קליטת סגל בכיר‬
‫‪ .3‬גידול ה‪ - ISF-‬הקרן הישראלית למדע‬
‫‪ .4‬קידום תשתיות מחקר מרכזיות‬
‫‪ ‬הנגשה‬
‫‪ .1‬לחרדים‬
‫‪ .2‬לערבים‬
‫‪20‬‬
‫פתח לנו שער‬
‫הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים‬
‫מסגרות עיקריות לחרדים‪:‬‬
‫‪ .1‬הפלטפורמות הוותיקות‬
‫‪ ‬המכללה החרדית ירושלים בראשותה של עדינה בר שלום‬
‫‪ ‬המכללה החרדית בבני ברק – מבח"ר‬
‫‪ .2‬מרכז אקדמי לב‪ :‬כולל את מכון לב‪ ,‬מכון טל‪ ,‬מכון נווה ומכון‬
‫לוסטיג‬
‫‪ .3‬הקמפוס החרדי אונו‬
‫‪ .4‬המח"רים‪ :‬מסגרות ייחודיות לחרדים באחריות אקדמית‬
‫וניהולית מלאה של מוסד להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫בסה"כ‪ :‬כ‪ 7,700-‬סטודנטים חרדים‬
‫‪21‬‬
‫הקמת המח"רים – מסגרות לחרדים‬
‫בתשע"ד הוקמו ‪ 3‬מחר"ים נוספים‪ ,‬ובסה"כ פועלים כבר ‪:10‬‬
‫האוניברסיטה‬
‫העברית‬
‫המכללה‬
‫להנדסה‬
‫ירושלים ע"ש‬
‫עזריאלי‬
‫הטכניון‬
‫בצלאל‬
‫המכללה‬
‫להנדסה ע"ש‬
‫סמי שמעון‬
‫מכללת‬
‫הדסה‬
‫המרכז‬
‫האקדמי רופין‬
‫המכללה‬
‫האקדמית‬
‫צפת‬
‫המרכז‬
‫האקדמי לב‬
‫מכללת‬
‫אשקלון‬
‫בסה"כ לומדים במחר"ים יותר מ‪ 1,500-‬סטודנטים‬
‫‪22‬‬
‫מסגרות לחרדים – מגוון תחומי לימוד‬
‫מדעי המחשב‬
‫תחומים‬
‫טכנולוגיים‬
‫והנדסיים‬
‫מקצועות‬
‫טיפוליים‬
‫ניהול‪ ,‬חברה‬
‫מורחב‬
‫ביוטכנולוגיה‬
‫מדעי‬
‫המעבדה‬
‫הרפואית‬
‫אדריכלות‬
‫עבודה‬
‫סוציאלית‬
‫פוליטיקה‬
‫ותקשורת‬
‫הפרעות‬
‫בתקשורת‬
‫ניהול ארגוני‬
‫שרות‬
‫גם‪...‬‬
‫הנדסת תוכנה‬
‫ריפוי‬
‫בעיסוק‬
‫מנהל ציבורי‬
‫אמנות‬
‫גאודזיה‬
‫אופטומטריה‬
‫סיעוד‬
‫מנהל חינוכי‬
‫חשבונאות‬
‫פסיכולוגיה‬
‫גם ‪ MA‬באונ'‬
‫משפטים‬
‫ועוד!‬
‫‪23‬‬
‫הנגשה לחרדים‬
‫מה שרואים משם‪....‬כדאי שנראה גם מכאן‬
‫‪24‬‬
‫הנגשה לחרדים – מכשולים והזדמנויות‬
‫‪ ‬המאבק מסביב לחוק לשוויון בנטל והעברתו גרמו לאי וודאות‪,‬‬
‫הסתגרות‪ ,‬ועל כן לירידה בהרשמות להשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫‪ ‬מאידך‪ ,‬עשרות אלפי חרדים (מעל גיל ‪ )22‬יוכלו עתה לצאת‬
‫מהכוללים ולהשתלב בהשכלה הגבוהה – הזדמנות גדולה!‬
‫‪ ‬המפתח‪ :‬הקמת תשתית נרחבת שתוכל לספק מגוון מקצועות‬
‫עם אופק תעסוקתי – פריסה גיאוגרפית‪ ,‬תחומית ומוסדית‬
‫‪ ‬תמיכה כלכלית – חיונית‪ .‬ות"ת מפעילה תכנית מלגות הלוואות‪,‬‬
‫יש מקורות נוספים‪ ,‬אך לא מספיק!‬
‫‪25‬‬
‫דין וחשבון‬
‫‪ .I‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ ‬התקציב הרב שנתי‬
‫‪ ‬קידום המצוינות‬
‫‪ .1‬מרכזי מצוינות – גל שני יצא לדרך‪ ,‬מה הלאה?‬
‫‪ .2‬קליטת סגל בכיר‬
‫‪ .3‬גידול ה‪ - ISF-‬הקרן הישראלית למדע‬
‫‪ .4‬קידום תשתיות מחקר מרכזיות‬
‫‪ ‬הנגשה‬
‫‪ .1‬לחרדים‬
‫‪ .2‬לערבים‬
‫‪26‬‬
‫דין וחשבון‬
‫הנגשת ההשכלה גבוהה לאוכלוסייה הערבית‬
‫‪ ‬בתשע"ג השקנו תכנית מקיפה‪ ,‬הכוללת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מידע וייעוץ קדם אקדמיים‬
‫מכינות ייחודיות ומעורבות‪ ,‬מלגות הצטיינות למסיימים‬
‫חיזוק הקליטה‪ :‬תכנית "צעד לפני כולם"‪ ,‬תמיכה בשנה א'‬
‫הכוון תעסוקתי והתנסות בעבודה בשנה ג'‬
‫עידוד תארים מתקדמים וסגל‬
‫‪ ‬עליה של ‪ 45%‬בשיעור הסטודנטים הערבים במכינות‪ ,‬ושל‬
‫‪ 20%‬בתכניות קליטה באקדמיה‪ .‬בסה"כ ‪ 17,600‬סטודנטים‬
‫משתתפים בתכניות השונות‪ ,‬כמחצית מכלל הסטודנטים הערבים‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת קרן מלגות ייעודית‬
‫‪27‬‬
‫‪27‬‬
‫הקמת קרן מלגות "אירתיקא" לסטודנטים ערבים‬
‫‪ ‬מיועדת לסטודנטים ערבים מרקע סוציו‪-‬כלכלי חלש‪ ,‬הלומדים‬
‫הנדסות‪ ,‬מדעים מדויקים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חשבונאות ומנהל ציבורי‬
‫לתואר ראשון‪.‬‬
‫‪ ‬המלגה‪ ₪ 10,000 :‬לשנה‪ ,‬על פני שלוש שנות תואר‪ .‬השנה‬
‫הענקנו ‪ 650‬מלגות ומקווים ליותר בהמשך‪ ,‬כך שבמצב יציב‬
‫יחולקו כ‪ 2,000 -‬מלגות לשנה‪.‬‬
‫‪ ‬מנוהלת ע"י וועדת היגוי בראשות פרופ' אידריס תיתי ממכון‬
‫וייצמן ובהשתתפות אנשי אקדמיה‪ ,‬תעשיה וחברה ממגזר הערבי‪.‬‬
‫‪ ‬שותפים‪ :‬ות"ת‪ ,‬משרד רה"מ‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מפעל הפיס‪ ,‬קרנות‬
‫פילנתרופיות יהודיות מחו"ל‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫טקס השקת קרן המלגות "אירתיקא" ‪12.5.14 -‬‬
‫במרכז הקונגרסים בחיפה‪ ,‬קהל של ‪ 1,200‬איש‪,‬‬
‫נפתחה עם ברכת נשיא המדינה‬
‫‪29‬‬
‫הנגשה לאוכלוסייה הערבית‪:‬‬
‫הדבר הגדול הבא‬
‫הנגשה לאקדמיה ביישובים הערביים עצמם‪:‬‬
‫‪ .1‬שוקדים על הקמת מכללה אקדמית ביישוב ערבי באחריות‬
‫אקדמית של אוניברסיטה על בסיס מוסד קיים‪ ,‬כפי שקמו רוב‬
‫המכללות האקדמיות בעבר (עדיין ‪ 5‬מהן פועלות במתכון זה)‪.‬‬
‫‪ .2‬החלטה עקרונית על מעבר מכללה להוראה מהמגזר הערבי‬
‫לות"ת; דחיפה גדולה למוסד שיזכה‪ ,‬ואופק התפתחות אקדמי‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודת מטה על מודל הנגשה לאוכלוסייה הבדואית בדרום;‬
‫מיזם בשותפות כל המוסדות האקדמיים בדרום‪ ,‬שער כניסה‬
‫אחד עם מגוון מסלולי המשך‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי – תוכן הדברים‬
‫‪ ‬דין וחשבון על השנה החולפת‪:‬‬
‫‪ .1‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ .2‬מענים לצרכי המשק והחברה‬
‫‪ .3‬ערוצי עשייה נוספים‬
‫‪ ‬אתגרים לעתיד‪:‬‬
‫‪ .1‬השלכות המהפך הדמוגרפי‬
‫‪ .2‬אפיקי התפתחות למוסדות‬
‫‪ .3‬פיילוט לדוקטורט מובנה בשת"פ בין מוסדי‬
‫‪ ‬דברי סיכום‬
‫‪31‬‬
‫מענים לצרכי המשק והחברה‬
‫מעבר מכללות להוראה לות"ת‬
‫‪ 21 ‬מכללות להוראה‪ ,‬כ‪ 24,000-‬סטודנטים‪ .‬הן תחת המל"ג בפן‬
‫האקדמי‪ ,‬אך תכנון‪ ,‬תקצוב ופיקוח של משרד החינוך‪.‬‬
‫‪ ‬מודל הוראה מקובע היסטורית‪ :‬בכיתות קטנות המחייב היקף‬
‫גדול של סגל אקדמי‪ ,‬המועסק בתנאי שכר מורים‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ :2011-‬הסכם ות"ת ‪ -‬משרד החינוך על מעבר הדרגתי‬
‫לות"ת של מוסדות שיעמדו בתנאי סף‪ ,‬ויערכו רפורמה מקיפה‪.‬‬
‫‪ ‬בשתע"ג (‪ :)2012-13‬מכללת אחווה להוראה התמזגה עם‬
‫אחותה האקדמית – הראשונה שעברה לות"ת‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫מעבר מכללות להוראה לות"ת ‪ -‬המשך‬
‫‪ ‬ב‪ :21.5.2014-‬ות"ת החליטה על מעבר (תחת התניות) של‬
‫שתיים מהמכללות הגדולות והחשובות בישראל‪:‬‬
‫בית ברל וסמינר הקיבוצים‬
‫ברכות חמות להן‪ ,‬ובפרט לנשיאות‬
‫פרופ' תמר אריאב ופרופ' ציפי ליבמן!‬
‫מהלך חשוב ביותר לעתיד החינוך בישראל‪,‬‬
‫אנו גאים לתרום למשימה לאומית זו!‬
‫‪ ‬נותר עדיין להסדיר סופית את כל העלויות התקציביות הנובעות‬
‫מהמעבר‪ ,‬ומצרכי הפיתוח של מכללות אלו בשנים הקרובות‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫המכללות לחינוך ע"פ גודל‬
‫עברו‬
‫‪ 8‬מכללות עם ‪– 1,000‬‬
‫‪ 1,500‬סטודנטים‬
‫‪2,500‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪ 9‬מכללות עם פחות מ‪-‬‬
‫‪ 1,000‬סטודנטים‬
‫‪1,000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪-‬‬
‫‪34‬‬
‫תואר שני‬
‫תואר ראשון‬
‫מעבר מכללות להוראה לות"ת – מה צפוי?‬
‫‪ ‬ב‪ 21.5.2014-‬ות"ת החליטה גם לפתוח במהלך למעבר ‪ 3‬מכללות‬
‫נוספות‪ ,‬אחת מהן מהמגזר הערבי‪ ,‬ואחת והמגזר הדתי‪-‬לאומי‪,‬‬
‫על פי המלצת שר החינוך‪.‬‬
‫‪ ‬מכאן שמ‪ 22-‬מכללות לחינוך ב‪ ,2011-‬יוותרו ‪ 16‬עם פחות מ‪-‬‬
‫‪ 1,500‬סטודנטים כל אחת; יש להניח שמהן יוכלו לעבור בעתיד‬
‫רק קומץ קטן נוסף‪.‬‬
‫‪ ‬ריבוי המכללות במתכונתן הנוכחית פוגע באיכות ההכשרה‬
‫של המורים ועל כן באיכות החינוך‪ ,‬ומנציח ומעודד את‬
‫הפירוד של החברה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬המסר‪ :‬חפשו דרכים להתאחד‪-‬לחבור למוסדות אקדמיים‬
‫אחרים‪ ,‬על סוגיהם השונים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מענים לצרכי המשק והחברה‬
‫הקמת חברה למסחור ידע‬
‫‪ ‬לפני שנה הוקמה חברת "רוזטה איי‪.‬פי‪ ".‬למסחור ידע‬
‫מהאקדמיה‪ ,‬הפועלת מול כלל המוסדות החפצים בכך‪,‬‬
‫בתקצוב משרד האוצר והות"ת‪ .‬כנראה חידוש עולמי‪...‬‬
‫‪ ‬החברה מסייעת למיצוי פוטנציאל מסחור הידע‪ ,‬העלאת‬
‫רמת החדשנות והגדלת מקורות ההכנסה למוסדות‪.‬‬
‫‪ ‬עד כה חתמה החברה על הסכמי מסחור יידע מלאים עם ‪3‬‬
‫מכללות‪ :‬הדסה‪ ,‬אפקה ושנקר‪ ,‬ועוד ‪ 2‬בדרך‪ .‬בכל אחת‬
‫מהן יושב עובד מרוזטה‪.‬‬
‫‪ ‬נחתם הסכם עם חברת ‪ MRK‬הסינית‪ ,‬לפיתוח ‪ 3‬פטנטים‬
‫מהאקדמיה‪ .‬אחד מהם‪ :‬סטודנטית משנקר‪ ,‬שפיתחה מעין‬
‫‪ Velcro‬משופר‪ .‬צפויים תמלוגים במיליוני דולרים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי – תוכן הדברים‬
‫‪ ‬דין וחשבון על השנה החולפת‪:‬‬
‫‪ .1‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ .2‬מענים לצרכי המשק והחברה‬
‫‪ .3‬ערוצי עשייה נוספים‬
‫‪ ‬אתגרים לעתיד‪:‬‬
‫‪ .1‬השלכות המהפך הדמוגרפי‬
‫‪ .2‬אפיקי התפתחות למוסדות‬
‫‪ .3‬פיילוט לדוקטורט מובנה בשת"פ בין מוסדי‬
‫‪ ‬דברי סיכום‬
‫‪37‬‬
‫ערוצי עשייה נוספים‬
‫קידום מדעי הרוח‬
‫‪ .1‬הוקמה וועדת היגוי עליונה מטעם ות"ת – מל"ג בראשות‬
‫פרופ' מלכה רפפורט חובב‪ ,‬אשר תפקידיה‪:‬‬
‫‪ ‬ריכוז והפצת נתונים על מדעי הרוח‪ ,‬ועל יוזמות קיימות לחיזוקם‪.‬‬
‫‪ ‬עריכת מחקרים ודיונים על דרכי פעולה להתמודדות עם האתגרים‪.‬‬
‫‪ ‬גיבוש מדיניות‪ ,‬תיאום בין המוסדות ביישום פתרונות‪ ,‬ומעקב אחרי‬
‫יישום ההמלצות‪.‬‬
‫‪ .2‬הקרן המשותפת של ות"ת ויד הנדיב‬
‫‪ ‬תואר ראשון‪ :‬תכניות למצטיינים; חדשנות בהוראה‬
‫‪ ‬דוקטורט‪ :‬תכניות מובנות תוך שיתופי פעולה בין מוסדי‬
‫‪ .3‬וועדה לבחינת פרסומים במדעי הרוח‬
‫‪ ‬חלק מהפרסומים אינם בכתבי עת‪ ,‬אינם באנגלית‪ ,‬ואין מאגר‬
‫כולל זמין‪ .‬הוקמה וועדה לשקף נאמנה את התפוקות המדעיות‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ערוצי עשייה נוספים‬
‫קידום נשים באקדמיה‬
‫‪85.5‬‬
‫‪74‬‬
‫גברים‬
‫מספריים מגדריים‪:‬‬
‫‪64‬‬
‫התקדמות גברים ונשים‬
‫בסולם האקדמי‬
‫‪36‬‬
‫אוניברסיטאות – תשע"א‬
‫‪52‬‬
‫‪48‬‬
‫‪26‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪42‬‬
‫נשים‬
‫פרופסור פרופסור מרצה‬
‫בכיר‬
‫מן המנין חבר‬
‫‪‬‬
‫‪53‬‬
‫‪47‬‬
‫‪58‬‬
‫מרצה‬
‫תואר תואר שני‬
‫שלישי‬
‫הוקמה ועדת היגוי קבועה של המל"ג‪-‬ות"ת‪ ,‬עם המועצה לקידום‬
‫נשים שליד משרד המדע‪ ,‬בראשות פרופ' רות ארנון‪.‬‬
‫הועדה תעקוב אחרי הטמעת המלצות הצוות בראשות פרופ'‬
‫רבקה כרמי‪ ,‬תאסוף נתונים ותמפה מכשולים‪.‬‬
‫ות"ת תחלק זו השנה השנייה מלגות לפוסט‪-‬דוקטורנטיות‬
‫מצטיינות‪ .‬להבא תמיכה גם במסלולים משולבים (בארץ ובחו"ל)‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫ערוצי עשייה נוספים‬
‫גלובליזציה – מהשוליים למרכז העשייה‬
‫‪ ‬העמקת הקשרים האקדמיים עם סין והודו‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫קרנות מחקר משותפות – הצעות בתשע"ד‪:‬‬
‫‪ ‬עם סין (‪ 62 :)ISF-NSFC‬הצעות בפיזיקה‪ ,‬כימיה‬
‫וחקלאות‬
‫‪ ‬עם הודו (‪ 60 :)IGC-ISF‬הצעות במדעים מדויקים ומדעי‬
‫הרוח‬
‫‪ 100‬מלגות לבתר‪-‬דוקטורנטים‪ ,‬אישור ‪ 3‬מחזורים‬
‫נוספים‬
‫‪ 100‬מלגות לתואר ראשון ושני; ‪ 250‬מלגות לקורסי קיץ‪.‬‬
‫השתתפות ישראל לראשונה בירידי לימודים בבייג'ין‬
‫ושנחאי‪ ,‬ב‪11.2013-‬‬
‫‪40‬‬
‫גלובליזציה – המשך‪...‬‬
‫‪ ‬התכנית האירופית – ‪Horizon 2020‬‬
‫‪ ‬לאחר דיונים נוקבים הממשלה החליטה ב‪ 11.2013-‬להצטרף‬
‫לתכנית‪ .‬תודתנו לכל אלה שסייעו בהכרעה גורלית זו‪.‬‬
‫‪ ‬התכנית כולה‪ 77 :‬מיליארד יורו ל‪ 7-‬שנים‪ .‬חלקה של ישראל‪:‬‬
‫‪1.37%‬‬
‫‪ ‬השתתפות ות"ת עלתה ל‪( 50%-‬של משרד הכלכלה ירדה ל‪)35%-‬‬
‫‪ ‬חברות מלאה ב‪CERN-‬‬
‫‪ ‬דוקטורנטים מברזיל‬
‫‪ ‬פעילות אינטנסיבית של המוסדות עצמם‪ ,‬כגון הטכניון‪-‬סין‪,‬‬
‫ת"א‪-‬סין ועוד‬
‫‪41‬‬
‫ערוצי עשייה נוספים‬
‫פיתוח פיזי במוסדות‬
‫‪ ‬תחרות להקמת מעונות – ‪ 100‬מיליון ‪₪‬‬
‫‪ ‬נבחרו ‪ 14‬פרויקטים בכל רחבי הארץ‪ ,‬חלקם כבר בביצוע‬
‫‪ ‬סיכום עם האוצר על ‪ 160‬מיליון ‪ ₪‬נוספים‪ ,‬בשני שלבים‪:‬‬
‫‪ o‬קול קורא למוסדות בתקצוב ות"ת הופץ באפריל ‪2014‬‬
‫‪ o‬שלב שני תוך כחצי שנה‪ ,‬ייפתח גם למוסדות לא מתוקצבים‬
‫‪ ‬פיתוח פיזי תחרותי – ‪ 100‬מיליון ‪₪‬‬
‫‪ ‬לראשונה הקצאה תחרותית לתמיכה בבנייה חדשה‬
‫‪ ‬מאפשרת קידום יעדי מדיניות ותמיכה בפרויקטים‬
‫ייחודיים‬
‫‪ ‬הופעלה פעימה ראשונה‪ ,‬נבחרו ‪ 9‬פרויקטים בהיקף של‬
‫‪ 80‬מיליון ‪₪‬‬
‫‪42‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי – תוכן הדברים‬
‫‪ ‬דין וחשבון על השנה החולפת‪:‬‬
‫‪ .1‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ .2‬מענים לצרכי המשק והחברה‬
‫‪ .3‬ערוצי עשייה נוספים‬
‫‪ ‬אתגרים לעתיד‪:‬‬
‫‪ .1‬השלכות המהפך הדמוגרפי‬
‫‪ .2‬התווית אפיקי התפתחות למוסדות‬
‫‪ .3‬פיילוט לדוקטורט מובנה בשת"פ בין מוסדי‬
‫‪ ‬דברי סיכום‬
‫‪43‬‬
‫אתגרים – המהפך הדמוגרפי‬
‫ברקע‪ :‬שלוש בעיות ייסוד‬
‫(שקף מלפני שנה)‬
‫מחסור אקוטי בסגל בכיר‬
‫• חסרים כ‪ 1,000-‬כדי להגיע ליחס סגל‪-‬סטודנטים סביר‬
‫• חוסר מסה קריטית בתחומים ובמוסדות רבים‬
‫עצירת הגידול במספר הסטודנטים‬
‫• מיצוי הפוטנציאל מתוך כל מחזור (‪ ,)50%‬פרט לחרדים ומיעוטים‬
‫עדיין המוסדות בגיוס סטודנטים – מאמצי שיווק יקרים‬
‫קשיים לרוב‬
‫•‬
‫הכול‬
‫• חלק מהמוסדות‪ :‬מתחת לגודל מינימאלי סביר‬
‫נכון וביתר‬
‫שאת‪ ,‬בפרט‬
‫מספר רב מדי של מוסדות מכל הסוגים‬
‫• ‪ 67‬מוסדות! פרגמנטציה‪ ,‬פיזור דק של משאבים אנושיים וחומריים‬
‫• חוסר במסה קריטית – פוגעת קשות באיכות ההוראה והמחקר‬
‫‪44‬‬
‫המהפך הדמוגרפי‪:‬‬
‫קבוצת גיל ‪ - 20-30‬יהודים לא חרדים‬
‫תחזית ‪2025 – 2014‬‬
‫תוך ‪ 5‬שנים קיטון של‬
‫‪ 50,000‬יהודים לא‬
‫חרדים בגילאי אקדמיה!‬
‫‪2016 - 2013‬‬
‫מינוס ‪34,000‬‬
‫‪850,000‬‬
‫‪800,000‬‬
‫‪:2019 - 2016‬‬
‫מינוס ‪15,000‬‬
‫נוספים!‬
‫‪750,000‬‬
‫‪700,000‬‬
‫‪45‬‬
‫יהודים ואחרים (ללא חרדים)‬
‫המהפך הדמוגרפי‪:‬‬
‫קבוצת גיל ‪ - 20-30‬חרדים וערבים‬
‫תחזית ‪2025 – 2014‬‬
‫‪450,000‬‬
‫‪:2013 - 2019‬‬
‫‪+ 74,000‬‬
‫‪400,000‬‬
‫ערבים‬
‫‪350,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫חרדים‬
‫‪:2013 - 2019‬‬
‫‪+ 40,000‬‬
‫‪250,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪150,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪46‬‬
‫המהפך הדמוגרפי‪:‬‬
‫מספר סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה‬
‫ותחזית ‪2019 - 2014‬‬
‫‪305,000‬‬
‫תחזית‬
‫כיום‬
‫‪308,000‬‬
‫‪350,000‬‬
‫תחזית סטודנטים ל‪2016 -‬‬
‫יהודים לא‬
‫חרדים‬
‫‪- 7,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫ערבים‬
‫‪+ 3,000‬‬
‫‪250,000‬‬
‫חרדים‬
‫‪+ 1,000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪- 3,000‬‬
‫בהנחה שאחוזי ההשתתפות‬
‫של כל קבוצה קבועים‬
‫‪200,000‬‬
‫‪150,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪47‬‬
‫המהפך הדמוגרפי ‪ -‬השלכות‬
‫‪ 35‬מכללות אקדמיות לפי מספר סטודנטים‬
‫(תשע"ג)‬
‫כמה‬
‫יישרדו ?!‬
‫מכללה אחת‬
‫קרסה‪ 3 ,‬נוספות‬
‫בקשיים חמורים‬
‫‪ 11‬מכללות עם פחות‬
‫מ‪ 2,000-‬סטודנטים‬
‫‪10000‬‬
‫‪ 14‬מכללות עם יותר‬
‫מ‪ 3,000 -‬סטודנטים‬
‫‪8000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪ 11‬מכללות עם‬
‫‪3,000 – 2,000‬‬
‫סטודנטים‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪48‬‬
‫בנוסף‪ 7 ,‬מוסדות אקדמיים חדשים רוצים להיכנס‪...‬‬
‫המהפך הדמוגרפי והפרגמנטציה של המערכת‪:‬‬
‫השלכות‬
‫‪ ‬מסר חד וברור‪:‬‬
‫לאור המהפך הדמוגרפי‪ ,‬ריבוי המוסדות‪ ,‬והמחסור בסגל בכיר‪,‬‬
‫אין מקום בשנים הקרובות למוסדות חדשים!‬
‫‪ ‬שאלות מתבקשות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המל"ג קבעה לראשונה קריטריונים ברורים לכניסת מוסדות‬
‫חדשים – צעד בכיוון הנכון‪ ,‬אך האם מספיק?‬
‫האם חוק יסוד ‪ -‬חופש העיסוק צריך לגבור על הכורח לתכנן‬
‫את המערכת כולה‪ ,‬בפרט לאור המהפך הדמוגרפי?‬
‫‪ ‬מה לעשות?‬
‫‪ ‬להרחיב ביתר שאת ההנגשה לסטודנטים ערבים וחרדים;‬
‫לא רק משרת צורך לאומי‪ ,‬אלא כורח של המערכת!‬
‫‪ ‬לעודד מיזוגים‪-‬הקבצים של מוסדות‪ ,‬גם מסוגים שונים‪,‬‬
‫ושיתופי פעולה במחקר ובהוראה‪ .‬יש מוסדות שלא ישרדו!‬
‫‪49‬‬
‫אתגרים‬
‫התווית אפיקי התפתחות למוסדות‬
‫‪ .1‬אוניברסיטאות‪:‬‬
‫‪ ‬מיקוד מתמשך בהעצמת המצוינות ע"י המשך גיוס סגל בכיר צעיר‬
‫ואיכותי‪ ,‬שדרוג תשתיות מחקר ושת"פ בין מוסדיים ובין לאומיים‪.‬‬
‫‪ .2‬מכללות מתוקצבות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תמרוץ תקציבי של ממדי עשייה והצטיינות נוספים‬
‫התנעת כיווני פעילות חדשים (גם מודל של מכללות קהילתיות?)‬
‫ושת"פ עם מוסדות אקדמיים מסוגים שונים‪ ,‬עם תעשייה‪ ,‬עם‬
‫מוסדות תרבות‪.‬‬
‫‪ .3‬לכלל המערכת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪50‬‬
‫פיילוט לדוקטורט מובנה במאגד בין מוסדי‬
‫מודל תקצוב רב ממדי למכללות‬
‫‪ ‬עבודת מטה בות"ת לבניית מודל תקצוב נוסף למכללות‪ ,‬אשר‬
‫יתמרץ באופן תחרותי פעילות בממדים נוספים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מחקר יישומי המשרת את צרכי המשק‬
‫(כגון מס' פטנטים‪ ,‬זכייה במענקי‬
‫מחקר מגופים ממשלתיים ומהתעשייה)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הנגשה מוגברת לאוכלוסיות מיוחדות‬
‫(כגון חרדים‪ ,‬ערבים‪ ,‬אתיופיים‪,‬‬
‫לקויי למידה‪ ,‬סטודנטים מרקע סוציו‪-‬כלכלי נמוך)‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הוראה איכותית ופיתוח חומרי הוראה מתקדמים‬
‫למידה לאורך החיים ‪Life long learning‬‬
‫‪ ‬ע"י כך יתאפשר לכל מוסד למצוא את מקומו וזהותו במרחב הרב‬
‫ממדי שייווצר‪ ,‬לפתח יתרון יחסי‪ ,‬וליהנות מכך תקציבית‪.‬‬
‫‪ ‬הכוונה‪ :‬להתחיל בתשע"ה עם תקציב ייעודי תוספתי למטרה זו של‬
‫‪ 50‬מיליון ‪ ,₪‬ולהגדילו בהדרגה ל‪ 150 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫נשמח לקבל רעיונות‪-‬הצעות‪ ,‬בפרט על מדדים כמותיים‬
‫לממדים החדשים‬
‫‪51‬‬
‫‪51‬‬
‫אתגרים‬
‫פיילוט לדוקטורט מובנה בשיתוף בין‪-‬מוסדי‬
‫‪ ‬נקודת המוצא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בקשות ממוסדות לא אוניברסיטאיים לפתיחת תכניות דוקטורט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫העדר מסה קריטית לדוקטורט איכותי בכמה תחומים‬
‫התארכות התואר‪ ,‬העדר מלגות נאותות‬
‫תשתית לשת"פ בינלאומי‬
‫‪ ‬עבודת מטה נמשכה שנה‪ .‬לאחרונה‪ :‬התייעצויות נרחבות עם‬
‫נציגי כל המוסדות‪.‬‬
‫‪ ‬החלטה צפויה בקרוב‪:‬‬
‫לצאת בקול קורא לפיילוט ל‪ 4–2-‬תכניות מובנות לדוקטורט‬
‫במסגרת מאגד בין‪-‬מוסדי במדעי הרוח והחברה במובנם הרחב‬
‫(או בתחום ייחודי אחר אם יעלה צורך ממוקד)‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫פיילוט לדוקטורט מובנה‪:‬‬
‫אופן פעולת המאגדים‬
‫‪ ‬המאגד יהיה מורכב ממספר מוסדות להשכלה גבוהה שיעמדו‬
‫בתנאי סף וקריטריונים ובדיקה של וועדה בינלאומית‪ ,‬שינהלו‬
‫יחדיו תכנית דוקטורט מובנית משותפת‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי סף וקריטריונים מוסדיים ותחומיים‪ :‬ותק רלוונטי‪ ,‬מגוון‬
‫תחומים‪ ,‬מספר סגל בכיר בדרגות גבוהות‪ ,‬תפוקות מחקריות‬
‫עכשוויות‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪ ‬אל המאגד יוכלו להצטרף כיחידים גם חוקרים ממוסדות אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬הסטודנטים יהיו רשומים במוסדות השותפים ‪ -‬כל סטודנט‬
‫במוסד שלו‪ .‬התואר יוענק ע"י המוסד בו הדוקטורנט רשום‪,‬‬
‫בציון התכנית המשותפת של המאגד‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫אופן פעולת המאגדים ‪ -‬המשך‬
‫‪ ‬מתכונת כמו של ‪ Graduate Program‬בארה"ב‪ :‬מיועדת בעיקר‬
‫לבוגרי תואר ראשון מצטיינים; כוללת ‪ 1-2‬שנות קורסים‬
‫מתקדמים; מאגדת חברי סגל ממגוון רחב של תתי תחומים‪.‬‬
‫‪ ‬הות"ת תתקצב את התכניות שיבחרו לפיילוט תקצוב מיוחד‪,‬‬
‫שיהיה מיועד בעיקר למלגות קיום נאותות‪.‬‬
‫‪ ‬ות"ת שוקלת גם שינוי ברכיב הדוקטורנטים במודל התקצוב‬
‫מחקר‪ ,‬כך שיושם דגש על איכות ולא על כמות‪.‬‬
‫מודעים לרגישויות הרבות‪ ,‬אבל יש צורך להעז ולנסות‬
‫דרכי פעולה חדשים בזהירות ובתבונה‪ ,‬ועל כן הפיילוט‪.‬‬
‫אנו מבקשים שיתוף פעולה ורצון טוב מכולם!‬
‫‪54‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי – תוכן הדברים‬
‫‪ ‬דין וחשבון על השנה החולפת‪:‬‬
‫‪ .1‬התקדמות ביישום התכנית הרב שנתית‬
‫‪ .2‬מענים לצרכי המשק והחברה‬
‫‪ .3‬ערוצי עשייה נוספים‬
‫‪ ‬אתגרים לעתיד‪:‬‬
‫‪ .1‬השלכות המהפך הדמוגרפי‬
‫‪ .2‬אפיקי התפתחות למוסדות‬
‫‪ .3‬פיילוט לדוקטורט מובנה בשת"פ בין מוסדי‬
‫‪ ‬דברי סיכום‬
‫‪55‬‬
‫חומר למחשבה‪:‬‬
‫ההשכלה הגבוהה ו"החצי השני"‬
‫‪ 50% ‬מכל מחזור גיל מגיע כיום להשכלה הגבוהה – אבל מה‬
‫עם החצי השני?‬
‫‪ ‬תואר אקדמי לא חזות הכול‪ ,‬אבל הקניית השכלה‪ ,‬כישורים‪,‬‬
‫למידה לאורך החיים חייבים להיות לכול!‬
‫‪ ‬מדינת ישראל הזניחה את ה"חצי השני" – לא פלא שהפערים‬
‫הסוציו‪-‬כלכליים מתרחבים‪ .‬מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה‬
‫לתרום את חלקה לעשייה זו‪.‬‬
‫אפרופו‪...‬‬
‫‪ ‬יוזמה ברוכה של שר החינוך להשבחת הבגרויות ולצמצום‬
‫הפסיכומטרי‪ .‬באופן כללי‪ :‬התייחסות לרצף בין מערכת‬
‫החינוך לאקדמיה‪ .‬חשוב שנרתם ונשתף פעולה!‬
‫‪56‬‬
‫הערות לסיכום‬
‫‪ ‬וועדת המשילות‪ :‬תודה גדולה לשר החינוך ולחגית מסר ירון‪.‬‬
‫מהלך הכרחי‪ ,‬חשוב ביותר‪.‬‬
‫‪ ‬שיתוף פעולה מצוין עם משרד האוצר ועם משרד המדע – תודה!‬
‫‪ ‬עדנה בהרכב הפרסונלי המוביל‪ :‬עבודה צוות הרמונית בין שר‬
‫החינוך‪ ,‬סיו"ר מל"ג‪ ,‬מ"מ מנכ"ל המל"ג‪-‬ות"ת ויו"ר ות"ת‪.‬‬
‫עת למשאלות‪...‬‬
‫‪ ‬תתמזגו‪ ,‬תשתפו פעולה‪ ,‬תחפשו אפיקי עשייה חדשים (לאו‬
‫דווקא לדוקטורט‪ ,)...‬פיתחו שער לרווחה לחרדים וערבים‬
‫‪ ‬יש לנו מערכת מפוארת‪ ,‬תוססת‪ ,‬דינאמית‪ ,‬בכוחנו להאדירה‬
‫ולהצעידה לגבהים חדשים‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫שנרבה חוכמה ודעת‪,‬‬
‫למען המדע והמחקר‪,‬‬
‫למען עתידה של מדינת ישראל‬
‫תודה רבה!‬
‫‪58‬‬
‫המהפך הדמוגרפי‪ :‬קבוצת גיל ‪20-30‬‬
‫תחזית סטודנטים ‪ 2016‬ו‪2019-‬‬
‫יהודים‬
‫לא‬
‫חרדים‬
‫ערבים‬
‫חרדים‬
‫סה"כ‬
‫בני ‪2013 - 20-20‬‬
‫‪834‬‬
‫‪297‬‬
‫‪152‬‬
‫‪1,283‬‬
‫סטודנטים ‪2013 -‬‬
‫‪263‬‬
‫‪37‬‬
‫‪8‬‬
‫‪308‬‬
‫‪ %‬הסטודנטים‬
‫‪32%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪24%‬‬
‫תחזיות‪:‬‬
‫בני ‪2016 - 20-30‬‬
‫‪800‬‬
‫‪332‬‬
‫‪170‬‬
‫‪1,302‬‬
‫סטודנטים ‪2016 -‬‬
‫‪256‬‬
‫‪40‬‬
‫‪9‬‬
‫‪305‬‬
‫בני ‪2019 – 20-30‬‬
‫‪785‬‬
‫‪371‬‬
‫‪191‬‬
‫‪1,347‬‬
‫סטודנטים ‪2019 -‬‬
‫‪251‬‬
‫‪45‬‬
‫‪10‬‬
‫‪306‬‬
‫התחזית‪ :‬בהנחה שאחוזי ההשתתפות של כל קבוצה קבועים‬
‫‪59‬‬